הניסיון הקליני מעיד כי לא מעטים האנשים אשר אינם מרוצים מיכולתם לשלוט בדחפים שלהם ולנהל אותם באופן ראוי ומושכל. טווח הבעיות והתחומים הוא רחב ביותר, החל משליטה בכלכלת הבית והימנעות מגלישה למצבים לא הגיוניים של חובות והוצאות, שליטה באכילה, ארגון הגיוני של סדר היום והחיים, ביצוע פעולות המזיקות לבריאות, וכלה בעניינים אישיים שאינם תואמים את אמונתו של האדם ואורח חייו.
המשותף לכל אלה היא תחושת מצוקה גדולה. המצוקה גוברת לא אחת מכיוון שהסביבה אינה מקבלת את החולשה ומבקרת אותה. במקרים רבים יחוש הסובל ביקורת עצמית כלפי עצמו ויחיה בתחושה שהוא עצמו כישלון. הוא עשוי לפתח אמונה בחולשתו וחוסר יכולתו, לחוות עצמו כמישהו שיש בו פגם באישיות ולחוש ייאוש וכעס עד כדי שנאה עצמית. היות וכולנו נוטים שלא לחשוף עד כמה שניתן את חולשותינו,הסובל בדרך כלל משוכנעכי הוא יחיד בעולמו בצרה זו וכי משהו אצלו לא נורמאלי
מצוקה זו גוברת כשבן הזוג, המשפחה או הסביבה הקרובה מתבטאים באופן מכאיב, גם אם מתוך כוונה טובה. המודעות של הסובל לכוונה הטובה ולאהבת הקרובים והחברים לא תמיד מקילה על התחושה הקשה כתוצאה מאותן התבטאויות, הבעות פנים ואפילו מבטים. כך נוצרת בעיה נוספת וכואבת מאוד כשהיחסים מתערערים ותחושות הבדידות והתסכול גוברים. במקרים רבים תחושות אלה גורמות למחשבות על גירושין, עזיבת הארץ, שינוי חברתי, עזיבת הקהילה, הישיבה או מקום העבודה ואפילו התנתקות מן המשפחה.
"האם יש לך יכולת לעבוד עם מישהו חלש אופי ועצלן כמוני?"– שואל האדם הסובל מקושי בארגון סדר היום. "האם אתה חושב שניתן לעזור לאדם חסר אחריות כמוני?"- שואל מי שסובל מחוסר יכולת לשלוט באכילה המסכנת את בריאותו עקב סוכרת והשמנת יתר, או מדחף לקניות. "כנראה שבגלגול קודם הייתי רשע ויצרי מאוד" – הסובל נכשל במחשבות החוזרות על עצמן ושאינן תואמות לאמונתו בתורה ומצוותיה. כך ניתן היה לצטט פונים נוספים שכולם חשים אומללים, מפוחדים וחסרי תקווה.
הפסיכולוגיה המודרנית מציעה מגוון שלם של גישות טיפוליות, המתמודדות עם קשיים מסוגים אלו. חשוב לפנות לאיש מקצועי, מתאים ומבין שינסה לרדת לשורש העניין באופן עמוק יותר, ולסייע למטופל לערוך שינוי יסודי באופן החשיבה, התפיסה וממילא ההרגשות שלו. גם במקרה שהסובל כבר ניסה עצות שונות ונדמה לו שהעניין ללא תקנה, סביר להניח שישנה אפשרות לעזור לו באמת.
