עמדתי להתבונן, במה שמצוי אצל נשים רבות בחודשי הריונן, שהן סקרניות לדעת את מין העובר שבבטנם, והולכות לעשות בדיקת אולטרא-סאונד כדי לגלות את הדבר. ומנגד יש דעות האומרות שלא נכון לעשות כן, ולא צריך או לא כדאי לברר לפני הלידה מה מין העובר, ועדיף לצפות להפתעה, כשם שהדבר היה מוצפן בכל הדורות , וכך זה יותר בריא לאשה. ובכן הננו לדעת: האם בהשקפת התורה יש תשובה לכאן או לכאן, והאם כדאי או לא כדאי לדעת לפני הלידה את מין העובר.
ובכן, לא מצינו אמנם שום חיסרון להורים לנסות לדעת מה הוא מינו של העובר. רשאים ההורים לספק את סקרנותם, ע"י התעניינות בעת בדיקת האולטרא-סאונד. נזכור נא, כי את מה שהקב"ה רוצה לכסות – הוא מכסה, וממילא, את מה שהקב"ה נותן לנו היום לדעת, ע"י הכלים המדעיים, אנחנו רשאים לדעת.

אין אדם יודע מה בבטנה של אשה
אמנם, חז"ל אמרו (בב"ר פרשה סה אות יב. קה"ר פרשה יא אות א) כי "שבעה דברים מכוסים מבני אדם. ואלו הן: יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין, ואין אדם יודע במה הוא משתכר, ואין אדם יודע מה בלבו של חברו, ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, ומלכות הרשעה אימתי נופלת".
ולכאורה יש להתבונן: כי הלא היום הכל יודעים מה בבטנה של אשה ע"י בדיקת אולטרא סאונד? והיאך מתקיימים דברי חז"ל? כתב רבנו החתם סופר, כי אשה מעוברת נקראת בפי חז"ל בכל מקום "מעוברת", ואילו כאשר חז"ל משתמשים במילה "אשה", זה הולך על מי שאינה מעוברת, או אף אם היא בראשית ההריון, בשעה שעדיין לא הוכר עוברה. מסרו לנו חז"ל כי "הוכר עוברה", היינו כאשר העובר בן שלשה חדשים ומעלה.  והנה, המדע הרפואי של היום, אינו יכול לדעת את מין העובר אלא מגיל שלשה חדשים של העובר, בדיוק כפי שהודיעו חז"ל לפני 2000 שנה.

לא לדעת כדי למנוע הפלות
יש להוסיף, בדבר מה שסידר השי"ת שלא נוכל לדעת את מין העובר לפני גיל שלשה חדשים, כי הטעם היסודי שהקב"ה הסתיר דבר זה מאתנו הוא כדי שלא יהיו הפלות ח"ו. וכמבואר בתורה תמימה על הפסוק במגילת קהלת (יא ה): "כאשר אינך יודע מה דרך הרוח, כעצמים בבטן המלאה, ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל". ופירש התורה תמימה: "כי ז' דברים מכוסים מבני אדם, ואחד מהם שאין אדם יודע מה בעיבורה של אשה. שאילו ידעו, אפשר שמי שידע שהולד הוא לא לפי רצונו, היה מבקש תחבולות שתפיל האשה". עכ"ל. והדבר ידוע שעד גיל שלשה חדשים שלא ניכר העובר בבטן האשה כלל, דעת הבריות קלה להפיל, משא"כ כשהוא כבר מתנועע וגדול, וכבר נודע לכל שיש הריון, ובולט אם נעשתה הפלה, וסכנת ההפלות מטעם זה פוחתת.

