חוסן משפחתי
דיכאון וחרדות שונות והשפעתן על הזוגיות וחיי המשפחה והטיפול בהן

חרדות שונות ודיכאון הם בעיה נפוצה. מרשמים ותרופות פסיכיאטריות שונות שוברים מזמן לזמן שיאים חדשים, שלא לדבר על שימוש בתרופות ותוספי תזונה שאינם דורשים מרשם רפואי. בעיית חרדה קשה כמו כפייתיות (OCD) תוקפת לפי מחקרים שונים כ2.5% מן האוכלוסייה וייתכן שאף מעבר לכך. הפרעות חרדה שונות אחרות שנחקרות מתגלות כפוגעות באחוזים משמעותיים של האוכלוסייה. נשפוך מעט אור על הנושא ונבחן את השפעתו בהקשר של נישואין ומשפחה.

תסמינים, תופעות והשפעתם
אבחון של חרדה ודיכאון, כמו הטיפול בהם, חייב להיעשות באחריות וברצינות ויש להתייעץ לשם כך עם איש מקצוע מתאים. יחד עם זאת, ניתן להצביע על מספר תופעות ותסמינים היכולים להיות קשורים לחרדה או דיכאון. החרדה קשורה לפחד שאינו הגיוני ובדרך כלל הוא הולך ומתגבר כך שהאדם נמנע מעוד ועוד פעולות הקשורות בעיניו למושא החרדה. כך הסובל מ"אגורפוביה", פחד ממקומות הומים, עלול להגיע למצב בו יסרב לצאת מביתו והסובל מחרדה חברתית עלול להגיע למצב של הסתגרות והתבודדות. ישנם סוגים מרובים של חרדות כגון: חרקים, גבהים, מקומות סגורים ועוד. הסובל מכפייתיות (OCD), עורך טקסים המרגיעים את פחדיו ומסייעים לו להתגבר על החרדה אך בסופו של דבר החרדה לא נרגעת והטקסים מתגברים ומשתלטים על חייו. החושש מ"זיהום" ירחץ וינקה עצמו עוד ועוד אך יתקשה יותר ויותר לחוש "נקי". אם יחשוש מכך שאינו מכוון כראוי ב"קריאת שמע" הוא עשוי לחזור על כך מספר רב של פעמים אך עם הזמן יהיה פחות בטוח ש"החזרות" פתרו את הבעיה. דיכאון קשור לעצבות ותחושה של האדם שהוא חסר יכולת להתמודד עם החיים או המטלות המוטלות עליו. מלבד הסתגרות ופיתוח חרדות הוא עשוי להתבטא בשינוי משקל קיצוני כתוצאה משינוי הרגלי אכילה, חוסר חשק לצאת ולעשות דברים, שעות שינה מרובות או קושי להירדם, מחשבות אובדניות ועוד. להבדיל ממצבים רגילים של עצבות, הדיכאון נמשך זמן רב.

שלוות חייה של המשפחה נפגעת כתוצאה מחרדות ודיכאונות. לעתים השיבוש גורם למריבה ומחלוקת עד כדי מחשבות על גירושין, יחד עם  האשמות ורגשי אשמה המלבים את ה"תבערה". לעתים הקושי מתבטא בעיקר מחוץ לבית, אך משליך על היחסים בבית. כמו צעיר שהתקשה להשתלב בלימודים באופן המתאים ליכולותיו וחשב לעזוב את הישיבה, כך בעל אברך שהתקשה ללמוד אך סירב לקבל החלטות שישנו את המצב, אישה שעזבה את מקום עבודתה והקשתה על חיי בני ביתה בדרישות שונות ועוד. מסתבר שהפסיכותרפיה יכולה להגיש סיוע שלפי המחקרים, יעיל יותר לטווח הארוך והבינוני מהטיפול התרופתי המקביל.

