גבריאל וינברגר | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 03/05/2025 ה' אייר תשפ"ה
גבריאל וינברגר

גבריאל וינברגר

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

עזרה.....!

אני נשואה 9 חודשים. ביני לבין בעלי יש פער של 13 שנה (לא ידעתי את הגיל שלו האמיתי עד החתונה). יצאנו 3 חודשים הכל היה פתוח, שמח וטוב ב"ה. מחודש לאחר החתונה פתאום בעלי התחיל להסתגר בעצמו ולהתרחק, דבר זה כלל מעבר לישון בחדר אחר, חוסר יחס. בשיחה עמו טען שהוא נמצא בסחרור גדול. מצד אחד הוא שמח שהוא מצא אותי ולא יכל למצוא מישהי יותר טובה ומצד האחר קשה לו להיות נשוי אחרי הרבה שנים שהיה רווק (כשהתחתנו הוא היה בן 40) הוא טען שעם הזמן זה יעבור. כעבור חצי שנה של נישואים שהקשר הפך נוראי מיום ליום, מריבות יחס פוגע ומשפיל, הפך אותי ללעג ליד משפחתו בעיקר, פניתי לרב שלו לעזרה, בהתחלה המצב קצת עזר אך כעבור כמה זמן התחיל לסובב את הרב שלו ולומר דברים שכאילו הוא עושה ובפועל לא עושה. היה חודש שהוא התקרב אלי יותר, כמובן שמהפניה לרב עבדתי על עצמי להיות יותר נחמדה, להבליג יותר, בשביל לקדם את המצב. לאחרונה שוב חלה התרחקות, הוא טוען שאני לא סבלנית מספיק והמצב ישתנה ואני לא יודעת מה זה נישואים ואני רק מקטרת על המצב וזה גורם לו עוד יותר להתרחק. יש לציין שאני עושה הכל בבית כולל קניות, לעיתים רחוקות הוא עוזר. רציתי שנלך ליעוץ זוגי והוא לא מוכן... מה לעשות????? אני כבר לא מסוגלת יותר

מצטרף לדעת ידידי הרב אליהו בן סימון

אכן על מנת לזהות בצורה ממוקדת את הבעיה יש לפגוש את בעלך ביחד איתך. חסר לנו גם מעט מידע על עברו, ילדותו, מבנה משפחת המוצא והקשר שלו להוריו. טוב שאת מעלה את הבעיה ומחליטה לטפל בה. קיימות טכניקות שונות איך בכל זאת להביא את הבעל למפגש זוגי. איזרי כוחות ואל תרפי, וה' יהיה בעזרך. נשמח לתת כלים וטיפים טלפוניים על מנת להביאו למפגש. בברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

תמונת המשיב

עצה טובה להוציא את התמונה של הרב\ מטפל\ יועץ המשיבים לתשובות- אם היו התמונות בגודל אחיד קטן יותר ובסוף התשובה אולי זה היה בסדר, בכל אופן יישר כוח תדהר

אין לי בעיה עם התמונה

אדרבה, נעים יותר לראות מי המשיב/ה. אם ההערה באה מכיון של צניעות, אז אנו כמטפלים בזוגות אמורים להיות די מחוסנים לעניין הן בפגישות פרונליות והן בשיחות אינטרנט. כמובן שהכל צריך להיות במגבלות צניעות שחלילה לא נתקלנו בהן בפורום. מקווה כבוד הרב תדהר שהבנת נכון את ההערה ברצוני לציין בהזדמנות זו שאני קורא בהנאה את תשובותיך בפורומים השונים באתר בברכה וינברגר גבריאל

תמונת המשיב

עצה טובה להוציא את התמונה של הרב\ מטפל\ יועץ המשיבים לתשובות- אם היו התמונות בגודל אחיד קטן יותר ובסוף התשובה אולי זה היה בסדר, בכל אופן יישר כוח תדהר

שני תיקוני כתיב

א. צ"ל פרונטליות ב. מקווה כבוד הרב שאני הבנתי נכון את ההערה תודה ג.ו.

מצוות הבית

שלום וברכה! אני נשואה כ15 שנה ואמא להרבה ילדים, בנים ובנות ב"ה. לאורך נישואינו סבלתי מהתפרצויות אלימות של בעלי אך לא באופן קבוע. לפני כשלוש שנים נתקף בעלי בזעם נוראי, התנפל עלי וחנק אותי ובנס גדול התעשת ועצר את עצמו. בעקבות אירוע זה הוא הסכים סוף סוף לפנות ליעוץ וטיפול וברוך ה' ישנו שיפור גדול מאד בשלום הבית. חסד ה' עלינו. כמובן שגם האלימות נפסקה לחלוטין. מספר חודשים לאחר האירוע הפסקתי ללכת למקווה. למרות שהיחסים בינינו כיום טובים יותר משהיו אי פעם אני עדיין חשה רתיעה וסלידה מהרעיון. אני חשה שפשוט, אינני מסוגלת. מכיון שבעלי מטופל תרופתית גם הצורך שלו איננו חזק והוא טוען שאף הוא, כרגע לפחות, אינו מעוניין בכך. הוא כן היה רוצה שאלך למקווה כדי להימנע ממכשלות של צניעות וכיוב"צ אך אינו דוחק בי ואינו תובע. בקיצור, מה עושים? האם ישנה בעייה הלכתית אם שני בני הזוג אינם מעוניינים? ואם יש כיצד מתמודדים עם ההתנגדות הפנימית שלי לעניין. תודה מראש לכל העונים!

שקט תעשייתי זה עוד לא פתרון

לאלישבע ובעלה היקרים אוסיף ברשותכם לדברי קודמי שדי מיצו את העניין מספר מילים. לדברייך בעלך ללא דחפים מיוחדים ואת עם רתיעה וסלידה, ולכאורה לא צריכה להיות מתיחות מיוחדת בעניין. את מעלה "רק" שאלה ברמה הלכתית ואיך מתמודדים עם המחסומים הרגשיים לעניין. מתוך דברייך מובן שהגעתם לטיפול, ושבעלך קיבל גם טיפול תרופתי מתמשך, אולם לא ציינת האם במסגרת הטיפול ניסו לשחרר אותך מטרומות האלימות, ההתפרצויות והחניקה אותן תיארת. מתוך נסיוננו, כל אחד מהמטפלים יאמר לכם כי ענייני האישות הן נושאי הליבה בחיי הזוגיות. ולכן גם אם אין כרגע משיכה ורצון עז לנושא, הרי שלהימנעות ממושכת עלול להיות מחיר עתידי כבד. המגנט הרגשי דוהה, שחיקה מוגברת בחיי הנישואין, וכ"ד. כמו כן לטבילה במקווה ישנן משמעויות נוספות ולא רק פתח למצווה. ולכן אחזק את דברי קודמי שאינן ממליצים להנציח את המצב. יש מה לעשות, הן בבחינת שינוי המינון התרופתי אצל בעלך, והן בהורדת ושחרור המחסומים הרגשיים אצלך. מובן שהדברים לא יעשו ברשת אלא בקליניקה , ובשיתוף בעלי מקצוע שונים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

התאמה דתית בין בני הזוג

בס"ד. שלום וברכה! אני נמצאת במערכת יחסים ארוכה (עוד מעט 3 שנים)עם בן זוג שאינו מבית דתי, אך אפשר לומר שהוא מתחזק. בראשית הקשר הוא עוד היה "חילוני" בהגדרה וכעת הוא מתקרב, אך בצעדים איטיים יחסית לרצוני, ואני לעומתו עם הזמן נחלשתי בהקפדה על מצוות. דבר זה לא עירער לי את האמונה בה', אלא את האמונה בעצמי. אפשר לומר שאני די מיואשת מעצמי, ביחוד לגבי שמירת נגיעה. הרחקנו לכת, אך לא לגמרי. חשוב לי לציין כי אני מאד אוהבת אותו והוא אוהב אותי ואנחנו מרגישים כי הקשר שלנו באמת מיוחד, עוד מן ההתחלה. הוא האדם הכי טוב והכי מיוחד שאני מכירה. ממש נעים וטוב לנו להכיר אחד את השניה לעומק עוד ועוד. אני לא יודעת מה הם סדרי העדיפויות. מצד אחד, התחנכתי על רעיונות של התאמה דתית ואמונית, המקנים יציבות לבית. ומצד שני, ההתאמה הנפשית ביננו גדולה לאין ערוך, כמו האהבה. איני יודעת מה אמור לתת משקל יתר ולעמוד מול עיניי בעומדי להחליט האם להינשא לו או לא? (שזו שאלה שעומדת באוויר ובראש עוד מראשית דרכנו, ושמודחקת מדי יום בגלל משקל הנגד שיוצרת ההתאמה הנפשית). חשוב לציין כי הוא לא אוהב להיכנס תחת הגדרות של "דתי" או "חוזר בתשובה", אלא קורא לעצמו "יהודי". אני מתחברת לעניין זה, אך עולה בי ספק קל כי אולי מדובר בחוסר רצון להתחייב למסגרת כלשהיא. כמו כן, בעניין שמירת המצוות, הוא שואף למינימום (אלו הם דבריו), ולא מעבר לכך, כאשר השאיפה שלי היא למקסימום וזאת בכל תחום (למרות שבהווה זה לא כל כך מתבטא). אני באמת שואפת ליותר, ובע"ה אני מקווה שהקב"ה יסייע בידי גם לעשות יותר. השאלה אם נתחתן זה יוכל להתממש? מה אמור להיות מול עיניי בבואי להחליט החלטה כה גורלית? אשמח אם תתייחס לכך שאנו אוהבים אחד את השני, אך השאיפות הדתיות שלנו אינן תואמות. כמו כן, רציתי לשוב ולהדגיש כי הוא כבר אינו חילוני, אלא מתחזק רק בעל שאיפות מצומצמות בבין אדם למקום, ושאיפות גבוהות בבין אדם לחברו, זהו הדבר שהכי מפריע לי, שהוא מצמצם את עצמו. זה נראה לי משונה לצמצם את עצמך מראש, ביחוד כשאתה בשלב של התחזקות. אשמח לתשובה שתכוון אותי כמה שיותר להחלטה, וכן שתתייחס לכל ההיבטים. תודה רבה, א.ש.

א.ש. יקרה אני חושב שבתוך תוכך את יודעת את התשובה לשאלתך, אך בואי נבחן אותה יחד.

ידועה האימרה כי זוג מתאים יש רק בחנות נעליים. מותר שתהיינה פערים בין בני זוג, ואפילו פערים השקפתיים, אך במקרה כזה שני בני הזוג צריכים להכיר את הפערים ומשמעויותיהם, להשלים עם הפערים וללמוד/לבחון איך חיים עם זה. מדברייך אני מבין שאת לא הולכת להשלים עם הפערים אלא לצפות לסגירתם, ואם חלילה הפערים לא יסגרו או לא יצתמצמו כציפייתך, הרי שתצפה לך אכזבה. כפי ציינת בדברייך את היא זו שמצמצמת פערים לכוון עמדות בן זוגך (בענין שמירת נגיעה וכ"ו), האם גם לבן זוגך ישנן ציפיות סמויות שתמשיכי לצמצם פערים לכוונו? אם כן זה פשוט מכפיל את האכזבה העתידית. נתייחס ברשותך גם לבחירה. האם את יכולה לאחר שלוש שנות קשר לבחור מתוך בחירה חופשית? אולי אחרי שהרגש כבר פועל השיקול דעת משוחד מעט? איך לדעתך ייראה הבית המשותף עם בן הזוג? איך לדעתו ייראה הבית איתך? בתשובה לבקשתך לקבל הכוונה להחלטה, קשה לי לתת הכוונה חד משמעית לכוון כזה או אחר. מי שיצטרך לערוך את החשבון כדאיות זו את ובן זוגך. ציינת שבן זוגך היה מוגדר כ"חילוני" וכעת "מתקרב" אולם לא ציינת לאיזה מגזר / רמה דתית היית מייחסת את עצמך כיום, ובעתיד? ולכן מה שכן הייתי מציע מעבר לניתוח הדילמות שציינתי, זה לערוך מפגש עם אישיות תורנית מהמגזר שאליו את הכי מזוהה מצד אחד, ובן זוגך יהיה מוכן לכבד ולקבל. באותו מפגש תוכלו לדבר בפתיחות על הדילמות. מה שיכול להתפתח במפגש - או שהצגת הדברים במעמד כזה יאפשרו ניתוח צלול יותר של הדילמות, תוך מתן אפשרות להצגת מענה מצד בן הזוג לדילמות הפתוחות אצלך, וההיפך. או הפקת מסקנות ולקחים לחשיבה מחודשת על המשך הקשר. או מתן פתרונות פשרה מוסכמים ע"י האישיות התורנית המוסכמת על שניכם. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

בטחון וחוזק שלי, לעומת חולשות שלו, מה לעשות?

שלום, אנחנו נשואים 11 חודשים. בגדול אנחנו מאושרים וחיים נפלא.בעלי הוא אדם עדין ורגיש, וחסר בטחון עצמי. לעומתו אני בעלת בטחון ועצמה, עצמאית, החלטית ובעלת כושר שיפוט. אני יודעת שהחוזק שלי מפריע ומחליש את בעלי. הוא מרגיש חסר מקום בבית, למרות שאני משתדלת מאד לא להדגיש את החוזק שלי בבית,מספיק שנלך לקניות והוא לא ידע להחליט ולחשבן, ובסוף אני יעמיד את הצדדים לכאן ולכאן ואכריע בפשטות, והוא ירגיש רע. אנחנו נתקלים בקושי הזה יוםיום. השאלות שלי הם כאלה: עד כמה עליי להקטין את עצמי, כדי לא להכאיב לו? (אציין שזה מתנקם בו בכך שזה גורם לי להעריך אותו פחות, אמנם לא בפועל אבל ברעיון) האם הדרך הנכונה היא ליצור מצב כמו שהוא היה רוצה - שאני אהיה חלשה ותלותית בו - ואז הוא ירגיש חזק, או שזה צריך להיות תהליך מודע של התחזקות מצידו, בלי שאני אשתנה? האם עליי לשתף אותו בקושי שלי - בעל חסר ביטחון עצמי ולבקש ממנו להיות חזק או שיש דרך מעשית אחרת (לא הידברות ישירה) שתשפיע יותר? תודה מראש!

לכולנו יש גם תכונות חיוביות שכדאי להעצימן

שרה יקרה, 11 חודשים זה לא הרבה זמן. את בוודאי זוכרת מספר תכונות חיוביות של בעלך שבעטיין בחרת בו לבעל. ציינת עדינות ורגישות. חפשי עוד תכונות והעצימי אותן בפניו. כך שסופו של דבר תצטייר תמונה של איזון בין שניכם. לא הייתי מציע לך לגמד או למזער את תכונותייך המובילות. את לא תרגישי בנוח עם זה, וקרוב לוודאי שבעלך יעלה על זה במוקדם או במאוחר ותשיגי בכך את ההיפך הגמור. הייתי מציע טקטיקה שונה. לך התכונות החיוביות שלך לדוגמא בקלקולציה של הקניות, ולבעלך התכונות החיוביות שלו ברגישות לזולת וכ"ד. היעזרי בו והיוועצי בו בתכונות ה"מובילות " שלו . ובכך תנסי להציג שיוויון. לדוגמא- אני מעונינת לשוחח עם פלונית מבלי שהיא תיפגע בעניין... אני יודעת שלך הכישורים המיוחדים ובודאי תדע טוב ממני איך לומר לה.. מבלי שהיא תיפגע. איך היית מציע לי לפנות אליה? נסי על בסיס זה לפתח טקסטים מעצימים בתכונות המובילות שלו. ככל שתצליחי למצא יותר "תכונות מובילות" אצל בעלך, וככל שתעצימי אותן יותר אני מעריך שבטחונו העצמי ישתפר. אנו מכירים תופעה של מחמאות המעצימות את בטחונו העצמי של נותן המחמאה. בעלך מרבה במתן מחמאות לך או לזולת בכלל? נסי לפתח גם את עניין הענקת המחמאות , גם מכאן ניתן יהיה לראות שיפור. עדכני אותנו בפורום על התקדמות וספרי בשורות טובות. ברכת ברכה והצלחה גבריאל וינברגר

רגשות מעורבים

רקע: יש לי בעל נפלא. כשהכרנו הוא עבר לגור בעיר בה גרתי אך לא מצא עבודה , חזרנו לעיר בה גרה משפחתו ובשל תקופה לא קלה מבחינה כלכלית גרנו עם ההורים. הכל היה נפלא עד שאחותו חזרה לגור עם ההורים והחלה לסכסכך ביני לבין ההורים בצורה מאוד דיפלומטית ונסתרת: היתה גורמת לי להתפוצץ על דברים שנעשו בסתר, בסופו של דבר הוחלט על גרוש שניהם מהבית אך בפועל רק שנינו נזרקנו. כמובן שהסתדרנו , התחתנו המצב הכלכלי השתפר מאוד ונולד לנו ילד. במהלך השנים הללו גם היא התחתנה ונולדו לה שני ילדים. לפני כשנה החליט בעלי שהוא לא מדבר עם אחותו בעקבות תלונות שלו מהעבר שלא ממש קשורות אלי אך גם בשל תלונותי וההערות שהוא שמע שהיא מדברת עלי ועל בננו (אצל "חברים" שלה שמסתבר שרצו לספר לנו, אגב הם לא יודעים מה המצב...). אמו האשימה אותי על כך שאנחנו לא מדברים עם האחות ואמרה כי יש לה סה"כ שני ילדים אך בעלי הבהיר לה את רגשותיו ודעותיו. ערכנו שיחה מאוד גלויה בה שטחנו את טענותינו כלפי האחות ואת כאבנו ורגשותינו האם הבינה כל מה שנאמר , אך איני יודעת מה עשתה עם כך. האחות, נמצאת המון בבית ההורים היא גם "עובדת" משם , כעזרה לעסק אך ילדיה זוכים לתשומת לב רבה מהסבים בניגוד לבני שאינו נמצא שם הרבה (כי היא נמצאת שם רוב היום,)ואינו זוכה לראות הרבה את הסבים, אני מצפה כי הסבים ייזמו יותר הזדמנויות לפגישה עם הנכד כי אני לא אגיע לשם כאשר היא נוכחת אך הם לא עושים זאת הם מפצים אותו במתנות או מתקשרים מדי פעם לשאול לשלומו. אנו גרים בעיר קטנה מאוד כך שהם יכולים לראותו בנסיעה של לא יותא מ-4 ד'. שאלתי: האם אני צודקת בכעסי ורגשותי ? מדוע אני מרגישה צורך כ"כ חזק בקשר יותר טוב עימם כאשר יש לי משפחה נפלאה וחמה (לא גרים בעירי) כיצד להפסיק להציק לבעלי בנושא זה,?אני לא מצליחה להתגבר על התסכול הכל יוצא עליו ואנו דקה לפני גרושים מיותרים וכואבים. אנו אוהבים מאוד. האם ציפיותי ממנה מוגזמות ? סה"כ זו בתה ואף שהיא מודעת לבעיותיה (אני מקווה) אולי אני מצפה ממנה להכיר במציאות כואבת ? אני רוצה לציין כי בעבר שמעתי את חמותי מתלוננת בפני קרובת משפחה אחרת כי בתה זורקת עליה את הילדים ולא מתמודדת עם גידולם אך אני עדיין כועסת.

תיקון העולם או תיקון עצמי?

אלמוגית יקרה קראתי את דברייך ואת דברי המשיבים, ואולי לא אוסיף מאומה, אך בכל זאת אענה גם אני. ברור מדברייך כי חיי הנישואין שלך חשובים לך, וכי גם הסיטואציה המשפחתית אליה נקלעת מאד מפריעה לך. את חפצה בקשר טוב עם חמותך, ולא יודעת איך. חסר בתיאור שלך האם שוחחת גלויות עם בעלך בעניין, והאם ביקשת שיסייע לך לחפש ולהציע דרכים להפשיר את האוירה הקיימת, גם אם לא תקבלי פתרון, עצם הפניה תזכה להערכה. לא הייתי ממליץ לך להגדיר כיעד את תיקון העולם- זה לא בהישג ידנו. הרבה יותר קל ובריא להתאים את עצמנו, ותפישתנו למציאות. אם תצליחי לקרב את בעלך ולשתף אותו בתחושותייך ובכוונתך לשיפור האווירה הכללית במשפחה המורחבת, אני לא רואה סיכון מהותי לזוגיות. אם תסתדרי לבד, מה טוב, אם תתקשי לבד, תוכלי תמיד להיעזר בגורם מקצועי שבמספר פגישות מצומצם ישפר את מצבכם. אחולי ברכה והצלחה

אינני יודעת כיצד להתמודד עם הנחירות של בעלי

אנחנו נשואים +3. בשנים האחרונות בעלי עלה במשקל ובעקעות כך התחיל לנחור בקולי קולות, בעיקר על הגב. הוא פנה ל "מעבדת שינה" ולאחר בדיקות נאמר לו שאין זו בעיה רפואית והמליצו על ירידה במשקל. במשך כמה שנים ישנתי עם אטמי אוזניים ובכך לא נפגעה שנתי. לפני שנה ילדתי ב"ה ומאז אינני ישנה עם אטמים משום שעלי לשמוע אם התינוק בוכה. ברוב הלילות, כשאני מתעוררת לטפל בו או לגשת לשירותים (אני שוב בהריון) ומתקשה להירדם בגלל הנחירות אני מבקשת ממנו והוא מתהפך ואני יכולה להירדם. דיברנו על הענין כמה פעמים. אך לפעמים, בעיקר אחרי מריבה, הוא מסרב להתהפך ואומר לי לעבור חדר. כרגע אין לי מיטה בחדר של התינוק ולכן אני לא מסוגלת לישון (שימו לב לשעה 4:28). שאלתי: האם עלי לעבור לישון בחדר אחר? איך להציג זאת בפני ילדי הגדולים (7 ו9)? אנא עיזרו לי!! אני מרגישה לכודה ובעיקר עייפה!!!

הנחירות הן רק הטריגר

מיכל יקרה שלום רב קראתי בעיון את פנייתך, תופעת נחירות בן זוג הינה תופעה מוכרת. גם דרכי הטיפול בנחירות הינן בעיות עם פתרונות טכניים/ רפואיים כאלו ואחרים. אולם בפנייתך אני רואה בעיה בצורת ההתמודדות עם הנחירות. להערכתי, מתוך דברייך נראה כי דרכי ההתמודדות גם עם קונפליטים אחרים מתנהלת בצורה דומה. בדקי עם עצמך האם אני צודק. אם כן, אשמח לשוחח אתכם. בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

התלבטות

אני בחורה משכילה בת 28 ונמצאת בקשר זוגי כחודש ומאוד מתלבטת לגבי ההמשך. כללית הוא מאוד מוצא חן בעיני הן פיזית והן מבחינה דתית וכו' אבל משהו לא מסתדר.. בעקבות המצב הבטחוני נפגשנו רק פעם בשבוע והפגישות היו נחמדות מאוד ומפרות אבל כשזה מגיע לטלפון זה משתבש, הוא בא מגישה מאוד שוביניסטית לגבי תפקיד האישה וכל מילה שלי הופכת את זה לניסיון למריבה מבחינתו. לגביו, תפקיד האישה זה לעשות ה-כל בבית החל מניקיון, בישול, טיפול בילדים וכמובן טיפול בו. זה הגיע לשיחה על זה שאם אני מעוניינת לצאת ואין אוכל אז אני לא אצא מהבית עד שאבשל לו. וכן זה ש"אישה כשרה עושה רצון בעלה"- אם יש לי דיעה משלי זה בעייתי בשבילו כי הוא לא רוצה מישהי דעתנית ש"תריב" איתו על כל דברוגם אם יש לי מה להגיד לפעמים כדאי שאישה תשתוק ותבטל את עצמה בפני בעלה, כדבריו. אני מרגישה שמנסים לחנך אותי ולהביא אותי למה שאני לא..האם זה נורמלי להשאר במצב כזה או שזה לא? (אני מפחדת שאני מתפשרת כרגע רק בגלל הגיל). תודה..

סיכוי מול סיכון

מתלבטת יקרה שלום רב. באופן טבעי גם אני מצטרף לקודמיי ונוטה לחשוש מיתר סיכון מול סיכוי. אולם על מנת להיות בטוח יותר ולתת גם לך תחושת בטחון בהחלטתך הייתי מציע לך לגרור את המועמד למפגש אצל גורם תורני מקצועי זה יכול להיות גם תחת כיסוי של הדרכה לנישואין. רצוי שהמאבחן יובא מראש בסוד הדברים, והוא כבר ידע לנתב את רוח השיחה להבהרת הספקות ולבצע נסיונות תיקון, במידה וימצא את הגמישות המתאימה אצל המועמד. בשום אופן לא הייתי ממליץ לך להתפשר ללא בדיקה בשל גילך (שאגב איננו בעייתי), כפי שציינת בשאלתך. תוכלי למצא את הגורם המקצועי הן בין המשיבים לך, והן ברשימה המורחבת של מומחי ינר באתר בהתאם לאזור מגוריכם . איחולי ברכה והצלחה לשירותכם וינברגר גבריאל 052-3317444

בדידות

אני נשואה 18 שנה רב הזמן באושר בעלי איש עבודה (עסוק מאוד) ורב הזמן אני מוצאת את עצמי לבד לבד לבד וכניראה קצת התיאשתי. לצערי השנה הבחנתי בשינוי אצלי כאשר אנשים זרים מחמיאים לי או מתיחסים אליי זה מרגש אותי עד כדי שלדעתי יש לי רגשות חמים מאוד כלפי איש מסוים ( אן שום קשר ממשי ואני משתדלת להסתיר זאת כלפי חוץ) ,יש לי המון רגשות אשמה ואני לא יודעת היכן לשים את האצבע ,האם אני הבעיה או הזוגיות , עיזרו לי ,איך יוצאים מרגשות מהסוג הזה .

גורם או תוצאה

למימי שלום רב. אין ספק שהחסך במחמאות מבעלך יעצים מחמאות זרות, ומחמאות זרות יגמדו את מחמאות בעלך. אם נשווה את השיטה לרשת מחשבים הרי ש"שרת הרגשות" שלנו מתוכנת כך שהוא יוכל להתחבר בצורה אמיתית רק ליעד אחד, לחזק יותר. המוצא לענין הוא זהה בין אם המחמאות הזרות הן הגורמות לרגשותייך, ובין אם חוסר מחמאות בעלך הן המעצימת את מחמאות הזולת. בשני המקרים במידה ויתהדק הקשר הרגשי מול בעלך, יותר זמן איתך (שלא תחושי שאת לבד), ויתעצמו מחמאותיו , הרי שהרגשתך / כם תשתפר. איך עושים את זה? קיראו מאמרים בנושא (יש מאמרים טובים באתר של ינר), לכו להרצאות חוגי בית בתחום. ואם תראו לצורך, תפנו לטיפול מקצועי לבחירתכם מתוך מאגר המטפלים באתר ינר, על פי השקפתכם ומקום מגוריכם. לשירותכם איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

איך להסביר לבעלי שצריך להשקיע בזוגיות?

קראתי את השאלה והתשובות בנושא: "חוסר תקשורת" של רווש מיום 16/11/08 יש לנו 2 ילדים ומהלידה השניה (לפני 5 חודשים) אין לנו זמן לעצמינו. אני מרגישה חיה במרוץ. מרגישה אמא אך לא מרגישה אשה. אני מבקשת המון מבעלי: "אני רוצה לצאת איתך לבד. אפילו רק שעה בשבוע אבל בלי הילדים" . הוא לא מבין אותי למה זה חשוב לי. תשובתו: מה מפריעים לך הילדים? לדעתו,זה החיים. הילדים הם העיקר. קשה לי לגרום לכך שנצא יחד לבד ובכיף. אם כבר יוצאים (פעם בחודשיים) זה לקניות קצרות וגם אז הוא לחוץ לחזור לבית כי מאוחר וצריך לישון מוקדם כי מחר צריך לקום מוקדם וכו'... ואני מתחרטת שבכלל יצאנו. גם אני חושבת שהילדים הם העיקר, אך הזוגיות חשובה גם בשביל הילדים. אני מחפשת עיצה כדי שלא יהיה חמור יותר בטווח הרחוק. לפני כשבוע, ממש לא הרגשתי טוב וביקשתי ממנו שיבוא איתי לקופת חולים. הלכנו יחד. ואז הוא אמר: "ביקשת שנצא ביחד, לבד, בלי הילדים. הנה יצאנו!" אשמח לקבל עיצה מועילה ומעשית. תודה רבה מראש.

אל תקחי על עצמך את תפקיד ה"מחנכת"

מיכל יקרה שלום. קראתי בעיון את דברייך ודברי חברי המשיבים. אכן מקומם לאשה לראות שבעלה, הקרוב לה מכל, לא מבין לליבה ולא חש את צרכיה. אני מסכים שהוא צריך להבין, אבל בטוח שלא את תהיי המחנכת/מדריכה/מורה שלו. זה רק יקומם אותו עליך. מה כן? אני לא בטוח שיהיה קל לזמן אותו לטיפול, ולכן הייתי מעדיף שתגיעי איתו להרצאות מתאימות או לחוגי בית בתחום הספציפי. אשמח לכוון אותך בצורה ממוקדת בטלפון או במייל. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

הוריי חושבים להתגרש ....ייעוץ בדחיפות...

אוקיי,הורי נשואים מזה 30 שנה בני 56 ו-54 מזה כמה שנים הם רבים ולא מדברים לפרקי זמן ארוכים על דברים קנים ופעוטים אך לא מתמודדים עם הבעיות שלהם אלא רק מטאטאים הכול מתחת לשטיח הם גידלו 3 ילדים אותי בן 21 חייל משוחרר אחותי בת 28 נשואה עם ילד ועוד אח נשוי עם ילדה נכדים מדהימים בית נהדר חינוך מושלם לשלושתנו וערכים מופלאים שהעניקו לנו במהלך השנים, אמי דיברה בהתחלה על פרידה שהיא רוצה שאבי יעזוב את הבית לתקופה קתרה לראות איך כל אחד מרגיש אך שעימתתי אותם ביחד היא אמרה בבירור שהיא רוצה להתגרש יש לציין שהם מעולם לא ניסו תהליך של ייעוץ או גישור אלא רק השלימו לאחר הריבים וכאילו התעלמו ממה שהיה אבי שהיה איש צבא במשך המון זמן אדם מופנם ואדיש ואמא מאוד אנגרטית ולפעמים עצבנים אז לפעמים הם כמו חשמל ומים הוא מרגיש סמרטוט שלה בגלל הצעקות והעצבנות והיא מרגישה מנוצלת ולא מוערכת על העבודה שהיא משקיעה בבית ובעבודתה אני חושב שהבעיה העיקרית שלהם היא ששניהם לא מרגישים מוערכים מספיק, המצב הכלכלי מאוד קשה ואנחנו כבר כולנו בוגרים ורק אני נשארתי בבית ובקרוב אעזוב אותו הסיכוי שלהם למצוא בן זוג חדש שואף לאפס מה גם שייש תקופות בהם הם מסתדרים ונהנים ביחד אבל,הם לא יוצאים אין להם חברים הם כל אחד בעולמו שלו מכיוון שאין בניהםם שום סוג של תקשורת אני ואחייי הפצרנו בהם ללכת לטיפול זוגי וכל פעם הם "השלימו" בהחבאת הבעיה והתעלמות ממנה וכל הריבים שלהם על אותם דברים מכיוון שהם הולכים מסביב במקום להתעמת עם הבעיה חזיתית,השאלה שלי היא איך אני גורם להם להבין את זה ואיך אני גורם להם לא לפרק את המשפחה הזו כי כשאני אעזוב ישאר להם רק אחד את השני וזה הזמן שלהם להנות מהחיים ...איך אני גורם להם לעזור אחד לשני ....בבקשה..אני מרגיש שהכול מתפרק לי...

להביא את הצמאים לשוקת

ערן יקר שלום רב. קראתי בעיון את דבריך ואת דברי חברי המשיבים. עליך לחלק כאמור את המשימה לשניים. א. תמיכה פסיכולוגית מקצועית לעצמך. ב. הפניית הוריך לטיפול - ובאותה נשימה - איך עושים את זה? את תטיף להם, ואל תנסה להיות המטפל שלהם. הדרך הטובה ביותר להביאם לטיפול הוא רק אם תשדר להם את מצוקותיך, ספר להם איך תחוש אם חלילה יפרקו את החבילה, תעצים להם את הרגעים היפים בחייהם ואת חוסר הכדאיות לאבד את הכל. ספר להם על הסטטיסטיקות של "לילדי גרושים סיכוי להתגרש גם כן..". אל תדבר איתם על טיפול ממושך אלא 2 - 3 מפגשים, מכסימום. מטפל טוב ידע איך לנתב אותם במידת האפשר למוצא חיובי. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

ברצון שניהם ובשמחתם

אני חייבת לציין שמאז שקראתי את השאלה והתשובות אני פשוט בסערת רגשות ואני מוצאת את עצמי בוכה וכועסת!!! מדובר באשה שעברה טראומה בידי בעלה ובגלל זה כמה צפוי נגרם לה ריחוק ממנו והיא אומרת שבגלל זה היא לא מסוגלת ללכת למקווה ואפילו שהם בטיפול זוגי אך בכל זאת יש לה נקיפות מצפון. ומה שפשוט הכניס אותי לסוג של הלם זה שדווקא המשיבות הנשים לא מבינות את נפשה של אשה אחרת ודווקא המשיבים הגברים הבינו את המשמעות של קירבה אינטימית בלי קרבה נפשית. אני מדברת מתוך נסיון אישי בו התקרבתי לבעלי אפי' שלא רציתי כי כך אמרו לי שאני חייבת ככה מתנהגת אשה טובה מורדת ושאר ירקות ומה שזה גרם לי זה לשנוא את בעלי ולהגעל ממנו לגמרי עד שפיתחתי ואגינסמוס שהייתי צריכה טיפול ארוך ומתיש כדי לצאת מזה. אני חייבת לומר שההתרשמות האישית שלי היא שההנחיה של הבנות כאן נובעת ממקום דתי או משהוא כזה ומאוד שמחתי לקרוא את תשובתו המדהימה והמקצועית כמו תמיד של אלי בן סימון שהסביר את האסון שבקיום יחסים שלא מתוך רצון ומתוך אי רצון גם מהמקורות. "ברצון שנהם ובשמחתם" זה פשוט מדהים ומרגש. אבל הכי כואב לי זה שנשים לא מתחברות למצוקה שהיא מצוקה נשית מובהקת. אשמח מאוד לשמוע את דעתכן בעניין. כואבה וסוערת.

אין מצוה לעשות מיקס

כותבת יקרה שלום רב קראתי בעיון את דברייך, חזרתי וקראתי גם את מכתבה המקורי של אביגייל והמשיבים והמשיבות לפנייה. פנייה שהותירה אותך המומה , כדברייך. חיפשתי ולא מצאתי בתשובת אף משיב/ה הכוונה או המלצה לקיום יחסי אישות שלא מרצונה רק ללגיטימציה לקרבה כרצונה.. נראה לי שעשית איזשהו מיקס קל בין חובת הטבילה לבין קיום יחסי אישות. זה לא מחייב את זה, וכמובן שחובת הטבילה לא מחייבת קיום יחסי אישות. ברור לי שהדברים שעברו עלייך אישית בעבר, מעוררות תחושות וזכרונות לא חיוביות, וממילא מקדם הרגישות לנושא- גבוהה. סוג התשובות שאת קיבלת, כדברייך, שונות מהתשובות שניתנו לאביגייל. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

תשובות לשאלות

בס"ד שקלתי ברצינות כמה מן השאלות שנשאלו כאן ויש לי מספר תשובות: א. אני חושבת שאני יודעת את סיבת "הזדקנותו" של בעלי שהחלה לאחר הלידה השלישית והיא: שלידת תינוק וגידולו מן הסתם דורשת את מלוא הכוחות של האם בעיקר כשהתינוק סובל מכאבי בטן קשים במשך שנתיים. אז סליחה שלא היה בי הכוח לבעלי. ואני מכירה את העצות לגבי לקיחת עזרה חיצונית. זה לא עובד אצל "תפרנים" שגם בני משפחתם לא יכולים או רוצים לעזור. חוץ מזה אולי יכולה להיות אפשרות גם שבעלי אולי צריך להבין ולקבל את זה ולעזור קצת חלילה?! ב. למה אני מלכלכת את שמו?- אולי מישהוא יכול לאמר לי אם אפשר לקרוא לאדם בשם אחר מאשר- אגואיסט,שבמצב של צנע כלכלי ,שבטח אף אחד מכם לא מאמין שקיים,אינו משנה מהרגלי הצריכה שלו מאומה ולא משנה כמה פיות רעבים לידו. ומה ההגדרה לאדם שעובד רחוק מהבית שאינו נענה להפצרות אישתו לחזור כי היא בהריון וסובלת כאבים וחוששת לאבד את העובר שבסוף אכן אבד לו.? בטח אדם צודק שאשתו מפלצת. האם אדם סימפתי הוא זה שמחייך פעם בחצי שנה, זורק הערות כמו רס"ר ואז נעלם בלי לאמר לאן? ג. למה אני נשארת איתו בכל זאת? זה לא הכסף כי אין לו. הוא גם ישן הרבה יותר ממני ביממה אז זה לא שעות שינה. כנראה שאני פשוט לא רוצה להתגרש. בשבילי זה כישלון ולא פיתרון. ואולי בגלל שאני לא שוכחת את הזמנים הטובים שכן היו ועדיין יש בי תקווה שהם עוד ישובו. אני לא רוצה לוותר. אבל גם אי אפשר לחיות עם אדם שמנפנף באמרותיו של שלמה המלך כאישור על הסרת כל אחריות מעצמו ועל התבצרות רוחנית סטטית. וגם לי יש שאלה- אם האישה היא האחראית הבלעדית להתנהגות הבעל והבית ובידה המפתח לשינוי אז מדוע בבראשית הקב"ה בא בטרוניה תחילה לאדם ולא לחוה? מה הוא לא ידע שאדם היה "קורבן הפיתוי של אישתו?" היה צריך לפנות ישירות לחוה וזהו.אולי בגלל שבסופו של דבר הגבר הוא זה שצריך לשאת באחריות ולתת דין וחשבון? אולי גם הוא צריך לעשות השתדלות ולשנות קצת? ולא להתחבא כל הזמן מאחורי אישתו אלא לעמוד מולה. ואגב, אני כן שמחה! כי כל יום אני מתקרבת לשם יותר. וככל שיענו אותי כן אתרבה וכן אפרוץ!

יש פתרונות ועליך ליישמן

ימימה יקרה, קראתי שוב את שלושת כתבייך לפורום ואת תשעה עשר (19) תשובות חברי המשיבים/ות. אם שמת לב כולם מבינים ללבך ומאמינים כי קיימים פתרונות. כולם גם מאותתים לך שעליך להגיע ביחד עם בעלך לטיפול או לפחות לפנות למשיבים/ות בטלפון. אנו מידי יום נפגשים במקרים כאלו ומצליחים ברמה כזו או אחרת להיטיב עם בני הזוג אם ובמידה ויואילו לרצות ולקבל את עזרתנו. הפורום באינטרנט יכול לתת טיפים וסיוע כללי , אבל לא לזה אתם זקוקים. ולכן טוב תעשי אם תיוועצי עם מי מהמשיבים/ות ותקבעו פגישה ומובטח לך שתראי ותחושי שיפור. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

אלימות במשפחה

שלום אני בת שלושים+-\, אנו נשואים 8 שנים עם 4 ילדים. אף פעם לא ליקקנו דבש, וקשה לכנות את הנישואים שלנו אידיאלים (וויכוחים אין סופיים ומריבות קשות). בשנתיים האחרונות התחילה הזוגיות שלנו לסבול מאלימות של ממש. ויכוחים לוהטים שמתדרדים לכדי הרמות ידיים, מכות וגרימת נזק לחפצים האחד של השני. אני חייבת לציין כי בעלי בד"כ טיפוס נינוח ורגוע, עוזר, מקשיב ואבא לדוגמא. אך כשאני מרגיזה אותו, הוא מסוגל להעיף אותי מהחדר ולנעול את הדלת (העפה פיזית, לתפוס ולזרוק...) או להכות אותי בחוזקה עד כדי יצירת סימנים על הגוף. למען ההגינות, וגם כדי לקבל ייעוץ נכון, אני חייבת לציין כי ההרגזה היחידה שמוציאה אותו משיווי משקלו היא הטחת עלבונות בהוריו. לצערי, גם אני לא שולטת על הפה... אני יודעת שאנו זקוקים לטיפול. השאלה שלי היא אחרת. בכל מקום אני נתקלת באימרה כי "יש לברוח עם המכה הראשונה..." אני מבינה כי הבסיס לאימרה הזו היא האמונה כי אדם שהיכה פעם אחת חזקה עליו כי יכה פעם נוספת, ובעצם אין תקווה. אני שואלת: יש תקווה?!

כל אחד מתקשר לפי הכלים שלו

מירי יקרה שלום אכן מאד לא נעים לחוש מאויימת ואפילו נפגעת רגשית ופיזית ודווקא ע"י בן זוגך. טוב שאת מצליחה לזהות את גורמי הכעס אצל בעלך, ועוד יותר טוב שהגעת למסקנה כי אתם זקוקים לטיפול. משפטים ואקסיומות מהסוג שהזכרת יכולים רק לקלקל את סיכויי התיקון, ולכן חבל לך להתמקד בהם. לא בהכרח שאם בן זוג מכה אז האלימות המוסתרת בו תתפרץ שוב. בפרט כשציינת שבעלך בד"כ נינוח. נתקלנו כבר במקרים בהם אוצר מילים דל של אחד מבני הזוג העלה את רמת האלימות מצידו. כשקיבל כלים (מילוליים ) ולמד להתבטא במילים לא בידיים התחלנו להוריד את רמת האלימות שלו. סייענו גם לבני זוג לצמצם את מחוללי הכעס אצל בן זוגם. יכולים להיות גם סיבות אחרות, שיזוהו במהלך הטיפול הזוגי, ויטופלו בהתאם.. ולכן טוב תעשו אם תגיעו בהקדם לטיפול זוגי שם יאבחנו את גורמי האלימות וגם יתייחסו לתקופה של ה"טרום אלימות" , תקופה בה "לא ליקקתם דבש", כדברייך, תקופה כזו יכולה להיות גורם מעצים ומחריף לשחיקה בחיי הנישואין, ויתנו לכם כלים לשיפור האוירה והזוגיות בבית. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

איך לשמור על נפשו של ילדי שלא תיפגע ועל מצבו הרוחני?

בוקר טוב, מאד קשה לי להגדיר את הבעיה שלי, מכיוון שהיא מורכבת מהמון בעיות שמהוות בעיה אחת וגדולה עבורי: דאגה למצבו הנפשי והרוחני של ילדי בן הכמעט עשר בעקבות מצבו הנפשי והפיסי של בעלי. ואני אסביר: בעלי בן אדם מאד מורכב. מצד אחד הוא הבן אדם הכי נחמד עלי אדמות והכי מבין, והכי מתקשר וכולם אוהבים אותו ומעריצים אותו. אך מצד שני, הוא הבן אדם שהכי לא אוהב לשמוע משהו מנוגד לדבריו בעניינים שעקרוניים מבחינתו, וקשה מאד להביע רגשות בפניו המרמזים על משהו שלא בסדר אצלו. בנוסף, הוא נמצא במצב נפשי קשה מאד עקב סיבות לא מעטות ומצבי הרוח שלו נעים בין מצבים קשים בהם לא ניתן כמעט לדבר לידו ולא ניתן לנחש איזה דבר יגרום לו להתרגזות קשה, ובין מצבים שהוא כ"כ נחמד שזה תענוג להיות לידו. אני עוד איכשהו חיה עם המצב המבלבל והמותח הזה, למרות שאני גם על סף התמוטטות נפשית, מכיוון שעקב אופיו גם אינני יכולה להגיד לו מה אני מרגישה, וגם אינני יכולה להראות לו חס ושלום מה שאני מרגישה, כי אז זה יגרום לו למתח רב ואף לעילה למריבה איתי. לכן, אני משדרת רוב הזמן שאני מבינה אותו ואני עושה כל מאמץ לתת לו את כל התמיכה לה הוא זקוק. אך בתוך תוכי אני עצובה, לפעמים כועסת ואף מרחמת עליו. כי אני רואה שהוא מתייסר עם עצמו על התנהגותו, אך כמו שזה נראה, אין לו שליטה על כך, זה פשוט כאילו השתלט עליו השטן. יש לציין שהוא לא מפעיל טרור קולי בבית או חלילה הרמת ידיים, אך הטרור שהוא מפעיל הוא טרור שקט. פשוט מרגישים את זה. הסיבה שאני פונה, למרות שאני לא רגילה לדבר ולהתייעץ, היא שאני דואגת לשלום ילדיי. יש לי תאומים בני כמעט 10 ובנוסף 2 ילדים בוגרים מנישואים קודמים של בעלי, שגודלו על ידי בעלי ועל ידי מאז שהצעיר ביניהם היה בן 11. כיום בן אחד התחתן ועזב את הבית, והבן השני חייל בסדיר. גם עם החינוך שלו איתם לא היה קל, אך הם כבר בוגרים היום ואני נשארתי עם הבעיה של התאומים. ובעיקר של הבן. יש לי בן עם נשמה גבוהה מאד, עם הצלחה אדירה בלימודי התורה ובכלל ילד מוצלח כזה. ואני מלאת פחדים שמא חלילה בעלי יהרוס את נשמתו הטהורה ויהרוס לו את יראת השמים שיש לו ואת הרצון שלו להתפלל (שגם ככה זה לא פשוט שילד בגיל כזה ירצה ללכת לבית הכנסת ולהתפלל). בעלי לא קם הרבה לבית הכנסת בימי שבת (וזאת עקב כל הסיבות שרשמתי מעלה) אך כשהוא קם והילד רוצה ללכת איתו (אני מאמינה שזאת כדי לרצות אותו) פתאום קורה משהו מאד שטותי שגורם לבעלי להתרגז ברמות קשות במיוחד, והוא מתחיל לנזוף בילד ולהגיד לו דברים מאד לא נעימים, ולאיים עליו בכל מיני איומים (שבדרך כלל לא מתגשמים) ו"להעניש" אותו בכך שהוא לא לוקח אותו וגם לא ייקח אותו על פי איומיו לבית הכנסת. הוא גורם לילד להרגיש נורא עם עצמו ואף ללכת לחדרו לבכות (בשבת) ולהרגיש כלפי אבא שלו דברים קשים במיוחד (ולצערי גם צודקים). אני כל כך מבינה את הילד שלי ברגשות שלו ובתחושות שלו, ומצד שני אסור לי להראות לו זאת כדי שלא לצאת נגד בעלי. אני קרועה בליבי ודואגת מאד מאד. מה יקרה עם הילד שלי שיגדל כך? האם הוא לא יאבד את כל רצונו ללכת לבית הכנסת? האם השבת תהיה בשבילו חלילה משהו נוראי ולא קדוש? כי כיום השבתות אצלנו בבית מאד לא נעימות.אני הגעתי למצב, שעד כמה שזה נשמע נורא, מעדיפה את ימות החול ולא את השבתות. כי בימות החול בעלי מגיע בשעות הערב המאוחרות הביתה, והדברים די זורמים. אך בשבתות שהוא נמצא בבית כל הזמן יש מתח עצום וכל מה שחלמתי עליו בתחילת דרכי בתשובה (לפני כ- 11 שנה) פשוט נתגלה כאשליה. בראשי אני מריצה כל הזמן את תמליל השיחה אותו אני אערוך עם בעלי על כך, אך לא מוצאת את האומץ לזה, ונמצאת בתחושה כל הזמן שדברי לא יתקבלו על ליבו ואולי אף יחמירו את המצב. מה אני עושה? איך אני שומרת על הילד שלי שלא תהרס נפשו ולא תהרס דרכו בדרך השם??? מה אני עושה בשבת הקרובה? אני מתכוונת להגיד לילד שפשוט לא יקום בבוקר מוקדם מהמיטה ושלא ינסה אפילו ללכת עם בעלי לבית הכנסת. אני מעדיפה כך, עם כאב לב עמוק, מאשר מהומה על לא מאומה כבר משבת בבוקר, שמושכת אחריה כמובן מתח נוראי ומרירות לאורך כל השבת. אך ברור שזה לא פתרון לטווח ארוך. סליחה שכתבתי מייל כ"כ ארוך, אך באמת שהכתוב כאן הוא חלק קטן מאד מכל מה שיש לי להגיד. ניסיתי לכתוב את העיקר כדי שתוכלי להבין את בעייתי. תודה מראש על הסבלנות והנכונות לעזור

יש לבעלך חברים?

רותי יקרה שלום אכן מכתב מרגש, ומבטא את הקושי בו אתם שרויים. לאחר שקודמי התייחסו לדברים בצורה דומה להתייחסותי, הייתי מוסיף לך רק כיוון חשיבה נוסף. הקטע הקשה יהיה לשוחח עם בעלך על בעייתו ולהביאו לטיפול. ציינת בתחילת דברייך כי בעלך הבן אדם הכי נחמד עלי אדמות והכי מבין, והכי מתקשר וכולם אוהבים אותו ומעריצים אותו. אם כך אולי יש לו רב/ חברותא/ קרוב משפחה או משפיע אחר, דבר שלא שמענו עליו בדבריך, ואולי ניתן לרתום את אותו משפיע לעניין. הוא ידבר עם בעלך מנקודת ראותו , ללא קשר לבעיות שבבית ויציע לו להגיע לטיפול. אם הדברים יהיו מתואמים ומתוזמנים המשימה הקשה תרד ממך. אשמח לסייע בתדריך של המשפיע, ומשם תמשיכו לטיפול הרלונטי. בברכה וינברגר גבריאל

האם כדאי להכיר

אני בחורה בת 34, אקדמאית, הציעו לי בחור בגיל 38 הוא עובד במפעל, ומה שאמרו לי עליו שהוא איש טוב יש לו לב טוב אבל הוא לא מלומד (גם לא רוצה טוב לו כך) אני ממש מתלבטת עם כדאי לי להכיר אותו. ראשית כי נמאס לי להכיר עוד אחד ועוד אחד זה ממש קשה ואם מראש אין קשר אז למה בכלל לצאת שנית מאוד חשוב לי שיהיה לי עם מי לדבר, אני רוצה אדם עם ראש פתוח רחב אופקים (לא רדוד). אני לא בטוחה שעם בחור כזה (שהוא בטוח בחור מאוד טוב רק שצריך להתאים) אני אמצא קשר, נושאי שיחה. בעצם בגילאים כאלו הקשר הוא די שכלי. מצד שני אני חושבת בעצם מה חשוב בקשר? עם הוא איש ביתי עם לב טוב אולי אני צריכה להגיד לעצמי: די! תלכי על זה, תנסי לבנות איתו קשר, בכל זאת אני כבר לא מאוד צעירה ואני מאוד רוצה בעז"ה משפחה וילדים. אני מאוד אשמח אם תכוונו אותי למה צריך לשים יותר דגש בקשר, האם כדאי לי להכיר אותו, האם נראה לכם שיש לזה סיכוי לקשר כזה? תודה שירי

הגדרת ציפיות לפני המפגש

לשירי שלום וברכה טוב שאת מעלה את תמיהותייך והתלבטותך עוד לפני המפגש עם המועמד. אחרי שנפגשים הדברים קשים יותר. כמו קודמיי גם אני חושב שהגדרת ציפיותייך לפני המפגש חשובות לך. תני לציפיות שאת מגדירה לעצמך גם דרגות חשיבות. חלק מהפרמטרים יוגדרו כהכרחיים, חלקם חיוניים וחלקם טוב שיהיו.. אחד הפרמטרים שאני נוהג להציע לזוגות זה לשאול את עצמם האם איתו אוכל לגדל ולחנך את ילדינו המשותפים כמו שאני רוצה? וגם הוא ישאל את עצמו, האם איתה אוכל גדל לחנך את ילדינו כמו אני רוצה ? הפערים שציינת אינם מהותיים, ולכן אם ביתר הפרמטרים המועמד יהיה מתאים בעינייך, שווה להמשיך בשידוך. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

תשובה לשאלה יש לבעלך חברים?

שלום לוינברגר גבריאל, יש לבעלי חברים וגם יש לנו רב. אך לצערי, בעלי כבר מיואש גם מהרב שלנו, למרות שהוא איתו כבר עשרים שנה, לפחות. והלך אחריו באש ובמים. לכל אורך השנים תמיד הקשיב לו ועשה בדיוק כדבריו. אך תקופה ארוכה מאד שבעלי כבר לא מתייעץ איתו ואף אני כבר לא מדברת איתו, בעקבות כך שבעלי כבר כמעט ולא מדבר איתו. הוא חש שהוא ננטש על ידי הרב שלנו, וכבר לא מקבל ממנו סיוע או תשובות אמיתיות. לאור התקופה הקשה שהוא עובר. בזמנו, כשהיו לי בעיות בשלום בית הייתי מתקשרת לרב שלנו והוא היה אומר שיסתכל בספרים ויעשה תיקון שהכל יסתדר ושאני לא אדאג. הוא לא ממש התעסק בעניינים שבינינו. רק כשהמערכת בינינו היתה על סף קריסה, הוא היה קורה לנו ועושה בינינו שלום בית בסגנון של " אתה תעשה מה שאני אומר לך לעשות"? "את תעשי מה שאני אומר לך לעשות?" "אז תגיד לה שאתה אוהב אותה וסולח" "תגידי לו שאת אוהבת אותו וסולחת לו" וזהו. כך היו נפתרות הבעיות לאותו הזמן. ועם חבר - לא בא בחשבון לדבר, כי בעלי מתנגד לכך שאחרים ידעו מה שקורה אצלנו, והדבר יכול להיות מסוכן. כך שדי נותרתי לבדי עם הקב"ה. אני יודעת שלדבר איתו על טיפול לא בא בחשבון. כי הוא אינו מבין שאנו זקוקים לטיפול. מבחינתו הזוגיות שלנו בסדר. רק הוא יש לו בעיות, שהוא מנסה מאד להתגבר עליהם.

התמקדנו ברב

שלום לך רותי רק כעת קראתי את פנייתך הממוקדת אלי ואני עונה לך . בתשובתי הקודמת, חיפשתי מועמד בין חברי בעלך , מועמד כזה שיוכל לנתב אתו ביוזמתו לטיפול אישי. זאת על מנת להשאיר אותך מחוץ לתמונה כדי לא לגרור תגובות נזעמות מצד בעלך. אמנם ציינתי את הרב כאחד מהמועמדים האפשריים, אבל לא היחידי. ישנן אפשרויות מקוריות נוספות, אשמח לסייע בהן. אודה אם תדברי איתי בטלפון מחר בשעות לפנה"צ. 052-3317444. היי רגועה, בע"ה תחלצי מהמצב בו את נמצאת. בברכה וינברגר גבריאל

התלבטויות

אני אברך נשוי למעלה מ 20 שנה ואני נמצא בהתלבטות קשה הואיך ומסיבות שונותשאינן תלויות בי אין אני רואה ברכה בלימודי הן מבחינהת כמות (חוסר ניצול זמן) וק'ו מבחינה איכותית ולא הגעתי לשום הישג כלשהו בלימוד ובודאי לא מעין השאיפה שהיתה לי בתחילה, ואני מוצא עצמי ריק הן מתורה הן מדרך ארץ (מלאכה) והזמן חולף לריק, כשאני מנסה להסביר לאישתי את המצב בכולל דוחה אותי בכל מיני טענות כגון מה עושים אחרים...? וכו' אינני מעונין לדבר על אחרים מחמת לשוה"ר, לפני כמה שנים התחלתי להתעסק בתשמישי קדושה תוך כדי הלימוד בכולל דבר שנתן לי חוץ מהכנסה כספית בעיקר סיפוק נפשי מזיכוי הרבים והתעסקות בקודש אך, מחמת דרישות של אישתי והפרעות מצידה נאלצתי לעזוב מתוך כעס. בשנה האחרונה יש לי אפשרות ללמוד מקצוע מכובד על חשבון ביטוח לאומי כיוון שנעשתי נכה, אך היא מתנגדת לי לכל דבר וכבר זמן רב שאני הולך מתוסכל הן מצד אחד על השנים הרבות שהלכו לריק וגם עכשיו היא נועלת בפני כל אפשרות לשינוי וזה רודף אותי יום יום , ההרגשה רעה מאוד ואיני יודע מה לעשות?! ואני שואל האם זכותה למנוע ממני כל דבר והרי לשיטתה אני נדון לסיים את חיי בלא כלום. ומיותר לציין שהיחסים בבית לגמרי לא תקינים כל אחד חי לעצמו וגרוע מכן שמריבות לא חסרות כעס, שינאה, וכו' וכל זה גם בפני הילדים 2 שלומדים בישיבות וכבר כמעט יצא לפועל גירושין רק שנמנעתי מכך מסיבות מסוימות היא אינה מנסה להבין אותי או לבוא לקראתי רק שאשאר בכולל כי כך נח לה. אבקש מכם עיצה מה לעשות? האם זכותי או חובתי להתעקש עד הסוף ולא לוותר ?

קודם נתקן אוירה משפחתית ורק אח"כ מיצוי עצמי

לפנחס היקר שלום אני קורא מתוך דבריך את המצוקה. אל חשש, אם תפעל נכון, יש תקווה ופתרון. למרות שמתוך דבריך ברור שאתה צודק וברור שאתה חייב למצות את עצמך ורק אז תרגיש טוב, לא הייתי מציע לך לפעול בדרך זו. לא שמעתי ולא זהיתי מדבריך את הסיבות להתנגדויות של אשתך, ניסיתם אי פעם לשוחח כמו שהציעו קודמיי? סיבות ההתנגדות נובעות מתפיסת עולם, או "מה יגידו.."? נסה לפתח אוירה חיובית בבית, אוירה של הקשבה הדדית וכיבוד הזולת. אם תצליח לבד, כי שהציעה קודמתי, מה טוב, אם לא, עדיף שתיעזר במומחי ינר שישמחו לסייע לך . באוירה החיובית שתיווצר קל יותר יהיה לך להעביר החלטה מנומקת, מאשר בשיטת "מגיע לי", "זו זכותי" וכ"ד.. מיותר לציין את הרוחים הנוספים משיפור האוירה בבית הן לילדים והן לזוגיות. איחולי ברכה והצלחה שבת שלום וינברגר גבריאל

התלבטויות

אני אברך נשוי למעלה מ 20 שנה ואני נמצא בהתלבטות קשה הואיך ומסיבות שונותשאינן תלויות בי אין אני רואה ברכה בלימודי הן מבחינהת כמות (חוסר ניצול זמן) וק'ו מבחינה איכותית ולא הגעתי לשום הישג כלשהו בלימוד ובודאי לא מעין השאיפה שהיתה לי בתחילה, ואני מוצא עצמי ריק הן מתורה הן מדרך ארץ (מלאכה) והזמן חולף לריק, כשאני מנסה להסביר לאישתי את המצב בכולל דוחה אותי בכל מיני טענות כגון מה עושים אחרים...? וכו' אינני מעונין לדבר על אחרים מחמת לשוה"ר, לפני כמה שנים התחלתי להתעסק בתשמישי קדושה תוך כדי הלימוד בכולל דבר שנתן לי חוץ מהכנסה כספית בעיקר סיפוק נפשי מזיכוי הרבים והתעסקות בקודש אך, מחמת דרישות של אישתי והפרעות מצידה נאלצתי לעזוב מתוך כעס. בשנה האחרונה יש לי אפשרות ללמוד מקצוע מכובד על חשבון ביטוח לאומי כיוון שנעשתי נכה, אך היא מתנגדת לי לכל דבר וכבר זמן רב שאני הולך מתוסכל הן מצד אחד על השנים הרבות שהלכו לריק וגם עכשיו היא נועלת בפני כל אפשרות לשינוי וזה רודף אותי יום יום , ההרגשה רעה מאוד ואיני יודע מה לעשות?! ואני שואל האם זכותה למנוע ממני כל דבר והרי לשיטתה אני נדון לסיים את חיי בלא כלום. ומיותר לציין שהיחסים בבית לגמרי לא תקינים כל אחד חי לעצמו וגרוע מכן שמריבות לא חסרות כעס, שינאה, וכו' וכל זה גם בפני הילדים 2 שלומדים בישיבות וכבר כמעט יצא לפועל גירושין רק שנמנעתי מכך מסיבות מסוימות היא אינה מנסה להבין אותי או לבוא לקראתי רק שאשאר בכולל כי כך נח לה. אבקש מכם עיצה מה לעשות? האם זכותי או חובתי להתעקש עד הסוף ולא לוותר ?

תיקון כתיב/הקלדה

בתשובתי נשמטה האות פ' במילה כפי . צ"ל: "כפי שהציעה קודמתי" ג.ו.

ההורים של אשתי

אנחנו נשואים 4 שנים ויש לנו 2 ילדים בני 3 ו1.והמשפחות שלנו שונות לחלוטין,את זה ידעתי והכרתי עוד כשהכרנו רק שחלו שינויים. במשפחה שלי נתנו לי כל הזמן הרגשה שאני מספיק בוגר להחליט, בייעוץ כמובן עם ההורים והשתדלו לשמור כמה שיותר על העצמאות שלי,במשפחה של אשתי המצב בידיוק הפוך ,אם ההורים(או לייתר דיוק האמא) לא מסכימים לצעד שהילד עושה הם יעשו הכל בשביל לעצור אותו. היה להם מריבה עם האחות הבכורה לאחר שהתחתנה והאמא פשוט חתכה איתה ולא רוצה יותר לדבר איתה עד שתסכים לקבל את דעתה,כך שהיא לא ראתה אותה כ5 שנים.לנו מאז החתונה היו כמה חיכוכים עם האמא אך אשתי ואני בהמון עבודה וסבלנות ובמחיר לא קטן של ויכוחים ודיונים רבים אודות התערבותה(כל זה בשנה הראשונה לנישואים) הצלחנו ליצור מצב יציב איתה במשך שלוש שנים. למשל אמרנו לה שאנו באים שבת אחת לחודש והיא קבלה זאת.לאחרונה אני מרגיש שאני מאבד את אשתי,ואין לי כל ספק שחלק לא קטן מדעותיה מעוצב על ידי אימה,בין בחינ וך הילדים ובין במקום המגורים ובעוד נושאים,פתאום היא רוצה יותר ליסוע להורים שלה והיא לא מוכנה ליסוע לשלי ועוד ועוד. כל פעם שאני מעלה את הנושא הזה לדיון היא לא מוכנה לשמוע על האפשרות הזאת ,שאמא שלה עומדת מאחורי העניין.ומיבחינתה גם אם זה נכון ,כיוון שאמא שלה רוצה את הכי טוב בשבילה אז זה הדבר בנכון לעשות .היא לא מצליחה לעשות את הניתוק בין רווקות לזוגיות. אני די מיואש מהנושא וכדי לא ליצור ויכוחים מיותרים אני פשוט מסכים לרוב הדברים או מנסה להתנגד והיא פשוט נלחמת על דעתה ואין לי ספק שזה מתוך פחד מהמחיר שהיא תצטרך לשלם עם אמא שלה אם היא לא תקבל ותקיים את דעתה,ואני מתוך רחמים על אשתי שברור לי שהיא עומדת באמצע בד"כ מסכים. אבל אני יודע שאנחנו לא על הדרך הנכונה ושלא אוכל להחזיק כך מעמד לעולם,אבל כל הניסיונות להבהיר את הבעייתיות כשלו. אשמח לקבל כל עצה שתאיר את עיני בנושא.תודה!

קשר עם משפחת המוצא על חשבון הקשר הזוגי

אליהו היקר, שלום. המערבולת הרגשית בה אתה נתון, ברורה. כבר בפרשת בראשית התורה מבהירה לנו "על כן יעזוב את אביו אמו ודבק באשתו.. ". המצב הנורמאלי הוא, שבשנה הראשונה בה הזוג בונה ומעצב את תא המשפחתי החדש, הקשר עם ההורים מתנתק בהדרגה, ע"ח הקשר בין בני הזוג, שהולך ומתהדק. לעיתים יש "באג" והקשר נשאר "תקוע" עם מי מההורים, וממילא זה בא ע"ח הקשר החדש שלא מצליח להירקם. באמת מצב לא בריא ולא רצוי. ישנן מספר סיבות שיכולות לגרום להמשך הקשר הכפייתי, וכמספר הסיבות, מספר הדרכים להתמודדות. סיפרת לנו שתכונת ההשפעה וכפיית הדעות של חמותך חוזרת על עצמה עם אחים נוספים, סיפרת גם כי משפחות המוצא שלכם שונות. לעיתים השוני במשפחות המוצא יכול להיות אחד הגורמים לרצון של הורה לשמר על ביתו/בנו מפני החתן השונה.. כמובן שזה לא בא מכוון בריא, אבל אנו נתקלים גם בתופעות כאלו. הטיפול המוצע, לא יכוון לחמותך, למרות שמדבריך מרכז הכובד של הבעיה הוא אצלה, הטיפול יוצע דווקא לבני הזוג שיצטרכו ללמוד ולהתמודד עם התופעה, ולמזער נזקים, בדיוק כפי שלדבריך עשיתם בעבר עם צמצום ביקורי השבת בבית חמותך. נסה לשוחח עם אשתך באוירה טובה ובשעת רצון, אל תטיף לה חלילה על העדפת חמותך על חשבונך, אלא הצג לה את מצוקתך, בדיוק כפי שהצגת לנו בשאלתך, אמור לה שאתה אוהב אותה ואתה חושש לאבד אותה, חישבו ביחד על פתרונות אפשריים. אני בטוח שתמצאו את הדרך להתנהלות נבונה הן מול אימה, והן בינייכם. אם אתה חושש שלא תצליח לנהל שיחה כזו בעצמך, אני מושוכנע שצוות יועצי ינר ישמחו לסייע לך. איחולי ברכה והצלחה לשירותך וינברגר גבריאל

איזה בחור להכיר

שלום יש לי שאלה/בעיה אולי קצת מוזרה בעיניכם אבל זה האמת אני לא יודעת איזה בחור אני רוצה. כשמציעים לי בחור ישיבה לומד כל היום או חצי יום אני מנסה אבל גם כשמציעים לי כיפה סרוגה וזה נשמע לי אני גם מנסה ונפגשת. אני אספר קצת על עצמי למדתי במוסדות של דתי לאומי ובתיכון בחרדי. אז אני די בין העולמות האלה. מצד אחד אני רוצה בית של תורה ושבעלי ילמד אבל מצד שני אני עצמי לומדת באוניברסיטה וכן חשוב לי תחומי ענין פתיחות ידע. אני מקווה שהצלחתי להסביר את הבעיה שלי ואני מאוד רוצה אם תוכלו לתת לי עצה הכוונה איך אני אדע מה טוב לי איזה סוג של בחורים אני צריכה להכיר, כך אי אפשר להמשיך זה כאילו אני יכולה להכיר את כולם אבל בעצם אין לי כלום. תודה לכם, עברתי על כל מיני שאלות בפורום הזה ושתדעו אתם מאוד עוזרים.

אל חשש מצבך טוב המשיכי במפגשים המגוונים

לאסנת שלום וברכה. בשאלתך את מציינת שיש לך שאלה/בעיה. תרגישי בנח מצבך מצויין תחושתך לגיטימית ואת אפילו בעמדת ייתרון ואסביר. המחקר אומר כי ככל שיש התאמה יותר ממוקדת בין מקורות המוצא ועמדות בני הזוג, הסיכויים לנישואין מוצלחים טובים יותר. וממילא ככל משהפער גדול יותר, גם הסיכויים לנישואין מוצלחים, קלושים יותר. ממילא אצל מועמדים לשידוכין ממגזר ספציפי וממוקד, יש לאתר בני זוג לשידוך מאותו מקור ממוקד (פוטנציאל דל יחסית). וככל שהמקור שלך מגוון יותר ופתוח יותר, ממילא הפוטנציאל למועמדים המתאימים רחב יותר. ולכן טוב את עושה שאת נפגשת עם מגוון המועמדים שבתחום שהגדרת מהדתי הלאומי הקובע עיתים ועד למועמד החרדי שתורתו אומנותו. הגדירי לך את עקרונות הברזל החיוניים כפי שהציעו קודמי , וה' יהיה בעזרך למציאת זיווגך המתאים מהמקור הקדוש. ותזכי בקרוב לבשורה הטובה ולהקים בית כשר ונאמן בישראל. ברכת בשורות טובות וינברגר גבריאל

בעיות בזוגיות

לפעמים אני ממש מרגישה שנמאס לי כבר מבעלי. הוא בעל טוב, אוהב ואכפתי, אבל לפעמים הוא פשוט לא נותן לי לחיות, אני מרגישה כמו בכלא! הוא לא נותן לי לישון - אני הולכת לישון לפניו, וכשהוא הולך לישון (משהו כמו 2-3 בלילה, לפעמים אפילו אחרי) הוא בא ומעיר אותי ומתחיל להתקרב אלי לחבק ולנשק אותי, אני אומרת לו שאני עייפה ואני רוצה לישון אבל הוא לא מניח לי. בסוף אני מאבדת את סבלנותי והוא נעלב והולך למיטה השנייה, ואז אני צריכה להתחיל לרצות אותו ולעשות כל מה שהוא רוצה (פירוט בהמשך). ובסוף יוצא כמובן שאני גם לא ישנה וגם צריכה לעשות עוד דברים שאני לא רוצה. לפעמים אני פשוט לא מנסה לרצות אותו וחוזרת לישון כי אין לי כבר כח. הדבר הזה קורה כמה פעמים בלילה, גם כשהוא מתעורר באמצע הלילה או בבוקר ואני עוד ישנה. בנוסף, כשאני נידה, הוא פשוט לא מצליח לשמור על ההרחקות. הוא כל הזמן נוגע בי. אני מנסה לומר לו שנשתדל לשמור אז הוא אומר בסדר אז נשמור שעה שעתיים ביום, קשה לי יותר מזה.. והוא כל פעם רוצה שאני אראה לו שאני רוצה אותו כי הוא מרגיש שאני לא רוצה אותו, ואז אני צריכה לעשות כלמיני דברים שממש לא בא לי לעשות, כמו להיות איתו אפילו שממש אין לי חשק, או לגעת בו בצורה מאוד ספציפית שהוא אוהב ואני ממש לא, ולומר כלמיני דברים שהוא אוהב לשמוע ולעשות מן הצגה שלמה בשביל שירגיש שאני רוצה אותו. וכמובן שגם כשאני נידה אני צריכה לעשות את זה, גם אז אין לי את החופש והמרחב שלי ואני צריכה להראות לו שאני רוצה אותו. אני ממש ממש ממש שונאת את זה, מילא לעשות דברים שממש לא בא לי, אבל עוד להראות כאילו אני נהנית וממש רוצה לעשות את זה.. אם אני אומרת שאני לא רוצה ולא בא לי אז הוא אומר שאני לא רוצה אותו ונעלב ואז אני צריכה לרצות אותו ובסוף יוצא שאני עושה את מה שהוא רצה. עוד משהו - כל פעם כשאני מבשלת או מסדרת או עושה משהו, הוא בא ומתחיל לגעת בי. אני אומרת לו שאני רוצה לסיים אבל הוא לא מקשיב. הוא יודע שאני שונאת שהוא עושה את זה! כבר כמה פעמים אמרתי לו שכשאני באמצע משהו שיתן לי לסיים.. אבל זה לא מזיז לו. מה אפשר לעשות?

הגדירו את הדברים ברוח חיובית

כותבת יקרה אני חש את תחושת הניצול שאת משדרת. לדברייך במניפולציות שונות מביאים אותך למקומות שאת לא חפצה.. הואיל ואת היא הפונה אלינו ולא בעלך, מיותר לתת ציונים והמלצות לבעלך, אנסה להתמקד בך. אני מסכים לדעה שבעלך זקוק ליותר חיבה מצידך, והוא גם מפגין את זה, אלא שהוא לא מוצא את העיתוי והדרך. הייתי ממליץ לך ליזום שיחה פתוחה בנושא, הסכימי איתו בדברייך ואת תתקפי. פתחי במשפט כמו: "אני יודעת שאתה מצפה ליותר חיבה ממני, וגם מגיע לך.. אולם.." וכאן הכניסו ביחד למסגרת כפי שהציעו קודמי את ה"מה, מתי, מתי לא, וכ"ד". בהזדמנות זו הגדירו גם את האיתותים המוסכמים ביניכם ל"כן" ו"לא" מוחלטים. כך שבסופו של דבר תדעו לדבר באותה שפה. דעי לך שגם בעלך מצפה בנוסף לחיבה , גם הגדרות אלו , אבל ממקום של התחשבות וחיבה. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

רענון הזוגיות

אנו נשואים שנה וחצי+ילד. אני מרגישה שחוקה מחיי הנישואין, לא מרגישה אהבה כלפי בעלי, מרגישה שקצת נמאס לי ממנו.. אין לי כח אליו, רוצה רק שיניח לי ויתן לי לחיות את חיי. אנימרגישה כאילו אנחנו חיים אחד ליד השני, לא מרגישה שאנחנו אחד. איך מרעננים את האהבה? איך מחזירים את השמחה לנישואין? איך מרגישים אחדות? תודה מראש.

שחיקה בחיי הנישואין

נעמה יקרה שלום התופעה שאת מתארת מוכרת מאד. נישואין שלא מטפחים כל הזמן- נשחקים. מה עושים? לא סיפרת לנו האם קיבלתם הדרכה בתחום הזוגי לפני הנישואין? לא סיפרת האם השתתפתם אי פעם בחוגי בית בתחום הזוגיות? חברי נתנו לך מספר טיפים וכיווני חשיבה, אבל הייתי ממליץ לך להגיע למטפל באזור מגוריכם לטיפול ביחד עם בעלך. ככל שתקדימו, תרוויחו. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

מה עושים כאשר בעל כל הזמן חושב שהוא צודק?

בעלי בכל וויכוח מצדיק את עצמו וכל הזמן מחפש תירוצים לזה שהוא צודק מה עושים עם זה איך אפשר להתמודד עם התופעה הזו?

צודקים בויכוח

אביבית יקרה שלום את מספרת שבעלך חייב לצאת הצודק בכל ויכוח, לכאורה - זה לא פסול. אולם מתוך דבריך את משדרת כי קיימים חילופי דעות וכוחניות מילולית ביניכם- וזה בעייתי. במאבק כזה אין מנצחים, יש מפסידים בלבד. שני בני הזוג, (ואם את פנית- אז את ראשונה) חייבים ללמוד ולנהל דו שיח, הן על דברים המוסכמים ביניכם, והן על דברים השנויים במחלוקת. חייבים ללמוד גם לכבד את דעת הזולת גם אם זה סותר את דעתך. גם לשפת הגוף יש משקל ומשמעות בעת ניהול הדו שיח. על מנת ללמוד איך לנהל דו שיח, בנוסף לתשובות שהציעו חברי תוכלי למצא מאמרים נוספים באתר ינר, ואם תשתתפו בהרצאות / חוגי בית וכ"ד. תסללו את הדרך לניהול דו שיח איכותי בביתכם. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

חילוקי דעות על רקע פעילות בשעות הפנאי

שלום. אני ואשתי בעלי תשובה , התחתנו לפני כ-5 שנים.באופן כללי, הכל בינינו בסדר,אין יותר מדי חלילה ויכוחים מריבות וכ'ו. אבל, יש מוקד אי הסכמה מהותי,שצף ועלה בזמן האחרון. אני מתכוון לשתי פעילויות בשעות הפנאי שלי שגורמות לאי נחת ואפילו לכעס גדול מאד אצל זוגתי. שתי הפעילוית הן פעילות פוליטית במפלגה מסויימת, שכמובן אישתי לא מסמפטת את המפלגה ואת דיעותיה , ןפעילות של צפייה במשחקיה של קב' הכדורגל שלי , שאותה אני אוהד מגיל 0.(כמובןלא בשבת). חשוב לי מאד לציין ששתי הפעילויות הללו הן על "אש מאד נמוכה " כלומר גם הפעילות הפוליטית מסתכמת בלא יותר מכמה מפגשים במשך שנה שלמה .(בטוח שלא יותר מ-7-8 ) וכנ"ל גם לכדורגל אני לא הולך ליותר מ-7-8 משחקים בעונה ,שנפרסת על כמעט שנה שלמה. וגם חשוב לי לציין שאשתי ידעה עוד לפני החתונה על הפעילות הפוליטית שלי ואהדתי לקב' הכדורגל. היא ממש מתעקשת שאתנער לגמרי משתי הפעילויות הנ"ל, בעןד לדעתי זה מאד הוגן שאני אמשיך להשתתף בפעילות הפוליטית והספורטיבית כל עוד אני לא מפריז,מה דעתכם ?

שעות הפנאי

ליהושוע היקר שבוע טוב כדברי קודמי, עליך לזהות האם מה שמפריע לרעייתך זה שתשומת הלב שלך לכדורגל ולמפלגה זה בא על חשבונה? או שמא ההתייחסות שלך לספורט שאינו ראוי לדעתה, או למפלגה שלא ראויה לדעתה, עצם התיחסותך לדבר שלא אהוד בעיניה- מקומם אותה? אם הרישא הוא הנכון, ותחביביך באים אל חשבון תשומת לבך לרעייתך, אני מסכים לדברי קודמי, ועליך לתת את העדיפות לחזית הנכונה. אולם אם הסיפא הוא הנכון, ונניח ששני הענפים (מפלגה/כדורגל) שנואים עליה, וזאת ללא כל קשר לזוגיות הפורחת ביניכם כפי שציינת בראשית דבריך, הרי שעליך לשקול מחדש את יחסך לתחביבים אלו. קח לדוגמא מצב בו רעייתך היתה בקשר עם חברה שאיננה ראויה בעיניך. עד כמה זה היה מפריע לך, גם אם לכאורה זה בזמנה הפרטי/ אישי ולא בא על חשבון הזמן הזוגי.. חשוב על זה.. ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

אישה לא טובה ובעל לא טוב

אנחנו נשואים כ-7 שנים,יש לנו שלושה בנים וחיים חייים באורח דתי.בד"כ מערכת היחסים שלנו די בסדר,בחיי היום יום.עד שיש איזשהו ויכוח על משהו ומתחילים לפתוח את הפה אחד על השני ואז מסתבר שבעלי חושב עלי רע ואני עליו ושנינו בטוחים בעצמנו ואין מעצורים בדיבור לא יפה ומילים לא טובות אחד כלפי השני . עצם זה שבעלי טוען שאני לא דואגת מספיק לילדים,לא לבית ולא כלפיו-מאוד פוגע בי כי אני מרגישה שאני מאוד משתדלת לחזור אחרי העבודה ולהכין צהריים ולסדר ולנקות את הבית כל יום ולדאוג לשמח ולעזור לבעלי כמה שאני יכולה ולמצוא זמן איכות גם בשבילנו אם מתאפשר.וכל זה לשווא!הוא לא רק שלא מעריך את זה אלא שבכלל טוען שאני לא עושה שום דבר!!טוען שאני לא אישה טובה ואני לא מכבדת אותו ומזלזלת בו!!אני לא מבינה איך הוא מגיע לחשוב את זה ומצער אותי שהוא חושב כך ואין עם מי לדבר כי כשאני טוענת ההפך הוא אומר שאני חולת נפש!!אני לא מבינה את ההתבטאות שלו ואני מתביישת בכך.בייחוד כשכל הויכוח קורה מול הילדים והם כבר בני 4 ו-5 וזה עלול לפגוע בהם לכל החיים!!אני הרי גם לא שותקת ואומרת מה שיש לי להגיד בחזרה.אני מאוד כאובה שאנחנו מגיעים למצבים כאלה ולרמות כ"כ ירודות של ויכוח.אני פונה לייעוץ וכולי תקווה שנקבל הנחייה צמודה למעשים ולהתנהגויות שלנו ,בנינו ועם הילדים.תודה

אשה טובה ובעל טוב - אבל לפני הדרכה

אודל יקרה שלום רב את מתארת מצב שמאד דורש שינוי, ומהר. ישנה אימרה אין זוג שלא מתאים, יש זוג שלא מודרך. ואכן, לפי דברייך אתם זקוקים להדרכה והכוונה בכמה תחומים. כמובן שבדרך כלל ההדרכה מתבצעת לפני הנישואין וממילא חוסכים את המשקעים שאת מתארת. אם טרם הודרכתם, וככה זה גם נשמע מדברייך דעי שיש תקנה לאוירה השוררת בביתכם ובתנאי שתטפלו בעניין ובהקדם. במסגרת ההדרכה תלמדו על צרכי הזולת, שותפות, מחמאות, ביקורת, כיבוד הזולת, חינוך הילדים ועוד נושאים המשפיעים והקשורים לאוירה אותה את מתארת בביתכם. חלק מהמידע ניתן להשלים גם באמצעות חומר כתוב, או חוגי בית, והרצאות באזור מגוריכם, אך את עיקרו תוכל לקבל בטיפול פרטני אצל מי ממומחי ינר שתפנו אליו לקבלת עזרתו. רשימת המומחים מפורסמת באתר לפי אזור מגוריכם, אשמח גם אני לסייע. איחולי ברכה והצלחה 052-3317444

זקוקה לעזרה והכוונה

שלום רב אנחנו נשואים טריים, חצי שנה, וביחד חיים כבר 7 שנים. יש ביננו פערים בדרך השקפה (אולי אמונה) שלעיתים היא כמכשול בקבלת החלטה. הוא מגיע ממשפחה חד הורית ממוצא מזרחי. אביו נפטר כשהיה ילד ומאז קיבל עליו את תפקיד ראש המשפחה . אני בכורה למשפחה מסורתית. לרוב הקושי שלנו להגיע להסכמה /פשרה נובע סביב העבר הזה. כעת עומדים חיי הנשואין במבחן היות והוא רוצה לגור בבית אביו ואני לא יכולה לחשוב על כך. חשוב לי לציין כי הויכוח הזה היה בעבר וקיבלנו ייעוץ והכוונה טרם נישיאינו ובזמנו היה נראה כי הדברים מסתדרים ומגיעים למודעות והבנה שעלינו לייצר זוגיות משלנו ולבנות חיים נפרדים מבית ההורים. אך כעת הפעולה שלו מונחת מתוך הרגש (שמאוד מובן לי) ואני מתקשה להסביר בפניו למה איני יכולה לגור שם כדרך קבע מתוך האמונה כי איני יכולה לגור בבית שאוצר בתוכו את זכרונות העבר ובעיקר טעון ברגשות שלילים של עצב וכן לעולם לא יהיה הבית בו ארגיש נוח שזה המקום שלי. איני יכולה לתמוך בו לחיות או להחיות את העבר התחושה שלי שהוא לא רואה אותי כשווה ועלי לקבל את ההחלטה ולא נתגרש. אני אוהבת אותו בכל ליבי אך אינני יודעת מה עליי לעשות? אודה מקרב לב לעזרה

השלמת פרטים חסרים

טי יקרה שבוע טוב כמו לקודמי גם לי חסרים מספר פרטים בפנייתך לפורום. מתוך הצורה שבה את פונה אלינו אינני חושש להמשך זוגיותכם, אל חשש לבסוף תמצאו את הפתרון המוסכם. ציינת בדברייך כי בעלך לקח על עצמו את ראשות המשפחה, ממילא אני מניח כי יש לו אחים/יות וממילא יש משמעות בעיניו למעמדו של מי שיגור בפועל בבית ההורים. ישנן פתרונות לעניין, אלא שראשית אינני בטוח מדברייך שזו אכן הסיבה לרצונו, ואת הפתרונות רצוי להציע דווקא לבעלך ובאופן שנתרשם ממנו, נציע. לפיכך, אם תשלימי לנו מעט מידע נוסף הן באשר למבנה המשפחתי, הן בעניין המניעים שלו למגורים בבית אביו. יקל עלינו לכוון אותך. אגב, אם בעלך לא יודע עדיין מפנייתך אלנו, אולי כדאי לך כן לשתפו, ובמידה ויראה עד כמה הענין מציק לך מצד אחד, והזוגיות איתו חשובה לך מצד שני,יקל עלינו ועליך להציב לו את הסולם הנכון.. נשמח לשמוע ממך. איחולי ברכה והצלחה

הפרשי גיל

שלום רב ליועצים הנכבדים . לזיווג שני (שני בני הזוג) , כאשר האשה היא בגיל 25-26 . והגבר מבוגר יותר , בגיל 37 . אך הוא בריא ושומר על בראותו . בנוסף , נראה טוב , לא מקריח , ללא שיער לבן , אם כי פה ושם הלבן מעט מבצבץ . שאלותיי הן : 1. כמה רחוק אפשר ללכת בזיווג שני מבחינת הפרשי גיל ? 2. האם יש סיכוי לחיים מאושרים ? 3 . מה הן המעלות / החסרונות בנישואין הללו ? אשמח לקבל את תשובותיכם . תודה ושבת שלום יוסי

הפער בגילים הוא רק אחד הפרמטרים

ליוסי היקר שבוע טוב אני בהחלט מסכים עם ידידי הרב אליהו בן סימון, כי אחד היתרונות של נישואין שניים זה הנסיון . החכמה זה ללמוד מהניסיון. אני בטוח שהפרמטרים אותם ציינת הן בענין הגילים, הן בענין המראה והבריאות , הן רק חלק מהפרמטרים ומרכיבי השיקולים בבחירת בן/בת זוג. בגדול, אין מדע מדוייק לגבי הפערים הרצויים בין בני הזוג, וידועים ומפורסמים הדוגמאות בהן למרות הפערים בגילים, איכות החיים שרתה בבית , ויש גם דוגמאות אחרות. כדאי לבחון את כל מרכיבי התכונות, התנהגות, אישיות, רמה אנטלטואלית, רמה דתית, יכולת התמודדות עם פערים, וכ"ד. רק לאחר ניתוח כל המידע , תוכלו לדעת כמה רחוק ניתן ללכת למרות הפער בגילים, ולקיים זוגיות ומשפחה באיכות טובה, כפי ששאלת בשאלתך הראשונה והשניה. לגבי השאלה השלישית, אין ספק שהייתרון הוא הניסיון והבגרות, ואילו החסרונות הם המשקעים הפחות נעימים, והחששות מנישואין קודמים. במידה וישנם גם ילדים מנישואין קודמים הרי שיכולת ההתמודדות של בן הזוג עם ילדיך דורשים מיומנות משני בני הזוג. וכן חלוקת תשומת לב בין בן/ת הזוג לילדיך מנישואין קודמים, דורש גם מיומנות. לסיכום: במידה ויתר התכונות והכישורים של שני בני הזוג מתאימים וחיוביים, ובמידה ויש לבני הזוג את המיומנות להתמודד עם הנתונים הקיימים, לא הייתי דוחה את ההתאמה רק בשל הפער בגילים. אשמח לסייע בפרטים משלימים בטלפון, במידה ואתבקש. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

נידה

לתשומת לב: בשל אופי האתר השאלה עברה עריכה משמעותית ע"י מנהל הפורום תוך שמירה על תוכנה המהותי של השאלה ןעל סגנונה. שלום רב, תודה מראש על תשומת הלב, אני נשואה 9 שנים +2 ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי באמונה,קוראת תהילים שנים, מדליקה נרות, וגם בחודשים האחרונים הצלחתי לגרום לבעלי לעשות קידוש כל שישי, יש לציין שהוא לא מחוזק בכלל רק אני, כי אם זה היה תלוי בי זה היה אחרת, העניין הוא כזה: בכל מה שקשור לשמירת טהרת המשפחה בעלי ממש לא בעניין ולכן לא רוצה לשמור אך בכל זאת הוא מכבד אותי ואנחנו שומרים. לאחרונה קרה שהימים האסורים התארכו לכשלשה עשר ימים בשל כתמים קטנים ובעלי לחץ עלי ונתן לי להרגיש שאני לא רוצה אותו ושאני קרה כלפיו וכשראיתי שבקושי רואים את הכתמים וחשבתי שאין לי עוד כתמים בסופו של דבר נכנעתי לו אך למחרת היה לי שוב כתם ועכשיו אני כולי מפוחדת מהדינים שזה לא יצור, מה עושים? אני לבד במערכה הוא לא מבין אותי באיזה סרטים אני עם העניין הזה, ועכשיו אני מרגישה כל כך רע בגלל שאני מודעת לכללים, אבל אין לי פרטנר שיבין. תודה על התשובה...

