מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 28/09/2020 י' תשרי תשפ"א
שלום מרקוביץ

שלום מרקוביץ, M.A

קבלת קהל

הילד יעשה ה-כ-ל כדי להיות מקובל בחברה

בני בן השבע יעשה הכל כדי להיות מקובל בחברה. הנה, אך התחילה שנת הלימודים והוא חרוץ כ"כ, ובכל זאת נגרר לחוצפה אחרי החברים הפופולאריים,ומתחרט אח"כ. טוען שאינו יכול שלא להיגרר למעשי קונדס.כיצד עליי לכוונו כדי שיתגבר על נסיונות אלו החוזרים ונישנים?!

לשוחח עם הילד לעומק אולי בעזרת יועץ או מומחה

טלי שלום. מהתאור שמסרת בשאלתך עולה שיש מקום להעמיק את הדו שיח שלך עם בנך. יש לברר עם הילד מדוע הוא נוהג כפי שנוהג ומדוע הוא פועל באופן שהוא מודע לדבריו להיותו בלתי ראוי. בדו שיח מעמיק ועקבי שייעשה מתוך חום ואהבה ובלי שיפוטיות ניתן יהיה להגיע באופן טוב יותר לחקר העניין. בכלל כדאי לקיים שיחות נפש עם הילד מתוך הקשבה וקבלה ומתוך כך להתערות בעולמו הפנימי ולהבינו. ייתכן וכבוד הרב שמחוני צודק אך נרה לי שבשלב ראשון כדאי להתחיל משיחה שכזו. במידת הצורך כדאי להפגש פעם או פעמיים עם יועץ או מטפל מתאים שיסייע לך להבין את הטכניקה הנכונה של השיחה. מנסיוני ברוב המקרים זה מספיק בעיקר אם עושים זאת בהקדם ולפני שהעניינים מסתבכים. שלום מרקוביץ' 0526071596

עצלות בלימודים ...ובכלל

שלום לכל ההורים היקרים פנו אלי השבוע כמה הורים להתיעצות מה לעשות עם ילדיהם, עם בעיות שכולן קשורות לעצלות בלימודים הייתי מעוניין לשמוע מההורים היקרים מה דעתם וכך אולי כולנו נחכים יחד. אני הצעתי כמה דברים מעשיים- וב"ה ראו שיפור. כגון :בצד הרוחני - לדבר עם הילד שיש דין ויש דיין- כפי שציוה החזון איש ע"ה שכבר מגיל 5 ראוי ללמוד ספרי מוסר לפי הבנת הילד. לספר כל לילה סיפור בהמשכים, זה מאד מדבר לילד. לקרוא 2 פרקי תהילים כל יום עם אחד מההורים ולסמן על המקרר וי וכל 10 וי יקבל שקל שיוכל ללכת לגאולה (בי-ם- או באזור שלכם) לקנות ספר תורני לפי בחירתו,או אפילו סידור או חומש "אישי" עם שמו בכריכה. כל ק"ש על המיטה יקבל שקל נוסף שבו הוא אוסף לעניים שבאים לאסוף בדלתות, לרכוש את מידת הנתינה. (יש עוד - אני הייתי מעוניין לשמוע ממכם) בצד הגשמי: לתת אתגרים מעשיים - שהוא ילמד את בני הבית ילדים או את ההורים על לוח מה למד היום ואיך הרב'ה מלמד, (כך אפשר לבחון מה באמת קורה בכיתה), או המורה ואם הילדה מספרת עם חשק או לא, יצאו הרבה דברים לאור. עוד אפשר שההורה והילד יחליפו תפקידים ועכשיו ההורה עושה את עצמו לא מבין מה שצריכים לכתוב בחוברת ועל הילד המסימה להסביר לאביו או אמו מה הוא חושב שצריכים לעשות, לתת כמה צ'נסים טובים עם הרבה כבוד והערכה לילד- ותראו תוצאות מדהימות. עוד אפשר להכין עם הילד\ה את המרשם לזול פה ומה הוא \היא חושבים שצריכים בבית. ועוד כהנה דברים של שיתוף פעולה טוטלית. וכו' על זו הדרך (נא להציע עוד) מה עשינו - אנו בונים את המערכות הרגשיות והשיכליות על מנת לתת "כח" "דלק" - שיבוא מעצמם - שירגישו שהם היוזמים ולא כל כך הנגררים (לפחות איך שהם רואים את הכוליות של הדברים) אשמח לשמוע גם מהמומחים - אבל בעיקר מההורים רוב נחת מכל הילדים עם ממתקים לרוב- מהאתגרים שמחה ואושר עד בלי די כי הזריעה תביא את ה"מתי" (? תכין כבר שיעורים?) תהיו ברוכים , תדהר

הבט נוסף לשאלת עצלות הילדים

לרב תדהר שלום. נהניתי לקרוא את מכתבך. יחד עם זה מכיוון שהדברים פתוחים לקהל, יש לדעתי להתייחס להיבטים אפשריים נוספים לעצלות ילדים. יש לבדוק מדוע הילד אינו לומד. רוב הילדים כמו המבוגרים רוצים להצליח ולא להכשל ולהחשב עצלנים. לכן כדאי לבדוק האם יש לילד בעיה המפריעה לו להתרכז בלימודיו ולהצליח. האם הוא מתקשה להתרכז? האם הוא סובל ממשהו הגורם לו קושי רגשי ומונע ממנו לרכז את כוחותיו ולהצליח? האם הוא סובל מבעיה אורגנית מסויימת המונעת ממנו ללמוד? ואולי הוא זקוק לתשומת לב או לסיוע כלשהו? כשמטפלים בבעיות בזמן ולפני שהן גדלות ומסתבכות יש סיכוי מצויין להביא את הילד להצלחה לפי דרכו. אם מדובר בתופעה קבועה ומתמשכת להתייעץ עם מומחה מתאים. שלום מרקוביץ' 0526071596

זקוקה לכוחות

בס''ד שלום לכם אחרי 20 שנות נשואים , קשה לי לפרט יותר מידי בעלי עצבני וצועק , קשה לי לסבול זאת ולא מוכנה. היה הרבה זמן שקט , הוא השתדל והתאפק וזה יפה מאוד בשבילו, ומעריכה זאת. בתחילת השבוע הוא היה מאוד מתוח על דברים אחרים ולא הצליח להשתלט על עצמו וצעק עלי. וזה אחרי שהיתה לי מסירות נפש מאוד גדולה עבורו הוא לא הרגיש טוב באמצע הלילה אפילו שהיה לי קשה קמתי ועשיתי לו טיפול ברפלקסולוגיה עד שהוטב מצבו , ובבוקר שוב עשיתי עבורו פעולה יוצאת דופן , מכל הלב, אחר כך מסיבה טפשית שלא הבנתי אותו ואמרתי דבר פעמים הוא התחיל לצרוח , אין לנו כעת ילדים בבית , הוא הוריד לי את כל המוטיבציה לעשות משהו , והפסקתי לשטוף כלים ולטפל בבית .כתגובה.במשך כמה ימים . ואחרי שנים שהוא לא נגע בכלים הוא ניקה הכל במקומי , שמחתי . הוא הודיע שלא רוצה שיותר המנקה תגיע ביום שישי הוא יעשה את הכל, הסכמתי. היום עזרתי לו , לא זכיתי לתגובה כל שהיא , מרגישה שהוא עויין אותי מרגישה שעושה דברים טובים ואחר כך מקבלת על הראש , הוא מזלזל ביי יותר , ההרגשה כמו שהוא אומר לא צריך אותך יותר , אני מסתדר. כל היום אנחנו ביחד בבית כי הוא עובד בהבית , ולי אין עבודה שזה נושא נפרד לא לעכשיו , גם זה עושה לי לחץ שאין לי כסף , הגעתי למסקנה שאחד הסיבות שלא עובדת כי תמיד שיש לי קצת כסף הוא מוצא דרך שרחם עליו ואתן לו מה שהרווחתי , במודע או לו במודע . והרבה פעמים נותנת ונשארת בלי כלום . לפעמים שיש לו הוא נותן לי אבל רוב הזמן אין לו . כואב לי שקשה לו הוא תמיד בא לבכות אלי , ושטוב לו הוא עושה הכל לבד , מחליט לבד תקופה ארוכה הרגשתי כמו אויר. מאוד קשה לי עם המצב הזה . עם כי לא מרגישה שמוכנה לותר על העניין שהוא צריך לדבר אלי בדרך מכובדת לא חשוב מה קורה ואם הוא טעה הוא יכול להתנצל . מה דעתכם מרגישה לחוצה וזה עוזר שכתבתי ויותר טוב לי כי אין לי אף אחד שיכולה לדבר אית\ה בברכה חן

לא לסבול - לטפל

חן שלום. אני מבין שאת סובלת מאוד. אני מרגיש מתוך מכתבך שישנה בעיה של תקשורת ביניכם. לך יש כוונות טובות וגם מעשים טובים אך הוא אינו מבים לנפשך. מצד שני נראה שגם בעלך עושה שגיאות אך גם משתדל לעשות טוב. אם כן - ניתן וחייבים לתקן. אסור להמשיך לסבול בלי סיבה. שני אנשים טובים כפי שמשתקף ממכתבך יכולים להצליח להיות חברים טובים ולהעניק זה לזו אהבה ואחווה שלום ורעות חיים טובים ובניין שלם עדי עד. הדברים הללו אינם חלום ואינם בהכרח קשים. צרים פשוט - רצון אמונה והדרכה נכונה. הדבר אינו קשה שכן אינכם צריכים להשתנות כל כך, בסך הכל ללמוד לקרוא אחד את השני נכון וללמוד להעניק זה לזו באופן אמיתי ונכון. שלום מרקוביץ' 0526071596

מתקשה להבין אותו

בעלי ואני נשואים כ 6 שנים, יש לנו שני ילדים מדהימים - שהם מקור האושר לחיי. לצערי, ביני ובין בעלי הזוגיות צולעת רצופת קשיים , מריבות, אי הבנות והמון כעסים. אני לא מצליחה להתרגל לאופיו - הוא נראה לי פאסיבי מדיי, וכל מה שהוא עושה גורם לי לבקר אותו ולהעיר לו, הוא מצידו נעשה אדיש יותר ויותר (לטענתו, זה בעיקר כי יודע שממילא לא ישביע את רצוני) ולי נעשה קשה איתו יותר ויותר. בעבר דיברנו על פנייה לייעוץ- כי ככה לא נוכל להמשיך, הפערים ביננו עמוקים והנישואין שלנו מתדרדרים לתהום - כל כך מיואשים זה מזו שאין מוטיבציה לפנות לייעוץ, כי נראה לנו שזה ממילא אבוד. אחת הבעיות הקשות היא שכל פעם שרבים , וזה יכול להתחיל מהסיבה הכי טיפשית בעולם, זה שאנחנו לא מדברים וגם שהוא מתחיל בשביתה , פשוט לא מתפקד כליל.לא אוכל/שותה, לא עוזר עם הילדים,רק שוכב בספה מהרגע שהוא חוזר מהעבודה, או בסופי שבוע - כל היום. השביתה הזו + שקט ביננו יכולים להימשך שבועיים ויותר - והאווירה בבית פשוט נוראית - זה לדעתי פוגע בילדים יותר מאשר אם ישמעו צעקות , לצערי , גם לזה הם כבר נחשפו לא פעם... המצב ביננו גדוש במשקעים, הוא מרגיש שאני פוגעת בו ואני מרגישה שהוא פוגע בי - שנינו חבולים רגשית, ומזמן לא משקיעים בזוגיות, או בניסיון לשקמה. הוא טוען שאני משביתה לו את שמחת החיים ושאני רודנית וכו' וכו' - לדעתי, הוא עייף מדי, מתוסכל והתיפקוד שלו לוקה בחסר . אני לא רוצה לפרק את הנישואין, אני חושבת שהוא אבא נהדר ואוהב לילדינו , ולא יהיה לו תחליף עבורם - אך כאשתו, אני מרגישה שכבר מזמן אני לא האישה שאיתה ירצה להות כל חייו - וזה מה שאני מרגישה כלפיו. אציין שילדינו קטנים (הגדול בן 3 והקטנה עוד לא בת שנה) העיסוק סביבם רצוף ותובעני ואין לנו בכלל זמן לעצמנו, שנינו עובדים במשרות מלאות ובמקביל בנינו בית שגדול עלינו כלכלית בכמה מידות, כך שגם הצד הכלכלי מלחיץ ומוסיף שמן למדורה.

תוספת לתשובתה של יפה

ניצן שלום. כפי שציינה קודמתי יפה, ממכתבך עולה שייתכן מאוד ונוצר ביניכם מעגל קסמים של בקורתיות היוצרת ריחוק וריחוק היוצר ביקורתיות וחוזר חלילה. דעי לך שכל אחד מכם יכול לפרוץ את המעגל אם ישנה את התנהגותו . את יכולה להחליף את ביקורתך בכך שתדברי על כאבך באופן לא שיפוטי. בעלך יכול ללמוד להביט על כאבך ולא להתייחס רק לכאב שהוא חווה מהביקורתיות שלך. נשמע פשוט להדהים אך ייתכן מהעולה ממכתבך שיש בשלב זה של פגיעות חוזרות ונשנות באופן הדדי בעזרה חיצונית. הנישואין והסיכוי לחיים טובים גוברים על כל חשש וקושי. הבעיה במעגליות כזו המשתקפת ממכתבך שהמצב אינו סטטי אלא עלול ללכת ולהחמיר. אכן פני לייעוץ בהקדם. שלום מרקוביץ' 0526071596

מעוניין להתגרש - כיצד יש לפעול

אני נשוי זה 26 שנים. במהלך החיים היו ירידות ועליות, משברים רבים, וגם שקט תעשייתי. הקשיים סובבים סביב תקשורת, יחס, הדדיות, ותחושת השגרה שכאילו הכל ברור מאליו. כיום שילדי גדולים אני רוצה לסיים את הקשר הכפוי הרגשי והנפשי הזה.

אולי כדאי לבחון זוויות נוספות לקריאת המצב?

לבעל היקר שלום רב. א. אם הבעיה היא תקשורת חוסר יחס וכו' כפי שאתה מתאר ניתן במקרים רבים לתקן. לא אחת הדבר נובע מחוסר ידיעה והבנה של הזוגיות ולא מרוע או תכונות שליליות שלא ניתנות לתיקון. כדאי ושווה , לדעתי לאחר תקופה כל כך משמעותית של חיי נישואין לא למהר ולבדוק את האופציה הזו. לא אחת מסתבר שהבעיות פחות מסובכות וניתנות לפיתרון באופן קל יותר משנדמה. שווה להשקיע באיש מקצוע טוב. יש לקחת בחשבון שהצעד שאתה נוטה אליו יפגע לא רק בכם אלא במעגלים שונים שבניתם לאורך חייכם ואולי באופן קשה יותר ממה שנדמה. גם ישנו סיכוי סביר שאם הקשיים נובעים מתפיסה מוטעית של יחסי זוגיות, וחוסר יבנה כיצד מנהלים אותה נכון, כפי שקורה במקרים רבים מאוד, שהדברים יחזרו על עצמם גם בפעם הבאה. לכן שווה לבדוק!!! ב. אם כבר הגעת להחלטה שכזו, ואין לדעתך מנוס, אני ממליץ בניגוד לקודמי, לפנות בהסכמה למגשר מקצועי שיערוך ביניכם הסכם באופן טוב יותר וזול בהרבה מאשר עו"ד וטו"ר. אין כל סיבה להגיע למצב שהריב והכעס מעבירים אנשים על דעתם וסכומי עתק שנצברו לפעמים לאורך שנים רבות עוברים לידים אחרות ללא סיבה. בדרך כלל אצל מגשר מקצועי תגיעו גם להסכמות שיוכלו לעשות לשניכם חיים טובים יותר בעתיד מאשר הסכם טכני משפטי או יותר גרוע מאבקים אין סופיים בבתי משפט. סליחה על האריכות. נגעת לליבי. שלום מרקוביץ' 0526071596

מה הסוד לפרק ב מוצלח?

