שלום וברכה,
ניתן להבין מפנייתך כי הנך דואג וחרד למצב בתך?
יחד עם זאת כדאי שתחשוב אם אינך מעורב יתר על המידה, ומניסיון בתחום "הורים מתערבים" הם חלק מהגורמים המעיבים על הקשר בין בני הזוג, יוצרים אי שביעות בקשר לשני בני הזוג בדרך זו או אחרת, ולעיתים אף התערבותם מובילה להרס מוחלט, עד כדי חורבן הבית. (יש הבדל בין הורים מעורבים להורים מתערבים)
חשוב מאד להיזהר בהצבת ספקולציות כפי שאתה מבטא, ובוודאי לנקוט משנה זהירות בטרם תפנה אצבע מאשימה לבעלה או לאמו,
חלק מהשאלות המתבקשות הן:
האם בתך אשר גידלת וחינכת באהבה היא עד כדי כך "כחומר ביד היוצר"?
האם היא כ"כ תלותית, חסרת ביטחון ועד כדי שאינה מסוגלת להביע דעתה באופן עצמאי ?
האם היא מרגישה ורואה את מציאות חייה כפי שאתה רואה?
ואם כן, מדוע אינה זועקת את זעקתה בעצמה?
ואם למרות זאת הנך חושב שבתך כ"כ סובלת, כדאי שתעורר אותה לפנות להנחיה וייעוץ מקצועי בתחום, אך ביקורת והפניית אצבע מאשימה וודאי לא תוסיף ולא תוביל לפתרון.
יועץ ומטפל אחראי שנתקל בבעיה מהסוג הזה ואף אם עולה חשש בנושא בריאותי נפשי, מפנה לגורם מוסמך, וראוי שכך!
בכדי לאבחן ולאשר אם מדובר במניה דפרסיה הגורם המוסמך הרשאי לעשות זאת הוא רופא פסיכיאטר.
יהי רצון שתזכה לרוב נחת ושלווה,
בהצלחה!
שונמית דרעי - יועצת זוגית ומשפחה, פסיכותרפיסטית, מנחת סדנאות.
052-2314040
שלום וברכה, משאלתך לא ברור האם הייתה לה מניה דיפרסיה עוד לפני הנישואין או שזה התפתח במהלך הנישואים? בנוסף לא ברור האם היא מאובחנת מקצועית במניה דיפרסיה או לא.
לגבי דאגתך על סוג הקשר שקיים ביניהם, יש לדעת שבד"כ שני בני הזוג יוצרים את סוג הקשר שנוצר ביניהם. כמו קשר זה שצד אחד חזק ומוביל, והצד השני תלותי, בנוסף במצב כזה שבו בתך סובלת ממניה דיפרסיה יכול להיות שהתלותיות שלה והצורך שלה להישען היא עקב מצבה הנפשי, שאם הוא ישתפר {עקב טיפול ומעקב פסיכיאטרי} היא תקבל כח לדאוג יותר לצרכים ולרצונות שלה מול בעלה ורמת התלותיות שלה בשני תוכל לרדת. מצב נפשי לא יציב יכול לגרום לאישיות חלשה ולהתנהגות בהתאם.
אני ממליצה לך לבדוק איתה אפשרות לגשת לאיבחון וטיפול אצל פסיכיאטר. ולאחר שמצבה יתייצב ריגשית ונפשית. אולי אז יהיה מתאים לגשת לייעוץ /טיפול זוגי לשיקום הקשר.
בהצלחה!
חדוה אזולאי
יועצת זוגית מנחת הורים ופסיכותרפיסטית
050-4440367