היווצרותם של מעגלי יחסים שליליים במערכת המשפחתית
כשאחד מבני הזוג או הילדים סובל מחרדה או דיכאון, קורה שהוא מסתגר והתקשורת עמו נעשית קשה. לעתים הוא מגיב בהתנתקות או באופן מוזר שיכול להיראות במצבים מסוימים פוגע. לעתים הסביבה שאינה מבינה את מצוקתו רואה את התנהגותו כעוינת או לא הגיונית ולא מתקבלת על הדעת. הצד הסובל חש בביקורתיות ולעיתים בלעג. לא אחת דברים נאמרים במפורש ובאופן פוגע מבחינתו, אף אם כוונתם של הדוברים לטובה, כאשר סביר להניח שבתוך המשפחה, בתחילה לפחות, הביקורת נבעה מרצון טוב לתקן ומאהבה ודאגה כנה. אצל הסובל מהבעיה הביקורת נתפסת כפגיעה ואיום שכן אין הוא מסוגל באמת להתמודד ביעילות עם הבעיה ממנה הוא סובל ללא עזרה מקצועית. לכן הדבר יוצר מצדו, לא אחת, כעס והתקפה נגדית או לחילופין עלבון וריחוק. כל אחת מתגובות אלה מחזקת את הביקורת כלפיו וממילא הוא שב לתקוף או להתרחק וחוזר חלילה. מעגל מערכתי כזה הוא מעגל של מערכת יחסים שלילית ומתרחקת. לא אחת מגיעים יחסים זוגיים לריחוק ופירוק, חלילה, ולא אחת מוצאים עצמם נערים ונערות מתנתקים ממשפחתם ואף עוזבים את ביתם, כשלעיתים היחסים המעורערים עם הבן או הבת יוצרים גל חוזר של האשמות וביקורת בין ההורים ונוצר שוב מעגל יחסים שלילי ומתרחק, שאחריתו מי ישורנו.

שבירתו של מעגל היחסים השלילי והיפוכו לטובה
במקרים רבים קשה לשנות את המעגל השלילי ללא התערבות מקצועית. התערבות שאינה רואה את הבעיה המערכתית, אלא מתמקדת ב"תוכן" של הוויכוח והסכסוך, גורמת נזק מפני שהתערבות זו נתפסת כחיזוק הביקורת וכ"תנא מסייע", שתפקידו להכריע ולשפוט. התערבות כזו עלולה ליצור מעגל שלילי ולהחריף את הבעיה. למעשה הפתרון הוא דווקא בהימנעות מביקורת ומניסיון להכריע. יש להתמקד בהשבת הקרבה והאהבה. כבוד הדדי, הבנה ותמיכה מתוך חברות אמת וללא התנשאות הם הדרך ליצירת מעגל חיובי היוצר קרבה ופתיחות המאפשרות את הדיון האמתי בבעיה. בכל שלב ניתן לשבור את המעגל. הצד המבקר שסופג כתגובה התרחקות, או תוקפנות, יכול להבין שזולתו בסך הכול פגוע ונעלב. הצד הסובל שחווה ביקורת יכול להבין כי התנהגותו של זולתו נובעת מחשש ודאגה, וכך יש סיכוי שיצליחו לשנות תגובתם. על שני הצדדים לעבור לשפה נטולת ביקורת ושיפוטיות, ותחת זאת לדבר על רגשותיהם: "כשאתה/את עושים כך או מגיבים כך אני מרגיש באופן כזה וכזה ולפעמים מגיב כך וכך" – האדם מדבר על עצמו ואינו מביע הערכה או שיפוט של זולתו. שינוי השפה עושה את שלו. אם אחד הצדדים מצליח ליצור מגע חיובי ומקרב יש סיכוי שייווצר מעגל יחסים חיובי ומתקרב שיאפשר שיחה כנה מתוך פתיחות וביטחון ברצון הטוב, שכן כדי לדבר על הבעיה זקוק הסובל לאמון וביטחון כי מולו אדם אוהב ותומך, כך שלא ימצא עצמו נפגע מהסכמתו להיחשף.

האם מדובר בגזירת גורל שיש להשלים עמה?
ממחקרים הבוחנים  את יעילות הגישה הקוגניטיביות התנהגותית לטיפול בחרדה ודיכאון, מסתבר שאחוז ניכר מן המטופלים בגישה זו, המכונה CBT, משיגים תוצאות מצוינות המחזיקות מעמד לאורך זמן. בתחום שנחשב בעבר כמעט "חשוך מרפא" כמו הפרעה כפייתית ((OCD, מדווחת פרופ' עדנה פואה, כי קרוב לשלושת רבעי מהמטופלים במרפאתה בגישה ההתנהגותית שיפרו את מצבם באופן ניכר ולאורך זמן. כך מורים גם מחקרים על תופעות חרדה אחרות ועל דיכאון.