אני מכירה הרבה זוגות של פרק ב שלא הצליחו להחזיק מעמד בנשואים. פעם זה בגלל הילדים שלו, או בגלל הילדים שלה או מסיבות אחרות. אבל לרוב שומעת סיבות של ילדים של אחד הצדדים. ואני מכירה גם שנישאו שוב בגיל מבוגר ועדיין הבעיה קיימת כאשר הילדים נשואים ולרוב הם כבר סבתא וסבא. יותר ויותר שומעת על פרק ב שמתפרק. אז מה הסוד כדי להצליח בפרק ב? יש איזה מתכון? כי ממה שרואים מסביב זה לא מעודד לגשת לפרק ב. תודה וברכה:)

יכול להיות גם אחרת

קרן שלום. ברצוני להוסיף על דברי קודמי. אני דווקא מכיר יותר זוגות של פרק ב שהצליחו וטוב להם. אין לי מידע אמין לגבי הסטטיסטיקה אך עד כמה שאני יודע רובם דווקא צליחים. זוגיות של פרק ב אינה נטולת בעיות וכפי שציין הרב אורי, יש סיבות לא מעטות מדוע שהם לא יהיו מסובכים יותר. אך מאידך גיסא מגיעים לפרק ב אנשים בשלים יותר ובוגרים יותר. נסיון החיים עשיר יותר, הציפיות ראליות יותר והנכונות וההבנה של הצורך להתפשר, במקרים רבים, גדולות יותר. אלו דווקא סיבות טובות מדוע אפשר להצליח. בהחלט ייתכן שאנשים אינם מושלמים והם מביאים עמם לפרק ב בעיות לא פתורות של תפיסת זוגיות לקויה מהנישואין הראשונים, על אף שאין זה וודאי, שהרי ייתכן שאלמן או אלמנה חוו דווקא זוגיות טובה וכעת הם באים עם ניסיון נהדר. לעניות דעתי, ניתן להצליח יפה בנישואין שניים, וכדאי לעיתים לקבל הדרכה או להיות מלווים בטיפול זוגי אם יש צורך. בוודאי שאין להכנס מתוך חרדה מוגזמת להנחה שמקרים מסויימים שאת מכירה מלמדים בהכרח על מה שגם יקרה בעתיד אצל אחרים. הזוגיות היא מצווה וגם טובה לאדם ולבריאותו הנפשית והפיזית. בהצלחה ובתפילה לזיווג טוב. שלום מרקוביץ' 0526071596

4 חודשים נשוי, אשתי כל הזמן הולכת ממני, מרביצה לי ומעליבה אותי בצורה קשה.

ב"ה שלום חברים הבריחות של הגברת שאני כל כך אוהב התחילו כבר מלפני החתונה משהו קטן שאמרתי לא מוצא חן בעיניה והיא בורחת ממני לוקחת את הרגליים והולכת 4 חודשים אחרי החתונה עם שיחות ללא הפסקה שזה מעשה מבזה ללכת מאדם באמצע מקום ציבורי וגם בבית היא יוצאת מהכלים מעליבה אותי קשות ואחרי זה מצפה ליחס ושזה לא קורה היא מכה אותי באמצע נסיעה היא הרביצה לי והשליכה עלי חפץ על הראש בעוצמה כל כך כואבת שיכלתי לעשות תאונה כבתה לי את הרכב באמצע נסיעה משכה לי בהגה היא כל הזמן כועסת ומתעצבנת על דברים מהר אני לא יודע מה לעשות, שלשום היינו צריכים ללכת לאירוע יחד, חתונה של בת דודה שלה, בדיוק שהיינו בדרך לצאת צלצל אח שלה, אם נוכל לבוא לקחת אותו ההורים שלה לא חיכו לו, אמרתי לה מאוחר שעה 8 אנחנו לא נספיק לחופה אנחנו נגיע ב 9 אם נלך להביא אותו, היא כבר אמרה בטלפון שנבוא, שהיא סיימה את השיחה אני בא לצאת רק מה היא הורידה לי את המצב רוח כי היא לא טרחה לשאול אותי אפילו, וכאילו עכשיו היא שואלת והתחילה להתלונן למה הפרצוף שלך ככה פתאום, כל כך קשה לך ללכת להביא את אחי אם זה היה אח שלך היית רץ, אמרתי לה זה הפרצוף שלי כן קשה לי כי זה ברגע אחרון אבל אמרתי בוא נלך, היא עונה לי לא אני לא הולכת ככה עם הפרצוף הזה, אמרתי לה בוא נלך בדרך הפרצוף יחלוף, לא למה אתה עושה לי ככה, ומשם היא יצאה בעצבים חזרה הביתה הטיפה לי מוסר בחוצפתה המורגלת, ואחרי זה היא באה אלי עוד בוא נלך, עשתה ממני נקניק והיא רוצה שאני אלך איתה לחתונה ככה, אמרתי לה אחרי ההרצאה המגעילה הזאת את מצפה ממני לבוא איתך ? את רוצה אני אקח אותך לא יודע אם אבוא גם, ואז היא התחילה לצעוק ולהשתגע לבעוט בכל מה שיש לזרוק כל מה שיש, ממה שיגעון שקורה לה הרבה מסתבר בזמן האחרון, החזקתי אותה חזק שתרגע שלא תפגע בעצמה היא בתחילת ההריון, והיא השליכה אותי בצעקה אל תגע בי אל תגע בי, לקחה את התיק ועזבה את הבית, הלכתי אחרי 5 דקות לחפש אותה, היא היתה בתחנה בכניסה ליישוב ניסיתי לשוחח איתה, היא אמרה רק רציתי ללכת לחתונה של בת דודה שלי חיכיתי לזה הרבה זמן, אמרתי לה עדיין לא מאוחר בואי נלך, היא לא הגיבה לי ולא התייחסה, אמרתי לה אני חוזר למגורים תבואי, התקדמתי מעט והיא הלכה לתחנה השניה שם הגיע אוטובוס עלתה עליו לכיוון עיר מגוריה ונעלמה, לא עונה לטלפונים שום דבר, אני נמאס לי כבר שהיא עושה לי ככה הלב שלי נשבר פשוט, לא עומד בזה יותר, היא תמיד נעלמת ולא עונה, וכשעונה עושה ממני אשם ומפלצת ומוציאה אותי לא בסדר, לקחתי את הדברים שלי מהמגורים שלנו וחזרתי לבית ההורים שלי, אמרתי לה בהודעה שאני לא יכול להמשיך לחיות ככה יותר, זה לא פעם ראשונה שהיא משאירה אותי ככה בלילה לבד ולא פעם ראשונה שהולכת ממני, אני לא יודע מה לעשות כבר, היינו אמורים ללכת לייעוץ וזה לא התממש בסוף, הלב שלי שבור אני אוהב אותה והתחתנתי רק מאהבה, היא עשתה לי דברים שלא הייתי אמור להתחתן איתה, כולם אמרו לי אל תתחתן בגלל מה שהיא עשתה, כל כך אוהב ורוצה לתת ולאהוב ודואג לה להכל מחייך אליה בבוקר צוחק איתה שמח איתה והיא תמיד חייבת להפגע ממשהו ולהתעצבן ולהרוס את כל האווירה בבית, ולא נרגעת מהר גם, אם היתה נרגעת מהר מה טוב, אני לא יודע לאן להמשיך מכאן ואם בכלל שווה להציל כאלה נישואים, אני מרגיש שאין לי ערך בעיניה בכלל אחרי כל מה שהיא עושה לי, אני רוצה להרגיש שאני שווה משהו שאני לא איזה כלום שיעזבו אותי ככה באמצע הלילה, אני לא צעצוע אני מאוד רגיש לזה בעיקר שלא עונים אחרי זה לשיחות זה מטריף את המוח, אשמח לשמוע מה דעתכם, אני ממש מדוכא ומאוד מאוד קשה לי המצב, דמעות רבות זולגות וקשה לי שאשתי לא מאפשרת לנו להקים בית כמו שצריך בישראל. תודה רבה חברים.

לא בטוח שצריך להתייאש אך נחוצה עבודה קשה ומוטיבציה גבוהה של שני הצדדים

שלום לך. אכן אני מסכים עם המומחית קודמתי לתשובה שיש ביניכם בעיה קשה של תקשורת. העובדה שאתה מתאר תופעות שונות לפני החתונה, רק מראה שהבעיה אולי אפילו קודמת להתפתחות הקשר הזוגי ביניכם. אני איני יודע בהכרח להגדיר מהי האהבה שאתה מדבר עליה. נראה מצד אחד שאתה רוצה להיטיב לה וזו בוודאי אהבה. אך כאן אני רוצה להוסיף על קודמתי, ולומר לך שאהבה היא גם היכולת להבין את בן הזוג ולהיות אמפתי (מבין ומצדיק את רגשותיו לפחות מנקודת המבט שלו). אינך חייב להסכים עם רעייתך. אפילו לא הגיוני שתמיד תחשבו תרגישו ותגיבו באותו האופן, אך יחד עם זה כאשר אין אמפתיה כלומר הבנה שבן הזוג רואה את הדברים באופן שונה וחווה אולי חוויות שונות בחייו ולכן הוא מרגיש וגם פועל באופן שונה, אין הרבה משמעות לעובדה שאתה אוהב אותה ומנסה להיטיב לה, שכן בלי זה אין בעצם חיבור זוגי ביניכם. האהבה שאתה מדבר עליה היא אכן בסיס טוב ליצירת מוטיבציה לקשר זוגי אמיתי ונפשי, אך רק בסיס. לכן אני משוכנע בצדקת טענתה של קודמתי שבמצב שבו לא פיתחתם תקשורת בריאה כבסיס לחיבור נפשי ורגשי אמיתי אין לכם מנוס מייעוץ זוגי מקיף ויסודי. ממליץ מאוד שלא להמשיך חלילה מעגלי יחסים שליליים כאלו בלי הדרכה והכוונה מקיפה. בולט מאוד שלא פיתחתם מנגנון המאפשר לכם לפרוק מתחים ומחלוקות וללבן את רגשותיכם כלפי אירועים ומצבים שונים. יחד עם זה לאלימות אין שום מקום. אין שום סיבה שאתה או מישהו אחר ישלים עם אלימות בביתו. זו הסיבה שאיני רואה דרך אחרת זולת טיפול איכותי ויסודי. לסיום - ראיתי מצבים שנראו מאוד קשים ובני זוג היו קרובים לייאוש, אך לאחר טיפול היה מצבם לעתים טוב יותר מזוגות שלא עברו חוויות שדחפו אותם לטיפול. אז איני מכיר מספיק ובכל זאת נראה מן המכתב שלא היית רוצה לוותר ולכן כדאי ללכת לטיפול. מאידך גיסא אני חש שגישה של להציל בכל מחיר עלולה לגרור אותך להשלים עם מציאות שאסור להשלים עימה. כך לא מקימים בית נאמן בישראל. שלום מרקוביץ' 0526071596

כהמשך לשאלתי

תודה רבה על השובות המהירות, רק מלקרוא את התיחסותכם הוקל לי. בקשר לשיחה החברית הפשוטה- האמת שניסיתי כבר לספר לבעלי על זה והוא מודע לזה, הוא פשוט אומר לי שעם כל הצער הראש שלו כל כך תפוס בדברים אחרים שהוא פשוט לא שם לב... הוא בעצמו עצוב מזה. אבל אומר שכל עוד המצב לחוץ הוא לא יכול להשתנות. הבעיה היא שהמצב לחוץ כל הזמן כבר שנתיים... והכוחות שלי לחכות פשוט מתחילים להגמר. יש לי שאלה נוספת- האם אני צריכה" לאפשר" (זאת אומרת לקבל את זה כדבר לגיטימי) שבעלי חוזר כל לילה באזור ה11 בלילה בגלל שהוא עובד? מבוקר עד לילה אני לא רואה אותו ועד שהוא חוזר אני מותשת. הוא אומר שרק לעבוד ככה מרגיע אותו, כי הוא מרגיש שהוא עושה את " חובת ההשתדלות" כמה שניסיתי לשכנע אותו שזה לא הכוונה הוא לא שומע. עכשיו זה אולי יותר ברור למה הוא לא מסוגל להיות קשוב ועוזר. העניין הוא שאני מאוד מבינה אותו ומשתדלת לתמוך בכל ההחלטות שלו גם אם זה אומר לחכות לו עד מאוחר בלילה... אבל אני מרגישה שאני גם כן רוצה את התמיכה הזאת ולא להיות התומכת הבלעדית, במיוחד שעד אז אני הייתי הנתמכת... והוא התומך. תודה רבה!

בתוספת לחברי מומחי ינר שקדמו לי התייחסות ללחצים ומקורם

גבירתי הצעירה היקרה שלום וברכה! ליבי איתך מכיוון שכבן אנוש נדמה לי שאני יכול להכיר את תחושותייך ואת סבלך. בדידות כמו זו שאת חווה כשאינך מצליחה לקבל תמיכה היא בעיה קשה באופן כללי וכואבת עוד יותר כשהנישואין שהיו אמורים לחבר אותנו לאדם קרוב ולמציאות של "ביחד" שתפיג את סבל הבדידות האנושית, אינם מספקים זאת. יחד עם תובנה זו שהתעוררה אצלי למקרא דברייך, נראה לי שבעלך חש אולי תחושות דומות. איני יכול להיות בטוח בכך מכיוון שלא שוחחתי עימו, אך תיאורך מעלה בי הרהורים לגבי הלחצים שהוא חש. האם דאגתו הכלכלית היא "נטו" דאגה כלכלית? מה הם הלחצים שהעבודה עד שעות מאוחרות מספקת "הרגעה" מפניהם? מדוע אין הוא חש ששיתוף וחלוקת עולמו הפנימי עם "אשתו כגופו" יפיגו אף הם חלק מן המתחים? וכך יכולתי להאריך ולשאול שאלות רבות נוספות שלעניות דעתי חשוב לברר. דברייך משקפים אהבה ורצון טוב. את מספרת שבעבר בעלך היה זה שתמך בך. אחד הדברים שניתן להסיק מכך הוא שלשניכם קשיים ושניכם זקוקים להבנה ותמיכה. ממש כואב לחשוב שאתם כל כך קרובים וייתכן שכל כך זקוקים בעצם, לאותו הדבר בעצם. אני שואל את עצמי אם שאלת ה"איזון", שדיבר עליה ידידי המומחה הרב בן סימון, לא תיפתר מאליה אם תלמדו להתבונן באופן שונה זה על זו ולהעניק תמיכה ריגשית ראויה זה לזו ולהפך. ממליץ בחום לפנות לסיוע אם אינכם מצליחים באמצעות הכלים שנתנו קודמי בתשובותיהם המעמיקות, להגיע להבנה ותמיכה הדדית כזו שתאפשר לשניכם להקל זה על זו ולתמוך זה בזו באופן הדדי כזה כך שלשניכם תהיה תחושה נפלאה של "ביחד". תחושה כזו שמולה ומול האושר והכוחות שהיא נותנת הכול מתגמד לו. באופן אישי איני מאמין בפשרות או בוויתורים אלא בחיים טובים שבמסגרתם לומדים איך להיענות לצורכיהם האמיתיים של כל הצדדים. אסור להיכנע ולוותר על כך החיים ואיכותם יקרים מכל שכן הם נותנים בידינו את היכולת למצות את כל הטוב הנפלא הצפון בנו. שלום מרקוביץ' 0526071596

דיני נידה והרחקות

אנו זוג חרדי נשואים כ4 חודשים ואני שם לב שבזמנים שאישתי אסורה אנו רבים יותר וכתוצאה מזה אנו נכשלים במגע וכו'. ניסינו כמה פעמים ללמוד את ההלכות ולבצען אך שוב ושוב אנו נכישלים וזה משגע אותי כי לפעמים זה נראה שאין לי עזרה כל כך בזה. אני יודע בודאות שגם היא רוצה לא להיכשל אבל לפעמים היא מרגישה תשוקה למגע. אני בבעיה אני ממש אוהב אותה וזה ממש קשה לי לראות את זה לאחרונה היה ליל טבילה ולאחר 2 ימים היא נאסרה זה היה ממש קשה למרות שניסינו והצלחנו להתגבר הרבה ולאחר 2 שבועות עוד ליל טבילה ולאחר יום שוב פעם היינו אסורים וזה ממש שיגעון. גם ניסיתי לדבר איתה שזה בסדר ויהיו זמנים טובים יותר ואני יפנק וכו ואנחנו מנסים ממש ונכשלים ותוך כדי לפעמים רבים ואני ממש תופס את עצמי. אני שם לב שהיא לחוצה גם מהעבודה וזה מתסכל אותי שאת הלחץ הזה צריך להביא לבית ולריב בגללו הכשלונות שלי הורגים אותי ממש שלפעמים אני חושב שאין לי בזה מספיק תמיכה מצידה שכל אחד צריך לעודד את השני בזה ולא רק אני אותה רציתי לשאול גם אם יש מה לחשוש ממה שעשיתי או תיקון פשוט זה ממש לא נעים לי לדבר על זה והייתי מעדיף שרב יענה לי על הצד ההילכתי וגם חוות דעת ממומחים תודה רבה על הכל

עליכם לקבל הדרכה זוגית שתלמד אתכם כיצד ניתן להתקרב ולבטא אהבה אמיתית

בס"ד אורי היקר שלום וברכה! כל דבריהם של קודמי המומחים איש איש ממקומו, אמת ויציב. הייתי מאיר בכל זאת נקודה נוספת. ראשית - "שבע יפול צדיק וקם". שבע הוא מלשון שפע כלומר הרבה. פירושו של דבר שצדיק נופל לפעמים פעמים רבות אך הוא נבחן ביכולתו לקום. דרכי התשובה ידועות ומפורשות בשו"ע וכו'. כאבך על הכישלון שחווית הוא בוודאי חלק מן הייסורים המכפרים. בעיניי אתה כבר צדיק שכן ייסוריך ורצונך הכן לחפש תיקון הם כבר בגדר הרהורי תשובה ומפורש ב"קידושין" ש"המקדש על מנת שאני צדיק גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בליבו" מכאן שהרהור תשובה הוא כבר בגדר תשובה. יחד עם זה אנו לא מאמינים בוויתור. "כל האומר הקב"ה וותרן יוותרו מעוהי" הוותרנות שייכת לעבודה זרה הוותרנית. אצלנו תיקון הוא חלק מהתשובה השלמה. במקרה זה אתם נכשלים ללא ספק על רקע של זוגיות צעירה שיש בה מחד גיסא אהבה גדולה ורצון שלא לראות בכאבו של הזולת, ומאידך גיסא בשל חוסר היכולת למצוא את הדרך לתמוך זה בזו באופן ראוי במצב קשה של תקופות שייתכן והן אופייניות בתחילת דרכו של זוג ירא שמים הנוהג על פי דין התורה הקדושה. ניתן להסיק מכך שיש ביניכם דווקא בסיס טוב ושאתם אנשים רגישים זה לזו. במכתבך אתה אומר שבתוך מסכת ייסוריך על המצב אינך מרגיש שרעייתך תומכת בך כראוי. אני שואל את עצמי האם לא ייתכן שגם היא חשה כך כאשר היא בודדה ואסורה על בעלה שהיא אוהבת ומשתוקקת אליו (על פי דבריך שלך). האם לא ייתכן שכשהיא פגועה וכואבת ומרגישה רגשות לא פשוטים אפשר בקלות להבין מדוע קשה לה לתמוך בך? התיקון האמיתי שאתם זקוקים לו, לעניות דעתי הוא הדרכה זוגית ראויה שתלמד אתכם לפעול באופן שונה ולתמוך זה בזו כך שתהיו מסוגלים להרגיש ולחוות אהבה ותמיכה גם במצבים לא פשוטים וכך תוכלו לחזק זה את זו וגם לא להיכשל. כמובן שכל איכות חייכם תשתפר עוד הרבה מעבר לזה. כל זה כמובן מבלי לוותר בשום אופן על דברי המומחים קודמי. שלום מרקוביץ' 0526071596

אלמן עם משפחה ברוכה - איזה סוג שידוך מתאים?

