facebook youtube google
רונית מילר

רונית מילר

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

רמה שונה

שלום רב1 אני נשואה כ4 חודשים. ב"ה יש לי בעל מצוין עם לב זהב ששומע מבין ואוהב ומשקיע המון! ואני יודעת שזה דבר ענק (ולא כולם כאלה...) אך הנקודה המפריעה לי היא: אני, כל מקום שמגיעה עושה רושם ואנשים מהר מתחברים אלי ואוהבים. ויש לי דיפלומטיות ויחצנות טובים מאד ואני אוהבת אקשנים ודברים לא שגרתיים... אני מפרגנת בכיף לכולם ומקבלת גם המון פרגונים.. ובעלי הוא בעל אופי מאד שגרתי, ביישן ולא מחפש הפתעות והוא חי מאד על הקרקע. לא אחד ששומעים אותו הרבה. אני מאד רוצה לחזק לו את בטחונו העצמי ולעקור לו את הבושה. בקיצור להעלות אותו בכמה רמות. כי זה קשה לי מאד שהרבה פעמים אנחנו לא משדרים על אותו הגל. וזה מוריד לי את כל ההערכה שלי כלפיו. שהוא לא כמוני..ואז באחת יורד לי כל המצב רוח ואני כבר מתחילה לחשוב למה התחתנו ואנחנו בכלל לא מתאימים. ועושה לו 'הצגות' (כמו שבעלי קורא לזה) וזה ממש לא נעים לא לי ולא לו. מה עושים? איך מתגברים על הפער וממשיכים לחיות הכי טוב? בלי לסגת אחור פתאום... אשמח לשמוע עיצות ורעיונות. בהערכה ובתודה, הדס.

התבוננות פנימית

נסיבות החיים מעמידים אותנו בפני נסיונות רבים שמאפשרים לנו לעבוד על מידותינו. וודאי שמסגרת הנישואין מהווה כור היתוך מורכב שמגלה לנו את חולשותינו אבל גם את תעצומות הנפש שלנו. התבוננות פנימית תאפשר לך למתן את עוצמת האכזבה כך שתוכלי להתמודד עם הקושי בתבונת ליבך. זיכרי שאתם בתחילת מסע משותף בו תלמדו במשך השנים לשמור על איזון בין התקרבות בדעות לבין שמירה על התכונות הייחודיות שלכם. התהליך יכול להיות מרתק ופורה אם תמתיני שהתוצאות תצמחנה בזמנן. אדם פחות מוחצן אינו בהכרח חסר בטחון וצריך לברר מה מפעיל את דפוסי ההתנהגות שלו. אם בעייתו הינה חוסר בטחון וודאי שבקורת תערער עוד יותר את בטחונו ולכן בניית יציבות רגשית בקשר תבנה אמון הדדי וממילא גם יותר פתיחות. "חוכמת נשים בנתה ביתה"-אין לי ספק שתדעי לתעל את הדינמיות שלך דרך חום ליבך לבנות ולייצב את ביתך הטרי. בזכות תבונתך תוכלי בהדרגה להוביל תהליכי שינוי מסויימים ותדעי להפיק את המיטב ממה שכן אפשרי. מאמינה שתצליחו! מילר רונית 0504-165-244 יועצת נישואין ומשפחה mronit@natir.net.il

דו שיח

קצת על עצמי: אני רווק בן 23 סטודנט לתואר ראשון שמרגיש סוג של אטימות כלפי החברה. אני מרגיש שאינני מסוגל להאזין לצד השני במהלך השיחה שאני מנהל איתו. אני כל הזמן מוטרד במהלך השיחה על הזמן "היקר" שאני מבזבז כרגע או שאינני מוצא עניין בנושא שהצד השני מנסה להעביר לי. אני חושב שאני בחור עם ראש פתוח שכן יכול לדון בכל נושא שבעולם עם כל סוג של בן אדם פשוט אני כול הזמן קוטע את הצד השני ומנסה למשוך את השיחה שעליה אני מעוניין לדבר. והנושאים שתמיד עולים לי לראש זה איך אני בעצמי התמודדתי עם הנושא המדובר בעברי(כאילו שהתמודדתי) כל הזמן מקשר את זה ללימודים או לצבא(שלא הייתי זוהר שם במיוחד אבל אני כל הזמן מנסה להרשים את הצד השני כאילו שאני באמת הייתי טוב ובולט בשני תחומים אלה כאילו שאני נשאתי באחריות כבדה, ושאני שקדן וכל התכונות שאמורים להיות אצל הגבר האידיאל שאני רוצה שיחשבו עלי). הליקוי בניהול דו השיח שלי פוגע בי מאוד בכל מובן כי אינני מאזין(לדעת חברי) מספיק לצד השני כאשר הוא מדבר אלי וכל הזמן קוטע אותו בכדי להכניס את רעיוני לשיחה (שלפעמים נבלם תוך כדי השיחה והצד השני כבר מדבר איתי על נושא אחר בעוד שאני מחזיר אותו לרעיון שהתחלתי להגות לפני מספר דקות). אולי בגלל שאני לא עובד כרגע והערכה העצמית שלי ירודה כך שאני בכל הזדמנות בכל שיחה (לא משנה מהו הנושא) מנסה לשווק את עצמי. או שאולי זה הלחץ מהלימודים(תקופת בחינות) וכל מה שנמצא עצלי בראש קשור ללימודים(למקצוע הנלמד) ובגלל זה הנושאים האחרים (שהסביבה מנסה לשדר לי) אינני מסוגל לקבל (כי אני מוצא בהם חוסר עניין וחשיבות) . אנא המליצו לי בסוג של טיפול ותרגול עצמי בכדי לשפר את יכולת ההתקשרות שלי עם הסביבה כי זה מאוד חשוב לי במיוחד בשלב הזה של חיי כאשר אני נפגש לראיונות עבודה או מתקשר עם בחורות לזוגיות רצינית...

ישרות מודעות ונכונות להשקיע

רובי שלום, אני מבינה את המצב המתסכל שאתה מצוי בו. מעודדת העובדה שאתה מודע לדברים ולא מנסה ליפות אותם. אתה ישר עם עצמך, מנסה להבין לוגית את הסיבות היותר עמוקות למה שעובר עליך, אתה מבקש עזרה וגם מוכן להשקיע ולהתאמץ. כל הנקודות שהזכרתי הן שילוב מנצח בדרך אל הפתרון המיוחל. בהחלט סביר שמעט הדרכה והזמן יעשו את שלהם והמתח יחלוף. אם לא יחול שיפור אז כדאי לברר עם יועץ מהם המטענים הנפשיים שגורמים למצב בכדי להשתחרר מהם ולבנות את חייך מתוך איזון ורגיעה. ישנם כלים רבים שניתן ללמוד וליישם, המעט שאפשר לייעץ על הכתב : מאחר ואתה מזהה את דפוסי ההתנהגות המיותרים אין צורך להשהות את מבטך עליהם, מכיוון שאז אתה ביקורתי לגבי עצמך מה שעלול לגרום לדכדוך ותחושה של מילכוד. במקום, אני מציעה לך להתחיל לזהות רגעים קטנים שבהם אתה כן מצליח לנהל שיחה ואפילו קצרה, תתחבר לרגש החיובי שמלווה את ההתנסות החיובית ותרשום אותו בהכרתך. בפעמים הבאות כשאתה חושש להגרר למצב הלא רצוי נסה להתחבר לחוויה המוצלחת. הצלחות זעירות ברצף תצמחנה לשינוי מעמיק ומשמח. תזכור שדימוי עצמי נמוך הינו רגש סובייקטיבי והאנשים מסביבך לא מזהים אותו. עובדה שפונים אליך ורוצים לשוחח איתך. עלה והצלח! מילר רונית 0504-165244 mronit@natir.net.il

החיים שלי

שלום אנו זוג נשוי 4 שנים בשנות העשרים עם שני ילדים, אני מפרנסת ומגדלת את ילדינו ובעלי לומד לתואר ומגיע כל יום בלילה. יש ביננו בעית תיקשורת, כלומר הוא שומע דברים שאיני אומרת ולהפך, ולשם כך פנינו ליועץ נישואין. בפגישתינו הריאשונה הוא שאל אם אני אוהבת את בעלי ולא עניתי חד משמעית. נישאתי לו לאחר שיצאנו והבנתי שהוא אדם טוב, לעולם לא יזיק לי, עדין. לא היו לי פרפרים בבטן, לא התגעגעתי אליו, לא חלמתי או חשבתי עליו במשך היום. כך גם היום, אולי התרגלתי אליו מידי, אבל אני רואה אותו כל יום למשך פחות מחצי שעה בשעת לילה מאוחרת, ובמשך היום לא קורה לי שאני מתגעגעת אליו או חושבת עליו. היועץ ניסה לנבור בעברי - האם בבחורתי היו לי קשרים עם גברים אחרים אך לאמיתו של דבר לא קרה לי מעולם שרציתי גבר מסוים, בכולם ראיתי יתרונות וחסרונות שגוברים על היתרונות. הגענו גם לקשר עם הורי שהיה כוחני והבנתי שאני מנסה להשיג באותה דרך דברים מבעלי. במהלך השיחה שהיתה אישית, בכיתי, לפתע אמרתי שיתכן שאני חסומה מלקבל את גילויי האהבה שלו שאכן קיימים, ואיני רואה אותם. הוא אמר שיתכן שיש לי חסימה רגשית. הפגישה הבאה בעוד שבועיים ואין לי מנוח, אני לא מצליחה לתפקד מהמחשבה הזו. ממה יכולה לנבוע חסימה רגשית כזו? הורי לא אמרו לי שהם אוהבים אותי (אני חושבת שזה קרה פעמים בודדות במהלך חיי אם בכלל), אבל אני רואה שאני אומרת לילדיי המון פעמים ביום שאמא ואבא אוהבים אותם, במילים הכי פשוטות. מה זה חסימה ריגשית? אם מישהו יכול קצת להרחיב על הנושא זה יתן לי מנוח עד הפגישה הבאה. תודה מראש וסליחה על האריכות.

שואלת יקרה

אני חשה את הסערה שאת עוברת. את כרגע מוצפת ברשות מעורבים והתמונה מעורפלת. נשאלת השאלה מדוע אינך יכולה להקדים את פגישת הייעוץ? שבועיים זה המון זמן במצבך. כנראה המפגש הטיפולי עורר מטענים רגשיים חבויים וכדאי שתקבלי ליווי מקצועי מאותו מטפל שעזר לך להפתח. התעודדי, את בתחילת דרך נפלאה לגילוי עצמי. הבהירות תגיע. מה שמשתחרר יפנה את ליבך להתחבר אל בעלך מחדש לזכות בחיי שותפות אמיתיים. רונית מילר 0504-165244 mronit@natir.net/ il

דחוף !!!1 הרהורים רעים

אני נשואה + 3 בנים אני אישה ויש לי הרהורים רעים לגבי נשים. בשנה האחרונה המחשבות לא עוזבות מנוחתי אני פשוט מ- ש- ת- ג-עת ביום ובלילה. מה עושים? אל תתנו לי תשובה תפני לייעוץ פסיכולוגי אני גרה באלעד מי יכול לעזור לי? אני לא רוצה שבעלי ידע מזה אני אחרי לידה ולא ניידת. למי לפנות ? 1. אולי תפנו אותי למישהו מומחה באלע ד? 2. כדאי לפנות לפסיכותרפיסטית מקופ"ח? מיותר לציין שזה משפיע קשות על החיים האינטימיים ביננו. בבקשה תנו לי תשובה מעשית מה עליי לעשות בעת המחשבות? ולמי אפשר לפנות ? לכמה פגישות? פה באזור. תודה

שואלת יקרה

אוכל להפנות אותך. את יכולה ליצור איתי קשר בעילום שם. מילר רונית 0504-165244 mronit@natir.net.il

משבר ביחסים

אני נשואה כשנה לאחר הכירות בת חצי שנה. אני אוהבת את בעלי אבל יש ביננו הרבה חילוקי דעות שנוצרו לאחר הנישואים. אני קופצנית יותר ופתוחה ובעלי סגור יותר ואוהב הרבה לשבת מול הטלויזיה בבית. הוא לא מבין לפעמים את הקופצנות שלי. חשבתי להביא ילד כדי לשפר את היחסים ביננו אך גם כאן מסתבר שלבעלי יש בעיה ואנחנו צריכים ללכת לטיפולים. אנחנו רבים הרבה והוא מקניט אותי לעתים. אני שבורה- מה לעשות?

משבר = צמיחה

שירה היקרה, את מאופיינת בתכונות נהדרות - דינמיות ויוזמה. אני מבינה אותך וחשה את הסתירה בין הטמפרמנט שלך לזה של בעלך. הסיבה האפשרית לכך שבעלך מקניט אותך היא בכך שאת כפי הנראה ביקרת אותו בצורה שפגעה בו. מערכת הנישואין שלכם עומדת היום בפני אתגרים מורכבים והרי-גורל. אתם בתחילת דרככם המשותפת מה שמלמד ומעודד זה שקרוב לוודאי לא הספקתם לצבור מטענים שליליים ארוכי-שנים. ייעוץ מקצועי בשלב הזה יקנה לכם כלים לניקוי המתחים שנוצרו בינכם ולבניית תקשורת אפקטיבית. תלמדו לאזן בין המזגים השונים שלכם -להתקרב ולהבין את המניעים של כל צד. תתחילו להנות מהמתיקות של בניית הקן. במקביל אני מציעה לך לבדוק באופן מקצועי את כשורייך ואת כיווני ההתפתחות שמתאימים לך וללמוד כיצד לתעל את האנרגיות שלך לבניה עצמית פוריה במקביל לבניית הקשר הזוגי. כך גם תפחת התלות שלך ברמת ה'קופצנות' של בעלך ותיזכי להתפתחות אישית מפתיעה. טיפולי הפוריות יכולים להיות גורם מלכד אם תקבלו הדרכה נכונה. כל עכבה לטובה! עדיף שילדכם יהיה נשמה שירדה לעולם בזכות השכינה ששורה ביניכם. בטוחה שתצליחו! רונית מילר יועצת נישואין ומשפחה 0504-165-244 \ 09-9557008 mronit@natir.net.il

הפרחת אהבה

אני נשואה ב"ה זה מספר שנים + ילדים. הכרותינו היתה בסגנון הדתי-לאומי התורני, עם גוון חרדי, כלומר, החלטת שנינו להנשא היתה הרבה-הרבה יותר על בסיס שכלי מאשר רגשי. כאשר מתחילים לכתחילה עם מעט רגש, ומגיעים חיי היום-יום הנפלאים אך השוחקים, יש צורך בעבודה רבה מאוד להחיות ולהעצים את האהבה. אני למעשה מחפשת טיפים ורעיונות להפרחת והעצמת האהבה. השאלה שלי מתחדדת לאור העובדה ששנינו אנשים מאוד שכלתניים, וככזה גם התחיל ונבנה רוב הקשר בינינו. תודה

בינה יתרה

פאני היקרה - הנשמה שלך כמהה למימוש יותר עמוק של המערכת הזוגית שאת חיה בתוכה. ליבי, ליבי איתך. מימוש התקשורת הרגשית הוא אחד מאבני היסוד הנפשיים של האישה. האינטואיציה המקצועית שלי מעוררת אצלי תחושת-בטן ששניכם התחלתם את הקשר המשותף עם מעצורים רגשיים כל שהם וסביר להניח שאפילו לא רציניים אלא שבמשך הזמן, מחוסר כלים הם התעבו ויצרו חייץ ביניכם. ברגע שתלמדי להתחבר לליבך (עם או בלי עזרה) ברובד יותר עמוק, ממילא תמצאי בקירבך תשובות מעצם הפוטנציאל הבינתי הטמון בך. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". התחילי לקרב את בעלך במעט יותר חביבות, מילים טובות. תפגיני שביעות רצון מכך שהואבסביבה, מעט הכרת תודה וחיוכים קטנים אישיים. ממילא ליבך ימשך אחר מעשייך ובוודאי שההתקרבות שלו תעודד אותך להתקרבות נוספת וחוזר חלילה. התהליך מאד עדין ורגיש ודורש סבלנות. עדיף לקבל ייעוץ משותף ולבנות יחד תהליך הדדי. הגיע הזמן שתיזכו להשלים את מה שהחסרתם עד כה! בהצלחה! רונית מילר 09- 9557008 \ 0504-165-244 mronit@natir.net.il

כלכלה - קלקלה

בס"ד שוב שלום ליועצים ולגב' גולשת הפעם אני אשמח אם יואילו להתייחס המומחים הנכבדים לבעיה אחרת בה אני מתלבט לא פעם. עד כמה צריך להיות פתוח עם האשה למשל בנושא כספים. האם אני צריך לדווח לה על כל השקעותיי. האם אני צריך לשתף אותה באיזו קופת גמל או תוכנית חיסכון כזו או אחרת אני משקיע לעתיד חיינו. האם אני צריך למסור דו"ח עדכני לגבי תיק ההשקעות שלי לאשתי. אסביר את עצמי: מחד אני בהחלט סבור שהיות והחלטתי לכרוך את חיי עם חייה (החלטה לא כל כך מושכלת, אבל...) הרי שאני צריך וחייב לספר לה. מאידך, (וסליחה מציבור הנשים) נשים לא כל כך יודעות ומבינות בהחלטות מן הסוג הזה. (לא, לא כולן, חלקן) יש נשים שהם רואת את הכאן והעכשיו, אם יש כסף קדימה לקניות (יש גם גברים כאלה, כן אני יודע) הן מסרבות להביט קדימה לעתיד. לפיכך מאוד קשה לי לשתף את אשתי בכל הנושא הכלכלי השייך לביתינו. אשמח לשמוע מה אתם חושבים על העניין!

להשתחרר מהתפיסות

רפאל שלום, ברגע שאתה קורא לכלכלה קלקלה, פשוט הזמנת את הקלקול... הדיעה הקדומה שנשים הן כך או כך, ממלאה את נפשך בתפיסות שמעמעמות את בהירות הבנתך לקלוט את המציאות כפי שהיא. צורת ההתבטאות שלך עלולה להיות עולבת ולגרום הרס במקום בניית תקשורת אוהבת. במקום לבחור דרך התנהלות על פי כללים נוקשים, כדאי להתגמש וללמוד להכיר ברגישות את אישתך. בעדינות ובסבלנות להבין יותר ויותר את טעמה, כשרונותיה, תחומי התענינותה וכד'. כך תוכלו להגיע לחלוקת תפקידים ושיתוף מאוזן. כך תיבנו מערכת זוגית אידיאלית ומוצלחת המתאימה בדיוק לשני בני-אדם ייחודיים ומיוחדים: לך ולאישתך! רונית מילר - יועצת נישואין ומשפחה 09-9557008 \ 0504-165244 mronit@natir.net.il

הלכות אישות

שלום וברכה אנו נשואים 8 שנים יצרנו קשר ריגשי עמוק ופתיחות ריגשית ומילולית במצוות עונה כרגע עקב טריגרים שונים יש מצב לחץ קשה בבית [מחלה מתישה וקושי כלכלי] מצוות עונה משמשת עבורינו כמקום לפורק,ן מרגוע וכוחות מחודשים אנו מבצעים כל מה שלא נאסר מדאוריתא וחוששים שיש כאן משום"נבל ברשות התורה" ויותר סיפוק יצרים מאשר "איחוד נשמות".. מצד שני ההכרח לו יגונה. כיצד נשמור על רמה רוחנית כך שהשותף השלישי יהיה גם באותו מעשה ויהיה מרוצה-שלא נבוש אחרי ה120-להביט באותן נשמות ומצד שני נמשיך להיות ספונטניםולהנות הנאה משחררת ומרגיעה בתודה מראש,השאלה מאוד מעיקה לי אשמח אם תישלחו תשובה ישירה למייל שלי בהקדם האפשרי. chana@neto.net.il

לא לדאוג

שלום רב, משמח מאד שלאחר 8 שנות נישואין מכלול הקשר המשותף בינכם עדיין מאד רענן. זכיתם! ברגע שהגדרת את המתקיים כהכרח זהו סימן שהדברים נעשים מתוך צורך אמיתי ולא מתוך הפרזה. העומק הרגשי והתקשורת המילולית הזורמת הם הוכחה לקשר יציב ומאוזן, למרות הנסיונות הקשים ברקע. משתמע מדברייך שלא רק שההלכה נשמרת, אלא ישנה ביקורת עצמית לבדיקה מחודשת של הרוחניות הנסתרת מעין בתוך הקשר הבינאישי. הנקודה החשובה ביותר היא כוונת הלב, הרצון והכמיהה לזכות בבנים ממשיכי הדרך והתפילה לכך. זוהי מעלה גדולה כאשר אהבה ושלום שוכנים בין בני-הזוג כיון שאז שכינה שורה ביניהם ומשפיעה קדושה על כל תחומי החיים. תמיד מומלץ לשנן את הצד ההילכתי. בנוסף יש תועלת בשיחות משותפות לחיזוק הכוונות ההדדיות. אפשר לקבל שיחות חיזוק בנושא מרב ומרבנית שהוכשרו לכך וכמובן מדף הספרים היהודי שמציע חומר רב ומעניין. התחזקות ועליה רוחנית זהו מסלול אין-סופי נצחי להתקדם בו יחדיו, מתוך שמירה על הקיים. עלו והצליחו! רונית מילר - יועצת נישואין ומשפחה 09-9557008 \ 0504-165244 mronit@natir.net.il

צורכי ליבה סותרים

אני מטפלת בזוג שבאופן ברור ניתן לזהות שהם בעלי צרכים שונים. היא רודפת אחריו לקירבה ושותפות והוא עסוק בלברוח. אשמח לקבל אבני דרך ראשוניים לטיפול, אחרי השלב של הגברת המודעות של הזוג למצב. הזוג נשוי 19 שנה + ארבעה ילדים בני 7-18. תודה מירי דהן

צורך לא מסופק

מרים שלום, צדקו קודמי שיש לדעת יותר פרטים על הזוג. מנסיוני מצב שאחד מבני הזוג רודף אלה סימנים מובהקים לכך שהצרכים שלו לא ממומשים, הוא מרגיש שלא מבינים אותו ודוחים אותו. בן הזוג הנרדף מרגיש חנוק ומבוקר על כך שהוא מאכזב את הצד הדורש. ככל שהוא מתרחק יותר הוא מותקף יותר. בן הזוג האקטיבי צריך ללמוד לתת מרחב לצד השני ליזום. לעיתים הפסקת הרדיפה הופכת את היוצרות והרדוף הופך לרודף. בן הזוג הרודף צריך ללמוד לבטא את צרכיו בלי בקורת, דרישה והאשמה, והצד הרדוף צריך ללמוד להקשיב ולקבל את הצורך ואז לברר עם הצד השני איך הוא יכול לעזור. בד"כ אמפטיה והזדהות עם השקעה מועטת, מתגלים כמספקים את הצד הרודף שמבין את טעות הרדיפה. לעיתים חשוב לברר מניעים עמוקים יותר אך לא בהכרח. כאשר תהליך הבירור נעשה בשיתוף המטפל הוא מביא לתוצאות מהירות ומשמחות. וזה על קצה המזלג! בהצלחה, מילר רונית - יועצת נישואין ומשפחה 0504-165244 mronit@natir.net.il ה

סטיה

אני בחור דתי בשנות העשרים. יש לי בעיה הקיימת אצלי מאז שאני זוכר את עצמי. זה נקרא "טרנסווסטיט" - משיכה וגרוי מלבישה של בגדי נשים. כמו"כ, אני אוהב נשים ורוצה להתחתן. אין לי ב"ה נטיות הפוכות וכו'. היו כמה מערכות יחסים עם בנות, והסטיה הנ"ל לא פגעה בכך (בערבון מוגבל כמובן - עד כמה שזה אפשרי ללא חתונה...) כולל משיכה פיזית שחשתי כלפי בנות. השאלה: 1. האם יש דרך - מקצועית - לשנות את זה? 2.האם ומתי עלי לספר לבת זוגי, כמובן מתוך הנחה שאני נמנע מכך לחלוטין. תודה.

הפניה

יש קבוצות טיפול במיוחד לסוג זה של בעיות עם מטפלים שהתמחו בתחום. אוכל להפנות אותך ברצון. מילר רונית יעוץ אישי זוגי משפחתי. 0504165244 mronit@natir.net.il

פגיעה בהתפתחות?

האחיינית שלי נכנסת למקלחת מתי שאביה מתקלח האם זה בסדר? האם זה יכול לפגוע בהתפתחות שלה?

יותר מחמור

דנה שלום לא ברור בת כמה האחיינית. גם אם היא בת שנתיים חובה להקנות לה גבולות של עריות. אם היא בוגרת יותר או נערה בוודאי שהמצב הינו יותר מחמור. חוסר גבולות יכול לגרום לא רק לקשיים פסיכולוגיים ובעיות נפשיות אלא גם לפגום בכל מה שקשור לטהרת וקדושת הניצוץ האלוקי הטמון בכל יהודי. דנה יקרה הערנות שלך היא במקומה. נסי להתריע בצורה שתתקבל על ליבם של ההורים. בהצלחה וכל טוב. רונית מילר יועצת אישית זוגית ומשפחתית 0504-165244

איך סולחים אחרי מריבה?

ביום שישי האחרון בעלי העיר לי הערה שפגעה בי. אני הגבתי קשה לענין. אח"כ הוא טען שזה היה חוש הומור וכו' .מיד כשהתלקחה מריבה הפסיק הוא את ההכנות לשבת. לשבת היו מוזמנים אורחים רבים ולכן בלית ברירה נטלתי על עצמי את כל ההתארגנויות. במשך השבת כולה, הוא סירב לעזור ולבצע את התפקידים שהוא תמיד עושה.כמו"כ סירב לעזור עם הילדים כך שלא נחתי כל השבת. הערב הוא בא והתנצל על התקרית של יום שישי בבוקר. אני כ"כ כעוסה על הסופ"ש שעברתי שאינני מסוגלת לסלוח לו. מבחינתי, אחרי כל העבודה הנוספת שהפיל עלי, הסליחה הגיעה מאוחר מדי. אני רוצה פיצוי. אני מרגישה שהוא "הרוויח" מכל הענין ורק אני שילמתי פה מחיר. אני מבינה שאי אפשר למשוך את זה אבל אני לא מוצאת בתוכי את הכח או את הרצון לסלוח. איך אני ממשיכה???