כדאי לאבחן את מקורות האיתות של בעלך

פונה יקרה שלום הבנתי מדבריך כי התחזקת ב"ה ואף הצלחת לגרור, ואפילו באופן פאסיבי את בעלך , לתמיכה בהתחזקותך, ועל כך מגיע לך יישר כח. אנו מכירים זוגות בהן צד אחד מתחזק, ולא מצליח לגרור את בן/ת הזוג למקומת אליהן את כן מצליחה. כמו כן ציינת כי גם בענייני טהרת המשפחה בסופו של דבר בעלך משתף פעולה גם אם בליבו הוא לא שלם כל כך. במקרה החריג בו התקופה אסורה התארכה בעלך אותת לך כאילו חיבתך כלפיו ירדה, וכי את לא חפצה בו, על בסיס זה הוא הפעיל לחצים ובסופו של דבר הדברים התגלגלו כפי שתיארת. הבנתי כי זה היה מצידו מקרה חריג וחד פעמי, ולא שיטה מניפולטיבית להשגת הישגים... לכן הייתי מציע לך: מצד אחד- לראות את הדברים בפרופורציה . ולבדוק מצד שני- עם גורם מקצועי האם האיתותים של בעלך מניפולטיביים או באמת הוא חש כי לעיתים את לא חפצה בו, ומאיפה זה נובע, וכמובן לטפל בעניין. ברכת פסח כשר ושמח ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

הבדלי עדות

שלום למומחים אני גרוש אשכנזי חרדי (רקע חסידי) . וכעת אני בקשר עם גרושה ספרדיה , אשר התחנכה במוסדות אשכנזיים על כל המשתמע מזה . יש לנו שפה משותפת . כמו"כ אינטלקטואלית , אנחנו ממש מתאימים . הבעיה היא כזאת , שאני אשכנזי והיא ספרדיה . טענתה היא : היות והאשכנזים ידועים הם , כטיפוסים קרים לעומת עדות המזרח . מדבר זה היא חוששת . אציין , נכון להיום עדיין לא נפגשנו פיזית , וכל ההיכרות וההתרשמות הינן כתוצאה משיחות טלפון ושליחת מיילים . מדובר בבחורה רצינית , שלא רוצה לבזבז את זמנה על ספיקות ודברים שלא יובילו לשום מקום , ולכן היא מסרבת לפגישה פיזית . וכמה שאני מנסה לשכנעה , אינני מצליח להניח את דעתה בנושא זה ! רבותי המלומדים , תוכלו לעוץ לי עיצה ? תודה

אין מצווה לדחוק את רגלי המשיח

מר שמעי היקר שלום רב אני מצטרף בחום לדברי עמיתי הרב שמחוני גד מאיר. לדבריך אתה לא מבחין בפערים, וגם היא לא. אלא שהיא חוששת מאותה דעה קדומה עליה דיברת ואליה התייחסו עמיתי. הייתי מציע לך לבקש את המועמדת להכנס לפורום, לראות את התלבטותך ואת התשובות שקיבלת. לאחר מכן שאל שוב לדעתה ושתף אותנו. נ. ב. גם אני ואשתי, וגם שתי בנותי נישאנו ב"נישואי תערובת בין העדות", ומי שלא מכיר, לא יודע מה הוא מפסיד. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

דחוף!!! דחוף!!!סכסוכים חוזרים בין הורי כמעט כל שני וחמישי.

שלום רב! הורי נשואים קרוב ל- 30 שנה, בכל השנים הללו אני זוכרת את עצמי (אני בת 28 ונשואה) עדה לויכוחים ומריבות בניהם, לאחרונה חל ויכוח רציני בעקבות אחד הילדים בבית בנושא צניעות, אימי נורא התעצבנה ונפגעה מהזלזול אותו הפגין הילד המדובר וביקשה מאבי להעיר על כך גם כן, מפני שיותר מקשיבים לו, ומקבלים את דבריו מאשר דבריה (כך לטענתה- מה שלפעמים נכון) הויכוח החמיר והורי הגיעו למצב של קצר ביניהם, דבר שמשפיע על שאר הילדים שבבית. בכל פעם שצץ ויכוח הורי מדברים על גירושים, אך אף פעם לא נעשה באמת משהו בנושא. כיום יש להם גם בנות מתבגרות בבית שהיחסים בינן לבין אימי לא משהו לאור הויכוחים שצצים כל פעם. אני ואחיי הנשואים כבר לא יודעים מה לעשות, האם לתמוך בהם לפרק את החבילה כמו שהם אורמים או להעקש איתם ולכוון אותם לשלום בית. אימי מאוד עקשנית ואינה מוכנה לרדת מהעץ שעליו טיפסה. היא לא מוכנה להתכופף. היא גם טוענת שאבי בתקופה האחרונה כבר לו מתייחס אליה כמו שהיה רגיל, לא מפרגן לה, לא מחמיא לה, לא קונה לה וכו'. מה ניתן לעשות?

ילדים בוגרים בצל המריבה יכולים לסייע

לאסתי היקרה שלום הדברים שאת מתארת בית הורייך מוכרים לכל מי שמתעסק בתחום. גם תחושת בני הזוג, גם תחושות הילדים שכביכול ברקע, הכל מוכר וידוע. מה עושים? ראשית טוב שזיהית שיש בעיה ואת מוכנה לסייע בטיפול. את אומרת שמכל ענין פעוט מתפתחת מריבה. את אומרת גם כי שניהם על עצים גבוהים ואינם מוכנים לרדת. האם את מבחינה מידי פעם בנסיונות תיקון? האם מי מהצדדים מנסה לפעמים להציב סולם לבן/ת זוג/ה על מנת שירד מהעץ הגבוה? האם לדעתך שניהם, או אחד מהם יסכים הגיע לטיפול זוגי בו ירכשו כלים להתמודדות ולמניעת הישנות תופעות מהסוג אותו הם חווים כיום? האם בשיחה יחידנית רגועה (לא בעקבות או בסמוך למריבה) שיתפת את מי מהם בתחושותיך כבת בוגרת כיצד את ויתר אחייך ואחיותיך חשים בעת שהם רבים לעיניכם? בשיחה כזו תוכלי אולי למצא את ה"שעת רצון" ולקבל הסכמתם לקבלת טיפול זוגי. אם רק צד אחד מוכן לשתף פעולה- דברי איתי בטלפון ואנחה אותך הלאה. (אני כעת בחו"ל ואחזור לארץ אי"ה רק ביום חמישי הקרוב) איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

קושי רגשי ללכת לטבול בעקבות משבר נישואין עמוק

אני נשואה כבר כמעט 8 שנים. נולדו לבעלי ולי 4 ילדים אך לאורך כל שנות נישואינו רבו עד מאוד הקשיים והחיכוכים כתוצאה משוני רב מאוד במנטליות ובאופי. בהתחלה ניסיתי בתקווה רב ה להשלים ודווקא הוא היה הקשה ובהמשך כבר נמאס לי והתייאשתי. היו מריבות שהקשו עליי גם לפני טבילות אחרות אבל עוד האמנתי בקשר אך עתה נראה לי כבר מיותר. אני נשארת כי אין לדעתי אלטרנטיבה פיירית בשביל הילדים וזו אחריותי לשמור על יציבות התא המשפחתי אבל מכאן ועד ללכת לטבול?? על מה אני אחשוב בזמן הטבילה? על הריחוק?! אבל מצד שני אסור לדחות טבילה... מה לעשות. .. יודעת שהדרך מובילה היישר אל הייעוץ הזוגי אבל עד אז מה אני צריכה לעשות ומה אחליט? אני מנסה לומר לעצמי דברי תקווה אך כבר אין לי כוח ומספיק אמונה שהמצב ישתפר אבל כבר יש בי יאוש מבן זוגי ואני לא רואה התאמה אפשרית לחיי אהבה. גם ייעוץ נראה לי רק כפתרון להמשיך חיי שותפות גם אם לא מתוך אהבה, למרות שאני רוצה עוד ילדים. בעלי נראה לי כל כך קר ולא מנסה לחדש אהבתנו שאין לי חשק להתאמץ מצידי ולדון אותו לכף זכות.. אז מה עושים? ללכת או לא ללכת השבוע למקווה??..

טבילה באוירה זוגית לא נינוחה

שואלת יקרה שלום קראתי בהתרגשות את דברייך. אני חש את הדילמה שלך הן בהסתכלותך לטווח הקצר (טבילה) והן לטווח הרחוק (עתיד הילדים). אמרת כי אתם בני מנטליות שונה. את מציגה תמונה קשה בה את נקרעת בין טובת עצמך לטובת ילדייך. סיפרת על המריבות שסבלתם מהם עוד מתחילת נישואיכם- אבל לא סיפרת האם השתתפתם בהרצאות, שיעורים או חוגי בית בעניני שלום בית? האם קיבלתם אי פעם הדרכה זוגית לקבלת כלים לפני הנישואין? יש מצבים בהם רכישת הכלים לזוגיות בלבד תפתור חלק מהבעיות. לפני שאוסיף דברי אומר לך כי אני מסכים ומברך על כל מה שאמרו שלושת קודמי. לגבי תחושתך בעניין השוני במנטליות ובאופי - כמובן שהשוני היה גם לפני שנישאתם עוד בתקופת הכרותכם הראשונה , ודווקא משום כך גם נישאתם. בטיפול הזוגי המטפל יעורר את מה ששכחתם (ברגש). אל חשש - השוני שציינת לא יהיה המעכב לטיפול. אם תעלעלי בפורום, תמצאי מאמרים שונים ומעניינים בעניין היתרונות והחסרונות של השוני בין בני הזוג. לגבי טבילה - לאחר שקודמי ניתחו ומיצו יפה מאד את הנושא - אוסיף כי לפני מועד הטבילה (אם לא אחרתי) רצוי לשוחח באוירה נינוחה עד כמה שניתן, ולנסות ולקבוע כללי מסגרת מוסכמת למשמעות ליל הטבילה עבורכם (והדברים ברורים- מה כן ומה לא בינתיים) עד תחילת הטיפול. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

בעיות עם החתן

יש לנו חתן שלא רצינו בו ולאחר החתונה רק ראינו עד כמה צדקנו הן מבחינת אי הקפדתו בקיום מצוות ותפילות והן מבחינת הליכותיו הוולגריות. הזוג חי בשלום מכיון שביתי שותקת ומוותרת לו על הכל .היא טוענת שלא יכולה להשלים פערים של אי חינוך שאיתו הגיע מבית הוריו ומשתדלת לראות ולהתמקד רק במה שיש. איתנו הסיפור שונה :כשהם מגיעים אלינו לשבתות וחגים -בעיקר .כולנו נמצאים במצב של סלידה ממעשיו ,מפריע לנו מאד סדר יומו ,ההשכמה המאוחרת לתפילות ,הקולניות המוגזמת והוולגרית בכל מעשיו,הבטלה והילדותיות- וכשמעירים לו -התשובות החצופות שלו .אין פעם שהיא מגיעה והביקור לא מסתיים בפיצוץ. אנחנוו מאד קרובים ואוהבים את ביתנו וכואב לנו שאין יותר את הבילוי המשותף שלנו ללא הבן זוג הבעייתי שלה . למרות ההחלטות כל פעם מחדש לשתוק ולהתאפק -בשטח המצב הוא שתמיד חוזר על עצמו פיצוץ ומריבות איתו. היא די בודדה בלעדינו וכואב לנו לא להזמין אותה לבלות עם כולם אך כאמור לא הצלחנו לעבור בשלום בילוי משותף עם החתן הזה. מלבד הקושי בלארח אותם כולם תמימי דעים שביתי וותרנית מידי ולא מאתגרת -למרות שטוענת שניסתה רבות לשוחח איתו ולהגיע איתו לשינוי אך ללא הצלחה -לנו נראה שהיא לא משתדלת מספיק ומשלימה מאד בקלות עם התנהגותו וכן בענין חינוך הילד .לא נראה שהיא מתאמצת במיוחד להעיר ולחנך היא יותר מאפשרת לדברים לזרום העיקר שיהיה שקט ושלום. הילד גדל להיות מפונק ודעתן ותגובותיו מעוררות אי נחת לכולם-חוץ מהוריו ! לא ברור לי עד היכן נכון לנו להתערב ומצד אחר כל האוירה המשפחתית שלהם מעוררת אצלינו תיסכול, כל פעם מסכמים שהם לא מגיעים יותר כיון שלא עומד בהבטחותיו להתנהג בכבוד ואח'כ כשנרגעים גוברים הרחמים על ביתנו ושוב מוזמנת אלינו ושוב חוזר חלילה כל המהלך הרגיל. ניסינו לומר שתבוא אלינו בלעדיו והיא לא מוכנה לעשות זאת. אשמח לשמוע רעיונות בנידון .תודה מראש

או חיבקת או פיספסת

הורים יקרים שלום מתוך דבריכם אני חש את הדאגה לבני הזוג בכלל ולבתכם בפרט. בצורה ובדרך בה אתם נכנסים לפרטים אני מניח כי החינוך וההכוונה לטוב עמד תמיד לנגד עיניכם, וממילא אני משוכנע גם כי במשך כל שנות ילדותה, כך גם חינכתם את בתכם. ולכן, אם היקנתם לה את הכלים הנכונים היא בוודאי תדע בחכמתה ובכישוריה שרכשה אצלכם למצא את שביל הזהב ולבנות את ביתה על יסודות חיוביים. אולם כאן מסתיים תפקידכם! מה שהצלחתם להקנות לה ברווקותה, היא תיישם, ומה שלא, פספסתם. מכאן ואילך תוכלו בהתערבותכם לקלקל בלבד, ואני משוכנע שלא זו כוונתכם. אם בכל זאת תשאפו להשפיע, תוכלו רק באמצעות הענקת אהבה חד צדדית- ועוד לא מאוחר. אספר גם אני מקרה במבט הפוך מעמיתי הרב שמחוני. ביתי הקטנה הביאה לביתי חתן לא רק שאינו מוגדר כאינו שמר מצוות, אלא אף היה חסר כל רקע וידע דתי /תורני. יכולתי להתנגד או לחבק- לא היה לי דרך ביניים. בחרתי בחיבוק. היום הם נשואים ב"ה עם ילד חמוד. הוא לא רק מתפלל שלוש תפילות ביום אלא גם קובע עיתים לתורה ומקרב רחוקים. לפעמים אני אומר, הלואי ותפילת שמונה עשרה שלי תראה בשמיים כמו שלו. הכל מתוך אהבה. אילו התמקדתי בצד הביקורתי שלי (ויש לי..) הייתי מפספס אותו ואולי גם את ביתי. ולכן ידידי, עוד לא מאוחר. קחו עצמכם בידיים עלו על דרך המלך, חידלו לבקר, קרבו אותם בחיבוק ותראו תוצאות. הייתי ממליץ לכם ההורים לפחות מפגש הכוונה אחד. אשמח לסייע גם טלפונית אולם אחזור מחו"ל רק בסוף השבוע (חמישי). איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

בהמשך לתגובתכם

ראשית ברצוני להודות על טירחתכם והשקעתכם בתגובה ,רציתי להוסיף שאלה : האם אין לנו את הזכות לדרוש שכאשר הם מגיעים אלינו שיכבד את אורחות חיינו ? ואם הוא מפר אותן בכל פעם מחדש -עלינו לבלוע זאת ולהמשיך להזמין כאילו לא קרה דבר ?השתיקה וההעברה לסדר היום היא זו שלדעתי גורמת שהוא לא לוקח ברצינות את התרעמותינו . מענין ,סתם כך .שבאופן גורף התייצבו כל היועצים לימין הזוג הצעיר וביקר את הצד שלנו.

כנראה שלא הבנתם אותנו

הורים יקרים ראשית אני מעריך את תודתכם לחברי הפורום. שנית, אתם כן רשאים ויש לכם את הזכות, כפי ששאלת, לדרוש ממנו ומכל אחד אחר בביתכם סטנרדרטים להתנהגות, אולם שאלת השאלות היא מה משיגים בכך? שינוי התנהגות מקומי/חד פעמי ומיידי- על חשבון קשר חיובי ומשפיע לטווח ארוך? האם זה באמת מה שאתם חפצים? צורת ההסתכלות צריכה להיות לא איזו זכות יש לכם לומר , ומה. אלא, לאיזו צורת מערכת יחסים עם הזוג הצעיר אתם חפצים, ולטווח הרחוק. ניתן וצריך להגיע לשינוי ההסתכלות, ויפה שעה אחת קודם. בעניין תיאום העמדות בין המשיבים השונים - אני שמח שכך המצב, וזה רק מחזק את המסקנה של הצורך בשינויי תפיסה מיידיים מצד ההורים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

אי התאמה מחמירה והולכת עם בן הזוג

אנו נשואים 20 שנה ,וכשהייתי צעירה סבלתי מהזנחה רגשית ופיזית בבית -שמחתי להתחתן ולבנות לי בית אחר רק לא להיות יותר בבית הורי ,בעלי נראה היה נחמד יותר מהורי והתחתנתי . החיים ביננו היו בסדר ברובד השיטחי אך עם השנים למדתי והחכמתי והתחיל שינוי בהלך המחשבה ובהבנה של רבדים עמוקים יותר באישיותי ובצרכי ובעלי משתרך איפשהו רחוק רחוק ממני, אני מרגישה שאינו יכול להזין אותי רגשית -גם אם מאד ירצה כיון שהוא שטחי מאד ולא מבין את עולמי .אני מנסה לשוחח ולעורר בו תובנות אך הוא בשלו ובעולמו. חשוב גם לציין שהוא חסיד עם כל הלבוש והמניירות ואילו אני מתחזקת יותר ויותר בהשקפה ובעבודת ה' מתוך הבנה עמוקה יותר מאשר חונכתי בבית (גם אני באה מבית חסידי ) אך מתרחקת מהחיצוניות החסידית שלא מדברת אלי כהוא זה ! נראה שהוא מקפיד מאד על חיצוניות חסידית -עם כל מה שזה אומר -אך מבחינה אמונית אני רק שומעת אותו מקטר ומתמרמר ולא מסוגל להפנים ולקבל מבפנים שהכל משמים ,גם אהבת הממון שהוא שרוי בה מפריעה לי מאד ,ממש לאהוב כסף בשביל כסף -כל זה לא מתאים לי לדמות של חסיד אמיתי וגם לא העובדה שממעט להגיע אל רבו העיקר להתעטף בעוד חליפה וכ'ו -לא הייתי מציינת זאת אלמלא הוא משגע אותי בכל הנקודות החיצוניות ,מעיר לי על לבושי ועל נקודות אחרות שלא סותרות את ההלכה אלא את ההלכה החסידית ואילו אני לא מעירה לו על לבושו אפילו שהייתי רוצה אותו שונה בלבוש אך אני מבינה ששם כל הזהות שלו ולא אבקש מאדם לבטל את זהותו בגלל שלי זה לא מתאים לעומת זאת הייתי רוצה אותו מחוזק בהשקפה וזה לא קורה כי א'א להתקרב לראש שלו וקשה לו מאד עם השינוי בחיי.אני מבינה שתאמרו לי ללכת לטיפול אך הייתי מודה אילו הייתם מציינים מלבד זאת גם תובנות שלכם בסוגיה זו תודה לכם !

אם תרצי, אפשר לתקן

פונה יקרה שלום רב הבהרת היטב את תחושתך, אין ספק שהעניין דורש טיפול. אני רוצה להקל עלייך ולומר לך כי התופעה שאת מתארת מתרחשת בהרבה מאד בתים, וכפי שציינו עמיתי, דבר אך טבעי שבני הזוג מתבגרים ומתפתחים וחוזה הנישואין נפתח מחדש. השאלה איך מתמודדים בנועם עם הפערים והציפיות. יש כלים לעניין, ואני בהחלט מסכים עם קודמי כי ככל שתשדרי לבעלך פחות מסר של התנשאות, הרי שהתהליך המתקן יהיה קצר וקל יותר, וכן להיפך. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

סכסוך על כסף...

שלום רב, אני נשואה 5.5 שנים עם שלושה ילדים, נמצאת בבית ומטפלת בשתי הבנות הקטנות (בת שנתיים + ובת שלושה חודשים). בעלי הוא המפרנס היחיד ומרוויח משכורת די יפה ב"ה. כמובן הוא עובד הרבה שעות וחוזר ב-7 בערב לפחות... הבעיה שהוא חושב שמה שהוא מרוויח זה לא מספיק... הוא בלחץ לעשות כמה שיותר כסף ואני מרגישה שזה גורם לו להיות אובססיבי כל כך. בעלי טוען שאני עצלנית שאני בבית ושאני לא עושה כלום בבית, ושעלי לצאת לעבוד ולשים את הבנות במסגרת ולהרוויח לפחות 4-5 אלפים ש"ח בשביל לעזור לפרנסה. אני לא מצליחה להבהיר לו שלהיות בבית עם שתי בנות קטנות זה ממש קשה, ובמקביל להיות אחראית על כל נושא האוכל, הסדר והניקיון בבית... אז נכון שהבית לא נראה פיקס כמו שהוא היה רוצה, אבל יש אוכל טרי כל יום, יש בגדים נקיים ומכובסים........ לדעתי יותר חשוב שאני אשקיע זמן בילדים במקום כל היום לנקות ולסדר... אני לא רוצה להכניס את בתי התינוקת למסגרת כי אני לא חושבת שזה שייך בגיל כזה, ולגבי בתי הגדולה יש רק מעון פה במקום שאנו גרים בו והמחיר הוא 1500 ש"ח לחודש, מחיר שבעלי לא מוכן לשלם ("שההורים שלך ישלמו או שתעבדי ותרוויחי כדי לממן את המעון" - ציטוט של דבריו)... הוא כל הזמן עוסק בנושא הזה וזה גורם לנו לסכסוכים קשים כל פעם מחדש... הוא חושב שאני רק רוצה לבזבז את הכסף ש-ל-ו, כל דבר שאני רוצה לקנות אני צריכה אישור ממנו, שהוא יביא לי את הכסף וחס ושלום אם אני אשתמש בכרטיס אשראי... אני פשוט לא יודעת מה לעשות, מרגישה מסכנה ורוצה להתגרש מצד אחד אבל מצד שני אין לי אומץ ואני גם אוהבת אותו ורק רוצה לפתור את העניינים האלו... ניסיתי להציע לו שנלך ליעוץ והוא לא מוכן בשום פנים ואופן, גם לא שאני אלך לבד (אלא אם כן אני אביא את הכסף ממקור אחר)... סליחה על הבלבול ועל האורך, ממני, הבוכה ומרגישה שליבה קרוע ושבור...

הכיצד נערוך מו"מ ונגיע לפשרה במעמד צד אחד בלבד?

פונה יקרה שלום. מכותרת מכתבך, ומבין שורותיו, כאבך מורגש. אכן תחושה לא נעימה לקבל חוסר הערכה ראויה למה שאת כן עושה לטובת הבית, וגם תחושת האובססיביות של בעלך, כדברייך, לכסף, מכבידים על תחושות. מצד שני זוגיות ומשפחה, זה גם שותפות, לא רק שותפות עיסקית אלא גם שותפות רגשית. אני מקווה שאתם מצליחים לנהל גם שיחות מסוג אחר בבית ולא רק שיחות סביב הנושאים שהזכרת. אם כן, שוחחו בפתיחות על נושא, הציגי את תחושותייך מהעמדות שבעלך מציג כלפייך, תוך ציון הערכה להשגיו. הציגי את הקונפליקטים ונסו להגיע בהסכמה להבנות. השתמשי בטכניקות של ידידי ועמיתי הרב אליהו בן סימון. אם אתם לא מצליחים לקיים שיחות כאלו לבד, כדאי להתחיל את הטיפול דווקא משם. כך או כך נראה שאתם זקוקים לסיוע חיצוני מקצועי. בעניין מימון הטיפולים - בשמי, ולהערכתי גם בשם מטפלים נוספים במקרים כאלו אנו מזמינים את הזוג לשיחת / מפגש היכרות ראשוני ללא תמורה כספית, ומנסים ליצור תחושה שלשני בני הזוג יש מה להרוויח מהטיפול, אם הצלחנו, דילגנו על משוכת המימון. איחולי ברכה והצלחה שבת שלום וינברגר גבריאל 052-3317444

האם להמשיך בקשר שהולך ומסתבך..

כבוד הרבנים שלום רב, אני,בחורה בת 26 אקדמאית, נפגשת מזה 3 חודשים עם בחור בן 33, חרדי מודרני טוב לב וצדיק, שלמד אלקטרוניקה ויש לו עסק בתחום, וגם בתקופה שלפני פסח הוא עובד במאפיה של מצות. בתחילת הקשר הכל היה חיובי, הרגשתי משיכה אליו והבחנתי במידות יוצאות דופן. הוא כבר רצה להתחתן בלי לשאול הרבה שאלות ובלי לברר עליי (אני ביררתי אצל רבניםשמכירים וקבלתי חוות דעת חיובית). בהמשך התחילו בעיות מבחינתי, כשגיליתי לאט לאט שאימו משתלטת על חייו (מתקשרת אליו כשאנחנו במפגש לעיתים קרובות,דיברה עם אמא שלי ואיתי בצורה תקיפה על זה שנסגור כבר ושיבואו להפגש עם ההורים ואף דיברה אליי בצורה לא יפה כשדיברתי איתו בטל' והוא מצידו לא מגיב ולא מגן עליי) ואין לו יכולת להגיד לה לא מחמת חוסר ביטחון גדול מאוד באישיותו שהרגשתי גם בקשר. בנוסף, כשרציתי לבוא להתארח בשבת הביא כל מיני תירוצים לא משכנעים על מנת לדחות את זה כאילו שמנסה להסתיר משהו בביתו. כשביקשתי לדבר על הדברים,היו התחמקויות חוזרות ונשנות. כרגע אני בקשר עם אחד שלמד במכון שלכם והוא מאוד משתדל לעזור לי בכל ליבו, הבחור הגיע למפגש אחד (שלושתינו נכחנו בפגישה) ואת הפגישה השניה הוא ביטל וכרגע לא ברור אם יהיה לזה המשך, אעפ"י שהבחור התרשם ממנו מאוד לחיוב ודיבר איתו כמה פעמים בטלפון. בזמן האחרון אנחנו הולכים ומתרחקים, הוא בקושי מתקשר ובקושי מגיע.. אשמח לדעת מה עושים לגבי האשיות, האמא והעובדה שיש גם פערי השכלה שאולי עשויה להפריע בהמשך הקשר, כי זו הפעם הראשונה שבאמת היו לי רגשות חיוביים ובאמת מדובר באדם עם מידות טובות, לא קמצן ולא עצבני. אגב, יש לציין כי כשהייתי אצל איזה רב הוא המליץ על תיקון לזיווג וכך עשיתי (מעניין גם לשמוע חוות דעתכם על תיקון כזה) תודה רבה, ברכה והצלחה וכל טוב.

לא רק לטנגו צריך שניים

סיוון יקרה שלום כתבת לנו על הפערים האינטלקטואליים שביניכם, כתבת על ההשתלטות הכפייתית של אימו, סיפרת לנו על ההתחמקויות החוזרות שלו מאירוח לשבת, סיפרת גם על התחמקותו ממפגש טיפולי והתחמקויות ממך בכלל. לכן לעניות דעתי לא כדאי לפתח ולנתח תיאוריות מחד וציפיות מאידך. אמנם ייתכן ולא הובנת נכון ע"י אימו, ייתכן והוא לא ייחצן אותך נכון בעיני בני משפחתו, ויהיו הסיבות אשר יהיו. לא הייתי ממליץ לך לשלוח לו איתותי חזרה, זה לא יוסיף כבוד ולא ישפר מצב. מה שכן הייתי ממליץ , זה לבחון האם את מצליחה לשדר את מה שאת רוצה שיקלטו, או במילים אחרות, האם אנשים בדרך כלל מבינים אותך נכון? איחולי ברכה והצלחה

יעוץ לפני נישואין

לחברי הפורום היקרים! רציתי לשמוע מה דעתכם-כשזוג זקוק ליעוץ לפני הנישואין (אינם שומרי תורה ומצוות כרגע)האם זה מצביע על חסר התאמה? בתודה מרים ניימן

הכל לגופו של עניין

לגברת מרים שלום רב בהחלט מסכים עם ידידי אלי בן סימון. גם אצל זוגות שטרם מוגדרים כשומרי מצוות מתעוררות שאלות, ואם נותנים להם את הבמה אז הם שופכים בשמחה. מה שכן כדאי לשים לב, האם הבעיות שהשאלות משקפות הן בעיות מהותיות המעידות על פערים גדולים מידי בהשקפות , או שמא בעיות מהסוג שאנו קוראים "שגרתיות", מהסוג שאנו יודעים לתקן אצל כל זוג נשוי. כמובן שההסתכלות צריכה להיות על פי השקפת עולמם של בני הזוג ולאו דווקא של המטפל. מהמקום הזה נכנס השיקול דעת של מדריך החתנים/כלות ובמידה ומזהה את הבעייתיות שבזוגיות ראוי שיתמקד בו כך שבני הזוג יזהו גם כן את מה שלפניהם. על כל פנים בתשובה לשאלתך, לא הייתי מתייחס בתשובה גורפת כי כל זוג שיש לו בעיה או צורך בייעוץ כלשהו לפני הנישואין זה סימן של אי התאמה, בהחלט לא. בהזדמנות זו אני רוצה לציין כי זה רעיון די טוב להעביר מידע, ולהציף בעיות בין משיבי הפורום, אולי ראוי שהגישה לפורום פנימי זה יהיה נגיש רק ל"פורום משיבים" , לא ראוי שמטופל יקרא באתר את מה שאנו כמטפלים מתיעצים בעניינו. איחולי ברכה והצלחה שבת שלום וינברגר גבריאל

קשר עם אדם ,שגרוש ולא גרוש

אני בקשר עם אדם,שגרוש וחיי בבייתו .אנחנו ביחד די הרבה זמן.האדון מטופל אצל פסיכאטר כבר הרבה שנים. יש לו בעיות נפשיות,האדון התחתן עם אישתו והיה מאוהב באחותה התאומה.בשל כך נשאר 27 שנים במערכת להיות קרוב לאחותה התאומה.כל זה התגלה לי רק בימיים האחרונים.רוצה אני להתחיל בדרך חדשה כי מצבי הנפשי בירידה.יש לי 3 ילדים .אני בחורה מאוד חזקה,ומאוד מצליחה בכל מה שאני עושה.פשוט נתקתי עם האדון הזה ,ולא יודעת אייך לצאת מהמחלה הזאת,כך אני קוראת לה.פשוט מחלה. כרגע אני לא איתו,והוא כותב שהוא צריך אומץ כדי להתאבד.תייעצו לי בבקשה דחוף,אייך אני מתרפא מהמחלה.תודה

היכן החשיבה בציר הזמן. עבר, הווה או עתיד?

גילי יקרה שלום אכן ניתוק של כל קשר הוא קשה. וקשה שבעתיים כשמתברר כי בתקופת הקשר היו דברים שהוסתרו מעינייך. אם אני קורא נכון את פנייתך , הרי מצד אחד את מספרת בלשון הווה כי את בקשר עם.., וכי אתם בקשר די הרבה זמן (גם בהווה). אך טבעי היה לשמוע שתכתבי: הייתי בקשר עם, היינו בקשר די הרבה זמן, וכ"ו.. את גם משתפת אותנו בסיבותייך לנתק, וקוראת לרצון להמשך הקשר בשם "מחלה". האם אני יכול להבין מדברייך שכשם שלא היית שלמה עם הקשר, אם גם לא שלמה עם הנתק? לא היה ברור לי גם סוג הקשר ומטרתו. האם היה כאן רצון להקמת בית, משפחה, ושותפות עם כל מה שנובע מזה? או כפי שציינת "הייתם ביחד " מסיבות של נוחות? כך, או כך לפי מה שתיארת, ראוי לא להמשיך בקשר שאינך חפצה בו. אם תהיי שלמה עם החלטתך, וזו החלטתך- הזמן ירפא את הפצע. לגבי איומיו- זה לא עניינך מעתה, זה בוודאי שלא יהיה הסיבה למניעת ניתוק הקשר, ואני שותף לדעה שזו יכולה להיות בהחלט גם מניפולציה. עצתי לך, גילי, כי במקום להתמקד בפצעי העבר ובמקום להתבצר בהם, חשוב יותר ליצור את התובנות הנכונות לקראת הקשר העתידי בע"ה. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

איך יודעים מה נכון?

איך אני יודעת אם עדיף לילדים שלי לחיות בלי אבא שלהם או עם אבא במצב דכאוני, מתוח, וכל מה שנלווה למצב שלו. אל תציעו לי טיפול לאבא - כי אין על מה לדבר. רק אני מבקשת כלים לדעת לאבחן האם יהיה לילדים שלי טוב יותר בלעדיו, או עדיף להישאר למרות המצב. תודה מראש.

את/ם תחליטו/י אחרי האבחון בקליניקה

בס"ד איריס יקרה שלום אכן, שאלה גדולה שאלת. היצבת לפורום משוכה גבוהה ויחד עם זה קשרת לנו את הרגליים. ברגע שקבעת ש"אין מה לדבר על טיפול זוגי", הרי שאת גוררת את חברי הפורום לנסות ולתת לך כלים הן לאיבחון והן לטיפול במקרה האישי שלך. אומרים חז"ל "אין האסור מוציא עצמו מבית האסורים". גם אנו כמטפלים מנוסים מתקשים לא פעם לטפל בעצמנו. כי על מנת לטפל בעצמי, הרי עלי לצאת מהעניין מבחינה רגשית ולהתייחס לעצמי כפציינט, לזהות ולמפות את המצב ולהציע לעצמי את הפתרון/טיפול האישי/ מערכתי הראוי. בדילמה ובמצב בו את מתארת שאת נמצאת, לא ראוי לצפות ממך לנסות ולקבל כעת הכשרה כזו, ולא לצפות מחברי הפורום לנסות להעניק לך כזו מיומנות ברשת. מתוך קריאת תשובות עמיתי, אני רואה איך כולנו נמנעים מלהגרר למבוקשך, ולצערי /ך לא מעניקים לך את העצה המכרעת לה את מצפה או את ה"טיפים" , שאין סיכוי כלשהו שתצליחי ליישמן. אין מצב שתבצעי בעצמך ולעצמך אבחון זוגי, ועל פי זה אנחנו ניתן לך את העצה המכרעת לאן או לכאן. ולכן אני מצטרף בשמחה לכל המצדדים בעמדה כי עליכם, או לפחות עלייך, להגיע לטיפול זוגי. ויפה שעה אחת קודם איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

איך יודעים מה נכון?

כולם ענו תשובות מאד יפות וכפי שרמז מר וינברג גבריאל גם די "מתחמקות". אני מבינה את הקושי לענות על שאלתי וכי שאלתי היא די כללית ואין לאף אחד מכם רקע על מה קורה במשפחתי. לא הלכנו לייעוץ, אך אני מבחינתי מנסה כבר בערך שנתיים אם לא יותר, להבין, לתמוך, להבליג, ובעיקר המון להתפלל כי יום יבוא והמצב יחזור להיות נורמלי. הילדים שלי הם תאומים בני כמעט 10, האם אני יכולה לשאול אותם מה יהיה להם טוב יותר? ברור שטוב יותר עם אבא (למרות שכשהם נפגעים ממנו הם מאד כועסים עליו וממורמרים ולולא ה"לדון לכף זכות" שלי עליו בפניהם, לא יודעת אם הם היו מתייחסים אליו בכלל). ברור שיש רגעים נעימים אך אפשר לספור אותם באצבעות. אני רוצה לדעת שלא יגרם להם נזק נפשי עתידי, וכשהם יהיו הורים בע"ה לא ינהגו כמוהו. יש דרך כזו? אין ספק שהכי טוב היה להישאר ביחד וקשה לי מאד לראות את עצמי בתא משפחתי מצומצם בלעדיו. אני מודעת לקשיים של להיות אם חד הורית, ולכן, שאלתי מה עדיף? הקשיים של להיות אם חד הורית או הקשיים שלחיות ביחד ולהמשיך לשדר כאילו הכל בסדר (למרות שלילדים יש חושים מאד חדים). אני יודעת שהנושא מאד מורכב וקשה לענות דרך האינטרנט, אבל כנראה שהייתי צריכה לפרוק מעל ליבי ועניין אותי לדעת מה חושבים המומחים. אולי לקבל איזה שהוא כיוון מחשבה בכל זאת... דרך אגב, אולי זה יקל עליכם לענות תשובות. כשבעלי היה 3 שבועות בחו"ל, זאת היתה התקופה הכי יפה בחיינו. לא היינו במתחים, לא היינו בחרדות, ופשוט נהנינו להיות ביחד. עד כדי כך, שלא מזמן הייתי באסיפת הורים והמורה של הילד שאל אם יש שינוי בבית וסיפרתי לו את המצב, הוא אמר " אבל כשהבעל היה בחו"ל הילד ממש פרח". אז אמרתי לו בלב כואב מאד "כן, כי אז היתה לו אמא. אמא רגועה, ללא מתחים, ללא חרדות וללא פחדים"... האם זה היה כך כי זאת היתה תקופה מוגבלת? או פשוט כי זה הכי טוב עבורנו??? וזה מחזיר אותנו לשאלה "מה הנכון"?

תודה על הצוהר

איריס היקרה שלום מודה לך ששחררת לנו עוד מעט מידע. אני מאד מתחבר לכותרת של דברי קודמי הרב יוסף פרידמן, "אין ליועץ אלא מה שעיניו רואות". וככל שנקבל יותר מידע נדע לתת יותר כלים. את מתארת לנו כי את מצפה מספר שנים לשינוי מיוחל, ולהשבת המצב לקדמותו, ובאותה נשימה את גם אומרת כי לא הלכתם לטיפול כלשהו. כלומר את מעוניינת בשינוי, לא הבנתי מה המניעה לטיפול? התנגדות בעלך? בעיה תקציבית? בושה מחשיפה? ניתן להתמודד עם כל המניעות.. חברי ואני מציגים בפורום את הייתרונות והחסרונות של שני הצדדים בהחלטה, אבל על מנת להוביל אותך להחלטה הנכונה תצטרכי כנראה כן להגיע לפגישה כלשהי. לא הייתי רוצה שתביני מדברי (כפי שציינת בשמי) כי כולנו מתחמקים מתשובה, ההיפך, כולנו מעוניינים לסייע ולתת תשובות אבל זקוקים למירב הנתונים, אותם נוכל לקבל רק בקליניקה. לסיום, חשוב שתדעי, אתם לא המשפחה הראשונה ולצערי גם לא האחרונה שנתקלים בתופעות שציינת, הדברים מוכרים לנו, וניתן לטפל בהם אם תרצו. וכפי שרמזתי בתשובתי הקודמת, ניתן להתחיל גם במעמד צד אחד בלבד. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

בעית בין בחור שהתחזק בדת ואשתו הרבה פחות

שלום אני פונה בבקשה לעזרה זוג צעיר עם תינוקת כבת 9 חודשים, הבחור מתחזק יום יום בדת והבחורה מתוך כל הלחץ לא רוצה לקיים מצוות הבחורה עברה גיור כדת וכדין הפתרון שלהם הוא להתגרש האם ישנה דרך אחרת??

מה זה התחזקות/חזרה בתשובה?

ג'קי יקר שלום רב. כפי שציין הרב גד מאיר שמחוני, הבעיה יכולה לנבוע משתי מקורות. מתוך ניסיוני הדל נתקלתי במקרים מהסוג השני, בהם הצד החוזר בתשובה/ המתחזק, מחליט שהוא נאחז בקב"ה ונוטש את כולם מאחוריו. מי שלא מיישר קו איתו, זוכה ל"תוארי הרחקה". ראשית, הזוג צריך להגיע לאבחון ולזהות שזו אכן התופעה. אם כן, מה שעושים זה מזהים את נקודות ההסכמה שהיו בעבר, ובמקביל מעוררים את רגשות העבר. ממקום של מטפל ירא שמיים מעמידים את ה"מתחזק" במקומו, ומביאים אותו להבנה, מה הקב"ה מצפה ממנו כעת? האם להתקדם קדימה בריצה ולבד? או שמא ללמוד לאט את המהלכים, ולהתקדם יד ביד עם בת הזוג והמשפחה בקצב המתאים גם להם, ומרצון. אם ניתן, מצמידים לזוג גורם רבני המקורב לעולמם הרוחני, והגיאוגראפי, ומתאמים איתו עמדות. כמובן שכל האבחון והטיפול לא יכולים להעשות לא באינטרנט ולא ב"טלפון שבור", ולכן כפי שציינו קודמי, ראוי שהזוג יגיעו לטיפול בקליניקה. כמובן שבשלב זה הייתי דוחה את האופציה של דיבורים על פירוק החבילה/גירושין. איחולי ברכה הצלחה וינברגר גבריאל

יחסי חתן חמות

בעלי נמצא ביחסים מתוחים מאוד עם משפחתי. אני כל הזמן מנסה לגשר ולשמור על שקט תעשייתי. אינני רוצה כעת להרחיב בעניין. אך שאלתי- אמי יושבת עכשיו שבעה על סבי ז"ל. אנחנו נהיה בשבת אצל הורי. כעת הבנתי מבעלי שהוא כלל לא מתכוון ללכת לנחם בשבעה וכי עצם העובדה שבשבת אנחנו שם זה מספיק וגם ככה זו הקרבה גדולה מצדו. מה דעתכם? האם זה ראוי שהואלא יבוא לשבעה? יש לאמי גם אחיות וגם אותם צריך לנחם, אפילו שהוא לא כל כך מכיר אותם. אני די בשוק מהענין.אמרתי לו שזו החלטה שלו, אבל אני בטוחה שזה יזכר לו לדראון עולם. אני מקווה שבאמת אוכל לקבל את זה שהוא חושב כך ולא אצור מריבה בשל כך.

האם ראוי..?

קש יקרה שלום ראשית, קבלי השתתפותנו בצער המשפחה. את מספרת לנו על בעיה מתמשכת בקשר שבין בעלך למשפחת המוצא שלך.. אכן, כפי שציינו קודמי, התופעה ידועה ומוכרת. אך האם זה העיתוי והזמן הראויים ביותר לתת את פתרון-השורש לבעיה? אינני בטוח. בתשובה לשאלתך הממוקדת: האם ראוי..? אני מניח שאנו חברי הפורום לא נקבע מה ראוי ומה לא, מה שכן נוכל להציע, זה איך להתנהל בכזו סיטואציה. ולעצם העניין. כשיש מתיחות/עימות בין משפחות, אחד הדברים שנלקחים בחשבון שהמעומתים לא משתתפים באירועים המשפחתיים אלו של אלו, עם כל הצער. אולם אם פנית אלינו אני מניח כי בוודאי יש לך את הרצון והיכולת לפחות לנסות ולהשפיע על בעלך לקחת אתנחתא בעימות. ספרי לו שלא לעולם חוסן, ואירועים משפחתיים משמחים ולא משמחים יכולים להיות קיימים משני צידי המשפחה, גם בצד שלך וגם בצד שלו, וגם לך חשוב להשתתף באירועי משפחתו בשמחה ומרצון. אמרי לו גם שהיה ראוי שיראה לכולם שהוא יודע להיתעלות מעל לעימות ולהגיע לניחום. אימרי לו שהוא רק יצבור ניקוד במהלך כזה גם בעינייך וגם בעיני המשפחה המורחבת. אמרי לו כמה זה חשוב לך, וכמה תעריכי אותו אם יעשה את המהלך הזה עבורך. מצד שני, תני לו מוצא- אם זה בכל זאת גדול עליך, אני אקח בהבנה ולא אלחץ .. לאחר ימי השבעה, כדאי שתתנו את הדעת איך להתנהל עם המצב גם לטווח הארוך, כפי שהציעו קודמיי. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

אי הסכמה על הסגנון של היועץ

שלום לכולם, אנחנו זוג בני עשרים ושלש שניגשנו לייעוץ נישואין אצל בוגר ינר איתו נפגשנו כמה פגישות שהיו מאוד טובות ומועילות בהם למדנו לקבוע זמן לבלות יחד ולדבר למדנו כלים לפתרון קונפלקטים למדנו לא לפרשן את בן הזוג אלא לברר כל דבר והרגשנו שאנחנו עולים על דרך טובה אך ברגע שהיועץ דיבר על הצורך שלי במרחב אישי ועצמאות כצרכים בסיסיים בגלל שאני כבר לא יכולתי לסבול שאישתי תחליט בשבילי איזה מוזיקה אני ישמע ועם איזה חברים אני ילך לבלות אשתי פשוט הכתיבה איך לחיות ולנסות לעצב אותי אני מקצר אך אני הרגשתי שאני הולך להתפוצץ ומבחינתי הייתי כבר מפרק את החבילה בגלל שכל פעם שלא הייתי שומע לה היא היתה מתרחקת ממני ולא מכבסת לי לא עושה אוכל וכל מיני דברים מה שגרם לי גם לשקר לה בגלל שכן חייתי את חיי כמו שאני רוצה. היועץ הסביר לה שאפי' שהיא חוששת לרוחניות שלי ושל הבית אבל רק אני יכול להחליט עבורי מה אני יעשה ומתי כל זמן שאני לא כופה את דעתי עליה כמו לשמוע מוזיקה בבית שהיא לא מעונינת לשמוע אלא רק באוטו או באוזניות. אבל אשתי לא קיבלה את זה למרות שבהתחלה היא מאוד התלהבה מהיועץ ומההתקדמות שלנו אך היא לא מוכנה להפסיק את ההשטלטות שלה עלי למרות שהיועץ הסביר לי שהיא לא מנסה להשתלט עלי אלא שההתנהגות שלי משדרות לה חוסר יציבות ושזה הצורך שלה אבל היא לא מוכנה לשמוע על כך בגלל שהיא שמעה דיסק של הרב קואס שאמר שהגבר צריך לתת לאישתו לבחור לו את החברים היועץ אמר לה שהוא עובד בדרך שהוא יודע ומכיר וזה בסדר אם אנחנו רוצים להפסיק את הפגישות ולפנות לרב קואס. אשתי התקשרה לרב קואס והוא אמר לה שמרחב אישי לכל אחד מבני הזוג זה מושג חילוני ושהיא כן יכולה להחליט לי עם איזה חברים להסתובב. הבעיה היא שלרב קואס אני לא מוכן ללכת בשום אופן בגלל שאני לא מקבל את זה שמשהוא יגזול ממני את המרחב האישי שלי ואשתי לא מוכנה ללכת ליועץ שיומר שהיא צריכה לכבד את המרחב האישי שלי כך שהקונפילקט המרכזי שלנו מונע מאיתנו לגשת לייעוץ שכן זה בעצמו לא מאפשר לנו לבחור יועץ. בנתיים המצב על הפרצוף אנחנו בקושי מדברים כבר שלשה שבועות וכל דבר גורם למתח גדול הבית לא מתפקד ואני אובד עצות אך בשום אופן אני לא מוכן לחזור להכתבות שלה. אני מצטער על האריכות ומקווה לקבל עזרה.

בטיפול, להתמקד במטפל יחיד

לשלמה היקר שלום קראתי את דבריך ואת דברי עמיתי המשיבים. מתוך דבריך ניתן להבין בקלות באיזו מצוקה אתה נמצא. שמחתי שהגעתם למסקנה שאתם זקוקים לסיוע מקצועי והבנתי מדבריך שהתחלתם בכזה מהלך, אבל לא היה ברור לי באיזה שלב זה הופסק, ולמה? אחד האויבים של הטיפול הזוגי זה ה"עודף יועצים". תוך כדי שאתם בטיפול תתמקדו במטפל אחד והוא יוביל אתכם לחוף מבטחים לפי כישורייו, לפי שיתוף הפעולה שלכם ולפי הסייעתא דשמייא של כל המהלך. אם תוך כדי טיפול אתם מגיעים למטפלים נוספים, ויהיו טובים ככל שיהיו, הרי שתקעתם עת המהלך. כל צד יביא סוללה של יועצים שיתמכו בעמדתו. ולעצם הבעיה שציינת- מצד אחד מגיע לשניכם מרחב פרטיות. מצד שני אמרת כי קיים חשש מצד אשתך שהפרטיות שלך מובילה אותך לחוסר יציבות(לפחות בעיניה). נסו בשיחה משותפת להגדיר את הפרטיות של כל אחד מהצדדים כך שמרחב בפרטיות גם יעניק די פרטיות וגם לא יוביל לחוסר יציבות. אם תצליחו לנהל כזו שיחה לבד, מה טוב, אם לא, היה ראוי לחזור למטפל הראשון שטיפל בכם (אני לא מכיר אבל ציינת שהגעתם איתו להישגים), והוא יסייע לכם למצא את האיזון במינון הנכון. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

יעוץ האים לשים לב למקרה

שלום אבקש להשאר בעילום שם . אניcבקשר עם בחור כבר תקופה ארוכה מקרה דומה קרה פעם אחת רציתי לדעת מה לעשות ? ניהלנו שיחה ולא נתתי לו לסיים את המשפט ונכנסתי בדבריו נזכי ר שהוא רק יתעורר ולא אכל עדיין הו א יתעצבן מזה והתחיל לצעוק ואיבד את ההישתונות ודחף אותי על הדלת אני מאוד נבהלתי והתחלתי לבכות לאחר מכן הוא נירגע וביקש סליחה ושהוא לא יתכוון ואמר שהוא יודע שזה לא עושה לנו טוב בקשר ויעבוד על עצמו לא לעשות זאת שוב . מה לעשות אני מאוד חוששת שזה יכול להיות יותר גרוע? אודה על תשובתכם

שותפה לחיים או סתם חברה?

דדה יקרה שלום אכן תחושה מאד לא נעימה להפגע דווקא ממי שאמור להיות הכי קרוב אלי ושותפי לחיים. ותהיה הסיבה אשר תהיה. קראתי את דברי חברי המשיבים וכמוני כמוהם לא הצלחתי לתהות על סוג הקשר, איכותו, ורמת החיבה שביניכם. אני מצטרף בהחלט לדברי ידידי הרב משה בייגל שכדאי שתגיעו ביחד למטפל לקבלת ייעוץ והנחיה, דבר שבהחלט יסייע לכם גם לבעיה הצפציפית שציינת, וגם באופן כללי לצורת ההתנהלות הזוגית שביניכם. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

מתוסכלת

שלום! אני בת 23 נשואה כבר 4 שנים +תאומות בנות 3 וחצי אני גרה כבר 4 שנים דלת ליד ההורים של בעלי (מיכיוון שהם קנו לו את הדירה הזאת כשהיתחתנו, והיא רשומה על שמם ועכשיו הם לא יכולים להביא לנו לימכור אותה בגלל בעיות כספיות שיש להם). בשנתיים הראשונות אני ממש ניסתי להיסתדר איתם למרות שזה לא היה לי הכי קל.. מכיוון שהם עדה מאוד קשה והחמה כל הזמן נכנסת לי לבית ובודקת מה לא מסודר כמו שצריך, וכל הזמן ניכנסת לנו לחיים אם היא רואה אותי נחה איזה חצי שעה היא משתגעת גם בגידול הילדים הם תמיד הפריעו לי כשאני הייתי אוסרת על הבנות משהוא והם היו שומעים אותן בוכות הם ישר היו מגיעים ומביאים להם ממתק ואומרים אמא פויה(או משהוא כזה..) ובגלל שאנחנו דלת מול דלת בעלי והבנות נמצאים שם הרבה והבנו שומעות כל הזמן צעקות ומריבות שיש שם בקיצור בשנתיים האחרונות כבר ממש קשה לי אני כבר לא יכולה ליצחוק איתם או אפילו להיסתכל עליהם ואני גם מגיבה בהתאם (אני משדרת עצבים ואני עונה להם הרבה פעמים בכעם) למרות שאני בחורה מאוד עדינה וביישנית.. ויש לי עם זה הרבה מריבות עם בעלי שרוצה שאני אתנהג טוב עם ההורים שלו אבל לא מבין את המצוקה שלי. וכשאני מדברת איתו על לעבור דירה הוא כל הזמן מורח אותי חודש הבא, חודש הבא בינתיים אני תקועה שם 4 שנים ואם אני מזכירה לו את זה הוא אומר שאני שונאת את ההורים שלו. בקיצור אני כבר ל יודעת מה לעשות אשמח לתשובה.

איך יוצאים מהמלכוד?

שני יקרה שלום קראתי ושוב קראתי את דברייך, ואכן אני חש את המילכוד אליו נקלעת. לא יעזור אם ננסה לתת לך ציונים על מהלכי העבר, וגם לא יעזור אם ננסה להעניק לך טיפים מה לומר לבעל, ובפני אילו החלטות להציב אותו. אני בהחלט מסכים עם קודמי כי עליכם להגיע ובהקדם לטיפול. הטיפול לא יתמקד רק במערכת היחסים ביניכם, אלא יצטרך להיות גם טיפול מערכתי עם כניסה לפתרונות פרקטיים לפי האמצעים והיכולות שלכם. ייתכן ויהיה צורך לערב בחלק מהנושאים גם את השכנים.. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

טיפול באלימות במשפחה.

אנחנו נשואים 7 וחצי שנים , יש לנו שני בנים ובת . לשנינו נישואין קודמים ללא ילדים , אנחנו בסביבות גילאי 36 - 37 , לאחר שנים של מריבות שלעיתים היו מלוות באלימות פיזית, מילולית וונדאליזם מצד הבעל , התחלנו ללכת לטיפול של חצי שנה לפחות , מהר מאוד המטפל החליט שהוא " מטפל " בי כדי לשפר את המצב בבית , מבחינתי הצלחתי למזער ולצמצם את המריבות מצידי בבית , אך כיוון שאני לא מלאך לא צימצמתי ב 100 % , בתהליך עידכנתי את הרב שהבעל מצידו אומר לי את רואה את הבעיה עובדה שהרב לא מדבר איתי , ועידכנתי גם על מריבות שהיו קורות אחת לחודש , כשבעבר זה קרה אחת ליום , עידכנתי גם באירוע אלים מצד הבעל בעבודתו . והרב בשלו להמשיך לעבוד איתי , לפני שבוע בעקבות הערה שלי לבעל זה הסתיים בוונדאליזם ובעזיבת הבעל את הבית . נכון להיום אין לי אמון בדרך של המטפל ובמטפל עצמו , אני חושבת שהבעל לא קיבל את הטיפול הראוי לו , אני כבר עייפה לגמרי ורוצה לראות טוב . מטפל שיש לו הצלחות ורוצה לעזור לנו נשמח לפנות אליו .

לעיתים ה"אלימות" היא התוצאה , ולא מקור הבעיה.

שואלת יקרה , שבוע טוב. קראתי בעיון את ה"מסכת" שעברתם, אני מסכים שתחושת הפיספוס גורמת לך לעייפות נפשית, כפי שציינת. כל מטפל מודע לצורך להיראות סימטרי בעיני מטופליו לאורך כל הטיפול, אחרת הוא יאבד את מעמדו וכוחו כמטפל בעיני המטופלים (בדיוק כפי שציינת). לא ברור לי למה כדברייך בחר המטפל להציב את בעלך על כסא הצופים ואותך על כס המטופלים, אין ספק שבמידה רבה זה מפספס את סיכויי המהלכים שרצה לעשות. עם כל זה, ראוי לציין גם את ההצלחה ברמת ותדירות האלימויות - שירדו במידה מסויימת. לגבי אלימות במשפחה, לא פעם האלימות היא דרך ביטוי לכעסים, פשוט מחוסר כלי תקשורת ראויים אחרים. (כלים שניתן לרכוש..) אלא אם כן מדובר באלימות לשמה ללא קשר לאירועים מקוממים. ולכן לפני הטיפול הממוקד באלימות הייתי ממליץ לכם להגיע לאבחון נוסף ולפי האבחון להחליט ביחד עם המטפל על כיווני הטיפול. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

למה התחתנתי

ראשית אני נהנה מאד מהאתר. מידי פעם אני מציץ ונהנה מהתשובות הנפלאות. אני נשוי מס' שנים ואב ל3 ילדים חמודים. התחתנתי בגיל צעיר, כיתר חברי, עם אשה אינטלגטית וחכמה מלאה שמחת חיים, היה ביננו אהבה ממבט ראשון, שאף הצדיקה את עצמה בהמשך, נהנתי לשוחח איתה על כל דבר ועניין,וכשני פילסופים התעמקנו בכל דבר, אך לצערי הרב אני מרגיש שכל עניין הנישואין אני פשוט סוחב אותה על גבי, צריך להקשיב לה, לשמוע את כאבה, ללטף ולהרגיע כל הזמן, ופשוט נגמר לי הכוח להיות מטפל שלה, אני טוב בלהקשיב, אבל אין לי כוח שחלק גדול מהשיחות ביננו מורכבות מתלונות שלה על גידול הילדים הקושי בסידור הבית, וזה לא זעקה לעזרה, כי אני נמצא שם בשביל לעזור, היא פשוט סיגנון "קוטר" עם נטייה לפרצי זעם חזקים, עד כדי איבוד עשתונות,היא קיבלה את זה בתורשה מהאמא שלה, ואני לא יודע מה לעשות, הבטריה שלי הולכת להיגמר. בתודה מראש משה

מדוע התחתנת?

משה דוד היקר שבוע טוב שאלו פעם יהודי, למה על כל שאלה אתם עונים בשאלה אחרת. ענה היהודי למה לא? בכותרת לשאלתך שאלת למה התחתנת? אני מרשה לעצמי להחזיר לך את אותה השאלה/תשובה בכותרת לתשובתי. ולעצם העניין. זכית ב"ה באשה טובה, ובילדים חמודים, ואתה חושש מהתרוקנות הבטריה. נכון,לנו כגברים לא פעם קשה להקשיב, לשקף ולתמוך באינספור סיפורים שחוותה בת זוגתנו במהלך היום. זה לכאורה לא בדיוק תפור על התכונה הגברית שלנו. אבל מה לעשות , זה עושה טוב לבת הזוג. וכי מה, היית מעדיף אתה לעשות את כל אותן המטלות? אני בטוח שלא. מצד שני אם הנפח מתחיל להיות לא פרופורציונאלי ומוגזם, ואף גורם "למצב" את רעייתך בעיניך כ"קוטרית", הרי שראוי לכם לשוחח על זה בדיוק על פי הכלים שהיו לכם בתחילת נישואיכם. אם העניין נראה לך קשה או בלתי אפשרי, ניתן לבצע זאת תחת פגישה טיפולית. לגבי ההתפרצויות, גם כאן הייתי מתייחס לעיתוי ולמינון, זה לא סוד שהמשתנים ההורמונאליים משפיעים על מצבי הרוח ולא פעם העניין דועך כלעומת שבא. אין מצווה לייחס תכונה זו לעניינים תורשתיים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

בעל "לדוגמא"

בס"ד אני מוצאת את עצמי לרוב יושבת עם בעלי וילדנו ונחרדת מתגובותיו, הוא מדבר בסלנג, מתנהג כרודן מאוד נלחץ מהרעש ולא מפסיק להעיר אני מאידך משתדלת והרבה לא מצליחה שלא להעיר או להביט בו אך אני פשוט לא מסוגלת. הוא פוגע ברגשות הילדים ולא פעם אני אף אומרת שהוא יתן על זה את הדין. מפריע לי שבכל הזדמנות הוא עט על המחשב וזה הרושם שהוא מותיר לילדים. אני ממש ממש נואשת כיצד להתמודד מולו?

הערכה הדדית חיונית לשיקום האוירה

יעל יקרה שלום אני מבין לרגשותייך, אין ספק שקשה לשהות במחיצת מי שפוגע ברגשות ילדייך/כם, מתנהג כרודן, וחסר סבלנות (כדברייך). אני קורא מדברייך וגם קורא מבין השורות , כי רמת ההערכה שלך לבעלך בשפל. מה עושים? ראשית, אני מצטרף לעמדת ידידי הרב בן סימון, ומציע גם כן לנהל דו שיח לפיו את משקפת את דברי בעלך ומוסיפה שאלה, האם ראוי ש... במקביל מעניין האם ההתנהגות אותה את מתארת החלה לאחרונה, או שמאז ומתמיד? ואולי יש כאן העתקת מודל מהורים? האם יש מקום לגרור אותו לחוגי בית או לצפיה/ שמיעת הרצאות בתחום הזוגי? אין ספק שזה ישפר במידה רבה את ההבנה שלו לגבי תחושותייך. נשמח אם תנסי, ותשתפי אותנו בהמשך. איחולי ברכה והצלחה

בעיות בזוגיות עקב בעיות פריון

שלום רב! אנחנו זוג שנשוי כבר 5.5 שנים לצערינו ללא ילדים, אנחנו לא כ"כ צעירים באיזור 33-37 . לאחר בדיקות שונות בנושא- הרופאים לא מצאו משהו מיוחד אצלנו , רק פה ושם דברים קטנים מאוד( שהרופא אמר שהם לא משמעותיים.) כיון שבעלי אומר שאין לנו בעיה מיוחדת אנחנו לא צריכים לעשות טיפולי פוריות .ולכן אנחנו לא מתקדמים בנושא. הוא הלך לכמה רבנים גדולים ורובם אמרו שלא צריך לעשות כלום ולכן הוא אומר שאם הרבנים אמרו שלא צריך לעשות טיפולים אז לא עושים ( חלק מהרבנים ברכו אותנו) , אך לצערי עובר הזמן ואינני בהריון. ולפי דעתי אנחנו צריכים להתקדם ולהתחיל טיפולים רציינים אך בעלי לא מוכן בכלל !(עשינו 2 הזרעות בלבד במהלך כל השנים האלה וגם זה אחרי הרבה ריבים וויכוחים ובימים האלה שעשיתי הזרעה הוא פשוט לא דיבר איתי כלל - כאילו ברוגז). הוא אומר שהוא רוצה ילד טבעי וללא התערבות ,כימית" . הוא טוען שהחלום שלו זה ילד טבעי ולכן אם נעשה בצורה אחרת מתנפץ לו כביכול החלום -למרות שדיברתי איתו המון על הנושא הוא לא מסכים להתקדם בטיפולים . ואני אומרת שזה לא סותר את מה שהרבנים אמרו אפשר גם לקבל ברכה מרב וגם לעשות טיפולים והוא טוען שאין לי אמונה. וזה כ"כ משפיע על הזוגיות שלנו .. וכמובן שיש עוד דברים בזוגיות שלנו שהוא בשום פנים ואופן לא מוכן להשתנות ( למשל אף פעם אנחנו לא הולכים להתארח בשבתות אצל אחרים אפילו אצל משפחה קרובה ואף פעם לא באים אלינו - כי הוא ככה לא אוהב - וגם ככה אני כל הזמן לבד אז קצת חברה לא תזיק - אז הוא אומר שאני אלך לבד בשבתות. האם בשביל זה מתחתנים כדי ללכת לבד ? ולכן יוצא שכל השבתות אנחנו לבד בבית ) אני באמת חיכיתי כ"כ הרבה זמן -לפי הדרך שלו ( אין לי כ"כ ברירה ) אבל מספיק ! לפי דעתי יכולנו בזמן הזה לעשות המון טיפולים ויכל כבר להיות לנו ילד עם כל הזמן שביזבזנו. שאלתי היא :אני מרגישה שהוא " תוקע" אותי כיון שאני רוצה להתקדם והוא לא ,אז מה עלי לעשות ? ( דיברו איתו כל מיני אנשים ורבנים והוא בשלו ) לפי ההלכה- האם מותר לו להמתין כ"כ הרבה זמן ללא טיפולים ? לפעמים הוא אומר שככה הוא והוא לא משתנה ואם לא טוב לי אז שהדלת פתוחה , לפעמים אני מרגישה שהוא מצער אותי האם לפי ההלכה מותר לו לעשות זאת ?למה הוא מצער אותי? מה אני אמרורה לעשות במצב כזה? אני מרגישה לבד .. ב. האם אתם מכירים קבוצה תמיכה באיזור ירושלים לבעיות פוריות שלפחות יהיה לי אוזן קשבת בדבר ( פניתי למכון פועה ואין להם - כי אין מספיק נשים ) תודה מראש נ.ב הוא לא מסכים ללכת למכון פועה ולא מסכים ללכת ליועץ

אם לא טיפול - אז ברכה

שלום לך פונה יקרה לפורום. אכן תחושה קשה וכואבת מצד אחד עיכוב בפריון ומצד שני חוסר שיתוף פעולה. מצד שני אנחנו נתקלים הרבה בתופעות של קושי ובמבוכה אצל גברים שאמורים לשתף פעולה בטיפולי פריון. המביך ביותר לגברים שומרי תומ"צ זה התהליך של ההזרעה המלאכותית . להצלחת הטיפול הפריוני חשוב שהאוירה ביניכם תישאר כל הזמן אוירה כייפית וללא לחצים וויכוחים. ולכן אם בעלך ננעל על "שב ואל תעשה" תזרמי איתו אל תכנסי איתו לוויכוחים. אז מה כן? קל יותר לרתום בעל להגיע לעוד גורם תורני לקבלת ברכה, והפעם בשבילך. אותו גורם תורני יכול להיות גם בעל מקצוע. אני מקווה שדברי הובנו. אם תרצו אשמח להסביר בטלפון. בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

ייעוץ און- ליין

לכל חבריי ידידיי המתוקים חברי ינ"ר שלום וברכה רציתי לשתף אתכם ברעיון של הייעוץ און- ליין חביב ביותר כל מה שצריכים זה מצלמה ותוכנה כמו סקייפ (חינם) , התשלום מוזל למטופלים ואפשר לקבל מכל מקום בעולם,,, אצלי התגובות טובות מאד ,,וכמובן הרבה יתרונות,, בהצלחה לכולם,,, באהבה וידידות תדהר

שירות און ליין

לחברים/ות שלום על פניו הרעיון בר ביצוע מבחינה טכנית. ממליץ לידידי מנהל הפורום הרב בן סימון להפנות שאלה לרבני המכון ולקבל ברכתם / הנחייתם. בשורות טובות

נישואים שניים

אני נשואה בפעם השנייה, יש לי 2 ילדים מנישואים ראשונים , לבעלי גם כן 2 ילדים מנישואים ראשונים ו3 ילדים משותפים כל הילדים בגילאי חודשיים-11. הבעיות הם רבות ומורכבות החל בזה שבעלי לא אוהב את ילדי וכמובן שהם אינם אוהבים אותו הוא מתנהג אליהם בזלזול ובצניות האווירה בינהם צוננת, מתוחה, וחסרת כל חמימות, לעומת זאת הוא אבא חם אוהב, ומפנק לילדיו שלו, האפליות זועקות לשמיים, ילדי מתוסכלים ואני בין הפטיש לסדן , הבן הגדול(10) כבר שנתיים מטופל ע"י פסיכותרפיסטית אבל היא הבהירה לי שזה כמו לשים ילד על גחלים לוחשות ולשפוך מים מלמעלה ז"א צריך לטפל בשורש הבעיה שזה בעלי ובידו המפתחות לבעיות שלהם,אני רואה את עינהם כלות כשהוא מתייחס לקטנים יותר ואני פשוט מרחמת עליהם, הבן הגדול אפילו אמר לשכן שלי שהוא רוצה שהוא יהיה אבא שלו. אני רוצה לציין שהם כמעט ולא רואים את אביהם הביולוגי הם יותר בקשר עם הדודים והסבתא מצד אביהם, הגדול יותר קשור לאביו ומזכיר אותו הרבה ובאמת רוב הבעיות ניכרות אצלו , הוא מופנם. חסר ביטחון ודי מתוסכל. בעלי טוען שהבעיה היא בי כי תמיד גוננתי עליהם והייתי לצידם (מה שנכון הוא שהרגשתי שאני האמא והאבא שלהם ושאפשר לגעור ולחנך כשצריך אבל רק מתוך כבוד וחיבה כי גם בילדיו הוא גוער אבל זה מתאזן עם חיבוק ונשיקה מאוחר יותר ואילו הם סופגים רק את הצד הבקורתי והנוזף בלי שום כבוד וחיבה בעלי יכול להכנס הבית להרים , לחבק ולנשק את ילדיו הם יקפצו עליו וישמחו ואילו 2 בני יעמדו מהצד ויסתכלו הוא פשוט לא מתייחס אליהם. בעבר ניסיתי לפנות לטיפול דרך הרווחה אך לאחר מס' פגישות הוא החליט שזה לא מתאים לו. ברור לי שהבריאות הנפשית של ילדי בסכנה ושהאחריות לכך מוטלת עלי, ברור לי שאנו לא עונים על ההגדרה "משפחה" כי אין הרמוניה ואין אוירה טובה בבית אני מבקשת ייעוץ ודרכים לטיפול,לאן עלי לפנות האם יש אצלכם מטפלים לנושאים כאלו באזור הצפון? האם יש סיכוי שבעזרת טיפול הוא ישנה את גישתו? אני מרגישה שחובתי כלפי ילדי היא להרחיקם ממנו בכל דרך גם במחיר פרוק המשפחה האם אני צודקת? תודה על התייחסותכם.

יחס סלקטיבי לילדים

אפרת יקרה שלום קראתי את דברייך, והדברים מרגשים במיוחד. ברור לי מה תחושותייך, ומה תחושות ילדייך. אין ספק שאסור להשאיר את המצב כמו שהוא. חסר לי נתון בעניין יחס בעלך לילדיכם המשותפים, אבל לא משם תבוא הישועה. אני מניח שברור לך גם מדברי קודמי המשיבים כי עליכם להגיע לטיפול. הטיפול יתמקד הן הזוגיות שבינך לבין בעלך, ומכאן יוביל את בעלך גם לתובנות בעניין תחושות ילדייך, ילדיו וילדיכם המשותפים. במסגרת התובנות הוא יבין כי כל הילדים ניזוקים מהמצב הקיים ולא רק ילדייך מהנישואין הקודמים. המסר החינוכי המועבר להם יוביל גם אותם חלילה לנישואין לא תקינים- בעתיד. אני משוכנע כי העניין פתיר, תלוי לא מעט ברצון של בני הזוג וכישוריהם הריגשיים. ויפה שעה אחת קודם. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

מחפשת שלום בית

אני ובעלי נמצאים כבר תקופה בדיונים ברבנות אני התנגדתי לגרושין בעלי גר איתי בבית באופן כללי מתיחס אלי יפה הסיבה לגרושין זה בלל שסובל כמה שנים מהפרעות רוחניות כשהוא בטוח ומשוכנע שזה רק בגלל הקשר שלו אלי בגלל השפע שלי וכד'(כתבתי לכם על כך בעבר) מה שקורה כעת שהוא מכריח אותי מאד להסכים לגרושים בכל מני איומים מלוליים כמו את גורמת לי צער נפשי אם לא תסכימי אני אשנה את הגישה אליך אביא חזיר וכד' וגם איחולים כמו תסבלי כמוני וכו' וכו' אני לא מסוגלת לעשות את הצעד של הגרושין מצד שני לא יכולה להתנגד.הוא גר איתנו לא מפרנס מבקש ממני כל מני דברים אוכל קניות וכו' אני מרגישה לפעמים מנוצלת בלל שאני מחפשת שלום. ההורים שלו לא רוצים בשום אופן שיעשה צעד כזה יש לנו ב"ה ילדים.הוא כמובן לא מרשה שאספר לאף אחד על הגט. איך להתנהג איתו ולהוביל אותו לקבל את ההחלטה הנכונה (הוא גם כהן)

איך מובילים ומקבלים החלטה

פלונית יקרה שלום גם אני חש שאת מבולבלת ומנוצלת- כדברייך. למרות שציינת כי בעבר כבר פנית לפורום שלנו לא הצלחתי לקשר את דברייך הנוכחיים לפניות קודמות אותן זכרתי. על כל פנים לא ברור גם לי כמו לקודמי- הרב בן סימון, האם הגעתם למטפל מוסמך כלשהו או שמא כל הטיפול עד היום הסתכם בפניותייך לפורום.. אני לא בטוח שהפורום יוכל להיענות לבקשתך ולסייע לך "להוביל את בעלך להחלטה נכונה", וכל זאת בהסתמך על דברייך בלבד. ייתכנו הרבה צדדים לתמונה אותה את מציגה. לדוגמא- לא פעם הצהרה של בן זוג על כוונות לפירוק החבילה היא קריאת מצוקה. ןבמקום לאתר את המצוקה, אנו מתמודדים עם הסימפטום.. אולם ייתכן גם וזו כוונתו ואין מה לעשות. את התשובה יוכל לתת מטפל שיפגוש את שניכם ויקבל תמונה מלאה יותר. ייתכן ויפנה אותכם גם לבעלי מקצוע נוספים. ולכן, הייתי ממליץ שתגיעו למטפל שיציג לכם בתום אבחונו את האופציות השונות ויעניק לכם את הכלים הרלונטיים להמשך דרככם. אם בעלך לא מעוניין להגיע למפגש, פני טלפונית למטפל וקבלי הנחיות כיצד לפעול. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

האם אלמן וגרושה + 15 ילדים (קודמים) יכולים *באמת* להצליח בנישואים שניים?

האם אלמן וגרושה + 15 ילדים (קודמים) יכולים *באמת* להצליח בנישואים שניים? אני אלמן עם 10 ילדים בגילאים שונים מתחת לעשרים שנה, בנים ובנות. רובם ככולם גרים אצלי בבית, לומדים במסגרות שונות. אחד מבני סובל מנכות המצריכה טיפול והשגחה יומית גם מצידי ולא רק על ידי כוח עזר חיצוני. הוצע לי שידוך עם גרושה הצעירה ממני במספר שנים, אשר לה 5 ילדים מהגיל רך עד בוגרים. כולם גרים אצלה בבית, לומדים במסגרות שונות. הרקע של שנינו הוא בעלי תשובה ישראלים ותיקים, חרדים. הילדים בשני הצדדים, בלשון המעטה, אינם חופשיים מבעיות התנהגות, משמעת, וכדומה, חוץ מבעיות בריאות כאלה ואחרות, ושנינו מקדישים את רוב ככל היום שלנו, כל אחד בנפרד כמובן, לא לעבודה או לימודים אלא לטיפול שוטף בצרכי הילדים, דבר התופס אותנו מבוקר עד ערב. נפשית ופיסית קשה מאוד לי ולמוצעת, לעמוד בנטל הקיים כבר. איננו מלאכים כמובן ואיננו מחפשים להוסיף על עצמנו עוד עול נוסף על הקיים, אלא אדרבה רק להקל. שאלתי היא האם פרויקט נישואין כזה יכול להצליח על פי רוב. אני חושש מאוד שהעומס הרב של הטיפול בילדים ובפרט שיש בעיות חינוך וכו' מורכבות בשני הצדדים - יטרפד את העניין. אודה על כל תשובה ענינית וזהירה. בכבוד רב, יעקב

אין תשובות של כן לא שחור לבן

יעקב היקר שלום רב לא טוב היות האדם לבדו, זה לא רק ציווי אלוקי, זו גם מציאות מעשית. בסיטואציה בה אתה מתאר שאתה נמצא, אין ספק שלא טוב היות האדם לבדו. בסיטואציה בה האשה המוצעת כדבריך נמצאת, גם כן לא טוב היותה לבדה. אלא שאלת השאלות היא: האם היא רואה בך פתרון לבעיותיה? ואתה רואה בה פתרון לבעיותיך? או שמא שניכם מעוניינים ומסוגלים להיות זו עזר כנגד זה, ובכוחות משותפים לעמוד במטלות השונות. שאלה נוספת וחשובה לא פחות, מה הכישורים הרגשיים שלכם לעמוד בצרכים המשותפים (באיזו מידה תדע להיות אבא לילדיה, ובאיזו מידה היא תדע להיות אמא לילדיך). שאלה נוספת, באיזו מידה הילדים השונים בגילאים השונים ובהבנה השונה ידעו לקבל ולהכיל אבא חדש, ואמא חדשה? שאלה נוספת מה קורה עם הגרוש של המוצעת? האם הקשר שלו עם הילדים יישאר פאסיבי או עלול גם להיות מזיק לזוגיות החדשה של גרושתו. אין ספק שבחינת כל ההיבטים שציינתי, בפגישה, ביחד עם היבטים נוספים, כולל מפגש הכנה עם שתי קבוצות הילדים בנפרד וביחד, יכול לתת מענה ישיר לשאלתך המקורית. איחולי שבת שלום ברכה והצלחה

מחפשת שלום בית ותקשורת נכונה עם בעלי

שלום רב, אני נשואה 5 שנים ביני ובין בעלי יש חוסר הסכמה וחוסר הבנה בהרבה דברים. זה התחיל מיד לאחר הנישואין אך עם הזמן זה הלך והתגבר. ניסינו לשוחח בינינו ולפתור את הבעיות שעלו אך ללא הצלחה. בעלי מאשים אותי בכל מה שקורה ובין היתר הוא אומר שאני לא אמיתית וזאת בגלל שאני מבליגה ולא מעירה על כל דבר שמפריע לי והוא אומר הכל בפרצוף גם אם זה פוגע. וכן טוען שאני גאוותנית ושלא מעריכה או מכבדת אותו וזאת שלמרות שמבחינתי אני מעריכה ומכבדת אותו ואני אומרת לו זאת וכאשר יוצא ושהוא עוזר או עושה איזה שהוא דבר למשפחה אני מודה לו. שנינו אנשים אקדמאים עובדים קשה כל אחד בתחומו רוב הזמן אני מטפלת ומגדלת את הילדים מוציאה ומכניסה מהגןואני מטפלת בכל הקשור לבית חוץ בעניינים כספים שהוא אחראי עליהם. לעיתים אני מרגישה שיש לו רגשי נחיתות מזה שאני מרווחה יותר ממנו ואנחנו לא כ"כ מדברים על זה, הוא כועס אם אנשים מחמיאים לי בעניינים אישים או מקצועים. אני מוכנה לעשות הכל כדי לשנות את המצב הזה שמזיק גם לילדים בגלל שהוא כ"כ מתוסכל הוא כועס הרבה ולא הולך לו גם בעבודה. אני לא יודעת מה אני צריכה לעשות כדי להראות לו שאני מכבדת, מעריכה ואוהבת אותו ושאני רוצה שיהיה לנו טוב. האם יש מישהו מכן שיכול להדריך אותי כי כרגע הוא לא כ"כ רוצה ללכת לטיפול וחושב שהבעיה העיקרית היא אצלי ושאני צריכה לשנות את ההתנהגות שלי . אנא עיזרו לי. תודה.

פערים

בס"ד אלמונית יקרה שלום יועצי נישואין המטפלים בזוגות בהן האישה היא הקרייריסטטית, מכירים היטב וחשים נכון את הדברים עליהן את מדברת. מצד אחד את אומרת כי שניכם אקדמאים, אולם הצלחתך מצילה על הצלחותיו. אין ספק שזה משפיע ישירות על הזוגיות, גורר רגשי נחיתות, מפתח "השלכות", חוסר מחמאות, ביקורתיות יתר, וכ"ד.. אין ספק שהדרך לקומם אותו עוד יותר זה ע"י הזמנתו כעת לטיפול.. קבלי את עצת קודמי וקבעי מפגש לבדך, ידעי אותו על זה, והמטפל כבר ינחה אותך כיצד להתנהל לאחר המפגש, וזאת ע"מ לדרבן אותו להגיע למפגש השני או השלישי ביחד איתך. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

ליל טבילה בכל מחיר?

חייבת תשובה דחוףףףףף....... מחר אני אמורה ללכת למקוה. ואני ממש לא מעונינת. המצב ביני לבין בעלי מאוד מתוח, ויש לנו פגישה ראשונה ליועץ נישואין השבוע. האמת, נהיה לי רע רק מלחשוב על מחר, לא יכולה להיות איתו בצביעות ובשקר ומתוך העמדת פנים. לא יודעת מה קורה מבחינתו, אבל אני פשוט לא מסוגלת. מה לעשות???

ליל טבילה

בס"ד דינה יקרה שלום הצלחת לשתף אותנו בתחושתך הקשה. כקודמיי אמליץ לך כן לטבול- כהלכה, אולם לגבי הקשר שאחרי- תצטרכי לתאם עמדות וציפיות עם בעלך מבעוד מועד. תרבות הדו שיח בין הזוגות שונה מאד בין זוג לזוג, לכן ייקשה עלינו להנחות אותך בפורום כיצד לעשות זאת, אולם המסר שתמסרי לבעלך צריך להיות כי: " גם בתקופה המותרת הקרבה לבא הקשר האינטימי יסוייג, וזאת לטובת שיפור וחידוש הקשר בינינו במסגרת הטיפול הזוגי" אני מניח שהמטפל הזוגי איתו קבעתם יאמר לכם דברים דומים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

קשיים בשדוכים לבעלי תשובה

השאלה מתחלקת ל-2 נושאים. דבר ראשון,בעבר חוויתי קשר זוגי גרוע,שממנו נותר לי חשש שמא לא אמצא.כיום אני מתחזק ומתקרב ליהדות,וכשנכנסתי קצת פנימה גיליתי שמלבד קשיים גדולים שעוברים על בעלי תשובה והיחס המזלזל של חרדים כלפיהם המחשיבים אותם כיהודים דתיים סוג ב' ולא משלבים אותם בחברה החרדית,גיליתי שלהרבה בעלי תשובה יש קושי רב למצוא זיווג. בחורות דתיות או חרדיות מסתכלות על בעלי תשובה לעיתים בזלזול או בהתנשאות ואינן מוכנות אפילו לשקול אותם כאופציה לשידוך או היכרות.אני בא מהעבר שלי עם מטען ריגשי של חשש לגבי מציאת זיווג ואז פתאום אני גם מגלה שלבעלי תשובה יש קושי במציאת זיווג,אז הדבר ממש מטריד אותי,עד כדי הירהורים לגבי האם יש טעם להכנס לתהליך של חזרה בתשובה אם זה מה שמצפה לי,ומחשבות של לוותר על ההתחזקות ביהדות במידה ולא אמצא זיווג.אנשים אומרים לי בנוגע לכך שצריך אמונה ובטחון בקב"ה ושהחזרה בתשובה צריכה להיות בלי קשר לעניין הזיווג ושאסור להציב כביכול תנאים לקב"ה אבל הטיעונים האלה לא מרגיעים אותי ולא עוזרים.אני יכול להאמין ולהתחזק מבחינה תיאורטית אבל בפועל אף בחורה מאמינה לא תסתכל לכיוון שלי,אז מה זה משנה?בעוד שבעלי תשובה מגלים את נושא הקשיים שבמציאת זיווג רק כבר שהם עמוק בתוך התשובה והיהדות והם לא יודעים איך להתמודד עם זה,אני בן אדם יסודי ובדקתי לעומק וגיליתי את זה כבר בהתחלה.אני לא רואה את עצמי בוודאות מחזיק עול תורה ומצוות בעתיד במידה ולא אמצא זיווג,חס וחלילה.למצוא מישהי שתאהב אותי יותר בזכות האדם שאני יותר חשוב לי מהכל.מה לעשות,כיצד להתייחס לעניין?אשמח לקבל תשובה גם בפן המעשי וגם בפן התיאורטי. דבר שני,אם בעולם החילוני היחודיות שלי התבטאה באופי שלי,בתכונות שלי,גיליתי שאין הרבה חשיבות לדברים האלה בעולם הדתי.הרבה בחורות מאמינות מעוניינות ב"רובוט" שיודע לדקלם היטב פסוקים ומצוות,וכל עוד הוא יודע לעשות את זה אין חשיבות לאופי שלו ולבן אדם שהוא.זה לא נחשב קריטריון לבחירת בני זוג.וקצת קשה לי עם זה.עוד דבר שגיליתי לצערי הוא,שחשבתי שהעולם הדתי שאמור להיות רוחני יהיה שונה מהעולם החילוני שהוא עולם חומרני וריקני.וגיליתי שכאשר חלק גדול מהבחורות הדתיות מחפשות זיווג,גם הן כמו החילוניות רוצות להתחתן עם ארנק ותואר,ואין חשיבות לבן אדם שאני.אני יכול להיות הבן אדם הכי מקסים בעולם,אופי נהדר,בחור חם ואוהב,אינטילגנט ואיש שיחה,אבל אין לי תואר.ואם אין לי תואר או מעמד או יוקרה או עבודה יוקרתית,מי תסתכל עליך בכלל כאופציה להיכרות או שידוך בעולם הדתי.אם אין לך תואר,אז אתה "בהכרח" טיפש וגם כסף אין לך.אבל מה לגבי הבן אדם שאני?מה עם זה?ולמה זה לא חשוב בעולם הרוחני בדיוק כמו שזה לא חשוב בעולם הגשמי?גם בעולם הדתי,מציאת זיווג נראה כמו קבלה לראיון עבודה ולא למציאת בן זוג. כיצד עליי להתמודד ולהתייחס אל הנושאים האלה? השאלה שלי מיועדת לפורום "הדרכה בשידוכים ובמציאת בני זוג",ואני מבקש לקבל תשובה מכל המומחים באתר. נראה לי שהשאלות הללו חשובות כי הן עוסקות בנושאים יסודיים ומהותיים שרלוונטים לבעלי תשובה. תודה רבה

שידוכין לחוזר / מתחזק

בס"ד פלוני יקר שלום רב קראתי בעיון ובצער את דבריך, אני די שותף אתך לחלק מהדברים והלוואי שהיה לנו כלים להשפיע על מציאות זו. אני מאמין שמצב זה הוא גם אחד הגורמים המעכבים את הגאולה. אם מטרת פנייתך היתה שנשנה את המציאות, אומר לך כי אפילו מפורום חשוב זה - לא נצליח לשנות את המציאות. אין ספק שהמצב לא טוב, ובערב ראש השנה נצרף נושא זה לרשימת הדברים עליהם נתפלל ונייחל לשינוי בשנה הבאה עלינו לטובה. ומה עושים מבחינה פרקטית. אמנם צרת רבים היא נחמת טפשים- אבל במצבך נמצאות אלפי חוזרות בתשובה איכותיות הסובלות בדיוק ממה שאתה סובל, ולא נותר אלא להפגיש בין המינים. גם כאן למרות שהקב"ה עוסק בזיווג זיווגים, ניתן לפנות לשדכנים ראויים והם ידעו בע"ה לנתב אותך נכון. איחולי שנה טובה בשורות טובות עוד השנה וינברגר גבריאל

המשך

הי בתשובתך הרב בן סימון נגעת באמת בכמה מקומות רגישות אבל הנקודה הרגישה העיקרית הייה הצורך בחברות ובקשר ובכמה אני מרגיש הכי חשוב לאישתי אז זהו שלא ...לא שאני לא מרגיש חשוב בכלל אלה ברור לי שהמשפחה שלה קצת יותר חשובה ממני וזאת אומרת שיש מקרים שאני רואה מה היא תורמת ומקריבה למשפחה שלה אבל היא לא תיתן בשבילי את אותו המאמץ לגבי הגבולות האמת שהם לא פרוצים בכלל מתקיים יעוץ כל שהוא על ידיי אביה החורג לא שהוא מתחום היעוץ אלה כאב בלבד אם זה אין לי בעיה רק חבל שהוא אף פעם לא שאל מה הצד שלי סתם חבל לגבי תשובתה של מרים ניימן, הטענה הזאת באמת עלתה במהלך הדיונים שלנו אבל אני לא ממש מקבל אותה כי אני מכיר אותה ואת ההתנהגות שלה בין אם התפרקתי ובין אם לא ההתנהגות הייתה אותו הדבר היא פשוט לא שמה לב שהתרסקתי היא לא פנתה אלי כבר כל הערב מרוב הכעס על היציאה המאוחרת לטעמה אני חושב שז מסגיר קצת לא? בכל אופן תודה על התשובות וההיתיחסות הרצינית

מה עושים?