מעיקרי הגישה
במסגרת זו, עובדים עם המטופל הן במישור הקוגניטיבי – הכרני והן במישור ההתנהגותי. על פי גישה זו, שמוביליה הם ד"ר אהרון בק וד"ר גרי אמרי, נקודת המוצא היא שהאדם מונע מתפיסות המולידות "מחשבות אוטומטיות" כלפי המציאות. הללו יוצרות תחושות ורגשות המניעות את האדם לפעול כפי שהוא פועל. לכן אין עוסקים בשאלה כיצד נוצרו החרדות או המחשבות הדיכאוניות. חשוב יותר להתמודד עם התפיסה באמצעות טיפול קוגניטיבי שיסייע לאדם לבחון מחדש את תפיסת המציאות שלו ותקפותה. כל זה בליווי התנסות התנהגותית שתספק את האפשרות לחוות את המציאות באופן שונה ותוסיף לנדבכי ההבניה מחדש של ההכרה, ההרגשה וההתנהגות בפועל.

במהלך הטיפול, עובדים גם על שינוי הרכיב הרגשי ומיתונו כמו קבלת הרגשות, הכוללת הפחתה מהירה של "החרדה מן החרדה", וכן יצירת אסטרטגיות לפעולה, התבוננות עצמית וסקירה רגשית. גישה זו נחשבת קצרת מועד ויעילותה מורגשת כבר בראשית הטיפול. עם הזמן יותר אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה ומתחומים אחרים פונים ומפנים לCBT, ובהם רופאים וחוקרים של הרפואה הגופנית.

התהליך הטיפולי
לאחר שזיהה המטפל את מהות הבעיה והבין את אשר לפניו לאשורו, יפעל במקביל במישור הקוגניטיבי – הכרתי ובמישור ההתנהגותי לפי הצורך. המטפל הקוגניטיבי יזמין את המטופל למסע מרתק של הכרת המבנים הבסיסיים של החשיבה ותפיסת העולם שלו, ומשפיעים על מחשבותיו האוטומטיות כלפי המציאות הסובבת. מחשבות אלו מזינות את תחושותיו ופעולותיו ויוצרות מעגל שלם המחזק את השקפתו על המציאות, שכן כשאדם פועל מתוך תפיסה מסוימת הוא מניע מעגל תגובה המחזק אותה: כשאני משוכנע שאנשים הם בעלי כוונות רעות כלפי, נוצרת אצלי תחושה שלילית במגעי החברתיים. תחושה זו גורמת לי להתנהג באופן תוקפני או מתרחק ולכן תגובותיהם להתנהגותי יחזקו את תחושתי ואמונתי (ובצדק) שאין הם אוהבים אותי וחוזר חלילה. לכן יעבדו המטפל והמטופל כצוות כדי לאתר את התפיסות, להבין את השלכותיהן ולבחון אותן מחדש. כאן ישתלב הטיפול ההתנהגותי הבנוי, בין השאר, על חשיפה שתאפשר בחינה מחודשת של המציאות ותחזק את השינוי הקוגניטיבי, ובמקרים רבים גם תיצור אותו. כל זה, יחד עם מיתון הרכיב הרגשי, ייצור אצל המטופל את היכולת להבנות תפיסה חדשה, הרגשה חדשה ותגובה חדשה כלפי המציאות וללמוד אותה מחדש באופן מסתגל ובריא יותר. לא אחת, מיתון הרכיב הרגשי ו/או ההתנסות ההתנהגותית מזניקים את התהליך הקוגניטיבי קדימה ומאיצים אותו. כמובן שהטיפול צריך להיעשות באופן זהיר ומקצועי שכן חשיפה לא מבוקרת וטיפול לא מקצועי עשויים להחריף את הבעיה. מאידך גיסא, ברוב המקרים בסיוע איש מקצוע מתאים, התוצאות לא מאחרות לבוא.

לסיכום ניתן לומר שכל בני המשפחה שותפים להתמודדות עם חרדה ודיכאון. חשוב להתלכד, לחזק את הסובל ומתוך אהבה והבנה אמתית של מצוקותיו להניעו לטיפול מקצועי מתאים.

ביבליוגרפיה
הפרעות חרדה ובעת – התיאוריה והטיפול ההכרני – ד"ר בק וד"ר אמרי עם ד"ר רות גרינברג.
CLINICAL HANDBOOK OF PSYCHOLOGICAL DISORDERS – פרופסור דיוויד ברלו
סיכומי שיעורים מקורס פסיכותרפיה אינטגרטיבית במרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה - פרופ' עמי שקד, דר' אהוד רהט.
די לאובססיה – פרופ' פואה ופרופ' ווילסון.
כל אחד יכול להתגבר על פחדים וחרדות – ד"ר שרון הלר.
מוח מנצח – ד"ר מארק היימן.
חילוף חומרים מנצח – ד"ר מארק היימן.
יהיו מזונותיך תרופותיך – פטריק הולפורד וג'רום ברן