שלום שלומי, מן הנתונים שהצגת יש שני נושאים עליהם יש עליך לתת את דעת. הראשון הוא - העובדה שאשתך לאחר לידה, והיא זקוקה לתמיכה ולעזרה פיזית רבה עם התינוק שנולד ויותר מכך - עם אחיו ואחיותיו, וזוהי בדיוק המשימה המוטלת עליך. היא רגישה בימים ובשבועות אלה גם נפשית וגם חלשה פיזית, ואתה צריך לעמוד לימינה במאת האחוזים!!!. הנושא השני הוא האלימות המילולית בה נוקטת אשתך כלפיך, ולאכ תבת מתי החלה, אבל זו צורת התנהגות שעליך לשים לה גבולות ברורים. גם לא במסגרת "ימי החסד" הללו , כשאתה את תפקידך כיד ימינה בכל מטלות הבית עושה באמונה ובדבקות. אין סתירה בין הדברים. אתה בהחלט יכול לומר לה:" אני מוכן לעזור בכל דבר, אבל אני לא מוכן שתדברי אליי כך בשום פנים ואופן. נקודה. אני לא יכול לשתף פעולה כשאת פונה אלי כך או מדברת אלי כך". הסחיטה המופנית כלפי הילדים שעלולים לקבל מכות (פליק בשפתך) אם אתה לא מציית לה היא בעייתית, ודורשת התייחסות שונה ולא כאן. אני מקווה, שלומי, שאתה אינך עוקץ ואינך משתמש באלימות מילולית כזו או אחרת. אני גם מציעה לך לקרוא את ספרי "מילים הורגות" הוצ' ידיעות ספרים, ותמצא שם משנה סדורה בכל נושא האלימות המילולית הגלויה והסמויה, שתופתע לגלותה , ואולי גם אתה משתמש בה בלי לתת את הדעת ובלי מודעות לכך. בספר תוכל למצוא את הדפוסים שלה, איך באה לידי ביטוי, מהם נזקיה הרגשיים והפיזיים ( כן, בהחלט גם מחלות!!) , השפעתה על הילדים ועוד ועוד. שווה לתת גם לאשתך לקרוא בו אם היא רוצה בחיים טובים ומאושרים לצדך ואיתך. בהצלחה.