הזדמנות

שלום לך הילה. ליבי איתך. רק אשה שמארחת כל השבת בפועל יכולה להבין מה עבר עלייך במשך שבת שלימה. את היית במילכוד.לא קיבלת עזרה שהיתה צפויה, לא יכולת לבטל ולא יכולת לפרוש מהתפקיד התובעני כל השבת. אירוח מהנה הפך ליממה של סיוט. בוודאי שהשתלשלות האירועים הינה תוצאה של תקשורת מוטעית. להערכתי את נפגעת אבל כנראה גם פגעת. נכון שאת 'שילמת' את המחיר ולהבנתי מעבר לקושי הפיזי היה קושי נפשי - הרגשה של חוסר אונים ואכזבה. קשה לסלוח זה נכון אבל אם תעברי לרמת התייחסות עניינית תגלי מה את יכולה להפיק מהארוע ואז הטינה תשתחרר מליבך. לעיתים מצב קיצוני מעורר לשינוי. אני מציעה להתייחס לנקודות הבאות: * ברגע שתבהירי לבעלך מה היתה הרגשתך, תוכלו להגיע להבנה משותפת ולהבטחה - כעין חוזה, שגם אם יש מתח או כעס לא מפקירים אחד את השני לבד במערכה. * צריך להמנע מהומור שאינו נתפס כהומור אצל בן הזוג. * הזדמנות פז עבורך ללמוד ולהבין איך לא משתלם לפנות אל בעלך. תגדירי לעצמך את המטרה שאת רוצה להשיג בתקשורת איתו ואז תשאלי את עצמך על סמך הכרותך איתו - מה הדרך האפקטיבית ביותר להגיע למטרה? חישבי איך לא לקלקל לעצמך. במידה ולא הצלחתם 'לנקות את השולחן' אזי מומולץ לפנות לייעוץ מקצועי. עלי והצליחי רונית מילר יועצת אישית זוגית ומשפחתית 0504-165244 mronit@natir.net.il

אינני יודעת כיצד להתמודד עם הנחירות של בעלי

אנחנו נשואים +3. בשנים האחרונות בעלי עלה במשקל ובעקעות כך התחיל לנחור בקולי קולות, בעיקר על הגב. הוא פנה ל "מעבדת שינה" ולאחר בדיקות נאמר לו שאין זו בעיה רפואית והמליצו על ירידה במשקל. במשך כמה שנים ישנתי עם אטמי אוזניים ובכך לא נפגעה שנתי. לפני שנה ילדתי ב"ה ומאז אינני ישנה עם אטמים משום שעלי לשמוע אם התינוק בוכה. ברוב הלילות, כשאני מתעוררת לטפל בו או לגשת לשירותים (אני שוב בהריון) ומתקשה להירדם בגלל הנחירות אני מבקשת ממנו והוא מתהפך ואני יכולה להירדם. דיברנו על הענין כמה פעמים. אך לפעמים, בעיקר אחרי מריבה, הוא מסרב להתהפך ואומר לי לעבור חדר. כרגע אין לי מיטה בחדר של התינוק ולכן אני לא מסוגלת לישון (שימו לב לשעה 4:28). שאלתי: האם עלי לעבור לישון בחדר אחר? איך להציג זאת בפני ילדי הגדולים (7 ו9)? אנא עיזרו לי!! אני מרגישה לכודה ובעיקר עייפה!!!

שרשרת התגובות

מיכל היקרה, מזל טוב לכם על לידת התינוק. אני מקווה שתצליחי להשלים שינה במשך שעות היום. מפנייתך משתמע שיש זמני מתח ומריבה וההתחשבות בך היא כלי לניגוח. הבנתי שכאשר בעלך מסתובב את כן יכולה להרדם. זאת אומרת שהקונפליקטים ביניכם הופכים למאבקי כח, מה שמצביע על כך שחסרים לכם כלים כיצד להתמודד עם המצב. מאחר ובע"ה את תלדי בקרוב המעמסה תיגדל ומאד חשובה אוירה של תמיכה. כמובן שכדאי להמשיך לחפש פתרונות לנחירות עצמם. אם אמנם הבעיה היא השמנה, אזי עלייך לזכור שלאדם עם נטיות השמנה שכבר היה שמן לא פשוט לרזות והתהליך כרוך לעיתים במאבקים פנימיים. לעיתים דווקא הלחץ יכול להרחיק את האדם מהרצון לנסות. הרזיה אינה תיקון שעושים בבית ונגמר אלא תהליך שדורש זמן וכח רצון. אולי בתקופה קצת פחות אינטנסיבית בחייכם הוא יתעורר בעצמו לעשות החלטה בכיוון. ישנם דרכים בהן תוכלי להשפיע עליו בכיוון באופן עקיף. וזאת תוכלי לקבל בהדרכה מקצועית, וכל דבר בזמנו. בינתיים כדאי להביט על המתרחש עם חיוך קטן והרבה אהבה, כך שבעלך יסתובב בלילה ברצון. יכול להועיל אם תאמרי סליחה ותתנצלי על כך שאת מעירה אותו. הרי הוא מוקיר אותך (וזה העיקר) ואינו נוחר בכוונה, חלילה! לשאלתך בנוגע לילדים, מאד פשוט להסביר להם שהפעילות הלילית מפריעה לאבא לישון וחייבים לעיתים לדאוג לערנות שלו ביום במיוחד בנהיגה. האפשרות 'לגנוב' שעות ליליות מחוץ לחדר שינה המשותף לגטימית בתנאי שמקובלת על שניכם ולא גורמת לריחוק ואפשר להפגש בבקר עם חיוך חדש ואיכפתיות אחד לשני. ברכה והצלחה לשרותך תמיד רונית מילר - 0504-165244 mronit@natir. net.il

להיפרד או לא?

שלום, אני נשואה מזה כבר כמעט 4 שנים מהרגע שהתחתנתי היה בלגן בחתונה ומריבות בין המשפחות בשנה ראשונה בעלי לא קיבל הדרכה כמו שצריך והוא היה בעל תשובה ולכן גם התנהג אלי הרבה פעמים בחוסר דרך ארץ , הוא היה עוזב את הבית הרבה והולך עם חברים , לא נותן לי להסתובב כמעט, קפדן מאוד בעניני ניקיון- שולט עלי רוצה להיות "בוס" ברצוני לומר שגדלתי בבית שבו הייתה בין הורי זוגיות טובה ויחס טוב והוא ההיפך הוריו חיים לבד רבים כל הזמן וכו' והרגשתי שהוא לוקח את מקומם , אני מגיעה מבית עם חינוך טוב דרך ארץ והשאיפה שלי היה לבנות בית בשותפות הדדית בעלי למרות זאת חי בדעות פרימיטביות שהאישה צריכה לעשות הכל בבית והוא הכל בחוץ ואינו מןכן לעזור לי בכלום. אנו אנשים שונים עם מלא חילוקי דעות הוא מרקע שונה ואני מרקע אחר לדעתי אנו בכלל לא מתאימים ,הרגשתי שהתחתנתי מתוך תמימות וצעירות, הוא רוב זמנו חי לבד ואוהב את זה קשה לו להיות ביחד אני למרות זאת אוהבת להיות ביחד , כל אחד חי את חייו לחוד, יש חוסר תקשורת נוראה ,יש הרבה דברים שאני אפילו לו יודעת עליו , אני לא אוהבת להתקשר אליו רוב שיחותינו הם קצרות ולענין הוא אף פעם לא מוכן להקשיב לי,אחרי שנה כבר חשבתי להתגרש אך למרות זאת המשכתי והמצב נהיה יותר גרוע לאחר מכן התחילו הרבה התעללות מילולית ונפשית הוא תמיד היה משווה אותי לחברות שלו שעבר ונשים של חברים שלו היה כופה עלי בכח לעשות דברים לא מדבר איתי תקופות ארוכות כמעט לא היו לנו הרבה פעמים טובים יחד , אחר-כך נכנסתי להיריון והוא לא התחשב בי בכלל לא עזר לי בכלום רק דרש ממני צחק עלי שאני שמנה כפה עלי לנקות עד כדי צירים , (שכחתי פרט נוסף לא היה נותן לי כסף בכלל אך למרות זאת היה קונה הכל לבית ,והיה משתכר מידי פעם , אחרי הלידה בכיתי להורי שחיים בחול שבאו לבקר שאני לא רוצה לחזור אליו אך למרות זאת לא יכולתי להיפרד מכל מיני סיבות שלא איפשרו לי בברית הוא כמעט הרביץ לדוד שלי כי הוא דיבר נגד חרדים ועכשיו כל משפחתי שונאת אותו והוא לא היה מוכן לבקש סליחה מהורי כמעט שנה לאחר הברית פניתי לרבו שאם לא ישתנה המצב אתגרש והוא אכן טיפל בו הרבה והרבה דברים השתנו לטובה הרבה דברים קשים נמחקו והוא התחיל באמת לחזור בתשובה , היום הוא גם נהיה יותר בוגר ואף גם משתדל לרצות אותי אבל מעט למרות שנפתרו בעיות ביננו עדיין קשר הנפשי שלי לקוי איתו ואינני מרגישה שהוא מתייחס אלי כמו בעל אוהב אין יום שאני לא חושבת על גירושין (אני מאוד רגישה וישר נפגעת) הוא לא מוכן לעזור לי בכלום ששיך לעבודות בית ועוד מתלונן למה אני לא הספקתי רוב שיחותינו וויכוחים ועד שטוב לנו ביחד זה מן המעט של המעט , הוא עדיין לא קונה לי כמעט כלום (דברים אישיים אז מצאתי עבודה ובזה אני קונה לעצמי למרות שאני חושבת שזה לא נורמלי ( והוא טוען שאין לו כסף ) עברתי הפלה קשה כי כשהייתי בהיריון הוא לא היה מוכן לעזור לי בכלום וזה נבע ממאמץ יתר וגם הגעתי לכאבי נפש כל כך עזים שלא רציתי איתו עוד ילד ,היום אני עם אמצעי מניעה ואני כבר כמעט שנה שבורה עם חיי לא יודעת מה לעשות הוא מאוד אוהב את הילד וזה גם מאחד אותנו הוא אומר לי שהוא אוהב אותי גם אבל אני לא מאמינה בכלל כי בין אדם אוהב הוא עושה ומתייחס לשני בכבוד הוא משתדל אבל מעט מאוד הוא אומר שלא טוב לו בבית אני תמיד מתפרצת וכועסת עליו שהוא מעיר לי , אני שבורה מחיי נישואין אלו ומרגישה שהייתי רוצה להשתחרר מלהיות עובדת ניקיון ושפחה אני צעירה עדיין בת 24 ולהתחיל התחלה חדשה. מצד שני הוא השתפר מעט ומקשיב לרב שלו ואני מאוד רוצה עוד ילדים ואין לי כל-כך לאן ללכת הורי בחול וכאן יש לי בית ופינה שלי. חשבתי אולי להיפרד ממנו לחודש ללכת לגור אצל חברה ושם להשתחרר ולראות אם טוב לי יותר בלעדיו למרות שתמיד שעזבתי אותו לכמה ימים היה לי טוב יותר והרגשתי שהשתחררתי ואולי גם הוא ילמד להעריך אותי , אני גם שוקלת את האופציה לגירושין תמיד חושבת על זה אך לא מעיזה כי מפחדת (ברצוני לציין כי כבר היינו בכמה טיפולי זוגיות על ידי רבנים מוסמכים וזה עזר אך רק תקופתי ) אני כל-כך שבורה ומתלבטת ולא רוצה להעביר את חיי ככה ללא סוף מה דעתכם? אנא עזרו לי בקשה

חן שלום,

אני מסכימה לחלוטין עם תשובות קודמי. כמובן שתהליך בניית קשר מותנה ברצון כנה של בעלך. מאידך הייתי מציעה לך לפנות ליעוץ אישי ואפילו קצר בכדי להבין מה חלקך בבניית המערכת הנוכחית. לדוגמא וויתור יתר או אי הבעת צרכים יכולים לדרדר את המצב. חשוב שכל החלטה שתחליטי לבסוף תהיה עם ליווי מקצועי בכדי שהחוויות הקשות שאת עוברת יתורגמו על ידך לכיווני צמיחה והעמקת הקשר עם עצמך, ביחד או לחוד. תאמיני שאפשר לשנות בע"ה, קחי 'הרבה אויר' וצאי לדרך חדשה של התחדשות הבית. למרות כל הקשיים זכרי את ביתך הפנימי וחוסי על עצמך. בהצלחה רבה שבת שלום רונית מילר יועצת אישית זוגית ומשפחתית 0504-165244

התלבטות

אני בחורה משכילה בת 28 ונמצאת בקשר זוגי כחודש ומאוד מתלבטת לגבי ההמשך. כללית הוא מאוד מוצא חן בעיני הן פיזית והן מבחינה דתית וכו' אבל משהו לא מסתדר.. בעקבות המצב הבטחוני נפגשנו רק פעם בשבוע והפגישות היו נחמדות מאוד ומפרות אבל כשזה מגיע לטלפון זה משתבש, הוא בא מגישה מאוד שוביניסטית לגבי תפקיד האישה וכל מילה שלי הופכת את זה לניסיון למריבה מבחינתו. לגביו, תפקיד האישה זה לעשות ה-כל בבית החל מניקיון, בישול, טיפול בילדים וכמובן טיפול בו. זה הגיע לשיחה על זה שאם אני מעוניינת לצאת ואין אוכל אז אני לא אצא מהבית עד שאבשל לו. וכן זה ש"אישה כשרה עושה רצון בעלה"- אם יש לי דיעה משלי זה בעייתי בשבילו כי הוא לא רוצה מישהי דעתנית ש"תריב" איתו על כל דברוגם אם יש לי מה להגיד לפעמים כדאי שאישה תשתוק ותבטל את עצמה בפני בעלה, כדבריו. אני מרגישה שמנסים לחנך אותי ולהביא אותי למה שאני לא..האם זה נורמלי להשאר במצב כזה או שזה לא? (אני מפחדת שאני מתפשרת כרגע רק בגלל הגיל). תודה..

האם זה נורמאלי?...

כן, בהחלט, זה נורמאלי וחצי! במיוחד לאור העובדה שאת מתייעצת ובודקת את עצמך מתוך תחושה פנימית שהדברים יצאו מכלל פרופורציה. עצתי לך היא פשוטה: אם את חשה תחילה של קשר רגשי כל שהוא ובנוסף לנקודות שהזכרת ישנן גם נקודות זכות שהופכות את דמותו לבעל העונה על חלק נכבד מציפיותייך אזי כדאי להשקיע. ההשקעה במקרה זה הינה לפנות לייעוץ זוגי משותף שיתן לך אינדיקציה אם הבחור מסוגל לשתף פעולה ולשנות גישה, דרך תקשורת, הבעת צרכים וציפיות בצורה פחות דוגמטית. אין לי ספק שזה יבהיר לך האם להמשיך או לפנות לדרך חדשה. עם אמונה ובטחון אני מאמינה שבמהרה תהיינה בשורות טובות. אשמח לשמוע על כך. כל-טוב, רונית מילר יועצת אישית וזוגית 0504-165244

תודה רבה

בס"ד תודה רבה לרבנים ליועצים וליועצות שענו, עודדו ותרמו מזמנם. ב"ה מצבי משתפר (בכל זאת עברו כחודשים וחצי מאז הביטול.) ואין ספק שבזמן זה חשבתי וניסתי לבנות את עצמי מחדש גם החזרנו כל אחד לשני את המתנות ובכך סגרתי מעין מעגל שהיה פתוח. הכוחות מתחילים לחזור, התפללתי להקב"ה שהצעות חדשות יגעו רק כאשר ארגיש מוכנה וב"ה בשבועים האחרונים החלו להגיע הצעות רק מקווה שאוכל להפתח ולבטוח בבחור. מקווה שאוכל לחזור לפורום ולבשר בשורות טובות. דבר נוסף תודה לרב אורי ברונר על המחשבה והדאגה ובעז"ה אם לא ילך ויזרום הקשר החדש אצור קשר עם הרב שוב תודה וחודש טוב ופורח ש-נשמע ונבשר ב-שורות ט-ובות

פידבק חשוב.

לבחורה החביבה שלום. אמנם לא הייתי בין העונות לך, אך רציתי לציין את חשיבות תגובתך הנוכחית. אנו המומחים של ינר משתתפים עם בעיות מאד מורכבות של פונים ועונים מעומק הלב והדבר ניכר בתשובות של חברי איגוד שאני קוראת לעיתים מזומנות. תגובה כמו שלך מפרה ומעוררת גם אותנו לרצון מעמיק לתת מעצמנו בידיעה שהזרעים שאנו מפזרים ברוח גם נובטים ונותנים לדמות הוירטואלית שמעבר למסך חיות, הבנות וכלים להתמודד. יישר כח ובשורות טובות בהקדם. רונית מילר, יועצת אישית וזוגית 0504165244

בעלי מעשן חשיש

שלום לכל מי שיכול לעזור לי. בעלי ואני נשואים מזה חמש וחצי שנים. לאחרונה גיליתי כי הוא מעשן חשיש!! שוחחנו על כך והוא לא מביע נכונות להפסיק הוא טוען שאין בזה שום דבר רע לעשן "מדי פעם" והוא לא מתחרט על כך. חוץ מזה היחסים שלנו בסדר יחסית (היו לפני שגיליתי) הוא גם מעשן עם חברים ואני די בהלם מהעניין. האמת שזה מגעיל אותי ואני לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה. ברור לי שיש לזה השלות שבהתחלה לא חשבתי שהן קשורות לעישון אבל אחרי שחקרתי קצת בנושא הבנתי שיש קשר (שינה עד שעות מאוחרות, תפקוד כושל מדי פעם בחיי האישות) הדבר עולה לי בבריאות ושנתי נודדת. הו לא מוכן לדבר על זה עם אף אחד (אם זה כ"כ בסדר, מה הבעיה לספר?) מה עושים בכזה מצב?

למירי

מירי יקרה לא אכביר מילים . גם אני סבורה שלמעשה את צריכה להרגע ולהמתין ולעבד בתוכך את המצב החדש. במקביל ללמוד את הנושא ולהחליט מה הבחירה שלך כאשר תגיעי לבשלות. יחד עם זה את חייבת להסביר לבעלך שהדברים לא מקובלים עלייך.וגם זה בזמנו. באופן אישי ליויתי נשים שעמדו מול מצבים דומים. בהדרכה נכונה ניתן לפסוע צעד צעד ולעורר את בן הזוג לעשות מיפנה ושינוי. זה לא פשוט ולא קורה ברגע. אני מבינה שגם האמון שלך בו נפגע. לא ידעת על כך מלכתחילה וזו אכזבה כפולה. עצתי לך שתפני לייעוץ ואפילו קצר בכדי לעבד את הדברים בתוכך באופן אובייקטיבי. תאמיני שהמשבר יכול להוביל לצמיחה ובינתיים עלייך לשמור על כוחותייך הנפשיים להאמין שהבורא בוודאי נותן לך כוחות לעמוד בנסיון. בע"ה תעברו את הנסיון ותזכו לימים טובים. רונית מילר - יועצת אישית וזוגית 0504-165244

איך להסביר לבעלי שצריך להשקיע בזוגיות?

קראתי את השאלה והתשובות בנושא: "חוסר תקשורת" של רווש מיום 16/11/08 יש לנו 2 ילדים ומהלידה השניה (לפני 5 חודשים) אין לנו זמן לעצמינו. אני מרגישה חיה במרוץ. מרגישה אמא אך לא מרגישה אשה. אני מבקשת המון מבעלי: "אני רוצה לצאת איתך לבד. אפילו רק שעה בשבוע אבל בלי הילדים" . הוא לא מבין אותי למה זה חשוב לי. תשובתו: מה מפריעים לך הילדים? לדעתו,זה החיים. הילדים הם העיקר. קשה לי לגרום לכך שנצא יחד לבד ובכיף. אם כבר יוצאים (פעם בחודשיים) זה לקניות קצרות וגם אז הוא לחוץ לחזור לבית כי מאוחר וצריך לישון מוקדם כי מחר צריך לקום מוקדם וכו'... ואני מתחרטת שבכלל יצאנו. גם אני חושבת שהילדים הם העיקר, אך הזוגיות חשובה גם בשביל הילדים. אני מחפשת עיצה כדי שלא יהיה חמור יותר בטווח הרחוק. לפני כשבוע, ממש לא הרגשתי טוב וביקשתי ממנו שיבוא איתי לקופת חולים. הלכנו יחד. ואז הוא אמר: "ביקשת שנצא ביחד, לבד, בלי הילדים. הנה יצאנו!" אשמח לקבל עיצה מועילה ומעשית. תודה רבה מראש.

מיכל שלום

משתמע שהיחסים ביניכם טובים. הצרכים שלך לזמן משותף שלא בתחום מטלות הבית אינו נהיר לבעלך. הוא חש סיפוק בקשר ביניכם וזה נהדר. הוא אדם מסודר ואחראי שקם כל בוקר לעמל יומו וגם נותן כתף בתוך הבית. הוא לא מסוגל במבנהו הנפשי ובמהותו הגברית לתפוס צרכים כל כך שונים משלו. הבעיה לא נראית לי מורכבת אלא שצריך איזו שהוא אדם שהוא מעריך את דעתו להאיר את עיניו. יכול להיות רב, הורה , בעל של חברה, אח או חבר שאת יכולה לשתף ויאיר את עיניו. אם זה לא יואיל אז כדאי להעזר ביעוץ מקצועי בכדי לברר האם סירובו לא יושב על התנגדות סמויה אחרת וזו תהיה הזדמנות לנקות את השטח. בינתיים זכרי שניתנה לך בינה יתרה ובסבלנות (למרות הקושי והעייפות) תשיגי את מטרתך, רק כדאי לשים לב שלא יגרמו נזקים בדרך למטרה. שבת מבורכת, רונית מילר

כיצד ניתן להתגבר על הסמקה?

שלום, אני נוטה להסמיק בכל פעם שנותנים לי איזושהי מחמאה ו לפעמים סתם משטויות. מה אפשר לעשות כדי להתגבר על כך?

יעל שלום

על סימני עם ישראל האומה הקדושה כתוב: ביישנים רחמנים וגומלי חסדים. לכן אני מסכימה לחלוטין עם התשובה של רחל לוי. במידה ובכל זאת ההסמקה תמשיך להציק לך כדאי ללכת לייעוץ ולבדוק מה הסיבה הסמויה הנמצאת מתחת לריגוש המופרז שגורם להסמקה.בירור קטן יכול לשחרר מצוקה גדולה. הרי לא תמיד אנו מעוניינים להחשף ברגישויות ובמבוכות שלנו. ליבך הוא לב רגיש ופועל בעוצמה. תיעול הרגשות בדרכים אפקטיביות תיתן לך תחושה שאת מנהיגה את חייך. בהצלחה רבה רונית מילר 050-4165244

ברצון שניהם ובשמחתם

אני חייבת לציין שמאז שקראתי את השאלה והתשובות אני פשוט בסערת רגשות ואני מוצאת את עצמי בוכה וכועסת!!! מדובר באשה שעברה טראומה בידי בעלה ובגלל זה כמה צפוי נגרם לה ריחוק ממנו והיא אומרת שבגלל זה היא לא מסוגלת ללכת למקווה ואפילו שהם בטיפול זוגי אך בכל זאת יש לה נקיפות מצפון. ומה שפשוט הכניס אותי לסוג של הלם זה שדווקא המשיבות הנשים לא מבינות את נפשה של אשה אחרת ודווקא המשיבים הגברים הבינו את המשמעות של קירבה אינטימית בלי קרבה נפשית. אני מדברת מתוך נסיון אישי בו התקרבתי לבעלי אפי' שלא רציתי כי כך אמרו לי שאני חייבת ככה מתנהגת אשה טובה מורדת ושאר ירקות ומה שזה גרם לי זה לשנוא את בעלי ולהגעל ממנו לגמרי עד שפיתחתי ואגינסמוס שהייתי צריכה טיפול ארוך ומתיש כדי לצאת מזה. אני חייבת לומר שההתרשמות האישית שלי היא שההנחיה של הבנות כאן נובעת ממקום דתי או משהוא כזה ומאוד שמחתי לקרוא את תשובתו המדהימה והמקצועית כמו תמיד של אלי בן סימון שהסביר את האסון שבקיום יחסים שלא מתוך רצון ומתוך אי רצון גם מהמקורות. "ברצון שנהם ובשמחתם" זה פשוט מדהים ומרגש. אבל הכי כואב לי זה שנשים לא מתחברות למצוקה שהיא מצוקה נשית מובהקת. אשמח מאוד לשמוע את דעתכן בעניין. כואבה וסוערת.

לדעת לבחור

כותבת יקרה, בהחלט אפשרי שהתשובות שהממו אותך אולי עשו סדר לאותה אחת שהפנתה את השאלה. תשובות בכתב לא יכולות להביא בחשבון מצב מדוייק של הפונים ולכן עלולות לא להתאים למצבים נפשיים בלתי צפויים. גם כאשר אדם פונה לייעוץ הוא צריך להיות קשוב לעצמו. יכולה להיווצר סתירה פנימית בין הרצון של האדם להיות 'ממושמע' לעצות מקצועיות לבין ההרגשה שהיועץ לא מבין אותו באמת. תחושות אלה חייבות להבדק בין האדם לבין עצמו ואולי לשמוע דיעה מקצועית נוספת. אך טבעי הדבר שנשים תעננה מזווית החיוב שלהן ושגברים יענו מצד החיוב שלהם להתחשב במצב הרגשי של האשה. הסערה שאת חווה משקפת את הסבל הרב שחווית. כאשר תמצאי את נקודת האיזון ביחס למה שעברת תוכלי בוודאי לעזור לנשים אחרות שחוות דברים דומים ע"י עצות מועילות. חשוב מאד לקבל ייעוץ מקצועי קצר כאשר הבעיות עדיין בתחילת התהוותן מאשר לשלם מחיר כבד באיחור. יישר כח על הכנות והשיתוף ומי יתן ונשים אחרות תפקנה לקחים מסיפורך. מי יתן ותזכי לחיי אמת ושיתוף עם בעלך והייסורים שעברת יעמדו לזכותך בחשבונות שמיים. בהצלחה, רונית מילר.

בטל דבר-בטלה האהבה

בס"ד אני נשואה פעם שניה עם שני ילדים מנישואים קודמים ושניים מהנוכחיים. החלטתי להתחתן שנית נבעה מתוך רצון ב"אבא" לילדים ובעלי הנוכחי היה המועמד האידיאלי לכך. הוא העניק לילדים מה שאביהם הביולוגי לא נתן, הוא השקיע המון ובכלל היה נוח מזג ושמח. יש לציין שאלמלא הרצון לאב לילדיי מעולם לא הייתי חושבת להתחתן איתו( ובכלל) הוא בכלל לא הטיפוס שלי, הוא לא מושך אותי וכו'... פשוט יום אחד הילדים ממש ביקשו ממנו להיות להם לאב וזה "מחץ" לי את הלב וגרם לי "לרצות" להנשא לו - אהבה התלויה בדבר.הוא מצידו היה להוט להתחתן למרות שהבהרתי לו שזה לא הולך להיות פיקניק. העניין הוא שלאחר לידת בננו המשותף- בטל הדבר וגם האהבה ומאז כבר 6 שנים המציאות טופחת לנו על הפנים רע לשנינו ורע לילדים. כמובן שיחסו שונה בין ילדיו הביולוגים למאומצים. ואני לא יכולה לסבול את זה- מצטערת,גם אם יבטיחו לי שנים סוגות בשושנים של שלום בית. בקיצור, כל מה שמעניין אותי זה הילדים, גברים - לא ממש (גובל בשנאה רחל"צן) אולי אני נכה מבחינה רגשית או משהו.ושאלתי היא: האם יש לנישואים כאלה סיכוי? האמת ששנינו רוצים להתגרש אך מרחמים על הילדים . אשמח לשמוע עצות- תודה.