בס"ד שלום רב, אני מבקש את הכוונתכם. הרקע שלי הוא חרדי, חוזר בתשובה, כבן 50 שנה, אלמן עם 9 ילדים שכולם לא נשואים, הגדולים לא גרים בבית אלא במסגרות חוץ שונות חמשת הקטנים עימי בבית. אני עובד במשרה תורנית וגר בדירה משלי. לילדים כבר אין בעיות רגשיות עקב הפטירה. מחפש להקים מחדש את הבית, הן בגלל מעלת הנישואין והזוגיות והן עבור צרכיהם של הילדים הצעירים. מרגיש את הצורך בעזר כנגדו שחוץ מלהיות בת-זוג כמובן תסייע היטב בגידול הילדים. כוונתי פחות לעזרה פיזית, כי תמיד נשכור עוזרות וכדומה לתחזוקת הבית השוטפת של משפחה גדולה כזו. הכוונה שלי היא יותר למישהי בעלת אישיות טובה אחראית ואימהית שתוכל לנהל את פנים הבית - חינוך הילדים וצרכיהם, וכו'. כמובן גם זה בשותפות עימי. חשוב לי מאוד כמובן שנישואין אלו יצליחו לכל המעורבים, ושהאשה שתבוא תהיה מאושרת כאן ותמצא כאן את מקומה, ולא תרגיש שמנצלים אותה וכדומה. השאלה שלי אליכם היא - לאיזה סוג שידוך להתפלל... ואסביר. איזה סוג שידוך, לדעתכם, יתאים לכאן? האם - 1. אשה ללא ילדים כלל. היתרון - היא תוכל להתמקד ולהתמסר למשפחתה החדשה, ביודעה שזה ביתה וכאן היא בונה את חייה. החיסרון - אין לה ניסיון בגידול ילדים, וגם יש לברר מדוע היא לא נישאה או נשארה ללא ילדים - יכולות להיות סיבות שאינן באשמתה כלל, אבל גם לא כאלה. 2. אשה עם 2 או יותר ילדים משלה. לי נראה שאופציה זו נידונה מראש לכישלון, כי לא נצליח לשלב עם ילדי שכולם עצמאים מאוד באישיותם ומתנגדים מאוד ל"פלישה" של ילדים אחרים למרחב שלהם כפי שראינו בהצעה כזו שהייתה. נכון, אפשר לטפל בילדי רגשית בליווי גורם מיקצועי, אבל אני לא מעוניין להוסיף כאן קשיים, עוד חזית התמודדות, על אלה הקיימים כבר. 3. אשה עם ילד 1 משלה, או עם ילדים בוגרים שכבר אינם תלויים בה. האם אני צודק בהשערותי? אבקש להדגיש שאולי הגישה שלי נשמעת קרה ומחושבת מדי, אבל כאמור אני מעוניין שלכולם יהיה טוב כאן, ואני משוכנע שבמצב כה מורכב כשלי צריך לשקול היטב למי מתקשרים. אודה על כל עיצה.

חפש אשה שתהיה חברתך. "כי היא חברתך ואשת בריתך".

לאלמן היקר! ממליץ לך לעיין בדבריהם המאלפים של קודמי המומחים וללומדם לעומקם. ברצוני להדגיש נקודה אחת - אתה אדם עם ניסיון חיים עשיר. מכיר עולמות ומצבים שונים (בעל תשובה). מנוסה מאוד בחיי משפחה, ועברת בוודאי שלבים לא קלים בחייך. ציינת בתשובתך שהצדדים ה"טכניים" יכולים לקבל מענה באופנים שונים. רק דבר אחד לא יכול לקבל שום מענה אחר - "לא טוב היות האדם לבדו". קביעה אלוקית מוחלטת. (שאגב מחוזקת גם בשו"ע, כהלכה ממש המחייבת אדם להינשא). התורה אינה מתייחסת לעניין זה כהלכה אלא כקביעה שהאדם בבדידותו הוא במצב המוגדר "לא טוב". לאדם יש צורך פנימי בחברות אמת, בנפש קרובה. שבחברתה יוכל לאהוב ולהיות נאהב. שיוכל לחוש שותפות אמת פנימית ולא טכנית של חלוקת תפקידים בלבד. חפש אפוא את "חברתך ואשת בריתך". איכות החיים שקשר זה יעניק לך לאורך ימים ושנים אף אחרי עזיבת הילדים את הקן, יחד עם שותפות אמת של תמיכה הדדית ונשיאה בעול יחדיו תיתן את הכוחות להתמודד עם כל קושי ואף תהיה שווה זאת. גם ילדיך שאולי יתקשו בתחילה לעכל זאת יהנו בסופו של דבר מדוגמא אמיתית של יראת שמים וקיום מצווה יחד עם דוגמא אמיתית לזוגיות ראויה ומספקת שתיתן השראה לחייהם, לחינוכם ולחינוך הדורות הבאים להקמת בית נאמן בישראל. שלום מרקוביץ' 052-6071596

הצילו!!! בעל בחו"ל, על סף פרידה

שלום, אני בחורה בת 24 נשואה 5 שנים ללא ילדים . התחתנתי עם בחור מקסים ומכיוון שהוא יליד חו"ל החלטנו לעבור לגור בחו"ל כדי שהוא ילמד לתואר ראשון (זאת הייתה בקשתו ואני בשמחה הסכמתי לה). סיכמנו שנוסעים ל 4-5 עד סיום התואר וחוזרים לגור בארץ. אני הייתי מאוד לא מאושרת בחו"ל וממורמרת, ניתקתי גם כל קשר עם המשפחה שלו, והיחסים הדרדרו, הרבה מריבות וחיכוכים. בשנה האחרונה מצבי הפיזי והנפשי הדרדרו והחלטתי לחזור לארץ לבד, בעלי החליט להשאר עד שהוא מסיים את התואר (הוא בא לביקור פעם בחודשיים). עוד כחודש בעלי יסיים את התואר בע"ה ועכשיו הוא אמר לי שהוא לא רוצה לעלות לארץ כי הוא לא בטוח שהנישואים יצליחו. התחננתי אליו שיחזור, אבל הוא אמר שהוא צריך לחשוב על זה. אני מיואשת, אין לנו בחו"ל עתיד, אני כרגע בארץ לא מוצאת את עצמי...חשבתי מספר פעמים לחזור לחו"ל לסיים את התואר (שעזבתי באמצע), אך לא הייתי מסוגלת. בבקשה ממכם: איך אני מצילה את היחסים שלי ואותי ממצב כזה? אני אוהבת את בעלי כל כך ולא רוצה לוותר בקלות. סליחה על אורך המכתב ואני מקווה שתוכלו לעזור, מחר קבענו לדבר על זה שוב ואני רוצה להיות מוכנה. תודה רבה.

לנהל דיאלוג אמיתי ולהבין את צרכיו של בעלך

בס"ד לאה יקרה! סיפורך נגע לליבי. רציתי להאיר נקודה חשובה בנוסף לקודמי המומחים. היה לך קשה עם משפחת בעלך וניתקת מהם את הקשרים. מה עשה הדבר לבעלך? כיצד חש? לרוב בני האדם צורך בקשר חם וטוב עם משפחת המוצא. מצד שני נפגעת מהם. אילו צרכים שלך לא נענו? היכן עמד בעלך? מה עשה ? נתקלתי פעמים רבות בעבודתי בסכסוכים בין בני זוג שהיו קשורים למשפחות המוצא. כמו כן בעלך חושש שהנישואין לא יצליחו. מדוע? מה גורם לו למחשבה שניה? האם זה קשור לשאלות שהעליתי בפיסקה הקודמת? לאה יקרה - נישואין אינם יכולים להיות מבוססים על הסכמות מן העבר בלבד. אין להתעלם מן הדינמיקה. אנשים משתנים ומצבים משתנים ללא הרף. הדבר המרכזי הוא בניית קשר אמיתי המבוסס על אהבה אמיתית שפירושה השתדלות הדדית להבין איש את צורכי רעותו והשתדלות אמת לספק איש את צורכי רעותו ולהפך. אין אהבה ללא דיאלוג פנימי אמיתי ובהעדר דיאלוג כזה - ושאלתך המקוצרת ואופן הצגת הדברים מעלה אצלי את השאלה האם דיאלוג אמיתי שכזה מתקיים- לא תיכון אהבה אמיתית, אלא אהבה קלושה המתבססת על הצון לזכות בזולת ולהנות ממנו וזו "אהבה התלויה בדבר" שספק כמה תחזיק מעמד. אתם "חייבים" לקבל ייעוץ וכמובן לגשת לשיחה ממקום מפייס ומקבל כפי שהציע קודמי המומחה. אם אכן תצליחו למצוא קשר אמיתי המבוסס על קשר נפשי וסיפוק הדדי אמיתי, תוכלו לפתור את כל הבעיות. שלום מרקוביץ' 052-6071596

היכנסו לפורום הסטודנטים של י.נ.ר

חברים יקרים! כל אחד מחברי י.נ.ר העוסקים בתחום הנישואין והמשפחה, יש בידו יידע וניסיון בתחומו, ומאחר וישנם סטודנטים רבים הזקוקים להדרכה וייעוץ, כמו גם לשיתוף והעלאת רעיונות מקצועיות, כדאי למען זיכוי הרבים להגיע לבמה זו ולהעניק מפרי חכמתכם ונסיונכם לרבים הצמאים לכך. אני קורא לכם בשם סטודנטים רבים להצטרף ולקחת חלק בפורום לסטודנטים של י.נ.ר - שתפו אותנו, שאלו שאלותיכם, ענו על שאלותינו ותועילו לרבים - מטפלים וזוגות כאחד. הפורום מנוהל ע"י הרב אליהו בן סימון, ובימים האחרונים מתוך רצון לתת מענה לבוגרי ומתמחי י.נ.ר נפתחה האפשרות להשתתפות בפורום גם למי שעדיין אינו חבר באיגוד, ובלבד שהינו תלמיד. בכבוד רב אביחי כהן

יישר כוח הגיע הזמן

יישר כוח הגיע הזמן שלום מרקוביץ'

בעיה בתקשורת

אני נשואה טרייה בעלי חוזר מהעבודה בשעות הערב המוקדמות אוכל וישר נכנס לישון ונרדם. לפעמים הוא מתעורר באמצע ואז שאני עייפה מאד אני צריכה לזרום איתו. אולי זה טבעי ונורמלי כי הוא עייף מאד ובינתיים אין ילדים ודי משעמם בבית. זה עניין של זמן?או שאני צריכה לעשות עם זה משהו. ניסיתי כבר מספר פעמים לדבר איתו על זה בצורה די ברורה וזה לא עוזר. תודה

ייעוץ ייעוץ ייעוץ

לשואלת היקרה! יקרו בעיני דבריהם הנפלאים של קודמי הרב בן סימון והגב' בן דוד. בכל זאת קשה לי לראות שבמצב עניינים זה תוכלו להסתפק ברעיונות עיוניים. אתם זקוקים לייעוץ נישואין איכותי שילמד אתכם לבנות קשר נישואין איכותי. העניין חיוני ונחוץ. אל תאחרו. שלום מרקוביץ'

עזרה בגיבוש תוכנית להדרכת חתנים

שלום לכם! בימים אלו, יחד עם אחד מגדולי המחנכים בישיבות הגדולות, אנו עובדים על גיבוש תוכנית להדרכת חתנים, תוכנית מקצועית שתתן מענה לאתגרים שחתן עובר בתקופת החתונה. בשלב זה אנו בונים תמונת מצב של חתן, פירוט וניתוח ההתמודדויות והקשיים שחתן נתקל בהם. בבקשה, חוו דעה. מה לדעתכם צריכה תוכנית כזו לכלול? מה לדעתכם הקשיים איתם מתמודד חתן? איזה אתגרים ומשימות צריכים להציב לחתן? אמרו כל אשר בדעתכם ועל לבכם, זה יהיה לנו לתועלת גדולה. בכל הכבוד והערכה אברהם

בניתי תוכנית בתחום האישות, נושא שני יש לי תוכנית בתחום הקשר הזוגי

בס"ד לאברהם שלום! כתבתי חוברת בתחום ההדרכה לחיי אישות. כמו כן תחת ידי תוכנית שאני מעביר בתחום הקשר הזוגי. היא בעיקר בע"פ וייתכן והגיע הזמן לכתוב. כמובן שחשוב ללמוד הלכות נידה וצניעות. בשנים האחרונות אני מפנה לתלמידי חכמים שונים שאני מכיר לצורך זה. אין לי זמן לשבת הרבה פגישות עם חתנים. אשמח לעזור ולהיות שותף. הזמן דוחק אבל אם תרצה אשתדל תרום לעניין. שלום מרקוביץ' 052-6071596

אתיקה מקצועית

שבוע טוב חברים יקרים! השאלה שלי הפעם עוסקת באתיקה מקצועית. פשוט וברור הוא כי סודיותם של זוגות הבאים לייעוץ היא דבר שאין צורך לדבר עליו. השאלה היא מה קורה כאשר "אחד" מבני הזוג מערב בעצמו גורם חיצוני, ובעקבות כך אותו גורם פונה אליך כמטפל, ואתה מבין שתמונת המצב כפי שהוצגה לגורם זה אינה מדוייקת, האם גם כאן נדרש אתה לסודיותם של בני הזוג או שברגע שאחד מהם פרץ את הגבול, לפחות בכל הקשור אליו אתה רשאי לשתף... השאלה היותר קשה והיותר רלוונטית היא כ"שאחד" מבני הזוג פנה לגורם סמכות שמעליך (כמטפל) והציג לו תמונה שיש בה כדי להטיל בך כמטפל דופי, אמנם לא דופי בעייתי מבחינה משפטית אך דופי בשמך הטוב. גורם הסמכות שמעליך אינו בא אליך בטרוניה אך בהעדר נתונים נכונים סביר להניח ששמך הוכתם אצלו. האם באופן זה אני כמטפל רשאי להציג את התמונה הכוללת, והמורכבת מפרטים חושפים של שני בני הזוג (כולל זה שלא עירב גום חיצוני)? בכבוד רב אביחי

