תמר ואליעזר מגיעים לייעוץ נישואין. כל אחד מבני הזוג רואה את זולתו כאגוצנטרי וכמי שמתעניין אך ורק בעצמו. תמר אמרה שהיא שחוקה מהצורך התמידי להשביע את רצונו של אליעזר שהרי מה שלא תעשה, לעולם זה לא יהיה מספיק טוב, הוא תמיד ימצא סיבה להתלונן: הבית לא מסודר, הבגדים לא מגוהצים, יחסה לילדים אינו נכון, היא לא מבינה אותו וכו'. לכן היא מרגישה צורך להתנתק רגשית מבעלה, ולהתמקד בעבודתה כעקרת הבית, ובתחום העיסוק והפרנסה שלה, ובכך היא תוכל לפחות להרגיש סיפוק מעשייתה. אליעזר מצדו, גם הוא מרגיש את אותן תחושות, הוא חש שהסיבות היחידות המחייבת את תמר להישאר במסגרת הנישואין הן בשל הביטחון הכלכלי שהוא מעניק, והילדים המשותפים. הוא מטיל ספק עז במידת האכפתיות וההתעניינות שלה בו וברצונותיו. אחר ששמעתי את כאבם, ניסיתי לשקף להם את תמונת המצב הרחבה יותר, ששניהם מרגישים שלאף אחד לא איכפת מהם, ולשניהם חשוב להרגיש שהם בעלי ערך ושהצרכים שלהם באים בחשבון.

התגובות העזות מבחינה רגשית, המילים הבוטות, האיומים החוזרים ונשנים על גירושין, והחזרה הכל כך שכיחה של מעגל התגובות הזהה, הביאו אותי לחקירת התקופה שקדמה לנישואיהן על מנת לנסות ולדלות מהעבר שלהם שביבי מידע אודות ההתנהגות הקיצונית בהווה. אליעזר היה האח הגדול בבית. אביו היה נכה צה"ל, עובדה שהכריחה אותו מגיל צעיר להיות זה שתופס את מקומו של האב בעזרה בבית החל מניקיון הבית עד הדאגה לכלכלת הבית עד כמה שידו משגת. אביה של תמר נפטר כשהייתה בת ארבע. אמה סבלה מדיכאונות ששיבשו את התנהלותה בבית. האחות הגדולה הייתה רוב שעות היום מוצאת את מקומה מחוץ לבית, ותמר נשארה רוב היום בבית לצד אימה, כאשר כבר כילדה קטנה הייתה צריכה להכיל את מצוקותיה הרגשיות של האם. בגיל 19 היא נשאה לאליעזר.

במרוצת השנים מצא כל אחד את הפגמים בזולתו, במשפחתו של זולתו בחברי זולתו, וכך הם מוצאים את עצמם מבודדים מבחינה חברתית ומשפחתית. הם נמנעו משיחות משמעותיות מכיוון שאלו הובילו תמיד למריבה מה שהביא אותם להיות כעוסים, אטומים, ומבודדים יותר. תמר אליעזר שרדו את ילדותם בזכות זה שלמדו שלא ניתן לבטוח באף אחד, וכן כילדים הם שניהם התפשרו הרבה מאד על חשבון עצמם דבר שמנע משניהם התקרבות רגשית של ממש האחד לשני מכיוון שהם לא הרגישו ראויים לכך, על אף שלשניהם היה צורך חיוני להתקרבות רגשית, לשניהם היה חשוב לקבל מבן/ת הזוג תחושת הערכה וחשיבות. הפרשנות שקבלו בטיפול עזרה להם להבין את עוצמת התגובה הרגשית שלהם, הם הבינו מדוע הם מגיבים כה מהר ובצורה כה פוגענית ומעליבה, הם הבינו והרגישו שכאבם העכשווי קשור לצרכי הילדות שמעולם לא נענו. כעת היו שניהם מסוגלים לדבר על רגשותיהם במקום להגיע במהירות הבזק לכלל תובנה ומסקנה שלבן זוגם כלל לא איכפת מהם, היה להם קל יותר לגלות הבנה רגישות וסובלנות.