בס"ד ליאור היקר שלום! קראתי בעיון את דבריך ואת דברי עמיתי המשיבים. מבין וחש את תחושתך. מכאן אתה יכול להמשיך ולפתח את אכזבתך מהמצב, לפתח תיאוריות , לייחס את הסיבות לקשר ההדוק מידי כדבריך למשפחתה, או לחילופין להתחיל ולטפל ולתקן את התחושות. אין לי ספק כי רעייתך לא מודעת לאילו נזקים רגשיים היא גורמת לך בשעה שהיא לא משדרת לך את מה שאתה מצפה. אני ממליץ בחום לקבל את דברי ידידי הרב בן סימון, שבו, דברו ממקום של כבוד הדדי, שוחחו בפתיחות על תחושות ורגשות, לא ממקום מבקר, אלא מהמקום מה אתה חש, מה אתה מצפה, ואיזה נזק רגשי נגרם לך כשאתה בתחושה שרעייתך, שאתה אתה הכי אוהב ומכבד, והכי קרובה אליך, לא מאחריך. אני מאמין ששיחה כזו תוכל להביא אתכם למקומות אחרים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

שיחות או כדורים

שלום לכם מומחים נפלאים אתם עושים עבודת קודש! בפגישת הייעוץ-זוגי השלישית, פנה אלי המטפל ואמר לי כך: שמע יקירי, אני יכול למשוך אותך כאן בפגישות שבועיות ולהתעשר ממך, אך אם כנה דרכך לשיפור הזוגיות שמע לעצתי, אני כבר מטפל וותיק ויש לי במצטבר מעל 7000 שעות טיפול, ומניסיון אומר לך ש90% מהמקרים הבעיה היא לא זוגיות אלא חוסר איזון במוח או בעיות של קשב וריכוז או בעיות של אי-איזון בסרטונין בסינפסות, ולכן לך לפסיכיאטר שיתן לך ולבת זוגתך מרשם לכדורים שישפרו את מאזן הסרטונין ומובטח לך שתוך כחודש ומחצה הכל על מקומו יבוא בשלום, ואם לא אני נמצא כאן. מה דעתכם? אכן? 90% מהבעיות אפשר לפתור בכדור?

90% אבחון לבעיה פסיכיאטרית?

שלמה היקר שלום קראתי את דבריך, ואת דברי עמיתי המשיבים. אכן גם בעיני הדברים תמוהים, אולם בערב יו"כ אוכל להתייחס להמלצה שקיבלת באחת משתי הדרכים: א. קל יותר לנתב מטופל לפסיכיאטר כאשר מציגים את הבעיה כבעיית רבים, וממילא ננקבו האחוזים הגבוהים. ב. זו אולי אחת מדרכי המילוט של מטפל שחושב שמיצה את יכולתו וכישוריו מול בני הזוג. (מה שאנו נוהגים לעשות זה להמליץ לזוג להגיע למטפל אחר בתקווה שימצא הוא את הדרך לליבותיהם). קיימת גם אפשרות שהדברים לא הובנו כראוי או שהוצאו מהקשרן. מצטרף לדעת הגב' מרים נוימן כי כדאי לבקש מהמטפל נייר עם אבחנה והפניה. איחולי כתיבה וחתימה טובה ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

בקשת הכוונה ועזרה

אחותי התחתנה לפני חודש לצערי היא לא הספיקה להרגיש נשואה וכבר התחילו הצרות. אספר בקצרה כמה שאוכל , כי הסיפור ארוך ומורכב . ראשית כל הוא דחה אותה במשך המון זמן מלהכניס אותה לחשבון שלו - שאיליו נכנסו המשכורות שלה (!) , הכספים של החתונה , כסף שההורים שלי נתנו. הסיפור התפוצץ לאחר שהוא דחה אותה מספר פעמים ולא דיבר איתה כמה ימים טובים. לאחר ששמע שיחה שבו אמרה לאחי שאם לא יכניס אותה לחשבון היא תמצא דרך לקבל את כספה , בעלה ביטל לה את כרטיס האשראי , את השיחות בסוללרי . ההורים שלו ביקשו לדבר עם ההורים שלי והנ"ל לא הסכימו להתערב בין הזוג - ביקשו שיסכים ללכת ליועץ נישואים שידריך אותם. בגלל שאבא שלו לא הסכים שהבן שלו ילך ליועץ(לדבריו:כי הבן שלו לא מפגר) האבא אמר שאם ההורים שלי לא באים הם פותחים תיק ברבנות. למחרת ההורים שלי הלכו לקחת את הבגדים של אחותי והוא מצידו רוקן את החשבון מכול הכספים שהיו בו . לאחר כמה ימים עם המון איומים מצידם על גירושים ושיחות עם הדודה שהייתה לטובתנו ואמרה להורים שלו שהם רק הורסים את הבן שלהם , הוא הסכים ללכת ליועץ ושאחותי תכנס לחשבון הבנק. אחותי הייתה במקווה והגיעה לבית , למחרת בבוקר הם הלכו לבנק הוא הכניס אותה לחשבון אבל לא החזיר את הכספים החשבון עמד על 1000 ש"ח . שאחותי שאלה אותו מה פשר הדבר ומתי הוא התכוון להחזיר את הכספים הוא אמר שהוא לא יודע אם בכלל הוא יחזיר את הכספים. אחותי נפגעה והרגישה שהוא שוב רימה אותה ביקשה שיוציא אותה מהחשבון - הוא מצידו רוקן את החשבון עד גובה המסגרת (ז"א הכניס את אחותי למינוס) ולא נתן לאחותי להיכנס לבית שלהם וכמובן לא הוציא אותה מהחשבון . רק לאחר שהיא הזמינה משטרה הוא נתן לה להוציא את הדברים שלה וזלזל בה, גם אמא שלו בקשה את הזהב מאחותי. יום למחרת גילינו שהוא רוקן את הבית מכל המטלטלין שהיו בו. לפני יום כיפור הוא פתאום התחיל להתחרט ורצה לדבר עם אחותי. גם לאחר יום כיפור שוב הוא יצר קשר השיג את המספר החדש של אחותי למרות שהוא חסוי - מצידו הוא טוען שהוא מצטער והוא לא יתן לאחותי גט בכל מחיר ושהוא נשבע שאחותי לא תיהיה עם אף אחד אחר. אחותי לא מוכנה לסלוח לו במיוחד אחרי שנתנה בו אמון שוב חזרה לבית וחטפה שוב סטירה. את האמון כמו שאפשר לראות יהיה קשה להחזיר. חשוב לי לציין שחוץ מהכסף שהוא במקום הראשון לפני אחותי נמצאים גם הוריו שמכוונים אותו בכל צעד וצעד ובלעדיהם הוא לא זז. כרגע הוא טוען שהוא כבר לא יקשיב להם אבל קשה לנו להאמין לאור זה שאנחנו ראינו ולא פעם שהוא מחובר אליהם בחבל הטבור ולאור זה שאי אפשר להאמין באדם שחצה כ"כ הרבה קווים אדומים ושיקר לכל אורך הדרך. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לראות את אחותי גרושה ,אבל מצד שני אנחנו מפחדים שהיא תחזור איליו ותפגע שוב בקרוב, או יותר מאוחר שיהיו ילדים מעורבים בנישואים. מה דעתכם? ואיך נוכל לעזור לאחותי מבחינה נפשית ללא תשלום או בסכום מינימלי(כרגע היא נותרה ללא אגורה וגם ההורים שלי הוציאו המון כספים הן על החתונה ונתנו לה סכום לא מבוטל-שכרגע אצלו) . תודה וגמר חתימה טובה

נישואי אחותך

טלי יקרה שלום העברת לנו במכתבך את כאבך, כאב אחותך וכאב כל המשפחה בצורה ברורה. אני לא בטוח שפרשת הדרכים היחידה בפניהן עומדת אחותך זה האם ללכת על גירושין או אם לאו? יש פה היבטים נוספים כמו: לאן הלך הכסף? מה קרה שפני גיסך התחלפו תוך חודש, אני מניח שלפני החתונה, הוא נראה לכם באור אחר. כתבת לנו שהסיפור ארוך, אבל מעניין איך הדברים נראו לפני החתונה? מה עמדת אחותך בכל העניין, ולמה היא לא פנתה לפורום? האם לוותר על הכסף ועל תכולת הבית? באילו דרכים כן ניתן להוציא ממנו את מה שלקח? כמובן שעל שאלות אלו ואחרות לא ניתן לענות באתר, אשמח לסייע כמיטב יכולתי בטלפון. בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

בקשת הכוונה ועזרה המשך

חייבת לתקן... המילה סטירה נכתבה בתור מטאפורה ואיתכם הסליחה. בעלה של אחותי מעולם לא הרים עליה יד אחרת אפילו לא הייתי פונה אליכם... פניתי היא למרות שכן החלטנו וכך גם אחותי (שההחלטה כמובן שלה ) ללכת לכוון גירושין , אנחנו אף שכרנו את שרותיו של עו"ד . פשוט אנחנו מבולבלים ולא יודעים עם לקחנו את זה קשה מידי - כי תמיד אומרים ששנה ראשונה קשה, אך לאור תשובתכם (למרות שחשבתם שיש גם אלימות פיזית) אני מבינה שאנחנו בכיוון הנכון . שאני אומרת אנחנו אני גם מתכוונת לאחותי כמובן שלא בוטחת בבעלה. אנחנו ממש לא מפחדים מגירושין ,אלא שדרך החינוך שלנו הוא לנסות להתמודד עם משברים , וכמובן לא לפרק נישואים בקלות כזו -כמובן שכרגע זה נראה שאין ברירה . לפני החתונה כמובן לא ראינו את פרצופו האמיתי , ראינו רק בחודש לפני החתונה שהמשפחה מאוד משפיעה עליו במיוחד אביו. ההתערבות כרגע בחיי נישואי אחותי היא אך ורק כיוון שזה המצב שנוצר, לפני כן אמא שלי אמרה לה להתמודד בעצמה או ע"י יועץ נישואים . הורי מניסיון של נישואיי ונישואי אחותי השניה לעולם לא מתערבים ההפך הוא הנכון. בעלה של אחותי מצידו מערב בהכל גם את הוריו וגם את הורי (למרות שמצידם הם לא מאמינים שהם צריכים להיות מעורבים וכך גם אמרו לו) . אבא שלו מדבר בשמו המון פעמים וזה חמור שלעצמו. כרגע בעלה אומר שהוא יבקש מהרבנות שלום בית - מצידו הוא לא מוכן לתת לאחותי גט . השאלה איך הרבנות תגיב לסיפור זה האם היא כן תדרוש מאחותי ללכת לכוון של שלום בית?! מבחינתו הוא מוכן ללכת ליעוץ/לעזוב את מקום מגוריו של הוריו / לא להקשיב להוריו וכוי... אחותי ואנחנו מצידנו לא מאמינים לא יותר נכון מאוד חוששים לאור העבר. אודה לתשובתכם לאחר התיקון.

להתחיל במהלך טיפול זוגי לפני מהלך משפטי

לטלי שלום הסכמת גיסך לטיפול זוגי זה חלון הזדמנויות,. גם אם חלילה לא יגיע הזוג לפתרון מלא לבעיותיו ויאלצו חלילה לפרק את החבילה, הרי בשעה שהזוג מכריז על הליכה משותפת לתיקון, הרי שזו שעת רצון, ובמקרה כזה מטפל מנוסה יביא אותו לגילוי / הפגנת רצינות ע"י שישכנע אותו להתחיל ולהחזיר כספים/רכוש שאינם שלו. הרבה יותר מסובך להגיע להישגים כאלו בחזית המשפטית. ואולי משולחן הטיפולים ימצאו דרך משותפת חזרה. אם לא - יעברו למסלול המשפטי. האופציה הזו תמיד זמינה. אם יתחילו במהלך משפטי- כל צד יתבצר בעמדתו , והמהלכים רק יחריפו. מכאן יהיה קשה יותר להגיע לשולחן הטיפולים. את המידע הזה רציתי לתת לך בטלפון שהשארתי בתשובתי הקודמת. איחולי ברכה, חכמה , והצלחה וינברגר גבריאל

התמכרות כתוצאה מתקשורת שאינה מספקת.

יש לנו בעיות שלום בית קשות הכוללות אלימות מילולית קשה מאד שהופנתה כלפי וכלפי הילדים. התחננתי במשך השנים לקבל תמיכה אחרי לידות, בשעה שהייתי עצובה אך ככל שהייתי חלשה יותר בעיניו, הוא נלחם בי יותר ויותר. בשנים האחרונות, לא ביטאתי חולשה כלל, כי ידעתי שלא אקבל את התמיכה שאני ראויה לה ככל אישה (אני מגדלת 4 ילדים יש לי קשר טוב איתם. פתחתי בביתי משרד שנותן שירותי יעוץ פיננסים ואני מצליחה מאד בעסק ובתפקוד) מאז תחילת הנישואין, המצב השתפר בהרבה, אך קשה לי לומר שאני מרגישה אהבה כלפיו. אני מעריכה את התכונות החיוביות שלו, ויש לו הרבה כאלה, אך הפצעים סרבו להגליד. למדתי לא לבכות, לא להחלש, לא להרגיז אותו,לא לכעוס, לא, להיות אני- כדי לחיות איתו בשלום. בשנה האחרונה חל מפנה מבחינתי אני נחשפתי לאינטרנט ולקשרים לא מתאימים. קשרים וירטואלים שלא הובילו לפגישות, אך היו שליליים בתכלית. בקשרים האלו, קיבלתי סיפוק לאהבה ולהערכה שהיתה חסרה לי עד היום. לפני חודשיים, נוצר קשר שהיה אמיתי ומשמעותי יותר מהאחרים, להבדיל מהקשרים הקודמים, כאן הייתי אמיתית שנינו הבנו שהקשר לא טוב. שנינו לא רוצים לפרק משפחות, ואני בזכות החיזוק שלו ניתקתי את כל הקשרים הקודמים שהיו לי. אבל הקשר איתו נמשך. לא נפגשים, אבל יש קשר טלפוני. הקשר הזה ממלא חלל חסר נותן סיפוק למה שאני לא מקבלת בזוגיות, אבל אני יודעת שאין לו תכלית. אני מרגישה נורא יודעת שזה אסור, אך לא מצליחה להתנתק. הוא נותן לי תמיכה נפשית, רכות והבנה שמעולם לא טעמתי מהם בחיי הנישואין. אני גם חשה שהכעס הפנימי שלי כלפי בעלי גובר. יודעת שהתנהגותו היא שהובילה לכך, למרות שיודעת שגם לי יש חלק בכך ואין זה נכון להאשימו. האדם שנוצר איתו הקשר, מבחינתו נמצא באותו מצב אנו רוצים לעבוד את ה' באמת, ומבינים שזה לא יוביל לשום דבר טוב, ולהיפך, אך..חשים שלא מסוגלים. אני עצמי מרגישה כמו התמכרות. במצב הנוכחי, אל תייעצו לי ללכת ליעוץ זוגי, כי אין סיכוי עם בעלי. יש כרגע שקט ויציבות, אך חוסר הסיפוק הוביל אותי למקום שלא דמיינתי שאגיע אליו. אני רוצה להרגיש סיפוק, ולצאת מהקשר הזה. אבל יודעת שאם אצא מזה, אייצר קשר אחר דרך המחשב כמו בהתמכרות. אל תאמרו שהקשר יוביל רק למקומות שליליים ולחורבן, אני יודעת את זה תעזרו לי להתנתק. אנא, עזרו לי.

אין וואקום

מיכל יקרה שלום מהיום שפנית לפורום, אני מתחבט עם עצמי ועם עמיתים נוספים כיצד להגיב לפנייתך. ראשית, חשוב שתדעי כי אין וואקום בגלקסיה הרגשית. וממילא צרכים שלא ימומשו בתא המשפחתי עלולים לזלוג מבחוץ. שנית, למרות מעמדו ואישיותו של בעלך, אני משוכנע כי ניתן למצא את השביל לרגשותיו, חסר לי מעט מידע שלא ניתן לבקש בפורום. שלישית, חשוב שתדעי כי חיספוסו הרגשי של בעלך עלול לחספס גם את רגשותייך והדברים יבואו לידי ביטוי גם מחוץ לתא המשפחתי (את עלולה לפתח דימוי שאת לא חפצה בו). על שלושת הנקודות כדאי שתפני, ואפילו לבד, לטיפול זוגי, אצל מטפל בעל ניסיון בתחום הספציפי. לא הייתי מריץ אותך לפירוק התא המשפחתי, ולא רק בגלל מעמדך ומשרתך, אלא הייתי נותן קרדיט לבעלך להגיע לתובנות ואולי גם ללא השתתפותו הפורמאלית בייעוץ הזוגי. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

אוהבת את בעלי אך קשה לי לחיות כך

אנו נשואים 12 שנה + 3 ילדים , בעלי עבר ילדות לא פשוטה , אמא מאד בקורתית ,משברים בזוגיות של האחים, האחים גרושים , גם ההורים בעלי היחיד שככה נשאר שפוי אם אפשר לומר .המצב לא תמיד היה קל , הרבה בעיות כלכליות שהובילו למריבות ועם הזמן לריחוק .בעלי התקרב לקבלה וכיום הוא מלמד קבלה . בזמן זה הצטרפה אישה לשיעורים שזיווגה קשה ומראה נאה ובעלי נרתם לעזרתה יתר על המידה . הבנתי שדברים שם הם מעבר ללעזרה ובאמת כעבור כשנה מהכרותה היא התגרשה מבעלה.אני ובעלי רבים אינסופ כמעט כל יום . הוא עוזר לה בהכל ללכת לרבנות ,לעוד פשוט היא תלויה בבעלי בכל צעד .אני רעמתי על כך למרות שבעלי אמר שאני הבאתי אותו למצב הזה !!משהו שלא מקובל וכי אישה שבעלה מכה אותה תסכים שהיא אשמה בכך?.כך גם אני לא מסכימה לכך !!! דברים רבים עברו וחלפו (סליחה על האריכות ) עד שהגעתי להחלטה שיעזוב את הבית כיוון שסירב ללכת לייעוץ בטוענה שאף אחד לא יגיד לו מה לעשות .והדברים התגלגלו שבסוף הוא כן יבוא איתי לייעוץ כי קשה לו עזיבת הבית .אך טוען שכיוון שהיא עובדת אצלו ( ללא תשלום חשוב לציין) זה לא כזה פשוט להוציא אותה כי היא גם תלמידה בארגון שלו .אני טוענת אחרת שאם הוא לא יחליט מה הוא רוצה לא אמשיך לחיות כך !! אי אפשר להחזיק בשתי הקצוות של החבל !!!!מבקשת עזרה אולי באמת הו א רוחש לה כל כך הרבה אהבה שהוא לא יוותר עליה !אני בוחרת לא לחיות כך ! תודה מראש.

לא למהר בהפעלת הארטילריה

יעלי יקרה שלום אכן תחושה קשה ולא נעימה לחוש לכאורה מספר שתיים לאחר שנים עשר שנות נישואין. ידוע, כי בעיסוק בו עוסק בעלך קיימת חשיפה להתקרבות יתר ועודף הזדהות רגשית עם המטופלים, ואף פיתוח קשר תלותי כפי שתיארת. הרבה מקרים של הפרת אמון במשפחה מתחילות בקשר תמים למטרות חיוביות. יש מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות. אני חייב לציין , כי הטעות הגדולה ביותר שניתן לעשות כעת, זה "לפתוח בארטילריה" ואז בעלך יוצב בדילמה שבין האישה המאיימת בבית - מחד, והאשה התמימה והתלותית שמחוץ לבית - מאידך. די ברור לאן נטיותיו הטבעיות יגררו אותו. אדרבה, הפניה אליו צריכה לבא מהכוון התלותי וניפוח חיוניותו בעינייך, ולא מהצד הביקורתי על המהלך השלילי אותו הוא מוביל. אני בטוח שאת מעדיפה להחזירו אלייך מתוך רצון וחיבה ולא מתוך הצבת אולטימטום כזה או אחר- שלא יעבוד.. אני מצטרף לחוו"ד קודמיי וממליץ לכם להגיע לטיפול זוגי מתאים, אולם גם אם בעלך יסרב להגיע לטיפול אל תימנעי מלהגיע לבד לטיפול בו תקבלי כלים להתמודדות, ובעיקר כלים איזה טעויות לא לעשות, בתקווה להוביל את הזוגיות שלכם לחוף מבטחים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

מואסת בחיי הנישואין? דחוףףףףף

שלום. למה עלי לחוית עם בעל שאינו מבין אותי? או שפשוט נשתמש בלשון פשוטה קובע עלי? לדוגמא אם עשיתי עבודה כל שהיא מהצד הוא יגיד שבנה על הכסף הזה... האם אני צריכה לפרנס? הוא טוען שבגללי הוא שקוע בחובות ואיך שאני רואה את הדברים מהצד הוא פשוט לא יודע לנהל עניני כספים עם כל השכל שיש לו . הוא יכול להרויח פי 4 ממשכורת ממוצעת בשוק ולצבור חובות מזה. ובכלל הוא טיפוס עצבני ומאשים אותי בה שהוא מתעצבן פשוט הכל אני יכול להיות שהוא מחזיק ממני ובמי אני צריכה להחזיק . יעוץ לא יעזור בשום אופן הוא לא מסכים בכלל ואף אני הלכתי לכמה יעוצים והוא לא מוכן שאמשיך. הפתרון לסיום הסיוט הזה זה גט אבל קשה לי רק בגלל הילדים! מה אני עושה??? נמאס לי פשוט נמאס. וזה לא רק בעניני כספים זה גם בניקיון או במה לעבוד או במה לבשל או במה לקנות פשוט הכל הוא מתערב לא נותן לי לנשום. תודה מצפה במהרה לתשובה

לא להתייאש,

לסימה היקרה שלום אני קורא שורותייך וחש את את מצוקתך ותחושת החנק בו את נמצאת. אין ספק שאני מצטרף לדעת ידידי הרב בן סימון שאל לך לנטוש את האופציה לקבלת ייעוץ ביחד או לבד. אבל אני רוצה להוסיף כי בדרך כלל אנשים לא חיים בוואקום. יש בני משפחה בעלי השפעה, יש הורים, יש רב או מי בקהילה שבעלך מתייחס לדעתו. אני חושב שביחד עם היועץ עלייך לבדוק את מי ואיך, את רותמת לגיוס להשפעות ריכוך על בעלך. אני מסכים שזה לא מצב בריא, טבעי ונורמאלי להמשיך בכזה לחץ. אגב, במקביל ניתן אולי למצא דרכים לשחרור לחץ , כמו יציאה לחוגי בית, מפגש עם חברות וכ"ד. אשמח לסייע איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

איך אפשר להמשיך חיי זוגיות תקינים כאשר יש לחץ מכמה כיוונים בו זמנית?

שלום לכם, פעם ראשונה שאני כאן בפורום ואני שמחה לראות שיש כאן מקום קשוב למה שאני עוברת, אני בת 23 נשואה קרוב ל5 שנים ואמא לילדה בת 3 ב"ה. להריון של הבת שלי נכנסתי בעזרת "טיפולים" קלים... תוך כמה חודשים הייתי בהריון. עכשיו אני כבר שנה תחת מעקב רפואי ופוריות ועוד לא זכיתי להוושע. מעוד צד, יש לנו עסק עצמאי ויש לנו בו הרבה לחצים כלכליים עכשיו. לכן אני מרגישה שלבעלי אין את הכוחות לתמוך בי במה שאני עוברת. אני מרגישה שאני צריכה את התמיכה שלו מאוד, במיוחד בזמנים של סערות בהורמונים ושל אכזבות רציפות. בכללי היחסים בינינו מאוד טובים ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השני, הייתי רגילה להמון תמיכה ועכשיו שאין לבעלי היקר את היכולת לתמוך אני מרגישה שאני נשברת. לדוגמא (אני יודעת שזו דוגמא שטותית אבל היא ממחישה ...)בעבר כל פעם שהייתי עושה בדיקת הריון בעלי היה מגיע הביתה עם ורד ומחכה יחד איתי לתוצאה... והיה שם בשבילי... בחודש האחרון בעלי שכח בכלל שעשיתי בדיקת הריון (בדיקת דם) וכאשר הייתי חמוצת פנים ועצובה הוא אפילו לא הבין מה קרה ואפילו קצת כעס עלי. אני מצטערת על השאלה הארוכה אבל השאלה שלי מה אני יכולה לעשות? הפסקתי לעת עתה את הטיפולים כי אני עייפה נפשית אבל מצד שני אני מרגישה רע שאני לא עושה אותם.... הייתי רוצה לפנות לייעוץ, אך לא נראה לי שאוכל לעמוד בהוצאה הכלכלית הזאת... תודה רבה !

השפעות כלכליות/עסקים על פוריות

בס"ד "צעירה" יקרה שלום ברוכה הבאה לפורום. את מתארת מצב רגשי מיוחד. כידוע יש קשר בין פוריות למצב רגשי של בני הזוג, כמובן שלחץ זמני בעבודה יכול להשפיע. חשוב לדבר על הדברים, אולי להמתין עם הטיפולים עד שהמצב יתאזן בעסקים. לא הייתי ממליץ לך להפעיל לחץ על בעלך שאינו ער דיו לרגשותייך, עדיף בדרכים אחרות. על אלו ועוד ניתן וצריך לשוחח בשולחן הטיפולים,או בטלפון. אשמח לסייע 052-3317444 איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

להתחתן?

הכירו לי גרוש, יש לו הרבה ילדים. לא יודעת, הוא מבטיח שיהיה טוב ויעזור ואני רואה המון עבודה עם הילדים. אמא שלהם חילונית לגמרי הוא אומר שהיא השתגעה ועזבה הכל, נהיתה חילונית והתגרשו, היא לא רוצה לראות אותם. לי אין ילדים כי לא התחתנתי אני בת 48 הוא 47 מה לעשות? מפחדת שיהיה לי קשה. הוא עושה רושם של אדם טוב ולקח אותי לכמה רבנים שלו אמרו עליו דברים טובים מאוד. אבל מה עם הילדים, לא יודעת מה לחשוב אך זה יראה כשכולנו בבית אחד ואני כאילו אמא שלהם. אין לי בעייה לנהל משק ביית אני ממשפחה מבורכת שומרים תורה וגידלתי את האחים הקטנים שלי לבד אימי נפטרה אני יודעת לטפל. הוא יש לו גם קטנים וגם גדולים בבית. ראיתי שהם רבים אחד עם השני, צעקות מכות הרבה שקט לא יהיה לי שם הוא מסודר עובד לומד הולך לשיעורים הבית שלו נראה טוב מה לעשות?

ייעוץ טרום נישואין

סאניה יקרה שלום טוב עשית שהעלית את התלבטויותייך בפורום. אכן דילמה. אין ספק שרק אתם תצטרכו לקבל את ההחלטות. השאלה האם יש לכם את הכלים לכך? הנתונים שהצגת בפנייתך טובים- אך לא מספיקים לאיש מקצוע על מנת להנחות אתכם. אני מצטרף לדעת קודמי, כי עליכם לפנות לבעל מקצוע, הוא ישאל את השאלות הנכונות במעמד שניכם, הוא יציג את הדילמות, ישקף את דבריכם ובסופו של דבר יתן לכם כלים לקבלת החלטות ראויות. המפגש חשוב לא רק לקבלת הנתונים אלא גם להתרשמות כללית מבני הזוג, זיהוי ומיקוד דילמות וקונפליקטים, שמיעת הצעות לפתרונות, פיתוח פתרונות מקוריים, שפת גוף וכ"ד. אשמח להשתתף ולעמוד לרשותכם. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

כהמשך לשאלתי

תודה רבה על השובות המהירות, רק מלקרוא את התיחסותכם הוקל לי. בקשר לשיחה החברית הפשוטה- האמת שניסיתי כבר לספר לבעלי על זה והוא מודע לזה, הוא פשוט אומר לי שעם כל הצער הראש שלו כל כך תפוס בדברים אחרים שהוא פשוט לא שם לב... הוא בעצמו עצוב מזה. אבל אומר שכל עוד המצב לחוץ הוא לא יכול להשתנות. הבעיה היא שהמצב לחוץ כל הזמן כבר שנתיים... והכוחות שלי לחכות פשוט מתחילים להגמר. יש לי שאלה נוספת- האם אני צריכה" לאפשר" (זאת אומרת לקבל את זה כדבר לגיטימי) שבעלי חוזר כל לילה באזור ה11 בלילה בגלל שהוא עובד? מבוקר עד לילה אני לא רואה אותו ועד שהוא חוזר אני מותשת. הוא אומר שרק לעבוד ככה מרגיע אותו, כי הוא מרגיש שהוא עושה את " חובת ההשתדלות" כמה שניסיתי לשכנע אותו שזה לא הכוונה הוא לא שומע. עכשיו זה אולי יותר ברור למה הוא לא מסוגל להיות קשוב ועוזר. העניין הוא שאני מאוד מבינה אותו ומשתדלת לתמוך בכל ההחלטות שלו גם אם זה אומר לחכות לו עד מאוחר בלילה... אבל אני מרגישה שאני גם כן רוצה את התמיכה הזאת ולא להיות התומכת הבלעדית, במיוחד שעד אז אני הייתי הנתמכת... והוא התומך. תודה רבה!

בהמשך

שוב שלום לך "צעירה" בתשובתי הקודמת התייחסתי לעניין הקשר בין הפוריות ללחצים הסביבתיים, ובסופו של דבר ההמלצה היתה להגיע לטיפול. השאלות הנוספות אותן את מעלה כעת מחזקות את המסקנה הקודמת. בעניין השיחות הישירות שאינן יעילות בבית, בשולחן הטיפולים אנו משתמשים בטכניקות שונות, כמו- שיקוף דברייך והעצמתן ליד בעלך, ובד"כ דברים שהושמעו בבית ולא היתה התיחסות אליהן- נקלטות טוב יותר וביעילות רבה יותר לאחר שימוש בטכניקה זו. בעניין שאלתך "האם אני צריכה לאפשר?" גם כאן ההתנגדות הישירה לא רק שלא תסייע אלא אף תחדד יותר את המציאות. גם כאן בעלך יגיע לתובנות טובות יותר ויקבל יתר מוטיבציה משולחן הטיפולים. במקום לא לאפשר, השתמשי בינתיים בטכניקה של הצגת רגשותייך בשל היעדרויותיו/איחוריו.. זה יותר יעיל- אבל גם זה רק "אקמול" עד לטיפול. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

תקשורת לא טובה, גישה שונה לנושאים לא פתורים

שלום רב, אנחנו נשואים לא מעט שנים עם ילדים ב"ה. אנחנו אנשים חיוביים האחד בעיני השניה. לצערי אין ביננו ברור דברים השנויים במחלוקת דבר שהביא אותי במשך הזמן לכעס הרגשה שבעיות לא פתורות מצטברות. אשתי חרוצה ומעבר לעבודה שלה היא מקדישה הרבה זמן בבישולים ובעבודת הבית. הפצרותיי שתמעיט בזה לטובת זמן איכות שלנו לא הועילו. אני מרגיש שהיא לא פרטנרית מעבר לצרכים היומיומיים הפיזיים. נקודה מטרידה מאוד מבחינתי היא שכשישנם דברים במחלוקת , במקום לברר את הנושא הדבר המרכזי שהיא מתמקדת בו זה שהיא תצא צודקת מהויכוח שלומר לי שאני לא צריך לכעוס על זה. היא שוכחת מהר מאוד מהענין ואני נשאר עם התיסכול של דברים לא פתורים ומרגיש שהצטברות המקרים גרמה לי לכעס וחוסר סבלנות שעייפתי ממנה. אני לא מצליח לגשר על הדברים ביננו. בנושאים שבינו לבינה יש פערי צרכים ביננו שהיא נהגה להתאמץ ולהתחבר אליהם אבל נראה שבמשך הזמן פחת שיתוף הפעולה מצידה ועייפות שלי מלפעול בענין. אודה על דעתכם בענין

ליבון בעיות, פתרונות תקשורת ופערים

גיל היקר שלום אני בהחלט מבין לרגשותיך, אכן די מתסכל לחיות באוירה של חוסר סיפוקים בתחומים שציינת. אני די מסכים עם חלק מדברי עמיתי המשיבים. גם אני חושב שישנם פערים בין בני הזוג- אולם בנסיבות מסויימות ניתן לגשר עליהן. אני מניח שהבעיות לא נולדו שלשום, ואתם נושאים אותם בשקט לאורך זמן, בעיני רעייתך זה כבר- הרגל, ובעיניך- מיטרד. אילו נפגשנו בקליניקה הייתי שואל אתכם האם קיבלתם הדרכה מקדימה לפני נישואיכם? היינו מדברים על הגדרת הציפיות שלכם לפני נישואיכם, באילו ציפיות עמדתם כבני זוג ובאילו- טרם, ולמה? את הטיפול היינו מתחילים מהנקודה הזו ורק לאחר מכן נוגעים בנושאים שבינו לבינה. הואיל וציינת כי אתה מגדיר את הקשר הכללי ביניכם כחיובי, אני מצטרף לדעה שעליכם לפנות לטיפול- רצוי מאזור מגוריכם , ורצוי עם מטפל/ת מהמגזר אליו אתם משתייכים. אשמח לתת הכוונה ראשונית גם בטלפון אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

העשרה זוגית

שלום, רציתי לשאול האם קים בי.נ.ר איזשהו יעוץ/ סדנה, בשביל להעשיר את חיי הנישואין. אנחנו זוג שחי טוב האחד עם השני, יש ביננו אהבה גדולה הדדית, אבל אנחנו מרגישים שחסרים לנו כלים (שאולי קשורים לתקשורת נכונה) בשביל לעשות את הקשר שלנו עמוק יותר, כנה יותר, וקרוב יותר. אשמח אם תוכלו לענות לי.

יישר כח

למרים שלום אכן חשיבה נכונה ונבונה. גם כאשר הזוגיות תקינה חשוב לשמרה ולהעשירה. או כפי שצווה האדם הראשון על גן עדן- לעבדה ולשמרה. ניתן למצא באינטרנט גורמים שונים העורכים סדנאות בתחום. גם אני מעביר מידי חודש חוג בית בנתניה בתחום העשרת הזוגיות . (החוג נערך בחינם) ניתן לתאם עם ביתי נרדית 052-8464046, או איתי 052-3317444 בברכה וינברגר גבריאל

הצילו!!! בעל בחו"ל, על סף פרידה

שלום, אני בחורה בת 24 נשואה 5 שנים ללא ילדים . התחתנתי עם בחור מקסים ומכיוון שהוא יליד חו"ל החלטנו לעבור לגור בחו"ל כדי שהוא ילמד לתואר ראשון (זאת הייתה בקשתו ואני בשמחה הסכמתי לה). סיכמנו שנוסעים ל 4-5 עד סיום התואר וחוזרים לגור בארץ. אני הייתי מאוד לא מאושרת בחו"ל וממורמרת, ניתקתי גם כל קשר עם המשפחה שלו, והיחסים הדרדרו, הרבה מריבות וחיכוכים. בשנה האחרונה מצבי הפיזי והנפשי הדרדרו והחלטתי לחזור לארץ לבד, בעלי החליט להשאר עד שהוא מסיים את התואר (הוא בא לביקור פעם בחודשיים). עוד כחודש בעלי יסיים את התואר בע"ה ועכשיו הוא אמר לי שהוא לא רוצה לעלות לארץ כי הוא לא בטוח שהנישואים יצליחו. התחננתי אליו שיחזור, אבל הוא אמר שהוא צריך לחשוב על זה. אני מיואשת, אין לנו בחו"ל עתיד, אני כרגע בארץ לא מוצאת את עצמי...חשבתי מספר פעמים לחזור לחו"ל לסיים את התואר (שעזבתי באמצע), אך לא הייתי מסוגלת. בבקשה ממכם: איך אני מצילה את היחסים שלי ואותי ממצב כזה? אני אוהבת את בעלי כל כך ולא רוצה לוותר בקלות. סליחה על אורך המכתב ואני מקווה שתוכלו לעזור, מחר קבענו לדבר על זה שוב ואני רוצה להיות מוכנה. תודה רבה.

מה עושים?

לאה יקרה שלום אני מאד מבין את מצבך, ואת תחושותייך. כמי שנוסע מידי חודש לחו"ל אני מכיר מקרוב את הציפיה לכל הטוב והנוצץ, ומצד שני למציאות היומיומית האפורה, הרחוקה הן מארצנו, והן ממשפחתך וממכרייך בארץ. אילו נשאלנו- לא היינו ממליצים על נסיעה כזו בתחילת הנישואין, אבל אנחנו לא שם. מה עושים כעת? אני מסכים לדעת המשיבות הקודמות על חוסר בפרטים רבים. אני רואה נקודת אור במענה של בעלך, הוא לא הצהיר על התנגדותו לחזור, אלא אמר,- כדברייך- "שהוא צריך לחשוב על זה". הציעי לו להגיע לארץ ובמפגש טיפולי תשוחחו על העניינים. מה שחשוב כרגע- זה לא לנהל שיחה ממקום מבקר, או תובעני, אלא ממקום מפייס. יש דרכים להשפיע עליו להגיע לביקור בארץ. אשמח לעמוד לעזרתכם,הן בתמיכה טלפונית והן במפגש טיפולי. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

האם יש סיכוי לתיקון

שלום למומחים אני יודעת שכבני זוג בעלי ואני זקוקים דחוף לטיפול, אך ברור לי שבעלי לא ישתנה, אני יודעת שכך נוסיף לסבול כל החיים אני מרגישה את זה, האם יש פיתרון שיכול לעזור לנו? רונית

טיפול זוגי

רונית יקרה שלום את מתארת דילמה סביב זוגיות קשה, אולם מעבר לזה לא "נידבת" לנו די מידע לכוון אותך. אומר הרב סלנטר כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן. את המילים "אפשר לתקן" חרטנו על דיגלנו, ואנו מאמינים שניתן לתקן. ולכן בדיוק אנחנו פה! אם תנדבי מעט יותר מידע בפורום, או אם תתקשרי בטלפון, אשמח לסייע בהכוונה. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

נישואים שניים, טובים, אך קשים מאד.

שלום וברכה, אני נשואה פעם שניה כ-3 שנים. לי יש שתי ילדים מנישואים קודמים, בעלי היה רווק, וכעת יש לנו ילד משותף. הבעיה שבעלי עדיין לא הבין כ"כ שהוא נשויו ושחייו השתנו. אין לו עול מהבית, גם בדברים שלכאורה שייכים לגבר, כמו פרנסה, כספים, תיקונים בבית וכו'. שנינו עובדים במשרה מלאה, אך רוב העול של הבית עלי. בעלי טוב לב, ועוזר לי כשאני מבקשת, אך הוא מאד רחפן ושכחן וכל דבר אני צריכה להזכיר לו ולרדוף אחריו מאה פעם. אני המנהלת של הבית והוא "עוזר" לי. ניסיתי לשבת איתו ולהסביר לו שזה לא יכול להתנהל ככה, והעול חייב להיות משותף, ניסינו לעשות רשימות, מי אחראי על מה, אך אחרי שבוע הכל חוזר לקדמותו. הוא עסוק בעצמו, בעבודה שלו ובתחביבים שלו, ואני מרגישה שהבית והילדים באים במקום האחרון. הוא איש טוב ואני אוהבת אותו, אבל מאד קשה לי שהכל עלי. הוא כמו עוד ילד במשפחה ולא כמו שותף. הוא לא רוצה ללכת ליעוץ, כי מרגיש שהוא מאד חכם, ואף אחד לא יכול לעזור לו, וגם כולם אינטרסנטים, לא מאמין לאנשים. אנחנו רבים הרבה על הרקע הזה, שהוא שוכח ומרחף, ולא אחראי, כי לי נורא קשה, וגם אחרי מריבה הוא לא מתנצל, כי תמיד חושב שהוא צודק, ואני בסוף זו שנכנעת ומבקשת סליחה ומרצה אותו. האם יש דרך שאוכל לקבל עזרה בלי שהוא ילך ליעוץ? תודה

שותפות

י.ר. יקרה שלום את מתארת לנו מצב קשה, בו, מצד אחד את אוהבת את בעלך ומצד שני הוא לא שותף שלך. עליו ללמוד לקבל ברצון ובשמחה את עול השותפות, וכמובן עליו להגיע לטיפול. אמנם בטיפול יחידני איתך ניתן למזער נזקים אולם אין ספק שהדרך הנכונה לטפל בעניין זה ע"י הבאתו לשוחלן הטיפולים. איך עושים את זה? ישנן מספר דרכים, וזה שונה מזוג לזוג, אשמח לסייע בטלפון גם אם בסופו של דבר תגיעו למטפל/ת אחר, העיקר שתטופלו. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

אני מצלחנית מפורסמת, אבל בעלי כל הזמן משדר לי שאני לא שווה

שלום וברכה, אני נשואה+ כבר 7 שנים. אני אישה חרדית קרייריסטית ופרפקציוניסטית ששואפת לעשות את תפקידי גם בבית וגם בחוץ - בשלמות. יש בי שילוב של פתיחות לעולם, אינטלגנציה רב תחומית ומוסריות גבוהה כמו כן, אני מאד מטופחת ואופנתית ושומרת תמיד על גבולות המגזר הנדרשים. במשך כל הזמן, אני שומעת מסביבתי הקרובה משפטי הערכה והערצה על ההספקים שלי : "כל הכבוד לך, את עובדת 9 שעות ביום, חוזרת הבייתה, משקיעה בילדים רגשית ופיזית את כל כולך ואחר כך עוד באה לאירועים יפה, מטופחת ועם המון מצב רוח...איך את עושה את זה?" לצערי, בעלי קצת "מרחף", משתכר מעבודות מזדמנות, מטפל באופן לקוי בחשבונות הבית, מזניח את עצמו חיצונית ומבלה את רוב לילותיו בבית הכנסת כי הוא באמת הכי אוהב בעולם- ללמוד תורה. בנוסף לכל, דואג כל היום לשדר לי כמה אני לא "שווה" וכמה הוא לא מרוצה ובא אלי בטענות שאני לא עושה מספיק (הוא מסוגל לאמר לי בשעה 9 בערב, אחרי 13 שעות עבודה רצופות בחוץ ואח"כ בבית, למה את לא מגהצת? למה את לא מכבסת וכדומה. הוא גם פונה אלי באופן ישיר וספונטני בביקורת- ליד הילדים- על אופן טיגון החביתה ולא מקמץ במילים גסות . אני מודעת לכך שאני הרבה יותר שווה וערכית ממנו...רמת התפקוד הגבוהה שלי והחריצות שלי ידועה לכל. אבל אני לא מוכנה להשלים עם כך שאחרי הכל הוא משדר לי שאני לא טובה והוא לא מרוצה. אני מרגישה שאני מפספסת בגדול, מה עושים?

צריכים לעצור את הסחרור!

נעמה יקרה שבוע טוב אני קורא שוב ושוב את דברייך, וכקודמי וידידי הרב בן סימון אני מזהה כי הזלזול הסמוי בבעלך (ואולי בצדק) דולף מבין השורות. אין ספק שזו תחושה מאד קשה לחיות בשותפות עם בעל שלא רק שאינו מפרגן, אלא אף מותח ביקורת ולעיני (ואזני) בני הבית. שימי לב נעמה, מה קורה כאן: את משדרת עליונות על בעלך, בעלך חש נחיתות לעומתך, ומגיב בביקורת גלויה וחריפה, את חשה ביקורת מ"בית" ומחמאות מ"בחוץ" וממילא נמשכות רגשותייך כלפי חוץ ולא כלפי פנים הבית. המחמאות מבחוץ מעצימות אותך , וחוזר חלילה.. משמעות: הסחרור המערכתי בו אתם נתונים הולך ומעצים את עצמו. ואם חלילה לא תטפלו מיידית בזוגיות, הרי שתוך פרק זמן קצר יהיה קשה מאד לשמר את התא המשפחתי. אילו ישבתם בקליניקה- המטפל היה מאפשר לשניכם לדבר, להציג מה כל אחד חש, ומה כל צד היה מצפה מבן/ת זוגו. ובסופו של דבר הייתם יוצאים למסלול מתקן. במצבכם, זה די בלתי אפשרי לנהל כזו שיחה לבד, ולכן הייתי ממליץ לכם להגיע בהקדם לטיפול אצל מומחי ינר שבאזור מגוריכם. אשמח לתת סיוע ראשוני גם בטלפון איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

נישואין מעורערעים

שלום. אנו נשואים שנה וחודשיים ללא ילדים. בחודשים האחרונים התחילו המון מריבות וחיכוכים. בעיקר מצידי. אני מתוסכלת מבעלי מדברים מסוימים. אני נפגעת בקלות ותוקפת. אני בחורה מאד צינית ופוגעת בו המון. גם זה שאין לנו ילדים עדיין מלבה את הענינים בייחוד שאני מאד רוצה ובעלי מסכים אך לא משתוקק כמוני. יחסי האישות שלנו בסדר יחסית בתקופת הביוץ אך בהמשך החודש אני די קרירה. וגם שמנסים אז אני בדרך מקבלת רגליים קרות ונפגעת ממשו ומסרבת. כרגע אני מובטלת ויושבת בבית. מאד מתוסכלת. המצב הכלכלי שלנו גם רעוע, דבר שלא מוסיף. ניסינו ייעוץ זוגי אך הפסקנו מכייון שלדעתי היועץ לא נגע בנקודות הנכונות וגם שלא עמדנו בזה כלכלית. אני מדברת הרבה על גירושין ופרידה. וגם על ייאוש מהחיים. בעלי בחור עדין ולא כ"כ יודע איך להתמודד איתי. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. ברור לי שאני צריכה טיפול אבל אין לי אמון באנשים זרים וגם לא יכולת כלכלית כרגע לכלום. בבקשה תעזרו לנו!! אנחנו במצב שאני שוקלת לעזוב את הבית למוטל או משו כי ההורים שלי מבוגרים ואין לי לאן ללכת. תודה

טיפול בנישואין מעורערים

שושנה היקרה שלום אני קורא וחש את החרדה והתסכול גם מבין שורותייך. אכן, יש קשר ישיר בין ציניות לבעיות תקשורת. ויש קשר בין בעיות תקשורת בין בני זוג ובעיות פוריות. גם בעיות בתחום כלכלי/כספי - משפיע על בעיות פוריות. מובן שסוגי בעיות כאלו לא יידונו מעל דפי ה"פורום". חשוב שתדעי כי יש מוצא ופתרון מה"פלונטר" בו את חשה את עצמך. אשמח לסייע ולכוון. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

בהמשך לפנייתי "אני מצליחנית...ובעלי לא מעריך"...

ראשית, תודה רבה לכל הצוות על התשובות המחכימות. זוהי ההזדמנות להדגיש שהפורום הזה הוא נקודת אור עצומה. במיוחד בהיותו מיועד למגזר החרדי שהנגישות לייעוץ ולפתיחות בנושא בעיות בנישואין- קשה להשגה. משום מה, עלה במהלך הפורום שאני מתנשאת על בעלי. חשוב לי להדגיש, כי כל היתרונות שהצגתי הם דברים שאני חושבת ולא מקרינה כלפי חוץ. התסכול שלי מבעלי, לא נובע מחסרונות מולדים אלא מחסרונות ומכשלונות שהוא מייצר בעצמו. זה נראה כאילו בכוונה הוא כאן כדי לגרום לי עוגמת נפש. אם אני כל היום מקפידה לרצות את כל העולם. הוא לדבריו "שם פס על כוווולם". דוגמאות: הוא חוזר בלילה מתי שבא לו, הוא גם לא טורח להגיד מה עשה ולאן הוא הולך, הוא בכוונה לא מתגלח כי הוא שם פס, הוא לא עושה דיאטה כי הוא לא חייב לאף אחד כלום, הוא לא משלם חשבונות כי אין לו כוח, הוא גם מעשן לפני שאנחנו הולכים לישון (למרות שאני נחנקת מהריח) כי זה לא מעניין אותו, פעם אחר פעם מדבר בגסות ליד הילדים, חוזר על התבטאיות לא נעימות, לא משתדל לעשות אווירה נעימה וכיפית בשולחן שבת, לא משתדל לספר לי דברים מעניינים ומעדיף לשקוע בעצמו וכמובן שלא טורח לבקש סליחה אם השפיל אותי, או להתפייס אם רבנו ואני ישנתי בסלון. בקיצור, בעלי עושה רק מה שבא לו ולא מתאמץ לרצות אותי. מה שמדהים הוא, שאחר כך הוא בא בתלונות, למה אני לא מחפשת את קרבתו? למה אני לא מרוצה? למה אני מתוסכלת? חשוב להדגיש, שכבר תקופה ארוכה שביקשתי ממנו ללכת לייעוץ והוא אומר שאין צורך, זה בעייה שלי, הוא לא צריך להשתנות והכל טוב לי ואני סתם מדמיינת. אנחנו יכולים שבועות לא לדבר והוא אפילו לא מרגיש, מה עושים?????

אפשר וניתן לתקן

נעמה יקרה שוב שלום לך ראשית תודה על הפרגון לפורום. בשמי ולהערכתי גם בשם עמיתי המשיבים כשמציינים שכנראה "את משדרת התנשאות", אין הכוונה שביודעין את מזלזלת בבעלך. אולם אם בעלך יישאל איך לדעתו את מתייחסת אליו? הרי נקבל את התשובה. ומיניין לנו מה הוא ישיב? דווקא מתוך ההתנהגות שלו שאת בדיוק מתארת. חוסר יחס הולם כלפייך, עישון מכעיס לפני השינה, וכ"ד. אלו יכולות להיות תופעות של התגוננות אקטיבית. אין ספק שניתן וחייבים לשפר את המצב וזה אפשרי רק בטיפול זוגי. אם בעלך ממאן להגיע לטיפול כדברייך- ניתן להפעיל מספר טכניקות. אשמח לכוונכם בטלפון. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

חששות והתלבטויות

אני נשואה 10 שנים, מכירה אותו כבר 18 שנה. אני חוששת ומתלבטת כיוון שאני חשה שיש הרעה מצב היחסים בינינו. יש לי תחושה שהוא מעוניין רק בדברים מסוימים ואם הוא לא נענה לצרכיו בתחומים הללו הוא כועס מאוד. הוא לא מרביץ או מקלל, אבל הוא מוריד ממני את השמיכה בלילה ע"מ שאתעורר ואתייחס אליו... אני משתדלת להתייחס אליו באופן כללי בצורה חיובית ובד"כ נענית לרוב בקשותיו. אבל, לעתים התגובות שלו מוגזמות מדי, לטעמי ואני חוששת. לפעמים אפילו מרגישה שאין בי אהבה אליו, למרות שכתיבת המלים הללו מעלה דמעות בעיניי... מה לעשות? איך לגרום לדברים לחזור להיות כפי שהיו קודם? אני לא מעוניינת להיפרד, אך שוב - אני חוששת...

איך לתקן?

נ.א. יקרה שלום אני קורא שורותייך ומבין לתחושתך. לא הייתי רוצה להצטרף לניתוח חששותייך, לא משנה לי האם את חוששת מבעלך או פשוט חוששת מהמצב הקיים ולאיזה כוונים המצב יכול להתגלגל. על כל פנים ברור לי שאת לא מצליחה לקרוא את בעלך, והוא לא מצליח לשדר נכונה את צרכיו וציפיותיו. הדרך מכאן ועד לתחושותייך- קצר. מצטרף בחום לדעת עמיתי וממליץ לך לפנות למטפל ינר מתאים לקבלת טיפול אישי/זוגי. ויפה שעה אחת קודם. איחולי ברכה והצלחה. וינברגר גבריאל 052-3317444

שיתוף הילדים במטלות הבית-וויכוח שגורם למשבר

אנו נשואים מעל 20 שנה.יש לנו ב"ה 9 ילדים .חלקם קטנים חלקם בגיל ההתבגרות,חלקן כבר סיימו לימודים.(אחת נשואה תמיד היו בעיות לא פשוטות בזוגיות,מאחר והשונות בינינו גדולה. לא חסרו גם בעיות תקשורת,מאחר ורוב הדברים שהפריעו לי לא הפריעו לבעלי ,וכשניסיתי לדבר איתו על מה שהפריע לי-הוא לא הקשיב או הסביר לי שלוזה לא מפריע. היו תקופות טובות יותר וגם פחות. בשנה האחרונה עעולה שוב ושוב בעיה אשר אינני מצליחה לממצוא לה פתרון ,ואשר שואבת את כל בני הבית לתוכה עד שלבסוף גרמה לסכסוך ביני ובעלי. להלן הבעיה.: במשפחה ברוכת ילדים יש כמובן מטלות רבות הקשורות לתפקוד הבית,נקיון כביסה ,כלים,בישול וכו" אני סבורה שהילדים אמורים להשתתף בעזרה לפי תורנות או חלוקת מטלות לפי גיל הילדים וכו". בעלי שעובד באותו היקף משרה כמוני טוען שהדרישה מהילדים להשתתף במטלות תלויה ברצונם החופשי-מי שרוצה עוזר, מי שלא ,לא.-אני והוא נחלק את המטלות בינינו. בפועל הילדים לרוב לא עוזרים.בטענה ,שגם אחיהם לא רוצים לעזור .בת אחת שעזרה מאד בעבר משרתת בש"ל רחוק מאד ,בדיוק מסיבה זו. בעלי עושה מה שנראה לו שצריך ושאר העבודה נופלת עלי. הכעס שלי עצום, ואני דורשת מהילדים עזרה-אך נתקלת שוב ושוב בתרוצים ולא בעזרה. אני סבורה שאם בעלי מציע אפשרות קלה יותר-אין סיבה שיקשיבו לי. הכעס שלי גדל הילדים לא סובלים אותי וכמובן מתים על אבא. ואני מותשת מעבודה ומבוזה מהתוצאה . אני מרגישה כמשרתת ולא כאמא,והאמת שקשה להרגיש כך כרעיה. אודה אם אוכל לקבל עצה. בברכה מזל

שיתוף הילדים במטלות הבית תלוי גם בזוגיות תקינה

בס"ד מזל יקרה שלום רב אני קורא את הצער והכאב במכתבך. טוב עשית שכרכת את בעיית הזוגיות עם בעלך בבעיית חוסר הסיוע של ילדייך, כן, יש קשר! בסביבה שהילדים קולטים חוסר הערכה וכבוד בין ההורים, הם גם לא יכולים לכבד. לא הייתי הולך על ניסיון תיקון מול הילדים בלבד! מה כן עושים? הפתרון כמו הבעיה- מערכתית. הטיפול צריך להתחיל דווקא במישור הזוגי. כמו קודמי המשיבים הייתי שמח לשמוע גם את עמדת בעלך ולשאול אותו איך הוא מרגיש עם כל העניין. במקביל להתקדמות במישור הזוגי היינו מתחילים לקבוע נורמות חדשות בהתנהלות מול הילדים. גם אחרי עשרים שנה- זה לא מאוחר ואפשר לתקן. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

כיצד אתמודד עם תלונה מוצדקת?

זוגתי תחי' מתלוננת עלי זה זמן רב שאיני עוזר לה בחינוך הילדים. למעשה מה שכואב לה שהמילה שלה אינה מילה והילדים לא מתחשבים בה, לעומת - אני האב - שהילדים יש להם כלפי יחס של כבוד ושומעים לכל מילה. אציין בזה שיש לנו חיים טובים וכי שנינו מכבדים זא"ז בין בפני הילדים ובין בינינו. מה יש לעשות במצב כזה? כיצד אני צריך להתייחס לתלונותיה של זוגתי תחי' המתמודדת בנושא כאוב זה? א.ר.

יחס הילדים וסיוע מהבעל

בס"ד ל- א.ר. יקר שלום יפה וראוי להערכה שאתה פונה לפורום עם מצוקה כביכול של רעייתך, מצוקתה המעיקה עליך וכי אתה הוא הזקוק לעזרה על מנת להקל עליה. מתוך דבריך הקצרים - על פניו הכל נשמע בסדר, ובכל זאת רעייתך לא זוכה ליחס ולא לסיוע לה היא מצפה. בפורום נוכל להרעיף עליך עצות שחלקן יתאימו לכם וחלקן יתאימו יותר. לעומת זאת במפגש טיפולי (ואפילו יחיד)תינתן הזכות לבני הזוג להשמיע תחושותיהם ובאופן טבעי יצוצו דברים שבד"כ לא נאמרו באבחון עצמי של בני הזוג עם עצמם. תפקידו של המטפל לזהות את הנקודות שבני הזוג לא זיהו, ולתת את הכלים הראויים והנכונים לזוג, ולהביאם לתחושת שליטה במצבם. מקווה שהדברים ברורים, על כל פנים מה שכן נוכל לומר בפורום הוא כי יש קשר בין ההתנהלות שבין ההורים לבין מידת הכבוד שהילדים רוחשים להם, יש גם קשר בין היחס אותו ההורים מעניקים להוריהם (לסבות ולסבתות) בחייהם וגם לאחר מכן, הילדים מזהים את היחס ובצורה בלתי מוסברת מעתיקים את השגיאות. כמובן שזה רק חלק מהאפשרויות ובתנאי קליניקה ניתן להתמקד יותר במה שמזהים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

האם אני צריכה לעמוד על שלי או לוותר על דברים שחשובים לי?

אני בת 22 נשואה 3 שנים עם ילדה בת שנה וחצי. כשלושה חודשים לפני הנישואין בעלי מצא כלבה והחליט לגדל אותה. אני התנגדתי לרעיון, ניסינו לדבר על זה מספר פעמים אך הוא בשלו מכייון שלא היינו נשואים והוא הבטיח שהיא תישאר אצל הוריו החלטתי להתעלם מעצם קיומה. בהמשך היא כבר עברה לגור אצלנו בהתחלה בחוץ ואחר כך ברוב כבוד והדר היא גם קיבלה חדר, הייתי מתעוררת בלילה הייתי מוצאת אותה ישנה ברגליים שלי במיטה. זה היה דבר מגעיל נורא בשבילי. אחר כך שוב עברנו לגור בסביבת ההורים שלו והיא חזרה אליהם- מחוץ לביתם כמובן, אך הייתה מגיעה אלינו לביקורים לעיתים קרובות. חשוב לי לציין כי התנגדותי בעניין היא מאחר ואיני אוהבת את החיה הזאת, אני נגעלת ממנה מאוד במיוחד בתוך הבית, ויש לי איזשהוא פחד שביום מן הימים היא תפתיע ואולי אפילו תנשך את הילדה הקטנה מתוך קנאה. ברור שלעיתים קרובות היו מריבות וחיכוכים על כך שהיא בבית לאחר .ולכן כשהיא נהרגה אחרי 3 שנים חשבתי שרווח לי. אחרי שבוע התחילו דיבורים על כלב נוסף בבית ואני כמובן התנגדתי בכל תוקף. אחרי 3 חודשים אני עוברת ליד הבית של חמי וחמתי ואני מוצאת את אחד הנכדים שלהם עם כלב ביד שאלתי אותו של מי זה והוא אומר לי שהכלב שייך לבעלי והוא שומר עליו. הבנתי שבאותו ערב בעלי הביא את הכלב. ברור שהכלב החדש נמצא אצל הוריו כעת, אבל מה יהיה כשיגיע לכאן- לבית שלי?! בסופו של דבר הילדה שלי נמצאת גם שם ואני מאוד מפחדת שייקרה משהו חס וחלילה... אני מרגישה שהוא לא מתחשב בי בעניין הזה והוא פשוט עושה מה שהוא רוצה. בעלי מאוד מעוניין שהילדים יגדלו עם בעלי חיים ומבחינתי אמרתי שאין לי בעיה אבל רק לא עם כלבים ואוגרים.שזה צעד גדול מצידי אני אשמח לעזרתכם.

לעמוד על שלי?

בס"ד לאביבית שלום קראתי את דברייך ואני בהחלט מסכים עם קודמי המשיבים, גם לי נראה כי תקרית הכלב זהו קצה הקרחון. האם אתם מנהלים דו שיח תקין בנושאים אחרים? האם נושאים אחרים השנויים במחלוקת נידונים בבית בצורה יעילה יותר? אין ספק כי מפגש טיפולי יוכל לשפר את מצבכם גם בעניין הכלב וגם במישורים הנוספים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

בעל אטום לרגשות -עזרה ראשונה

בעלי לא מתייחס אלי בכבוד. נשואים 6שנים בני 27,שלושה ילדים.. תמיד היה לי קושי בארגון וסידור. לא היייתי אמורה להתמודד עם זה בנערותי כי אימי תמיד עושה הכל בבית . לאט לאט יצאתי מהמשבר והתחלתי יותר להיות אכפתית למצב הסדר בית, אך יש עודכברת דרך ארוכה. בעלי עובד מהבית. כל מה שדרוש לו בעבודתו מנצל כל חלקה פנויה בבית , אז את כלי העבודה וכו' הוא מניח על שולחן האוכל, ברצפה בכניסה לבית וכד'. הסלון שלי נראה כמו מחסן!! וזה תמיד היה כך. לצערי בעלי לא טיפוס שאוהב ללמוד ,הוא לא התמיד באף כולל אף לא הנוח ביותר. הוא לא מתפלל בבית כנסת כבר מהשבע ברכות, כל פעם בתואנה אחרת. לאחרונה גם בשבתות הוא לא הולך. הוא מתלבש וכו' אבל נשאר להעביר את הזמן בערב עד שאין טעם לצאת ובבוקר בכלל ממשיך לישון .אף אחד לא יודע את זה , אנחנו יודעים להסתיר את זה טוב מאד, ואם מישהו שם לב, לא אמר לנו. בעלי עובד קשה לפרנסה, אבל בשעות שמתאימות ל ו! גם אם זה בזמן לחוץ שאני זקוקה לעזרה . אני יודעת שאני גם לא בסדר כי אני לא מתפקדת מבחינת בית מסודר וכו' אבל קשה לי! אני גם עובדת בחוץ, מכיוון שאני לא משתכרת הרבה אלא רק כדי משכנתא, הוא לא מעריך אותי. אני הרבה בוכה בגללו וזה לא אכפת לו , הוא מתעלם עד שאני יוצאת מכליי וצועקת ואפילו לצערי משליכה חפצים. אני מרגישה שהוא מטריף אותי באדישות שלו לרגשותיי. זה לא שהוא לא אדם רגיש , פשוט הוא חושב שאני עושה מכלדבר עניין . למשל הוא לא אוהב שאני מבקשת כסף לבגדים וכד' כי הוא טוען שאני כל הזמן קונה (ואני באמת כל הזמן קונה -> בפעם בשנה שאני קונה בגדים כגון בפסח או ר"ה, אני באמת מקדישה את הזמן לקניה..) העניין שאני מדברת איתו על קניות (מתוך שיתוף ברצונות -גם אם לא פרקטיים)וזה מרגיז אותו כי הוא גדל בבית מאד חסכני! יחד עם זאת לעצמו הוא מפרגן -לא ביגוד, אבל בדברים אחרים שהוא אוהב. בפעם האחרונה שרבנו , לא הלכתי לטבילה כדי שיצטער ויבקש סליחה (אני יודעת שזה אסור וטיפשי) הוא לא התנצל, לצערי לא שמרנו הרחקות באותו זמן כי היה קשה, שוב, אני יודעת שזה טיפשי ואענש, אבל אני לא יודעת מה לעשות . היום שוב רבנו כי הוא הביא חברים כשהבית היה מלוכלך והתביישתי , הוא לא טרח להתנצל, וכשכעסתי הוא הגיב באדישות מהולה בצחוק שזה בעייתי.בכיתי וזה לא הפריע לו . עכשיו אני שוב ערב טבילה ולא רוצה להתפייס איתו. אני פגועה מאד! אבקש את הדרכתכם. נ.ב. טיפול מסודר לא אפשרי כי היינו תקופה ארוכה ואין כסף להמשיך.

עזרה ראשונה

בס"ד לחנה שלום את משדרת מצוקה מתוך אנדרלמוסיה בבית. קצת קשה לתת עזרה ראשונה בפורום באינטרנט למקרה שלכם, למרות שאני מאד מסכים עם דברי קודמי המשיבים. לכן במקום שאנסה לתת עצות איך כן להתנהל, אתמקד בפורום דווקא במה לא כדאי לעשות, דברים שנראה ממכתבך שאת עלולה להסחף אליהם: אל תשדרי יחס בקורתי או יחס עויין- חייכי! אל תנסי להיות ה"מחנך/משגיח" של בעלך- את רעייתו, בת זוגו ולא ה"מצליף" שלו. בעלך מצפה לפגוש בבית אשה שמחה ומאושרת- הבכי והכעס שלך לא יועילו, רק יוסיפו על הקשיים הקיימים. תגובות עויינות כמו צעקות והטחת חפצים- לא ירגיעו מצב ולא יבטלו אדישות, לא כדאי להגיע אליהם. אל תשדרי רגשי נחיתות בשל הכנסה כספית נמוכה יחסית- אנחנו לא נמדדים לפי שכרינו. אל תתעקשי לקבלת התנצלות- זו לא הדרך. דחיית טבילה- מסוכנת, לא רק מהייבט ההלכתי, אין ספק שצריך לקיים איזשהו פיוס מקדים אבל הלו"ז שקיבלנו בפורום קצר מידי. מובן שלא נתקן מצב מתוך ה"מצוות לא תעשה" בלבד(אותם ציינתי), את מצוות העשה תוכלו ללמוד במפגשים טיפוליים ובתמיכה טלפונית. כמו יתר המטפלים גם אנו עובדים תמורת שכר, אך לא נתנה את תמיכתנו בתשלום במקרה שאין לזוג משאבים. נשמח לעמוד לעזרתכם אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

כיצד אתמודד עם כעסים?

בס"ד ליועצי ינר שלום! אנו נשואים זה כשלש שנים וחצי ויש לנו ילד בן שנה וחצי. שלום הבית שלנו תקין אך יש לנו בעיה קשה מאד שכל דבר קטן שאני עושה אשתי כועסת וצורחת בקולי קולות. אני גם סובל מכעס אך לפחות אני לא מזיק לאחרים, אני בולע את הצפרדע וזורם הלאה. איך אתמודד? בעל סובל

זיהוי ובידוד הכעסים

לבעל הסובל - שובוע טוב אני קורא את דבריך ואת דברי חברי המשיבים וצר לי על המצב שאתה מתאר , בו אתה שרוי . אני לא בטוח שאם אתאר לך כמה הכעס לא יעיל ומזיק תפסיקו להשתמש בו, מה שכן אומר לך זה שהכעס זה איזשהו כלי מגננה טבעי ומופעל מחוסר ברירה ובדרך כלל בצורה בלתי נשלטת. אילו היו לכם כלי תקשורת זוגיים יעילים יותר , הרי שלא הייתם זקוקים לכלי הפחות יעיל הנקרא כעס. אם תגיעו לטיפול זוגי, הרי שהמטפל יאפשר לכם לנהל תקשורת יעילה ונעימה יותר, יקנה לכם כלים מתאימים, ולאחר מספר תרגולים וסימולציות תוכלו לנהל תקשורת נעימה בבית ללא כעסים וללא צורך בסיוע חיצוני. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

ביתי כבר לא צעירה ועמדה להתארס עם בחור המבוגר ממנה בשנתיי

הקשר התקדם באיטיות והיו בו גם נסיגות רבות בעיקר מצד ביתי.לבסוף כשהחליטה לקבל את הצעת האירוסין שלו הועלה הנושא הכספי -שמבחינתינו לא כ'כ קריטי אך התברר שלמשפחתו של הבחור הנושא הוא קריטי והסכום שאני יכולה לתת -זעום ולא מתקבל על הדעת -מבחינתם. ערכתי פגישת הכרות עם ההורים וההתנהגות שלהם מהרגע הראשון הייתה אגרסיבית ועיסקית בלי שום אפשרות להגיע לשיחה נינוחה יותר. לאחר 10 ד' לא נעימות הם סיכמו שאין מה לשבת אם לא נעלה את הסכום -ונפרדנו. נשארתי בהרגשה כבדה של אכזבה מהתנהגותם הלא אנושית וכל אותו היום הבחור לא צילצל לביתי והשדכן -שכל הזמן נידנד-לא התקשר, בערב הבחור צילצל ולדעתו הייתה הונאה מצידנו שכן השדכן הבטיח סכום גדול בשמינו ולדבריו -כיון שהשדכן ידיד שלהם שנים ארוכות -הם מאמינים לו יותר. אני יודעת שהשדכן הגזים ולא התייעץ איתי לפני שנקב בסכום. להרגשתי ,למרות שהבחור איכותי -אין מקום להוסיף כסף לאחר התנהגות ההורים ועדיף לא לסגור שידוך למרות שהזוג כבר הרגיש חיבור טוב(אם כי ביתי מעט יותר מסוייגת מאשר הבחור ). אני לא מרגישה שאני מעוניינת להתקשר עם אנשים כאלה,האם לדעתכם אני פועלת כשורה?

מי מוביל את המהלכים ומי מקבל החלטות?

מתלבטת יקרה שלום אני בהחלט מסכים עם ידידי ועמיתי הרב בן סימון, אך אוסיף ברשותו מספר נקודות. ראשית חסר לי קולה של ביתך? איך היא היתה מתארת את הקשר מול המועמד? לעיתים יש פער בין האופן בו הדברים מוצגים ע"י בן/ת משפחה או ע"י בני הזוג. נקודה נוספת- כאשר מי מההורים רואה בהיבט הכספי נקודה קריטית ומהותית להמשך הקשר, הרי במידה ויבחינו בקושי מול הצד האחר הם יפעילו כמגננה יחס קר וזאת על מנת לצמצם ציפיות ולמנוע פיתוח רגשות שאינן רצויות בעיניהם , לכן לא הייתי מגזים בפרשנות של היחס הצונן והאגרסיבי כל כך מצידם. נקודה אחרונה- בשורה האחרונה בפנייתך ציינת כי אינך חשה שאת מעוניינת בקשר עם משפחה כזו. נכון, לרצונות ההורים אולי יש משקל חשוב, אבל מה עמדתה של ביתך, היא זו שאמורה להכנס לזוגיות הזו ולא משפחות המוצא- הוריה והוריו. הייתי שמח אילו גם ביתך היתה פונה לפורום ומתארת את ההשתלשלות מההיבט שלה (מבלי שתדע/תראה על פנייתך המוקדמת אלינו). איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

האם התנהגות בעלי נורמלית

שלום אני נשואה כ20 שנה יש לנו 3 ילדים בעלי הוא בן יחיד ולי יש 3 אחיות ואח. בעלי רב איתי כל היום על הקשר שיש לי עם אחיותי 2 אחיות שלי גרושות וגם לשלישית אין נישואים מוצלחים. בעלי טוען שאני נגררת אחריהם ובגללן גם אנחנו כנראה נתגרש. הוא מתייחס אליהן כמצורעות בגלל שהן גרושות למרות שהן אינטלגנטיות ומקסימות, אך הבחירות שלהן לא היו מוצלחות. הוא טוען שאני מדברת איתן הרבה בטלפון, ושומע ומעודכן בכל דבר שאני עושה. הדבר מעיק עליי מאוד אלה הן אחיותיי והן חשובות לי והוא מציין ליד הילדים שאחיותיי חשובות לי יותר ממנו ומיילדי. חשוב לציין שאני לא מגזימה בקשר אני רואה אותן אולי אחת ל10 ימים ומדברת בטלפון פעם אחת ביום עם 2 מאחיותיי. מה עליי לעשות, האם אני מגזימה? החיים כך פשוט בלתי נסבלים אודה על תשובתך המהירה והמקצועית

האם התנהגות בעלך נורמאלית? - כן!

סמדר יקרה שבוע טוב מתוך השורות שכתבת, אני בהחלט מבין את תחושתך, אולם חסר מעט חומר בדברייך. ובכל זאת, אני מניח שחוץ מהנושא של הקשר שלך עם אחיותייך ישנם נושאים משותפים נוספים ביניך לבעלך- דברים שלא ציינת.. את כותבת כי לדברי בעלך אחיותייך חשובות בעינייך יותר ממנו- מכאן אני מניח כי קיימת תחרות סמויה על תשומך ליבך בין בעלך לבין אחיותייך. את כמובן לא מודעת לתחרות זו. מה עושים? או קודם כל מה לא עושים? ראשית בעל שרוצה את תשומת ליבה של רעייתו- זה דבר חיובי. קיימת נטיה לגמד את הצורך של בן /ת הזוג בתשומת הלב במשפטים כמו זה לא חסר לו, הוא מקבל די תשומת לב, הוא צריך להבין ש.. וכ"ד.. בשום אופן לא להכשל בזה! מה כן? כדאי לשבת ולשוחח על מצוקת אחיותייך ו"לרתום "את בעלך כבעל ניסיון וכבעל יכולת לסייע למצוקת אחיותייך. אם תצליחי להעצים את בעלך ולתת לו תחושה כי הוא במרכז הפוקוס אצלך, וכי את והוא יחד תנסו לסייע הרי שהוא יבין שהוא מקבל את הערכתך ואת תשומת לבך ואיננו זקוק ל"תחרות" מול אחיותייך. עד כאן מה שניתן לתת ב"פורום". אשמח לסייע גם בטלפון /בקליניקה במידת הצורך. בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

מחפשת יעוץ ללא כסף

אני אם ל-3 ילדים, שניים מנישואים ראשונים ואחד משותף. נשואה כ-3 שנים ומעולם לא התיעצנו בשום ענין עם גורם חיצוני, אני מרגישה שזה מאד חסר, ויש לנו הרבה בעיות, גם כלכליות,(לא בהתנהלות) ולכן אשמח מאד לקבל הפניה ליעוץ ע"י מתמחה, בתשלום סימלי או ללא תשלום. עדיף באזור במרכז. תודה רבה מראש.

סיוע ללא עלויות

י.ר. יקרה מבין את הצורך שלכם בייעוץ. מברך על התובנה. מתוך ניסיונינו, הייעוץ וליווי הזוגות ללא תמורה כספית- זוכה להצלחות פחותות יחסית לטיפולים עם תמורה. עם כל זאת אשמח להצטרף לעמיתי שהציעו לסייע לכם. מקבל זוגות גם בנתניה. בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

חוסר כבוד

שלום רב, אני ובעלי נשואים כ7 שנים התחתנו באהבה גדולה אחרי שיצאנו קרוב ל 9 שנים , הבעיה איתנו זה שאנחנו לא יודעים לריב ,אנחנו נכנסים לדברים אישיים ולא רלוונטים לנושא המריבה , אנחנו יכולים לא לדבר כמה ימים ואחרי שאנחנו משלימים אנחנו לא מדברים על הנושא כך שזה חוזר על עצמו, אני מנסה לתקן את דרכי אבל לא מצליחה , יש ביננו חוסר בתקשורת וחוסר כבוד הדדי. אני צריכה הכוונה ועזרה האם למרות שאיני דתיה אוכל בכל זאת להתייעץ באופן אישי (אני ובעלי)?

ללמוד לריב

אפרת יקרה שבוע טוב אכן, בעיה מוכרת, גם לריב צריך ללמוד. בהרבה חוגים (גם חוגים שאינם מוגדרים כדתיים)מקובל לשלוח את בני הזוג להדרכה לפני נישואיהם. מעבר לעניינים ההלכתיים לומדים בהדרכות אלו דברים חשובים לקיום הבית והזוגיות. כמובן לאחר שמצטיידים בכלים הראויים בני הזוג מרגישים הרבה יותר מוכנים לחיי נישואין תקינים. ההדרכה כוללת גם את התחום הרגשי, וגם התמודדות עם קונפליקטים בחיי הנישואין- נושא שציינת כבעייתי כעת אצלכם. זוגות שלא קיבלו את ההדרכה לפני הנישואין- יוכלו לקבלו גם לאחר הנישואין ולהתחיל שוב את חיי הנישואין מהשלב המתקן.. אמנם יש הרבה חומר כתוב באינטרנט, אולם הייתי ממליץ לקבל את ההדרכה בצורה פרטנית. אשמח לעמוד לשרותכם . בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

זיווג שני

אני כרגע נמצאת בשלב של נישואים שניים, אני כנראה אתחיל לצאת לדייטים בקרוב ורציתי לשאול איך לגשת לפגישה כזאת, איך לבדוק נתונים ומה חשוב לבדוק? מה קודם למה- לברר על המועמד או תכלי'ס לפגוש אותו ואז להתחיל לבדוק, לבקש תמונה ולנתח אותה או פשוט להפגש איתו ולבדוק אותו בעצמי? כי קצת קשה לי להאמין למה שאנשים תמיד מוסרים כששואלים אותם...תמיד הם יגידו שהמועמד הוא בן אדם נפלא....לבדוק עניינים כמו התאמת שמות על פי קבלה, התאמת זוגיות על פי מפת לידה וכדו' לפני פגישת הבחור או אחרי..? אשמח לקבל פרוספקטיבה נכונה איך לגשת לעניין. תודה רבה מראש!

הכנה לנישואין שניים

דבורה יקרה שבוע טוב את שואלת כיצד להתחיל? שאלה טובה. ראשית- כדאי שאת הסינון הראשוני לא תעשי בעצמך. היעזרי בחברה בוגרת, שדכנית, מדריכה, וכ"ד. לאחר שתקבלי מועמד/ים הגיעי למפגש עם הרבה אנרגיות חיוביות (לא בסוף יום השוק והקניות), ותבחני את הפרמטרים החשובים בעינייך. אל תערכי השוואות לא בין המועמדים השונים ולא בין המועמד לזיווג הקודם שחווית- זו יכולה להיות טעות(לטוב ולרע). הייתי ממליץ שתקבעי מפגש אחד עם מי מיועצי ינר שבאזור מגורייך, במפגש פרונטאלי קל יותר לזהות את הצרכים והקשיים תוך התחשבות במה שחווית בזיווג הראשון. קבלי ברכתי להצלחתך כל טוב וינברגר גבריאל 052-3317444

איך יודעים שזה זה?!? :)

אחרי תקופה ארוכה של קשר שנבנה בעמל ובשמחה.ב"ה. אנחנו לקראת.. וכמובן,איך לא?אני מרגישה שלפתע צץהפחד וחשש.. איך אני אני יכולה לעזור לעצמי להרגיש בטוחה ורגועה? (אני מדגישה שלעצמי .כי ברגע שאנחנו מדברים\נפגשים אני בטוחה ורגעוה בהחלטה ובנו.) לדוג'- אלו שאלות אני יכולה לשאול את עצמי? שיעזרו לי להרגע...

זה בסדר וה' יהיה עמכם

תקומה יקרה שלום התלבטותך מובנת. התופעה של התקררות וכניסה לחששות ככל שמתקרבים למועד החתונה, הינה תופעה טבעית ומוכרת. מדריכי חתנים וכלות מוסמכים מקפידים להביא את העניין לידיעת הזוגות מראש ובכך להקל עליהם. חוץ מזה אני בהחלט מסכים לדברי קודמי ומברך אתכם שתזכו להקים בית קשר ונאמן בישראל אמן. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

קשר עם הגרוש/ה ועוד

קודם כל תודה רבה לצוות שענה לי בהרחבה על שאלותי הקודמות. אחת התשובות הייתה אולי לשתף את גרושתו איתנו ביעוץ - וזה נראה לי לא רלונטי אם כשהיו נישואין לא היו הסכמות על יעוץ אז למה היום- כרגע גרושתו חושבת שרק הוא הבעיה. לפי ראות עיני קשר עם הגרוש חייב להתקים בגלל המחויבות לילדים- אך כיצד ?? גרושתו של בעלי בכל פעם שהמזונות צריכים לעבור מיד היא שולחת הודעת טקסט בנייד או במייל ומאוד טעונה כאילו שאנחנו לא זוכרים ותמיד עם איזה עקיצה. לי כאישתו זה ממש לא נעים. ואפילו מפריע . אם סיכמו בינהם ואפילו בע"פ שההסכמים הם בין ההורים ולהשתדל בלי לערב את הילדים- אז קורה שהילדים מתקשרים לבקש שהאב ישנה את יום הביקור שלו אצלהם על מנת לקחת אותם לארוע של חברה. או אם קימים לנו כזוג שינוים בהסדרים של שבתות אז תמיד זה מלווה מצידה בהערות בוטות וגם הילדים שלה שומעים- יש לה ענין גדול להשפיל אותו גם ליד ילדין.- איך להגיב???(היה מקרה שהוא הקדים קצת להקדים לקחת אותם- והיא לא היתה בבית אז האב הודיע לה טלפונית עוד לפני שהגיע.היא לא הסכימה שיקח אותם בטוענה שהיא לא סידרה את התיקים- מדובר בילדות בנות 12 ו-10 שיכולות לקבל הוראות טלפונית- כדיי להקל על האב שלא יגיע פעמים- אך כמובן הוא היה צריך לחכות עד שהיא האם תגיע ותסדר את התיקים וגם אחכ עוד ניסתה להתעמת איתו -עד למצב שמול הבנות היא אמרה - אם כך אז הם לא נוסעות, וסוף סוף בעלי קיבל אומץ וענה- חיבק את הבנות ואמר לה שהוא אבא שלהם וזה לא נושא לויכוח ובפרט לא לידם.אנחנו כזוג מאוד משתדלים לא לדבר ח"ו רעה על בני הזוג לשעבר שלנו- ובפרט שלא ליד הילדים. האם העברת מסרים בדרך זו מקובלת ,כדאית? האבא של הילדים שלי מתגורר בחו"ל - כמובן ענין תשלומי המזונות מתבצעים ע"י הבט"ל - אך ההפרשים משולמים על ידו. אצלו יש ענין שאתחנן אליו שאני צריכה כסף ואני ממש לא אעשה זאת- רק אמרתי שאפעיל שק"ד כלכלי בהתאם לחוסר תשלומים מצידו. הרוב מתבצע דרך שיחות טלפוניות שלעיתים מסתימות בניתוקים. או דרך מיילים. מה שכן אני מצינת אנחנו לפני ארוע של הבן הבכור- בר מצוה הגרוש מלא בחובות בארץ ועל פניו מסתמן שלא יוכל להגיע - אך בכדי להוציא את עצמו נקי מכך הוא מנסה לשדרלי ולילד שבגללי אינו מגיע כי - הוא חי בסרטים שהארוע יהיה מנקר עינים וגדול עם תזמורת וכו' ושהוא ישלם- אני אינני מאמינה לו בגרוש כי נכוויתי ממנו ובגדול. וגם שלא רוצה הוצאות גדולות אלא משהו סטנדרטי. וגם אם הציע שהוא ישלם אינני מעונינית עי מצב זה הוא ינגן לי כל החיים שהוא שילם יותר.(חלק מן הבעיה שלו זה חוסר אמון , ודמיונות...) לאור זאת שאינני מסכימה על אולם יקר וכדו' הוא מחליט ועדין אצלו שום דבר לא סגור בראש לקיים בר מצוה נוספת בחול. דבר שלא יוכל להתבצע גם בגלל עיתוי זמנים לא טוב וגם בגלל שאין אוירה דתית -כיום לא ידוע לי עד כמה הוא מקפיד - כמו שהילד שלו רוצה ויצטרך. מה הכיון ואיך להתיחס אני אמרתי לו שישלם לי רק את החצי של התפילין ושיחליט לבד מה ברצונו לעשות - אני עורכת ארוע צנוע ודי מכובד כמו שפרטתי לו. הוא מתחייב לילדים למתנות יוקרתיות ושאינם מקובלות עלי מבחינה חניוכית - פלאפון וסוג של נגן יוקרתי.למעלה מוחדש הוא סוחב אותם שזה בדרך ךלחארץ- ואומר להם לבקש ממני לנסוע לעיר מסוימת ורחוקה ממקום מגורינו להביא זאת?- נכון שטובת הילדים מול עיני- אבל אין באפשרותינו מבחינה כלכלית לנסוע במיוחד ומה עוד שאינני מאמינה שזה אכן שם??? כל יום יש אתגר ושאלה להתמודד איתם??