ימימה יקרה

ממכתבך ניכר שאת עוברת שנים של סבל. הרי גם כאשר היתה האהבה שתלויה בדבר, לא התחשבת במי שאת באמת, בכמיהות האישיות שלך, בצרכייך האישיים ובצורך להגשמה זוגית. אולי מלכתתחילה בחרת אבא כי אינך מעונינת בגבר? אולי בעלך שינה יחס לילדייך כי אינו ממצה את הזוגיות עם אשה שלא כל כך מעוניינת בו? אלו כמובן רק תהיו שאמורות להבדק ורק באופן מקצועי.בכדי לעזור לך להבין את התהליך שגרר אחריו מצב כה מתסכל לכולכם בכדי לפותרו. הגשמה זוגית משמעותה גם הגשמה אישית בתוך מסגרת שאמורה להיות בעלת ערכיות פנימית והרחבת הקיום העצמי מתוך השיתופיות, שנושאת פוטנציאל של נשגבות שלא יכול היה להתממש בגלל שמלכתחילה ויתרת על משמעות הצרכים העמוקים שלך שם. התעוררי ורוצי מהר! חבל על כל רגע שחייך מתבזבזים מצאי את עצמך ברובדים חדשים ואז יתאפשר מבט חדש גם על הזוגיות. ילדייך יראו אמא אוהבת שמגשימה את זוגיותה בתוך המשפחה וזאת הדוגמא החיה לחינוך הכי מוצלך. עלייך למצוא ייועץ\ת שתוכלו יחדיו לסלול נתיב חדש לצמיחה אמיתית והבראת הבית. חזקי ואימצי וה' יהיה בעזרך רונית מילר

אלימות במשפחה

שלום אני בת שלושים+-\, אנו נשואים 8 שנים עם 4 ילדים. אף פעם לא ליקקנו דבש, וקשה לכנות את הנישואים שלנו אידיאלים (וויכוחים אין סופיים ומריבות קשות). בשנתיים האחרונות התחילה הזוגיות שלנו לסבול מאלימות של ממש. ויכוחים לוהטים שמתדרדים לכדי הרמות ידיים, מכות וגרימת נזק לחפצים האחד של השני. אני חייבת לציין כי בעלי בד"כ טיפוס נינוח ורגוע, עוזר, מקשיב ואבא לדוגמא. אך כשאני מרגיזה אותו, הוא מסוגל להעיף אותי מהחדר ולנעול את הדלת (העפה פיזית, לתפוס ולזרוק...) או להכות אותי בחוזקה עד כדי יצירת סימנים על הגוף. למען ההגינות, וגם כדי לקבל ייעוץ נכון, אני חייבת לציין כי ההרגזה היחידה שמוציאה אותו משיווי משקלו היא הטחת עלבונות בהוריו. לצערי, גם אני לא שולטת על הפה... אני יודעת שאנו זקוקים לטיפול. השאלה שלי היא אחרת. בכל מקום אני נתקלת באימרה כי "יש לברוח עם המכה הראשונה..." אני מבינה כי הבסיס לאימרה הזו היא האמונה כי אדם שהיכה פעם אחת חזקה עליו כי יכה פעם נוספת, ובעצם אין תקווה. אני שואלת: יש תקווה?!

מירי שלום

התחילי כבר בשינוי. למה כוונתי? הרי התפרצויות הכעסים נובעות ממטענים מצטברים. הסיכוי שמחר בבוקר התנהגותך תהיה שונה היא אפסית. כאשר את כועסת מה את רוצה בעצם? התיחסות שונה? חיבה? הבנה? עזרה? אם את כבר צועקת אז תבטאי את הכאב שלך, במקום לפגוע בו חזרה שזה גורם לו להגיב כחיה פצועה. איני מצדיקה אותו חלילה אבל אם תצעקי את הצרכים שלך החוצה זה כבר מיפנה מאחר ובמקום להתמקד בנקמה תתמקדי בזעקה לתיקון. תצעקי: "הצילו" אבל על הנישואין שלכם ההרוסים. תצעקי את הצורך של שניכם לתקשורת בריאה לתמיכה לאהבה להדדיות. הכאב הוא של שניכם והוא נובע מבניית תקשורת על בסיס שגוי. אם הוא יתחיל להבין שאת כואבת את הכאב של שניכם הוא יהיה שותף לרצון לתקומה ויצטרף לטיפול זוגי שהוא בלתי נמנע במצבכם. אל תוותרי וחבל על כל רגע. חודשים שבט אדר ניסן מאפשרים התחדשות שמחה וסיעתא דשמיא רבה ויהי רצון שעד ליל הסדר תיזכו באמת להיות בני חורין! רונית מילר

התלבטויות

אני אברך נשוי למעלה מ 20 שנה ואני נמצא בהתלבטות קשה הואיך ומסיבות שונותשאינן תלויות בי אין אני רואה ברכה בלימודי הן מבחינהת כמות (חוסר ניצול זמן) וק'ו מבחינה איכותית ולא הגעתי לשום הישג כלשהו בלימוד ובודאי לא מעין השאיפה שהיתה לי בתחילה, ואני מוצא עצמי ריק הן מתורה הן מדרך ארץ (מלאכה) והזמן חולף לריק, כשאני מנסה להסביר לאישתי את המצב בכולל דוחה אותי בכל מיני טענות כגון מה עושים אחרים...? וכו' אינני מעונין לדבר על אחרים מחמת לשוה"ר, לפני כמה שנים התחלתי להתעסק בתשמישי קדושה תוך כדי הלימוד בכולל דבר שנתן לי חוץ מהכנסה כספית בעיקר סיפוק נפשי מזיכוי הרבים והתעסקות בקודש אך, מחמת דרישות של אישתי והפרעות מצידה נאלצתי לעזוב מתוך כעס. בשנה האחרונה יש לי אפשרות ללמוד מקצוע מכובד על חשבון ביטוח לאומי כיוון שנעשתי נכה, אך היא מתנגדת לי לכל דבר וכבר זמן רב שאני הולך מתוסכל הן מצד אחד על השנים הרבות שהלכו לריק וגם עכשיו היא נועלת בפני כל אפשרות לשינוי וזה רודף אותי יום יום , ההרגשה רעה מאוד ואיני יודע מה לעשות?! ואני שואל האם זכותה למנוע ממני כל דבר והרי לשיטתה אני נדון לסיים את חיי בלא כלום. ומיותר לציין שהיחסים בבית לגמרי לא תקינים כל אחד חי לעצמו וגרוע מכן שמריבות לא חסרות כעס, שינאה, וכו' וכל זה גם בפני הילדים 2 שלומדים בישיבות וכבר כמעט יצא לפועל גירושין רק שנמנעתי מכך מסיבות מסוימות היא אינה מנסה להבין אותי או לבוא לקראתי רק שאשאר בכולל כי כך נח לה. אבקש מכם עיצה מה לעשות? האם זכותי או חובתי להתעקש עד הסוף ולא לוותר ?

פנחס שלום,

אתה נמצא במצוקה שמורכבת מכמה גורמים: אוירה ותקשורת גרועים בזוגיות. ילדים שגדלים בבית לא רגוע. תיסכול מהרגשת חוסר מיצוי עצמי בלימודים. תחושת פיספוס גדולה בהגשמת כשורים אישיים. תחושה שהחיים עוברים כמבוזבזים. ביטול רצונך הפנימי בפני אישתך לאורך זמן. אתייחס בקצרה לכמה מהנקודות: יעוץ נישואין מקצועי יעזור לכם לבנות תקשורת, הבנה הדדית וברית נפשית אמיתית. עליך כבעל משפחה יהיה ללמוד למצוא את האיזון בין שיתוף אישתך בניהול החיים המשפחתיים לבין שיקול דעתך בבניית והגשמת מסלול חייך האישי . הישרות שלך יכולה להיות יותר ערכית מחיי שקר ריקים מתוכן, אבל צריך זהירות רבה בהחלטות שהן גורליות לכל המשפחה עם כל ההשלכות של נושא הלימוד כדוגמא לילדים, השפעה על השידוכים וכו'. אדם המשלב פרנסה ולימוד עדיין יכול לעלות ולהתעלות. בוודאי שבנושאים רוחניים חייב אדם שיהיה לו רב שמקובל על שני בני הזוג וינחה את הבעל מתוך ראייה רחבה של המתרחש בבית. חבל לבזבז זמן נוסף. טפלו במהירות למען יהפוך ביתכם לנווה אמיתי. בהצלחחה. ר. מילר

חרדות

הבת הגדולה שלי בת 10 ולאחרונה היא מאוד חרדה לאח שלה בן ה7 זה מתבטא בכך שבהפסקה בביה"ס היא צמודה אליו,החליטה להצטרף לחוג שלו(לא משהו שהיא אוהבת),לא רצתה לצאת לטיול מהביה"ס ככל הניראה בכדי שיהיה לה שליטה על אח שלה..... כיצד לטפל בבעיה?וממה נובעת הבעיה?

חסרה אינפורמציה.

אילנית שלום, ניכר משאלתך שאת מזדהה עם ביתך ודואגת לשלומה. קשה להגיע להבנה על סמך האינפורמציה המעטה.ההשערות יכולות להיות אינסופיות וזה וודאי לא מקצועי להתייחס בצורה כזאת. האם ניסית לשוחח איתה על כך? נסי לדובב אותה בעדינות בדרך אגב או דרך מחמאה על האכפתיות שלה לאחיה. מה דעתה של מורתה על התנהגותה בכתה. האם התרחשו שינויים נוספים בדפוסי התנהגותה. איך היא ישנה בלילה? האם היא מרוכזת או מגלה אי שקט בתחומים נוספים? וכיו"ב. איך מערכות היחסים של הילדה עם הוריה? ואפילו מערכת יחסים של ההורים בינם לבין עצמם יכולים להשפיע על הילדה. אשמח להתייחס אם יהיו פרטים נוספים. בכל מקרה יועצים חינוכיים או משפחתיים בהחלט יכולים לעזור. כל-טוב, ובהצלחה. רונית מילר.

הפרשי גיל

שלום רב ליועצים הנכבדים . לזיווג שני (שני בני הזוג) , כאשר האשה היא בגיל 25-26 . והגבר מבוגר יותר , בגיל 37 . אך הוא בריא ושומר על בראותו . בנוסף , נראה טוב , לא מקריח , ללא שיער לבן , אם כי פה ושם הלבן מעט מבצבץ . שאלותיי הן : 1. כמה רחוק אפשר ללכת בזיווג שני מבחינת הפרשי גיל ? 2. האם יש סיכוי לחיים מאושרים ? 3 . מה הן המעלות / החסרונות בנישואין הללו ? אשמח לקבל את תשובותיכם . תודה ושבת שלום יוסי

יוסי שלום,

לא אוסיף על קודמי שענו בהרחבה. נכון שסטטיסטיקות עלולות לשדר תמונה שלילית , אבל מהכרות אישית ישנם זוגות חסרי סיכוי שאני מכירה אישית שחיים לאורך שנים וימים למרות שהאשה צעירה ב-18 שנים מהבעל ואפילו להפך -בעל שצעיר מאישתו. השאלה צריכה להיות האם יש מוכנות נפשית, אהבה ורצון הדדי לברית אמיתית של נישואין. ישנם זוגות רבים מאד שמגיעים לייעוץ כאשר נראה שהתאום בינהם אידיאלי וזוגות רבים לדאבון לב שנפרדים בגלל נקודות זניחות. יש זוגות צעירים ו'מושלמים' מוצאים את עצמם תוך תקופה קצרה מול מצבים קשים כמו מחלת נפש לא צפויה או תאונה שהופכת אחד מהם לנכה, מפולת כלכלית וכיו"ב. נהדר שאתה בודק ואולי כדאי שתלכו יחדיו לשיחה מקצועית. יחד עם זה השכינה היא הדביקות האמיתית בין בני זוג וכדאי ללמוד כיצד להכניסה הביתה. ברכה והצלחה, רונית מילר.

נידה

לתשומת לב: בשל אופי האתר השאלה עברה עריכה משמעותית ע"י מנהל הפורום תוך שמירה על תוכנה המהותי של השאלה ןעל סגנונה. שלום רב, תודה מראש על תשומת הלב, אני נשואה 9 שנים +2 ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי באמונה,קוראת תהילים שנים, מדליקה נרות, וגם בחודשים האחרונים הצלחתי לגרום לבעלי לעשות קידוש כל שישי, יש לציין שהוא לא מחוזק בכלל רק אני, כי אם זה היה תלוי בי זה היה אחרת, העניין הוא כזה: בכל מה שקשור לשמירת טהרת המשפחה בעלי ממש לא בעניין ולכן לא רוצה לשמור אך בכל זאת הוא מכבד אותי ואנחנו שומרים. לאחרונה קרה שהימים האסורים התארכו לכשלשה עשר ימים בשל כתמים קטנים ובעלי לחץ עלי ונתן לי להרגיש שאני לא רוצה אותו ושאני קרה כלפיו וכשראיתי שבקושי רואים את הכתמים וחשבתי שאין לי עוד כתמים בסופו של דבר נכנעתי לו אך למחרת היה לי שוב כתם ועכשיו אני כולי מפוחדת מהדינים שזה לא יצור, מה עושים? אני לבד במערכה הוא לא מבין אותי באיזה סרטים אני עם העניין הזה, ועכשיו אני מרגישה כל כך רע בגלל שאני מודעת לכללים, אבל אין לי פרטנר שיבין. תודה על התשובה...

שלום רב.

קשה לבעלך עם השינוי ומתווספת לכך תחושה שהוא דחוי ולא אהוב. במקוםלהרגיש אשמה ולחוש סבל - הוסיפי אהבה בליבך אליו. זה יבוא לביטוי גם במעשים. הכילי את הקושי שלו בלי להאשים והודי לו על המאמצים שהוא כן עושה. מצוה גוררת מצוה. גם המעט שהוא כן משתף פעולה יוביל להמשך של עליה בע"ה. כל תהליך צמיחה דורש זמן וסבלנות. אני בטוחה שתתגברו. התופעה אופיינית ומוכרת. אם את רוצה חיזוק טלפוני מידי פעם את מוזמנת להתקשר. גם לפני החג. מתנצלת על התשובה הקצרה מפאת החג הקרב. פסח כשר ושמח! רונית מילר. 050-4165244

דחוף מאוד - איך עוזרים לזוג כשהאישה נתפסה לכת ורוצה לצאת

אך זה לא פשוט בכלל. מי הכתובת לטפל בזוג כזוג ובאישה עם בעייתה? תודה רבה

שלום רב

דחוף מאוד - איך עוזרים לזוג כשהאישה נתפסה לכת ורוצה לצאת

אך זה לא פשוט בכלל. מי הכתובת לטפל בזוג כזוג ובאישה עם בעייתה? תודה רבה

שלום רב

מנסיון והכרות ארגון 'יד-לאחים' מתמחה בתחום. הצוות שלהם הוא בעל נסיון רב. בהצלחה, רונית מילר.

שוני בין בני הזוג בנושא רוחני

פנתה אלי אשה חרדית שבעלה אברך ויש להם כבר כמה ילדים כולם חרדים והבעל לטענתו לרענון הזוגיות רוצה לראות עם אשתו סרטים וחלילה של תועבה אלא של צחוק וכדומה אבל מטבע הדברים יש כמעט בכל סרט נשים שאינן צנועות לא חלילה ערום וכדו' האשה מתנגדת נחרצות כי זה אסור הבעל טוען שזה מאוד נחוץ לו ההרגשה שהוא עם אשתו ורואים סרט זה נותן לו חשק וכדו' ובפרט (לטענתו) שנשים עם חולצה ללא שרוולים או מכנסיים קצרים זה רואים יום יום וכבר זה לא דבר שאמור להכניס לו הרהורים אסורים האשה מתעקשת והבעל מאוד כועס עליה והוא טוען שחוסר סיפוק זה יכול להביאו חלילה לדברים יותר גרועים אנא תענו לי בדחיפות כי האשה הזו מתקשרת אלי כמה פעמים ומורגש שהיא במצוקה מהנושא ואיני יודע מה להשיב לה בתודה מראש רחמים ואם אין אתםת מעונינים לענות בכתב אנא תשלחו לי מס טלפון של אחד המקצועיים ואשוחח עמו תזכו למצוות עלו והצליחו

בינה יתרה

שוני בין בני הזוג בנושא רוחני

פנתה אלי אשה חרדית שבעלה אברך ויש להם כבר כמה ילדים כולם חרדים והבעל לטענתו לרענון הזוגיות רוצה לראות עם אשתו סרטים וחלילה של תועבה אלא של צחוק וכדומה אבל מטבע הדברים יש כמעט בכל סרט נשים שאינן צנועות לא חלילה ערום וכדו' האשה מתנגדת נחרצות כי זה אסור הבעל טוען שזה מאוד נחוץ לו ההרגשה שהוא עם אשתו ורואים סרט זה נותן לו חשק וכדו' ובפרט (לטענתו) שנשים עם חולצה ללא שרוולים או מכנסיים קצרים זה רואים יום יום וכבר זה לא דבר שאמור להכניס לו הרהורים אסורים האשה מתעקשת והבעל מאוד כועס עליה והוא טוען שחוסר סיפוק זה יכול להביאו חלילה לדברים יותר גרועים אנא תענו לי בדחיפות כי האשה הזו מתקשרת אלי כמה פעמים ומורגש שהיא במצוקה מהנושא ואיני יודע מה להשיב לה בתודה מראש רחמים ואם אין אתםת מעונינים לענות בכתב אנא תשלחו לי מס טלפון של אחד המקצועיים ואשוחח עמו תזכו למצוות עלו והצליחו

בינה יתרה

שוני בין בני הזוג בנושא רוחני

פנתה אלי אשה חרדית שבעלה אברך ויש להם כבר כמה ילדים כולם חרדים והבעל לטענתו לרענון הזוגיות רוצה לראות עם אשתו סרטים וחלילה של תועבה אלא של צחוק וכדומה אבל מטבע הדברים יש כמעט בכל סרט נשים שאינן צנועות לא חלילה ערום וכדו' האשה מתנגדת נחרצות כי זה אסור הבעל טוען שזה מאוד נחוץ לו ההרגשה שהוא עם אשתו ורואים סרט זה נותן לו חשק וכדו' ובפרט (לטענתו) שנשים עם חולצה ללא שרוולים או מכנסיים קצרים זה רואים יום יום וכבר זה לא דבר שאמור להכניס לו הרהורים אסורים האשה מתעקשת והבעל מאוד כועס עליה והוא טוען שחוסר סיפוק זה יכול להביאו חלילה לדברים יותר גרועים אנא תענו לי בדחיפות כי האשה הזו מתקשרת אלי כמה פעמים ומורגש שהיא במצוקה מהנושא ואיני יודע מה להשיב לה בתודה מראש רחמים ואם אין אתםת מעונינים לענות בכתב אנא תשלחו לי מס טלפון של אחד המקצועיים ואשוחח עמו תזכו למצוות עלו והצליחו

בינה יתרה

שלום רב, האשה היקרה נמצאת במצוקה. היא חזקה ואינה מוותרת על עקרונותיה ובע"ה היא גם תצליח לשמור על הרמה הרוחנית בביתה. אלא שמכורח המצב היא מביעה את עמדתה על דרך ההתנגדות מה שיוצר מאבק ומחריף את הפער. לאשה ניתנה בינה יתרה אבל צריך לפתח ולבנות אותה. עם עיצה של יועצת אשה היא תוכל בהדרגה להטות את לב בעלה אליה ולהגיע למסקנה משותפת מאחר וללא צל של ספק עמדתה מייצגת גם את ה'הגיינה' הרוחנית הנחוצה לבעלה. מעבר לייעוץ מקצועי שיבדוק את הדברים בצורה יותר מעמיקה יכולה חכמת נשים דקה להוות עזרה ראשונה למצב. לכך נחוצה הדרכה מלווה מכיוון שהאשה האמיצה לא חונכה ואינה מורגלת למצבים שהועלו כאן. בהצלחה רבה . רונית מילר.

התאמה או אי התאמה

אני שייכת למגזר הדתי לאומי. אני יוצאת עם בחור זמן ממושך. שנינו בני 30. הבחור הוא טוב ורציני. הוא מעוניין להתקדם הלאה. אני עדין לא. קשה לי לותר על הקשר הזה: הוא אדם מאד טוב ואוהב, תמים ורציני, עוזר ואכפתי. כלפי ולפי החברים שלו והמשפחה שלו. אני לא מרגישה מאוהבת, ולמרות שאני לא מחפשת "פרפרים" או משהו, חסר לי איזו תחושה של שלמות ושייכות. אנחנו מדברים על בעיות בקשר, ומנסים לעבוד על מה שאפשר. שנינו רוצים להצליח, אע"פ שאני לא בטוחה שאני מבינה מה הכוח שמניע אותי, בהתחשב בעובדה ש"חסר לי משהו בקשר". יש בעיות ששמתי לב שהן חוזרות אצלינו: 1. היסח דעת שלו- אני יכולה לדבר איתו על משהו, ופתאום משהו "יצוץ" ויקח את תשומת ליבו. למדתי להחליק את זה כשזו שיחה לא רצינית, אבל זה גם קורה מידי פעם כשאני מדברת על משהו אישי וחשוב שדורש ממני פתיחות ופגיעות רבה. אני מאמינה שהוא אינו עושה את זה מרוע, חו"ח, ואני יודעת שזה קורה גם בנושאים שאכפת לו לשמוע עליהם. הוא יכול פתאום להשחיל משפט על משהו שמטריד אותו או משהו שמעניין אותו, או משהו שמלהיב אותו, בלי לקלוט שאני הייתי באמצע משהו. הוא מודע לזה שדברתי. הוא יכול לחזור על כל מילה. אבל כשמשהו "תופס את תשומת ליבו", ויכול להיות שזה משהו שהוא התחיל לחשוב עליו לפני שבכלל התחלתי לדבר, אני אראה פתאום את העיניים שלו חולמות או שהוא פתאום יגיב תגובה לא שייכת, בגלל משהו אחר. זה מעליב אותי מאד, אע"פ שאני יודעת שזה לא מכוון. אני חשה שלא מקשיבים לי ושאני מאד בודדה. כשאני מסיבה את תשומת ליבו שהייתי באמצע משהו, הוא מתנצל ומבקש לשמוע. אבל העיניין הזה מתסכל אותי. 2. הצורך שלו "לנוע"- אני אדם שאוהב שלווה. רוגע. מנוחה. אני בחורה פאסיבית. הוא בחור מאד אקטיבי, אוהב ספורט ותזוזות. קשה לו לשבת בבית קפה לזמן ארוך אם כבר סיימנו לאכול. שאלתי פעם מה מרגיע אותו- מרגיעה אותו פעילות אקטיבית: לרוץ, לשחק, לבשל, לאכול (אבל גם לקרוא); בעוד אותי מרגיעה פעילות יותר פאסיבית: לשמוע מוזיקה, ללכת, לעצור ולחלום... תחושת הבטן שלי, היא שכשמשהו מטריד אותו- גדול או קטן, טוב או רע- הוא פשוט לא איתי: זה יכול להיות לחץ בעבודה, או התלהבות ממשהו שפתאום צץ. קשה לי עם זה. הוא מאד רוצה למנוע את המצב הזה, אבל נראה שזה "גדול עליו". כמובן, שאינני חפה מבעיות, אין ספק שחוסר הבטחון שלי בקשר משפיע על איך שאני מרגישה כלפי הקשר וההתלהבות שאני מפגינה כלפיו. יש גם רגעים של נחת, היו אפילו כמה שבועות "טובים", נטולי בעיות. אבל הרבה פעמים יש משבר כזה- הוא לא מגיב למשהו, כי הראש שלו במשהו אחר. חוסר הבטחון שלי בקשר מציק לו, אבל הוא יודע שאני עושה מאמץ בנושא, כולל ללכת לדבר עם מישהי, שתעזר לי להבין את התהליכים שעוברים אצלי ואולי מונעים אותי מלהתקדם. שיחה שעושה לי טוב ומקדמת אותי. בתחילת הקשר היו לנו המון ויכוחים וריבים על דברים, עם הזמן הבנתי שנפגעתי ממנו\האשמתי אותו כי ציפיתי ליותר מידי, או כי התשתי אותו, או כי לא הבנתי אותו. באמת שהוא אוהב אותי ועושה המון למעני, ומשום שכך, אני רוצה לעשות את מקסימום המאמצים כדי לאפשר לזה להצליח. מה ניתן לעשות? תודה, עלמה