קבל רשות מהמטופל

בס"ד לרב אביחי שלום שלום וברכה! בהמשך לדברי שותפינו היקרים לעבודת הקודש - הייתי פונה למטופל ומסביר לו שהייתי שמח גם אני לדבר עם אותו הגורם שהוא פנה אליו אך ידי קשורות שכן האתיקה המקצועית אוסרת עליי. לכן אני מבקש את רשותו לשוחח עימו ומבטיח לשמוע לעצתו ולשקול אותה בכובד ראש, אך אוכל לעשות זאת רק ברשותו. לאחר מכן פנה לסמכות הטיפולית ודבר עימו בכנות ובגילוי תוך הבהרה שאתה משוחח עימו לאחר אישור בכתב מהמטופל. הבהר את העניין הקשב לו אם יש לו הערות של טעם ואין לי ספק שתוכל להפכו לשותף לכך שאין הדבר נכון שתהיה התערבות בתהליך הטיפולי שלך. אלא אם המטופל וגם אתה מסכימים שתקבל מאותה סמכות הדרכה לשביעות רצון כולם, כולל רצונך שלך, כאמור. בדוק ומנוסה. במקרה שלי אותו "סמכות" מקצועית התנצל בפניי ואמר לי שבעצם עשה זאת ברגע של חולשה כשביקר את אביו של המטופל ששקל עם אביו אופציה של גירושין. הוא בעצמו שוחח עם האב והמטופל והבהיר להם שיש לאפשר לטיפול להתנהל ושהתרשם לטובה. ב"ה, כיום לזוג נולד ילד נוסף והם הפנו אלי שני מקרים נוספים. כמובן לא מתוך היכרות אישית אך שמעו המלצות עלי מאותו המטפל... מה היה קורה לו העניינים היו מתפתחים לכיוון שונה?! ייתכן והייתי אומר לגורם המוסמך ולזוג שבמחשבה שנייה ייתכן ויש צדק בדבריו ולכן כרגע נראה לי שבמקרה זה כדאי שימשיכו אצלו. גם אופציה זו אינה כל כך גרועה. האמת והענווה מביאים יותר לקוחות על פי ניסיון החיים שלי. בהצלחה ובהערכה שלום מרקוביץ'

אני מצלחנית מפורסמת, אבל בעלי כל הזמן משדר לי שאני לא שווה

שלום וברכה, אני נשואה+ כבר 7 שנים. אני אישה חרדית קרייריסטית ופרפקציוניסטית ששואפת לעשות את תפקידי גם בבית וגם בחוץ - בשלמות. יש בי שילוב של פתיחות לעולם, אינטלגנציה רב תחומית ומוסריות גבוהה כמו כן, אני מאד מטופחת ואופנתית ושומרת תמיד על גבולות המגזר הנדרשים. במשך כל הזמן, אני שומעת מסביבתי הקרובה משפטי הערכה והערצה על ההספקים שלי : "כל הכבוד לך, את עובדת 9 שעות ביום, חוזרת הבייתה, משקיעה בילדים רגשית ופיזית את כל כולך ואחר כך עוד באה לאירועים יפה, מטופחת ועם המון מצב רוח...איך את עושה את זה?" לצערי, בעלי קצת "מרחף", משתכר מעבודות מזדמנות, מטפל באופן לקוי בחשבונות הבית, מזניח את עצמו חיצונית ומבלה את רוב לילותיו בבית הכנסת כי הוא באמת הכי אוהב בעולם- ללמוד תורה. בנוסף לכל, דואג כל היום לשדר לי כמה אני לא "שווה" וכמה הוא לא מרוצה ובא אלי בטענות שאני לא עושה מספיק (הוא מסוגל לאמר לי בשעה 9 בערב, אחרי 13 שעות עבודה רצופות בחוץ ואח"כ בבית, למה את לא מגהצת? למה את לא מכבסת וכדומה. הוא גם פונה אלי באופן ישיר וספונטני בביקורת- ליד הילדים- על אופן טיגון החביתה ולא מקמץ במילים גסות . אני מודעת לכך שאני הרבה יותר שווה וערכית ממנו...רמת התפקוד הגבוהה שלי והחריצות שלי ידועה לכל. אבל אני לא מוכנה להשלים עם כך שאחרי הכל הוא משדר לי שאני לא טובה והוא לא מרוצה. אני מרגישה שאני מפספסת בגדול, מה עושים?

יישר כוח לקודמי המומחים. למרות הרמזים העבים כדאי לבדוק אפשרויות אחרות להסברים נוספים. הכל בטיפול.

בס"ד לשואלת הנכבדה שלום. אין לי כמעט מה להוסיף על דברי קודמי. רק להדגיש. דבריהם הולכים בכיוון אחד, שאליו ניתן להבין משאלתך, מדוע פנו קודמי. יחד עם זה חשוב לדעת שלמעשה יש אפשרויות נוספות המסבירות את מה שקורה ביניכם. ללא ספק יחסים זוגיים הם מערכת אחת שלמה עם השפעה הדדית. חשוב שתגיעו לטיפול בהקדם. בין השורות אני קורא דברים היכולים להתפתח בכיוונים שונים. דעי לך שייתכן ובעייתכם אינה קשה ואף ייתכן שלאחר טיפול יסודי וטוב (שאינו חייב להיות ארוך דווקא), יש אפשרות שהיחסים ביניכם יהיו נהדרים ואף דוגמא לאחרים. לא לוותר!!! מנסיוני לא פעם אנשים עם ביטחון עצמי והערכה עצמית טובה (שזה נהדר), שוגים וסבורים שהיות והם "בסדר" ומסתדרים, לכן אל להם לחשוש מכלום ומאידך גיסא בן הזוג נמוך כל כך שחבל על הזמן בטיפול. מקווה שזה לא המצב. "בורא עולם בקנין השלם זה הבנין" שלום מרקוביץ'

נישואין מעורערעים

שלום. אנו נשואים שנה וחודשיים ללא ילדים. בחודשים האחרונים התחילו המון מריבות וחיכוכים. בעיקר מצידי. אני מתוסכלת מבעלי מדברים מסוימים. אני נפגעת בקלות ותוקפת. אני בחורה מאד צינית ופוגעת בו המון. גם זה שאין לנו ילדים עדיין מלבה את הענינים בייחוד שאני מאד רוצה ובעלי מסכים אך לא משתוקק כמוני. יחסי האישות שלנו בסדר יחסית בתקופת הביוץ אך בהמשך החודש אני די קרירה. וגם שמנסים אז אני בדרך מקבלת רגליים קרות ונפגעת ממשו ומסרבת. כרגע אני מובטלת ויושבת בבית. מאד מתוסכלת. המצב הכלכלי שלנו גם רעוע, דבר שלא מוסיף. ניסינו ייעוץ זוגי אך הפסקנו מכייון שלדעתי היועץ לא נגע בנקודות הנכונות וגם שלא עמדנו בזה כלכלית. אני מדברת הרבה על גירושין ופרידה. וגם על ייאוש מהחיים. בעלי בחור עדין ולא כ"כ יודע איך להתמודד איתי. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. ברור לי שאני צריכה טיפול אבל אין לי אמון באנשים זרים וגם לא יכולת כלכלית כרגע לכלום. בבקשה תעזרו לנו!! אנחנו במצב שאני שוקלת לעזוב את הבית למוטל או משו כי ההורים שלי מבוגרים ואין לי לאן ללכת. תודה

יש להבין את המערכת של היחסים להפחית מתחים ולטפל במרץ בבעיות.

בס"ד לשושנה טובה היקרה שלום וברכה! ממכתבך עולה מידע העשוי לשקף מס' דברים. רציתי לשקף לך את הדברים מפני שייתכן והם יסייעו בידך. את נשמעת אשה עם מודעות עצמית גבוהה. לפי דברייך, את חשה פגועה וכשאת חשה פגועה את תוקפת ומבקרת. סביר להניח שכשאת מדברת על מריבות הדבר קשור בכך שגם בעלך כשהוא נפגע מהביקורת מוסיף אש למדורה בדרכו. כך המריבות נמשכות שהרי את פגיעה מאוד ומשתמשת שוב בנשק הציניות והביקרות ואתם הולכים ומתרחקים. מדברייך עולה כי קיימים מס' מוקדים המשרים מתח ורגשות שליליים בביתכם וממילא תורמים למעגל השלילי המתפתח. מצב כלכלי רעוע, מתח סביב נושא הפוריות, יחסי אישות אשר יכלו לקרב הופכים להיות זירת מאבק, דחיה ופגיעה - אם אינם בתקופת הביוץ. כמובן שכל זה כתבתי רק כשיקוף של מה שלמדתי מדברייך. הדברים מחייבים ליבון מעמיק בנוכחות שני הצדדים ולא ב"שלט רחוק". יחד עם זה ברצוני לייעץ לך להפחית גורמי מתח המכניסים שלילה בחייכם. פשוט במקום לצבור תסכולים כדאי לטפל באופן נכון בדברים ובשום שכל. הייתי נמנע מדברים קסומים הנראים מבטיחים אך עלולים לאכזב. הקב"ה תיקן באדם תבונה המאפשרת לפתור חלק גדול מבעיותיכם. במילים אחרות - בנושא הפוריות גשו לייעוץ מקצועי רפואי מקובל. אפשר להיוועץ עם מומחי מחון "פועה". כיום ניתן לפתור כמעט כל בעיה ויחסית מהר גם אם קיימת. חשוב להדגיש שאיני בטוח כלל שישנה בעיה. אתם נשואים זמן קצר יחסית ולא אצל כולם הדברים קורים מהר. בנושא הכלכלי תוכלו לפנות לגורמים שונים ולקבל ייעוץ מתאים. אפשר לפנות ל"פעמונים" ולבקש הדרכה. או לחברת "אש - לידור" ולקבל ייעוץ. בנוסף טפלו בתבונה ביחסים ביניכם. ייעוץ שכשל אינו סיבה שלא לפנות לייעוץ נוסף אצל מישהו אחר. גירושין יקרים הרבה יותר ובוודאי מעבר ל"מוטל". פעמים רבות עצם ההסכמה האמיצה לטפל כראוי בבעיות כבר עושה המון טוב. ומאידך גיסא יש לציין שמי שאינו מטפל כראוי בבעיותיו בנישואין הראשונים נוטה לעשות זאת גם בקשרים החדשים אם אינו עובר טיפול. כך שייתכן והטיפול חיוני בכל מקרה. לסיכום - לכו בדרך הארוכה והקצרה באמת. טםפלו כראוי בבעיות ואל תשעו לפטנטים ולקיצורי דרך. שלום מרקוביץ'

בהמשך לפנייתי "אני מצליחנית...ובעלי לא מעריך"...

ראשית, תודה רבה לכל הצוות על התשובות המחכימות. זוהי ההזדמנות להדגיש שהפורום הזה הוא נקודת אור עצומה. במיוחד בהיותו מיועד למגזר החרדי שהנגישות לייעוץ ולפתיחות בנושא בעיות בנישואין- קשה להשגה. משום מה, עלה במהלך הפורום שאני מתנשאת על בעלי. חשוב לי להדגיש, כי כל היתרונות שהצגתי הם דברים שאני חושבת ולא מקרינה כלפי חוץ. התסכול שלי מבעלי, לא נובע מחסרונות מולדים אלא מחסרונות ומכשלונות שהוא מייצר בעצמו. זה נראה כאילו בכוונה הוא כאן כדי לגרום לי עוגמת נפש. אם אני כל היום מקפידה לרצות את כל העולם. הוא לדבריו "שם פס על כוווולם". דוגמאות: הוא חוזר בלילה מתי שבא לו, הוא גם לא טורח להגיד מה עשה ולאן הוא הולך, הוא בכוונה לא מתגלח כי הוא שם פס, הוא לא עושה דיאטה כי הוא לא חייב לאף אחד כלום, הוא לא משלם חשבונות כי אין לו כוח, הוא גם מעשן לפני שאנחנו הולכים לישון (למרות שאני נחנקת מהריח) כי זה לא מעניין אותו, פעם אחר פעם מדבר בגסות ליד הילדים, חוזר על התבטאיות לא נעימות, לא משתדל לעשות אווירה נעימה וכיפית בשולחן שבת, לא משתדל לספר לי דברים מעניינים ומעדיף לשקוע בעצמו וכמובן שלא טורח לבקש סליחה אם השפיל אותי, או להתפייס אם רבנו ואני ישנתי בסלון. בקיצור, בעלי עושה רק מה שבא לו ולא מתאמץ לרצות אותי. מה שמדהים הוא, שאחר כך הוא בא בתלונות, למה אני לא מחפשת את קרבתו? למה אני לא מרוצה? למה אני מתוסכלת? חשוב להדגיש, שכבר תקופה ארוכה שביקשתי ממנו ללכת לייעוץ והוא אומר שאין צורך, זה בעייה שלי, הוא לא צריך להשתנות והכל טוב לי ואני סתם מדמיינת. אנחנו יכולים שבועות לא לדבר והוא אפילו לא מרגיש, מה עושים?????

למרות הכל טיפול טיפול טיפול!

בס"ד לנעמה היקרה שלום. קראתי בשים לב את מכתבך השני. מקווה שממני לא קיבלת את הרושם שאת נתפסת באופן שלילי. לפי הבנתי גם איש מעמיתיי המנוסים לא רמז לכך. יחד עם זה ברצוני לשוב ולהדגיש כי זוגיות היא סיפור בשנים. ניתן להסביר התנהגויות שונות ואפילו זהות באופנים שונים. אך אין אפשרות להבין באמת את המערכת הזוגית מבלי לשמוע באופן מקיף ויסודי את שני הצדדים. הסיבה לכך אינה חלילה שיפוטיות ואין זה מתפקידו של יועץ או מטפל לקבוע מי צודק ומי מתנהג לא יפה. העניין הוא להבין מה מניע כל אחד מבני הזוג ומדוע וכיצד יש אפשרות לשנות לטובה את מערכת התגובות ההדדית בזוגיות. הדבר מורכב ודורש החלטה נחושה לתקן, רצון הדדי להצליח, פתיחות לתהליך ותבונה. לפחות לחלק מזה יש רמזים חיוביים עבים מאוד בשני מכתבייך. לכן לעניות דעתי חבל על הזמן. די לסבול ולהיות כאובים. ניתן לגלות אושר, אהבה, מיצוי עצמי, צמיחה אישיותית אמיתית ברוח ובמידות ולפי הבטחת חז"ל למצוא ברכה גדולה. תשאלו את מי שכבר ניסו. יש המתקשים להאמין, אך בדרך כלל כשמתחילים לראות את האור כבר לא רוצים לוותר. גשו לטיפול בהקדם. סיבלכם כואב ומיותר. לא משוכנע שבעייתכם מורכבת מאוד אבל הכאב העלבון ותחושת ההשפלה זועקים. שלום מרקוביץ'

איך אתם מכינים את הזוגות לפורים-פסח?

שלום לכם! ימי פגרה הם זמן רגיש לזוגיות ובפרט החגים פורים ופסח. ברצוני לעורר דיון וללמוד מידע ומניסיון, איך מביאים לקליניקה את ההתמודדות עם חגים, אם בכלל. איזה רעיונות יש לכם להקדים רפואה למכה? ומה הדרך המיוחדת שלכם לעלות ולאתגר את זה בקליניקה? בכל הכבוד והערכה אברהם

הבעיות אותן בעיות ורק המקרים המוציאים אותן לאור משתנים

בס"ד לשואל הנכבד שלום. מנסיוני החגים רק מזמנים הזדמנות לבעיות לצוץ ולא יוצרים אותן. לכן אין הבדל מעשי מבחינת ההדרכה הזוגית לפני ואחרי החגים. אכן הגברת המודעות לכך, ושיחה על השאלה כיצד ניישם את הטיפול במהלך ההפסקה עקב החג עשויה להציף בעיות שייצרו "שרפות", שאותן ניתן אולי למנוע מראש כשישנה מודעות והסכמה. לעיתים הדבר יבוא מהמטפל שעיניו בראשו ולעיתים מהזוג. איני מכיר לפחות כללים מיוחדים לטיפול זוגי בחגים. שלום מרקוביץ'

לדווח לשדכן עובדות המהוות מגרעות - חשש לשון הרע?

הנני בחור מבוגר מאוד, חרדי, היוצא לשידוכים רק בתיווך שדכניות. לפעמים אני מגיע לשידוך, למישהי שחוקרת אותי רבות כבר בטלפון הראשון - באופן חד צדדי - על חיי האישיים, מטיפות מוסר, אומרות שזה אסור לי לעשות וכאן וכאן טעיתי בגדול ועוד כהנה וכהנה יחס פוסל ועביר ביקורת וחטטני באופן מוגזם ביותר ובשיחה ארוכה. וכל זאת כאשר אני מקפיד תמיד להתיחס בכבוד כמקובל, לא נכנס לחייהן האישיים, ודאי לא מטיף מוסר וכו' אלא רק משתדל למצוא את החיובי והמשותף אם ישנו ולחפש תכונות טובות קודם כל ולהתקדם במתינות ובלי להעליב. מיד לאחר מכן אני שומע מהשדכנית שהגברת לא מעונינת להמשיך בשום אופן והשדכנית לא פרטה למה. ומתוך כך עלה אצלי חשש, כיון שאולי הגברת דיברה אודותי רעות אצל השדכנית, כי הרי היא נשאלה על ידה למה את לא ממשיכה איתו, והיא צריכה להסביר זאת כדי להצדיק את עצמה. וכך יצא אוודי שם רע בקרב העוסקים בשידוכים שיזיק לי כמובן במציאת שידוך הגון. ובפרט שנוכחתי שיש שדכניות רבות המעבירות מידע ביניהן. האם מותר לי מצד הלכון לשון הרע, אחרי שיחת הכירות כזו לספר לשדכנית את שאלותיה של הגברת, ומה עניתי, ובלי להביע את דעתי על הענין אלא רק *עובדות* שהיו בשיחה, ומתוך כך היא תבין לבד איזה סוג אדם הוא הצד השני?

