מאת: נאוה בר M.A מנחת קבוצות, מאמנת  ומטפלת  טל' 054-7866380  [email protected]

רבנו יונה, שהיה אחד מן הראשונים, כתב בשערי תשובה (שער ג אות ריז):
מעשה בחכם וחבורת תלמידיו שהלכו בדרכם לבית מדרש, ועברו ליד נבלת-כלב מסרחת מאוד. אמרו התלמידים לרבי: "כמה מסרחת נבלה זאת!" אמר להם : כמה לבנות שיניה".
בעוד שתלמידיו של הרבי ראו את המציאות בדרך מסוימת, קיבל הרבי באהבה את עובדת המוות, והגדיל לעשות ולהתמקד ביופי ובחיובי שבדבר. האם אף אנו יכולים להתמקד בחיובי ולמצוא טוב ונקודת אור גם בחושך ?

המקום שבו אנו נמצאים בכל תחום משמעותי בחיינו, הוא תוצאה של החשיבה שלנו, גם חיובית וגם שלילית. אם אתם תוהים מה הייתה החשיבה השלטת שלכם, התבוננו היכן אתם עומדים בחייכם - זאת  התשובה. אם אתם שמחים ומרוצים באותם תחומים, החשיבה שלכם באותם מקומות הייתה חיובית. אם אינכם מרוצים, אז המחשבות שלכם כנראה אינן חיוביות כפי שיכלו להיות. כל מה שאנחנו  רואים בעולם שהוא יצירת האדם: הטלפון, המחשב, המכונית, הגשרים וכד' נבראו קודם כל במוחם של אנשים ורק אחר כך הפכו למציאות, והחדשות הטובות הן שניתן לשנות מחשבות ובעקבותיהן  מגיעים השינויים  בחיים.

קל לנו יחסית להיות מרוצים וטובי לבב כאשר מה ששאפנו אליו אכן התרחש בעיתוי ובצורה שביקשנו. אך לא אחת נראה האושר כחמקמק, במיוחד כשמאורעות קשים נכנסים אל חיינו. ובשעה כזאת  נדרשת יותר מתמיד חשיבה חיובית. פסיכולוגיה חיובית, משמעה קודם כל להתבונן במציאות כפי שהיא, בין אם היא יפה ובין אם היא מכוערת, בין  אם היא רצויה ובין אם לא, שכן רק כאשר רואים את המציאות כפי שהיא אפשר להתחיל להפיק ממנה את המקסימום. בנוסף, פסיכולוגיה חיובית היא בחירה להתמקד באספקטים החיובים של מצבים במטרה של העצמת החיוב בחיינו ומציאת פתרונות למצבים טעוני שיפור. כשאנו נפגשים בחיינו במציאות בלתי רצויה, נשאל את השאלה מה נוכל ללמוד ממנה ומה נוכל להפיק מהאתגר שלפנינו. הדגש הוא על השימוש במילה אתגר במקום במילה בעיה, מאחר ועצם הניסוח האחר יוצר כיוון ומגמה שונים בהתנהלות: כשאנו הופכים משהו או מישהו לבעיה, אנו מקבעים את המצב. לעומת זאת, כשאנו מתייחסים אליו כמו לאתגר, הרי אנו מניחים מראש שלפנינו עומד דבר שמסקרן לפתור אותו וניתן לפיתרון, כפי שהיינו ניגשים לפתרון תשבץ. הקשיים הופכים לחוויה בונה, למעין מחסומים עבירים, שעוד מעט יהיו כבר מאחורינו, כפי שבכל משחק יש רצון ומעצור.