איך להתנהל עם הגרוש/ה המטריד/ה

רחל יקרה שלום קראתי את דברייך ואת מציפה אותנו בכמה חזיתות בבעיות הנובעות מגירושין קודמים שלך ושל בעלך. ראשית גם אני מסכים בהחלט עם ידידי הרב ביגל שליט"א. אולם אני תמהה דווקא מזה שאת מופתעת מהתהליכים. ואסביר. בחלק גדול ממקרי הגירושין למרות הסכם הגירושין נותרת טינה מסויימת בחלק מהצדדים, ונישואי הצד השני מעצימים טינה זו. לא פלא שאותם גרושים שאינם מצליחים להתנתק מהטינה ממשיכים ומערימים קשיים פיזיים, כלכליים ובעיקר רגשיים על בני זוגם לשעבר. וגם כאן, אם בן הזוג כבר התחתן , ככל שנישואיו יותר מוצליחם בעיני בן הזוג- הוא ינסה יותר לחבל, להטריד ולהקשות. שוב אציין, זה לא בכל המקרים ככה, אבל במקרים רבים לצערינו- דווקא כן. "מה עושים?" ראשית- כשישנה מודעות מאיפה זה בא- זה הרבה יותר קל , שנית- להבין שזה חלק / מחיר אפשרי במערכות גירושין. ומה שיותר חשוב זה "מה לא עושים?" לא הייתי ממליץ להכנס לעימות עם הגרוש, עדיף לנסות טכניקות של "החלקה". לייעוץ נוסף אשמח לעמוד לרשותכם. בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

האם יש סיכוי לאהבה?

רקע:הכרתי את בעלי באמצעות חברים משותפים הוא מאוד מצא חן בעיניי מהרגע הראשון.פגשתי אותו בתקופה שכבר הייתי לחוצה להינשא .התהליך שעברנו מיום הההכרות ועד לקביעת מועד חתונה היה מאוד לא שגרתי כלומר לא היתה הדדיות ברגשותינו.כנראה שרציתי יותר ממנו.לא היה בידי הידיעה כיצד בוחרים חתן לא שאלתי שאלות.החלטתי להתחתן !מצאתי בחור שמוצא חן בעיני וזה הספיק לי.מפה לשם נכנסתי להריון!!(כפי שתכננתי)פעלתי בקלות דעת נוראית.סך הזמן שיצאנו עד החתונה היה כארבעה חודשים, שבמהלכה הנקודה המרכזית שסביבה רבנו היה בנושא רזון.הוא כל הזמן ירד עליי שאני צריכה לרזות.זה לא מצא חן בעיני!כל מה שהיה עליי להוריד היה סך הכל 5 קילו לא יותר !נראיתי מצויין למרותם.וכל מה שהיה לו לדבר איתי זה על כמה הורדתי ומה אכלתי היום ומה יש לי בפה וכו'...ממש חייתי תחת משטר דיקטטורי.סבלתי .אבל אהבתי אותו!חשבתי שזה יעבור לו!הרגשתי דחויה בתוך היחסים.תחושת הדחייה הובילה אותי לספר לו כמה הייתי נחשקת עם החבר הקודם שלי.אך נדמה היה שלא מקשיבים לי.אז המשכתי לדבר על האקס.ואז קרה הנורא מכל נכנסתי לפרטים אינטימיים מדי ביחסים הקודמים .וזה קרה כבר אחרי החתונה .ומאז עברו עשר שנים נולדו לנו ארבעה ילדים מקסימים והוא עדיין שונא אותי.ולא סולח ולא שוכח.זוכר לי מילה במילה.מתנקם בי בעקרות רגשית.בנה חומה בצורה לליבו.מזלזל בי.ועוד כהנה וכהנה מיני גיהנום .הגעתי היום לנקודה שזהו עד כאן!זה לא יכול להמשך יותר.מוכנה לעשות ניסיון אחד לפחות לגישור לטיפול לפני שאחליט על פרידה -גירושין.למען הילדים לפחות.האם יש סיכוי שהוא יסלח ?האם יש סיכוי לבנות אהבה אחרי כל הזמן הזה?אודה על תשובתכם.יישר כח על פועלכם.

יש בהחלט סיכוי לאהבה!

אפרת היקרה שבוע טוב קראתי את פנייתך ואני חש את מצוקתך. אני בהחלט מסכים עם חלק מתשובות עמיתי המשיבים, אולם ברצוני להוסיף כי אם תקפידי שלא להחריף את המצב ע"י אמירות מקוממות, ולא תגררי לכניסה לפינות בעייתיות , בהחלט יש מקום ותקווה לתקן את המצב הזוגי, המצב הרגשי ואף לחדש את האהבה. יש לציין גם כי דחיית הטיפול איננה טובת העניין. כמובן שהמשך הטיפול יוכל להיעשות לא בפורום כי אם בקליניקה. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

איך ליצור שיחה?

שלום! אני נשואה כשנתיים ויש לי בת מתוקה ברוך ה'. בעלי חם,אוהב, מסור ואכפתי . אבל יש פער גדול ביננו אני אישה שאוהבת לחשוב , להרגיש, לשתף ברגשותי, לדבר על רגשות ולהתעמק בהם. לשוחח על נושאים 'ברומו של עולם' להתעמק בנושאים רוחניים וכדו'. תכונות אלו הן דומיננטיות מאוד באופיי ואני שואבת מהם כח ועושה לי טוב לדבר, לשתף וכו' בעלי שונה ממני הוא אדם זורם, חלק הומוריסט ולא אוהב להתעמק בדברים ולא "לחפור על כל דבר" כדבריו. אני מרגישה ריקנות בזוגיות היא נראית לי שטחית והקשר לא איכותי. קשה לי שחלק שהוא כה מרכזי באישיותי לא בא לידי ביטוי וזה מאוד מתסכל אותי מה אפשר לעשות חשוב לציין שנסיונותי להביא אותו לידי שיחה' עמוקה' יותר נגמרת לרוב בכעס רב ותיסכול מצידי וחוסר הבנה מצידו

מאמץ את המשפט - ש" לא לחפור בכל דבר"

גלית יקרה שבוע טוב אני קורא בין שורותייך כי בסך הכל יש לכם זוגיות טובה ב"ה. לא הייתי ממליץ לך להעצים את הפערים בנושאי וברמת השיחות שביניכם. ישנן דרכים רבות לפגוע בזוגיות וזה אחד מהם. בוודאי ישנם די נושאים חיוניים משותפים ואישיים שלכם שטרם מיציתם וכדאי להתמקד בהם, כפי שציינה גם קודמתי . את שאיפותייך לשיחות העומק תוכלי למצות גם מחוץ לבית וזה בסדר, כפי שציין ידידי הרב בן סימון. לסיכום לא כדאי למצות את שאיפות וכישורי ה"חפירה" דווקא בחזית כה עדינה. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

אשמח לעזרה - התיעצות

שלום וברכה. למרות שהשאלה לא בדיק קשורה לנושא אשמח לקבל תשובות. אנו הורים לילד בן שנה וחצי. אני לא עובדת ובעלי עובד עד השעה 7 בערב (הוא מגיע לשעה ארוחת צהריים באמצע). כרגע הוא קיבל הצעה להעביר את שעות העבודה שלו מהצהריים לערב - ז"א הוא יהיה בבית מ2 עד 5 ויחזור לעבוד מ5 עד 10. כמובן שזה כולל משכורת גבוהה יותר כיון שאני יעבוד בשעות הבוקר בעבודה שהוא היה עושה בצהריים. די קשה לי עם השעות האלה.. להיות לבד בערב , ב 10 זה כבר לילה הולכים לישון .. ועוד יותר קשה לי זה הענין של הילד.. הוא כמעט לא יראה את אבא שלו. (מלבד שישי שבת ועוד יום אחד שהוא אמור לחזור רגיל ב 7) אשמח לעצות..או כל עזרה שהיא. והאם בכלל כדאי לוותר על זה או שחשוב כסף היום עד כדי כך על חשבון החיים עצמם?? או שאני סתם לוקחת את זה מדי קשה. תודה רבה.

בעל בבית או פרנסה טובה יותר?

מרים יקרה שלום אכן דילמה. מצטרף להגדרה של הגברת בן דוד כי עלינו לזכור שהעבודה היא אמצעי ולא מטרה, אם כל זה לעיתים אין מנוס וצריך להשקיע יותר בעבודה , אולם צריך לדעת איך עושים את זה מבלי לפגוע בתא המשפחתי, ולפעמים ניתן אפילו להשתמש במהלך כחיזוק התא המשפחתי. ייעוץ ממוקד יותר ניתן וראוי לתת בפגישה או אפילו בטלפון. אשמח להשיב בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

המשך האם יש סיכוי לאהבה

ראשית תודה לכל העונים . ברצוני להוסיף פרט קטן לסיפורי ההחלטה שלנו להינשא היתה סביב ההריון.ולכן לא היתה אפשרות לבנות את היחסים בצורה נקיה וטהורה. אז המהלך מהתחלה ועד הסוף הוא : היכרות ,בילויים אחד במחיצתו של השני הנאות התאהבות,ואז מתחילות הדרישות מצד האיש לשיפור מראה חיצוני,תגובת האשה -נעלבת .וכאן נכנסים לסוג של משא ומתן .אני יוזמת פרידה בדרישה נגדית לחדול מדרישותיו אלו.הוא טוען שלא מתכוון לוותר בעניין.אני לא רוצה להפסידו ונכנעת לדרישתו בהבטיחי לו שאעשה כרצונו ובתנאי שעליו להתקרב ליהדות(הוריו לא שומרי מצוות אך מרקע מסורתי) (כלומר סבים וסבתות מסורתיים וכך חזרנו האחד לשני.אבל עם הרבה חששות!ומנקודה זו אני מגלה שהריתי!הוא מבקש הפלה ! הוא לא מעוניין להפוך לאב בעל כורחו באופן כפוי (בחרתי להתעלם מזה ראיתי רק את עצמי שונאת את עצמי על כך)אני מתנגדת וומציבה לו אולטימטום .כלומר הבטחתי לו שאלד בכל מקרה איתו או בלעדיו!הפעלתי לחץ מכל הכיוונים.הפעלתי את כל אפשרויות השכנוע דיברתי אל ליבו ,הכנסתי את אימו לתמונה.עד שהוא נכנע!!אבל ליבו לא היה שלם.והרגשתי זאת.על רקע כזה אני פולטת מילים שלא יאמרו.וכך התחילו חיי הנישואין שלי במרכאות כפולות.ואנו יודעים ביהדות את החשיבות של ההתחלה .של הראש.איפה שהדברים מתחילים לשם הם לוקחים בהמשך . אני כבר אחרי כל הסערות הריגשיות האפשריות .בחודש האחרון התחלתי לשמוע הרצאות לנשים וזה מחזק אותי נותן לי כלים לבנות בית יהודי איך אשה צריכה להתנהג בבית עם הבעעל עם הילדים עם עצמה.מתחזקת באמונה שהכל מה' והכל לטובה הפסקתי להתבטא שלילי מתבטאת חיובי ,שמחה עם הילדים, מחייכת כל הזמן ,מדברת בנחת ,עשיתי תפנית חדה בהתנהגותי וזה עובד !הוא התרכך.אך עדיין חוששת מחוסר יציבותו!!!או יציבותי?...לכל מי שיענה לי אבקש לציין האזורים בהם ניתן להגיע אליכם,תודה אפרת.

כל זמן שהנר דולק- אפשר לתקן

אפרת יקרה ערב טוב גם בפנייתך המקורית הבהרת לנו שההתחלה היתה לא כ"כ מתוכננת נכון. הסיפא של פנייתך הנוכחית מחזקת את התקווה, אולם כאמור המשך הטיפול צריך להיות בקליניקה ולא בפורום. לגבי איזורי הטיפול: ניתן ללחוץ על שם המטפל בראש התשובה , ותקבלי את מירב הפרטים עליו, כולל איזורי קבלת קהל. עכ"פ אשמח גם אני לסייע בטלפון ובליניקה בנתניה, בשבי שומרון או ירושלים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

בעל מתחזק

בעלי בשנים האחרונות מתחזק. במשך השנים האחרונות הוא כל הזמן מוסיף עוד מצוות שהוא לוקח על עצמו, בהתחלה מאוד נלחמתי בזה והיו הרבה מריבות . לאט לאט התחלתי לבוא לקראתו והתחלנו לשעות קידוש ביום שישי ולא הדלקתי אש חיממתי את האוכל על פלטה כל שישי שבת, וגם הוספנו מיחם למים חמים התחלתי להדליק נרות שבת וכל כמה זמן עוד דברים קטנים שבעלי לקח על עצמו בעניין. בשנה האחרונה בעלי החליט שהוא לא נוסע בשבת. ופה הרגשתי שזה קצת גדול מידי משבילי ומאוד קשה לי יש לנו שלושה ילדים קטנים שחיים חיים חילונים והם רוצים מאוד ודורשים לצאת בשבת לטייל כמו כל חבריהם. הצעד האחרון שבעלי עשה פגע מאוד בזוגיות שלנו ובאווירה של שבת בבית. האם אלי להניח לו ולמצוא את עצמי לבד בשבתות עם הילדים ? האם זה מה שהדת עושה לזוגיות? מה יותר חשוב זוגיות הוא שמירת שבת? אני זקוקה לתשובות לא יתכן שזוגיות טובה כמו שהיתה לנו מתקלקלת בגלל הדת? גם בעלי לא מאושר כתוצאה מדרך שבה בחר!!

תפסת מרובה - לא תפסת

סיגל יקרה שלום אני בהחלט מבין לרגשותייך ולחוסר הבטחון שאת משדרת לגבי המשך הזוגיות היציבה שלכם. אני מניח שאת לא מצפה לתשובה חד משמעית בפנייתך לפורום. עכ"פ התשובה לא תהיה, חד משמעית מי צודק או באיזו דרך ללכת. התשובה כן תהיה על ההתחשבות ההדדית במינון, בקצב האישי של כל בני המשפחה הרלוונטיים, ועל הראיה המערכתית של משמעויות כל צעד. אין ספק שמהלך מורכב כזה יכול להתנהל רק בליווי והנחייה של גורם מקצועי מנוסה,כפי שהציע גם ידידי הרב בן סימון. אני בהחלט מסכים עם חלק מדברייך ומשוכנע כי הדת לא רק שלא אמורה לפגוע בזוגיות אלא אף אמורה לרומם אותה, ובתנאי שהמהלכים יבוצעו בצורה חכמה ומבוקרת - והדבר אפשרי! אשמח לעמוד לעזר איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

בעיות פוריות-מתן ייעוץ ו/או תמיכה

שלום לכולם, אני כבר בת 28 וחצי נשואה קרוב לשנתיים ואין לנו ילדים..המצב לרב היה מתוח ואוירה מתוחה ועוינת.. בע"ה אנו עובדים על זה ומנסים להשתקם מהבסיס. אני כ"כ כמהה להיות אמא וגם בעלי די רוצה ומתאכזבים כל חודש מחדש..היתי אצל שלושה רופאים וכנראה שנתחיל טיפולים כי אינני יכולה כבר לחכות וכנראה שטבעי זה לא יקרה בקרוב.. האם הגיוני שזה נבע רק מהסיבה של לחץ ומתח? מה עלי לעשות? איני רוצה שיחלוף הזמן והקושי רק יתסכל אותנו יותר.. הלוואי ויכלתי לדעת בוודאות שאקלט השנה וכך כל חששותי יעלמו.. האם כדאי לי לחכות או להתחיל בטיפולים שונים? האם יש תפילה מיוחדת שאוכל לומר כל יום?סגולות לפריון?

קשר בין מתיחות לפוריות

שלום רב לפונה לפורום את משדרת נכון את התחושה שלך. מאד ייתכן כי יש קשר בין המתיחות בבית לבין בעיות בפוריות. אולם ייתכן גם שאין קשר, או בבעיה משולבת. על מנת לבודד את הבעיה ראוי שתגיעו לאבחון ראשוני, לכשנבודד את הבעיה, נוכל גם לטפל בה. כמובן שהאבחון והטיפול יוכלו להתבצע בקליניקה ולא בפורום. אשמח לעמוד לרשותכם איחולי ברכה והצלחה בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

עזרה....

שלום רב, אנו נשואים 3 שנים, והורים ל-1. יש נושא שמציק לי אך אני מנסה לברוח מהמחשבה עליו. אולי יהיה מי שיבין אותי למה אני לא רוצה להתעסק בזה.. אך הגעתי למסקנה שאם לא אתייעץ בנושא זה עלול להגיע למצב יותר חמור..ואז אני אצטער. בתחילת נישואנו היינו מאד אוהבים אחד את השני. (גם כיום) אני מקווה שאני יכולה להתבטא בפתיחות.. הייתי מאד אוהבת את קרבתואך מאז ההריון אני לא יכולה לסבול את הסיגריות והקפה ואני פשוט נגעלת מקרבה פיזית (יש פעמים שזה יוצא דופן..ופתאום זה לא מפריע לי אבל זה לא קורה הרבה). כיום הגעתי למצב שאני קצת מתחילה להתחמק ממגע רק בגלל שהוא מאד צריך את המגע הקרוב בו אני מריחה את הסגריות ואני לא מסוגלת לסבול את זה. זה קצת מביך לומר אבל הריח של הסיגריות והקפה אצלו גורם לי בחילה. כואב לי שאני לא נותנת לו את מה שהוא כ"כ אוהב אבל זה מאד קשה לי! האם יש מי שיכול לייעץ לי מה לעשות? יש לציין שהוא מאד אוהב אותי , כל היום מתקרב אלי אולי זה הגורם לריחוק שלי? כשהוא בד"כ מתרחק- אני זאת שבאה.. וכמובן - גם אני אוהבת אותו מאד מאד מאד רק הנושא הנ"ל מפריע. מאד. אשמח לעזרה. תודה מראש.

קרבה / דליה בתקופה הריון

לשרה שלום רב כידוע סף הרגישות הכללית משתנה בתקופות הריון וממילא תחושותייך לגיטימיות. זה יכול להיות שונה בין הריון להריון אבל בכל זאת מעניין איך חשת בהריון הקודם? שווה לדבר בפתיחות על הרגישות הזמנית עם בעלך. אם אכן קיימת חיבה והבנה הדדית סביר להניח שהדברים יעברו בהבנה. אני בהחלט מצטרף להמלצת עמידי וידידי הרב בן סימון, וממקום של הבנה וכבוד הדדי תמצאו את הפתרונות הפרקטיים המקובלים על שניכם. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

פרודה מעל שנה וחצי

שלום לכם, אני אימא ל-2.במצב מאוד קשה מכל הכיוונים הראשון הוא שאני תקופה מעל שנה וחצי פרודה מבעלי, אשר מתגורר אצל אביו. ונפרדנו על אי הסכמות אחד עם השני, והמון ויכוחיים בבית, המצב הכספי גם עושה את שלו לא מעט. אציין והוסיף שאני מן הסתם נמצאת די מבולבלת,רגשית כלפי הילדים אשר מחכים ומצפים שאבא שלהם יחזור הביתה. וכמובן נפשית. חייבת לומר שכבר היינו בבית הדין לענייני משפחה והשופט פסק מזונות קבועים, ומשמורת על הילדים. מה שבעצם נשאר זה לפתוח תיק בבית הדין הרבני, מה שאני עדיין לא עשיתי, וכמובן לא השותף. אני בטוחה שגם הוא לא רוצה לפרק את החבילה, אבל אחד גדול שהוא לא עשה לזה כלום. השאלה שנשאלת האם יש טעם או לא מאוחר לפעול בקשר לכך לחזור לחיי משפחה נורמטיבית.

מה עושים?

סיגל יקרה שלום את שואלת האם יש טעם ואם לא מאוחר מידי. הכל תלוי ברצון הצדדים ומידת האינטלגנציה הריגשית שלהם. אני מניח מעצם השאלה כי את היית מעוניינת לקדם מהלך מתקן אולם את לא יודעת מה עמדת בעלך. ולכן הייתי מציע לך לקבוע מפגש טיפולי ולהודיע לבעלך. לפי תגובתו/הסכמתו תדעי מה מידת נכונותו. מטפל מנוסה ידע כיצד לנווט כזה מפגש לחוף מבטחים . איחולי ברכה והצלחהאשמח לעמוד לעזר. וינברגר גבריאל 0523317444

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

מתכונת כלים שלובים

טל שלום אם יש נוסחה טובה , אין מצוה לשנות אותה. ההצלחה נובעת הן ממתכונת העתון והן מהגעתו לקהלי היעד הרלוונטיים . מציע להשקיע את האנרגיה בהפצה , בהשגת מפרסמים, ולא לשנות את המתכונת.(לא מחליפים סוסים מנצחים).. ברכה והצלחה

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

מתכונת כלים שלובים

טל שלום אם יש נוסחה טובה , אין מצוה לשנות אותה. ההצלחה נובעת הן ממתכונת העתון והן מהגעתו לקהלי היעד הרלוונטיים . מציע להשקיע את האנרגיה בהפצה , בהשגת מפרסמים, ולא לשנות את המתכונת.(לא מחליפים סוסים מנצחים).. ברכה והצלחה

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

מתכונת כלים שלובים

טל שלום אם יש נוסחה טובה , אין מצוה לשנות אותה. ההצלחה נובעת הן ממתכונת העתון והן מהגעתו לקהלי היעד הרלוונטיים . מציע להשקיע את האנרגיה בהפצה , בהשגת מפרסמים, ולא לשנות את המתכונת.(לא מחליפים סוסים מנצחים).. ברכה והצלחה

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

תקלה במערכת

סליחה. אני שלחתי תשובתי פעם אחת בלבד. הופתעתי לראות שתשובתי התפרשה על 3 שורות... כנראה תקלה

מרגישה שחיי הנישואין שלי הם ללא מוצא

אני מרגישה שהגענו לאיזה מבוי סתום. בעלי לא משקיע כלום בתחום הזוגי. הוא טוען שזה לא מעניין אותו ואם אותי זה מעניין אז שאני אזום ולי נמאס ליזום כל הזמן. כשאני שואלת אותו למה בכלל הוא התחתן איתי אז הוא אומר שאני פשוט הראשונה שהסכמתי. יש לו בעיה שאין לו יכולת לבטא את הרגשות שלו בכלל. הוא לא מבין מה זה בכלל "לרצות". עושים דברים כי צריך לעשות אותם. כלומר אין לו את היכולת להביע במילים מה הוא מרגיש. אני כבר מודעת לבעיה הזו מזמן ולמדתי לקרוא אותו גם בלי המילים. אבל יש לו תקופות שבהם הוא מחליט שהוא מוציא מינימום מילים מהפה, כי צריך להבין לבד. גם כשאני מבקשת ממנו דברים הוא לא אוהב שאני אומרת לו "אתה יכול בבקשה" או "אתה מוכן" אלא צריך לנסח ישירות את השאלה. אני מודעת לזה שזה שפת הגברים אבל כל הטבעיות שבשיח נורמלי בין אנשים יורדת. אני צריכה לחשוב שתי דקות לפני שאני מבקשת משהו. ובתקופות שבהן הוא מתרחק, שזה לגיטימי, אז הוא פשוט לא עונה על שאלות. בכלל נושא התשובות אצלו מאד מורכב. כל שאלה ששואלים אותו צריכים לצפות או לשתיקה, או לאיזה תשובה מתוחכמת. אם אני שואלת אותו אם הוא קנה משהו מהמכולת הוא יגיד תמיד "לא" ואני צריכה לפענח למה הוא התכוון - האם ה"לא" הזה הוא "לא" מתריס כי הוא קנה, או "לא" כפשוטו כי זה משהו מאד נדיר שהוא עונה ישירות. התקופות של השתיקה שלו הן התקופות הכי קשות לי. גם העובדה שאין שום השקעה מצידו בזוגיות שבינינו, אפילו לא נשיקה קטנה, אפילו לא צעידה לילית ביחד, אפילו לא שיחה קטנה בערב. הכל צריך להיות ביוזמתי. ואם אני יוזמת, לוקח זמן עד שהוא נפתח לשיחה ולא עושה פרצוף של "אני עכשיו עושה לך טובה גדולה". הוא גם לא אוהב בכלל את "החיים הטובים". ואצלי, ככל שעובר הזמן, אני מגלה שאני חיה בשביל הרגעים האחרים, של מעבר לשיגרה. אצלו השיגרה היא הדבר הטוב ביותר וצריך פשוט לעבור אותה בשלום. אני מתחרפנת כבר מהחיים שלי האלה איתו. אני לא רוצה יותר לחיות איתו. אבל אני לא רוצה להרוס את החיים של הילדים שלנו. אוקי, הוא עוזר הרבה עם הילדים, ועוזר הרבה בעבודות הבית, אבל אותי זה לא מעניין בכלל. אני צריכה חיים של מעבר לשיגרה. אני חיה בשביל הרגעים האלו ואותו זה בכלל לא מעניין. גם בכלל יש לו טירוף בנושא הזמנים בשבתות. כל הילדים חייבים להתייצב יחד איתו אחרי התפילה בבית כנסת ולהגיע ביחד הביתה. אסור לדבר עם חברים. אם מגיעים שתי דקות אחריו אז ישר יש פרצוף וכל אווירת השבת נעכרת. זה גם בליל שבת, גם בשבת בבוקר שאני לא מצליחה לסדר את הבית טיפ טופ עד שהוא מגיע, ובסעודה שלישית אם לא מגיעים בזמן. כל הזמן אווירה של כעס וחוסר נוחות. יש דבר אחד שממש חשוב לו שזה הסדר בבית. ואז תמיד לקראת ערב מגיע הפרצוף החמוץ של "אני תמיד מסדר לבד". אני הפרייאר של הבית ואתם כולכם רק יושבים ונחים כל היום. מול הילדים תמיד תחושה של אכזבה, של חוסר סיפוק, חוסר סבלנות. תמיד הכל לא כמו שצריך ויש כעס בעיניים שלו. אין כזה דבר אצלו סתם לתת מחמאה, תמיד חשוב להדגיש לילד כמה הוא לא היה בסדר במה שהוא עשה. אין לי כבר סבלנות אליו. אין לי סבלנות להיות נחמדה למי שהחליט בהחלטה אסטרטגית שהוא לא משקיע. הוא שורד. פעם היו לנו גם שיחות מעניינות ועל רמה, כמובן אחרי שיזמתי. היום השיחות האלו לא מובילות לכלום. הוא בקושי מגיב למה שאני אומרת, ובכלל לא אכפת לו מהשיחות האלו, או מהקשר בינינו. הוא מצידו חי ושורד ולא אכפת לו בכלל אם הקשר בינינו לא משהו. לפעמים זה מפריע לו כי אני עצבנית והאווירה בבית נערכת אז השיגרה לא כמו שהוא רצה, ואז הוא מגיע לשאול מה קורה. לפי דעתי קשה לו איתי, הוא גם לא ממש אוהב אותי יותר, למדתי כבר לקרוא את שפת הגוף שלו ואני קוראת את הסימנים האלו יותר ויותר. תמיד הייתי מורכבת לו. פעם זה היה מאתגר בשבילו, היום זה סתם כאב ראש וצריך לעבור רק את החיים האלו בשלום. הוא יכול לחיות ככה. הוא נועל את הרגשות שלו וממשיך לחיות. , אני לא יכולה ככה. נמאס לי מהחיים האלו איתו. אם זה לא היה מורכב כל כך הייתי מתגרשת מזמן. אבל הילדים חשובים לי מאד ואני לא רוצה להרוס להם את החיים. בלעדיו אולי הייתי מוצאת מישהו שקצת מוכן להשקיע בי, שאני מעניינת אותו ולא מהווה רק כאב ראש.

יש מוצא , ועוד איך..

חנה יקרה שלום אני קורא בפנייתך הרבה נושאים כאובים לכאורה ללא קשר ביניהם, אולם המכנה המשותף ברור. חסר לי בדברייך האם פניתם בעבר לטיפול כלשהו, או האם ישנה הסכמה לטיפול? אני בהחלט מסכים עם המשיבה מרים ניימן כי במידה מסויימת גם לך יכול להיות חלק בתהליך המתקן. ודווקא מנקודה הזו הייתי מתחיל. בנקודה שבה את נמצאת קל להגיע לטעויות ולמעידות רגשיות- דבר שיכול רק להחמיר את המצב, ולכן הייתי מציע לך לפנות לבעלך ממקום של בקשה לסיוע. הציגי לפניו חלק מהדברים שכתבת בפנייתך אלינו, את הדברים הכואבים לך, (כמובן ללא אוירת ביקורת וללא שידורי אכזבה מהקיים), אמרי לו שיש לך התלבטות כיצד לתקן את המצב וכי את מעוניינת בקיום חיי משפחה נעימים יותר גם לכם ההורים וגם לילדים. במידה ותגיעו לטיפול, הרי שהמטפל ידע לשאול את השאלות הנכונות לשקף את הדורש שיקוף ולהביא אתכם לתובנות שישפרו את המצב אותו תיארת. בדקי ברשימת מומחי ינר מי מהמטפלים זמין וקרוב אליכם ואני משוכנע שתגיעו להישגים טובום. אשמח לסייע. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

מי מסוגל להתחתן?

ב"ה בהמשך לשאלותי הקודמות. בקושי של בחור להכנס למסגרת מחויבות בנישואין. אני מודה למומחים שענו לי. וברצוני לשאול - אני בהחלט חושבת וכך עשיתי שאני צריכה להיות זהירה.אבל - וכאן שאלתי: האם בחור או בחורה שסובלים ממניה דפרסיה אינם יכולים להתחתן? ובפרט כאשר מדובר באנשים שמתפקדים מצוין (ונגזר עליהם לסבול מקושי זה) ישנם נשיאים בארה"ב ויוצרים גדולים שסבלו מביפולרי (הפרעה דו קוטבית) אני מסכימה בהחלט שצריכים להיות מטופלים הן פסיכולוגית והן תרופתית על מנת ליצב את מצבי הרוח. ואני מכירה אנשים מעולים שממש נלחמים על כך ומי שלא סובל לא יכול להבין את המלחמה הזו. וחבל שיש כל כך הרבה בורות בציבור שגורמת לסטיגמה הלא נכונה ולסבל רב במקום תמיכה. אך האם נגזר על אותם בני אדם גם לא לקבל אהבה בחיים שלהם ולחיות חיים טובים ובפרט כאשר מדובר באנשים מוכשרים, חכמים ובעלי רגישות גבוהה לזולת ויכולים להעניק המון אהבה ומסירות. ושוב כמובן שחובה להיות במצב מאוזן, עירני ומטופל. אשמח לשמוע דעתכם. תודה

ורדית יקרה שלום ההתלבטות שלך מובנת. אני מעריך שאינך מצפה מחברי הפורום להחליט במקומך/עבורך , אולם הנימה של מגוון התשובות מאד ישפיעו על החלטתך. במקביל, תשובת המשיבים יכולה להיות מושפעת בין היתר מהכרת בני הזוג. לפיכך יקל להתייחס לפנייתך במידה ונכיר את בני הזוג. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444 

מה אני יכולה לעשות?

בס"ד שלום, אני הבת השנייה במשפחה של 6 נפשות ורציתי לדעת מה אני יכולה לעשות במקרה שלי. המצב בבית הפך להיות ממש בלתי נסבל בשנים האחרונות, בייחוד לאחר שאבי מסר כספים, שלו ושל אימי (ללא ידיעתה), ל"חבר" שנעלם והמצב הכלכלי בבית הורע מאד (קל לתלות את האשם בזה אבל החיים בבית כמעט ולא התנהלו על מי מנוחות אף פעם). התקשורת והיחסים בין ההורים לקויים מאד ולעיתים הם לא מחליפים מילה ומבט במשך שבועות. הרבה פעמים אני מנסה לעודד את אמא ומשיחותיי איתה עולה שהיא מרגישה פגועה, שאין ביניהם אמון, הבנה, שיתוף ושאין לו רצון לשפר ותקן. שוחחתי מספר פעמים עם אבי, ולעיתים הגעתי לידי דמעות בניסיון להעביר לו את ההרגשה והמצב בבית, ניסיתי לשכנעו לפנות לעזרה מקצועית, אך הוא לא רואה בכך צורך. אבי הוא טיפוס שלא מדבר ושומר הכל לעצמו עד שברגע אחד הוא "מתפוצץ", ובכך הורס את כל מה שנבנה בניסיון הקודם לשפר, כך שזה מעגל קסמים שאי אפשר לצאת ממנו. אני לא אמא ולא אבא ולפעמים אני מרגישה שאולי אני לא צריכה להתערב, אבל האווירה בבית ממש קשה ואני לא יכולה לעמוד מנגד. אשמח אם תוכלו לעזור לי ולכוון אותי כדי לשפר את המצב. תודה מראש.

האם יש לבת כלים,יכולת וזכות לתקן אוירה בין הוריה?

בת יקרה שלום! אני חש את מצוקתך ואת תחושת חוסר האונים מול המצב אותו תיארת. אין ספק ,וכפי שכתבת בסיפא של פנייתך , אין לך את המעמד הנכון במשפחה על מנת להוביל מהלך מתקן. אולם הואיל ואת נחשבת לאחד הילדים הבוגרים בבית, ומדברייך נראה שניתן לקרא לך גם בתואר ״מבינה עניין״ ,ייתכן שלדעתך ולעמדתך יהיה משקל כלשהו שיוכל כן להשפיע על המהלך המתקן. על מנת להגיע למהלך מתקן,אין ספק ששני בני הזוג יצטרכו להגיע במוקדם או במאוחר לטיפול זוגי, אך מכיוון שאמר כי בשלב זה אין סיכוי להביא את אבא לטיפול , הרי שהיה כדאי להתחיל את המהלך עם אמא, ואסביר. במצב שבני זוג לא מחליטים להתחיל מהלך מתקן, זה לא תעודת ביטוח שהמצב יוקפא ואפילו להיפך יש סיכוי סביר שרק יחריף! על מנת להקפיא מצב ולמנוע החרפתו ניתן לגייס את אחד מההורים ולתת לו כלים איתם ינסה גם להמנע מהחרפת המצב , לא להגרר לעימותים, ואף לנסות ולסלול את הדרך לקראת מהלך מתקן עתידי. ולכן אם תשאלי מה כן תוכלי לסייע, הרי שבעצם ההפניה של אמא לפורום אליו פנית, או למי מעמיתי המשיבים בפורום לקבלת כלים ראשוניים- הרי שביצעת את שליחותך. אני מקווה שדברייך יתקבלו בבית ובע״ה הורייך ישתפו פעולה לתיקון ושיפור האוירה אותו תיארת. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

מה עושים עם זוג שהבעל לא מוכן לדבר עם אשתו עקב קצר בינהם

אני ר"מ בישיבה, ואני מספר כאן דברים ששמעתי היום מפי תלמיד שלי הוריו כבר חצי שנה לא מדברים עקב בעיות תקשורת קשות הבעל מובטל זה כשנתיים, אשתו מתרעמת על כך שהוא אינו יוצא לעבודה ומתבטל בבית, בשעה שהיא עובדת בנקיון לזוג שלשה ילדים בני 20 עד 22 המצב בבית קשה כלכלית אולם הקושי הגדול ביותר הוא שכחצי שנה כבר ההורים אינם מדברים כלל בינהם, כל נסיונות הגישור של הרב השכונתי ושל קרובי המשפחה עלו בתוהו כל זאת עקב עקשנותו של הבעל שאינו מוכן להתפשר בכי הוא זה, וגם אינו מוכן לשום יעוץ. האמא במצב נפשי קשה ביותר, היא בוכה רבות, הבן תלמיד הישיבה נמצא גם הוא במצוקה מפני שהוא הבן הגדול והוא נדרש לגשר בין הוריו אימו מתקשרת כל הזמן ובוכה לו שיעשה משהו, שיעזור לה, אך הוא אינו יודע מה לעשות שאלתי היא איך אני יכול לעזור במצב שנוצר אם בכלל,

איך לסייע לזוג שאחד מבני הזוג לא חפץ בטיפול?

יאיר יקר שלום ראשית יישר כח על נסיונך לסייע. כמו במקרים דומים בהם אחד מבני הזוג אינו מעוניין להגיע לטיפול, הרי שאת מלאכת ההכנה יצטרך לבצע בן הזוג השני ובמקרה שלנו האמא. מעבר לפרטים שציינת אני מזהה מספר נקודות אותם כדאי היה להעביר לתשומת ליבה של האשה- אם תלמידך. ראשית- בעל שלא מצליח להביא פרנסה חי עם תחושה קשה ורגיש לכל פניה אליו. שנית- ציינת שאשתו מתרעמת עליו.. זה בדיוק מה שחסר על מנת להצית אותו. שלישית-מצב כלכלי קשה בבית - לא תורם לשיפור האוירה- כפי שציין גם עמיתי המשיב הקודם. רביעית- ציינת כי האמא בוכה הרבה בשל מצבה הנפשי- אז בוא נתאר לנו שבנוסף לבעיות הקודמות, אבי המשפחה נתקל כל העת באשה בוכיה בבית (ראה פרשת שבוע - יפת תואר- רש"י מה הנוסחה שאשה תתגנה בעיני בעלה) אלו הנקודות שצצות במכתבך על הסף, ישנן עוד כמה נקודות עמוקות יותר, ובשיחה עם מי מבני הזוג בוודאי יצוצו גם חדשים. לפיכך - על מנת להתחיל ביצירת סדר כלשהו במשפחה- הרי שלא כדאי לשים את מרכז הכובד על הבעל וממילא להגיע למסקנה מוטעית כי עד שלא יגיע לטיפול- אין מה לעשות - ובכך סתמנו את הגולל על נסיונות התיקון. אלא - אם האשה תסכים לשיתוף פעולה, הרי שנוכל להתחיל ביצירת פלטפורה נוחה יותר לתחילת טיפול, להורדת מתחים ושיפור אוירה, ולאחר מכן אולי הבעל יגיע למסקנה כי הטיפול מול אשתו שיפר מעט את האוירה בבית והרי הוא יכול רק להרוויח מהמשך הטיפול. לכן בשלב הראשוני כדאי לנסות ולנתב את האשה לפורום או למי מחברי המשיבים והכלים הראשונים שהיא תקבל- יסללו בע"ה את הדרך גם לטיפול זוגי עתידי. ושוב ברכת יישר כח איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

ציפיות שונות מנישואים שניים

שלום רב, אנחנו נשואים בנישואים שניים כשנתיים, בשנות הארבעים, הורים לילדים (בסך הכל עשרה, ב"ה) ומתמודדים עם המציאות החדשה של חיינו. עברנו שנתיים לא קלות של נסיון להגדיר את הפורמט של המשפחה החדשה. אנו מתגוררים עם שלושה מילדיי, מערכת היחסים שנבנתה עם בעלי השני היא טובה מאד. מאידך, אני מתמודדת עם קושי גדול של ילדי בעלי לקבל אותי כבת-זוגו- אני מקבלת יחס שנע בין ניכור ודחיה לאדישות והתעלמות. אני יודעת שהם רק ילדים, אני יודעת שלא פשוט גם להם, אבל זה קורע אותי... בתחילת הדרך האהבה פרחה והתקשורת זרמה, אולם לאחרונה, היחסים ביננו נפגעים שוב ושוב מנושא הילדים. חלק מזה נובע מגישות שונות של בעלי ושלי.בעלי מטפח חלום של משפחה מורחבת ואידיאלית- שלי, שלו ושל הילדים משני הצדדים. רוצה שנבלה זמן יחד, שניזום דברים...ואילו אני מטפחת חלום של זוגיות נפלאה, לאחר שנים של לבד, בה נקדיש זמן גם לשנינו, כאשר כל אחד דואג לילדיו הוא ועל קשר טוב (או סביר) עם ילדי בן הזוג. אני טוענת שזה חלום שווא ואין צורך "להדביק" את המשפחה לגוף אחד, בנישואים שניים. אני רואה גם שילדיי אינם מעוניינים בכך. יש להם אמא, אבא, הם מקבלים את בעלה של אמא- ודי להם בכך. הם מקבלים את ילדיו של בעלי בצורה טובה, אך אינם מעוניינים בריבוי פעילויות משותף, בנוסף להסדרי הראיה. כך יוצא שכל אחד מאיתנו מרגיש מתוסכל- בעלי מאשים אותי שהמשפחתיות לא חשובה לי ואני מאשימה אותו- שהזוגיות לא חשובה לו... אני מתגעגעת לאדם שחיזר אחריי, אהב אותי ורצה בי כבת זוג, אני זקוקה לרומנטיקה ולתשומת הלב. בעוד הוא משתוקק לטיולים עם הילדים, ארוחות רבות משתתפים וגיבוש משפחתי. אין כאן בעיה של תיאום ציפיות, יש בעיה של ציפיות שונות. זה נובע מאופי שונה, מההסטוריה של כל אחד מאיתנו, מרמת ההפנמה של ילדי כל צד את גירושי הוריו, ומטיב הקשר שלו עם ילדיו. מה עושים? כיצד מגשרים על הפערים??? תודה מראש.

זה לא בשר בחלב

עלמה יקרה שלום גם זוגיות ראשונה כרוכה בהמון פשרות קל וחומר, בן בנו של קל וחומר זוגיות שניה. לפי תאורך זכיתכם ב״ה בזיווג שני הגון ונח. נכון לכל אחד יש ציפיות ורצונות ובד״כ קיים שוני בין הציפיות,וזה בסדר. התיאוריה של משפחה מורחבת ומגובשת מול התיאוריה של זוגיות מחזרת ורומנטית אינן תיאוריות סותרות. זה לא חלב בבשר. ניתן ראוי ורצוי לשלבם. כמובן שלא הכל ניתן לעשות דרך האינטרנט בפורום, אולם המגמה היא לשלב במינון נכון ובהצלחה בין שתי הגישות, שכאמור אינן מנוגדות כלל. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל להמשך הנחיה - 0523317444

ציפיות שונות מנישואים שניים-תגובה

תודה לכל העונים, ראשית רצוני לציין שהתקיימו שיחות פתוחות ביננו, בהן ניתחנו את הקשיים ובאופן מאד מודע הגענו למסקנות שאותן גוללתי בפנייתי. יש אומרים שחצי מפיתרון הבעיה- היא ההכרה בקיומה, ובכן אנו נמצאים במקום הזה. רציתי לומר לגברת מרים ניימן, גם ילדי בעלי אינם מעוניינים במשפחתיות הכביכול מאולצת הזאת. כתבתי שאפילו אינם מקבלים אותי כבת זוגו, אינם מבינים למה בכלל אביהם זקוק לבת זוג... זה מקשה שבעתיים. נראה לכאורה שאיש לא ממש מעוניין בכך, פרט לבעלי. אנחנו מבינים שכנראה יש צורך בגורם שלישי שיסייע לנו לשים את הדברים באיזון נכון, שיתן לנו את הכח להמשיך יחד. האם תוכלו להמליץ על מומחים בנושא זוגיות שניה? אנו מתגוררים באיזור חיפה. אם אפשר בתעריף סביר, הוצאותנו גדולות עקב מורכבות המשפחה. בברכת שבוע טוב.

הפניה לטיפול

לעלמה שלום דברי איתי בבקשה בטלפון 0523317444 בברכה וינברגר גבריאל

להתגרש או להתמודד? האם אפשר לתקן??

שלום רב, אנחנו נשואים 8 שנים יש לנו 2 ילדים ב"ה חרדים היו לנו מאז ומתמיד בעיות תקשורת , לא מבטאים רגש אחד כלפי השני אני כאישה תמיד מרגישה נחותה כי הבעל דואג רק להעיר ולבקר בלי שום מילה טובה.. וכ' היינו בעבר אצל יועצים ולא המשכנו במפגשים מכיון שבעלי לא מאמין בזה.. כיום אני חושבת להתגרש מכיון שאני לא מרגישה שבעלי אוהב אותי ושאני לא מעניינת אותו. הוא מעדיף לצאת לבילויים בלעדי, הוא מגיע הביתה בשעות הקטנות של הלילה ולמרות בקשותי ובכיותי שאני לא רוצה לישון לבד, ולא מפסיק לשקר לי ואני אוכלת את עצמי ושותקת.. וכן הוא שינה את סיגנון הלבוש שלו כדי למצא חן בחוץ.. בקושי מגיע הביתה.. אני מרגישה בודדה הוא לא משתף אותי בכלום. אני מיואשת כי כל השיחות שהסברתי לו שהוא פוגע בי וכ' לא הועיל.. האם יש אפשרות לבוא לטיפול לבד?? האם זה מועיל או שעדיף להתגרש במקרה כמו שלי? אשמח לתשובתכם במהירות. תודה מראש.

איך לתקן במעמד צד אחד

לשולי שלום התופעה שהצגת אכן כאובה ומוכרת. כמובן שעדיף ששני הצדדים יגיעו לטיפול אולם גם במעמד צד אחד ניתן להתקדם. העיקרון במעמד צד אחד הוא לרכוש כלים שיעמידו את בן הזוג בדילמה במהלך השגוי שלו. במקביל הטיפול אמור לעורר את התעניינותו. יש לציין כי לעיתים בן זוג מציג עמדה של איננו מאמין במהלך מכיוון שבטיפול שהיה הוא חש מאויים או שנתנו לו להבין שידו על התחתונה, אם כןמה יש לו להרוויח בהגעה לטיפול? ולכן רצוי לתת גם לבן הזוג תחושת נוחות ובטכניקה עדינה להעביר לו את התובנות הרצויות. ולכן כן הייתי ממליץ לך להגיע בשלב זה אפילו לטיפול יחידני בתקווה להצלחה עתידית באיתור המטפל רצוי להיוועץ במוקד ינר על פי המיקןם הגיאוגראפי והניסיון בתחום הספציפי. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444 

איך לבחור יועץ מתאים?

ראשית רציתי להודות לכם על תשובתכם המהירה . ייעצתם לי ללכת ליעוץ לבד, איך אדע איזה יועץ מתאים לי? והאם כדאי שבעלי יידע שאני הולכת לבדי?

הפניה ליועץ

יקל עלי לכוון אותך טלפונית (ללא התחייבות כמובן) בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

מה לעשות בזמן שבעלי אוהב אותי רק כשצריך ממני משהו..?

אני נשואה 9 שנים עם ילדים ב"ה . חיינו מתנהלים בצורה מאוד טכנית ללא רגשות ללא רצונות ללא שיחות מעמיקות.. מדברים רק מה שצריך ולא יותר. הדבר גורם לריחוק רגשי גדול שלי כלפי בעלי ושל בעלי כלפי . הדיבורים שלי לא מענינים אותו וע"כ גורם שאנחנו יכולים להיות שעות יחד בלי להחליף מילה. הוא לא משתף אותי בכלום ולא עוזר בבית ולא מושיט יד . ואפילו לא מתענין בשלומי... אבל בזמן שמגיע זמן שצריך להיות יחד אני פתאום מצרך יקר... אני פתאום מענינת אותו וחשובה לו ולוא דוקא ביחסי אישות אלא גם בזמן שצריך שאני יעשה עבורו משהו לדוג' עבודה במחשב וכד'.. כרגע אני אחרי לידה המון זמן לא היה בנינו מגע , וכמובן הריחוק גדל וגדל... ואני מרגישה נורא שאני נאהבת רק בזמן כזה שהוא "צריך אותי".. אני שוקלת "לנצל" את ההזדמנות להציב תנאים או משהו דומה.. אע"פ שלדעתי הוא יוותר על המגע.. מה עלי לעשות? הזוגיות במשבר רציני והוא לא מעונין ללכת ליועץ כי כבר בסרט הזה היינו... אגב, גירושין היא לא מילה גסה אצלינו לצערי... אודה לתשובתכם.

פונה יקרה שלום חיי הזוגיות הטכניים, עליהם סיפרת לנו - מוכרים. מונעים את זה ע״י הדרכת חתנים מקצועית לפני הנישואין. אני מעריך שזה לא נעשה. ניתן לטפל בעניין גם לאחר הנישואין ולהגיע לתוצאות טובות. כמובן שאת הטיפול לא ניתן לעשות בהתכתבות אלא בקליניקה. מה שכן ניתן לעשות במסגרת פורום זה הוא למנוע החרפת המצב מתוך מהלכים שגויים. שניים מהמהלכים השגויים האפשריים העלית בפנייתך, האחד בניצול שעת רצון לקבלת הישגים תוך סיכון בהעכרת האוירה עוד יותר, כמו גם בחינת האפשרות לפירוק החבילה. לסיכום קחו עצמכם בידיים והגיעו לטיפול , ניתן להתחיל בתמיכה טלפונית. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

האם לקבל את ההצעה או לא ?

אני בחורה בת 32 רווקה חרד"ל [חרדית לאומית] מאוד רוצה להתחתן פנה אלי באתר שידוכים דתי יחסית באינטרנט בחור בן 33 עם רקע של ישיבת תיכונית וישיבת הסדר אך עם השנים הוא לא כל כך מקפיד על הלכות כמו אי שמירת נגיעה בבנות הוא הולך לבריכה מעורבת וכדו' אני לעומתו חזקה יותר ומקפידה על כל הדברים שציינתי ושאמרתי לו את זה הוא הסכים לקבל אותי ואף להתחזק ביחד כפי שאמר .מאוד נחמד לדבר איתו אבל אני חוששת מהבחינה הדתית האם שייך לתת לזה הזדמנות ? או שמא יש סיכוי של אי יציבות מה עושים?

לכי על זה -אבל בעיניים פקוחות ובחכמה

ליסכה שלום אכן קיים פער ואת מכירה בו. הפער אולי יצתמצם אבל מאד לא סביר שיעלם (מצידו). אני בהחלט מסכים לחששות של עמיתי המשיבים, ומצטרף לדעה שיש לבצע את מירב הבדיקות עם הסובבים אותו, ובמקביל לוודא בדרכי נועם כי הוא מוכן לשנות את אורחות חייו לא למענך אלא בגלל המסקנה שזה מהלך נכון. כמובן שמעורבות של אישיות רבנית מוסכמת תתן גם לך את תחושת הבטחון כי אתם בדרך הנכונה. אם כן, והמועמד מתאים בעינייך, לכי על זה וה׳ יהיה בעזרכם. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

דייט עם חוזרת בתשובה / מתחזקת

שלום לפורום הנכבד !! אני בחור בן 27 , פחות או יותר רוב חיי אני דתי .( כמובן יש לי הרבה תחומים להשתפר בהם ולהתחזק ..) לאחרונה אני יוצא עם בחורה בגילי שהתחילה להתחזק בדת בשנתיים האחרונות והיא אומרת שיש לה שאיפות להתחזק עוד בעזרת ה' . בינתיים אנחנו מדברים ויש תקשורת טובה. יש דבר שמציק לי מהיום הראשון והוא היותה של הבחורה חוזרת בתשובה שבעצם שעד היום לא שמרה נגיעה וכו' ..ואני לא יודע מה עשתה או לא עשתה . אני מנסה לא לחשוב בצורה כזו אבל בינתיים לא מצליח . מה אתם חושבים ? האם זה בסדר שיש לי מחשבות כאלה ? האם זה לא חוצפה בכלל ? האם אתם חושבים שזה סיבה לשלול ?

חשש מהסטוריה אצל בעלי תשובה

חיים היקר שלום החשש שלך הוא לגיטימי , נכון ובכלל לא מגיע מכוון של חוצפה. רמת הרגישות לנושא היא אמנם לגיטימית, אך שונה מאיש לרעהו, וזה בסדר. לא אמרת לנו בת כמה המועמדת, כמה זמן אתם יוצאים ומה מידת הקשר והצהרת הכוונות ביניכם לטווח הארוך. הדרך העדינה בה הצגת לפורום את החששות שלך, יכולה להיות גם הדרך והאופן בה תעלה את השאלה למועמדת בבא העת. אני משוכנע כי גם היא מודעת ולוקחת בחשבון התעניינות של בן זוג עתידי לרמות קשר שהיו לה בעברה הטרום אמוני עם בני זוג / חברים קודמים.. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

בקשת עיצה

שלום רב, אני נשואה 7 שנים ב"ה עם 2 ילדים בתקופה האחרונה בעלי החל להיעדר רבות מהבית ביום וגם בלילה. כשאמרתי לו שהדבר מפריע לי מאוד ושאני לא מוכנה לעבור לסדר היום הוא ענה שהוא מרגיש צורך בחיי חברה ושאני לא מספקת לו "חברה " וע"כ הוא יוצא עם חברים בלילות... וכן הוא ישן במשך היום ו"משעמם לו" בלילה בבית.. הוא גם ביקש שאני יבין אותו.. ואולי יעבור לו... (אבל זה כבר הפך למצב יום יומי.. ) והוא אמר שהוא יבין אותי אם אני ארצה ללכת מהבית והוא לא ירצה להיפרד אבל אם אני ירצה נעשה גם את זה.. אני הבנתי ש"חיי החברה " שלו נחוצים לו עד כדי שהוא מוכן להיפרד... ולאחר השיחה הוא באמת הגיע הביתה מוקדם יותר ונסיתי להנעים לנו את הזמן... אבל לצערי זה החזיק רק שבוע... ושוב הוא חזר לסורו.. ולי נמאס!!! אני לא מוכנה לזה! האם יש עיצה בדרך יפה ולא בעזיבה לגרום לו להגיע מוקדם ולשנות את המצב?? או להיפרד..? תודה מראש

קבלת עצה

שלום לך אכן תחושה מאד קשה מה שאת מתארת אולם להבנת העניין צריך לנסות ולהכנס לראשו של בן הזוג. מה לא טוב לו ומה הוא מחפש? צריך ללמוד את ההתנהלות בבית ואת האוירה השוררת בשגרה. האם הצורך ליציאתו להתאווררות נובעת ממנו, ממך או חלילה מגורמים אחרים? הגישה לתיקון תהיה שונה בכל אחת מהאופציות. גם מעניין איזו הדרכה קיבלתם בטרם נישואיכם איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

מבקשת עצה מקצועית

אנו נשואים מזה כשנתיים וחצי . יש לנו ילד בן שנה משותף לי יש 2 ילדים מנשואיי הראשונים המתגוררים איתנו ומקבלת עליהם מזונות. לבעלי 5 ילדים שאינם מתגוררים עמנו אך יש הסדרי ראיה- ומשלם מזונות.ישנם דברים בעיקר כלכלים שאינם סגורים וברורים עם גרושתו של בעלי. לי אישית זה מאוד מפריע.כי אני מרגישה שמנצלים את בעלי. בעיקר בהבטה קדימה לקראת נישואי ילדיו ווכו' אין לו כסף בצד ואז יצטייר אויצירו אותו כאבא דפוק - כי אם לאבא אין כסף אז הוא לא שווה-זה מסר שמעבירים לילדיו. אני אומרת לבעלי שכדאי לו לסגור ולטפל בנושאים הנל כדיי שיהיה לו עם מה לבוא ביום מן הימים. וגם כדי שלא יצא פריאר,אך הוא כנראה פוחד וגם בטענה שאין זמן אז זה לא מטופל כבר הרבה זמן-כשאנו נישאנו לא עשינו הסכם ממון- כיום אני רואה שאולי טעינו- כי רוב ההוצאות יוצאות מהחשבון האישי שלי. או על חשבון מזונות ילדיי. אין לנו חשבון משותף. מה ההמלצה שלכם בנושא הנל?

בעיה מערכתית

לרחל שלום הנקודות אותן תיארת מתייחסות לכמה מישורים, הן בתחום שבין בעלך לגרושתו ומהן את חשה כי בעלך מנוצל, הן באי סגירת קצוות בפרק הראשון של בעלך, והן בקביעת הסכם הוצאות הכנסות בקופה המשפחתית. ממילא אני מצטרף לדעת המשיב הקודם הרב פרידמן וממליץ להוציא את הטיפול לידיים מקצועיות חיצוניות. בעיה כזו לא תיפתר כנראה בדו שיח או מעל בימת הפורום. אין ספק שכל זמן שהדברים לא ייסגרו בין בעלך לגרושתו והוא ימשיך לנסות ולרצות אותה, הרי שהדימוי שלו בעינייך יהיה של מנוצל או חסר אונים וממילא יהיו לכך השפעות ישירות על הזוגיות שלכם. ממליץ שלא לדחות את הטיפול איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 

הסדרי ראיה

לבעלי 5 ילדים שבהסכם גירושין הוסכם שיוכל לבוא לבקרם בכל עת בתאום עם האם. בשנה שעברה היה יום קבוע יום רביעי שהבנות היו מגיעות לפעמים היה כולל שינה וחזרה לביתם או לבית הספר בבוקר בעקבות עבודתה של ההגרושה וזה היה לה טוב. השנה ביקשו להחליף יום בעקבות לימודיה ונענו ברצון - אך קרו 2 מקרים ברצף שהאב בעלי לא יכל להגיע לקחת ולבקרם והודיע על כך לבנות מראש- היות והיה לנו שמחה ופעם השניה ילדי היו חולים- ולא היה מומלץ שתבואנה. אציין שלגבי העברת המזונות מבעלי לגרושתו הכל עובר באופן תקין. לאחר שבעלי הודיע שלא יכוללבוא- קיבל מייל מגרושתו שאוסרת עליו לפגוש את בנותיו עקב-"חוסר אחריות" כהגדרתה. הבנות רוצות מאוד לראות את האב וגם לבוא לבקר. בעלי עובד בביהס איפה שאחת הבנות לומדות- ובאחד הימים החזיר אותה לבית וביקש ממנה לקרוא גם לאחות הקטנה כדיי שיוכל לראותה. גרושתו יצאה יחד עימה והחלה להתעמת איתו לידם- בעלי אמר לה שכל מה שיש לה להגיד לא ליד הבנות- ביום שלישי בשבוע לאחר מכן בא בעלי לראות או לקחתם - הם אמרו לו שיש להם שיעורים ושאמא לא מרשה להם ? בעלי לא ייקח אותם בכח אלא נשאר איתם בקרבת מקום ליד ביתם- שידר מסר שהוא אבא שלהם ואוהב אותם ולא בחר לא להגיע כי בא לו אלא כי לא התאפשר. מה בעלי אמור לעשות בנידון זה- הוא מעונין להמשיך לראות ולהביא את הבנות. עם 3 הילדים הגדולים יש בעיקר קשר טלפוני- אחת בפנימיה. אחד בצבא ואחת סטודנטית.יוצא שכל אחד מהם עסוק ורק בימי שישי אבא שלהם מתקשר לאחל שבת שלום והם מידי פעם ובעיקר כשצריכים משהו מתקשרים- התחושה מצד הגדולים - שהם מוסתים הרבה מצד האמא ורק שצריכים כסף מאבא מתקשרים- איך צריך להתיחס??

מכשולים בהסדרי ראיה

שלום רחל בעיית הסדרי הראיה מוכרת, ועוד יותר כאשר אחד מבני הזוג הגרוש מקים בית בסבב שני. אחת התופעות הנפוצות היא הערמת מכשולים על בן הזוג על מנת לא לאפשר לו להגיע להקמת הפרק השני בצורה מוצלחת. ולכן בעיית הילדות ובעיית הסדרי הראיה היא רק סיפור הכיסוי למהלכים המניפולטיביים. מה עושים? התשובה לא יכולה להיות גורפת וזהה לכולם. צריך לזהות את גורמי ההשפעה על הגרושה שטרם הקימה פרק ב׳ , צריך ללמוד כיצד ועל מה התפרקה החבילה בפרק א׳ ולנקות שולחן מבחינה רגשית עד כמה שניתן. והכי חשוב בתקופת הביניים לא להתקע בפינות ולא לאפשר לגרושה להוביל את הסדר יום שלכם. כמובן שיישום ההמלצות יוכל להתבצע בהנחיה צמודה עקב בצד אגודל אך אין לצפות לפתרונות מושלמים כי אין לשני הצדדים מגמה ליצירת שקט תעשייתי. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

אי תקשורת עם אישתי ומריבות.

היחסים עם אישתי מאוד עכורים כל הזמן רבים וברוב המקרים לאחר מריבה אני עושה ברוגז. לפי דעתי כל זה נובע מהמשקעים שנוצרו בעבר שאני ההיתי נפגע ממנה והם לא באו על פתרונם ולכן אני נפגע כמעט מכל הערה שלה ומתחיל להתעצבן ועושה ברוגז. נשואים כ 15 עם 3ילדים. אודה לכם.

תיקון מערכת יחסים

טירן היקר שלום בניגוד לזוגות אחרים מצבך מצויין. זיהית את הבעיה ואתה מוצא את עצמך שותף לייצירתה. מכאן הדרך סלולה לתיקון. אני מצטרף לעמיתי המשיבים וממליץ לכם בחום להגיע לטיפול , מוקד ינר ידע להפנות אתכם למטפל המתאים לטיפול כזה ובקרבת מקום מגוריכם. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

חמה וכלה

האם האישה יכולה להתערב ביחס הבעל לאמו. כאשר החמה מבוגרת והבן דואג לה מאוד?

ביקורת על קשר בין הבעל לאמו

שלום לך נטע. למרות שהחסרת הרבה פרטים התשובה לשאלתך היא כן, אבל בזהירות ורגישות, ואסביר. אני מעריך כי בעלך דואג לאימו ובאופן כללי זה לא אמור לפגוע בך. אם מתעוררת שאלה מצידך הרי שסימן הוא כי נראה בעינייך שתשומת הלב של בעלך נתונה לאימו על חשבון תשומת הלב שלדעתך את אמורה לקבל. וכאן ההערה החשובה: אסור בשום אופן שבעלך יחוש שבביקורתך כלפיו את חשה בתחרות כלשהי מול אימו בקבלת תשומת ליבו . בהצגת העניין כתחרות- ידך תהיה על התחתונה, וחבל. אם יש גורם במשפחה/ בקהילה שיכול לסייע ולהאיר את עיניו זה יכול להשמע אולי טוב יותר בעיני בעלך. על כל פנים , לפי נימת שאלתך הבנתי שקיים חשש כלשהו בפניה ישירה. נודה אם תוסיפי לפורום עוד מעט פרטים על איכות וסוג התקשורת בינך לבעלך- זה יקל עלינו להתמקד. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

זיהוי גורמי בגידה

בס"ד נמצא אצלי זוג בטיפול. הזוג הגיע בעקבות גילוי של קשר של הבעל עם אישה אחרת. הקשר היה מורכב בעיקר משיחות ויציאה להצגה. מבחינת הקשר של הזוג טרום הבגידה עולה זוג יוצא דופן מבחינת הזוגיות שלו. מדובר על זוג שבמשך שמונה שנות הכירות רב במשך ארבע פעמים ומצד שני הם מדווחים על הבנה גדולה אחד של השני, הקשבה והסכמה . הם מנהלים שיחות עומק ומשתפים (לא נראה שהבעיה היא חסך בתחום הזה). מהשיחות עלה שלבעל לא היה כל קושי עם הקירבה הנפשי והפיזית לאישתו. שתי נקודות אולי משמעותיות: האירוע קרה בחודשים האחרונים של ההריון של האישה (לא היו בעיות של קיום יחסי אישיות אחרי לידת הילד הראשון ולא במהלך ההיריון). דבר נוסף, הבעל עובד מסודרת ארבע ימים בשבוע כך שנשאר לו זמן פנוי לעצמו... בקיצור, מדובר על זוג שמדווח על זוגיות מיוחדת ומאד מספקת. הבעל אומר שאין לו מושג מה דחף אותו לקשר הזה. (על פניו לא נראה שהוא משקר). אשמח לעצה מה עוד כדאי לבדוק ובאילו שיטות

חשובה עמדת בני הזוג לסיטואציה

לאילן שלום אני מבין ששוחחת עם בני הזוג והנתונים שהצגת זה מה שיצא מהמפגש/ים. אני לא הייתי נותן כותרת או דרגת חומרה למקרה אלא הייתי שואל את בני הזוג ביחד וכל אחד לחוד- כיצד הם חשים עם העניין וכיצד הם חושבים שניתן לתקן את העניין. אנחנו לא במקום השיפוטי אלא במקום המתקן ( למרות שבנסיבות כאלו יש לנו עמדה/ דעה נחרצת). בעיקר הייתי מטה אוזן לדבריה. אם הם הגיעו לטיפול הרי שהם לא מעןניינים לאתר את ה״אשם״ אלא לתקן את ההתקשרות השגויה מצד אחד ולחזק יותר את ההתקשרות שבין בני הזוג. אודה אם תתאר לנו עוד מעט מהפרטים של אופן הצגת הדברים ע״י בני הזוג. ביתר הדברים אני די מסכים לעמיתי המשיבים. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

מה לעשות?

אספר הכי בקצרה שאני יכולה. הכרתי מישהו בחודש מאי, היה ביננו ניצוץ ואהבה ענקית, הרגשנו מאוד מחוברים אחד לשניה. והכל הראה שאנחנו אמורים להיות ביחד, היינו דומים באופי, בהתנהגות, מתאימים מבחינה חיצונית כמו פנים, גובה, מעמד מסויים ועוד... הרגשנו שאנחנו רוצים להתחתן ובישרנו את זה לכולם. בכוח סידרנו תאריך מסויים לאולם 9 חודשים לפני התאריך, כי קבעו שאנחנו צריכים לזרז, והמכשלה היא ההורים שלו. הם עשו לי את הגיהנום, והוא לא עשה שום דבר להילחם נגדם, אני נלחמתי במקומו הם הכתיבו לנו מה לעשות, מה כן לעשות כל דבר ודבר היו חייבים לדעת, הם תמיד צדקו בכל מה שאמרו, בקיצור הבחור היה השפוט שלהם ועשה כל מה שאמרו לו אבל כל מה שני אמרתי, לא הזיז לו. הייתי שבורה מבחינה רגשית והבאתי לו אולטימום. הסכם ממון. הוא בתגובה לא הסכים, והחלטתי לפרק את הכל. נפרדנו וחזרנו והוריו גילו איכשהוא שאנחנו בקשר והם לחצו עליו להתנתק ממני, כעת שוב פעם חזרנו, (יד הגורל) חיפשנו לראות אם יש משהו, ויש עדיין רגש. הבעיה היא כזאת. ההורים שלו, אין לי כניסה אליהם בכלל והם לא רוצים לשמוע ממני (גם לפני כן לא היה לי כניסה אליהם) והסכם הממון (אין לי אמון בו מבחינה כסף בגלל שהוא נותן להם כל הזמן וגם חשוב לי שיהיה לי ביטחון כלכלי בעתיד) מה אני צריכה לעשות? כלומר מה עלי לעשות כדאי להחזיר את העניינים ולעשות אותו גבר גבר שיעמוד מול הוריו ויגיד שהוא איתי וגם שיחתום על הממון?

מיקומך במשוואה שבין הורים לבת זוג

סיגלית יקרה שלום הסיטואציה אליה נקלעת - מצערת. הבאת את המועמד לדרך ללא מוצא ״תחליט או הם או אני״. ההכרעה לא יכולה לבא במשא ומתן ובוודאי שלא היית רוצה לחיות בזוגיות כזו שהדבק המחבר ביניכם זה הסכם הממון. מה כן? המסקנות והתובנות אותם את רוצה שהמועמד יצהיר עליהן היום יבואו עם הזמן ככל שידע להעריך אותך יותר ערך המניות שלך יעלה בעיניו וממילא הוא יציב אותך במשוואה מול הוריו במקום שונה ממה שהוא מציב אותך היום. כמובן שכל זה צריך להיות לפני החתונה. אפשרות נוספת- בהרבה מאד חוגים (גם כאלו שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות במובן הרחב), מקובל שלפני חתונה בני הזוג מגיעים לקבל הדרכה זוגית בנושאים שונים בהם הם הולכים להתקל במהלך חייהם המשותפים. מדברים שם על מחמאות, ביקורת, זמן איכות, שותפות קשר מול משפחות המוצא (לא רק הורים), התמודדות עם קונפליקטים ועוד נושאים חשובים. במפגשים כאלו ניתן לזהות בעיה מהסוג שתיארת ולהתחיל להוביל את בן הזוג לתובנות אחרות. בשום אופן אסור שהביקורת תבוא מצדך בצורה אולטימטיבית כי את פשוט יוצר לעצמך בדיוק את הדימוי שאסור , וממילא אם נדבר בשפת המניות- ערך מניותייך ירדו בעיניו. בוודאי לא היית רוצה להצטייר בעיניו כמחנכת, מורה או שוטרת שלו. אם מישהו חיצוני שהוא נותן בו אמון מדבר איתו על המשוואה- זה יישמע ויתקבל(אולי) אחרת. לסיכום לא הייתי מציע לך לנתק את הקשר למרות הקושי. יש מה לעשות וכל זמן שהנר דולק אפשר לתקן איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל  

משחקי כבוד

רציתי לשאול בעניין מסויים לגבי חמתי, לפני כמה זמן בעלי רב עם הוריי וכתוצאה מכך לא דיבר איתם תקופה, אני כתגובה גם לא דיברתי עם חמתי, היום הוא השלים איתם, והיינו אמורים ללכת לאימו כדי שאני אשלים גם איתה, כשהתקשרנו לבשר שאנו באים אמא שלו הכריזה, שאם אני באה עדיף שלא יבוא בכלל, אני נורא נפגעתי כי הרי רציתי להשלים, היום כבר עברו 3 חודשים והיא עדיין לא מוכנה לקבל את העובדה שאני אבוא לשם, גם אם זה במחיר של לא לראות את הבן שלה עם בנינו,ודורשת ממנו להגיע בלעדיי, הודעתי לבעלי שהוא לא יילך בלעדי והיא לא תציב לנו תנאים ,נפל דבר והיא צריכה לעבור ניתוח ביד, בעלי נורא מצטער שהוא לא הולך לבקר אותה בגללי, ואני לא יודעת מה לעשות , כי אני לא רוצה לפתוח לה פתח לעניין הזה, מצד שני יש אפשרות שבעלי פשוט יפסיק להקשיב לי וללכת מלית ברירה וגעגועים, יש לציין שהמון פעמים כן באתי ו"הורדתי את הראש" בשבילה ואני רואה שזה רק הולך ומחמיר. אני ממש אובדת עצות.... תודה, מורן.

מורן יקרה שלום ברשותך אתעלם מתופעות הלוואי ואתייחס לבעיה המרכזית. גם אצלי כמו אצל עמיתי הרב בוקצ׳ין נדלקו מנורות לגבי אופן ההתנהלות שלכם. לצערי אין לכם את הכלים לנהל קונפליקטים לבד כזוג. אני מצטרף לדעה לפיה אתם זקוקים להדרכה והנחיה ולרכישת כלים לניהול זוגיות נכונה. אחרת בעיות ימשיכו לצוץ ולא רק בחזית שמול ההורים. הקניית הכלים יתנו לכם חוסן, יכולת התמודדות ובעיקר בטחון עצמי לניהול זוגיות נכונה ושלווה יותר. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

התאמה מראש?

אולי במקום להשקיע את כל האנרגיות, בליישב סכסוכים, לעשות "שלום" בית ,לחיות על תנאים ולהרגיש כל הזמן במבחן אולי צריך יותר למסד את העניין של ההתאמה מלכתחילה, ללמוד את הנושא, להתמקצע בעניין של התאמת שידוכים, ואז יחסכו הרבה עגמת נפש, ובכלל יחיו חיים טובים יותר. למה לא?

התאמה מראש

נתן היקר בלבלת אותי- סליחה האם השאלה היא לפני הנישואין , אחרי נישואין או שאלה תיאורתית? על כל פנים זוג מתאים יש רק בחנות נעליים. בכל התאמה יימצאו גם פערים והאלטרנטיבה היא להמשיך בחיפושים לנצח. אודה אם תתן עוד מספר מילים לאיזו סיטואציה לקשר את שאלתך ואולי נייטיב גם במענה. ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

קצר תקשורת הבנת הנאמר

יש פעמים בהם בעלי ואני לא משדרים על אותו גל כדי להסביר את עצמי אתן דוגמא אני יכולה לחכות לבעלי בלילה עד מאוחר מאוד שיחזור מחתונה של חבר מחוץ לעיר על אף שאני מאוד עיפה והוא יודע זאת וכשהוא מגיע הוא נכנס הביתה ללא אמירת שלום ואני נגשת עליו ואומרת לובעדינות לא אמרת שלום ... אז הוא "נזכר" ואמור לי שלום מה נשמע ?ולאחר מיכן כשאני מנסה קצת לדבר איתו אין עם מי לדבר הוא חייב לבדוק מה יתחדש בעולם בשעות שלא היה בבית ואז כשאני מנסה למשוך את תשומת ליבו לכך שחיכתי לו ואני רוצה שיתיחס עלי הוא מתעצבן ואומר לי "מה עובר עליך,משוגעת " אני נפגעת ונכנסת למיטה ומתרחקת לצד ואז הוא ניגש עלי ואומר לי מה קרה לך מדוע את מתרחקת ממני? מה את נעלבת לי ,התכוותי בצחוק .הדברים הללו וכדומיהם מפרעים לי מאוד מאוד .כל פעם כשזה קורה אני בוכה והוא מנסה להבין מה קרה ולהרגיע .אני יודעת שביעוץ קצר אנחנו יכולים לגמור עם הדבר הזה אך מפחדת להציע לו את הרעיון הזה תודה רבה מראש.

תקשורת בין בני זוג

שוש יקרה שלום מאד מאכזב להשקיע באופן חד כווני ולבסוף לקבל תגובה צוננת או דחיה. שווה לשאול מאיפה זה בא? האם מחוסר הגדרת קודים התנהגותיים בביתכם או ירושה ממשפחות המקור? לפעמים זו תכונה מולדת. אבל יש מה לעשות. מה עושים? כך או כך בני הזוג אמורים לקבוע איזשהם קודים התנהגותיים ותקשורתיים. לא ציינת לנו כמה זמן אתם נשואים? אבל אף פעם לא מאוחר ועדיף מאוחר מאשר לעולם לא.. איך קובעים את הקודים? כל זוג ומשפחה לפי הסגנון חיים שלה. בדרך כלל המטפל מתשאל את בני הזוג על סגנון חייהם וסדר יומם, מה עובר עליהם במהלך היום? מזהה בשיחה את הצרכים המפוספסים, שואל ומשקף על צרכים נוספים ובסופו של דבר בונים ביחד עם הזוג את מה שהם זקוקים לו. מלמדים את בני הזוג לא רק לשוחח אלא גם ובעיקר להקשיב, לשקף , ללמוד לקרא ולזהות שפת גוף ולהבין זה את זו. לאחר מספר סימולציות בני הזוג לומדים לתקשר ולזהות צרכים רגשיים של בני/ות זוגם/ן. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

ילדי מנישואי הראשונים עם אשתי

שלום רב, אני אבא לשני בנים ובת, לפני כשנה התחתנתי עם גרושה+3 ילדים. ילדי באים אלינו כל שבת שנייה ובסה"כ מסתדרים יחסית בסדר. באחת השבתות בני בן ה-10 התחצף לאשתי שלא בנוכחותי ואחיו בן ה-9 גיבה אותו. אשתי אמרה לי שכל עוד הם לא מתנצלים, היא לא מוכנה שיבואו אלינו. (מטעמי חינוך, וכדי שלא תיהפך לסמרטוט בעיניהם). הם לא מוכנים להתנצל ומוסרים גירסה אחרת לדברים. [אני מאמין לאשתי יותר]. הם גם מוסיפים שהם בכלל לא רוצים לבוא והם באים רק כי חייבים, ומאז שהתחתנתי אכפת לי פחות מהם. ברצוני לציין שביתי בת ה-6 מאד אוהבת לבוא, אך אמא שלה כבר אמרה לי, שהיא לא תסכים להפריד בין הילדים בשבתות. אשמח לעזרה ולייעוץ

קשר אשה מנשואים שניים עם ילדי נישואין ראשונים

שלום לך דוד, אכן אתה בין הפטיש לסדן. ראשית מעניין אותי האם עברתם הדרכת טרום נישואין פרק ב', לפני הנישואין השניים? בהדרכה כזו מתייחסים גם לסיטואציה אליה נקלעתם. ולעצם העניין. אתה מציב את עצמך כשופט בין אשתך הנוכחית מחד ובין שני הילדים בני ה9 וה 10 מאידך. אין מנצחים או מנוצחים בכזה סוג של עימות. כולם יכולים רק להפסיד. מה כן עושים? היה ראוי שאתה ורעייתך תגיעו למטפל והוא יעצים אותה וישים אותה במקום שהיא כבת זוגתך יכולה ואמורה לתת את המענה לצרכים הרגשיים של ילדיך מהנישואין הראשונים וזאת בסך הכל במפגשים המצומצמים בהם הילדים שוהים במחיצתה. המענה שהיא תתן לצרכיהם יעניק לה בעל רגוע ואוהד, וממילא זוגיות הרבה יותר נינוחה . ההדרכה שרעייתך תקבל היא לא מורכבת ואיננה דורשת כישורים מיוחדים או השקעה של אנרגיה, בסה"כ הבנת התמונה ורצון טוב. להצלחת הטיפול לא הייתי ממליץ לך להראות לה את תשובתי בטרם המפגש. לסיכום, כדאי שתגיעו לטיפול וממנו תצאו מצויידים בכלים הנחוצים. ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

רוצה שינוי מהותי

אני נשואה +ילד חמוד בעלי הוא אדם טוב אבל מאז שאני חושבת על מערכת הנישואין שלנו היא ידעה הרבה עליות וירידות אני יכולה אפילו למקד את זה בעיקר אולי אחרי הלידה של הבן שלנו אני לא יודעת להגדיר את הבעיה שלנו אבל מה שאני יודעת שאנו לא זוג שמתנהל רגיל אין ביננו שיחות ארוכות שאני יכולה להרגיש שבעלי רוצה להקשיב לי הוא אדם פעיל עם הרבה מרץ והוא לא מסוגל לשבת ולדבר איתי אני מרגישה שזה חסר לי מאוד בד"כ הוא מעדיף לשבת מול המחשב שלו ולעשן ואני ובגלל שאני לא רוצה שהילד יריח אז הוא יושב במרפסת לבד אני מרגישה לפעמים ממש בודדה מזה ואין לי את מי לשתף כל נושא הטיפול נופל עלי ואני צריכה ממש לוותר על הצרכים שלי אני לא מתלוננת אבל אני מצפה שזה יהיה דבר משותף ויש ימים שאפילו הוא לא ישן איתי בחדר זה קצת פוגע ויש לי עוד דבר שמציק לי שהוא מדבר הרבה ולפעמים דברים קצת בהגזמה (דמיוני) יש לציין שבעלי אומר לי שאני מרחיקה אותו ולא רוצה להיות איתו וזה לא נכון לדעתי אני רוצה שינוי מהותי בשביל הבית שלי תודה רבה

רוצה שינוי?

שלום לך יעל אמנם חסרים מעט פרטים על חייכם אך אתייחס מתוך מה שכן כתבת, ואתחיל דווקא מאחד ממשפטי הסיום שלך בו את כותבת כי : "בעלי אומר לי שאני מרחיקה אותו ולא רוצה להיות איתו " אם ברשותך נצא לדרך עם המשפט הזה, הרי כאן אנו מתחילים להבין באיזו ראיה ועם אלו תובנות בעלך משקיף על זוגיותכם ומכאן אפשר להתחיל תיקון כלשהו. לא פעם שני בני זוג נותנים פרשנות סותרת לאותה התנהגות, את יכולה לקרא לזה נסיון התקרבות ואילו הוא יקרא לזה נסיון דחיה. זה בא משפה לא משותפת שטרם פיתחתם ביניכם, כפי שגם ציינת בתחילחת דברייך. מה עושים? לפני שתחליטו שאתם זקוקים לסיוע של גורם חיצוני, ניתן לנסות וליזום שיחה נינוחה בבית בתנאים בלתי מלחיצים (שעת פנאי, כשהילד ישן/בגן, לא רעבים ולא ממהרים..). בדיוק כפי שהצגת לנו בפורום, הציגי גם לבעלך ולא ממקום בקורתי , חלילה, אלא דווקא ממקום מחבק. ספרי לו כמה את אוהבת אותו וכמה הזוגיות איתו חשובה לך ולמה כדאי לשניכם להשקיע בזוגיות לטווח הארוך. מכאן ספרי לו כמה חשובה לך השיחה היומיומית איתו וכמה זה יכול לסייע לכם גם לשיפור הזוגיות וגם ומנוע אי הבנות מהסוג שציינת. אם תרצי הנחיות נוספות, נשמח לסייע. ספרי לנו בשורות טובות בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

רקע שונה בין בעלי לביני

בעלי ואני באנו מרקע מאד שונה שננינו הינו מאד חולים והברא נו אפשר להגיד שרק בזכות זה אנחנו נשואים אחרת אין סיכוי שבמצב רגיל הינו בכלל חושבים על הכיוון למרות הכל אנחנו כן אוהבים מאד עד ש.. מגיע קונפליקט בין החיים שלו לשלי מעצם החיים השונים שלנו כגון הוא רוצה לנסוע לרבה שלו כל שבת שניה ואין לנו איפו ליהותאז בדרך כלל אני נשארת לבד עם הילדים בבית המתעצבנת מה שקורא שהוא בכלל לא מוכן להתפשר מבחינתו התחתנת איתי אני חסיד עכשיו גם את . כאשר אני בא בדעה של אתה חסיד ואני ממש לא שהרי בנישואיים שלנו שתינו ידענו קודם שאנחנו שונים אני לא מוכנה להשאר כל שבת שניה לבד עם הילדים לנסוע איתו אין אפשרות כי אין לנו איפו ליהות שם הוא לא מוכן בכלל לשמוע קצת על הצד שלי ואנחנו רבים על זה המון מה עושים?

טיפול בקונפליקטים

שלום לך ציפי סיפרת לנו על הרקע השונה שלכם ועל רצון בעלך לשהות במחילת הרב'ה שלו בשבתות. אני רוצה לעודד אותך שאתם לא הבית היחיד בו בני הזוג באים מרקע שונה, וגם כאשר באים מרקע זהה יש בין בני זוג קונפליקטים וקשיים בקבלת החלטות כאשר לשני בני הזוג עמדות שונות ועקרונות שונות בתחומים מסויימים- וזה בסדר. מה עושים? ראשית ישנם שיטות שונות להתמודד עם קונפליקטים אחד מהם זה הבנוי על דברי חז"ל שאין אדם נפרד מהעולם וחצי תאוותו בידו. כלומר היום את מוותרת ומחר הוא מוותר, והכל כמובן בהבנה והסכמה. ישנן גם שיטות נוספות לכולן יש יתרונות וחסרונות. אך מה שהכי נכון לעשות זה לזהות את מידת הנחישות של כל אחד מבני הזוג לזהות את הנקודות הרכות יותר ומשם להציע את הנוסחה ששונה כמובן מזוג לזוג. לצורך כך חייבים לשמוע גם את עמדת בעלך (ממנו) ולפי זה יקל עלינו איך להמשיך ולכוון אתכם. אם תשתפי אותנו, נשמח לסייע. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052317444

דחף אותי.

