ציפי מילוא, B.A | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 03/05/2025 ה' אייר תשפ"ה
ציפי מילוא

ציפי מילוא, B.A

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

אלימות מילולית

אני נשואה מעל שנה בעלי מדבר אלי בצורה מאוד פוגעת בלשון המעטה, בפרט כשאני מבקשת ממנו ללכת לחגים להורי , האם יש לי לחשוש שהמצב יחמיר לאלימות פיזית, או שהמצב ישאר כמו שהוא .

אלימות מילולית איננה מחייבת הדרדרות לאלימות פיזית

שלום לך. אנסה להשיבך בתימצוט, אף שחסרים לי פרטים רבים על נישואיכם. ראשית,צר לי על סיבלך, אין לתאר כאבה של אשה מושפלת,החווה יחס של חוסר הערכה,זלזול ואי קבלה מצד בעלה. לגבי שאלתך האם אלימות מילולית מובילה בהכרח לאלימות פיזית, אשיבך, שאין כל ערובה לכך שאכן בעלך יחרוג מאלימותו המילולית ,אך האין די לך בכך? לעיתים,מילים הורגות יותר ממלקות! רצוי לטפל בבעיה העכשווית,שכן את ראויה ליחס של כבוד והערכה מצידו בכל מקרה. אשמח לעזור לך בפגישה אישית,בעיצות קונקרטיות רלוונטיות,ולהקנות לך,בע"ה,שיטה בונה להגנה עצמית ולשיקום מערכת היחסים ביניכם. חיזקי ואימצי,אינך לבד עוד! ציפי מילוא 0545-360595 02-6515794

קשיים בתקשורת ובאמונה

אנו נשואים כמעט שנתיים ויש לנו תינוק בן חצי שנה הבעיות החלו במהלך ההריון. התקשורת ביננו הפכה להיות בלתי נסבלת. בחוסר כבוד ודרך ארץ. מה גם שבעלי שינה את אורך חייו הרוחני מקצה לקצה. (הפסיק ללכת לתפילות במניין. שלא לדבר על תפילות בכלל ושיעורים שחודשים הוא כבר לא מתמיד) כל נסיון שלי לחזק בו את האמונה לא מצליח. אני מרגישה מרומה. נישאתי עם בן אדם מסוים וקבלתי אדם שונה לחלוטין. והוא ממש מסכים איתי. ואומר שאם היום הייתה ניצב מול ההחלטה לבחור היה בוחר באורח חיים חילוני. אני לא מעונינת לפרק את התא המשפחתי כיוון שאני בטוחה באהבתנו. אפילו ששוחחנו על האפשרות הזו. הייתי מעונינת לשמוע דעת גורם מקצועי תודה

מישור הדת ומישור האמונה הם שני נושאים נפרדים

שלום רב לך,אסתי. את מציינת שתי דילמות: אתם שונים מבחינה דתית, וכן- התקשורת ביניכם אינה טובה,מזלזלת ופוגעת. ובכן- במישור הזוגי ניתן בהחלט לבדוק מה מתחת לסימפטום הנגלה, בדרך כלל מצב שכזה מורה על תחושת מצוקה, אם ביחסים עם בן הזוג ואם בכלל,ולעתים אף מורה על סגנון דיבור שנלקח מבית המוצא. ניתן בהחלט לפתור את הבעיה ולקבל כלים לתקשורת בריאה ונכונה,זאת אחרי שמוודאים מה הסיבה להתנהגות הנ"ל ומטפלים זה. אם האהבה ביניכם כינה הרי שברור שניתן להצליח בכך! בקשר למישור הדתי-ייתכן שבעלך היה כן כנה ביום נשואיכם אך בינתים שינה דעתו, אדם איננו שבלוני,דעותיו והשקפותיו עשויים להשתנות בכל עת. וודאי שזה כואב מאד ויוצר מצב של חוסר איזון דתי ביניכם,משום מה נראה לי שגם כאן הבעיה היא מצוקתית ולא משהו אחר.אם אכן זה כך, אף שאינני מתיימרת להיות רבנית, אני חושבת שאוכל לעזור לו לברר עם עצמו מה יושב מתחת להדרדרות הרוחנית שלו,מה מכאיב לו כל כך,וכמובן זה יעזור גם לך להבינו,תקבלו כלים ותדעו כיצד להושיט יד זה לזה באהבה ובתמיכה, אין לי כל ספק שאם כך תעשו בקרוב תזכו להתחבר מחדש בלב שמח ובהתאמה!

איך מטפחים / בונים אהבה

שלום רב, אני נשואה כבר שנתיים עם ילד והמון משברים בחיי הנישואים. רציתי לדעת בפרוט איך בונים אהבה איך מבעירים אותה כל פעם מחדש ? אני חושבת שאני די ילדה אך עברתי המון מכשולים בחיי, אני חסרת בטחון שחיה עם בן אדם מוצף בטחון עצמי ותמיד חושבת את עצמי לנחותה ממנו, אני רוצה להיות בטחה שהוא אוהב אותי כל הזמן, לרגש אותו ולגרום לעצמי להיות בטוחה בו , לעשות לו טוב כשהוא בא הביתה יש לומר כי כאשר יש בעיות בכלכלת בית קשה מאוד לעשות דברים . מחכה לעצה , רעיון או סתם דבר עידוד

ההגדרה היא חצי הדרך

שלום רב לך,דניאלה. מיקוד הגדרת המצוקה מביא אותך כבר לאמצע הדרך. כוונתי היא, היתכן שהגעת אל הנישואין בעודך צעירה,כשאין באמתחתך כלים מספיקים להכיל את גודל המשימה שבזוגיות? כך זה נראה לי,על כל פנים, ומכיון שכך אינך אשמה במה שאת מרגישה, גם אני הייתי חשה בלבול,חוסר אונים ופחד לא קטן מלהיות אשה טובה, אם מצליחה,ולהתמודד בכל יום עם בעיות קונקרטיות, כשאת בעצמך ילדה,כהגדרתך, הזקוקה נואשות לאהבה,להבנה, לטיפוח ולהערכה. חדשות טובות לי אליך: תוכלי בהחלט להצליח בכל המשימות שציינו, משום שאם תתני למישהו להדריכך- בטחונך העצמי יעלה ובע"ה תצליחי בכל! אם את מעוניינת,אוכל לעזור לך רבות בכך. נא היי בקשר עימי ואשמח לעזור לך. ציפי מילוא, מגשרת,יועצת נישואין ומנחה משפחתית. טל': 02-6515794 0545-360595

בגידה

אני נשואה 6 שנים+ילדים, במשך שנים אלו יחסיי עם בעלי היו בירידות ועליות בכל מיני תחומים.ב זמן האחרון אני מרגישה שאני חיה איתו בשיגרה, לא נמשכת אליו, אולי כבר לא אוהבת.. במקביל - הכרתי בחור בעבודה שיצא לנו בעבר כמה פעמים לשוחח, בחור מקסים (גם הוא נשוי). יום אחד ישבנו בפגישה שנינו לבדנו בתוך חדר במסגרת העבודה ויצא שהתקרבנו מעבר למותר.. דברנו על זה - שנינו מרגישים רע כי בעצם כל אחד מאיתנו נשוי, מצד שני קשה לנו להפסיק להפגש כי אנו עובדים ביחד ומרגישים משיכה חזקה אחד לשני. לאור זאת אני מרגישה יותר ריחוק מבעלי, אני מפחדת לספר לו על כך שלא יהיה מצב שהוא יזום גירושין (כפי שכבר תיארתי המצב בנינו כרגע-קר)

אהבה אמיתית יש לטפח

שלום רב לך,מיכל. את מתארת בכלליות מצב שבו הנשואין שלכם לא טופחו,ואולי קראת ושמעת כבר שנשואין שאינם מושקעים-קורסים עם הזמן,וחבל. אינני מאשימה אתכם חלילה,פשוט הזמן רץ ויש לנו נטיה לחשוב שהעניינים יסתדרו מעצמם עם הזמן...ממש לא כך הם פני הדברים,כי מה שקורה הוא ההיפך הגמור: הנטירה בלב גוברת ונבנה שם מגדל של כעסים וכאב רב. אם אתם מתכוונים להמשיך יחד,וב"ה נראה לי שכן, מאד כדאי לפנות לייעוץ שיחיה את הנשואין או לפחות כדי לדעת שניסיתם הכל בטרם ייהרס הכל. לגבי הגבר הזר:זה קורה תמיד במצבים של אי סיפוק מבן הזוג. אולע כדאי שעד שתחליטי למי לפנות-תשמרי על הנשואין באש נמוכה כדי שלא תסתבכי ותבכי אח"כ על "הגלישה" הזו לדורות...כוונתי לכך שתצטרכי לשים גבולות עם אותו הגבר ולא לתת לו לגעת בך כלל עד שתחליטי למי את שייכת סופית,מבינה? הענין דורש שיקול דעת על אף הכאב הרב,ולקיחת אחריות על כל מקרה שיתפתח,נראה לי שאת אשה שקולה ואחראית ושתחליטי נכון מה הנבון ביותר לעשות כרגע. אשמח לפגוש אותך או לשוחח עימך בטלפון כדי לעזור לך.חיזקי ואימצי,יישר כחך על הכינות ועל הפניה לעזרה! ציפי מילוא מגשרת ומנחת משפחה 0545-360595

מערכת יחסים עם אשתו של הגרוש

איך צריכה להראות מערכת היחסים עם אשתו של האקס? כמו שאני רואה את זה, אני לא צריכה לעבור דרכה, אם יש משהו בעניין הילדים אני אמשיך לדבר איתו, עם האבא ולא דרך אשתו, לא כך? כשהילדים יתארחו אצלהם אשלח מתנה או פרח, זה בסדר. וכשדיברנו עם הילדים בשולחן שבת, עלתה השאלה אם הם צריכים לקרוא לה אמא ברגע שהיא מתחתנת עם אבא שלהם? הבן הגדול היה די נחרץ שלא לקרוא לה אמא , גם אני הבעתי דיעה מסוייגת מהאפשרות שיקראו לה אמא. נכון לעכשיו בשלב הארוסים הם קוראים לה בשמה הפרטי, האם זה צריך להשתנות אחרי חתונה? אבל יודעת שיש כאלה שדורשים שיקראו לשניה אמא כי היא הופכת להיות מעין אמא חורגת? כשהאקס מתחתן היא הופכת להיות אמא חורגת? תעזרו לי לעשות סדר בבלגן:) תודה:)

הרגישות מובנת

שלום רב לך,קרן. הרגישות במצב בו את נתונה מובנת מאליה. הקשר שלך עם האקס שלך אמור להיות דרך הילדים המשותפים לכם בלבד.מעבר לכך אינך צריכה להיות מעורבת בחייו כרגע. מה שאין כן אצל ילדיכם,שמטבע הדברים נלחצים מכך שאביהם מצא אשה חליפית ל"אמא"! הרי בליבם,ילדים ממשיכים לקוות שהוריהם ישובו להיות ביחד...זהו משבר עבורם,עליך להבין זאת,ולכן מעמיקים יתר על המידה בשאלות כמו "איך לקרוא לאשה הזרה"וכו',בעצם מתחת לזה ישנם החששות ש"ההיא"תנסה להיות כאמא עבורם,ולהם יש אותך,אין הם מתכוונים כלל לאפשר לאימם החורגת העתידית לטעות בכך...מכאן כל הדאגות שלהם והמצוקה שלהם-שלך. כדאי לך להקל עליהם בכך שתבהירי להם,ללא משוא פנים,שוב ושוב,כמה את אוהבת אותם ושלעולם לא יצטרכו לחשוש שתעזבי אותם. עפ"י עניות דעתי זה אמור לעזור להם הרבה בתקופה זו, הם אמורים להתייחס לענין נישואי אביהם ביתר קלות אם ישמעו אותך אומרת דברים ברוח זו שציינתי,וכך לאט לאט יסתגלו למצב החדש ללא מהמורות היסריות בחיי היום-יום שלהם. אשמח לעמוד לרשותך הלאה.בהצלחה רבה,חיזקי ואימצי! ציפי מילוא, מגשרת ומנחת משפחה 0545-360595

הצעות לשידוכים

שלום לכם יש לי חברה רווקה שמקבלת הצעות לשידוכים. ההצעות הן להיפגש עם בחורים הצעירים ממנה בשלוש עד חמש שנים. האם כדאי לה לקבל הצעה כזו? מדובר בבחורה לא צעירה (אבל היא עדיין יכולה ללדת ילדים בצורה טבעית). היא מעוניינת להכיר רווק ולא גרוש או אלמן. לכן היא מקבלת הצעות להכיר בחורים הצעירים ממנה במספר שנים. מדובר בבחורה שאיננה נראית מבוגרת לגילה. היא גם צעירה ברוחה. השאלה היא האם כדאי לה בכלל להתחיל להיפגש עם בחורים שצעירים ממנה במספר שנים. אילו בעיות יכולות להיווצר עקב הפרש בגילאים? האם הייתם ממליצים לה להיפגש עם בחור שצעיר ממנה בשלוש שנים? ואם הוא צעיר ממנה בחמש שנים מה הייתם ממליצים לה? היכן לדעתכם עובר הגבול של פער הגילאים לרעת האישה? לה לא מפריע לצאת עם בחור שיותר צעיר ממנה. זה אפילו מחמיא לה לקבל הצעות כאלה. היא רוצה לדעת אילו בעיות יכולות להיווצר אם היא תינשא לבחור הצעיר ממנה במספר שנים. האם אתם יכולים לתאר באילו בעיות היא יכולה להיתקל? למשל עדיין לא מקובל לראות כאלה זוגות בחברה. בעתיד יכולה אולי להיווצר הבעיה הבאה: אולי הבחור יתחרט וירצה בחורה צעירה יותר מאשתו. מה דעתכם בנושא הזה? (בעיקר חשובה דעה מקצועית בנושא הזה אך ניתן גם להביא דעה אישית ולא רק מקצועית בנושא זה) אני ואותה חברה מודות לכם על ההדרכה בנושא זה.

כל ענין לגופו

שלום לשואלת. יש לבדוק ולהחליט כל ענין לגופו,משום שאינו דומה מקרה שבו הבחור בשל לחיים ואחראי,לבחור שעדין חבוי בסינרה של אימו,ולא משנה הגיל כרגע. החיים עושים הרבה לבן אדם,מי שעבר הרבה בחיים מתבגר בטרם עת,ולעיתים תוכלי לראותו כבעל אחראי ונושא בעול עוד יותר מבחור שהגיע לפירקו,ואינו יודע מימינו ומשמאלו מהם החיים! כדאי לבדוק כל הצעה בפני עצמה,שווה לראות ולנסות. אם תיווצר כימיה והתאמה מכל הבחינות-הגיל לא ישנה דבר. בסה"כ אנו מקווים להתחתן עם בעל מידות ,וזה כידוע לא תלוי בגיל... בהצלחה, ציפי מילוא 0545-360595

מידות

שלום רב, כמו שאני שומעת, אחרי החתונה מתפרצים כל מיני רגשות שהיו חבויים אצלינו עם השנים. וכן, מידות שליליות שנמצאות אצלינו בקטן כעת, בחיי הנישואין מתגלות בגדול. אני רוצה לדעת, זה כך? מה שקורה אצלי כאשר אני "כועסת זה מסוכן לסובבים, ,,, אך אני בטוחה בעצמי- עם בעלי והילדים (בע"ה!) אני בחיים לא יהיה כך... פשוט כי ההורים שלי סולחים לי ורק מנסים לרצות אותי, אז אני לא דורשת מעצמי. ובחיי הנישואין יהיה לי הרבה יותר רצון להשקיע. אני מבקשת לדעת איך ומה באמת קורה בעניין הזה. תודה רבה!

הגיע הזמן

שלום לך,הודי. לפי דבריך חיית עד היום בפלנטה מיוחדת משלך,בה היית נסיכה שהוריה עשו הכל כדי לרצותה. הן את יודעת שהעולם איננו מתנהל כך,בעולם סביב מקובל שאדם מקבל את מה שעמל עליו,כלומר-אין אלו מתנות חינם מהזולת כי אם עבודה עצמית על ריסון היצרים,ביניהם יצר הכעס...וככל שנתאמץ יותר לגבור על יצרינו-כן נרוויח יחס טוב מזולתינו. יחסים בין בני זוג אף רגישים כפליים,כל אחד מבני הזוג מגיע עם צפיות ל"פינוקים" ןלסלחנות יתר כלפיו,זה המקום וזה הזמן להשקיע בעבודת המידות,או-אז המשוב ישקף הערכה וכבוד ויצור אווירה בהתאם! עלי והצליחי! ציפי מילוא 0545-360595

דחוף ביותר-לפני חתונה קרובה.

תלמיד שלי התארס ועומד להתחתן בעוד 3 שבועות. היום הבחור מרגיש קרירות רצינית מצידה וכל השיחות בינהם לא יועילו. לפי דבריו גילה אחרי האירוסין פנים חדשות בבחורה שלא ידע עליהם ועכשיו הוא אשמח מאוד לבטל את החתונה. בור שקשה להכנס לחתונה בצורה כזאת. מצד שני מפחד משום "קפידה" וגם לא בטוח שיהיה לו כוח לבטל את החתונה הקרבה ובאה. לא נראה לי שמדובר על סימטום של "פחד לפני החופה" ונראה לי שההרגשה היא אמיתית מה אתם ממליצים? (העניין דחוף ביותר ) תודה רבה ותזכו למצוות

יועצת

שלום לך. אם הינך מעוניין בייעוץ קונקרטי ע"י יועצת-אני לרשותך. אשמח לעזור במה שצריך. צ.מילוא 0545360595

התלבטות אחרי אירוסין

שלום, אני ובן זוגי הכרנו לפני שנה, בן זוגי הציע לי נישואין הסכמתי להצעתו והפגשנו בין ההורים . מאז הצעת הנישואין אני מרגישה ירידה במורל (מצידי) , דברים אצלו מאד מעצבנים אותי, אנחנו רבים הרבה, ולא מתחשק לי לקבוע תאריך לחתונה אני מרקע דתי והוא מרקע חילוני , לעיתים הפערים הדתיים מרתיעים אותי , אך איני בטוחה שהרתיעה מהחתונה נובעת מכך... 1. מה לעשות 2.האם זו בעיה שלי (לפני הדיבור על חתונה ברצינות היה ביננו קשר מצוין) 3.אני גם לא רוצה לפספס , זה לא קשר ראשון שלי ,ואני כבר בת 29 , אורית ל

מורכב אבל בר פתרון

שלום טל. יתכן באמת שברגע שהרגשת שעליך להפוך את הקשר למחייב-התחלת לחוש לחץ,זה מאד טבעי. אך יתכן שישנם פערים דתיים,מנטאליים או כלליים אחרים שבמשך הזמן צצו או התחדדו, ומכאן הקושי. את יודעת,ישנם דברים שמסתדרים עם הזמן,כשהאהבה גוברת,וישנן תכונות שאין יכולת לשנותם,וצריך להשלים עימהן כי זה חלק מעיסקת החבילה. אכן,אין שלמות,והזמן מתקתק עבורך,אולי תעשי שיקלול חוזר ואל תשכחי את כל מה שאהבת בו לפני כן...המתח שנוצר אצלך יכול גם להשפיע עליו ולחדד את מגרעותיו,אך יתכן שכהמצב ביניכם יירגע הבחור עשוי שוב להפיעך לטובה... בהצלחה רבה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה www.ntiv-haosher.co.il [email protected] 054-5360595

כיצד מציבים גבולות ברורים לילד בעל מזג חם, מבלי לפגוע באווירה החיובית בבית ובתקשורת הרגשית עימו ?

בני הבכור, בן 8.5 הינו ילד כשרוני מאוד ב"ה, חכם, בעל דימיון מדהים וכושר ארגון. יחד עם זאת, הוא בעל מזג חם - סוער, מתפרץ בקלות, תקיף, נוטה לכעוס ואף מתנהג לעיתים בגסות. חשוב לי מאוד להציב לו גבולות ברורים, אך כיוון שהתנהגותו חוזרת לעיתים כמה וכמה פעמים ביום (כלפי ההורים / האחים / חברים) אני עלולה למצוא את עצמי מבקרת אותו / כועסת / מאוכזבת יותר מידי פעמים, והדבר משפיע על הקשר הכללי שלנו (הכבוד שלו חשוב לו באופן מיוחד) ועל האווירה החיובית בבית. א. כיצד מוצאים את האיזון בין השניים (לא הייתי רוצה כל ערב לעשות לו "שיחת מוסר" ) ממה כדאי / ראוי להעלים עין ? ב. האם המנעות מתגובה מיידית על התפרצות / דיבור חסר נימוס להורים וכד' לא מזיקה לחינוכו הטוב ? תודה !

שלום לך, ט.זוהר

בדרך כלל,אלא אם כן אובחן אחרת- ילדים נוטים לאבד גבולות כשההורים אינם שמים גבולות.כלומר, יתכן מאד שבנך מאבד את שיווי משקלו כשהדברים אינם מתנהלים כפי צפיותיו, ואז הוא משתמש בכלי ההתפרצות-זעם שבידו כדי לנסות להשיג את דרישותיו בדרך אחרת... כשאת,אמא יקרה, משיבה/מגיבה באותה המטבע, כלומר:מבקרת/כועסת או מראה לו כי את מאוכזבת ממנו- את בעצם מחזקת את ידיו שהתנהגותו לגיטימית("גם אמא נוהגת כך"...) אינני שופטת אותך חלילה, כולנו נוטים לאבד שליטה מתוך חוסר אונים,אבל אם נחשוב קודם המעשה ונבין שהוא בעוכרינו-אולי נצליח להימנע מדרכי תגובה כאלו על מעשי הילדים. ישנן דרכים חליפיות לתגובה,אין לי ספק שאם תלמדי אותן -הילד ילמד שהגבולות של אמא ברורות ועקביות ואין טעם להתפרץ,משום שהתפרצותו תגרור אחריה תגובה מתונה אך אסרטיבית מצד אימו. כשאת תהיי איתנה בדרכך החינוכית-הילד יתייצב גם הוא. תוכלי להיוועץ בכל מנחת הורים מוצלחת,או ביועצת משפחה . בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

קשר מוזר2

בס"ד קודם כל ברצוני להודות לרבנים על שהשקיעו מזמנם וענו על שאלתי. לאחר השיחה שבה הסברתי לבחור היכן אני נמצאת, לקחנו הפסקה של שבוע ובעקבות המלצות הרבנים החלטתי לנסות שוב ולראות. בפגישה השלישית הבחור ניסה להחזיק את עצמו ולחשוב פעמים מה להגיד שבשביל שלא לפגוע בי. הוא סיפר לי שהוא תכנן לשלוח לי הודעה כל שהיא אבל החליט לשנות ואמר לי מה היא היתה הההודעה המקורית :שיהיה לך יום נפלא (כמעט כמוך). הפתיחות שלו מדהימה אותי וכל כך לא מסתדר לי עם בחור שהגיע מרקע תורני, בוגר ישיבת הסדר. יצאתי עם בחורים שונים מישיבות שונות בעלי סגנון שונה וא"א מהם לא הרשה לעצמו להגיע לפתיחות כזאת. (אפילו בחור שיצאתי איתו תקופה מכובדת). אתמול בשיחת טלפון(יומיים לאחר הפגישה) הוא שמע שקראתי לאחותי בשם חיבה. ואז הוא שאל אותי מה דעתי שיקרא לי אגי (א-האות הראשונה בשמי, ג-שם משפחתי, י- יקירתי, יפתי). אמרתי לו שאני לא אוהבת ושנשאר עם שמי הפרטי. גם במהלך השיחה הוא העלה את נושא המתנות האם אני נותנת/מקבלת איך אני מרגישה שנותנים לי מתנה. האם צריכה להיות סיבה מסוימת או סתם כשמתחשק. איזה מתנות נותנים לאירוע כזה, ולאירוע כזה ואיזה מתנה נותנים למי שסיים תואר או התחיל עבודה חדשה (בשבוע שעבר קבלתי תואר). הוא נשמע שהוא יותר מידי בונה על הקשר שלנו הוא שאל אותי מה אני עושה בעוד חודש (אין לי מושג מה קורה איתי שבוע הבא אז בעוד חודש..). הוא הציע שנפגש במוצאי שבת הוא נמצא באיזור שלו הוא מתארח עם אחותי בבית של דודים שלו. ואז אמר שאפשר להפגש ביחד עם אחותו והבן דוד בבית הדודים-יש להם גינה גדולה ומרפסת. אני ממש מתלבטת מצד אחד זוהי יכולה להיות הזדמנות טובה לראות אייך הוא מתנהג (למרות שאלו אנשים מהמשפחה שלו). אך מצד שני אני ממש מתביישת לשבת עם אחותו והבן הדוד נראה לי ממש לי שייך לפגישה רביעית. למרות שהם לא יהיו איתנו כל הזמן. בברכה ותודה א.

שלב אחר שלב

נראה,שאת בעצם אינך בטוחה בקשר הזה ,בהתאמתך לבחור.עצתי לך,צעדי שלב אחר שלב,אל תחשבי רחוק:"כן רוצה/לא רוצה להתחתן איתו"...קחי לך את הזמן שלך כדי לבדוק את הדברים מבלי להתחייב כרגע. עכשיו,משתחושי שהשרביט בידך להחליט לכאן ולכאן,אני מקווה שתחושי הקלה בלחץ ותתמקדי בשאלה אחת: האם בסך הכול נראה לך שמתאים לך להמשיך לפגוש אותו? האם ישנם דברים שמושכים אותך אליו? אם את חשה אך שלילי לגביו,לחוצה,נרתעת מסגנון התנהגותו- אולי כדאי שתבררי עם חברים קרובים האם זהו סגנונו או שהוא "יוצא מגדרו" כדי להרשים בחורה ולא כ"כ מצליח בזה...או-שהוא אכן בחור חיובי בעיניך ואתם נהנים זה בחברת זה,אך ישנם אלמנטים ש"מפחידים" אותך וגורמים לך לחשוש... בדקי את עצמך בכנות.לאחר ששלב זה יהיה ברור לך,זכרי,שאם תחליטי להמשיך את הקשר איתו-אינך מתחייבת להתחתן עימו כרגע,אתם בשלב היכרות התחלתי,אל תילחצי ואל תכריעי מתוך לחץ, הרי זו שאלת השאלות של חייך בעתיד,נכון? כנ"ל לגבי הביקור במשפחתו: חשבי מה טוב לך,מה ליבך נוטה לעשות,האם את מסתכנת במשהו אם תיפגשי אנשים נחמדים לערב אחד? אולי באמת תכירי אותו טוב יותר,לפחות בפאן אחד, כשהוא נרגש בחברת בני משפחתו?! אם את אוהבת ערבים שכאלה-לכי על זה,אם אינך חשה בנוח בחברת אנשים שבודקים אותך-וותרי על זה,העיקר הוא שתהיי בשליטה מתוך רגיעה שאיש לא יוכל לכפות עליך דבר נגד רצונך,וכך תתקדמי שלב אחר שלב בקשרייך,מבינה? ליבי אומר לי שיש כאן יותר ממה שסיפרת,אך עפ"י האינפורמציה שנידבת לנו כך אני רואה את פני הדברים. בהצלחה עם הרבה סיעתא דישמיא- ציפי מילוא 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

ילד חורג

יש לי בבית ילד של אישתי מנישואין קודמים, אני לא מספר לאישתי שאני מתעצבן על כל דבר קטן שהוא עושה, אפילו אוכל, רציתי לדעת האם זה נומלי או שיש לי בעיה. האם אני צריך טיפול?

יישר כוחך

שלום רב. יישר כוחך,חן,על כך שאתה פונה לעזרה בענין זה. ישנם כאלה שהיו מעדיפים לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח ולתרץ לעצמם אינספור תירוצים,על כך שזה נורמלי,על כך שהעניינים וודאי יסתדרו מעצמם עם הזמן.אך לא היא. צדקת,מאד מומלץ שתיגש לקבל הנחיה בענין זה,עליך לעשות ברור מעמיק עם עצמך מדוע הינך כה חסר סבלנות באמתחתו של בן חורג זה, אני בטוחה שתגיע לשורש הענין די מהר ותוכל לקבל הכוונה מדוייקת מה ניתן לעשות כדי לשנות את מערכת היחסים ביניכם. נא אל תחוש רגשי אשמה,רק פנה לעזרה מתוך רגש אחריות לחייך ולחייו הוא, בכך אתה עושה את הדבר הנכון וההוגן ביותר שתוכל לעשות למען עתיד קשריכם בהווה ובעתיד. לשרותך תמיד,בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה ומגשרת www.ntiv-haosher.co.il 054-5360595

רבנים יועצי נישואין

לחברי היקרים שלום וישע רב! בימים אלו לפני חג שבועות, זמן מתן תורתנו, אני מרגיש צורך להעלות בבמה חשובה זו נושא כואב ומעציב. פעמים רבות בעבודתנו, שהיא עבודת קודש, אנחנו נתקלים עם שאלות שמתחילתם מנוגדים בתכלית לדעת תורתנו הקדושה. היום באתר זה הופיע שאלה מאדם המחפש הדרכה בקשר לחיים זוגיים ללא חופה וקידושין. לעניות דעתי לשאלות כאלו חייבים לענות תשובה ברורה וחדה השוללת מכל וכל התנהגות שאינה נכונה על פי תורתנו הקדושה. הבסיס לכל ייעוץ שאנחנו נותנים חייב להיות תורת ה'! הקב"ה רוצה להשכין את שכינתו בבתי ישראל והדרך להשכינה אחת היא, קיום תורה ומצוות ובמיוחד הנושאים הנוגעים להנהגת הבית. כיצד יתכן להשכין שלום בין איש לאשה ומייעצים להם בניגוד למה שכתוב בשלחן ערוך אבן העזר או בניגוד למה שהרמב"ם מלמד אותנו בהלכות דעות?! אולי שם הארגון שלנו מטעה וטוב היה אם היו מחליפים את השם ל"רבנים- יועצי נישואין". חובתנו להיות רבנים ולדעת בראש ובראשונה מה ה' דורש מאתנו, מה ההלכה אומרת, מה האחרונים אומרים על הנושאים המתחדשים עם הזמן ולהשתמש עם הבלים המקצועיים לעזור לזוגות לקיים את רצון ה'. לית מילי דלא רמיזי באורייתא-מקום מגורים, יחס למחותנים, יחס לעבודת האשה, שידוכים,מצות עונה-הכל נמצא בשלחן ערוך ונושאי כליו. חובתנו להיות נושאי הדגל לייעוץ זוגי שהבסיס לכל ייעוץ הוא קיום ההלכה. אל לנו להתבייש מלומר בצורה ברורה מתי שהתנהגות כזו או אחרת אינה תואמת את ההלכה. לשם כך פונים אלינו ולא למקומות אחרים. נדמה לי שאם מייעצים דבר הנוגד את השלחן ערוך ודעת תורה עוברים על מצות לא תעשה של לפני עור לא תתן מכשול. אך מאידך, בטוחני שבע"ה אם נלמד ונדע את הדרך ילכו בה, נדע היטב את ההלכות הנוגעות לסוגיות בהן אנחנו עוסקים ומייעצים לא תבא תקלה על ידנו ונזכה להשכין את שכינתו ית' בבתים של אלו הדופקים על פתחינו לקבלת ייעוץ והדרכה. בתפילה שבזמן מתן תורתנו נזכה להיות בין מקבליה באהבה. זאב פאטשינו

אכן כך

אכן כך הוא,טוב יהיה אם המערכת תצנזר מראש את השאלות כדי שתתאמנה לרוח י.נ.ר ציפי מילוא

האם להיפרד???

אני פונה לאחר חודשים של התחבטויות נפש בנושא הזוגיות שלי. אני נשואה כ- 4 שנים ואם לילד בן 3. בזמן האחרון (מס' חודשים)אני מרגישה שהקשר שלי עם בעלי לא מה שהיה פעם. אנו לא מתקשרים בכלל. מס' המילים ביום יכול להגיע לספרה בודדת. אין לנו נושאי שיחה משותפים, לא מקיימים יחסי אישות כבר חודש (לפני זה חודשיים) ואני מרגישה שאנו שני זרים שגרים באותו בית והדבר היחיד שמקשר הוא הילד. אנו לא יוצאים, לא מבלים והיחסים שלנו פשוט "מתים". אני מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו וחושבת על פרידה. הוא רוצה להישאר ואומר שהוא אוהב אבל עם כל צ'אנס שנתנו - המצב חוזר לקדמותו. רגש האהבה שאבד כבר לא מניע אותי לנסות ולשפר ואני מרגישה "תקועה". אני בת 29 ומרגישה שזמני מתבזבז. אודה על עזרתכם המהירה בנושא.

הדרך ארוכה

שלום לך,יעל. לעניות דעתי,הדרך ארוכה עד לאופציית גירושים.זמנך אכן מבוזבז,אך לא מפני הסיבה שציינת... עפ"י מה שסיפרת לא דווח כי הייתם אצל יועץ נשואין או מטפל כלשהו, אמנם האהבה קפאה במידה בלתי מבוטלת,אך מתחת לזה יושבים רגשות חבויים, כמו כעס ,אכזבה וכאב, המתורגמים על ידך כדעיכת האהבה כליל. על פניו,אני ממליצה לכם מאדלפנות ליועץ נישואין ומשפחה,הקליפות יוסרו ,תלמדו לתקשר ולהביע את הצרכים שלכם זה מזו,אזי חיי הזוגיות שלכם יוכלו להשתנות מן הקצה אל הקצה! בהצלחה רבה,אל ייאוש! ציפי מילוא, יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

כשהבעל לוקה ב nvld וכתוצאה מכך לאשה חסר אמפתיה והקשבה -האם למשהו יש נסיון איך לנהוג? תודה

כשהבעל לוקה ב nvld וכתוצאה מכך לאשה חסר אמפתיה והקשבה -האם למשהו יש נסיון איך לנהוג? תודה

מצטרפת

הנני סומכת ידיי לדעתו המלומדת של הרב ארנברג. מידות אינן קשורות לליקוי למידה זה או אחר, נראה שיש מה ללמוד על אמפטיה בחיי הזוגיות-גם ללא קשר לבעיה שצויינה לעיל. מומלץ מאד לפנות לעזרהליועץ/צת נישואין. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

בעיה קשה

שלום הרב, אני כותבת מדם ליבי . בעלי ואני נשואים 14 שנה והקרבה ביננו נוראה. יכולים לעבור חודשים ביננו עד שיהיה מגע ואני מדברת על מצב שהיו גם שנים. בד"כ שאלות של ריחוק מגיעות מגברים , אבל גם יש מהצד השני... בעלי אמר שמדריך החתנים שלו אמר לו שאם אשתך מבקשת אז היא נוראה ואין זה צנוע - לחכות שנתיים זה צנוע מספיק ???? יש לנו 3 ילדים - בן ותאומות , בטיפולים מיכוון שהתדירות היתה כ"כ נמוכה (3 בשנתיים)הייתי מסיימת מחזורי הפריה ללא מגע - כי הוא לא מעוניין. המצב כ"כ גרוע שאני מיחלת לזה שכשאני אחזור מהטבילה הוא לא יהיה יושן ... אבל הוא ישן ואני לא מדברת על ערב שבת וכד'... אני די יפה , ומקפידה על הופעתי ולא מוזנחת גם כשאני בבית (הרבנית לפני החתונה עשתה עבודה טובה) מה הדרך הנכונה???? לאיזה יועץ לפנות ואיך לשכנע אותו לבוא ליועץ ? (אנחנו גרים באיזור המרכז) היינו אצל שני יועצים שנתנו לנו עצות אחיטופל , אני מעוניינת לבנות ולא להרוס. תודה. המחכה

תוספת קלה

דעתי כדעת הרב פאטשינו זאב,אוסיף ואכתוב כי מערכת היחסים בחיי אישות מושפעת ממערכת יחסים כללית בין בני זוג,וכן-אליה מתנקזות כל הבעיות. אתם זקוקים ליועץ נישואין בדחיפות,כי אכן כך אי אפשר להמשיך.אינך דורשת דבר שאינו מגיע לך,אך לא ניתן לאבחן מערכת נישואין ללא היכרות אישית עם שני הצדדים,משום שברור לכולם,ששניכם קשורים לנושא,סביר שלשניכם יהיה מה ללמוד ולשפר.אם תפנו לייעוץ מקצועי-צרכי הליבה של שניכם יובהרו ותקבלי כלים כיצד לפעול לקידום הנושא אותו העלית. הנני מייעצת שתצאו לדרך במהרה,אין שמחה כהתרת הספקות.תוכלי לדעת היכן את עומדת וכיצד לפעול לשיפור היחסים. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

מה עושים

האם יש מעון לנשים מוכות דתיות? אני מוכנה ללכת גם למעון חילוני הבעיה היא הילד מה אני אגיד לו? איך אני אסביר לו מה אנחנו עושים במקום כזה? האם עלי להגיד לעצמי שהכל משמיים ולסבול בשקט מה יותר גרוע להתגרש או להמשיך להבליג ולחיות כך ולקחת סיכון שיום אחד בלי כוונה הוא יהרוג אותי ''בצחוק'' או שבתור אשה מאמינה אם אני מאמינה אז אני צריכה להאמין שגם סוף כזה הוא משמיים עשינו הכל שלום בית יועץ נישואין אחרי שפור גדול הכל לאט נהיה הרבה יותר גרוע ולי כבר נגמר הכח

להגיד לילד

כמה צר לשמוע את הכאב הזועק בין שורותיך! אכן,צדקו קודמיי בכוונם אותך למקום המתאים למצבך,אם את שרויה בפחד ובאלימות-לכי למקום אחר,ויפה שעה אחת קודם,הקב"ה אינו חפץ בסיבלך,ולילד תאמרי שאתם יוצאים לזמן מה ל"חופשה" במקום אחר,זאת ככיסוי ליציאתכם בלבד,שכן,שם כבר יורו לך בדיוק מה לומר ואיך לומר,תקבלי כלים להשרדות בגאון,ולא כמושפלת. ה' יהיה בעזרכם! לכל שאלה או עיצה תוכלי לפנות אליי,אשמח לעזור לך. חיזקי ואימצי! ציפי מילוא יועצת נשואין ומשפחה "נתיב האושר" 054-5360595 WWW.NTIV-HAOSHER.CO.IL

לשמח את הבעל

אנו זוג צעיר נשוי 3 שנים עם ילד ובהריון. כל פעם יש לנו ויכוח על זה שאני אשה עצובה . שהוא לא מרגיש אשה בבית , הוא רוצה לחזור הביתה לשמוח להיות שמח. יש לציין שהוא גבר נאה מאוד, והוא חברותי ואני מקנאה בו המון בלי ידעתו הוא מצליח ליצור קשר נפלא עם אנשים בן זרים בן מכרים, כריזמטי, ואני תמיד מאין זנב שותקת מחייכת נחבאת אל הכלים וזה מעציב אותו הוא מעיר לי כל הזמן למה את ככה בלוק כמו אבן לא זזה קשה לי איתך וכדומה יש רגעים של התפרצות והוא רוצה להתגרש קשה לי לבטות את עצמי, אני מנסה להגע ללבו אבל תמיד יוצא לי עקום אני עושה ארוחת ערב, אז הוא לא רעב, מבקשת לדבר או לעשות דברים ביחד אז זה כדי לא להעליב אותי ולו תמיד יוצא מושלם באם זה מתנות , אם מילות עידוד שקשה וכו' אני לא מצליחה לרצות אותו... שאלתי היא מה אני יכולה כן לעשות לדעתכם אני צריכה להשתנות ואני צריכה קצת עזרה אני מוכנה לעשות הכל בשבילו.

