עומס ההכנות עם תחילתה של שנה חדשה מביא גם עומסים מסוג אחר. בד בבד עם שפע ההזדמנויות לקרוב משפחות דרך חופשות ובילויים משותפים של הורים וילדים וסבים וסבתות עם הנכדים, כך גם ההזדמנויות לחיכוך ואי הסכמות.
למבוגרים, צעירים וזקנים כאחד עונת הקיץ החולפת היא זמן מעבר להתרעננות אשר בסופה מגיעה תקופה של חשבון נפש מסוגים שונים: מה אנו באמת מרגישים עם עצמנו בשלב הזה של החיים? עד כמה אנו מרוצים מסגנון החיים שלנו? ממעשינו? מבן/בת הזוג? איזה סוג של בני זוג ואיזה הורים אנו רוצים להיות? ומה וכמה נקריב למען המשפחה לעומת דאגה לעצמנו. איך מוצאים את שביל הזהב? איזה סבא וסבתא אנו רוצים ויכולים להיות? האם סבא וסבתא ירצו לעזור להורים הצעירים בשמירה על הילדים, או שמא יגלו ש "מספיק להם משלהם" וזה יגרום להם הרגשה של ויתור גדול מדי. אם בודקים את התפקידים המצופים מסבים, נראה שרובם מתרכזים סביב עזרה וטיפול - לשמור על הילדים, להקל את העומס על ההורים הטרודים והנבוכים, לעזור בבישול ובקניות, לעזור בחינוך וכדומה.
לא תמיד מתאימה תפיסה זו לתפיסה האישית של הסבים את עצמם. בשביל רבים זוהי תקופה של בדיקה עצמית מחודשת ולפעמים משבר "אמצע החיים". לפעמים, הסבא והסבתא עצמם עדיין הורים לילדים צעירים וטרודים בגידולם. לעיתים זוהי תקופה מלווה בהתפקחות כואבת ורצון "לתפוס את הרכבת" ברגע האחרון במקום להעמיס עוד מטלות של הורות מבוגרת וסבתאות. לפעמים הסבאות מגיעה לא רק כהנאה וסיפוק אדירים אלא גם כתזכורת וכדרישה "להתיישב במקום, להפסיק לחשוב על עצמך כ "עדיין צעיר/ה" ולהיות זמינים לנכדים". הסבא והסבתא המעוניינים להיות מעורבים בחיי נכדיהם עלולים למצוא את עצמם מוצפים ומצופים לשנות את לוחות הזמנים שלהם כך שיתאימו לצרכים של ילדיהם ונכדיהם. תקופת החגים וראשית השנה מחזקת דברים אלה.
בדרך-כלל ישנם הבנה ושיתוף פעולה. אך ישנם מקרים בהם דווקא העזרה המוצעת על ידי הסבים נחווית על ידי ההורים הצעירים כחדירה לפרטיות והשתלטות. ולהיפך, לפעמים הציפייה למעורבות הסבים היא הרבה מעבר ליכולתם. חוסר מוכנות להקריב מביא רגשות של אכזבה. הקרבה גדולה מידי גורמת כעס ומירמור. סכסוך הילדים עם הוריהם מוצא את דרכו בקלות יתר לסבים וסכסוך ההורים עם הוריהם הסבים מעיק על יחסי סבים-נכדים, והכל קורה יותר בתקופה בה כולם בבית.
בצד החיובי, החגים והחורף המגיע אחריהם הם הזדמנות נפלאה להעביר זמן איכות, סיפורי מורשת והתקרבות מסוג אחר, דרך משחק עם הנכדים, אכן, גם סבים וסבתות יכולים לשחק משחקי קופסא או קלפים ולצחוק ביחד עם הנכדים.
טיפים לשלושה דורות בבית
כדאי לדבר ולהבהיר ציפיות הדדיות לפני שמגיעים לכעסים ואכזבות. השיח מאפשר למצוא פתרונות שיספקו עד כמה שניתן את צרכי כל הצדדים. רצוי לזכור שהסבים, למרות שתפקידם כהורים לילדים בוגרים אינו מסתיים אף פעם, יש להם גם חיים משלהם ולא תמיד קל להם להגיד "לא" ולאכזב את הילדים. כמובן שזה נכון גם בצד ההורים הצעירים.
• ספרו לילדים - נכדים הקטנים סיפורים ושירים שאתם אוהבים מזיכרון, מספרי ילדים ומכל מקור אחר. ספרו להם על זיכרונות ילדות שלכם ועל משפחות המקור ושתפו עם תחומי העניין שלכם. חג הוא זמן נפלא להעביר מורשת אישית ותרבותית.
• קחו גיליון בריסטול גדול וציירו עליו יחד עם הילדים/נכדים את עץ-המשפחה. הוסיפו תמונות וסיפורים מעניינים והפעילו את הגדולים יותר בציור ובכתיבה. כך ילמדו על המורשת המשפחתית מכל הצדדים בדרך הויזואלית ויעשו להם "סדר בראש".
• דאגו ללמד את הנכדים וללמוד מהם דברים חדשים מכל סוג שהוא. זה ייתן לכם תחושה של הבנה והתערות בעולמם וישמור על קשר טוב ושפה משותפת.
איך לתת עצות
• קחו בחשבון שילדיכם ההורים יעשו טעויות משלהם כפי שאתם עשיתם משלכם. קרוב לודאי שטעויותיהם לא יהיו חמורות עד כדי נזק בלתי הפיך. אפשרו להורים הצעירים לנסות למצוא פתרונות משלהם.
• ספרו עד 10 לפני מתן עצה ובדקו אם היא הכרחית. עצה מועילה איננה הוראה אלא סיפוק חומר למחשבה. הימנעו מעצה שהיא ביקורת במקום תמיכה.
• העובדה שאתם סבא וסבתא לא עושה אתכם בעיני הילדים-הורים כמומחים בגידול ילדים. הימנעו מסמכותיות "בלתי ניתנת לערעור" . עוררו חשיבה משותפת בשיחות, ומאמרים בנושא.
• ולבסוף: במקרה ואינכם יכולים לגרום לשינוי החיובי הרצוי, אל תאפשרו לעצמכם להיתקע בפתרונות ודפוסים גרועים המחמירים את הבעיה. עזרה מהירה, קצרה ויעילה אצל אנשי מקצוע מומחים בתחום יכולה להנחות אותכם איך לפתור בעיות וליצור שינוי בכוון הרצוי.
"מכון שינוי" הוא מכון פסיכולוגי לייעוץ וטיפול במשפחה בזוג ,בפרט, ובארגון, גליל-ים (הרצליה) המתמחה בטיפול קצר ו"ממוקד שינוי" ובהכשרת אנשי מקצוע.
לפניה למכון שינוי: www. machonshinui.co.il או ב 09-9551973
© לדר' נגה נברו, ולמכון שינוי.