שניהם היו זקוקים באופן נואש ליחס, שיבחינו בהם ויהיו קשובים להם, וכל אחד מהם התקשה לבקש תשומת לב ואכפתיות מבן זוג, אך מאידך למרות שלא ביקשו הם נפגעו כאשר לא זכו לצורך הרגשי שלא בא לידי ביטוי במילים. מעגל הציפייה – הזנחה – אכזבה, היה חלק מאורח חייהם בילדותם, וחזר ונשנה בחיי הנישואין שלהם במסגרת שבה הם ציפו להגיע לידי חוויה מתקנת, ובמקום זאת הם הגיעו לידי חוויה שמנציחה את התקופה הכאובה שלפני הנישואין. התובנה החדשה ביחס למערכת הזוגית נעשתה ברורה יותר.

הם הבינו שכל חוויה שלילית בנישואין הייתה כמו "קבלת מכה במקום בו העצם שבורה" נקל להבין את עוצמת הכאב במשל, כך הוא גם בנמשל, והם הבינו זאת. והם התחילו אט אט לחשוב, להרגיש, ולדבר בצורה שונה בעקבות התובנה החדשה. אחת המשימות העיקריות של מטפל היא להתערב ביחסי הגומלין המפותלות וההרסניות ולהגדירן מחדש, כך שהגישה אליהן תהיה יעילה ובונה יותר, מטבעו של קונפליקט שהוא מעלה משמעות וחוויה רגשית שהופנמו זה מכבר. הסיוע במקרה הזה היה בהבנת האינטראקציה ביניהם, לתאר את ההווה ולהציגו כתוצר של העבר. וממקום כזה קל ונעים יותר לבנות עתיד חדש, בניין עדי עד.

שם: הרב אייל אונגר.
תחום התמחות ועיסוק: רב, מרצה, יועץ נישואין, פסיכותרפסט.
מדוע בחרת לעסוק בנישואין ומשפחה: בתפקידי כרב קהילה הנני נדרש לסוגיא זו של השכנת שלום בין איש לאשתו, ולא פעם אף במעגלים רחבים יותר של המשפחה, ולכן החלטתי להתמקצע על מנת להעניק את הטיפול, היעוץ וההכוונה, הטובים ביותר.
רגע השיא בחייך המקצועיים: כשזוג עם ארבעה ילדים מגיע עם החלטה להתגרש, ולאחר ייעוץ ממושך חזר שלום הבית על כנו, וכאשר נולד בנם החמישי כיבדו אותי בסנדקאות. רגע מתסכל בחייך המקצועיים: כאשר זוגות מתייאשים עוד לפני שהחלו בטיפול, מכיוון שהם רגילים שכל בעיה נפתרת ברגע (דור ה"אינסטנט).
הדמות המשמעותית בחייך: אבי מורי שליט"א.
הדמות העיקרית שהשפיעה עליך מבחינה מקצועית: פרופ' עמי שקד, מנהל אקדמי של מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה.
דעתך על נישואין: יש פער אדיר בין הרצון להיות מאושר והידע הזעיר ביותר שיש לאנשים לגבי האדם השני. דעתך על גירושין: נושא המשפחה נמצא במשבר כלל עולמי, ולדאבוני למשבר הזה יש השלכות גם על החברה היהודית בישראל. אנחנו לא חיים בפלנטה אחרת. היסודות של המשפחה אינם כפי שהיו בעבר, ואני מצר על כך.
דעתך על י.נ.ר: תודת בתים רבים בעם היהודי נתונה להם.
מה היית רוצה לומר לזוגות נשואים: השקעה במוסד הנישואין הנה השקעה יומיומית.
מה היית רוצה לומר לזוגות העומדים להינשא: זוג משקיע ממון רב בהפקת חתונה, אך לצערי לא תמיד משכילים להבין, שאם היו משקיעים אפילו חמישה אחוז מממון זה ללימוד והדרכה נאותה על זוגיות אזי השאלה הזו לא הייתה רלוונטית.
"הוא היה אומר" – אימרה שמלווה אותך: בהקשר זה של יעוץ נישואין חביבה עלי אמרתו של הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן: "שניים המתקוטטים זה עם זה, משולים לשניים האוחזים בטלית. זה מושכה לצידו וזה מושכה לצידו, כיוון שאחד מהם מרפה ומפסיק למשוך מיד הצד שכנגד נופל". לזוגות שבאים לייעוץ כשהם טעונים רגשית, אני אומר שאחד מבני הזוג מתחיל ליישם את התרגול, אזי בן הזוג השני מתרכך והם מתחילים לראות אור בקצה המנהרה במערכת הזוגית שלהם.