מה היה בעבר

דניאל יקרה, הנני מסכימה עם דעתה של הגברת יהודית פוגל,אך חושבת שחסרים לנו פרטים כדי לדעת ,מה היה ומה הווה .כוונתי לכך שהרבה תלוי במי שהיית קודם לכן,עוד לפני שנישאת לבעלך...האם לא היית כבר אז עדינה ונחבאת אל הכלים...האם לא חשת כבר אז כ"לא חברותית" מספיק?! אינני מתכוונת חלילה לסמוך ידיי על מה שחשבת אז על עצמך,רצוני להבהיר שבטחונך העצמי וודאי לא היה שפיר ומזהיר גם בעבר,ואף החמיר בעקבות נישואיך לבעלך,החברותי וה"מסתדר" כדברייך. אל נא תחושי רגשות אשמה,איש לא יוכל לקבוע שזוג הדומים זה לזה הם-הם הזוג המוצלח! אכן,אם את מכירה בפנימיותך עצבות עליך לטפל בזאת למען מיצוי חייך קודם כל,וכשתקבלי כלים להתחבר אל פנמיותך ואל כוחותיך שלך-כל הבית יתרומם. הבעל תלוי מאד באשתו,במצב רוחה,לכן ברור הוא שכאשר את תפרחי-ישמח גם בעלך. כדאי ורצוי לפנות לעזרה מקצועית,לייעוץ נישואין ומשפחה,כדי להגיע לחיבור מחודש עם בעלך מתוך שמחה ואהבה. ציפי מילוא 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

קשר מוזר 3

בס"ד שלום וברכה! בעקבות החלטות שונות ובעקבות הצעות החלטתי להמשיך עם הקשר. אנחנו כבר בקשר חודשים. הצלחתי במהלך הקשר להתגבר על כל מיני דברים והרבה בזכות העזרה של הבחור. לדוגמא:דברתי איתו לגבי המחמאות אז הוא ניסה להרגיע את המצב עד שאני כן ירגיש בנוח עם העסק ועד שאני גם אתחיל לחלק מחמאות. אני יודעת שהבחור מידו רוצה לסגור אירוסין ולהתחתן הוא שאל אותי אם שייך ומתי הוא יפגוש את ההורים שלי ואני את שלו. בתחילה חשבתי שזה לא כ"כ שייך, הייתי בגישה שעד שאני לא סגורה עם עצמי בודאות אני לא מביאה את הבחור ואז חשבתי שהדבר בעצם יכול לעזור לי, לגרום לי אייך שהוא יותר להפתח, וגם שהאנשים אחרים (למרות שהם אנשים הכי קרובים אלי) יחוו דעה כל שהיא. אז הסכמתי והוא יגיע אלי. כמובן שאמרתי שזה שהוא מגיע זה לא תהיה פגישה רשמית עם ההורים, זוהי תהיה הכרות קצרה ונעימה. הוא מאוד רוצה להכיר את ההורים שלי , את אלו שגדלו וחנכו אותי-בגלל שהוא מעריץ את האישיות שלי. אבל עכשיו צצה בעיה אני מרגישה שכל שהזמן עושה את שלו אני נשאבת לקשר ואני ממש לא בטוחה אם השאיבה הזאת היא אמיתית או לא. אני לא מרגישה כלפיו רגש מיוחד, נעים לי איתו, הוא גורם לי לעלות הרבה חיוכים בפגישה, הוא תומך הוא מנסה כמה שיותר להבין אותי ולא ללחוץ. אבל אני לא יכולה להגיד את הכן-שזהו, איתו אני רוצה להתחתן/לחיות/להזדקן. אני מרגישה שככל שהזמן עובר אני יותר נסגרת אני לא יודעת עם זה מפחד של התקדמות או האם זה בגלל שזה לא. אני מנסה לשבת עם עצמי ולעשות מן טבלה של הדברים שבו-אבל קשה לי אני לא זורמת בכתיבה לא ביתרונות ולא בחסרונו. וכמובן איך מבלי פטריות כשיורד גשם במהלך החודשים האלו ההצעות לא מפסיקות לזרום להגיע. כמובן שאני לא מקשיבה ואומרת ישר שאני רגע תפוסה ואני בקשר, אבל גם זה מפריע. אני כ"כ לא רוצה למשוך ולאשלות את הבחור הוא בחור טוב, ומנסה כ"כ גם להיות טוב כלפי, ולא ללחוץ למרות שהוא מבחינתו כבר סגור. שנשמע בשורות טובות והמון תודה א.

היי אמיצה

שלום לך,בחורה. כדאי ומומלץ שתבדקי עם איש מקצוע את ענין הפחד שלך מנישואין,כי יתכן והוא גורר אחריו רגשות של חוסר בטחון בקשר,בלבול ואף עצבות. בסך הכל נשמע שטוב לכם ביחד,משהו אחר עוצר בעדך מלהתקדם בקשר. אל תמהרי להחליט,וודאי שלא מתוך לחץ. קחי את הזמן שאת זקוקה לו,תעשי בדק בית לעצמך,מדוע את חוששת כ"כ וממה בעצם,וכאשר תהיי כנה עם ההפרדה הזו בין פחדייך לבין מהות הקשר הטרי הזה-תוכלי להגיע למסקנות כנות וטובות יותר בעבורך. בהצלחה! ציפי מילוא 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

חוסר משיכה גופנית-רגשית מצד בעלי אלי

אנו נשואים כ20 שנה,משפחה מורחבת ויפה,בעיות בפרנסה,עליות וירידות,קצת קשיים כלכליים מידי פעם אבל בסך הכל משפחה שז"זורמת" יפה , אני ובעלי חברים טובים,משתפים אחד את השני מתיעצים בעניני עבודה אחד עם השני ,אבל לי יש תחושה שבעלי לא נמשך אלי,הוא לא מבקש את קרבתי הגופנית,לא קונה לי מתנות,לא מחמיא לי, בעיקר לי מפריע ענין הקרבה הגופנית, זה נותן תחושה של "הוא לא אוהב אותי,הוא לא נמשך אלי,זה די מעליב,אני לא אומרת לו את זה כי מפחדת לקבל את האמת בפרצוף... אבל גם אחרי שבועים של איסור-אפילו שאני הולכת למקווה אני מרגישה שהוא עושה לי טובה..יש לו טענות שהוא עייף,כואב לו הראש...וכו' יש לצין שאני כבר שנים מפחדת אפילו "לרמוז" לו על צרכי הבסיסים כדי לא לקבל תשובות (שכבר היו בעבר) של:"אני מאד עייף,תני לי לישון" זה מאד מתסכל! על ענין המחמאות,מתנות-כבר השלמתי "שהוא פשוט לא הטיפוס הזה" ככה הוא מתרץ,אבל מה לעשות שאני כאשה זקוקה לזה מאד?

עזרת מתווך

אם אינך פתוחה ובטוחה בשיחה ישירה עם בעלך,מחשש זה או אחר-עליך להיעזר ב"תיווך" של יועץ נישואין שיברר את הענין לעומקו. בהצלחה! ציפי מילוא 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

איך מתמודדים עם אישיות גבולית הרסנית

שלום יש לי בעייה נורא קשה . אני חושבת שיש לי אישיות גבולית שמתבטאת בפעולות הרסניות וחיים מקצה לקצה. אני בת 20 משתחררת מהצבא ומאז ומתמיד הייתה לי בעיית הסתגלות למערכות . כבר מהתיכון בקושי הסתדרתי ומהצבא יצאתי ואז חזרתי וגם זה בקושי רב.. יש לי חבר נשוי עם שני ילדים מזה שנה וחצי והוא גבר קשה מאוד לא יודע ולא מסוגל להראות רגשות ואני כרוכה אחריו בלי יכולת להשתחרר. הוא מתייחס אלי בצורה נוראית ואני מוצאת עצמי במצבים נמוכים מאוד של השפלות ותסכול גדול. אני בחורה מאוד אינטלגנטית יש לציין ומאז ומתמיד נמשכתי לאנשים עם קשיים גם החברות שלי לא היו בגובה העיניים וניתלו בי ואף השתלטתי עליהן עד שברחו מימני. ועכשיו אני עם גבר שעושה בי כמו שהייתי עם החברות שלי. שולט בי ועושה בי כרצונו. כל פעם מחדש אני עוזבת אותו וחוזרת ביאוש. אני חסרת אונים. הורי מכירים אותו אך לא יודעים שיש ביננו קשר. אני מאמינה שאימי מרגישה ואני מתוסכלת מאוד מכל הצער שאני גורמת לה בהיותי כזאת בעייתית לא עושה כלום כמו שצריך. לא נורמלית בקיצור. יש לי מסוכיזם קשה ואני שוב ושוב בוחרת לסבול. אני לא שוללת טיפול אם אפשר להפנות אותי.

לפנות לעזרה

יישר כוח,שירלי,על אומץ ליבך ,בהעלותך על הכתב את בעיותיך. כדאי שתיפני לעזרת מומחה לעניינים אלו. אם חסר לך אינפרומציה,שמות או המלצות למי לפנות-אשמח לעזור לך מיידית. בהצלחה! ציפי מילוא 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

מתי יגיע זיווגי???

רקע קצר: אני באה מבית דתי (כיפה סרוגה-בני עקיבא), בוגרת אולפנא לבנות אך כבר 9 שנים שאיני דתיה-אני בת 27 אך למרות עובדה זו (ועקב כך...) החלטתי לפנות אליכם ע"ג דפי המחשב (בעקבות המלצת קרוב משפחה) לשם ייעוץ/אבחון/כיוון ואולי אף ברכה. כל הרבנים אשר אליהם הגעתי במהלך השנים לשם קבלת ברכה וכיוון -אם בחיי הזוגיות ואם בלימודיי האקדמאים...ניסו להחזיר אותי בתשובה-ואני מתוך פרנציפ גיל ה-20 התקשתי יותר. ולכן אני מבקשת בבקשה להתמקד בשאלתי ופחות בסובב אותה. (למרות שברור לי שביתי בע"ה יהיה כשר וטהור כפי שחונכתי בבית אף אם אתחתן עם חילוני ואת זאת איני שוללת) כעת לשאלתי: למה איני מוצאת זיווג? אני כבר לא ילדה.אני אמנם בחורה מלאה אך נאה.אשה טובה עם חטאים מסויימים אשר עליהם אני מנסה להתגבר. (ישנו עוון עיקרי שאני יודעת שאני עושה-ולא אפרט עליו ברשותכם, אך לא מצליחה להתגבר עליו למרות רצוני הנועז).אני אשה טובה.לעיתים קצת נלהבת-מהחיים בכלל ומאנשים בפרט...לא בררנית, יוצאת להרבה היכרויות-לא שוללת שידוכים (בד"כ לא משדכים לי דתיים)-אני אשת מש' בכל רמ"ח איבריי.אופטימית.דעתנית. לא עצלנית (עובדת ומסיימת כעת את לימודיי האקדמאיים בבר אילן),מתגוררת בגפי,אני אשה מאווווד רגישה אשר דמעות ניזלות על לחיי מכל שטות אך לא רואה בזה כמגרעה-אולי זה משום שהתייתמתי מאבי בגיל מוקדם-15 אשמח באם תגיבו על פנייתי. אני די נסערת רגשית/נפשית ולא שקטה עם עצמי כבר תק'.מפחדת להיות בעקבות כך ממורמרת.אני רוצה להיות אמא צעירה.אני רוצה להקים בית בישראל כפי שרב מכרותיי כבר עשו. אנא עזרו לי בהגשמת ייעודי. תודה (אגב נהנתי/החכמתי מלקרוא את ייעוצכם באשר הינם ולכן החלטתי לאזור אומץ ולפנות אליכם-ישר כח)

לא קל

לא קל להיות במצב בו את מצפה להקים בית נאמן בישראל-והענין מתעכב.ברור שאינך דוחה במודע שידוכים או הצעות. הרגישות עליה דיברת תעזור לך הרבה בגידול ילדיך. גם אני סבורה שטיפול קצר יכול לעזור לך מאד,ברכישת כלים להעצמה ומיקוד. סבלנות,הנה זה בא...! בהצלחה,אשמח לעזור. ציפי מילוא יועצת נשואין ומשפחה 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

חוסר רגישות ואו אינטמיות ואו נשיות.

אנו נשואים כ4 שנים נשואים שניים ,ושנינו חוזרים בתשובה חרדים מאוד : יש לי בעיה קשה ,אני אומר לי כי אשתי שתחיה אינה מרגישה כל כך בבעיה אלא רק בתגובותי בשל תסכולי הרב המתבטא לצערי בכעס כלפיה ואף כלפי הילדים .. יש בנינו פער השכלתי מנטלי ריגשי גדול נראה לי שאשתי לא מבינה אותי כלל כאשר אני מדבר עימה על אינטמיות ריגשית בין בני הזוג ושהנשואים זה לא רק שותפות תכנית מה לקנות לשפץ לאכול לשתות ללמוד וכו.. מאוד חסר לי קשר אמיתי איתה להגיע לאיחוד וכך גם מצוות עונה מצערת אותי מאוד שכן זה לא איחוד ואהבה אלא תכני וקר ומנוכר כמו עוד מטלה או ח"ו מצוות אנשים מלומדה היא לא רוצה כלום ולא עושה כלום (בזמן המצווה) ומחכה רק שתיגמר ושנלך לישון ולא רומזת לכך כלל(למרות שלעולם לא מתנגדת מוצאת תירוצים שונים והמצאות להתחמקות ואני מסכים כמובן אך מרגיש דחוי ומבוזה).. אני שוב מדגיש שאני יודע בוודאות שאשתי לא מבינה אותי כלל על מה אני מדבר היא אינה יודעת אינטמיות מה היא ולמרות שניסיתי להסביר בדרכי נועם ולצערי גם שלא בדרכי נועם היא לא מבינה , הסברתי שזה מאוד חשוב וחז"ל הדגישו זואת רבות שלא תתגנה בעיניי והיא לא מרחיקה התנהגויות הנהגות כאלה למרות שדורשת ממני ואני מאוד משתדל לרצותה שהרי טבעי שאדם לא ירצה להתגנות על הזולת וודאי על אישתו כגופו. אני מבקש שתתלבש יפה שאנו יחד אך נדיר שהיא עושה מבוקשי זה ואפילו בשבתות או חזרה מן המקווה לובשת סמרטוטים ואו בגדים של סבתות ואנו עדיין לא סבתות.. קשה לי מאוד ואני מתדרדר( עד לגלישה באינטרנט-במקום ללמוד גמרא-שאני אברך).. סליחה על אורך השאלה אך האם ישנה מדריכה שיכולה ללמד את אשתי כיצד ליהיות נשית ומקרבת וכיצד עליה לנהוג ולהנות מהקשר בינינו וכו כפי שמשתמע מדבריי ?? אשתי מאוד מקבלת תוכחה אך רק מסמכות חיצונית ממני לא מקבלת כלום.. בהדרכת כלות אמרו לה (לא יודע מה המקור שלהם )שלגבר יחסים זה כמו עשיית צרכים שזה רק צורך גופני ולצערי לעיתים במחילה מכבודכם אני מרגיש שבמקום קודש הקודשים אני נמצא ח"ו בב"הכ .. המצב שלנו קשה מריבות מתיחות וכו גם כך מאוד קשה לנו להיטהר (הרבה כתמים)לעיתים אף חודש וגם אז רק טהורים לימים ספורים דבר שמוסיף דלק למדורה.אנא עיזרו לנו להציל את ביתנו ויהי שכרכם שלם מאת הד" יתברך... תודה

אל ייאוש

שלום לך. אל נא תתייאש,ירחמיאל,בעייתך אכן קיימת רבות אצל זוגות והיא ברת פתרון! אין ספק שטיפול טוב יועיל מאד,אך טיפול זוגי דווקא ולא פרטני,אם כי יתכן שגם מדריכה היתה יכולה לעשות עבודה טובה עם אשתך...הבעיה שתיווצר היא שכנראה אשתך תבוא טעונה רגשית כלפיך(משום אותן התנהגויות אותן פרטת,שנגרמות לך עקב הכאב הבלתי אפשרי שאתה חווה) ואז דברי המדריכה לא יפלו כלל על אוזן קשבת. ממליצה מאד לפנות לייעוץ זוגי בהקדם,עוד תתפלא לראות כי הכל עשוי להשתנות לטובה,ובע"ה נכונו לכם ימים נעימים ביחד. בע"ה תעשו ותצליחו! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

רמה שונה

שלום רב1 אני נשואה כ4 חודשים. ב"ה יש לי בעל מצוין עם לב זהב ששומע מבין ואוהב ומשקיע המון! ואני יודעת שזה דבר ענק (ולא כולם כאלה...) אך הנקודה המפריעה לי היא: אני, כל מקום שמגיעה עושה רושם ואנשים מהר מתחברים אלי ואוהבים. ויש לי דיפלומטיות ויחצנות טובים מאד ואני אוהבת אקשנים ודברים לא שגרתיים... אני מפרגנת בכיף לכולם ומקבלת גם המון פרגונים.. ובעלי הוא בעל אופי מאד שגרתי, ביישן ולא מחפש הפתעות והוא חי מאד על הקרקע. לא אחד ששומעים אותו הרבה. אני מאד רוצה לחזק לו את בטחונו העצמי ולעקור לו את הבושה. בקיצור להעלות אותו בכמה רמות. כי זה קשה לי מאד שהרבה פעמים אנחנו לא משדרים על אותו הגל. וזה מוריד לי את כל ההערכה שלי כלפיו. שהוא לא כמוני..ואז באחת יורד לי כל המצב רוח ואני כבר מתחילה לחשוב למה התחתנו ואנחנו בכלל לא מתאימים. ועושה לו 'הצגות' (כמו שבעלי קורא לזה) וזה ממש לא נעים לא לי ולא לו. מה עושים? איך מתגברים על הפער וממשיכים לחיות הכי טוב? בלי לסגת אחור פתאום... אשמח לשמוע עיצות ורעיונות. בהערכה ובתודה, הדס.

תכונות מיוחדות

ביישנות ועדינות הן תכונות נדירות ומאד מיוחדות. אני יכולה להבין אותך ולהרגיש מה מפריע לך,כאחת שחברותית,בכך שבעלך מזדנב מאחור. אבל...זוהי הביקורתיות שלך, אין סיבה אובייקטיבית שאופיו העדין לא יאציל על אופייך וישמש אתכם במסע חייכם.יתכן מאד שתגלי,כי העדינות והביישנות עוזרות להותיר רושם חיובי יותר על הזולת מאשר היחצניות. איני יודעת אם בעלך הגיע ממשפחה עדינה שכזו,אני רק יכולה לומר לך שמשפחות כאלה נדירות בימינו,והחברה מתייחסת אליהן בכבוד רב ובהערכה. לגבי תורשה-אין מה לומר שאם ילדייך ירשו את עדינותו של בעלך,אולי יקשה עליהם בחברה,בהתחלה,אך אלו בעצם האנשים הערכיים אותם הסביבה מעריכה ומכבדת. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה www.ntiv-haosher.co.il 054-5360595

צורכי ליבה סותרים

אני מטפלת בזוג שבאופן ברור ניתן לזהות שהם בעלי צרכים שונים. היא רודפת אחריו לקירבה ושותפות והוא עסוק בלברוח. אשמח לקבל אבני דרך ראשוניים לטיפול, אחרי השלב של הגברת המודעות של הזוג למצב. הזוג נשוי 19 שנה + ארבעה ילדים בני 7-18. תודה מירי דהן

אופי השוני

לדעתי,יש לבדוק אם ה"רדיפה" שלה גורמת לבריחה שלו,כפי שקורה הרבה בזוגיות, ואם כן יש לטפל בשרשים לכך,מה גורם לה להיצמד ומה גורם לו לברוח ממנה,לעומקם של דברים. ראי כתבה בנושא באתר READER שם כתוב על התופעה בהרחבה. אשמח לךעזור לך ביתר פרוט,אם תירצי. ציפי מילוא 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

התנהגות בני לאחר לידת ביתי

שלום וברכה יש לי בן בגיל 3 לפני חודשיים ילדתי את ביתי השניה כמובן שהילד מגלה סימני קנאה נורמליים ואנחנו משתדלים לתת לו תשומת לב חיובית רק שאני שמה לב לתופעה חדשה אצלו, בכל פעם שאני כועסת עליו הוא עוזב את עיסוקיו נכנס למיטה שלו ואומר לי אני הולך לישון כי את כעסת עלי, אני ברוגז איתך, אם אנחנו לא בבית הוא הולך לאיזה פינה ודואג לשדר לי שהוא פגוע ונעלב.- יש לציין שזו לא צורת תגובה שהוא רואה בבית. זה מציק לי ואני מרגישה רגשות אשמה כשזה קורה למרות שהוא ילד מאוד מושקע ואנחנו יושבים איתו בכל זמן שמתאפשר האם להתיחס להתנהגות הזו?

אל דאגה

התופעה שאת מדברת עליה די שכיחה,אין סיבה לדאגה. הרגישות של הילד כתגובה ללידת התינוקת מאד נורמאלית מאד גבוהה,אני משערת שאתם נזהרים להיות יותר רגישים כלפיו וכמה שפחות לכעוס ולהקפיד עליו; התגובה שלו מורה על עצב וחוסר אונים כלפי המצב החדש.הילד חושש למקומו בליבכם. מאד הייתי ממליצה לחוות עימו חוויות חיוביות ומהנות,יציאות משותפות,משחקים,טיולים,פעולות יעשו את העבודה טוב יותר מכל שיחה.בהצלחה!

שאלה

שלום! אני בת 26 נשואה כ-7 שנים ויש לי שלושה ילדים אני כרגע לאחר לידה שלישית בשתי הלידות הקודמות לקיתי בדיכאון אחרי לידה ( אני חושבת שברמה די קלה) שלא טופל פשוט כל פעם עברתי לגור ליד אימי והעניין עבר בלידה הנוכחית הדברים השתנו כבר קנינו בית וגם היחסים עם אימי מאד התערערו לאחרונה ואני בכעס מאד גדול עליה אני מדברת איתה והכל אבל נמנעת ככל האפשר מביקורים ומיצירת קשר ויש לי המון כעס עליה. כרגע אני בבית התפטרתי ממקום העבודה ואני נמצאת עם הילדים אני מרגישה תקיעות מאד גדולה בחיי למדתי שלושה מקצועות שונים ובאף אחד מהם לא מצאתי עבודה ותמיד אני נאלצת להסתפק בעבודות עלובות ולא קבועות אני מרגישה שכל חברותיי כל מי שאני מכירה התקדם בחיים למד, רכש השכלה גבוהה ועובד בעבודה מכובדת ומכניסה ורק אני תקועה כל הזמן בעבודות עלובות ולא מספקות. ואני חושבת שאני מוציאה את זה על הילדים בייחוד על הגדול בן ה-4.5 אני חושבת שאני עדיין כועסת עליו מהלידה שלו על כך ששינה את חיי והוא גם היה תינוק מאד קשה ולקח לי זמן להתחבר אליו ולאהוב אותו. כל הזמן יש לי עימותים איתו הוא ילד מאד שובב וחצוף וגם חוזר המון כל הזמן על מה שאני אומרת. לא שומע בקולי ומצפצף על מה אני אומרת לו למרות שאני מאד קשוחה איתו ומחזיקה אותו די קצר. יש לציין שיש לי זוגיות נהדרת עם בעלי יש לי בעל תומך ועוזר המון ועושה המון דברים שגברים אחרים בכלל לא חושבים עליהם והוא באמת עוזר לי עם המון אהבה ומכל הלב. אבל בכל מה שקשור לקטע הרגשי אין לי שום תמיכה ממנו הוא יקשיב לי והכל אבל לא ממש ינסה לעזור או לכוון רק יגיד יהיה בסדר הכל יסתדר וכאלה אני ממש מרגישה שיש לו נכות רגשית משום ששני הוריו חרשים אלמים והוא לא קיבל חום ואהבה כמו ילד רגיל לפחות לא כמוני שאמא שלי מנשקת אותנו כל הזמן אפילו שאנחנו גדולים והורים בעצמנו וגם אצלו במשפחה הכל טכני ואין לרגשות ולתחושות מקום אצלם. הוא לא יודע לשתף רגשית לספר מה הוא מרגיש ממש כמו שאמרתי נכות רגשית אני מצטערת מראש על האורך פשוט אני מרגישה מאד בודדה ואין לי למי לשפוך את הלב אשמח לייעוץ,הדרכה, הכוונה אולי להמלצה לאיש עדיף אשת מקצוע טובה באזור הקריות, עכו, נהריה והאזור בתודה מראש ובברכה

יש פתרון

שלום לך. אם הבנתי אותך נכון-את מתארת קושי בכמה מישורים: חוסר בהבעת רגשות אצל הבעל,וקושי עם הבן הבכור. לשתי הבעיות ישנו פתרון: אכן,כדאי לגשת לייעוץ נישואים מקצועי כדי לקבל כלים להתמודדות עם מצב שכזה.נשמע שבעלך מאד אוהב אותך ונראה לי שייעשה הכול כדי שיהיה לך טוב יותר עימו,הוא פשוט צריך ללמוד את מה שלא הכיר ולא ידע עד כה. לגבי הילד: אם ניסית יד קשה עד כה וזה לא עבד(כצפוי)- כדאי למצוא דרך חלופית כדי לזכות לשיתוף פעולה מצידו.זו דרך שצורכת עקביות אך מלמדת את הילד גבולות והכרה בסמכות. אני עובדת בירושלים ובשפלה,אם תזדקקי לעזרתי-אשמח להיפגש עימך,אף לעזור לך טלפונית.בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

מריבות של ההורים

שלום וברכה, הורי נשואים 30 שנה . אני לא זוכרת אותם אף פעם מאושרים ונהנים אחד מהשני. כל הזמן חוסר סיפוק מתחים ומריבות זה נראה כאילו אמי לא אוהבת ומכבדת את אבי וזה יוצר תמיד שרשרת תגובות שפוגעת בהם וגם בנו הילדים כאשר אנחנו מודעים שלהורים שלנו לא טוב וזה מביא לתסכול והרגשת החמצה . הורי אנשי ציבור מכובדים אבי עוזר בעצמו לזוגות אבל בביתו הוא לא מצליח לשנות את המצב איך אנחנו יכולים לעזור להם מבלי לפגוע בהם ?בעבר הצענו להם מספר פעמים יעוץ זוגי אבל האמא התנגדה בתוקף בטענה שהיא בסדר גמור ושאף אחד לא יתערב . קנינו להם מספר ספרים אבל לא נראה לי שמישהו טרח לקרוא . היאוש שלהם מעצמם מאוד גדול זה מצב שנגרר כבר הרבה שנים אבא שלי טוען שאין מה לעשות ושנשלים עם זה שנחלתו היא סבל נפשי וחוסר זוגיות כל חייו מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב ?

עיצה בונה

נשמע שכולם סובלים ממצב של חוסר תקשורת בונה בין ההורים.כאבך גלוי.ליבי איתך בכאבך. אולי כדאי לשנות את ההפניה של האם ולהציע לה לקבל תמיכה ולא "טיפול",הרי היא אינה זקוקה לעזרה או שינוי...אין לי ספק כי בתוך תוכה היא יודעת שיהא עליה לשנות מהרגלי הדפוס ההתנהגותי בו היא מנהלת את חיי משפחתה,כך שאולי הצעת תמיכה תתקבל כהעצמה שלה ולא כתוכחה לשינוי,ממנה היא כה חוששת. אשמח לעזור בפועל אם תרצי. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

חוסר אמון

בעלי ואני נשואים 7 שנים +3 אציין שאני חרדית ובעלי מסורתי , אחרי החתונה אני התחזקתי והוא נשאר באותו רמה רוחנית במשך הנישואים עברנו משבר של פרידה ושיקמנו זוגית לטובה אצל יועץ עקב חוסר תקשורת וירידה באהבה , עוד אחת הבעיות הייתה חוסר גבולות של בעלי בשיחות עם חיילות מעבודתו שלטענתו שיחות ייעוץ לחלוטין בעבר בעלי ניהל קשר טלפוני תוך כדי הנישואין עם חברתו לשעבר בשינוי שם בטלפון ובסתר וכשגיליתי זאת ישבתי איתו לשיחות על שאיני מסכימה לידידות כדי לשמור עליו ועל קן משפחתנו ושהדבר לא נובע מקנאה הקשר נפסק אך לצערי לאחרונה גיליתי שהוא מתכתב ובקשר טלפוני עם חיילת תחת שם של בן שבעבר ביקשתי לנתק קשר וטוען שההסתרה נובעת כדי לא להגיע לויכוח שוחחתי איתו בנועם על החוסר אמון שנוצר לאחר גילוי ההסוואה, ושבעיניי זוהי פגיעה נפשית כי איני מוכנה לידידות אך אינו מוכן לחזור שוב לייעוץ וטוען שיהיה בסדר ולא יחזור על עצמו, מה עליי לעשות? בתודה

נורית אזהרה

שלום לך. לעניות דעתי, אף אישה לא תסכים, בשום מצב ובשום תנאי, שבעלה יגלה עניין כלשהו באישה אחרת, ולא חשוב כמה ולמה. אין כל הצדקה לכך במערכת זוגית תקנית. מאידך, בעבורך זוהי נורת אזהרה, המעידה כאלף עדים על כך שבעלך אינו שבע רצון בנישואיו. לפיכך אין מנוס מקבלת עזרה מקצועית, שמצד אחד תעמיד אותו על מקומו, בדבר הנאמנות הזוגית לה הוא התחייב בעצם נישואיו אליך, ומצד שני- ניתן להעצים את הקשר הרגשי ביניכם כדי שלא יזדקק,ולו במחשבה בלבד, לאף אישה אחרת... אשמח לעזור אם תזדקקו לי.בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 [email protected]

רגשות רחמים כלפי הבעל

אני נשואה שלוש שנים ונמצאת בבעיה קשה. שנה לאחר נישואינו בעלי עבר איזושהיא תאונה שגרמה לו להיות נכה לכל החיים. הנכות לא ניכרת מאד מאד אבל יש לה השלכות קשות והוא חדל לעבוד מאז. הוא טוען שאני לא יכולה לבוא אליו בטענות כי הוא מקבל את קצבת הביטוח לאומי וזה כאילו שהוא מפרנס. אבל זה לא זה. הוא ישן שעות נוספות (אפשר לספור את השעות שהוא ער) אני עובדת רוב שעות היום ודואגת לכל עבודות הבית, אני לוקחת ומחזירה את הילד מהגן ובעלי לא נוקף אצבע בעבודות הבית. כל היום גולש באינטרנט וכבר תפסתי אותו גולש לאתרי פורנו וכו' ויש עוד כמה דברים שלא כאן המקום לפרטם. הוא טוען שהוא אוהב אותי והכל נעשה משעמום ושהוא ישתנה. בפועל כלום לא משתנה ואני חוזרת הביתה אחרי יום עבודה מלאת מרץ ושמחה והוא מעציב אותי ומאכזב אותי בצורת החיים שלו. אני כבר לא אוהבת אותו אבל אין לי כח להתמודד עם גירושין עכשיו. זה לא זמן טוב עבורי. אני כאובה ועייפה מלשוחח איתו על צורת חייו ולכן אני מתעלמת מהכל ומתחזקת באהבה לילד שלי, במסירות לעבודה שלי ולבית. קשה לי מאד כי בתקופה האחרונה אני מרגישה שוב צורך באהבה, אבל לא באהבתו. קשה לי גם כלכלית, אין לנו כסף למותרות.

טיפול מורכב

לילך יקרה; קשה לקרוא את שכתבת,כ"כ הרבה כאב גלום במשפטים המתומצתים בחן. אני סבורה שהעלך שרוי ברחמים עצמיים,יתכן אף שהוא מדוכא. בהתאם לסברתי הרי שהוא זקוק לעזרה מקצועית של יועץ-מטפל מוסמך, גם את זקוקה לתמיכה ולהכוונה.מעבר לכך ישנו הפן הזוגי, שכל כך פגוע. הנני ממליצה בכל פה שתתני את הישארותך עימו בכך שילך לטיפול אישי באופן מיידי,ובמקביל כדאי שגם את תלכי לאותו היועץ/מטפל כדי לקבל כוח והכוונה, בצעד הבא יטפלו בכם כזוג ובע"ה בעלך "יקום לתחייה". אני יודעת שקשה לאגור כוחות כשהאהבה כבויה או מכוסה בבנין של כעסים, אכזבות והררי כאב...אבל אין ברירה,למען ביתך האהובה,רצוי שתנסי ,בפעם הראשונה/האחרונה לשקם את בעלך,את עצמך,ואת זוגיותכם.כדי שאם היא תגדל והיא תשאל:"מה,סתם כך עזבת,בלי לנסות לשקם?!" ואת תרצי להרגיש שעשית הכול וניסית הכול לפני שהתגרשת חלילה... מאחלת לך בהצלחה רבה! מוכנה ומזומנה לעזור לכם.כו"ט ושנה טובה לכם. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 [email protected]

פרודים

בס"ד אני ואשתי נשואים כבר חמש שנים מתחילת הנישואים ההורים שלה היו מעורבים בזוגיות שלנו הם היו בכח רוצים שאנו נעבור למרכז היא הייתה גרה בנתניה ואני באשדוד כשנולדה הילדה ההורים שלה היו מעורבים גם בגידול שלה ובכלל בנו כחצי שנה אחרי הלידה היא עזבה את הבית וכל זה גם היה בתכנון של ההורים שלה היא נישארה אצל ההורים שלה שבע חודשים ורק אחרי שבבית המשפט הגענו להחלטה לגור בסביבת אשדוד בקצרה היא חזרה לבית בתור אישה שסחטה אותי ולא נתנה לי מנוח לא היתחשבה בי ובמצב הכלכלי היא הכניסה את הילדה למעון פרטי ולא שמעה בקולי ביקשתי ממנה ללכת ליועץ זוגי אבל היא לא רצתה היא הגישה תביעה למזונות וקיבלה רק 1100 אחרי כל זה בית הדין החליט על גישור היינו בגישור אבל לי קשה לשלם גם שכירות וחשמל מים וכ"ו ובנוסף בן 800 ל-1200 ש"ח לגישור כל חודש והיא לא רוצה לעזור לי אחרי כל זה היא הגישה לבית הדין כל מני שקרים שאני לא רציתי גישור ואני רוצה להיתגרש תגידו לי כמה אני יכול ליסבול את ההתנהגות שלה ובנוסף לכל אין חיי אישות ואני לא אוכל בבית בגלל שהמזונות שלה מאוד נמוכים?