סליחה שזה קצת ארוך אבל חשוב לי שתבינו את הרקע להתרחשויות. אנחנו נשאוים ארבע שנים עם שלש ילדים כשהקטן בן שלש חודשים תינוק ממש לא קל. מטבע הדברים זאת תקופה לחוצה ואני לא מספיקה הרבה בבית מה גם שאני מבולגנת מטבעי וקשה לי לישמור על סדר ונקיון. בזמנים רגילים אני עושה מאמצים אבל אף פעם לא ממש מצליחה להשביע את רצונו של בעלי בנושא זה. אנחנו מאד אוהבים אחד את השני ולמרות שאנחנו רבים די הרבה בסך הכל הנישואים שלנו מאושרים. אתמול היה לבעלי יום קשה בעבודה מצגת חשובה שהיה צריך לעשות לא יצאה כפי שצריך והוא היה לחוץ מאד ועצבני כשחזר הביתה. גם לי היה יום לא קל עם שלשת הילדים, הגדולים היו עייפים מאד ולכן קשים ומצוברחים והקטן בכה הרבה. בכל מיקרה אחרי שילדים הלכו לישון ניסיתי לנחם אותו והגשתי ארוחת ערב ואכלנו יחד והיה רגיל ונחמד. אחרי הארוחה הוא הלך לעינייניו ואני נישארתי במיטבח והתחלתי לסדר את מהפכת היום. אחרי כמה דקות הוא ניכנס חזרה למיטבח ושאל בטרוניה למה יש בלאגן באמבטיה ולמה המיטבח מטונף. ואז הוא זרק את המגבת שהחזיק ביד על הריצפה כאילו כדי לאמר שיש פה כזה בלאגן במילא הוא יוסיף עוד קצת, ופנה לצאת מהמיטבח. אני התעצבנתי וזרקתי את קופסת הפלסטיק שהייתה בידי בכח על השיש זה עשה רעש חזק ואז הוא הסתובב התקדם אלי ודחף אותי בכח עם שתי ידיו הדחיפה גרמה לי למעוד כמה צעדים אחורה וממש כאב לי איפה שהוא דחף. הוא מיד התנצל אבל באותה נשימה גם שאל בכעס למה התעצבנתי. שנינו היינו כעוסים מאד וכך הלכנו לישון בלי לדבר. הבוקר דיברנו קצת, הוא שוב התנצל אבל שוב תוך כדי ההתנצלות הוא גם אמר שחלק מזה קרה באשמתי כי התעצבנתי. הוא אומר שזה לא בסדר ולא אמור לקרות וגם אמר שלא עשה זאת מתוך כעס אלא כי נבהל מהרעש של הקופסא פוגעת בשיש. בעבר הוא זרק עלי ספר תוך כדי מריבה. אני באמת לא יודעת מה לעשות כיצד להגיב? אני מאד רוצה לסלוח לו ולהמשיך הלאה. אני לא אוהבת לריב איתו, אבל אני מרגישה שמשהו צריך לקרות שאי אפשר להמשיך סתם. אני לא מפחדת ממנו אבל באיזשהו מקום בראשי יש כזאת מחשבה שזה יכול להפוך לגרוע יותר. מה לעשות? איך להגיב? מה לאמר? תודה. נועה

הסדר והאוירה בביתכם

שלום לך נועה נכון, השאלה שלך במקום. מה לעשות ואיך להגיב על הסיטואציה אליה נקלעת. יפה עשית גם כשהצגת את הסיטואציה עם הדחיפה - בצל היום הלא מוצלח של שניכם. אני בטוח שלא תקבלי לגיטימציה לאלימות מאף אחד אולם הדברים צריכים להשאר בהקשרם ובפרופורציה. לא תמיד יש לכל אחד את המילים הנכונות והיכולת לבטא את הלחצים בהם הוא נתון, וזה יכול להוביל לסיטואציות שייראו מהצד ככוחניות או אלימות. מה עושים? ראשית חשוב לשוחח כל הזמן. דברו על האהבה והשמחה שביניכם. דברו על הסדר והאי סדר שבבית. דברו על הברכה ששורה בבית שיש בה ילדים ב"ה. אי הסדר זה חלק ממחיר הבאת הילדים לעולם ושני בני הזוג צריכים לשלם את המחיר בשמחה או לתת כתף משותפת לקביעת הסדר ויישומו בבית. מצד שני חשוב לדבר גם על כעסים. אמנם הכעסים הם לא דבר בריא אך כשכבר ישנם כעסים חייבים לשמר עליהם שלא יפרצו מסגרות ומוסכמות. אם תצליחו לנהל כזו שיחה בתא המשפחתי ולבד - מה טוב, אם תזדקקו לעזרה וסיוע נשמח לסייע. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

איך לשכנע את הבעל לגשת ליעוץ

לי ולבעלי יש המון חילוקי דעות אולם הוא לא מוכן לשמוע על יעוץ כלל מבחינתו זה השלב הכי משפיל בחיים אני לא רוצה לאיים בגט או משהו כזה כי מקור הכוח שלו בחיים זה שאני אוהבת אותו ללא גבול וללא תנאי וחבל לי להרוס הבו עיצה איך לשכנע את הבעל להסכים לגשת ליעוץ

כיצד גוררים את הבעל לטיפול?

שלום לך אפרת אני בהחלט מסכים עם הגב׳ תרצה, הטכניקה הזו פועלת היטב. רצוי גם לידע מראש את המטפל. אבל רציתי להתמקד דווקא במתן לגיטימציה למצב שלך. אצל הרבה גברים ולא רק אצל בעלך החשיפה בפני גורם חיצוני/מקצועי מתפרשת כנחיתות. ולכן אם בעלך לא מגיע למפגש כמטופל אלא כתומך בך מול המטפל, הרי שהדבר יקל בעיניו. צריך כמובן לשווק נכון את הרעיון בפניו באוירה נינוחה חיובית ולא חלילה אולטימטיבית. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

המת החי, הייתכן?!

אני נשואה בשנית , אם לארבעה ילדים כשהראשונה מנישואין ראשונים. בעלי נשוי גם הוא פעם שניה אך בלי ילדים. נישואיי הראשונים הסתיימו ב"ה לאחר כשמונה חודשים עוד בהיותי בהריון. אין קשר עם האבא, לא בריא בנפשו. ממה סובל אינני יודעת בדיוק מה שאני יודעת שהנישואים והגירושין סחטו ממני הרבה כוחות נפשיים. התחתנתי בשנית לפני כ-8שנים עם אדם שגדול ממני ב-14 שנה. ממנטאליות אחרת והשכלה שונה דברים שלא חלמתי שיהוו בעיה. רציתי אדם טוב לב שיאהב את ביתי ויקבל אותה כבת ויהיה כתף תומכת לי ולה. נמאס היה לי לנהל הכל לבד ולהיות ללא איש סוד ושיחה.היום לבטח לא הייתי מתחתנת אתו, כי מלבד המנטאליות והגיל כל מה שייחלתי לו לא קרה. היו הרבה משברים קשים בחיי הזוגיות ויותר מריבות מאשר ימים "טובים". אני מבחינתי החלטתי שאני ממשיכה איתו כי אין לי מוצא. יש ילדים ועדיף שאני אסבול והם פחות..השלמתי עם כל הקשיים חוץ מדבר בסיסי אחד ששובר אותי כל הזמן אין תקשורת. כשיש ויכוח או מחלוקת הוא מעדיף להאטם לא לדבר ולשתוק... (אני בגיחוך כל הזמן אומרת שאני חיה במנזר השתקנים). אין פתרונות למחלוקות אין שיחה ואם אני יזמתי שיחה אז תמיד זה נגמר בצעקות וגידופים כשהוא אומר לי אני המתורבת ואת ה"לא מנומסת" והצחוק הכי גדול הוא עושה "שלום בית" אצל אחרים ובלי שום תעודה...

חוסר תקשורת

שלום לך פונה יקרה לפורום ראשית אנו חשים הזדהות עם הדברים הקשים שתיארת . תחושה קשה לחיות ולשמר חיי זוגיות מחוסר ברירה. אין ספק שהכלים העומדים לרשותינו בפורום פחות יעילים מהכלים שבקליניקה הטיפולית אך נציע בכל זאת מספר נקודות שכדאי לך לחשוב עליהן. , לנסות ליישמן עם בעלך ואם תתקשי, תוכלי לפנות לטיפול מקצועי יותר. ראשית , כפי שלך לא נוח עם חוסר התקשורת שתיארת, אני מניח שגם לבעלך לא נוח אולם הוא לא מתלונן על זה. הייתי מציע לך לנסות ולזהות היכן הוא חש ניזוק מחוסר התקשורת ביניכם ולפתח שיחה חיובית על העיניין, אפילו לא לתקן- רק לדבר על זה. נקודה נוספת, נסי להזכר בתקופות מעברכם הרחוק בה כן היתה ביניכם תקשורת חיובית ברמה כלשהי, עוררי גם את זכרונו ודברו על זה עד כמה תקשורת מהסוג הישן היה יכול לצבוע בצבעים שונים את זוגיותכם כיום. סיפרת לנו כי בעלך משכין שלום בעצותיו אצל זוגות אחרים, מצאי בבקשה עיתוי מוצלח ותשאלי אותו תוך העצמה ( בעלי, אתה כבעל ניסיון ומומחה בהשכנת אוירה חיובית בבתי ישראל) איזה מסר אנחנו משדרים לילדינו בשעה שאנו מנהלים תקשורת מהסוג הנוכחי, ואולי יכולנו לשדר להם מסרים טובים יותר? אני משוכנע כי הדברים בביתך הם ברי שינוי, והתוצאה היא רמת המיומנות והרצון לשנות. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

נישואין שניים

מה הם חובותיו של בעל כלפי האישה החדשה ?היות ויש לה ילדים מנשואין קודמים האם עליו לפרנס אותה בלבד או לעזור עם הילדים וכמה הוא עצמו משלם מזונות וילדיו מגיעים לביקורים

מהן חובותיו?!

יסכה יקרה שלום ראשית הסכם נישואין רצוי מאד שיהיה בהבנה והסכמה מתוך גילויי רצון טוב הדדי ולא חלילה מתוך היצמדות לסטנדרטים מחייבים כאלו ואחרים. לא ברור מתוך מכתבך האם כבר נישאתם או שמא אתם בהיערכויות שלפני הנישואין, על כל פנים רצוי וראוי שתקבלו שניכם ביחד וכל אחד לחוד הדרכה לקראת חייכם המשותפים. ההדרכה שתקבלו תחסוך מכם גם הרבה עגמת נפש בעתיד וגם תקבלו תשובות הן לשאלות מהסוג ששאלת והן לשאלות דומות. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

אשמח לדעתכם

יוצאת עם אלמן+1 וגם אני באותו סטטוס+2 בסך הכול מערכת היחסים עם ההורים של בני הזוג לשעבר אצל שנינו די זורמת ונוחה אנחנו מעונינים לשמור על קשר איתם. אבל הבעיה היא המינון כרגע הם רואים את הנכדים לפחות פעם בשבוע אצלי ואצל בן הזוג על בסיס יומי כמעט השאלה איך משלבים אותם בחיים החדשים? קופצים לביקור על בסיס שבועי , דו שבועי? מתארחים אצלם לשבתות? ואשמח לקבל נקודות נוספות לחשיבה ולבירור ועוד שאלה קטנה החתונה בפעם השנייה הטכס כמובן כמו בפעם הראשונה באולם עם ... מוזמנים משהוא באמצע או משהוא משפחתי מצומצם עם ילדים? בלי ילדים? תודה רבה

שימרו על קשר טוב עם משפחות המוצא הקודמות

ראשית קבלו ברכת הדרך בצאתכם לדרך החדשה. ציינת כי הקשר עם משפחות המוצא הקודמות הוא בסדר- שימרו על זה. אם המשפחות פתוחות מבינות עניין ונח לשוחח איתן, הרי שהיה כדאי להעלות את השאלות שלך לקבלת חוות דעתם. אם תפעלו נכון הם ייקחו את פנייתכם אליהם למקום מאד מכבד וחיובי. עשו את זה בזהירות , ברגישות ובחכמה. אם תצליחו לקבל מהן את ברכת הדרך, הרי שגם מבחינה זו- דרככם תהיה סלולה. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

פער ברוחניות

שלום. בעלי ואני חיים בשלום, בשלוה ובאהבה ב"ה אך לי יש קונפליקט שקשה לי להתמודד איתו. בעלי אברך חסידי, ובהנהגות הבית הוא מעונין לנהוג בחסידות, לדוג': לישון במיטות נפרדות תמיד, לקיים יחסים משבת לשבת ומקסימום עוד פעם אחת בשבוע וכו'. לי לעומת זאת יש צרכים אחרים... מה שלא בא בחשבון מבחינתו, ועוד על זה הדרך. יש ביננו תקשורת מצוינת ב"ה, אז ישבנו ודיברנו על הציפיות שלי מול שלו , והוא הסביר לי את הדרך שלו בצורה בהירה, שגרמה להבין אותו ולהפסיק להיפגע (לפני זה חשבתי שאני לא מספיק מעניינת אותו, אז הוא הסביר לי שמידת חסידות לא להיות "שטוף" באשתו ללא הגבלה כי זה פוגע לו בעבודת ה' ובלימוד התורה) אני עצמי גם מעונינת שהוא יוכל להתעלות בלי הפרעה, רק שעם כל ההבנה וההסכמה הקושי שלי נשאר בעינו וקשה לי להשלים עם המציאות. אשמח לקבל עצה והדרכה בנושא. תודה

הנהגות חסידיות מול שלום בית

שלום לך ריקי אני בהחלט מסכים עם עמיתי המשיב הרב רון אל אהרון. אם אתם מדברים בפתיחות על העניין בבית , כמו שכתבת, תשאלי את בעלך אם הוא מוכן לערב בדילמה שהצגת את רבו? אם אפשרי בפגישה משותפת, מה טוב . ואם לא - אז שיציג את עמדתך ואת קשייך (אל תתביישי להצהיר על זה בפני רבו). אולי כדאי אפילו שתעבירי מכתב פתוח בסגנון שכתבת לנו בפורום באמצעות בעלך לרבו. אני מניח ומקווה שתקבלו בשורות טובות אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

המשך לשאלתי בנוגע למשחקי כבוד עם חמתי

שלום, שאלתי כאן שאלה בנוגע לחמתי לפני חודשיים בערך, אציין שתשובתכם מאד עזרה ובאמת חשבתי על זה ופעלתי לפי עצתכם, אסביר בתמצית:לפני כמה זמן בעלי לא דיבר עם הוריי ואני החלטתי שאני לא מדברת עם אימו כתגובה,אימו מאד נעלבה,לאחר כמה זמן בעלי השלים עם הוריי וכשאני באתי להשלים עם אימו ,אימו לא היתה מוכנה לקבל אותי, והודיעה לו שיגיע אך ורק בלעדי, הסברתי לו שזה לא מקובל עלי,והוא לא ילך אלייה בלעדי,והוא הסכים. לאחר שחשבתי על זה, הסכמתי ללכת אלייה למרות שהיא לא היתה מוכנה לקבל אותי,הבאתי זר פרחים (ושוב לפי עצתכם:) ,והשלמנו לפני כמה זמן חגגנו לבננו יום הולדת שנה ב"ה עם כל המשפחה המורחבת,מיותר לציין שטרחתי ועמלתי לקראת היום הולדת ממש כמו אירוע,כשחמתי הגיעה ישר אמרה לי: "למה לא התקשרת אליי כבר שבוע"!? ו- "הייתי בבית חולים לביקורת למה לא התקשרת"? אציין שכשהשלמתי עם חמתי הסברתי לבעלי שאני אתקשר אליה כשנח לי וכשאני ארצה כי היא נורא "נדבקת" ואצלה היחס הוא קיצוני או אוהבת או שונאת,הרבה פעמים היא רבה עם בעלי למה אני לא מתקשרת אליה יותר פעמים, בקיצור ביום הולדת של הבן, היא כל היום הולדת הציקה לי והורידה לי את המצב רוח, ואמרה לי שהתתנהגות שלי מגעילה, לקחה אותי לצד מול כל המשפחה והחליטה לומר לי שהשתניתי מה שלא היה במקום,אני נהגתי באיפוק ולא הגבתי, כשהיינו אני ובעלי לבד, סיפרתי מה היא אמרה וכו' הוא דיבר איתה שזה לא היה במקום והיא שוב רבה איתו ואמרה שהיא מוחקת אותנו וכו' ושוב יצא הענין שאנחנו לא מדברות, אנחנו רבים המון בגללה,אני מרגישה שהוא שם אותי לפניה בכל מיני דברים שהיא מספרת לו שאני אמרתי עליה,הוא שואל אותי אם אמרתי,ואניאומרת לו שלא, אז הוא אומר לי"אבל היא אמרה שכן" או כל מיני דברים שהוא אומר לי"אבל היא באמת צדקה בענין הזה והזה" וזה מרתיח אותי,דיברתי איתו על זה והוא אומר שהוא לא יודע על מה אני מדברת. אני כבר לא יודעת מה לעשות איתה, כמה שאני מנסה להיות בסדר היא רק מקשה עלי ופורצת גבולות כדוגמת היום הולדת,אם אני בסדר אז זה לא מספיק ואני כאילו "חייבת להתקשר" ולהתייחס אליה כל הזמן, אני לא רוצה שהיא תכתיב איך ומתי להתקשר ובאיזה כמות,אציין דבר שיכול להיות חשוב, היא אלמנה ושלושת הבנים שלה לאממש מתייחסים אליה(חוץ מבעלי שהוא הכי קשור אלייה)יש לה שני בנות קטנות אולי מזה זה נובע?אני כבר באמת לא יודעת...אני מרגישה שכאילו בעלי ממלא לה את החסר של הבעל,לא שזה מפריע לי אבל היא ממש נדבקת!!! אודה לעזרתכם!!! מורן.

הכתובת לטיפול היא לא חמותך

שלום לך מורן אכן, עברת מסלול מיוחד עם חמותך, אם בעלך. כנראה שהיא באמת נפגעה מניתוק הקשר היזום איתה ואולי גם מדברים נוספים שאנחנו לא יודעים. הואיל ואת היא הפונה לפורום ולא חמותך הרי שאת ההנחיה שהיינו מציעים לה נשמור לה, וננסה להתמקד דווקא על השפעתך על מגרש המשחקים המשפחתי. ראשית, לבעלך תפקיד מכריע במערכת היחסים שלך עם חמותך, את אמנם משתמשת בו על מנת למתן סיטואציות חמות אבל אני לא מרגיש שהוא חש את מה שעובר עלייך. את כותבת שדיברת איתו... והוא הסכים. כלומר הוא עשה "בשבילך" אי אילו משימות מול אימו כי שלחת אותו "לחזית". הוא לא זיהה בעיה, התערב ונתן פתרון ביזמתו. תקני אותי עם אני טועה אבל זו תחושתי מתוך שורותייך. ולכן, אם קראתי נכון את המפה, הרי שבמקום לספר לו סיטואציות שקרו מול אמך , ובמקום שתשלחי אותו למשימות לחזית מול אימו, כדאי לשנות את השיטה. בעלך שאמור לעמוד לצידך הוצב על ידך על לוח הפינג פונג וחש כמקבל חבטות מכל צד. הוא רוצה לרצות את הצדדים, להנמיך להבות ולצאת "בסדר עם כולם". הוא על תקן האו"ם - לשיטתו. אסור להשאיר אותו באמצע, אסור לשלוח אותו לחזית לא למשימות הנמכת להבות ולא למשימות התאבדות.. (אני בטוח שככה הוא מרגיש). איך עושים את זה? כמובן שהאידיאלי היה לעשות בתנאי קליניקה טיפולית את מה שאציע , אך בכל זאת אתן לכם כיוון. צריך להוציא את בעלך ממעמד האו"ם הניטראלי ולהעבירו לצידך. פעולה כזו לא תוכל להתבצע מתוך פקודה/ הבהרה/ הרצאה- אלא מתוך חיבה והבנה. בתנאי בית , תוכלי להגיע לזה ע"י שיחות באוירה חיובית מתונה, דברי על כמה הוא חשוב לך, כמה הזוגיות והמשפחה חשובה לך וכמה היית רוצה שהקשר הרגשי ביניכם יהיה במקום אחר. דברי הרבה על רגשותייך , הן רגשות החיבה שלך כלפיו, והן מה את חשה בשעה שאת מאויימת רגשית ע"י גורמים חיצוניים, ועד כמה קשה לך שבעלך שהכי קרוב לך בעולם לא מזהה את רגשותייך וממילא לא עומד לצידך. בשום אופן לא להזכיר את אימו כנושא השיחה, ואם אפשרי בכלל לא להזכירה . הנושא הוא הידוק הקשר הרגשי ביניכם. זה המסר בקצרה אבל ייתכן ואת תצטרכי לפרוש את המסר למספר מפגשים חלקם לריכוך וחלקם לשיקוף רגשותייך. על כל פנים האוירה בבית צריכה להיות מאד מאד מתונה ומתאימה להכנס לעניין, אחרת העניין ייתקע. מיותר לציין כי התפרצות מצידך או מצד בעלך במהלך מפגש כזה גם יתקע את השיחה - ולכן חשוב להמנע מלהכנס בשיחה לפינות שלא תדעו לצאת מהן. כמו כן אל תפתחי ציפיות של "זבנג וגמרנו"- מפגש מסוג כזה לא מביא את התוצאה לאחר שיחה אחת. חייבים לטפטף את המסר בצורה מתמשכת גם אם לא רואים תוצאות מידיות. מובטח לך, שאם וכאשר בעלך יהיה לצידך וילמד לקרא את רגשותייך הוא כבר ייצג אותך בצורה שונה מול אימו ויהיה לכם הרבה יותר קל ונעים. עדכני אותנו בתוצאות. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

בענין שידוכים

שלום אני בת 36 עוד 4 חודשים רווקה , בעלת תשובה הנסיונות רבים ואין צורך לפרט ... נפגשתי עם מלא בחורים והיום נגמרו לי הכוחות היו ויש לי המון הצעות רובם ממש לא קשורות וה' ירחם איזה הצעות , לפעמים אני מרגישה שאולי עדיף שלא יהיו לי הצעות אני צמודה לרבנית ומשתדלת ללכת לפי ההנחיות שלה היום אני במצב שאין לי כוח יותר להיפגש ומעבר לזה שכל הצעה שאני מקבלת אני נכנסת לחרדות, "את מי שוב אני הולכת לפגוש"? אני מרגישה חרדות דיכאון חוסר שמחה עצובה ובוכה הרבה אני מרגישה שזהו, נגמר לי שאני לא רוצה להתחתן כי הסיכויים קלושים שבגיל שלי אני אמצא משהו כמו שאני רוצה, אני משתדלת המון להתפשר , ולא אכפת לי בחור גרוש בלי ילדים ועוד כמה דברים שעלהם היתי מוותרת מעבר לזה, אני מרגישה פחד להתחתן , אני לא יודעת מה לעשות אני ממש אובדת עיצות אשמח לעיצה טובה ומועילה

קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'

שלום לך מורן אני לא יודע כמה זה יעודד אותך אבל את במועדון גדול. אני מניח שהרבנית מכוונת אותך במסלול הנכון. אולי כדאי לשלב גם קאווצ'רית שומרת מצוות כדי לחזק מעט את הדברים שאת משדרת בין שורותייך. כדאי לך לזכור כי בשעה שאת מסתובבת עם התחושות שתיארת, מסתובב מישהו מתאים בעולם עם תחושה זהה. לא נותר אלא להפגיש ביניכם- וזו המשימה של הקב"ה. לסיכום: את צריכה להיות מוכנה רגשית ומתאימה למפגש, ואילו הקב"ה צריך לסובב ולקיים את המפגש. המשיכי להתפלל ונתפלל גם אנו אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

עסקי משפחות

אז ככה אני גדלתי בבית מאוד חם משפחה תומכת הורים שערים ורגישים לצרכי הילדים, פחות במובן הכספי כי משפחתי אינה עשירה במיוחד אבל במובן הרגשי הורי העניקו לנו חום ואהבה במידה לא רגילה ההרגשה בבית היתה מאוד נינוחה למעט זמנים מסוימים שה קורה בכל בית אבל באופן כללי היה כיף בבית תמיד התענינו בשלומנו ובאיך אנחנו מרגישים וגם בין האחים יש אחדות יוצאת דופן כל אחד שצריך עזרה ישר כל האחים מתגיסים יחדיו ומושיטים עזרה במה שאפשר, תמיד אנשים מקנאים כשרואים את המשפחה שלנו את האחדות ומסירות הנפש שיש לכל אחד כלפי השני,ואכן זה משהו לא רגיל, בקיצור ככה גדלתי בבית כזה ולתומי חשבתי שזה טבעי שככה זה בכל בית אולי קצת פחו אבל זו התבנית הבסיסית של כל בית עד שהתחתנתי וגיליתי שזה לא כל כך מובן מאליו בתקופה של האירוסין והחתונה עוד הייתי מסונוור עד שנחתי על הקרקע וגיליתי תהום פעורה מתחתי התוודעתי באופן ישיר ומבפנים למשפחה של אשתי והם בדיוק הפוך מאיתנו כמעט ואין שם רגשות הכל טכני מבחוץ זה נראה בית שמשקיעים שם מחשבה על כל פרט ופרט אך מפבנים אתה מגלה שהקנקן ריק ההורים לא יודעים להקשיב אין להם את זה וכך גם האחים אמנם משקיעים שם בגשמיות אבל אין את הליבה של בית ומשפחה הקשבה, אמפתיה, דאגה לשני, הכל חזותי מבחוץ וריק מבפנים, האחים מסוכסכים אחד עם השני ההורים לא מתקשרים חסר כבוד והערכה אחד לשני ואני ממעיט בדברי קודם כל ההיתי בהלם לא ידעתי מה לעשות ולמי אספר ואשפוך את ליבי? להורי לא בא בחשבון ראשית שלא יצטערו ושנית לא מוציאים כביסה מלוכלת החוצה , לאחיי גם לא כדאי, לאשתי לא רוצה לצער אותה, בקיצור אכלתי את הלב תקופה ארוכה ופתאום גיליתי שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ וכמה שחשבתי שאשתי בסדר ראיתי שהיא גם הושפעה מהצורה שמשפחתה מתנהגת היו לה כל מיני נתנהגויות שלא הבנתי את פשרם=- ראיתי שקשה לה להקשיב והיא לא דואגת לי מספיק כמו שאני דואג לה וזה בכלל מסבך את הענינים כי יש לי בעיה לא רק עם המשפחה שלה אלא גם איתה הקשיים יצרו המון מריבות הרבה דמעות נשפכו ואני התחלתי בסתר ליבי כבר לחשוב על הגרוע מכל גירושין כי זה היה קונפליקט בלתי פתיר עם משפחתה לא היה איכפת לי לקבל את המצב כמות שהוא אבל כשראיתי שאשתי היא מאותו זן הייתי חסר אונים כי איך אפשר לתקן כזה מצב?אך בכל זאת היינו שנה ראשונה אז המרקם עדין היה עדין ככה סחבנו שנה היו ביננו המון שיחות על האופי שלה ועל ההתנהגות שלה וגם על המשפחה אבל אף פעם לא פרקתי את המטען הייתי זורק כאן מילה שם רמז ולא יותר לאחר שנולד לנו בננו אזרתי אומץ באיזו מריבה ושפכתי את כל ליבי אשתי בכתה המון ונפגעה ממני אנושות וכמדומני שעדיין היא פגועה ממני בענין הזה עברה שנה מאז , לי הוקל מאוד קודם כי שפכתי את ליבי המשא נהיה פחות כבד ואשתי עדין לא סולחת לי על רגשותי כלפי משפחתה וכלפיה אנחנו חברים והכל אבל זה מעיב על היחסים אך למרבה הצער משפחתה והיא נשארו אותו דבר ויש בי עדיין כעס כלפיהם שום דב ר לא השתנה מה עושים? לשנות את משפחתה איני יכול את אשתי גם כן לא בקושי את עצמי אני מצליח להזיז וככה הנישואים שלנו הגיעו למבוי סתום כמה שניסיתי לקבל אותה כמות שהיא זה לא מצליח לי כנראה שהשוני בצורה בה גדלנו קוטבי מדי ומה שאירוני בכל הענין שהמשפחות שלנו מסתדרות בינהם ואפילו נפגשים מידי פעם כחברים לכל דבר רק אני ואשתי בכל הענין רבים לבד ומנסים לפתור את הבעיות בעצמנו אך ללא הצלחה הצעתי לה כמה פעמים שנלך לייעוץ אך היא טוענת שזה לא יעזור וחוששני שיש צדק בדבריה כי איך אפשר לפתור בעיות מסוג זה חוץ מזה שנהיתי סקפטי לגבי נישואין אשתי טוענת ושוב אני נאלץ להסכים איתה שאין זוג שמאושר בנישואין שלו כל זוג יש עליות וירידות בעיקר ירידות ולכל אחד יש קונפליקטים בנישואין רק מה שיש הסכמי שלום ומסתדרים ומשלימים עם המצב כי אין טעם לריב כל היום ואפשר אפילו להיות חברים וכשיש בעיות להחריש ולתת לרוח לעבור עד שהרוחות ירגעו, רוצים הוכחה שזה נכון חפשו בראש זוג שהוא מודל לחיי נישואים, אם מצאתם כנראה שאתם אופטימיים מידי מה שתמיד אני שואל את עצמי איך אדם יכול לתת יעוץ אם הוא בעצמו יודע נפש בהמתו

על מנת לקדם אתכם צריך לשים את האצבע במקום...

שלום לעובר אורח היקר. קראתי את פנייתך לפורום שוב ושוב ולעניות דעתי אנו עלולים לגשש איפה שהאור ולא איפה שהמטבע נפל.. על פניו נראה כי בעיית ההתנהלות של משפחת המוצא של רעייתך היא התוצאה , ולא הבעיה. בתנאי קליניקה יקל עלינו לזהות את הבעיה ולנסות להתמודד איתה, אחרת נמשיך להתקשקש בהתמודדות מול התוצאה. ואסביר: אומרים חז"ל כי כאשר אוהבים שני בני הזוג יכולים להתמקם על מקום צר ביותר, וכאשר לא אוהבים הרי שגם במרחבים הגדולים ביותר יהיה להם צר מידי. גם בתחילת דבריך ציינת כי בתקופה הזוהרת של תחילת הקשר שלך עם אשתך לא הבחנת בהתנהלות של בני משפחתה. מתי העניין צץ? כאשר בנק האהבה התקרב לאפס או למינוס. מה גרם לבנק האהבה להתרוקן ולהגיע לאן שהגיע? על זה ניתן להתנהל בשולחן הטיפולים. אני מסכים בהחלט לעמדה כי לא ניתן לתקן את צורת החיים של משפחת המוצא של רעייתך וממילא זו מחשבה מיותרת, כמו כן אני מסכים בהחלט כי אין זוגיות מושלמת (למעט בחנויות נעליים), וגם כאן אין לחתור לפרפקציוניזם. אבל בהחלט לא הייתי מזניח אצלכם אבחון זוגי ראשוני שבהחלט יתן גם לכם תחושת שליטה בדברים שציינת. את המטפל תוכל למצוא באתר ינר בסגנון ובמיקום הגיאוגראפי המתאים לכם. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

לא מסתדרים

אני נשואה 4 שנים, ויש לנו ילדה. אני מרגישה שכל מה שבעלי עושה מעצבן אותי, אני מרגישה שאין לי כוח אליו. שהמריבות הקטנות שמצטברות הורסות את הקשר ביננו. אני מחפשת יועץ נישואים באזור נתניה. יש למישהו רעיון ?

מה עושים שלא תחושי כאילו בעלך מעצבן..

שלום לך פונה יקרה לא נתת לנו די חומר על מנת להשיב לך בפורום. ייתכן וצצה בעיה בזוגיות, ייתכן ובעיה חיצונית מעיקה על הזוגיות, וייתכן שבסך הכל מדובר על שחיקה בחיי הנישואין, נושא המטופל בדרך כלל גם ע"י פעולות מניעה וגם בתיקון שאחרי.. אני מקבל בנתניה ברחוב בנימין בתיאום טלפוני מראש. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

אי הסכמה לשידוך הבת

אנו משפחה חרדית, הבת ראשונה השתדכה בדרך "המקובלת", הקימה בית ויש לנו הרבה נחת ב"ה ממנה , מבעלה והנכדים כעת אחותה הצעירה בת 20 אשר לומדת וגרה מחוץ לביתנו הכירה בעצמה בחור, גם ממגזר שלנו, שהוא אח של אחד החברות שלה - וטוענת שהיא רואה בו שיא השלימות ורוצה בו כבעלה. נפגענו מאד שהכל נעשה מאחרי הגב שלנו, בדרך לא מקובלת (שדכנים, בירור שמות ואז החלטה על עצם הפגישה), אך בשקט ביררנו על הבחור ומשפחתו, הצלחנו לראות תמונה שלו, וקבלנו החלטה מגובשת שאנו כהורים - לא מעונינים בשידוך הזה בכלל !!! הבת - בשלה!!! בעלי החליט לשוחח עם אבא של הבחור והבהיר לו שאנו לא מעונינים להשתדך עימם וכו' הבת כעוסה מאד וטוענת שגם הבחור רוצה בה, ושהיא מוכנה להתחתן עימו גם במחיר שאנו, הורים שלה, לא מסכימים. התקשרו אלינו כבר כמה מכרים משותפים ומנסים בתוקף ובמרץ "לגשר" בינינו ומיעצים לנו לרצות את הבת ולהסכים על השידוך. להבהרה - מדובר על התחושה בריאה ומגובשת של ההורים, ממש אינטואיציה - שזה לא הזיווג שלה... לדעתנו - הבת צריכה להפנים שמה שהיא עושה, נוגד כמה עיקרונות - כיבוד הורים, הדרך הישרה והנכונה להקמת בית בישראל, אמרנו לה שאומנם היא כבר גדולה והיא רשאית לעשות מה שהיא רוצה, אך ברכת ההורים היא לא תקבל... ברור לנו שהגישה שלנו ניראת די קשוחה, לא מתפשרת וכד', אך לא מדובר כאן על איזה עניין קטן ושולי, מדובר על חייה של הבת, אותה גידלנו ושמרנו עליה וחינכנו לטוב... יעצנו לבת לנתק כל קשר עם הבחור, שהגענו לאותה הסכמה עם הורים שלו, ואנו בתקווה שהבת תפנים ותירגע, ותשכח ממנו. מה עוד אנו יכולים לעשות במצב שנוצר, בכיוון של ביטול הקשר בכבוד רב שרה

לתלות את העימות שנוצר בדרך ולא במועמד!

פונה יקרה , שלום ברשותך אפתח בהערה /הבהרה ורק לאחר מכן ננסה לבחון יחד את ההיבטים של הסיטואציה אליה נקלעתם. פורום ינר, מיועד למתן תמיכה ,ייעוץ והכוונה, והנה מתוך דבריך נשמע, כאילו את מבקשת את הפורום לשמש לך כקבלן משנה לביצוע ההחלטה עליה את נעולה ( ....מה עוד נוכל לעשות בכיוון ביטול הקשר..). ומכאן נגש ברשותך להבנת התמונה. מדברייך מובן כי נפגעתם חזק, ובצדק. זה לא מקובל במשפחה, לא מקובל במגזר, זה סותר את החינוך והערכים שלכם ואולי אפילו משדר זלזול. עד כאן ההיבט הרגשי. הערה: ייתכן מאד שללא קשר לכעסכם על אופן המהלך אתם גם צודקים ואולי השידוך לא ראוי. בואו נראה מה עם ההיבט הפרקטי? איזה אפשרויות עומדות בפניכם? להטיל וטו על המהלך?- לא ילך! לא לסייע, לא לתת את ברכתכם למהלך? - אז מה? מה יקרה ביום שאחרי? מה יקרה בחודש שאחרי? מה יקרה חמש שנים אחרי? אתכם או בלעדיכם הם יקימו משפחה. איזה דימוי יהיה לכם בעיני החתן אם הוא יודע שאתם מתעקשים על סילוקו מהמשפחה? איזה דימוי הוא ישדר לילדים שלו עליכם ? מהמהלך הנוכחי ניתן לפתח רק מלחמת נצח- אבל ללא מנצחים. הקפדת לציין כי אתם משפחה חרדית, לא שמעתי מדברייך איך רב הקהילה/ או הרב שלכם המקורב רואה את התמונה ומה הוא מייעץ לעשות? לעניות דעתי עליכם לצאת מיד במהלך מתקן: בשרו לבתכם כי חשבתם על העניין עמוקות, וכי אתם מעוניינים לפגוש את המועמד / הוריו. נסו לתלות את כל התנגדותכם בעבר למהלך אך ורק בסיבה שביתכם לא נועצה בכם מראש ובשום אופן לא לתלות את ההתנגדויות באישיותו של המועמד. (גם אם נאמרו כבר מילים ומשפטים קשים בעניין). כאן נוכל אולי ליצור איזשהו פיוס והידברות חיובית בינכם לבין בתכם ואם תפעלו בזהירות וברגישות כל האופציות ייפתחו. אם תסתדרו לבד, מה טוב, אם תזדקקו לסיוע - פנו שוב לפורום , אשמח להשיב גם בטלפון. אחולי ברכה והצלחה. וינברגר גבריאל 0523317444

טלוויזיה בשבת

ערב טוב, מתנצלת מראש על אריכות הדברים. בעלי ואני נשואים מזה 7 שנים ולנו 2 ילדים מתוקים. הגדול מתחנך במוסד דתי והקטנה עדיין בבית. ה עניין הוא כזה: בעלי התחנך בבית חילוני "למהדרין" ואני מבית מסורתי דתי ואני אפילו מתחזקת. אני לא מעוניינת לכפות עליו יתר על המידה כיון שהוא הולך בדרך הנכונה ואני לא רוצה שהוא יתנגד. כיום הוא מקדש בשבת הולך לבית הכנסת ומברכים בסיום האוכל ובכלל מראה סימנים שהוא איתי בהרבה דברים. האבסורד הוא שלפעמים אני שומעת אותו מדבר עם הבן הגדול ומסביר לו שאסור לגזור בשבת ושואל אותו האם הוא נטל ידיים, אך מצד שני הוא ממשיך לעשן בשבת ולראות טלוויזיה אמנם כבר לא בסלון אלא בחדר שלנו. השאלה שלי היא כזאת: בשבת הקרובה יש כנראה משחק כדורגל "חשוב" ולא שאני מזלזלת... הוא הזמין את חבר טוב שלו שהוא כמו אחיו שיבוא לצפות איתו במשחק. במקרה באותה שעה אני והבן הבכור אמורים לא להיות בבית והוא אמר שהוא לקח בחשבון שאני לא אהיה בבית ולכן הוא הזמין אותו. העניין הוא עצם ההזמנה בלי שאני אדע וגם בכלל כל הסיפור הזה של צפייה בסלון. אם ייצא מצב שאנחנו לא נלך כיוון שאולי הבן הגדול ירדם באותה שעה ואז יתעורר... אלוהים גדול. ובכלל כל העניין הזה של האווירה הזאת מאד מפריעה לי. העניין הוא שכמו שאני מסבירה לבעלי שהוא התחתן איתי מכיוון שאני דתייה אז הוא עונה לי שאותו הדבר כלפיו שאני התחתנתי איתו בידיעה שהוא חילוני ושאני צריכה לכבד גם אותו. רבים אומרים לי שמה שהוא עושה זה בגלל שהוא אוהב אותי ולא הייתי רוצה לכפות עליו, הייתי רוצה להמשיך להיות סבלנית כלפיו אבל יש קווים אדומים שלא הייתי רוצה שיעברו, בייחוד עכשיו שהבן הגדול כבר מבין ושואל שאלות. מה עצתכם לאחת שכמותי ולבעלי היקר שאני מכבדת אותו באמת, אבל מה עושים כדי לא להשניא את עצמי ואת הדת? אני יודעת שאם אני ממש אלחץ אני מסוגלת שהוא יבטל את ההזמנה, ואולי עדיף שהוא ייסע אליו בשבת העיקר שבבית לא ייראה? ד"א, בעלי לא נוסע בשבת.מאז שהתחתנו הוא נסע אולי 5 פעמים בגלל צורך מיוחד אבל באופן כללי הוא לא נוסע. זקוקה לעצה דחופה. תודה רבה מראש

פערים אמוניים / דתיים בין בני זוג

רוני יקרה שלום אכן את בתחושה ודילמה קשה, אולי אקל עלייך אם אומר לך כי בעקבות "התעוררויות התשובה" בדורינו קיימות משפחות רבות בישראל עם דילמות מהסוג שלך. אצלכם זה מעט שונה, ואפילו קל יותר, כי זה היה ככה עוד מלפני החתונה- אבל אצל זוגות שאחד מבני הזוג "פתאום חזר בתשובה" הבעיה חמורה שבעתיים. אקדים ואומר, כי לא אנסה להתייחס לעניין מבחינה דתית הלכתית- שהרי התשובה ברורה- אילו בעלך היה שואל- כמובן שהייתי עונה לו בצורה שונה. אבל לא הוא השואל... ולעצם הבנת העניין. במצבכם, יש איזשהו סטטוס קוו, לפיו כל אחד מכבד את השני ונוהג בשלו מבלי לחצות גבולות ומבלי להפר את ההסכם, מה שאת שואלת זה איך להתמודד עם הפרת ההסכם החד פעמית בשל המשחק כדורגל החשוב? את מספרת לנו כי באופן כללי קיים ב"ה כבוד הדדי וחיבה טובה בינך לבעלך. ההשלכות על חינוך הילדים ברורה, ועם כל הקושי- אני בטוח שהילדים מבינים את הפער הזה, אני לא אומר שזה טוב, אבל בד"כ ילדים מזהים מבינים וחיים עם זה. ולכן החשבון שלך הוא באיזו מידה להפעיל לחץ על בעלך על מנת לצמצם חשיפה אפשרית של הפערים האמוניים ביניכם בפני הילדים. את לוקחת בחשבון גם אפשרות של דחיקת בעלך לקיר שעלולה לגרום לו להוסיף על החילול שבת גם נסיעה למקום אחר. אני מקווה שעד כאן הבנתי אתכם נכון. אם כן כדאי לבחון האם קיימת אפשרות לפיה השבת או את והילדים תסעו לכל שבת לאירוח, או שבעלך ייסע לכל השבת, גם כאן יש מחיר נוסף של איזו אוירת שבת כללית תעבור על בעלך בלעדיכם. סיפרת לנו כי באת מבית מסורתי וכי את מתחזקת. זה מצויין, בוודאי יש לך או לבני הורייך בקהילתם גורם תורני/ רב שכונה / או מגיד שיעור בו את נועצת בנושאים כלליים. הוא בוודאי מכיר את סגנון החיים שלכם על פי המגזר אליו את מיוחסת (לייט/ דתי לאומי/ טלויזיה / מסורתי וכ"ד) ולכן המלצתי היא כי לאחר בחינת כל האפשרויות שתיארנו, הציגי בפני מורה ההוראה שלכם תמונה כללית על פי הפרמטרים עליהם כתבנו ואני תקווה שהוא יוכל למקד אותך יותר לאפשרות שהכי מתאימה לכם. חשוב לי לציין ולהדגיש שוב כי השבת היא לא שלנו , וממילא אין לאף אחד זכות לתת היתרים או לגיטימציה למהלכים המוגדרים כחילול שבת, כל מה שננסה זה לתת לך את הכלים להתמודד עם המצבים המיוחדים אליהן את נקלעת בשל הפערים האמוניים שבינך לבעלך. במידה ואין לכם מורה הוראה, אשמח לכוון אתכם גם טלפונית במידה ויראה לכם שיש צורך. איחולי ברכה והצלחה ושבת שלום - תרתי משמע וינברגר גבריאל 0523317444

אי הסכמה לשידוך הבת - הבהרה

תודה רבה לכל המומחים המשיבים - ה' ית' יברך כ"א מכם !!! כמה הבהרות בעכבות התגובותיכם. 1. אנו אכן התיעצנו הן עם רב חשוב במגזר וגם עם רב חשוב מנהריה. הראשון אמר כי צריך לבדוק לעומק את הבחור ומשפחתו (בסתר ובדרכים הידועות), ולבדוק מה הן הסיבות להתנגדות שלנו, ודוקא זה האחרון השיב מיד כי ההורים מבינים טוב יותר מהילדים - מה כן טוב ומתאים להם, היות ומדובר במיון האנושי ראשוני ומכריע. כאשר יש למשל חוסר שביות רצון מפרט זה או אחר מהמועמד - אפשר בהחלט לדלג, ולהאמין שאין שלימות בעולם וכד' אך כאשר מדובר על פרטים חשובים וקריטיים ביותר עבורינו, ההורים, שאנו יודעים לאן זה יכול להוביל בחיים - אין ספק של ספקה שצריך לעשות הכל ע"מ למנוע את הצעד הזה, מתוך אמונה שכשם ששמרנו על הבת מכל הדברים בלתי רצויים מהילדות - כך גם להכניס אותה לחופה. מעבר לשלב הזה - אנו אמורים להשאר האוהבים, מן הצד, לא להתערב בחיים שלהם, אלא לאהוב, לתמוך ולרבות נחת יהודי בע"ה ! מצד שני, הבת היא בוגרת, והיא בהחלט יכולה לעשות מה שבאה לה, כאשר שיקולי ההורים בשבילה הם כרוח אביבית, זה כבר שיקול שלה, עם כל הנובע מהחלטות שלה - זה כבר שייך לברכת ה' - לגדל בנים ובני בנים.... אנו מאמינים ב"ה בהשגחה פרטית, אך אנו חייבים לעשות את מה שמוטל עלינו ע"פ הכלים של יהדות - תפילה, דורון אך גם הדבר השלישי, באופן של דרך ארץ ואהבת ישראל.

אתם חייבים לשמר ערוץ חיובי עם בתכם

שוב שלום לך שרה בסוף דברייך את מציינת כי ברור גם לך כי בתך עלולה שלא לשמוע בקולכם, וחבל. אני מעריך כי נכון להיום אין קשר דו שיח וחיבה יתרה בין ביתכם לביניכם. אתם חייבים לתקן את זה ולשמר על ערוץ הידברות חיובי מול הבת. בתשובתי הקודמת ציינתי איך עושים את זה. כשיש ערוץ הידברות חיובי, השמים הם הגבול... ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

בעיות בתקשורת ואלימות רגשית

אני נשואה 4 וחצי שנים + 2 ילדים. אני אוהבת את בעלי מאד ומעריכה אותו. אבל אני לא מצליחה לתקשר איתו. בעלי אדם קשה וקפדן. הוא מצפה ממני לשלמות בכל תחום. כל דבר שלא מוצא חן בעיניו זוכה להערה, ביקורת ומחאה. מבחינתו, אין לי את הזכות לטעות או לא להצליח או להספיק משהו. הוא מתערב לי בכל נושא ותחום בין בעבודות הבית, בין בטיפול בילדים ואפילו בעבודה. תמיד הוא מלא בהערות וממורמר. הוא עוקץ אותי המון, פוגע, משפיל, מקלל ומשתמש בכינויי גנאי שונים, גם בעיני הילדים. אני מנסה לרצות אותו, ולעשות את רצונו, בכל צורה אפשרית, אבל זה לא הולך. אני חושבת שלעולם לא אצליח לרצות אותו. זה גורם לי ללחץ גדול, ואני נהיית עצבנית ולחוצה גם כשאני עם הילדים, וכן למריבות גדולות וקטנות איתו. כשאנחנו לבד וליד הילדים. בתקופות של חופש, המצב ממש בלתי נסבל. אני חיבת לציין שיש גם זמנים רגועים יותר, כשאני נכנעת לו ולא מתווכחת, עד לדבר הבא שירגיז אותו. הזמן הכמעט יחיד שהוא מרוצה ממני לחלוטין, ומפרגן זה בחיי אישות, שם הוא בן אדם אחר לחלוטין. כשדברתי איתו שאני רוצה ללכת לייעוץ על מנת ללמוד להיות אשה טובה יותר, הוא טען שאין לנו איך לממן לי את זה, ובאמת המצב הכספי לא קל לנו.

שיפור התקשורת

שלום לך תמר. הסברת מצויין את תחושותייך אבל אשאל ברשותך עוד כמה פרטים? האם זיהית אצל בעלך את התכונות שציינת כמפריעות לך גם לפני הנישואין, או שהתופעה צצה בעקבות משהו? האם זיהית תכונות דומות אצל בני משפחתו? האם בעבר השתתף בעלך בהנחיה/טיפול זוגי או הדרכה זוגית רגשית לפני הנישואין? אין ספק שטיפול זוגי יוכל לשפר את מצבכם, ניתן גם לקרוא מאמרים גם באתר של ינר ולהשתתף בהרצאות בנושאי זוגיות נוכל לנתב אתכם לפי האיזור. ולעצם העניין : אם קיים ביניכם קשר חיבה סביר ואתם מצליחים לנהל שיחות איכותיות נסי לשתף את בעלך ברגשותייך בדיוק כפי ששיתפת אותנו בפורום, חשוב מאד שבשיחה לא תהיה חלילה נימה ביקורתית אלא רק שיתוף תחושותיך. משפטים כמו: אני מרגישה שלמרות שאני מאד משתדלת זה לא עונה על הצרכים שלך, וזה מאד מצער אותי... אל תנסי להעלות את כל הנושאים בבת אחת שהרי תפשת מרובה - לא תפשת נסו לקיים שיחות כאלו באוירה שלווה ומתונה, ובואי נקווה שתהיה התקדמות. נשמח לסייע גם בטלפון בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

המשך לשאלתי בנוגע למשחקי כבוד עם חמתי

שלום לכולם, זו שאלתי השלישית בנושא,נורא עזרתם לי בעבר ואני חשה צורך לשתף את העונים לשאלותי הקודמות בהתפתחות הנעשה, בהמשך לשאלותי הקודמות הסברתי שיש בעיות ביחסים עם חמתי היא כל הזמן דורשת יתר יחס זה מעיק על היחסים ביני לבין בעלי,היינו רבים(בדגש על "היינו") המון בגללה ,ב"ה הגענו לייעוץ זוגי והנושא עלה גם שם,הסברנו יחד את כל הבעיות מבחינתנו ומבחינתה שלא ניתן באמת "לדבר" איתה אין עם מי, היא מבחינתה החליטה מה שהחליטה ואנחנו לא בסדר ואוי ואבוי אם בעלי יעמוד לצידי(בנתיםם הספקנו לסיים את הייעוץ) מה שקרה הוא שפעם האחרונה שהיא פגעה בי בעלי הסביר לה שזה לא בסדר והדברים לא היו אמורים להיאמר,היא מצידה צעקה עליו לא הקשיבה לו ופשוט לא מדברת איתו,מזה 3חודשים!!! יוצא,שמפסח לא עשינו שבת/חג/ביקור אצלה כששאלתי את בעלי אם זה לא מפריע לו ,כי היא הרי אלמנה(יותר נכון גרושה שבעלה לשעבר נפטר) עם שתי בנות קטנות הוא אמר שדי כבר נמאס לו ממנה והיא מוציאה ממנו דברים לא טובים ויתרה מכך אם היא לא הייתה אמא שלו הוא לא היה רוצה אדם כזה לידו,הסברתי לו שזו אמא שלו,למרות שאני לא חסידת אהבה שלה אבל בכ"ז היא לא רואה את הנכד שלה וכו' מכיוון שיש כרגע רק את המשפחה שלי בתמונה אז יוצא שבת כן ושתי שבתות לא, שאנחנו עושים אצלם פסח עשינו איתם וביקורים משפחתיים כי המשפחה שלנו נורא מאוחדת,אני תמיד מפצירה בבעלי להשלים איתה כי אני חושבת על החגים הבאים מה יהיה,אני רוצה שתהיה "תקופת הפשרה"בין זה שאנחנו משלימים איתה לבין זה שנבוא חג פתאום, זה נראה לי כאילו הוא מפחד ממנה, זה גם מה שהוא נותן לי להבין,איתי היא לא תדבר אין סיכוי שהיא תיתן לי להשחיל מילה בטלפון זה רק יחמיר את המצב, ראיתי שהוא לא עושה כלום בנדון ואמרתי לו ששבועות אנחנו אצל ההורים שלי כי אני לא רוצה להישאר חג לבדהוא התחיל לריב איתי שאנחנו כל הזמן איתם ושנמאס לו כבר, אני מבחינתי אמרתי לו שהפצרתי בו כמה פעמים להשלים איתה והוא לא עשה כלום לכן אני פעלתי, אני מפחדת שהוא יזרוק לי בהפתעה שאנחנו עושים שם חג כי אני מכירה אותו וזו השיטה שלו להתמודד עם אמא שלו,פשוט "ליפול" עליה ללא התראה מוקדמת ואז לא יהיה לי נעים כל החג,ואני מדברת מתוך ניסיון של ראש השנה שעבר,בדיוק אותה סיטואציה. אנא עצתכם... מורן.

רצוי למצוא גורם משפיע המקובל על חמותך

מורן יקרה שלום אני קורא את דברייך ואני רוצה לציין כי עמדתך האצילית ראויה להערכה. ולעצם העניין. גם אני כקודמי לא זוכר את תוכן פניותיך הקודמות לפורום ולכן ייתכן שאומר דברים שכבר אמרנו, ואני מתנצל מראש. הצעד של יצירת תקופת צינון ופיוס - חיובית ונבונה מאד. אולם, אין ספק שבקשר הנוכחי בינך לחמותך את לא יכולה להיות הכתובת המקשרת/המפייסת בין בעלך לחמותך. רצוי וראוי למצוא גורם מכובד חיצוני, לא מהמשפחה, שיפנה לחמותך יגשש את עמדתה וינסה להוביל את תחילת הפיוס המיוחל. אם יש גורם רבני שיש לו השפעה על חמותך- טוב, אם הוא גם חי ועוסק בתחום של טיפול בזוגיות - מצויין. אם לא, נסי להיעזר בגורמי ינר . אשמח אף אני לסייע. עד אז נסי להנמיך להבות מול בעלך, יוזמות חד צדדיות מהסוג של קביעת אירוח לשבועות, עלולות דווקא להגביה להבות- וחבל. בשעה שבעלך יראה שהתחלתם תהליך מפייס מול אמו, ייתכן ומקדם הרגישות שלו ירד. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

בעלי לא מקבל את חולשותי

זמן רב אני מרגישה שבעלי בעצם לא מכיל אותי. ולא מתייחס ברצינות לקשיים שלי. הטענה שלו היא שמדובר בקשיים מדומים וכי יש לי תסביכים ודימיונות. אצלו הכל הולך על פי השכל. אין אצלו עליות וירידות רגשיות. הוא מורם מעם. לא מפריע לו מה אנשים חושבים עליו, והוא גם כלל לא מייחס חשיבות לפגיעה ברגשות של אחרים. הוא אמר לי שגם אני צריכה להתעלות מעל לכל מה שקורה עם הסביבה הקרובה והוא לא יכול להבין מדוע זה כל כך מעסיק אותי וגובה ממני מחיר נפשי כבד. הוא רוצה אישה שמחה, חזקה, וכו. אני לא תמיד כזאת. אני מאוד רגשנית. הוא לא אחד שאפשר ללכת איתו לייעוץ הוא לא ממש מחזיק מזה. מישהוא יכול לעזור לי? אני מרגישה חסרון גדול מאוד בזוגיות, ואני מתמודדת עם הרבה דברים ממש לבד, רק אני וה'. לא שזה רע, אבל אני חושבת שיחד עם זה צריך גם בעל תומך. תודה

שלום לך אור ראשית חשוב שתדעי כי החשיבה הגברית היא בדרך כל חשיבה שכלית, בניגוד לחשיבה הנשית שהיא החשיבה הרגשית. כמובן זה לא אומר שלאישה אין שכל ולגבר אין רגש, אולם הגורם הדומיננטי הוא זה שציינתי. כמובן, שהחשיבה השכלית צריכה להיות גם במינון הנכון וגם חייב לתת מקום לגיטימציה והתחשבות לחשיבה הרגשית, וכן להיפך. אגב לפני הנישואין הגברים נמשכים בדיוק לאותן פינות רגשיות מהן הם סולדים לאחר הנישואין- פרדוקס. אני לא אנסה לשכנע אתכם להגיע לטיפול למרות שאני חושב שזו הדרך היעילה ביותר אבל אתן לך כלי לנסות ולהביא את בעלך לשינויי תובנות. שוחחי עם בעלך בשעת רצון ובנינוחות על התקופה לפני שנישאתם, ספרי לו כצה הערצת את חשיבתו השכלית והרציונאלית, והיית בטוחה כי חשיבה זו תהיה די גמישה ותותיר לך מרחב גם לחשיבה והתנהגות רגשית -שזה למעשה הטבע הנשי. ספרי לו כי נשים המאבדות את הייחןד הנשי שלהן בין אם כתוצאה מקריירה/ צבא/ משבר ,וכד , הופכות להיות פחות נשיות ומעוררות פחות משיכה מצד בן סוגן. ולכן ראוי שיותיר לך את המרווח אותו את רוצה כי למעשה הוא יהיה המרוויח הראשון מזה. כמובן שכל השיחה הזו תתנהל באוירה רגועה בשעה שאת כן אשה שמחה חזקה . אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל  

בעל מושלם!

אני נשואה קרוב ל3 שנים. היתי נחשבת לבחורה מוצלחת מאד. היתי מוקפת המון חברות. היתה לי הצלחה בלימודים ב''ה וכן בעבודה. אני בעלת בטחון עצמי גבוה. בקיצור, לא היה חסר לי דבר. עד שהתחתנתי! קיבלתי בעל מושלם. פשוטו כמשמעו. בעל טוב, חכם, מבין, מוכשר (ביותר!!!). מבוקש ואהוב על כולם. זה גורם לי מידי פעם להרגיש קצת פחות ממנו... בעצם הרבה פחות. בכל אופן ממה שהיתי בתור בחרותי. הבטחון העצמי קצת ירד. כיום אני לא עושה כלום בלי להתייעץ/לשאול אותו. כי אני סומכת עליו בעיניים עצומות, או יותר נכון לא סומכת על עצמי בכלל. זו אמנם בעיה לא כבדה, אבל עדיין מקשה עלי ביום יום. תודה מראש

שמירת בטחון ודימוי עצמי

שלום לך פונה יקרה תחושותייך בהחלט מובנות. אני די מסכים עם קודמותי, אך אוסיף פן נוסף. מצד אחד ישנה תפיסה שאולי זה בסדר התלות הטבעית בבעלך, בפרט שזה עובד טוב, אבל מצד שני אסור לך להסתובב עם תחושות הנחיתות או החוסר ביטחון שתיארת. ולעצם העניין. חסר לנו מעט יותר פרטים על סוג ואיכות הקשר והתקשורת בינך לבין בעלך, ישנם מצבים (וזה לא המצב שלך) שבעל מוביל את רעייתו בצורה מניפולטיבית למצב של חוסר בטחון ותלות מוחלטת, וישנם מצבים שצורת התקשורת בין בני הזוג יוצר אוירה זהה (כאילו צד אחד גרם לשני לחוש נחות) - זה מצב שכן יכול להיות. ישנן גם עוד אפשרויות נוספות. לא הייתי ממליץ לך להשאר עם תחושותייך - זה לא טוב לך לטווח הארוך. בהחלט מציע לכם להגיע לטיפול זוגי, שם יאבחנו את הדברים שאמרת בצורה מקצועית יותר ויתנו לכם את הכלים לצאת מזה. ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

האם ניתן לשלב בין חיים חילוניים לחוזר בתשובה? האם יש דרך לגשר ולשלב בין השניים?

בעלי חזר לפני כ-13 שנים בתשובה, אנחנו משפחה (3 ילדים גדולים ) חילוניים , ומאז חזרתו בתשובה, אנו מרגישים שהוא גורם לנו להרגיש רע ודחייה לדת. היחסים בינננו פשוט לא מעניינים יותר, אין אפשרות לדבר אלא רק לשמוע סיפורי פרשת השבוע או איזה שיעור למד היום . אין לו רצון לבילוי או לפגוש משפחה או חברים , כל אדם שנכנס הביתה או יוצר שיחה איתו בכל נושא , מיד שומע הרצאה על הפרשה או שיעור. בארוחות משפחתיות למרות שכל הסובבים אותו אינם מתענינים בפרשת השבוע או הלכות החג הוא ממאיס את עצמו על הסובבים.לא מתאים את עצמו לאנשים שנמצאים בחברתו ובסביביתו, ,למרות הכל אנו נשואים כבר 29 שנים. והייתי רוצה לשמוע האם ניתן לגשר עדין במצבנו או פשוט מה שנשאר זה לפרק את המשפחה.

פערים בין בעל תשובה למשפחה חילוניים

שלום לך אטל אני בטוח שאת לא מצפה לקבל תשובה של יש או אין סיכוי. התשובה משתנה בהתאם למרכיבים במשפחה. במידה ולכל הצדדים (ללא קשר להשקפה האמונית) יש רצון ונכונות לשנות את האוירה בבית, ויש את האינטליגנציה הרגשית הבסיסית. יש מה לעשות וניתן להגיע לאוירה נינוחה ונעימה בבית גם מבלי ״להחזיר אתכם בתשובה״ ומבלי ״להחזיר את בעלך מתשובה״. כמובן שהטיפול לא יעשה בפורום אלא בקליניקה. רצוי לפנות למטפל המכיר גם את אוכלוסיית בעלי התשובה אשמח לעמוד לרשותכם בברכה וינברגר גבריאל

מהו גבול הדבור בין איש ואשה שאינם בעל ואשתו?

בס'ד שלום רב. ברצוני לקבל את דעתכם החשובה בנוגע לשאלה כה חשובה שלפעמים יכולה להיות קריטית. האם צריך לגדור את הדבור בין איש לאשה שאינם איש ואשתו? והאם משנה המיקום או הקשר? כגון: א. עובדים במקום עבודה מעורב. ב. שכנים. ג. גיסים וגיסות. ד. קרובי משפחה. ה. חברים של הבעל. ו. חברות של האשה. ז. מוכר/ת בכל חנות שהיא. אשמח לקבל את תשובתכם. תודה רבה וישר כח גדול יצחק אסולין

הגדרת דיבור

שלום יצחק השיחה בין בעל לאשתו צריכה להיות נעימה ובלתי פורמאלית. אם הבנתי את המניעה בנושאים שציינת, אזי המכנה המשותף הוא שאולי לא כל הנושאים מעניינים אתך או שיש בעיית חריגה מהוראות החפץ חיים- וזה בסדר. כך או כך לא היה רצוי להגדיר בצורה טבלאית על מה כן ועל מה לא לדבר. מה שכן הייתי מציע זה לנווט בחכמה תוך כדי דיבור מנושאים שבעייתיים בעיניך לנושאים חיוביים יותר. כמובן שלא בנימה ביקורתית אלא בעדינות ובחכמה. נשמח לשמוע ממך שוב. בברכה וינברגר גבריאל

דחוף!!! "התעללות" באמצעות תזכורות העבר

אנחנו נשואים הרבה שנים. יש לנו כמעט מניין ילדים. אחרי הרביעי בעלי רצה לעשות הפסקה לחלוטין, ולי היה קשה עם זה. במהלך השנים נולדו עוד כמה, ובכל פעם כשיש קושי עם אחד מהאחרונים וצריך לטפל בו טיפול אחר (אונקולוגיה, קשב וריכוז, שיעורים פרטיים) - הוא מזכיר ש"לפני 10 שנים היינו יכולים לעשות הרבה כדי שהבעיות האלו לא יהיו עכשיו". לא עוזר שאני אומרת שמידת צער גידול ילדים נקבעה עלינו מזמן ועדיף שתתחלק בין הרבה ילדים ולא בין מעט. לא עוזר שאני רומזת שזו התכלית שלנו בחיים ואנחנו צריכים לעבוד על עצמנו במידת הבטחון (אני אגב מכלילה את עצמי למרות שאני מאמינה מאד!!! כדי לא להאשים אותו רק...), לא מעניין אותו שום דבר: לפני 10 שנים יכולנו למנוע הכל!!!!! אין לי סבלנות לשמוע את זה יותר. לא מוכנה שזו תהיה המנטרה במקום להתמודד ביחד עם דברים,בבגרות, כמו שצריך. אין סיכוי שהוא הולך לייעוץ. אשמח לשמוע כיצד עליי להגיב בפעם הבאה (היא תהיה שוב היום, כמובן) שהוא זורק את המשפט המרתיח הזה. תודה!

תזכורות מצערות ומקוממות מהעבר

שלום לך אורמונית אכן מצער מאד ולא קל במקום לקבל את העזרה והתמיכה לקבל דווקא את ה״אמרתי לך״.. ולמצא את האשם במקום הסיוע. אין ספק שבפגישה טיפולית ניתן היה להביא את בעלך ואותך לתובנות שונות- אבל הוא לא רוצה.. אז מה עושים? האם יש אישיות רבנית או אישיות ציבורית שבעלך מןכן לשמוע לו? אם כן שתפי אותנו וננסה להנחות מהצד. אם אין אפשרות להביא את בעלך למעמד צד שלישי רבני/ ציבורי/ טיפולי לא נותר לך אלא לנסות ולהביאו לשינויי תובנות לבד. ניתן לנסות ולהנחותך טלפונית (ללא תמורה-כמובן) איך ךנהל דו שיח כלשהו עם בעלך כך שבסופו של דבר יעבור לצד המסייע בנטל הרגשי ולא בצד שמזכיר את אשמות/ אחריות העבר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

האמון בבעל מתערער- עזרה!

אני נשואה שנתיים, כרגע בהריון ראשון. מתחילת הקשר שלי ושל בעלי היינו מאוד פתוחים אחד לשני וההידברות בינינו היתה טובה (אני מאמינה שזהו המפתח לחיים וחיי נישואין טובים בפרט), למעשה הקשר בינינו טוב וחיי נישואין טובים עם הרבה אהבה ב"ה! אני מטבעי מאוד חשדנית, וגם בגלל שניכוויתי בעבר מאנשים אני נורא מפחדת מבגידות ואין לי אמון באנשים. דווקא עם בעלי הצלחתי לבנות אמון אחרי שבדקתי אותו מספר פעמים. פעם אחת הוא שיקר לי בנוגע לסרט מסוג מסויים שמצאתי אצלו בפלאפון ומאז האמון שלי בו מאוד התערער. אני תמיד עם יד על הדופק, עוברת מידי פעם על שיחות והודעות שלו ובד"כ הכל בסדר, אבל יש לעיתים דברים לא מוסברים ולא מובנים ואני מרגישה שהוא מתרץ אותם בתירוצים מטופשים!! ואני מרגישה לפעמים שהוא מסתיר ממני דברים... ייתכן וזאת רק הרגשה (והלוואי שכך) אבל אני כל היום נמצאת במחשבות שמא הוא בקשר עם מישהי חלילה... דיברתי איתו על כך לפני מספר ימים בפתיחות והוא כמובן הכחיש ואמר שהוא אוהב אותי ואנחנו מחכים לילד והוא לא יעשה שום דבר שיסכן את זה. אני מאוד רוצה להאמין לו!! אינני חושבת שהרגישות הזאת שלי קשורה להריון, מה שכן מבחינה רפואית נאסר עלינו לקיים יחסים לתקופה ארוכה של מספר חודשים ועד לאחר הלידה ואני מרגישה שזה ממש ממש פוגע בקשר שלנו! אני רואה שזה מאוד חסר לו ואולי בגלל זה החשש שלי שאולי הוא מחפש משהו שיספק לו את החוסר הזה. אני לא יודעת מה לחשוב כבר! אני לא נותנת לו להרגיש שאני חושדת בו אלא בודקת דברים בשקט... אבל מצד שני רק ממחשבה שאולי הוא לא הכי נאמן לי אני נרתעת מלהפגין אהבה כלפיו וכל הזמן מרגישה כעס מסויים כלפיו. עד כמה אני צריכה לבדוק ולוודא את הנאמנות שלו כלפיי?? אני מפחדת שכך אני ימשיך כל החיים... מה שבטוח אני לא מעוניינת להיות מהנשים התמימות שחושבות שלהן זה לא יקרה ובסוף מגלות דברים עצובים... ולצערי הרב ראיתי המון מקרים כאלה!! מה עושים?? תודה....

פיתוח חשדות

פונה יקרה שלום את מתארת בזוגיות שלכם הרבה דברים טובים כמו פתיחות, הידברות, אהבה וכ"ו. התמקדי בטוב ואל תתעסקי בשאר. דעי, כי עצם ההתעסקות (הפיסית והרגשית) בחשדות יוצרת מציאות שיכולה אם לא להגשים את הדמיונות בכל אופן לפגוע קשות בזוגיות הטובה שביניכם. לגבי הבעיות שציינת, סרטון מסויים בסלולארי או שיחות והתקשרויות לא מפוענחות לחלוטין- השאירי את הנושאים ללא "השלמת חקירה". גם בעניין איסור יחסי אישות- זה יוצר לחץ אבל בסופו של דבר הדברים בע"ה יסתדרו. במידה ויקשה עלייך לחדול מההתעסקות-יתר בחשדות - רצוי שתפני לגורם מקצועי בהנחיית מוקד ינר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

אני חנוקה, מיואשת, מפוחדת ולא יודעת מה לעשות

שלום רב, אני בת 42 נשואה, כבר לא באושר, אם ל-3 ילדים. עקב הדרדרות המצב הכלכלי שלנו בשנה האחרונה, מערכת היחסים ביני לבעלי הדרדרה אף היא, אנחנו משפחת מסורתית, שומרת שבת, מקיימת את מצוות התורה. אנו משפחה מוכרת וידועה באיזורינו ולכן אני לא פונה לשום גורם או שום אדם לעזרה כי אני פוחדת שהדבר יתגלה. לצערי הרב אני מגלה כל יום שתחתית ה"בור" המוסרי והערכי בחיים שלי הולך ומתעמק. אני סובלת מאלימות נפשית קיצונית וכואבת ביותר. בעלי משפיל אותי בכל הזדמנות בפני העובדים שלנו, בפני ילדינו ואף בפני אנשים זרים, אני מרגישה את הכאב הנפשי בכל גופי ובעצם מחזיקה את עצמי רק למען הילדים. לעיתים קרובות אני נשברת ואומרת לעצמי שהילדים יסתדרו, יתבגרו אבל אני כבר לא מסוגלת יותר. אתמול שבעלי הגיעה הביתה מהעבודה בשעות הערב המאוחרות ונכנס לחדר השינה המשותף שלנו הוא צעק עליי תוך כדי ניבול פיו שאני "אעוף מהחדר שינה, אעוף לו מהעיניים למקום אחר"... איני יודעת למי לפנות לעזרה, ומה עליי לעשות, אני יודעת שאם אעזוב את הבית אחשב למורדת, ואני לא רוצה לקבל את התואר הנכבד הזה ואף לא דוגלת בזה. ברצוני לדעת מה עליי לעשות כיצד להתייחס להערות של בעלי ולהשפלות? אודה לכם על תשובתיכם

התמודדות וטיפול באלימות רגשית

שלום גברתי הדברים שכתבת קשים. אכן לא ראוי שתהיו "תקועים" באותו מצב אותו תיארת. לא כתבת לנו האם בעלך ישתף פעולה ויסכים להגיע לטיפול? לא ציינת האם הצלחת למקד את ההתנהלויות של בעלך כלפייך מתי זה התחיל? האם זה בא כתוצאה ממשהו מקומם בעבודתו? /בישיבה? האם הוא טוען שמשהו מצידך מקומם אותו? והוא יודע לשים על זה את האצבע? וכ"ד.. על כך ועל שאלות נוספות ידובר במפגש טיפולי, שם יזוהו הנושאים הגורמים לבעלך להתנהג כפי שכתבת, וביחד ייקבעו ויירכשו כלים לשינויים התנהגותיים. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

מתאימים??

נשואה שלש וחצי שנים עם שני ילדים. הרבה זמן אני חושבת על הנושא והייתי רוצה לשמוע את תגובותיכם. בעקרון אני ובעלי מסתדרים מצויין, אני מאוד אוהבת אותו ועברנו ביחד המון חויות ואין ספק שיש לו מידות תרומיות ונדירות של שלווה וחכמת חיים שמחה ומזג טוב. התארסנו בשידוך, כמו כל הציבור החרדי, ואחרי שהתארסתי קבלתי כזה בום מלהכיר בן אדם אחר ממה שחשבתי.לחיוב ולשלילה. דוגמאות: 1.כשנפגשים, זה אף פעם לא בחברה- לא היה לי מושג איך הוא מתפקד בחברה, התברר לאחר האירוסין שהוא שובב ודברן ברמה לא מצויה, חקיין ומצחיק מאוד, זה יתרון, אני לעומתו טיפוס סגור. 2.אני חכמה מאוד והגעתי ממשפחה של חכמים (מחוננים בחלקם) הייתי תמיד גאון של הכיתה וכו' לא הייתי בקשר עם בנות לא כ"כ חכמות או לא מספיק פילוסופיות, אין כאן התנשאות אלא הבהרת מצב, אני כרגע עובדת בתפקיד שדורש הרבה שכל ויכולת ריכוז ומצליחה מאוד, בעלי לעומת זאת לא חכם בכלל, ואפילו עם קצת בעיות ריכוז (שהתברר לי אחרי החתונה) מה שהרחתי קצת בפגישות אבל לא מספיק, כרגע הוא בערך לומד, ואם יעבוד זה יהיה במקצועות טכניים כמו סוכן וכדו', אין לי בעיה עם זה, בהתחלה זה הציק לי מאוד מאוד, כי גם רמת השיחות לא היתה כלבבי (סיפורים וצחוקים על כל המדינה במקום ללמוד או לחקור פיזיקה וכדו'...) אבל למדתי להשלים עם זה, ולפתח עצמי אפיקים לבד (קריאה, לימודים גבוהים פעם בשבוע, שיחות עם אחי שהוא חכם מאוד וכו') בקיצור, מכל הסיפורים שלעיל ועוד רבים אחרים, אני יודעת שאומרים שאין זוג מתאים.. ואפשר להתחתן עם כל אחד ונפגשים רק בשביל מוטיבציה להשקיע בנישואין וכו' אבל באמת ובכנות והיה מעניין אותי אם הרבה בציבור חושבים כמוני, בתור היכרות שלא בשידוך, האופציות היו רחבות בהרבה, הייתי בוחרת מישהו באמת בסגנון שלי, ולא זו בלבד קצת קשה לי עד היום שהתחתנו מתוך "מוטיבציה" ואהבה שתתפתח (מה שאכן קרה) ולא מתוך אהבה שהיתה כבר אז. כלומר יש לי הרגשה שגם אם הייתי כל אשה אחרת אחרי שתי לידות וכל כך הרבה חיים משותפים בעלי היה אוהב אותה כמו אותי והיא אותו כמוני. אין כאן משהו שמיחד אותי מכולם כמו שם (אהבתי אותך תמיד,העיניים שלך, מיד כשראיתי אותך ביום הראשון במכללה ידעתי שאני רוצה אותך וכו',)אצלינו זה מההתחלה בהתלבטויות, להוריד או לא, בקיצור מתארסים כי לא היתה סיבה להגיד לא, מה דעתכם?

מתאימים בהחלט!!!

שלום לך מתחבטת יקרה אני קורא שוב ושוב את פנייתך ולא מצליח להתמקד בבעיה שאולי לא קיימת כלל. את מציינת שברור לך שאין זוג מתאים, או כפי שאנחנו אומרים: זוגות מתאימים ניתן למצא רק בחנויות נעליים. את כותבת גם , ואני מצטט: "בעקרון אני ובעלי מסתדרים מצויין, אני מאוד אוהבת אותו ועברנו ביחד המון חויות ואין ספק שיש לו מידות תרומיות ונדירות של שלווה וחכמת חיים שמחה ומזג טוב". הלוואי על כל המשפחות ועל כל הזוגות משפטים כאלה. כולנו מכירים את הסטטיסטיקה בה נשאלו עשרות זוגות המוגדרים כ"חיים באושר", אילו ניתנה להן האפשרות להנשא בשנית האם היו נישאים לבן/ת זוגם/ן? ותשובת 85% היתה שלילית.. מובן שבתוך תוכנו ישנה שאיפה סמויה להשגה של מעבר למה שהשגנו, וזה מובן. (זה בדיוק הנסיון והבחירה החופשית.) הפערים אישיותיים, החברתיים והאנטלקטואליים בין בני זוג- אינם חיסרון ותשובה לשאלתך- אינם פוגעים בהתאמתכם. אני מציע לך מכל הלב שתמעיטי את החשיבה המסוייגת בהתאמתכם. ככל שתחקרי ותעמיקי את העניין זה לא יעשה לך טוב , אולי זה יתן פרנסה לבעלי מקצוע בתחום...וחבל. ממש מיותר! אם טוב לכם- חיו בשלום. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

פחד מוות

אני בסערת רגשות גדולה מאוד אני מקווה שאצליח להציג את הבעיה בבהירות. בשבתות חמי מצטרף אלינו לארוחות שבת.הוא איש מבוגר מאוד קרוב לתשעים.כל ארוחה אצלנו הבשבתות הופכת במהירה לשדה קרב.יש לי ילד עם הפרעת קשב חמורה ביותר.בשל כך ואז בארוחות בעלי משתולל מכעס בגלל ההתנהגות שלו.וחמי מוסיף אש למדורה.הוא מתבונן בו בשאט נפש.ומגדף אותו.בדרך כלל אני שותקת ולא מעירה כלום לפי בקשת בעלי.בשבת האחרונה הוא אמר לבן שלי.תגדל כמו כלב.עניתי לו מייד חס וחלילה.והוא התעצבן מה חס וחלילה....ובעלי ניגש אלי מייד ודרש שארגע ולא אענה.עניתי לו שאני לא מוכנה שאבא שלו יקלל את הבן שלי יש גבול לכל דבר.אני מאוד חוששת מהקללות שלו.לפני מס' שנים הוא רתח כשהנכדים תלשו לו מהגינה פלפלים וקילל ימח שמם ושם זכרם שבוע אחרי זה.אחד הילדים נפל מקומה שניה.וניצל בנס.מאז אני בחרדות מאוד קשות.היום שמעתי אותו אומר למנקה שלו.על הבן שלי שהוא ילד רע רע ומשוגע. הוא מאשים אותו ששבר לו חפץ ששייך לו. החזקתי את עצמי ממש בכח לא לגשת אליו.אני מנועה מלספר לבעלי את מה ששמעתי .אני לא רוצה לצער אותו וגם אני יודעת שהוא לא יגיד לו כלום בשל מצוות כבוד אב.אני לא יודעת מה לעשות להתעמת איתו.ולהכעיס את בעלי.להודיע לבעלי שמהיום והלאה בשבתות רק הוא יאכל עם אבא שלו.זה גם לא אפשרי מה אני עושה?

שולחן שבת מול כיבוד הורים

שלום לך פונה יקרה לפורום. אני בהחלט מבין את מצוקתך לא לשולחן שבת כזו את מייחלת. לא הצלחתי להבין מדברייך את עמדתו הברורה של בעלך, אבל אני משוכנע שגם בעלך היה משתוקק לשולחן שבת באוירה שונה. אגב , אם בעלך היה פונה גם הוא לפורום היה לנו יותר קל להשיב ובצורה ממוקדת יותר. אני בהחלט מסכים עם עמיתי המשיב , הרב שמחוני, איך בעלך צריך לנהוג ואיך חמיך צריך לנהוג. אלא שאני לא בטוח שהדברים בשליטה כל כך. לעיתים התנהגות של קשישים נובעת רק בשל אישיותם, לעיתים מפאת תשישותם הנפשית ולעיתים מהשילוב של שניהם גם יחד. בכל מצב, הם לא על שולחן הטיפולים, וממילא לא נצליח לשנות התנהגויות אצלם. מה שכן, אנחנו בתווך (בין הסבא לנכד) נצטרך לפתח בהסכמה קודים ונהלים התנהגותיים בהם נקבל את הסבא כמות שהוא כאשר נגדיר ונבהיר לעצמנו ולילד (בכל גיל) כי לא כל התנהלות של הסבא הוא מודל לאימוץ וחיקוי. ילד ידע להבין כי תשישות נפשית היא מחלה- וחייבים לכבד גם סבא חולה. כמובן שמהלך כזה הוא לא פשוט וכמובן שצריך לנהל על זה כמה שיחות מקדימות עם הבעל באוירה נינוחה ושלווה ולא בהצהרות אולטימטיביות- עם כל הקושי. במידה ובעלך יראה שאת משתדלת לתת פתרון מבלי לפגוע בכבוד אביו, ויקבל עליו לשתף אתך פעולה- הרי שהמהלך יוכל בהחלט להצליח. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

בעל חוזר בתשובה

בעלי לפני כ- 6 שנים בתהליך חזרה בתשובה . הבעיה העיקרית היא חילוקי דעות בחינוך . בעיה נוספת הגבלה ואי קבלת דעותיי והיתנהגות לא מכובת ליד הילדים . לבעלי יש את מידת הכעס באופן בולט מאוד . הוא מתפרץ עליי הרבה ומעניש את הילדים הרבה ואני מתייסרת מזה נורא. בסך הכל אני מרגישה חייה בשגרה לא שמחה ונעימה בניגוד למה שאני רגילה מבית הוריי ואני עצובה מאוד. איך להמשיך הלאה ?

תשובה?

שלום לך ג׳ף את מספרת לנו שבעלך חזר בתשובה את מספרת לנו באותה נשימה גם על כעסים , התנהגות לא מכובדת ליד הילדים,ייסורים שאת עוברת וחיי שגרה לא שמחים ולא נעימים. לצערי בעלך אולי שמע משהו על תשובה אבל זה לא התשובה שהקב״ה מצפה מאיתנו יום יום בשעה שאנו מתפללים החזירנו בתשובה שלמה לפניך. מה שעלייך לעשות זה לא להעיר לבעלך על טעויותיו אלא לשתף אותו בסבלך ובציפיותיך לזוגיות חיובית משולבת בתשובה. ספרי לו שיש דבר כזה. אם תראי שאין די שיתוף פעולה ותראי צורך שתפי גם את הרב שלו בחוויותייך. אגב, נשמח לשמוע בפורום גם את עמדת בעלך בעניין. שתפי אותנו בהמשך ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 

מתי הזמן לוותר ולהיפרד

אני בת 34 ובעלי בן 36 נשואים 8 שנים ויש לנו 2 ילדים בן שנתיים ובן 4 חודשים. כל השנים היו בינינו אי הסכמות, ריבים, ויכוחים המגיעים לפגיעה עמוקה. עם הזמן המצב מחמיר. יש לשנינו כבר הרגשה שהמצב לא ישתנה. יש כבר סלידה, זלזול. רוב הויכוחים שלי שבעלי לא מגיע הביתה מוקדם וע"כ הדברים מצטברים ולא נפתרים. כל פעם שאנו מדברים זה האשמות , זלזול והמצב מביא אותי למצב חסר פתרון. לי קשה להמשיך להיות במצב כזה ובעלי משדר שמצידו זה ימשיך להיות ככה אך נשאר רק בגלל הילידים ובגלל היותי לא מסוגלת לטפל בהם לבד. הבאתי את הרב שלנו הביתה וסיפרתי לו על מקרים קודמים מול בעלי. זאת תמיד אני מדברת והוא רק מחייך כאילו הוא הקרבן ומוותר. אני לא יודעת אם יש לו בכלל רצון לפתור את הבעיות שלנו (מה שעשו הוריו, הוריי כמו בדורות קודמים) מהיכן להתחיל, מיואשת מאוד וחסרת תקווה . אין לי כוח מלבכות כל יום ללא הרף.

אפשר לתקן

שלום לך פונה יקרה. נכון, הדברים שאת אומרת מאד כואבים ומצערים. ובכל זאת השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם זה לא מתי להחליט לפרק אלא מתי להתחיל לתקן. מאד מעניין מה עמדתו של בעלך לכל העניין, וזאת מעבר למה שאת מתארת. בטוח שיש לו גם מה לומר. לא סיפרת לנו איך הסתיים המפגש עם הרב ומה הרב אמר? אני בהחלט מצטרף לדעת עמיתי וממליץ לכם לפנות לטיפול מקצועי. יכולות להיות סיבות שונות לשחיקה ברגשות שלכם, העניין בשליטה וניתן לשנות את זה. אל תוותרו על טיפול! אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

המשך לשאלתי....

יום שישי האחרון זמן קצר לפני שהשבת נכנסה מרוב מתח התפרצתי והשתוללתי זה היה מראה לא נעים בכלל.בעקבות ההשתוללות שלי היתה לי ירידת מים נבהלתי מאוד מאוד לא קרה לי דבר כזה . הבן שלי היקר לא עזב אותי והושיט לי יד עד שהלכנו לישון.מבין העצות שייעצתם לי כאן אימצתי את העצה לדבר עם הילד ולהסביר לו שסבא כמו ילד קטן וכ'ו... וצריך לסלוח לו.הוא קיבל את זה יפה מאוד. אנחנו מבררים כרגע לגבי מישהו מהימן שיתן לנו פתרון ועזרה לגבי הנושא הזה כי מבחינתי כרגע פקוח נפש דוחה שבת .הסברתי לבעלי שנגמר לי הכח מוותרת אני אהיה עם הילד מצידי שישחק ויעשה מה שהוא רוצה אני לא מתכוונת להשתתף בארוחות לא מתוך דווקא.מתוך שפשוט הגעתי למצב שאני חושבת על השבת ופשוט רוצה לבכות.אני שמחה לשמוע שאין לי מה לפחד מהקללות שלו.באמת נרגעתי.בסופו של דבר אני לא שונאת את הקשיש הזה.יש לי רגשות חמים אליו הוא עזר לנו המון מבחינה כספית.אין טעם לדבר איתו כי הוא שקוע בעולם שלו. תודה רבה

דברו על פתרון לטווח הארוך

שלום לך פונה יקרה שמחים שהטיפים היו לך לעזר אבל בפורום אנו מסוגלים לתת פתרונות ברמת כיבוי שריפה, או עידוד ותמיכה. במצבכם לא הייתי רואה בפורום את הכלי שייתן לכם את הפתרון לטווח הארוך. אני לא בטוח שצריך ללכת על הצהרות אולטימטיביות, אולי לנסות לשוחח באיתור פתרונות מתוך הבנה. אם תרצו נשמח לדבר על כווני חשיבה לטווח הארוך, אבל כאן צריך את המעורבות של בעלך. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

המשך לשאלתי....

יום שישי האחרון זמן קצר לפני שהשבת נכנסה מרוב מתח התפרצתי והשתוללתי זה היה מראה לא נעים בכלל.בעקבות ההשתוללות שלי היתה לי ירידת מים נבהלתי מאוד מאוד לא קרה לי דבר כזה . הבן שלי היקר לא עזב אותי והושיט לי יד עד שהלכנו לישון.מבין העצות שייעצתם לי כאן אימצתי את העצה לדבר עם הילד ולהסביר לו שסבא כמו ילד קטן וכ'ו... וצריך לסלוח לו.הוא קיבל את זה יפה מאוד. אנחנו מבררים כרגע לגבי מישהו מהימן שיתן לנו פתרון ועזרה לגבי הנושא הזה כי מבחינתי כרגע פקוח נפש דוחה שבת .הסברתי לבעלי שנגמר לי הכח מוותרת אני אהיה עם הילד מצידי שישחק ויעשה מה שהוא רוצה אני לא מתכוונת להשתתף בארוחות לא מתוך דווקא.מתוך שפשוט הגעתי למצב שאני חושבת על השבת ופשוט רוצה לבכות.אני שמחה לשמוע שאין לי מה לפחד מהקללות שלו.באמת נרגעתי.בסופו של דבר אני לא שונאת את הקשיש הזה.יש לי רגשות חמים אליו הוא עזר לנו המון מבחינה כספית.אין טעם לדבר איתו כי הוא שקוע בעולם שלו. תודה רבה

דברו על פתרון לטווח הארוך

שלום לך פונה יקרה שמחים שהטיפים היו לך לעזר אבל בפורום אנו מסוגלים לתת פתרונות ברמת כיבוי שריפה, או עידוד ותמיכה. במצבכם לא הייתי רואה בפורום את הכלי שייתן לכם את הפתרון לטווח הארוך. אני לא בטוח שצריך ללכת על הצהרות אולטימטיביות, אולי לנסות לשוחח באיתור פתרונות מתוך הבנה. אם תרצו נשמח לדבר על כווני חשיבה לטווח הארוך, אבל כאן צריך את המעורבות של בעלך. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

אני לא חשה ביטוחןן רגשי עם בעלי- מה עושים ?