התלבטות

התאמה או אי התאמה

אני שייכת למגזר הדתי לאומי. אני יוצאת עם בחור זמן ממושך. שנינו בני 30. הבחור הוא טוב ורציני. הוא מעוניין להתקדם הלאה. אני עדין לא. קשה לי לותר על הקשר הזה: הוא אדם מאד טוב ואוהב, תמים ורציני, עוזר ואכפתי. כלפי ולפי החברים שלו והמשפחה שלו. אני לא מרגישה מאוהבת, ולמרות שאני לא מחפשת "פרפרים" או משהו, חסר לי איזו תחושה של שלמות ושייכות. אנחנו מדברים על בעיות בקשר, ומנסים לעבוד על מה שאפשר. שנינו רוצים להצליח, אע"פ שאני לא בטוחה שאני מבינה מה הכוח שמניע אותי, בהתחשב בעובדה ש"חסר לי משהו בקשר". יש בעיות ששמתי לב שהן חוזרות אצלינו: 1. היסח דעת שלו- אני יכולה לדבר איתו על משהו, ופתאום משהו "יצוץ" ויקח את תשומת ליבו. למדתי להחליק את זה כשזו שיחה לא רצינית, אבל זה גם קורה מידי פעם כשאני מדברת על משהו אישי וחשוב שדורש ממני פתיחות ופגיעות רבה. אני מאמינה שהוא אינו עושה את זה מרוע, חו"ח, ואני יודעת שזה קורה גם בנושאים שאכפת לו לשמוע עליהם. הוא יכול פתאום להשחיל משפט על משהו שמטריד אותו או משהו שמעניין אותו, או משהו שמלהיב אותו, בלי לקלוט שאני הייתי באמצע משהו. הוא מודע לזה שדברתי. הוא יכול לחזור על כל מילה. אבל כשמשהו "תופס את תשומת ליבו", ויכול להיות שזה משהו שהוא התחיל לחשוב עליו לפני שבכלל התחלתי לדבר, אני אראה פתאום את העיניים שלו חולמות או שהוא פתאום יגיב תגובה לא שייכת, בגלל משהו אחר. זה מעליב אותי מאד, אע"פ שאני יודעת שזה לא מכוון. אני חשה שלא מקשיבים לי ושאני מאד בודדה. כשאני מסיבה את תשומת ליבו שהייתי באמצע משהו, הוא מתנצל ומבקש לשמוע. אבל העיניין הזה מתסכל אותי. 2. הצורך שלו "לנוע"- אני אדם שאוהב שלווה. רוגע. מנוחה. אני בחורה פאסיבית. הוא בחור מאד אקטיבי, אוהב ספורט ותזוזות. קשה לו לשבת בבית קפה לזמן ארוך אם כבר סיימנו לאכול. שאלתי פעם מה מרגיע אותו- מרגיעה אותו פעילות אקטיבית: לרוץ, לשחק, לבשל, לאכול (אבל גם לקרוא); בעוד אותי מרגיעה פעילות יותר פאסיבית: לשמוע מוזיקה, ללכת, לעצור ולחלום... תחושת הבטן שלי, היא שכשמשהו מטריד אותו- גדול או קטן, טוב או רע- הוא פשוט לא איתי: זה יכול להיות לחץ בעבודה, או התלהבות ממשהו שפתאום צץ. קשה לי עם זה. הוא מאד רוצה למנוע את המצב הזה, אבל נראה שזה "גדול עליו". כמובן, שאינני חפה מבעיות, אין ספק שחוסר הבטחון שלי בקשר משפיע על איך שאני מרגישה כלפי הקשר וההתלהבות שאני מפגינה כלפיו. יש גם רגעים של נחת, היו אפילו כמה שבועות "טובים", נטולי בעיות. אבל הרבה פעמים יש משבר כזה- הוא לא מגיב למשהו, כי הראש שלו במשהו אחר. חוסר הבטחון שלי בקשר מציק לו, אבל הוא יודע שאני עושה מאמץ בנושא, כולל ללכת לדבר עם מישהי, שתעזר לי להבין את התהליכים שעוברים אצלי ואולי מונעים אותי מלהתקדם. שיחה שעושה לי טוב ומקדמת אותי. בתחילת הקשר היו לנו המון ויכוחים וריבים על דברים, עם הזמן הבנתי שנפגעתי ממנו\האשמתי אותו כי ציפיתי ליותר מידי, או כי התשתי אותו, או כי לא הבנתי אותו. באמת שהוא אוהב אותי ועושה המון למעני, ומשום שכך, אני רוצה לעשות את מקסימום המאמצים כדי לאפשר לזה להצליח. מה ניתן לעשות? תודה, עלמה

התלבטות

שלום רב, ההתלבטות הארוכה אינה מועילה להחלטה. זוג שנישא מתחיל מסע של לימוד הדדי ועבודה על המידות. השוני יכול להוות בעיה במערכת יחסים תלותית. לעומת זאת כאשר הוא ימצא בחוץ את מילוי הצרכים הספורטיביים שלו ואת תמלאי עם חברותייך צרכים נפשיים אחרים תוכלו להפגש ולהזין אחד את השני ברוגע ושלווה מצד אחד ובדינמיות מצד שני. כרגע את מודעת לחוסר הבטחון האישי שלך שגורם לך כל הזמן לבדוק את מאזן תשומת הלב אלייך מה שבוודאי מורגש באויר ומשפיע על הבחור בצורה עקיפה. הפגיעות גורמת לך סבל והופכת אותך למאשימה וזה חבל. אשה עם בטחון תדע מתי לוותר ולא לחפש שלימות ומאידך מתי לבטא את צרכיה ברוח טובה ולתמרן את הדברים כך שתצא נשכרת. לסיכום: הזדמנות לעבוד ולהיפטר מחוסר הבטחון שבוודאי משפיע על עוד תחומים בחייך ואולי להחליט להנשא לאדם טוב תמים רציני עוזר ואיכפתי שיש לו עולם פנימי משל עצמו אליו הוא נעלם לעיתים ואז יהיה לך קצת זמן פנוי לעולם פנימי משלך. ההרגשה הפנימית תלויה בך והיום היא לא בשליטתך אבל תחושת בטחון ומליאות תמלא את ליבך בשמחה. את תוכלי בחיוך לספר לנכדים איך סבא היה חולם לפעמים.. בשורות טובות, רונית מילר.

מטפל זוגי שמתמודד עם זוגיות קשה

שלום לכם! חברי היקרים. ברצוני לשתף אתכם במה שעובר עלי, ולשמוע את דעתכם ועצתכם, אולי ירווח לי כאבי הקשה ותסכולי הרב. למדתי בינר כמה וכמה קורסים, כמו-כן למדתי עוד נושאים במקומות אחרים. מטפל בזוגות ומצליח מאד, אני נקרא מהטובים בתחום ושמי נישא לתהילה. גם מאמרים שכתבתי בנושאי זוגיות כמו גם בשאר נושאים חינוכיים, מקבלים פידבק חיובי. הבעיה היא שהזוגיות שלי אישית קשה, חיי בבית קשים, מה שיש לי בחוץ אין לי בפנים, אין לי הערכה וכבוד ותמיכה אלא תרעומת ביקורת ביזוי והשפלה, גם בבית פנימה מול הילדים וגם בחוץ אצל קרובי משפחה ובמקום העבודה. אנו כל הזמן בתהליכי טיפול, לעיתים המצב משתפר ולפעמים יותר גרוע. השאלה שלי היא: א' כשאני מטפל בזוגות, תמיד יש לי קול פנימי הלועג לי "ומה אצלך?", איך אתה יכול לטפל באחרים כשאצלך זה המצב. ב' תסכול גדול מהטיפול בזוגות, למה אצלי לא טוב, לפעמים אני משלים כבר עם מצבי, אך כשאני רואה זוגות אצלי איך שהם מצליחים, אני נשבר ונהיה מתוסכל לגמרי. כן פשוט אני מקנא. איך זה אצלכם? מה עושים? איך מתמודדים?

אברהם שלום

מטפל זוגי שמתמודד עם זוגיות קשה

שלום לכם! חברי היקרים. ברצוני לשתף אתכם במה שעובר עלי, ולשמוע את דעתכם ועצתכם, אולי ירווח לי כאבי הקשה ותסכולי הרב. למדתי בינר כמה וכמה קורסים, כמו-כן למדתי עוד נושאים במקומות אחרים. מטפל בזוגות ומצליח מאד, אני נקרא מהטובים בתחום ושמי נישא לתהילה. גם מאמרים שכתבתי בנושאי זוגיות כמו גם בשאר נושאים חינוכיים, מקבלים פידבק חיובי. הבעיה היא שהזוגיות שלי אישית קשה, חיי בבית קשים, מה שיש לי בחוץ אין לי בפנים, אין לי הערכה וכבוד ותמיכה אלא תרעומת ביקורת ביזוי והשפלה, גם בבית פנימה מול הילדים וגם בחוץ אצל קרובי משפחה ובמקום העבודה. אנו כל הזמן בתהליכי טיפול, לעיתים המצב משתפר ולפעמים יותר גרוע. השאלה שלי היא: א' כשאני מטפל בזוגות, תמיד יש לי קול פנימי הלועג לי "ומה אצלך?", איך אתה יכול לטפל באחרים כשאצלך זה המצב. ב' תסכול גדול מהטיפול בזוגות, למה אצלי לא טוב, לפעמים אני משלים כבר עם מצבי, אך כשאני רואה זוגות אצלי איך שהם מצליחים, אני נשבר ונהיה מתוסכל לגמרי. כן פשוט אני מקנא. איך זה אצלכם? מה עושים? איך מתמודדים?

אברהם שלום

התרשמתי מהכנות והרצון שלך לבנות זוגיות תקינה. יחד עם זאת ניכר שאתה נושא בקרבך סתירה בין דימוי עצמי חיובי לבין תחושת ביזוי והשפלה. אין ספק שסתירה זו יוצרת את הקרקע להצמחת מצבים שמעוררים בך את הרגשות הקשים. לעתים חסימה רגשית קטנה יכולה למרר חיים שלמים. הרצון והמודעות שהפגנת מלמדים שבעבודה עצמית קצרה ובליווי מקצועי מדויק תוכל להשתחרר מנקודה נפשית קטנה אך מציקה ולזכות להנהיג את חייך בבית ומחוץ בצורה מספקת ומאוזנת. בברכה, רונית מילר

התנגדויות בטיפול

בס"ד שלום לכם חברי כולם! לאחר אתנחתא קלה בה היה הפורום שרוי, הייתי שמח לחדשו בשאלה אשר שאלוני חברי בהזדמנויות שונות, ולאחר מחשבה בדבר הסקתי, כי הנושא ראוי להתייחסות ואף להרחבה. דן אמנם מגיע לטיפול יחד עם רעייתו דינה, אך בהמשך הפגישות ע"י תשאול ותהייה מתברר, כי כל הגעתו לטיפול הינה מכורח איומי אשתו שתחי' וכן במהלך הפגישות הוא מדווח ליועץ כי אינו מסכים עם הנחות היסוד שלו וגם אינו מסכים עם האבחונים הדיאגנוסטיים שלו, מתוך הנחה כי אין אדם שכמותו היודע את מצבו האמיתי. ולכן: א. מה לדעתכם ניתן לעשות, ע"מ להגביר מוטיבציה אצל בן הזוג כאשר בן הזוג השני משווע לעזרה ושינוי. ב. מהי ההתמודדות האינטרקציונית עם דן בתפיסה הפילוסופית של המצב, כאשר הוא אינו חש חיבור לדברי היועץ, מהמקום שהיועץ בכל זאת לא חי את חיו ולא נמצא עם בני הזוג במהלך שגרת החיים.(כמובן זאת לאחר שהאבחונים הדיאגנוסטיים נוצרו בעיקבות הכלים והמיומנויות המקצועיים אשר רכש היועץ.) ג. בכלל הייתי שמח להרחיב את היריעה הקיימת ולשמוע על טיפים נוספים מעבר לדרכים המקובלות והידועות-מה הייתם ממליצים לעשות, ע"מ לחסן מפני תופעות עתידיות של אי חיבור והסכמה לדברי היועץ תוך כדי הטיפול. לכל אשר בכוונתם להשיב, כי למנחה האסרטיבי והסמכותי אשר יודע להעמיד גבולות וסייגים תוך כדי שילוב של יציבות ואחריות, לא אמורים להיות תופעות אלו, אומר כי לא אליכם הופנתה השאלה.... בידידות, מאיר לנקרי.

מאיר שלום

היריעה רחבה וכמובן שחסרים נתונים על דרך עבודתך. בתמצות אוכל להציע לך לבדוק מדוע לא נוצר ג'וינינג עם המטופל. כיצד היית יכול להתחבר לנקודה טובה אצלו? האם אתה יכול למצוא נקודה שתשרת גם את האינטרסים שלו? לנסות לגעת בנקודות הכאב שלו מאחר וגם אם הוא צריך להשתנות בוודאי הוא גם סובל מהמצב ופשוט להראות לו שכדאי לו לשנות את האווירה. בגדול - מטפל אסרטיבי וסמכותי צריך לעיתים להיות גמיש ולנצל את ההתנגדות בכדי ללמוד יותר לעמוק את הילכי נפשו של אותו אדם. ואחרון שהוא אולי ראשון זה אהבה והוקרה. אם הוא יחוש שמקבלים אןתו ומנסים להבין גם את הצד שלו אז הוא יפתח לאט לאט. ובכל מקרה לשם כך מכון ינר מכשיר יועצים להדרכה. כל טוב ובהצלחה, רונית מילר.

בהמשך לעזרה -דחוף!!!

קראתי את תגובתכם, תודה עלכך, אני פשוט לא יודעת כעת איך לפעול בעלי אינו מראה לרגע סימני חרטה להפף מתעלם לחלוטין מקיומי, בעלי בעל אגו גבוה מיתר הגברים , אם אומר משו שיהיה בצילו מקצתו של איום זה כבר תהווה בעיה אני יודעת מראש את תגבתו שהיא- אז תתגרשי ממני, מראה לי שלא אכפת לו ממני , אני לא מבינה איך אדם שאמור לאהוב את אשתו לא חש הרהורי חרטה, איך אדם מסוגל להכות וכאילו הוא בסדר, לא רשמתי לכם כי אתמול רשמתי לו במכתב קורע לב את מה שזה עשה לי לא האשמתי אותו אך רשמתי איך היינו פעם ומה קרה וכן תיארתי את ליבי הקרוע, אפילו צעד זה לא עשה כלום, לגבי השאלה כי אחשוב מדוע שני אנשים היכו אותי אני מגיל 16 שכרתי כבר דירה לא היה מי שידאג לי אותו חבר אלים היה מתוך חבורת עברינים אני אדם טוב אך לא היה לי מישו אחר כשאת בעלי הכרתי לא הבנתי מדוע מגיע לי כ"כ הרבה טוב הוא היה ההפך המוחלט מהם שקיבל אותי עם העבר הקשה שלי אז מה עלי להסיק כי הבעיה היא בי ??? כי אני זאת שגורמת על עצמי את האלימות , אני יודעת כי יש שני צדדים למטבע ובטוח שזה גם קשור אלי , בעלי ואני הפכים אני מאד דוגרית ובעלי לא מדבר למרות כל ניסיונותי לגרום לו לדבר, זה לא צלח איניי יודעת מה לעשות, כל חיי חלמתי על משפחה שלא היתה לי

חבל על כל רגע

עידית שלום, אין שום הצדקה בעולם לאלימות של בעלך. צריך ללמוד את המיקרה שלך ביסודיות בכדי לתת תשובות מעמיקות יותר. כנראה שהיו תכונות בבעלך שמשכו אותך בהתחלה ואולי אפילו סימנים מקדימים לכך שהוא עלול להיות אלים. מדוע בחרת דווקא בו? שאלות שאפשר לענות עליהן בקליניקה. אבל חבל על כל רגע שעבר מבלי שתגיבי נחרצות על מה שקרה. אין מקום לחיות ביחד מול סכנה שכזו. את מצפה שהוא יתנצל?...הוא רק מקשה את ליבו והתגובה האלימה עלולה להפוך להרגל. חס ושלום לעבור על מה שקרה בלי להעמיד תנאי שתלכו לייעוץ. עד שתביני את מניעייך את בסכנה ומערכת היחסים בכללותה לא חברית ולא מאפשרת לך בטחון של בית. מול כל ניסיון של אלימות מצידו עלייך לא לוותר ולהוביל אותו למסקנה שהוא בבעיה. את צריכה לטפל בעצמך אבל לרגע אחד אל תתני למחשבה שיש איזו שהיא הצדקה להתנהגותו האלימה. עימדי איתנה ושכנעי אותו שייעוץ יעזור לשניכם לבנות בית בריא ותקין. כל טוב ובהצלחה , רונית מילר.

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

טל שלום רב,

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

טל שלום רב

זוהי הזדמנות לעודד להמשך ההוצאה לאור של העלון. מתגובות בשטח ומחלוקה של מאות עלונים בשנים האחרונות הבחנתי בהתפעלות מרמת הכתבות ואין ספק שהצבע והאסטתיקה שוקלים רבות. לא הבחנתי שיש פחות התפעלות כאשר העלון בפורמט של 16 עמודים, תמיד שמחים כאשר אני מגיעה לשעורי נשים עם חבילת העלונים הצבעונים. השם 'כלים שלובים' גם הוא שגור ותמיד שואלים אותי אם כבר יצא חדש. אם השיקול הינו פרסומי בין השאר, אזי כדאי להשאירו כך שיצא אחת לחודשיים ולא אחת לשלושה חודשים בכדי שיהיה יותר זמן בתודעה של הקורא. מנסיון בשטח - פחות קריטי הוא העובי. תמיד אשמח לשתף פעולה, בהצלחה, רונית

פראקטיקה וטיפול בגיל צעיר

אני הנני לומד בינר קורס הנחיית נישואין סיימנו ב"ה שנה ראשונה ואנחנו באתנחתא לקראת שנת הפראקטיקום.. אני בן כמעט 24(נשוי שנתיים) ושאלתי היא: האם זה בכלל לעניין להיכנס לשנה שניה בגיל כ"כ צעיר?האם זה נכון עבורי? לא מאמין כ"כ שהמערכת תיתן לי להנחות זוגות אך מצד שני חבל לי גם על השנה הזאת(במחינת הזמן כמובן) השאלה היא האם יש כאלה המתעסקים בנושא בגיל צעיר שכזה?אני מאד חדור מוטבציה ומאד נמשך ורוצה לעבוד עם אנשים בעניינים אלו. בתודה על כל מה שקורה באתר ובפורום בפרט. יוסי

שלום רב

מאחר והקדשת שנת לימודים חבל יהיה לא להתנסות בפרקטיקום ובוודאי לא לרכוש תעודה שתשמש אותך בכל מקרה. גם אם לא תעבוד מיד עדיין סגירת המעגל תעניק לך בטחון מקצועי והתנסות ראשונית. אם בחרת ללמוד וזוהי נטיית ליבך אתה תמצא אפיק ביטוי שיתאים לשלב זה של חייך. לעיתים בחורים צעירים שאך נישאו או לפני נישואין ישמחו להעזר באדם שיותר קרוב לגילם. כל בוגר מוצא את האפיק שמתאים לו. יש לי חברות שמעבירות סדנאות בנושאים שפיתחו - לדוגמא הדכה למורות, הכנת נערות לנישואין, מרצות, סדנאות לחמות כיצד להתמודד עם המשפחה המורחבת ועוד. אין ספק שכל מי שסיים לימודיו צריך לעבור תהליך של צמיחה ובשלות - ובכל גיל. יהי רצון שלא תוותר ובוודאי גם תצליח. בברכה, רונית מילר

כשאני מתעצבן הדם עולה לי לראש..

יהודי בעל תשובה, עבריין לשעבר מהסוג שלא היה מומלץ לפגוש אותו "אחר שקיעת החמה"... נשוי מזה 6 שנים עם ילד בן שנה, נקלע למשבר בנשואיו בעקבות התערבות מאסיבית חיצונית משפחתית . ויתכן שזה אף ביוזמת אשתו. הרקע הוא שהוא אינו עובד וכל היום בבית או אומר תהילים בבית הכנסת. וזה מציק מאוד לאשתו ולכן היא מציקה לו... הבעיה שכשהוא כועס הוא מקלל ויכול אפ' לרצוח. הוא טוען הוא יודע שזה גרוע אבל הוא אומר: "מה אני יכול לעשות". השאלה היא: מה בנוסף לטיפול המערכתי דרוש לעשות כדי להוציא אותו מהמעגל המסוכן הזה שהוא נמצא בו. חשוב לציין שעד כה לא ידוע לי על אלימות פיזית ממשית כלשהי. ומ"מ ידוע לי שיתכן ואין לי עדיין את הכלים לטפל באדם מסוג זה. את איומיו הוא מפנה בעיקר לבני משפחתה של אשתו שלדבריו הם עושים לו "אש בבית" ברצוני לציין שהקשר שלי עם הבחור הוא יותר ממטפל וכדמות - על , תורנית. בתודה מראש על תשובותכם המחכימות.

טיפול משולב

שלום רב, אני מזדהה עם קודמי שאמנם דרושה כאן מערכת קהילתית שלימה ושיקומית. יחד עם זאת התרשמתי שנוצר ביניכם קשר של אמון ודמותך מאצילה על הבחור השפעה חיובית. לכן עדיף לשמור בשלב זה על קשר טיפולי תומך ובהזדמנות זו גם להרחיב את המיומנויות שלך ולצבור נסיון. ברגע שתימצא דמות מטפלת חילופית תוכל לשלוח אותו לדרך עצמאית בלעדיך. כרגע עדיף לשמור על הקיים ולהשיג תוצאות מינוריות ובמקביל לסלול דרכים נוספות עבורו. כל טוב ובהצלחה רונית מילר.

עזרה לצורך מחקר

שלום חברים יקרים! בימים אלו אני בעיצומו של מחקר לצורך תואר שני, המחקר עוסק בדימוי בעצמי של משפחה עם ילד בעל תסמונת דאון. מאחר וכך, אני מחפש משפחות שמוכנות להתראיין ל-38 שאלות בנושא. כמובן שהפרטים האישיים במחקר יהיו בדויים. אם אחד מהחברים יודע על משפחה כזאת שמוכנה להשתתף, אשמח אם יצור קשר במייל: rikuzmail@gmail.com בברכה ובתודה אביחי

שלום רב

יש לי חברה שעוסקת בריפוי במוזיקה ועובדת שנים רבות במוסד של מ' החינוך בבני-ברק לאוטיסטים ותסמונת. שוחחתי איתה בעניינך והיא מוכנה ליצור קשר בינך לבין מנהלת המוסד בתקווה שזה יאפשר לך ליצור קשר עם משפחות שיתאימו למחקרך. כל שעליך לעשות זה ליצור איתה קשר בטלפון: 09-9587186 ושמה שושנה פיין. כל טוב ובהצלחה. רונית מילר.

זוגיות בצל מחלות נפש

שלום רב לכולם! אני בשנת הלימודים הראשונה שלי ואני קצת מרגישה כמו דג קטן בחבורת כרישים, אך ברצוני לבקש את עזרתכם בנושא חשוב עד מאוד. הנושא בו אבקש את עזרתכם הוא נושא מחלות הנפש בכלל ובזוגיות בפרט. אמנם אני רק בשנתי הראשונה ללימודים אך כבר החלטתי שנושא זה יהיה עבודת הסמנריון שלי (למותר לציין שיש לי זיקה אישית לנושא). בשל האמור, התחלתי לחפש חומר כתוב באינטרנט בנושא וגיליתי שלצערי הרב, רב הניסתר על הגלוי בעיקר בכל הקשור לדעת התורה הקדושה בנושא ולכן התחלתי לחפש חומר ב"מגזר החילוני" שם מצאתי את עמותת אנוש שעושה פעילות מבורכת בקרב נפגעי הנפש אך לצערי הרב הפעילות הזו לא מותאמת לשומרי תורה ומצוות. פניתי אליהם בבקשה להתנדב בעמותה ושאני באופן אישי אדאג לפעילויות המותאמות לצרכי הציבור הדתי ולשמחתי הרבה מאוד הם חזרו אלי וב"ה ישנן התפתחויות חיוביות בנושא. בדיוק בנקודה זו אצטרך את עזרת חברי המלומדים, האם תוכלו לתרום מידיעותכם ומזמנכם לצורך מתן הרצאות ועזרה בפעילויות שונות לי ולעמותה? אציין שאין בכוונתי לטפל באופן רשמי ולא רשמי בזוגות או באדם פרטי החיים בצילה של מחלת נפש! בקשתי היא עזרה בפעילויות למגזר הדתי על מנת להעלות את המודעות הציבורית לנושא, את הטיפול הפרטני או הקבוצתי אני משאירה למקצוענים. אודה על כל עזרה מכל סוג שהוא ובכל דרך אפשרית. תודה רבה מראש, ובברכת חודש טוב ושבוע טוב, הילה רוזנצוויג

שלום רב

אשמח לשתף מנסיוני בתחום. ליויתי בין השאר זוגות עם בעיות של אובססיה כפיתית, מניה דיפרסיה מצבים אנטי סוציליים חרדות וכד' למרות שזה לא עיקר עבודתי. בברכה רונית מילר 0504-165244

מפחדת מלפתח זוגיות בגלל דימוי גוף נמוך מאד

אני בת 36 גרושה +3 כ 10 שנים .אני שוללת כל קשר שמתפתח לאינטימיות מחשש להידחות,דימוי הגוף שלי מאד נמוך,אני שונאת את איך שאני ניראית.מה אפשר לעשות כדי שזה ישתנה ,עייפתי מלהיות לבד.

שלום רב שושי

בדידותך זועקת לפעולה. איני מתייחסת דווקא למראה שלך אלא לחוויה קיומית מלווה של דימוי עצמי נמוך. אין לי ספק שיופיך הפנימי ויכולתך להעניק יכולים להקרין חום וקירבה ולהאיר את סביבתך. עיסוק שיתן לך סיפוק ויגלה את יכולותייך יבנה תחושת ערך עצמי שיש לכל אדם. ייעוץ ממוקד יפתח את ההבנה למקורות תחושותייך כדי לטהר אותם ויעניק כלים מעשיים להיבנות ולפרוח ולהוציא מהכוח אל הפועל את יופייך הפנימי. בברכה, רונית מילר 0504-165244

בעיות בנישואין

שמי נרקיס אני בת 52 וברוך השם גידלתי 4 ילדים שלמדו בישיבה והם דתיים שבגרו. בעלי יצא לפנסיה לפני חמש שנים מהיום והתחיל לצאת ל"נופש" כך הוא מגדיר אך לתקופה ארוכה של חודש וחצי ועוד למזרח הרחוק לי קשה מאוד מבחינה שאני יודעת שהייתי שם ואני כול הזמן חוששת ורואה שהרגשות בנינו השתנו אמנם נסענו ביחד לחול אך זה לא קרב בנינו התאיישתי עד שהלכתי לכיוון גירושין נפגשתי עם העו"ד אך הוא ומשפחתו גילו ואמרו חבל שתפרקי את החבילה בנינו הבעיה שהוא מצידו לא מוותר על הנופש הזה ולא מבין שזה מאוד קשה לי מבחינה רגשית איך אפשר להסביר לו ולקרבו אלי. בתודה, נרקיס 55

שלום רב

ניכר שאת סובלת מאד מסוג של מהפך שהתרחש אצל בעלך. עצתי היא לא למהר לפרק ולשבור את הכלים. ברגע שתקציני את המצב יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור. האם ניסיתם יעוץ זוגי? זה יכול לאפשר מידע חדש על מערכת היחסים בינכם. יכול להיות שבעלך חי עם תחושות של חסכים שלא ביטא מעולם וכאשר לך היה נראה שהשיגרה תקינה הוא צבר מטען כל שהוא. ישנה גם אפשרות שה'חופשה' של בעלך היא פיצוי על תחושת החמצה כלשהיא והוא יחזור לעצמו. נקודת המחלוקת היום מעמידה את הזוגיות שלכם בסכנה וחשוב שתיפנו לייעוץ משותף. זה יכול להעניק לכם כלים שלא זכיתם להם קודם. לסיום אוסיף שכעס, האשמה ואיום לא יקרבו את בעלך. היי סבלנית ותדאגי להיות במיטבך בכדי שיחוש של יש לו מה להפסיד . אל תעשי צעד דרסטי. החלטות הרות גורל צריכות להתקבל ביישוב הדעת וכדאי גם בתוספת ייעוץ של אדם מקצועי ואובייקטיבי. בהצלחה, רונית מילר. 0504-165244

ציפיות שונות מנישואים שניים

שלום רב, אנחנו נשואים בנישואים שניים כשנתיים, בשנות הארבעים, הורים לילדים (בסך הכל עשרה, ב"ה) ומתמודדים עם המציאות החדשה של חיינו. עברנו שנתיים לא קלות של נסיון להגדיר את הפורמט של המשפחה החדשה. אנו מתגוררים עם שלושה מילדיי, מערכת היחסים שנבנתה עם בעלי השני היא טובה מאד. מאידך, אני מתמודדת עם קושי גדול של ילדי בעלי לקבל אותי כבת-זוגו- אני מקבלת יחס שנע בין ניכור ודחיה לאדישות והתעלמות. אני יודעת שהם רק ילדים, אני יודעת שלא פשוט גם להם, אבל זה קורע אותי... בתחילת הדרך האהבה פרחה והתקשורת זרמה, אולם לאחרונה, היחסים ביננו נפגעים שוב ושוב מנושא הילדים. חלק מזה נובע מגישות שונות של בעלי ושלי.בעלי מטפח חלום של משפחה מורחבת ואידיאלית- שלי, שלו ושל הילדים משני הצדדים. רוצה שנבלה זמן יחד, שניזום דברים...ואילו אני מטפחת חלום של זוגיות נפלאה, לאחר שנים של לבד, בה נקדיש זמן גם לשנינו, כאשר כל אחד דואג לילדיו הוא ועל קשר טוב (או סביר) עם ילדי בן הזוג. אני טוענת שזה חלום שווא ואין צורך "להדביק" את המשפחה לגוף אחד, בנישואים שניים. אני רואה גם שילדיי אינם מעוניינים בכך. יש להם אמא, אבא, הם מקבלים את בעלה של אמא- ודי להם בכך. הם מקבלים את ילדיו של בעלי בצורה טובה, אך אינם מעוניינים בריבוי פעילויות משותף, בנוסף להסדרי הראיה. כך יוצא שכל אחד מאיתנו מרגיש מתוסכל- בעלי מאשים אותי שהמשפחתיות לא חשובה לי ואני מאשימה אותו- שהזוגיות לא חשובה לו... אני מתגעגעת לאדם שחיזר אחריי, אהב אותי ורצה בי כבת זוג, אני זקוקה לרומנטיקה ולתשומת הלב. בעוד הוא משתוקק לטיולים עם הילדים, ארוחות רבות משתתפים וגיבוש משפחתי. אין כאן בעיה של תיאום ציפיות, יש בעיה של ציפיות שונות. זה נובע מאופי שונה, מההסטוריה של כל אחד מאיתנו, מרמת ההפנמה של ילדי כל צד את גירושי הוריו, ומטיב הקשר שלו עם ילדיו. מה עושים? כיצד מגשרים על הפערים??? תודה מראש.