כיוצ"ב כתב גם הפירוש יפה תואר על המדרש בקהלת שם, שה' יתברך הסתיר ידיעה זו מאתנו, לטובתנו. וזה לשונו: "ואם ידע מה בבטן האשה אז תצטער האב והאם בימי הריונה, אם תתעבר בוולד שלא כרצונם, וגם אם ידעו מראש כי היא הרה ללדת זכר אשר זה חפצם אז תקטן השמחה בלדתה ולא יהיה גמול על החבלי לידה, ועוד נוכל למצוא טעמים נכונים מדוע כסה הקב"ה את כל אלה מבני האדם עכ"ל.
וכעין זה כתב גם בשו"ת משנה הלכות (חלק טו סימן קיח), ומסיק דיש לקיים 'תמים תהיה עם ה' אלקיך', ולא להלוך אחר העתידות, כי מה תועלת יש בידיעות כאלו, ואדרבה כמה פעמים יזיק בענין שלום בית, וח"ו יכול להביא אפי' לידי שפיכות דמים - שירצו להפיל הולד, ובפרט באנשים קלי דעת, והנח לו להקב"ה שינהיג עולמו בחסד וברחמים וכרצונו הטוב, והכל לרחמים ולטובה, והבוטח בה' חסד יסובבהו".

עשיית פעולות כדי לקבוע את מין העובר
ע"כ במענה לשאלה הראשונה אם ראוי לדעת או לא. אבל באמת יותר לנו לשאול, אם מותר או ראוי לעשות פעולות כדי להבטיח את מין העובר, שיהיה זכר או נקבה, כרצוננו, אם אכן יש בידינו את הכלים לכך.
והנה חז"ל עצמם נתנו עצות וידיעות מה לעשות כדי שיהיה הילד זכר או נקבה והודיעו שאכן ישנה דרך לדאוג מראש שהעובר יהיה זכר, או לא יהיה זכר.  כמו"כ מצינו פעולות רוחניות לקביעת מין העובר, כמו התפילה. ומצינו בגמרא (מס' ברכות דף ס ע"א) כי אדם המתפלל על מין העובר אחרי ארבעים יום, הרי זו תפילת שוא, שאינו יכול לשנות יותר. אבל משלשה ימים ועד ארבעים יום – יכול להתפלל שיהיה זכר, והתפילה מועילה. ואמרו חז"ל שם שאכן לאה אמנו עשתה כן: שנאמר בפסוק "ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה", אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה, שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממנו, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה, אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות? מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה".

יחד עם הכוונות והנסיונות לפי מה שלימדונו חז"ל, יש להתריע מאוד בדבר עשיית פעולות כדי לקבוע את מין העובר, כי אם אמנם היום הלך הרוח בצבור הוא רק לרצות לעשות פעולות כדי להכריח את מין העובר, אם זכר אם נקבה, בעתיד יתרחב הדבר, וההורים ירצו להכתיב את צבע העינים וצבע השיער של העובר, הגובה וסוג הקול, ומסתמא יצוצו רופאים ומעבדות שיאמרו שהדבר ביכולתן, וסופו של דבר הוא אנדרלמוסיה עולמית, שרופאים כושיים ישאירו דווקא עוברים כושיים, ולבנים ישמידו עוברים כושיים, ורודן מסויים ישכפל וישאיר רק עוברים הדומים לו, ופלוני יעשה כלה בכל עובר שאינו משתייך אליו, והרי זו פתחה של שואה.

אבל אפילו בלי זה, צריך לזכור שאין זה מדרכי האיש היהודי להכריח כביכול את הטבע לעשות את רצונו. כי האלקים הוא עושה דווקא את מה שצריך, ואם גזרה חכמתו שיהיה בן, וכי האדם חכם יותר כדי לרצות שתהיה עכשיו בת? וכן ההיפך. ועיין בספר החינוך (מצוה סב) לגבי איסור כלאים, שכתב "..על כן נמנענו מהעלות על רוחנו אף כי נעשה בידינו [כלומר: לעשות בידינו] דבר שמראה בנו רצון להחליף דבר במעשי האל השלמים".

לכן יש להשאיר את הטבע המטבע בעולם על מכונו, וה' הטוב הוא היודע את כל הראוי לכל אחד ואחד, ויביא לו כראוי את המגיע לו, אם בן ואם בת. ואין לנו לעשות שום פעולה כדי לשנות את הדבר, רק יכולים אנו להתפלל בימים הראשונים, אולי תישמע תפילתנו. מכל מקום, אין איסור לדעת ולגלות מהו מין העובר הקיים כבר בבטן האשה, אלא שהאנשים הרגועים והבטוחים על ה' – לא עשו כן במשך הדורות, והניחו את הדבר להתגלות כרצון ה' – בעת הלידה.
מזל טוב.