מה שכדאי לעשות

שלום לך. ניכר בדבריך הכאב והתסכול שאתה עובר. מה שנותר לעשות זה אחד משני הדברים: או-לנסות , ע"י רתימת שכם ונשיאת עול בגישור שהוצע לכם, ואף שזה קשה-לתת לאנשי המקצוע לעזור לכם בדרך הטובה שימצאו לנכון,וכך להיפרד ללא מלחמות מיותרות... או-לקחת אחריות על טעויות שכל אחד עשה, ולחילופין, ללכת ליועץ נישואין מומחה ,שיוכל לשמוע את שני הצדדים וללמדכם,כיצד להבין זה את מבטו של זה,כך תקבלו כלים לעזור לבן הזוג כיצד לספק את צרכיו. בכל מקרה, על המטפל לשמוע את שני הצדדים, לתת מקום לשניהם במידה שווה ולחפש דרך להשכנת שלום,בין ביחד ,בין לחוד. בהצלחה באשר תחליטו. ציפי מילוא B.A , MFC יועצת נישואין ומשפחה

לא יודעים להצביע במדויק על הבעייה

שלום, בני בן ה-5 הופנה לריפוי בעיסוק בהמלצת הגננת וזאת מאחר שהיא ציינה כי לדעתה הילד סובל מ"ויסות תחושתי" וכן הילד אינו ממושמע בגן, הוא מכה, מפרק לאחרים את המשחק, לא יושב בשקט במפגש, צריך לאסוף אותו בכדי שיבצע פעולה כלשהי. הגענו לריפוי בעיסוק והילד אובחן ולסיכום נאמר לנו כי אי אפשר להצביע על משהו ספציפי ולא מדובר בויסות תחושתי וכי הילד ברמה הקוגנטיבית וברמה של לימוד כתיבה ופעולות חשבון וברמה השכלית מתפקד ברמה מצויינת אפילו ברמה טובה יותר בהתאם לגילו. כמו כן נאמר לנו כי לאחר תצפית עליו בגן ניתן לראות התנהגות שדורשת התייחסות מאחר והוא אינו קשוב לחוקי הגן והוא אינו ממושמע וכן נאמר לנו שכנראה מדובר במשהו רגשי וצריך לפנות לפסיכולוג ילדים. כיום אני מתלבטת אם בכלל להתחיל טיפול שכזה או להניח לילד וזאת מאחר שיש פער עצום בין התנהגות הילד בגן לבין התנהגותו בבית. בבית הילד מתפקד מצויין הוא ילד ממושמע ומסודר מלבד מקרים חריגים שבהם הוא כועס, בוכה, צועק, ואני רואה זאת כהתנהגות של ילד רגיל שמתנהג כך בהתאם לגילו. שאלתי היא האם כדאי לפנות בכל זאת להתחלת טיפול אצל פסיכולוג, ומה גורם לילד לפתח התנהגויות שונות באופן קיצוני בין הבית לגן.

מצטרפת ומחזקת ידיך

הנני מצטרפת לדברי עמיתיי,אל נא תחכי,משום שככל שהילד קטן יותר-כן קל לאבחן ,לטפל ולצאת מזה. מומלץ מאד לעשות אבחון רגשי לילד. עליך לדעת שכל הנאמר לך אינו עושה את ילדך לחריג משום בחינה,אלו בעיות שכיחות אצל ילדים רבים,כך שאם תפני לאבחון ולעזרה-הילד יוכל לממש עצמו ולהצליח בכל התחומים.בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה B.A,MFC מהחוג לפסיכולוגיה מאבחנת רגשית לילדים

בעיות בנישואים שניים

אני בת 29 נשואה פעם שני יש לי 2 ילדים מנישואים ראשונים ו2 ילדים מהנישואים הנוכחים, העניין הוא שבעלי לא אוהב את 2 ילדי מהנישואים הקודמים( בני 9 ו-7) זה מתבטא בכך שהוא מעיר להם הרבה , כביכול מחנך, הם לא אוהבים אותו או להיות בחברתו, אם זה היה חינוך עם חיבה ואהדה בצורה יפה לא היתה לי עם זה בעיה אבל פה זה נראה כתקשורת טכנית ואפילו צינית ללא שמץ של רכות, פרגון,קרוב וכדו' כמובן שאין על מה לדבר בענין לימוד, הכנת ש.ב. ויתר הדברים שכרוכים בגידול ילדים אם 2 הילדים שלו הוא אבא רגיל לחלוטין, אוהב ואהוב (תמיד 2 הגדולים רואים איך נראים החיים ל2 הקטנים שיש להם אבא והם אפילו אומרים בפה מלא) כואב לי עליהם מאוד, יש לי איתם המון בעיות בביה"ס וברור לי שלבעלי יש חלק גדול בזה , בעלי אומר שיש משהו שחוסם אותו והוא לא יודע איך להתגבר על זה, אני לא מתכוונת להמשיך את חיי בצורה הזו כי אני נקרעת, האם לדעתך יש סיכוי לשנות את המצב או שהגענו לסוף הדרך

תמיד ישנה דרך

שלום לך. המקרה שלכם די קלאסי אצל משפחות בנישואין שניים,כך שאם זה די שכיח-גם הפתרון כנ"ל,שהרי כבר התמודדו עם בעיות כאלה ומחויב המציאות שנמצא להן פתרון,נכון? תמיד ישנה דרך ,עם כזה מאמץ והקרבה שהקרבתם,את ובעלך, למען הקמת בית משותף,חייב להימצא פתרון שיביא להשכנת שמחה בביתכם ואהבה אחידה לכולם. אוכל בהחלט לעזור לכם.אתם זקוקים לעזרה מקצועית , שכן,העניין הזה מקרין על כל יושבי הבית. הטיפול יהיה מערכתי-משפחתי וישנה את המצב בע"ה. לשרותכם. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

ההורים נפרדים

הורי נשואים 25 שנה ואף פעם לא הסתדרו. לא ככ משנה מה היו הבעיות רק שהשבוע הגיעה אמא להחלטה שנפרדים לחודש כדי להחליט מה קורה. השרלה מה אנחנו כילדים עושים או לא עושים מתערבים או לא? מזמינים אחד מהם לשבת? איכ מתעניינים בלי להכנס לפרטים אישיים ולרגשות שליליים ואיך לא שופטים ונוקטים צד? אנחנו 3 ילדים בת ושני בנים כולנו נשואים וגרים במרחק קטן מאוד מההורים כרגע אבא בבית ואמו עזבה אם אפשר לא לפרסם את השם שלי תודה

לא כדאי

שלום לך. השאלה אם להתערב בבעיות בין ההורים היא שאלה עתיקת יומין,והתשובה עליה ברורה: לא ולא. ההורים יישארו הוריכם לעד,אתם זקוקים להם והם זקוקים לכם.כך שטוב תעשו אם לא תתערבו,ותבהירו להם זאת חזור והבהר, אין זה קל כלל,במיוחד כשיתכן שהם ינסו למצוא אוזן קשבת אצלכם,האחד כנגד השני,הניסיון יהיה קשה.אך כדאי שתעמדו על כך לכל אורך התהליך,שאינכם מוכנים לשמוע על הנושא וזהו.מצד שני רצוי לתמוך בכל אחד מהם במשפטי אהבה ותמיכה,כגון:"אני אוהב/ת אותך בכל מצב, את/ה אבי/אימי,יהיה מה שיהיה!"כדי שלא ירגישו שכל עולמם חרב עליהם.בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

להפסיק לעבוד?

אני ובעלי שנינו עובדים תמיד לאורך חיי בעבודה אני מרגישה שכל הפחדים והחוסר בטחון שלי מתעצמים דווקא שם וכתוצאה מכך אני נעצבת משתתקת ומרגישה אאוטסיידרית עם חברותי לעבודה. יש לציין שעם חברותי האמיתיות אני אחרת אבל באופן כללי הפחד מסמכות,הפחד שאפוטר תמיד עומד שם מביט אלי ומזכיר לי שאני בעצם כשלון.. אני מאוד רוצה להפסיק לעבוד כיוון שזה האופציה הכי קלה אני גם מרגישה שזה משפיע על הילד שלי שאני מגיעה הביתה בוכיה וקשה עם עצמי ניסיתי בעבר פסיכולוג זה אולי עזר חלקית אבל כרגע אני מאוד מיואשת רוצה לעזוב אך בעלי אינו מוכן בגלל מצבנו הכלכלי. הוא טוען שה"כל בראש" אולי זה נכון אבל תכס כשרע לך -אין כח למנטרות אופטימיסטיות מהדור המתקדם...מה עושים??

כדאי לנסות

שלום לך. אני סבורה שכדאי לך לנסות טיפול אחר, שעשוי מאד לעזור לך להרגיש טוב עם עצמך.בכל מקרה אם המצב הגיע לידי כך שקשה לך בעבודה ספציפית-אולי כדאי להחליף מקום עבודה,ובו זמנית ללכת להדרכה איך להעצים את עצמך ולהרגיש שאת מוצלחת לא פחות מכולם ויכולה לעמוד בכל אתגר שהוא בהצלחה! אשמח לעזור לך באופן אישי. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

בעלי בגד

בעלי בגד בי וגיליתי זאת. התעתנו והוא אישר אני שבורה ורצוצה מה לעשות האם יש מצב לסלוח? אני אוהבת אותו אבל מה, לחיות בפחד שיקרה שוב?

קשה אבל אפשרי

שלום לך. איזה שבר,לא יתואר! מי אני שאגיד לך מה לעשות בסיטואציה כזו? קטונתי,אין חכם אלא בעל הנסיון. ישנם שיגידו לעזוב מיד,וישנם שיתנו סיכוי לשיקום. מה שברור הוא: בלתי אפשרי לעבור תקופה שכזו ללא יד מקצועית תומכת ומכוונת,ובמצב של משבר לא כדאי לך להכריע בשאלה כ"כ גורלית.לכי לשקם את עצמך,וכשישוב כוחך-אז תחליטי מה לעשות לגבי נישואיך. מוכנה לעזור לך באופן מעשי. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

מתי יגיע כבר הזיווג שלי

שלום אני עוד חודשים אהיה בע"ז בגיל 34, אני ממש לחוצה, רוצה, משתוקקת להתחתן אבל זה לא קרה עדיין. אני נפגשת מנסה, אני תמיד ממש מתארגנת לפני פגישה אני לא על הדרך פוגשת משהו, אני ממש משקיעה לפעמים קונה בגד חדש, מסתדרת הכל שיהיה לי חשק לצאת מתפללת המון המון ( שירי השירים, נשמת, תהילים וכו' וכו') אבל ...... לדעתי כך: בגילאים אלו יש בחורים שממש לא מענינים משעממים רדודים קצת והם לא מתאימים לי ויש בחורים שהם ממש בסדר, אבל הם לא רוצים למשל נפגשתי עם בחור גרוש בלי ילדים בן 35 והפגישה הייתה מתשע עד אחת עשרה וחצי והיה ממש מעניין ונחמד, ואפילו יכולנו למשיך עוד רק שהיה קצת מאוחר וזה עוד בפגישה ראשונה, לי היה ברור שיהיה לזה המשך אבל הבחור הודיע שהכל היה נהדר והוא לא בדיוק יודע למה אבל זה לא נראה לא, וזה בעצם הבחורים האחרים שהם כל כך בסדר וממש כף לדבר איתם אבל יש להם סוג של תקיעות או משהו כזה וזה לא ממשיך. מה עלי לעשות, האם כדאי לפנות לייעוץ, ובכלל מה לדעתכם אני צריכה לעשות?

עיצה קטנה

שלום לך. הפגם איננו בך,בורא עולם קבע לכל אחד את רגע הזיווג שלו ושלך קרוב בע"ה,אך טרם הגיע עד כה כי התאריך שלך עדין לא הגיע... יש לי עיצה קטנה בעבורך: חברתי בת ה-35! הרגישה שקשה לה עם נושא הזיווג,כבר האמינה שלא תצליח,השקיעה עבודה עצמית ומה לא...ולא הלך. עד שעלתה לקברו של הצדיק משטפנשט בגבעתיים בכל שבועיים,בימי ה',ו...כן,הכירה "לפתע" בחור,איתו יצאה זמן מה,ולאחר כמה חודשים הזמינה אותי לחתונתה! שווה לנסות.בכל מקרה פגישת ייעוץ אישית והכוונה מקצועית מאד תעזור לך להערכה עצמית ולהכוונה . הנני מוכנה לעזור לך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

צרות של עשירים - אבל הן גם

בעלי היקר מארגן לי פעמים רבות הפתעות שאינן לרצוני, יש לו אובססיה להפתיע אותי בכל יום הולדת-תודה מכל הלב!! אלא שלעיתים אני ממש לא אוהבת את ההפתעות האלו ואני חייבת "להנות" מהן כדי לא לפגוע בו. עם השנים החכמתי ובמרחק רב מההפתעה וברגע של רגיעה הסברתי לו את הענין.תגובתו היתה שכל מה שהוא יעשה זה לא טוב,איזו אישה לא אוהבת הפתעות וכו'... הראתי לו באיזשהו פורום שאני שותפה בו שהמון אנשים לא אוהבים הפתעות... השנה לא לקחתי סיכון ואמרתי לו שלימדוני להגיד לבעל הכל בלי רמזים (ולחכות שיבין) אז לכן אני מבקשת ממך שלא תזמין לי לא חברות ולא משפחה ולא תעשה כך ולא כך...אלא תביא לי מנקה לכמה ימים הביתה ונצא באותו יום אנו וילדינו בלבד!! זה מה שאני רוצה!!! הוא ה ת ע צ ב ן - גם הפתעות אי אפשר לעשות. ניסיתי לנתח איתו את הענין - לשם מה ההפתעה? כדי לסמן לעצמך שהפתעת או כדי לשמחני?....והזכרתי לו שוב מה אני רוצה ביום הולדת מחר יום הולדתי , תפסתי (הודעה ששכח למחוק בסלולרי) שהוא מזמין אלינו הביתה מחר אנשים. נכנסתי ממש לרעידות ולמתח פנימי. אינני רוצה להרוס לו כי אני יודעת שזה מאוד ירגיזו אך אני ממש ממש לא מצליחה לתפקד ולא רוצה שיום ההולדת שלי יהרס. שאלתי: מה אני עושה? איך בכ"ז מדברת איתו שישנה כיוון עוד היום?

לא לכתיבה

יש בידי עיצה בעבורך,אך אינני יכולה להעלותה על הכתב כי אם אסכים להשמיעה באוזנייך בלבד. תוכלי ליצור עימי קשר בפל' שכתוב למטה.בהצלחה! ציפי מילוא 054-5360595

חוסר תקשורת

לפני חמש שנים נישאנו לאחר שמונה חודשי הכרות ואהבה גדולה במשך הזמן נולדו לנו שני ילדים מקסימים במשך השנה האחרונה יש הרגשה של ריחוק שנראה שנוצר גם ממתחים כלכלים ומחוסר זמן שלנו עם עצמנו בגלל הילדים שתופסים מקום מאוד נרחב במערכת הייומיות שלנו ,כאשר אי מדברת עם בעלי בענין הוא טוען שכולם עוברים את זה ואין מה לעשות שזוהי המציאות אבל אני חשה סובלת ומתוסכלת מהמצב והכי מפחדת שזה יהי מצב בלתי הפיך מבקשת באם תוכלו לייעץ לי מה עליי לעשות ?

זווית ראיה

שלום לך. הכול שאלה של הסתכלות ובגרות.לדוגמה,אין כמעט זוג שמגדל ילדים,שלא יאמר לך שהוא חי מיום ליום,ממשכורת למשכורת,ובכל זאת,מניסיוני כיועצת זה שנים,אני רואה כאלה שבוכים כל הזמן והם חיים תדיר בלחץ,ואני רואה כאלה שיודעים תמיד לראות את יפי החיים,על אף הדחקות.אני סבורה שכדאי לכם ללמוד שאין בעולם דבר שאשם להתרחקות שלכם זה מזה,לא מצב כלכלי ולא כל סיבה אחרת,ההיפך הוא הנכון,מצבים קשים אובייקטיבית עשויים לקרב ולא להרחיק! מומלץ ללמוד פרספקטיבה חיובית, על כל דבר, והתעקשות על שביעות רצון ואופטימיות בכל מצב. אוכל לעזור לכם בעניין זה,אם תירצו,חיי הזוגיות שלכם ישתנו אז מקצה לקצה... בהצלחה בכל מקרה. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

עזרה.....!

אני נשואה 9 חודשים. ביני לבין בעלי יש פער של 13 שנה (לא ידעתי את הגיל שלו האמיתי עד החתונה). יצאנו 3 חודשים הכל היה פתוח, שמח וטוב ב"ה. מחודש לאחר החתונה פתאום בעלי התחיל להסתגר בעצמו ולהתרחק, דבר זה כלל מעבר לישון בחדר אחר, חוסר יחס. בשיחה עמו טען שהוא נמצא בסחרור גדול. מצד אחד הוא שמח שהוא מצא אותי ולא יכל למצוא מישהי יותר טובה ומצד האחר קשה לו להיות נשוי אחרי הרבה שנים שהיה רווק (כשהתחתנו הוא היה בן 40) הוא טען שעם הזמן זה יעבור. כעבור חצי שנה של נישואים שהקשר הפך נוראי מיום ליום, מריבות יחס פוגע ומשפיל, הפך אותי ללעג ליד משפחתו בעיקר, פניתי לרב שלו לעזרה, בהתחלה המצב קצת עזר אך כעבור כמה זמן התחיל לסובב את הרב שלו ולומר דברים שכאילו הוא עושה ובפועל לא עושה. היה חודש שהוא התקרב אלי יותר, כמובן שמהפניה לרב עבדתי על עצמי להיות יותר נחמדה, להבליג יותר, בשביל לקדם את המצב. לאחרונה שוב חלה התרחקות, הוא טוען שאני לא סבלנית מספיק והמצב ישתנה ואני לא יודעת מה זה נישואים ואני רק מקטרת על המצב וזה גורם לו עוד יותר להתרחק. יש לציין שאני עושה הכל בבית כולל קניות, לעיתים רחוקות הוא עוזר. רציתי שנלך ליעוץ זוגי והוא לא מוכן... מה לעשות????? אני כבר לא מסוגלת יותר

הפתרון בדרך

אל דאגה,גבירתי. צדקו קודמיי בדבריהם כי את חייבת לפנות בעצמך לייעוץ כדי לדעת היכן את עומדת,ומהן האפשרויות העומדות בפניך.תינתן לך תמיכה וכן עצות מעשיות , אני גם סבורה שבעלך יצטרך לעבור טיפול פרטני בתוך הטיפול הזוגי,כדי לרדת לשורש התנהגותו. אין לי ספק שחסרים כאן פרטים נוספים בקשר אליך,שכן לא פרטת את דרכי התנהלותך את עימו,כך שהפאזל אינו שלם והצגת הדברים איננה מאוזנת עדין. אני מקווה שלא תמתיני עוד ושתפני לייעוץ מוקדם ככל האפשר,אז תרגישי שהפתרון בדרך וישועתך קרבה בע"ה.בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

אז אייך מתגברים?

בס"ד החתונה בוטלה 3 שבועות לפני החתונה.. אייך מתגברים אני חודש לאחר הביטול ועדיין שבורה לא מספיקה לחשוב, להריץ את הפגישות בראש.. אני יודעת שהכל לטובה ובעצם נצלתי אבל עדיין זה כ"כ קשה, במיוחד שלא ממש סגרנו את הקשר כמו שצריך. אייך אוכל לצאת שוב לפתח לבחורים חדשים, לבטוח בהם.. בכל זאת הייתי עם הבחור 7 חודשים ולקח לי זמן להגיע להחלטה (אני הבחורה עם "הקשר המוזר") אני כ"כ זקוקה לכוחות להמשיך הלאה

לא לבד

גם אני,כקודמיי,אינני מעודכנת בפרטים מספיקים לגבי החלטתך בעבר להינשא לאדם זה,מה שברור זה שעתה החלטת לבטל,וטוב שכך,עדיף לפני הנישואין מאשר לאחריהם. אך,שימעי נא לעצתי,אל תטילי על עצמך רגשות אשמה בנוסף למצב שקשה גם כך,תני לעצמך תמיכה ועזרה מאדם מקצועי שיעזור לך לקום מן השבר.מאד נורמלי לקבל עזרה מאדם מקצועי בשבר שכזה,כמה כאב אדם יכול לשאת לבדו?! הקב"ה איתך,רואה בסבלך,הוא ישלח לך את הרפואה למכה,היי בטוחה בכך. אני ממליצה לך לפנות לעזרה כמה שיותר מהר,אין זו בושה,ובקרוב תצא טובה מהרעה ותזכי לשמחה אמיתית. לשרותך תמיד. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה 054-5360595 [email protected]

האם יש סיכוי לתיקון ?

אנחנו נשואים כבר 7 שנים יש לנו 3 ילדים מקסימים . לשנינו זו מערכת נישואין שנייה כאשר בראשונה לא היו ילדים . בעלי חוזר בתשובה ואני מגיעה מבית דתי . הקושי שלי מתבטא כך : חוסר רגישות גדולה מצידו של בעלי אליי ואל הילדים , ישנה בעיה נוספת של אלימות מילולית ואף פיזית כלפי וכלפי הילדים , שטופלה במסגרת של מרכז לחיי משפחה ארגון חילוני. נכון להיום יש יותר אלימות מילולית שגם היא במגמת השתפרות מסויימת , יש לציין שבעלי בילדותו חווה אלימות מצד אימו כלפיו ומצד אביו כלפי אימו .נכון להיום אנחנו בצומת דרכים שללא הכוונה מקצועית לכל המורכבות של הבעיה , אנחנו יכולים או רק להדרדר או לעלות מעלה . הרבה פעמים אני מרגישה שלא מגיע לי או לילדי לחיות כך , אך אני מבינה שעדיף לי ולילדי לחיות עם האבא והבן זוג הנוכחי . אבל אני רוצה שיהיה כבר טוב אין לי יותר סבלנות או כוחות להמשיך . יש לציין שאנחנו גרים בסביבות באר שבע ואני לא מצליחה למצוא מטפל שיכול לעזור לנו .

לגשת לייעוץ

את צודקת,גבירתי.אין כל הצדקה להשאר בחיי סבל מתמשכים.על כן יש לעשות הכל כדי לצאת ממצב זה. נשמע פשוט לעזוב,אך זה לא יפתור את כל הבעיות,כמובן,משום שבעיות אחרות תצוצצנה וקשות לא פחות.לפחות שווה מאמץ-לפנות לייעוץ,אף שנכוויתם בעבר,אין זה אומר שאין מטפל אחר שיוכל לגשר ביניכם.מה שעשה מטפל אחד אינו מצביע על דרכי פעולתו של האחר. עצתי לך,לפנות לייעוץ משפחתי במהירות האפשרית,דרך מוקד י.נ.ר תוכלי לקבל הפניות לבעלי מקצוע.בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה B.A, MFC מהחוג לפסיכולוגיה 054-5360595 www.ntiv-haosher.co.il

פגיעה בהתפתחות?

האחיינית שלי נכנסת למקלחת מתי שאביה מתקלח האם זה בסדר? האם זה יכול לפגוע בהתפתחות שלה?

יש עיצה

שלום לך,דנה. כבר הקדימה אותי עמיתתי לעבודה,רונית מ.,בכך שציינה מהן ההשלכות היכולות להיות לחוסר גבולות מסוג זה שציינת כאן. אם זה קרה באופן חד פעמי,ניתן ל,תקן זאת,אך לא כן הוא חלילה' אם "מותר" לילדה לעשות מעשה שכזה באופן תדיר בבית. איך ל"תקן" בדיוק-על כך צריך לדבר,לקבל הדרכה מכוונת ,הן לאב,הן לבת, ולכל הנוגעים בדבר. כדאי ורצוי לפנות לשם כך ליועץ מקצועי. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה B.A, M.F.C מהחוג לפסיכולוגיה 054-5360595 [email protected]

איך סולחים אחרי מריבה?

ביום שישי האחרון בעלי העיר לי הערה שפגעה בי. אני הגבתי קשה לענין. אח"כ הוא טען שזה היה חוש הומור וכו' .מיד כשהתלקחה מריבה הפסיק הוא את ההכנות לשבת. לשבת היו מוזמנים אורחים רבים ולכן בלית ברירה נטלתי על עצמי את כל ההתארגנויות. במשך השבת כולה, הוא סירב לעזור ולבצע את התפקידים שהוא תמיד עושה.כמו"כ סירב לעזור עם הילדים כך שלא נחתי כל השבת. הערב הוא בא והתנצל על התקרית של יום שישי בבוקר. אני כ"כ כעוסה על הסופ"ש שעברתי שאינני מסוגלת לסלוח לו. מבחינתי, אחרי כל העבודה הנוספת שהפיל עלי, הסליחה הגיעה מאוחר מדי. אני רוצה פיצוי. אני מרגישה שהוא "הרוויח" מכל הענין ורק אני שילמתי פה מחיר. אני מבינה שאי אפשר למשוך את זה אבל אני לא מוצאת בתוכי את הכח או את הרצון לסלוח. איך אני ממשיכה???

יהיה בסדר

שלום לך. את "נשמעת" כל כך כאובה, אפשר בהחלט להבין מאין זה בא ולאן זה הולך...מי מאיתנו לא עברה דבר שכזה? אך,לי נדמה שאתם צמד חמד,זוג צעירים שממהרים להיפגע,לחוס על כבודכם ,להתעקש, משיבים מלחמה שערה עד זוב דם.האינכם כאלה? אם טעיתי,אנא סלחי לי. ישנו אלמנט ילדותי בקשר ביניכם,וחבל שכך.חיי נישואין המושתתים על בגרות מפיקים את המרב מהמערך הזוגי.עדיין לא מאוחר לתקן.פשוט צריך להחליט שלא ממהרים לשפוט ולהיפגע,משמע-העיקרון הוא "ללמד זכות על בן הזוג מתוך הספק": לא למהר להחליט שבן הזוג התכוון להרע לי,לפגוע בי,לנצח אותי וכו',אלא...שמא הוא התכוון למשהו אחר לגמרי,כפי שקרה כאן,לבדיחה,עפ"י טעמו? אינני סבורה שמותר לו לערוך "ניסויים" שכאלה כדי לבדוק את מידת סבלנותך-פתיחותך במערכת הקשר הזוגי,אך הן החיים הם שותפים ואיש מכם לא התכוון להרוס לשני את השבת מלכתחילה,נכון? משמע,שהכול "זז" ללא כוונת זדון משום צד. על כן,יש בהחלט מקום להחליט מראש ,להביא בחשבון שבשיחה קולחת ייתכנו משפטים ספונטניים בלתי נעימים,חשוב לזכור שבן הזוג אינו מחפש לפגוע באדם השני האהוב עליו,חשיבה מעין זו והכנה לקראת הבאות תוכל למנוע הישנות מקרי פגיעה והענשה מסוג זה שקרה כאן. ועתה,לאחר מעשה,כדאי שתמצאי שעת כושר נעימה(ארוחה משותפת,טיול רגלי וכדו')בה תשטפי אותו ברעיון שהעליתי כאן,תוכלי להתנצל על כך שהיית שותפה למרתון הילדותי שערכתם(אתה פגעת-אני אפגע)ותנסו ל"גדול" ביחד ממה שקרה. אין לי ספק שגם הוא מחפש דרך "חזרה" אליך. אם תתקשו לגשר בעניין ותיראי שהעניינים רק מסתבכים-עצתי לך לפנות לייעוץ זוגי כדי לא להדרדר יותר מכך.בהצלחה רבה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

ילדים

שלום, שמי דפנה ואני נשואה כבר 3 שנים,עם בעל טוב,נחמד ומוכשר.יחסית מאושרת לבעלי יש עבודה מסודרת שבה הוא מתקדם מאד יפה.גם אני עובדת במשרה מלאה וב"ה יחסית מצליחה.הבעיה שלנו זה שאין לנו עדין ילדים.ואני חייבת לציין שמהיום שהתחתנתי מיד רציתי ילדים אני מאד מאד אוהבת ילדים! לא סתם נאמר:"ילדים זאת שמחה!" כמובן שהתחלנו לטפל בבעיה שיש אבל כידוע לא תמיד הטיפולים עוזרים.. וכמובן צריכים פה הרבה והרבה מאד סבלנות ומכיון שמאד קשה לי במיוחד לחכות שזה יצליח אז לפעמים רוב הזמן אני מאד עצובה ומפחדת מאד שנמתין עוד הרבה שנים למה שאנחנו כ"כ מייחלים כבר.. כתוצאה מזה אני הרבה עצבנית ומתוחה נוצרות הרבה מתחים וכועסים (לפעמים על שטויות).קשה לי מאד המצב שבו אני נמצאת.איך תוכלו לעזור או לפחות להקל על הכאב???

נסיון לא קל

שלום לך. הסבל שאת עוברת לא יתואר,ברור שהוא גורר אחריו מתח,ריב ומדון. אבל,הן דבר גורר דבר. הלחץ אינו עוזר ליציאה ממעגל האירועים, כפי שכתבו קודמיי,גם הוא מקשה על הגוף לקלוט הריון. נראה לי שאת זקוקה לחיזוק,הן בשיחות תמיכה והן באמונה,אין זו בושה להיתמך בעיצומו של ניסיון כה קשה. תחושתי היא שפניה לעזרה תפתח בפניך צוהר לרגיעה, ובע"ה-לבשורות טובות. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

התלבטות

אני בחורה משכילה בת 28 ונמצאת בקשר זוגי כחודש ומאוד מתלבטת לגבי ההמשך. כללית הוא מאוד מוצא חן בעיני הן פיזית והן מבחינה דתית וכו' אבל משהו לא מסתדר.. בעקבות המצב הבטחוני נפגשנו רק פעם בשבוע והפגישות היו נחמדות מאוד ומפרות אבל כשזה מגיע לטלפון זה משתבש, הוא בא מגישה מאוד שוביניסטית לגבי תפקיד האישה וכל מילה שלי הופכת את זה לניסיון למריבה מבחינתו. לגביו, תפקיד האישה זה לעשות ה-כל בבית החל מניקיון, בישול, טיפול בילדים וכמובן טיפול בו. זה הגיע לשיחה על זה שאם אני מעוניינת לצאת ואין אוכל אז אני לא אצא מהבית עד שאבשל לו. וכן זה ש"אישה כשרה עושה רצון בעלה"- אם יש לי דיעה משלי זה בעייתי בשבילו כי הוא לא רוצה מישהי דעתנית ש"תריב" איתו על כל דברוגם אם יש לי מה להגיד לפעמים כדאי שאישה תשתוק ותבטל את עצמה בפני בעלה, כדבריו. אני מרגישה שמנסים לחנך אותי ולהביא אותי למה שאני לא..האם זה נורמלי להשאר במצב כזה או שזה לא? (אני מפחדת שאני מתפשרת כרגע רק בגלל הגיל). תודה..

