אישה נכבדה,
מדברייך עולה כי לא שמרת מספיק על הגבלות בין משפחתך המוצא לבין בעלך.
אותן גבולות בעצמן, הן אלה ששומרות עליך בסיטואציה כמו זאת שתיארת.
אם שיתפת את בעלך בעניינים המשפחתיים האישיים שלך, לכאורה, נתת לו אישור שהוא יכול להתערב בהם. נתת את ההרגשה שאת סומכת עליו בכל מה שקשור למשפחה שלך. אני מניחה שהתייעצת עמו ולא רק סיפרת.
בנוסף, מחד גיסא, את כואבת לא לדבר עם אביך, מחד גיסא את לא רוצה לאכזב את בעלך. כך או כך את מרגישה שיהיה לך קשה לעמוד במצב הזה.
כולנו בני אדם, וכולנו טועים. ללמוד מהטעויות שלנו מאפשר לנו לבנות פלטפורמה בזוגיות יותר בטוחה.
את צודקת כשאת אומרת ש" שלום בית " הוא לפני הכל!
תני קצת לזמן לעשות את שלו ותחזקי את האמון בקשר עם בעלך.
כשיהיה בטוח בעצמו וכשיבין שהוא בסדר עדיפות בלבך, הוא יהי מסוגל להקשיב לכאב שלך ממקום מבין ומרחם.
אני לא הרגשתי ממכתבך שמדובר באדם עקשן, אלה באדם עם עקרונות שרוצה להגן על אשתו ולא רוצה לאבד אותה.
מאחלת לך שה' יכוון אותך למצוא את המילים הנכונות בכדי להגיע לשביל של שלווה .
סברינה לוי
שנה ג' ביעוץ זוגי ומשפחה
0526534575