ב"ה
שלום חברים
הבריחות של הגברת שאני כל כך אוהב
התחילו כבר מלפני החתונה
משהו קטן שאמרתי לא מוצא חן בעיניה והיא בורחת ממני
לוקחת את הרגליים והולכת
4 חודשים אחרי החתונה עם שיחות ללא הפסקה
שזה מעשה מבזה ללכת מאדם באמצע מקום ציבורי
וגם בבית היא יוצאת מהכלים מעליבה אותי קשות
ואחרי זה מצפה ליחס ושזה לא קורה היא מכה אותי
באמצע נסיעה היא הרביצה לי והשליכה עלי חפץ על הראש בעוצמה כל כך כואבת שיכלתי לעשות תאונה
כבתה לי את הרכב באמצע נסיעה משכה לי בהגה
היא כל הזמן כועסת ומתעצבנת על דברים מהר
אני לא יודע מה לעשות, שלשום היינו צריכים ללכת לאירוע יחד, חתונה של בת דודה שלה, בדיוק שהיינו בדרך לצאת צלצל אח שלה, אם נוכל לבוא לקחת אותו ההורים שלה לא חיכו לו, אמרתי לה מאוחר שעה 8 אנחנו לא נספיק לחופה אנחנו נגיע ב 9 אם נלך להביא אותו, היא כבר אמרה בטלפון שנבוא, שהיא סיימה את השיחה אני בא לצאת רק מה היא הורידה לי את המצב רוח כי היא לא טרחה לשאול אותי אפילו, וכאילו עכשיו היא שואלת והתחילה להתלונן למה הפרצוף שלך ככה פתאום, כל כך קשה לך ללכת להביא את אחי אם זה היה אח שלך היית רץ, אמרתי לה זה הפרצוף שלי כן קשה לי כי זה ברגע אחרון אבל אמרתי בוא נלך, היא עונה לי לא אני לא הולכת ככה עם הפרצוף הזה, אמרתי לה בוא נלך בדרך הפרצוף יחלוף, לא למה אתה עושה לי ככה, ומשם היא יצאה בעצבים חזרה הביתה הטיפה לי מוסר בחוצפתה המורגלת, ואחרי זה היא באה אלי עוד בוא נלך, עשתה ממני נקניק והיא רוצה שאני אלך איתה לחתונה ככה, אמרתי לה אחרי ההרצאה המגעילה הזאת את מצפה ממני לבוא איתך ? את רוצה אני אקח אותך לא יודע אם אבוא גם, ואז היא התחילה לצעוק ולהשתגע לבעוט בכל מה שיש לזרוק כל מה שיש, ממה שיגעון שקורה לה הרבה מסתבר בזמן האחרון, החזקתי אותה חזק שתרגע שלא תפגע בעצמה היא בתחילת ההריון, והיא השליכה אותי בצעקה אל תגע בי אל תגע בי, לקחה את התיק ועזבה את הבית, הלכתי אחרי 5 דקות לחפש אותה, היא היתה בתחנה בכניסה ליישוב ניסיתי לשוחח איתה, היא אמרה רק רציתי ללכת לחתונה של בת דודה שלי חיכיתי לזה הרבה זמן, אמרתי לה עדיין לא מאוחר בואי נלך, היא לא הגיבה לי ולא התייחסה, אמרתי לה אני חוזר למגורים תבואי, התקדמתי מעט והיא הלכה לתחנה השניה שם הגיע אוטובוס עלתה עליו לכיוון עיר מגוריה ונעלמה, לא עונה לטלפונים שום דבר, אני נמאס לי כבר שהיא עושה לי ככה הלב שלי נשבר פשוט, לא עומד בזה יותר, היא תמיד נעלמת ולא עונה, וכשעונה עושה ממני אשם ומפלצת ומוציאה אותי לא בסדר, לקחתי את הדברים שלי מהמגורים שלנו וחזרתי לבית ההורים שלי, אמרתי לה בהודעה שאני לא יכול להמשיך לחיות ככה יותר, זה לא פעם ראשונה שהיא משאירה אותי ככה בלילה לבד ולא פעם ראשונה שהולכת ממני, אני לא יודע מה לעשות כבר, היינו אמורים ללכת לייעוץ וזה לא התממש בסוף, הלב שלי שבור אני אוהב אותה והתחתנתי רק מאהבה, היא עשתה לי דברים שלא הייתי אמור להתחתן איתה, כולם אמרו לי אל תתחתן בגלל מה שהיא עשתה, כל כך אוהב ורוצה לתת ולאהוב ודואג לה להכל מחייך אליה בבוקר צוחק איתה שמח איתה והיא תמיד חייבת להפגע ממשהו ולהתעצבן ולהרוס את כל האווירה בבית, ולא נרגעת מהר גם, אם היתה נרגעת מהר מה טוב, אני לא יודע לאן להמשיך מכאן ואם בכלל שווה להציל כאלה נישואים, אני מרגיש שאין לי ערך בעיניה בכלל אחרי כל מה שהיא עושה לי, אני רוצה להרגיש שאני שווה משהו שאני לא איזה כלום שיעזבו אותי ככה באמצע הלילה, אני לא צעצוע אני מאוד רגיש לזה בעיקר שלא עונים אחרי זה לשיחות זה מטריף את המוח, אשמח לשמוע מה דעתכם, אני ממש מדוכא ומאוד מאוד קשה לי המצב, דמעות רבות זולגות וקשה לי שאשתי לא מאפשרת לנו להקים בית כמו שצריך בישראל.