גש בהקדם להתייעצות עם מומחה מתאים

בס"ד ירון היקר שלום. כאבך נגע לליבי והחלטתי להתייחס. אין למעשה מספיק פרטים במכתבך היכולים לשפוך אור על מה שקורה ביחסיך עם השדכניות והנשים. לכאורה שאלתך הלכתית בענייני לשון הרע. לתחום זה איני מוסמך לענות בפורום זה. ממליץ לך לפנות לפוסק מתאים. באופן כללי ידוע שאדם צריך לצאת ידי הבריות כשם שהוא יוצא ידי שמים "והייתם נקיים מה' ומישראל". אדם מחוייב לעשות את הנדרש על מנת לשמור על שמו הטוב. כמו כן אין האדם מחוייב לסבול חרפתו ולא להשיב על אף שזו מידת חסידות חשובה - "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". אני רוצה להתייחס לעניין חשוב לא פחות, בעיניי מהשאלה ההלכתית גרידא. וזוהי שאלת התבונה בהתנהלותך האישית בתחום השידוכים והדרך הנכונה לתקשר עם הבריות. מדבריך עולה כי אתה במצוקה לא קלה. בחור מבוגר, ירא שמים המעוניין מאוד לקיים את המצווה ולשאת אישה, שהרי "לא טוב היות האדם לבדו" ו"לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר:לא תוהו בראה לשבת יצרה" וכו' אך יחד עם זאת נתקל לא פעם במצב שבו בשיחת הטלפון המקדימה הוא חווה דחיה ויחס לא ראוי מצד הממועמדות לשידוך. יחס כזה ושיחות כאלו המעוררות אצלו חשש שמא נשים אלו אומרות לשדכנית דברים העשויים לפגוע בשמו הטוב. סוגיא זו לא רק שהיא כואבת ומדאיגה, היא צריכה לימוד ועיון. מה מקור הבעיה? כיצד הדבר קורה לך? מדוע אתה נתפס בעיניהן כמזמין אותן להיכנס לחייך האישיים כבר בשיחת טלפון מקדימה אשר מבחינתן היא סתמית, שהרי הן אינן חושפות דבר אודות חייהן האישיים, כמוך. ייתכן והתשובה לשאלה היא פשוטה ותסתיים בכמה הסברים קצרים כיצד יש לנהל שיחה שכזו. אימון פשוט. מאידך גיסא ייתכן והתעמקות בסוגיא כזו תיקח אותך למקומות טובים ולפתרונות שיסייעו בידך לשנות את חייך לטוב לך כל הימים. האם ייתכן שרווקותך המאוחרת רומזת שכדאי לעיין בנושא זה לעומק? האם ייתכן שכשיחולץ "הפקק", יזרום מבארך זרם קר ומרענן "כמים קרים לנפש עייפה", ותרווה טוב כפול ומכופל? מציע לך לנסות. חייך יקרים וחשובים. ייתכן שנגעת בנקודה שמאפשרת מהפך לטוב. שלום מרקוביץ'

עד כמה חשוב היופי

קראתי גם את המאמר הבל היופי ועדיין שאלתי נשארה כמה מקום יש לתת למראה חיצוני אם הוא לא קיצוני לשלילה אך הוא גם לא אטרקטיבי מספיק.

יופי הוא התקשרות נפשית פנימית

בס"ד לשואלת היקרה. יופי לפי עניות דעתי, אינו משהו חיצוני. "נזם זהב באף חזיר אישה יפה וסרת טעם". היופי הוא תוצאה של חיבור אמיתי ופנימי בין האישיות וטובה לבין הופעתו החיצונית של האדם. כך אסתר הייתה יכולה להיות "ירקרקת" ומצד שני חוט של חסד משוך עליה. יש אנשים בעלי קסם אישי הנושאים חן בעיני כל רואיהם על אף ש"אובייקטיבית" אינם אנשים יפים, ולכן למרות זאת אנשים נמשכים אחריהם. כך גם משה רבנו היה "כבד פה וכבד לשון" ובכל זאת מנהיג גדול שהעם כולו הלך אחריו והעריץ אותו מאוד. עניין המראה החיצוני תלוי גם הוא בהתקשרות הנפשית. לעתים בתחילה יש קצת דחייה אך כשמדברים ו"נפגשים גם עם האישיות" פתאום המראה מפריע פחות או מפסיק להפריע כלל. לפעמים אפילו בן הזוג המיועד מתחיל להיראות לפני הנישואין או לאחריהם דווקא נחמד ונמשכים להיות קרובים אליו. יש לזכור את הדרכת חז"ל במסכת קידושין שאסור לאדם לקדש אישה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ורחמנא אמר "ואהבת לרעך כמוך". חשוב לבחון את היכולת לאהוב ולהתקשר לפני הנישואין. מי שמתחתן ולא יהיה מסוגל לאהוב אל לו לעשות זאת. על כן בחינה של היכולת להתקשר חיונית לפני הנישואין. לאחרונה פנתה אלי אישה בשאלה דומה. כשבחנה את העניין הכירה לפתע בכך שכשהפגישה זורמת ונעימה הוא נראה לה פחות דוחה. לפעמים אפילו יש רגעים שהבעת פניו נראית עם קסם מסוים. במקרה ההוא לפחות נדמה לי שאני עומד לקבל הזמנה משמחת. העיקר הוא הקשר. כששואלים הרבה על היופי סימן שהבעיה אינה שם. לעתים הבעיה אצל ה"מכוער" אך יש לדעת שלפעמים הבעיה היא אצלי המביט. ונראה לי שאין כאן מקום להאריך עוד. בברכת הצלחה אמיתית שלום

כיצד אתמודד עם כעסים?

בס"ד ליועצי ינר שלום! אנו נשואים זה כשלש שנים וחצי ויש לנו ילד בן שנה וחצי. שלום הבית שלנו תקין אך יש לנו בעיה קשה מאד שכל דבר קטן שאני עושה אשתי כועסת וצורחת בקולי קולות. אני גם סובל מכעס אך לפחות אני לא מזיק לאחרים, אני בולע את הצפרדע וזורם הלאה. איך אתמודד? בעל סובל

טיפול אצל מטפל זוגי שהוא גם פסיכותרפיסט

בס"ד לבעל הסובל שלום. אין ספק שאתה סובל מאוד. קשה לדעת בוודאות כיצד אשתך מרגישה מבלי להקשיב לה. יחד עם זה יש להניח שאם היא כועסת היא כנראה חשה כעס ו/או תסכול, כלומר יש דברים המציקים לה ומטרידים אותה. והדבר מחייב בירור. מצד אחד אתה אומר שכל אחד מכם סובל מכעס שיש בו. מצד שני יש כאן בעיה זוגית כי הדבר מפריע לך וייתכן שכעסך או מעשים שלך מפריעים לה וגורמים לה לכעוס, לדבריך באופן לא פרופורציונאלי. הייתי ממליץ במצב כזה לפנות למטפל זוגי שהוא גם פסיכותרפיסט. לא כדאי להזניח את העניין. ראשית מפני שייתכן שהבעיה הזוגית שלדבריך אינה נוראה תתפתח ובכל מקרה כבר עכשיו היא מונעת התפתחות בריאה של היחסים כפי שהיה ראוי ויכול להיות, שכן מצד אחד אתה מרגיש טוב בקשר, יש שלום בית לדבריך, מצד שני כתבת לנו מתוך מצוקתך. טיפול יוכל לקדם מאוד את יחסיכם למקומות טובים לעיתים הרבה יותר ממה שאתם משערים שניתן להגיע אליהם כיום. שנית התגברות על כעס אינה פעולה טכנית. האדם שלומד "הסר כעס מליבך" וכן שעל פי דין אסור לכעוס כלל, אינו הופך למי שאינו כועס. כמו כן הניסיון לשלוט בכעס ולא להוציאו אינו פיתרון אמיתי לבעיה. כפי שכתב ידידי המומחה, הרב בן סימון. התהליך כרוך בהבנת הכעס וההכרה בו ורק לאחר מכן ניתן ללמוד לשלוט בו ועם הזמן גם להיפטר ממנו. כמו כן אם הוא חלק ממערכת זוגית לקויה יש להבין את המערכת הזוגית והתהליך האישי גם יחד וללמוד כיצד משנים באמת כיוון. בהצלחה. אל תזניח. בע"ה תגיעו יחדיו לאהבה ואחווה שלום ורעות וגם באופן אישי תזכו לצמיחה אישיותית ורוחנית נפלאה. שלום מרקוביץ'

ביתי כבר לא צעירה ועמדה להתארס עם בחור המבוגר ממנה בשנתיי

הקשר התקדם באיטיות והיו בו גם נסיגות רבות בעיקר מצד ביתי.לבסוף כשהחליטה לקבל את הצעת האירוסין שלו הועלה הנושא הכספי -שמבחינתינו לא כ'כ קריטי אך התברר שלמשפחתו של הבחור הנושא הוא קריטי והסכום שאני יכולה לתת -זעום ולא מתקבל על הדעת -מבחינתם. ערכתי פגישת הכרות עם ההורים וההתנהגות שלהם מהרגע הראשון הייתה אגרסיבית ועיסקית בלי שום אפשרות להגיע לשיחה נינוחה יותר. לאחר 10 ד' לא נעימות הם סיכמו שאין מה לשבת אם לא נעלה את הסכום -ונפרדנו. נשארתי בהרגשה כבדה של אכזבה מהתנהגותם הלא אנושית וכל אותו היום הבחור לא צילצל לביתי והשדכן -שכל הזמן נידנד-לא התקשר, בערב הבחור צילצל ולדעתו הייתה הונאה מצידנו שכן השדכן הבטיח סכום גדול בשמינו ולדבריו -כיון שהשדכן ידיד שלהם שנים ארוכות -הם מאמינים לו יותר. אני יודעת שהשדכן הגזים ולא התייעץ איתי לפני שנקב בסכום. להרגשתי ,למרות שהבחור איכותי -אין מקום להוסיף כסף לאחר התנהגות ההורים ועדיף לא לסגור שידוך למרות שהזוג כבר הרגיש חיבור טוב(אם כי ביתי מעט יותר מסוייגת מאשר הבחור ). אני לא מרגישה שאני מעוניינת להתקשר עם אנשים כאלה,האם לדעתכם אני פועלת כשורה?

להקשיב היטב לדבריה של הגב' תור

בס"ד לפונה היקרה שלום. ראשית חייב להסתייג מכך שכנראה אני שייך לחוגים אחרים וייתכן וישנם קודים שאיני מבין עד הסוף. יחד עם זה שתי הערות. האחת - הלא הבחור צילצל ואמר ש"הם" מאמינים לשדכן ולא לכם. מי זה הם? זה כולל את הבחור? אם כן האם אין פירושו של דבר שהעמדה אינה רק של הוריו? ייתכן שכמו שאמרו קודמי המומחים, דעה כזו לגיטימית, אך נראה מדברייך שאת ולדעתך גם ביתך באות מגישה מאוד שונה. האם אין זה מוסיף קושי גדול על ההתלבטות הקיימת ממילא? מה ההשלכות של גישה זו בעתיד? מה המקום שהבחור מייחס לקשר ולחיבור הנפשי שצריך להתפתח בין בני זוג? כיצד תשפיע החוויה הזו על עתיד הקשר? השניה - האם אתם מסוגלים לעמוד בדרישותיהם? אם כן מה תהיה ההשלכה של כך על ילדיכם האחרים אם יש עוד לחתן? מה תהיה ההשלכה על איכות חייכם אם תעמדו בדרישותיהם? מה תהיה ההשפעה של זה על כל מרחב חייכם לרבות שלומכם ובריאותכם? וכל זה כשביתכם אינה בטוחה? מצטער שרק היעליתי שאלות. לא מרגיש שמהמקום שלי נכון לתת את התשובות. אתם באים ממקום שונה כנראה ומה שחשוב זה מה הן תשובותיכם על כל השאלות. בכבוד רב שתזכו לראות ברכה בילדיכם ולראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודה. שלום מרקוביץ'

איך אמגר את הכעס?

ליועצי ינר החשובים שלום רב! אני מרגיש שהכעס מחלחל בי והורס אותי, את בריאותי ומשפחתי. שלום הבית שלי הולך ונהרס. איך אני יכול להצליח למגר אותו אחת ולתמיד? שלמה

פנייה לפסיכותרפיסט

בס"ד לשואל הנכבד שלום. איני מזלזל בדבריהם החשובים של קודמי וידידיי היקרים, המומחים. יחד עם זה תיאורך קשה מאוד. עליך לגשת ולערוך בירור פנימי אמיתי של מקור הכעסים וללמוד לשלוט בהם. ברוב המקרים כשישבתי בקליניקה עם אנשים הם דיברו על ללמוד לעצור את הכעס שפירושו בעולם הנפש לנסות ללמוד ולהדחיק. לזה יש ערך מועט ולפעמים אפילו שלילי. ייתכן שגם היום חלק ממה שקורה הוא תוצאה של דברים שהדחקת וגם עם פסיכותרפיסט ייקח קצת זמן להבין את עצמך עד הסוף. אל תוותר, תקן את חייך. העמד אותם על עומדם. כשהחיים ישרים הם זורמים באופן נפלא וממלאים את האדם אושר גדול. לא רק שייפסק הסבל אלא תהייה פריחה ומה יותר יקר מחייך וממשפחתך. פנה לפסיכותרפיסט במהירות האפשרית אל תמתין ואל תדחה. אתה נשמע סובל על פי מכתבך. בהצלחה שלום מרקוביץ'

הדדיות מה היא?

ביני לבין אשתי יש המון כעסים ותחושה רעה בבית, התייעצתי עם איש מקצוע דרך הטלפון והוא אמר שהבעיה היא של שנינו, ניסיתי לומר לו שאני משתדל מאוד ובאמת אני משתדל מצידי לעשות הכל אך הוא חזר על עצמו שהבעיה היא של שנינו, קראתי גם בפורום הזה שיש הדדיות בנישואין, האם אפשר להסביר על מה אתם מתכוונים כי זה נראה לי מנותק מהמציאות.

לך לטיפול. לא עושים זאת בטלפון.

בס"ד לשואל היקר שלום. טיפול הוא דבר רציני, יסודי, הדורש זמן. בטיפול מתפתחות תובנות חדשות רבות ומשמעותיות לגבי החיים והבנתם לעומקם. איני מאמין שמשיחת טלפון והבהרת מושג תבוא הישועה. עליך לגשת לטיפול אצל אדם מקצועי יחד עם רעיתך. אין לזה שום תחליף ראוי. התובנות שתקנה שם אינן "טכניות" של ידיעה. אלא של תפיסה עמוקה כזו שבכוחה להניע את החיים כולם לכיוון עמוק יותר וטוב יותר לכם ולמשפחתכם כולה. רק אמש שוחחתי עם מטופלת שהיא בעצמה הזעיקה משטרה לביתם אך לפני שבועיים שלושה וכיום התקשרה לומר שבנות משפחתה מעירות לה כבר כמה פעמים שאינן מבינות כיצד היא ובעלה השתנו לטובה. כך יכול להיות גם אצלכם אך רק בטיפול אמיתי ויסודי. בהצלחה בורא העולם בקנין השלם זה הבנין שלום מרקוביץ'

האם יש לנו בית טוב?