כל אתגר טוען בחובו לא רק  קשיים, אלא גם הזדמנויות, ולא רק סיכונים אלא גם סיכויים. מה שהופך מצב בעייתי למצב אתגרי אינה המציאות החיצונית, אלא הגישה שלנו לנושא, נקודת מבט אחרת, "ודיבור פנימי" חיובי. שימת הדגש על החלק שמאפשר פתרון, במקום על החלק של הבעיה הוא לב החשיבה החיובית. ניתן לראות את הדברים בדוגמא הבאה: יהודית פוטרה מעבודתה עקב אי התאמה לתפקיד.  לפנינו מצב שאינו רצוי בהכרח עבור יהודית. אפשר יהיה להמשיך ולהתרכז לאחר ההלם הראשוני בתוצאה המאכזבת ובהשפעותיה השליליות על חייה וחיי משפחתה, אך הדבר לא יקדם אותה. לאותו מצב ניתן לגשת בדרך שונה: בפני יהודית ניצב אתגר של גילוי מהו התפקיד הנכון והמספק ביותר עבורה, לפניה ניצבת הזדמנות להתפתחות מקצועית, שלאחריו יש לה סיכוי רב יותר להיות עובדת מבוקשת ומרוצה. יתכן, וזאת ההזדמנות לעבור אבחון מקצועי, לקבל אימון אישי או קבוצתי, לרכוש כלים שיפתחו בפניה דרך חדשה ואפשרויות נוספות לתפקוד בונה עבורה שישנו את מציאותה. בדיבור הפנימי גלומים תהליכי החשיבה שבתוכם שאילת שאלות, הנחת הנחות וקבלת החלטות שותפים לבריאת הפעולות שלנו במציאות החיצונית. נניח שיהודית הייתה מתמקדת בשאלה- למה, למה זה קרה לי? שאלת "למה" לא משרתת  בשום אופן את  מטרותינו לשיפור המצב, מה שכן היא עוזרת לנו להתחפר עמוק יותר בבוץ. זאת שאלה שגורמת לכאב להתעצם ולדיכאון לגבור. היא מכוונת לעבר, ובכך מחמיצה את כוון ההווה לעבר עתיד רצוי. לעומת זאת שאלות כגון מה ניתן להפיק מהמצב הזה, מה הוא בא להראות או ללמד אותי בחיי?  אלו שאלות המכוונות למציאת פתרון.  

חשוב מאד להבחין בין פעולות לבין זהות, שלא אחת אנו נוטים לערבב ביניהם. לדוגמא: לשקר זאת פעולה. אך היא שונה לגמרי בגישה מייחוס של תכונה קבועה, כמו האמירה "אתה שקרן". לא מדובר בהגדרות מילוליות, אלא במה שנובע מהן: התנהגויות אפשר לשנות ולעצב, בניגוד לתכונות ואופי המקבעות התנהגויות בלתי רצויות, הופכות את האישיות לבלתי גמישה, ומונעות למידה והפקת לקחים. לכן כדאי להימנע מלשים תוויות הן בחשיבה ובוודאי באמירה. כמו כן, חשיבה חיובית לא תחפש אחר אשמים, גם לא  תפתח בביקורת, חשיבה חיובית תפתח בשאלת זיהוי שמטרתה השגת שיפור מצב לטובה. לדוגמא: נניח שילד נוטה לשקר. במצב זה שאלות שעשויות להישאל הן: באיזה מצבים הילד כן דובר אמת? מה המטרה החיובית העליונה או איזה צורך בסיסי הילד מנסה להשיג באמצעות השקר – ביטחון, שייכות, אהבה, הצלחה? מה יגרום לילד לדבר אמת? מה יקרה כשירגיש אמון בסביבה שלו?
השאלה הבאה תתמקד ב"איך" – איך אפשר לעודד ולחזק את הילד כך שירגיש טוב כשהוא דובר אמת? איך אפשר להעניק לו את תחושת השייכות מבלי שיצטרך לשקר כדי להשיגה, איך הוריו יכולים לסייע בידו לומר אמת? איך הם יכולים לשמש מודל חיקוי מוצלח לאמירת אמת, כיצד ניתן לחזק אצלו ערכים חיובים וכדומה. שאלת שאלות חיוביות הממוקדות מטרה הן כלי רב עוצמה המאפשר לנו לשבור מעגלים ודפוסי חשיבה לא יעילים שהפסיקו לשרת אותנו, ומאפשרים פתרונות  גם במצבים קשים. במקרים רבים, בעצם שאילת השאלות הנכונות טמון גם הפיתרון.  