זהירות

זהירות,גברת נכבדה. אם הגבר אכן מתבטא כפי שציינת,הרי שאת תיאלצי להיות שפחתו.יתכן אף שהוא חוקה בהפרעת אשיות כלשהי,שגורמת לו לא לראות את הדברים משני צידי המתרס. עצתי לך להיזהר,אם תוכלי-מומלץ לך להיפגש עם יועץ פסיכולוגי,שייפגש איתו ג"כ ביחידות,כך תקבלי דעה מקצועית על הלך העניינים ותרגישי שניסית הכול בטרם שללת את הקשר.בהצלחה לך! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

מיואשת

שלום רב. אני כ"כ מבולבלת עד כי איני יודעת מאיפה להתחיל ומקווה שאציג את הלך העניין על הצד הטוב ביותר. הנני בת 33 נשואה שנתיים לבן 38 יש לנו בן בן שנה וחודשיים ואני כעת בהריון בחודש שישי. מאחר ובעקבות נישואי נאלצתי לעזוב את מקום מגוריי ולהצטרף לבעלי אשר גר רחוק ממני ונכנסתי ישר לאחר החתונה להריון, יצא שאינני עובדת כבר שנתיים ומתמסרת לבית, לגידול הילד ולהריון החדש. כל ההריון הראשון התגוררתי אצל הורי בעלי עד שקיבלנו את הבית שלנו שבה אנו מתגוררים שנה. זו שנת הסיוטים שלי. בעלי הביקורתי פשוט לא נותן לי מנוח. הוא מנצל את זה שאני לא מביאה אף הכנסה כדי להשפיל אותי ולעשות ממני קטנה. הוא לוקח כל דבר טוב שבי, מקטין אותו ומשתמש בו נגדי, למשל, אני אוהבת לכתוב שירים אז יאמר, "מה את עושה כל היום כותבת שירים" וזה יכול להיות כל דבר אחר שאני אוהבת במקום. הוא לוקח כל חולשה או חיסרון שלי ומשתמש בה נגדי, לדוגמא, אין לי רשיון נהיגה אז כל הזמן ימצא דרך להשחיל כמה אני לא שווה בלי רישיון. בגלל ההריונות והלידה אני קצת עייפה ולא במיטבי, לפעמים רגישה, בוכייה, הוא יאמר שאני אשה חלשה ולא בנוייה לחיי משפחה. בעלי שעובד 4.5 משמרות בשבוע בממוצע של 12 שעות, פעם בוקר ופעם לילה, עוזר לי במטלות הבית בכך שפעם בשבוע שואב את הבית ושוטף מרצונו החופשי בלבד. לעיתים עוזר לקפל כביסה או לעשות כלים. הוא חושב שבכך הסתיימו מטלות הבית ושאני לא עושה כלום ושהוא עושה את רוב העבודה בבית וכל הזמן יורד עלי. אני מזכירה לו שאני זו שמבשלת, שמטפלת בילד, שקמה לילד בלילות, שמתחזקת יום יום את ניקיון הבית שלא נגמר בשואב ושטיפה, יש גם שירותים, אמבטיה, אבק כלים יום יומיים כביסות, סידורים, קניות שלפעמים אנו עושים במרוכז אך לרוב אני עושה לבד יומית. הבית נקי ומדוגם כי אני בבית מתחזקת אותו והוא לא רואה זאת כך. הוא מקטין את העבודה שאני עושה "מה את בסה"כ עושה שעתיים מבשלת שעתיים עם הילד, מה זה לעשות כביסה? מה זה כלים? זה כלום. אני עובד יותר קשה ממך. אני עושה בבית את רוב העבודה." האיש הזה שלא יודע איך אני שותה את הקפה שלי כי אני משרתת אותו כל הזמן, לא יודע להכין בקבוק אוכל לבן שלי כי אני מטפלת בו כל הזמן, לא יודע להכיןם חביתה כי אני דואגת לאוכל כל הזמן, טוען שמה שאני עושה זה כלום. ויותר גרוע מזה, הוא כל הזמן משווה אותי לנשים אחרות, מה אמא שלו עושה, מה אשתו של אח שלו עושה, מה אישתו של חבר שלו עושה. כולן יותר טובות ממני. לא חסך ממני כאב בזה שאמר שהיו לו נשים יותר טובות, יותר חכמות ויותר יפות ממני ויש לי עוד הרבה להגיע לרמה של אמא שלו. כל דבר שאני עושה יש לו ביקורת, שום דבר לא מספיק טוב, לא בישולים, לא ניקיון כלום. לפני החתונה, (יצאנו 8 חודשים והתחתנו) עוד היה מפנק אותי מידי פעם בהודעות אוהבות, מכתבים, פרחים, מתנות מידי פעם, הכל כדי לכבוש אותי, אחרי החתונה כלום. יום הולדת לא חגג לי, פרח לא הביא לי. כשאני מדברת איתו על הנושא הוא מתחמק בטענה שאחרי הנישואין הכל משתנה, אני לא יכולה לצפות שיפנק אותי כמו פעם. ועוד משהו עצוב. מעולם לא היה בשבילי ברגעים הקשים שלי לקבל תמיכה ואהבה. הוא רוצה אותי רק בטוב. ברע אני לבד. אם אני לא מרגישה טוב או עצובה, או כואב לי ואני בוכה אני אשה חלשה. לעולם לא יגש וינחם אותי אלא יסתכל עלי בקרירות וישאל "מה את בוכה", למשל אחרי הלידה ביום הראשון בבית היתה לי נפילת מתח ופשוט בכיתי, זה טיבעי ונורמלי, אני יודעת, אך הוא הביא בי והתעצבן על כך שאני בוכה. אם אני לא מרגישה טוב הפכתי למטלה, לדוגמא יום אחד הקאתי, לא הספקתי להגיע לכיר והרצפה התלכלכה. הוא התעצבן כי יום לפני ניקה את הבית. הוא לא קשוב לי, לתחושותי רצונותי. מתחמק מכל שיחה ומפיל עלי שאי אפשר לשוחח איתי. יודע להפוך כל דבר נגדי וכשאני מספרת לו את תחושותי הוא הופך את עצמו לקורבן וכמה הוא מסכן בנישואים הללו. פעם בחודש וחצי אנחנו נוסעים להוריי להתארח וכל פעם הוא מסתגר בחדר מול הטלויזיה. בקושי מפגין נוכחות, פתאום כל דבר מפריע לו, מסתובב בפרצוף זועף. לא נותן לי רגע להנות במחיצת הוריי, אני כל הזמן בלחץ. ההורים שלי כבר לא רוצים לבוא להתארח אצלנו כי לא נעים להם מההרגשה שבעלי נותן להם. הוא פשוט מרחיק אותי מהמשפחה שלי. לא טוב לו לראות שטוב לי. למשפחה שלו אנו הולכים יותר כי הם קרובים ושם הוא פתאום כל כך נחמד אלי וכל כך טוב ודואג.... ואני כמובן, גם אם אנחנו בכאסח בינינו, אני עושה כבוד להורים שלו ולו ומתנהגת הכל כרגיל. למה לא מגיע לי יחס כזה עם המשפחה שלי? לסיכום, אני מרגישה כבויה כבר מספר חודשים, כמו מתה מהלכת, מעבירה יום ועוד יום, מה שיהיה יהיה, לרוב שותקת, לעיתים מתפרצת. אני לא מצליחה לחלץ את עצמי מהמצב הזה, להרים את עצמי. מה שאני יעשה הבעיה תמיד אצלי. אני אשמה בהכל מבחינתו, הכל בגללי, הוא תמיד בסדר. אין לי עם מי לדבר. אסור לי לבכות, אסור לי לכעוס, או לדבר על כאבי כי אז אני אשה חלשה. אגב הלכנו לרב יועץ פעמיים שהאמת העמיד אותו יפה במקום, אך לבעלי זה לא מזיז אצלו הכל בסדר. שום דבר ממה שהרב יעץ הוא לא עשה סיכם את זה בכך "מה את חושבת שהוא מתייחס לאשתו יותר טוב?" איך אני נחלצת מהמצב הזה? תודה מראש על ההקשבה, היעוץ והעזרה. מהמיואשת

מקרה מצער

שלום לך. הכאב שלך צף בין השורות ומעורר אמפטיה רבה. מאד הייתי רוצה לומר בפסקנות,כי בעלך בעל אלים או שהינו סובל מהפרעה כלשהי ,ועליך להגן על עצמך,אך מכיוון שאיני מכירה אותו אישית,ואף לא אותך,לא יהיה זה הוגן לחרוץ את דינו מבלי לדעת מה את "תורמת" לאווירה הקשה שנוצרה. אינני מאשימה חלילה,פשוט-יש שני צדדים לכל מטבע,ומטפל מקצועי חייב לשמוע את שני הצדדים. מה שברור זה,שבשום אופן ובשום צורה אין לבעל זכות לנהוג באלימות כלפי אשתו,ואין זה משנה אם זו אלימות פיזית,רגשית או נפשית. את הרי "תקועה" איתו בתוספת שתי נשמות טהורות המשותפות לשניכם, על כן מומלץ ביותר לגשת לעזרה מקצועית כדי לנסות להציל את הזוגיות ואת המשפחה שהקמתם. אחרי שתנסו זאת תוכלי להסתכל בעיני ילדיך ולומר להם בבא היום:"ניסיתי ועשיתי הכול כדי שתגדלו עם אבא ואימא באותו התא המשפחתי". חזקי ואמצי,ה' איתך,והוא ינחה אותך לעשות את הדבר הנכון לעשותו. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

המשך לשאלתי פערים

שלום לרב, רציתי להביע את תודתי לכולם וגם לרב זאב פאטשינו שגרם לי להבין שהבעיה לרוב קיימת בי וניגשתי לייעוץ אישי כדי לתקן את חוסר האמון וחוסר הביטחון העצמי, אך בזמן זה בעלי טען בפניי שלמרות שהלכנו לייעוץ ביחד לפני 4 שנים אינו הצליח לעורר את האהבה ויש לו מחסום לאהוב אותי ולהימשך אליי ואינו רוצה לחזור לייעוץ כי הוא בסך הכל ניסה לתקן כדי לשמור על הקן המשפחתי שהבעיה היא בי כי אני חונקת באהבה שלי ושהניתוק הריגשי כנראה בא מהתפרצויות שלי וניבולי פה מידי פעםבגלל חוסר האמון,אחרי שיחה זאת ניסיתי לשים קץ לחיי אך הוא עצר אותי ונוצר ניתוק ביננו אנו מדברים רק בנושא הילדים שאלתי היא האם אחרי שחשבתי שתיקנו יש אפשרות לתקן שוב לבד או שעליי לוותר כי עברתי את כל הגבולות? בעלי החליט שהוא כרגע נשאר אך נראה לי שזה נובע מפחד,ה אם תמיד תופס המשפט חכמת נשים בנתה ביתה ויהיה אפשר לשבור את המחסום? אני ניגשת לייעוץ אישי כי זה דפוס התנהגות שהיה קיים בכל הקשרים שלי וגם עם בעלי אני נורא תלותית ריגשית ונמצאת בפחד תמידי שמא הוא יעזוב ונורא לחוצה , יש לציין שהדבר נובע ממשקעי הילדות שאני תמיד צריכה לשמוע שאוהבים אותי, ונורא רוצה לשקם

יש תיקווה

קודם כל-ניכר הסבל הרב שאת עוברת, ליבי איתך! צודקים קודמיי שכתבו כי ראשית כל עליך לפנות לטיפול פסיכולוגי-קליני. הטיפול יעזור לך להתחבר לעצמך ולמצוא את השמחה הפנימית שבך,ללא קשר למצב הכללי בו את נתונה. השאיפה היא שתהיי חברה טובה של עצמך ואז לא תזדקקי להיות תלויה באחרים. צאי ועשי מעשה,טפלי במצוקותיך,אינך אשמה בדפוס בו גדלת ,שיצר את מה שיצר. דרך הטיפול תגלי בעצמך כוחות ויכולות שלא ידעת על קיומם. הטיפול יקרין לא רק עליך,כי אם גם על הזוגיות. בהצלחה רבה ויישר כוחך! ה' יהיה בעזרך,יקירה. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

מה עושים לילד מפוחד?

הבן שלי בן11,במשך תקופה הילד חושב מחשבות שלא ברורות מצידנו וקשה לו להירדם ממחשבות שליליות על החיים.הוא תמיד מרגיש שהאף שלו סתום ואין לו אויר,פוחד להיכנס למעלית.הוא קשור אלי ולא רוצה שאני אצא מהבית בלעדיו. זה מצב בא והולך.לקחתי אותו לשיחות פעמיים עם פסיכולוגית. מה אפשר עוד לעשות שמגיל כזה קטן הוא מרגיש לא טוב נפשית?

לפחד יש רקע קודם

שלום לך. לפחדים ישנם רקעים שונים . על סמך המעט שידוע לנו ממה שכתבת לא נוכל לשפוט מאין הם באים ולאן פניהם מועדות,הן רקע שונה יוצר מצב עכשווי שונה. מאד חשוב לבדוק את נושא הפחד לעומק. עפ"י הממצאים נוכל לדעת איזה סיוע מומלץ לילד. ממליצה לך מאד להיעזר בקודמיי,הן באבחון והן בטיפול יסודי. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

טהרת המשפחה

העניין שאני מעלה כאן עכשיו מציק לי מאד ואודה לכם אם תתייחסו אליו בהקדם שכן, קשה לי מאד לפתוח את הדברים מול רב ומצד שני קשה לי גם להתעלם ממנו. אני נשואה כחמש עשרה שנה ויש לנו שבעה ילדים בנים ובנות. מתחילת הדרך סבל בעלי מדיכאון ומחרדות חברתיות שגרמו לו להסתגר בבית וגרמו לנו קשיים גדולים מאד. לפני כשנתיים וחצי התפתחה בינינו מריבה קשה שבמהלכה כיניתי אותו בכינוי שפגע בו מאוד. כתגובה לכך הוא השכיב אותי על המיטה עליה ישבתי והחל לחנוק אותי בצוואר. ללא נשימה צעקתי לביתי שתזמין משטרה וכך הוא הפסיק. למשך מספר ימים עוד נשארו לי סימנים אדומים וכחולים על הצוואר. בעקבות האירוע הזה הבין סוף סוף בעלי שהוא אכן בבעייה גדולה מאד והתחלנו טיפול זוגי. כשנה לאחר המקרה הפסקתי ללכת למקווה. אנחנו עדיין בטיפול ובאופן יחסי ישנו אכן שיפור במערכת אם כי הדרך קשה מאד. גם בעלי אינו מעוניין בי בגלל מערכת היחסים הקשה ומכיוון שהוא מטופל בכדורים פסיכיאטרים המעכבים אונות הנסיון (באופן יחסי) שלו קל יותר. אינני מסוגלת בשום אופן ללכת למקווה אך מצד שני, נפשי אינה יודעת מנוח. האם תוכלו לעזור לי? תודה רבה! אביגיל

המצב לא פשוט

זה עתה נתקלתי בשאלתך. מה אומר לך,אי אפשר לנסות אפילו לדמיין מה עובר עליך.אין ספק שאת בטראומה,ובצדק. נסי להורות לאישה שבעלה כמעט חנק אותה-להיות עימו ביחידות ולגפפו...הרי זה אבסורד. עפ"י עניות דעתי אתם זקוקים לעזרה מיידית,אך מקצועית,כדי לשקם קודם כל את האמון ביניכם. לפני זה אין על מה לדבר על קיום מערכת יחסים אינטימית. מקווה שתגיעי לכתובת הנכונה ושכבודך הנרמס ישוב אליך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

ברצון שניהם ובשמחתם

אני חייבת לציין שמאז שקראתי את השאלה והתשובות אני פשוט בסערת רגשות ואני מוצאת את עצמי בוכה וכועסת!!! מדובר באשה שעברה טראומה בידי בעלה ובגלל זה כמה צפוי נגרם לה ריחוק ממנו והיא אומרת שבגלל זה היא לא מסוגלת ללכת למקווה ואפילו שהם בטיפול זוגי אך בכל זאת יש לה נקיפות מצפון. ומה שפשוט הכניס אותי לסוג של הלם זה שדווקא המשיבות הנשים לא מבינות את נפשה של אשה אחרת ודווקא המשיבים הגברים הבינו את המשמעות של קירבה אינטימית בלי קרבה נפשית. אני מדברת מתוך נסיון אישי בו התקרבתי לבעלי אפי' שלא רציתי כי כך אמרו לי שאני חייבת ככה מתנהגת אשה טובה מורדת ושאר ירקות ומה שזה גרם לי זה לשנוא את בעלי ולהגעל ממנו לגמרי עד שפיתחתי ואגינסמוס שהייתי צריכה טיפול ארוך ומתיש כדי לצאת מזה. אני חייבת לומר שההתרשמות האישית שלי היא שההנחיה של הבנות כאן נובעת ממקום דתי או משהוא כזה ומאוד שמחתי לקרוא את תשובתו המדהימה והמקצועית כמו תמיד של אלי בן סימון שהסביר את האסון שבקיום יחסים שלא מתוך רצון ומתוך אי רצון גם מהמקורות. "ברצון שנהם ובשמחתם" זה פשוט מדהים ומרגש. אבל הכי כואב לי זה שנשים לא מתחברות למצוקה שהיא מצוקה נשית מובהקת. אשמח מאוד לשמוע את דעתכן בעניין. כואבה וסוערת.

יש להפריד

שלום לך. הנני מבינה את כעסך/תדהמתך.יתכן שפרשת את דברי עמיתותי שלא כשורה,מתוך כאב והזדהות עם מצבה של אביגיל. מה שברור הוא,שיש להפריד הפרדה גמורה בין ההליכה למקווה,לחיי האישות עצמם. אף אחד אינו יכול לכפות אישה להיות עם בעלה בניגוד לרצונה.לשם כך מומלץ לעשות טיפול יסודי שיעמיק את מערכת היחסים האמונית בין אביגיל לבעלה,הרבה לפני שיוכלו לדבר על חיי אישות. המצב אינו פשוט,אך בר תיקון.יידרש מאמץ גדול לשם שיקום הנישואין הללו,אבל הכל פתוח ואפשרי. טוב שלאביגיל תהיה חברה תומכת שתזדהה עם הטראומה שעברה(ועודנה עוברת) מבלי להתערב בטיפול שיהיה. ה' יעזרכם למצוא את השליח הנכון לענין החשוב הזה. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

תשובות לשאלות

בס"ד שקלתי ברצינות כמה מן השאלות שנשאלו כאן ויש לי מספר תשובות: א. אני חושבת שאני יודעת את סיבת "הזדקנותו" של בעלי שהחלה לאחר הלידה השלישית והיא: שלידת תינוק וגידולו מן הסתם דורשת את מלוא הכוחות של האם בעיקר כשהתינוק סובל מכאבי בטן קשים במשך שנתיים. אז סליחה שלא היה בי הכוח לבעלי. ואני מכירה את העצות לגבי לקיחת עזרה חיצונית. זה לא עובד אצל "תפרנים" שגם בני משפחתם לא יכולים או רוצים לעזור. חוץ מזה אולי יכולה להיות אפשרות גם שבעלי אולי צריך להבין ולקבל את זה ולעזור קצת חלילה?! ב. למה אני מלכלכת את שמו?- אולי מישהוא יכול לאמר לי אם אפשר לקרוא לאדם בשם אחר מאשר- אגואיסט,שבמצב של צנע כלכלי ,שבטח אף אחד מכם לא מאמין שקיים,אינו משנה מהרגלי הצריכה שלו מאומה ולא משנה כמה פיות רעבים לידו. ומה ההגדרה לאדם שעובד רחוק מהבית שאינו נענה להפצרות אישתו לחזור כי היא בהריון וסובלת כאבים וחוששת לאבד את העובר שבסוף אכן אבד לו.? בטח אדם צודק שאשתו מפלצת. האם אדם סימפתי הוא זה שמחייך פעם בחצי שנה, זורק הערות כמו רס"ר ואז נעלם בלי לאמר לאן? ג. למה אני נשארת איתו בכל זאת? זה לא הכסף כי אין לו. הוא גם ישן הרבה יותר ממני ביממה אז זה לא שעות שינה. כנראה שאני פשוט לא רוצה להתגרש. בשבילי זה כישלון ולא פיתרון. ואולי בגלל שאני לא שוכחת את הזמנים הטובים שכן היו ועדיין יש בי תקווה שהם עוד ישובו. אני לא רוצה לוותר. אבל גם אי אפשר לחיות עם אדם שמנפנף באמרותיו של שלמה המלך כאישור על הסרת כל אחריות מעצמו ועל התבצרות רוחנית סטטית. וגם לי יש שאלה- אם האישה היא האחראית הבלעדית להתנהגות הבעל והבית ובידה המפתח לשינוי אז מדוע בבראשית הקב"ה בא בטרוניה תחילה לאדם ולא לחוה? מה הוא לא ידע שאדם היה "קורבן הפיתוי של אישתו?" היה צריך לפנות ישירות לחוה וזהו.אולי בגלל שבסופו של דבר הגבר הוא זה שצריך לשאת באחריות ולתת דין וחשבון? אולי גם הוא צריך לעשות השתדלות ולשנות קצת? ולא להתחבא כל הזמן מאחורי אישתו אלא לעמוד מולה. ואגב, אני כן שמחה! כי כל יום אני מתקרבת לשם יותר. וככל שיענו אותי כן אתרבה וכן אפרוץ!

עזרה "מטעם"

שלום לך,ימימה. הנני מתייחסת לפנייתך כאל "דף חדש",ללא הכרת הרקע והתשובות שניתנו לך בעבר. עוצמת הכאב הצועקת, ממה שכתבת-מגיעה עד למרחוק.ליבי איתך,באמת. אך נראה שלא הייתה לכם הכנה לזוגיות,והפרוביזוריות לא הצליחה. איני יודעת מספיק בשביל לחרוץ דין ולומר אם יש במקרה דנן תקווה ,או שיש צורך בהשלמה,על פניו,אם לא הוכח לי אחרת-אני נוטה להאמין שלכל זוג יש תקווה ויש את היכולת לשנות ולהשתנות. המצוקה הכלכלית מונעת מכם לטפל כמו שצריך,וזה ברור.על כן אמליץ לכם לפנות לעזרה "מטעם" קופות החולים,או ארגונים שעוסקים בכך כמעט בהתנדבות,ולהתחיל טיפול זוגי יסודי קבוע. חשוב שתבדקי שהמטפל אכן יועץ/פסיכולוג מוסמך. אל ייאוש,יקירה,וודאי יש עתיד טוב יותר המחכה לכם באופק,עשו צעד קטן...והכול יתחיל לזרום אחרת בע"ה. בהצלחה!

זקוקה לעזרה והכוונה

שלום רב אנחנו נשואים טריים, חצי שנה, וביחד חיים כבר 7 שנים. יש ביננו פערים בדרך השקפה (אולי אמונה) שלעיתים היא כמכשול בקבלת החלטה. הוא מגיע ממשפחה חד הורית ממוצא מזרחי. אביו נפטר כשהיה ילד ומאז קיבל עליו את תפקיד ראש המשפחה . אני בכורה למשפחה מסורתית. לרוב הקושי שלנו להגיע להסכמה /פשרה נובע סביב העבר הזה. כעת עומדים חיי הנשואין במבחן היות והוא רוצה לגור בבית אביו ואני לא יכולה לחשוב על כך. חשוב לי לציין כי הויכוח הזה היה בעבר וקיבלנו ייעוץ והכוונה טרם נישיאינו ובזמנו היה נראה כי הדברים מסתדרים ומגיעים למודעות והבנה שעלינו לייצר זוגיות משלנו ולבנות חיים נפרדים מבית ההורים. אך כעת הפעולה שלו מונחת מתוך הרגש (שמאוד מובן לי) ואני מתקשה להסביר בפניו למה איני יכולה לגור שם כדרך קבע מתוך האמונה כי איני יכולה לגור בבית שאוצר בתוכו את זכרונות העבר ובעיקר טעון ברגשות שלילים של עצב וכן לעולם לא יהיה הבית בו ארגיש נוח שזה המקום שלי. איני יכולה לתמוך בו לחיות או להחיות את העבר התחושה שלי שהוא לא רואה אותי כשווה ועלי לקבל את ההחלטה ולא נתגרש. אני אוהבת אותו בכל ליבי אך אינני יודעת מה עליי לעשות? אודה מקרב לב לעזרה

חצי תמונה

שלום לך. אני חשה כמו אחת שצופה בחצי תמונה ומבקשים ממני לנחש מהו חציה השני... מאד קשה לייעץ אם אין את התמונה השלימה; על פניו קל לי להרגיש את שאת חשה,כשבעלך מבקשך לדור בבית הוריו.אין אישה שתשמח לעשות זאת,הרי זה ברור שכלה וחמותה/גיסיה-לא מומלץ להם לגור בכפיפה אחת. מדוע בעלך מתנה את המשך חייכם המשותפים כזוג במעבר לבית הוריו? האם זהו תרוץ או שמא הוא עדין לא נפרד מאימו וממשפחת מוצאו? אודה לך אם תפרטי יותר ואז התשובה תהיה יותר קונקרטית ועניינית. יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

בהמשך לתגובתכם

ראשית ברצוני להודות על טירחתכם והשקעתכם בתגובה ,רציתי להוסיף שאלה : האם אין לנו את הזכות לדרוש שכאשר הם מגיעים אלינו שיכבד את אורחות חיינו ? ואם הוא מפר אותן בכל פעם מחדש -עלינו לבלוע זאת ולהמשיך להזמין כאילו לא קרה דבר ?השתיקה וההעברה לסדר היום היא זו שלדעתי גורמת שהוא לא לוקח ברצינות את התרעמותינו . מענין ,סתם כך .שבאופן גורף התייצבו כל היועצים לימין הזוג הצעיר וביקר את הצד שלנו.

כאב של הורים

אני בהחלט יכולה לחוש את הכאב שלכם,כהורים אוהבים, שאכן מבכים את בחירתה בבן זוג שאינו לרוחכם. צדקו קודמיי בתוכן דיבריהם,אף כי נימת הדברים יכלה אולי להיות רכה יותר. עפ"י עניות דעתי,איננו מוסמכים לאמוד את גודל גסות הרוח של החתן,רק אתם יכולים לעשות זאת משום שהינכם בשטח עימהם, ואם לדבריכם התנהגותו מחפירה-הרי שגם הוא,החתן,חייב לקבל הדרכה לקראתכם,שכן,סביר שביתכם נקרעת ביניכם לבינו,ואת זאת וודאי אינכם רוצים. הייתי ממליצה מאד לפנות לייעוץ מעשי,ולא דרך התכתבות,לקבלת עזרה,מתוך אמפטיה והבנת שני הצדדים,במטרה להביאכם לחיי נחת מביתכם ומנכדכם. ה' יעזרכם לבחור בשליח הנכון,אך אין ספק שניתן לשפר ולראות באופק עתיד טוב יותר לכל המשפחה. בברכת הצלחה רבה, ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

ייעוץ לאימי

שלום רב! אני פונה בבקשה לעזרה דחופה. אימי נשואה לאבי זה 35 שנה בערך. הם בעלי תשובה שנים רבות אולם לאבי יש קושי רב בשליטה על הפה שלו.ברגעים של כעס על אחיותיי הצעירות למשל, הוא מסוגל לקלל קללות שלא עולות על דל שפתיו של אדם חרדי קללות שאחיותיי אפילו אינן מבינות והן באות לאימי לשאול אותה מה זה. חשוב לציין שאחיותי הן בנות טובות, בנות סמינר ואם הוא מקלל אותן זה על התחצפות, מילים לא יפות שהן אומרות זו לזו, או חוסר צניעות ברמה קלה מאד כמו: הליכה בבית ללא גרביים, חשיפת המרפק מדי פעם בלי כוונה, או כשהן מתכופפות וגבן נחשף. אני חייבת לציין שאבא שלי הוא אדם ירא שמיים מאד מאד והוא מקרב אנשים לתורה, מלמד, מחזק ומאיר פנים וגם בבית הוא עוזר והוא בדרך כלל אב אוהב ותומך אך ברגעים מסויימים כאלה הכל נעלם. בגלל היותו אישיות מוכרת ומוערכת הוא מסרב להצעותיה של אימי ללכת לטיפול/ייעוץ אצל רבנים ומטפלים והוא אוסר עליה לדבר עם אי מי על מה שקורה. אימי כאובה ומוטרדת מאד. היא לא מוכנה (ובצדק) שמילים כאלה יישמעו בבית, בזמנים של לחץ או עומס בלימודיו המצב מחמיר והבית במצב קשה, בפרט אימי. אחיותיי לא מדברות איתו וכו'.. מאחר ואימי לא עוברת על מצוות אבי ואני היחידה שמודעת לבעייה יעצתי לה להתייחס אליו כאל אדם חולה ולכן: 1. לקבל בהבנה ורחמים את מילות הזעם היוצאות מפיו, כאילו הוא אדם חולה עם בעיה נפשית הנמצא בהתקף פסיכוטי. ולהסביר לילדים שלאבא יש בעיית כעס מסוימת ולא להתייחס / להגיב כאשר הוא מקלל כי זה לא נובע ממידות מושחתתות אלא מבעיית שליטה. 2. לפנות בצורה אנונימית טלפונית לרב שיוכל לייעץ לה כיצד לטפל בבעייה מן השורש ולהיות לה לאוזן קשבת. ברצוני לדעת האם פעלתי נכונה, מה עוד באפשרותי לעשות ולמי אני יכולה להפנות אותה שיוכל לתת לה לפחות הכוונה ראשונית? ה' יברך את כולם.

להיקרע באמצע

כמה קשה להיות בת הנקרעת בין הוריה! כעמיתיי,אך ביתר שאת,אני סבורה שיש להשקיע מאמץ עליון כרגע בהאדרת האם לצורך פניה לטיפול דחוף,חרף החששות ואי הסכמתו העקרונית של האב. אין להשאיר את נושא האלימות ללא טיפול אף יום אחד נוסף,כי הנזק לכל הנוגעים בדבר,הן לטווח הקרוב והן לרחוק-רב הוא מכדי לפרטו כאן. כשאימך תתחזק ותחליט שכבודה וכבוד ילדיה קודמים-הרי שייפתח פתח להתניית המשך הנישואין בעבודתו על עצמו,בעזרת בעלי מקצוע כמובן,ומשם הדרך להבראת המשפחה כבר תהה סלולה בע"ה. אין טעם באיומי סרק של אישה,אם אין כוח באמתחתה לקיים את שפיה מדבר.במקרה כזה הנזק רב וחבל שכך ייעשה. ברכתי לכם לפעולה מהירה ומועילה,שתמצאו את השליחים הנכונים ותגיעו אל היעד הנכסף-חיי משפחה תקינים,מתוך כבוד הדדי ושלווה. מוכנה לעזור לכם בכל עת. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

האם להמשיך בקשר שהולך ומסתבך..

כבוד הרבנים שלום רב, אני,בחורה בת 26 אקדמאית, נפגשת מזה 3 חודשים עם בחור בן 33, חרדי מודרני טוב לב וצדיק, שלמד אלקטרוניקה ויש לו עסק בתחום, וגם בתקופה שלפני פסח הוא עובד במאפיה של מצות. בתחילת הקשר הכל היה חיובי, הרגשתי משיכה אליו והבחנתי במידות יוצאות דופן. הוא כבר רצה להתחתן בלי לשאול הרבה שאלות ובלי לברר עליי (אני ביררתי אצל רבניםשמכירים וקבלתי חוות דעת חיובית). בהמשך התחילו בעיות מבחינתי, כשגיליתי לאט לאט שאימו משתלטת על חייו (מתקשרת אליו כשאנחנו במפגש לעיתים קרובות,דיברה עם אמא שלי ואיתי בצורה תקיפה על זה שנסגור כבר ושיבואו להפגש עם ההורים ואף דיברה אליי בצורה לא יפה כשדיברתי איתו בטל' והוא מצידו לא מגיב ולא מגן עליי) ואין לו יכולת להגיד לה לא מחמת חוסר ביטחון גדול מאוד באישיותו שהרגשתי גם בקשר. בנוסף, כשרציתי לבוא להתארח בשבת הביא כל מיני תירוצים לא משכנעים על מנת לדחות את זה כאילו שמנסה להסתיר משהו בביתו. כשביקשתי לדבר על הדברים,היו התחמקויות חוזרות ונשנות. כרגע אני בקשר עם אחד שלמד במכון שלכם והוא מאוד משתדל לעזור לי בכל ליבו, הבחור הגיע למפגש אחד (שלושתינו נכחנו בפגישה) ואת הפגישה השניה הוא ביטל וכרגע לא ברור אם יהיה לזה המשך, אעפ"י שהבחור התרשם ממנו מאוד לחיוב ודיבר איתו כמה פעמים בטלפון. בזמן האחרון אנחנו הולכים ומתרחקים, הוא בקושי מתקשר ובקושי מגיע.. אשמח לדעת מה עושים לגבי האשיות, האמא והעובדה שיש גם פערי השכלה שאולי עשויה להפריע בהמשך הקשר, כי זו הפעם הראשונה שבאמת היו לי רגשות חיוביים ובאמת מדובר באדם עם מידות טובות, לא קמצן ולא עצבני. אגב, יש לציין כי כשהייתי אצל איזה רב הוא המליץ על תיקון לזיווג וכך עשיתי (מעניין גם לשמוע חוות דעתכם על תיקון כזה) תודה רבה, ברכה והצלחה וכל טוב.

לא פשוט

שלום לך,סיוון. יתכן וחכמתם של קודמיי כאן תספיק לך. ובכל זאת אצרף את דעתי,לאור נסיוני אכן נראה שמשהו איננו מתנהל כשורה,נא אל תמהרי להחליט,אך בד בבד שימרי על עין פקוחה והיזהרי,שלא תעשי צעדים שלאחריהם תתחרטי. בחור שרוצה בך,חייב לעמוד לצידך בכל מצב. לאימו אין כל זכות כפיה על המהלכים שביניכם. אני חוששת מהתערבות לאחר הנישואין,או אז החיים הזוגיים עולים על שירטון עמוק. אם אינך מסוגלת לוותר עליו,יתכן שהוא שווה את זה,אבל-תצטרכו עזרה והכוונה החל מהרגע הראשון,כדי שתוכלו לחיות את חייכם כרצונכם ללא אימת אימו. מקווה שעזרתי,מאחלת לך החלטה זהירה ושקולה,ושיהיה לך רק טוב.

קשר עם אדם ,שגרוש ולא גרוש

אני בקשר עם אדם,שגרוש וחיי בבייתו .אנחנו ביחד די הרבה זמן.האדון מטופל אצל פסיכאטר כבר הרבה שנים. יש לו בעיות נפשיות,האדון התחתן עם אישתו והיה מאוהב באחותה התאומה.בשל כך נשאר 27 שנים במערכת להיות קרוב לאחותה התאומה.כל זה התגלה לי רק בימיים האחרונים.רוצה אני להתחיל בדרך חדשה כי מצבי הנפשי בירידה.יש לי 3 ילדים .אני בחורה מאוד חזקה,ומאוד מצליחה בכל מה שאני עושה.פשוט נתקתי עם האדון הזה ,ולא יודעת אייך לצאת מהמחלה הזאת,כך אני קוראת לה.פשוט מחלה. כרגע אני לא איתו,והוא כותב שהוא צריך אומץ כדי להתאבד.תייעצו לי בבקשה דחוף,אייך אני מתרפא מהמחלה.תודה

חבל על כל רגע

שלום לך,אישה יקרה. כמה זה קשה, מה שאת עוברת.אבל זה עוד כלום לעומת מה שמחכה לך,לו החלטת לחיות עם האדם הנ"ל... ברור לכל בר דעת שעכשיו המשימה היא: לעזור לך להתנתק ממנו. אין כל אפשרות לעזור בצורה יסודית דרך התכתבות, יפה ונחמד מה שכתבו קודמיי, אך טיפול אמיתי יצטרך להיעשות פנים אל פנים עם אדם מקצועי. אנא,טפלי בעצמך,אמנם את במצוקה ומחפשת נתיב חדש,אך האדם הזה ממש לא התשובה לבעיותיך. ה' יעזרך להחליט נכון ,להיאזר אומץ ולעזור לעצמך,ובע"ה תיוושעי בקרוב. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

בעית בין בחור שהתחזק בדת ואשתו הרבה פחות

שלום אני פונה בבקשה לעזרה זוג צעיר עם תינוקת כבת 9 חודשים, הבחור מתחזק יום יום בדת והבחורה מתוך כל הלחץ לא רוצה לקיים מצוות הבחורה עברה גיור כדת וכדין הפתרון שלהם הוא להתגרש האם ישנה דרך אחרת??

המוצא האחרון

גירושים הם תמיד המוצא האחרון,משום שלרבנות ניתן ללכת בכל רגע.אין צורך בהמתנה בשביל להרוס. לבנות קשה יותר,וזה לוקח זמן,אך שווה את הניסיון. האם האישה התחרטה על עצם גיורה? שמא לא התגיירה כדת משה וישראל ולכן בעצם לא התחייבה לקיים תורה ומצוות? שמא בעלה "רץ" מהר מידי והיא נתקפה פחד? נראה לי שמערכת היחסים בין בני הזוג בבעיה,לפני שכל העניין הזה עלה. המצב כולו צורך בירור מקיף עם מוטיבציה לפתירת הבעיות,וזאת ניתן לעשות רק אצל יועצים מקצועיים. הרבה הצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

יחסי חתן חמות

בעלי נמצא ביחסים מתוחים מאוד עם משפחתי. אני כל הזמן מנסה לגשר ולשמור על שקט תעשייתי. אינני רוצה כעת להרחיב בעניין. אך שאלתי- אמי יושבת עכשיו שבעה על סבי ז"ל. אנחנו נהיה בשבת אצל הורי. כעת הבנתי מבעלי שהוא כלל לא מתכוון ללכת לנחם בשבעה וכי עצם העובדה שבשבת אנחנו שם זה מספיק וגם ככה זו הקרבה גדולה מצדו. מה דעתכם? האם זה ראוי שהואלא יבוא לשבעה? יש לאמי גם אחיות וגם אותם צריך לנחם, אפילו שהוא לא כל כך מכיר אותם. אני די בשוק מהענין.אמרתי לו שזו החלטה שלו, אבל אני בטוחה שזה יזכר לו לדראון עולם. אני מקווה שבאמת אוכל לקבל את זה שהוא חושב כך ולא אצור מריבה בשל כך.

קשרים עם משפחות המוצא

שלום לך. אין זה נדיר שישנם זוגות רבים, המתמודדים עם קשיים ,בעניין הקשרים עם משפחות המוצא. לפי דעתי, כל מחלוקת שבעולם צריכה להיות מוסטת הצידה בזמנים של אבל. ואכן,נראה שאין סיכוי שבעלך היה הולך "לשם" לשבת לולא ההכרח,בשל האבל. המחווה הזאת ראויה לשבח באוזניו,מצידך. מאידך,אם את מרגישה שעליו להתעלות על המחלוקת(כאמור לעייל) ולנחם גם ביום חול,את אימך ו/או את אחיותיה- כדאי שתשוחחי איתו על כך,אך בזמן רגוע ביניכם,אולי בעת ארוחה טובה, ללא כעס,אלא באכפתיות, נא היי פתוחה לכל החלטה שיחליט(כי סוף כל סוף הוא בעלך) וכבדי את אשר יחליט,מאחר וכבר הסברת לו בניחותא את השלכות מעשיו לעתיד, ובכל זאת הוא יבחר עפ"י שיקול דעתו. בהצלחה לך! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

אי הסכמה על הסגנון של היועץ

שלום לכולם, אנחנו זוג בני עשרים ושלש שניגשנו לייעוץ נישואין אצל בוגר ינר איתו נפגשנו כמה פגישות שהיו מאוד טובות ומועילות בהם למדנו לקבוע זמן לבלות יחד ולדבר למדנו כלים לפתרון קונפלקטים למדנו לא לפרשן את בן הזוג אלא לברר כל דבר והרגשנו שאנחנו עולים על דרך טובה אך ברגע שהיועץ דיבר על הצורך שלי במרחב אישי ועצמאות כצרכים בסיסיים בגלל שאני כבר לא יכולתי לסבול שאישתי תחליט בשבילי איזה מוזיקה אני ישמע ועם איזה חברים אני ילך לבלות אשתי פשוט הכתיבה איך לחיות ולנסות לעצב אותי אני מקצר אך אני הרגשתי שאני הולך להתפוצץ ומבחינתי הייתי כבר מפרק את החבילה בגלל שכל פעם שלא הייתי שומע לה היא היתה מתרחקת ממני ולא מכבסת לי לא עושה אוכל וכל מיני דברים מה שגרם לי גם לשקר לה בגלל שכן חייתי את חיי כמו שאני רוצה. היועץ הסביר לה שאפי' שהיא חוששת לרוחניות שלי ושל הבית אבל רק אני יכול להחליט עבורי מה אני יעשה ומתי כל זמן שאני לא כופה את דעתי עליה כמו לשמוע מוזיקה בבית שהיא לא מעונינת לשמוע אלא רק באוטו או באוזניות. אבל אשתי לא קיבלה את זה למרות שבהתחלה היא מאוד התלהבה מהיועץ ומההתקדמות שלנו אך היא לא מוכנה להפסיק את ההשטלטות שלה עלי למרות שהיועץ הסביר לי שהיא לא מנסה להשתלט עלי אלא שההתנהגות שלי משדרות לה חוסר יציבות ושזה הצורך שלה אבל היא לא מוכנה לשמוע על כך בגלל שהיא שמעה דיסק של הרב קואס שאמר שהגבר צריך לתת לאישתו לבחור לו את החברים היועץ אמר לה שהוא עובד בדרך שהוא יודע ומכיר וזה בסדר אם אנחנו רוצים להפסיק את הפגישות ולפנות לרב קואס. אשתי התקשרה לרב קואס והוא אמר לה שמרחב אישי לכל אחד מבני הזוג זה מושג חילוני ושהיא כן יכולה להחליט לי עם איזה חברים להסתובב. הבעיה היא שלרב קואס אני לא מוכן ללכת בשום אופן בגלל שאני לא מקבל את זה שמשהוא יגזול ממני את המרחב האישי שלי ואשתי לא מוכנה ללכת ליועץ שיומר שהיא צריכה לכבד את המרחב האישי שלי כך שהקונפילקט המרכזי שלנו מונע מאיתנו לגשת לייעוץ שכן זה בעצמו לא מאפשר לנו לבחור יועץ. בנתיים המצב על הפרצוף אנחנו בקושי מדברים כבר שלשה שבועות וכל דבר גורם למתח גדול הבית לא מתפקד ואני אובד עצות אך בשום אופן אני לא מוכן לחזור להכתבות שלה. אני מצטער על האריכות ומקווה לקבל עזרה.

