אנשי מקצוע רבים בתחומים טיפוליים מוצאים את עצמם לא אחת מתמודדים עם השפעות של עבר שלילי על מטופליהם. תיאוריות שלמות נכתבו על השפעות מגיל הילדות ומגיל הינקות על עתידו של אדם ואכן, אין לזלזל בחשיבות הדברים ובטווח השפעתם. אך יחד עם זאת, לאדם עצמו אין את היכולת לשנות את מציאות עברו וכך מוצא הוא את עצמו נושא על גבו משא שלא תמיד הוא זה שהניח אותו שם, לא הוא מילא ויצק את תוכנו ולא הוא שתבע את כובד משקלו. ובכל זאת – שנה אחרי שנה אנו רואים את הבת נושאת על גבה את התסכול מאופיה של אימה והבן הכועס את כבדות קשיחותו של האב, חוויות המכבידות את מסענו בכל צעד ושעל בו נחפוץ ללכת, מעיבים על כל קבלת החלטה ומתוכנתים להגיב אוטומטית על כל פעולה. גם במציאות היומיומית, בין בני הבית נוכל לשמוע תזכורות לאירועים שהיו בעבר, הנוספים למשא ולעיתים עולים וצפים בעת דיון או חילוקי דעות – את תמיד... כבר בתחילת הנישואין היית... אני לא אשכח ש....
נתן לנו הקב"ה בכל שלב בחיים ובתחילתה של שנה חדשה בפרט, את היכולת לעצור, להתבונן, לחשוב ולבדוק איזה משא אנו נושאים על גבנו, האם היינו רוצים לשאת אותו וכיצד הוא משפיע על צעדנו. מתוך חשבון נפש ומודעות פנימית עמוקה עלינו להחליט האם לקחת את אותם המשאות כצידה לדרך או להניח אותם בצד הדרך. להתחיל את השנה החדשה נקיים יותר – נקיים כלפי זולתנו, כלפי אותם שהעמיסו על גבנו ולומר לא עוד. עד לכאן סחבתי ומכאן מתחילים מחדש. זוהי כוחה של סליחה, לא למחוק את המעשה שהיה, המשא קיים ויתכן כי כבד הוא אך בכוחנו להחליט אם לשאת אותו על גבנו לנצח או להניחו ולהמשיך הלאה.