ליועצים הדגולים בינ"ר אנו זוג צעיר מאד ושלשה חדשי נישואין מאחורינו ונתגלו בינינו הרבה מאד חילוקי דעות. האם זה דבר נורמלי? האם ביתנו לא בסכנה ח"ו? זוג מודאג

דיאלוג המבוסס על הבנת הצרכים

בס"ד לזוג הצעיר והמודאג שלום. ראיתי את פנייתכם ואת תשובות המומחים היקרים ידידיי. דאגתכם נגעה לליבי. לעניין שאלתכם. אם זה מרגיע אז חשוב לומר לכם שחילוקי דעות וקשיים כתוצאה מפערים בין בני זוג מאפיינים לא פעם זוגיות בתחילת הדרך. הדבר נובע ממספר גורמים וסיבות. אנחנו שונים כי אנו אנשים שונים, כי אנו איש ואשה, כי לכל אחד ניסיון חיים שונה, כי כל אחד הפנים נורמות אחרות בנושאים שונים, כי אישיות של אדם היא כל כך רבת פנים שהתאמה מוחלטת כמעט לא יכולה להיות מצויה אלא באגדות. בוודאי ניתן למנות סיבות רבות נוספות. השאלה העיקרית כמובן אינה האם זה נורמלי, שכן אם זה נורמלי אז מה? צריך לחיות עם הבעיה? להשלים עם הסבל? - לדעתי בשום פנים ואופן לא. הנקודה היא ללמוד ולדבר בשפת הצרכים. לא בשפת העמדות. בנוסף לכך ללמוד לקבל את השני ולא לנסות לשנותו. לכבד את היותו אדם שונה ואת הלגיטימיות המוחלטת שכך גם ימשיך להיות. זה קשה לפעמים, אך יש להתרגל לרעיון שכל אדם נועד להיות הוא בעצמו ולא משועבד לאישיות זולתו ותפיסותיו. כשלומדים לכבד ולקבל את השוני ולדבר על הצרכים האמיתיים מוצאים את הדרך להתקרב באמת וליצור ידידות אמיתית עד כדי "היא חברתך ואשת בריתך" ואז מגיעים לנעימות עליונה, ולביטחון אמיתי בקשר. אין טוב מכך לאדם שהרי הקב"ה בכבודו ובעצמו העיד כי "לא טוב היות האדם לבדו", על כן חייבים ללמוד להתחבר באמת באופן נפשי אמיתי. אהבה אמיתית פירושה למידה של השני והבנת צרכיו והשתדלות אמיתית להיענות להם. הדבר אינו תמיד קל. לעיתים לא ניתן להיענות לכל צרכי הזולת מסיבות שונות. אך ככל שאוהבים יותר ונענים יותר לצרכיו של בן הזוג, כך היחסים מתקרבים ונפתחים מעגלים חיוביים של התקרבות שמחפים ברוב המקרים על הפעמים המעטות שבהן איננו מצליחים עדיין לאהוב את בן הזוג יותר ולהיענות ליותר צרכים שלו. הדיבור בשפת הצרכים אינו פשוט והוא דורש עיון ולימוד. נסו בעצמכם. אך יחד עם זאת אל תחוו הרבה סבל. ככל שהזמן עובר ואתם צוברים חויות שליליות התיקון אח"כ עלול להיות קשה יותר. אתם בתחילת הדרך וטיפול זוגי הוא מילה חזקה מידי בדרך כלל בשלב זה. מצד שני הדרכה זוגית טובה, ערכה לא יסולא בפז. כשלומדים להיות חברים כל החיים הגשמיים והרוחניים מתהפכים לטובה. כך על פי התורה, חז"ל, וכך לפי כל מי שהתנסה ולא מוכן לוותר. היו חברים. לימדו לעשות זאת. בידידות והזדהות שלום מרקוביץ'

סימנים לבעל מכה

הייתי רוצה לדעת איך אוכל לזהות תסמינים של בחור שעלול חס ושלום להיות בעל מכה.. תודה רבה!!! וחג שמח!

יש הגדרות למס' סימנים מקדימים

בס"ד לשואלת היקרה. יש בהלט מס' סימנים בהתנהגות הבחור האמורים לעורר סימני שאלה. סימנים אלו אינם מדע מדויק ואינם הוכחה מוחלטת אחד לאחד, יחד עם זה השאלות נוסחו ע"י אנשים שעסקו בתחום ולא כדאי לזלזל ולהתעלם. הדברים אינם סותרים כמה מהעצות החשובות של קודמי המומחים. כדאי לך להבין מדוע נושא זה מטריד אותך? האם יש משהו בחוויות שלך שמצדיק טיפול והבנת העניין לעומק? גם מזה לא נכון להתעלם, חייך חשובים דים כדי שתקדישי את המחשבה והמאמץ הנדרש לסדרם ולבנותם כראוי. מכך ששאלת באינטרנט, אני מבין שהוא נגיש לך על כן דעי שאת השאלות והנקודות לבירור בעניין סימנים מקדימים של בעל מכה ניתן להוריד. בכבוד רב באיחולי הצלחה בבניין בית אמיתי של שמחה ואור שלום מרקוביץ'

דחיית מועד חתונה

שלום, אני ובן זוגי קבענו תאריך סגור לחתונה לעוד כחצי שנה. עדין לא פתחנו תיק ברבנות. נקלענו למצב כלכלי די קשה וברצוני לדעת אם מותר לדחות את החתונה בחצי שנה.

באופן עקרוני לא דוחים אבל כדאי לגשת לרב להתייעץ

בס"ד לשואלת היקרה שלום. באופן עקרוני לא דוחים נישואין בגלל ממון. וכך מביא בספר הנישואין כהלכתם. מכמה מקורות. יחד עם זה לעתים העניין קשור ונוגע לדברים נוספים לרבות שלום בית. לכן צריך לגשת לחכם להתייעצות אישית ולפעול בהדרכתו. בבברכת מזל טוב יהי רצון שישלח ה' ברכה בביתכם שיוקם בע"ה בעיתו. שלום מרקוביץ'

צורך רגשי

אני יוצאת עם בחור כבר חמישה חודשים. לשנינו רגשות אחד כלפי השני ורוצים שהקשר יצליח ויביא לחתונה. כבר בתחילת הקשר שמתי לב לפער מסוים בינינו. אני רגישה מאוד, חברותית, משתפת ומוחצנת, אוהבת לנתח סיטואציות, לדבר על מודעות עצמית ותהליכים רגשיים,להתפלסף והוא-מגדיר עצמו כפשוט, מופנם מעט, מעדיף להתלוצץ ולא להתעסק בדיבורים "כבדים". בכל פעם שהתחלתי לדבר על נושאים "לעומק", הוא כלל לא הגיב אליהם והעביר נושא. כששוחחתי איתו על כך, אמר שלא שם לב שבכלל דיברתי על משהו "גבוה". הדבר מפריע לי מאוד מכיוון שמרבית שיחותינו "שטחיות" בעיני וחסר לי שהצד הזה שבי לא בא בקשר שלנו לידי ביטוי. בנוסף, היה קשה לי עם תגובתו כאשר דיברתי על נושאים אישיים שחשובים לי. לדג' דיברתי על מותה של סבתי והקשר המיוחד שהיה לי אליה, והוא לא הגיב בנושא ודבר על זה שהוא צריך להחליף לאוטו את הריפוד..כאשר הפנתי את תשומת ליבו לתגובותיו הוא הקשיב לי, אבל התקשה להתייחס לנושאים אישיים-רגשיים שהעלתי ולהצליח לתת לי תחושה שהוא מבין ומתעניין במה שאמרתי. עם התקדמות הקשר הגענו למשבר. נכנסתי לתקופת אינטנסיבית מאוד בלימודים ובעבודה. על מנת להשקיע בקשר ויתרתי על הצטיינות בלימודים (דבר שהיה חשוב לי לפני כן) ולא הקדשתי כלל זמן לחברות ולמשפחה. מנגד, עלה הלחץ מצידו להתחתן ושאגיע כבר להחלטה(שנינו דתיים ופרק זמן של שלושה חודשים נחשב מספיק להכרעה בעיני הסביבה..). חשתי במתח ולחץ רב, ובכיתי המון (גם מולו). ניסיתי לשתף אותו ולשאוב ממנו עידוד, אולם הוא הביע הזדהות מינימלית מאוד כלפי תחושותי. לא התייאשתי, ישבנו יחד ואמרתי לו בדיוק את המשפטים שאני צריכה שיאמר לי ומה עליו לעשות על מנת לעודד אותי. הוא עשה זאת, אך ניכר כי הכל חיצוני. הוא בעצמו אמר כי הוא לא מצליח להתחבר לרגשות שלי וכאשר הוא חוזר הבייתה הוא שוכח ממני ומתחושותי ומגיע לפגישה הבאה כאילו הכל כרגיל. פעם אחת ניסה להזדהות איתי ונכנס לדיכאון ולתחושה קשה וביקש לנסוע הבייתה וללכת לישון (להיכנס ל"מערה"..). אני יודעת שהוא לא מתנהג כך מתוך חוסר התחשבות. הוא באמת משתדל ורוצה בטובתי ואיני כועסת עליו. אך עדיין, אני מרגישה שצורך רגשי גדול שלי לא בא על סיפוקו. בתקופה האחרונה אני חשה בכאב נפשי גדול ואף בתחושת חנק מהקשר. לפעמים איני רוצה לראות אותו רק מהפחד ששוב אפגע לאחר שאחשוף עצמי ואביע רגש והוא לא ידע כיצד להתייחס אליו ולהכיל אותו. אני יודעת שהקושי מאפיין הבדלים יסודיים בין גברים לנשים ואפילו קראנו שנינו את גברים ממאדים ונשים מנגה כדי לנסות לפתור את הבעיה. אבל, לפעמים נראה לי שהוא יותר מדי "גבר" ואני יותר מדי "אישה" ואיני יודעת אם נוכל בכלל לגשר על הפער הזה? וגם אם הדבר אפשרי, כיצד אעשה זאת כשאני חשה כאב והתחלה של ייאוש מהקשר?

שווה בירור מקצועי

בס"ד לגילי היקרה שלום. אפשר להתפלסף הרבה. מסכים עם רוב הדברים שכתבו ידידיי המומחים. יחד עם זה ניכר שאת קרועה ושום החלטה אינה קלה. כמו כן האפשרות לקשר נישואין עמוק וטוב שיתפתח לאחר הדרכה מקצועית, כל כך חשובה ומשמעותית לכל אדם, עד שבעיניי שווה ייעוץ עם יועץ נישואין. ממליץ במקרה זה על יועץ שהוא גם פסיכותרפיסט שיוכל לבחון לפחות ממבט ראשון, גם כיוונים שאינם קשורים דווקא בקשר הזוגי. העולם שייך לאמיצים המתמודדים ואינם מוותרים אלא משתדלים בכל כוחם למלא את ייעודם. והרי "לא נברא העולם אלא לפריה ורביה" כי "לא תוהו בראה לשבת יצרה" וכן "לא טוב היות האדם לבדו". וכשהאדם משתדל מלמטה מסייעים בידו מלמעלה. אמן כן יהי רצון. שלום מרקוביץ'

האם המטפל נתן לנו צ'אנס?

אני ואשתי נמצאים עתה בטיפול זוגי אצל אדם שכולם שיבחו את יכולותיו וכישוריו בתחום. אציין שאני הוא זה שיזמתי את הטיפול -אני מחפש זוגיות יותר טובה ויותר בריאה אבל לא היה לי כל כוונה לפרק את המסגרת המשפחתית אלא ללבן את הבעיות ולהמשיך הלאה בשמחה.אולם אני חש שמהרגע הראשון הוא לא נתן לנו הרבה סיכוי לשקם את היחסים בינינו. אמנם הצלחנו להציף הרבה מהכאב ותחושות העלבון שאנו חשים מהיחס של בן הזוג כלפינו, אך הוא טען -לטעמי ביהירות ובפסקנות- שיש תהום פעורה בינינו ואיננו מתקשרים יחד כלל, ולדעתו קשה לראות אותנו משתפים פעולה עוד. הצהרה זו מפיו גררה את אשתי להצהיר מצדה שהיא אינה רוצה קשר פיזי או רגשי אתי. לדעתי הוא תמרן אותנו לתוך מבוי סתום, ולא היה צריך לעשות זאת מראש. הצרה היא שיש לנו ששה בנים משותפים- שזה בכלל לא פשוט לגדל אותם ביחד ובודאי ובודאי אם ניפרד זה יהיה קשה שבעתיים. אם היו לי ששה בנות עוד הייתי יכול לדמיין חיים פרודים אבל כל הבנים שלי כרוכים אחרי- מהילד בן 3 עד הבכור בן 14- ואני אוהב את כולם עד מאוד. אינני יכול לדמיין חיים עם מישהי אחרת או חיים בלי המשפחה שלי בהרכב מלא

מסכים לדעת קודמי. ייעוץ נוסף אצל מטפל אחר רצוי ברמה גבוהה

בס"ד ליהודה היקר שלום וברכה. אכן לא תמיד נכון להציל נישואין. יחד עם זה בדבריך אין די נתונים כדי להגיב לעצם העניין. יחד עם זה אם יש ביניכם בעיות תקשורת קשות, פנו פעם שנייה ונסו אצלמטפל שהוא גם פסיכותרפיסט. ייתכן שמטפל ברמה כזו יוכל לגשת לעניין באופן מקיף ומעמיק יותר ולמצוא פיתרון גם במצבים יותר קשים. בברכה שלום מרקוביץ'

רווקות

שמי יסכה בת 32 עוד חודשיים אני לא נשואה ואני סובלת מזה סבל רב טיפלתי לא פעם בבעיה המתקשרת אוטמתית לילדותי הלא פשוטה בה סבלתי אלימות פיזית ומילולית כאחד אני וחלק ממשפחתי היום יש" בית "מפורק חלק התחתנו אחד גרוש ואני . שהגעתי מזמן לגיל נישואין ואני לא מצליחה לעשות זאת בעוד שכל המחזור בבית הספר התחתנו מזמן. זה מלווה בדיכאונות לא מעט והתפרצויות זעם של קללות על עצמי וכד'.. אני ממש מבקשת לפעמים למות. אני יודעת שפסלתי על מראה חיצוני ברמות של גועל ודחייה ובלבול רב . האם עלי לטפל דרך פסיכולוג כמו שעשיתי עד כה או יעוץ אודה לכם אם תתיחסו לשאלתי יסכה.

מסכים עם הרב אליהו בן סימון.

בס"ד ליסכה היקרה. יש קצת אי בהירות. אני מבין שהיית בטיפול פסיכולוגי. קשה לחוות דעה בלי פרטים. באופן כללי רצוי להמשיך כפי שכתב הרב בן סימון. יחד עם זה אם את מרגישה "תקועה", יש מצב שבו כדאי לנסות גם פסיכותראפיסט אחר. בהצלחה שלום מרקוביץ'

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

להגדיל

ממליץ להגדיל ולהרחיב. אשמח עם סיום העבודה לתואר שני כפי שהצעתי בעבר לקחת בוחלק אם תהיו מעוניינים.

חוסר "קליק" אצל הבחורה

בוקר טוב למומחים הנכבדים. אשמח אם תתייחסו לבעייתי. אני גרוש בן 39 ואני בקשר עם גרושה בת 32. אנו בקשר כחודש ומקיימים שיחות כמעט מדי יום וגם נפגשנו פעם אחת (אני גר בצפון הרחוק והיא במרכז הארץ). השיחות שלנו זורמות ומעניינות, היא בחורה מעולה ויש לי כלפיה הערכה רבה. אף הבעתי את רגשותי אליה באמצעות מתנות חג. לדעתי, יש לנו פוטנציאל אדיר עם נתחתן. אך הבחורה טוענת שהיא לא מרגישה את ה"קליק" היינו, משיכה רגשית עזה, על אף שמבחינה שכלית נטו, היא נוטה להסכים שאנו מתאימים. שאלתי היא: האם הקשר הוא אבוד, או שניתן לעשות משהו בנידון ? תודה מראש מוטי

הרגשה של קשר נפשי היא דבר חשוב. צריך לפתח קשר בחוכמה.

למוטי היקר. אתה אומר שהשיחות זורמות ומעניינות. אתה נמשך אליה. מה מקופל בתוך זה? לכאורה אם מה שמקופל שם זה סתם מעניין לדבר והיא נחמדה. אין כאן הרבה. אך אין זה אומר שאין מקום לפתח את הקשר אם בת הזוג המיועדת מסכימה לכך. לעומת זאת אםמה שמקופל במילים אלו זו העובדה שאתה מרגיש שפגשת נפש מבינה, והרגשה של קשר פנימי, לא הייתי מוותר בקלות. קשר נפשי פנימי הוא דבר יקר המציאות ונותן לאדם את הכוח לחיות את חייו באופן שונה ומרומם. זוהי הברכה שבורכנו לאחר שהודיע לנו הקב"ה, "לא טוב היות האדם לבדו". יחד עם זה יש לברר מה תחושת הצד השני. האם היא זקוקה ליותר זמן כדי להחליט? האם שיחות טלפון, כפי שציינו קודמי אינן מספקות? (אני מזדהה עם טענה זו). לא ניתן לקדם קשר וגם לא כדאי לעשות זאת מעמדה של לחץ ומבלי לכבד את התהליך הפנימי של הצד השני. מכך לא תמיד יוצא טוב. בהצלחה שלום מרקוביץ'

האם כדאי להתגרש?

