(השמות בסיפור הינם שמות בדויים)

אמנון ותמי נשואים מזה שנתיים ולהם תינוקת.
תמי עקרת בית ואמנון המפרנס היחיד.
תמי כתוצאה מהלידה נכנסה ללחץ ועל כן מתקשה לגדל את התינוקת למרות שמקבלת מעט עזרה ועיצות מאמה וחברותיה.
תמי: "אני חשה שאמנון לא נותן לי מספיק תשומת לב, וכשמגיע הביתה עסוק יותר מידי בעצמו, קורא עיתון, מתעסק עם המחשב ולא נותר לו זמן עבורי. אני זקוקה ממנו למילה טובה, עידוד , שישוחח  איתי אחרי יום שלם שהייתי לבד בבית, טיפלתי בתינוקת ועשיתי את כל עבודות הבית".
אמנון: "כשאני מגיע הביתה, אני מגיע עייף ומותש מהעבודה, והיא דורשת ממני יותר מידי תשומת לב, מה שאני מעניק  לה אף פעם לא מספק את רצונה".
תמי: "מי צודק" ?
באותו הרגע, עלה במוחי מעשה שהיה בשני שכנים שרבו על נכס מסוים. ועל כן פנו הם לרב המקומי ושטחו את טענותיהם בפניו.
הרב הקשיב לדבריהם בקשב רב וענה כי שניהם צודקים.
אדם שלישי שנכח במקום אמר: "רבי כיצד זה יכול להיות" ? לא ייתכן ששניהם צודקים. ענה לו הרב גם אתה צודק!
ממעשה זה אנו לומדים שאי אפשר לומר "מי צודק" מפני שלא נכון לנקוט עמדה חד צדדית מפני ששני הצדדים  צודקים אך כל אחד מנקודת הראות שלו.
המקרה הנ"ל מציג לנו שתי בעיות:
 1.הלחץ שיש לתמי כתוצאה מהלידה, תופעה שכיחה אצל הרבה נשים לאחר הלידה.
2.חוסר תשומת לב שיש לתמי מצד אמנון בעלה.
מעניין הוא, שאמנון חושב שנותן לתמי את תשומת הלב שהיא צריכה ותמי לעומת זאת חשה שלא מקבלת מספיק.
אם כן, איפה הבעיה?
הבעיה היא שכל אחד מבני הזוג  נותן לשני תשומת לב בזמן הלא מתאים, ועל כן לכל אחד יש את התחושה שהוא לא מקבל את תשומת הלב הראויה לו.
לכן תמי מצידה צריכה להשתדל לקבל את בעלה בצורה טובה ואוהדת וכן לתת לאמנון זמן לנוח מן העבודה ואחר כך יוכל להתפנות אליה ואל התינוקת. אך גם אמנון מצדו צריך למצוא את הזמן כדי לשוחח עם אשתו ולהביע בפניה את הערכתו על העבודה הקשה שהיא עושה בבית.
אנו יודעים, שאחת הבעיות שיש בין בני זוג היא חוסר הבעת רגשות אחד כלפי השני. תהליך זה, שבני הזוג צריכים לעבוד עליו, יביא להתקרבות ביניהם ויעזור להם לעבור את המחסום כדי שיוכלו לשוחח ולהביע את רגשותיהם בצורה גלויה אחד כלפי השני.