העבודה תהיה, על פי רוב, להחליף את ההגדרות והתבניות שבאמצעותן האדם תייג את עצמו בהבנה עצמית אמתית. אם אדם הוא "חלש אופי", "עצלן", "רשע", "חסר אחריות" וכדומה, אין הרבה מה לעשות עמו. אך אם נחליף את ההגדרות המרחיקות אותנו מהבנת ואהבת עצמנו, בשיח נפשי עצמי ופנימי אמתי, נהיה מסוגלים להקשיב באמת למתרחש בעולמנו הפנימי. הגילוי של הנפש הטובה, שבה חנן אותנו הקב"ה, על כל מגוון הקולות והזרמים המפכים בה, חשוב ביותר והכרחי כדי שנוכל לארגן את האישיות שלנו להתמודדות עם הקושי ממנו אנו סובלים. לעתים תהליך זה לכשעצמו מספיק ומרפא. הוא עשוי להימשך זמן מה ותובע סובלנות, התמדה, התגברות על חששות מלגעת במקומות כואבים או מפחידים והתמודדות עם האמונות שלנו לגבי עצמנו, אך הוא חיוני ותורם לשינוי עצום בכל מעגל החיים שלנו. חשוב להבין כי אין למעשה תחליף לנפש שלנו. האישיות שלנו היא הכלי היחידי העומד לרשותנו באמת. הרבה מהאמונות השליליות שלנו על המבנה האישיותי שלנו, אם לא כולן, אינן אלא פירושים מוטעים והפנמות לא נכונות של קלט חיצוני סביבתי ששיבש את הדו שיח הפנימי וממילא לקח מאתנו את האמון ב"כלי העבודה המרכזי" שבו חנן אותנו ריבונו של עולם.
לפעמים להרגלים יש "כוח משל עצמם". במצב כזה הבנת העצמי לא תספיק. לעתים האגו בריא באופן כללי ואז ניתן לגשת ישירות לגישות קצרות מועד יותר ממה שתיארנו לעיל, לכן יפנה המטפל להתמודדות ישירה עם הבעיה, באמצעות טיפול באמונות היסוד, המחשבות והרגשות המזינות אותה באופן ישיר. אחת הטעויות הנפוצות, היא הניסיון להילחם במחשבות ובדחפים (ברגשות). מחשבה או דחף שאנו נלחמים בו לא יעזבו אותנו במהרה. יש לזכור כי מחשבה היא רק מחשבה והרגשה היא רק הרגשה. קבלת המחשבות וההרגשות במקום מלחמה בהן, יחד עם טיפול באמונות היסוד המזינות ומייצרות אותן, ויצירת ניסיון התנהגותי חדש יובילו לשינוי אמיתי ועמיד לטווח ארוך.
כאשר מופיעה ההרגשה המטרידה, הדחף, רצוי ללמוד לקבל אותו כעובדה, גם אם אין אנו מסכימים איתו או רוצים בו. עלינו להכיר כי במצבנו כך אנו חשים. יחד עם זה איננו חייבים לפעול עמו. הרגשה היא כמו גל. אם נוריד את ראשנו או נניח לה להרים אותנו היא תחלוף לה ותלך או שתרים אותנו ותניח אותנו במקומנו. אנשים רבים מופתעים כשהם מגלים שאורך הגל בדרך כלל הוא זמן קצר ועוצמתו על פי רוב אינה חזקה במידה שתשבור אותנו, אם אנו לא נאבקים בו ומקבלים אותו. חשוב לא לשקוע בהרגשה אלא למדוד את אורכה ועוצמתה. כך נצליח לא לטבוע בתוכה אלא להביט בה מבחוץ. חשוב שלא להפסיק את הפעילות שבה אנו שקועים בזמן שהדחף מופיע. ייתכן וכתוצאה מהדחף קצב הפעולה שלנו יואט אך אין להפסיק. יש לחזור על הפעולה עד שתסתיים ההרגשה. מצד שני חשוב להיות אופטימיים ולזכור שהתחושה עוברת ואינה נשארת לעולם. מאידך גיסא יש לצפות לשובה של התחושה שכן התדירות שלה תפחת רק לאחר שנתרגל שלא לפעול עמה, נלמד להאמין בכוחנו להתגבר עליה, ונשנה את אמונות היסוד שלנו.
התמודדות נכונה עם הבעיה מביאה ברוב המוחלט של המקרים לעזרה, הקלה וסיוע משמעותי. כשהבעיה נפתרת חשים לא אחת סיפוק, גאווה ותחושת עוצמה מבטיחה כלפי המשך החיים וההתמודדויות שהם צופנים בעבורנו. מעל לכך, סרה תחושה של מועקה ובדידות והאדם חש עצמו שוב שייך לזוגיות משתפרת, למשפחה טובה ולחברה שהוא היה רוצה להיות חלק ממנה.
נולדתם במטפלים?
יש בכם תחושת שליחות לסייע לאנשים ולחצם ממשברים?
פנו אלינו! 02-6321603 - באין מענה, ניתן להשאיר הודעה
שליחות ופרנסה במרכז המקצועי ביותר למגזר התורני!