שלום רב

עלמה, את בטאת באופן רהוט וברור את הקונפליקט. על פניו נראה שהרצונות שלכם מקבילים ואינם נפגשים. אלא שבאמת אין זה כך. זוגיות חמה אינה בסתירה למלוכדות משפחתית. אתם יכולים להעזר בהכוונה ראשונית שתאפשר מבט חדש על איך לאזן בין שני חלקי המשוואה. נסי לבא לקראת בעלך. נסי לעזור לו לממש את רצונו תוך הסבר שזה חשוב גם לך אבל יש מגבלות והשלימות נמצאת במה שמתאפשר וזה בסדר. למדי אותו לאט ובסבלנות מה הצרכים שלך, שוב עם הבנה שהמציאות לעולם אינה עולה בקנה אחד עם הדמיון ואולי אפילו תופתעי לטובה ברגע שתיפתחי לגישה חדשה. גם בנישואין ראשונים ובריאים אי אפשר תמיד לאחד את כולם בתמונה אידילית שבדימיוננו - הגמשת המחשבה תאפשר לראות שיש יופי ושמחה גם במה שקיים. הכמיהה של בעלך יכולה להסתיר מטענים שונים לדוגמא: רגש אשם על שילדיו סבלו בגירושין. אז תחושתו שאם הוא לא בונה להם חיים 'מושלמים' אז הוא כביכול שוב נכשל. איני טוענת שזה אמנם כך אלא רק מראה שיכולים להתגלות רעיונות חדשים שיפרצו נתיבים להתנהלות שתספק את שניכם. זה אך טבעי שגבר שמחזר אחרי אבדתו יפגין את התלהבותו בצורה שונה מאשר בשיגרה - אבל זה גם סימן ליציבות ולבטחון שלו בקשר. גם כאן צריך למצוא שפה שתתאים לשניכם- את הדרך שלו לבטא רגשות בצורה שתתיישב על ליבך. וגם כאן אפשר ללמוד ולהשתנות ובמקביל להישאר גם נאמנים לעצמנו. המחקרים הוכיחו שנטיית האשה דווקא לשמר את הנצוץ הזוגי. גבר שיבין וילמד לשתף פעולה - ימנע שחיקה. ולסכום - לשניכם רצונות נפלאים והתרשמתי שהקשר יכול להית פורה וממלא לאורך שנים. מעט הדרכה תיתן לכם כלים לבנות מערכת משלימה של שני הקטבים. כל טוב , בהצלחה ושבת שלום, רונית מילר 0504-165244

להתגרש או להתמודד? האם אפשר לתקן??

שלום רב, אנחנו נשואים 8 שנים יש לנו 2 ילדים ב"ה חרדים היו לנו מאז ומתמיד בעיות תקשורת , לא מבטאים רגש אחד כלפי השני אני כאישה תמיד מרגישה נחותה כי הבעל דואג רק להעיר ולבקר בלי שום מילה טובה.. וכ' היינו בעבר אצל יועצים ולא המשכנו במפגשים מכיון שבעלי לא מאמין בזה.. כיום אני חושבת להתגרש מכיון שאני לא מרגישה שבעלי אוהב אותי ושאני לא מעניינת אותו. הוא מעדיף לצאת לבילויים בלעדי, הוא מגיע הביתה בשעות הקטנות של הלילה ולמרות בקשותי ובכיותי שאני לא רוצה לישון לבד, ולא מפסיק לשקר לי ואני אוכלת את עצמי ושותקת.. וכן הוא שינה את סיגנון הלבוש שלו כדי למצא חן בחוץ.. בקושי מגיע הביתה.. אני מרגישה בודדה הוא לא משתף אותי בכלום. אני מיואשת כי כל השיחות שהסברתי לו שהוא פוגע בי וכ' לא הועיל.. האם יש אפשרות לבוא לטיפול לבד?? האם זה מועיל או שעדיף להתגרש במקרה כמו שלי? אשמח לתשובתכם במהירות. תודה מראש.

שלום רב שולי

נוצר מעגל התנהגותי שחוזר על עצמו. בעלך נהנה מהחיים ואת הסובלת. בהחלט מנסיון של מיקרים רבים שאחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה - נוכחתי שברגע שאחד מבני הזוג מגיב בצורה שונה ופורץ את מעגל התגובות הקיים נוצר שינוי שבן הזוג לא נותר אדיש אליו. אם בעלך היה רוצה לפרוש ממערכת הנישואין היה עושה זאת. בוודאי שהוא יהנה יותר ממסגרת משפחתית אמיתית ושלימה. כיצד לגרום לו להבין זאת? זה דורש הדרכה ובדיקה עצמית לבדוק היכן בהתנהגותך 'עזרת' למערכת הנוכחית להתהוות וכמובן בלי להיות מודעת לכך. לכאורה המצב מייאש אך הוא יכול בהחלט להתהפך לחיוב. נדרשים הדרכה נכונה, השקעה ומעט סבלנות. בהצלחה. רונית מילר

האם לקבל את ההצעה או לא ?

אני בחורה בת 32 רווקה חרד"ל [חרדית לאומית] מאוד רוצה להתחתן פנה אלי באתר שידוכים דתי יחסית באינטרנט בחור בן 33 עם רקע של ישיבת תיכונית וישיבת הסדר אך עם השנים הוא לא כל כך מקפיד על הלכות כמו אי שמירת נגיעה בבנות הוא הולך לבריכה מעורבת וכדו' אני לעומתו חזקה יותר ומקפידה על כל הדברים שציינתי ושאמרתי לו את זה הוא הסכים לקבל אותי ואף להתחזק ביחד כפי שאמר .מאוד נחמד לדבר איתו אבל אני חוששת מהבחינה הדתית האם שייך לתת לזה הזדמנות ? או שמא יש סיכוי של אי יציבות מה עושים?

יסכה שלום

ישנם מקרים מגוונים שאחד מבני הזוג יורד ברמתו הרוחנית ומקרים רבים שלהפך. בנעם ואהבה יוצרים התקרבות הדרגתית. במקרה שלך התרשמתי לחיוב מכך שהבחור הגון ומשתף אותך בישרות באורח חייו הנוכחי. הוא אינו מסתיר או מטייח ויש לך אפשרות להכירו באמת. במידה ונוצר עניין אמיתי במגמה לבנות בית -שיחות בירור רציניות ופתוחות יעזרו לך גם להכיר את עצמך - מהם הקוים האדומים שאותם לא תהיי מוכנה לעבור ומהם המרחבים שכל אחד ינהג כדרכו בלי לפגוע בשלימות הבית ובעקרונות שהחלטתם עליהם מלכתחילה. בהצלחה וכל טוב, מילר רונית

ייעוץ לגבי המשך הדרך בנישואים

אני נשואה 3 שנים פלוס שני ילדים בני שנתיים ובן שלושה חודשים . לבעלי זה נישואים שניים, יש לו ילד בן 9 . בעלי התחזק בדת לפני כארבע שנים ולאחר החתונה זה התחזק אצלו יותר . מאז החתונה אנו חווים משברים בנושא הדת . לאחר לידת הבת , הייתי אצל אימי לעזרה ואז עברנו משבר גדול בו הוא היה מתעלם מקיומי ומקיום הילדה , הוא הבטיח שאחזור לבית הכל השתנה אך לשווא , חזרתי לבית ולא היתה כל עזרה מצידו , מה שעניין אותו זה רק הילד שלו והדת . הרגשתי בודדה מאוד . לאחר כחודש היינו אמורים לעבור דירה ( אנו גרים בשכירות ) ואז פרץ בינינו ויכוח והוא זרק לי את הדברים שלי ושל הילדה לבית של אמי , עברתי עם הילדה לאמי והוא פתח תיק ברבנות לגירושים בהמלצת " רב" שהוא מכיר וייעץ לו כביכול להתגרש ממני בטענה שאני מורדת . אותו אדם אף ניסה לדבר עימי בטענה שהוא יועץ זוגי אך מאחורי הקלעים פעל לרעתי ואף איים עליי . הגענו לפגישות ברבנות שבמהלכם כבר היה לנו תאריך לגט . (כל אותה תקופה אפשר לומר שהוא לא התייחס בכלל לילדה והיה מצבים שהוא לא ראה אותה שלושה שבועות ואף יותר ) , כאשר הגיע המשפט החלטנו לתת הזדמנות נוספת לנישואים והוא אף הבטיח שנלך לטיפול זוגי , חזרנו ונכנסתי להריון שני . היתה תקופת רגיעה אך מאז לידת הבן שוב התחילו כל המריבות וזה נהיה גרוע יותר . הוא התחזק יותר ומה שמעניין אותו זה רק שיעורי תורה , לא מעניין אותו הילדים ואני .הוא טוען שהמשפחה שלי שאיתם הוא רב ולא מדבר איתם משפיעה עליי , הוא טוען שכל דבר שאני אומרת זה נגד הילד שלו , יש לו רגשי נחיתות כלפי הילד שלו, רוב הזמן הבית מתנהל בצעקות ואיומים שילדיי שומעים אך כשהילד שלו מגיע אסור לצעוק או להתווכח . לפני שבועיים הילד שלו היה צריך לעשות אצלנו סופשבוע אך הוא החליט שבגלל שרבנו באותו יום לברוח עם הילד שלו למשפחה שלו שגרה בצפון הארץ ולהשאיר אותי עם שני הילדים לבד בבית לשבת . הוא כל הזמן מחפש מה לא בסדר ומתנהג כאילו אני איזה שפחה שלו שחייבת לנקות , לבשל , לסדר , לדאוג לילדים והוא מצידו ייתן הוראות מהצד מה לעשות . אני כבר מאוד מיואשת מהמצב . יש עוד הרבה בעיות שקשורות לכלכלת הבית , לתקשורת לקויה בינינו ועוד . האם עדיף לסיים את הזוגיות הזאת כאשר הילדים עוד קטנים או לנסות טיפול זוגי .?

שלום רב מ.מ

אין ספק שמצוקתך גדולה. לא הבעת מה היו תלונותיו של בעלך והסיבות לכעסיו והתמונה אינה שלימה. אני מבינה שלא הלכתם לייעוץ לאחר ששבת הביתה וחבל על כך. הוא רצה לשקם אך ברור ששניכם חסרים בכלים. התרשמתי שייעוץ מקצועי הכרחי מאחר שכבר הצטברו בוודאי מטענים בשנות החיים המשותפות. בנוסף הייתי מציעה גם על ייעוץ אישי מאחר והמצבים שאת מתארת אינם נורמטיביים התגובות קשות ובכוונה איני כותבת שתגובות בעלך קשות מאחר וסביר ששניכם משתפים פעולה בהיווצרות המצב הקיים. להערכתי אם יש רצון אמיתי אתם תוכלו בעזרת ייעוץ לא רק לשקם את ביתכם אלא גם לזכות למנוחת נפש אמיתית שאולי לא זכיתם להכיר וזה ישפיע לטובה גם על ילדיכם. בהצלחה, רונית מילר

אני צריכה עזרה (?)

מה לעשות? אני בת 23 אוכלת- לא מסתפקת בכסיסה אוכלת ציפורניים כרונית. אני יודעת שאומרים שזה נובע מעצבים. ואני באמת לא האדם הרגוע בעולם. אני עברתי התעללות והתגרשתי ומאז האכילה תכופה יותר, אני מאד במתח וקפיצית בזמן האחרון. נוצר מצב שאני רגועה... עד שמעצבנים אותי ואז אני מאד מאד מתעצבנת ונפגעת מאד מאד. אף פעם לא אהבתי שנוגעים בי אבל עכשיו זה רק החמיר. מה עושים? "מרה", צעקות מבני המשפחה, ואפילו בניית צפורניים לא עזרו לי בכסיסה כנראה שהעצבים שלי יותר חזקים מהצפורניים. האם אני אמורה להאמין לגרוש שלי שאמר לי שהציפורנים לא נעכלות בגוף והכל נשאר בגוף? אם כן המצב שלי קשה מאד. הייתי שמחה שתסבירו לי איך אפשר להרגע. כי אני הבנ"א היותר עצבני בבית שלנו ואנחנו בלי עין הרע הרבה נפשות בבית. יש לי סיכוי?

יפי יקרה

אין לך מה לדאוג - מערכת העיכול בוודאי מנקה את פסולת הציפורניים. אלא שזה הפרט הקטן. כדאי שתיפני לשיחות ייעוץ מקצועי בכדי לשחרר את מטעני ההתעללות שעברת. מגיע לך לחיות חיים שמחים ומלאים וכל יום שחולף משאיר אותך עם רגישויות ולחצים נפשיים שמתפרצים ברגע שאינך יכולה להכיל אותם יותר וזה קורה לעיתים קרובות. זה יתן לך מרחב פנימי שיאפשר מנוחת נפש ובניית ביתך האישי. בברכה ובהצלחה, רונית מילר.

התחזקות מהרגישות

בס"ד לכבוד פורום ינר שלום וברכה הייתי שמח לשמוע את חוות דעתכם אני רווק בן 27 תורני, אם אומר בהכללה יחסית לעולם הגברים אני יחסית "רגיש" בעבר הקשרים שיותר הצליחו היו עם בנות שהצד הרגשי שלהם בא לידי ביטוי בקשר, קשה לי עם בנות דעתניות ושכליות יותר ממני, איתן אני מרגיש "נעלם בקשר" עכשיו לשאלתי - אני יודע שבקשר זוגי האיש צריך להיות יותר בצד השכלי יותר "היציב והתומך". האם יש לכם עצות או הדרכות לבחורים מסוגי לעבודה ולתיקון מידות? אני יודע שתמיד יש ותהיה עבודה בעניין הקשר הזוגי, אבל בעניין שלי אני מרגיש שעניין הרגש הוא ממש "בעוכרי" אני מרגיש אולי שיש לי חיסרון גדול מאד שבגללו עדיין אני בעולם הרווקות. אע"פ שאתם לא מכירים אותי אשמח לשמוע ממכם עצות פרקטיות בתודה מראש

שלום רב

הנני מצטרפת לקודמי ומחזקת את מי שאתה כפי שאתה. יחד עם זאת אני חשה שעדיין אינך מבורר לגמרי לגבי זהותך האישית ועל כן אוסיף שתפיסתך נכונה שעבודת המידות היא אין סופית. אכוון בדברי לאותה תכונה שהגדרת כ-רגיש. תכונות הרגש צריכות להיכנס למדידות ועוצמות הרגש צריכות להימדד בפלס המידה כפי שכותב האורחות צדיקים. נפלא שאתה כבר יודע מי לא מתאימה לך לבנות קשר ואוסיף כקודמי שכדאי לבדוק בצורה יותר מעמיקה כיצד לבנות את האיזון והחיבור בין הלב והשכל למרות מבנך הנפשי הנוטה לרגש בכדי למנוע בעתיד המשמח רגישות שעלולה להפוך לפגיעות חששות ספקות תלות רגשית וכד'. הרגישות שלך תעזור לך להיות באמת תומך אם תבנה את אותה יציבות רגשית שאתה כמה אליה מתוך חיבור אמיתי לעצמך. מי שתיזכה בך תשמח לערך המוסף של כישוריך הרגשיים. עלה והצלח רונית מילר

נישואים שניים?

שלום רב יש לי שאלה מאוד מורכבת אני יוצאת כרגע עם מישהו קרוב לשבעה חודשים שהתחלתי לצאת איתו היתה לי מטרה מאוד ברורה להתחתן כפי שקורא ברוב השידוכים לא תכננתי לסחוב את הקשר יותר ממה שצריך אני והוא התחלנו להתקרב אחד לשני והכרתי לו את הילדים שלי רצינו מהתחלה להתחתן אך במשך הזמן נוצרו כל מיני בעיות לגבי הילדים שלי או לגבי המצב הכלכלי שכולם אומרים לו איזה אומץ להתעסק עם גרושה פלוס שלושה ילדים ראוי לציין שגם הבחור גרוש פלוס שתיים ומגדל את הבן שלו כל הזמן אומרים לו שהוא יצטרך לפרנס את הילדים שלי או שיום אחד הם התקוממו עילו ועוד כל נימי בעיות למה לא מתעסקים עם גרושה פלוס היה לנו תאריך ובסוף ביטלנו גם חשוב לו כל הזמן לומר לי שאני גרושה וןהקריטריונים שלי מאוד נמוכים בשביל למצא בעל אני יודעת שיש לי המון מה להציע ואני לא רואה את עצמי כסוג ב הבחור מאוד מאוד אוהב אותי אך כל הזמן יש לו פחדים מלהתחתן איתי הוא אומר שאף פעם לא יהיה לי זמן בשביל בעל בגלל שאני כל הזמן עם הילדים ושאבא שלהם לא בתמונה אשמח מאוד לקבל עצה בנושא אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני אך מה לגבי העתיד אני כבר לא יודעת אשמח לעצה ליאת

ליאת שלום רב

ישנו בסיס מצויין לקשר נישואין מוצלח ביניכם - רגש חם, והעובדה ששניכם גרושים עם ילדים ונמצאים באותו הסטטוס. העובדה שדחיתם את הנישואין השאירה מרחב לחששות שילכו ויתגברו אם לא תיגשו לייעוץ מקצועי. זה טבעי שבן זוג לא תמיד יאהב את ילדי הזולת כאילו הם ילדיו אלא מספיק שיתקיים כבוד הדדי ושההורה לא יפלה בין הילדים. צריך לבדוק מדוע בן הזוג מרגיש צורך להוריד מערכך, האם זה רק תרוץ כביכול לעכב את הנישואין בגלל החשש? ... חשוב מאד שתחושת הערך העצמית שלך גבוהה ואת בהכרה למה שיש לך להעניק ולכן אל תוותרי ! לכו לייעוץ, נקו את ה'עשבים השוטים' ובע"ה בנו את ביתכם שיעניק את המרחב הנכון גם לילדיכם. בהצלחה, רונית מילר

חכמת נשים בנתה ביתה

ידוע לי שלאישה בבית היהודי יש ממש השפעה גדולה איך יראה הבית ויש לה גם כלים לכך אני מרגישה שאין לי את זה ואני לא יודעת לעשות את מה שנקרא חוכמת נשים בנתה ביתה רציתי לדעת מה זה בעצם ואיך באמת אני יכולה להגיע לבית כמו שתמיד מתפללים אליו ע"י חוכמת נשים? חשוב לי להדגיש שעניין זה מאוד מפריע לי ולפעמים אני חושבת לעצמי שאם היה לי את זה זה לא היה קורה לי (כאשר יש איזה שהוא קונפליקט או משהו כזה) אם הייתי יודעת להגיד את המילים הנכונות בטון הנכון ובעיתוי הנכון אבל אין לי את זה ככה בכל אופן נראה לי אשמח לתשובה ותודה

תמר שלום

בינה יתרה ניתנה לאשה. אלא שצריך ללמוד ולפתח אותה תוך בנייה פנימית ועבודת מידות ולכך צריך כלים. יש אפשרות ללמוד ולהבנות. אפנה אותך בשמחה למקום שתוכלי ללמוד בו. נושא נוסף שהזכרת הוא הרצון להיות מסוגלת לבטא מילים נכונות בטון ועיתוי נכונים. אם את חושבת שהקושי שלך לא סביר אז שווה ללכת לשיחת ייעוץ מקצועית בכדי להבין מהם המטענים הרגשיים שגורמים לך להפרה בכדי לשחררם. בברכה, רונית מילר 0504165244

מה לעשות אם אני בטיפול כבר שנה וחצי ועדיין לא מצליחה לספר מה עובר עלי באמת???

שלום! לפני כשנה וחצי התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית, אך עד עכשיו אני לא מרגישה שינוי כמו כן נורא נורא קשה לי להיפתח כל פעם מחדש (אנחנו נפגשות פעם בשבוע) ויוצא שחצי מהזמן אני פשוט שותקת והיא מסתכלת עלי... אני מחכה שהיא זאת שתפתח את השיחה אבל היא טוענת שאני זאת שאמורה לדבר ולספר מה עובר עלי... האם זה הגיוני שעד עכשיו אני לא מרגישה יכולת לבוא ולספר ולדבר?.. האם ככה צריך להתנהל טיפול? אני מרגישה שאני עוברת את רוב ההתמודדויות שלי לבד ומה שאנחנו מדברות זה באופן שיטחי בלבד (לפעמים קצת מה עובר עלי אבל לא עד הסוף...)...גם כל פעם אני אומרת לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני באה לטיפול אבל מצד שני כן ניקשרתי ואין בי כוחות נפש להתחיל עם מטפל חדש...מה לעשות???? להמשיך בטיפול? האם יש עוד סוגי טיפול (ולא רק כזה שאני צריכה לבוא ולספר מה עבר עלי כל השבוע)? אני מאמינה שהבעיה היא בי שאני לא מצליחה לדבר ומרגישה סגורה אבל האם יש איזשהו משהו אחר שיהיה יותר טוב בשבילי? האם אני לא אמורה להרגיש ביטחון גמור במטפלת שלי (במיוחד שהיא מחוייבת לשמור על סודיות מוחלטת)?

מבשרת שלום

ישנן אסכולות טיפוליות שונות ומגוונות. אחת השיטות שיונקת מהפסיכואנליזה דוגלת בכך שנותנים למטופל לדבר ולהוביל והמטפל נשאר עם זהות ניטראלית ככל המתאפשר. הפסיכותראפיה המודרנית דוגלת בדרך אינטגרטיבית זאת אומרת שילוב של שיטות בהתאם להתאמה ולצורך ומתמקדת בכלים מעשיים שהוכיחו תוצאות בחדר הטיפולים בעשרות שנים האחרונות. דעתי כקודמי ששינוי ייטיב איתך. תסמכי על תחושותייך ותפעלי עם המסקנה שהגעת אליה מתוך אמון ביכולתך להנהיג את חייך. מיצאי מטפלת כלבבך שתדע להוביל את המיפגש ולנתב את השיחה באופן פורה שינביט תוצאות מוחשיות בזמן סביר, להן את כה כמהה. בהצלחה רונית מילר.

בהמשך לשאלה הקודמות...

וואו!, לא ציפתי לרוב מוחלט כזה.. אני נורא נורא מבולבלת...אני ממש לא מבינה בתחום...לאיזה טיפול אני אמורה לשנות? ומי מבטיח לי שטיפול אחר יעזור לי? ואיך אדע איזה טיפול מתאים לי? אשמח לקבל כתובות מייל שאוכל לפרט מה הבעיה שלי (קשה לי בפורום...) ולקבל עצה והכוונה... כמו כן הייתי מעדיפה שהמטפל/ת יהיה גם רב/נית אם יש מישהו כזה אשמח לקבל את כתובתו...

שלום רב

אשמח לכוון אותך בשיחה טלפונית. בהצלחה, רונית מילר 0504165244 09-9557008

קידום הצעת חוק "לימודי טרום נישואין" לנרשמים לנישואין

בס'ד שלום רב לכל המלומדים/ות. בטוחני כי הצעה זו הועלתה ועלתה במחשבתכם לא מעט פעמים, לבחון את האפשרות לקבע בחוק את האפשרות שכל זוג שנרשם לנישואין יחוייב לעבור קורס מקצועי שיכלול את סוגיות בניית הבית היהודי וכראש לכל להחדיר את תרבות הדיבור שהיא לעניות דעתי הגורם העיקרי ליציבות הזוגיות או מאידך ח'ו לאי יציבותו. אשמח לקבל את תגובותכם/ן ואת עזרתכם/ן לקדם פרוייקט בעל חשיבות עליונה מאין כמותו כגון זה. וכמובן שכאשר איגוד בעל שיעור קומה כאיגוד ינר יפרוש את חסותו, אין ספק כי הדבר יצא מן הכוח אל הפועל, ב'ה. מודה לכם/ן מראש על השתדלותכם.

שלום לכולם

הרעיון מבורך אך אני מזדהה עם רוב הנקודות שהעלה הרב אוחנה שלום מאיר. הבעיה שגם המעט שנעשה היום - הדרכה בסיסית בנושא טהרה (ואולי זה כבר השתנה), נעשתה בצורה לא מכבדת את המעמד ולא מכבדת את הרחוקים מה שהשיג מטרה הפוכה. פרוספקטים אסתתיים שמזמינים להדרכה מתומצתת של קורס מסובסד על מהות הבית היהודי ישאירו טעם טוב אם זה יעשה באופן שבנוי לרחוקים. הצלחה אחת תיגרום לזוגות להמליץ הלאה לחבריהם. ובע"ה בהחלט יש מה לפעול . בהצלחה. רונית מילר.

