שלום רב,
בגיל 11 כיום אין מדובר בילד אלא במתבגר. תפקידו של המתבגר בשלב זה של חייו הוא לפתח זהות.הרבה פעמים יש למתבגרים צורך "לבעוט" במה שנתנו להם,בסמכות,בחוקים בגבולות ולמרוד. נוער מלשון ניעור.
לכן עלינו ההורים לבוא מוכנים לתקופה סוערת ורבת השנים הזו ולהבין שהגבולות הברורים שהצבנו עד כה כבר אינם יכולים להתהוות במתכונת הזו.יש חוקים שצריך בהם כעת משא ומתן ,חשיבה מחודשת או גמישות מסויימת. אין זה מעיד על וויתור הסמכות ההורית מצידכם אלא הבנה בתהליך שעובר הנער ובצורך שלו להציב חוקים חדשים.
לכן אני מציעה לשבת קודם כל ההורים לבד ולחשוב מחדש מהו גבול אדום-שיש בו סכנה רוחנית/גופנית ומה יש לדבר עם הילד ולקבוע חוקים חדשים במשותף עם הנער.כי גבולות שיגיעו מתוך הסכמה שלו יניבו תוצאות טובות יותר.
נקודה נוספת היא היות הנער "סנדוויץ'" במשפחה.הבכורה והתהילה אינם מנת חלקו וגם להיות קטן ומתוק אין באפשרותו להיות לפי דעתו.לכן יתכן והוא זקוק לנראות מסויימת ואחרת ממה שההורים חושבים.
הפתח לליבו של הילד הוא בתקשורת נכונה ונבונה.
בהצלחה
רעות פרץ .מנחת הורים ויועצת רגשית חברתית לגיל הרך.