את מספרת שחברתך אמרה לך שעלייך למגר את הפחד מעכברים ושהיא אמרה לך ללכת לפסיכולוג עקב הפחד. שאלתך היא איך להגיב. צריך לשים לב שיש עובדות באירועים שפוקדים את חיינו ויש פרשנות שאנו יוצקים להם. לדוגמא, ילד אמר לאמו שלו שהוא רעב, זו עובדה במציאות אין על כך עוררין. אירוע זה ניתן לפרש בהרבה דרכים- הילד רעב ורוצה לאכול, הילד רוצה תשומת לב מאמו, הילד רוצה לספק את יצר האכילה שלו וכיוצ"ב. העובדות הם מוחלטות, הפרשנות לא מחייבת. דבר נוסף, ברגע שאנחנו מעניקים פרשנות בלעדית למציאות אנו עלולים להיות חרדים או לכעוס וכיוצ"ב, כי אנחנו "בטוחים" בהסבר שנתנו לאירוע. לשאלתך. חברתך אמרה לך "ללכת לפסיכולוג, למגר את הפחד מהם". על זה אין עוררין, זה כנראה מה שקרה. מדוע היא אמרה לך את זה? ייתכן והיא דואגת לשלומך, אולי היא חושבת שהפסיכולוג יוכל לעזור לך. אולי היא מאמינה בכוחות שלך ואולי "היא חצופה או טיפשה, או חסרת רגשות". לא יודע. אנחנו לא יודעים כל עוד לא ביררנו. הייתי מציע לך להזהר מפרשנות מוחלטת לאירועים שקורים לך בחיים. אני משער שזה לא יוצר אצלך רגשות חיובים על אחרים ועל עצמך. חברתך לא מפחדת מעכברים לאו דווקא כי היא ברברית (שוב פרשנות והדבקת תווית) אלא מסיבות אחרות. על כן, הייתי מציע לך פשוט לשאול אותה ולדבר איתה על זה באופן פתוח בלי לתת פרשנות משלך. להגיע לשיחה מתוך ענווה ולא מתוך מקום שאת יודעת. לבוא למפגש איתה ולהקשיב באמת. לברר איתה מדוע היא הציעה לך ללכת לפסיכולוג. לתת אמון. לגופו של עניין, לעולם הטיפול יש בהחלט אפשרות לעזור לך בפחד זה. בחירה שלך בלבד. כל טוב