המשך שאלה..

ראשית תודה רבה על התגובות הרבות. ובהמשך לשאלתי, אני רוצה להוסיף שהורי התחילו עם כל ענין הברורים לפתע בעקבות דברים שראו. א. כשהבחור שרוי בלחץ, ידיו רועדות - כשהוא אוחז במשהו (כשכולם מסתכלים עליו וכ"ו..) ב. כשאבי דבר עמו והיה ויכוח קטן כלשהוא הוא קפץ -עלה וירד ברגליו ולא ממש קפץ. לפי הורי, אלו סימנים ברורים להפרעה אישית וללחץ. -מה שהגרפולוג ראה. אני תולה את הדברים האלו בכך שהבחור הוא ביישני בטבעו (הוא בעצמו אמר לי שהוא ביישן) ולכן נלחץ ברבים וכ"ו. האם נתונים אלו משנים את התמונה? תודה רבה ויישר כח!

שלום רב

את נמצאת בפרשת דרכים קשה שעלולה להוביל להתנפצות חלומותיך. לכן כדאי שתתייעצי עם מישהי מקצועית או כל אדם אחר שקרוב אלייך שמסוגל להתחלק איתך בנטל. אני מתרשמת מהחקירה היסודית שאת עושה, כנאמנה לדעתך האישית וזו הוכחה לחוסנך הנפשי. התאור שאת מוסיפה היום להסברייך אתמול אמנם מדליק נורה אדומה - ויש צורך באיבחון יותר מעמיק. נניח שהבחור נרגש באופן חריג מאחר והנישואין הם נושא כבד-משקל בעיניו, עדיין התגובה לא נורמטיבית. הדרך הטובה ביותר לברר, היא לשאול חברים קרובים אליו, שכנים, רבנים שמכירים אותו. כמו כן לצפות בו מאחורי הקלעים מבלי שיידע זאת בזמן לימוד, תפילה, ארועים כמו חתונות וכיו"ב. שילחי ידידים או קרובים לשוחח איתו באקראי ולבחון את תגובותיו. בתקווה שתאספי את האינפורמציה הנכונה. גם אם יסתבר שלבחור יש קשיים מסויימים יהיה נכון לבדוק אם שיחות מקצועיות יכולות להועיל לו ובוודאי גם האמון שלך בו. בהצלחה רבה. רונית מילר יעוץ נישואין ומשפחה פסיכותראפיה 0504-165244

ברוכת ילדים

שלום, הנני אם לחמישה ילדים. ב"ה הננו משתייכים למגזר הדתי שהמודעות בחינוך ילדם גבוהה (יותר לאמהות פחות לבעלים) אני מרגישה המון פעמים שקשה לי מאוד ליישם את אשר למדתי ואסביר בני בן השמונה (השני מבין החמש) מצליח בתדירות הגבוהה ביותר להוציא אותי מכליי. הוא אף פעם לא הולך תמיד במצב של ריצה (גם בבית), ברוב המריבות יהיה קשור (גם בבית וגם בביה"ס) מריבות עד כדי מכות וכן מילים לא יפות, ילד שכל הזמן בפעילות נדיר למצוא אותו יושב וקורא למשל.... האווירה בבית הרבה פעמים עכורה כי הוא גורם לי לצעוקף להעניש ואף להרביץ ואני יודעת שעלי להיות מאופקת אך מרגיז אותי שהוא היחיד שבגללו זה קורה (אני אף אומרת זאת בקול) הוא תמיד יאבד חפצים, בגדים. המערכת שלו תהיה מבולגנת. ילד שדורש הרבה סבלנות. אני יודעת שברגע שאתן לו תפקידים זה ירים אותו אך אני מאוד חוששת מפני שהוא לא כ"כ אחראי. אני מאוד משתדלת להיות אמא טובה,סבלנית,מילים טובות וכד ואני מוצאת את עצמי מאוד מתוסכלת. אודה לעזרתכם.

נטלי שלום

את מספרת שקשה לך ליישם את מה שאת יודעת. לכל הורה יש מצבים שבהם נוצר פער בין ההבנה הטובה שלו לבין היכולת ליישם. זיכרי - אמא לא 'מושלמת' עדיין יכולה להיות אמא נהדרת. את מחפשת את הדרך ולכן בוודאי שתמצאי אותה. זה יקח קצת זמן,השתדלות ורצון שיובילו אותך לבנות את הכלים שיעזרו לך ולבנך לגדול ןלצמוח. כן , גם אנחנו צומחות וגדלות ולכן חשוב לא להתאכזב מעצמנו ולא להרגיש אשמים. כל פעם שאת לא פועלת בדרך שאת מאמינה שכך צריך לנהוג, תשאלי את עצמך איך פעם הבאה תתחזקי -בלי לשפוט את עצמך. אולי אפילו שווה לבדוק דרך שיחת ייעוץ מה קורה לך ברובדים יותר עמוקים וניסתרים שגורם לך לצאת מהכלים כדברייך. אז נוסף לאיבחונים לילד תוכלי לרכוש כלים נוספים שיעזרו לך לשמור על האיזון הפנימי מול ילדך היקר. בברכת הצלחה רונית מילר יועצת נישואין ומשפחה 0504-165144

מה באמת אני אמורה לעשות???

שלום רב למומחי הפורום, ראשית, תודה רבה על טוב לבכם וע"כ שאתם משקיעים מזמנכם למען עמ"י! תבורכו משמיים! שאלתי ובעייתי: אם אני רואה את המצב בגדול התחתנתי מתוך חוסר ברירה מסוים ולא הייתי מרוצה מחתני, תקופת האירוסין הייתה קשה עד כדי שהיה קשה לי לפעמים לראות את המס' שלו על הצג ולענות לו.. החתונה עברה כמו בהצגה. אחרי החתונה, לא היה יותר טוב, הוא דחה אותי, והייתי מתביישת בו. אבל כל הזמן התפללתי והאמנתי שהכל יכול להשתנות והשקעתי, דיברנו על הקשיים שלי. אבל מציאות, עדיין קשה לי וזה בא בתקופות. יש תקופות שכ"כ קשה לי ואני חושבת שאני בורחת מהמציאות כמו: לא מסתכלת עליו, על התנועות שלו, והלב שלי ממש נחצה לשניים: מצד אחד יש לי זלזול כלפיו ואני לא מעריכה אותו. מצד שני: אני מרגישה רעה ומרחמת עליו ואז יש לי ייסורי מצפון שאני צריכה לעבוד על המידות ולקבל אותו. אבל השאלה, עד כמה??? בנישואין אמורים לסבול ולעבוד כל הזמן על המידות??? אני לא שוכחת לציין שיש תקופות יפות שאני אוהבת אותו. (אבל אחת ל... ורק אם...) שנינו סובלים מחוסר סיפוק במערכת היחסים שלנו (אני יותר, כי הרבה אני מציגה טוב כלפיו, גם כשרע לי.) אני רוצה לדעת: איך מגדירים את המצב שלנו, ומה ניתן לעשות? תודה רבה. מנוחה.

מנוחה למנוחה

ניכר שאת בסתירה פנימית. רוצה לבנות אך גם מתנגדת בליבך למצב. את מספרת שהתחתנת מחוסר ברירה מסויים ואינך מפרטת, לכן בהמשך לקודמי אוסיף שכנראה רק בחדר עם יועץ שירכוש את אמונכם תוכלי לפתוח ולגלות את כל הפרטים. התחושה שלא רק רצון אמיתי הוביל אותך לחופה מעיבה וצריך לשחררה, כי אינך חיה את חייך במלאות ואת זה צריך לרקום ביחד. החתונה עברה כמו בהצגה, את בורחת מהמציאות מנסה לשפר ע"י הדחקה של המצב. כל יום שמצב זה נמשך נגרם סבל נפשי לך ולבעלך. כשההצטברות 'תתפוצץ' החוצה הנזק יהיה גדול יותר. כדאי לפרק את המטענים המכבידים ויפה שעה אחת קודם. כך תוכלו לממש יחדיו את מה שהועידו לכם באיזון ומנוחת הנפש. בהצלחה רונית מילר יועצת נישואין ומשפחה 0504-165244

תשובה ליועצים/יועצות

א. תודה רבה, הרגעתם אותי! חשבתי שאשמע תגובות חריפות על מצבנו.. אני שמחה לשמוע שאנחנו בטווח הנורמלי. ושאבתי נקודות למחשבה מתשובותיכם. השאלה שלי: עבדתי כ"כ הרבה, המון קיוויתי והייתי אופטימית אבל ברגעים רבים הכל התמוסס וחזרתי לעמוד על טעותי (...) האם באמת אפשר לחיות ברוגע בלי לרטון (בלב) על כל דבר. האם אוכל פשוט להיות מאושרת ובטוחה בחיי הנישואין שלנו לנצח? זה מה שייעוץ ייתן לנו? או האם, אני צריכה להפנים שזהו נסיון חיי? בעלי אומר שאנחנו לא צריכים ייעוץ , שאני יכולה להגיע לקבלה ולמחוק את ההסטוריה. זה נכון? שוב תודה, מנוחה.

מנוחה שלום

בפנייתך הראשונה דעת כל היועצים היתה שעליכם ללכת לייעוץ. הפעם משתמע שביתכם תלוי בכך שאת תגיעי לקבלה ולמחיקת ההסטוריה. כבר ניסית לעשות זאת בעבר אך נשארת עם מועקה. השאלה היא אחת: האם תצליחי לעשות זאת הפעם. נסי והצליחי ואם לא אז כדאי לקבל עזרה מקצועית. שבת שלום רונית מילר

החלפת תפקידים

שלום ליועצים אני אמא לילדים קטנים.אני עסוקה משעות הבוקר המוקדמות.עד הלילה שבו איך שאני מרדימה את הילדים אני קורסת מעייפות והכלים והכביסות וכל הבלגן בבית ממתינים לי ורק לי בסבלנות למחרת. אני עסוקה כל היום בטיפול בילדים ובבעל.אין לי זמן לעצמי או לבעלי או לזוגיות שלנו. אני עובדת ועובדת קשה. ברצוני להבהיר שאני לא מתלוננת אלא מסבירה את המצב. לכן החלטתי להעזר בעוזרת בית לבעלי היקר חבל על הכסף שאני מוציאה על העזרה הזאת הוא כל הזמן חוזר ואומר שרק אם אהיה יותר מאורגנת אז הבית יתנהל יותר טוב.נכון הוא צודק אך זה מה שאני מסוגלת.הוא הרבה פעמים מציע שנתחלף בתפקידים והוא ישב בבית וידאג לכל.... ואני אפרנס.הצעה נפלאה רק חבל שהוא שוכח שאני נושאת גם בעול הפרנסה. הוא הציע שאני אשלם לו במקום לעוזרת ואז הוא ינקה. ולכן פניתי אליכם האם כדאי לי? אני לא מתלהבת מכיוון שזה ירתיח אותי שאני צריכה לשלם לבעלי. ושנית כל מתי בדיוק הוא יספיק כשהוא חוזר כל יום בשמונה וחצי בערב? כמובן שאשמח מאוד שהוא ילמד לקח ויראהשהוא לא מסוגל לעמוד בכל הדיבורים שלו. ואז אולי סוף סוף יעריך את כל מאמצי בבית. אמרתי לו שאני מעדיפה לשלם לעוזרת כדי שיהיה לנו סוף סוף זמן אחד לשני.וזמן לעצמי כמובן. זוהי הוצאה נכבדת אך גורמת לי אושר רב מחכה לתשובה

שלום רב

את באמת אשת חייל אמיתית. כוונתך להשאיר זמן לזוגיות היא חשובה ויקרה. מאחר ואין לך תלונות נוספות על הזוגיות אני מניחה שהקושי נובע מאיזו שהיא תפיסה של בעלך. אם תשקלי את מעשייך בזהירות ניתן יהיה בתבונה להוביל אותו לשינוי גישה והוא יבין שהוא רק ירוויח מכך. כשלב ראשון הייתי מציעה לך לא להתווכח איתו מי יותר צודק אלא לתת לו הרגשה שדעתו חשובה וכרגע את בודקת מה האפשרויות ומנסה להתארגן יותר טוב ועד שתימצא הדרך את נעזרת.האווירה הטובה תוביל להמשך הידברות ורצון טוב. אוכל לתת לך המשך הכוונה בטלפון. בברכה מילר רונית

עד כמה כדאי להשקיע בדו"ד ממוני

אני אב למשפחה ברוכת ילדים שנקלעתי בעל כורחי לתסבוכת משפטית ובה תלויים ועומדים על כף המאזניים 70 אלף ש"ח, השקעתי כבר בייצוג כמה אלפי שקלים, ובנתים ללא הצלחה. אני עומד בפני דילמה לא פשוטה האם להמשיך להוציא כספים שאין לי, היות וקיים סיכוי שאם אצליח אחזיר לעצמי אותם בכפל כפליים, ומאידך קיים סיכוי שאולי אני מסתבך יותר ומוציא כספים לחינם, השאלה נגזרת גם מסיכויי ההצלחה בנידון המדובר, אך גם זאת קשה לדעת במדויק כי יתכן שיהיה עו"ד או טו"ר שיגיד שיש סיכוי טוב כי הוא את כספו יקבל בכל מקרה, גם ייעוץ טוב לראות את התיק עולה כמה מאות שקלים. והשאלה האם יהיה מוצדק להוציא כסף שאין לי רק היות וקיים סיכוי שאחזיר אותו.

שלום רב

אין שמחה כהתרת הספקות. ראוי שתשקיע באופן חד פעמי עבור ייעוץ מקצועי לעו"ד מעולה ותדע היכן נמצאים מירב הסיכויים. אחרת אתה עלול להיקלע למערכת החלטות שגויה. בנוסף לא תזיק תפילה מעומק הלב ומה שיקרה לא ידוע אבל אתה תדע שעשית את ההשתדלות שלך. בברכת הצלחה רונית מילר

האם לתת בכל מצב כעס העלבה

שלם אני עם שותף אחי לפעמים הוא אומר שהוא ישבור לי את המחשב זה איןם אז אני לא נתתי לא לגלוש איך מתנהגים במצבים של אדם[אישה ילדים] ממעליב אותי מכעיס מרגיז מאים האם לתת לו כל מה שהוא רוצה או כל דבר

שלום רב

מול מצבים של אלימות מילולית צריך מיומנות נפשית ורגשית לדעת להגיב באופן מאוזן ולא להגרר לדווקאיות או ווכחנות מיותרת. אלה דברים שיכולים להתברר ולהילמד בשיחות ייעוץ מעטות. כמו כן תוכל גם להגדיר את גבולות המקום האישי שלך ביתר בהירות בכדי להיות בהכרה לדרך התגובה הנכונה - מה לאפשר או לא לאפשר לזולת. זה יתרום רבות למערכות של יחסי האנוש בינך לבין משפחתך וחבריך לעבודה. בברכה ובהצלחה. רונית מילר

אין בינינו משיכה

אני בחורה בת 25 נשואה 5 שנים יש לנו 2 ילדים בעלי אבא מקסים ובעל יחסית טוב אבל בעלי אדם שלא צריך קרבה גופנית מרובה ולי זה מאוד חסר זה מגיע למצבים שהם ממש פוגעניים ואני לא יודעת מה עושים במצים כאלה?

שלום רב אודליה

לא ברור אם הבעיה היתה מתחילת הנישואין או שהתפתחה בהמשךוכמה זמן היא מתרחשת. אני מעלה השערה בלבד, שאת נאלצת להאבק על קשר זוגי מלא ומסיבה כלשהיא בעלך חש קושי להתקרב ובוודאי חש לא נוח עם כך. זה יכול להיות גורם לתגובתו הכועסת והמשפילה. בוודאי שהדברים צריכים להתברר עם ליווי מקצועי ויפה שעה אחת קודם בכדי לחסוך את הסבל הרגשי ולמנוע הדרדרות. הכאב שאת חווה יצבור מטעני כעס וטינה וזה חבל. נסי לא להיגרר לפגיעות אלא להבין שהקושי אצלו, ואז תוכלי להציג לפניו את המצב כהפסד משותף של מערכת יחסים לא שלמה. ברגע שלא תפני אליו כמאשימה זה ימנע תגובת התנגדות ויפתח צוהר בליבו להסכמה לטיפול. מאחר ולא נתת נתונים אז העלתי השערות בלבד - עצתי לך שתחשבי קדימה לאן את שואפת לבנות את הקשר ותפעלי בשיקול דעת ובע"ה תצליחו בכך. בברכת הצלחה רונית מילר יועצת נישואין ומשפחה פסיכותראפיסאית מתמחה בייעוץ באישות

כלתי שפויה או משוגעת?

סגרתי שידוך לא מזמן עם בחורה חכמה עם לב טוב אינטלגנטית שראיתי בה עוד כמה מעלות טובות במהלך הפגישות ולאחריהם התוודעתי לסגנון דיבור [סגנון תקשורת] מוזר אצל הבחורה שהייתי רוצה להתייעץ על כך לדוגמה בפגישה הראשונה היינו צריכים לרדת כמה מדרגות בלובי במלון כדי להגיע למקום שבו היינו אמורים לשבת והבחורה אמרה לי "אתה רוצה לקפוץ"? ויש לציין שאנחנו לא מכירים אפילו חמש דקות נסענו במכונית והיא נהגה ובאיזשהו שלב כשהיינו באמצע הדרך בשום מקום היא אמרה לי "אתה רוצה שאוריד אותך כאן"? טיילנו באחד המושבים ברפת של פרות ופתאום היא אומרת לי "אתה רוצה שאקשור אותך כאן"? היו לה עוד אמירות מוזרות כמו "אתה רוצה שאסדר לך את חברה שלי? אתה רוצה מספר פלאפון שלה"? או כשנסענו והgps אמר בעוד 100 מטר פנה ימינה היא הפטירה הgps הזה שקרן כמו הבעלים שלו [כלומר כמוני] כשדיברתי איתה בצורה פתוחה על כך ובקשתי ממנה שלפחות שבוע לפני החתונה תפסיק עם הסגנון דיבור הזה היא אמרה לי "אני דוקא אמשיך" אז אמרתי לה שאולי היא לא תמצא אותי בחתונה אז היא אמרה לי "אתה רוצה שאתקשר לשדכנית ונבטל את השידוך"? יש לציין שהכל בצחוק אבל לא ציפיתי לדו שיח כזה מפגר ביני לבין כלתי באחד הפעמים כשהלכנו יחד היתה שתיקה במשך כמה דקות ופתאום סתם ככה היא צעקה [לא בקול רם] "די די די די " ושאלתי אותה מה זה? והיא אמרה " שום דבר אתה יכול לשאול את כל החברות שלי זה הסגנון דיבור שלי ככה אני מדברת" רציתי לשאול את רבני ומומחי ינר מה דעתכם בסוגיה זו ?

שלום רב

סמוך על תחושותיך. אתה יודע מה מתאים לך וגם אם זה דפוס דיבור שיחלוף עם הזמן הוא לא מתאים לבניית תקשורת ואינטימיות תקינים. התחושה היא שכמו ילד קטן היא מאתגרת בכדי לבדוק גבולות אך זה יכול להיגרר להרסנות. לפנות לייעוץ זוגי טרם הנישואין יכול רק לתרום. בברכה רונית מילר

התפשרתי בנשואי ולקחתי בחור עם בעיות פוריות

אני ובעלי נישאנו לפני שנה וכבר לא ממש צעירים במהלך ההכירות בשידוך התברר לי שלבעלי היה סרטן וזה פגע לו בפוריות. בתחילה השידוך ירד ואח"כ חזרנו אחד לשני וקיבלתי החלטה להתחתן איתו למרות הכל. כרגע אנחנו מתחילים בהליכי טיפולים. הרבה פעמים יש לי רגשות חרטה על הנישואים ומאוד פוחדת שהוא יהיה עקר ממש. כל פעם שיש איזה וויכוח או ריב מיד העינין הזה עולה לי בראש שעשיתי טעות כיצד אפשר להתגבר על זה??

רינת שלום

את בחשש מאד גדול וזה מעורר ספק. נאמר "אשר יגורתי בא לי", לכן הפעילי את כוחות נפשך להינזר מניבוי שלילי של העתיד. למחשבת אמונה חיובית יש כוח לברוא מציאות ובוודאי כוחה של תפילה לא יסולא בפז. נקודה חשובה נוספת היא התמיכה ההדדית. אתם בשעת התמודדות מורכבת רגשית נפשית וגופנית. מחקרים מעידים על השפעת הנפש על הגוף והרגשות החמים שלך לבעלך בוודאי יעוררו את כוחות גופו ונפשו. כל פעם שעולות מחשבות ספק העמידי במקומן על שדה הכרתך תמונת עתיד אופטימית. ויהי רצון שתתקבלנה התפילות. ברכה והצלחה רונית מילר

איך להתייחס לכך שהבעל קם בבוקר מאוחר ומתפלל בד"כ בבית בשעות מאוחרות?

איך להגיב/להתייחס/לקבל מצב בו הבעל קם בבוקר ברגע האחרון לפני שיוצא לכולל ובדרך כלל לא מספיק להתפלל ולהניח תפילין אלא עושה זאת אחר הצהרים או בסמוך לשקיעה. לי זה מאוד מפריע ואני משתדלת שלא להתערב. אבל הרבה פעמים זה מתפוצץ ואני מגיבה בצורה לחוצה. יש לציין שהוא מודע לכך שאני רוצה שיקום בזמן ויתפלל בציבור אבל תכל'ס הוא לא מצליח. הייתי רוצה לקבל תשובה: א. שתרגיע לי את נקיפות המצפון ושתוציא אותי מהלחץ שזה מכניס אותי. ב. איך אפשר לעזור לו באמת לקום בזמן, ולהגיב בצורה הנכונה. בתודה מראש

שלום רב

אשת אברך יקרה, אני חשה הזדהות עם אכזבתך. אני מניחה שרוב הנשים היו חשות תיסכול ואי- נוחות במצב דומה. אני בטוחה שגם בעלך היה מעדיף להשתנות וכנראה שהוא ניתקל בקושי ליישם זאת. מאחר והדבר חוזר על עצמו נוצר כאן מעגל התנהגותי שאחד מזין את השני בתגובות שמחלישות אתכם ומנציחות את המצב. לפעמים אדם נילכד בדפוס שנמשך מילדות וממחזר את עצמו בביטויים שונים. בוודאי שאין טעם שתשתפי פעולה עם המנגנון שנוצר ולכן כדאי שתשני דפוס התנהגות. הייתי ממליצה שיחות ייעוץ מעטות בכדי לקבל הדרכה כיצד לפעול ואם גם בעלך ישתף פעולה הוא יצליח לקבל סיוע מקצועי להצלחת יכולתו לנהל את עצמו נכון. שיחה משותפת עם בעל מקצוע תחשוף רגשות הדדיים ותאפשר העמקת הקשר ופיתרון הבעיה. בברכת הצלחה רונית מילר

משבר נפשי בעקבות פרידה מהבעל

שלום רב, אני ובעלי נפרדנו וכפי שזה מסתמן כעת פנינו מועדות לגירושין. אנחנו זוג צעיר שנשוי שנה ובמהלך השנה התגוררנו אצל הוריו ואצל הוריי וזה הזיק לקשר שהסתמן כחלומי ומושלם בתחילתו. אנחנו כעת לא ביחד חודשיים וחצי והוא רוצה להתגרש ואני שבורה וכואבת עד עמקי ליבי ונשמתי. כל הזמן שאני קמה בבוקר זה מלווה בעצבות קשה ובמחשבות של "חבל שקמתי". אני שוקלת לקחת כדורים נגד דיכאון אך מעדיפה שלא כי אני סובלת מתופעות לוואי כמעט מכל כדור שאני לוקחת. איך ממשיכים הלאה? אני בחורה יפה, משכילה, מבית טוב, אבל לא מסוגלת להמשיך הלאה ולוותר על הגבר שלי. אני יודעת שהוא בעל מגרעות רבות אבל אני זוכרת לו ימים של חסד וכל כך אוהבת אותו ורוצה לנסות לתקן אך אין אם מי לדבר :(

שלום יקרה

טבעי שתחושי אכזבה מכשלון נישואיך אך העתיד לפנייך, את מוכשרת ויפה וואחרי שעוברים את הגלים הגבוהים מגיעים למי-מנוחות. תמיד תוכלי להקים משפחה ואין סיבה שלא. אני מבינה ממכתבך שאת מעוניינת לשקם והוא מסרב לשתף פעולה. האם יש אדם כלשהוא שיכול לדבר אל ליבו ולשכנעו לתת סיכוי? אולי רב, הורה או חבר? לעיתים המתנה תאפשר לו זמן של התבוננות ומתוך רגיעה ישקול את הדברים מחדש. העובדה שהוא בעל מגרעות רבות בעיניך אינה אקסיומה. אנשים צומחים ומשתנים באופן מפתיע. נסי לשמור על סדר יום ופעילות מחייבת בכדי לא ליפול למחשבות פסימיות. אני מאמינה שייעוץ מקצועי יעלה אתכם על דרך המלך ובכל אופן התייחסי לתקופה זו כנסיון מצמיח ותזכי לבנות את חייך עם משמעות ושמחה וכמובן שפע אור ואהבה. בהצלחה, רונית מילר

התיעצות בקשר לכלה שלמדה אצלי וחווה קשיים בחיי הנישואין.