בעיית מידות

שלום לך. בעייתכם אכן בעיה של מידות,שניכם מתעקשים,אף במחיר של פרידה. האם לטווח הרחוק נראה לך הגיוני להרוס בית , העיקר שלא לוותר? נקודה למחשבה. בכל מקרה,אין שניים משמשים בכתר אחד. מישהו כאן חייב להיות ה"גיבור" של הנישואין,זה אומר: לסגת מעט אחורה ולוותר על עמדתו. אם,למשל,אתה תחליט להיות בעל הגבורה, תוכל לתת לאשתך הרגשה שאתה סומך על טעמה בבחירת חברים בעבורך(חברים חדשים נוספים,מה הבעיה הגדולה) וכן,להתחשב במצוקתה בעניין המוסיקה אותה אתה שומע,ובעצם פוגע ברגשותיה . ע"י שתפסיק לשמוע מוסיקה כזו לידה,תוכל להרגיע את הרוחות ולבדוק, האם בזה הסתכמו הבעיות, או שהיו אלו תירוצים, שמתחתם מבעבעות בעיות הרבה יותר סבוכות בקשר. רק ימים יגידו עוד לא שמעתי על מקרה אחד, בו בן הזוג שויתר-הפסיד משהו. אתה רק תרוויח מכך,זה בדוק. הנני מקווה שיהיה לך די אומץ וחכמה לאמץ את עצתי זו וליישמה,מהר ככל האפשר,בטרם יהיה מאוחר באמת. אשמח לשמוע מה החלטת לעשות. בהצלחה לך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

המשך אי הסכמה על הסגנון של היועץ

שוב שלום לכולכם, האמת אומר לכם שיצאתי די מבולבל מכל מה שנאמר ולא הבנתי מה עלי בדיוק לעשות. אך בכל זאת אני רוצה להתייחס למה שנאמר אולי דרך זה אני אבין טוב יותר. ציפי מלוא כותבת לי שזה לא נורא אם אני יוותר אבל אני רוצה להודיע לך חגיגית שמאז שהתחתנתי אני מוותר לה ומנסה לרקוד לפי החליל שלה אבל זה בדיוק מה שהוציא אותי מדעתי הרי לא מדובר על ויתור פה ושם אלא על ויתור על דרך ועל סגנון בחיים התחתנו לפני גיל עשרים ועכשיו כל אחד מוצא את דרכו ואת סגנונו היא שואפת לבית יותר אברכי ואני לא כל כך בעניין אני לא הבנתי מה עובר עלי ולמה נהייתי עצבני ומדוכא והיועץ הסביר לי שעצמאות ומרחב אישי והרצון לחיות את החיים שלך בדרך שבה אתה מאמין ורוצה זה צרכים נפשיים ולא סתם רצון כמו הרצון לשוקולד וכשצרכים שלנו לא מתמלאים אנו נהיים מתוסכלים שזה גורם לכעס או לדכאון ושמצב של כעס ודכיאון גורמים לרחוק רגשי הוא הסביר לנו את זה כל כך יפה וזה ממש גרם לי להרגיש טוב שיש מי שמבין אותי ושאני סוף סוף מצליח להבין מה קורה איתי ולכן אני לא חושב שויתור לאורך כל החיים זה הצעה אפשרית ולו רק בגלל הסיבה שכבר הייתי בסרט הזה שניסיתי לוותר באמת ובתמים למען שלום בית אבל אני לא עומד בזה. התיחסות זו יכולה להתיחס גם למרים ניימן וגם ליאיר אביני שכתבו על כך שהמרחב האישי הוא לא שורש העניין אני חושב שזה בדיוק שורש העניין וכמו שהסביר לי היועץ ומה שיאיר אביני כתב שהעניין הוא מי יהיה הגבר בבית זה בדיוק מה שאני אומר רק שלי אין את הרצון להיות הגבר במובן הרגיל של המילה אלא אני דוגל בחיה ותן לחיות שלא תכנס לי לחיים ותנסה לעצב אותי וזה חוזר שוב לציפי מילוא שהציעה שאני ישמע מוזיקה לא לידה אבל העניין הוא שהיא לא מוכנה שאני ישמע בכלל אלא רק מוזיקה שבעיניה זה מוזיקה שמתאימה לבית של בני תורה. אני מקווה שתוכלו לכתוב לי עצות ברורות יותר.

להיעזר בדחיפות

שלום לך שוב. צר לי שנזעקת לשמע עצתי לנסות לרצות את אשתך( במקביל לחיים כרצונך בסתר,בינתיים). אך נראה שאשתך אינה מעוניינת שכל אחד יחיה באמונתו בשום פנים. אם כך, המצב שונה בתכלית מכפי שהבנתי אותו: בעצם,שניכם בכיוון שונה מבחינה דתית,האין זאת? ובכן, אל "תרים ידיים", משום שכפי שכתבה חברתי ,הגב'מרים ניימן הנכבדה, ישנם זוגות רבים מספור שחיים בהשקפות מנוגדות אפילו, בזוגיות יפה ופורחת. המימד המרכזי שמחזיק אותם זה עם זה הוא: הערכה וכבוד לשני, ונתינת מרחב אישי פרטי בתוך הזוגיות. כלומר: מה שנותר לבדוק הוא: האם לכל אחד מכם יש את ההערכה לבן זוגו, והוא מוכן לתת לשני להיות "מה שהוא" במקביל לחיי זוגיות שוטפים, בשאר תחומי החיים?!" זה לא פשוט,משום שלנושא ההשקפתי ישנן השלכות בהמשך, על גידול הילדים וכו'. יש הרבה מה לבדוק ולברר בקשר ביניכם, אני מציעה שתנסו למצוא יועץ שיבין את הצרכים של שניכם בזוגיות,ושישכיל לכוון אתכם למסקנות הנכונות,תוך שיתוף פעולה מלא מצד שניכם. (כמובן שניתן להמשיך אצל אותו היועץ) אמרו "די" לצער ולמריבות, עשו מעשה וה' יהיה בעזרכם.

הכרות

שלום! רציתי להתייעץ איתכם לגבי בחור בן 36 חוזר בתשובה בערך 9 שנים.הוא היה גר בחו"ל בכל מיני מקומות (לא במקום אחד) כרגעו הוא גר בארץ, הוא לומד כל מיני דברים ברסלב, חב"ד, הוא לא משתייך לזרם מסויים הוא מסתדר ולומד מכולם, הוא לומד ואוהב ללמוד תורה מצפה גם שכאשתו לעתיד אני יעודד ידחף יתמוך שהוא ילמד עוד ועוד. אני בחורה חרדית (פתוחה אני למשל לומדת באוניברסיטה) ואני לא יודעת אם להמשיך את הקשר כי אני מרגישה שיש הבדל בין אדם שגדל כדתי כל החייים לבין בעל תשובה וזה מתבטא בדברים קטנים כמו סגנון דיבור הוא כל דבר אומר ישתבח שמו וכאלה ו' ויש לו שאלות כאלה כמו מה את עושה כדי להרגיש התעלות רוחנית ובודק כל הזמן לכמה שיעורים אני הולכת ומתי ואני שב"ה גדלתי חרדית אז זה קצת אחרת החל מסגנון דיבור וגם שיעורים אני אמנם הולכת וזה כף לי אבל אני לא אובססיבית על זה, אז אני לא יודעת אם להמשיך את הקשר כי אני מרגישה הבדל מסגנו דיבור ונושאי שיחה. אשמח לשמוע את דעתכם תודה

הנני מצטרפת ומוסיפה

שלום לך. אם התייחסת בשאלתך לקושי שבשפה השונה שלך ושל הבחור- כבר ענו לך קודמיי, הרב בן סימון ואייל אונגר תשובות ישר ולעניין. אף אני חושבת כמותם בעניין זה. אך אוסיף ואבקשך, שלא תתייחסי לבחור "כך וכך" עם השגות מיוחדות, בשל היותו "חוזר בתשובה". הן בני האדם שונים זה מזה, לא בשל "מוצאם" ומעמדם רח"ל. ישנם אנשים דקדקנים בכל קהילה, ישנם קפדנים בכל קבוצה, ישנם נוהגים במנהגים משונים-בכל חבורה. האם נעשה הכללה על העידה כולה?! חלילה וחס. אם הבחור מוצא חן בעינייך, במידותיו, בהליכותיו- וכי זה משנה שהוא "בעל תשובה" ואת לא? אנא, היתפסי למהויות ולא להכללות. מה שמפריע לך- התייחסי ברצינות, מבלי קשר למעמדו בקהילה. אני פשוט מכירה רבים שהתחתנו עם "בעלי תשובה",עם "עדות" אחרות, על אף הסטיגמות החברתיות, ולוואי ונהיה כולנו מאושרים כפי שהם מאושרים! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

מה עושים באבחון הנוירופסיכולוגי

ועדה ראשונה של ביטוח לאומי שלחה אותי לבחינות נוירופסיכולוגי עקב חרדות בעקבות טארומה שעברתי בת.ד ורק אח''כ מסכמים חוות דעת. מה זה המבחן אני בלחץ?

פרוצדורה רגילה

אם אכן עברת טראומה בעברך, הרי שזוהי פרוצדורה רגילה שהמוסד לביטוח לאומי דורש לקיימה, כדי לאמוד את השפעת הטראומה ההיא על תיפקודך כיום. זהו מבחן שבו תישאל שאלות ותענה תשובות, דבר מהלב,בכנות, אין ממה לחשוש. בהתאם למסקנה אליה יגיעו-יחליטו על גובה הסכום שתקבל. זה הכל. מקווה שעזרתי. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

יעוץ האים לשים לב למקרה

שלום אבקש להשאר בעילום שם . אניcבקשר עם בחור כבר תקופה ארוכה מקרה דומה קרה פעם אחת רציתי לדעת מה לעשות ? ניהלנו שיחה ולא נתתי לו לסיים את המשפט ונכנסתי בדבריו נזכי ר שהוא רק יתעורר ולא אכל עדיין הו א יתעצבן מזה והתחיל לצעוק ואיבד את ההישתונות ודחף אותי על הדלת אני מאוד נבהלתי והתחלתי לבכות לאחר מכן הוא נירגע וביקש סליחה ושהוא לא יתכוון ואמר שהוא יודע שזה לא עושה לנו טוב בקשר ויעבוד על עצמו לא לעשות זאת שוב . מה לעשות אני מאוד חוששת שזה יכול להיות יותר גרוע? אודה על תשובתכם

זהירות

אין כל לגיטימציה לדחוף אישה, בשום עניין ונושא. נכון שגם את צריכה להיות יותר מתחשבת, ולהיזהר שלא להרגיזו, אך דחיפתו אותך איננה עניין של מה בכך. אני לא הייתי נותנת הזדמנות שנייה ל"אלימות". מובן שאינך מספרת "את כל הסיפור",לכן העצה מתייחסת למה שכתבת בלבד. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

מתוסכלת

שלום! אני בת 23 נשואה כבר 4 שנים +תאומות בנות 3 וחצי אני גרה כבר 4 שנים דלת ליד ההורים של בעלי (מיכיוון שהם קנו לו את הדירה הזאת כשהיתחתנו, והיא רשומה על שמם ועכשיו הם לא יכולים להביא לנו לימכור אותה בגלל בעיות כספיות שיש להם). בשנתיים הראשונות אני ממש ניסתי להיסתדר איתם למרות שזה לא היה לי הכי קל.. מכיוון שהם עדה מאוד קשה והחמה כל הזמן נכנסת לי לבית ובודקת מה לא מסודר כמו שצריך, וכל הזמן ניכנסת לנו לחיים אם היא רואה אותי נחה איזה חצי שעה היא משתגעת גם בגידול הילדים הם תמיד הפריעו לי כשאני הייתי אוסרת על הבנות משהוא והם היו שומעים אותן בוכות הם ישר היו מגיעים ומביאים להם ממתק ואומרים אמא פויה(או משהוא כזה..) ובגלל שאנחנו דלת מול דלת בעלי והבנות נמצאים שם הרבה והבנו שומעות כל הזמן צעקות ומריבות שיש שם בקיצור בשנתיים האחרונות כבר ממש קשה לי אני כבר לא יכולה ליצחוק איתם או אפילו להיסתכל עליהם ואני גם מגיבה בהתאם (אני משדרת עצבים ואני עונה להם הרבה פעמים בכעם) למרות שאני בחורה מאוד עדינה וביישנית.. ויש לי עם זה הרבה מריבות עם בעלי שרוצה שאני אתנהג טוב עם ההורים שלו אבל לא מבין את המצוקה שלי. וכשאני מדברת איתו על לעבור דירה הוא כל הזמן מורח אותי חודש הבא, חודש הבא בינתיים אני תקועה שם 4 שנים ואם אני מזכירה לו את זה הוא אומר שאני שונאת את ההורים שלו. בקיצור אני כבר ל יודעת מה לעשות אשמח לתשובה.

לא בריא

שלום לך, שני. את בהחלט גיבורה שהחזקת מעמד 4 שנים, לגור ליד הוריו של בעלך! יישר כוחך, זה לא פשוט בכלל. אבל, גם מאד לא בריא, ומזמין בדיוק את המצב אליו הגעתם: התערבות בחיי נישואיכם,בגידול הילדים ובכלל. נהוג, שבעל הדעה הוא בעל המאה.או ההיפך. אולי הייתה זו טעות מלכתחילה להיות נתונים לחסדי כספי הוריו.אך לא נבכה על חלב שנשפך. לדעתי, עליך להשפיע על בעלך לפנות ליועץ אובייקטיבי, שישמע את מצוקתכם(או מצוקתך) ויימצא את דרך האמצע, שתיטיב עם כל הצדדים. נראה שבעלך "נקרע" בינך לבין הוריו, ומאד מפחד לעבור משם. לכן מומלץ לשמוע חוות דעת של יועץ מבחוץ, לו הוא ישמע יותר מאשר לך, ואין זה אישי כלפייך,אלא כך זה תמיד, כשהבעל אינו מוצא עצה בנפשו לבדו, לפתור את בעיותיו-הוא וודאי לא ישמע לעצת אשתו, משום שאז הוא מרגיש כאינו שווה מאומה בעיני עצמו! אולי ליועץ חיצוני ישמע. וה' יהיה בעזרכם! אם תזדקקי לעזרתי, אנא פני אליי . ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

פרסום יעיל

בס"ד לחברי האיגוד שלום אני שוקלת פרסום אינטרנטי של המכון והקליניקה שלי אם יש לכם ניסיון בתחום בבקשה תמליצו לי| דרך מי לפרסם? האם פרסום אינטרנטי מביא לקוחות? תודה

שלום רבקה

מנסיוני-כן,מביא לקוחות.אם האתר רציני וענייני מספיק. אל תפרסמי בתשלום באתרים שונים, כי זה "לזרוק כסף", עפ"י נסיוני בכל אופן. תוכלי להיות בקשר ישיר אם תירצי, והעיקר-שתהיה לך הצלחה רבה! ציפי מילוא 054-5360595 02-6515794

אני אוהבת בגדים מסויימים שלי ובעלי לא.

יש לי בגדים משנים קודמות, ומלפני החתונה שאני מאוד מתחברת אליהם אבל בעלי מאוד לא אוהב. מה עלי לעשות,אני לא רוצה לוותר עליהם הם מאוד יפים ואחרים בעיני, מצד שני אני לא רוצה להעציב את בעלי, הרי אני צריכה להיות יפה בעיקר בשבילו.

בגדי השלום

שלום לך. אני כל כך מבינה אותך בנושא הזה, כי כמעט ואין אישה שאיננה עוברת משהו מעין זה בנישואיה. מאד צפוי שהטעם של האיש והאישה יהיו שונים. לכן, אם תוכלו לקנות בגדים ביחד מעתה, הרי שהם יהיו לשביעות רצונכם יחדיו. לגבי הבגדים הישנים, שאת כה קשורה אליהם ואילו בעלך מסתייג מלראותם, אולי אספר לך מה אנחנו החלטנו, כזוג, בענין הזה: לבעלי לא מפריע(למעני כמובן) שאשתמש בהם כאשר הוא אינו צופה בהם. משמע: לעבודה, ל"סידורים" ועוד. כשאנו ביחד אני מקפידה לשמח אותו בבגדים אחרים. אולי עצה זו תתאים גם לכם, ויתכן שלא. אם לא- משמע שהתנגדותו אליהם יותר עקרונית, וזה כבר ענין לטיפול, שכן יש ביניכם שוני מהותי יותר שצורך בדיקה ועזרה.בהצלחה בכל מקרה. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

כיצד לקדם קשר?

בס"ד שלום וברכה! אני זוכרת לטובה את רבני, יועצי ויועצות הפורום. אשר ענו, עודדו ותרמו מזמנם. לכן, הרשתי לעצמי להתייעץ עימכם שוב. אני יוצאת עם בחור כחודש +, הבחור חמוד, מתחשב, עם טוב לב עצום. הקשר זורם, נעים ונחמד לנו ביחד. אך, אני מרגישה שהקשר עומד, פשוט תקוע.. אני מתלבטת האם החוסר ההתקדמות (למרות הנעימות שבפגישות) תלויה וקשורה בי. האם אני זאת שגורמת לתקיעות שבקשר (בעקבות הקשר הקודם+הביטול אירוסין) או שחוסר ההתקדמות קשורה לקשר עצמו-פשוט מחוסר התאמה וכו'.. כיצד אוכל לדעת ממה זה נובע? אני יודעת שהחודש זה לא הרבה זמן בשביל להחליט החלטות- אבל תדירות הפגישות היא יחסית גדולה. תודה רבה ובשורות טובות ומשמחות במהרה

קשר תקוע

שלום לך, בחורה יקרה. גם אני תמהה, כעמיתי, הרב בן סימון,למה את מתכוונת "הקשר תקוע"? גם אני מנסה להבין למה בדיוק את מתכוונת...האם נעשה מונוטוני, משעמם, או שאת רוצה "תכלס" וזה לא זז משום כיוון...תמיד תוכלי את,להיות זאת שדוחפת קדימה למקום קצת יותר ברור. האם את חוששת שהוא מהסס להתקדם? או האם זו את שלא נותנת שיתקדם, מחשש להגיע לסגירה? רק את יכולה לענות לעצמך תשובות אלו, ואם קשה לך לבדך-פני ליועץ שיהיה נייטרלי ויעזור לך לראות את הפרטים בכללותם ולהגיע למסקנה מתבקשת. בהצלחה לך! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

גילויים אודות בעלי

שלום לכולם! בעקבות מספר דברים שנתגלו לי הבנתי כי אצל בעלי קיימות "נטיות הפוכות" הנושא ודאי מבחינתי ומוכחש מבחינתו. חשוב לי לציין שאני באה בגישה מאד מכילה אמרתי לו בפירוש שאין לי שום בעיה עם זה רק הוא צריך להחליט אם הוא מעוניין ללכת לטיפול כדי למגר את הנטייה הזו אם זה אפשרי בכלל, או שהוא רוצה לחיות כך וכמובן לעזוב אותי. בכל מקרה אני עומדת מאחוריו ומעריכה אותו ולא בזה לו ולא נגעלת ממנו. אני רק רוצה שהוא לא יחיה בהכחשה ויגדיר לי ולעצמו היכן עומדים הדברים. הוא עדיין בהכחשה. בפירוש כן הרגשתי את זה על "התפקוד" שלו מה שחיזק את ביטחוני בעניין. רציתי רק לדעת האם אני פועלת נכון. כי על אף הליברליזם שלי אולי אם ביהדות אין מקום לנטיות הפוכות אני אמורה להרתע ולשבור את הכלים לאלתר. בלי שום קשר, אני אוהבת את בעלי מאד, מעריכה בו דברים רבים ואנחונו חברים טובים מאד. כנראה שנושא זה הוא וטו מבחינתו והוא לא מעוניין לשוחח עליו בברכה

הבעיה ברת פתרון

שלום לך. כקודמיי, אף אני סבורה שעלייך לבדוק האם מה שאת חושבת-נכון הוא בוודאות. אם אכן המצב הוא כזה- אתם חייבים עזרה מקצועית, כדי לבדוק מהן כוונותיו האשיות בנושא, במקביל לנישואיו איתך. אעודד אותך, שגם בכיוון ההפוך ישנן נשים רבות שהן "הפוכות" אך הקימו בית לתפארה, ומצליחות לדחות את תשוקתן ולהתחבר כליל לבעליהן. המקרה הוא בר פתרון בע"ה. בהצלחה לכם! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A 054-5360595 [email protected]

תיסכול בעקבות נטיות הפוכות

שלום לכל הרבנים בעקבות השאלה שהועלתה בעניין נטיות הפוכות, אזרתי אומץ להפנות את שאלתי. אני נשוי כבר מעל 10 שנים, ובנטיותי אני נמשך לגברים בלבד, בפועל אין לי קשר עם גברים, אך כל מה שקשור ליחסי אישות אני אוהב גברים, ובכלל אין לי סבלנות ומשיכה לנשים. דבר זה מרחיק אותי מאד מאשתי עד שאני מרגיש ממנה גועל ממש ולא רק בזמן האישות אלא בחיי היום יום. אין לי את האומץ להאריך, אך אקווה שתבינו את מצוקתי הנוראה. בכל הכבוד אברהם

הבנת המצב

שלום רב. הנני מסכימה עם עמיתיי לגבי הפנייה לאיש מקצוע, אך שיהיה בעל מקצוע שמתמצא ספציפית בעניין האמור. הייתי רוצה להוסיף, שהנטיה הנ"ל אכן קיימת, וא"א לטאטא אותה מתחת לשטיח ולומר כי איננה קיימת "באמת". אדם שחי חיים נורמליים, נשוי וכו', ומרגיש כי הוא בעצם משקר לעצמו וכי הוא נרתע מהמין השני- צריך וחייב לבדוק את העניין, כי הרי יכולות להיות השלכות רבות על בת זוגתו. כפי שאתה ציינת כאן, אני מאמינה שהסבל שלך הוא קשה מנשוא. עליך לבדוק ,האם רתיעתך מבת זוגתך נובעת מנטייתך למין הגברי בלבד, או שההסתייגות מבת זוגתך ספציפית לה בלבד. לעיתים הרתיעה נובעת מהרבה סיבות אחרות, ממשקעים ומכאב לב, והחיבור בחיי אישות אינו מצליח בשל אותם מחסומים, ואנו סבורים שזה נובע מנטיות כאלה או אחרות. איני אומרת שאצלך זה מה שקורה, רק מציעה לבחון זאת לעומק.ייתכן שאתה מכיר את נטייתך מאז ומתמיד, ומי אני שאומר שאין זה כך?! אני מאחלת לך שתמצא את היועץ המתאים שיעזור לך להגיע לתשובות הנכונות. שכן, אשתך תצטרך לדעת מהי סיבת רתיעתך ממנה, מגיע לה לדעת זאת, כי אין ספק שגם היא סובלת במצב הנוכחי. בהצלחה רבה לך! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

טיפול באלימות במשפחה.

אנחנו נשואים 7 וחצי שנים , יש לנו שני בנים ובת . לשנינו נישואין קודמים ללא ילדים , אנחנו בסביבות גילאי 36 - 37 , לאחר שנים של מריבות שלעיתים היו מלוות באלימות פיזית, מילולית וונדאליזם מצד הבעל , התחלנו ללכת לטיפול של חצי שנה לפחות , מהר מאוד המטפל החליט שהוא " מטפל " בי כדי לשפר את המצב בבית , מבחינתי הצלחתי למזער ולצמצם את המריבות מצידי בבית , אך כיוון שאני לא מלאך לא צימצמתי ב 100 % , בתהליך עידכנתי את הרב שהבעל מצידו אומר לי את רואה את הבעיה עובדה שהרב לא מדבר איתי , ועידכנתי גם על מריבות שהיו קורות אחת לחודש , כשבעבר זה קרה אחת ליום , עידכנתי גם באירוע אלים מצד הבעל בעבודתו . והרב בשלו להמשיך לעבוד איתי , לפני שבוע בעקבות הערה שלי לבעל זה הסתיים בוונדאליזם ובעזיבת הבעל את הבית . נכון להיום אין לי אמון בדרך של המטפל ובמטפל עצמו , אני חושבת שהבעל לא קיבל את הטיפול הראוי לו , אני כבר עייפה לגמרי ורוצה לראות טוב . מטפל שיש לו הצלחות ורוצה לעזור לנו נשמח לפנות אליו .

רבדים שונים

שלום רב. ישנה אלימות שנובעת מבעיות ספציפיות בזוגיות, עד כדי אובדן שליטה. ישנה אלימות אחרת, שמתחתה רבדים שונים של כעס וכאב מצטברים, שאינם בהכרח צבורים מחיי הנישואין כי אם מן העבר הפרטי של כל אחד. בכל מקרה-אין לאלימות מקום בנישואין, והיא הורסת כל אפשרות לעבודה משותפת. אין לי כל אפשרות לוודא מיהו האלים במקרה שלכם ,מה הסיבה לכך, ומה מחריף את הבעיה בזמן אמת. מה שחובה על כל מטפל טוב לעשות, זה לרדת לשורשם של דברים, לעומק הכאב והתסכול שמתחת לאלימות, ולטפל יסודי בבעיה כדי למגרה. כ"כ לאבחן כל אחד מכם מבחינה נפשית-כללית, כדי לתת לכל אחד מכם מענה בהתאם לאשיותו ויכולותיו. אני אישית,אינני מומחית בתחום האלימות הפיזית, אך יש לי נסיון רב בעבודת נפש מעמיקה. אם תירצו אוכל לעזור לכם באופן מיידי. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

נטיות הפוכות - סיפור אישי

אני מאד מקווה שתפרסמו את מכתבי, על אף שיש בו פניה ישירה לכותב "אברהם": אני רוצה לשאול אותך בכנות, בתור זו שממלאת את תפקיד האישה של אחד שעומד במצבך. מה היית רוצה שאני אעשה? שאשתך תעשה? אני מתארת לעצמי שאתה סובל נורא, אבל אתה יודע למה. אשתך סובלת לא פחות, אבל היא בניגוד אליך - לא יודעת למה. היית רוצה שהיא תדע? שהיא תדבר איתך על זה? זה היה עוזר אם היתתם מנסים להתגבר על זה יחד? אם היא הייתה משתנה או משנה דברים למענך? הרי רוב הסיכויים הם שאם אתה אדם מאמין וירא שמיים. לא תעבור את התהליך המורכב הזה של גירושין, יציאה מהארון ומעבר לעולם ההומוסקסואלים. זה הרי כרוך במחיר עצום! (תחשוב על הילדים, על אשתך, על הצער לכלום אם תגלה הכל או על הצער של עצמך אם תשאר חסוי כל חייך והכי חשוב, על החיים בחטא.) אני מאמינה שכן היית רוצה לעבוד על הנטייה שלך בכדי שתחיה "רגיל". אני רוצה לספר לך שמאז שאני גיליתי את העניין הזה על בעלי (אע"פ שאצלו זה מעט שונה כי קיימת נטייה לשני הצדדים) אני מרגישה נורא ולא משום שנפגעתי כאישה, אני לא חושבת שיש בכלל מקום לזה. אלא משום שנבגדתי כרעייה, כחברה. הייתי מצפה מבעלי לצאת מהריבוע הקטן (זה בטח קל יותר לצאת מהארון...) ולמצוא את הדרך הנכונה והנעימה לספר לי על התחושות שלו, על היצרים שלו ועל המסקנות שלו או הצורך שלו בטיפול יחדני או זוגי. אנחנו בני זוג. יש לנו משפחה משותפת, חיים משותפים, כל כך הרבה דברים שכורכים אותנו זה בזו. ואני חושבת שברור לך שגם חשקים / הרהורים מהסוג הזה שיש בהם השלכות מרחיקות לכת על היחסים בין בני הזוג ראויים להדברות. אני מקווה שהארתי לך את הצד השני בעניין, אולי תבין שהנסיון שלך הוא לא פרטי בלבד. יש צד פגוע נוסף ובמקום שיהיה כאב כפול, יכולה להיות כאן התמודדות ודרך חדשה. ואולי בסופה של הדרך אלה יהיו החיים החדשים שלך...

יישר כוחך!

יישר כוחך שפנית להבהיר את מה שכתבנו כאן(חלק מאיתנו) למר אברהם. כפי הידוע לי (מבחינה רפואית)-"נטיות הפוכות" עשויות בהחלט להיות מולדות, הן נובעות מחוסר איזון בין ההורמונים הנשיים להורמונים הגבריים. לכן, טיפול תרופתי הורמונלי עשוי לפתור את הבעיה במידה זו או אחרת, במקביל לטיפולים אחרים. ה' יהיה בעזרכם. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

בעיות בזוגיות על רקע OCD

אני שולחת את השאלה בשם זוג חברים שלנו, שכנראה חוששים לפנות בעצמם. מדובר בזוג בעלי תשובה בעלי קשיים רציניים בזוגיות. מעבר לחיכוכים התקשורתיים בינהם, הבנתי שהאשה סובלת ממחלה שנקראת OCD. האם מישהו יודע במה מדובר, והאם ניתן לטיפול ? הזוג הנ"ל מתמודד בנוסף עם קשיים כספיים, לכן אשמח אם יהיה מישהו שיוכל לסייע להם בשלב זה ללא תשלום / בתשלום סימלי. תודה רבה !

מומחיות בנושא

כדי לטפל בהפרעת OCD יש צורך לפנות למומחה בנושא. וזאת, משום שהנושא הינו כה מורכב. משך 30 שנה נעשה מחקר מקיף בנושא, תוך טיפולים רבים במטופלים לא מעטים, ותוצאותיו מתפרסמות בספרים שאף מתורגמים כיום לעברית. שלא מתוך כוונת התנשאות חלילה, ברצוני לציין כי אני מטפלת בתופעת ה-OCD עפ"י שיטתם של פרופ´ עדנה פואה ופרופ´ רייד וילסון.(תוכלי לקרוא על כך מאמרים באתר "READER") איני סבורה כי רק טיפול תרופתי יעזור, במקרים רבים טיפול קוגנטיבי התנהגותי דרך שיחות פותר את הבעיה לחלוטין,ללא צורך במתן טיפול תרופתי כלשהו. ברור שאם ההפרעה היא קוטבית ומעורבת עם בעיות נפשיות נוספות- אין ברירה אלא להתאזן מוחית קודם לכן, ע"י נטילת תרופות פסיכיאטריות, ואז מגיע מקומו של הטיפול המקצועי השיחתי ,שחייב להיות עיקבי ,לצורך שינוי מהותי בחיי החולה. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

חשבתי שיהיה אחרת...

שלום רב, עוד בזמן פגישותי עם בעלי הכרתי בו את מעלותיו וחסרונותיו. והם גרמו לי להתלבט מאד! מצד אחד ראיתי את אופיו היותר מידי עדין, ביישן בצורה בולטת, ואינו שופע בטחון עצמי, אך לא יכולתי להתעלם מאופיו הטוב והמתחשב, מהאכפתיות שלו, מההקשבה הרצינית שלו בנוסף לאינטליגנטיות וחן. ההחלטה הייתה "גדולה עלי" וכמובן התייעצתי ברבנים גדולים ומבינים מאד. שהסבירו לי שמידות כמו עדינות וביישנות הן נדירות לבחורי (הישיבה) בזמננו. וכי להוריד את השידוך כי הבחור לא גבר, זו לא סיבה מספקת. טענתי שאיני נמשכת כלל אל הבחור, והרב ענה מה שידעתי קודם כי לא תמיד מגיעה משיכה ואהבה היא דבר הנבנה לאחר הנישואין. יצאתי מבית הרב עם פסיקה מוחלטת, תתארסו ותתחתנו ושיהיה במזל טוב. אני, בכח אמונת החכמים ולמרות שהיה לי קשה המשכתי ואכן, סגרנו. אני אפשר לומר הכרחתי את עצמי ובעצימת עיניים עשיתי זאת בלי להסתכל ולראות מה יהיה אופי הקשר שלנו והאם אני מרוצה מכך. בטחתי בהחלטתו של רב גדול. אך עוד בווארט הסתכלתי על הבחור ולא הבנתי מה אני עושה איתו. ומאז התחילה לי תקופה קשה ביותר של ייסורי נפש עצומים, הוא בכלל לא מתחיל להתאים לי, אני ההיפך הגמור שלו בכל תחום. ולא כיף לי בכלל להיות איתו. בתקופת האירוסין עמדתי על סף עזיבת השידוך, ושוב יעוץ עם רב ובעקבות מידע נוסף ששמענו עליו - המשכנו והתחתנתי. הייתי כולי ציפיות שהחתונה ואני ישנו אותו והוא יהפוך להיות כמו שאני רוצה. אך, התבדיתי. הרי אופי זה לא דבר שקל לשנות. וכך אני חיה כל יום מחדש מלאת אכזבות והמחשבות לא נותנות לי מנוחה. "מדוע התחתנתי איתו, הרי מראש לא רציתי אותו?" וכו' וכו'. אני כל הזמן מתהלכת רק עם המחשבות הללו בראש. בעלי מודע לכך והוא הרבה שומע אותי אני מסבירה לו בעדינות את כל השתלשלות העניינים אמנם כואב לו מאד לשמוע אך, הוא מבין ואוהב ואנחנו יחד רוצים למצוא פתרון מה ניתן לעשות? להמשיך כך אינני מסוגלת. זה באמת סוחט את כוחות הנפש!! וחבל לנו לחיות כך כי שנינו בעלי מידות טובות ולא רוצים חלילה לצער אחד את השני. אך, קשה מאד לחיות עם בנ"א שאתה בכלל לא מתחיל להשלים איתו ולקבל אותו. וזה אחרי אלף נסיונות להתמקד רק בחיובי ולהיות רגועה. אבל מה לעשות שהמציאות טופחת על פני? אני באמת רוצה לטפל בבעיה מהשורש. מה עלי לעשות? יישר כח! בברכה, הדס

מצב לא פשוט

אסכם את עצתויהם של עמיתיי כאן, ואמר, שיש בהחלט טעם לנסות להציל את נישואיך, מאחר והתקבעת על סגנון חשיבתי שיש בו משום הרס עצמי, ובמקום להועיל לך-הוא רק הזיק לך יותר. אינני מכירה את אופייך, גם לא את זה של בעלך, אך הנני מצטרפת למה שכתבה לך הדסה חיימוביץ', ששוני אינו מודל לחוסר שלמות, כי אם להיפך. אך... אסייג את הדברים ואמר, שאיש לא יוכל לכפות עלייך לצאת "לעבודה" בדרך לקבלת בעלך כפי שהוא, ללא רצון כנה מצידך לעבור תהליך קשה זה, שאין יודע בוודאות מה יהא בסופו. כדי להיות מאותגרת, היית צריכה,לכאורה,לאהוב את בעלך. אך גם כאן בעיה, משום שאהבה באה בעקבות השקעה והקרבה! כלומר: אם אינך חשה באהבתך כלפיו עד כה, סימן הוא שלא השקעת והקרבת עבור הקשר הזה מספיק. אל נא תיפלי ברוחך, לכי והיעזרי האיש מקצוע מיומן, שיעזור לך להבין היכן באמת את עומדת, על מה ניתן לעבוד, ועל מה לא ניתן לעבוד(כלומר: מה עשוי להשתנות ומה לא) עבודה לא פשוטה מחכה לך, אך אם תחליטי לעשותה ללא מעצורים או מסכות- תוכלי להגיע למקום של בטחון והבנה עמוקה של חייך, ולדעת מה טוב בשבילך ומה לא. ובעיקר- תוכלי לומר לעצמך: עשיתי הכל, ניסיתי. השאר כבר בידי שמיים. בהצלחה רבה! לשרותך, ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

שאלה חזקה וחשובה וקשה מאוד למטפלים

רציתי לשאול איך אני יכול לחיות עם עצמי בשלום עקב כך שיש לי משיכה חזקה מאוד לבני מיני ומצד שני שקורה משהו אפילו הדבר הקטן ביותר ביני לבין גבר אני נתקף בחרדות פאניקה קשות מאוד, השאלה שלי היא ממש בבחינת '' המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם שלם'' אני מבולבל .מתוסכל. מיואש . לא מצליח להרדם בלילות וראשי חושב על כך ללא הפסקה! אנא עזרו לי!

