שם המדור: נעים להכיר.
שם המאמר: "בת מלך" – מקלט לנשים מוכות חרדיות. 1-800-292-333
עמותת "בת מלך" מפעילה משנת תשנ"ו (1995) מערך של סיוע והגנה לנשים דתיות וחרדיות נפגעות אלימות פיזית ונפשית על ידי בעליהן. בשיחה שערכנו עם מנכ"ל העמותה ומייסדה, הרב נח קורמן ביקשנו ללמוד על הפעילות ועל תפיסת העולם העומדת מאחורי "בת מלך".
מתי נשים נזקקות לפנות ל"מקלט לנשים מוכות"?
בכל חודש מגיעים למעלה ממאה פניות של נשים במצוקה עקב "אלימות במשפחה". לחלקן אנו עוזרים בהכוונה למוסדות רלוונטיים או בסיוע משפטי. ישנן נשים שנמצאות בסכנת חיים בביתן כך שהמקלט עבורן הוא "מקלט" במובנו הבסיסי ביותר אך יש נשים שנמצאות כל כך עמוק בתוך הפחד והייאוש עד שאינן מסוגלות לעזוב את הבית ולצאת בעצמן ממעגל האלימות, להן צריך להעניק ראשית כל חיזוק ותמיכה נפשית.
מה עושים ב"מקלט לנשים מוכות"?
בראש ובראשונה הנשים מקבלות תמיכה וסיוע נפשי מאנשי מקצוע מתאימים. מדובר בנשים שכבודן הושפל הזקוקות להעצמה אישית ולטיפוח הביטחון העצמי והיכולת שלהן להיות עצמאיות. אנו דואגים להן גם לרכישת מקצוע אם צריך ולהשתלבות בחיים שאחרי המקלט.
מהם המאפיינים המיוחדים למקלט לנשים דתיות – חרדיות לעומת מקלטים המיועדים לכלל האוכלוסייה?
מעבר לאווירה הכללית, במקלטים מוחזקים מספר גדול של ילדים ביחס למקלטים אחרים. השילוב של הילדים אצלנו עדין ומורכב שכן אי אפשר לשלוח את הילדים לביה"ס הקרוב למקלט אלא עלינו להתאים כל מוסד חינוכי לסגנון ולזרם אילו משתייכת משפחתו מה שמצריך עבודת "שתדלנות" עדינה ורגישה.
באיזו דרך הרבנים משתפים איתכם פעולה?
כשהקמנו את העמותה התייעצנו רבות עם הרב בקשי דורון מי שהיה הרב הראשי לישראל, שהכיר את התופעה מעבודתו בבית הדין והוא עודד אותנו ונתן לנו את ברכת הדרך. הרבנים מאז ומעולם היו ה"עובדים הסוציאלים" של הקהילה, הרבה מאוד פעמים מגיע אל הרב מידע על כך שבמשפחה מסוימת ישנה אלימות, ואכן יותר ויותר רבנים ששומעים עלינו מפנים אלינו מקרים.
האם יש ציבור או חברה שאצלם אין את התופעה של אלימות במשפחה?
לצערנו המגיפה הזו לא פוסחת על אף קהילה והיא נמצאת אצל כל המעמדות ואצל נושאי תפקידים מכובדים. האלימות לא קשורה למצב סוציו אקונומי ולא לרמת ההשכלה של המעורבים בה.
מה הייתם רוצים לומר לנשים הסובלות מאלימות במשפחה?
מילה אחת – לטפל!. באופן עקרוני אנחנו יכולים לומר שאם הייתה פעם אחת אלימות תהיה גם פעם שנייה ושלישית והעניין יהפוך להיות חלק מ"שגרת החיים". ישנם מקרים רבים בהם היה ניתן לטפל באלימות במשפחה אבל תיקון כזה יכול להתקיים רק על ידי טיפול מקצועי מהגורמים המוכשרים לכך.
כחלק מההכרות עם "בת מלך" אנחנו מבקשים לספר את סיפורה של אחת הנשים שנעזרו בבת מלך ושבסיעתא דשמיא ובמאמצים רבים הצליחה לצאת ממעגל האלימות לחיים רגועים שלווים ומכובדים.
מירב בת 25 , אם ל-2 ילדים שהתה במקלט שמונה חודשים.