שלום רב לכל הרבנים החשובים והמשיבים היקרים שמקדישים מזמנם למען שלמות הבית היהודי, תבורכו משמים! בשליחות הקודש שלי כמדריכת כלות, יש לכם חלק גדול. אני קוראת הרבה בפורומים ומחכימה מהם. ישר כחכם. רצוני להתיעץ בקשר לכלה שלמדה אצלי. כבר לאחר הארושין התחילו אצלה חששות וספקות, בתחילה בעקבות גילוי בעיה במראה החיצוני שלא ראתה קודם (מאת ה'). ואח"כ היא גם התחילה להרגיש שהם לא מדברים באותה השפה. ז"א הוא מדבר ישיר עד פוגעני והיא עדינה ושברירית. כיון ששמעתי ממנה שיש לה רצון להתחתן עמו למרות הנ"ל, ניסיתי לתת לה כלים להתמודדות ובניה. והיא הגיעה לחתונה שמחה. עכשיו, אחרי כשנת נישואין, כשאני מסכמת לעצמי את השיחות שלי איתה לאחר הנישואין. אני תוהה ביני לבין עצמי אם אין כאן אלימות מצידו, ואם מספיק שאני תומכת ומעודדת אותה לבנות תקשורת טובה ולהתמודד ?! ואנסה לפרט קצת. היא מרגישה פגועה ודרוסה מבקשות ודרישות ביום יום. ובמיוחד בהתנהגותו בענין חיי האישות. הוא דורש בצורה חזקה ובתדירות גבוהה (עד כמה פעמים ביום), בלי התחשבות ברגשותיה. היא מצידה לא מראה את רגשותיה הפגועים. ומאשימה את עצמה למה התחתנה איתו. בינתיים היא נכנסה להריון.. אני מנסה כל הזמן לדרבן אותה לפתוח את רגשותיה בצורה רגועה ונעימה כי "הוא לא נביא" ולא יודע מה קורה אצלה בפנים. ואני גם מנסה לעזור לה למצוא נקודות אור ושמחה בינתיים. ואיך לשמח אותו . היא אומרת שיש התקדמות בתקשורת, אבל אני מתרשמת שהיא לא מראה לו עדיין מספיק מה קורה איתה בפנים. ועכשיו אני חוזרת לשאלותי שבתחילה: איך אני מזהה אם מדובר באלימות מצידו, או שהתנהגותו נובעת רק מחוסר הבנה לרגשותיה ? התוכלו לתת לי כלים להחליט מתי מספיקה התמיכה שלי, ומתי צריך להפנות לעזרה מקצועית יותר ? אם זה חשוב לתשובתכם, אוסיף שאני מדריכה קרוב לעשור. וב"ה רואה ברכה בשליחות הקדושה. למדתי הדרכה במספר מקומות ואני קוראת המון. אבל לא למדתי בצורה מסודרת מעבר לכך. כמו"כ אני מרגישה שיש לה אמון בי, ומוכנות לקבל ממני. ושוב, תודה על הקדשת הזמן מצידכם. אשמח לקבל תשובתכם.

שלום מדריכה

את עשית כמיטב יכותך מתוך כוונה טובה ותשמחי על כך. אין חכם כבעל נסיון - לכן כמתרשמת מישרותך וכוונותיך הטהורות אני בטוחה שלעתיד תפני לייעוץ בשלב מוקדם יותר. יישר כוח. אין לי ספק שהמקרה דורש מקצועיות ואז יש סיכוי לבנות יחסים תקינים. האשה הצעירה משתפת פעולה כקורבן. היא אינה מעלה בדעתה שזכותה המליאה לסרב, לדרוש טיפול ולא להיכנע למה שנראה לי כהשערה בלבד, סימן אפשרי לסוג של התמכרות של הבעל. בנוסף - הצורך שלו להשפיל ולרמוס את רגשותיה מחייב עמידה שלה על שתי רגליה למחות ולפרוץ את מעגל התגובה שנוצר ביניהם ולפנות דחוף לאדם מקצועי . בברכה רונית מילר יועצת נישואין ומשפחה מתמחה בייעוץ מיני

האם צריך לטפל

אשתי סיפרה שאבא שלה השתמש בה במשך כמה שנים לסיפוק יצרים שפלים ה' ישמור. אנחנו נשואים 18 שנה + 11 ילדים בלי עיה"ר, ויש קצת קושי בתחום הזוגי האישי, האם זה קשור, האם היא חייבת לעבור טיפול? ואיזה?

שלום רב

אני קוראת בצער רב על עוד קורבן של התעללות. אין אפילו שמץ של ספק שהפגיעה שאישתך חוותה חרתה בנפשה צלקות . כמתמחה בתחום ברור כשמש שייעוץ וטיפול לא רק נחוצים אלא כדאי שיהיו ע"י מומחה לתחום של התעללויות. זו הזכות של שניכם מכיוון שזה ישחרר גם את החסימות הזוגיות בתחום האישות. אהיה מוכנה לתת לכם ליווי והכוונה אפילו טלפונית ולמצוא לכם מטפל מומחה בתחום. בהצלחה רונית מילר יועצת נישואין ומשפחה מתמחה בטיפול מיני

דחוף ביותר- רווקה צעירה עם אלמן מבוגר.

שלום לכל היועצים! אני צריכה שיעשו לי קצת סדר במחשבות. לא רוצה לחשוף מדי הרבה פרטים שלא יזהו את המקרה חלילה. אני בחורה בשנות ה20 המוקדמות, טיפלתי במשך מס' שנים בילדים שאמם חלתה במחלה. הקליק עם המשפחה היה מיידי ועם כולם! אני משוגעת על הילדים הם משוגעים עלי. אמא של הילדים מאד אהבה אותי ואמרה לכולם שאני כמו הבת שלה וגם אני הרגשתי שהיא אמא שניה שלי, אולי האהבה המשותפת לילדים יצרה את זה.. הייתי שוהה אצלם המון וגם בחגים באה לעזור להיות עם הקטנים.. ימי הולדת בגנים הכל... היה לי מאד כיף אצלם למרות המצב הקשה זה היה בית בריא ושמח מאד ומדובר בילדים מהממים יפים ופקחים ביותר. בחיים לא נתקלתי בכאלה ילדים חכמים ואני עבדתי המון עם ילדים. לפני כחצי שנה לערך האמא נפטרה, לא הלאה אתכם במה שעברנו, הייתי שם בזמן שנפרדו ממנה הייתי שם שהודיעו לילדים, בזמנים שאף אחד לא רוצה להיות.. חשוב לי לציין שמהצד של האמא אין הרבה משפחה אין מי שיכול לעזור והצד של האבא גר רחוק ולא דתי (הוא חוזר בתשובה) הילדים האלו הם החיים שלי, תמיד היו אצלי בסדר עדיפויות ראשון לפני כל דבר בחיים סתם דו' הפסקתי את הלימודים עמ"נ שאוכל להיות איתם בתקופה הקשה ובכלל... כמובן שהכל תמיד נעשה בהתנדבות, ותמיד הצחיק אותי שקראו לזה חסד, כי הם מבחינתי ממש משפחה שלי. עכשיו עלה על הפרק נישואים.. חשוב לי לציין שאני שוקלת את הרעיון לא רק בגלל הילדים, אני מאד מעריכה את האבא, הוא בן אדם מאד מיוחד. הוא טיפל באישתו במסירות שלא רואים כזו, ומתייחס לילדים בכבוד ובמסירות רבה. כל הסובבים אותו קוראים לו מלאך והוא אכן כזה. למה אני חושבת חיובי? כי הייתי רוצה אבא כזה לילדיי, הייתי רוצה בעל כזה לעצמי. וגם, בתור יועצים אתם ודאי יודעים בכמה קשיים מלווה פטירה של אמא. ואני מרגישה שאני יכולה לעזור לו בזה מאד. גם מבחינת הילדים וגם עם עצמו, בעצם כולנו באותו מצב של אובדן..ולשאת ביחד קל יותר... מה ששונה אצלנו לטובה זה שהילדים יקבלו אותי בטוח!! וכולם!! הגדולות קטנות ממני בשנים מועטות אבל מבחינתן אני כמו אחות גדולה והם רואות כמה הקטנים תלויים בי, גם הם עצמם מבקשות שאני אדבר עם המורות בשבילן במקם אבא שלא ממש מבין אותן.. זה אולי נשמע שאני צובעת את המצב בוורוד, אבל יש קשיים ובזה אין ספק, אובדן של אמא זה הדבר הכי נורא שיכול להיות.. אבל אני מרגישה שיהיה יותר קל שאהיה בתמונה ממש. כי כרגע הוא מאד משתדל לשמור ממני מרחק ואני מאד מבינה אותו, הוא אדם צדיק... ולכן הוא מתייעץ איתי ושואל אבל רק מה שהוא מוכרח.. ואין שיחה על רגשות מעבר.. ואני מבינה אותו.. אני יודעת שיהיו שיגידו שאני מטורפת שמכניסה את עצמי לחיים כאלו, אבל לא מרגישה שזה בבחירה שלי, הם פשוט משפחה שלי. אני יודעת שההורים שלי לא יקבלו את זה בכלל!!! ואפשר להבין אותם..אבל דיה לצרה בשעתה.. שמעתי שרבנים שאיתו בקשר ויודעים מהמצב העלו בפניו את הרעיון. מאז שהיא נפטרה חשבתי על זה, אבל פתאם שזה קצת מתקרב למעשי יותר, אני חוששת קצת, זו החלטה לכל החיים.. אני יודעת שאף אישה אחרת לא תוכל להכנס לשם, הילדים שם יבלעו אותה חיה.. והם מסוגלים... אולי תגידו שאני צעירה בגיל ובלי נסיון, אז זה לא כך. אני בוגרת מאד לגילי התעסקתי בחינוך מגיל צעיר, גם חינוך מיוחד וכמובן שיש את האהבה הרבה לילדים...ובחיים לא אלך על משהו שאני לא בטוחה בוודאות שאוכל לעמוד בו. אני מודעת לכך שלהכנס לבית עם ילדים זה לא כמו בעל שרק שלך בהתחלה, וזה בסדר מבחינתי.. הכיף והסיפוק שלי הוא עם הילדים, ובעז"ה נמצא זמן גם לעצמו... מעבר לזה, אולי זה ישמע קצת מיסטי, אבל אני מרגישה שדרך החיים שנסללה לי מייעדת אותי לתפקיד הזה, תמיד אמרתי שאני חושבת שצריך קודם לטפל בילדים שכבר קיימים בעולם, ותמיד אמרתי שיש בי יכולת לאהוב ילדים כאילו הם שלי. לא יודעת למה אבל תמיד דיברתי כך, לפני שבכלל הכרתי אותם. בקשר להפרשי הגילאים, יש ביננו באזור ה20 שנה הבדל. אני מרגישה שזה לא מפריע לי כי קיבלתי איזו פורפורציה שונה על החיים לאחר הפטירה, פתאם אני אומרת לעצמי, אז מה תראי אותו בגיל 40 מוצא את עצמו אלמן מישהו היה יכול לצפות את זה? מישהו הבטיח לי שאם אתחתן אם מישהו צעיר הוא לא יכול למות ברגע בתאונה?! ומעבר לזה אני רואה בזה שליחות קודש לגדל את הילדים של "אמא" שלי... ואולי לשם כך ירדתי לעולם.. אף אחד לא יודע את תפקידו... זה נשמע אולי שאני מאד בטוחה בעצמי, אבל אני בטוחה בדבר אחד, שזה יעשה טוב לילדים ולו במקרה ואתחתן איתו. אבל מעצמי אני פתאם חוששת... כיף לי איתם מאד. אבל זה שינוי משמעותי, שידרוש ממני הרבה שינויים. גם מבחינת דרך חיים הוא הרבה יותר סגור ממני ואצטרך להשתדל יותר.. ובכלל, אני מאד רגילה לפרטיות שלי, לישון בחדר לבד, בבית גדול ולהתרגל לחיים הפוכים... אני יכולה להתרגל להכל, אלו דברים פעוטים לעומת בניית ושיקום בית בישראל. השאלה אם יש לכם משהו להמליץ\ לייעץ\ להעיר את תשומת ליבי. תודה רבה! לילי

לילי שלום

תמיד יש מקרים שחוצים את גבולות המוכר והידוע. את חשה קשר עוצמתי ויכול להועיל אם תפני ליעוץ . תפקיד היועצת אינו לאמר לך מה לבחור אלא לעזור לך להרחיב את ההכרה שלך להבנת מניעייך ורצונותיך. כמעורבת עמוקות בחווית הקשר את צריכה מישהי שתעזור לך להתבונן על המתרחש ממידת רוחק. בכל אופן המלצתי לקחת פסק זמן לעבד את רגשותייך בטרם תחליטי. בברכת הצלחה רונית מילר

אובדת עצות

שלום וברכה, אנו נשואים כ9 שנים,יש לנו שני ילדים יפייפים ישמור אותם השם, ואני חשה שהגיעו מים עד נפש, בעלי אדם קשה עורף,ילדותי מאוד ואנוכי אשר רואה לנגד עיניו את טובתו שלו, הוא מתפרץ בתקפי זעם, המלווים בצעקות רמות ובהשלטת משטר פחד בבית, לא תמיד היו כך הדברים תמיד, אולם חילוקי הדעות ביננו גוברים מידי יום, הוא מתנגד נחרצות לכך שאדליק פלטה בשבת, או לחילופין שאשמור טהרה, אני מרגישה שהוא עושה כל שביכולתו על מנת להכשיל אותי, אינני יודעת מה עוד לעשות, ההחלטה לפרק את הבית הינה קשה מנשוא עבורי שכן גדלתי בבית חם ואוהב,הורי נשואים באושר כ40 שנה,ומאז ומעולם היוו לי מודל לגאווה, אולם איני יכולה להמשיך ולשאת את הנטל הזה על כתפיי עוד, ניסתי לשוחח עימו אולם הוא מיד מתפרץ ותוקף,אינני מצליחה להגיע לליבו ולהסביר לו מדוע אני כל כך אוהבת את הדת ומה היא מהווה עבורי, כואב לי שאני צריכה לפרק את ביתי, אולם אינני רואה כל פיתרון, הורי שרואים את סבלי וייסוריי ואף בהם הוא פגע, אמרו שהם יעמדו מאחורי בכל החלטה שאבחר, אז למה למען השם אני מרגישה כאילו נכשלתי? אני מרגישה שהנטל הזה כבד מאוד על כתפיי ואינני יודעת איך להתמודד, האם יש למצב כפי שהיני נמצאת בו כיום סיכוי.? האם אישה מצליחה להרים את עצמה מן השברים ולחיות למרות הכאב העצום הזה?

שלום רב

אולי אינך צריכה לאסוף את השברים אלא לנסות לשקם. נסי להתייחס לבעלך לא כקורבן להתנהגותו אלא כמבררת מה מציק לו וגורם לו להיות שונה מכפי שהכרת אותו. אולי אם יחוש שיש סיכוי שתביני אותו יפתח פתח לדיאלוג שונה שיאפשר התקרבות אמיתית. איני מצדיקה את התנהגותו אך נראה לי שהוא משדר מצוקה פנימית. ייעוץ זוגי וודאי יתן לכם כלים להבנה ופתרון המצב. תשתדלי לחשוב בכיוון של: 'איך אני מצליחה לשקם' ולא מחשבות של סוף הדרך -ותפילה מעומק הלב בוודאי תועיל בנוסף. בברכה והצלחה רונית מילר

דחוף ביותר- רווקה צעירה עם אלמן מבוגר.

שלום לכל היועצים! אני צריכה שיעשו לי קצת סדר במחשבות. לא רוצה לחשוף מדי הרבה פרטים שלא יזהו את המקרה חלילה. אני בחורה בשנות ה20 המוקדמות, טיפלתי במשך מס' שנים בילדים שאמם חלתה במחלה. הקליק עם המשפחה היה מיידי ועם כולם! אני משוגעת על הילדים הם משוגעים עלי. אמא של הילדים מאד אהבה אותי ואמרה לכולם שאני כמו הבת שלה וגם אני הרגשתי שהיא אמא שניה שלי, אולי האהבה המשותפת לילדים יצרה את זה.. הייתי שוהה אצלם המון וגם בחגים באה לעזור להיות עם הקטנים.. ימי הולדת בגנים הכל... היה לי מאד כיף אצלם למרות המצב הקשה זה היה בית בריא ושמח מאד ומדובר בילדים מהממים יפים ופקחים ביותר. בחיים לא נתקלתי בכאלה ילדים חכמים ואני עבדתי המון עם ילדים. לפני כחצי שנה לערך האמא נפטרה, לא הלאה אתכם במה שעברנו, הייתי שם בזמן שנפרדו ממנה הייתי שם שהודיעו לילדים, בזמנים שאף אחד לא רוצה להיות.. חשוב לי לציין שמהצד של האמא אין הרבה משפחה אין מי שיכול לעזור והצד של האבא גר רחוק ולא דתי (הוא חוזר בתשובה) הילדים האלו הם החיים שלי, תמיד היו אצלי בסדר עדיפויות ראשון לפני כל דבר בחיים סתם דו' הפסקתי את הלימודים עמ"נ שאוכל להיות איתם בתקופה הקשה ובכלל... כמובן שהכל תמיד נעשה בהתנדבות, ותמיד הצחיק אותי שקראו לזה חסד, כי הם מבחינתי ממש משפחה שלי. עכשיו עלה על הפרק נישואים.. חשוב לי לציין שאני שוקלת את הרעיון לא רק בגלל הילדים, אני מאד מעריכה את האבא, הוא בן אדם מאד מיוחד. הוא טיפל באישתו במסירות שלא רואים כזו, ומתייחס לילדים בכבוד ובמסירות רבה. כל הסובבים אותו קוראים לו מלאך והוא אכן כזה. למה אני חושבת חיובי? כי הייתי רוצה אבא כזה לילדיי, הייתי רוצה בעל כזה לעצמי. וגם, בתור יועצים אתם ודאי יודעים בכמה קשיים מלווה פטירה של אמא. ואני מרגישה שאני יכולה לעזור לו בזה מאד. גם מבחינת הילדים וגם עם עצמו, בעצם כולנו באותו מצב של אובדן..ולשאת ביחד קל יותר... מה ששונה אצלנו לטובה זה שהילדים יקבלו אותי בטוח!! וכולם!! הגדולות קטנות ממני בשנים מועטות אבל מבחינתן אני כמו אחות גדולה והם רואות כמה הקטנים תלויים בי, גם הם עצמם מבקשות שאני אדבר עם המורות בשבילן במקם אבא שלא ממש מבין אותן.. זה אולי נשמע שאני צובעת את המצב בוורוד, אבל יש קשיים ובזה אין ספק, אובדן של אמא זה הדבר הכי נורא שיכול להיות.. אבל אני מרגישה שיהיה יותר קל שאהיה בתמונה ממש. כי כרגע הוא מאד משתדל לשמור ממני מרחק ואני מאד מבינה אותו, הוא אדם צדיק... ולכן הוא מתייעץ איתי ושואל אבל רק מה שהוא מוכרח.. ואין שיחה על רגשות מעבר.. ואני מבינה אותו.. אני יודעת שיהיו שיגידו שאני מטורפת שמכניסה את עצמי לחיים כאלו, אבל לא מרגישה שזה בבחירה שלי, הם פשוט משפחה שלי. אני יודעת שההורים שלי לא יקבלו את זה בכלל!!! ואפשר להבין אותם..אבל דיה לצרה בשעתה.. שמעתי שרבנים שאיתו בקשר ויודעים מהמצב העלו בפניו את הרעיון. מאז שהיא נפטרה חשבתי על זה, אבל פתאם שזה קצת מתקרב למעשי יותר, אני חוששת קצת, זו החלטה לכל החיים.. אני יודעת שאף אישה אחרת לא תוכל להכנס לשם, הילדים שם יבלעו אותה חיה.. והם מסוגלים... אולי תגידו שאני צעירה בגיל ובלי נסיון, אז זה לא כך. אני בוגרת מאד לגילי התעסקתי בחינוך מגיל צעיר, גם חינוך מיוחד וכמובן שיש את האהבה הרבה לילדים...ובחיים לא אלך על משהו שאני לא בטוחה בוודאות שאוכל לעמוד בו. אני מודעת לכך שלהכנס לבית עם ילדים זה לא כמו בעל שרק שלך בהתחלה, וזה בסדר מבחינתי.. הכיף והסיפוק שלי הוא עם הילדים, ובעז"ה נמצא זמן גם לעצמו... מעבר לזה, אולי זה ישמע קצת מיסטי, אבל אני מרגישה שדרך החיים שנסללה לי מייעדת אותי לתפקיד הזה, תמיד אמרתי שאני חושבת שצריך קודם לטפל בילדים שכבר קיימים בעולם, ותמיד אמרתי שיש בי יכולת לאהוב ילדים כאילו הם שלי. לא יודעת למה אבל תמיד דיברתי כך, לפני שבכלל הכרתי אותם. בקשר להפרשי הגילאים, יש ביננו באזור ה20 שנה הבדל. אני מרגישה שזה לא מפריע לי כי קיבלתי איזו פורפורציה שונה על החיים לאחר הפטירה, פתאם אני אומרת לעצמי, אז מה תראי אותו בגיל 40 מוצא את עצמו אלמן מישהו היה יכול לצפות את זה? מישהו הבטיח לי שאם אתחתן אם מישהו צעיר הוא לא יכול למות ברגע בתאונה?! ומעבר לזה אני רואה בזה שליחות קודש לגדל את הילדים של "אמא" שלי... ואולי לשם כך ירדתי לעולם.. אף אחד לא יודע את תפקידו... זה נשמע אולי שאני מאד בטוחה בעצמי, אבל אני בטוחה בדבר אחד, שזה יעשה טוב לילדים ולו במקרה ואתחתן איתו. אבל מעצמי אני פתאם חוששת... כיף לי איתם מאד. אבל זה שינוי משמעותי, שידרוש ממני הרבה שינויים. גם מבחינת דרך חיים הוא הרבה יותר סגור ממני ואצטרך להשתדל יותר.. ובכלל, אני מאד רגילה לפרטיות שלי, לישון בחדר לבד, בבית גדול ולהתרגל לחיים הפוכים... אני יכולה להתרגל להכל, אלו דברים פעוטים לעומת בניית ושיקום בית בישראל. השאלה אם יש לכם משהו להמליץ\ לייעץ\ להעיר את תשומת ליבי. תודה רבה! לילי

הערה נוספת

לילי יקרה בדיוק היום פגשתי אשה שבעלה מאד חולה ומבוגר ממנה ב-18 שנה. מילותיה היו: "זכינו ל36 שנים טובות ומשותפות בבריאות" יש להם היום מספר נכדים ומשפחה לתפארת. הספור האמיתי הזה מוכיח שאם זה באמת זיווגך אז בוודאי שזה יצליח. ובכל זאת הייתי מציע לך לבחון את הדברים ולעבד אותם עם אדם שאת יכולה לסמוך עליו: רב גדול, יועצת או חברה. בברכה רונית מילר

נשוי ולא באושר,חושב הרבה על גירושין,

נשוי כ-20 שנה, התחתנתי בשידוך חרדי קלאסי,מעולם לא אהבתי את אשתי,יש לי משפחה עם מספר ילדים ממוצע בחברה החרדית.בתקופה האחרונה אין לי חשק בכלל להתקרב אליה, ( גם פעם לא היה הרבה ),יום של מקוה זה סיוט בשבילי,ואני מרגיש שהחיים מתפספסים ועוברים לידי,אני לא סובל ממנה יש לה לב טוב ,אני מוקיר ומעריך אותה מאד על מסירותה למשפחה ,מקסימום של אהבה של אח לאחות יש לי אליה,אני משתדל ומצליח ליהיות איש מאד טוב בבית במובן האנושי,(לא במובן של בינו לבינה),אבל כמובן שהיא מרגישה הרבה חסר,כי היא לא מחפשת אהבה כמו לאח,אני כבר עם לבטים של להתגרש המון שנים,לא עושה א"ז אך ורקבגלל הילדים,( כפי שציינתי היחס האנושי בבית טוב,כך שהילדים מאד נהנים בבית),אני אוכל את עצמי בפנים,(אני מתאר לעצמי שגם היא,)רק שבתקופה האחרונה זה תופס לי את הראש יותר ויותר,ובא לי פשוט לקום וללכת,

שלום רב

ניכר מדבריך שאתה על סף רוויה אך לא כדאי כרגע לעבור את נקודת האל-חזור. אני בדיעה שבשעת משבר לא נוקטים בצעדים קיצוניים וכבר נוכחתי במיקרים שזוגות 'מתים' קמו לתחייה. לא ברור מדבריך מה קרה דווקא עכשיו שאתה לא יכול יותר.מה היה חסר באשתך מההתחלה? האם החסימה הרגשית לא היתה מתרחשת עם מישהיא אחרת גם כן? כדאי שתיפנה לייעוץ-אישי כלשהוא לעשות בירור עם עצמך ורק אז לפנות לטיפול זוגי, גם מסיבה שאם תחליט בכל זאת להפרד זה לא יהיה תוך כדי שהיא עושה מאמץ להתקרב. בברכה רונית מילר

בעיה רצינית עם משפחת בעלי

אנו נשואים באושר ובשמחה כמה שנים. יש לי בעיה שמעיבה עלי מאד: לא כ"כ רציתי להתחתן איתו בגלל המשפחה ממנו הוא מגיע, אנו לא באותה רמה משפחתית, הם משפחה פשוטה מאד לעומת המשפחה שלי שנקראת נכבדת. אך הופעלו לחצים שונים ובסוף התחתנו. ולא להאמין איך שזה מפריע לי בחיי הנישואין. אין לי יום אחד שאני לא מרגישה גרוע עם עצמי על המהלך שלי. והבעיה צצה כל הזמן: אני יכולה לבלות עם בעלי בנחת, ואם פתאום הועלה הנושא על אחד מבני משפחתו- אני פשוט נכנסת לעצמי, נהית עצובה מאד, עצבנית ובעלי לא מבין מה השינוי שחל בי ברגע אחד. או אפילו אין צורך לשוחח על הנושא- הוא פשוט צף בתוכי ללא הרף. הוא מודע ליחס שלי לעניין אך אני ממש מקפידה לא להזכיר את הנושא כי בסך הכל אני אוהבת את בעלי ואין לי שום רצון לפגוע בו ולהוריד לו את מצב רוחו. אני מרגישה שהמון כח נפשי יוצא ממני על הנושא הזה ורוצה עיצה כיצד אפשר שהנושא לא יהרוס אותי מבפנים ושלא אגרום לבעלי הרגשה רעה כל פעם שאני נזכרת בם. וכן כיצד מתגברים על תחושת פספוס עצומה, שהייתי יכולה לקחת משפחה יותר ברמה. אני מרגישה שלולי פגם זה הייתי יכולה לומר שהיחסים ביננו מושלמים. הבו עיצה בבקשה!!

שלום יהודית

זכית בזיווגך ואת שלמה ואוהבת את בעלך. לא ברור מפנייתך מה זאת משפחה מכובדת ומה נחשב לא על רמה בעיניך. דבר אחד בטוח שהורי בעלך זכו לגדל בן מוצלח כבעלך. נסי לחשוב עליהם כעל בני אדם עם רגשות והתמודדויות כמו כל אדם אחר. יש להם רגעים שמחים וזמנים מורכבים. אולי רגש של הבנה אנושית יאפשר לך להתבונן אחרת על המציאות. העובדה שהנושא צף בתוכך כל הזמן, גורם לך לעצבות ועצבנות ומהפכים רגשיים, מעידה שזה יושב על נקודה נפשית שצריכה ברור יותר מקצועי. אם לא תצליחי לעשות שינוי בכוחות עצמך מומלץ ברור יותר מיקצועי ובדיקה היכן הדברים מתנגשים עם דיומי עצמי ועם תפיסה שבנית לעצמך מהי שלמות. בהצלחה רונית מילר 0504-165244

בהמשך לשאלתי הקודמת- דחוף!!