פנה לעזרה דחופה

הרב בן אליהו השיבך תשובה מלאה , ואין מה להוסיף על דבריו המועילים. אך אנא,אדוני, דרך האינטרנט לא נוכל לפתור את בעייתך לעומק. פנה לעזרה דחופה! ראשית, עליך להירגע, הסערה שאתה מרגיש, ההיסטריה בה אתה שרוי, רק מחריפות את מצבך כך שאינך מסוגל לחשוב בדיעה צלולה ואובייקטיבית, ורק לכאב הגדול ולתסכול-יש מקום. מצב זה אינו יציב ואינו בריא. נשמח לעזור לך באופן מיידי. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

תגובה למומחים

שלום רב ותודה רבה על התשובות!!! לפי תשובות המומחים המסר שקיבלתי הוא, שאני צריכה לשנות את כיוון מחשבתי ולא לצפות אלא לקבל את בעלי כפי שהינו. לשנות כיוון מחשבה זה במילים אחרות - לשנות אופי. כי ממה מורכב אופי ? מחשבות האדם הן אלה שבעצם מפעילות אותו מאחורי התכונות שבו. ז"א מישהו מבין שנינו אמור להשתנות. השאלה מי. אני חייבת לציין שיש לנו זמנים יפים שאין מאושרת ממני. אך זה תלוי באלף נתונים: מה הוא לובש, איך הוא מסורק,איך הוא מגיב וכו'. ובזמנים כאלה אני אומרת לו, אם רק תהייה כך כל הזמן, אני תמיד אהיה שמחה. והוא באמת בכל מאודו רוצה לשמח אותי, הוא משקיע בי כ"כ הרבה. אך, אני מרגישה שהוא חייב לי. אכן, זיווג משמיים כמעשה ולא רק כאמרה. ואמת שהקב"ה הוא השדכן שלנו ויודע טוב מאד את מי הוא זיווג. אך אני חושבת שבגלל התהליך הקשה של האירוסין שעברתי, אני מתקשה יותר. כלומר, אם הכל היה יפה בהתחלה ואחרי כן הייתי באותו מצב בדיוק כמו היום, היה לי קל יותר לקבל את הדברים. איך אני מתקדמת? בברכה, הדס. (גיל:22)

כדאי לשנות את החשיבה

שלום לך,הדס. אף אני חשה שהתקדמת הרבה מאז שאלתך האחרונה. ובכל זאת, הייתי רוצה להאיר את עינייך בנקודה מסויימת: את אומרת שהכל "התחיל" בתקופת האירוסים שלכם(או המפגשים). את שהיה לא ניתן לשנות, כידוע. את ההוה או את העתיד- ניתן בהחלט לשנות. וכיצד? ע"י לקיחת הדברים אחרת, ע"י חשיבה שונה על אותם דברים עצמם. אדם שמרגיש שחייבים לו- אף פעם לא יהיה מסופק ממה שיש לו או ממה שהוא מקבל.זה בדוק ומנוסה. כדי שתהיי שמחה בחייך, את צריכה קודם כל לא להרגיש "מקופחת" ולנסות לשנות את מחשבותייך אודות הלך הדברים. חלילה אינני שופטת, כולנו בסירה דומה, והעצה הזו שנתתי לך טובה ויפה גם לי עצמי, ולכל אחד מאיתנו. אנו נסחפים לשאיבת טינות והעצמתן, תוךהרגשת ניצול ,צבירת כעסים ועוד. ולאן זה מוביל אותנו? ליותר צער, יותר כאב, לריחוק מוגבר מבן הזוג ולהתקבעות במחשבות השליליות שלנו. חבל, כי אפשר גם אחרת. המצב ניתן לשיפור. אשמח לעזור לך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

כשגבר אחר ממלא את מקום הבעל...

אנו נשואים כ-20 שנים, אחד מילדינו סובל מפיגור שכלי. בעלי אדם נפלא ב"ה, עוזר בכל דבר שצריך מראה אהבה רבה לכל אחד מבני המשפחה, כלפי חוץ אידיאלי. הבעיה שאני מרגישה שסוחבת אני משא כבד מאוד מאוד, אני המתלבטת והמחליטה בכל דבר בחיינו, בעלי לא מביע את דעתו כלל, הוא אומר שהוא סומך עלי וכל דבר שאעשה מקובל עליו, העיקר שיהיה לי טוב. אני יודעת שהוא אינו עושה זאת מרוע חלילה, פשוט טוב לו כך, אין לו יכולת ניתוח והבנה ברמה גבוהה ונכון שאיני אקבל את דעתו אלא אעשה רק את אשר אני החלטתי. לאחרונה נוצר קשר עם גבר שבעיניי הוא חכם ונעים לי מאוד מאוד לשוחח איתו. אני מספרת לו את מצוקותי והוא מגלה הבנה, מעודד ומייעץ. אני מרגישה שמצאתי ממלא מקום לבעיה עם בעלי וטוב לי כך. החשש מי מה יהיה? מן הסתם נפגש גם ומי יודע לאן זה יוביל... רגע לפני שאני מאבדת חלילה את ביתי ומשפחתי, מבקשת אני עיצה מכם. האם נשארים לבד או ממשיכים באושר עם האחר ובסכנה העורבת... מאז הקשר עם הגבר הזר אני נינוחה יותר ורגועה.

להציל את הספינה מטביעה

שלום,גלית. ראשית, הנני סומכת ידיי לחלוטין על דבריה של הגב' רותי אברהם. כתוספת, אומר רק שקסם הקשר הסמוי מתוק מדבש, ככתוב:"מים גנובים ימתקו", ואין זה זר או מוזר שאת מרגישה נינוחה יותר, מה שקרוי "מחוזרת". הקשר הזה מספק לך ריגושים חדשים שאת מחפשת זה זמן רב בקשר עם בעלך. אני מכירה את הנושא מקרוב, דרך מקרים דומים שטיפלתי בהם. את וודאי מבינה, שהחסר שלך צועק למרחוק, ועל כן "ההשלמה" שלו דרך גבר זר מאד נעימה וקוסמת. אינני שופטת אותך חלילה, אך ברור לי שאת זקוקה לתיווך בינך לבין בעלך, של בעל מקצוע, שיחבר אתכם מחדש, תוך מתן דגש על צרכייך ממנו וצרכיו ממך. עם כל זה בל נטעה ונחשוב כי ניתן להפוך עורו של מישהו ולעשותו מישהו אחר. כלומר: תצטרכו לקבל את השוני, אם זה ברמה הכללית או בכל תחום אחר, ולא לנסות לשנות את בן הזוג אלא , לתת דגש על ה"יש" שבו ולא על ה"אין". מנסיוני, כל גבר מזדמן שעבר דרך אישה נשואה,האשה היתה אכולת רגשות אשמה, והגבר מצידו רק "השתמש" בה, בצורה זו או אחרת, בסופו של דבר-אם האישה לא הצילה את כבודה בטרם עת-הפכה היא למרוסקת ואומללה, בסיומו של אותו הקשר. לא חבל? אני מאמינה כי ניתן לעזור כאן, ואפשרי ליצור ריושים מחודשים בתוך המסגרת הזוגית שיש לך כעת. יש עוד הרבה מה לומר, אם תזדקקי לי תוכלי לפנות אליי דרך אחד מהפרטים המופיעים מטה. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

בעיה עם אח מאוד לא אסטטי ולא מתחשב

יש לי אח בן 63 כל שבת מגיעה אלי לביקור הוא בודד ללא אשה וללא ילדים מובטל וחי בדיור מוגן בריאותו לא תקינה. יש לי שתי שאלות? 1. כל שבת מגיע לביקור גם אם זה לא נוח לנו למרות שביקשתי ממנו להתקשר קודם. בעצם הפך את זה להרגל ומאי נעימות אני מוצאת עצמי כל שבת מארחת אותו לפעמים ממש לא בא לי. 2. הרבה שיחות והסברים ובקשות שיבוא עם בגדים נקיים לא עוזר. כבר אולי שנה הוא בא עם אותן מכנסים מסריחות מאוד לא אסטטי והוא עצמו לפעמים מסריח שאני לא יכולה לש'בת לידו וממש נגעלת ממנו. המון פעמים התחננתי שיבוא נקי ושאני יכבס לו את הבגדים אך הוא מתעלם לחלוטין מבקשותי. האם אני צריכה לעשות אולטימטום? אני יודעת בוודאות שאין לו למי ללכת ולכן אני מבליגה אך ממש מרגישה שאני ממורמרת ועצבנית משתי הסיטואציות מה לעשות? יכול להיות שהוא אפט בגלל מצבו. תודה על הייעוץ.

שאלה לא פשוטה

שלום לך. אכן, זוהי דילמה לא פשוטה. מצד אחד את מרחמת עליו, ומצד שני אינך מארחת אותו בלב שלם, בשל הסיבות שציינת כאן. נשמע לי שאחיך במצוקה, חי סביב עצמו, יתכן שהוא מדוכא או אפאטי. האם הוא משוחח איתכם? האם הוא מקובע בדיעותיו? האם הוא מקשיב לדעתו של האחר? מה שסיפרת מראה על מצב של "מצב תקוע בהתפתחות" אצלו, נראה כי הוא אינו ער למתרחש ואינו מסוגל לשנות את מראהו/הרגליו. מצב זה דורש בדיקה פסיכולוגית או יותר מזה. תעשי עימו חסד, תזמיני בעל מקצוע אליך הביתה, כשהוא נמצא, שינסה לדובבו, והוא כבר ימצא לך את התשובות הנכונות, מהו מצבו הנפשי וכיצד עליך לנהוג. שכן, אין תשובה זהה אחת למצבים נפשיים שונים בהם הוא עלול להימצא. והיה ומסתבר כי אחיך יציב בנפשו, מודע למעשיו, בהיר במחשבתו, אחראי למעשיו ובר דעת- אז את יכולה בהחלט להתנות את ביקוריו בתנאי נקיון שאת בוחרת בהם, וכן לעשות סוף לאוטומטיזם בהתארחויותיו אצלכם, ליצור גבולות ברורים מעתה-מתי כן ומתי לא. אך כאמור-רק אחרי שערכת לו בדיקה מקצועית, כדי שלא תיפני בדרישות למי שאינו מסוגל לתקשר. בהצלחה לך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

תודה - "כשגבר אחר ממלא את מקום הבעל..."

קראתי בעיון רב את תשובותיהם המחכימות של המשיבים לשאלתי- בעייתי. בן סימון אליהו. בן ציון קופלד אברהם רות מילוא ציפי ברונר אורי פרידמן הרב יוסף ניימן מרים. ורציתי להודות לכל אחד ואחת על ההתייחסות וניתוח הבעיה באופן מכובד ומשכיל. אכן, לקחתי את הנאמר לתשומת ליבי ואכן אעשה כל מאמץ לשמר על נישואיי הנפלאים. (כן! על אף הקושי) ידעתי עמוק עמוק בתוכי שהסכנה קרבה והמדרון תלול ביותר ולכן החלטתי לפנות אליכם. שוב מודה אני לכם ומשיים תבורכו. "כל המציל נפש..." - נאמר... וקו"ח כל המציל זוגיות ומשפחה. בהערכה רבה! גלית!

יישר כוחך!

יישר כוחך, אישה אמיצה. די נדיר לראות אדם, שמרים עצמו מתוך קושי ובוחר באמת, על אף כל הקשיים האובייקטיביים. ה' יעזרך וביחד,כזוג, תעלו מעלה מעלה. והעיקר- תיקוותי היא,שתיזכי לקבל מבעלך את כל מה שחיפשת...באחר.בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

כיצד אבחר במטפל הטוב עבורינו

בס"ד ראשית תודה על תגובתכם "מה עלי לעשות"? תגובתכם עזרה לי מאוד וחיזקה אותו לעשות את הצעד הבא. שלחתי מייל באקראי לאחד המטפלים ואכן הוא יצר איתי קשר. הבעיה היא כיצד אני יכולה לדעת מיהו המטפל הטוב ביותר עבורנו? גם כך לא היה קל לעשות את הצעד הבא, אני חוששת מאוד מכיוון שבעלי לא כ"כ רוצה לבוא ולאחר שהצבתי אולטימטום הוא שוקל את הענין אך אני פוחדת להיכשל בכך ואז זה יחמיר את המצב.

תוספת

שלום לך. הנני מסכימה כי יש לבדוק היטב בטרם יוצאים לטיפול אצל יועץ/מטפל, ולא אחרי שאתם אצלו. האמת היא שיתכן מצב בו ימליצו לכם רבות על מטפל כלשהו, ולבסוף תתרשמו שהוא אינו מתאים לכם. מה לעשות? לפי דעתי ,אחרי המלצות שונות, יש להתקשר טלפונית עם המטפלים המומלצים, הרבה מן הכימיה מתחילה בטלפון. זו דעתי האישית. כמובן שגם כאן, יתכן והשיחה לא קלחה ואילו פנים אל פנים הקשר הטיפולי יכול מאד להצליח.לכל כלל יש יוצא מן הכלל. אהבתי מאד את דבריה של מרים ניימן, שכתבה ש"יש להיזהר שלא להיות מטופל סידרתי", זה כ"כ נכון, תנו למטפל שתלכו אליו את הקרדיט, לעשות תהליך שיקומי בנישואיכם, אל נא תחפזו לפוסלו, או לדלג בין מטפלים... אצל בעלך המהלך הזה מסוכן מידיי, איני מאמינה שהוא ינסה שנית, באם תחפצי/ו ל"עבור". בהצלחה ! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

כיצד אני מגיעה למטפלים בי.נ.ר

בס"ד תודה רבה על תגובתכם, אשר מחזקת אותי מאוד ונותנת לי את הכח להמשיך הלאה. חלק מהמטפלים ציינו שאני צריכה לשאול על מטפל טוב כמו ששואלים על רופא מומחה, אך אני לא בשלב שאני משתפת משהו במצוקה הנוראית שלי. האפשרות היחידה שלי לבדוק היא לקרא המלצות של אנשים דרך האינטרנט. א. האם יש אתר שבו אוכל לראות המלצות של אנשים ע"י בעיות שהעלו וכיצד אותו מטפל פתר להם אותן? ב. כיצד אני מגיעה לאנשים ששלחו לי את התשובות לא כולם ציינו מייל או (ט"ל). ג. האם המטפלים של י.נ.ר מקבלים אך ורק בי.נ.ר או שיש מקומות אחרים שאפשר להפגש? (בירושלים). ד. מה טווח המחירים של כל טיפול? תודה

ישנם אתרים

שלום לך. כן, ישנם אתרים ובהם סיפורים אמיתיים של בעיות זוגיות, ודרך הניתוח של הבעיות. מפאת הפורום הזה לא אוכל לפרט אילו אתרים, אך בהחלט אשמח לכתוב אליך אישית את פרטיהם. נא צייני מהו האימייל שלך ואשמח לעזור לך בענין. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

האם אני אשמה באלימות והיחס כלפיי?

שלום, אני נשואה 13 שנים +3 ילדים. במשך כל שנות נישואיי היו ביננו אי הבנות, ריבים ובעיקר תלונות וביקורת מצד בעלי כלפיי. התלונות התחילו הרבה לפני שנולד הילד הראשון.בעלי לא שבע רצון ממני,הוא טוען שאני עקשנית, פחדנית, לא מחנכת את הילדים כמו שהוא רוצה, גורמת נזק כספילמשפחה כי אני לא מעודדת אותו ותומכת בו ונותנת לו כוחות לעבוד ובדרך כלל כל דבר שאני אומרת או לא אומרת הוא שטות, דבר לא חכם ומזיק למשפחתנו - לטענותיו. במהלך או אחרי כל ריב, כשהוא כועס, הוא מעליב, משתמש בכינויים כמו "אפס", מטומטמת, טיפשה ולצערי האלימות הגיעה גם לפגיעה פיזית.במהלך השנים הכעסים מצטברים ולכן גם האלימות הפיזית והנפשית כלפיי מתגברת בהתאם. לאורך כל הדרך הוא אמר שמגיעה לי לקבל את היחס הזה, כי אני לא לומדת מטעויות,אני לא לומדת מה מרגיז אותו ואם הייתי משתנה אז גם הוא היה שונה. תמיד שתקתי ולא סיפרתי לאף אחד בתקווה שהכל ישתנה. כיום אני באמת לא מסוגלת לעודד אותו,להחמיא לו,לאהוב אותו - אני תמיד חושבת איך הבן אדם שאמור להיות הכי קרוב אליי, להיות סבלני כלפיי פגע ופוגע בי כל כך? ותמיד קול פנימי אומר לי שאני כן בסדר. אני טובה לילדיי, אני אישה של בית, עוזרת ועושה למען כולם,לא מבקרת או שופטת אותו. אך מצד שני יש בי הספק - אולי באמת אני לא בסדר? אולי אם הייתי מתגברת על פחדיי, הייתי משנה את התנהגותי? אולי באמת היתי מקבלת ממנו יחס אחר.מודה לכם על התייחסותכם

השלבים במאבק

קודמיי פרטו לך מה עליך לעשות. אנסה להוסיף ולומר, כי החשוב ביותר הוא לעשות סדר בבלגן ולדעת מה קודם לעשות ומה אחר כך.ובכן: א. קודם כל הטיפול הוא בך: עלייך ללמוד להיות אסרטיבית, להאמין שאיש אינו רשאי להיות אלים כלפייך, בשום דרך ובשום צורה! עד שלא תרגישי את הדברים בתוכך, אין טעם לומר לו "לא עוד" וכדו', כי המילים תהיינה נבובות מתוכן והוא הרי יידע שלא תעשי דבר בנידון, כך שמעמדך יושפל עוד יותר בעיניו! ב. כשתתחזקי- בעלך ישמע ממך את האולטימאטום, לגבי טיפול באלימותו, באופן חד משמעי, בכל דרך שיימצאו המטפלים לנכון. ג. כעת יגיע הטיפול הזוגי, והיה ושניכם מטופלים בנפרד, ומשקיעים מאמץ במקביל לשם הכנת הקרקע לעבודה זוגית ,שתפיק את המרב ותשנה לחלוטין את פני הבית. בהצלחה לך, יישר כוחך שפנית אלינו לעזרה.אומץ ליבך ראוי לציון! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

למומחי ינר שלום

איך אתם מסבירים את זה שכמעט לאף אחד מכם אין רשיון ממשרד הבריאות כפסיכולוג, אבל רובכם מרגישים בנוח לייעץ בתחומים השייכים לפסיכולוגיה ולפסיכיאטריה באופן מלא? (ראו תשובותיכם לשאלת הOCD שנשאלה באחד הפורומים פה) אשמח לתשובה עיניינית וכנה ולא למחיקת השאלה

אתה צודק

אכן, אתה צודק, לעיתים ישנם כאלה בינינו שאינם מוסמכים לפסיכולוגיה/פסיכיאטריה, ולכן אף אינם מציעים עצמם לטפל באופן פסיכולוגי/פסיכיאטרי. עד כמה ששמתי לב, כל אחד כאן מציע עזרתו כיועץ/מנחה, ואינו מתחזה לאחר.. רבים מאיתנו מפנים בעיות שאינן בסמכותנו- לאחר. וכפי שאמרו קודמיי- לענות בפאן פסיכולוגי/פסיכיאטרי בפורום זה, אין זו קביעה חד משמעית, כי אם עזרה לשואל ורמיזה שיש לו בעיה מסוג "אחר", ולאו דווקא בעיה פשוטה, כפי שהינו סבור מלכתחילה. בכל מקרה, אני סומכת ידיי על דבריך, חשוב שהם נאמרו, כי יש להיזהר בטיפולים ולסווגם בהתאם להסמכות.תודה. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

אלימות בתחילת דרכה- שאלה

שלום רב, אני יוצאת עם בחור המבוגר ממני בתשע שנים, מזה חודשיים וחצי. במהלך התקופה הבחור הראה כל מיני סימנים שונים שהדליקו לי נורה אדומה והעלו בי את החשד כי מדובר באדם אלים או בעל פוטנציאל להתנהגות אלימה: מחזוריות של חיבה שופעת מול זעם חסר פרופורציה, חוסר יכולת מוחלט לקבל ביקורת- כל גילוי של ביקורת הביא לכעס נוראי מצדו, סובלנות נמוכה ביותר לדעות המנוגדות לדעתו, שימוש רב בקללות ובשפה בוטה (לא כלפי, אלא בכלליות), דיבור רב על תכנים אלימים. יצויין כי יחד עם כל זאת, כאשר הוא רגוע הבחור מראה חיבה, רגישות, אכפתיות, אמפתיה והתחשבות רבה, הוא נאמן ומסור מאוד אלי ולקשר ומשקיע בו מאמצים רבים. בגלל שהקשר בתחילת דרכו, החלטתי להבליג לעת עתה על הסימנים הנ"ל ולראות האם הם מתפתחים למשהו חמור יותר, מה שלצערי קרה. אתמול בלילה היה הקש ששבר את גב הגמל. אני נמצאת כרגע בתקופת מבחנים קשים ומותחים מאוד במסגרת לימודיי ועבודתי, ואתמול בלילה החלטתי לשתות מעט משקה אלכוהולי לפני השינה, כדי להרדם טוב לפני מבחן חשוב שהיה לי היום. בן זוגי נתקף פתאום בזעם, טען שאני אלכוהוליסטית, איים לשפוך לי את כל המשקה מהבקבוק ובשלב הבא אכן מימש את איומו- ורוקן בקבוק שלם של משקה לכיור. למען הסר ספק: אני בעלת שני תארים ראשונים, בדרך לתואר שני, עובדת בעבודה מכובדת במשך ה-4 שנים האחרונות ובאופן כללי אדם יציב ביותר ובריא בנפשו, כך שהטענות על "אלכוהוליזם" הן משוללות כל בסיס ואף מצחיקות. בתגובה לכך סיימתי את הקשר. חשוב לציין כאן, כי מדובר בבחור אשר חווה בילדותו אלימות והתעללות בדרגת חומרה קשה ביותר מצד אביו כלפיו, כלפי אמו ואחיותיו. אני מבקשת את חוות דעתכם המקצועית- האם צדקתי בפיענוח של הסימנים והאם עשיתי נכון כשסיימתי את הקשר? האם צדקתי בהנחתי כי מדובר באדם בעל פוטנציאל רב להתנהגות אלימה? תודה רבה מראש, דנה

עשית נכון

אין ספק, דנה, שעשית מה שהיית אמורה לעשות. ויפה שעה אחת קודם. ה' יזכה אותך בקשר בריא, יציב ומכבד. נ.ב. כדאי שתמצאי חלופות לשתיה אלכוהולית לפני השינה, ישנן דרכים רבות כיצד להירדם בשלווה. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

לקדם את הקשר לשלב רציני יותר

שלום רב לכל הרבנים והיועצים! לאחר שלוש שנים חזר לחיי בחור שכיום הוא מיתחרד, לומד תורה , מיתחזק וכו".. אנחנו כבר כמעט 6 חודשים ניפרדים שבוע ואז שוב חוזרים... אנחנו כן קשורים מאוד אחד לשני אנחנו הכרנו בחילוניות . וכיום כמו שאמרתי הבחור רוצה ליבנות בית של תורה! חשוב לי לציין שעדיין קשה לי להיתלבש בלבוש חרידי . לכן במראה החיצוני אני ניראת פחות "חרידית" אך אני כן משתדלת לעשות כמה שאני יכולה כי אני כן אוהבת את טעם התורה וכן מצפה להקים בית של תורה בע"ה! אך אני עדיין מרגישה שיש תקיעות בקשר אני לא מוצאת מישהו שיוכל לייעץ ולעזור לנו לידחוף את עצמנו ליפרוץ את כל החסימות שמעכבות אותנו להתחיל ליבנות קשר לקראת חתונה בע"ה. אנחנו כן מדברים פעמים רבות על חתונה וכו".. אבל אחר כך הכל ניראה רק דיבורים כמו חול.... אני יודעת ש"חוכמת נשים בנתה ביתה" ושאני צריכה לקדם את הקשר הזה ולהפסיק לבזבז זמן מיותר אבל איך עושים זאת ??

חסרים פרטים

שלום לך. אכן, חסרים לנו מאד הפרטים לגבי מהות הקשר, אז והיום. אם בעבר היה הקשר יציב ורצוף, העצה תהיה שונה , מזו שתינתן, לו יסופר שהקשר היה גם אז בבחינת "בא והולך". אל נא תחפזי להסיק מסקנות, לכאן או לכאן, סבורתני שכדאי לגשת לעזרה והכוונה בנושא, כדי להבין אם ישנו כאן עתיד פוטנציאלי משותף, אם לאו. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

בהמשך לשאלתי הקודמת: האם אני אשמה...

תודה לכם אנשים יקרים על תשובתכם! בהמשך להתייחסותכם רציתי לשתף אתכם בכך שקשה לי להתנתק פתאום מההרגשה שאני לא אשמה. כשבעלי מדבר איתי,מסביר לי מדוע הוא אלים כלפיי - הוא מצליח לשכנע אותי ש"הכל באשמתי" ואם רק הייתי שונה ומשתנה הוא היה יכול להיות מלאך. לאורך כל הדרך הוא טוען שהוא מכה אותי ומתייחס אליי כך כי אני גורמת נזקים למשפחה וזו הדרך היחידה שלו "להציל את המשפחה". הוא מוסיף שאמא טובה לא היתה גורמת לאבא של הילדים להיות אלים כלפיה. הוא משתמש כל הזמן בטיעונים שכלתניים ומשכנעים וזו חלק מהסיבה שלא דיברתי ושיתפתי אנשים אחרים - כי תמיד מטרידה אותי המחשבה ש"אולי הוא צודק". לגבי פניה לעזרה - אני מביעה רצון מזה שנים לפנות ליעוץ אך בעלי לא ממש מעוניין. מבחינתו הבעיה היא אצלי וניתן לפתורהכל במהירות. הפתרון הוא שאני אשתנה וזה יקרה אם יהיה לי מספיק רצון. אם אתן לו את ההרגשה שהדברים מתבצעים כמו שהוא רוצה, אקבל את הביקורת שלו בצורה טובה ואתנצל על הטעויות שלי - לא יהיו בכלל בעיות והוא לא יצטרך להכות אותי. כיום, טענותיו נשמעות מאוד מוצדקות. אני באמת לא מסוגלת להעריך אותו, להעניק לו אהבה או תמיכה. כי אחרי כל כך הרבה שנים של סבל, יחס משפיל וחוסר הבנה וסובלנות מצידו אני רק מבצעת את עבודתי כרעיה אך ללא שום "תוספת" רגשית. ולא כי אני אדם רע,להיפך, אני אדם טוב לב, נמנעת ובורחת ממלחמות, אוהבת הבריות, חרוצה,לא תובענית, לא "מנדנדת" ואפילו לא מבקרת - אך בכוח כנראה שאי אפשר לדרוש תמיכה, חום ואהבה... לסיום, אני רוצה לשתף אתכם בשני מקרים. - קיימת גם אלימות כלכלית. כל פעם שרוצה להעניש אותי - ולא רוצה להכות אותי, הוא לוקח את מפתחות הרכב המפשחתי ומונע ממני להשתמש בו. עד שאני לא מתקנת את דרכיי. אגב, שימושיי הרכב הם להסעות לגנים, לקניות בסופר, לנסוע לרופאים, לעבודה ולא לבילוי! - בחזרה מחופשה משפחתית,לפני כחודש, ירדתי מהרכב כדי להחליפו בנהיגה כשהיה עייף, והוא פשוט השאיר אותי באמצע כביש הערבה, ללא כסף ופלאפון, והוא לקח את הרכב עם הילדים שישנו ונסע הביתה. פשוט השאיר אותי שם לבד. לכשדיברנו על מעשיהו הוא לא התנצל, הוא נחוש בדעתו שמגיע לי עונש כזה כי אני גורמת נזקים כלכליים למשפחה ושהוא רואה זאת כמשהו מבדר ולא נורא בכלל. אפילו כחוויה! כדי שתבינו מהם הנזקים הכלכליים - אני לא פזרנית אלא הוא מסביר זאת כך " בגלל שהוא לא סומך עליי שאני אבצע את הדברים כפי שהוא רוצה וכפי שסיכמנו, הוא צריך להישאר בסביבה ולפקח על איך העניינים מתנהלים בבית. דבר זה גורם לו להיות פחות זמן במשרדו ופחות לעבוד וכמו כן יש לו בגלל זה פחות כוחות ומכאן שהוא עובד פחות ונגרמים בגלל זה נזקים כלכליים שבעצם אני האחראית עליהם. סליחה על אריכות דבריי ותודה שאתם "אוזן קשבת"

טיפול כפול

כפי שכבר נכתב כאן,את, יקירה, חלק מהבעיה שנוצרה. אתם זקוקים לטיפול כפול: טיפול לבעלך האלים בעצמו, וטיפול לך, כאישתו, שנשארת במצב המשפיל הזה ועוד לוקחת אחריות על עצמך,כגורם לאלימותו! את חייבת לעצמך ייעוץ מקצועי, כדי שתכירי בכל מה שנאמר לעייל, לפניי, בערכך כאדם,כאם וכרעיה, ושלא תתני יד לאלימותו, בהיותך האישה המוכה. אנא, פני בדחיפות לעזרה מקצועית וה' יהיה בעזרך. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

בעל "לדוגמא"

בס"ד אני מוצאת את עצמי לרוב יושבת עם בעלי וילדנו ונחרדת מתגובותיו, הוא מדבר בסלנג, מתנהג כרודן מאוד נלחץ מהרעש ולא מפסיק להעיר אני מאידך משתדלת והרבה לא מצליחה שלא להעיר או להביט בו אך אני פשוט לא מסוגלת. הוא פוגע ברגשות הילדים ולא פעם אני אף אומרת שהוא יתן על זה את הדין. מפריע לי שבכל הזדמנות הוא עט על המחשב וזה הרושם שהוא מותיר לילדים. אני ממש ממש נואשת כיצד להתמודד מולו?

ללמוד לתקשר נכון

מאחר וציינת כי אינך מעריכה את בעלך,אני סבורה, שלפניי שתשבי לדבר עימו וחלילה יהיה פיצוץ נוסף, אולי כדאי שתלכי להדרכה, כיצד לתקשר עימו נכון, כדי שהדברים יגעו בנימי ליבו ותחול התקדמות בקשר ביניכם. תקשורת נבונה היא דבר שיש ללמוד אותו בכל מקרה, בוודאי כשנמצאים בתחושות של דחיה וכדו' מבן הזוג. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

טהרת המשפחה

אנחנו נשואים 12 שנה ,ויש לנו שני ילדים . ב 3 שנים האחרונות בעלי לא מסכים לשמור וכל חודש יש לנו מריבה מחודשת . הוא טוען שמאד קשה לו לשמור ולחכות כל כך הרבה זמן הוא עצבני כל הזמן וכועס עליי באופן אישי אני חסרת אונים וגם מבינה אותו כי גם לי מאד קשה להתרחק ממנו כלכך הרבה זמן. בסופו של דבר אנחנו במריבה מתמדת ומאבק כוחות על הנושא הספציפי הזה. אשמח לקבל את עזרתכם בהקדם.

בדיקה יסודית

שלום לך. הריחוק בשבועיים ה"אסורים", הוא צוו אלוקי אשר מותאם ספציפית לגוף האישה, ובעצם הוא מחויב המציאות. אם תלמדי קצת על גופך, תמצאי שטוב לו להיות בלא מגע אינטימי בימים אלו. ובכל זאת, לא קל הדבר, ולבעל קשה שבעתיים. מה עושים? מנצלים את הזמן הזה להתקרבות הדדית דווקא ללא מגע,זוהי האינדיקציה האמיתית לראות אם ישנם רבדים עמוקים יותר בקשר,שאינם מחייבים את הקשר הפיזי. בדיקה יסודית של הקשר ביניכם, כדאי לה שתעשה ללא הקשר האינטימי, ואם מתגלעים בעיות- הרי שהגיע הזמן לטפל בבעיות עצמן ולא דווקא בתשוקה הפיזית שאינה באה על סיפוקה... תרשי לי לספר לך, שאני מטפלת כרגע בזוג, שחיי נישואיהם במצב מצוין, פרט לעובדה ש...הם "מותרים" ללא הפסקה,מזה 9 שנים ברציפות! האישה, או שהיא בהריון או שהיא מניקה, כך שהשטח "פנוי" ללא הפסקה. המצב שנוצר יצר צפיות בלתי אפשריות מצד הבעל,כלפי אישתו, והמתח גואה. האשה מבחינתה כבר עייפה וזקוקה ל"ימים אסורים" בצורה נואשת. הנה, הצד השני של המטבע. בעלך חייב ללכת לייעוץ, כי המצוקה שלו, נראה שאיננה קשורה בהכרח רק לנקודה זו, ומכיוון שהנושא משפיע גם עלייך-חובתו לטפל בעצמו ולברר מה קורה "שם בפנים", וכמובן לקבל כלים להתמודדות עם הצוו האלוקי, שבא להועיל ולא להיפך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

חוסר רצון לקיום מצוות הבית

אני נשואה כשש עשרה שנה ויש לנו הרבה ילדים ברוך ה', בנים ובנות. עד לפני כשלוש שנים היו לבעלי התפרצויות זעם ואלימות בתדירות משתנה. לפני כשלוש שנים כאמור התנפל עלי וניסה לחנוק אותי. צעקתי לביתי הגדולה שתתקשר למשטרה וכך הפסיק. לאחר התפרצות חמורה זו הסכים סוף סוף ללכת לטיפול ואנו נמצאים בטיפול כשלוש שנים. בעזרת טיפול תרופתי ופסיכותראפי נפסקה האלימות אך קיימות עדיין הבעיות שמלוות אותנו מתחילת הדרך, דיכאון, חרדה, חוסר תפקוד טוטאלי ועוד. לאחר המקרה לא הייתי מסוגלת ללכת למקווה וגם בעלי טען כי במצב הנתון (כמובן שיש לו הרבה טענות גם עלי..) גם הוא אינו מעוניין. המצפון שלי מייסר אותי על כך ובעקבות שיפור משמעותי במערכת היחסים שלנו בחודשים האחרונים, פניתי לרב (מו"צ) ושאלתי על העניין. הוא אמר לי חד משמעית שאני חייבת ללכת אך כשאמרתי זאת לבעלי אמר שהוא אינו מעוניין בכך. מצד אחד אני חשה שעכשיו זאת כבר לא הבעייה שלי. מצד שני.. אינני יודעת האם באמת זהו הפתרון וסוף פסוק (אפילו זמני) מאד מבקשת את עזרתכם, תודה רבה!

את שלך תעשי

אלה יקרה. גם אם בעלך אינו מעונין בחיי אישות- את את שלך, כדאי שתעשי. לכי למקווה,כי זוהי מצוותך וחובתך, ומה שיהיה-יהיה. את את שלך עשית, תחושי תחושת רווחה ומשמים ידאגו, ואולי בזכות זה דברים יתחילו לזוז גם בכיוון האינטימי. ה' יהיה בעזרך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

מה עושים במקרה כזה?

שלום: שמי דני נשוי 5 וחצי שנים ומאז החתונה אין לי מנוח מאשתי כל היום אני מקבל על הראש שאני לא עושה טוב שאני לא מספק ואני הרסתי לה את החיים וכל מה שקורה זה בגללי .ואני לא יכול לשמוע מילים כאלה סוף כל סוף אני מתאמץ הלכנו לטיפולים (אף טיפול לא סיימנו לגמרי)אני מוכן ללכת למי שיהיה כמובן מקצועי, אני לא מוכן לחיות בצורה כזאת אם אני חי עם אשה אז אני רוצה שהיא תהיה מרוצה ממני ולא כל היום תלונות שאני הוא הבעיה ...... ולא רק תלונות גם קללות נחרצות ביותר דברים שלא יכולה לשמוע אוזן ובמקרים נדירים גם מכות אכזריות מה אני יכול לעשות במצב הזה איך אני יוצא מכל הפלונטר הזה? אשתי רוצה שעכשיו אני יטפל ואותה לא מעניין כרגע טיפולים והיא רוצה לראות תוצאות. האם יש טיפולים טובים בחינם פשוט הוצאתי כבר המון כסף על זה ואני בחובות מזה? בתודה מראש דני

משוואה פשוטה

שלום לך. הבית שלכם אינו מנוהל נכון, כפי הנראה האחד שולט והשני נשלט. לשם כך אתם זקוקים לטיפול שורש ולא לסתימת חורים זמנית. טיפול כזה, חייב שייעשה ע"י מומחה. ומומחה טוב עולה כסף, אך רואים תוצאות ממשיות בשטח. אנא,למד את המשוואה הפשוטה : טיפול זול=טיפול זול. טיפול חינם=נסיון על חשבונך טיפול יקר= טיפול יקר המציאה, שבתוכנו שינוי מהותי. הזול יקר הוא, והיקר- זול הוא. בהצלחה רבה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

לא זורמת

שלום לכם אני נפגש כעת עם בחורה כחודשיים וחצי, בגדול היא בחורה נפלאה עם מידות שבאמת חיפשתי, יש את מציאת החן ובגדול יש ביננו הבנה ותיאום ציפיות אך יש בעיה שמטרידה אותי, לפי ההתרשמות שלי במהלך הקשר, ראיתי שהיא בחורה לא 'זורמת' זה מתבטא בהמון תחומים שמשפיעים על אורחות חייה, אין לה חברה שהיא בקשר טוב וצמוד, יש לה אחות שהיא לא יוצרת איתה שיחות טובות, במהלך הפגישות היא חושבת הרבה לפני שאומרת דברים, בתקופה של התיכון לא היה לה יותר מידי עיסוקים חברתיים חוץ מהלימודים האם תכונות אלו יכולים להוות בעיה בחיי הנישואין?