שלום רב ! אנו נשואים 8 שנים ויש לנו 3 ילדים סה"כ יש לנו זויות טובה ,משיכה ותקשורת וחיבור ובהחלט יש רגעים טובים בזוגיות ,אולם ברגעי משבר ומריבה אני מגלה כי יש ביננו תהום פעורה וכל מה שאני חושבת שאני יודעת על הזוגיות מתברר לי כלא רלוונטי ,אני חשה שאין היננו כבוד הערכה וסבלנו תלראות את הנקודות עליהם מדבר האחר ,כל אחד מאתיתנו חש פרייאר במערכת ,שנינו חשים לא מוערכים מהצד השני ומובנים מאליו . כאשר אני חשה בזמנים כאלה כי אין לי אמון שבעלי יהיה המשענת שלי ויכיל אותי ,אני לא חוששת שהוא ילך חלילה עם נשים אחרות אך אני חשה שהוא לא שם בשבילי ואין לי תחושה של :אני והוא נגד כל העולם" ולא שחלילה צריך להיות נגד כל העולם אלא אני חשה שאנו לא חזית אחידה ,יש לו הרבה טרוניות והאשמות כלפיי והוא יודע בשעת מריבה למצוא את נקודות החולשה שלי לההעצים אתון ולתת לי תחושה שאני חסרת ערך גם בדברים שאני בולטת בהם לטובה בתפקוד היומיומי . ובכלל התחושות הללו גורמות לי להרגיש לא בטוחה איתו ואני לעיתים מרגישה שאני מקנאה או חרדה ולא שלווה ובוטחת בו ,ניסיתי להסביר לו כמה פעמים שאני חשה שצרכיי הריגשיים לא באים לידי סיפוק שהוא לא נותן לי תחושה שאני הכי בעולם אבל אי הפנמה מצידו של איך להתנהג איתי . מה עושים ?

לפעמים אני חשה שהוא לא שם בשבילי...

שלום לך אחינועם. התופעות שאת מספרת עליהן מאד לא נעימות, ואכן הן עלולות ליצור תחושת חוסר ביטחון או חוסר יציבות של חיי הזוגיות שלכם- כפי שאת מתארת. בעולם המטפלים התופעות שציינת מוכרות מאד והן יכולות לבוא על פתרונן, או כלל לא להתרחש אם מדובר בזוג שקיבל הדרכה ראויה לפני הנישואין או שקיימת אצלם אינטליגנציה רגשית בסיסית. המשפט שבחרתי ככותרת בתשובתי חוזרת על עצמה אצל לא מעט זוגות ולכן בחרתי בה גם לתשובה לפנייתך. את מתארת שבאופן כללי הזוגיות שלכם תקינה ורק בעת משבר ומריבה הפערים מתגלים ואיתן גם תופעות הלוואי. מה עושים? אומרים חז"ל כי אין האסור מוציא עצמו מבית האסורים. זה נכון גם לזוגיות. את צריכה שגורם שלישי ישמע את הדברים ממך בנוכחות בעלך , הוא ידע לשקף מה שצריך ולהעצים ולשים את הפוקוס היכן שצריך וביחד עם בעלך תבנו בע"ה את המסלול המתקן. הדבר אפשרי ובידייך. תוכלי לפנות דרך מוקד ינר או דרך האתר למטפל באזור מגורייך, ותראי תוצאות ברוכות. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

להמשיך בייעוץ???

שלום לכולם, אני פונה אליכם עקב עניין מאד חשוב שאני מפחדת להיכשל בלשון הרע ח"ו אני ובעלי התחלנו ייעוץ זוגי אצל סטאז'ר קצת לפני פסח מאז הספקנו להיות אצלו בערך 3-4 פעמים כבר בפגישה השלישית הוא טען שאנחנו בסדר גמור והבעיות הם לא "כאלה גדולות" והכל בסדר לפני פסח הוא הבטיח שהוא מראה את המקרה שלנו לפרופסור בינר והוא יקרא לנו לסיכום פגישה-למרות שאני חשבתי ששום דבר לא "מסוכם" מאז הוא דוחה אותנו עד היום בטענה שהפרופסור לא נמצא וכרגע נמצאים בפגרה והפרופסור לא היה ואם יש בעיות "חירום" ניתן להרים אליו טלפון, גם כשהתקשרתי לקבוע פגישה כי ראיתי הידרדרות במצב שלי ושל בעלי הוא פשוט נתן לי פיתרון בטלפון ושוב טען שכרגע נמצאים בפגרה... בנתיים המצב שלי ושל בעלי די הידרדר גם היתה פרידה ושוב חזרה וכל זה ולא הרמתי טלפון למטפל כי זה כבר עיצבן אותי ממש חוסר היחס הזה, אני לא יודעת מה לעשות, איבדתי בו אימון לחלוטין וזה נראה לי ממש לא במקום, מצד אחד בעלי נורא התחבר אליו ואם אני אתחיל את כל הטיפול אצל מטפל אחר לדעתי זה יאבד מהאפקטיביות אבל מצד שני אם אתקשר לינר ואבקש מטפל אחר אני עלולה להיכשל בלשון הרע, מה שגם לפגוע במטפל עצמו.... אודה אם תיתנו לי פיתרון שלא פוגע באף צד...

חוסר שביעות רצון ממטפל

שלום לך פונה יקרה כפי שעמיתי הקדימו ואמרו, לעיתים קורה שמטופל לא שבע רצון ממטפל ספציפי- ויכולות להיות לכך סיבות שונות. באופן טבעי נסיונו של סטאז'ר שונה מנסיונו של מטפל ותיק יותר- כולנו עברנו את זה. מכון ינר לא בנוי על מטפל אחד ואפילו לא על תשובת פרופסור אחד. לכן הייתי מציע לך לפעול באחת משתי האפשרויות. או לחזור למוקד ינר ולהודיעם על מה שעבר עליכם ובקשי את המלצתם. או שתבחרי לך בעצמך או ביחד עם בעלך מטפל מתוך מאגר מומחי ינר- על פי התמחותם וקרבתם הגיאוגראפית אליכם. אני לא חושב שיהיה מכובד שמתוך הפורום שבא לתת עזרה וסיוע התנדבותי למטופלים יקפצו שלל יועצים ויציעו את עזרתם. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

בעייה רגשית עם בני בן 11 על רקע נישואים שניים שלי

יש לי בעייה רגשית עם בני בן 11 על רקע נישואים שניים שלי. אני חוזרת בתשובה, חרדית מאוד. לפני מספר שנים התגרשתי מבעלי לשעבר שהוא חילוני "מושבע" ואנטי דתי. יש לי ממנו כמה ילדים וכולם אצלי. מכרים אומרים לי שאני משקיעה הרבה בילדי מכל הבחינות וטוב להם אצלי. אחד מהם הוא בן 11 אינטליגנטי מאוד, הקשור אליו מאוד ודומה לו באישיות. הם מדברים כל יום טלפונית ומתראים פעם בשבוע לכמה שעות של כיף "כשר", ומדי פעם הגרוש מנסה לקחתו למקומות לא כשרים ואני מתנגדת, ועל רקע זה יש לי עימותים קשים עם הגרוש. איננו מגיעים לבתי משפט אך אנו מתווכחים מרות טלפונית. לפני כשנתיים לקחתי את הילד במשך זמן רב לטיפול נפשי אצל יועץ חינוכי עקב בעיות רגשיות שזוהו אצלו והטיפול עזר. הילד השתלב בתלמוד תורה ולמד די טוב. לאחרונה נישאתי שנית, לגבר מרקע והיסטוריה דומים לשלי, אדם חכם וסימפטי המגדל את ילדיו בהשקעה רבה. בעלי פיתח יחסים טובים עם כל ילדי והם מתקשרים היטב ובנעימות, כאשר בעלי נזהר לא לדרוש מהם שום דבר שיעורר תרעומת מצידם. הם לא רואים אותו הרבה אבל כשרואים החוויה חיובית. כדי למנוע מתחים בין הילדים שלי ושלו, אנו נגור בדירות נפרדות בעיר אחת [אני עוברת דירה לאותה עיר] עד שנרגיש שניתן למזג את המשפחות מבחינת יחסי אנוש. הבעייה - לאחרונה שמתי לב שבני בן ה-11 מראה סימנים גדולים של מתח. גם מהתלמוד תורה בו הוא לומד דיווחו לי על כך - הוא מרביץ, מתחצף, חוסר משמעת, וכו'. אני מודאגת ממצבו וחוששת לעתידו. אודה על עצתכם.

בזיווג שני- בעיית תקשורת עם ילד מנישואין קודמים

שלום לך רחל. מאד מרגש המעבר מזוגיות ראשונה לגירושין ומשם בתשובה לזוגיות שניה. נכון, אחד הנושאים הקשים בזוגיות שניה היא היחס לילדים. ב"תיכנות שלהם" יש להם אבא ביולוגי אחד ואמא ביולוגית אחת. הזוגיות השניה משבשת להם את התכנות ויש להיערך לזה מבעוד מועד. חסר לנו מידע על מיקומו של הילד בן ה 11 ב"מדרג האחים" בכור/ סנוויץ'/ זקונים. כמה בנים כמה בנות, וכ"ד. בפגישה היינו שואלים מעט גם סביב הרקע לגירושין הראשונים . באופן כללי הילד זקוק ליותר הכנה, יותר חום ויותר תשומת לב. ליווי מקצועי מול הילד - יוכל לסייע. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

עזרה דחופפפה

בעלי ואני נשואים כשנתים וחצי +1 עד הלידה המצב בננו היה מעולה היינו מאוהבים לגמרי הכל הלך חלק היינו מאושרים היו קשיים אבל התגברנו עליהם כיום אני עובדת בעבודה תובענית מאד וקשה אני עושה זאת כדי להביא כסף הביתה דבר שהוא לא עושה למרות שהוא מנסה יש לו עסק חדש שהוא משקיע בו המון כספים וכמעט ואין רווחים והוא משקיע את כול כולו בעסק כך שלא נשאר לו זמן בשבילי יש לציין כי הוא אבא מקסים ומשתדל אבל כנראה שבשבילי אין לו זמן יתכן ואני עצבנית יותר אבל זה בגלל שאין לי זמן לנשום ואני קורעת את עצמי בבית ובעבודה עד שעות מאוחרות וכל זה בגלל שאני זו שצריכה להביא את הכסף והוא - כך לפחות ההרגשה שלי לא עושה כלום אני עצבנית ולחוצה רוב הזמן וכך גם הוא והחיים שלנו בבית הפכו לסיוט מתמשך אני מרגישה שהוא כבר לא אוהב אותי יותר היום הוא אמר שהוא לא בנוי להתחייבויות וזה שבר אותי אין לנו כסף כך שאני לא יכולה להפסיק לעבוד והוא מכור לעסק שלו ברמות לא נתפסות סופו של דבר שננו סובלים מאד ומתחילים לחשוב על פרידה וזה חבל כי אני יודעת ששיש לנו סיכוי פעם הינו מאושרים והכל היה טוב תעזרו לי בבקשה!!!!!

משפחה על חשבון קריירה

שלום לך פונה יקרה נכון, לפי מה שאת מתארת עיסוקי הפרנסה לא מותירים לכם זמן איכות והתוצאה אכן קשה. את מתארת לנו איך זה משפיע עליכם אבל עוד לא הגענו איך זה משפיע על התפתחות ואישיות התינוק/ת. יש מה לעשות וחובה לעשות. קחו פסק זמן, קחו אויר, נסו ליצור אוירה מתאימה וחיובית ודברו על זה! אמרי לבעלך (ממקום אוהב ולא ממקום מבקר) שים לב בעלי היקר אנחנו מקריבים את חיי הזוגיות וחיי המשפחה על קרבן הקריירה / העבודה. אם חלילה נתעלם מהמצב - הוא רק יחמיר, בוא נחשוב איך עושים תפנית ,שנצליח להביא פרנסה מבלי לאבד חלילה את הזוגיות הטובה שהיתה לנו בתחילת נישואינו. אני בטוח שגם בעלך זקוק לשינוי באוירה למרות שרק את היא זו שזועקת. נסו להיוועץ בחברים ומשפחה המבינים בתחום ,על אפשרויות פרנסה קלות יותר . בדקי בעבודה בה את עוסקת איך אמהות נוספות מסתדרות - אם גם הן לא מסתדרות- עלייך לנטוש את מקום העבודה התובעני, אין ברירה. כנ"ל גם לגבי בעלך. אם הוא עצמאי כדאי שייוועץ בגורם מקצועי בתחומו (קיימים יועצים בכל תחום) ייתכן וצריך לערוך שם פעולות הבראה ואת זה רק גורם מקצועי ידע לומר לו (לא הבהרת לנו במה הוא עוסק בדיוק ולכן קשה לנתב אותו בצורה ממוקדת יותר), לעיתים עסק פרטי שלא מביא את התשואה הנדרשת עלול להשפיע קשות על חיי המשפחה וכדאי למצוא במקומו מקור הכנסה שונה. אם תצליחו לקיים כזה דו שיח בצורה מוצלחת , צעדתם צעד גדול קדימה. אם יהיה קושי גם בקיום שיחה כזו לבדכם, יהא צורך לקיימה בהשתתפות גורם מקצועי לתחום המשפחה- ואז כדאי שתפנו למוקד ינר ובעל מקצוע מתאים וקרוב יוכל לסייע לכם. אם תוסיפי מספר פרטים טכניים לגבי העיסוק שלך ושל בעלך אולי נוכל להפנות אתכם ליועץ מקצועי גם בתחום זה. לשירותכם. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

בהמשך לשאלה על חוסר אמון

תודה על התשובות שעניתם... אבל דיברתי איתו שוב, והוא אמר לי (אחרי ששאלתי אותו וביקשתי בפירוש שיגיד את האמת!) שהוא שיקר לי "אולי" בעוד כמה דברים קטנים בודדים, והוא סיפר לי על 2-3 מקרים... אחרי עוד כמה דקות שיחה הבנתי ממנו שהוא משקר כבר כמה שנים, זה לא חדש... והסתבר לי שהוא משקר גם למשפחה שלו, בקיצור- הוא בעצמו מודע לכך שזה משהו רציני אצלו. ראיתי עליו שהוא עדיין מתקשה להגיד את האמת. לאט לאט לאורך השיחה הצלחתי להוציא ממנו עוד ועוד שקרים. הרבה פעמים הוא גם "מעגל פינות" ומשנה את האמת. הוא בעצמו אמר לי! א. אני שבורה לגמרי... אני בהלם שכ"כ הרבה זמן אנחנו יוצאים ומדברים המון ולא שמתי לב! אפילו המשפחה שלו לא שמה לב! (זה מה שהוא אמר לי...) כנראה שהוא ממש טוב בזה. ב. מה אפשר לעשות עכשיו? המצב שלו קשה! הוא בעצמו מבין את זה בפנים בלב ואני רואה שהוא רוצה לעשות עם זה משהו... אני כבר לא יודעת אם אני מכירה אותו. הוא הציג לי הרבה דברים ממש לא כפי שהם! חשבנו ללכת קודם כל לייעוץ/ פסיכולוג, אבל אנחנו לא ממש יודעים למי לפנות... החתונה עוד חודשיים... מה לעשות?

מעידות חוזרות באי אמירת אמת

שלום לך הדס מצד אחד ברור שחתן יעשה מאמץ להרשים את בת זוגו ולפעמים זה יכול להיות על גבול באמת. אם כן אז יש לשים את הדברים בפרופורציה. מצד שני אסור להירדם בשמירה ולזלזל באמירות חוזרות שאינן אמת זו תופעה בעייתית ויש לבחון עם בעל מקצוע ספציפי (פסיכולוג) האם התופעה ברת תיקון. זה יכול לנבוע מפערים בין שאיפות / דימיון למציאות, או מבעיות נפשיות אשיותיות שונות. יש לך חלון הזדמנויות כי הווידוי שלו מאפשר לו לצאת ממעגל השקר בו הוא חי. הדבר הכי חשוב לך כרגע זה שיהיה ברור , לא להזניח!!!אם התופעה לא תטופל ותיעלם עד לחתונה- היא לא תטופל כלל, מה שנקרא- זה הזמן שלך לטפל. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

אלמן שחווה התנכלות ממשפחת אשתו ז"ל

בס"ד לפני מספר שנים נפטרה זוגתי ז"ל לאחר שנים של מחלה קשה, עברנו תקופה קשה מנשוא לפני ואחרי הפטירה, וכעת אני טרוד מאוד בטיפול במשפחתי הגדולה, עם בעיות של נשירה, ילדים עם מצבי רוח קיצוניים ובעיות בריאות קשות. אני כמעט ולא עובד, ועושה מאמצים רבים לשקם את משפחתי. משתדל שכל ילד יקבל כל טיפול שהוא צריך, ומתייעץ בקביעות עם רב, שמלווה אותי. המלאכה רבה מאוד, כדי שלילדים האלה יהיה עתיד נורמלי - וזו מטרתי. הבעייה היא, שנוצר מתח משפחתי רב בגלל משבר אמון ואפילו שנאה, ביני לבין אחותיה של הנפטרת. הן נשים בעלות אישיות חזקה ועצמאית וביטחון עצמי רב, נשואות עם משפחות, והן החרימו את אשתי ואת ניסיוני לשקם את עצמי ומשפחתי על ידי הקמת הבית מחדש, ורודפות אותי בכל מיני דרכים. הן טוענות ברגש "שהדם של אחותינו רותח בקבר" ולכן לא טוב שהתחתנתי. הן אינן מוכנות ליצור שום קשר עם זוגתי למרות שמעולם לא עשתה להן שום דבר. לדודות הנ"ל יש השפעה רגשית גדולה על ילדי, וגם הם בעקבות הדודות דוחים את הנישואים, שהיו אמורים ליצור מהלך נורמלי ובריא יותר בביתי. נכנס לראשם רעיון שאלמן שנושא אשה שנייה "זו בגידה באמא", ו"לעולם לא נקבל אותה, לא רוצים שום קשר עימה" - כך אמרו. כתבתי להן מכתב ארוך והסברתי הכל היטב, וביקשתי לשנות כיוון לטובה, אך זה לא עזר. גם הרב שלי נפגש עימן 3 שעות ללא הועיל, ופניתי לרבנים אחרים שיעזרו, אך אחרי שדיברו עם הדודות הם "הרימו ידיים". ולא שייך לדבר עם הבעלים שלהן כי הם לא רוצים או לא יכולים להתערב. כיון שאיני רואה שביכולתי לשנות את התמונה הזו, הייתי פשוט מתעלם וממשיך הלאה, אבל הבעייה היא שהדודות הנ"ל מזה זמן רב ממרידות את ילדי נגדי ונותנות להם גיבוי לא לשמוע לי גם כשאני מכוון אותם חינוכית. למשל, הן מחלקות להם סכומי כסף לא קטנים למרות שביקשתי מהן לחדול מכך כי הילדים קונים בזה דברים מסוכנים וסיגריות. הדבר מדרדר את החינוך בבית, ואת הקשר ביני לילדים, שהוא הכרחי לעתיד הילדים הללו. כי ילד שאיבד את אימו, לפחות את אביו צריך שיהיה לו. חלק מילדי הבוגרים למדו לערער מול הילדים הקטנים על סמכותו ההורית של האב, דבר שבמצב הבלתי-יציב אצלנו הוא עוד יותר מסוכן לעתידם. וחלק מהם נמצא במשבר אמון ובנתק רגשי עימי. הדבר יוצר מתח משפחתי רב והוא בעצם טרגדיה נוספת לילדי שלוקים בכפליים - גם התייתמו מאימם, וגם נגרם להם מתח נפשי רב בגלל היחס של דודותיהן. לפני זמן קצר נשאתי אשה בזיווג שני, לה יש כמה ילדים, ונראה שאנו מצליחים לבנות מע' יחסים טובה, אך בגלל הבעיות שהוזכרו עם הילדים החלטנו לא לגור בינתיים באותו בית ו- ילדי מתנגדים לה ולילדיה - ואנו סובלים מאוד מהמתח הקיים. מה עושים?

איך משיבים את הילדים לחיק אביהם

שלום אברהם אני חש ומשתתף בטרגדיה הכפולה שלך ושל ילדיך. אני בהחלט מסכים עם עמיתי המשיב הממליץ להיעזר באיש חנוך ולהשיב את מושכות ההנהגה אליך. איך עושים את זה? מעניין אותי איך היה הקשר שלך עם ילדיך לפני מחלת אשתך המנוחה? ואיך היה היחס ביניכם בתקופת מחלתה ? לעניות דעתי עליך למצוא בעל מקצוע שהילדים יתנו בו אימון, הוא יערוך אולי שיחה מקדימה עם חלק מהבוגרים "המורדים" ולאחר מכן שיחה עם כולם עם או בלי האבא ואשתו החדשה (יוחלט לפי עניין). אני בטוח שיש פה איזשהו איתות מחאה אבל אני גם בטוח שלא נוח להם עם המצב הקיים. הם זקוקים לאבא וצריך להוציא מהם מה מעיק עליהם. כדאי שתמצא מהר ככל האפשר בעל מקצוע שיתחיל בתהליך, לאחר שהבעיות יצופו ויטופלו, אין חשש שהשפעות חיצוניות יוכלו להמריד את הילדים שוב. אחולי ברכה והצלחה אשמח לעמוד לעזר. וינברגר גבריאל 0523317444

לא מצליח להתחתן והדבר גורם לי לאחרונה לעצב נורא עקב הקושי שלי להקים בית . אני יוצא לדייטים וכלום .

שלום ! אני בן 32 ויש לי בעיה . אני לא מצליח ליצור קשרים עם נשים . (הייתי לאחרונה בטיפול במשך 4 חודשים והגענו למסקנה שהכל קשור לכך שהדימוי העצמי שלי הוא נמוך ושאין לי ביטחון עצמי כלל. אני מאוד רוצה להתחתן ולהקים בית (רוב חבריי עם ילדים ).לאחרונה הייתי בטיפול שלדעתי לא הועיל לי בכלום. ישבנו ביחד וסיפרתי על קשיים מהעבר אבל שום דבר לא זז. החלום שלי הוא להגיע למצב שבו אוכל ליצור קשרים עם נשים ואוכל לבחור בעצמי את מי שאני רוצה לחיות איתה (בלי בלינד דייטים מתסכלים) הבעיה שאני ביישן . עד שאני רואה מישהי בסביבה שלי אין לי אומץ לגשת ולנסות לדבר איתה . הקטע שאני סובל מאוד לאחרונה מבדידות . לאחרונה עברתי לסביבה חדשה כדי לנסות להכיר אנשים חדשים .אני גר לבד ומשעמם לי ואף עצוב לי לחזור בלילה לבית ריק (גרתי שנים עם שותפים והחלטתי שהשותפה הבאה שלי תהיה רק אישתי ) מאוד קשה לי ואני מרגיש חוסר עניין בחיים (לא בא לי ללמוד, אני מעביר את הזמן שלי ושואל מה עכשיו? למה ? מתי? ) אני מאוד אוהב ילדים ומשפחה אבל לא מצליח למצוא את האחת . הסיבות שאני לא מוצא אותה היא שאם אני כבר רואה מישהי שמוצאת חן בעיני אין לי אומץ להגיד לה משהו ולנסות להתחיל איתה . אני מרגיש מועקה ומאוד רוצה להתחיל במקום החדש להיות יותר שמח , ללמוד , להיות עם חברים ( אין לי חברים בכלל ) . אני לא יודע מה לעשות אני לא מוצא טעם בכלום בחיים הכל אצלי סתמי .לאחרונה אני בחרדות על קרובי המשפחה שלי שגרים בדרום עם הגראדים ואני פוחד שלא יקרה להם חס ושלום משהו רע . אני מאוד רוצה לטפל בעצמי אבל יש לי כמה בעיות שאני לא מוצא מטפלים מעולים וזולים (הייתי אצל מטפלים שסתם עשקו אותי והשיחות לא הובילו לשום מקום ונמשכו ונמשכו -לא היה אכפת להם הם את הכסף שלהם מקבלים בכל מקרה ) אני אובד עצות . נמאס לי אני כבר מרגיש שכולם סביבי נשואים עם משפחות וילדים ואני עם בדידות עצומה . כאב ובזמן האחרון חרדות על המשפחה שלי .אני קם בבוקר ואומר לעצמי נו מה עוד יום משעמם ומדכא . לרוב אני אופטימי אבל כל הכשלונות שלי בבדייטים שעברתי מביאים אותי להרגיש רע מאוד וחוסר אונים. אני מחפש מטפל/ת מעולה עם המלצות והכי חשוב זול/ה כבר ביזבזתי המון כסף לחינם בלי שום תוצאה כדי שיוכלו להחזיר לי את שמחת החיים שהיתה לי בעבר ואת המשעות לחיים ( אני מרגיש כל יום כמו רובוט בודד שקם עובד לומד בלי תכלית ומטרה אשמח להמלצות רק טובות . להארות ,הערות ,שאלות . תודה רמי

רמי, אתה גדול!!!!!!!!

שלום לך רמי יקר! ריגשת אותי מאד. בודדים הגברים המסוגלים לתאר רגשות ותחושות בצורה כה חדה וברורה כמוך. ברור לי כי כעת אתה נמצא בנקודת המפנה בחייך. אם הצלחת לתאר לנו בצורה כה מפורטת מה אתה חש אני בטוח שקודם כל זה עשה לך טוב בלב ובנשמה. ושנית בשעה שאתה יודע לזהות ולהגדיר בצורה כה מדוייקת וממוקדת את הבעיה, אין לי ספק כי הדרך ליציאה מהסבך קרובה מאד. לא הייתי רוצה למדוד את ההצלחה או את הנסיונות להצלחה שהיו עד היום לא בכסף ולא במספר טיפולים, אין מה לעשות זה חלק מהעניין. ייתכן ולא נמצאה הכימיה הראויה מול המטפל, או שהתמחותו לא היתה בדיוק בצרכים שלך. הייתי מציע שתמצא מטפל שהוא גם פסיכוטרפיסט בין מאגר מטפלי ינ"ר, מישהו שקרוב אליך גיאוגראפית, ותספר לנו בקרוב בשורות טובת. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

בעיות בנישואין

שלום רב, אנו נשואים 5 שנים + 2 ילדים מקסימים. יש לנו בעיות רבות בחיי הנישואין - למעשה ניתן לומר כי אנו לא מסכימים על דבר. לא מזמן לקחתי את הילדים ועזבתי את הבית - חזרתי כעבור שבוע לאחר שהוריי דיברו עם בעלי. התחתנו עם אהבה רבה - שכמובן נעלמה לחלוטין. יש לציין כי יש לנו הרבה ויכוחים על דת - הוא מגדיר את עצמו חרדי (כשנוח לו) ואני בזרם הדתי לאומי. בעלי מקשה עליי מאוד בנוכחותו בבית - כלומר, תמיד מציק ומחפש לריב ומחפש איך להיות ברוגז ואיך לעשות אותי אומללה - מהסיבה הזאת קשה לי מאוד לגדל את הילדים כשהוא נמצא בבית. כשהוא לא בבית יש המון הרמוניה, אהבה וכיף גדול. ברגע שהוא נכנס מתחילות הצרות. גם מבחינת רמת השיחה אני צריכה ממש לרדת לרמה של ילד קטן כשאני מדברת איתו. אני מנסה כבר הרבה זמן להביא אותו לייעוץ - ועכשיו כשנקטתי את האקט החריף של עזיבת הבית - הוא מתחיל להסכים, אך עדיין כנראה קשה לו עם עניין העלות הכספית. קשה לי להאמין שזוג כ"כ מורכב כמונו יצליח אי פעם להגיע לחיים טובים, המשברים שלנו מאוד גדולים ומאמללים, האם באמת ניתן לשנות אותנו מהיסוד בעזרת טיפול זוגי? אני יודעת שצריך המון כוחות לטיפול זוגי שאני כבר לא חושבת שיש לי - מה גם שאני איבדתי את האהבה לחלוטין(שלא לומר שהפכה לשנאה). האם בכלל שווה להתחיל עם כל התהליך?

אמנם כעת זה נראה לך קשה- אבל בטיפול נכון- פתיר!

שלום לך שירה למרות שאני קורא את הקושי הרגשי בתוכן פנייתך לפורום , אתחיל דווקא ואתייחס לסוף דברייך. חשוב שתדעי כי כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן. אם את במקום של "רוצה לתקן" ובעלך במקום של "משתף פעולה"- אתם במקום טוב! ונתחיל: תרגישי בנח , אתם לא הזוג הראשון שתיאומי הציפיות שלכם לא מתואמת לחלוטין בנושאי הרמה והצביון הדתי בבית. אגב, מעניין האם זה כך אצלכם מאז ומתמיד? או שהיתה התחזקות או החלשות שהפרו את האיזון? חשוב גם לשמוע את עמדת בעלך בעניין, יהיה קל יותר לבנות נוסחה רחבה ומתאימה יותר מהנוסחה הקיימת. את מספרת שהורים היו מעורבים בטיפול הזוגי ביניכם, לא אתן לך ציון על הרעיון אבל גם יקשה עלי להחמיא לו. למרות שהורים חפצים בשלום בית של ילדיהם ולמרות שמאד ירצו להיות אוביקטיביים הם הכתובת האחרונה שמותר לערבם . התערבות ומודעות הורים עשויה להקשות על המשך הטיפול , ורצוי בהמשך להמנע מלעדכן אותם בכלל. רצוי לשדר , כי הנושאים מטופלים - ו"עסקים כרגיל". את מציינת את הקושי שלך בשעה שבעלך בבית, ומצד שני את תחושת הרווחה בהעדרו- האם זה נובע מביקורת יתר בנוכחות בני המשפחה ? - דבר הפוגע במעמדך ודימוייך בעיניהם, או מסיבות אחרות? אין ספק שהתחושות שציינת עלולים להפוך את תחושות החיבה מהעבר לתחושות של צינון ואפילו לתחושות עוינות. אבל בטיפול נכון הדברים יכולים לבא על תיקונם. חשוב שתדעי כי ניתן לצאת מהתרחיש בו אתם נמצאים אם תגיעו לטיפול - ומהר. לגבי העלויות, לא מקובל לנהל מו"מ בפורום, מיצאו מטפל ושוחחו איתו, אני משוכנע שתסתדרו. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

חוסר התחשבות

אני מבינה מאד את הצורך של בעלי בלהגיד את המילה האחרונה. ולהיות המחליט בבית. אך לעיתים קרובות אני מרגישה שההחלטה הסופית שלו, לא מתחשבת בדעתי / רגשותי וברצוני. אינני חושבת שזה בא מתוך כוונה רעה חלילה, אך אינני מצליחה להסביר לו את הצורך שלי בהתחשבות, בתוך ההחלטה שלו. האם למישהו יש רעיון איך להסביר זאת? תודה רבה!

התחשבות בדעתך

שלום ליאורה אכן תחושה די בעייתית. אף אחד לא היה רוצה שלא יתחשבו בו בפרט אם מדובר באדם הקרוב והאהוב ביותר- בן/ת הזוג. החסרת לנו מספר פרטים בשאלתך, כמה זמן אתם נשואים? ילדים? האם מאז ומתמיד חשת בתופעה ? גם לפני הנישואין? או שמא זה בא בהדרגה או בעקבות איזשהו "מקרה מחולל". האם יש גם זמנים אחרים? בהם כן ישנה התחשבות?- אם כן אז לא מדובר בתכונה אורגנית אלא ישנם גם יכולות אחרות וצריך ללמוד איך לפתח ולהעצים אותם. שוחחת על זה עם בעלך? ייתכן שבשיחה נינוחה תצליחו לשפר מצב. דברי עם בעלך באווירה נינוחה בשעת רצון וספרי לו על תחושותייך לא ממקום בקורתי חלילה , אלא דווקא ממקום משתף בן זוג על צרכים רגשיים. נסי , וספרי לנו בשורות טובות. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

רב להתיעץ בנושא משפחה

שלום וברכה אני ובעלי נשואים 8 שנים לבעלי יש המון תסכולים ותלונות כלפי הוא טוען שאני לא מעריכה אותו מספיק ולא מפרגנת לומרות כל העזרה שנותן. שאלתי אותו מספר פעמים למה הוא מתכוון להערכה הוא עונה לי "אני רוצה שקט". אישית אני חושבת שהוא מקבל שקט אבל הוא טוען זה לא מספיק. יכול להיות שהוא צודק אבל בצד שני אני אומרת לו שרק בגלל שעשית משהוא זה לא אומר שאתה חיייב לצפות לפרס. אנחנו לא עושים דברים בעולם זה בשביל פרס... ואז הוא מתעצבן ואומר לי שאני לא מעריכה אותו. אני הגעתי למצב שאני במקום להיות אישה אני נהפכתי להיות יועצת אישי. אבל כל מה שאני אומרת הוא א. לא מקבל ב. טוען שכל מה שאני אומרת זה לטובתי ואני מניפולטיבית ונצלנית. ה ויכוח הזה מתמשך כבר שנים אפשר להגיד מאז שהתחתנו. דנינו על הנושא עד נפש וכמה פעמים החלטנו ללכת ליעוץ אבל גם זה נפל על הכתפיים שלי ובגלל המצב הכלכלית שלנו לא יכלתי להרשאות לעצמי למצוא יעוץ פרטי אז זה רק,השאיר לי אם האפשרות למצוא משהוא בהתנדבות דבר שדורש המון!!! זמן עד שבאמת אם הרבה חיפוסים מצאתי את הארגון שלכם וזה לא היה קל כי גם עבדתי עד השנה אחרונה. אני כבר שנה לא עובדת אבל גם ילדתי לפני חצי שנה וזמן רב אין לי,אר לומרות שבעלי יגיד אחר כי הוא חושב אני "בבית" כל היום אז מה יש לך כבר לעשות? וכשאני מנסה להסביר צוחק חושב שאני מנסה למצוא לעצמי תעסוקות. אני כבר מזמן התייאשתי!! להסביר ובעצם לתת "דין וחשבון באופן קבוע כי הבן אדם לא מצליח להבין חושב שכל משאני אומרת הם תירוצים. ובכל פעם הנושא הזה עולה בעלי מגיב או בעצבים ובכעס שבדרך כלל נגמר בהתפרציות ורבלעות של עצבים או שהוא מאיים שלא ידבר איתי יומיים שלשה ואם ממש התעצבן גם אומר שבועיים. שבד"כ זה לא יצאה לפועל בגלל נסיבות טכניות שזה חגים ואז כבר משתנה הסיטואציות ופאתום הכל בסדר לאיזה שבועיים ואז חוזר הוויכוחיח. או שאם קרה שהמשיך התחלתי "לאיים" שנלך לרבנות ונסכם הכל שם מכיוון שהוא לא מסוגל לסכם איתי דברים לבד ובסוף יוצא שמפייסים עד הפעם הבא או שמחליטים ללכת ליעוץ. שבאמת, פעם אחד יצא לנו לפני חודשיים ובעלי לא ככ אהב את מה שאמר היועץ ולומרות זה הוא הסכים ללכת לעוד פגישה, אבל נעלצנו לבטל בשל שמחות והפעם הבא כבר שוב רבנו וכדי להחזיר לי הבריז כי הוא טוען שעושה לי טובה שבכלל הולך. ועד עכשו לא יצא לנו ללכת ובינתיים הימים עוברים ואנחנו עסוקים בדיונים ומריבות שלא מגיעים להפשרה וכל הצעה שאני מציעה איך שהוט מציתה את האש ואחרי זה או שאני מוצאת את עצמי מתנצלת על זה שבכלל שאלתי ולמחרת קובעת עובדה שזה עוד יותר מרתיח אותו כי אז הוא מאשים אותי שזה "פרינסיף ואני שוב מוצאת את עצמי "מצדיקה" את עצמי אבל הוא גם ככה לא מעוניין לשמוע. ואני פשוט מוטשת נפשית מאבק הפנימי. כל ערב לשאול את עצמאי האם להציע הצעה או לקבוע עובדה שאני ידעת שלא משנה מה אני עושה הפסדתי. אני פשוט חייבת מישהוא שיכול לדבר איתנו, אבל תחליס, כי בעלי לא סובל "בלבולי פסיכולוגיה". הוא רוצה תשובות מעשיות וגם אני יש בינינו חילוקי דעות בענייני השקפה וחינוך ולכן רצוי אם נוכל לדבר אם רב. אני לא מכיLolרה רב כלשהיא שאפשר פשוט להתיעץ ולהדריך ואני מאוד רוצה לדבר עם רב לראות איך ממשיכים. אנחנו שנינו לא רוצים להגיע לפרידה כי זה רק יסבך עוד יותר את המצב והוא מוכן לשמוע מה יש לאנשים אחרים להגיב אבל כל יום שעובר המצב ניהיה גרוע יותר ואני מתיישת לאט לאט. תודה רבה מראש וסליחה על אורך!! תודה רבה.

לא לתת ליאוש להשתלט - אפשר לתקן

שלום לך פונה יקרה לפורום! אני קורא בין שורותייך גם את מצוקתך הרגשית בשל חוסר היכולת שלכם לנהל תקשורת תקינה. לא הייתי רוצה להתמקד בדוגמאות הספציפיות שנקבת, לא שם הבעיה, וממילא לא שם גם הפתרון לבעייתכם. אני שומע בטון הדברים שכתבת נימה קשה של יאוש וכאן אני מבקש לקטוע תחושה זו, כי אתם נמצאים בדיוק בנקודה הקלאסית שזוג עם בעיית תקשורת צריך להיות לפני טיפול. אחרי טיפול זוגי בשיתוף פעולה שלכם, אתם תהיו בע"ה במקום אחר ותוכלו לנהל את הקשר ביניכם בצורה שונה ממה שקיימתם עד היום. גם חוסר היכולת שלכם לחוש ולהכיל את רגשות וצרכי בן/ת הזוג יוכל (וחייב) להשתפר. לגבי היכולות הכלכליות שלכם- אני בהחלט מסכים עם עמידי המשיב, הרב ברונר אורי כי טיפול טוב (לו אתם זקוקים כעת) אמור לעלות גם כסף. מצד שני אענה לך כפי שעניתי לפונים אחרים בפורום- כי איננו נוהגים לנהל מו"מ בפורום- אולם אני מניח כי תוכלו להגיע להסדר ראוי עם כל המומחים המשיבים. אשמח לסייע גם אני. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

בהמשך לפנייתי הקודם

שלום תודה רבה על התשובות שלכם. בהמשך לפנייה הקודמת שלי לגבי יעוץ. אני חושבת שלא נגעתי בנקודה שבעיני העיקר. הסיבה שפניתי עליכם זה בגלל שאני רוצה המלצות האם אני פועלת בחכמה, או יכול להיות שאני באמת גורמת נזק. בעלי יגיד שאני מזיקה. הייתי אבל רוצה לשמוע מאיש מקצועי ומשיש נסיון (דבר שמאוד מרגיז את בעלי כי הוא אומר לי לאנשים אחרים את שומעת אבל בעלך לא! אני עונה לו שאני אוהבת לשמוע דעות נוספות כמו בכל עניין וע"פ זה ומה שנראה הכי הגיוני למצב.) אבל זה בכל זאת מפריע. הנושא שאני בקונפליקט עם בעלי זה שאנחנו לא מצליחים להגיע להפשרות זה ויכוח שלא נגמר. לדוגמא הוא רוצה שאביא כסף מההורים שלי כי אין לנו בסוף החודש להתחיל את החודש ואני לא עובדת. אני כבר ביקשתי ממנו מלא פעמים שאני גם אדעג לעניני הכספית שלנו אבל אתה גם תדאג לעניני רוחנית שלנו כמו תפילה פעם אחת בשבוע, יותר קדושה מצד שלך במקום שהכל יהיה חומרי וכל פעם פשוט דוחה אותי. בצד אחד אני לא יכלה להתעלם מהמצב בצד שני אם אני "אכפל" תמיד יחשוב שהישעות באות ממני ולא מהקדוש ברוך הוא. יכול להיות שאני בעצם מזיקה את עצמאי כדי שהוא יתחזק. חשוב לציין מדובר בבחור שהיה פעם בחור ישיבה לפני שהכרנו. אם תוכלו לשתף אותי בדעות שלכם האם זה עלול לגרום יותר נזק או שאפשר משהוא אחר אני בטוחה שאפשר רק השאלה מה? תודה וכל טוב.

החלטה נכונה

שלום לפונה לפורום מצטער לא הצלחתי לקשר את פנייתך הנוכחית לקודמת , אבל לעצם העניין: נכון זה יכול מאד לקומם בן/ זוג כאשר דבריו כשרים רק אם גורם חיצוני מאשר אותם. חייבים לעדן בעיניו את ההתייעצות בחוות הדעת. אני חייב לציין כי לעיתים מגיעים זוגות לטיפול והם משוכנעים כי הם באים לשופט שהולך לתת להם ניקוד מי הצודק ומי היותר צודק. והצודק יותר הוא המנצח. אנחנו לא במקום ההוא, תפקידנו לא להיות השופטים או המצדיקים וגם לא המטיפים. עלינו לזהות את הבעיה ולמכור לזוג כלים מתאימים לטיפול. אחרי 2-3 תרגולים מוצלחים אנחנו מחוץ לתמונה. ולכן עליכם להגיע לטיפול לא על מנת לאשר את הדרך המוצדקת של מי מכם אלא על מנת לתת לכם את הכלים איתם תתמודדו בבית וללא המטפל. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

חשש מהתאהבות

בטח לפי הכותרת אתם חושבים שאני לא בסדר מי לא רוצה להתאהב? אבל הפחד שלי שזה מגיע ממקום לא אמיתי שזה תהיה התאהבות ולא אהבה. אני בקשר עם בחור-יצאנו 4 פעמים (בשבועיים) כל פגישה שלנו ממש לא שגרתית (כמו כל הפגישות שתמיד מציעים לעשות שנתקעים עם הרגש) בפגישות נעים לי איתו, אני מרגישה שאני יכולה להרשות לעצמי להפתח יותר מהר מקשרים קודמים אבל העניין שאני לא ממש מצליחה להכירו כמו שצריך אני מפחדת שהרגש ישלוט הרבה יותר מהשכל ואז למקרה שזה לא יתאים הכאב יהיה חזק יותר. מה לעשות? תודה רבה ובשורות טובות

אם החשש הוא תחת השגחה ובקרה- רמת החשש יורדת

שלום לך פונה לפורום ראשית, תרגישי בנוח החשש שלך מגיע ממקום בריא ונורמאטיבי. זה בסדר מצד אחד שאת חשה פתיחות ברמה שונה ממה שחשת בעבר, ובמקביל צריך לתת לשכל לעבוד, ואת פועלת נכון. המשיכי במפגשים ובדקי את הפרמטרים החיוניים לשותפות העתידית. יושר, רמת קשר עם הוריו וחבריו, איך הוא מדבר עליהם ואליהם, השקפת עולם ונימוסים, כיבוד הזולת, כיבוד האחר, איך הוא רואה שותפות עתידית, וכ"ד. פרמטרים אלו ואחרים תוכלו לבחון רק מתוך מפגשים, ואני מברך אותך שהרגש לא יתגבר על השכל. איחולי ברכה והצלחה, ספרו לנו בשורות טובות בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

השקפות שונות

שלום וברכה, " בעלי מגדיר את עצמו כאדם מאמין אך מתנגד בכל תוקף "לאווירה" יהודית. בעיקר בשבתות אבל גם בימי חול. חגים זה לא נושא.(עדיין מכיוון שאנחנו אצל ההורים עדיין ושנינו מבתים חרדים.כך שזה רק קורה שאנחנו הבבית. אני מבקשת שישיר עם הילדים שירי שבת (אני משתדלת אני לשיר איתם). ושיגיד דברי תורה בשולחן לא להתנהל שיחות שאינו מטעימה לאווירה שבתית.אך שאני מציעה לו תמיד מתנגד ואפילו נרתח.בעבר, היינו מגיעים בסוף לויכוחים על איך שאני מנהלת את הבית. טוען שאני לא עושה כלום ומתעצבן ולא מדבר איתי. הוא כבר לא מגיב בתגובות כאלה אך כל שבת אני מוצאת את עצמי בקונפליקט פנימי. בצד אחד אני לא רוצה להציע אפילו להציע לו כי אני פוחדת מה תהיה תגובתו. בצד שני אני מרגישה שהתנהלות שלו הורס מה שאני מנסה לשדר. אך אינני יכלה להתלונן יש לי בעל בד"כ רגיש, אכפתי, רומנתי לפעמים. אך שאנחנו מתחילים דיון על השקפת עולם הויכוח אף פעם לא נגמר כי בסוף לא מגיעים למסכנות או שנאלצים לסיים את השיחה בגלל ילדים, טלפון וממשיכים בשגרה עד הפעם אנחנו כרגא עוברים תקופה קשה בפרנסה. אנחנו מתנהלים דיונים כל יום איך לפתור את הביעה הזאת. אך אי אפשר להתנהל איתו דו-שיח על הנושא כי הוא עסוק בלהאשים אותי בכל הצרות. כל המצב שלנו אשמתי בעיניו. אני מאוד משתדלת לשמור על קור רוח ולא לרדת לרמה שלו לא להיסחף למכלודת, אך בזמני לחץ, בוקר בעיקר אני מתפוצצת. וזה מאוד חבל לי כי זה דווקא שהילדים נוכחים ואז הם חסופים להכל. לפעמים הוא מתנפח עד כדי שקורא לי שמות מזלזל בי,לועג,יורד על המשפחה שלי...וליד הילדים אחכ הוא מתנצל. אך אני חוששת שהוא באמת מאמין את משהוא חושב כי בשעת הכעס הוא שוב חוזר על אותו מילים. אני משתדלת לא לקחת מידי ללב ולהתעלם מהמילים אבל זה מתיש אותי נפשית או שאם זה נמשך כמה ימים אני מתפוצצת ומוצאת את עצמאי נלכדת בכדור שמגלגל ושום דבר לא נפתר רק הטענות כלפי אחד השני. אחכ הוא מתעצבן קורה לי עוד שמות אומר לי שאני כפויה טובה ולא מעריכה. ושאני אחפס מישהוא שיסבול אותי ומגיעים בסוף לאיומים להתגרש ואז עובר כמה ימים שהוא מתעלם ממני לא מתיחס לא מתקשרים אך הוא "עוזר" בבית. מסדר מה שלא הספקתי לעשות או שלא עשיתי כי אני פשוט מיואשת ואומרת לעצמי "בשביל מה להתאמץ אם גם ככה אין אף אחד שמעריך את המאמצים אחכ אני מנחמת את עצמי ואומרת שאני לא עושה את דברים למענו אלא לי ולילדים. ואז אני מתחילה לעבוד. אך אני מרגישה כאלו גרושה שעושה את כל מטלות הבית לבד לומרות שזה לא נכון כי בעלי בעצם עוזר אבל באווירה של מתח ונתק. אז אני מתחילה דיאולוג עם עצמי. שבשביל מה אני נשארת עם האדם הזה הוא לא מעריך אותי סגור עם עצמו לא מצליח לפרנס כמו שצריך אז מבחינת כלכלה אין לי על מי לסמוך כל היום לוחץ עלי לבקש מהוריי כסף שזה סיפור אחר. ואז קורה שפתאום מגיע רואה מה שעשיתי אומר תודה ומתנהג כאלו כלום לא קרה. אם אני מנסה להעלות את הנושא אומר לי הכל תלוי בך אם את תהיי בסדר גם אני. ''אישה בונה אישה הורסת''. אני מנסה להסביר לו ברוגע שלא תמיד אני מצליחה לעשות את רצונך ואז הוא אומר אם תתאמצי תראי שאת מסוגלת אני לא מבקש הרבה... מינימום. אבל בכ''ז יש לנו המון חילוקי דעות בנוגע לתפקידי הבית של הבית היהודית אני בעצם בא מכיוון של הרוחניות שכל מה שאנו עושים זה כדי להעביד את הקבה. והוא מהמקום שהבית צריך להיות מסודר. אפילו בעיניני פרנסה אני אומרת לו במקום להשקיע את כל האנרגיות להאשים אותי ולחכות לישועות ממני אולי תתחיל להתפלל כל בוקר ותבקש מאבא שלך עזרה. ואיך הוא מתנפח כשאני אומרת לו אומר לי שצריך השתדלות לא רק להתפלל. ואני אומרת לו שכל השנה רק השתדלתי כמיטב יכולתי אך משום מה אני תמיד מגיע למחסום. מהשהוא חוסם את נסיונות שלי ואז הוא אומר לי שאת רואה את מתפללת ולא קורה כלום. ואז אני מוצאת את עצמי הופכת לרב. ואני אומרת לו במקום לשאול אותי על אמונה והשקפות לך ללמוד אבל הוא לא עושה שום מאמץ לברר. ובמקום משקיע את כל האנרגיות להתאמת איתי. במקביל הלכנו פעם אחד ליעוץ זוגי למתמחה מארגון י.נ.ר לפני חודשיים אך פתאום הכל היה בסדר ובעלי לא רצה ''להתעסק בעבר''. אך שוב התחילו הדיונים הטענות והתלונות. כרגע אנחנו לאחר ויכוח שהתפוצץ בו אמרתי שאם אתה לא מסוגל להתנהל דיון נורמלי בלי אשמות ובלי תגובות ילדותיות אז אנחנו לא נוכל להתקדם לשום מקום אנחנו צריכים להגיע להפשרה ומסכנות קונקרטיות. ואני לא יכלה לעשות את זה אתך לבד אז נצטרך לצרף צד שלישי. אני פונה עליכם לשאול מה אתם חושבים שיהיה הכי יעיל לאחר שקראתם את הקונפליקט. האם צריך גישור,יעוץ,רב? ובנוסף, יש לי שאלה הלכתית אם זוג החליטו בזמן ויכוח להיפרד אך זה לא יצא לפועל עקב פרוצודורות שיגרתיות בזמן שהם ביחד האישה מחויבת ללכת למקווה? יש עוד המון שלא נגעתי אך אני עייפה ולא רוצה לגזול ממך יותר זמן. אני בתקווה שלמה שתוכלו לייעץ לי. בתודה מראש!!

אני מבקשת, והוא מתעצבן...

שלום לך שרית המכתב שלך מאד טעון ומאד מרגש. אמנם חסרים מעט פרטים כמו מספר שנות נישואין, מרווח בין ילדים, עיסוק, אבל נתייחס לדברייך מתוך מה שכן ציינת. נכון, זו תחושה לא כל כך טובה כאשר יש פער אמוני דתי מעשי היוצר ציפיות לסגירת הפערים בין בני זוג- אבל זה ניתן לפתרון. זה גם מאד לא נעים לקבל ביקורת אישית מהסוג שציינת ועוד לעיני (ולאזני) הילדים. מצד שני את חייבת להיות ערה לרגישות הקיימת אצל גברים, אף בעל לא היה רוצה שאשתו תהיה ה"רבי" שלו, או ה "משגיח הרוחני" שלו ובוודאי לא ה"מטיף" שלו. אם יש לבעלך רב או סמכות תורנית שהוא נועץ בו ומקבל מרותו, ניתן לגייס אותו , אבל זה ייעשה בתוך המסגרת הטיפולית, אם אין לו רב, ניתן להוביל אותו לתובנות שיהיו מוסכמות גם עלייך אבל גם זה אסור שיבוא ממך אלא מגורם חיצוני/מקצועי/תורני. מה קורה לבעל שחש מאויים ע"י אשתו המנסה להוביל אותו בדרך הישר והטוב, והמטיפה לו (גם על דברים נכונים)? הבעל שלא רוצה להרגיש את עצמו כתלמיד המושפל על ספסל הלימודים עלול לפתוח במגננה מהסוג שאת רואה כביקורת. מה עושים? או בעצם ראשית מה לא עושים? לא מגביהים את הלהבות! לא מעצימים את השונה והשנוי במחלוקת, ולא ממשיכים בביקורת ההדדית (הראשון שחדל מוכרז כמנצח). לא מכריזים על עיצומים אינטימיים (מקווה שעניתי על שאלת הטבילה). ומה כן עושים? דברי עם בעלך באווירת הפסקת אש, כלומר הכריזי באזניו "עשיתי עם עצמי מחשבה מחודשת ואני חושבת שעלינו לשוב לשולחן הטיפולים- הזוגיות שלנו חשובה לנו" אגב , במפגש טיפולי ראשון אנו משרים בד"כ אוירה מתקנת (זה עוד לא טיפול) ולא פעם זוג חושב שהוא מבין את ה"פרנציפ" ויותר לא מגיע להמשך טיפול. אח"כ מספר בחבר'ה "היינו בטיפולים (עוד בלשון רבים) ולא יצא מזה כלום. אז אל תתייאשי מהטיפול שעוד לא היה וקחי את עצמכם בידיים. אשמח להיות לכם לעזר. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

אייפון

שלום רב , אני נשואה די טריה , לפני הנישואין הסכמנו בעלי ואני כי לא תהיה לנו טלויזיה בבית אלא רק מחשב. לבעלי יש אייפון - ואפשר לומר שהוא די דבוק אליו , הוא הולך לישון איתו בלילה וקם איתו בבוקר ובמשך היום , בעיקר הוא רואה חדשות או שומע חדשות או מגיב לחדשות . עד לפני חודש וחצי הייתי נאבקת המון על תשומת הלב עבורי - אבל האמת היא שנתפסתי לייאוש מהנושא , וכך אני די מזניחה את התקשורת ביננו , ואם אני רואה אותו עם האייפון אני פשוט לא מנסה לדבר וגם קצת מתרחקת כדי שזה לא יכעיס אותי , האמת שכשאני עושה את זה אנחנו מתווכחים פחות מה שכן - זה לא ממש מקרב ביננו. השאלה שלי זה איך אתם ממליצים לנהוג בנוגע להתמכרות כזאת?? שוחחתי איתו על העניין בצורה רגועה כמה פעמים - שנחליף את המכשיר בחברה למכשיר פשוט אך הוא לא ממש מוכן לשמוע. אני גם לא ממש מצליחה להבין במה האייפון ככ שונה מטלויזיה - חוץ מזה שהוא זמין תמיד ואפשר לראות הכל. תודה מראש .

מי יותר חשוב, האייפון או אני?

שלום לך שרית אני באמת מבין לליבך, תחושה באמת קשה, כנשואה טריה להכנס לתחרות תשומת לב מול אייפון. האייפון בנוי מראש בצורה כזו שהמשתמש "יתמכר אליו" וממילא אם היו לכם החלטות לפני הנישואין אילו מכשירים להשאיר מחוץ לבית, הרי שהאייפון היה אמור להיות המוביל. בסיטואיציה הקיימת אל לך לנסות לצאת בהצהרות או בהתניות מול בעלך, את חייבת למצא דווקא את הפירצה לליבו. מעניין אותי אם יש לו רב, מורה הוראה או סמכות כלשהי שהוא סר למרותו או לפחות שומע את דבריו בכבוד. אם כן רצוי לרתום אותו (רצוי בעזרת איש מקצוע) והוא יוכל אולי להוביל את בעלך ל"נוסחת שימוש" באייפון שתמזער את הפגיעה בזוגיות. ויותיר לכם מעט יותר זמן איכות. לאחר שתעברי את שלב הורדת פרופיל השימוש באייפון, פני אלינו שנית ונראה איך ממלאים נכון את הזמן איכות ואיך מחזקים בחזרה את הקשר הרגשי מול בעלך בשעה שהוא גם שומע אותך. אשמח להיות לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

אייפון

שלום רב , אני נשואה די טריה , לפני הנישואין הסכמנו בעלי ואני כי לא תהיה לנו טלויזיה בבית אלא רק מחשב. לבעלי יש אייפון - ואפשר לומר שהוא די דבוק אליו , הוא הולך לישון איתו בלילה וקם איתו בבוקר ובמשך היום , בעיקר הוא רואה חדשות או שומע חדשות או מגיב לחדשות . עד לפני חודש וחצי הייתי נאבקת המון על תשומת הלב עבורי - אבל האמת היא שנתפסתי לייאוש מהנושא , וכך אני די מזניחה את התקשורת ביננו , ואם אני רואה אותו עם האייפון אני פשוט לא מנסה לדבר וגם קצת מתרחקת כדי שזה לא יכעיס אותי , האמת שכשאני עושה את זה אנחנו מתווכחים פחות מה שכן - זה לא ממש מקרב ביננו. השאלה שלי זה איך אתם ממליצים לנהוג בנוגע להתמכרות כזאת?? שוחחתי איתו על העניין בצורה רגועה כמה פעמים - שנחליף את המכשיר בחברה למכשיר פשוט אך הוא לא ממש מוכן לשמוע. אני גם לא ממש מצליחה להבין במה האייפון ככ שונה מטלויזיה - חוץ מזה שהוא זמין תמיד ואפשר לראות הכל. תודה מראש .

תוספת חשובה בהמשך לתשובתי הקודמת

שלום שרית, בהמשך לתשובתי שכחתי לציין כי בנסיבות כאלו ישנה נטיה לבצע טעות קריטית, ואסביר. ייתכן כי בין אייפון לאייפון בעלך כן ייתן לך תשומת לב או/ו יחס מתקרב, או חיבה כלשהי- כאן עלולה לבא טעות מצידך ואת עלולה לשדר "כתף צוננת" או חוסר שיתוף פעולה.. טעות! זה מגיע אולי מכיוון של להחזיר לו, או ללמד אותו, אבל גם אם לא, זה עלול לגרום להגדלת הפערים וההתרחקות ביניכם. מה כן לעשות? על כל ניסיון התקרבות שלו שדרי לו כמה פעולות החיזור שלו עושה לך טוב, וכמה היית שמחה אילו היה מתמיד בחיזוק הקשר מולך (ולא להזכיר ואפילו ברמז את האייפון). ממילא תצליחי ליצור אצלו עניין ואתגר - זה יוכל לצמצם את העניין והאתגר מול האייפון. ספרי לנו בשורות טובות. בברכה וינברגר גבריאל

האם יש טעם להשקיע בחיי נישואין כאלה?

אני חרדית, נשואה שנה וחצי+ ילדה. בעלי הוא אדם מקסים, ירא שמיים, אוהב לתת את כל כולו לכל אחד. עד כאן הכל נשמע מקסים. איפה הבעיה? האמת היא שזה התחיל כבר מתקופת אירוסין, לא יודעת למה לא התייחסתי לזה מספיק (ועל כך ייסורי המצפון שלי), אבל אף פעם לא הרגשתי עם חתני- בעלי מספיק פתוחה. העניין הוא שאני בטבעי אחת שנוהגת לנתח ולחשוב המון לעצמי, על כל דבר, חיי עם עצמי מפותחים מאוד, חיי הרגש והשכל, בעלי- לעומת זאת- אדם חלק וישר, שונא להתפלסף ולהעמיק, מקבל את החיים כמו שהם, לא חושב הרבה ולא משקיע מדי בעצמו ובכבוד העצמי שלו. זה, עם עוד כמה דברים ששונים בינינו, גורם לפער ענק בכל נושא, שיחה, התנהגות וכו' שלנו. קשה לי מאוד, ואני יודעת עד כמה זה חשוב- להעריך אותו ככה. בעוד אני משקיעה, מדברת איתו בכובד ראש על מחשבותי ורגשותי, הוא מעביר ומחליק, או צוחק או לא מבין. כל כך קשה ככה.... איך אפשר לגשר על כזה שוני??? אני חולמת כל הזמן (אני יודעת שזה לא בסדר!!) על אדם אחר, יותר בסגנון שלי, מישהו שאני יוכל לאהוב ולבטוח בו, שיהיה מעלי ויאהב אותי ויוכל להעריך אותי כמו שאני מסוגלת להיות, והחלומות האלו רק יותר גורמים לריחוק, אני מפחדת לדבר על זה או להתייעץ כי אני לא רוצה שהוא ידע מזה- הוא יפגע כל כך....(רגיש ביותר, ובמיוחד ממני) אין לי כוח להיות כמעט האמא שלו, ואני לא יכולה להעיר לו כלום כי הוא לא יבין ורק ירגיש רע מזה, עלי להדגיש שאני חושבת שדוקא הוא מרוצה, אני משתדלת להיות מסורה אליו, ולהראות לו אפילו כניעה לפעמים, ולכן אני מרגישה כזזו שקרנית עם עצמי.... עזרו לי להפסיק את ההצגה הזו, בבקשה.

תיקון פערים

שלום לך פונה יקרה לפורום את מאד מצליחה לשדר את מה שאת מרגישה ואנו די מבינים אותך. האם את ממצה את כישורייך מחוץ לבית? עובדת בעבודה הדורשת "ראש גדול"? לעיתים אישה המפתחת קריירה עשויה לחוש את אותן התחושות שאת מתארת. אציע לך בפורום שתנסי להעצים את אותן המידות הטובות שיש בבעלך, ונסי למצא עוד כאלו. תתמקדי בטוב ואל תעמיקי מחשבות בכיוונים שתיארת. מעניין אותי האם בעלך מודע לחלק מתחושותייך? אתיחס למשפט בו ציינת כי נמאס לך להיות אמא שלו, אני מציע שלא תנסי לקחת "אפוטרופסות וירטואלית" על בעלך זה לא הכיוון שישפר מצב- ההיפך! בטיפול בקליניקה ניתן יהיה לפתח טכניקות בהן נעצים את בעלך בעינייך ומצד שני נעניק גם לבעלך כלים התנהגותיים שימזערו את הפערים אותם תיארת. נשמח לעמוד לעזר אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

שממה

אני נשואה מזה 20 שנה, יש לנו 3 ילדים כשהקטנה בת 15. היו לנו 2-3 שנים מאושרות מאד מאד ואח"כ פחות. דברים קטנים שמצטברים. אם היינו מדברים עליהם, בוודאי היה עוזר. לטעמי כל הבעיה היא חוסר תקשורת. אני לא מסוגלת לדבר איתו. שנים ביקשתי בוא נדבר, זה לא קרה.או שאין זמן או לא עכשיו או למה לקלקל כשיש אווירה טובה.ובעצם סותם לי את הפה. או שהיה אומר אתרוצה לדבר? אז תתחילי. אבל לדברים שלי אין לאן להגיע. אנחנו לא באותו "הלך רוח". (יש שני סוגי לדבר: על הבעיות שלנו וסתם לדבר, על כוס קפה או מרק) שנייהם לא קרו. כנ"לאין עזרה בבית וגם אני לא ממש "בלבוסטע" כמו כןיש שוני באיפה לבלות למשל(אני מעדיפה בטבע ואם זה יצא 4 פעמים ב 20 שנה הרגשתי שכמעט עושים לי טובה).פעם עוד הייתי מתעניינת במה הוא עושה, אבל אותי אף פעם לא שאל מה עשיתי, או איך עבר היום. צר לי שהתיאשתי אך אין לי זוגיות. אודה לכם לדעתכם

בונים תקשורת

שלום לך מיכל אכן תחושה מאד לא נעימה כאשר לא מרגישים שיש פרטנר עם מי לדבר. אני יכול לעודד אותך ב"צרת רבים" אבל זו אינה נחמה. מעניין אותי האם בעלך מודע לזה שהעניין מפריע לך? או שרואה בפניות החוזרות שלך איזשהו "מטרד" בלבד? מעניין אותי איך מלאתם בתוכן את אותן שנתיים שלוש הראשונות שלדבריך היו מאושרות, האם אז כן שוחחתם ומה היה הגורם/העיתוי המחולל שגרם להפסקת התקשורת? הייתי מציע כמה חזיתות: ראשית, לנסות ולמצוא שעת רצון ולדובב אותו לשיחה. דרך נוספת- כאשר הוא כן משוחח איתך ואפילו על דבר טכני פעוט- נסי להעצים את זה, ספרי לו כמה זה עושה לך טוב שבעלך משוחח איתך. ( אתה לא יודע כמה ....שאתה בעלי משוחח איתי..) חיזרי על השיטה מספר פעמים לא יותר מפעם ביום- זה יחלחל לו לרגש ואולי תהיה לו יותר פתיחות ונכונות לשוחח איתך. מעניין אותי האם בעלך היה מוכן להגיע לטיפול זוגי לשיפור התקשורת ביניכם? אם לא, האם היה מוכן להתלוות אלייך לטיפול אישי שלך? על אלו ועוד ספרי לנו בשורות טובות אשמח להיות לעזר וינברגר גבריאל 0523317444

בעיות בנישואין

שלום אני נשואה 15 שנה ויש לנו 4 ילדים (2-16) באנו מרקעים שונים ויש ביננו המון מריבות וחילוקי דעות בכל התחומים. לפי דעתי הוא לא משקיע מספיק בילדים, לא משקיע בי - מתעקש לא לפגן. מפריע לי מאוד שאין ביננו שיחות אמיתיות (מאוד קשה לדבר איתו) התקשורת לקויה, שהוא רב עם כל מי שלא מוצא חן בעיניו ושהוא חושב שהוא תמיד צודק מטבעי אני מאוד ותרנית ולכן למען שלום הבית והילדים אני מוכנה לוותר הרבה לפני תקופה בעלי הסתכסך עם חלק ממשפחתי בעקבות נושא כלכלי. וכיום הוא לא מדבר עם חלקם. למרות שאני מסכימה איתו שהוא הצודק בסכסוך עצם הענין שהוא לא מדבר איתם חורה לי מאוד היות ואני קשורה אליהם מאוד. ניסיתי לדבר איתו לא פעם שאפשר לריב ולא להסכים אבל לא צריך לעשות ברוגז אבל זה לא עוזר. הוא אומנם לא מבקש ממני לנתק את הקשר אך המצב מאוד מאוד לא נעים. הכי מפריע לי שבחגים ובטיולים אנו לבד (עם הצד שלו אנו לא בקשר) כנראה שזה שבר את גב הגמל ובתקופה האחרונה אני מרגישה שקשה לי מאוד לחיות איתו. אם בעבר רציתי להבליג בשביל הילדים ובשביל שלום בית היום אני חושבת שאולי עדיף בשביל הילדים לפרק את החבילה כדי שהם לא יספגו את האוירה והויכוחים. אני כותבת עכשיו אחרי ויכוח שלא דיברנו חודשיים! (זה לא קרה בעבר) ושכבר הסכמנו ביננו שמתגרשים הוא פתאום אמר שהוא רוצה להשלים אני בהחלט מוכנה לנסות, אבל בשביל שלום בית אמיתי אני חושבת שאנו צריכים עזרה מקצועית ועל זה הוא לא מוכן לשמוע - גם אם זה יהיה במחיר של גירושים. מה עושים? בבקשה תעזרו לי אני אובדת עצות

איך מתחילים טיפול ללא הגעת הבעל?

שלום לך דברייך מאד מרגשים, את מעבירה נכון את התחושות שלך לפורום, ולבנו איתך. אני בהחלט מסכים עם עמיתי המשיבים כי מקומכם בטיפול זוגי, אולם אי ההסכמה של בעלך לא "יפיל את הטיפול"- ואסביר. על מנת להביא את בעלך לטיפול תצטרכי להביאו בעזרת כישורי הביטוי הרגשי שלך לתובנות - שמקומו איתך בקליניקה. איך עושים את זה? האם בעלך מסכים שאת כן תגיעי לטיפול לבד? אם כן, בקליניקה תוכלי לקבל כלים ראשוניים שישדרו לבעלך שינויי התנהגות שלך בבית והוא יראה התקדמות בהפשרת האוירה. יהיה צורך להביא אותו למצב שההתקדמות תמצא חן בעיניו והוא ירצה להשפיע על קצב ההתקדמות. מכאן בע"ה הדרך תהיה קצרה יותר להציג בפניו כי עליך לרתום אותו "לעזרתך" ואז הוא לא ירצה "לתקוע" את התקדמות הטיפול "שלך". כמובן שהדברים צריכים להיעשות בעדינות ורגישות בהתאם לאופיים של בני הזוג. אשמח גם אני לעמוד לעזר (חוזר לארץ ביום שישי). איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

עייפות כלכלית

שלום רב, אני ובעלי עובדים קשה לפרנסתינו . מבחינת שכר אנחנו נימצאים במצב ממוצע למשק. אני מנהלת את ההכנסות הוצאות , היות ואני מחושבת יותר מבעלי .\ הוא יותר פזרן , לארג' ולא מחושב. אנחנו לא מצילחים לסגור את החודש . מכרנו את הרכב ... ואני מודעת למצב הכלכלי שלנו.... אמרתי לבעלי יש לצמצם את ההוצאות אני מגרדת הלוואות כדי לשרוד ולא לעבור את מסגרת האשראי בעלי לא קולט הוא אטום בעיניין . רק שמנהל הבנק פנה אליו הוא נילחץ ומכר את הרכב שלנו נאלצתי לסוע לעבודה בשני אוטובוסים . הוא שמח מזה - עובד כ- 3 משמרות בשבוע לא מורגש הקטע של הרכב רק ברגעים של ארועים , או קניות גדולות, מנסה להסביר לו לצמצם את רמת ההוצאות ... והוא נירגע ושוב הייצר משתלט עליו והוא רוצה לשפץ ולהרחיב ולסדר את הבית כאשר לפני חודש הוא רוצה למכור את הבית , ולהתגרש - כדי שיוכל לחיות בשקט , ייעוץ לא בא בחשבון הוא חושב שהוא המבין היחידי בעולם כשעושה טעות - מאשים אותי בקטע הכלכלי את לא יודעת לחשב ... חבל שלא פתחתי חשבון בנק לבד ועוד... לא יודעת כבר איך להתנהג איתו והחשוב מכל - אם לא מרצים אותו הוא כועס מתנקם , ומגיע להשתלטות פיזית מחטט לי בתיק לוקח את כ.א. שהוא תמיד אצלי כדי שנבזבז פחות ועוד ... האם יש למשהוא הצעה איך לטפל במצב הנ"ל זה מפריע לזוגיות שלנו מה עוד שאנחנו מגיעים לאידיליה בזוגיות והוא תמיד הורס אותה כי אני לא מקבלת את רצונותיו כמו עכשיו שהוא רוצה לשפץ ואין לנו כסף לסגור את החודש מה לעשות אנא עיזרו לי ??????!!!!

צריכים לספק לבעל את הכלים והיכולת לשלוט נכון במשאבים

שלום לך אילניה קראתי בעיון את דברייך, מבין היטב את הקושי שלך. אני בהחלט מסכים שהבעיה לא כספית ,ההיפך, הבעיה הכספית היא רק סימפטום לבעיה זוגית/אישיותית וראויה לטיפול. יש מה לעשות! משהו מפריע לבעלך, קצת קשה להתמקד על סמך הדברים שכתבת בפורום, אבל נראה שבעלך בהחלט לא רואה בעין יפה את שליטתך בתכנון הכספי. ככל שתהיי בעיניו יותר נבונה ומחושבת- תקבלי גם יותר ביקורת. ויותר משוב כאילו גם את לא בסדר.. השאלה איך מובילים אותו להיות ה"מוביל" בבית ולא ה"מובל"? על מנת לענות על שאלות אלו ועוד, ועל מנת למצא איך לתת לבעלך את הכלים לשליטה במשאבים ותחושת ביטחון שהוא בעל הבית, תצטרכו להשלים עוד פרטים למי שיטפל בעניין. אני מסכים עם עמיתי המשיבים כי עליכם להגיע לטיפול. אחולי ברכה והצלחה ברכת שבת שלום כתיבה וחתימה טובה וינברגר גבריאל 0523317444

המשך עייפות כלכלית תגובה !

רקע : 10 שנות נישואים. ילדים 3 מקסימים. בעיות מתחילת הנישואים עוד בחתונה והכל על סביב נושא הכספי אבא שלו ושלי מריבה על הבטחת סכום כלשהיא בחתונה אבי לא קיים אביו בירח דבש ביגלל שבעלי משתף את הוריו בכל אשר יחפצו כאילו הם חלק בלתי ניפרד ממנו - תוצאה הרס הירח דבש - הייתי אז חילונית עברנו ליישוב דתי התחלתי לשמור את השבת רק ב- 5 השנים האחרונות התחזקתי כי זה היה רצונו של בעלי היה שייך לזרם דתי לאומי - התחרד אבל רחוק מהדת מקלל מנבל את פיו לועג לי משפיל אותי ורומס אותי משתדלת שלא יהיה בזמן שילדיי בבית בהתחלה היה עושה זאת בשיתוף ילדיי עד היום משפיל אותי לפניהם - ואני משתדלת לשתוק - לא תמיד זה הולך. בעבר היה לו חופש בנגיעה בחשבון המשותף עד שבמשך הזמן הבנתי שאסור לי לתת לו את החופש הזה ביגללו אנו חייבים המון לבנק. הכל אצלו זה בכאילו גם שרוצה לעשות משהוא רציני לא בודק את כל האופציות ננעל ולא משנה לאן יגיע המחיר ואם אני מתערבת אז אני סתומה , שמנה , חסרת מוח , גויה ועוד. יש לומר שחזרתי בתשובה בזכותו. אבל קשה לי העלבונות שלו מה עוד שהוריו עוזרים לנו מידי פעם כלכלית והורי ממש לא. אז הוא מקלל את משפחתי ואומר דברים כמו שימתו לא אבקר את הקבר שלהם ועוד.... אני עברתי עם בעלי כברת דרך ארוכה וכמו שהיועצים אומרים הקושי ייגדל בגרושין , מה עוש שהוא תיפוס קנאי ורכושן , אוהב את עצמו קודם כל .... עכשיו אשמח לקבל ריקושתים - ואשמח להגיע ליועץ שיוביל אותי לחיבור ללא עלות מוגזמת אלא סבירה.

אם יש שיתוף פעולה יש שני בני הזוג אפשר יהיה לשפר ...

שלום לך אילניה דברייך קשים ומרגשים. רצונך לשקם את הזוגיות שווה הערכה, אבל כקודמי חשוב לשמוע את עמדת בעלך, האם הוא מוכן בכלל להכנס למסלול מתקן? אם כן הסיכויים טובים יותר. כאשר שני הצדדים מבינים שהם חייבים לקבל החלטות קל יותר להוביל לתובנות ולתיקון התנהגויות. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

כיצד לנהוג עם חמות כ"כ קשה? האם לא די להשפלות ממנה?

שלום רב, אני נשואה מזה 3 וחצי שנים, אם לתינוק בן כשנתיים. מיום הכרותי עם בעלי עוד ברווקות אימו נהגה לחולל "ניסים" בינינו, זה התחיל בעובדה שהיא תמיד הקניטה אותי (לא מולי) במשפחה, תמיד אמרה דברים רעים וכו'.. לאחר שנה וחצי של חברות נישאנו, היא כל כך התנגדה עד שלא טרחה להעלים זאת ובפומבי הצהירה כי לא תגיע לחתונה וכי לא תיתן לנו להתחתן. מאוד ניסינו לשתף אותה בהחלטות מהסיבה שידענו את אופיה הקשה והשתלטני אך ללא הצלחה. לימים נכנסתי להריון והיחסים הסתדרו מעט בעיקר לאור העובדה כי וויתרתי מאוד וכל הזמן הבלגתי על דברים שקשורים בה, גם הייתה תקופה ארכוה שהיא גירשה אותנו מביתה והורדתי את הראש בערב ראש השנה ובאתי עם בעלי אליה לחג ללא הזמנה!!!!! אך שום דבר ללא הערכה עם הזמן רק הבנתי שהיא יותר ויותר מתפסת בסולם הכבוד והאגו כשאני מורידה מעצמי לטובת בעלי ורק שיהיה לו טוב ושלווה שהכל בסדר ביני לבינה. לציין שחמותי ביחסים כאלה עם הרבה אנשים היא פשוט בן אדם גט=אוותן ובעלת אגו. כיום, אני וחמותי לא מדברות עקב התערבות שלה בדברים שאני החלטתי שלא להאכיל את בני והערתי לה אלף פעמים ובפעם הזאת כבר הערתי לא הכי יפה (כפי שהייתי מעירה לה עד כה) היא בחרה להיפגע ועשתה מזה מהומה!!!! היא החליטה שלא לדבר איתי מזה כ4 חודשים. לציין כי צלצלתי אליה אחרי המקרה כדי לדבר איתה ולבקש שלא תתערב בצורה הכי יפה מכבדת ולגיטימית אך היא לא ענתה לטלפון בכלל ולא חזרה אליי. מאז הגיעו החגים ובעלי כל הזמן מחפש שנלך אליה אך אני כבר לא יכולה לסבול את זה עוד ואני מסרבת. ביקשתי ממנו שיתמודד איתה כבר ושהגיע הזמן שיכבד אותי כאשתו ויעדיף את הטוב שלנו בדיוק כמו שאני רציתי וויתרתי לטובתו אך הוא טען כי אמר לה והיא תתרכך. בראש השנה לא חגגנו אצלה כי היא לא צלצלה אך בכל זאת איחלתי לה חג שמח ושנה טובה (בעלי שוחח איתה טלפונית ואחריו אני לקחתי את הטלפון) עכשיו הגיע סוכות ובעלי שוב מבקש שנלך לחגוג את החג אצלה ואני לא מעוניינת בעיקר מכיוון שכל הרמזים מסביב מראים כי היא לא מעוניינת. לא ציינתי כי חמותי מתחזקת והפכה לאישה מאוד מאמינה יותר ממה שהייתה ואיך ייתכן שהיא גורמת לכל כך הרבה ערעורים בשלום הבית של בנה?! היא לא טורחת להזמין אותי טלפונית לחג אז מדוע שאלך? הרי היא זו שלא מדברת איתי גם כשצלצלתי לא ענתה, מה עוד אני צריכה לעשות? לא די כבר להשפלות ולויתורים שלי מולה??? אם היא כל כך מאמינה ומתחזקת למה היא לא טורחת לעשות את המינימיום ולהזמין אותי ולא רק את הבן שלה לחג? למרות שלחג הזה היא כלל לא הזמינה ככל הידוע לי. בבקשה עצתך אני חסרת אונים בביתי מתחולל תוהו ובוהו של ממש כל פעם שעולה הנושא הזה ולפני כל חג!! תודה מראש

תיקון קשר כלה/ חמות

שלום לך אור כפי שציין עמיתי הרב בוקצ׳ין, גם את במועדון גדול. אני לא הולך לעודד אותך בנחמת רבים, אבל בכל זאת חשוב לדעת.. לגבי כל החוויות המצערות שאת חווה, אני בטוח שאת מבינה כי הקונפליקט של בעלך קשה שבעתיים. מעניין מה עמדתו בכל העניין ואיזה כלים יש לו לגונן עלייך מבלי לפגוע באמא שלו. גם אני חושב שאתם צריכים להגיע לטיפול ולהצטייד בכלים המתאימים על מנת למזער את הנזקים הנגרמים בשלב הראשון ואולי אף להגיע לאיזשהו שקט תעשייתי בשלב מתקדם יותר. מעניין גם אם יש איזשהו רב שחמותך נשמעת לו (במסגרת התחזקותה), ייתכן שיהיה צורך לרתום גם אותו על מנת להעמיד את כל משתתפי הפנל במקומם הראוי. אשמח לעמוד לעזר בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

איך למצוא את הזיווג?

אז ככה... הבעיה שלי זה למצוא את החצי השני שלי. אני לא יודעת איך לייצר "דייטים" כשיש דייט - אני לא יודעת איך לייצר ממנו המשכיות. ניסיתי כמעט הכל: דרך חברים פניתי לשדכנים משרדי שידוכים אתרי הכרויות פורומים באינטרנט מפגשים, טיולים ושבתות מאורגנות של פנויים פנויות אין צורך לציין שנשפכים כספים רבים על הנושא הזה - ושום דבר לא קורה הקשר הכי "רציני" שהיה לי נמשך בערך 3-4 פגישות אני בת 34, גרה עם שותפה במרכז הארץ, אקדמאית, עובדת, ודי חברותית (ב"ה בורכתי בהרבה חברים/חברות טובים), נראית בסדר/רגילה ולכן ברור לי שכנראה אצלי הבעיה ואני צריכה עזרה בסגנון של אימון אישי/קבוצתי אך היום יש כ"כ הרבה, ואין לי מושג למי לפנות, את מי לנסות מאוד חשוב לי שהתקשורת עם המאמנת תהיה טובה ושתעזור ממקום של מינוף התכונות הטובות ולא לשנות אותי כבן אדם.(מקווה שאני מובנת) וגם מבחינה כספית - כל פגישה מן הסתם עולה הרבה כסף, ואני חוששת שאני לא אוכל להשקיע אלפי ש"ח בדבר הזה. (X פגישות כפול 150-200 ש"ח לפגישה) אשמח לקבל המלצות, הערות, טיפים מה לעשות כדי להכיר כבר את הזיווג ולהתחתן ?????

בע״ה יימצא זיווג ראוי לאתרוג

שלום לך אני רוצה לציין כי רק אתרוג שיש לו רגשות בעיתיים יקרא לעצמו ענף עץ עבות. את נמצאת במקום אחר, את אתרוג, ואל תמעטי מערכך. אנחנו לא מכירים את המחשבון של הקב״ה , כנראה שהוא בוחר לך מישהו בצורה בררנית מאד. תחשבי חיובי, ובע״ה יהיה בסדר. אני מאד ממליץ לך לפנות לרב סעדיה דנן, הוא מפעיל ומנחה מאמנים אישיים וארגוניים ברוח ישראל.. הוא יחבר אותך למישהו מתאים וראוי. מספר הטלפון שלו: 0526071718 בהצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

התרחקות וחוסר תקשורת

בס"ד אנחנו נשואים כמעט 9 שנים, במהלך השנים היו כמה תקופות שהרגשתי שהתקשורת ביני ובין בעלי לא ממש טובה, לא מכבדת ובמיוחד לא כפי שאני או הוא היינו רוצים.. בחודשים האחרונים אני כבר ממש מיואשת, אני מרגישה שממש אין לי עם מי לדבר ואם כבר אנחנו מדברים זה על עיניינים טכניים של ניהול הבית. אני מרגישה שכל דבר שנאמר נתפס אצלי לצד השלילי, אין שום גילוי חיבה, עידוד או פרגון מצידו, הכל מובן מאליו.. ומה שהכי מפריע לי זה שאני בטוחה שהילדים מרגישים וחווים את חילוקי הדעות בינינו. אני מרגישה שהאושר רחוק ממני יותר מאי פעם. גם כשאני יוזמת שיחה הסוף הוא תמיד אותו סוף מבחינתו- אנחנו 2 אנשים מבוגרים, נשתדל יותר ויהיה בסדר. ואח"כ המציאות מוכיחה שזה ממש לא בסדר.. כבר לפני כמה שנים ביקשתי ממנו שנלך ליעוץ אצל מי שהוא יחליט שמתאים לו, אבל הוא ממש מסרב ונראה לו שאין מישהו שיכול לדעת טוב יותר ממנו וממני, וכמובן הוא חושש שמישהו ידע ואז מבחינתו זו ממש בושה.(2 הדברים שתמיד מפריעים לו..) אני אמרתי שאין לי דבר יותר חשוב מלנסות להציל את חיי הנישואים שלנו וזה לא עוזר.. מה לעשות? חשבתי ללכת להתייעץ לבד, אבל מבחינתי זה פחות טוב ונראה לי שגם הוא לא יאהב את הרעיון... אשמח לקבל את עצתכם, חני

איך מביאים את הבעל לפגישה טיפולית?

שלום לך חני כפי שציינה המשיבה הקודמת הגברת שונמית דרעי, את לא היחידה במועדון הנשים שבעליהן נמנע למהגיע לייעוץ. עדיין לא נרשם הפטנט הסוחף שיוכל להביא את כל הבעלים לטיפול אבל לכל בעל יש את הנוסחה שלו. ראשית , צריכים להבין מה מידת ההתנגדות של בעלך למצב שבו את תגיעי לטיפול יחידני, אם זה עובר בשלום מבחינתו, הרי שמכאן ניתן להתחיל ולסלול את הדרך להגעתו. הטכניקות שונות, בד״כ האשה חוזרת הביתה עם מספר כלים רגשיים שמשפעים מעט על האוירה בבית, הבעל מבחין בשינוי, ובזהירות מציבים לו את הסולם ומאפשרים לו לרדת מ״עץ הנתנגדות״. ניתן לקרוא לזה: אנחנו לא הולכים לייעוץ , אנחנו ילדים גדולים, אבל אנחנו כן הולכים לרכוש כלים שיאפשרו לנו לשפר את האוירה בבית ואת חיי נישואינו. טכניקה אחרת מביאה את הבעל כצופה או כמלווה בלבד לפגישה של האשה, אני צריכה אותך ליידי כדי שארגיש נח אצל המטפל. ישנן עוד שיטות אבל הכל מותאם לאופי בני הזוג והמצב השורר באותה עת ביניהם. ציינת כי האושר רחוק ממך מאי פעם, הייתי מציע שלא תסתובבי עם תחושות כאלו, את לא יודעת עד כמה זה יכול להיות הפיך ולהסתדר, אבל מה שמעכב, זו דווקא התחושות הלא בריאות שמידי פעם אנחנו מפתחים. תחשבי חיובי- ובע״ה גם יהיה חיובי. האושר קרוב אליכם! אשמח להיות לעזר אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

קצר בתקשורת

שלום וברכה. אנו נשואים מזה כ-8 חודשים ורוב ימינו כנשואים עברו במריבות, כמעט שלא חווינו רגעים מאוד מאושרים ושמחים כאשר אשתי היא זו היוזמת את המריבות (ואני מדבר על למעלה מ100 כאלו) בטענה שאני "הבעיה". אני משתדל להיות בעל למופת וגם כשאני חוזר מהתפילה והיא הוציאה את כל המנורות בבית אני משבח אותה על היצירתיות. כל מריבה מלווה בשעה- שעתיים של אלימות מאוד קשה מצידה כאשר אני בעיקר מתגונן ולא מחזיר. היא טוענת שהייתה צריכה להתחתן עם מישהו אחר וכמובן שלאמא שלי יש חלק גדול בבלאגן. אשתי כל הזמן טוענת שאני לא מסוגל לעשות כלום וכל מטלה קטנה או אמירה שמתבצעת על ידי היא דואגת להסביר לי כמה אני "יצור" ודפוק. אני כגבר לא מעיר לאשתי אף פעם ולא מוכיח אותה ורק בויכוחים כשהיא "מסבירה" כמה רע לה איתי אני זורק לה שזאת לא הבעיה שלי והיא זאת שצריכה לעשות את השינוי ולדבר בנועם ובטוב. יצויין שכלפי חוץ (וגם בפנים) היא בחורה מאוד חברותית ונחמדה, אך יש לה ביקורת כמעט על כל אדם שהולך ברחוב. הלכתי בעבר לבד ליועץ זוגי עקב סירוב שלה, אך תשובתו לא סיפקה אותי. מאיפה להתחיל?

