שיגרה ושחיקה | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

שיגרה ושחיקה

כניסה למשתמשים 04/05/2025 ו' אייר תשפ"ה

רונית מילר

שיגרה ושחיקה

10.11.2010


 

הסתיו משיל עלים מצהיבים מהעצים ורוחות קלילות מרטיטות את הלב.
עולם צבעוני שגווניו מתרככים מלווה אותנו בתהליך של שיבה למסגרות לימוד, עבודה ויצירה.
כיצד נשמרים מהשחיקה שבשגרה?


עונת הקיץ מתאפיינת ביציאה ממסגרות, והחופשות מזמנות יציאה לנופשים וטיולים. חודש החגים מטיל עלינו משימות רבות שגרמו להתרופפות הסדרים בבית ובמשפחה. השינוי האקלימי שמביא איתו הסתיו מחזיר את בני המשפחה לבינות כותלי הבית בשעות מוקדמות יותר. החיים מתארגנים לפי סדרי הנפשות שבבית - הילדים טרודים בלימודים, חוגים ושעורי בית, הבעל יוצא לפעילותו היומית, האשה מנצחת על הכול ובמשפחות רבות גם שותפה בפרנסה.


גורמי שחיקה
המאמץ היומיומי הופך עם הזמן מתיש ומונוטוני ואמנם מחקרים הוכיחו שנשים וגברים כאחד סובלים משחיקה בחיי הנישואין. אצל נשים השחיקה בדרך כלל מוגברת מאחר ויש להן צורך בקשר רגשי וידידות שיקבעו את שביעות רצונן מהזוגיות. האידיאל הרגשי אצל נשים הוא שיתוף מלא של הבעל בעולמן הפנימי ובמטרות החיים. אצל נשים עובדות קשורה הבריאות הנפשית למידת העזרה שמושיט בן-הזוג שכן מעבר למאמץ הפיזי כאן בא לביטוי שוב הצורך הנשי בשותפות - ב'ביחד'. הגורם השוחק ביותר אצל הגברים הינו עומס יתר ובמסגרת הקשר הזוגי השחיקה קשורה לאכזבה כואבת מחוסר תמיכה של האשה בהצלחתם בלימודים או עבודה. כאשר הבעל היגע מגיע הביתה ומוצא אשה יגעה מתחיל להיווצר פער ביחסים. האשה חשה שאין לה שותף – הוא אינו מקשיב, אינו מתייחס, נסגר בעולמו או לחילופין נותן עצות לא מעשיות כאשר אשתו רק רוצה שיקשיב לה ויבין אותה. היא מתרחקת או כועסת ואינה מסוגלת לשמוח בהצלחות בעלה או לחילופין מקניטה אותו על קשייו. הקשר מתקרר, תחושת 'מקח-טעות' מרחפת בחלל הבית ונוצר מעגל התנהגותי סגור ומקובע. בני הזוג לא תמיד מודעים לתחושותיהם ומדחיקים את רגשותיהם. התוצאות לא מאחרות לבוא והויתור הופך לחלק מאותה שיגרה שוחקת. במקרים אחרים בני הזוג מתחילים לרטון על כל מיני דברים שלא היו בעלי משקל בתחילה. התפרצויות כעס על נושאים שוליים משחררים תסכולים מצטברים והמערכת הזוגית נכנסת לקיפאון.


בשלב זה הבעל והאישה נוקטים בטעות נפוצה ו'שופכים את הלב' בתלונות על בן הזוג בפני חברים, קרובים או הורים. פעולה זו רק מחריפה את הקרע, ולכך שתי סיבות: הראשונה היא שתמיד הקרובים והחברים יתמכו בעמדת המשתף וזה יחזק את תחושת בן הזוג שהוא ה'קורבן'. סיבה נוספת היא שכאשר בני הזוג משלימים נותרים כעסים על כך שהמשפחה והחברים של בן זוגם שמעו עליהם דברים שליליים - זה פוגע בדימוי העצמי שלהם וגורם התנגדות להשתתף במפגשים משפחתיים עתידיים.


לצאת מהקיפאון
מסופר על יהודי שעבר בחורף על יד הנהר הקפוא וראה צלב חרוט על הקרח. פנה היהודי לרבו בתימהון: "הייתכן שמים שמטהרים מקבלים טומאה"? הסביר לו הרב שרק כאשר המים קפואים הדבר יתכן. בכדי למנוע שחיקה עלינו לזהות את תחילת הקיפאון ביחסים, כאשר התקשורת מתחילה לרדת 'מתחת לאפס', המתיחות עולה ודרגת הסבלנות שבירה.


המוצא הוא שכל אחד מבני הזוג יעצור בניסיון לזהות מה קורה באמת. בכדי להניע גלגלי שינוי מספיק שאחד הצדדים יתעורר וישאל את עצמו מה הוא חש ומדוע ומה חסר לו לבניית אמון הדדי. השאלה השניה שיותר קשה לענות עליה הינה מה בן הזוג עצמו מחסיר משותפו לנישואין וכיצד יוכל להשלים זאת. שיחה רגועה, שיתוף בחוויות האישיות וחשיבה בצוותא על כיוונים חדשים היא שלב יציאה מהקיפאון ולמעשה פתיחת המחשבה ל'סיעור מוחות' שיאפשר התקרבות ואמון ויפשיר את הלבבות. התחושה של בני הזוג שמבינים את הצורך שלהם היא לעיתים מספקת. כאשר הבעל מרגיש מובן ומשתדל להבין את הצורך של אשתו נוצרת תחושת הזדהות הדדית שמצמיחה את הנטייה הטבעית של האשה לתמוך רגשית בבעל, וכאשר בחוץ הימים מתקצרים ומאפירים יזרמו חמימות ואהבה אל פנים הבית.


תגובות

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130