סדרי עדיפויות

שלום לך. בכל "חיפוש" אחר בן/בת זוג, ישנם סדרי עדיפויות. לכל אחד סדרי העדיפויות שלו, אך כולם יסכימו כי על מידות, בריאות גוף ונפש-אין להתפשר. נראה שכל שלוש הנקודות מצויות ב"ה בבחורה איתה נפגשת. אם כך-זכית, הקרקע משובחת להתחלה חדשה. ובכל זאת, זכותך לחפש בחורה חברותית, כמו שזכותו של אחר לחפש בחורה שקטה דווקא.עניין זה אינדבדואלי לחלוטין. ייתכן כי הבחורה איתה נפגשת אכן ביישנית,או אולי מופנמת משהו, אך ייתכן גם שהיא חכמה ביותר, ומודדת מילותיה בקפידה, במיוחד כשהיא נפגשת עם בחור, כדי שלא תטעה, תיפגע או תטעה/תחטא בדבריה. אני רואה בזאת מעלה נדירה, רוב הבנות מרבות לדבר, והרבה מתחרטות על שאמרו. אין סיבה לכך שהשיחה תהיה "חברית" בטרם נוצר קשר מחייב כלשהו ביניכם. כשבחורה "קולחת" בפגישות, ישנם רבים הרואים בכך עזות מצח ונועזות. שקול בדעתך איזו אישה אתה מחפש, מתבלטת, או אישה שנאמנה לך ומתחברת אליך תוך כדי תהליך רגיל בנישואין. בהצלחה לך! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

האם כדאי להמשיך?

שלום לכולם, רציתי להתייעץ איתכם: אני נפגשת עם בחור, שנינו בסביבות גיל ה 30, אבל נראה לי שהבחור קמצן, למשל - הוא כבר בפגישה הראשונה אמר שאין לו מספיק כסף לשלם גם עלי, אבל איכשהו חשבתי שזה מקרי ואולי באמת הוא הביא קצת כסף ואני שילמתי, אבל לאט לאט אני מבינה שהבחור או קמצן או חסכן למשל אין לו רכב כי לטענתו זה יקר, הוא בירר לגבי פלאפונים מה הכי זול ועם זה הוא משתמש, ועוד כאלה דוגמאות הוא עושה חישובים שאני אפילו לא חולמת ולא חושבת לעשות. , והוא עובד אני לא יודעת כמה הוא מרוויח, אבל הוא עובד, אולי אני מצפה למשהו אני לא יודעת אבל אני רגילה שבחורים בגילאים כאלה מתנהגים אחרת נתחיל בזה שיש להם רכב, והם יותר לרג'ים ופחות משדרים דלפונים כאלה, אני ממש לא כזאת אני קונה מה שבא לי אני ממש לא אחת שעושה סקר שווקים על כל דבר, אני מחזיקה רכב, אני חיה עושה כל מיני דברים גם שהם עולים לי כסף, בכיף שלי, בקיצור אני לא מחשבנת ב"ה יש לי ואני נהנת, אז עכשיו אני די בבעיה מצד אחד הגיל שמלחיץ אבל מצד שני אני לא יודעת האם להמשיך לנסות עוד הוא בחור סביר, בגלל שאני כל כך מכירה את ההצעות בגיל הזה.... ואני יוצאת בד"כ פגישה אחת כי.... מה אתם מציעים לי לעשות.? תודה רבה לכם

כדאי לברר

שלום לך. הנני סבורה שפער בנושא ארגון הכספים, כן צורך דיון ממוקד וכן דורש...ברור. נא בררי עליו בין מכריו וידידיו על הנושא הספציפי הזה,שמטרידך, ובצדק. תני לנושא הזה זמן בדיקה נוסף, גם באופן אישי-סמוי. ייתכן והבחור חסכן בשל סיבות שונות, כגון: גדילה בצל עוני וכדו', או שמא הוא כזה באופיו, מה שיכול להיות יעיל מאד בחיי נישואין אבל...רק בגבול הנכון, שכן, אם חסכנותו מוגזמת- אני צופה קונפליקטים לא מעטים ביניכם על רקע זה. לכן חשוב כל כך לא להיחפז, לבדוק היטב ולשכלל את המידע הרלוונטי בהתאם לצרכייך. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

מחפשת שלום בית

אני ובעלי נמצאים כבר תקופה בדיונים ברבנות אני התנגדתי לגרושין בעלי גר איתי בבית באופן כללי מתיחס אלי יפה הסיבה לגרושין זה בלל שסובל כמה שנים מהפרעות רוחניות כשהוא בטוח ומשוכנע שזה רק בגלל הקשר שלו אלי בגלל השפע שלי וכד'(כתבתי לכם על כך בעבר) מה שקורה כעת שהוא מכריח אותי מאד להסכים לגרושים בכל מני איומים מלוליים כמו את גורמת לי צער נפשי אם לא תסכימי אני אשנה את הגישה אליך אביא חזיר וכד' וגם איחולים כמו תסבלי כמוני וכו' וכו' אני לא מסוגלת לעשות את הצעד של הגרושין מצד שני לא יכולה להתנגד.הוא גר איתנו לא מפרנס מבקש ממני כל מני דברים אוכל קניות וכו' אני מרגישה לפעמים מנוצלת בלל שאני מחפשת שלום. ההורים שלו לא רוצים בשום אופן שיעשה צעד כזה יש לנו ב"ה ילדים.הוא כמובן לא מרשה שאספר לאף אחד על הגט. איך להתנהג איתו ולהוביל אותו לקבל את ההחלטה הנכונה (הוא גם כהן)

אין ברירה

נראה לי שבמצב בו אתם נמצאים- אין ברירה אלא לפנות לעזרה מקצועית, הן אינך מצפה שדרך "כאן" הבעיה תיפתר, הלא כן? נא איזרי אומץ, ופני לייעוץ מקצועי שיעזור לך לנתח את המצב לאשורו מכלך זויותיו, ואולי אף להכיר בכוחותיך ולהתמודד עם הקשיים, בדרך בה תמצאי לנכון. המצב קשה מאד, פני לעזרה וייוקל לך מאד. ה' יהיה בעזרכם! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

הגדרה דתית

אני צריכה עזרה ייעוץ, יש בחור שאני נפגשת איתו, ואני ממש מתלבטת מה לעשות. מצד אחד יש לו לב טוב, הוא מתעניין במה שאני עושה, רגוע, אבל מצד שני הוא לא מספיק יוזמתי, מאוד מקובע ורגיל, קשה להזיז אותו מסתם דברים שהוא רגיל וכאלה ועל זה אני מנסה להתגמש, לברר איתו וכאלה. אבל בעקבות אחת השיחות שלנו אני קצת מודאגת, הוא סיפר לי שבעבר הוא היה חרדי, ואח"כ בהתבגרות דתי לאומי, אח"כ שוב הוא הלך לקיצוניות, ממש נהיה קיצוני - פנאת, ועכשיו הוא מרגיש שזה לא מתאים לו, וכמו שאני מבינה ממנו למרות שהוא לא אומר הרבה בנושא וגם את זה היה לו קשה להוציא אבל קצת נשבר לו להיות דתי חזק ולהקפיד הוא רוצה להשתחרר מזה, למשל אין לו בעיה להכיר מישהי חילונית, וכשניסיתי שוב לשאול אז מה זה בעצם אומר הוא נבהל מהגילוי העצמי הזה ואמר לי, בטח אני רוצה דתיה. עם המשפחה שלו יש לו בקושי קשר עד כדי שהוא מרגיש לפעמים שהם אנשים זרים לו, ממש לא מדבר איתם חודשים לא בגלל ריב פשוט ככה אין קשר. ניסיתי לשאול עם מי הוא בקשר, אם יש לו דמות אולי רב שהוא מתייעץ איתו אבל לא, מסתבר שאין לו כי הוא לא מרגיש צורך לכך. מהאתם מייעצים לי לעשות? אני קצת מפחדת אולי הוא יחזור בשאלה, ובכלל אם כן נמשיך את הקשר איך זה יהיה אני יהיה?

חוסר יציבות

שלום לך. הבחור אותו תיארת בפנינו, מתקבל הרושם שהוא אינו יציב.משמע-לא מוצא את עצמו. הסיבות לכך כנראה שלובות בילדותו, משמע שייתכן מאד שיש לכך קשר הדוק בעניין חוסר הקשר שלו עם משפחתו. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, איני מוסמכת לקבוע אם הוא יחזור בשאלה, אך מה שכן ברור זה שהבחור סבל והשליך זאת על ה"דת",וזה צריך להוות סימן מובהק בעבורך לגבי העתיד. משמע, שמשבר יחסים יכול לטלטלו, ואי אפשר לדעת להיכן... הבחור צריך ללכת לטיפול, לבדוק את מצבו ולנסות לפתור את הבעיה עם איש מקצוע.בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

לרב בן סימון הנכבד אודה התערבותך בשאלה שלי בפורום

תודה לכל היועצים שהקדישו מזמנם לענות תשובות. אבל כשאני קורא אותן אני מרגיש שלא הסברתי את עצמי מספיק ואני מבקש למקד קצת את השאלה. כמובן שהכרחי להצלחת נישואין מורכבים כאלה קשר זוגי חזק ויציב. וכמובן שתשועה ברוב יועץ וחובה לקבל הדרכה בדבר מורכב ולא מצוי כזה. אבל השאלה היא אם כל זה יעזור - בגלל הנתונים האוביקטיבים, העובדתיים והמספריים, ששום זוגיות טובה ויעוץ לא יכולים לשנות אותם?! כי מדובר פה בשני הורים שכבר כעת עמוסים ואפילו כורעים תחת העול הנפרד שהוא כאמור עובדתית גדול מאוד וזה לא ישתנה בנישואין אלא בודאי יגבר בגלל המתח שיתווסף בחיכוך בין הילדים משני הצדדים שקיים גם במשפחה בזיווג ראשון וקל וחומר כאן. האם זה לא פשוט למעלה מכוחותיהם של רוב ככל הזוגות, תהיה הזוגיות וההדרכה מעולה ככל שתהיה - ועדיף לא להיכנס לכך כי אין כאן מקום לטעויות וניסיונות, כמו שכתבו כהן וניימן? ואני חייב להוסיף עוד פרט חשוב. אנשים מהימנים המכירים את הגרושה שנים רבות העידו בפני שאמנם יש לה מעלות - אמא מסורה לילדיה, אקדמאית, ובעלת נסיון רב בגידול ילדים, נמרצת, ועוד, אבל מצד שני היא נוטה למצבי רוח משתנים, מסתגרת עם עצמה לפעמים, ורגשנות גדולה עד כדי "היסטריה" ועצבנות, והרמות קול. גם לי כמובן יש את המגרעות שלי אבל האם לא חשוב לקחת את מה שנמסר עליה בחשבון, ומה זה עלול לגרום?

תוספת לדברים

שלום רב לך. אכן, נישואים שניים מורכבים הם, וכדי להיספח לצד החיובי של ה-50 אחוזי הצלחה- יש לעמול קשה. בדר"כ העניין מורכב מילדים, משני הצדדים, שצריכם לאמץ בעל כורחם "אב/אם חורגים.אין זה פשוט כלל. קראתי בעיון את תשובתו של הרב בן סימון, שנכתבה בחכמה רבה ומתוך אחריות וכובד ראש. רציתי להוסיף, כי ייתכן ותוכלו לנסות את הכימייה המורכבת בין ילדיכם- בטרם תינשאו. ניתן לארגן פגישות מבוקרות ,בסיטואציות מתוכננות היטב, כדי לנסות לגבש יחסי "אחים" מבויימים בין הילדים. הדבר דורש רגישות יתר אך נחישות במהלך, זאת בהסתמך על העובדה כי שניכם(אתה והאישה) בטוחים בעצמכם ובכוונותיכם הזוגיות באופן מוחלט. בל נטלטל את הילדים בטרם החלטתם בברור כי נועדתם זה לזו. ברצון אסכים לעזור ולסייע, לו תחפצו בכך. הדרך ארוכה, אך אפשרית בהחלט.בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

איך משקמים זוג שאחד מבני הזוג איבד אמון בבן זוגו

שלום לכל החברים אשמח לקבל רעיונות מניסיונכם- כשיש איבוד אמון בעקבות שקרים, איך לבנות את האמון מחדש? האם יש משהו לעשות מעבר להדרכה לתקשורת פתוחה וברורה? פעמים רבות האשה לא מאמינה אפילו להשקעה החיובית של בעלה בזוגיות-כגון חיזור, וזה מה שמקשה יותר את שיקום הזוגיות של הזוג.

מה מתחת לשקרים

שלום לך. השאלה נשאלה בקצרה וברמזים. אם הבנתי נכון,אחד מבני הזוג נהג עד כה לשקר לשני,מה שיצר בהכרח חוסר אימון. מה שאין מסופר כאן,זה-האם בן הזוג השני נסחף למערבולת השקרים הזו גם כן...האם הוא היחיד שנפגע מהשקרים הללו...ובעיקר-בעקבות מה החלו השקרים לצוץ,מה גרם להם להיווצר,על מה ניסה בן הזוג המשקר לחפות/לכסות? בדר"כ ישנה סיבה מאד כאובה מתחת להתנהגות שכזו אצל בן הזוג,שכן,אימון הוא דבר בסיסי בזוגיות. השקרים יכולים להיות מכמה סיבות: או מתוך הרגל,ל"ע,לסובב את השני/הזולת או,מתוך מצוקה וחוסר תקשורת ישירה בונה בין בני זוג, כלומר:הגנה/בריחה. יש לבדוק ממה התחיל הכל,מה מאחורי הדברים,וכדי למגר תופעה נלוזה זו יש לפתור תחילה את שורש הבעיה ורק אז ייבנה באמת אימון מחדש. זאת ניתן לעשות רק באמצעות יועץ מקצועי ומיומן. לשרותכם תמיד, ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה B.A מגשרת מוסמכת מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה 054-5360595

האם יש סיכוי?

שלום וברכה מה אתם עונים לבן זוג השואל אתכם בפגישה: "האם לדעתך יש סיכוי לשינוי?"

תשובה אינדבדואלית

שלום לך. עפ"י רוב,תמיד יש סיכוי לשינוי לטובה. אך התשובה לשאלתך צריכה להיות אינדבדואלית,ספציפית לכל זוג,כי ישנם מקרים בהם אין באמת נכונות ומשאבים מצד אחד מבני הזוג,לעשות שינוי,ובלי מוטיבציה הרי אין הצלחות. כ"כ,ישנם מקרים בהם אחד מבני הזוג מצוי ב"מצב נפשי" אשר אינו מאפשר שינוי, אלא רק לאחר טיפול תואם בו,ובבעייתו. בהצלחה בהמשך דרכך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

האם אני עושה את רצון השם??2

בס"ד שלום כבוד הרב, הבחור הינו בחור לא יציב, הוא נלחץ בחתונה והא הוכיח את זה פעמיים. אני לא מרגישה בטחון עם הבחור והאמת שאני לא רואה בו יותר מדי תכונות שהייתי רוצה שיהיו בבעלי ובאבא של ילדי. הבחור אמר שבפעמים הקודמות הוא הוריד את זה כי "היצר הרע השתלט עליו וכי היום הוא מודע למה שהפסיד וכו'..." הוא אמר את זה גם אחרי הפעם הראשונה שהוא הוריד ולמרות זאת עשה זאת פעם שנייה. אני אפילו די בטוחה שהסיבה שהוא כ"כ נלחם בחודשיים האחרונים היא בגלל שאני מעיזה להגיד לו פשוט לא מעוניינת! הבעיה היא הלאורך כל השידוך הזה הפעלתי המון רגש ומעט מאוד שכל לצערי והיום אני במקום אחר. מה עליי לעשות אם רבנים לא פוסקים לי להוריד את זה? יש בכלל איזהו עניין לתת לזה עוד צ'אנס? תודה רבה.

מצטרפת

שלום לך, קודמיי אמרו נכון וגם יפה, במקרה דנן,אין זה הגיוני ל"דחוף" בכוח. אם הבחור אינו מתחייב בעקביות,סביר שתיתקלי בתכונה זאת בהמשך ,בווריאציות שונות. במקומך,הייתי שמחה להיות "פנויה" ולא ליפול לידיים בלתי "גבריות" שכאלה. בברכת הצלחה, ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

מריבות בגלל הבת של בעלי

שלום רב! אני נשואה +2 ולבעלי בת בגיל ההתבגרות הכל טוב ויפה עד שהיא נכנסת לביתנו.היא מרשה לעצמה להתערב בכל דבר ואני מרגישה שהיא נשלחת ע"י אמה שלה להוציא מאיתנו כמה שיותר הכל נופל עלינו ובעלי מבלי לשתף אותי ממלא כמעט אחרי כל בקשה שלה. גם כשהיא נמצאת אני מגישה שיש נתק מסויים ביני לבינו היא כל הזמן סביבו ותעשה הכל כדי לרצות אותו למשל מסאג' תכין לו לשתות . אם ילך לישון ואחד הילדים ירעיש ישר תרוץ להשתיק אותם. אנ לא מצליחה להתקרב אליה וגם בעלי אומר לי שהכל קורה לי כי אני לא מקבלת אותה. אני הופכת למשרתת בבית לא מספיק אותו אלא גם את הילדה שלו . אני רוצה לציין שילדי קטנים אז אין מקום להשוואה אם אני מנקה אחריהם כי הוא אומר לי שכמו שאני מנקה אחריהם אני ינקה אחריה. וכל הזמן אומר לי לא להיכנס בינו לבין הבת שלו שזה לא עניני גם אם היא אומרת משהו שלא נשמע לי . ברצוני לציין שבגלל כל המצבים האלה אנחנו מאוד מרוחקים אחד מהשני ועומדים בפני פרשת דרכים כי המצב הזה בלתי נסבל מבחינתי. אני ממש ממורמרת וכואב לי ששתי נשמות טהורות הולכות לסבול . יש לה גם קנאה עמוקה לילדים שלנו ואת זה אבא שלה לא רואה כמו שהוא עיוור לשאר הדברים. אשמח לעצה שתעזור לי להתמודד טוב יותר בסיטואציה המורכבת שאני נמצאת בה.

בדק בית

שלום לך. המצב ,אותו את מתארת כאן,אינו פשוט.אך ניתוחו די קל: אם אכן,ביתו של בעלך ואת, אינכן "מסתדרות", עומדות בפניך שתי אפשרויות: האחת: לעשות כל מאמץ כדי לשנות זאת, וזה אומר: ללכת בדחיפות לייעוץ משפחתי, מה שיעזור לכן לשקם את מה שנעשה עד כה ולבנות ביניכן מערכת יחסים יציבה.אין מנוס מכך, עליך לפנות לגורם צד שלישי לשם כך. השנייה: להבהיר לבעלך שאינך מוכנה להמשיך עוד בצורת חיים שכזו, ולפיכך אתם חייבים לפנות לייעוץ זוגי,גם כאן,צד שלישי(היועץ) יעזור לבעלך להבין את תפקידו המרכזי בריסון ביתו ובדרישתו ממנה לכבד אותך.זוהי חובתו,ומבחינה פסיכולוגית היא תישמע רק לו ורק אם ההכוונה לכך תגיע מצידו. איני רוצה לכתוב לך מה יקרה אם לא תיפנו לייעוץ,אחד מבין השניים,את רק יכולה לשער לבדך לאן המצב הנוכחי יוביל.וחבל. הערה חשובה: סביר שאף את תצטרכי לערוך בדק בית עם עצמך,ועם המטפל,מה "תרמת" את ליחסייך עם אותה הבת החורגת.השינוי יצטרך להיות גם מכיוונך,ללא ספק. הנני מוכנה לתמוך בכם ולעזור,בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

בעניין השידוכים/שדכניות

האמת שאני לא יודעת איך להתחיל,ובמה להתחיל אבל אשתדל לתמצת כמה שאוכל. אני בחורה בגיל 30+ אךנראית כבת 20 . כל אחד ששומע את גילי מקבל הלם ולא מאמין, ב"ה בחורה בריאה,מוכשרת ומוצלחת אך לצערי ללא מזל. תקופת השידוכים וההצעות עצמם עולים על גדרם. שדכניות לא מהעולם הזה,מנסות להדביק ולהציע את כל מה שזז ולא שייך ואין מה לעשות איתו מציעים לי. לא שייכות לא חיצוני ולא השקפתית. הגעתי למצב שאני לא רוצה לשמוע על שדכניות ואני מקבלת הצעות מאנשים שרואים אותי וגם רואים את הבחורים. מה עושים עם שדכניות שחושבות שאם אתה בגיל מסויים צריך להדביק לך בחורים בני 40+ או גרושים עם ילדים? שנית-אם המראה שלי הוא מתנת ה' כי בטח ובטח המון נשים היו מוכנות להיראות כמוני, אז למה זה מצער אותי כל העניין הזה? אני מרגישה שהגיל שלי הוא מעין "מום" כתוצאה מכל זה אני לא ניפגשת ולא רוצה לשמוע על שידוכים ואם אני רק שומעת על שידוכים אני נכנסת לחרדות של "את מי עוד אני הולכת לפגוש" אין לי כוח לשמוע ואין לי כוח להיפגש. לצערינו היום צריך לברר על השדכנית קודם לפני שמבררים על הבחורים אשמח לעצתכם

מנסיוני

שלום לך. מנסיוני האישי,מצבך כרגע כ"כ קשה ולא נעים. מבינה לליבך לגמרי, אף אני התחתנתי מאוחר,יחסית(בגיל 24) והיו זמנים שחשבתי, שלא נותר אחד ב"מלאי" בשבילי... למעשה,זה כלל לא נכון,לכל סיר יש את המכסה הספציפי שלו,גם לך מחכה זיווגך,זה טמון בסוד בריאתך. אך... פנית לשדכניות והתאכזבת, ואיך לא? מי מהן מכירה אותך באמת ויודעת מה חשוב לך ומה לא? לוקח שנים רבות כדי להיות קרובים למישהו ולהאמין באכפתיות שלו כלפיך,ובכך שהוא מבין אותך עד הסוף.אז האם חשבת ששדכנית תוכל להכירך דרך השידוך? אני אף פעם לא נעזרתי בשדכנים,רק בידידים וחברים,שהכירוני באמת וידעו מה אני מחפשת/צריכה. הייתי מאד ממליצה לך להיעזר בחברים, פני אליהם ובקשי שיעזרו לך,להם באמת אכפת ואם הם יציעו לך מישהו-נא בררי אצלם את מה שחשוב לך בפתיחות ובקרבה. אני מאמינה שכדאי לך לא להתייאש,כי אין סיבה בעולם שלא תיבני בית לשביעות רצונך,כמו כולנו. נשמח לשמוע ממך בשורות טובות בקרוב! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

חברות

אני ילדה בת 17 במצב של משבר בחברה אין לי חברות בכיתה כלל ואני גם לא חפצה בהן הן פשוט נורא ברמה נמוכה שמפריע לי להיות איתן קל וחמר להיות איתן בקשר אחה"צ יש לי חברה מאוד טובה מהיסודי שהייתי איתה בקשר רצוף בתור חברה לכל דבר ובתכלס היא היתה היחידה שהקשר שלי איתה היה אמייתי , לאחרונה היא מצאה לה חברה מכיתתה ( אניו לא לומדות באותו בית ספר) והיא נורא בקשר איתה מה שגורם לקשר שלי איתה להתדרדר מיום ליום והקשר שלנו נחלש לאט לאט מה שמפחיד אותי שפשוט היא"תגנוב לי את החברה" יש לציין שאני בקשר רעוע עם אותה חברה ובתכלס היא נותנת לי הרגשה שהיא חברה שלה יותר ממני אני פשוט לא יודעת מה לעשות בנידון.

חברות

שלום לך. לבנות יחסי חברה אין זה קל. הרבה אנשים מתקשים להתחבר ואין להם המיומנויות לכך. בגיל העשרה,בו את נתונה, חברה היא כמו אוויר לנשימה. איני יודעת איך "סחבת" עד כה,וודאי את סובלת מהנושא החברתי מאד. אך אל נא תתייאשי,יש תיקווה: א. חברתך מבית הספר העממי-אם היא אכן קרובה אליך בליבה-איש לא יוכל לקחתך ממנה, האם ללב רחב אין די מקום לשני חברים קרובים?! ואם חברתך איננה חשה קירבה כלפייך,מה שקרה-קרה כנראה לפני שה"שניה" הגיעה,הרי שהגיע הזמן שתכירי באמת,שמה ששמר על הקשר ביניכם היה...את,שנשענת עליה והתעקשת להמשיך אף שלה "יצא כבר האוויר". איני מכירה אתכן,אני מדברת מנסיוני עם נערות אחרות, אך ברור לי שאחת מהשתיים אכן קורה כאן. בחורה יקרה, את כנראה בחורה איכותית ולא שגרתית,כשתגיע לסמינר תמצאי שהבנות הילדותיות תשתננה ללא הכר,את תגלי שאת מוקפת בבחורות טובות וערכיות כך שתהיה לך בחירה חדשה: עם מי להתחבר... העתיד מכין לך הפתעות נעימות,וזה בדוק. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

כשאני מתעצבן הדם עולה לי לראש..

יהודי בעל תשובה, עבריין לשעבר מהסוג שלא היה מומלץ לפגוש אותו "אחר שקיעת החמה"... נשוי מזה 6 שנים עם ילד בן שנה, נקלע למשבר בנשואיו בעקבות התערבות מאסיבית חיצונית משפחתית . ויתכן שזה אף ביוזמת אשתו. הרקע הוא שהוא אינו עובד וכל היום בבית או אומר תהילים בבית הכנסת. וזה מציק מאוד לאשתו ולכן היא מציקה לו... הבעיה שכשהוא כועס הוא מקלל ויכול אפ' לרצוח. הוא טוען הוא יודע שזה גרוע אבל הוא אומר: "מה אני יכול לעשות". השאלה היא: מה בנוסף לטיפול המערכתי דרוש לעשות כדי להוציא אותו מהמעגל המסוכן הזה שהוא נמצא בו. חשוב לציין שעד כה לא ידוע לי על אלימות פיזית ממשית כלשהי. ומ"מ ידוע לי שיתכן ואין לי עדיין את הכלים לטפל באדם מסוג זה. את איומיו הוא מפנה בעיקר לבני משפחתה של אשתו שלדבריו הם עושים לו "אש בבית" ברצוני לציין שהקשר שלי עם הבחור הוא יותר ממטפל וכדמות - על , תורנית. בתודה מראש על תשובותכם המחכימות.

הערה עניינית

אתה מציין ,כי עד כה לא היתה אלימות במשפחה. ובכן, אין לי ספק כי אכן ישנה אלימות,אולי לא פיזית, אך וודאי נפשית, מה שמלבה את האש והרסני. הטיפול באלימות(שמתחתיה כעס וכאב) הוא אך ורק לאנשים מקצועיים המתמחים בכך. כשם שאיננו שולחים פצוע קשה בתאונת דרכים לטיפול בפרחי באך(עם כל הכבוד הראוי) אלא ממהרים לפנותו לבית החולים לצורך טיפול קונבנציונאלי מיידי,להצלתו,כן כאן, במקרה דנן,הבעיה קשה ומורכבת והטיפול בה הוא אך לאיש מקצוע מיומן,המתמחה בטיפול באלימות, כל השאר: תמיכה נפשית/רוחנית,שיחות וכו' יכולים לעזור ברקע ותו לא. יש להיאזר בסבלנות רבה, השינוי לא יהיה ניכר תוך זמן קצר. ה' יהיה בעזרכם,שאו ברכה בעמלכם. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

"היא לא בעלבוסטע"

בס"ד לחברים החשובים שלום! נשאלתי ע"י אברך נשוי 10 שנים עם 5 ילדים, שיש לו בעיות ב"שלום בית", ולדבריו בעיקר כי אשתו אינה "בעל-בוסטע" כמו אמא שלו... לדבריו איננה יודעת לבשל (באופן קיצונית), איננה יודעת לנקות את הבית "כמו שצריך" ולגהץ כלל אין לה מושג. לדבריו, בעבר נעשו נסיונות ללמד אותה, ללא הועיל "פשוט אין לה את זה". מבחינתו "זה קריטי" כהגדרתו, וחייבים למצוא פתרון. שאלתי, האם להמשיך לחפש פתרון לבעיה (סומכת מלווה וכדו') או שיש סיכוי למצוא אפשריות חילופיות למילוי צרכי ליבה חסרים?

מבט נשי

שלום רב. עפ"י עניות דעתי ישנן שתי אפשרויות: או, שאכן אשתו איננה מעוניינת ללמוד ולהשתנות בתחום הנ"ל,אם זה משום שהנשואין אינם מהנעימים ביותר בעבורה,ואם זה משום שנסיונה באותו התחום אינו מוצלח, בטחונה עזבה וכבר אינה מעוניינת לנסות ולהיכשל.. והאחרת- שהאישה אכן איננה מוכשרת לעבודות בית בקצב שנדרש ממנה("כמו אימו"),מה שאומר שללא שיתוף פעולה מצידה הרי שזה לא יעבוד. האפשרות האחרת היא שמעולם לא עסקה בזאת לפני החתונה,ולו היה לה טוב בנישואיה היתה מתמסרת ומנסה, ואולי באיזשהו זמן-אף מצליחה. תחושתי הפנימית היא שהלחץ מצד הבעל, להיות "כמו" אימו, לא תניב פרי לעולם.איני מודעת למהות יחסי האישה עם חמותה, אך סביר שהשוואה כזו יוצרת לחץ ואיבה מיותרת בין השתיים, מה שוודאי יוריד מהאישה כל מוטיבציה למאמץ בכיוון. וכמו שאמרו קודמיי, יש לבדוק את מהות הקשר הזוגי מלבד בעיה זו, האם הבעל איננו "נתפס" לחסרונותיה של אישתו בשל אי שביעות רצונו מתחום זה או בכלליות.. כדאי גם לבדוק האם נוח לו שישרתוהו,האם כך גדל, היכן הטעויות שלו ועוד. ישנם עוד כיוונים לבדיקת הענין אך לא אפרטם כאן, הפונה מוזמן לדבר עימי אם ירצה,ישירות. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

זוג מעורב

שלום, אנחנו זוג מעורב, חבר שלי מתחזק ואני חילונית, אנחנו גרים כבר שנה ביחד ורציתי לדעת לגבי ייעוץ בנושא, מה לגבי ההמשך, איזה בעיות יכולות להתעורר אחרי החתונה, גידול ילדים וכו'. אשמח אם תפנו אותי לגורם מוסמך בעניין תודה ויום טוב.

לא קל

הנישואין בהרכב הנוכחי,לא יהיו קלים. הנני עובדת עם זוגות רבים כאלה,אהיה כנה ואומר כי אין זה קל,הוא והיא-נאלצים לוותר הרבה בדרך,זה לזו,אך אם ישנה אהבה, אהבה שאינה תלויה בדבר-אפשרי גם אפשרי להחזיק מעמד ביחד. אך...לילדים שיבואו יהיה קשה שבעתיים,הם אלה שנקרעים בין צד ימין לצד שמאל,וסבלם קורע לב. הם נעשים מבולבלים ולעיתים מדרדרים במעשיהם,מרוב תסכול. מי אני שאומר לך,בחורה יקרה,מה לעשות בעניין כה רגיש. אל נא תתקרבי אל התורה "מכורח המציאות",כי כשם שזה יבוא-כך זה ייעלם. והיה,אם תתקרבי אל הדת,עצתי לך שתעשי זאת רק מרצונך החופשי ומאהבת ה',ולא מאהבת אישך. ה' ייתן לכם עצה וכיוון וישמרכם מכל רע. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

למי אתם ממליצים לפנות?

קרוב משפחתי נשוי קרוב לעשור. אשתו גדלה בבית בו הגבר היה עריץ והוא ההפך הגמור מכך. הוא טיפוס שקשה לו להרגיש שמישהו כועס עליו, ומנסה ומשתדל מעבר ליכולתו לרצות את אשתו. במשך השנים, הפכה אשתו לתפקד כמו אביה ותפסה שלטון עריץ עליו. כל מה שהוא עושה ומשתדל לא שוה כלום, הוא תמיד לא בסדר. והכל מתוך כעס ועצבים. הוא מאחר מעט לבית -חוטף צעקות. קונה משהו בטעות לא כפי הרשימה - חוטף צעקות. יש פעמים שהכעס עובר לשתיקה והיא יכולה לא לדבר איתו ימים, שבועות !. היא מודעת לכך שהיא לא בסדר, רק שהיא טוענת שזה חזק ממנה, והיא לא מעריכה אותו כי... ובכך נגמר הסיפור. לא נפתח כאן את הסיפור כולו. לפי הכלל שמי שבמצוקה ילך לחפש עזרה ומוצא, נראה היה לנו שהוא צריך חיזוק וטיפול מהצד, עם מטפל מקצועי וחזק שיכול לכוון אותו איך להגיב לכל המצבים הלא פשוטים שנוצרים בבית, איך לא לאפשר לה לצעוק עליו ולהכנס להיסטריה, אפי' במחיר של אי נעימות זמנית ע"מ שאחרי זמן ילמדו לחיות בבית נורמלי. אמנם הם התרגלו לאופן החיים הזה הרבה זמן, אך מציאות החיים הזו גרועה מאין כמותה, קרוב משפחתי נראה שבר כלי ממש ללא כח נפש. למי אתם ממליצים לפנות, לאיזה בעל מקצוע, סה"כ נראה שיש כאן עבודה מעבר לשלום בית רגיל, אולי אפי' מעט בפסיכותרפיה ופסיכולוגיה. נשמח לקבל גם המלצות (בסביבות ירושלים) נודה למי שיאיר את עינינו. ונתפלל שיהיה שלום בתוך עמינו, שלום בכל בתי ישראל. אמן!

טיפול מורכב

במקרה זה יש צורך במטפל,שהוא גם יועץ זוגי, וגם מטפל דרך הפסיכולוגיה. בפנינו בעיה של שליטת בן זוג אחד באחר, בגדר אלימות ממש, כשהבעל במקרה זה הוא "הטיפוס המוכה הקלאסי". גם הוא,וגם היא,זקוקים לטיפול פרטני פסיכולוגי, שאם לא כן חבל על זמנם וכספם. ה' יעזרכם למצוא את השליח הנכון. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

מה לעשות כשבן הזוג משקר?

שלום, אני נשואה 8 שנים נישואים סבירים ומעלה, ולאחרונה גיליתי שבעלי משקר לי בנושא עישון, בעבר הוא היה מעשן ונגמל עוד לפני הנישואים וברור לו לחלוטין שאני נגד עישון, כבר תקופה ארוכה שהוא חוזר עם ריח של סיגריות לבית ותמיד הוא היה מתרץ שהיהבסביבת מעשנים היום הוא שוב חזר עם ריח ופעמיים שאלתי אותו אם עישן והוא ענה שבכלל לא, בררתי את זה אצל אחי שהיה איתו והוא אמר שבעלי עישן, אני לא יודעת מה לעשות כי קשה מאוד להחזיר לי אמון שנפגע ומעבר לזה איך להגיב? מה לעשות?איך אני ידע שבדברים אחרים הוא לא משקר לי במצח נחושה? חשוב לציין שכבר אמרתי לו שאני יודעת שהוא משקר לי וכן שכבר היו מקרים שהוא "שינה מן האמת" בבקשה,תעזרו לי...