שלום, אני נשואה כמעט 8 שנים, התחתנתי עם בעלי בגיל 20 ,הוא היה בן29 .יש בינינו הבדלים רבים מאוד גם תרבותי, גם מנטאלי וגם בדת (הוא חילוני ואני דתיה). בעלי מכבד אותי ושומר שבת בבית. כשהתחתנו למרות כל המריבות בגלל השוני, אהבנו מאוד ועדיין אנחנו אוהבים אך אני מרגישה שאני לא יכולה לחיות איתו יותר, אנחנו כל הזמן רבים וזה מאוד פוגעה בילדים שלנו (ב"ה יש לנו 3) יש לנו חילוקי דעות רבים ודווקא לא בנושאי דת, אנחנו פשוט לא מצליחים לתפקד ביחד כזוג, הוא בא מבית שאמא שלו עשתה הכל ולא ואבא שלו והילדים לא עשו כלום ואני באה מבית עם שיתוף פעולה בין כולם ועזרה הדדית בהתחלה, לצערי עשיתי טעות ופשוט התנהגתי כמו אמא שלו הכל עשיתי בכוחות עצמי אך מהר מאוד זה הביא אותי לידי מרמור, ואז זה כבר היה מאוחר מדי מכיוון שבעלי התרגל שגם האישה שלו עושה הכל כולל קניות (אני לא מסוג הנשים שמעירות לבעל ואז לבעל אין חשק לעשות כלום.. אלא להפך אפילו שהוא קנה לי מלפפונים רקובים באחת הפעמים היחידות שהוא עשה קניות, לא אמרתי כלום) אני פשוט חושבת שבעלי עצלן ולא איכפת לו לאף אחד חוץ מעצמו! כנראה כשהייתי צעירה חשבתי שאוכל לשנות אותו וכמובן שטעיתי. עכשיו יש לנו בעיות בפרנסה ולמרות שאני עובדת במשרה חלקית אנחנו לא מסתדרים, בעלי לוקח המון ימי חופש מכיוון שהוא לא אוהב את מקום העבודה.. אין לו אחריות אפילו שהוא כבר מבוגר. אני מרגישה שאני צריכה לגדל עוד ילד בבית ואין לי כבר כוחות. התרחקתי ממנו מאוד והוא לא מבין למה וכשאנחנו מדברים הוא משתנה למספר ימים לטובה אך מהר מאוד חוזר לעצמו... אני ניסיתי להתגבר על עצמי פעמים רבות ולא להיכנס איתו למריבות ליד הילדים אך אינני מצליחה. אולי זה בגלל האופי שלי או בגלל שבעלי כל הזמן מושך אותי למקום הזה מבלי להתחשב בילדים. כיום אני מרגישה שעדיף להתגרש מכיוון שזה הפיתרון הכי טוב לי ולילדיי. אני לא חושבת שאהבה מספיקה, אם לא מצליחים לגשר על הפערים, ניסינו מס' פעמים ללכת לטיפול זוגי וכל פעם זה התפוצץ גם בגלל מצב כלכלי.. אני מרגישה שאין לי יותר כוח להילחם, ואני מרגישה שגם עשיתי טעות כשהייתי נערה ואני לא רוצה לחיות אותה כל החיים. חשוב לי שתדעו שאני ובעלי מדברים המון ואני תומכת בו מאוד, אך זה לא עוזר.. ולכן אני שואלת האם כדאי להתגרש? אני בכל אופן חושבת שכן....

לפנות בהקדם לפסיכותרפיסט

בס"ד לשרה שלום. כפי שציינו קודמי המומחים, יש ביניכם אהבה ונראה ממכתבך שיש מקום להציל את הנישואין. מיותר לומר שאם זה אפשרי דרך זו עדיפה. בדרך כלל העבר של אדם משפיע על תפיסותיו ועל מה שהוא מביא עימו לחיי הנישואין כמו לכל מקום שהוא הולך. יחד עם זה ההנחה כי עבר של אדם ו/או ההרגלים של תחילת חיי הנישואין שלכם חוסמים שינוי אינה בהכרח נכונה. את מציינת קשיים כלכליים ואת העובדה שלבעלך קשה להתמיד בעבודתו. הוא אינו אוהב אותה. זה יכול להיות אופייני לדיכאון קל או בעיה אחרת. ממליץ לפנות למומחה שהוא גם פסיכותרפיסט ולא רק יועץ נישואין. אני משוכנע שכשתמצאו את המטפל/ת הנכון/נה חייכם יכולים להשתנות ולהפוך לטובים נעימים ואפילו עם פוטנציאל משמעותי לחיבור נפשי שיש בו גם צמיחה הדדית אישיותית תוך הנאה ותמיכה. אם יש גן עדן עלי אדמות - אתם יכולים אם תפעלו נכון להיות שם. בתפילה להצלחתכם שלום מרקוביץ'

ייעוץ לגבי המשך הדרך בנישואים

אני נשואה 3 שנים פלוס שני ילדים בני שנתיים ובן שלושה חודשים . לבעלי זה נישואים שניים, יש לו ילד בן 9 . בעלי התחזק בדת לפני כארבע שנים ולאחר החתונה זה התחזק אצלו יותר . מאז החתונה אנו חווים משברים בנושא הדת . לאחר לידת הבת , הייתי אצל אימי לעזרה ואז עברנו משבר גדול בו הוא היה מתעלם מקיומי ומקיום הילדה , הוא הבטיח שאחזור לבית הכל השתנה אך לשווא , חזרתי לבית ולא היתה כל עזרה מצידו , מה שעניין אותו זה רק הילד שלו והדת . הרגשתי בודדה מאוד . לאחר כחודש היינו אמורים לעבור דירה ( אנו גרים בשכירות ) ואז פרץ בינינו ויכוח והוא זרק לי את הדברים שלי ושל הילדה לבית של אמי , עברתי עם הילדה לאמי והוא פתח תיק ברבנות לגירושים בהמלצת " רב" שהוא מכיר וייעץ לו כביכול להתגרש ממני בטענה שאני מורדת . אותו אדם אף ניסה לדבר עימי בטענה שהוא יועץ זוגי אך מאחורי הקלעים פעל לרעתי ואף איים עליי . הגענו לפגישות ברבנות שבמהלכם כבר היה לנו תאריך לגט . (כל אותה תקופה אפשר לומר שהוא לא התייחס בכלל לילדה והיה מצבים שהוא לא ראה אותה שלושה שבועות ואף יותר ) , כאשר הגיע המשפט החלטנו לתת הזדמנות נוספת לנישואים והוא אף הבטיח שנלך לטיפול זוגי , חזרנו ונכנסתי להריון שני . היתה תקופת רגיעה אך מאז לידת הבן שוב התחילו כל המריבות וזה נהיה גרוע יותר . הוא התחזק יותר ומה שמעניין אותו זה רק שיעורי תורה , לא מעניין אותו הילדים ואני .הוא טוען שהמשפחה שלי שאיתם הוא רב ולא מדבר איתם משפיעה עליי , הוא טוען שכל דבר שאני אומרת זה נגד הילד שלו , יש לו רגשי נחיתות כלפי הילד שלו, רוב הזמן הבית מתנהל בצעקות ואיומים שילדיי שומעים אך כשהילד שלו מגיע אסור לצעוק או להתווכח . לפני שבועיים הילד שלו היה צריך לעשות אצלנו סופשבוע אך הוא החליט שבגלל שרבנו באותו יום לברוח עם הילד שלו למשפחה שלו שגרה בצפון הארץ ולהשאיר אותי עם שני הילדים לבד בבית לשבת . הוא כל הזמן מחפש מה לא בסדר ומתנהג כאילו אני איזה שפחה שלו שחייבת לנקות , לבשל , לסדר , לדאוג לילדים והוא מצידו ייתן הוראות מהצד מה לעשות . אני כבר מאוד מיואשת מהמצב . יש עוד הרבה בעיות שקשורות לכלכלת הבית , לתקשורת לקויה בינינו ועוד . האם עדיף לסיים את הזוגיות הזאת כאשר הילדים עוד קטנים או לנסות טיפול זוגי .?

לפנות ליועץ שהוא גם פסיכותרפיסט

בס"ד למ.מ שלום. מצוקתך ניכרת וכואבת. מתיאור התנהגותו של בעלך ניכר שגם הוא חש מאויים. בהחלט יש ביניכם מצבים קשים. נראה לי שבעייתכם אינה בהכרח רק בעיה במערכת הזוגית ובאינטרקציה ביניכם. ייתכן שהבעיות גולשות לצורך להתייחסות גם לפן האישי של הטיפול. יחד עם זה - לא מוותרים בקלות. ניסיונכם לחזור וההצלחה, גם אם זמנית, מלמדים משהו. כמו כן אם יש מרכיב אישי בבעיות הוא עלול לחזור גם במערכות אחרות. מסכים עם ידידי המומחה שהעיר שיש מקום גם להבנת הרקע של בעלי תשובה. יחד עם זה איני סבור שדי בכך כדי להסביר את כל מה שאת מתארת. פנו לפסיכותרפיסט. שלום מרקוביץ'

מתי משתמשים בכלל יוצאת מן הכלל

לחברי, ידידי ועמיתי הנכבדים. הברכה והשלום אמש התקשרה גברת ובפיה סיפור כדלהלן: אדם הנשוי כמחצית השנה, יצא אל שוק העבודה מיד לאחר הנישואין, ולאחר כשלושה חדשים פוטר ממשרתו מפאת תלונות חוזרות ונשנות שאינו שומר על ענייני צניעות כנדרש, ואף סיפר לה על התמכרותו לעניין. אותה גברת שאף היא מאחת הקרבנות הוסיפה, נומק, כי סיבת הפיטורין בשל בעיה כלכלית. האישה חשה אחריות לעניין, א] משום שיכול להפיל עוד קרבנות ב] משום שיכול להמיט על עצמו פירוק חיי הנישואין. כששמעה שאני מתמחה בתחום הייעוץ הזוגי ביקשה שאקדים רפואה למכה. לאחר ששמעתי את משאלתה, השבתי לה שמניסיון קליני כפי ששמעתי מאנשי מקצוע אקדמאים כל זמן שהאדם לא מגיע לטיפול מתוך דחק פנימי עמוק והבנת הבעיה על בריה, אפי' עם נצליח להביא אותו למטפל טוב ככל שיהיה, הטיפול לא יעלה יפה, משום שמרגיש שהוא שולט במצב ואינו צריך לערב גורם מטפל, ואפי' שיתכן שבתוך תוכו הוא מודע לעוונו ולתוצאות היכולות להיגרם בגין כך. אשר על כן הסברתי לה את הצורך לערער לו את השליטה במצב הפנימי שלו, ועי"כ נבנה לו מוטיבציה או דחק פנימי עמוק לטיפול. סיימתי את השיחה שאני יחשוב על העניין, באומרי בליבי - 'מה לי ולצרה הזאת', אמנם בתחושות מנוגדות, מצד אחד מוזרות הפנייה (לאחר בירור העניין אומת הסיפור), ומצד שני לא לחינם גלגל הקב"ה לפני את העניין שהרי היה יכול לעלות על כל שולחן של מטפל אחר, (אין לי כל הכרות עם הגברת הנ"ל). זאת ועוד, הרי אותו אדם אפי' שמודע לעניין התמכרותו, הניסיון מוכיח שאינו מבקש טיפול עד הנפילה שנתפס בעולו או עכ"פ עד שחש את התפיסה ממש כמרחק יריקה, וא"כ מדוע שאותו אדם ירצה ללכת למטפל ? ומאידך, הרי סוף גנב לתליה, וכשהחששות יתקיימו איך אוכל לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה', ושמא זה מצריך לעשות כל מאמץ דרך הקהילה או המשפחה להביאו לטיפול ולמנוע פיצוץ בחיי הזוגיות שלהם שלעת עתה מוגדרים כהצלחה. ישנו אמרה ידועה 'מרוב עצים לא רואים את היער' - מרוב מחשבות ולבטים איני יודע מה להחליט, שהרי הכלל הפשוט הוא לטפל באלו שפונים ומבקשים טיפול, אולם ד"ר עמי שקד פעמים שאומר שיש צורך לעגל פינות ולצאת מהקופסא, ואולי זה המקרה הקלאסי שיש להשתמש בכלל הזה, שהרי לאחר הכול נשמר כאן חיי זוגיות ונקדים את הרפואה קודם הפיצוץ הגדול וכמעט הוודאי. אשר על כן פונה אני עליכם עמיתי היקרים לשמוע חוות דעתכם בנידון. יישר כוחכם והצלחה מרובה בס"ד אליעזר דייטש

להפנות לארגון מקצועי מתאים.

בס"ד לחברי המומחה הרב אליעזר דייטש שלום וברכה. התמכרות זו הגדרה מקצועית. נראה לי שכבודו לא פגש את האדם ועל כן צריך ראשית לברר האם מדובר בהתמכרות או לא. נראה לי שחשוב שפסיכותרפיסט יעשה זאת ולא הגברת בעלת הרצון הטוב והאחריות, ישמרה ה'. בנוסף לכך אם יש חשש לקרבנות נוספים מטפל לא תמיד יכול לקחת אחריות. מה עוד שהמוטיבציה והיכולת של הבחור להגיע לטיפול לא ברורה ומי יכוף אותו לזה? עד כמה שידוע לי יש ארגונים מתאימים בציבור החרדי שמתעסקים עם זה ובאמצעות אנשי מקצוע ברמה גבוהה. שלום מרקוביץ'

דחוף דחוף בעניין נדרים!!!

בשעה טובה נולד לי בן ובשבת הקרובה הברית. לפני כמה שנים נדרתי נדר שמתי שיהיה לי בן אני יתן לו שם מסוים על שם חבר קרוב,אותו חבר יודע על הדבר אך מאז הדברים השתנו ואני ממש לא רוצה לתת את השם הזה לבני. מה עליי לעשות??

לפנות לחכם לא נראה שיש משהו מעבר לזה.

בס"ד לאריאל היקר מז"ט. אפשר לפנות לחכם שימצא פתח לנדרך. עניין העלבון גם הוא שייך לעיונו של החכם שבוודאי תפרוס בפניו את היריעה כולה. לא נראה לי שיש צורך במשהו מעבר לכך. עמיתי וידידי הרב אליהו בן סימון אדם חכם ומיושב ואף תלמיד חכם ראוי בהחלט. שלום מרקוביץ'

תקשורת

שלום, אני נשואה שנתיים, יצאתי עם בעלי מס' שנים לפני חתונה, התחזקנו יחד ואנחנו דתיים מאוד עכשיו.בגלל שלא הצלחנו כל כך לשמור נגיעה בעיות שהיו בעבר כרגע צצות ומביאות איתן מטענים לקשר. יש בינינו פער עצום בתקשורת, בעלי מאוד פזיז ומדבר מהר כמו כן חושב מהר, לכן לא יכול כל כך לחכות עד שאסיים לומר את מחשבותיי, ואני חושבת לאט יותר, בד"כ שקטה כך שגם מדברת מעט וחושבת הרבה. אני אוהבת לרדת לעומק של כל דבר והוא ממש לא אוהב להיתקע על דברים.(כך הוא קורה לזה) המצב ממש הידרדר, אני מאוד פגועה מבעלי שכאילו נראה כלא מתעניין במה שיש לי לומר כי הוא כל כך אחר וכל כך ממהר להעביר את הדיבורים שלי, לפתור לי אותם, אין לו סובלנות לשבת ולשמוע בשקט, הוא חייב להביע דעתו כמה שיותר מהר גם אם ללא סיימתי. וזה לאוו דווקא בויכוח. זה יכול להיות סתם משהו שארצה לומר או לשתף. מתוך כך, אני לא מסוגלת לקיים יחסי אישות עם בעלי. מזה תקופה של חודשים. אפילו קרוב לשנה. אני יודעת שזה אסור אבל פשוט לא מסוגלת אני נדחית ממנו ונרתעת ממנו כי אני רואה בו דמות לא אינטלגנטית, ולא חכמה. כי לא אוהב להיכנס לעומקם של דברים ומדבר על הכל באופן שטחי וכללי.בצורה קיצונית לגבר. מתוך כך בעלי נפגע מאוד ומרגיש כלום וכך גם אני. הבעיה הגדולה היא שאני לא מסוגלת לגעת בו. והוא לא מסוגל להקשיב לי. כי לטענתו חסר סובלנות מהעניין. יש לציין שגם כשהיינו מקיימים את המצווה הוא לא היה הבן אדם הכי רגוע בעולם ועדיין היה מדבר לפני שחושב. וכו. אני מרגישה שהייתי וגם עכשיו...מדברת איתו, אנחנו מגיעים למסקנה ויום אחר כך הוא שולל אותה בדעתו או במעשיו. אני כבר מתחילה להרגיש שבגלל שהוא מדבר בצורה כללית מדי ולא פרטנית, (ובבקשה אל תענו לי שזה כל גבר כי גם ביחס לגברים אחרים הוא מאוד כזה...ואומרים לו את זה...) יום אחר כך הוא טוען שהבין אחרת כי לא ירד לסף דעתי. בקיצור, המצב נורא. אין לי כוח לחיות איתו. ואין לי רצון בכלל לדבר איתו. על כלום. אני מרגישה מבוטלת על ידו. אני פשוט מעדיפה לשתוק. לכן, אני בסוג של דכאון מזה, כבר מעל שנה, אני מתרחקת מחברה וממשפחה כדי שלא ידעו מה עובר עליי,כי זה כל כך יוצא לי מהעיניים. וגם שם אני נמצאת במן שתיקה כזו. ואני מצטערת אם אני עושה משהו אסור אני פשוט לא מסוגלת להתקרב אליו עד כדי כך שאם אקיים לשם המצווה אבכה לפני בו בזמן ואחריי. אני מרגישה שאין לי קשר אליו. סליחה על האורך. אני במצוקה קשה מאוד. אשמח אם תענו כמה שיותר מהר. תודה רבה.