תודה רבה חברים.
לא בטוח שצריך להתייאש אך נחוצה עבודה קשה ומוטיבציה גבוהה של שני הצדדים
שלום לך.
אכן אני מסכים עם המומחית קודמתי לתשובה שיש ביניכם בעיה קשה של תקשורת. העובדה שאתה מתאר תופעות שונות לפני החתונה, רק מראה שהבעיה אולי אפילו קודמת להתפתחות הקשר הזוגי ביניכם.
אני איני יודע בהכרח להגדיר מהי האהבה שאתה מדבר עליה. נראה מצד אחד שאתה רוצה להיטיב לה וזו בוודאי אהבה. אך כאן אני רוצה להוסיף על קודמתי, ולומר לך שאהבה היא גם היכולת להבין את בן הזוג ולהיות אמפתי (מבין ומצדיק את רגשותיו לפחות מנקודת המבט שלו). אינך חייב להסכים עם רעייתך. אפילו לא הגיוני שתמיד תחשבו תרגישו ותגיבו באותו האופן, אך יחד עם זה כאשר אין אמפתיה כלומר הבנה שבן הזוג רואה את הדברים באופן שונה וחווה אולי חוויות שונות בחייו ולכן הוא מרגיש וגם פועל באופן שונה, אין הרבה משמעות לעובדה שאתה אוהב אותה ומנסה להיטיב לה, שכן בלי זה אין בעצם חיבור זוגי ביניכם. האהבה שאתה מדבר עליה היא אכן בסיס טוב ליצירת מוטיבציה לקשר זוגי אמיתי ונפשי, אך רק בסיס. לכן אני משוכנע בצדקת טענתה של קודמתי שבמצב שבו לא פיתחתם תקשורת בריאה כבסיס לחיבור נפשי ורגשי אמיתי אין לכם מנוס מייעוץ זוגי מקיף ויסודי. ממליץ מאוד שלא להמשיך חלילה מעגלי יחסים שליליים כאלו בלי הדרכה והכוונה מקיפה.
בולט מאוד שלא פיתחתם מנגנון המאפשר לכם לפרוק מתחים ומחלוקות וללבן את רגשותיכם כלפי אירועים ומצבים שונים. יחד עם זה לאלימות אין שום מקום. אין שום סיבה שאתה או מישהו אחר ישלים עם אלימות בביתו. זו הסיבה שאיני רואה דרך אחרת זולת טיפול איכותי ויסודי.
לסיום - ראיתי מצבים שנראו מאוד קשים ובני זוג היו קרובים לייאוש, אך לאחר טיפול היה מצבם לעתים טוב יותר מזוגות שלא עברו חוויות שדחפו אותם לטיפול. אז איני מכיר מספיק ובכל זאת נראה מן המכתב שלא היית רוצה לוותר ולכן כדאי ללכת לטיפול. מאידך גיסא אני חש שגישה של להציל בכל מחיר עלולה לגרור אותך להשלים עם מציאות שאסור להשלים עימה. כך לא מקימים בית נאמן בישראל.
שלום מרקוביץ'
0526071596