למירב היו הסתייגויות מבעלה, עוד לפני נישואיהם אך הנסיבות הובילו אותה להינשא בכל זאת. שבוע בלבד לאחר החתונה, החלה האלימות. בעלה של מירב כינה אותה בשמות איומים, קלל וכלא אותה בבית למשך שעות ארוכות. האלימות הפיזית החלה בהריונה השני של מירב. בעלה הכה אותה בחזקה וזרק עליה חפצים מכל הבא ליד. כשנולד התינוק, התברר כי הוא סובל ממום בליבו ובעלה האשים אותה בכך שהתינוק נולד חולה והחמיר עוד יותר את התנהגותו האלימה, וכעת ספגה מירב את המכות גם בשעה שהחזיקה בזרועותיה את הילדים.
מירב הסתירה את מצבה הקשה ממשפחתה ולא שתפה אותם במסכת ההתעללות הקשה שעברה, ורק לאחר שבעלה ניתק אותה ממשפחתה ומנע ממנה כל קשר עימם, חשדו שמשהו אינו כשורה. וכששוחחו עם מירב והבינו את גודל הטרגדיה, חשפו את סודה והפנו אותה למקלט של בת מלך.
במקלט בת מלך, חשה מירב בטוחה לראשונה מאז נישואיה. סוף סוף הרשתה לעצמה להרפות מילדיה. שוב לא חששה לגורלם, אם לא יהיו צמודים אליה. הילדים שיצאו בפעם הראשונה בחייהם מהבית, הסתערו בהתרגשות על גן השעשועים שבחצר המקלט. מירב וילדיה חובקו בחום ע"י צוות המקלט. הילדים זכו לטפול מיוחד באמצעות בעלי חיים בפינת החי בחצר המקלט, ומירב השתתפה בשיחות טיפוליות אישיות וקבוצתיות. הביטחון העצמי של מירב גבר בהדרגה, היא החלה לטפח את עצמה, פיזית ומנטאלית. ביום ההולדת שערכו לה הנשים והצוות במקלט אמרה "סוף סוף אני מרגישה בן אדם ויותר מזה, אישה חזקה."
לאור מערכת החיים עליהם התחנכה, המחשבה לחיות בנפרד מבעלה, נראתה לה בלתי אפשרית. היא החליטה שכעת, עם התחזקותה, תוכל להתמודד טוב יותר במערכת היחסים עם בעלה והיא מעוניינת לנסות ולשוב אליו בתנאיה שלה. לאחר חודשים אחדים תוך שיתוף פעולה של צוות המקלט והרב של בני הזוג, גובש הסכם שלום בית. בהסכם התחייב הבעל שלא לנקוט בשום סוג של אלימות כלפי מירב והילדים ולנהוג כלפיהם בכבוד, סוכם כי הרב יפקח על מילוי התחייבויות הבעל שבהסכם ובמידה ולא יקיימם הבטיח הבעל לתת למירב גט ללא עיכוב.
מירב חזרה לבעלה שלא אפשר לה להיות בקשר עם צוות המקלט. גם הפגישות עם הרב פחתו במהירות, עד שהופסקו לחלוטין. אף אחד מסעיפי ההסכם לא כובד. פחות משנה לאחר מכן, כשהיא חובקת ילד נוסף, ברחה מירב מהבית, שהאלימות בו לא רק שלא פחתה אלא הלכה והחמירה מאד. הפעם ניכרה הפגיעה גם בילדים שהפכו לתוקפניים ביותר. מירב שבה למקלט שנית כשהיא למודת סבל ומבינה שגם ילדיה, הם קרבנות ישירים של האלימות הפיזית והנפשית. צוות המקלט עטף את מירב וילדיה באהבה והשיפור אצל מירב וילדיה הורגש כבר לאחר ימים אחדים. זמן קצר לאחר מכן שכרה מירב דירה עצמאית בקהילה, צוות המקלט הפנה אותה להמשך טפול במקום מגוריה וממשיך ללוותה ולתמוך בה, גם לאחר העזיבה. מירב המשיכה להיעזר בשרותי הסיוע המשפטי של בת מלך ללא תשלום, ולבסוף קבלה את הגט המיוחל. בהמשך מירב שבה לעבוד כמורה, מה שנמנע ממנה ע"י בעלה במשך כל שנות נישואיהם כחלק מדפוסי התנהגותו האלימה. מידי שנה ביום ההולדת שלה, נוסעת העו"ס של המקלט לבקר את מירב, בידה מתנה ובליבה אהבה גדולה. הביקור הוא תזכורת מתמדת למירב, האישה החזקה, ש'נולדה מחדש' במקלט.