כשמדברים על חיזוק חיובי זה המקום גם לעשות הבחנה בין שבח לבין הלל. שבח הוא ציון מדויק וספציפי על התנהגות שברצוננו לחזק. לדוגמא: כששטפת כלים היום,  זה הוריד ממני עומס ובכך יכולתי להתפנות לעזרה בשיעורים לאחיך. שבח הוא כלי מאד יעיל ומכוון לעשייה חיובית תוך היצמדות לעובדות חיוביות, השבח אינו מומצא ואינו בא מחנופה. לעומת זאת הלל – שהוא כוללני, כללי, לא קשור להתנהגות מסוימת ובלתי יעיל להשגת תוצאות. לדוגמא: אתה ילד ממש טוב ונחמד. חלק מיישום של חשיבה חיובית היא לדעת לשבח. ערכו בבקשה הסתכלות, כמה פעמים ביום הנכם מעירים הערות של ביקורת לסובבים אתכם, וכמה פעמים ביום  אתם מציינים דברי שבח על מה שמתנהל כראוי. אם ברצונכם להגביר את הטוב בחייכם, הגבירו את החיזוקים לסובבים אתכם על ידי כך שתשימו לב, ותתמקדו במה כן בסדר במה שהם עושים, במקום במה הם לא בסדר. אך עשו זאת מתוך כנות ולא מתוך חנופה. נניח שהבעל אינו עוזר מספיק במטלות הבית. במקום להתלונן, יכולה האישה לשבח אותו על דברים בהם הוא כן מסייע. יש לציין בפניו שזה ממש עוזר בכל פעם שהוא זורק את הזבל, עורך קניות, או מקלח את הילדים. ההבדל בגישה יוצרת אצל האדם האחר שוני במוטיבציה ומוכנות להתאמץ. אם מעריכים, מכבדים ואוהבים אותנו יהיה לנו קל יותר להחזיר באותו מטבע, מאשר אם מבקרים אותנו, מצב שיוצר תחושות של רצון להתרחקות, וגישה שלילית נוספת.

חשיבה חיובית ודיבור פנימי חיובי ניתנים ללמידה וישום גם אם חוויות חייכם היו או הינן קשות. זאת מעין "שפת תכנות" פנימית שניתן להתאמן בה כדי להגדיל את השמחה בתוכנו ובאחרים ולפעול ביעילות. היא מתחילה בתוכנו, אך התוצאות שלה ניכרות היטב בסביבתנו. כשהמציאות קשה, וכשדברים לא הולכים כפי שאנו מצפים, זה הכלי שיעשה את ההבדל בכל תחום בחיינו, בחיי המשפחה, העבודה, ובכל תחום משמעותי אחר. היזכרו לרגע באנשים שאתם מכירים המקרינים אנרגיה חיובית לכל מקום שהם מגיעים. הם מעין מגנט שואב לסביבה. חישבו לרגע על אנשים "חמוצים" המשליטים  סביבם אווירה של מתח, כעס, ביקורת. חישבו איזה מהאנשים ברצונכם להיות, מהו הדגם שלכם? איך תראה הסביבה האנושית אם כולנו ניגש למצבים מתוך חשיבה חיובית של רצון טוב לפתור בעיות במקום להנציח אותן ולחפש אשמים, מה יקרה אם ניקח אחריות על מה שקורה לנו, נהפוך לגורמים במקום לתוצאות או קורבנות, נצא מאזורי הנוחות וביטחון שלנו "נפשיל שרוולים", נטפל באתגרים מתוך אמונה במסוגלות וביכולות שלנו ונשתמש במשאבים האדירים שיש בתוכנו. אין ספק, שביכולתנו להגדיל ולהעצים את האור והטוב בכל פינה חשוכה שנפגוש.       
טיפ קטן לסיום: כתבו בסוף כל יום מחשבות, כוונות ופעולות חיוביות שביצעתם, והיו מלאי תודה. ההתמקדות בחיוב, תזמן אליכם מציאות טובה יותר, בדקו כיצד הטוב הולך וגובר בחייכם מרגע לרגע!