קצר בתקשורת, מאיפה להתחיל?

שלום אבירם אכן, מאד מאד מצער לפני תום שנה ראשונה לחוות את כל מה שתיארת. אני מניח שברור לך כי מתמונה חלקית של צד אחד בלבד יהיה קשה מאד להתקדם. מצד שני, ללא טיפול נכון ומהיר המדרון החלקלק עליו אתם עומדים עלול להוביל אתכם למחוזות שאתם לא רוצים להיות שם. ולכן צריך לשאול אתך מספר שאלות על אשתך כגון: רקע אישי ומשפחתי, עיסוק, מצב חברתי, איך היא מנמקת את ההתנהלויות המיוחדות שמאפינות את הזוגיות המיוחדת שלכם, ועוד.. חייבים להבין מהו הגורם המחולל שגורם לה לנהוג כפי שתיארת, איזו פרשנות היא נותנת להתנהגויות שלך ולמה? על כך ועוד, תוכל להתחיל להתנהל בטיפול יחידני שבסופו של דבר יצרף גם את רעייתך לשולחן הטיפולים ויביא תיקון מהיר ככל האפשר לסיטואציות שתיארת. אשמח לעמוד לעזר בברכת ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444 

קצר בתקשורת

שלום וברכה. אנו נשואים מזה כ-8 חודשים ורוב ימינו כנשואים עברו במריבות, כמעט שלא חווינו רגעים מאוד מאושרים ושמחים כאשר אשתי היא זו היוזמת את המריבות (ואני מדבר על למעלה מ100 כאלו) בטענה שאני "הבעיה". אני משתדל להיות בעל למופת וגם כשאני חוזר מהתפילה והיא הוציאה את כל המנורות בבית אני משבח אותה על היצירתיות. כל מריבה מלווה בשעה- שעתיים של אלימות מאוד קשה מצידה כאשר אני בעיקר מתגונן ולא מחזיר. היא טוענת שהייתה צריכה להתחתן עם מישהו אחר וכמובן שלאמא שלי יש חלק גדול בבלאגן. אשתי כל הזמן טוענת שאני לא מסוגל לעשות כלום וכל מטלה קטנה או אמירה שמתבצעת על ידי היא דואגת להסביר לי כמה אני "יצור" ודפוק. אני כגבר לא מעיר לאשתי אף פעם ולא מוכיח אותה ורק בויכוחים כשהיא "מסבירה" כמה רע לה איתי אני זורק לה שזאת לא הבעיה שלי והיא זאת שצריכה לעשות את השינוי ולדבר בנועם ובטוב. יצויין שכלפי חוץ (וגם בפנים) היא בחורה מאוד חברותית ונחמדה, אך יש לה ביקורת כמעט על כל אדם שהולך ברחוב. הלכתי בעבר לבד ליועץ זוגי עקב סירוב שלה, אך תשובתו לא סיפקה אותי. מאיפה להתחיל?

קצר בתקשורת, מאיפה להתחיל?

שלום אבירם אכן, מאד מאד מצער לפני תום שנה ראשונה לחוות את כל מה שתיארת. אני מניח שברור לך כי מתמונה חלקית של צד אחד בלבד יהיה קשה מאד להתקדם. מצד שני, ללא טיפול נכון ומהיר המדרון החלקלק עליו אתם עומדים עלול להוביל אתכם למחוזות שאתם לא רוצים להיות שם. ולכן צריך לשאול אתך מספר שאלות על אשתך כגון: רקע אישי ומשפחתי, עיסוק, מצב חברתי, איך היא מנמקת את ההתנהלויות המיוחדות שמאפינות את הזוגיות המיוחדת שלכם, ועוד.. חייבים להבין מהו הגורם המחולל שגורם לה לנהוג כפי שתיארת, איזו פרשנות היא נותנת להתנהגויות שלך ולמה? על כך ועוד, תוכל להתחיל להתנהל בטיפול יחידני שבסופו של דבר יצרף גם את רעייתך לשולחן הטיפולים ויביא תיקון מהיר ככל האפשר לסיטואציות שתיארת. אשמח לעמוד לעזר בברכת ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444 

מחפשת יועץ בדחיפות- מחיפה

ב"ה שלום רב, לצערי נישואינו נמצאים במשבר עמוק. אנו נשואים 4 שנים ולאחרונה אני חשה מאד מאוכזבת מנישואינו עד לרמה שאינני יכולה כבר לתקשר עם בעלי. ב"ה בעלי הסכים ללכת ליעוץ זוגי אך הבעיה היא שאנו גרים בחיפה ולא ידוע לנו על יועץ שכזה באזורנו. אנו מחפשים בדחיפות המלצה על יועץ טוב באזור חיפה, אדם חרדי ירא שמיים ומקצועי. אשמח מאד לשמוע המלצות צ.

מאוכזבת מתפקודנו ולא מנישואינו

שלום לך צילה אני שומע את הזעקה במכתבך ולכן אני חש חובה לענות לך עד אשר תגיעו למטפל המתאים. המשפט המחולל שהקפיץ אותי זה שאת מאוכזבת מנישואייך- וזו טעות. מנישואייך אין לך מה להתאכזב, הנישואין- אני מניח, תקינים. אם ישנה בעיה תפקודית בתחומים ההתנהגותיים / הרגשיים/הזוגיים וכ״ד, אז התפקודים אולי מאכזבים, ולטובת הנישואין נתקן אותם וכך נשפר ונחזק את הנישואין. אסור שבחלל הבית תסתובב תחושת אכזבה כי תחושה כזו לא מובילה למקום מתקן. אני חוזר לארץ בע״ה ביום חמישי אחה״צ ואשמח לתת מענה ראשוני אם לא תמצאו עד אז מטפל מהסביבה. תשדרי אוירה אופטימית ובע״ה יהיה בסדר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

תקשורת בזמן דייט

אני בחור שלומד בישיבה לטאית,כולם מכירים אותי כבחור חברותי. מכיון שאני טיפוס לא דברן קשה לי בשידוכים, במיוחד שהעול על התחלת השיחה מוטל על הבחור. אני ודאי לא טיפוס ביישן, אך תוך שעה נגמרים לי נושאי השיחה. האמת שגם תוך השעה אני לחוץ על מה אני ידבר אחרי שהנושא הזה יגמר. בנוסף אני מסיים נושאים יותר מדי מהר, אמרו לי שאני צריך להיות סקרן בכדי שזה יעזור לשיחה אבל אני לא רואה שזה עוזר, כמובן עם חברים אין לי שום בעיה לדבר על כל נושא שבעולם. האם יש לכם הצעות עבורי? מייקל  

לא דברן.. זה בסדר

שלום לך מייקל תרגיש בנח, במגרש הגברי זה מאד מקובל לא להיות דברן. אלא שביציאה למפגשי דייט אתה מתחיל להחשף למגרש הנשי בו הדברנות היא כמעט שם המשחק. אתה צריך להסכים לזה ולקחת את העניין בהבנה. עם הזמן תצליח בע״ה לפתח מיומנויות טובות יותר. בינתיים אני בהחלט מסכים עם עמיתי הרב בייגל, כבר בתחלת המפגש תצהיר בנחמדות כי אתה לא כל כך דברן, ואתה מקווה שהמשתתפת בדייט יכולה להסתדר עם זה. אני בטוח שתקבל תשובה חיובית וזה לא פסול אם מי שיוביל את הרציפות בשיחה זו בת הזוג, כמובן בהנחה שגם אתה תזרום נכון ובצורה מתאימה עם הנושאים. אל תשדר חשש מלדבר ואל תתן למשתתפת בדייט לחוש שהשיחה גורמת לך להיות בתחושת ״ כמי שקפאו שד״. לסיכום: מצבך נורמטיבי, בנות מודעות לתופעה, הצגת העניין בתחילת הדייט תתן לך תחושה טובה ופתרון פרקטי. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

נישואים שניים

שלום רב רציתי לדעת לגבי נישואין שניים בכל ההרצאות על שידוכים וכל תוכניות הרדיו הספרים והמאמרים לא מדברים על נישואין שניים אני כבר גרושה שש שנים יוצאת לשידוכים היו כמה שהיו בסדר אך לא הסתדר מבחינת הילדים וכן להפך הייתי בקשר עם אדם בקשר בין זוגי הכל היה מקסים אך עם הילדים זה לא הסתדר איך ריבונו של עולם מקימים בית בפעם השניה ולמה אך אחד לא מדבר על זה איפה יש הכוונה שיכול להכין זוגות לקראת הצעד הגדול הזה אשמח לעזרה בתודה מראש ליאת

הכנה לנישואים שניים

שלום לך ליאת כן ליאת, אני מבין היטב את הקושי והצער, אבל אוכל לעודד אותך שהדברים פתירים. בהכנה לנישואין שניים ישנו פרק רחב על ענייני הילדים. כל אחד מבני הזוג מגיע כבר גם עם איזושהי נדוניה רגשית אותה צבר לטוב או למוטב בפרק ראשון, ואם לא ילמד לבודד את מה שצריך אז המערכת המוחית המבצעת כל הזמן השוואות תיצור הרבה בעיות בפרק השני. בעניין הילדים, ההדרכה היא ספציפית ושונה בין זוג לזוג, והיא נעשית ע״י בעל מקצוע. אגב בנישואין שניים יש לתת את הדעת גם על ההיבטים הכלכליים שהם מורכבים מאד. איך מחלקים הכנסות ממקורות הכנסה שונים? חשבון משותף או לא? מהיכן משלמים מזונות ועוד. על כך ועל עוד נושאים , בהכנה לנישואין שניים. אשמח לעמוד לעזר אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

איך להמשיך?

שלום רב, אני נשואה 9 שנים עם 4 ילדים, התחתנו כדתיים אבל בגלל משבר אמוני של בעלי הוא חזר בשאלה אחרי 4 שנים וקיבלתי את זה מאוד קשה אך למרות הכל החלטנו להמשיך מתוך כבוד ואהבה. אני הייתי מאוד מתוסכלת מכך והלכנו לייעוץ זוגי,הטיפול לא כל כך עזר בעלי טען שהוא כבר יודע הכל וזה רק בשבילי, בנוסף לכך הוא לא בעל שאוהב לעזור בבית ועם הילדים. הוא כל היום מול המחשב ולצערי הרב מאוד גיליתי שהוא צופה בסרטי פריצות, זה מבחינתי שבר את כל האמון שלי בו ולקחתי את זה מאוד קשה, קשה לי לחיות עם אדם שלא עוזר לא שומר תורה ומצוות ובנוסף מפר את קדושת הנישואים. אנחנו מדברים הרבה והוא אומר שאני לא מראה לו מספיק אהבה ואני לא מתייחסת אליו, אבל איך אני יכולה אני ממש עייפה מזה שאני עושה הכל לבד ובנוסף צריכה גם להראות כל הזמן אהבה זה ממש מתסכל ומתיש. אני ממש רוצה ללכת לטיפול זוגי טוב שירים אותנו מהיכן שאנחנו, אבל הוא לא כל כך רוצה. מה עושים? איך ממשיכים עם מצב כזה?. תודה מראש.

ממשיכים עם תקווה!

שלום לך תקווה את משדרת נכון את כאבך, אין ספק שהמצב לא טוב ולא ניתן להשאירו כך. מצד שני בעל שיודע הכל וכבר מאוכזב מניסיון טיפולי כושל- יהיה קשה להביאו לקליניקה. אז מה עושים? גם כאן , לפני שנדבר על מה עושים כדאי שנזכור מה לא עושים? לא משדרים חולשה ויאוש. לא מחפשים אשמים. לא מותחים ביקורת ולא פותחים ב"סדרות חינוך" על טעויות העבר. מה כן עושים? אם לבעלך, ואולי גם לך נותר טעם לא טוב מהטיפול הזוגי הקודם כדאי לנסות טיפול שונה בתקווה שנקבל גם תוצאות שונות. גם אני הייתי שמח לראות את בעלך חוזר לתקופה בה הוגדר כשומר מצוות- אבל לא הייתי מתמקד שם בשלב זה. צריכים לשמוע היטב את הציפיות של בעלך, לזהות מזה את הצרכים האמיתיים ולתרגם את הכל לשלב ביצועי בהתאם ליכולות. אין הכוונה חלילה לממש כל פנטזיה שלילית , אלא לשדר הבנה לצרכים ולשדר מגמה לדו שיח חיובי במידה ויהיה שיתוף פעולה במהלך המתקן. כמובן שמהלך מורכב כזה לא ייעשה בהנחיה וירטואלית אלא במפגשים טיפוליים. במידה ויהיה קושי להביא את בעלך למפגש ייתכן ומפגש ראשון יחל במעמד צד אחד בה תיסלל הדרך לקראת מפגשים משותפים. אשמח גם אני לעמוד לעזר איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

בעל שאינו מקפיד על זמנים

שלום, אנו נשואים זה 5 שנים. יש בינינו הסכמה על נושאים עקרוניים, אולם טיפוסי האופי שלנו שונים לחלוטין. כבחורה רווקה נודעתי בחריצותי הרבה ובהספקיי המרובים. כל דקה שלי מנוצלת לעשייה. בעלי לעומת זאת, מאד לא מקפיד על זמנים בכל התחומים. הוא מתקשה לקום בבוקר לעבודה, אולם על כך הוא מתגבר איכשהו כי אחרת הוא יודע שפשוט יפטרו אותו. הבעיה האמיתית היא כאשר אין לו גורם מאיים כמו בוס בעבודה, שאז הוא מנצל את ההזדמנות לישון עד שעות מאוחרות. כל יציאה משותפת שלנו הופכת למקור למתח וחרדה עבורי, ובמקרים רבים גם גוררת בעקבותיה ריבים עוינים. המקרה הכי חמור בעיניי הוא בשבתות. יש לנו שני ילדים קטנים. הגדול בן 4 וכבר מבין ושואל שאלות. בשבת נוהג בעלי לישון עד שעות הצהריים. הוא אינו קם לתפילה, וכל סדר היום נסחב בעצלתיים. אני קמה מוקדם לטפל בילדים, ומשאינו קם אני כבר רעבה ואוכלת. כשהוא סוף סוף קם בסביבות 1 בצהריים, אני כבר עייפה ומותשת וחסרת תיאבון וחשק כללי. סעודת השבת מתאחרת לשעות הצהריים המאוחרות, אם בכלל. האווירה נעשית עכורה, ואני מגיבה לו בחוסר חשק. הוא מתלונן על כך שאני "יוזמת אווירה של מריבות" וכלל אינו מבין מה הבעיה בהתנהגותו, למרות שיחותינו הרבות ולמרות ידיעתו שהדבר מפריע לי מאד. אציין שהוא סובל מבעיות של קשב וריכוז. סדר היום שלו משובש. הוא הולך לישון לפנות בוקר, קם מאוחר, או קם בזמן ואז מסתובב עייף ועצבני והולך לישון באמצע היום. מצב זה מוציא אותי מדעתי וגורם לי לדיכאון ודכדוך. כל ניסיון לשוחח איתו על כך עלה בתוהו. אני מוטרדת מהעניין החינוכי ומחוסר היכולת לנהל חיים מסודרים ותקינים. מה אפשר לעשות? תודה רננה

כיצד נסייע לבן זוג להיכנס למסגרת וללוחות זמנים

שלום לך רננה אכן לכולנו ישנה ציפיה כי הדברים בבית ילכו על מי מנוחות ובהתאם לתכניות. מצד שני ישנה נטיה לחופש וליציאה אל מחוץ למסגרת קשיחה ולקבוע לעיתים לו"ז גמיש. המקרה שאת מתארת חורג ממה שתיארתי ובאופן טבעי פוגע בכל מסגרת הפעילות המשפחתית כפי שתיארת, אני מניח כי הדברים משפיעים גם בתחומים נוספים שלא ציינת. הדברים יכולים לנבוע מכמה סיבות, האחת שאת ציינת- בעיית קשב וריכוז, סיבה נוספת אפשרית- דרישות יתר בבית המוצא, ונסיון ל"עיוות מתקן" ששגוי , כמובן. אפשרות נוספת - הנובעת ממקום אישיותי אצל בעלך. ישנן אפשרויות נוספות אבל נתמקד בשלוש שצוינו. מה לעשות? או כמו שאני תמיד מתחיל- מה לא לעשות? אל תהיי לא המחנכת, לא השוטר ולא המשגיח של בעלך, זכרי את אשתו ושם הוא מצפה לראות אותך, אם יראה בך גורם מבקר/מחנך, מהר מאד יצוצו גם בעיות חדשות בתחום התקשורת והחיבה ביניכם. לא לערב בני משפחה לא מצדך ולא מצידו- אל תנסי ליצור קואליציה מולו. ומה כן? ראשית רצוי לנסות ולאבחן את גורמי ה"גלישה מחוץ ללוחות זמנים". שנית , מצאי הזדמויות בהן בעלך כן עומד בלוחות זמנים כלשהם (לעבודה, לנסיעה, לבילוי, לחברים/הורים..) בהזדמנות כזו העצימי אותו ככל יכולתך -"אתה לא יודע בעלי היקר כמה אני מאושרת לראות אתך קם ומתארגן בזמן, אני ממש מעריכה אותך יותר כי אני יודעת כמה זה קשה.." חיזרי על זה בכמה הזדמנויות. במקביל- אם זוהה אצל בעלך בעיות קשב וריכוז והומלץ לו כדור כזה או אחר, ודאי כי הוא אכן נוטל את מה שהוא צריך ובזמן. גם כאן לא מתוך ביקורת אלא מתוך העצמה כאשר את רואה הישג ואפילו הקטן ביותר. ספרי לנו על ההתקדמות איחולי ברכה והצלחה אשמח לעמוד לעזר וינברגר גבריאל 0523317444

בעיה עם הבת של בעלי.נישואים שניים

אנחנו ביחד שלוש שנים. יש בין הילדים ובינינו יחסים טובים. הילדים שלו אוהבים אותי ואני אותם וגם בני אוהב את בעלי.בתקופה האחרונה..שנה.. יש בעיות עם ביתו של בעלי בינה לבין בני בן החמש וחצי.היא צועקת.. מקללת ומרביצה.מתחצפת ותמיד מרגישה מקופחת..משווה תמיד לבני.מה הוא עושה, ותמיד זה לא הוגן. עד לרמה של מילימטר בכוס שוקו..למה לו יש יותר,כשזה לא ככה בכלל.מנצלת את חולשת בני לטובותיה האישיות ,כמו לקחת לו תורים במשחק מחשב, להעליב אותו כשהוא עוזר לה כשזה כבר לא מתאים לה. יש לה גם בעיות בבית הספר עם חברים ובעיית השמנה.גם שם היא מרגישה מקופחת ומשווה לשאר הילדים. לא משנה כמה אהבה ותשומת לב ניתן לה.. זה אף פעם לא מספיק ולא עוזר.היא מקסימה ופתאום מתהפכת והופכת רעה ואלימה.זה בא בפתאומיות. הבעיה זה עם בעלי.המצבהפך להיות רגיש כשאנו מדברים על זה,הוא במתקפה ומגננה על ביתו,וכל הזמן משווה לבני, וטוען שהוא גם בעייתי.כשאין מה להשוות בכלל, אבל זה לא עוזר.כל מה שאני אומרת לגביה, יוצר מריבה, אפילו שאני מציעה פתרונות לעזרה, הוא אומר שאני מגזימה ושעשיתי אותה ילדה חריגה.כל הסביבה רואה את הבעיתיות אצלה, רק הוא ממעיט בבעיה.האמא לא עושה כלום בנוגע להשמנה ולהתנהגות ואנחנו סובלים, אפילו שזה רק בסופי שבוע.. זה הפך להיות סיוט. זה גורם למתח בבית בין הילדים, ובמיוחד ביני ובין בעלי.אני רוב הזמן איתם, הם פונים אליי בבקשות, והוא ממעיט לבלות עם ילדיו אחד על אחד. קשה לי שהבן שלי סובל ממנה, אני לא יכולה לעשות כלום כי חוששת לריב עם בעלי, אך בעצמי סובלת מהמצב וחסרת אונים. ממעטת לדבר על זה מהחשש למריבה וויכוח חסר תכלית וגם זה יוצר ריחוק. היחסים האלו יקרים לי ואני מאוד אוהב את בעלי וילדיו. קשה לי עם התנהגות כזאת במיוחד שבני הופך להיות הקורבן. אני רוצה לעזור אך לא יודעת כבר איך? בבקשה תעזרי לי.. תודה

רגישות ילדים מזיווג קודם

שלום לך ענבר, את מדברת על דברים כאובים וידועים. לפני זיווג שני אנו משתדלים להציג את הפרובלמטיות של רגשות הילדים בנישואין הצפויים. אני מעריך שיש לכם את הרגישות אבל בניגוד לילדינו הביולוגיים עלינו להתנהג עם ילדי בן/ת הזוג בזהירות יתר כי אנחנו נמדדים ממספר חזיתות. גם ע"י הילד עצמו, גם ע"י אחיו הביולוגיים, גם ע"י ילדינו הביולוגיים, גם ע"י בן/ת הזוג, וגם ע"י האקסים- ההורים הביולוגיים של הילדים שאינם בתא המשפחתי. לעיתים הגורמים שהזכרתי הם רק צופים פאסיביים ולעיתים הם גם מחוללים במודע או שלא במודע את הדינמיקה בזוגיות החדשה ובתא המשפחתי הרגיש. לעיתים הבעיה היא רק בשל רגישות יתר של אחד או יותר מהילדים- וגם זה טוען טיפול. אם מתוך דברי תדעי להתמקד בבעיה ובגורמיה- מה טוב. אולם על מנת לזהות את גורמי הבעיה ולמקד את ההמלצות לטיפול, יהיה עליכם לפנות למטפל העוסק בתחום בקרבת מקום מגוריכם. אשמח לעמוד לעזר. ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

התמודדות ...במה נאחזים ?

שלום וברכה! אנחנו נשואים מעל ל-6 שנים, ללא ילדים, 17 טיפולי הפריות ובשנתיים האחרונות 3 הפלות. עברנו הרבה מאוד בשנים אלו, אך בשנתיים האחרונות הכל קורס , בכל התחומים. הזוגיות שלנו, הקשרים עם המשפחה המורחבת, התפקוד היום יומי... בשנתיים האחרונות התחזקנו מבחינה דתית אך הפוך הכל נהיה יותר קשה יותר ניסיונות (בכל תחוי החיים לא רק בנושא הפוריות). בעלי החליף עבודות וכרגע אים לו עבודה, 3 הפלות , לי אין כוח לכלום.... המשפט פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם...??? איפה הוא ??? למה ככל שאנו מתחזקים ועולים עוד שלב בלקיחת מצוות , אנחנו נופלים ביסורים , בצער, ובחוסר אמונה ובחוסר קרבה? איפה הכוחות והעזרה שהקב"ה מבטיח? (אני לא מצפה שיהיו לי ישר ילדים , אבל אני כן מצפה שה' יהיה נוכח יעזור ויחזק... הקושי הוא לא הייסורים , ייסורים ונסיונות יש ותמיד יהיו ... הבעיה בהתמודדות. כרגע אני נמצאת במקום שאין כוח... אני מנסה לא להרוס דברים שלא אוכל לתקן( האמת שכבר נהרס הקשר עם המשפחה ומקוצר הדברים לא אוכל להרחיב אך לא יהיה ניתן לתקן את זה , הקשר עם בעלי אנחנו על סף גירושים... אני לא מצליחה לעבוד ולתת את מיטבי בעבודה שלי וכו') אני לא מוצאת במה להאחז הכל מתפרק לאט לאט נשארתי לבד המשפחה החברות התרחקו וגם עם הבן זוג הקשר נקרע. איך ממשיכים ? אני לא מוצאת שום מטרה או יעד להציב לעצמי חוץ מלהביא ילדים לעולם. סליחה על האורך תודה

הא בהא תליא, ולהתחיל לייצב איפה שניתן

שלום לך רחל אני חש את כאבכם, ומצטרף לברכות של קודמי המשיבים. בעבר טיפלתי בזוג עם בעיות פריון ובעיות זוגיות ומשפחה קשים ואני מכיר לצערי את "הסרט" שאת חווה כעת. אתייחס ברשותך גם לניסיונות שאתם עוברים וגם לתהליך ולשינויים בתא המשפחתי. קראנו בפרשת השבוע על אברם שיוצא מאור כשדים ממקום מסודר ומבוסס ונשלח ללא נודע או כפי שהתורה אומרת אל הארץ אשר אראך. הוא מצפה , ובצדק, אם לא לתמורה לפחות להכרת הטוב. ומה הוא מקבל? רעב! הוא יורד למצרים, ומה הוא מקבל? לוקחים לו את שרי, וכן על זה הדרך. ביהדות אין נוסחה גלויה של קח ותן, לפעמים זה עובד אפילו ההיפך. אבל בסוף הדברים מסתדרים וכך יהיה גם אצלכם. לגבי התהליכים בתא המשפחתי שלכם אמנם לא היה ברור מה היה הגורם המחולל לקשיים בזוגיות ובקשר עם המשפחה המורכבת, האם בעיות הפריון? האם תהליך ההתחזקות או השילוב של דברים שונים? או אולי הדברים היו ההיפך ? בעיות זוגיות שהתרחבו לבעיות מול המשפחה המורחבת והקרינו לבעיות פריון? על כל פנים חשוב לדעת כי בעיות פריון נוצרות לא פעם בשל חוסר רגיעה סביבתית, ומצד שני נפתרות לא פעם ע"י יצירת רגיעה סביבתית. ולכן, הייתי מציע לכם להגיע למטפל משפחתי שיתן לכם את הכלים לייצוב ראשוני של התא המשפחתי, ובע"ה מהנקודה ההיא תוכלו לצעוד לתיקון הזוגיות, הקשר מול המשפחה המורחבת ובע"ה לחבוק ילדים משלכם בקרוב , אמן. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

האם יש דרך להדריך ולשנות גישה לגבר המצטייר כאלים.

יוצא לי לעזור לבחור בשידוכים שאין לו מי שיעזור לו ויש לו קשר מאוד קרוב עם בעלי. כשהזמנו אותו לבירור מה בדיוק חשוב לו ועל מה הוא חולם חושב ומצפה, השתמעו מתוך דבריו כמה דברים שמיד העלו לי תמונה לש גבר אלים. שתדע מי הבוס. בשום אופן לא תעבוד במקום שיש לה קשר עם גברים. שלא יהיה אצלה כרטיס אשראי. ועוד בסגנון. אני גם יודעת שהוא בחור שיודע גם להרים יד. האם יש משהו לעשות עם בחור כזה? הכנה טרום נישואין או שזה משהו שטבוע בו? קשה לי מאוד להמליץ לבחורה על בחור שאני צופה שיהיה כזה. מה דעתכם? אשמח לדעה מקצועית בעניין.

אולי הוא רק מעתיק ומאמץ מודלים שגויים

שלום לך ההתלבטות ברורה. מצד אחד את רצה לעזור לו ומצד שני את לא רוצה להפיל אף אחת לפח שאולי ייטמן לה. מתוך דברייך ייתכן והאיש בנוי על כוחניות וזה לא בהכרח אלימות. ייתכן ובמסגרת ובתרבות שבה הוא נמצא הסגנונות שציינת מקובלים. אני בוודאי שלא אתן את ברכתי והסכמתי על הסגנון אבל לא הייתי פוסל אותו רק בגלל זה. שווה לבחון האם הסגנון בר שינוי , שזה מודל שלילי מאומץ ולא משהו שטבוע באופי או בלתי ניתן לשינוי. אם אכן הדברים ברי שינוי שווה להציע לו להגיע להרצאות או לסביבה תומכת כלשהי שתביא אותו לאמץ "מודלים אחרים". יתכן מאד שלאחר תקופה בסביבה שונה או לאחר השתתפות בהרצאות ניתן יהיה לראות בו תכונות טובות יותר. כל זמן שהנר דולק- אפשר לתקן! אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

האם הקשר הזוגי בו אני נמצאת טוב עבורי?

בס"ד שלום רב לכולם, הגעתי לאתר דרך חברה שיעצה לי לפנות אליכם, בעקבות קשר זוגי בו אני נמצאת ומעלה בי לבטים רבים לגבי המשך הקשר. הכרתי את הבחור המבוגר ממני בשנה (גילי 28) לפני כ-8 חודשים, נפגשנו 3 פגישות ודיברנו בטלפון (אני הייתי הדומיננטית בשיחות) ואז החלטתי לסיים את הקשר. היינו בפסק זמן מס' חודשים ובחודשים האחרונים חידשנו את הקשר (אני יזמתי). הלבטים שלי לגבי הקשר - -השיחות לא מעניינות לי יותר מדי, הבחור תמיד נשמע עם טון עייף, אם אני לא מדברת אז ישנן שתיקות רבות. -הבחור התחיל לימודי תואר ראשון ולא סיים אותם (נשארה לו מטלה שהוא לא מתכוון לעשות כדבריו), הוא ניסה לעבוד בתחום אבל טוען שזה קשה לו מדי. -כיום הבחור עובד במשך שעתיים ביום ולומד בערבים לימודי תעודה בתחום טכני אליו הוא מתחבר יותר, כששאלתי למה לא ישלב עבודה רצינית, הוא ענה שהוא פוחד שזה ייפגע בלימודיו (שהם רק בלימודי הערב, מס' ימים בשבוע) ושגם הוא ניסה למצוא ולא הצליח אז הוא מרפה (לי נראה שפשוט נוח לו ככה). -הבחור מהשיחה הראשונה מדבר איתי על זול/יקר, מחשב את זמני השיחה בטלפון (שלא נחרוג מהשיחות חינם במסגרת התכנית), כבר נמאס לי לשמוע את המילה זול. -מסודר מאוד, כל דבר הוא כותב, מברר על כל תחום (אפילו הוא עשה רשימה של כל הבחורות איתן הוא יצא לדייטים, כולל עמודות לגבי מוצא, וציון (הוא אפילו עשה סטטיסטיקה). -עדין מאוד לטעמי - כל פעולה קטנה שהוא עושה ממעייפת אותו והוא צריך לתפוס מנוחה, כי כבר כואב לו משהו. -עקשן לגבי דברים שנראים לו חשובים ונכונים, אבל כשמשהו חשוב לי אז אני ילדותית. -חושב לאט, כי הוא כל הזמן בהתלבטויות מעצמו בקול, כשהוא מביא לנושא מסוים כ"כ הרבה שיקולים. -חסר טאקט- הוא יכול לומר לי בקול דברים לא נעימים בקול תמיד וילדותי (כמו , יו, יש לך שערות לבנות, את רוצה שאתלוש לך אותן?) -מבחינה חיצונית - הוא לא מושך אותי יותר מדי וחוסר הבטחון שהוא משרה עליי בעקבות תכונותיו מעמיק עוד יותר את הפער מבחינתי. להבדיל, יש לבחור תכונות יפות בעיניי: -ידע כללי מרשים. -מנסה לפנק במסגרת היכולת שלו - מדי פעם לקנות לי מתנה נחמדה. -סבלנות (הבעיה שהסבלנות הרבה שלו מוציאה אותי כחסרת סבלנות). -מתחשב ודואג ועושה רושם של בחור נאמן. *אלו התכונות שגרמו לי לחזור אליו בפעם השנייה, אולי מבדידות, אולי מגעגועים כי לא ניסיתי קשר חדש, אולי כי אני חוששת שאני בררנית ולכן מנסה ומנסה, אולי כי אני יודעת שבסה"כ הוא בחור טוב. אבל איך כשפגשתי בו שוב, שאלתי את עצמי למה חזרתי, פתאום כל החששות שלי עלו שוב. אני מתוסכלת מאוד מהמצב, השיחות בינינו לא זורמות, אנחנו כל הזמן עוקצים זה את זו, אני מרגישה פשרה מצדו ושהוא פשרה מצידי, בקיצור מלחמה קיומית על הקשר. הוא כל הזמן אומר שאני עקשנית וחסרת סבלנות, קריזיונרית, ופשוט כבר נהיה פה בלאגן :( אני מרגישה עייפה ושאין לי כוח יותר, אני יודעת שאני צריכה ללכת, אבל יש לי פחד לעשות את הצעד הזה. סליחה על ההודעה הארוכה (תחשבו שהיה עוד הרבה מה לכתוב ועוד קיצרתי, אבל זה רק כדי שהתמונה תתבהר קצת יותר). תודה רבה מראש.

בחינת איכות והתאמת הקשר..

שלום לך פונה יקרה. קראתי את הפניה שלך ויורשה לי לומר כי את לא רק אומרת אלא גם משדרת את מה שנקרא בסלנג "לא סגורה על עצמה". הרבה דברים פתוחים בעינייך וההתלבטויות בשמיים. אין ספק שזה מצב לא טוב. אני לא חושב שיהיה נכון ונבון לתת לכם תשובה שתהיה חד משמעית מעל דפי הפורום. רצוי שתיוועצי בגורם מקצועי/רבני שמכיר את שניכם או מישהו שיפגוש ויכיר אתכם, באותה הזדמנות ניתן יהיה להעלות את שאלותייך והתלבטויותייך בצורה מעודנת ע"י הצד השלישי בפני הבחור, והתשובות שתינתנה לכם יהיו בהתאם לרוח הדברים ובהתאם לדרך שבה הבחור וגם את תתייחסו לנושאים שציינת. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

עד לפעם הבאה....

שלום רב, אנחנו נשואים 10 שנים ולנו ב"ה 5 ילדים הבעיה העניין הוא כזה : בעלי ביחסים לא טובים עם משפחתי על רקע כלכלי (כמובן ) עד מצב של ניתוק מוחלט עם כולם. למען שלום הבית אני נמנעת מללכת אליהם והם מצידם שהבנו שהמצב ככ חמור לא באים לביתי לא רואים את הנכדים וולא מתקשרים בשעות שהוא נמצא וכו' וכו'. מבחינתי המצב מאוד קשה עבורי קשה לי לאהוב ולהתמסר לבנאדם שבעצם מפריד אותי מהמשפחה שלי באופן עקיף ושלא אכפת לו איך אני מרגישה. הוא לא מונע מימני ללכת אליהם אבל הוא גם לא יודע שאני עושה זאת על חשבון יצאה מוקדם מהעבודה. ניסתי לקחת אותו ליועץ זוגי אך הוא דחה זאת בתוקף בטענה שהוא לא מאמין ביעוץ. עכשיו שהמשפחה שלי לא בתמונה אז המצב היחסים אצלנו ב"ה בסדר , אבל ברגע שעולה דבר המזכיר את משפחתי הוא שוב מעלה את כל ההסטוריה שבגללה הוא לא בקשר איתם ושוב פורץ "ההר געש" מה אני יכולה לעשות פעם אחת ולתמיד ?? לא רוצה לחכות לפעם הבאה רוצה שזה יגמר פעם אחת ולתמיד אודה לכם על עצה טובה ולכוון אותי לעזור לעצמי ולילדיי בברכה.....

שיפור יחסי הבעל מול הורי רעייתו

שלום לך שירונית. באופן טבעי, לאף אחד נורמטיבי לא נח להיות מעומת עם בני משפחתו בין אם קרובים בין רחוקים. זו הסיבה שבכל עת שהנושא מוזכר בעלך מעלה תחושה לא טובה של חוסר נוחות והתגובות- בהתאם. לעניות דעתי זה דווקא ייתרון שבעלך לא חש בנח מהמצב ומכאן דווקא צריך להתחיל את הטיפול . מה שהייתי מציע בינתיים זה לא להיכנס לפינות ולא לפתח ציפיות של פתרון מהיר אחת ולתמיד (ועכשיו)! אין ספק שעל מנת להתקדם בטיפול אנחנו זקוקים לעוד מידע, ולאחר עיבוד המידע יהיה צורך לקבוע התנהלות כזו בבית שתשפיע על בעלך ותוביל אותו להוריד את עצמת הכעסים שלו על בני משפחתך. הדברים ייעשו מרצון ולא מתוך ביקורת ותוכחות, ויש תקווה שאם בעלך יגיע למסקנה כי קיימת אפשרות של קשר סביר מול הורייך שבה הוא יצא מרווח- הוא ילך על זה! אשמח לעמוד לעזר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

אשמח לקבל עזרה

בעלי מאד קנאי כל מה שאני עושה מלחיץ אותו הוא שואל המון שאלות וכל הזמן חוזר על זה שוב ושו זה ממש מטריף אותי ואיני יודעת מה לעשות כיצד עלי להיתמודד עם זה אך אי אמורה לעזור לו והאים אני צריכה לספק לו תשובות כל הזמן

הורדת רמת הקנאה

שלום לך נאני את מדברת על תופעה די לא נעימה, שבה לכאורה אין אלימות ישירה אבל ישנה חדירה לחופש ולמרווח הטבעי שכל אדם זקוק לו. בשורות הקצרות שכתבת לא ציינת האם בעלך מודע ומוכן לטפל בעניין? אם הוא לא מודע אל תהיי את זו שאומרת לו את האבחון שלך כי אז תקשי על המשך הטיפול. עדיף להציג לו את הקושי שלך בצורה כמו "אני מרגישה כי אני לא בדיוק עומדת בסף הדרישות הרגשיות שלך והייתי רוצה שנטפל בזה". אם מהנקודה הזו הוא ישתף פעולה תוכלו להתקדם בטיפול בה בעלך יקבל תובנות שונות בצרכים הרגשיים שלך, וגם את תקבלי כלים כיצד לשדר לבעלך את הביטחון שכרגע חסר לו על פי תיאורך. אשמח לעמוד לעזר. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

מה באמת אני אמורה לעשות???

שלום רב למומחי הפורום, ראשית, תודה רבה על טוב לבכם וע"כ שאתם משקיעים מזמנכם למען עמ"י! תבורכו משמיים! שאלתי ובעייתי: אם אני רואה את המצב בגדול התחתנתי מתוך חוסר ברירה מסוים ולא הייתי מרוצה מחתני, תקופת האירוסין הייתה קשה עד כדי שהיה קשה לי לפעמים לראות את המס' שלו על הצג ולענות לו.. החתונה עברה כמו בהצגה. אחרי החתונה, לא היה יותר טוב, הוא דחה אותי, והייתי מתביישת בו. אבל כל הזמן התפללתי והאמנתי שהכל יכול להשתנות והשקעתי, דיברנו על הקשיים שלי. אבל מציאות, עדיין קשה לי וזה בא בתקופות. יש תקופות שכ"כ קשה לי ואני חושבת שאני בורחת מהמציאות כמו: לא מסתכלת עליו, על התנועות שלו, והלב שלי ממש נחצה לשניים: מצד אחד יש לי זלזול כלפיו ואני לא מעריכה אותו. מצד שני: אני מרגישה רעה ומרחמת עליו ואז יש לי ייסורי מצפון שאני צריכה לעבוד על המידות ולקבל אותו. אבל השאלה, עד כמה??? בנישואין אמורים לסבול ולעבוד כל הזמן על המידות??? אני לא שוכחת לציין שיש תקופות יפות שאני אוהבת אותו. (אבל אחת ל... ורק אם...) שנינו סובלים מחוסר סיפוק במערכת היחסים שלנו (אני יותר, כי הרבה אני מציגה טוב כלפיו, גם כשרע לי.) אני רוצה לדעת: איך מגדירים את המצב שלנו, ומה ניתן לעשות? תודה רבה. מנוחה.

הגדרת מצב

שלום לך מנוחה את שואלת בסוף פנייתך איך מגדירים את המצב שלכם? אז התשובה היא : זוג שטרם הודרך וחסרים לו הכלים להקמת וקיום זוגיות נאותה וראויה. אני בהחלט מסכים עם עמיתי המשיבים שהפנו אתכם לטיפול. אך אוסיף, ברשותך, כי ההתבצרות שלך בעמדה של "הנפגעת העיקרית" לא בהכרח מקדמת את תיקון הבעיה, ואסביר. ייתכן ובמהלך הקשר ביניכם שניכם התנהלתם בצורה שעשויה להשפיע רגשית על בן/ת הזוג, וממילא שני הצדדים שותפים לתוצאה. אם תצאי מנקודת הנחה כזו כבר בתחילת הטיפול ממילא יקל עליך להיות שותפה פעילה גם בתיקון הזוגיות על פי ההנחיות של מי שיטפל בכם. אשמח לעמוד לעזר אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל http://youtu.be/KAUVCn8vMwI

החלפת תפקידים

שלום ליועצים אני אמא לילדים קטנים.אני עסוקה משעות הבוקר המוקדמות.עד הלילה שבו איך שאני מרדימה את הילדים אני קורסת מעייפות והכלים והכביסות וכל הבלגן בבית ממתינים לי ורק לי בסבלנות למחרת. אני עסוקה כל היום בטיפול בילדים ובבעל.אין לי זמן לעצמי או לבעלי או לזוגיות שלנו. אני עובדת ועובדת קשה. ברצוני להבהיר שאני לא מתלוננת אלא מסבירה את המצב. לכן החלטתי להעזר בעוזרת בית לבעלי היקר חבל על הכסף שאני מוציאה על העזרה הזאת הוא כל הזמן חוזר ואומר שרק אם אהיה יותר מאורגנת אז הבית יתנהל יותר טוב.נכון הוא צודק אך זה מה שאני מסוגלת.הוא הרבה פעמים מציע שנתחלף בתפקידים והוא ישב בבית וידאג לכל.... ואני אפרנס.הצעה נפלאה רק חבל שהוא שוכח שאני נושאת גם בעול הפרנסה. הוא הציע שאני אשלם לו במקום לעוזרת ואז הוא ינקה. ולכן פניתי אליכם האם כדאי לי? אני לא מתלהבת מכיוון שזה ירתיח אותי שאני צריכה לשלם לבעלי. ושנית כל מתי בדיוק הוא יספיק כשהוא חוזר כל יום בשמונה וחצי בערב? כמובן שאשמח מאוד שהוא ילמד לקח ויראהשהוא לא מסוגל לעמוד בכל הדיבורים שלו. ואז אולי סוף סוף יעריך את כל מאמצי בבית. אמרתי לו שאני מעדיפה לשלם לעוזרת כדי שיהיה לנו סוף סוף זמן אחד לשני.וזמן לעצמי כמובן. זוהי הוצאה נכבדת אך גורמת לי אושר רב מחכה לתשובה

הבעיה איננה חלוקת משאבים אלא תחושת שותפות

שלום לך אשת חייל אכן בחרת כינוי נאה. אין לי ספק כי את אשת חייל ומובן מאד הקושי שלך בנשיאת הנטל המשפחתי ללא שותפות וללא ההערכה הראויה לה את מצפה, ובצדק. להערכתי הבעיה לא בחלוקת המשאבים, לא משאבים כספיים ולא משאב הזמן. הדרך והסגנון בה אתם מנהלים את הדו שיח מעידה על חוסר שותפות רגשית . לא כדאי להתעסק עם תופעות הלוואי- עדיף להתמקד בבעיה. בתנאי קליניקה- כבר בשיחה הראשונה הבעיה תצוף ונראה שלא תהיה בעיה להתמקד ולטפל בה. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

תשובה ליועצים/יועצות

א. תודה רבה, הרגעתם אותי! חשבתי שאשמע תגובות חריפות על מצבנו.. אני שמחה לשמוע שאנחנו בטווח הנורמלי. ושאבתי נקודות למחשבה מתשובותיכם. השאלה שלי: עבדתי כ"כ הרבה, המון קיוויתי והייתי אופטימית אבל ברגעים רבים הכל התמוסס וחזרתי לעמוד על טעותי (...) האם באמת אפשר לחיות ברוגע בלי לרטון (בלב) על כל דבר. האם אוכל פשוט להיות מאושרת ובטוחה בחיי הנישואין שלנו לנצח? זה מה שייעוץ ייתן לנו? או האם, אני צריכה להפנים שזהו נסיון חיי? בעלי אומר שאנחנו לא צריכים ייעוץ , שאני יכולה להגיע לקבלה ולמחוק את ההסטוריה. זה נכון? שוב תודה, מנוחה.

תקלה בתובנה

שוב שלום לך מנוחה קראתי שוב ושוב את דברי עמיתי המשיבים לפנייתך הקודמת ולא הבנתי איך הגעת לתובנה שהגעת... על מנת להסיר ספק, אדגיש כי אמנם אתם נמצאים בתוך הסקלה של הבעיות שניתן לתקן- אבל רק בליווי מטפל, ורק בקליניקה. אל תוותרו על זה. ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

המשך.......

ליועצים ויועצות היקרים תודה רבה. ברשותכם אענה לכולכם בצורה כללית. אז ככה: שותפות רגשית? מעולם לא נתקלתי במונח הזה אני מניחה שאתה מתכוון שאין מעורבות רגשית .בעלי בקש המון פעמים שאשתף אותו במצוקותי.אני לא יכולה לעשות זאת כי הוא אף פעם לא מבין אותי ואז אני כועסת ונפגעת יותר ואז המצוקה יותר קשה.דוגמא קטנה מאתמול,אחיינית שלו היתה אצלנו אתמול והיא סיפרה לי שהיא עייפה שהיא רגילה לקום מאוחר בשבת.ותשע בבוקר זה מאוד מוקדם בשבילה.זה נורא הצחיק אותי עניתי לה שקמתי בחצות ואחר כך באחת וחצי ובשלוש בחמש בבוקר וכ'ו...לילדים..... לי יש סיבה להיות עייפה...דיברתי איתה בנינוחות מחייכת עם מצב רוח נפלא.וכאן בעלי התפרץ לשיחה וצעק''כמה את מתלוננת,כמה תלונות...''' נפגעתי מאוד לא זוכרת מה עניתי לו. יותר נכון צרחתי עליו בחזרה. איך אני יכולה לשתף אותו.אם כל דבר שאני מספרת בעיניו זאת תלונה? אם כואב לי הראש לו תמיד כואב יותר...אם עבר עלי יום קשה.הוא מייד יענה לי שעליו עבר יום יותר קשה.אז בשביל מה לטרוח? יש לנו מיליון בעיות אם לא היו לנו ילדים מזמן היינו מתגרשים.אנחנו ממשיכים להאחז בנישואין הללו יותר נכון בשותפות העסקית הכושלת הזאת.כי אם נפרק אותה העתיד הכלכלי של השותפים הצעירים יותר יפגע קשות. אחד מכם שאל אותי מה זאת אשה בשביל בעלך? אני לא יודעת מה זאת אשה בשבילו.אך אני יודעת מה הוא רוצה.אשתו צריכה להיות יפה,רזה אך לא יותר מדי רזה.הוא לא רוצה לחבק עצמות.היא צריכה להיות עקרת בית יעילה טבחית טובה.שיהיו יחסי אישות טובים.שתעבוד תפרנס תכניס כסף לבית...כי אם היא לא רווחית היא לא שווה הרבה.ואז ''חבל על האוכל שהיא אוכלת.''מה עוד? .שיהיו לו סוף סוף מספיק גרביים במגירה.והוא לא יצטרך כל יום לצרוח עצבני...איפה הגרביים שלי? והציציות שלי? והלבנים שלי? נמאס לי לחפש כל יום. ואז כשנשבר לו סופית הוא נכנס זועם לחדר כביסה משליך משם הכל מכניס למכונה את הבגדים שלו צורח עלי שאפעיל אותה... מה עוד? שאהיה אמא טובה שתמיד יהיה אוכל בבית. שאכין שעורים עם הילד הגדול.ושלא אתלונן . אך את זה כבר סיפרתי.וזהו. בקשר לעוזרת היא הגיעה יום שישי.מה שהיא עשתה בארבע שעות יכלתי לעשות בשעתיים.אין לה מושג וחצי מושג בניקיון.לקחתי ממנה את הסמרטוט והמגב והסברתי לה איך ומה תוך כדי שאני מבקשת ממנה שלא תעלב.בעלי ישן לו בכיף בחדר.תאמינו או לא זה שימח אותי.שיהנה קצת המסכן אחרי כל הצרות שאני עושה לו. ועוד משהו בעלי מתכוון ברצינות גמורה לכך שאשלם לו והוא ינקה.אם אני אבקש ממנו עזרה בקפול כביסה וכ'ו... הוא יאמר לי מה את רוצה שאני אלבש חצאית? אם אשלם לו זאת לא תהיה בושה או קושי בשבילו להפך הוא ישמח מאוד הוא אוהב כסף.וגם הוא יוכל סוף סוף להראות לי שהוא הרבה יותר טוב ממני. אני מקווה שעכשיו אתם מבינים יותר מתנצלת על האורך והבלבול של מה שכתבתי. נראה לי שבעלי צודק ואני באמת מקטרת .... אני צריכה לרוץ לעבודה תודה ויום טוב נ.ב. קראתי לעצמי אשת חייל בתור הלצה.דימיינתי לעצמי את התגובה של בעלי אם ידע שבחרתי בכינוי ''אשת חייל'' יתעלף מצחוק. יום אחד אני אהיה.אני מבקשת מהשם כל הזמן בבקשה בבקשה בבקשה שאהיה אשת חייל שאהיה יעילה זריזה מלאת מרץ עקרת בית למופת אמא ורעיה לתפארת

לפעמים צריכים לשאול: מה הלאה?

שוב שלום לך אשת חייל! אני מעריך כי מטרת פנייתך לפורום היתה לא רק לשתף אותנו אלא גם לנסות ולהחלץ מהסיטואציה בה את נמצאת. ולכן אם חלק מהמושגים שציינו והצגנו לכם עוד לא מופיע בז'ארגון המשפחתי- הרי שהגיע הזמן להתחיל ולעבוד על זה. אם תרצי תוכלי מצד אחד להתנצח בינך לבין עצמך על כל מיני סצינות אותן אתם חווים בבית ולהמשיך בהתנצחות זו לנצח נצחים. ואם תרצי מצד שני לקחת את הזוגיות הזו בידיים ולהתחיל לתקן- גם כאן האפשרות בידכם. ולכן נשוב ונמליץ לכם לפנות בהקדם לטיפול זוגי , שם ייתנו לכם את הכלים להתמודד ולתקן את מה שצריך על מנת להגיע לשי"ח (= שביעות רצון; יציבות וחוסן) בתחום הזוגי. נשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

להישאר נמוך או לקחת סיכון ואולי לעלות גבוה ..

שלום אנשים יקרים , כבר פניתי אליכם מספר פעמים ואף נעזרתי קצת ביעוץ אישי. אני נשואה כבר שנה וכמה חודשים גם בתקופת ההכרות וגם בנישואין אני הובלתי את הקשר , דחפתי , יזמתי , והרגעתי שהיה צריך. בעלי פשוט זרם .. לפעמים כל ההפעלה שלי היתה בכח - גם בתקופת ההכרות - אהבתי אותו מאד וכל פעם שהתנהגותו פגעה בי - הייתי בוכה , ואז הוא היה מתנצל ומנסה לתרץ למה זה קרה , אבל לא שינה את ההתנהגות .., די הלחצתי אותו גם לגבי הנישואין - ותכננתי את כל המהלכים עבורו .. הנישואין שלנו נראים בדיוק ככה - ואם חשבתי שבעזרת ה' אחרי הנישואין הוא יתאהב בי ממש וירצה אותי מאד ואני אוכל לנוח - זה לא קרה . יותר משנה - מבחורה מלאת שמחה הפכתי לדי דכאונית , מקנאה בכל זוג שפוסע לידי ,אני בוכה המון - וכמעט לא משתפת אף אחד , ניסתי יעוץ זוגי אך בעלי לא ממש מעוניין - בסדר לו הוא טוען. הקשר שלנו מאד טכני - ולכן גם דברים נלוים לא מצליחים להביא את הקשר לשיא , אני יודעת מה הוא אכל ושתה ועם מי הוא נפגש והוא כנ"ל עלי - אבל בלי רגש .. בעלי גם מאד ילדותי בהתנהגות שלו כשאנחנו אחד על אחד - לי זה מציק - כי אני רוצה שהוא יתנהג גברי יותר .., וגם שאני מנסה לדבר איתו על נושא רגשי או עמוק יותר הוא לא מגיב כלל.. בכל אופן - לאחר עוד קונפליקט מהקונפליקטים הלא נגמרים - כשהתנצלתי על משהו שלא הייתי צריכה להתנצל רק בשביל ליישר הדורים ולשדר הכל סבבה , הוא לא "סלח" ככ מהר .. ואז נפל לי ב"ה האסימון - שלשנינו מגיע קשר המתנהל בצורה אחרת לגמרי, קשר עמוק , מהנה , לא מעיק ומעייף .. והבנתי שקשר כזה יכול לקרות רק אם לבעלי יהיה רצון משלו !! לקחתי צעד אחורה - אני לא מקשרת לא שואלת , אם הוא מתקשר אני מדברת , בערב שאנחנו מגיעים הביתה אנחנו לא מדברים - כי בעלי לא יוצר שיחה וגם אני לא מוכנה הפעם .. - הימים עוברים עלי קשה כל רגע בא לי להתקשר לשאול מה שלומו - לבקש שנחזור כרגיל - אך אני מרגישה שזה יחזיר הכל אחורה - וכדאי פעם אחת עם כל הכאב ללכת עד הסוף - אני ממש מקווה שאתם מבינים אותי ! אני עכשיו מתלבטת אם לרשום או לומר לו מה שאני מרגישה .. (זה כבר 3 ימים ככה..) מצאתי גם יועץ עם הרבה המלצות בנושא תקשורת אבל אני לא רוצה ללחוץ עליו שיבוא איתי - אלא שהוא ירצה בעצמו .. הכאב הכי גדול שלי זה הצער של השכינה מהמצב אצלי בבית .. אשמח אם יש לכם מה לומר לי . תודה.

אין ספק, רק לעלות אבל במעלית נכונה ותקינה!

שלום לך שרית אולי לא אשמע פופולארי אבל הדרך בה את מתנהלת לא מובילה בהכרח ליעד אליו היינו רוצים שתגיעי, ואסביר. את מתארת מצב של בעל שאיננו מוביל ואיננו יוזם . לדבריך הדברים היו גם לפני הנישואין. אתם נשואים מעל שנה ואת לא רואה שינוי. את מתארת כי לאחר שהתאכזבת מציפיות שהיו לך התחלת לפתח אוירה דכאונית. את מתארת כי את בוכה הרבה. את מספרת לנו כי לבעלך יש התנהגות ילדותית. ציינת גם שבעלך לא שש לשיפול זוגי לדבריו הכל בסדר. עד כאן. בואי ננסה על סמך מה שריכזתי מדברייך "להכנס לראש" של בעלך. ייתכן ויש לבעלך קושי בניהול תקשורת זוגית ובפתוח יוזמה זוגית- הדברים מוכרים וניתנים לפתרון בטיפול מקצועי. אבל בואי ננתח את הסביבה בה אתם נמצאים ותנסי להבין מה בעלך חווה כעת. לכל אחד מאיתנו יש מגנט רגשי, הגורם לנו להמשך למקומות שטוב לנו בהם. אני מלמד את המטופלים שלי איך לפתח ולשמר את המגנט הרגשי ובאמצעותו להבין ולהוביל את הזוגיות למקומות איכותיים יותר. אני מניח שבעלך כשהוא בית איתך הוא לא נפגש באשה שמחה ומלאת חיים אלא באשה בוכה ודכאונית. הדבר לא מעורר אצלו עודף מוטיבציה לתיקון ובניגוד לחשיבה הנשית- גבר יכול לחיות עם זה. העונש של הברוגז- רק יחריף את המצב. לגבי הדימוי שיש לך על בעלך- התנהגות ילדותית- אני מעריך שבעלך מבין שהדימוי שלו בעינייך אינו בשיאו, וזהו עוד גורם שישפיע על המוטיבציה שלו למניעת טיפול. בעניין ההתנגדות שלו לטיפול זוגי- אשתמש במינוח "ברוכה הבאה למועדון" ברוב הזוגות האשה היא המובילה לטיפול בד"כ לגברים אין בעיה והם לא חפצים לטפל בה. גם כאן ישנן טכניקות איך בכל זאת להביא את הבעל לטיפול. אתייחס ברשותך לעוד נושא וזה ריבוי המטפלים. ציינת בראשית דברייך כי בעבר כבר פנית לפורום וקיבלת גם ייעוץ אישי. בסוף דברייך ציינת שמצאת מטפל עם המלצות , ובכל זאת את פונה לפורום. תפקיד הפורום הוא לתת הבנה כללית ותקווה למצב טוב יותר. בשום אופן הפורום איננו תחילף לטיפול. ריבוי המטפלים וריבוי הדעות לא בהכרח יסייעו למטופל. בסוף הפניה לפורום רצוי שהפונה תבחר מטפל ותמשיך רק איתו. כידוע רכבת עם שני קטרים לא נוסעת.. לסיכום אם הבעל לא מעוניין בשלב זה בטיפול- הגיעי לבד לטיפול ובקשי טכניקות כיצד כן להביאו לקליניקה. בטיפול תקבלו כלים הן לייצירת אוירה ראויה בבית והן לתיקונים התנהגותיים בתחום החסר. במידה ותהיה אבחנה לטיפול משלים ע"י גורמי חוץ- תופנו , ובסופו תחזרו מפגש מסכם. לעניות דעתי זו הדרך לטפל בעניינכם. אחולי ברכה והצלחה. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

האם כדאי להעלות את תחושתי בפני בעלי ?

שלום רב לכל המסייעים ! רציתי לשאול האם כדאי לבכל מקרה או תחושה שיש לאחד מבני הזוג בזוגיות לשתף את בן הזוג בכל מחיר ? או שיש לעיתים מצבים שעדיף לא לעורר נקודות אצל בן הזוג מתוך חשש שאם העלתי את הדברים זה עלול להביא יותר הרס מאשר תועלת ? או שבשם האמת או הרצון לשים הכל על השולחן צריך להעלות את כל התחושות והמחשבות ? ובאופן יותר ממוקד - האם נכון לשתף את בעלי ולומר לו שיש לי תחושה שהוא חש יחס כלשהוא ( מגונן / אוהד או במקרה הגרוע נמשך ) למישהי שאנו מכירים ? יש לי תחושה שאותה בחורה מוצאת חן בעיניו ועל אף שאני כבר לא בקשר איתה ועם משפחתה אנו נפגשים בהם לעיתים קרובות וגרים לידם . הסיפור עם ההרגשה שלי שמשהו בתחושה שלו אליה הוא מעבר לאדישות התחיל לפני כמה שנים כאשר החלטתי להתרחק מבחורה זו לאחר שראיתי כי היא לא אמינה ,יחסה לבעלה מזלזל ,אינה אישה שמקדישה את מירצה לטובת ביתה ומשפחתה ובכלל טיפוס מאוד מריר וביקורתי ,ולא פעם חשתי כי עיניה צרה בי ובזוגיות שלי ולכן תפסתי מימנה מרחק עד כדי ניתוק ובמשך הזמן הזה בעלי לא שש לשתף עימי פעולה בנושא והמשיך ללא רגישות או הבנה להמשיך לשוחח עימה כאשר נפגשו ושלמור על קשר איתה ועם בעלה . מיתור לציין כי הדבר חרה לי מאוד ולאחר שהסברתי לו כי האישה הזו היא רעה ואינני רוצה שום קשר איתה וזה שהוא מתקשר איתה פוגע בי וגורם לי להרגשה מזוזלזת ,הוא עדיין לא חדל מהתנהגותו וניסה לגרום לי לרדת מהעץ וניסה להטיל בי את האשמה ולהפוך אותי לקטנונית וקנאית , ורק לאחר שהגענו לכדי פיצוף ושמבר חריף בזוגיות (דבר שהיה לי מוזר מאוד כי הרי מה הסיפור שלו בכלל ,הרי הייתי בטוחה שלא אצטרך להתווכח על דבר כז ושהוא יכבד את דעתי ובפרט שזה קשור בתחום של צניעות ושלום בית ) הוא הסכים ל"עשות לי טובה" ונמנע מלתקשר איתה אך עד היום הוא מרגיש נזוף ולא מבין מה היה הביג דיל . ואני לעומת זאת יצאתי מובסת מכל הסיפור ,קטנונית וחסרת ביטחון ( מה שאולי נכון ? ) ועדיין כאשר אנו נתקלים בהם אני חשה את החלפת המבטים ביניהם ואת תחושת המתח של שיניהם מין סוג של מים גנובים ימתקו , ולעתים כאשר שמה עולה ואני מנסה לספר לו כמה אנקדונות שימחישו לו איזה אדם מניפולטיבי היא הוא שומע אך אני מרגשיה שהוא לא מוכן לקבל את הדברים ולעיתים אך מגונן עליה ואני משתגעת . ולכן שאלתי - האם נהגתי בחוכמה לאור מה שספירתי ומה עליי לעשות כאשר אני שוב נתקלת במבטים / אמירות שלו עליה - האם כבר להציף הכל שוב וללכת לטיפול אול החליק ולהעלים עין . סליחה על אריכות השאלה אודה לתשובותיכם

את החושך לא מגרשים עם מקלות אלא עם אור

שלום לך מיכל יקרה. אני מתנצל אם אני הולך לאכזב בתשובתי ולא להצטרף למקהלה שתחמיא לך. השאלה שלך מאד נכונה , אולם היית צריכה לשאול אותה לפני פנייתך הראשונה לבעלך. השאלה היא לא אם כדאי או לא כדאי לשתף אותו, אלא האם יש לכם את הכלים הרגשיים המתאימים להתמודד עם כזה סוג של שיתוף. אין ספק שעצם העלאת הנושא לדיון ירתה את יריית הפתיחה לתחרות כלשהי, כעת צריך לבחון איך מחסלים את התחרות. אני בהחלט מזדהה עם עמיתי המשיב הרב יאיר אביני, גם אני חושב שאת משקיעה את מירב האנרגיה בהכפשת המתחרה במקום להציב את עצמך במקום מבוקש יותר. ניסיון חיסול המתחרה לא תביא לחיסול התחרות- ההיפך. אין ספק שאת חייבת לפנות לגורם שייתן בראש ובראשונה לך את הכלים הראויים על מנת להתחיל את המהלך בו את תהיי גורם משיכה ע"י בעלך, ולאחר מכן יבוצעו המהלכים להוצאת המתחרים מהזירה על בסיס המשיכה אלייך ולא על בסיס דחייתן. חסר לנו הרבה מידע על הרקע וממילא מהלך כזה לא יוכל להתנהל מעל דפי הפורום. איחולי ברכה והצלחה אשמח לעמוד לעזר בברכה וינברגר גבריאל

שלום בית מול הסתת הבעל מצד הוריו

שלום רבותיי. נישאנו לפני כשנה וחצי לאחר היכרות של שלושה חודשים.יש לציין כי בעלי עשה את הרושם של בחור טוב,עם ראש על הכתפיים,דיעותינו בנוגע לאורח החיים הדתי התאימו כמו גם חינוך הילדים. לאחר ארבעה חודשי נישואין, בגלל בעיה פיזית של בעלי שנראתה לעין רק אחרי הנישואין,ביצענו בדיקת זרע,על מנת לברר אם הבעיה הפיזית של בעלי יכולה להוות בעיה בכניסה להיריון ואכן,התוצאות הראו כי ניאלץ לעבור טיפולי פיריון וכי לא נוכל להרות כדרך כל הארץ. עברנו חצי שנה מפרכת וקשה מאוד של טיפולים ובסופה ב"ה,נקלטתי להיריון.בכל תקופת נישואינו,הבית תיפקד כרגיל,בישלתי כל שבוע,הקפדתי לשמור על כבודו של בעלי והוריו. במשך כל התקופה הזו,היינו מבקרים את הוריו של בעלי,ובכל פעם אביו היה מקניט אותי,החל מהעובדה שאני לא בלונדינית עם עיניים כחולות,ועד למצב שבו כשבעלי החזיק את ידי,אביו טען בפניו:"נראה כאילו אתה הראשון שהתחתנת,מה קרה?תעזוב לה את היד!",או "תפסיק לפנק אותה זו רק אישתך",או "אם יש לך בעיה אל תספר לאישתך שום דבר,היא לא צריכה לדעת כלום". בעלי סיפר לי שאביו היה מתעלל בו כילד (למשל-שופך על ראשו מים קפואים בחורף),שאביו איש קשה מאוד,פרימיטיבי (אביו לא מאפשר לאישתו לצאת לעבוד,או להיות בקשר עם סביבתה או משפחתה),והוא אף ניסה לשכנע את בעלי שגם אני לא אעבוד ולא אמשיך את לימודיי לתואר ראשון,כמו גם הוא אמר לי בפירוש, את לא צריכה ללכת למשפחה שלך,בנוכחות בעלי,שאחיו ואחיותיו של בעלי קבעו את מגוריהם רחוק מהאב מחשש וידיעה שהאב יכול לחבל בחיי הנישואין שלהם.בעלי הקפיד לציין שהוא לא כמו אביו וכי הוא מתנהג אחרת. שלושת החודשים הראשונים להיריון היו מאוד קשים מבחינת בחילות והקאות..בעלי לא עזר לי,הקפיד לציין שהוא מרגיש שהוא מטפל באישה חולה..שריח הקיא מגעיל אותו ומונע ממנו לאכול (כשהוא אוכל צהריים מסודר בעבודה),אך לא התלוננתי.באחד הימים,סיימתי לעבוד מוקדם,ולכן הגעתי לבית הוריי עד שבעלי יגיע לעבודה (אנו גרים לבד,בדירה שנתנו לנו הוריי לעת עתה,ללא שכר דירה,עד שנמצא דירה משלנו),בשעה שהוא צריך לסיים שלחתי לו הודעה וביקשתי שיקנה מספר דברים מהסופר.לא היה מענה.לאחר חצי שעה הוא הגיע עם הוריו לבית הוריי.לא הבנתי את פשר הביקור.עד שאביו החל לדבר,שהבן שלו סובל כי הוא לא יוצא לבלות ואימו אמרה שהיא רוצה לקחת אותו איתה.בתקופה ההיא,היקאתי וביו לי בחילות קשות,בקושי יכולתי לדבר..וכך היה.הוא הלך עם הוריו. לאחר מכן,הוא חזר לדירה,לקח את חפצינו המשותפים (כולל הזהב של החינה למשל) ומאז לא תיקשר.יום למחרת הוא ניגש לחשבון הבנק,בהוראתו של אביו,וניסה לקחת את כספי החתונה. משלא הצליח, ניגש לבית הדין הרבני וקבע דיון,כאשר בדיון ביקש שלום בית.כשחודשיים, הוא לא דיבר איתי. הדיין הראשי היה קצר רוח לא ירד לעומקו של עניין ומיד שלח אותנו לייעוץ. עד היום, איני מבינה ממה נבע הריב עם הוריו של בעלי, כשביני ובינו לא היה שום ויכוח. כעת הוא מציב תנאים שלא נגור בעיר המגורים הנוכחית וכו' וכו'.דברים שלא מקובלים עליי. מבחינתי זה או אני או הוריו. חוץ מהמצב הפיזי ,המצב הנפשי כתוצאה מכל הבלגן הזה,על לא עוול בכפי לא מוסיף ומאוד גורע. אני ממש זקוקה לחוות דעת. מה דעתכם?..

על כן יעזוב...ודבק באשתו

שלום לך שירה כקודמי המשיבים אצטרף למזדהים לצערך. אכן בעיה מוכרת וכואבת. צריכים להבין כי בנסיבות מסויימות בעל מרגיש נבוך מאד במקרים של טיפולי פריון לא טבעיים. אם אין לבעל את הכישורים והכלים הראויים, ואף אחד לא מכשיר אותו, הוא לא יפתח את המיומנויות הדרושות להתמודד עם הפריה לא טבעית וההתנהגות של בעלך , אותה את מתארת, יכולה להיות חלק מתופעות הלוואי של אי יכולת להתמודדות בנסיבות בהן הוא נמצא. אני יודע שגם לך לגמרי לא קל- אולם לך ב"ה יש כלים ומיומנות- לבעלך- כנראה שלא. אני בהחלט מסכים כי מקום בעלך הוא בטיפול זוגי יחד איתך אולם צריך את הטכניקה המתאימה להביא אותו לקליניקה. מתוך דברייך אני מניח שהוא לא ישוש להצטרף לטיפול. אם נקבל פרטים נוספים אולי נוכל לנתב אתכם למטפלים באיזור מגוריכם. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל

איך מסבירים לבעל שלא רוצה להבין?

אני נשואה כ-5 שנים + 3 ילדים . אחרי החתונה התחלתי בלימודי מקצוע אקדמאי וב"ה אחרי 3.5 שנים מפרכות של לימודים מאסיביים 5 ימים בשבוע במשך שעות רבות (שבמהלכן גם ילדתי) סיימתי השנה וקבלתי את התואר הנכסף, ואפילו מצאתי עבודה מצוינת בתחום. הבעיה היא שלצערי הרב איני מוצאת את עצמי בעבודה שלי. המקצוע שלמדתי הינו מקצוע טיפולי שבדומה אולי לעבודה שלכם אין בו כללים ברורים. הרי לא ניתן לתת למטפל "מתכון" מראש, כיוון שבני האדם שונים ובעיותיהם שונות. אני מרגישה שלמרות שסיימתי את הלימודים התיאורטיים ואפילו שעברתי את הסטאז' בהצלחה, איני יודעת עדיין כיצד להתמודד בשטח ומוצאת את עצמי פעמים רבות חסרת אונים ממש. במקצוע שלי קיימים שני תחומים עיקריים האחד טיפולי ולכן כמו שכתבתי לעיל לא קיימים בו כללים ברורים (בתחום זה אני עובדת בפועל ומרוויחה משכורת יפה) ואילו השני שייך יותר לתחום הרפואי, הכללים בו ברורים ואליו התחברתי יותר גם במהלך הסטאז'. (אך משכורת בו נמוכה משמעותית, כמעט כמו שכר מינימום) פעמים רבות אני חוזרת מהעבודה עצבנית ומתוסכלת ומרגישה שממש רע לי בעבודה שלי. כשאני מנסה לשתף את בעלי בתסכול שלי ומנסה להעלות את האפשרות שאולי כדאי לי לעבור לתחום השני (ובלבד שאהיה מאושרת) בעלי ממש כועס ומתעצבן וטוען שאין לי אחריות כלכלית, שאני חייבת להתרגל למקצוע, ושגם ככה סבלנו קושי כלכלי במהלך הלימודים שלי. (בעלי אפילו עזב את הכולל לצערי הרב בעקבות הקושי הנ"ל) ניסיתי להציע לו אפשרות שאולי בשנה הבאה (עד סוף השנה הנוכחית אני חייבת להישאר בכל מקרה בעבודה שכבר התחלתי) אנסה לשלב 3 ימים בעבודה הרפואית ויומיים בטיפולית וכך אולי לאט, לאט אתרגל , אבל אין עם מי לדבר הוא ישר מתחיל להתעצבן ולומר משפטים כמו "אני לא יודע מה לעשות עוד עם האישה הזאת" או "אין לך ביטחון עצמי "(מה שמוריד לי עוד יותר את הביטחון) "עדיף שתוסיפי עוד שעות בעבודה במקום להשתטות" (אני עובדת 5 ימים, אבל "רק" 5 שעות כל יום) ואפילו כדאי שתתחילי לקבל באופן פרטי" (שזה כמובן עוד יותר רווחי, ואפילו פנו אלי בבקשות כאלה כי המקצוע שלי חסר מאוד בציבור החרדי, אבל סרבתי, והוא התפוצץ) אני חייבת להבהיר שכיום המצב הכלכלי שלנו לא מצריך לחץ כזה כמו שהוא משדר. יש לנו ב"ה דירה משלנו ללא משכנתא(שההורים קנו לנו לחתונה) ונכון לעכשיו יש לנו יותר מ-20000 שקל בעובר ושב (בפלוס כמובן). אני בנ"א חסכן מאוד, לא מחפשת מותרות וגדלתי בבית שהמוטו בו היה "העוה"ז הזה הוא רק פרוזדור לטרקלין", בעלי לעומתי חושב שדירה נאה זה ערך חשוב מאוד, כסף זה ערך עליון וערך של בנ"א נמדד לפי המשכורת שהוא מרוויח. אני מרגישה ממש כמו עכבר במלכודת, הולכת בבוקר לעבודה עם דמעות בעיניים ובחילה בגרון. כמעט כל יום מתחשק לי להתקשר ולהגיד שאני מרגישה לא טוב. רע לי, רע לי אני מתוסכלת בעצמי מהמצב והוא לא מבין זאת. מיום ליום הכעס שלי על בעלי שלא מבין אותי גדל וגדל ואני מרגישה על סף התפוצצות. יש לכם עיצות איך אשכנע אותו שלמען בריאות הנפש שלי עלי לעזוב את העבודה הזו/להוריד שעות? ואולי יש לכם כמטפלים עיצות לתת לי איך להתמודד עם העבודה שלי כמטפלת ואיך היה אצליכם בשנים הראשונות?

הבעיה היא לא עם הבעל שלא מבין

שלום לך פונה יקרה לפורום כאבך מאד מובן אבל יש קושי להתחבר לאבחון שלך. אני לא בטוח שחילוקי הדעות ביניכם הם רק בתחום העיסוק שלך או רק בחומי הרכוש והכסף. מצבכם הכלכלי ב"ה טוב ויש לכם את כל הנתונים להיות במקום אחר גם בתחום הזוגי. חסרים לכם מעט כלי תקשורת וכלים להבין ולהכיל זה את רגשות זה (זה הדדי - ולא רק מצד בעלך). לא הייתי ממליץ לך להתמקד בקבלת טיפים לשכנע את בעלך במקום ממוקד. חסר לנו מעט מידע על הרקע שלך ושל בעלך, אולם כפי שאת מבינה חלק מהטיפול יוכל להיות מעל דפי הפורום וחלקם בקליניקה. נשמח לעמוד לעזר , אחולי ברכה והצלחה. וינברגר גבריאל

הצילו!!!!!!!! איך אני אמורה להגיב?

איך אני כאשה חרדית לכל דבר אמורה להגיב לסיפור המזעזע הבא? אני בת בית יעקב שנשאתי לבחור ישיבה ממשפחה "חוזרת בתשובה" מזה שנים, וכמה ימים לאחר החתונה נודע לי שאחות של בעלי היתה בעברה בן והיא עשתה ניתוח לשינוי מין, ולא עוד אלא שהיא זמרת מפורסמת אני יודעת שהססיפור הזה נשמע הזוי ואאיך לא ביררנו לפני החתונה, אך למה שנחשוב לברר על דבר כזה? אני שונאת את בעלי שנאה איומה עלי בגלל שלא סיפר לי את זה לפני החתונה כי ברור לי שאם הייתי יודעת שאלו הם פני הדברים לא הייתי מתחתנת איתו כי הוא שיקר אותי.אפילו שאנו נשואים כמעט 3 שנים. זה מציק לי כל הזמן ואני רוצה כל הזמן להתגרש ממנו בגלל זה . אם אפשר לקבל תשובה בדחיפות

להגיב בחכמה תבונה ודעת

שלום לך רחל אכן מאד מאכזב כאשר מתברר לאחר החתונה כי הוסתרו פרטים חשובים על המשפחה. האכזבה היא גם מהזולת וגם מעצמנו שלא בדקנו- והתחושה מובנת. אולם בתשובה לשאלתך (איך עלייך לפעול?) - התגובה לא חייבת להיות אינפולסיבית ומענישה כי חרבות הפיפיות דוקרות בשני הצדדים. ראוי להיוועץ לפני קבלת החלטות כבדות. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

את אשמה

שלום עליכם אני ואשתי גרושים 5 שנים יש לנו 2 ילדים אני מבקר אותם הילדה שלי לאחרונה חתכה אצבעות שלחו אותם לבית חולים באתי אצלם לביקור היה נחמד שאלתי אותה מה קרה לילדה 3 פעמים היא אמרה לא יודעת על מה אתה מדבר זה מאוד הכעיס אותי שהיא לא עונה לפני שהלכתי אמרתי לה שאת אשמה את אחראית תתבשי לך מה שקרה עם הילדה איך הייתי צריך להגיב "את אשמה " ? הי מכעיס אותי שהילדה היתה קטנה הי א היתה צורחת עליה נושא בעול עם חברו מה אומרים לילדה במצב שחתכה את הידיים ?

תקשורת בין הורים גרושים

שלום ישראל קצת בלבלת אותי בשאלתך. ואסביר את עצמי: האם אתה שואל אותנו איך עליך לתקשר עם גרושתך? או האם השאלה היא מה דעתנו על רמת אחריות גרושתך על ילדיכם המשותפים? או אולי פספתי את כוונתך? אכן, בדרך כלל התקשורת בין בני זוג גרושים - לא תמיד הכי איכותית ויעילה, לא פעם אחד מהצדדים מנצל את הסיטואציה ומונע מידע מגרושו/גרושתו על מנת לצער אותה- אם תשאל את דעתנו- בוודאי שזה שלילי ולא ראוי- אבל זה קיים, והרבה. בכל בית נורמטיבי ילדים חווים פציעות קלות מנפילה בעת משחק ועד לחתכים בעת שימוש שגוי בכלים שונים בבית ומחוצה לו. בבית נורמטיבי- הדברים עוברים לסדר היום, אולם בבית עם הורים גרושים הצד האחראי על הילדים ירגיש שהוא על כס הנחקרים וישתדל לא לשתף פעולה עם ה"חוקר" מחשש שכל מילה שיפלוט ישמש נגדו, ולכן בד"כ חוסר השיתוף פעולה מגיע ממגננה ולא ממתקפה. באופן טבעי השואל חש שלא משתפים אותו וממילא חושש שמא רוצים להסתיר ממנו מידע- והדרך לפיצוץ קצר. ולכן עם הדברים לא קריטיים הייתי מציע שתמשיך לשמור על קשר וביקורים עם ילדיכם אבל צמצם למינימום את החיכוך המילולי עם גרושתך, אני לא בטוח שכרגע יש לכם את הכלים לניהול דו שיח רציני ועמוק, אז רד מזה. גם אני מצטרף לדעה שמיותר כרגע להשקיע במלחמות עולם למרות שזה אולי יתן תקוות שווא שהדברים בטיפול. אשמח לסייע במידה ותרצו כן לפתח מיומנות לתקשורת ביניכם כהורים לילדים משותפים למרות שאני חושב שבשלב זה העניין מיותר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

needs help

הי, תודה רבה על הפורום, אני נעזרת ממנו רבות. אני נשואה עוד מעט 6 שנים, יש לנו בת מתוקה בת שנתיים וחצי, אני מאוד אוהבת את בעלי, אדם טוב לב חכם ומצליח ברוך ה׳ , החיים שלנו טובים ברוך ה׳, הבעיה היא שלאחרונה אני מרגישה שכל הרומנטיקה בינינו הסתיימה, וניכנסנו למין מערכת של שיגרה, עבודה משכנתאות ילדה בית וכו... מבחינת בעלי זה לא מפריע לו, ולי זה מאוד מאוד מפריע, בשנים האחרונות שמרתי על זה בשיניים, אבל הגעתי למצב של חוסר עניין מהצד השני, ואין לי כבר כוח לעבוד על זה, ואני לא רוצה שככה החיים ימשיכו, בלי יציאות לבד מדי פעם בלי שיחות , בלי נתינה קטנה בלי כלום... זה כל כך חשוב לי וממש כואב לי שזה ניגמר.. לאחרונה אנחנו גם רבים המון על כל מיני נושאים ולא מדברים אחר כך כמה ימים, זה יכול להמשיך גם שבועות אלא אם אני יפסיק את זה, הוא מבחינתו יכול לא לדבר איתי לעולם, אפ פעם הוא לא יזם הפסק של מריבה בעצמו, אף פעם. תמיד הוא עסוק ואין לו זמן והוא עייף .. תמיד יש תרוץ למה לא לשבת לתקן עניינים, הוא לא הגבר היחיד בעולם שמנהל עסק ועובד, דבר נוסף- באיזור שאנו גרים ( בחול) צריך ביטוח בריאות , לנו יש ביטוח בינוני שלא מכסה הכל, אני כבר חצי שנה מדברת עם בעלי שאני רוצה עוד ילד, ובשביל זה אנחנו צריכים ביטוח שעולה הרבה יותר יקר כל חודש.. בעלי מוצא כל פעם תרוץ למה לא עכשיו, אין כסף, עוד חודש עוד חודשיים.. אני עובד על לברר ביטוח, ובינתיים עבר כבר 10 חודשים... כמה אני יכולה לחכות,???? ניראה לי שבזמן האחרון אני כבר לא מעניינת אותו לחלוטין, הוא מבחינתו יכול לחיות את החיים בצורה מושלמת בין אם אני בתמונה ובין עם לא, וזה קורע אותי. רוצה שהחיים שלנו יחזרו להיות יפים כמו שהיו. דבר נוסף שמפריע לי : לאחרונה בעלי פשוט לא הולך לבית הכנסת בשבת. לא בבוקר ולא בלילה.. וזה מאוד מפריע לי, אני לא יודעת איך לומר לו זאת מבלי שייפגע , אני יודעת שאשה לא צריכה להיות המשגיח של בעלה... ללכת לייעוץ אין מצב... בעלי לא יסכים, הוא מבחינתו מושלם ומוצלח ( הוא באמת מתקרב לזה) והוא לא יקשיב לאף אחד אנא עיזרו לי איך לתקן מצב שכזה תודה רבה רבה רותי

שחיקה בחיי הנישואין

שלום לך רותי הצער, הדאגה והכאב ניכרים מדברייך. אכן זו סיטואציה כואבת ומאכזבת, אולם היא מגיעה באופן טבעי כמעט לכל זוג שלא מודע להתהוות השחיקה הטבעית בחיי הנישואין. סימניה של השחיקה זהים למה שתיארת, ועלייך לבחון אפשרויות טיפול עם או בלי בעלך. מי שבד"כ מודע ורגיש לעניין זו האשה וממילא היא זו המתריעה על כך, לבעלים בד"כ אין בעיה ולא מבחינים בשחיקה, לגברים זה נראה כמו צירוף של קונפליקטים ווויכוחים בנושאים שונים, המכנה המשותף כאמור , זו השחיקה הטבעית הנובעת מחוסר השקעה ושימור של הזוגיות חוסר טיפול שוטף במגנט הרגשי, הבעלים לא מסוגלים לקשר את הצירופים השונים לשחיקה זו. לגבי ההריון הנוסף וביטוח הבריאות- אני מניח שברור לך שהגורם האמיתי למניעת ההריון זה לא עלות הביטוח אלא חוסר רגישות לצרכייך ולרגשותייך, גם כאן זה לא בא חלילה מחוסר רצון טוב, אלא מחוסר מודעות וחוסר כלים לך ולבעלך. תוכלי לאמת או להפריך את דברי אם תראי שזה נכון גם בחזיתות נוספות. מה עושים? או יותר נכון קודם כל מה לא עושים? חושך לא מכבים במקלות אלא באור, ולכן דברי הביקורת שלך לא יועילו אלא רק ירחיבו את הפער. זה נכון גם למצוות השכמת בית המדרש... בתחילת דברייך ציינת כמה את אוהבת ומעריכה את בעלך- רצוי וראוי שתשדרי לו את זה בכל עת. במקביל נסי לבחון בעדינות אפשרות לשיפור הזוגיות בהסכמה. אם תקבלי תשובה חיובית- מה טוב, אם לא נצטרך לבחון אפשרות עוקפת להגיע גם אליו. עד כאן בנתיים, אשמח לתת טיפים נוספים וממוקדים יותר במייל ישיר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

טיפול ארוך

בס"ד שלום רב, אין לי מושג כיצד להעלות את הסיפור שלנו, אבל בע"ה אנסה. אני מעלה את ההרגשה שלי מנקודת מבטי בלבד וכנראה שנקודת מבטה של אשתי שונה משלי. אנו נשואים 4 שנים עם 3 ילדים חמודים. אני עובד שעות רבות מחוץ לבית ורחוק, ואשתי עובדת בחצי משרה. אני יכול לומר ששנת הנישואים הראשונה הייתה בגדול שנה נעימה (למרות שהיו קצת חילוקי דעות), אבל משום מה במקום לטפס כלפי מעלה הדברים רק הלכו ותווספו, ולפני שנה וחצי בערך קרתה הידרדרות חדה מאוד בעיקר מצד אשתי בכל הרמות של מערכת היחסים החל מה"יחס אלי"/שותפות/כלכול נכון של הבית )לפי מה שיש ולא לפי מה שרוצים(/התנתקות מהמשפחה שלי/ואישות, ובעיה בתקשורת - כלומר כמעט ואין שום שיחה שלא תיגמר בריב ומרמור, ורוב בשיחות הינם טכניות בלבד. אני מרגיש שמה שאני רק יעשה, לא יגרום לה לשנות משהוא כלפי (מצב הזוי ביותר). מרגיש שהכל מבולגן, כלומר - כל תחומי החיים מסובכים מדי בשבילה היא לא מסוגלת לקחת אחריות על כלום. ואני מרגיש שכמעט כל מה שיש לה עבורי זה זלזול ואטימות אחת גדולה. כמה שאני ינסה לגרום לה לתחושה נעימה ולהראות לה שאני דואג לה, היא תמיד תבוא ותאמר שהיא לא באמת מרגישה.. מה שכמובן פוטר אותה אוטומטית מלעשות עבורי משהו. וכשאני אומר לה שאני מנסה לגרום לנו לעלות על דרך המלך אבל אני לא יכול לעשות זאת לבד וגם היא צריכה לתת לי להרגיש שהיא רוצה את קירבתי, אז היא תאמר שהיא מכבסת עבורי ? הצפיה שלה זה - שאני גם יעבוד ויפרנס וגם בבית יעשה הכל, ולכל דבר יש לה את המשפט "יש גברים שעושים גם את זה" וגם מבשלים וכו'... ומסוגלת לומר "אתה נתת לי כתובה ולא אני לך", (כלומר אני לא חייבת לך כלום, ואם אני כבר עושה עבורך משהו אז זה בחסד). נמצאים בטיפול זוגי כבר קרוב לשנה, (אציין - שהמטפל הינו "איש מקצוע" משכמו ומעלה, שגם איכפת לו ברמה האישית ממה שקורה בינינו, והוא אפילו משקיע שעות בטלפון "ללא תמורה"). ושום דבר מהותי לא משתנה, אני חושב שהדבר היחידי שהשתנה זה - שאני אולי פחות לוקח ללב, ומה שהיה בהתחלה זה שהיא עשתה טובה שהסכימה לבוא לטפל (לפני שנה היא עשתה רושם שהיא מיואשת ולא רוצה אפילו לטפל) אז אולי היום "הרצון" קצת יותר שוויוני. וחלק מההדרכה שקיבלנו זה שבלב הנוכחי של התהליך בנושא האישות, שזה יבוצע מהר ופעמים בודדות במהלך החודש (כלומר עבורי בלבד, וללא שום דרישה או צפיה). והגרוע ביותר בחיי אישות, שהיא שונאת את זה שנאה איומה ואם היא מסכימה שנהיה ביחד זה אך ורק עבורי ולפני זה היא מטילה עלי מטלות בבית, ואז כשנמצאים יחד, אז היא כל הזמן רוטנת ומתפרצת עלי שמהר לסיים וזהו, ואין לה שום צורך בזה והיא רק צריכה לתת את הגוף שלה... ואני נלחם על שמירת הברית עוד מאז הייתי צעיר מאוד, וב"ה אני מצליח, ומה שקורה זה שאני פשוט נכנע לדיקטטורה כי אין לי ברירה ואולי זה הרע במיעוטו, אבל כיום זה אפילו יותר גרוע, (אציין שבתחילת נישואינו זה לא היה כך, היא הייתה משהוא אחר. אבל היא לא הייתה יוזמת או משהו כזה מה שגם מאוד הפריע לי) , ואני למדתי רק לוותר ולוותר ובמקום שהדברים יגרמו לה לעשות שינוי עם עצמה, אז השינוי שאני מרגיש אצלה זה לכיוון השלילי. ואני מרגיש (וכנראה שגם היא וגם המטפל) שהטיפול פשוט תקוע. ואני מרגיש שאני נגמר, השבועות חולפות והחודשים והנה כמעט שנה, וזה הפך להיות סוג של "חלק מהנוף של החיים" שהולכים פעם בשבוע לטיפול וחוזר חלילה... יכולים להיות ימים רגועים, אבל זה יקרה רק אם אני יוותר על כל ה"אני" שלי בכל תחומי החיים ויעשה עבורה הכל, ואשיג עבורה כסף יש מאין, ולא יפגע משום פגיעה שלה, ויתן לה את כל הבמה של החיים, אז אולי אולי אולי היא תעשה טובה ותאמר בטיפול שקצת יותר רגוע, כאילו זה רק התפקיד שלי לגרום לרוגע... אבל אני לא מרגיש כמעט שום השקעה בי או מחשבה עלי, אלא רק תאמר שאני לא רואה את מה שהיא עושה, (כמו לכבס וכו' כנ"ל), כאילו אני מרגיש שבתמורה להיותי מלאך אני מקבל דברים בסגנון "בגד מכובס", ואם אני אהיה רק "אדם" (כלומר - לא מלאך), אז אני לא ראוי לכלום, (אני לא חושב חלילה שהיא אדם רע, אני חושב שגם היא מאוד סובלת, ואני גם חושב שהיא בפנים אדם טוב מאוד). היא אומרת שהיא רוצה "שקט", וההרגשה שלי ששקט הכוונה כזה מהסוג שאני מלאך כנ"ל). אני צריך להיות מלאך כדי שאולי יהיה מצב רגוע, ("האיזון" של הנתינה והמחשבה על השני כמעט לא קיים, כלומר - אם אני יהיה במצב של "מקסימום נתינה ו-וויתור, היא תהיה במצב של "מקסימום דרישה וקבלה ובמקביל תגדיר את המצב כ "מעט רגוע", ולא תעשה שום צעד לקראתי, מצב שמייאש אותי לגמרי). ואומרת גם שבעל הוא "המשפיע" ואשה היא "המקבלת"... וגם בתחום הכלכלי, אני עובד ומרוויח משכורת X שאפשר לחיות איתה בכבוד, אבל צריך להתנהל בתבונה וביחד, והצעתי לה, אבל עושה רושם שהיא מעדיפה לעמוד מהצד ולדרוש, ובמקביל לומר שאני מתעלל בה כלכלית, ואני עומד חסר אונים מול החודשים שעוברים ונגמרים במינוס ביחס להכנסות. ויכולה לומר ש"אשה עולה כסף. ואני לא יודע מה לעשות עם כל הבלאגן הזה אני כבר לא מצליח להבדיל בין חובותיי כבעל לבין ניצול (והיא מרגישה שתמיד אני יכנע לה, ואבוי לי אם לא, אני יזכה לעונשים במיוחד בתחום האישות בטענה של אי מסוגלות). ואני לא מסוגל לחשוב חלילה על פירוק, כי הלב שלי נקרע אבל פשוט נקרע נקרע לגזרים במחשבה על הילדים. אני לא יכול בשום אופן לדבר איתה על כלום וכמובן לא על המצב בינינו, (אין תיקשורת) אם אני מנסה לדבר איתה בצורה ובזמן הכי נינוח ורגוע, היא מיד נדרכת ואומרת "לא רוצה לדבר" "אין לי כח"... כך שאפילו לדבר איתה על עצמינו ועתידנו אני לא יכול. אני מרגיש שהיא לא מסוגלת להתמודד עם מציאות כשלהיא במישור הפיזי/מציאותי, ויותר נוח לה לחיות בהתעלמות הזאת כאשר כל הציפיה היא ממני... (למרות שניסיתי את כל סוגי הגישות הרכות והנעימות שאפשר לתקשר דרכם עם אדם), אפילו ניסיתי לסגנן לעצמי חיים של נתינה ללא צפיה לקבלת תמורה, אבל זה לא עובד כי זה רק מקבע את המצב. אני מרגיש תסכול איום, ואני לא יודע כבר מה לחשוב, (התחלתי להרגיש הרבה אדישות והשלמה עם המצב). אבל אני לא חושב שאפשר להשלים עם מצב כזה. ובמקביל לכל מה שכתבתי כאן - עושה רושם שגם לה לא טוב, והיא יכולה גם לבכות לפעמים שאני משגע אותה. (הכוונה - כאשר אני דורש מינימום של חיים זוגיים נורמליים אז אני משגע אותה, "היא רוצה שקט ובלי לחץ.."). אני מרגיש שאם אני ידבר איתה על לנסות אולי להחליף למטפל אחר (וניסיתי בעבר) אז היא וודאי לא תרצה (כי זה מרגיש שהיא עשתה טובה לאנושות כולה בזה שהיא הגיעה לטיפול). וגם המטפל הינו מאוד מאוד מקצועי ומסור. המצב פשוט קיבל קיבעון הזוי שחוזר במעגליות מובנית ואני לא מצליח לראות כיצד לפרוץ את זה. אני רק מבקש האם אני יכול לקבל איזה שהם טיפים כיצד לנהוג אני בעצמי בבית ולגרום לשינוי המיוחל גם אצלה ? בתודה רבה מראש וסליחה על אורך השאלה.

