יש זמנים בכל חיי נישואין, שבהם חשים בני הזוג שהם לא מתקשרים בצורה אפקטיבית זו עם זה.

הדוגמא הברורה ביותר היא כאשר זוגות מתווכחים לעתים קרובות מדי. דוגמא פחות גלויה, אבל נפוצה, לתקשורת בלתי יעילה, היא כשאחד מבני הזוג או שניהם מרגישים שלא מבינים אותם, שלא מעריכים אותם, או שמזלזלים בכבודם.
כשזוגות אינם מתקשרים בצורה יעילה, כשהם לא מקבלים את רוב הצרכים הבסיסיים שלהם מהנישואין צריך ללמד אותם ממיומנויות התקשורת שהן מיומנויות בסיסיות להצלחת חיי הנישואין.
אם אחת המיומנויות האלה לקויה אתם עלולים להגביל באופן משמעותי את מה שתוכלו להשיג כבני זוג ממערכת היחסים שלכם. אם יותר מאחת מהמיומנויות האלה לקויה עלולים כל חיי הנישואין להיות בסיכון.

1. לבטא תחושות שליליות בצורה יעילה
המונח "תחושות שליליות" מתייחס לאותן תחושות שאנחנו בדרך כלל לא נהנים לשמוע עליהן מאחרים. הן כוללות: מרירות, כעס, אכזבה ותסכול.

תחושות שליליות צריך לבטא, כדי שבני הזוג יוכלו להתאמץ לענות זה על צרכיהם ההדדיים. כשמחזיקים בבטן את כל התחושות, עלולים לגרום לנזק רב יותר מאשר לתועלת, ולהצטברות של מתח כמו בסיר לחץ.

כלל ראשון: אל תגזים.
אל תשתמש במלים כמו "תמיד", ו"אף פעם", שבבירור הם מוגזמות.

כלל שני: אל תקרא מחשבות.
אין דבר יותר מעצבן מזה שאומרים לך שמישהו אחר יודע יותר טוב ממך מה אתה חושב באמת. למרות כל מה שאתה אומר, הוא משוכנע שיש לך מניעים זדוניים או כוונות רעות

כלל שלישי: להשתמש יותר במלה "אני" ופחות ב"את/ה":
ביקורת שמתחילה ב"את/ה...." בדרך כלל נתפסת כהתקפה. לדוגמא, "אתה לא מספיק מעריך אותי על כל עבודות הבית שאני עושה".
היה יעיל יותר לבטאת את התחושה, באמירה מסוג "אני". כמו למשל: "הייתי רוצה שתשים לב לעתים קרובות יותר כמה עבודה אני משקיעה בבית למענך ולמען הילדים".

כלל רביעי: לא להכליל.
תהיו ממוקדים, ונסו לתת דוגמאות.
הכללות רחבות ומטושטשות עלולות לגרום לך להרגיש שאמרת הכל. זה אולי אפילו ירגיע אותך שלא שכחת כלום. אבל בעוד שזה עשוי להיות מאוד מספק למי שפורק את הכעס שלו, זה מקשה על בן הזוג לשמוע אותו.

2. להקשיב לתחושות שליליות לא מתוך התגוננות
על מנת להשלים את לולאת התקשורת שבה המסרים משודרים ונקלטים כראוי, חשוב לכל הזוגות ללמוד איך להקשיב לתחושות שליליות בלי להתחיל להתגונן. זה הרבה יותר קשה מללמוד איך לבטא רגשות שליליים בצורה יעילה. למרות זאת, להצלחת הנישואין, שני בני הזוג חייבים להיות מסוגלים להקשיב לתלונות הזולת, בלי להיכנס לעמדת התגוננות.

3. לבטא את התחושות החיוביות שלנו בלי עכבות
המונח "תחושות חיוביות" מתייחס לרגשות כמו: חיבה וחמימות, הערכה, דעות חיוביות וכבוד. הן נקראות חיוביות משום שלרוב הן יוצרות תגובה חיובית בבני אדם שחווים רגשות כאלה, כמו גם באנשים שאליהן מופנות התחושות האלה.
לרוע המזל, בחברה המערבית, אנשים מתנסים יותר ברגשות שליליים מאשר ברגשות חיוביים. בבית הספר ביקרו אותנו הרבה יותר מכפי ששיבחו אותנו. בבית, הענישו אותנו או נזפו בנו הרבה יותר מאשר תיגמלו אותנו. וכשגדלנו, היו לנו הרבה יותר הזדמנויות לשמוע את המבוגרים סביבנו מבטאים את הכעס והתסכול שלהם, מאשר לשמוע אותם מבטאים את החיבה וההערכה שלהם.
כתוצאה מהגילוי הבלתי מאוזן הזה של רגשות שליליים, לרוב האנשים היו הרבה יותר הזדמנויות ללמוד איך לבטא רגשות שליליים מאשר איך לבטא רגשות חיוביים. אז, כשהם מגיעים לבגרות, יש להם עושר לשוני רב יותר לגבי תחושות שליליות מאשר לגבי תחושות חיוביות.
זה לא מפתיע, לכן, שכאשר המבוגרים האלה נישאים, יותר קל להם לומר לבני הזוג שלהם מה שהם לא אוהבים בהם מאשר מה שהם כן אוהבים. כתוצאה מכך, חסר חומר סיכה חשוב ביחסי האנוש.

4. להקשיב לתחושות החיוביות בלי מבוכה
יש אנשים שאינם יכולים לקבל מחמאה. אם מישהו מנסה לשבח אותם, הם מייד מחליפים נושא, מפנים מבט, מסמיקים, משתעלים בעצבנות או כל הנ"ל. הרבה יותר קל להם לשבח אחרים, וזה גם מה שהם עושים. אבל, כשהם בצד המקבל של תחושות חיוביות, הם מבטאים בגלוי את חוסר הנוחות שלהם.
צריך לדעת לקבל את המילים הטובות והחיוביות  כמו שמקבלים את המילים השליליות.
לסיכום ניתן לומר כי שימוש בכללים הללו ישפרו את  אפיקי התקשורת הזוגית ויעודדו תקשורת חיובית פתוחה ונעימה.

בבליוגרפיה
   שחיקה באהבה וחיי הנישואין : גורמים ודרכי התמודדות / איילה מלאך פינס , צ'ריקובר (1987)
נישואין כדיאלוג / קלייר רבין ( פתח דבר מאת יוחנן פרס )
חמשת שלבי הנישואין / קלייר רבין