שלום' כשכתבתי את השאלה הקודמת הייתי ממש נסערת ולא הסברתי את עצמי מה בעצם קשה לי עם התרופות שבעלי לוקח. קשה לי שאני לא יודעת מה עובר על בעלי איך הוא מרגיש? מה הבעיה שלו? למה הוא נכנס למצב הזה של דיכאון וחרדה? ואם הוא לא יקח את התרופות איך זה ישפיע עליו?(הוא נראה לפחות כלפי חוץ אדם מאוד שמח). מפריע לי שבעלי הסתיר ממני מידע שבעצם נוגע גם אליי יש לתרופות האלה תופעות לוואי שמשפיעות על חיי הנישואין. והעובדה שבעצם יש לי בעל עם הפרעות נפשיות קשה לי. אני חייבת לציין שאנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ולדעתי בעלי יודע שגם אם הוא היה אומר לי שהוא לוקח תרופות פסיכיאטריות לעולם לא הייתי לוקחת צעד אחורה או מתייחסת אליו אחרת. אז למה הוא לא משתף אותי??? אחרי שהוא מסתיר ממני כזה דבר אני מרגישה נבגדת! את מי הוא שיתף בתהליך במקומי? אולי הוא משקר לי בעוד דברים? אשמח לקבל את תשובתכם בהקדם.

שלום רב

לא קראתי את שאלתך הקודמת. אני מבינה שגילית שבעלך לוקח תרופות ושהוא סובל מהפרעות נפשיות קשות. סערת הרגשות שחווית הינה אך טבעית. ללקיחת התרופות יש השפעה על חיי הנישואין וקשה לך לקבל את העובדה שבעלך לא שיתף אותך ואת חשה נבגדת. מנגד את מצהירה שלא היית נסוגה אך איבדת את האמון ואת הבטחון שהוא לא מסתיר עובדות נוספות. התהליך כרגע הוא כמו באבל - להיפרד מהחלום שהיה באופן הדרגתי ולשנס מותניים לבנייה ושיקום של האמון במצב הנוכחי. המסירות שלך תאפשר לבעלך לבנות בטחון בקשר, כך שיוכל לסמוך עלייך כשותפה מלאה ומומלץ לעשות זאת בליווי מקצועי. בהצלחה רונית מילר 0504-165144

שאלה שמטרידה אותי בנושא קידושין

זו שאלה מעט מוזרה ראיתי אישה בטלוויזיה ששם משפחתה היה קידושין ואז תהיתי בליבי ואמרתי בלבי '' הרי את מקודשת לי '' האם זה משהו חמור או שזה לא אמור להפריע כלל ולהטריד אותי ?

חיים שלום

השאלה לא ברורה. מה בדיוק מטריד אותך? יכול להיות שהמילים 'הרי את מקודשת לי' עלו רק כתגובה אסוציאטיבית למילה 'קידושין' ואין להן כל משמעות מעבר לכך. השאלה למה זה מטריד אותך. אם זה מיקרה חד-פעמי אז פשוט תן לו לחלוף. אם זה קורה תדיר ונשאר במחשבתך כמיטרד אז כדאי לבדוק באופן יותר מיקצועי. בכל אופן מומלץ לא לקדש נשים אפילו במחשבת סרק. בברכה רונית מילר 0504-165244

התחדשות בחיי נישואין

שלום, אני נשואה מזה שמונה שנים. לנו ארבעה ילדים בריאים ב״ה. אני שומעת רבות על הצורך והחשיבות להתחדשות בחיי נישואין בכלל ובחיי אישות בפרט. אני אכן מרגישה צורך כזה ואני מרגישה שגם בעלי זקוק לזה, אך קשה לי עם רעיונות ואני מרגישה שאני זקוקה לכיון והכוונה בנושא הזה. אשמח גם לתשובות רעיוניות בנושא וגם לעצות פרקטיות.

שלום לילי

הכנסי לאתר 'ביתנו החדש' - יש סדנאות של הרב קאווס שמיועות לזוגות. כמו כן אפשר לארגן באזור בו את גרה שעורים לנשים ובמקביל לגברים בכדי להתעשר. ישנם ספרים רבים שאתם יכולים לקרוא וללמוד יחדיו או לחוד, אפילו באתר של ינר ניתן לרכוש. את יכולה להתחיל בעצמך להפעיל מעט יצירתיות וליזום יציאה משותפת או ארוחה מפתיעה ולשוחח על הצורך שלך עם בעלך ולהחליט יחדיו על עשיה משותפת שתחדש ותרענן. בהצלחה רונית מילר 0504165233

האם אפשר ללכת על הצעה ?

אני בת 30 + ויוצאת עם משהו רווק שהוא הרבה יותר מארבעים. בררתי עליו הרבה וכך הבחור לא מסודר כלכלית לא דירה ולא אוטו, אלא גר עם אמא שלו ועובד 10 שנים באותו מקום עבודה. על פניו אחרי ברורים ופגישה 1 נראה שאן לו נקודה רעה, זה נראה שיש לו מידות טובות ואחרי העבודה הולך ללמוד שעה שעתים תורה וכולי. מה שמציק לי שבגיל הזה אדם שלא מסודר כלכלית זה אומר אולי ששיש לו שריטה בשכל ? וברור שאני לא רוצה אדם סרוט אבל גם קשה ל לתפוס דרך הברורים והפגישות ,השאלה אם לדחות את ההצעה ולא להמשיך בשל נקודה זו שמצביעה על משהו עמוק כי כתוב בצל החכמה בצל הכסף, איפה שיש שכל אז אמורים להיות מסודרים באיזשהוא שלב. אני עצמי גם אין לי מסלול רגיל, עשיתי הסבה להנהלת חשבונות יש לי אחוזי נכות מסויימים +קצבה ואני עובדת מידי תקופה ולכן אני גם יודעת שבשוק השדוכים, המצב שלי לא כזה פשוט שאפשר לי לדחות את ההצעה בקלות ולחפש יותר טוב. השאילה האם לדחות את ההצעה , מה אתם אומרים או להמשיך וכיצד אפשר דרך הפגישות להיות רגועה שאין קטע נפשי או משהו שהאדם נורמילי לחלוטין. תודה רבה מכל הלב על החסד הגדול הזה שהאתר זמין ואם עונים בכיף.

שלום נעמה

יש להבדיל בין 'שריטה בשכל' לבין קושי להתנהל כלכלית. הבחור יציב ועובד קבוע במקום אחד וזה סימן טוב. הכנסה קבועה ויציבה הינה בסיס לבניית משק בית יציב גם אם צנוע. קן חמים יבנה על בסיס של רגישות לזולת , איכפתיות ונתינה. יש אפשרות שתציעי לבחור לגשת ליועץ נישואין שהוא גם פסיכותראפיסט, בכדי לקבל הכוונה ואיבחון התאמה וכך תוכלי לקבל חוות דעת נוספת, או לברר עליו דרך אנשים שמכירים אותו. לא כדאי לוותר אלא שאני מציעה לך להיות ערה להתנהגויות חריגות או ביטויים חיצוניים לא מקובלים. בברכת הצלחה רונית מילר 0504-165244

יחסי חמה עם בנה

שלום, לאחרונה, חמתי עברה למקום מגורי, בלי עדכון מראש, מרחק הליכה של 4 דקות. ומאז השקט לא שורר, אציין כי במקום המגורים הקודם שלה, היא ידעה להעיר ולפגוע בבעלי לעיתים, אך זה היה לעיתים רחוקות. כיום שהיא גרה לידינו, היא דורשת שהכל יהיה עכשיו, בעלי חודש וחצי לאחר שהיא הגיע, היה בחינת שיפוצניק בביתה, דברים שהוא לא עשה מעולם, הוא עשה אצלה על חשבון ההפסקה שלו בין הלימודים, אבל אין הערכה ותמיד היא באה בדרישות, עכשיו תבוא, תרים תעשה, לרגע היא שוכחת שיש עוד מישהו מחכה בבית, יש אישה וילדה, וכשהוא מסרב לעשות בדרכי נועם כמובן, או לחילופין אם הוא אומר שהוא צריך לשאול את האישה היא מתקוממת. אין הערכה לכלום, אציין כי הורי בעלי גרושים, ובעלי דומה מאוד הן במראה והן בהתנהגות לצד משפחתו של האבא, והאמא כל הזמן מחפשת את בעלי כמו שהיא חיפשה את האבא, בעלי הוא הילד השני מתוך 4 ילדים, והוא היחיד שלא יודע לענות, הכל הוא עושה וסובל רק מהערות עלבונות ובזיונות, ושאר הילדים יודעים לענות ולדרוש את שהם צריכים. לא שאני משווה, אבל בכל פעם שאמא שלו פוגעת בו, בעלי נתקף בדלקת בסימפונות, בחום עולה ויורד, ובעצירות, והוא מדוכדך מאוד. הפלא שברגע שאמא שלו מתחילה לדבר איתו, הכל נעלם. איך עליי להגיב? איך עליי לתמוך בו? גם כשאנו מנסים להיות נחמדים ,ומזמינים לשבת, יש לה טענות על האוכל איך שהוא בושל, והפנים יהיו חמוצות מרגע כניסתה לביתי, בשבת מעין זו אני פשוט מבליגה, אבל האם אני מחוייבת להזמינה ולהמשיך לבליג לסבול עלבונות בשקט? אודה לתשובתכם המהירה. בברכה רינה

שלום רינה

התרשמתי מהנכונות שלך להבליג ומהרצון שלך לתמוך בבעלך. את עושה בתבונה רבה בכך שאת פונה לחוות דעת יותר מקצועית. יחד עם זה אני מסכימה עם קודמי שליווי מקצועי נחוץ. צריך להכניס את מערכת היחסים עם החמות לגבולות שימנעו ממנה להרעיל את המערכת המשפחתית אך זה צריך להיעשות באופן הדרגתי ומכובד שבמקביל יעזור לבעלך לבנות את הנפרדות שלו מהקשר התובעני עם אימו. העידוד והתקווה שתפיחי בו יעניקו את הליווי המתאים לתהליך. בברכת הצלחה רונית מילר 0504-165233

האם להכניס למעון או להשאיר עם מטפלת

אני אמא ל- 5 ילדים. השניים האחרונים הם תאומים בני שנה וחודשיים. לפני חודשיים חזרתי לעבודה והם נמצאים עם מטפלת מסורה מאוד. כעת אני מאוד מתלבטת באם להכניס אותם למעון בתחילת השנה (הם יהיו בני שנה וחמישה חודשים). מהי ההמלצה לטובת הילדים מעון או מטפלת ?? אם אני ישאיר אותם שנה נוספת עם מטפלת האם הם מפספסים משהו בדרך? אני חייבת לציין שמעבר לכך שהמטפלת שלי מסורה היא גם גננת לשעבר, ואין לה שום בעיה לעשות איתם דברים שעושים במעון כמו יצירה, שירה וכיוב'. אשמח לקבל עיצה בנושא. אני באופן אישי חושבת שעדיף לקבל שנה נוספת של חום, אהבה וטיפול מסור אך יש מהסובבים אותי שחושבים שעדיף להכניס למעון כדי לחשוף את התאומים לילדים נוספים.

שלום טל

אני מסכימה לחלוטין עם הגב' יעל רייכנר בכל מילה. זכית למטפלת מסורה ומצויינת, יחד עם זאת ההערה של מר ברונר במקומה. עיקבי אחרי הילדים לוודא שהם רגועים ןמטופחים. האם הם מגיבים אליה בפתיחות ובשמחה. כבר גידלת שלושה ילדים ויש לך קנה - מידה לבחון התפתחות סבירה ונורמטיבית. זכו ילדייך למיטב ויהי רצון שתראי מהם רוב נחת. בברכה רונית מילר 0504-165244

גבר שעומדלהציע נישואין לחברתו אבל מסתכל באופן רציף על מישהיא אחרת...

שאלה מורכבת.. מה פשר המצב שגבר מסתכל על אישה תקופה מסויימת,במבטים עם התרגשות התלהבות,ונראה כי הבחורה מצאהחן בעיניו ויזואלית..אבל פתאום האישה מגלה שלאותו גבר יש אישה ושהוא בעצם עומד להציע לה נישואין..מה עוברלגבר כזה בראש שהוא מתנהג ככה? האם הוא אוהב את האישה שאיתו באמת? או שהוא טיפוס פשוט בוגדן? מה ההסבר לכל המצב הזה...???ואיך אני אמורהלהתייחס אליו עכשיו אחרי שגיליתי את כל זה??? אשמח לקבל תשובה.. תודה:)

שלום עינב

אני מבינה שהיה לך איזה שהוא קשר עם אותו הגבר שאת מזכירה. כנראה הוא הצליח לגרום לך לחוש שאת משמעותית בחייו וגילית שהיתה מישהי משמעותית יותר. האינפורמציה שיש לי עליו מועטה בכדי לפענח מה המניעים שלו . בכל זאת הייתי מהמרת על חוסר איכפתיות , אנוכיות , כן גם בוגדנות וחוסר אמינות. האם יאהב את אישתו??? ...מה זה חשוב ??? ... מי צריך בעל כזה בכלל! איך להייחס אליו? - פשוט להפסיק להתייחס. להתמקד בבניה עצמית והשקעה בחידוש כוחותיך עד שהחוויה הלא-נעימה תימחה מליבך ותיזכי בע"ה להכיר אדם שאיתו תוכלי לבנות בית של אמון ואהבה. חוויה מסוג זה עלולה לפגוע בתחושת הערך העצמי שלך. אני מציעה לך לשמוח שאינך כזאת ולהבין שהתנהגותו היתה לא ערכית וחושפת את דמותו המכוערת. חישבי על שיחת ייעוץ בכדי ללמוד על עצמך כיצד להבא תוכלי לזהות מי האדם שאיתו את נמצאת כך שתוכלי לנווט את דרכך בייתר ערנות. בברכת הצלחה רונית מילר 0504-165244

בעיה נפשית אצל בן זוג

לבעלי יש איזושהיא בעיה נפשית הדורשת טיפול (לדעתי סדרת מפגשים עם פסיכולוג, לא נראה לי שמצריך כדורים). הוא מודע לבעיה שלו ולצורך בטיפול, אך מפחד מאד ללכת לטיפול. הוא מפחד לפתוח את פצעי העבר (ויש לו פצעים מאד כואבים..). הענין הוא שאני לא מסוגלת יותר להמשיך את חיינו כך. חשוב לציין שאנחנו ב"ה ב"ה מסתדרים מאד טוב ואוהבים, כך שאיני יודעת איך להכריח אותו ללכת לטיפול, כי כל מעשה דרסטי שכאילו אאיים, אינו מעשי, ז"א: לא מציאותי מבחינתי לאיים:" אם לא תלך לטיפול, אעזוב את הבית " וכדו'. אך מצד שני אני מרגישה שאני לא מסוגלת והוא חייב ללכת לטיפול. האם יש לכם עצה איך להביא אותו לטיפול? נ.ב. עשינו הרבה שיחות נפש בענין, והוא מבין את הצורך לטיפול בשכל, אך לא יכול להתגבר. זה מצב שההגיון לא עוזר. תודה.

שלום רב

אני מבינה שבעלך חושש לפתוח את פצעי העבר. טיפול לא מחייב חיטוט בעבר. טיפול מיומן יכול לתת כלים שיאפשרו איזון חוזר למערכת האישית. שיפור התיפקוד מביא ממילא גם להחלמה מאותם פצעים. תהליך של בניה מעורר תקווה לעתיד טוב יותר ולכן מעורר מוטיבציה לשינוי משמח שיכול להתרחש. בברכה רונית מילר 0504-165244

בעית חינוך בילד

בני בכורי בן ה 6 אח למיכל בת ה 3 ומאיר בן השנה,ילד מפותח שיכלית,ערני חכם,ומאוד רגיש... לאחרונה חלו בו שינויים בהתנהגות וכן בעיות משמעת הבאות לידי ביטוי בחוצפה,מציק לאחיו,ומנסה להתנהג כמבוגר,פיזית ושכלית.באופיו ניכרת תכונת המנהיגות... שאלתי לפשר ההתנהגות שלו אותו עצמו והוא ענה לי : בגלל ילד מהגן ושהוא מרגיש מוזר...שבא לו להשתולל לצעוק להתפרע. בגן עד לפני שלושה שבועות הגננות ידעו מימנו רק נחת ילד מנומס ומאוד נוח,ועכשיו הם מתלוננות על ההתנהגות שלו.מאוד אלים רוצה להוכיח שהוא חזק,גם בדיבור וגם בתנועות גוף שלו. יש לציין שהוא דורש המון צומת לב ואהבה,עונשים לא עוזרים רק מחמירים את המצב. אשמח לקבל עצה... תודה:)

אורטל שלום

שינוי דראסטי בהתנהגות מעיד על תחושה של איום. נסי להקדיש לילד זמן איכות של שניכם לבד ואז לנסות לדובב אותו בשיחה או דרך ציור. שדרי תמיכה ותזכירי לו שתמיד תהיו מאחוריו בכל מצב. ומסכימה עם קודמי שיש לערב גורמים מקצועיים. בהצלחה רונית מילר 0504-165244

ייעוץ זוגי

שלום רב, שאלתי: תוך כמה פגישות רואים שינוי בייעוץ זוגי? אנחנו בפגישה שניה ואני הרבה יותר טעונה לעומת בעלי שמצפה לפגישה וטוען כי הוא מאמין בשינוי למרות שהוא לא מנסה לשנות כלום אלא מחכה שזה יבוא מהצד שלי כמו תמיד וכפי שציינתי אני הרבה יותר טעונה והרבה יותר קשה לי כרגע לוותר ולסלוח לו למרות שאני מאד מחזיקה מהיועץ זוגי שלנו. הוא נשמע ממש חכם, מקצועי ומבין. עובדה שבעלי פעם ראשונה בהיסטוריה לאחר 8 שנות נישואין הולך ליועץ נישואין ומרוצה ומאמין בשינוי. האם זה תקין? ממתי מתחילים להרגיש שינוי? כבר מיואשת... 

שלום שירה

מדוע את יותר טעונה בעקבות הטיפול? מדוע את חשה שהשינוי מצופה רק ממך? כדאי שתביעי את תחושותיך במיפגש היעוץ ותבררו מדוע. את משתפת בכך שקשה לך כרגע לוותר ולסלוח. האם יש משהו שיכול להקל עלייך? האם הנושא עולה בפגישות? שניים שלושה מפגשים ראשונים הם שלב של הכרות אבל שינוי רגשי מהותי דורש יותר זמן. כמו כן חשוב מאד שבעלך יצר קשר של אמון עם היועץ. האם יש משהו שמפריע לך בתהליך? נסי להתבונן ולברר עם עצמך. יש לך את הקצב שלך וזה טבעי יחד עם זאת הדרך לשינוי מחייבת שכל אחד יקח את האחריות לתרומתו לשיפור ולא מעקב עד כמה הצד השני משתדל. את זה יעשה המטפל. בהצלחה רונית מילר

נישואים לקראת פרידה

שלום רב, אני נשואה פעם שנייה לגבר עם 3 ילדים מנישואים קודמים.לי, ילדה אחד שעברה לגור עם אבא שלה בצפון הארץ (אנחנו גרים בדרום).אני נוסעת לבקר את הילדה שלי כל 2 או 3 שבתות.אנחנו נישואים כבר 5שנים.אני מסתדרת מאוד טוב עם 2 הבנים שלו (16 + 12), אך הבת שלו לא רצתה אותי מהתחלה (21).היא דרשה מאבא שלה להתגרש ולא מפסיקה לעשות לו שטיפת ראש נגדי.בעלי יוצא לבלות עם הילדים שלו פעם או פעמיים בשבוע, בלעדי, כי הבת שלו לא רוצה אותי.הוא הולך גם באופן קבוע למסעדה עם הילדים ואף פעם לא מזמין אותי כי היא לא רוצה.כשאני מבקשת, גם אני לצאת קצת איתו או לסרט או למסעדה או לא משנה איפה, הוא לא מסכים כי הבילויים זה רק עם הבת שלו או עם הילדים שלו.פעם בשבוע, הוא יוצא רק עם הבת שלו כדי לקנות לה בגדים או תכשיטים, דבר שהוא אף פעם לא הסכים לעשות איתי (כשאני כותבת, זה נראה לא אמיתי, אבל, הכל נכון).הילדים שלו באים באופן קבוע לישון אצלנו פעם או פעמיים בשבוע ושבת כן שבת לא.כשהילדים שלו באים, בעלי לא מסכים שאני אסע לילדה שלי כי הוא רוצה שאני יהיה בבית כדי להכין אוכל לו ולילדים והוא גם תמיד מזמין את המשפחה שלו (תמיד 6 אנשים).הבת שלו כל הזמן צועקת לאבא שלה שהאוכל מגעיל, שיעשה משהו, והוא, במקום להגן אלי, מסתכל אלי ואומר שאני לא מכינה אוכל שהם אוהבים,למרות שאני באמת מכינה לכל ילד ולכל המשפחה שלו המון אוכל טעים ובאמת מכל הלב(חשוב לי לשמור על השבת).כמובן שאף אחד לא עוזר לי, לא בקניות, לא בהכנה, לא בהגשה ולא בשטיפת כלים.אני עושה הכל לבד ועם חיוך.בעלי בעצם טוען שהתפקיד שלי זה לנקות את הבית, לבשל, לכבס ולדאוג לו והילדים שלו.חשוב לי גם לציין שאני ובעלי עובדים (יש לו משרה מאוד בכירה), והוא דורש שנתחלק שווה בשווה בכל ההוצאות של הבית כולל שבתות, למרות שאני לבד (רק מדי פעם הילדה באה). בנוסף, אנחנו יושנים בחדרים נפרדים, כי לדבריו, לא נעים לו לידי. למרות שאני יודעת שאין לי טעם להמשיך איתו, מאוד מאוד קשה לי כי אני עדיין אוהבת אותו. כשאני מנסה לדבר איתו, גם על הבת שלו, הוא מגן רק עליה. בתקופה אחרונה, דיברנו על פירוק, והוא אמר שאם כך, הוא עובר לגור עם הבת שלו ושתיהם יגדלו ביחד את שתי הבנים. למה, למרות כל מה שקורה אני מאוד עצובה ומפחדת? האם יש טעם לנסות משהו?

שלום חגית.

איני מייעצת לך שתלכו לייעוץ זוגי אלא קודם כל שאת תמצאי מישהי שתוכלי להתייעץ איתה בכדי לחזק את הדימוי העצמי שלך לאחר 5 שנות וויתור על צרכייך, רצונותיך וכבודך. למה הגעת למצב זה ואיך להתחזק. אז גם תוכלי לבדוק באופן יסודי את האפשרות לטיפול זוגי ומה סיכוייו. הייתי מגדירה את התנהגות בעלך כסוג של התעללות. כדאי לבדוק איך קרה שלאורך שנים את מאפשרת זאת. את טובת לב ומעניקה ואין סיבה שכך תמשיכי לחיות. מגיע לך ליחזירו לך חום ואהבה. גשי לייעוץ ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה רונית מילר

בהמשך לשאלתי...

להלן מס' פרטים: 1. בטיפול הפרטני בעלי היה לבד, אך עודכנתי ע"י המטפל על התהליך. 2. היינו בטיפול זוגי יחד, ואנו עדיין בתהליך טיפולי. המטפל ידע על הקושי של בעלי עוד מהתחלה. משום מה הוא התעלם ממנו כליל, והתעסק בחיי היום יום. הוא תבע ממני להפסיק לבקר את בעלי, לתמוך ולחייך. זה היה בלתי אפשרי עבורי. אחרי שנה של נשיאה באחריות כאשר אני לבדי, ללא תמיכה של בעלי, התמודדות עם כעסי ההורים, עוד נדרש ממני לעודד כאשר אין לי אנרגיה זמינה או קבלה ממישהו. בעלי לא נתן כלום מעצמו. רק לקח. 3. התחלתי לקחת אמצעי מניעה בעצת המטפל והרב שלנו, עד לפיתרון הבעיה, כדי שלא יהיה הריון אם כן יתקיימו יחסים. כרגע אני סובלת לשווא מדימומים, תשישות קשה, מצבי רוח. בעלי לא מנצל את ההזדמנות שניתנת לו אולי 5 ימים בחודש. רוב הזמן אנו אסורים, וזה מאוד קשה לי ומגביל אותי. מאוד מתסכל אותי לקחת את זה בלי סיבה עכשווית. המטפל משום מה ביקש שאקח ולא התייחס לצעדים שבעלי צריך לעשות, ועל כך אני מאוד כועסת. רציתי להפסיק עם זה, אך בעלי רוצה שאמשיך בתקווה והמצב ישתפר. רק עכשיו, אחרי חודשיים, הוא נזכר לדבר על הקושי של בעלי והמליץ לפנות לטיפול. אני לא מבינה: אם הוא ידע על הבעיה מהתחלה, מדוע התעלם ממנה??? האם יתכן שזה מוקד הבעיה? אולי ההסתגלות למחוייבות בנישואין? הניתוק מהסביבה המוכרת? 4. בעלי טוען שזו בעייתו, כלומר: שאין לו רצון וזה לא קשור אלי. במשך תקופה ארוכה חשבתי שהבעיה היא בי. 5. לאחר שיחה מעמיקה ביני לבין בעלי הבנתי שיש משהו שדוחה אותו, לא משהו שאפשר לשנות. הוא לא ידע אם יש משהו נוסף. אין לו שום בעיה פיזית. כך זה נראה. שאלותיי הן: 1. מה יכולות להיות הסיבות- ב-2 מילים, לעניין זה ,לקושי של בעלי? 2. למי מומלץ לפנות? אין לנו שום אמצעי כספי כרגע. זה פשוט עצוב אך ככל שנרצה, אין הקומץ משביע... אנו חיים בחובות קטנים. 3. איך אני יכולה לפתוח את בעלי מבחינה רגשית כלפי? להיות כנה איתי, לתת לי להכיר אותו, את עצמו ממש? הוא פשוט לא נותן לי להיכנס לחייו. יש מחסום ביננו. הוא כן קשוב ואיכפתי, אך סגור כלפיי. אשמח לעצות מעשיות ולא כלליות. הטיפול הזוגי לא עזר לי בתחומים אלו. יישר כח. אני מתפללת שהקב"ה ישלם לכם כגמולכם הטוב ויצליח דרככם. שאתם וילדיכם תזכו לחיי משפחה מאושרים באמת. אמן.

שלום שרה

אני מחזקת את האמירה של קודמי. עלייך להתחזק ולשקם את הדימוי העצמי שלך. נסי להרגע ולא לרוץ לפתרון מהיר בכדי שהתמונה תתבהר ואמנם חשובה כאן חוות דעת מקצועית. דימומים נגרמים גם ממתח נפשי ולכן כדאי שתתמקדי בהתחזקותך הגופנית-נפשית. אני גם חושבת שכדאי שתערבי אדם קרוב שיכול לתמוך וללוות אותך. בהצלחה רונית מילר