שרש השקר

שלום לך. השאלה העיקרית כאן,היא:"האם מורגל בעלך בשקר באופן כללי? ואם כן,מדוע? האם השקר הגן עליו בהישרדותו? אינני מרמזת לכך,ששקר כזה או אחר-מקובלים הם,וודאי שלא,אך מאד חשוב שתבדקי עם עצמך ,האם הוא משקר לך,כי פוחד הוא ממך ואינו מעז,במקרים מסוימים,לומר לך את האמת...וחבל שכך. עישון איננו דבר של מה בכך, זוהי התמכרות קשה ביותר, ולעיתים רבות מתברר כי המעשנים מצויים במצוקה,כך שקודם כל יש לטפל במצוקתם, ואז עליהם לקבל עזרה לצורך גמילה. לו "צפצף" עליך בעלך,ולא היה מעריכך,כי אז לא היה צריך להתאמץ ולהמציא שקרים בפניך בנושא זה או אחר. משמע, שאת יקרה לו מאד,דעתך חשובה לו,חיי נישואיכם חשובים לו,אך אינו יכול לעמוד בפני אכזבתך ממנו שוב ושוב, והבושה על אי יכולתו לעמוד בפני ציפיותיך-קשה מנשוא עבורו. ראוי וכדאי לך להתייעץ עם איש מקצוע,כיצד לעזור לו בגמילה מהעישון,מבלי שיחוש בושה מפניך.יחד,בשיתוף פעולה מתוך אמפתיה,תצליחי איתו הרבה יותר. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

אני שולטת בבית יותר מידי

שלום וברכה הלוואי שתוכלו לעזור לי!תודה רבה על האתר הזה! אנחנו נשואים 4 שנים + 5 חודשים והורים לבן כמעט 3 בהתחלה היינו ממש מאוהבים העיניין הכספי לא הטריד אותי,אחרי החתונה נכנסתי לעיניין החשבונות וראיתי שבעלי לא חוסך וכו אז התחלתי לעשות סדר בחשבון לשים פק"מ להגביל את ההוצאות וכו ב"ה הצלחנו לחסוך ואפילו קנינו דירה. חשבונות שמגיעים אני מטפלת כל הוצאה כספית עוברת דרכי זה מגיע למצב (בלי שאני רוצה כמובן!)שבעלי מבקש רשות לקנות ממתקים או פלאפל ממש דברים בסיסים הוא לא מוציא על עצמו שקל הוא אומר שהוא לא צריך כלום ושאני אקנה הכל לבד. אני בדר"כ לא מבקשת רשות על קניות שלי ואני קונה חופשי. בכלל בחיים הכל הוא מבקש רשות ואני ממש שולטת בו הוא מעריץ אותי יותר מתוך פחד.הוא נראה גבר גבר אבל ממש פוחד ממני לפעמים אפילו אני מרביצה לו...אני ממש רוצה להשתנות אני רוצה להיות האישה והוא גבר! תודה רבה

מודעות

יישר כוחך,נילי, על הכנות בהצגת הבעייה,כבעייה שלך. לפי עניות דעתי,סגנון התנהגות שכזה מוכיח "נסיון רב" בשליטה באחרים. האם את זוכרת את עצמך שולטת במישהו קרוב,(הורים,אחים,חברות) בעבר?בהווה? ייתכן שאת רגילה לשלוט באחרים,באלה המאפשרים זאת. ומכיוון שלא "חונכת" עד כה ולא "נענשת" על כך,ייתכן שחשבת שכך נכון לעשות. כל זה בגדר השערה בלבד. מכל מקום,או שכך הוא,או ששליטתך בבעלך זרה אף לך,וזה אומר שאת תוקפת בטרם תותקפי... יהיה נבון מצידך,אם תיפני לייעוץ והכוונה,אצל יועץ בעל רקע מקצועי בפסיכולוגיה,תוכלי להבין את מניעייך להתנהגותך זו, תקבלי כלים אחרים להתמודדות עם מצוקתך ובע"ה,המצב ישתפר. אף בעלך,טוב יהיה שיפנה לעזרה,כדי שיתחזק. מודעות היא חצי פתרון בהצלחה לך! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

איפה טעיתי בדרך?

לפני כחצי שנה ילדתי את בני המקסים.. אחרי הלידה היה ריב משפחתי מאוד קשה שהשפיע לרעה עליי ועל בעלי, בעלי היה אמור לחזור לעבודתו בדרום ואני נשארתי אצל אימי בצפון שבוע כדי שתוכל לעזור לי עם המתוק הקטן. כשחזרתי לבית שלי גיליתי שבעלי מתכתב עם נשים אחרות באינטרנט ואפילו קיים כמה שיחות איתן.וכשנכנסתי להיסטוריה של המחשב ראיתי שרוב היום הוא היה בצט ובאתרי ם אסורים, בזמן שאני לא ישנה ומתעסקת כל היום באוצר הקטן שנולד לנו כשסיפרתי לו שחטטתי לו בפלאפון ובמייל הוא הכחיש הכול עברתי לידה לא קלה של 3 ימים והבנאדם היחיד שציפיתי שיתמוך בי זה בעלי ודווקא בתקופה הזאת הוא התנהג בצורה שהכי לא האמנתי ומאז אנחנו לא מפסיקים לריב נעלם לי השמחת חיים והחוסר ביטחון שהיה לי אני כל הזמן בוכה אני לא מוכנה לקבל את המצב כל יום אני אומרת לעצמי תשכחי תעברי אבל אני לא מצליחה לפני כ 3 חודשים גילתי שאני שוב בהריון ואני פשוט שונאת את עצמי אני לא רוצה לפגוש אנשים אני לא רוצה לצאת החוצה אני מרגישה מכוערת אני לא יודעת מה לעשות חשבתי שהמצב ישתפר אבל הוא רק הולך ומחמיר אני לא יודעת את מי לשתף אני כל היום מסתגרת בבית ולא יודעת מה לעשות עם עצמי המצב הזה מתיש אותי בני הקטן נמצא איתי הוא מקבל את אהבה והיחס הכי טוב שבעולם אני מנסה שהוא לא יראה אותי במצבי דיכאון אבל לפעמים זה פשוט משתלט אליי אני לא יודעת מה לעשות עם בעלי להישאר איתו או פשוט להעיף אותו אני כבר לא מפחדת להיות לבד אני לא יכולה להיות עם בנאדם שאני לא סומכת אליו שהאמון שלי נעלם ניסינו להשלים המון פעמים ואני פשוט צבועה איתו עם עצמי אולי בשביל לנסות לקבל קצת שקט נפשי ולחשוב שאולי הזמן יעשה את שלו אני פשוט מיואשת ואין לי עם מי לדבר ואל מי לפנות רוב החברות שלי התרחקו ממני כי פשוט התחלתי לסנן ולא לדבר עם אף אחת והראיתי להם שאני לא מעוניינת בחברתם כיום אנחנו מדברים אבל אני מאוד מרוחקת ומופנמת מנסה לא לריב איתו ולא לעלות את הנושא כי אני בהריון ואני מנסה להישאר רגועה מה שלא כל כך מצליח לי..אנא ממכם עם מי אני יכולה להתייעץ ולדבר למה אני זקוקה לעזרה בדחיפות...

שלום לך

כמה כואב לקרוא את שאת עוברת,ובגיל כה צעיר. ייתכן שאוכל לעזור לך,אם את מעוניינ ת לשמוע את הצעתי,את מוזמנת לפנות אליי באחת מהדרכים המופיעות מטה. בע"ה אענה לך בהקדם האפשרי. חיזקי ואימצי,לכל בעיה יש פתרון. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

שקרים

בתי בת ה16 משקרת כל הזמן וזה נובע מחוסר אימון ביננו מלפני כמה שנים ששיקרה והיא עדיין ממשיכה לשקר איך אני מטפלת בזה ומונעת את השקרים ומחזירה את האימון ביננואני מאוד דואגת היא מחביאה ממני המון דברים שנודעים לי בדרכים אחרות ואני מאוד חוששת לה .

גיל העשרה

שלום לך. בגיל ה"טיפשעשרה" רבות הבעיות בין ההורים לנוער המתבגר. התקשורת הלא מוצלחת ביניכן היתה עוד לפני כן,יכולות להיות לכך סיבות רבות,הן אינני יודעת את הרקע הכללי ולכן לא אכנס לזה כרגע. השקרים הם כיסוי למתח בינדורי,חוסר אמון שלה שאת תקבלי אותה כפי שהיא רוצה להיות... מאד ממליצה לגשת לייעוץ משפחתי,ישמעו אותך וגם אותה(בנפרד),ויגשרו ביניכן. אינני סבורה כי ניתן לגשר על פערי תקשורת לקויה של שנים-לבד. אשמח לעזור לכן.בהצלחה!חיזקי ואימצי! ציפי מילוא,יועצת משפחתית B.A, MFC , מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה

התאבדות

רציתי לשאול אם זה מצב נורמלי שאדם יגיד למישהו שהוא הולך לפגוע בעצמו או שכשהוא יחזור הביתה הוא לא ימצא אותו שמה או שהוא ימות או שהוא יהיה בבית חולים

כובד ראש

הנני מצטרפת לדעת קודמי בכל דבריו,אך רצוני להוסיף,כי אם נראה שהמאיים אכן במצב של חוסר שיקול דעת-כדאי לפנות מיידית לבני משפחתו הקרובים ע"מ שיטפלו בעניין באופן מיידי ובכובד ראש. בהצלחה. ציפי מילוא B.A יועצת זוגית ומשפחתית MFC מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה

חוסר יציבות

אני בת 23 נשואה+2 כשהתחתנתי ידעתי בתמימותי שאני מתחתנת עם בן תורה אבל להפתעתי טעיתי [הוא לא מקדיש אפילו מעט ללימוד ובקושי מתפלל זה מאוד כואב לי] אבל נוסף לצד הרוחני יש לנו הרבה ויכוחים ומריבות בחיי היומיום הוא חם מזג ומאוד קפדני בסדר וניקיון ומתעצבן מכלום מדברים ממש פשוטים אני מאוד משתדלת לרצות אתו אבל אףפעם זה לא מספיק מבחינתו, תמיד יש לו על מה לריב וזה קורה ממש בפתאומיות הוא יכול לבוא רגוע וברגע להתהפך[וכך להיפך]הוא גם משנה כלפעם את דעתו . לפעמים ישלו רצונות מסוימים שלא מתקבלים על דעתי אני שואלת אותו מה הסיבה מאחר ומה שהוא מבקש זה לא הגיוני אבל הוא עומד על שלו למרות שאין לו סיבה,ההתנהגות הלא יציבה הזו מאוד מתסכלת במיוחד שהבן הגדול רואה את ההתנהגות הלא יפה והמזולזלת כלפי [מאחר וזה מלווה במילים מלוכלכות ] אני מאוד פגועה הבלגתי הרבה במשך הנישואים שלנו בעלי לא מעונין כרגע ביעוץ[אולי גם זה ישתנה] מה עלי לעשות והאם יש תקווה לנישואינו[אגב גם היחסי אישות ביננו לא טובים הוא מוותר עלי בקלות וגם על המצוה]תודה רבה וישר כח לכם.

לא להמתין עוד

שלום לך. ניכר מדברייך שאת בכאב עצום. אינני מציעה לך להמתין,גשי לקבל עזרה לבדך,התמונה איננה שלימה כאן. ה' יהיה בעזרכם,תמיד ניתן להתקדם. אשמח לעזור לך. ציפי מילוא B.A יועצת נישואין ומשפחה MFC מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה

דחף אותי.

סליחה שזה קצת ארוך אבל חשוב לי שתבינו את הרקע להתרחשויות. אנחנו נשאוים ארבע שנים עם שלש ילדים כשהקטן בן שלש חודשים תינוק ממש לא קל. מטבע הדברים זאת תקופה לחוצה ואני לא מספיקה הרבה בבית מה גם שאני מבולגנת מטבעי וקשה לי לישמור על סדר ונקיון. בזמנים רגילים אני עושה מאמצים אבל אף פעם לא ממש מצליחה להשביע את רצונו של בעלי בנושא זה. אנחנו מאד אוהבים אחד את השני ולמרות שאנחנו רבים די הרבה בסך הכל הנישואים שלנו מאושרים. אתמול היה לבעלי יום קשה בעבודה מצגת חשובה שהיה צריך לעשות לא יצאה כפי שצריך והוא היה לחוץ מאד ועצבני כשחזר הביתה. גם לי היה יום לא קל עם שלשת הילדים, הגדולים היו עייפים מאד ולכן קשים ומצוברחים והקטן בכה הרבה. בכל מיקרה אחרי שילדים הלכו לישון ניסיתי לנחם אותו והגשתי ארוחת ערב ואכלנו יחד והיה רגיל ונחמד. אחרי הארוחה הוא הלך לעינייניו ואני נישארתי במיטבח והתחלתי לסדר את מהפכת היום. אחרי כמה דקות הוא ניכנס חזרה למיטבח ושאל בטרוניה למה יש בלאגן באמבטיה ולמה המיטבח מטונף. ואז הוא זרק את המגבת שהחזיק ביד על הריצפה כאילו כדי לאמר שיש פה כזה בלאגן במילא הוא יוסיף עוד קצת, ופנה לצאת מהמיטבח. אני התעצבנתי וזרקתי את קופסת הפלסטיק שהייתה בידי בכח על השיש זה עשה רעש חזק ואז הוא הסתובב התקדם אלי ודחף אותי בכח עם שתי ידיו הדחיפה גרמה לי למעוד כמה צעדים אחורה וממש כאב לי איפה שהוא דחף. הוא מיד התנצל אבל באותה נשימה גם שאל בכעס למה התעצבנתי. שנינו היינו כעוסים מאד וכך הלכנו לישון בלי לדבר. הבוקר דיברנו קצת, הוא שוב התנצל אבל שוב תוך כדי ההתנצלות הוא גם אמר שחלק מזה קרה באשמתי כי התעצבנתי. הוא אומר שזה לא בסדר ולא אמור לקרות וגם אמר שלא עשה זאת מתוך כעס אלא כי נבהל מהרעש של הקופסא פוגעת בשיש. בעבר הוא זרק עלי ספר תוך כדי מריבה. אני באמת לא יודעת מה לעשות כיצד להגיב? אני מאד רוצה לסלוח לו ולהמשיך הלאה. אני לא אוהבת לריב איתו, אבל אני מרגישה שמשהו צריך לקרות שאי אפשר להמשיך סתם. אני לא מפחדת ממנו אבל באיזשהו מקום בראשי יש כזאת מחשבה שזה יכול להפוך לגרוע יותר. מה לעשות? איך להגיב? מה לאמר? תודה. נועה

לא לעבור לסדר היום

שלום לך. קשה לקרוא את תיאורך,כמה כאב וכעס מצטברים כשדברים אינם מטופלים בזמן. קיבלת כאן עיצות טובות ומפורטות,כיצד מומלץ לך לנהוג. דעתי האישית היא,שאתם מצויים זה זמן רב במערכת יחסים עכורה וכואבת,שמדרדרת עם הזמן לאלימות כזו או אחרת(חפצים או מילים,זה היינו הך). אין כל הצדקה בעולם לאלימות,ומה שהוא עשה זוהי אלימות פיזית,מה שאת עשית-זוהי אלימות רגשית,סחיטה רגשית. לא הייתי מחכה יום אחד,במקומך הייתי מודיעה לו,בעדינות אמנם,שאתם הולכים ליועץ נישואין כדי לפתור את הבעיה מן השורש,את הכעסים וחוסר הסיפוק ההדדי שלכם זה מזה(מי יותר,מי פחות) צר לי,אך אין פתרון אחר. בהצלחה,תחזיקי מעמד,אחרי טיפול זוגי טוב,המצב יהיה אחר לגמרי. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595

התלבטות לגבי מיסוד קשר לחתונה

הכרתי בחור דתי תורני (שומר נגיעה)ובעל מידות טובות לפני 4 חודשים ואני מתלבטת לגבי מיסוד הקשר לחתונה. לאחרונה התגלה לי ע"י הבחור כי הוריו מוגבלים. לאמו יש בעיה התפתחותית/קוגנטיבית מלידה וזה מתבטא כפי שראיתי בהתנהגות ילדותית ולא מובנת (לאמא אין מסמכים רפואיים שמעידים על בעייתה ולכן זו בעיה לעשות בדיקה גנטית). אביו כבד שמיעה באוזן אחת והוא עם מכשיר שמיעה. זה קרה כתוצאה מכך שנולד פג. לבחור 5 אחים ו-2 אחיינים וכולם בריאים, כנ"ל לגבי דודיו משני הצדדים. יש במשפחתו סיפור תורשתי של ורידים בולטים=דליות ברגליים:להוריו, לבחור, לאחותו ולארבעה מדודיו. כאן אציין כי הוריי הם בני דודים מדרגה ראשונה, נולדתי עם עפעפיים נפולות (ניתוח אסטתי פתר את הבעיה) וכליות מחוברות שמתפקדות כרגיל ואין איתן בעיה, ולא הייתה! אני מרגישה שהעניין הרפואי חוסם אותי מלהתקדם בקשר. פוחדת על הילדים שיוולדו, במיוחד כשאני נזכרת בעובדה שלפני חצי שנה ניצלתי מייסורים שנמשכו שנה שלימה, מיגרנה ממושכת, יומיומית, מאד קשה ממנה הבראתי. (אציין כי אני בדר"כ בריאה). האם יש לי סיבה לחשוש מבחינה גנטית ורפואית?

קשה אבל אפשרי

שלום לך. נכון הוא שבענין רפואי-פונים לגורם רפואי. אל תחששי,את ראויה לאושר,לבית משלך ולילדים משלך,כמו כל אחד אחר.אל תוותרי על חלומך להיות אם מאושרת בישראל! אני מציעה,כקודמיי,שתבדקי כל מה שצריך לבדוק,ותטפלי בזה כמה שיותר מהר,כדי שיהיו לך תשובות ברורות בנושא הגנטי. מיד אחרי שתדעי היכן את עומדת,תצאי לדרך,לפגישות ולתכנון עתידך הזוגי,זה קשה אך אפשרי,יש בך מעלות נפלאות שאין במישהי אחרת,יגיע האחד שלך שלא יסתכל על בעיות כשלך כמחסום,וירצה אותך בזכות מי שאת,מי שעתידה להוריש לילדיו תכונות טובות לחיים. וזה מה שחשוב באמת. מוכנה לעזור לך לזוז קדימה,בתמיכה,ברצון. צאי לדרך,ובהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595

רקע שונה בין בעלי לביני

בעלי ואני באנו מרקע מאד שונה שננינו הינו מאד חולים והברא נו אפשר להגיד שרק בזכות זה אנחנו נשואים אחרת אין סיכוי שבמצב רגיל הינו בכלל חושבים על הכיוון למרות הכל אנחנו כן אוהבים מאד עד ש.. מגיע קונפליקט בין החיים שלו לשלי מעצם החיים השונים שלנו כגון הוא רוצה לנסוע לרבה שלו כל שבת שניה ואין לנו איפו ליהותאז בדרך כלל אני נשארת לבד עם הילדים בבית המתעצבנת מה שקורא שהוא בכלל לא מוכן להתפשר מבחינתו התחתנת איתי אני חסיד עכשיו גם את . כאשר אני בא בדעה של אתה חסיד ואני ממש לא שהרי בנישואיים שלנו שתינו ידענו קודם שאנחנו שונים אני לא מוכנה להשאר כל שבת שניה לבד עם הילדים לנסוע איתו אין אפשרות כי אין לנו איפו ליהות שם הוא לא מוכן בכלל לשמוע קצת על הצד שלי ואנחנו רבים על זה המון מה עושים?

רעיון

שלום לך. עולה בדעתי רעיון יצרתי,שיכול להוות פתרון לבעיה,אך עליי לשמוע גם את צידו של הבעל בטרם אפרטו. תוכלי לתאם שיחה נפרדת לכל אחד מכם,כדי ששני הצדדים יישמעו,בטוחני שהענין הזה ועוד בעיות תיפתרנה. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595

בטחון עצמי

שלום אדם שהגיע זמן שייצא כבר לשידוכים אולי כבר מלפני כמה שנים היה צריך כבר, וכבר הגיע הזמן באמת שיתחתן ויבנה בית משפחה אישה ילדים אבל דבר אחד מכשיל אותו , דבר שאין לו ניסיון בזה ואינו רוצה ניסיון בזה ואולי זה מחריד אותו רק מלחשוב מחשבות של נטיה הפוכה , ורק מחשבות, הוא אינו רוצה לחשוב על זה, ולמה זה בעצם מעכב אותו ליציאת שידוך מפני שהוא חושב איך זה יהיה בליל הכלולות? האם המחשבה היא רק מחשבה? הרי גם אין לו ניסיון עם נשים היה לו חברה אבל הכל זה חברות עם שמירת נגיעה כמובן וכן הוא דתי שמחכה לרגע חתונה שומר מצוות, כיצד יעזור לעצמו קשה לו ללכת לדבר על דבר כזה אפילו עם פסיכולוג כיצד יעזור לעצמו כדי שיוכל לצאת לשידוך להתחתן להתגבר על מחשבות כאלו ולדעת שבליל הכלולות הכל יעבור כהלכה? תודה

זה הזמן לעשות

שלום רב. במקרה דנן הנ"ל חייב לגשת לייעוץ,לאו דווקא ארוך,לפתוח את נושא בעייתו ולהיעזר באדם מקצועי ומנוסה שיפיג את חששותיו,וייתן לו כלים להתמודד,עם מה שכל אחד מתמודד. יש לו את היכולת והכוח להיות כאחד האדם,ללא ספק. רק צריך "מדריך טוב" והכוונה נכונה. בהצלחה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595

המת החי, הייתכן?!

אני נשואה בשנית , אם לארבעה ילדים כשהראשונה מנישואין ראשונים. בעלי נשוי גם הוא פעם שניה אך בלי ילדים. נישואיי הראשונים הסתיימו ב"ה לאחר כשמונה חודשים עוד בהיותי בהריון. אין קשר עם האבא, לא בריא בנפשו. ממה סובל אינני יודעת בדיוק מה שאני יודעת שהנישואים והגירושין סחטו ממני הרבה כוחות נפשיים. התחתנתי בשנית לפני כ-8שנים עם אדם שגדול ממני ב-14 שנה. ממנטאליות אחרת והשכלה שונה דברים שלא חלמתי שיהוו בעיה. רציתי אדם טוב לב שיאהב את ביתי ויקבל אותה כבת ויהיה כתף תומכת לי ולה. נמאס היה לי לנהל הכל לבד ולהיות ללא איש סוד ושיחה.היום לבטח לא הייתי מתחתנת אתו, כי מלבד המנטאליות והגיל כל מה שייחלתי לו לא קרה. היו הרבה משברים קשים בחיי הזוגיות ויותר מריבות מאשר ימים "טובים". אני מבחינתי החלטתי שאני ממשיכה איתו כי אין לי מוצא. יש ילדים ועדיף שאני אסבול והם פחות..השלמתי עם כל הקשיים חוץ מדבר בסיסי אחד ששובר אותי כל הזמן אין תקשורת. כשיש ויכוח או מחלוקת הוא מעדיף להאטם לא לדבר ולשתוק... (אני בגיחוך כל הזמן אומרת שאני חיה במנזר השתקנים). אין פתרונות למחלוקות אין שיחה ואם אני יזמתי שיחה אז תמיד זה נגמר בצעקות וגידופים כשהוא אומר לי אני המתורבת ואת ה"לא מנומסת" והצחוק הכי גדול הוא עושה "שלום בית" אצל אחרים ובלי שום תעודה...

שיתוף

שלום לך. כדי להתקדם,יש צורף בשיתוף פעולה מצד שניכם. הרבה כאב נושב מדברייך,אך השאלה היא האם את מוכנה להמשיך עם הסבל או שהגעת לתובנה שיש לך ערך גדול מזה,שמגיע לך לחיות חיי נישואין סבירים. אינני יודעת,ממכתב אינטרנטי בלבד,אם את טיפוס של אישה "מוכה",כלומר-שמרגישה שלא מגיע לה יותר מזה בעצם...או-שאת פשוט חוששת להילחם על מה שמגיע לך שמא תישארי שוב לבד. בשני המקרים-הלחץ אצלך אמור להיות בלתי נסבל, מה שמביא אותי למסקנה שאת חייבת עזרה,תמיכה וייעוץ כדי לקבל כוח ויידע איך ומה לעשות. בל נשכח דבר חשוב: בעלך חייב להיות חלק מהתהליך,איני מתכוונת לכך שהפגישות מחייבות שתגיעו ביחד,אך הוא יצטרך להגיע ג"כ ולשתף פעולה. אם תרצי,אשמח לייעץ לך ללא תשלום איך להניע אותו לשיתוף. בכל מקרה,אחרי ייעוץ מקצועי תדעי טוב יותר לאן פניך מועדות,ומהו העתיד שאת רוצה לבנות בחיי המשפחה שלך.בהצלחה רבה! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

איך אני יודעת שהבחור שאיתי הוא גבר חיי????

שלום אני יוצאת עם בחור מקסים ומיוחד כבר שנה וחצי. אבל אני לא תמיד נמשכת אליו( אני אפילו מרגישה לפעמים שהוא קצת דוחה אותי) אני מבחינה שכלית יודעת שהוא מתאים לי ומשלים אותי בהרבה בחינות. אבל הלב לא מרגיש אותו הדבר.... הוא נורא רגיש ואם אפשר להגיד גם רגיש,אני מחפשת מישהו יותר גברי....והוא לא כזה אני יותר גברית ממנו....אבל אנו מודעת ליתרונות הרבות של הדבר..... אני נמצאת במצב שאני לא יודעת מה לעשות האם לעזוב ולהמשיך לחפש את האחד ( כמו שלא פעם הלב אומר לי??) או ללכת עם השכל הישר והבטוח( איתו אני יודעת שיהיו לי חיים רגועים וטובים). אשמח לעצתך אני כבר עובדת עצות. תודה רבה רבה דורית

תוספת

מכל התשובות-התחברתי ביותר לתשובה האחרונה,של הגב' נאוה סבג. נכון הוא שלא תמיד מתחתנים עם הרגש,אך כאן-לא רק שאין משיכה,לעיתים ישנה דחייה... את מוכרחה לשים לב לזה,לבדוק את עצמך,אם זו דחייה אובייקטיבית,או ש..לעיתים אנו יוצרים לעצמנו קשיים רגשיים מתוך פחד להתחייבות.. תבדקי את עצמך,ואם יש לך יכולת כלכלית,המעשה החכם ביותר שתוכלי לעשות זה,לפנות לייעוץ מקצועי קצר כדי להבין את עצמך ולהחליט החלטה נבונה שתשפיע על כל חייך. בהצלחה לך! ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה [email protected]

פער ברוחניות

שלום. בעלי ואני חיים בשלום, בשלוה ובאהבה ב"ה אך לי יש קונפליקט שקשה לי להתמודד איתו. בעלי אברך חסידי, ובהנהגות הבית הוא מעונין לנהוג בחסידות, לדוג': לישון במיטות נפרדות תמיד, לקיים יחסים משבת לשבת ומקסימום עוד פעם אחת בשבוע וכו'. לי לעומת זאת יש צרכים אחרים... מה שלא בא בחשבון מבחינתו, ועוד על זה הדרך. יש ביננו תקשורת מצוינת ב"ה, אז ישבנו ודיברנו על הציפיות שלי מול שלו , והוא הסביר לי את הדרך שלו בצורה בהירה, שגרמה להבין אותו ולהפסיק להיפגע (לפני זה חשבתי שאני לא מספיק מעניינת אותו, אז הוא הסביר לי שמידת חסידות לא להיות "שטוף" באשתו ללא הגבלה כי זה פוגע לו בעבודת ה' ובלימוד התורה) אני עצמי גם מעונינת שהוא יוכל להתעלות בלי הפרעה, רק שעם כל ההבנה וההסכמה הקושי שלי נשאר בעינו וקשה לי להשלים עם המציאות. אשמח לקבל עצה והדרכה בנושא. תודה

את לא לבד

רציתי רק לומר לך,ריקי יקרה,שאינך לבד בעניין זה. כ"כ הרבה זוגות חסידיים באים אליי עם השאלה הספציפית הזאת..וזה די מנחם,לא? תמיד מצאו את התשובה. אכן,פנו לרב מהקהילה שלהם,או ששאלו את הרבה, ותמיד נענו בהתאם לצרכים שלהם. אני מדברת אף על חסידויות מאד אדוקות. יש פתרון,אל דאגה,פנו ושאלו ותקבלו תשובה ממי שמקובל על שניכם.הכל יסתדר. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 http://www.facebook.com/Tzipi.Milo

בענין שידוכים

שלום אני בת 36 עוד 4 חודשים רווקה , בעלת תשובה הנסיונות רבים ואין צורך לפרט ... נפגשתי עם מלא בחורים והיום נגמרו לי הכוחות היו ויש לי המון הצעות רובם ממש לא קשורות וה' ירחם איזה הצעות , לפעמים אני מרגישה שאולי עדיף שלא יהיו לי הצעות אני צמודה לרבנית ומשתדלת ללכת לפי ההנחיות שלה היום אני במצב שאין לי כוח יותר להיפגש ומעבר לזה שכל הצעה שאני מקבלת אני נכנסת לחרדות, "את מי שוב אני הולכת לפגוש"? אני מרגישה חרדות דיכאון חוסר שמחה עצובה ובוכה הרבה אני מרגישה שזהו, נגמר לי שאני לא רוצה להתחתן כי הסיכויים קלושים שבגיל שלי אני אמצא משהו כמו שאני רוצה, אני משתדלת המון להתפשר , ולא אכפת לי בחור גרוש בלי ילדים ועוד כמה דברים שעלהם היתי מוותרת מעבר לזה, אני מרגישה פחד להתחתן , אני לא יודעת מה לעשות אני ממש אובדת עיצות אשמח לעיצה טובה ומועילה

זריקת עידוד

שלום לך,מורן. קשה מאד להיות במצבך,זה אך טבעי שאת לחוצה וחוששת. ככל שעובר הזמן-הלחץ מחמיר וכן החששות. אבל,הן לכל סיר יש מכסה,גם שלך נמצא,והוא מחפש,אובד עיצות וכמעט מדוכה.. לדעתי,כדאי לך ללכת לייעוץ לצורך העצמה ומיקוד, יעזור לך להתרומם ולדעת במדויק מה את רוצה מחייך. הפחד הוא טבעי,אך אם לא מטפלים בו הוא מדרדר אותנו לדיכאון,ומשם לחוסר עשייה. ומחוסר עשייה לא יקום בית בישראל.. אל ייאוש,יש הרבה תקווה! ה' יהיה בעזרך,צאי ועיזרי לעצמך! בהצלחה לך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 http://www.facebook.com/Tzipi.Milo

המשך לשאלתי בנוגע למשחקי כבוד עם חמתי

שלום, שאלתי כאן שאלה בנוגע לחמתי לפני חודשיים בערך, אציין שתשובתכם מאד עזרה ובאמת חשבתי על זה ופעלתי לפי עצתכם, אסביר בתמצית:לפני כמה זמן בעלי לא דיבר עם הוריי ואני החלטתי שאני לא מדברת עם אימו כתגובה,אימו מאד נעלבה,לאחר כמה זמן בעלי השלים עם הוריי וכשאני באתי להשלים עם אימו ,אימו לא היתה מוכנה לקבל אותי, והודיעה לו שיגיע אך ורק בלעדי, הסברתי לו שזה לא מקובל עלי,והוא לא ילך אלייה בלעדי,והוא הסכים. לאחר שחשבתי על זה, הסכמתי ללכת אלייה למרות שהיא לא היתה מוכנה לקבל אותי,הבאתי זר פרחים (ושוב לפי עצתכם:) ,והשלמנו לפני כמה זמן חגגנו לבננו יום הולדת שנה ב"ה עם כל המשפחה המורחבת,מיותר לציין שטרחתי ועמלתי לקראת היום הולדת ממש כמו אירוע,כשחמתי הגיעה ישר אמרה לי: "למה לא התקשרת אליי כבר שבוע"!? ו- "הייתי בבית חולים לביקורת למה לא התקשרת"? אציין שכשהשלמתי עם חמתי הסברתי לבעלי שאני אתקשר אליה כשנח לי וכשאני ארצה כי היא נורא "נדבקת" ואצלה היחס הוא קיצוני או אוהבת או שונאת,הרבה פעמים היא רבה עם בעלי למה אני לא מתקשרת אליה יותר פעמים, בקיצור ביום הולדת של הבן, היא כל היום הולדת הציקה לי והורידה לי את המצב רוח, ואמרה לי שהתתנהגות שלי מגעילה, לקחה אותי לצד מול כל המשפחה והחליטה לומר לי שהשתניתי מה שלא היה במקום,אני נהגתי באיפוק ולא הגבתי, כשהיינו אני ובעלי לבד, סיפרתי מה היא אמרה וכו' הוא דיבר איתה שזה לא היה במקום והיא שוב רבה איתו ואמרה שהיא מוחקת אותנו וכו' ושוב יצא הענין שאנחנו לא מדברות, אנחנו רבים המון בגללה,אני מרגישה שהוא שם אותי לפניה בכל מיני דברים שהיא מספרת לו שאני אמרתי עליה,הוא שואל אותי אם אמרתי,ואניאומרת לו שלא, אז הוא אומר לי"אבל היא אמרה שכן" או כל מיני דברים שהוא אומר לי"אבל היא באמת צדקה בענין הזה והזה" וזה מרתיח אותי,דיברתי איתו על זה והוא אומר שהוא לא יודע על מה אני מדברת. אני כבר לא יודעת מה לעשות איתה, כמה שאני מנסה להיות בסדר היא רק מקשה עלי ופורצת גבולות כדוגמת היום הולדת,אם אני בסדר אז זה לא מספיק ואני כאילו "חייבת להתקשר" ולהתייחס אליה כל הזמן, אני לא רוצה שהיא תכתיב איך ומתי להתקשר ובאיזה כמות,אציין דבר שיכול להיות חשוב, היא אלמנה ושלושת הבנים שלה לאממש מתייחסים אליה(חוץ מבעלי שהוא הכי קשור אלייה)יש לה שני בנות קטנות אולי מזה זה נובע?אני כבר באמת לא יודעת...אני מרגישה שכאילו בעלי ממלא לה את החסר של הבעל,לא שזה מפריע לי אבל היא ממש נדבקת!!! אודה לעזרתכם!!! מורן.

הוי,החמות..

שלום לך. אינך יודעת שחמות וכלה זה לא כ"כ "הולך"..? ואעפ"י כן ניתן לגשר בין הכלה לחמותה,אם עושים זאת נכון,ובחכמה רבה. אינני סבורה שאתם במצב של לפתור את הבעיה הזו לבדכם. הרי חמותך היא אימו של בעלך,והוא חש (כנראה) קרוע ביניכן. אז כל שיחה עימו בעניין טעונה וקשה,וזה אך טבעי שתריבו בגינה. מייעצת לכם בכל פה,לגשת לייעוץ קצר,יועץ הוא אובייקטיבי,גוף שלישי שישמע את שניכם,ויוכל לגשר על הבעיה. ואל תקלו ראש בבעיה הזו,כי היו מקרים רבים שזוגות נפרדו בשל בעיות שכאלה,וחבל! פנו לעזרה וחייכם ישובו למסלולם התקין. יש תיקווה! בהצלחה. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 http://www.facebook.com/Tzipi.Milo

חשש להתנהגות עתידית של החבר

שלום רב! לפני מספר שבועות התחלתי לצאת עם בחור מקסים. שנינו בסביבות גיל 25+. כבר בפגישות הראשונות שיתף אותי בחוויה קשה שעבר בתור ילד. הוא סיפר שאביו היה נוהג להכות אותו כשהיה צעיר. לא שאלתי שאלות ולכן אני לא יודעת מה חומרת המכות היו אך אני יודעת שאת אחיו הצעיר הוא לא היכה. הידיעה שכך התנהג אביו מטרידה אותי מכיון שאני יודעת שיש סיכוי ולו קלוש שינהג כך עם ילדיו לכשיהיו. השאלה שלי היא כזו: כיצד אוכל לדעת האם ישנם רמזים להתנהגות כזו בעתיד? האם יש מקום לשאול אותו שאלות נוספות? על אף שאנחנו לא מתחתנים וגם לא מתכוונים לעשות זאת בקרוב יש לי חשש להעמיק את הקשר ולקשור את עצמי לקשר בעייתי מאוד. אשמח להתייחסות בנושא, תודה מראש

תלוי

שלום לך. מדברייך לא ניתן להבין אילו מכות הוא ספג מאביו: האם מכות אכזריות, מכות חינוך "קלות",או מידי פעם מכה כזו או אחרת? אינני מזלזלת בשום צורה של אלימות, עובדה היא שילדים גדלים ונעשים בחורים ,ונותרים פגועים עדי עד מכול סוג של אלימות כלפיהם. ההבדל הוא מה ניסה הבחור לומר לך, האם הוא נתון בסיוטים ממכות אלו? האם דיבר על כך "בקלילות"? יתכן שהנ"ל סיפר לך זאת כדי להעלות נושא "כאוב" שייצור דיון, אולי כדי לבחון את מידת הזדהותך ורגישותך... אם ברור לך שהוא בטראומה מהנושא, חשוב שאיש מקצוע, פסיכולוג, יבדוק את מידת השפעת המכות עליו, מאז ועד היום, יש לבדוק אם הנושא טופל פעם בעבר, ומהי צורת התמודדותו של הבחור עם הנושא-נכון להיום. ה' יעזרך לדעת ולהגיע אל האמת. ציפי מילוא יועצת נישואין ומאסטר מהחוג לפסיכולוגיה 054-5360595

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130