ניתן לתקן. פנו לייעוץ

בס"ד לעמליה היקרה שלום וברכה. אכן המצב נראה לא טוב כרגע. איני מבין ולא פירטת כיצד העבר מעיב על היחסים כיום לאחר שב"ה, הפכתם לשומרי מצוות כדת וכדין. דווקא ניכרמכתיבתך שאת אשה יראת ה'. הסיפור שלכם לפי מה שאת כותבת הוא מעגל יחסים שליליים. את חשה שהוא אינו מקשיב לך ולעיתים גם שאין טעם לדבר כי הוא לא פועל לפי המסוכם. זה יוצר תחושה שלילית של פגיעה וריחוק. את גם לא כל כך מעריכה אותו וסביר להניח שהוא חש בכך. זה כמובן לא מביא אותו לקרבה אלא להיפך מזה. מעגל זה הולך ומתרחב גם לתחום האישות והייאוש והכאב והריחוק קונים להם שביתה ומייצרים עוד ועוד ייאוש. חשוב לדעת שניתן לשבור מעגלים זוגיים כאלו. זה דורש עבודה, אך לא בהכרח קשה כפי שהדבר נראה מתוך תחושת הייאוש והריחוק. לפעמים זה ממש פשוט. אין בהכרח חובה ששני בני הזוג יהיו באותה רמה אינטלקטואלית. נישואין אינם אקדמיה. הם בנויים על קשר ואהבה. זה היה ביניכם בעבר ולכן יש סיכוי להשיב זאת. העבר על כישלונותיו אינו חוסם את העתיד. מה שצריך זה לבדוק את התובנות ולשנות גישה. גם אדם שהוא פחות אינטלקטואלי יש לו מקום ויכול להעניק הרבה. לעיתים האינטלקט יוצר התנשאות או תופעות אחרות המקשות על יצירת חברות חמה כנה ואוהבת. פנו למומחה ברמה גבוהה. לעניות דעתי ייתכן וכדאי לפסיכותרפיסט, שכן ייתכן והבעיה אינה רק של אינטראקציה זוגית. יחד עם זה מייעץ לך לא לוותר מהר מידי. הבירור והתיקון חשובים בכל מקרה. בתפילה להצלחה ולתיקון שלום מרקוביץ'

התחזקות מהרגישות

בס"ד לכבוד פורום ינר שלום וברכה הייתי שמח לשמוע את חוות דעתכם אני רווק בן 27 תורני, אם אומר בהכללה יחסית לעולם הגברים אני יחסית "רגיש" בעבר הקשרים שיותר הצליחו היו עם בנות שהצד הרגשי שלהם בא לידי ביטוי בקשר, קשה לי עם בנות דעתניות ושכליות יותר ממני, איתן אני מרגיש "נעלם בקשר" עכשיו לשאלתי - אני יודע שבקשר זוגי האיש צריך להיות יותר בצד השכלי יותר "היציב והתומך". האם יש לכם עצות או הדרכות לבחורים מסוגי לעבודה ולתיקון מידות? אני יודע שתמיד יש ותהיה עבודה בעניין הקשר הזוגי, אבל בעניין שלי אני מרגיש שעניין הרגש הוא ממש "בעוכרי" אני מרגיש אולי שיש לי חיסרון גדול מאד שבגללו עדיין אני בעולם הרווקות. אע"פ שאתם לא מכירים אותי אשמח לשמוע ממכם עצות פרקטיות בתודה מראש

מצטרף לדברי קודמי. ומוסיף שהמחשבה השלילית פוגעת בך.

בס"ד יהודה יקירי שלום וברכה. בדברי הרב שמחוני מצויה אמת חשובה. עליך להיות אתה בעצמך. באופן כללי אין כללים. זוגיות איננה מושתת על תפקידים קבועים אלא על חיבור נפשי עמוק בין בני הזוג ועל חברות אמת - "כי היא חברתך ואשת בריתך". יחד עםזה השאלה היא מדוע אתה "תקוע" עם השידוכים. קשה לענות תשובה בדוקה על סמך מספר שורות שכתבת. בכל זאת על סמך מה שכתבת עולה השאלה מה עושות לך המחשבות השליליות על עצמך שיש בך פגם או בעיה. מחשבות אלו עלולות לפגוע בך ולייצר רגשות שליליים המפריעים לחיבור וליצירת קשר זוגי. לעניות דעתי אם המצב אינו מהיום ובהיות שמדובר בנושא מרכזי וחשוב בחייך כדאי לך לשקול פגישה עם פסיכותרפיסט מתאים. בברכת הצלחה ובתפילה לזיווג שלם עבורך שלום מרקוביץ'

בעיות תקשורת עם ותק.

שלום, אנסה לתאר את המצב בקצרה בתקווה כי יוכל מי מיועצכם לעזור לנו. מאוד קשה לי לברור את היועץ המתאים שמי רוית נשואה 10 שנים. לאחר שלוש שנות המתנה וציפי'ה לילדים זכינו ב"ה לשבעה ילדים שנולדו בצפיפות רבה. כבר בתחילת הנישואין התגלו בעיות תקשורת. אציין, כי ממש סמוך לנישואין חזרנו בתשובה. הוא היוזם בצעדים מהירים וענקיים ואני אחריו בצעדים קטנים, איטיים ובטוחים. לשנה ראשונה זו של חיבור בין איש ואישה, נוסיף את "קיבוץ הגלויות" שלנו. הוא כורדי מהקסטל אני בת להונגרי וארגנטינאית (עם עבר פולני). אין צורך להוסיף מילה על ההבלים התהומיים במנטליות והחשיבה שבין שני צדדים. השם כידוע מזווג זווגים. בעיות תקשורת היו תמיד. חוסר התקשורת רק הלך ותפח עם הילדים והעומס הכרוך בגידולם וכלכלתם. העומס שנוצר רק "עזר" להפריד סמכויות הוא בחוץ לימודים/פרנסה אני בית/ילדים/עבודה בין הריון לחופשת לידה. המצב היום מוזר ומענין. אני: יכולה ומעדיפה בלעדיו. כניסה שלו לתחום שלי מכניס אותי ללחץ ומפריע לי. מעלה בי ציפיות וממלא אותי באכזבות חדשות ותחושות יאוש וחוסר אונים מקשר משותף. בהחלט "נוח לי" כאשר אני לבד בתפקיד הבית הילדים. הוא: רק שמח למצוא את הדרך החוצה מוצא שם מקום להרגיש טוב ולקבל חיזוקים. בבית לפי הרגשתו. תמיד יש הערות וחוסר סיפוק. למרבה הפלא בחיים האישיים מתגלה הקשר האמיתי. ומשם נשאב הכוח להמשיך. אפשר בהחלט לראות את הקשר ברגיעות היחסים ביננו לפי תקופות הקירבה והריחוק. יש עוד המון מה להוסיף בינתיים אוסיף פרטים טכניים. אנחנו גרים סמוך ירושלים ונכון להיום, עת רצון. קיימת פתיחות משני הצדדים להתחיל בטיפול לעזרה. בתקווה להצלחת כולנו. חודש טוב רוית

ייעוץ טוב יכול לעזור המון

בס"ד לרוית היקרה שלום. מסכים מאוד עם קודמי המומחים כי טיפול זוגי טוב יכול לשפר מאוד את איכות החיים של שניכם. יש לך מס' נקודות מוצא שגויות לעניות דעתי. הצלחה בחיי נישואין אינה דורשת מנטליות ומקורות זהים אלא הבנה וחברות. לזה יש לכם לדברייך בסיס. השאר הוא תוצאה של בעיתו תקשורת (לפי הבחנתך). זה בעיקרון נכון. רוב הבעיות בחיי הנישואין הן בעיות תקשורת. יחד עם זה ברצוני להוסיף כי ההצלחה נובעת מהבנת הצרכים זה של רעותו ולהפך וממידת היכולת להיענות להם. כשיש היענות נוצרים מעגלים חיוביים של יחסים ההולכים לטוב כשמחווה פוגשת במחווה והאכזבות נעלמות ותחת זאת מופיעה הציפייה, הגעגוע והקשר החברי העמוק. שלום מרקוביץ'

בעיה בשלום בית

היי אני בת 28 נשואה +2 בעלי עזב את הבית לפני כחודשיים אנחנו כ-6 שנים ביחד והוא רוצה להתגרש הוא טוען שהוא הפסיק לאהוב ולא מתאים לו לחיות איתי יותר מאז שהוא עזב אני לא מפסיקה לבכות אני אוהבת אותו מאוד הוא טוען שאנחנו נשאר חברים טובים והוא לא רואה אותנו בזוגיות ביחד, אני לא רוצה להתגרש והוא עומד על זה, ויש לי פחדים כל הזמן מה היה אני לא מקבלת את הפרדה בכלל איך אני יחזיק מעמד בלעדיו איך אני יכולה להציל עם בכלל ...

את זקוקה לטיפול אישי שיסייע לבחון כראוי את האלטרנטיבות ולעמוד על רגלייך

בס"ד גיגי יקרה שלום וברכה. כאבך ניכר ונוגע ללב. מנקודת מבטך לא חשת בכלום ואינך מבינה מה בעלך רוצה ממך. את חשה אהבה כלפיו ואינך רוצה בפרוק המשפחה שבנית בעמל כאב ואהבה. יחד עם זה ברור, ולדעתי גם לך, שלא ניתן ל"הכריח" אדם להיות נשוי. באופן כללי כשיש רצון כן ואמיתי שני אנשים בריאים בנפשם אמורים להתגבר בטיפול נכון על כל בעיה ולהיות מאושרים, לפעמים אף יותר ממה שהיו טרם הטיפול. במצבך הייתי מציע לך לקבל עזרה מפסיכותרפיסט מתאים. הטיפול האישי יסייע לך לבחון את מצבך תוך השגת החוסן הנפשי הנדרש לקבלת החלטות שייטיבו עמך ושתהיי שלמה עמן. כמובן שניתן ללכת לגישור לקראת גירושין וזה עדיף על מריבות שיפגעו יותר בכם ובילדים, כמובן שבהסכמה יש מקום לפנות לטיפול זוגי. אך המלצתי להתחיל ממך ומהשיקום והתמיכה האישית. ההחלטות לא תמיד בורחות. והשלמות עם ההחלטה והפעולה מתוך אמון בעצמך ובכוחך ומתוך שלמות עם עצמך נכון וטוב יותר לכל אופציה שתבחרי. החלטה מתוך נקודת השבר והחולשה שאת נמצאת בה כרגע לא נראית לי נכונה וטובה. בעלך קבע עובדה וכעת עלייך לפעול נכון וזה יותר חשוב מלפעול מהר. כמובן שלא כדאי למרוח את העניין חודשים וכו'. אך זמן סביר לעיכול ולארגן את המחשבה תוך התייעצות עם מומחה מתאים הם חיוניים ואין לוותר על כך. בינר יש מומחים רב גוניים המתמחים בכמה מהתחומים בו זמנית. גם אני אשמח תחת כובד הנסיבות העצובות לסייע אך ישנן אופציות נהדרות גם בין הגברים וגם בין הנשים במגוון אזורי מגורים. בעניין האישי הייתי מציע לבחור מבין אלו שסיימו פסיכותרפיה ולומדים או לומדות בקורס יועצים בכירים. בתפילה שירפא ה' לכל שבורי הלב ובתוכם את בעצמך שלום מרקוביץ'

זיהוי גורמי בגידה

בס"ד נמצא אצלי זוג בטיפול. הזוג הגיע בעקבות גילוי של קשר של הבעל עם אישה אחרת. הקשר היה מורכב בעיקר משיחות ויציאה להצגה. מבחינת הקשר של הזוג טרום הבגידה עולה זוג יוצא דופן מבחינת הזוגיות שלו. מדובר על זוג שבמשך שמונה שנות הכירות רב במשך ארבע פעמים ומצד שני הם מדווחים על הבנה גדולה אחד של השני, הקשבה והסכמה . הם מנהלים שיחות עומק ומשתפים (לא נראה שהבעיה היא חסך בתחום הזה). מהשיחות עלה שלבעל לא היה כל קושי עם הקירבה הנפשי והפיזית לאישתו. שתי נקודות אולי משמעותיות: האירוע קרה בחודשים האחרונים של ההריון של האישה (לא היו בעיות של קיום יחסי אישיות אחרי לידת הילד הראשון ולא במהלך ההיריון). דבר נוסף, הבעל עובד מסודרת ארבע ימים בשבוע כך שנשאר לו זמן פנוי לעצמו... בקיצור, מדובר על זוג שמדווח על זוגיות מיוחדת ומאד מספקת. הבעל אומר שאין לו מושג מה דחף אותו לקשר הזה. (על פניו לא נראה שהוא משקר). אשמח לעצה מה עוד כדאי לבדוק ובאילו שיטות

בנוסף לקודמי המומחים לבדוק מה קרה בתקופה שבה נקשר לאותה אשה

בס"ד לאילן שלום. מסכים עם דברי קודמי המומחים ולא באתי אלא להוסיף על דבריהם שהחכימו גם אותי. מעבר לכל המה שלמדנו בייעוץ ובפסיכותרפיה, כפי שהשתקף בעצות קודמי, כדאי לבדוק לא רק חוסרים והשקפות על העניין אלא שיספר מה קרה שפתאום יצר קשר עם האשה הנוספת. לא מנקודת מבט שיפוטית, אלא שיסביר מה קרה אז? מה ראה בה? מדוע נמשך אליה? מה הרגיש? מה עוד קרה בתקופה זו? כמו כן הייתי שואל מדוע הם/הוא פנו לטיפול? ייתכן והתשובה תהיה הרחבה לדבריה של טל, קודמתי אך ייתכן שהדבריחכים מאוד. למדנו מד"ר בקר וגם ניסיתי כיוונים אלו עם מטופלים שלי - חזק ובדוק. שלום מרקוביץ'

הסתבכות

יש לי חבר שעקב מקרה מצער שהוא עבר נקשרתי איליו, ואני מוצא את עצמי חושב עליו שעות רבות מידי יום בגעגוע גדול, הגעתי למסקנה שזה לא תהליך בריא אלא הורס אותי. איך להשתחרר מזה? קראתי בספר של הרב אהרן פרידמן (אפשר לצאת מזה עמ' 301) שחייבים לחתוך טוטאלית ומייד. זה קשה לי, אני לא מעונין גם לצער או לפגוע. אין דרך אחרת? אי אפשר לעשות זאת בתהליך הדרגתי או פחות כואב?

לא למהר ולהחליט שמדובר בכפייתיות

משאלתך קשה להסיק בוודאות מדובר בכפייתיות. חשוב לפנות לייעוץ מקצועי אצל מטפל שאינו מצומצם רק לc.b.t. ייתכן בהחלט שהעניין יושב על דברים נוספים. כמו כן האם ש תופעות נוספות המצביעות על מבנה כפייתי? ידידי ורעי הרב פרידמן יהודי יקר מאוד ומטפל חשוב. יחד עם זה קשה לקבל החלטות טיפוליות על סמך קריאת כל ספר שהוא.

שליטה בדחפים וניהולם

החיים המודרניים מציעים פיתויים רבים. עולם הפרסום והשיווק מעורר ומפתה לצריכת מוצרים ושירותים, בלי קשר לצרכים האמיתיים שלנו. החנויות, הקניונים, המרכולים ואזורי הקניה מציעים נוחות ומאורגנים באופן מפתה. עולם זה בנוי על הבנת הדחפים האנושיים שלנו מתוך מטרה ברורה לעורר אותם ולהציע לנו פורקן עבורם. גם אמצעי התקשורת נגישים ומציעים חשיפה לעולם ומלואו, והפיתויים נהפכים לזמינים כמעט מכל מקום ועבור כל אחד. האם אנו נידונים, חלילה, לכישלון ומעידות אין סופיות או שיש בכוחנו לשלוט בדחפים אלוולמגרם?

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130