חייבים לערוך זיהוי ממוקד ולהפיק תכנית עבוודה מתקנת

שלום לך שואל יקר גם אני שומע את הצער בדבריך, גם אני מצטרף לדעת עמיתי המשיבים ומסכים כי אילו שמענו את גרסת רעייתך- היינו שומעים אולי דברים שונים, גם מסכים שהמטפל הכי טוב שלא מביא את הסחורה לאחר תקופה מתמשכת- ראוי להחלפה- ייתכן ואין פגיעה ממוקדת במוקד הבעיה. זה יכול לקרות גם למטפל הכי טוב וראוי. מה אייעץ לך? ראשית- אל תתיאש, אני בטוח שתוכלו לצאת מהסבך בו אתם נתונים כדבריך. ייתכן ואתה מרבה להציע פתרונות לאשתך בשעה שהיא אולי רוצה רק לשמוע ולקבל השתתפות בצערה או בקשייה, כמו כן ייתכן וכל קפיצה שלך לדום על פי צלילי החליל של רעייתך לא רק שאינם מספקים אותה, אלא אף ממזערים את מעמדך הגברי והמוביל בעיניה. מכאן הדרך קצרה לחוסר תשוקה וחוסר רצון לחיי אישות, וכשהם מתקיימים בכאלו נסיבות, הרי שתוצאותיהן הן בדיוק כפי שתיארת. זו אחת מהאפשרויות, ייתכנו גם אפשרויות נוספות. אם רעייתך יודעת שפנית לפורום שלנו, שתף אותה גם בתשובות שנתקבלו, זה יוכל לתת גם לה תקווה לעתיד טוב יותר. צר לי אם ציפית לצאת עם "טיפים", בסיטואציה שאתם נמצאים טיפים לא יעזרו, חייבים אבחון ממוקד שלכם כזוג ושל השתלשלות הזוגיות שלכם מאז שנישאתם ועד היום, ועל פי זה לקבוע תכנית עבודה מתקנת. חשוב שתדע - שאפשר לתקן. אשמח לעמוד לעזר אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

האם קיים מצב של אהבה שלמה אחרי אפס אהבה?

שלום לכם, לא אפרט, רק אומר שבעלי לא אוהב אותי ולא אהב אותי מעולם. אנחנו שנינו עובדים קשה להשיג שלום אמיתי בבית מכבדים ודואגים אחד לשני. שאלתי היא, מניסיונכם וממקרים שפגשתם, האם יש סיכוי שאי פעם נגיע לאהבה אמיתית? או שאין סיכוי? אם נפגשתם פעם במקרה של זוג שהתחתן ללא אהבה כלל והצליח להגיע לאהבה?

אחרי הפעולות נמשכים הלבבות

שלום לך אמונה אמר פעם מישהו כי בנישואין עם אהבה ממבט ראשון מגיעים לגירושין במבט שני.. אהבה היא דבר שעובדים עליו ומפתחים אותו. יש טכניקות לדבר ולומדים אותן. ישנה גם תופעה של שחיקה בחיי הנישואין- זו תופעה אחרת, בה המגנט הרגשי מפסיק להיות מגנט, וגם כאן מפתחים טכניקות ומשיבים למגנט את כושר המשיכה. לפיכך קשה לתת תשובה ישירה לשאלתך, חייבים לקבל עוד קצת פרטים על בני הזוג ולפיהן לקבוע את התכנית הטיפולית. ספר החינוך אומר כי "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", כלומר על מנת לעורר את הלב לחיבה, יש צורך לבצע פעולות טכניות המחוללות את החיבה, את האהבה. אשמח לעמוד לעזר אחולי ברה והצלחה וינברגר גבריאל

אישות - צורך של אחד יותר מהשני

שלום אנחנו נשואים 8 שנים ויש לנו 3 ילדים. הזוגיות שלנו בסה"כ טובה אבל מאד קשה לי ביחסי האישות ביננו. יוצא שמעבר לליל טבילה כמעט ולא יוצא לנו לקיים קשר אישי מהסיבה שבעלי לא מרגיש צורך בכך לעיתים קרובות (לפחות כך הוא אומר) ועל אף שדברתי איתו על הענין בגלוי ובנעימות , אני לא רואה שנוי ומאמץ מבחינתו להבין אותי ולבוא לקראתי. אני לא משחקת משחקי כבוד במערכת הזוגית והרבה פעמים אני מגיעה מעצמי. אבל לאחרונה אני מרגישה עיפות נפשית בנושא הזה. אני מבינה שלכל אחד מינונים שונים לצרכים אלו אך התחושה שרק אני צריכה בקשר אישות מתסתכלת אותי מאד. בפועל כשקיים קשר אישות - שנינו מרוצים ושמחים. מעבר לאישות, בעלי לא מרבה להתקרב ולשדר לי אהבה בדרכים נוספות שיוצרות קירבה. בעלי לא מעונין ללכת ליעוץ . שאלתי: א. האם יש כלים שאוכל לקבל להרגיש יותר טוב עם עצמי? ב. מה אוכל לעשות כדי לשפר את המצב? תודה על תשובתכם יפעת

לזהות את גורמי ההימנעות

שלום לך יפעת אכן עניין רגיש ובעייתי לטיפול מעל דפי הפורום. אני בהחלט מסכים עם המשיבה הראשונה הגברת דרעי שונמית כי עלייך לפנות למטפל/ת בהסכמת וידיעת בעלך. קיימים מצבים לגיטימיים בהם בני זוג לא משוחחים על הנושאים שבצניעות, אך מצפים שבן/ת הזוג יבין לבד את ציפיותינו. וכשזה לא קורה מפתחים דרכי מילוט עם תירוצים שונים בתקווה (שגוייה) שהצד השני יבין לבד- וגם זה לא קורה. ייתכן ומתוך הטיפול היחידני- המטפל/ת ייזום פניה לבעלך וישתף אותו בטיפול ובדילמה, מהלך כזה עשוי לאפשר לבעלך להפתח ולשתף יותר בציפיותיו או בנקודות בהן קיים הקושי לשוחח באוירה ביתית. אני לא חושב שהדרך הנכונה לטפל בעניין יהיה ע"י שתעמידי אותו במקומו תוך שימוש בהיבט ההלכתי או האמוני, לצערי לא משם תבוא הישועה. אשמח לעמוד לעזר אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

מחפש יועץ זוגי בברוקלין

אנחנו חרדים מודרניים מברוקלין ואני מחפש יועץ זוגי בברוקלין שמדבר עברית ושיהיה קצת פתוח

תמיכה בזוג דובר עברית בברוקלין

שלום לכם נסו ביום שישי בשעה 11:00בבוקר לפי שעון ישראל ב SKIPE משתמש: gavriel1958

איך להתמודד עם בעל שלא מוכן להבין אותי לדבר איתי??

שלום רב אנו נשואים 10 שנים, כרגע לאחר לידת הילד השלישי ב"ה.. בעלי אדם טוב לב משתדל לעזור ולדאוג לצרכי הבית.. התקשורת בנינו לוקה בחסר כבר מהשנה הראשונה (לציין שהיינו אצל יועצי נשואין בעבר..)והדבר נהיה גרוע יותר ויותר.. אם בעבר יכלנו לשבת ולדבר עכשיו הוא לא מוכן לשמוע מה שיש לי לומר הוא פשוט בורח משיחות איתי, אם יש לי משהו שאני חייבת לומר למדתי להשחיל את זה תוך כדי עבודות הבית וכד' כי אין מצב לשבת ולדבר.. מיותר לציין כי שנים לא שמעתי ממנו מילה טובה בשום תחום ועניין ובשום הזדמנות. ומתוך כך גם לי קשה לפרגן לו ותמיד הוא דואג להסביר כמה שהוא הצודק היודע והמבין ואני הטפשה.. אז עם הזמן איבדתי את כל הבטחון העצמי ולידו אני לא משוחררת ושוקלת מילים... עכשיו אני אחרי לידה, ולציין שהוא מאוד עזר לי בשבוע הראשון והחל מהשבוע השני הוא החליט שיש לי כח ואני יכולה כבר לעשות הכל וכנראה מפחד שאם נתן לי אצבע אני ארצה את כל היד.. (למרות שלא הפסקתי להודות לו לפרגן לו)ופשוט נשאבתי לשגרה ..והדבר קשה לי מאוד! לאחר יום אחד שבכיתי שאני צריכה עזרה פשוט כעס עליי ואמר שאני לא עושה כלום בבית , כמובן שמאוד נפגעתי ועכשיו הוא גם לא מוכן לדבר איתי כבר במשך שבוע לא החלפנו מילה וחצי מילה, ובנוסף הוא עושה הכל כדי לשבור אותי, לא טועם מהאוכל שאני מכינה, לא עונה לטלפון ממני וכד'... קשה לי מאודדד אני לא יודעת איך לגשת אליו ?איך להכנס לו ללב? הוא אטום!! זקוקה לעזרה, אני מרגישה בודדה ואבודה......

את לא בודדה, ויימצאו בע"ה הכלים לתיקון המצב

שלום לך פונה יקרה לפורום מצטרף לברכות ללידת התינוק, מצטרף גם לדעה כי כשלון מטפל ראשון זה לא בהכרח סוף הדרך הטיפולית- נסו מטפל נוסף. אני פחות מתחבר למקום בו עלינו לתת ציון לבעלך על יחסו אלייך, לא בטוח שבנתינת ציון או ביקורת נתקן את מצבו או לחילופין נשפר את תחושתך. אם הוא לא מעוניין בטיפול- לא בטוח שהזמנה לטיפול כזה או אחר יביא אותו לקליניקה. בהגדה של פסח אנו מדברים על ארבעת הבנים ובבן שאינו יודע לשאול ההגדה מכוונת אותנו - "את פתח לו", כלומר המפתח לפתוח את ליבו בידך ובידך בלבד. אם יש לך את הכלים- הפעילי אותם והביאי אותו לטיפול. אם אין לך את הכלים- עלייך לרכוש אותם בטיפול יחידני ורק אח"כ נביא אותו לטיפול. עד אז לא הייתי ממליץ לך לשדר לו אכזבות או איתותי ביקורת, אם אין לו את הכלים להכיל אותך אז כל הפעולות המותחות ביקורת כלפיו או משדרות לו אכזבה רק יקשו על המשך הטיפול. לסיכום, מצאי מטפל שיתן לך את הכלים להביא את בעלך לטיפול, ועד אז שדרי לו "עסקים כרגיל"- עם כל הקושי. אשמח לעמוד לעזר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

גזל שינה

אנו משפחה ברוכת ילדים, ככל בית נורמטיבי אנו נחים בצהרים, אני פחות זקוק למנוחה בצהרים ואני משלים את שעות השינה שלי בעיקר בלילה, חדר העבודה שלי הוא בחדר השינה שלנו, ולפעמים אני מקבל שיחות טלפון חשובות בצהרים, לאשתי זה מאוד מפריע שאני עונה, והיא סבורה דמשום גזל שינה עלי להפסיק לענות לטלפון בשעות הצהרים ואף שההורים שלי מתקשרים אלי או משהו דחוף. מה דעתכם?

גם אם זה לא היה מפריע לה, זה לא משדר התחשבות

שלום לך אברך מהמרכז יש בחז"ל תיאורים שונים על שניים היכולים לדור בכפיפה אחד כאשר החיבה שורה ביניהם, ולעומת זאת אפילו איצטדיון יהיה צפוף להם אם החיבה לא קיימת. אני בהחלט מסכים עם עמיתי המשיבים כי בעיית חלוקת חדר השינה איננה הבעיה אלא זה חלק מתופעות הלוואי של בעיית זוגיות ביניכם. אין ספק ששיחה בטלפון ותהי החשובה ביותר בשעה שבן/ת זוג ישן/ה איננה מעידה על עודף התחשבות ועודף קשר וחיבה. ולכן על כך ועוד כדאי שתפנו למטפל ותגיעו בע"ה להישגים טובים ותספרו לנו בשורות טובות. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

לפרק את הנישואים?

שלום רב! רציתי להתייעץ.. אני נשואה 10 חודשים נולד לנו ילד לפני חודש. אלו נישואים שניים של בעלי חשוב לציין שיש לו ילד בן 3 מנישואים קודמים. אנחנו לא מסתדרים בייננו בכלל המצב החמיר מאז שהילד נולד, לבעלי יש רגשות אשמה על כך שהילד הראשון שלו חי בין שתי בתים (יש לו הסדרי ראייה רחבים), הוא נורא אובססיבי לגביו והוא משליך את זה עלי ועל הבן שלנו. הוא אמר באופן מפורש שאם לא אתייחס לילד שלו כאילו הוא הבן שלי הוא ידאג שהבן שלנו ירגיש בזאת ויתייחס אליו בהתאם כדי ליצור שיוויון בינהם, הוא מעניש אותנו על כך שהתגרש מאם בנו. וככה זה תמיד היה. עוד בהריון סבלתי ממנו המון ועל אף זאת ניסיתי לאחרונה המון פעמים להציע לו שנלך לרב שלנו ליישב עיניינים. עד עכשיו לא סיפרתי למשפחה יותר מידיי מה אני עוברת איתו אבל עכשיו כבר כל המשפחה מעורבת גם שלי וגם שלו ההורים שלי ראו ממנו התנהגות שלא ראו קודם. כרגע אני כבר מרגישה שיהיה יותר טוב לכולם אם נפרק את הנישואים, וגם לבן שלנו. מה נכון לעשות?

עליכם להסכים כי שניכם צריכים ללמוד כדי לתקן את זוגיותכם!

אור יקרה שלום מתוך שורותייך אני מבין את חוסר המיומנות שלכם לקיים חיי משפחה בזיווג שני. אני מניח שלא עברתם הכשרה כלשהי כי "נפלתם בכל הבורות האפשריים" בדרך . טיפול בילדים מנישואין קודמים זה סוג של אמנות. צריכים ללמוד את זה ולפתח מיומנויות אחרת מגיעים לאותה פרשת דרכים בה אתם קלועים. ברגע שאחד הצדדים חש שילדיו לא מקבלים את היחס הראוי הוא עלול לעשות את כל המהלכים שיתפרשו ע"י בן /ת זוגו כמהלכים פוגעניים. בשלב הזה בו צד אחד חש חסר אונים הוא עלול לעשות את הטעות ולבקש עזרה מבני משפחתו- והנה לפנינו טיפול ה"בעיה מערכתית". המטרה היא לא להצביע על הטעויות ממקום מבקר- אלא ההיפך . כאן צריכים לתת את התקווה לטיפול וההנחיה המקצועית. בניגוד לקודמי, לא הייתי נותן ציונים לבעלך, גם הוא כמוך חסר כלים ואני בטוח שגם הוא לא היה רוצה להיות תקוע במקום אליו הגעתם. בשעה ששניכם תבינו ותסכימו כי הטיפול וחלוקת תשומת הלב לילדים שבאמצע הם גורם מאד מרכזי לסיכויי השיקום של הזוגיות שלכם, יש סיכוי סביר שמנקודה זו תצליחו להתחיל ולתקן את המהלכים שעברתם. להבנת העניין: בנישואין שניים של בעלך היה ברור לו כי את מבינה את משמעות קבלתו ביחד עם בנו מנישואיו הקודמים. לך היה ברור כי את מקבלת בעל ויש איתו ילד. קבלת הילד זה לא רק אקט פיסי אלא שידור חיבה כמעט אימהי יום יום שעה שעה. אם בעל לא חש את זה הוא לא יתן אמון מלא בנישואיו השניים וכל עלה נידף יערער את הזוגיות החדשה. הוא ימתח ביקורת על כל צעד ושעל והאוירה בבית לא תהיה חיובית.. והנה את הנשואה בזיווג ראשון לא מצליחה להכיל את צרכי ורגשות בעלך ואת אפילו מיטיבה לאבחן את רגשות האשמה שלו. לא כך מתקנים מדינה... כדאי שתגיעו למטפל שם תרכשו את הכלים הדרושים לכם לתיקון וקיום הזוגיות שלכם. באותו טיפול תרכשו גם את מצוות ה"לא תעשה" ותימנעו מטעויות המחוללות בעיות בנישואין- כמו לדוגמא ביקורת; יחס שונה בין "ילדינו" ל"ילדיך"; עירוב בני משפחה ועוד. אני מאד מקווה שאינני נשמע בקורתי אבל הייתי חייב להתמקד בטעויות כפי שהדברים נראים בעיני המטפל. אני בהחלט מצטרף לדעה כי לא כדאי לערב גורמים שאינם מקצועיים כי כאן לא חסר לא גורם סמכותי וגם לא ראיתי בעיה הלכתית לכן לא הייתי מערב גורם שאינו מיומן בטיפול בבעיה מהסוג שתיארת. קחי בחשבון כי אחרי שערבת גורם אחד- יהיה קשה לגורם חדש להצטרף לטיפול. אשמח לעמוד לעזר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

התחתנתי עם בחור עם קשיים אמיתיים ואני צריכה עזרה בשביל לצמוח ולא לגדוע

שלום וברכה לכולם. ותודה מראש. התחתנו כשהייתי בת 26, הייתי קצת לחוצה להתחתן. לא מספיק בדקתי. יש לי תחושה שנפלתי קצת בפח: בעלי אדם טוב, ללא ספק. והוא מנסה לכבד אותי והזוגיות שלנו חשובה לו, ב"ה. יש לנו ילד מקסים בין כמעט שנה ואני בהיריון כרגע. אנחנו נשואים 4 וחצי שנים. לאט לאט (או אפילו די מהר) גיליתי מספר קשיים שיש לו ואני מבקשת כלים להתמודד: א. ביטחון עצמי מאוד נמוך. זה מתבטא בלחץ ואפילו בחרדה לפעמים ממצבים קשים. הביטחון העצמי הנמוך מתבטא גם בקושי למצוא עבודה. (ב"ה הוא מצא לאחרונה אבל היה לו ממש קשה, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו). ובכלל, מתבטא בכל תחומי החיים. אני מתארת לעצמי מזה לחיות בפחד מכל העולם, וזה נראה לי כחיים של סיוט. ב. קשיים חברתיים- חוסר טקט, חוסר יכולת ליצור קשרים חברתיים. (לא חוסר של 100% אבל לוקח לו הרבה זמן. מאוד קשה לו) יש לציין שאני יצור חברתי וזה מאוד קשה לי. כי אני כל הזמן מרגישה את הפער שיש ביננו. חלק מהבעיה היא גם שאני מנסה להגן עליו, במודע או שלא במודע. הוא הרבה פעמים מתלהם, ולא יודע להסביר את עצמו נכון ונשמע לכולם קצת מוזר או קיצוני. אגב, הקשיים החברתיים לפחות במהותם לדעתי הם תורשתיים. לאימו למשל יש קשיים עצומים פי כמה. אני מאמינה שהקשיים הללו גרמו לחוסר ביטחון וכן הלאה) ג. בפירוש- אין לו מידות טובות. זה נשמע מוזר כי זה כביכול הדבר שהכי אמורים לבדוק לפני נישואין לא יודעת מה עבר עליי, אני מנסה כל הזמן לא להיכנס לרגשות אשמה של- מה התחתנת איתו? אלא להאמין שמה' אישה לאיש אבל זה כל כך קשה לפעמים... מידות שלי ברור שנמצאות אצל כל הסובבים אותי אצל בעלי הם פשוט לא נמצאות. או נמצאות חלקית: בעלי עובד על עצמו כל כך לכבד אותי בצורה מינימלית, אין לו את זה מהבטן. אני בהיריון מאוד קשה ועד שלא העמדתי אותו במקום הוא לא הבין שהוא חייב לעזור לי, אלא כעס עליי שאני מתלוננת על הבחילות וההקאות) חסד פשוט ורגיל אין לו, כבוד לאנשים, ממש קשה לו. אני גם רואה שכשהוא פוגש אנשים שהיה רוצה להיות כמוהם, מבחינה דתית או מקצועית אז הוא מתמודד עם זה בלמצוא חסרונותיהם. הוא לא יגיד: "יש לי מה ללמוד ממנו". אלא , יחפש במה הם לא טובים. זה משגע אותי! אני מרגישה שמבחינת מודעות עצמית הוא נמצא כל כך במקום נמוך, ודווקא לי יש מזה הרבה, ואולי זה מה שגורם לי ליסורים גדולים יותר. לזכותו ולמזלי יאמר שיש לו הרבה רצון, הוא כן רוצה להיות טוב יותר וכן ישנה התקדמות אבל איטית מאוד. ובעיקר מה שמפריע לי זה חינוך הילדים. לא נראה לי שאני צריכה להסביר את כל הקשיים שיכולים להיות אם המצב לא ישתנה. תקופה ארוכה ניסיתי לשכנעו לעבור טיפול כלשהו, להתחיל לעבור תהליך. לכל מטפל שהלך הוא מצא מליון סיבות למה המטפל לא טוב לו. בקיצור, כרגע הוא לא מטפל בעצמו. ולדעתי הוא ממש צריך. אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות. גם עכשיו אנחנו גרים בצפון הארץ. (קרוב לצפת) ואני בכלל לא מכירה מטפלים. הוא גם צריך מטפל דוס... עדיף חוזר בתשובה או ברסלב... אבל זה לא הכרחי. מעבר אליו, אני מרגישה שאני צריכה עצות, עזרה איך להתמודד בעצמי, מצד אחד אני לא יכולה כל היום לומר לו כמה קשה לי ומה מפריע לי ומצד שני נראה לי שזה לא נכון כל כך לא לשתף אותו בהרגשות שלי. ומצד שלישי אני כבר מתפוצצת מבפנים. יש לציין שלא שיתפתי אף אחד בתחושות שלי, מלבד חברה קרובה שלא מכירה אותו או את משפחתי. למותר לציין, שמשפחתי לא יודעת כלום. בחיי עברתי קשיים והלכתי למספר טיפולים שמאוד עזרו לי לצמוח. אני מרגישה שבעלי חייב את זה אך יש לי תחושה שזה לא רלוונטי להכריח אותו ללכת לטיפול, זה חייב להגיע מעצמו. אבל הזמן עובר ואני מרגישה אחריות לבן שלנו. אני מקווה שתוכלו לעזור לי במשהו, יש לי לפעמים מחשבות על גירושין, מחשבות של "מה את צריכה את התיק הזה?" אבל אני לא יודעת, אני לא יכולה לחשוב לפרק את המשפחה, כואב לי עליו, כואב לי על הבן שלנו וכן, כואב לי גם עליי, בחרתי לקשור אותו איתי ואני מרגישה שזה כמו להפריד את הגוף מהנפש. אין לי הסבר לזה אבל אני מרגישה שזה כמו שיחתכו לי את הלב. סליחה על האריכות, אני מקווה שהייתי מובנת. תודה מכל הלב. ימימה

במקום להתייחס לעניין כ"בעיה"- נתייחס כ"חלון הזדמויות לתיקון"

שלום לך ימימה חז"ל מלמדים אותנו במשך כל חיינו לעבוד על המידות. זה אומר שכל בעיה- זו למעשה עוד חלון הזדמנויות לעבודה נוספת על המידות. מה שאת מתארת בשאלה המפורטת שלך זה מספר "חלונות הזדמנויות" שצריך לעבוד עליהם. כל בעיה בנפרד, וכל הבעיות גם יחד- ניתנות לטיפול- לשיפור ולעיתים גם לתיקון מלא. לא הייתי מציע לך להמשיך ולהיתחפר בחשיבה שלילית ובפיתוח אכזבות, זה לא יקדם אתכם לשום יעד. מה שצריך זה רצון לתקן, והנה תיארת לנו שלבעלך-(והבננו שגם לך-) יש רצון. כעת צריכים לאתר מטפל באזורכם- ולכן אפנה אתכם למוקד ינר לאיתור מטפל מתאים. הטלפון של מוקד ינר 1-700-5000-65 בפנייתכם הציגי את הבעיה בקצרה ואת אזור מגוריכם. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

סיבה מוצדקת לפרק את הנישואין?

אנו נשואין כ3 שנים +,וב"ה יש לנו 2 ילדים יש לנו בעיות בתקשורת בנושא של תכנים, הלכנו ליעוץ נישואין בזמן היעוץ הכל היה בסדר אבל אח"כ הבעיה חזרה אחד מהבעיות או תיאור הבעיה היא שלאשתי יש צורך בהנאות מלצחוק מלדבר הרבה מלספר סיפורים וכו' לי יש צורך יותר מתוכן של ערכים, הקפה, חשיבה, בריאות, וכו'. אני טיפוס יותר רציני מסור למה שאני עוסק, ונהנה לגלות דברים בחיים, השאלה היא האם זה סיבה לפרק את הנישואין כיון שאין חיבר אמיתי /דבק אמיתי? או שזו לא סיבה?

נושאי עניין שונים זה חיסרון או אתגר?

שלום לך בעל יקר. שמח לשמוע את שאלתך בפורום. בדרך שבה אתה מציג את הבעיה אני תמהה על ההצלחה של הטיפול אותו עברתם. בתשובה לשאלתך, הפער בין נושאי העניין שתכם איננו חסרון, ובוודאי שאיננו מצדיק גירושין, ההיפך הוא הנכון . הפער הוא אתגר צריכים ללמוד איך לצאת מזה בשיתוף פעולה ובכיף. כדאי שתפנו ליועץ שייתן לכם כלים ליישם את האתגרים שבפניכם. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

תגובה שווה תחרות

שלום עליכם שיש לי משהו להגיד לזולת שאני נפגעתי ממנו אז הוא יכול להיות כל אחד מחזיר לי בתגובה אתה יודע שאני גם פגועה ממך הם ממש לא יודעים שצריך לבקש סליחהן אני חושב שזה תחרות לא רוצים להתנצל,נובע מתון גאווה. [יכול להיות שהם לא שמעו את הרב שמחה כהו שמישהו פוגע צריך לבקש סליחה ] פשוט לא יודעים . אז מה עושים במצב שהזולת מגיב אתה יודע שאני גם פגועה ממך

אין מצווה להגיב בטעות - על הטעות של הזולת

שלום לך ישראל נראה לי שהפניה שלך זה המשך לפניה קודמת אבל לא כל כך הצלחתי לקשר. על כל פנים, נכון, ייתכן ולעיתים פוגעים בנו בצדק או שלא בצדק- השאלה היא מה אנחנו עושים עם זה? האם מאמצים את ה"הוכח תוכיח" מתוך פרשת השבוע ומעמידים את הפוגע במקומו? או האם אנחנו משיבים מלחמה שערה? אולי נשארים לשבת בשקט ומתעלמים? או אולי לומדים לשדר רגשות- כלומר במקום לומר לפוגע אתה ... עדיף לספר לפוגע מה אני הנפגע חש? אין ספק שבשיטה האחרונה נגיע להישגים טובים יותר מאשר בהצעות הקודמות. על מנת להתאים את התגובה למקרים ספציפים יותר- נשמח אם תוכל לפרט בפורום את סוג הפגיעה שהופעלה נגדך אולי יקל על המשיבים לענות בצורה ממוקדת יותר לשאלתך. נשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל

כלתי שפויה או משוגעת?

סגרתי שידוך לא מזמן עם בחורה חכמה עם לב טוב אינטלגנטית שראיתי בה עוד כמה מעלות טובות במהלך הפגישות ולאחריהם התוודעתי לסגנון דיבור [סגנון תקשורת] מוזר אצל הבחורה שהייתי רוצה להתייעץ על כך לדוגמה בפגישה הראשונה היינו צריכים לרדת כמה מדרגות בלובי במלון כדי להגיע למקום שבו היינו אמורים לשבת והבחורה אמרה לי "אתה רוצה לקפוץ"? ויש לציין שאנחנו לא מכירים אפילו חמש דקות נסענו במכונית והיא נהגה ובאיזשהו שלב כשהיינו באמצע הדרך בשום מקום היא אמרה לי "אתה רוצה שאוריד אותך כאן"? טיילנו באחד המושבים ברפת של פרות ופתאום היא אומרת לי "אתה רוצה שאקשור אותך כאן"? היו לה עוד אמירות מוזרות כמו "אתה רוצה שאסדר לך את חברה שלי? אתה רוצה מספר פלאפון שלה"? או כשנסענו והgps אמר בעוד 100 מטר פנה ימינה היא הפטירה הgps הזה שקרן כמו הבעלים שלו [כלומר כמוני] כשדיברתי איתה בצורה פתוחה על כך ובקשתי ממנה שלפחות שבוע לפני החתונה תפסיק עם הסגנון דיבור הזה היא אמרה לי "אני דוקא אמשיך" אז אמרתי לה שאולי היא לא תמצא אותי בחתונה אז היא אמרה לי "אתה רוצה שאתקשר לשדכנית ונבטל את השידוך"? יש לציין שהכל בצחוק אבל לא ציפיתי לדו שיח כזה מפגר ביני לבין כלתי באחד הפעמים כשהלכנו יחד היתה שתיקה במשך כמה דקות ופתאום סתם ככה היא צעקה [לא בקול רם] "די די די די " ושאלתי אותה מה זה? והיא אמרה " שום דבר אתה יכול לשאול את כל החברות שלי זה הסגנון דיבור שלי ככה אני מדברת" רציתי לשאול את רבני ומומחי ינר מה דעתכם בסוגיה זו ?

העניין שווה בדיקה לפני קבלת החלטות

שלום לך אבי החשש שלך באמת מובן. מצד אחד באמת ייתכן ומדובר בבעיה , מצד שני ייתכן ומדובר בסגנון או בנורמה שונה מהמקובל . אם מדובר בשדכנית מקצועית- שווה להציג בפניה את השאלות ולערב אותנו בפורום לאחר מכן. מעניין האם הבהרת למועמדת כי הסגנון אותו אתה מתאר שונה מהסגנון המקובל אצלכם והמשכו עלול ליצור בעייתיות לקיום המשך הקשר ביניכם? נשמח לעמוד לעזר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

מרגישה שאין לי כוח להשקיע בשלום הבית

מה עליי לעשות במצב כזה ? אנו נשואים כמעט 10 שנים ובתקופה האחרונה חל ריחוק גדול ביננו יש לנו 4 ילדים וכל ההתנהלות שלנו היא טכנית ועוסקת בעניינים שקשורים בילדים , מזה תקופה אנו ישנים בחדרים נפרדים ,על פניו המצב בנינו היה יכול להיות טוב אך יש לנו חוסר תקשורת ומשקעים מהעבר שמעיבים עליי לפחות ,אין לי כוח נפשי לשים הכל בצד ולאזור כוח לפתוח הכל מה גם שאני מרגישה שבעלי גם איבד עניין וכל אחד סובב סביב עצמו . אני יודעת ששאלתי לא מפורטת ולא מספקת פרטים על מנת להבין את התמונה המלאה אך אני מרגישה שאין לי כוח להלחם ומעדיפה לוותר על כל ובלבד שלא אצטרך יותר לסבול כאבי לב חוסר הערכה, ותחושה של לא נאהבת ... מה אפשר לעשות ?

אין קיצורי דרך. הדרך המרכזית בדוקה ועובדת היטב! כנסו אליה

שלום לך רונית אם הגעת אלינו לפורום בוודאי קראת גם פניות ותשובות מומחים- נוספות בפורום. על פניו את מתארת מצב של שחיקה בחיי הנישואין, תופעה שכיחה בחיי זוגיות והרבה פניות סביב זה אנו מקבלים ומגלים בפורום. אחת מהתופעות המעניינות בשחיקה בחיי הנישואין זה שאין מוטיבציה לתקן עם בן הזוג הנוכחי. זה טבעי ונורמטיבי. הטיפול ייעשה בקליניקה - בשיחה הראשונית המטפל יזהה את נקודת הסלנטר- אותה לחלוחית חיבה סמויה ורדומה וימצא את הטכניקות לעורר אותה אצל בני הזוג. בהמשך המטפל יקנה לזוג את הכלים לפיתוח ושימור הזוגיות. במקביל ידובר על הנקודות הבעייתיות והשנויות במחלוקת והזוג ירכוש כלים ומיומנויות לניהול קונפליקטים. אולי זה נראה לך כרגע רחוק ולא מציאותי- אבל זה עובד וטוב! אשמח לעמוד לעזר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

איך להתייחס לכך שהבעל קם בבוקר מאוחר ומתפלל בד"כ בבית בשעות מאוחרות?

איך להגיב/להתייחס/לקבל מצב בו הבעל קם בבוקר ברגע האחרון לפני שיוצא לכולל ובדרך כלל לא מספיק להתפלל ולהניח תפילין אלא עושה זאת אחר הצהרים או בסמוך לשקיעה. לי זה מאוד מפריע ואני משתדלת שלא להתערב. אבל הרבה פעמים זה מתפוצץ ואני מגיבה בצורה לחוצה. יש לציין שהוא מודע לכך שאני רוצה שיקום בזמן ויתפלל בציבור אבל תכל'ס הוא לא מצליח. הייתי רוצה לקבל תשובה: א. שתרגיע לי את נקיפות המצפון ושתוציא אותי מהלחץ שזה מכניס אותי. ב. איך אפשר לעזור לו באמת לקום בזמן, ולהגיב בצורה הנכונה. בתודה מראש

אחריות על שעות היקיצה של הבעל

שלום לך "אשת האברך" נכון, לגמרי לא נעים לחיות בצילו של האברך שלא מצליח לשמור על הדימוי שלו בעיני משפחתו הקרובה. כמו תמיד, לפני שאציע מה לעשות , אציע קודם מה לא לעשות. אל תהיי לא אמא שלו, לא המנהל שלו, לא המשגיח ולא המפקח שלו- הוא רוצה לראות בך את אשתו. אם חלילה תיפלי בבור המפתה ותתחילי לבקר אותו- ביקורת "בונה" כמובן- את מאבדת את הדמוי שלך כאשתו וצפוי לך יחס לא אוהד מצידו. אז מה כן? תתפסי אותו ביום בו הוא כן קם בזמן- ותעצימי אותו עד השמים. כל הכבוד, אתה לא יודע כמה שימחת אותי, אתה לא יודע כמה אני גאה בך שלמרות הקושי הטבעי - אתה קם בבוקר כמו אברך ומצליח להתפלל בזמן. אני אסייע לך גם בערבים הבאים ללכת לישון בזמן כדי שתוכל גם למחרת לשמח אותי. זה צריך להיות המסר- צריך פשוט למצא את הסלנג והאוצר מילים בהם אתם משתמשים בשוטף ומהמקום הזה לתת לו את תחושת החיזוק במקרה של ההצלחה ולא את תחושת הביקורת בעת הכישלון. אשמח לעמוד לעזר בברכה וינברגר גבריאל

המשך לשאלה

תודה על תשובתכם המחכימות בהחלט אני מסכימה עם כך שלאור השינויים הפיזיים שינוי המצבים שחל בין אישה לפני תקופת הפוריות לבין אישה שנמצאת בתוך השנים של פוריות ואני מאמינה שזה הגורם לפער בצרכים בפרט עם בעלי בד"כ לא נמצא בשעותאח"צ בשאר ימות השבוע ומגיע בערב כך שיש לו את ימי שישי ושבת שבו הוא ממש דורש את זה ממני כמעט כל רגע נתון האם יהיה מותר לנו להמתין עוד קצת ולהמנע ברגע זה להרחבת המשפחה בשביל שיותר נחזק את הזוגיות שלנו בני הקטן הוא כבן חצי שנה? נראה ששתינו חושבים כך ואין מצד שתינו התנגדות לתשובתכם אודה

צרכים אינטימיים מול הרחבת המשפחה

שלום לך תמר אמנם לא הייתי בין המשיבים בסבב הראשון לשאלתך, אולם נראה לי כי את עושה מיקס בין צרכים אינטימיים לשיקולי הרחבת המשפחה. ניתן להשיב על השאלה גם בפורום אולם אין הדברים צריכים להישאל בכריכה אחת. ואם הם נשאלים בכל זאת בכריכה משותפת הרי שהקשר שבין הדברים מקשה על מענה חד משמעי מעל דפי הפורום, עדיף במפגש או בשיחה טלפונית. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

יחסי חמה עם בנה

שלום, לאחרונה, חמתי עברה למקום מגורי, בלי עדכון מראש, מרחק הליכה של 4 דקות. ומאז השקט לא שורר, אציין כי במקום המגורים הקודם שלה, היא ידעה להעיר ולפגוע בבעלי לעיתים, אך זה היה לעיתים רחוקות. כיום שהיא גרה לידינו, היא דורשת שהכל יהיה עכשיו, בעלי חודש וחצי לאחר שהיא הגיע, היה בחינת שיפוצניק בביתה, דברים שהוא לא עשה מעולם, הוא עשה אצלה על חשבון ההפסקה שלו בין הלימודים, אבל אין הערכה ותמיד היא באה בדרישות, עכשיו תבוא, תרים תעשה, לרגע היא שוכחת שיש עוד מישהו מחכה בבית, יש אישה וילדה, וכשהוא מסרב לעשות בדרכי נועם כמובן, או לחילופין אם הוא אומר שהוא צריך לשאול את האישה היא מתקוממת. אין הערכה לכלום, אציין כי הורי בעלי גרושים, ובעלי דומה מאוד הן במראה והן בהתנהגות לצד משפחתו של האבא, והאמא כל הזמן מחפשת את בעלי כמו שהיא חיפשה את האבא, בעלי הוא הילד השני מתוך 4 ילדים, והוא היחיד שלא יודע לענות, הכל הוא עושה וסובל רק מהערות עלבונות ובזיונות, ושאר הילדים יודעים לענות ולדרוש את שהם צריכים. לא שאני משווה, אבל בכל פעם שאמא שלו פוגעת בו, בעלי נתקף בדלקת בסימפונות, בחום עולה ויורד, ובעצירות, והוא מדוכדך מאוד. הפלא שברגע שאמא שלו מתחילה לדבר איתו, הכל נעלם. איך עליי להגיב? איך עליי לתמוך בו? גם כשאנו מנסים להיות נחמדים ,ומזמינים לשבת, יש לה טענות על האוכל איך שהוא בושל, והפנים יהיו חמוצות מרגע כניסתה לביתי, בשבת מעין זו אני פשוט מבליגה, אבל האם אני מחוייבת להזמינה ולהמשיך לבליג לסבול עלבונות בשקט? אודה לתשובתכם המהירה. בברכה רינה

חמות משפיעה ומעורבת

שלום לך רינה תיארת היטב את הקשר של חמותך לזוגיות שלכם והשפעתה על בעלך - במישרין ועליכם -בעקיפין, בצורה טובה. אין ספק שמהלך כזה לא ייעצר מעצמו וגם לא יישאר לאורך זמן באותו ווליום (עצמה). הוא רק ילך ויחריף. על מנת לעצור את המהלך עליכם לקחת בחשבון שאתם נבחנים מכמה היבטים ומשפיעים על מערכות רגשיות שונות. קשר ראשון בין בן לאמו (בעלך/חמותך) קשר בין בעל לאשתו (בינך /לבעלך) קשר בין כלה לחמותה(בינך לחמותך) קשרים אלו נבחנים גם ע"י הגורמים שציינתי, אך גם ע"י אחי בעלך, גם ע"י ילדיכם, וגם ע"י בני משפחה וחברים מהמעגלים הרחוקים יותר. כל פעולה או מהלך שייעשה ייבחן ויתפרש בצורה שונה ע"י כל אחד מהגורמים שציינתי- ובהמשך יהיה לזה גם מחיר. ולכן אין ספק שהמהלך שיהיה יקבע בסופו קווים מוגדרים למערכת יחסים סבוכה זו, אולם בשום אופן לא הייתי ממליץ לכם להתנהל לבד אלא כדאי שתנסו לגרוף למהלך רב משפיע במשפחה, או אישיות מוכרת ומכובדת הן ע"י בעלך והן ע"י חמותך, ותנו לו להוביל את המהלך כגורם חיצוני. בשום אופן אל תנסו בשלב הזה להכריז על קווים אדומים כי הדבר לא רק שלא יוביל לפתרון, אלא אף יחריף את המצב. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל

התחדשות בחיי נישואין

שלום, אני נשואה מזה שמונה שנים. לנו ארבעה ילדים בריאים ב״ה. אני שומעת רבות על הצורך והחשיבות להתחדשות בחיי נישואין בכלל ובחיי אישות בפרט. אני אכן מרגישה צורך כזה ואני מרגישה שגם בעלי זקוק לזה, אך קשה לי עם רעיונות ואני מרגישה שאני זקוקה לכיון והכוונה בנושא הזה. אשמח גם לתשובות רעיוניות בנושא וגם לעצות פרקטיות.

רענון וטעינת מצברים

שלום לך לילי אכן שמונה שנים זה זמן לחשוב על רענון וטעינת המצברים. אם לא טוענים את המצברים בזמן אז מגיעים לתופעה המוכרת בשם "שחיקה בחיי הנישואין". ניתן בשיטות שונות למלא את החסר החל מהשתתפות בהרצאות, השתתפות בחוגי בית, יציאה לטיולים, סמינרים- ועוד. במצבים בהן ישנה גם בעיה ספציפית בחיי הנישואין- ניתן לשלב גם טיפול זוגי. כיום ניתן למצוא הרצאות של טובי המרצים באזורים שונים בארץ, יעילותם רבה. גם אני עורך מידי חודשיים שבתות זוגיות ומשפחה במלונות שונים בארץ, ואני מקבל משובים טובים מאד בדיוק בתחום מניעת שחיקה בנישואין- אשמח לעמוד לעזר. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

איך מדליקים את הניצוץ היהודי?

שלחתי את השאלה הזו לפני מספר ימים ומשום מה קיטלגו אותה לקטגוריה של "משיב כהלכה" ואכן זכיתי לקבל את תשובתו המרגשת של הרב הגאון אליהו בר שלום, אך הוא עצמו הציע לי בסוף התשובה לשמוע עיצות מיועצים נוספים ולכן אשמח אם תוכלו לפרסם את השאלה שוב גם בקטגוריה נוספת. שלום לכם יועצים יקרים לאורך ימים טובים! אני נשואה כ-7 שנים + 4 ילדים לאדם שלבוש כחרדי ומקיים מצוות, אך אני שמכירה אותו מקרוב יכולה להעיד שהלב שלו קרררררר....... הוא שונא את לימוד התורה וחושב שתכלית האדם בעולם היא להרוויח כסף וכמה שיותר, יותר טוב... הוא נוהג להביע את דעותיו המסולפות על האברכים הבטלנים לידי וגם ליד הילדים. אני מרגישה שיש ביננו פער אדיר בכל הנושאים הרוחניים, אין לו בכלל הבנה של מה זו הנאה רוחנית, למשל אם עזרתי לחברה (ויש לי סיפוק אדיר מזה ואני משתפת אותו בהרגשתי הטובה) הוא ישר אומר "היא סתם ניצלה אותך..." וכדו' כל העולם שלו בנוי רק על "תן וקח" והוא לא מבין מהו חסד או לדוגמה תפילה זה רק עול מבחינתו הוא אף פעם לא הרגיש מהי תפילה אמיתית מהלב. אני מרגישה שאני מחנכת את הילדים שלנו לבדי - אי אפשר להתייעץ איתו על כלום בנושאים הללו וכשהוא בבית (למזלי זה לא קורה הרבה כי הוא כל הזמן עסוק בלהשיג עוד כסף) הוא אפילו הורס ומזיק לחינוכם הטהור... חשוב לציין שבעלי גדל בבית שהאב היה אברך מספר שנים מכובד והאווירה שהאם השרתה בבית הייתה: "אוף, אין לנו כסף כי אבא לומד ו/או הלוואי שאבא כבר היה יוצא לעבוד" וכו' נסיתי לשוחח עימו הרבה פעמים על הנושא, אך אין עם מי לדבר.... אני חייבת להוסיף שכבר התפללתי עליו ואני מתפללת כל הזמן בדמעות רותחות שהניצוץ היהודי שלו יידלק, אבל הפער רק גדל וככל שהילדים גדלים זה מפריע לי יותר ויותר עד כדי שאני מממש מרגישה רגש של כעס , בוז ואפילו דחיה!!!! ולכן החלטתי לפנות אליכם ולשאול מה לדעתכם אני יכולה לעשות על מנת לשנות את קו המחשבה שלו שמושתת עוד על כל מה שהוא ספג בימי ילדותו והאם יש סיכוי לשנות משהו???

פערי השקפה המשפיעים על האוירה האמונית בבית

שלום לך פונה יקרה לפורום באמת תחושה יומיומית קשה בה את מבחינה כי השקפת עולמכם על חיי היומיום איננה זהה ואפילו לא דומה זו לזו. את בטח מצפה לשמוע מה עושים? אבל כהרגלי בקודש אתחיל דווקא במה שלא עושים: אם אינך רוצה להגיע להתרחקות (רגשית ופיזית) מבעלך- אל תתני לעצמך את המינוי של המחנך המשפחתי, או המטיף הזוגי. בעל שיבחין או שיחוש כי אשתו הולכת לחנך אותו אז או שהוא יתרחק או שיפתח התנגדויות אקטיביות שלא אכנס אליהן כעת. קל מאד ליפול לבור בו את מפתחת לעצמך דימוי (לא מוצדק) של ביקורתית- אולם קשה מאד לצאת אח"כ מהבור הזה. טיפ נוסף- גם אם הבעל מעביר מסרים המוגדרים כשליליים בענייך ליד בני הבית- לעולם את תתייחסי לדבריו בזלזול גלוי- פשוט להתעלם או לעבור לנושא אחר בזהירות. מה כן עושים? קראנו לא מזמן בפרקי אבות- איזהו עשיר? השמח בחלקו. את צריכה בשלב הראשון לשדר (לעצמך) לבני ביתך ולבעלך כי את שמחה בחלקך. את שמחה ומאושרת מכל חסד שאת מצליחה לעשות ומכל מצווה המתקיימת על ידך. אל תצפי לתוצאות מיידיות. המסר המטפטף יחלחל היכן שהוא צריך לחלחל ויעשה את שלו. מה שאת משדרת כאן זו ה"מצליחנות שלך מול המצליחנות שלו". קיימות טכניקות שונות אולם יש להתאימן אישית על פי אישיות המטופל ולכן במענה בפורום אוכל להסתפק רק במצוות ה"לא תעשה" ובכוון הכללי של איך לנווט את האוירה להמשך. אשמח לעמוד לעזר. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

בעל נשוי שמתנהג כרווק

אנו נשואים קרוב ל-18 שנה, מוגדרים כדתיים, בעלי הוא המפרנס היחיד בבית, הקושי שלי בזוגיות הוא אי יכולתו של בעלי להפנים את הבעייתיות שבהתנהלות חייו. בתום יום העבודה בעלי אינו ממהר לחזור הביתה הוא "שותה קפה" הוא "בפגישה עם חבר" וכו', בנוסף על כך הוא יוצא מידי ערב ל"בלות עם חברים", ל"ראות משחק כדורגל" בנוסף הוא מוזמן להרבה ארועים, והוא תמיד נשאר עם אחרון האורחים. מה שמשאיר אותי ברוב שעות היום והלילה לבד, כל ענייני הבית והילדים מוטלים עלי, והוא מלבד הפרנסה לא נוקף אצבע. הדבר גורם להמון מריבות, ברוגז, איומים וגם ניסיונות לפתור את העניין בצורה יפה, אך שום דבר לא עוזר, הוא בשלו ממשיך בחופש שלו. הגעתי לא פעם להחלטה להתגרש, אמנם יש לי רתיעה מהבחינה הכלכלית שמקפיאה אותי מלנקוט בצעדים. מה לעשות?

מה לא טוב בבית?

שלום לך סיוון מה לעשות אין לנו שליטה על המגנט, ולאן שאנחנו נמשכים - לשם נגיע. מגנט יודע גם למשוך וגם לדחות. הכוונה כמובן למגנט הרגשי. אני בהחלט מסכים לדברי הרב רון אל אהרון, גם לעניות דעתי כדאי שתבחני את המגנט הרגשי של החברים שלו שם הוא מבלה- מה מושך אותו לשם, במקביל בדקי מה עם המגנט הרגשי שלך- אולי משהו בהתנהלותך דוחה אותו. בסוף התהליך תלמדו שניכם את כללי הברזל להתנהלות זוגית דבר שכנראה חסר בזוגיות. אני מניח שחלק מהדברים תוכלי לעשות לבד- את השאר מומלץ לעשות עם מטפל בקליניקה. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

דברים שמרגשים רק אחד מן השניים.

מיום שנישאנו בעלי מבקש ממני כל מיני דברים הקשורים למגע , שיש לציין שאינם חלילה נוגדים את ההלכה. אך בעיני נראים כהשפלה נוראית כלפיו, כאילו אם אעשה זאת זה כמו לזלזל בו נורא ומרגיש לי נוראי לעשות זאת. הוא לעומת זאת טוען שזה רק יעשה לו טוב. הדבר הזה מעיב לגמרי על כל הקשר ביננו. לו זה חסר... ולכןם בטח נהנה פחות. אני לא מצליחה מספיק להנות כשבראש כל הזמן מהדהדת לי המחשבה שאני לא מספקת אותו מספיק. זה הורס כל חלקה טובה בזוגיות. וזה קשה כל כך!!! אשמח לשמוע מה ניתן לעשות בנידון. נ.ב. הייתי שמחה לפרט יותר. אבל אני מבינה שהשאלות מתפרסמות בפורום וזה נראה לי לא מתאים. אם יש אופציה לשאול מבלי שזה התפרסם אודה לכם מאד!!!!

קשיים במימוש צרכים אינטימיים

שלום לך פונה יקרה אני בהחלט מסכים אתך ועם עמיתי המשיבים כי מעל דפי הפורום יהיה קשה לפתוח ולפתח את הנושא. חשוב רק שתביני כי הציפיות של בעלך לגיטימיות בדיוק כפי שהרתיעה שלך לגיטימית. יש דרכים לטפל מהר בבעיה בצורה דיסקרטית. אשמח לעמוד לעזר. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

קשיים עם הבת של בעלי

שלום לכולם! התחתנתי רק לפני כחודשיים והבת הגדולה של בעלי פשוט עושה לנו טרור! גם לי וגם לבעלי 3 ילדים מנישואים קודמים. בתו הגדולה בת ה-15 עושה מה שהיא רוצה כשהיא מגיעה אלינו הביתה, זה מתבטא בלכלוך (כל היום אוכלת ושותה ואף פעם לא מנקה אחריה), בקללות, התחצפות, צעקות, כניסה לדברים בשיחות שבין בעלי לביני, חוסר אחריות (מפעילה מזגן או טוסטר למשל ושוכחת לכבות, מתנהגת מאוד לא יפה ופוגעת הרבה בבת הקטנה שלי בת ה- 7 שכ"כ אוהבת אותה. ניסיתי לדבר עם בעלי מס' פעמים, אמר שישוחח איתה אך המצב לא משתנה. ביקשתי שישוחח איתה פעם אחת לידי, כשאני נמצאת בבית והבנתי בדיוק למה המצב לא משתנה... במקום "לטפל" בה הוא עושה בדיוק ההיפך "מלטף". לטענתו, הוא מפחד על הילדה שלא יקרה לה משהו היות והיא חולת סוכרת ומפחד לאבד אותה ולכן מתנהג איתה ברכות. באחת הפעמים ביקש שאעיר לה באותו רגע שהיא עושה משהו לא טוב, שמעתי בקולו והערתי לה באותו הרגע ומה שקרה זה שהוא צודד בה, מייד בא להגנתה. חשוב לציין כי הילדה לא מסתדרת גם עם אמא שלה וכל יום בעלי מקבל שיחה ממנה עם תלונות על אמא שלה בלי סוף. אני לא חושבת שהמחלה קשורה לנושא, לא יתכן שהיא תגיע אלינו הביתה ותעשה מה שהיא רוצה, איך ומתי שהיא רוצה. דבר אחרון, כל מה שהיא מבקשת מאבא שלה (שיקנה לה, שיעשה לה, שיתקן לה, חסר לה...) מקבלת במיידית וכשלי יש בעייה כלשהי ואני מבקשת ממנו שיעזור לי לוקח שבועות ולעתים חודשים עד שמטפל בבעייה. בבקשה תעזרו לי כי אני ממש מיואשת וכמעט מרימה ידיים. תודה.

לא להיכשל חלילה בהפעלת לחצים ודרישות אולטימטיביות

שלום לך דנה בהחלט מסכים עם עמיתי המשיבים ועליכם לפנות לייעוץ והנחיה מתאימים. קודם לכן עלייך להבין את המצב מנקודת הראיה של בעלך, של בתך, ושל בת בעלך. אני מעריך שלפני הנישואין הנוכחיים עברתם הכשרה כלשהי למה שמחכה לכם, כי אם לא אז אתם רק בתחילת הסרט. נישואין שניים עם ילדים מנישואין קודמים דורשים לפתח מיומנויות מיוחדות ואם חשבתם להתמודד עם זה באופן טבעי ולהסתמך על האינטואיציה הבריאה אז כדאי שתשבו עם עצמכם את ובעלך ותקבלו החלטות על רכישת המיומנויות להם אתם זקוקים. מה בינתיים? או כדרכי בקודש , מה לא לעשות כעת? הטעויות הנפוצות בסיטואציה שלכם זה להתעלם ממצוקת הבעל וביתו ולהפעיל לחצים מניפולטיביים על מנת שיסייע לכם ויבין את מצוקתך וצרכייך- חבל- כי זו הנוסחה המובטחת לגירושין. בשום אופן לא להפעיל לחצים ולא לצאת בהצהרות אולטימטיביות (כמו: אם לא תגיד לה .... אז אני...). כולם בסערת רגשות. בעלך רוצה לרצות אותך מצד אחד ואת ביתו מצד שני, הואיל והוא חש קרוב יותר אלייך הרי שהוא מרשה לעצמו לרצות קודם דווקא את ביתו כי הרי אתך הוא "יסתדר"- גם זו חשיבה שגויה אבל לא את הכתובת שיכולה לומר לו את זה כי אז אנחנו פותחים חזית חדשה. מה כן לעשות? אמרי לבעלך את המשפט הבא: בעלי היקר- התחתננו מאהבה ואנחנו רוצים לשמור עליה. אין לנו את הכלים להתמודד עם הבעיות שלפנינו ועלינו לרכוש את הכלים - ומהר. תהיה מוכן לשתף פעולה לכזה מהלך? אשמח לעמוד לעזר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

בעלי חזר בתשובה ואני נשארתי חילונית כפי שהיינו כשהכרנו

שלום, אני ובעלי מכירים כבר 12 שנה(מהצבא) - כשהכרנו שנינו היינו חילוניים. לפני 4 שנים בעלי החל להתחזק וכיום הוא כבר חזר בתשובה ואילו אני באותו מצב כמו לפני 12 שנים. אני מכבדת אותו ומכינה הכל לפני שבת ושומרת על טהרת המשפחה (אך אני בעצמי אינני שומרת שבת). יש לנו 2 ילדים בני 7 ו4 וחצי (במסגרת חינוך דתי). לאורך כל הזמן אני מרגישה שעשיתי מאמצים לכבד ולקבל את כל השינויים ובכל זאת הגענו לתהום שאיננו יודעים כיצד לצאת ממנה. בעלי מתקרב עוד ועוד לדת ומתחיל להקפיד על הרבה מאוד דברים ואני לא רואה את אותם דברים באותה עין כמוהו. בשבת האחרונה הוא העלה את זה שיכול להיות שכבר איננו מצליחים לגשר על הפערים ויש "לפרק" את החבילה. בעלי טוען כי הוא אוהב אותי ומעריך אותי וגם לו קשה כל הנושא הזה. אני עוד לא נואשתי והצעתי ללכת לייעוץ או משהו כזה, בעלי לא מתנגד. מה דעתכם? האם יש סיכוי לזוגיות כזאתי לשרוד לטווח ארוך או שטיפול ירגיע את המצב לפרק זמן קצר? הרי ההתחזקות שלו רק תתעצם עם הזמן. אנא עצתכם בנושא.

פערים אמוניים והשקפתיים

שלום לך אני לא חושב שהשימוש במילה יאוש במקום. נכון, פערים אמוניים יכולים להיות בעיה אבל עם הכלים המתאימים הם יכולים לגמרי לא להפריע. חז"ל כבר הביאו על זה משפטים שונים כמו "כשם שפרצופיהם שונים- דעותיהם שונות" ועוד. אני בהחלט מסכים עם עמיתי המשיבים- בטיפול נכון ובפתיחות המשותפת שציינת- ניתן להגיע לתוצאות. אגב, לא פעם התברר כי המוקש הדתי כמו גם המוקש העדתי מתפוצצים במשפחה כאשר יש בעיה סמויה אחרת לחלוטין המחוללת את המתיחות והבעירה- כדאי לחפש בטיפול גם את זה. אשמח לעמוד לעזר. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

המשפחה של בעלי

שלום רב, אני נשואה 8 שנים, בת 27 + 3 ילדים. בשנה האחרונה התחילו ויכוחים ביני לבין בעלי על המשפחה שלו. עד היום הסתדרתי עם המשפחה שלו מצוין ובשנה האחרונה 3 מהאחים שלו (מתוך 11) התחילו להפריע לי בחיי הזוגיות. אח בכור נשוי- אמר לבעלי משפט שפגע בכבוד שלי. אח שיותר קטן מבעלי בשנתיים ונשוי- בוגד או בגד באישתו והוא התגאה בזה בפני בעלי והמשפחה שלו וזה ממש לא מתאים לי להיות בקשר עם בנאדם כזה. אישתו לא יודעת מכלום. רק אני והמשפחה של בעלי יודעים מיזה. הוא סיפר את זה!!! ואח שקטן מבעלי ב4 שנים והוא רווק שיוצא עם 3 בחורות במקביל והן לא יודעות מיזה וגם הוא מתגאה בזה. ולא מקובל עלי להיות בקשר עם אח רווק שיוצא עם כמה בחורות ומראה לבעלי כל שני וחמישי בחורה אחרת. ומסביר עד כמה כדאי להיות חופשי/רווק כך עושים מה שרוצים. כמו שציינתי לעיל יש לבעלי 11 אחים ואני לא מעוניינת שיהיה לנו שום קשר עם שלושת האחים שהוזכרו לעיל. זה או אני או הם!!!!!!!!!!! אף אחד לא ידבר עם בעלי עלי!!! ואף אחד לא ידבר עם בעלי על בגידות ובחורות. מספיק לכל גבר יש שטויות בראש לא צריך להכניס לו עוד שטויות לראש. לבעלי קשה לא להיות איתם בקשר. אני מבחינתי אם הוא ממשיך להיות איתם בקשר אני מתגרשת. לא יכולה שניה לחיות בצורה הזאת. אני מרגישה שאני מתחילה להשתגע רק מעצם המחשבה שהוא מדבר איתם. ואף פעם זה לא קרה לי!!!!!!! זה פשוט מפריע לי ברמה שזה או שהוא מתרחק מהם או שאני מתגרשת.והוא יודע את זה אבל הוא חושב שאני לא רצינית ואני ממש ממש רצינית כי זה כבר עולה לי בבריאות שלי. לפני שאני הולכת לפתוח תיק ברבנות. האם יש לכם עיצה/ רעיון נוסף מה ניתן לעשות בנידון? אודה לתגובתכם, ד׳ 

משפחה "לפי הזמנה"

שלום לך פונה יקרה לפורום באמת קשה לקיים חיים שלוים ורגועים בנסיבות שציינת. גם אני מסכים שטפטופי מידע מהסוגים שציינת הם לא הטפטופים שיחזקו את הזוגיות בשום בית. מצד שני הצהרות אולטימטיביות מצידך לא יביאו את בעלך בהכרח למקום שאת רוצה להביא אותו. במקום לבקר אותו ובמקום לתת לו אולטימטום כזה או אחר היה יעיל יותר אילו היית מפתחת מיומנויות ולומדת איך להעביר לו בצורה מובנת את תחושותייך. זה הדבר שאת צריכה ללמוד ומהר! בינתיים מה שתוכלי לעשות זה להימנע מביקורת ומאמירות הצהרתיות עד אשר תגיעי לגורם שישלים לך את הכלים שאת כל כך זקוקה להם. לאחר מכן ניתן יהיה לדבר גם על טיפול זוגי בהתאם לצורך. אשמח לעמוד לעזר בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

נישואים לקראת פרידה

שלום רב, אני נשואה פעם שנייה לגבר עם 3 ילדים מנישואים קודמים.לי, ילדה אחד שעברה לגור עם אבא שלה בצפון הארץ (אנחנו גרים בדרום).אני נוסעת לבקר את הילדה שלי כל 2 או 3 שבתות.אנחנו נישואים כבר 5שנים.אני מסתדרת מאוד טוב עם 2 הבנים שלו (16 + 12), אך הבת שלו לא רצתה אותי מהתחלה (21).היא דרשה מאבא שלה להתגרש ולא מפסיקה לעשות לו שטיפת ראש נגדי.בעלי יוצא לבלות עם הילדים שלו פעם או פעמיים בשבוע, בלעדי, כי הבת שלו לא רוצה אותי.הוא הולך גם באופן קבוע למסעדה עם הילדים ואף פעם לא מזמין אותי כי היא לא רוצה.כשאני מבקשת, גם אני לצאת קצת איתו או לסרט או למסעדה או לא משנה איפה, הוא לא מסכים כי הבילויים זה רק עם הבת שלו או עם הילדים שלו.פעם בשבוע, הוא יוצא רק עם הבת שלו כדי לקנות לה בגדים או תכשיטים, דבר שהוא אף פעם לא הסכים לעשות איתי (כשאני כותבת, זה נראה לא אמיתי, אבל, הכל נכון).הילדים שלו באים באופן קבוע לישון אצלנו פעם או פעמיים בשבוע ושבת כן שבת לא.כשהילדים שלו באים, בעלי לא מסכים שאני אסע לילדה שלי כי הוא רוצה שאני יהיה בבית כדי להכין אוכל לו ולילדים והוא גם תמיד מזמין את המשפחה שלו (תמיד 6 אנשים).הבת שלו כל הזמן צועקת לאבא שלה שהאוכל מגעיל, שיעשה משהו, והוא, במקום להגן אלי, מסתכל אלי ואומר שאני לא מכינה אוכל שהם אוהבים,למרות שאני באמת מכינה לכל ילד ולכל המשפחה שלו המון אוכל טעים ובאמת מכל הלב(חשוב לי לשמור על השבת).כמובן שאף אחד לא עוזר לי, לא בקניות, לא בהכנה, לא בהגשה ולא בשטיפת כלים.אני עושה הכל לבד ועם חיוך.בעלי בעצם טוען שהתפקיד שלי זה לנקות את הבית, לבשל, לכבס ולדאוג לו והילדים שלו.חשוב לי גם לציין שאני ובעלי עובדים (יש לו משרה מאוד בכירה), והוא דורש שנתחלק שווה בשווה בכל ההוצאות של הבית כולל שבתות, למרות שאני לבד (רק מדי פעם הילדה באה). בנוסף, אנחנו יושנים בחדרים נפרדים, כי לדבריו, לא נעים לו לידי. למרות שאני יודעת שאין לי טעם להמשיך איתו, מאוד מאוד קשה לי כי אני עדיין אוהבת אותו. כשאני מנסה לדבר איתו, גם על הבת שלו, הוא מגן רק עליה. בתקופה אחרונה, דיברנו על פירוק, והוא אמר שאם כך, הוא עובר לגור עם הבת שלו ושתיהם יגדלו ביחד את שתי הבנים. למה, למרות כל מה שקורה אני מאוד עצובה ומפחדת? האם יש טעם לנסות משהו?

חסרה לכם הדרכה מערכתית שהיה רואי לקבל טרם הנישואין

שלום לך חגית אני בהחלט מסכים עם תשובת קודמתי כי קודם כל עלייך להתחזק ולהחליט עם עצמך על היעדים שלך. בזיווג שני עם ילדים מנישואין קודמים יש תמיד את הקושי איך לחלק נכון את התשומת לב ולמי לתת את סדר העדיפות. כמובן שזוג המקבל הדרכה לפני נישואין שניים חוסך את הדילמות הללו. אם ההדרכה לא נעשתה לפני..- היא יכולה להיערך גם אחרי... ולכן, במוקדם או במאוחר תצטרכו להגיע לטיפול זוגי ושם גם את וגם בעלך תבינו את הקשיים הרגשיים של הצד שכנגד ותצטיידו בכלים המתאימים שיאפשרו לכם לקיים תא משפחתי נורמטיבי. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

ייעוץ זוגי

שלום רב, שאלתי: תוך כמה פגישות רואים שינוי בייעוץ זוגי? אנחנו בפגישה שניה ואני הרבה יותר טעונה לעומת בעלי שמצפה לפגישה וטוען כי הוא מאמין בשינוי למרות שהוא לא מנסה לשנות כלום אלא מחכה שזה יבוא מהצד שלי כמו תמיד וכפי שציינתי אני הרבה יותר טעונה והרבה יותר קשה לי כרגע לוותר ולסלוח לו למרות שאני מאד מחזיקה מהיועץ זוגי שלנו. הוא נשמע ממש חכם, מקצועי ומבין. עובדה שבעלי פעם ראשונה בהיסטוריה לאחר 8 שנות נישואין הולך ליועץ נישואין ומרוצה ומאמין בשינוי. האם זה תקין? ממתי מתחילים להרגיש שינוי? כבר מיואשת... 

מתי רואים תוצאות?

שלום לך שירה. בטיפול אין שבלונה ואין נוסחאות קסם. אך מצד שני ניתן להבחין במידת הנכונות, הסבלנות והכלים העומדים לרשות המטופלים. כאשר מתחילים טיפול עם סטופר ביד או לחילופין עם ציפיות לתוצאות קשיחות- הרי שזו צורת חשיבה והסתכלות שתקשה על המטפל. השוני הראשון שאת אמורה לחוות וזה יכול להיות בטיפול השני או השלישי, זה להסתכל בצורה שונה על התנהלות הקונפליקטים בינך לבין בעלך. תשאלי את עצמך האם אני רואה את הקונפליקט באור שונה? האם אני מסתכלת על בעלי באותה צורה כמו לפני הטיפול? אם התשובה שלילית- ואת חשה שוני כלשהו- הטיפול יעיל עליכם. אל תנסי למדוד את ההצלחה על פי שינויי ההתנהגות אצל בעלך אלא כאמור על פי שינויי האבחנה שלך בלבד. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

ללכת או לא ללכת

שלום, התחתנתי רווקה עם בעלי כשהיה גרוש + 1 , בנו גדל , התחתן והביא לבעלי 2 נכדים חמודים שהקשר איתם מצוין הם מתארחים אצלנו ואנחנו אצלם כך שהקשר מצויין . לנו 3 ילדים גדולים. לקראת ראש השנה הקרב בנו של בעלי הזמין אותנו לארוחת חג אבל בין המוזמנים גם גרושתו והורייה , אני השתדלתי עד היום מלהיות נוכחת כשגרושתו בסביבה כי אינני מרגישה בנוח במצב זה ובמיוחד כשהורייה בסביבה . תשובתי להזמנה הייתה לבעלי כי אין בכוונתי ללכת ובעלי קיבל זאת בחוסר הבנה בטענה שגם הוא בולע , מרגיש לא בנוח כאשר הוא מוזמן למשפחתי ואף פעם לא מטיל וואטו ועושה זאת למעני .בעלי טוען שעלי לעשות זאת למענו כפי שהוא עושה זאת למעני בכל ההזמנות שהוא לא מרגיש נוח . מה לדעתך עלי לעשות . תודה

תני למישהו אחר להיות ה"רע"

שלום לך מירי אכן קונפליקט קשה. למרות שאני מסכים עם דעת עמיתי המשיבים אני לא ממליץ לך לעמוד בתוקף בסירובך. אני מניח כמה הנחות יסוד ואודה את תעמידי אותי על טעותי. אני מניח שחיי הנישואין שלכם בד"כ די תקינים. אני מניח כי לאחר שבעלך הצהיר כי ברצונו להשתתף באירוע, כבר הבעת והבהרת את עמדתך. אני מניח כי גם אם תצליחי להוריד את בעלך מהעץ- יהיה לעניין מחיר רגשי- אם לא בהווה אז בעתיד. ולכן הייתי מציע כי תעבירי את שרביט ההחלטה לגורם מוסכם על בעלך. למה שאת תצאי ה"רעה" תני למישהו אחר את ה"זכות הזו". אם מטרת פנייתך לפורום היה לקבל תשובה ולהראותה לבעלך- אני מצדיע לשיטה. אך ייתכן שזו תהיה גם הנפת סדין אדום בין בעלך לפורום ינר שמצודדים בך.. ובכך את חוסמת אפשרות עתידית לפניה משותפת למומחי ינר גם בנושאים עתידיים שונים. עלולה להיווצר סטיגמה מוטעית בעיני בעלך על ינר בכלל (כי הם בדעתך ולא מבינים אותו לכאורה). לכן הייתי ממליץ לך- למצא מועמד מוסכם שיש לו השפעה על בעלך (רב/ מורה הוראה או אישיות ציבורית המכובדת בעיני בעלך) בקשי מבעלך להציג ביחד את הדילמה מולו ושהוא יכריע. במצב כזה את לא תהיי זו שקלקלת לבעלך את האירוע המשפחתי. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

קונפליקטים בנושאי השקפה

שלום רב כבר כמה שנים שאני חש שאין לי מקום בבית. אני עובד עד מאוחר, ופעמים רבות כשאני בא הביתה אני שומע דרך הילדים, מנהג חדש, חומרה חדשה, שאישתי מביאה דרך הרצאה, ששמעה או שכנה שיעצה. בכל פעם אני מעיר לאישתי שככל הידוע לי הבעל הוא הקובע בעיני חומרות הלכות או גדרים, וזה לא עוזר. לפעמים אני נבוך שאני שומע דרך הילד חומרה שסותרת את התנהגות.י אני מודה שהויכוחים העצימו וגולשים כיום לכל נושא, מאחר ונעשיתי חשדן. מה עלי לעשות? לתקן? כדי שארגיש שאני האבא בבית?

איך מחזירים את השליטה בחכמה לבעל?

שלום לך משה היקר כן, הגברת נאווה סבג ענתה יפה מאד בעיני על הבעיה, וברשותכם אוסיף מעט. חשוב להבין שאין וואקום, אם יצאת בפועל מהנהגת המשפחה- תודה לקב"ה שמי שנכנסה לנעליים שלך זו רעייתך- זה יכול היה להיות לגמרי אחרת. הבעיה שלך כעת היא איך אתה מקבל בחזרה את המושכות וההגה ללא עימותים? לא כדאי שתתמקד בבעיה של עודף ההחמרות של אשתך, לא תצליח מהנקודה ההיא לחזור לשלטון. כניסה לפינה ההיא תגרור התנגדות והתבצרות ואז נצטרך להתמודד מול חזיתות נוספות. כדאי שתמצא עיתוי נוח , בה תדבר עם רעייתך מבלי להזכיר כלל את נושא ה"חומרות" ומבלי שהנושא ישרור כלל באוירה שביניכם (תתעלם מזה לחלוטין לתקופת מה- לפחות שבוע עד עשרה ימים). בשיחה שבינך לבינה תעלה את הנושא שנראה לך שאולי אתה מקדיש יותר מידי זמן לעבודה ואולי כדאי להוריד שם הילוך על מנת להשקיע יותר בזוגיות ובמשפחה- שאל את אשתך מה דעתה? אמור לה כי להורדת שעות עבודה ישנה משמעות על הכנסות המשפחה אולם מצד שני לא היית רוצה לפספס את השותפות בגידול ילדכים. וכמובן את הקשר הנכון גם בזוגיות. בצורה כזו נראה לי שרעייתך תקבל בברכה את היוזמה. מהנקודה הזו, במהלך משותף ובהסכמה מלאה תוכל לחזור למעמד של אבי המשפחה המורחבת. את שעותיך הפנויות מחוץ לעבודה תוכל להשקיע גם בהשתתפות בשיעורים מקבילים לרעייתך, וממילא גם לעמדתך יהיה משקל בעיצוב האוירה ואימוץ או דחיית ה"חומרות" המתווספות כיום לחיק המשפחה בהעדרך. במידה ותזדקק להנחיות וטיפים מטפלי ינר ישמחו לעמוד לשירותך- גם אני אשמח לעמוד לעזר. אצרף לך ברשותך לינק קצרצר לריאיון בו אני משתתף בערוץ הידברות יש שם נושא המתממשק לשאלתך: http://youtu.be/KAUVCn8vMwI איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

בעניין שלום בית אני נשוי פחות משנה וכבר לפני גירושין

שלום לכולם לא יודע עם אוכל לתאר את שאלתי על כתב אבל אני ינסה אני נשוי בוא נגיד שנה התחתנתי בגיל מאד צעיר מתוך השנה הזאת היינו ביחד במצטבר אולי שלשה חודשים שבועיים ביחד חודשיים פרודים אני והיא לא מסתדרים ניסיתי לעשות הכל באמת הכל הלכתי לרבנים ליועצים שילמתי כספים כלום לא עזר ששואלים אותי מה אתה חושב מה הבעיה שלכם אני עונה האגו לשנינו יש אגו וזה מגיע למצב שיש מריבה בבית זה כמו שני גברים שרבים ראש בראש עד שהשני נופל ברור שלא רק זאת הסיבה ויש המון המון מה להרחיב תאמת שאני רוצה לשתף אותכם כרגיל אנחנו בחודשיים האחרונים שוב פעם בפרידה ואני החלטתי סופית שאני מעוניין בגירושין שזה אומר שכבר דיברתי עם בעל הדירה שאני מבטל את חוזה השכירות אשתי שראתה שאני באמת הפעם רציני ולא כמו תמיד שהיינו חוזרים התחילה לשלוח הודעות ולנסות ליצור קשר אני כבר לא יודע מה לעשות מאד ישמח לקבל הכוונה ממכם *יש לציין שאין לנו ילדים וזה מה שדוחף את כל המשפחה לשכנע אותי ליתגרש ממנה ....

להחליט על תקופה טיפולית ובסופה תחליטו יחד מה הלאה

יוסף חיים היקר לפי התיאור שלך ולפי סוגי הבעיות אותן אתה מתאר, נראה לי שנכנסת לזוגיות הזו לא מוכן. אין לי מספיק מידע על אשתך או עליך ולמרות זאת אני בטוח שהבעיה היא לא האגו. למה שאתה קורא אגו- זאת לא הבעיה- זאת התוצאה של הבעיה. אני בטוח שדברי לא הכי מובנים כעת, אולם זו התשובה! ולכן על מנת לפזר את הערפל, ועל מנת לתת לך (ולרעייתך) את התחושה שאתם עומדים על קרקע מוצקה- תחושה שאין לכם עתה, עליכם להגיע לטיפול זוגי שם יזהו גם את בעיות-האמת שיש לכם ולא רק את תוצאות הלוואי שלהן. לזוגות המגדירים עצמם כבעלי בעיות אגו אני ממליץ להם להסכים ביניהם כי בינתיים אנחנו בתקופה טיפולית שבעקבותיה תוכלו לקבל החלטות מה הלאה. במצב כזה אף אחד מכם לא יצטרך לרדת בביזיון מהעץ הגבוה עליו טיפסתם. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

בעניין שלום בית אני נשוי פחות משנה וכבר לפני גירושין

שלום לכולם לא יודע עם אוכל לתאר את שאלתי על כתב אבל אני ינסה אני נשוי בוא נגיד שנה התחתנתי בגיל מאד צעיר מתוך השנה הזאת היינו ביחד במצטבר אולי שלשה חודשים שבועיים ביחד חודשיים פרודים אני והיא לא מסתדרים ניסיתי לעשות הכל באמת הכל הלכתי לרבנים ליועצים שילמתי כספים כלום לא עזר ששואלים אותי מה אתה חושב מה הבעיה שלכם אני עונה האגו לשנינו יש אגו וזה מגיע למצב שיש מריבה בבית זה כמו שני גברים שרבים ראש בראש עד שהשני נופל ברור שלא רק זאת הסיבה ויש המון המון מה להרחיב תאמת שאני רוצה לשתף אותכם כרגיל אנחנו בחודשיים האחרונים שוב פעם בפרידה ואני החלטתי סופית שאני מעוניין בגירושין שזה אומר שכבר דיברתי עם בעל הדירה שאני מבטל את חוזה השכירות אשתי שראתה שאני באמת הפעם רציני ולא כמו תמיד שהיינו חוזרים התחילה לשלוח הודעות ולנסות ליצור קשר אני כבר לא יודע מה לעשות מאד ישמח לקבל הכוונה ממכם *יש לציין שאין לנו ילדים וזה מה שדוחף את כל המשפחה לשכנע אותי ליתגרש ממנה ....

להחליט על תקופה טיפולית ובסופה תחליטו יחד מה הלאה

יוסף חיים היקר לפי התיאור שלך ולפי סוגי הבעיות אותן אתה מתאר, נראה לי שנכנסת לזוגיות הזו לא מוכן. אין לי מספיק מידע על אשתך או עליך ולמרות זאת אני בטוח שהבעיה היא לא האגו. למה שאתה קורא אגו- זאת לא הבעיה- זאת התוצאה של הבעיה. אני בטוח שדברי לא הכי מובנים כעת, אולם זו התשובה! ולכן על מנת לפזר את הערפל, ועל מנת לתת לך (ולרעייתך) את התחושה שאתם עומדים על קרקע מוצקה- תחושה שאין לכם עתה, עליכם להגיע לטיפול זוגי שם יזהו גם את בעיות-האמת שיש לכם ולא רק את תוצאות הלוואי שלהן. לזוגות המגדירים עצמם כבעלי בעיות אגו אני ממליץ להם להסכים ביניהם כי בינתיים אנחנו בתקופה טיפולית שבעקבותיה תוכלו לקבל החלטות מה הלאה. במצב כזה אף אחד מכם לא יצטרך לרדת בביזיון מהעץ הגבוה עליו טיפסתם. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

להבין אותה

שלום עליכם יש לי שאלה לגבי להבין אישה למה מתכוונים אישה אומרת אתה לא מבין אותי אם לא מבינים יש בעיה יש מקום אני יכול לקרוא חומר בנושא הבנה גבר צריך להבין אשה אישה איך תבין גבר

כשאת אומרת ..... למה את מתכוונת?

שלום לך ישראל כן, ישנם דברים שצריך ללמוד לפני הנישואין. בחוגים רבים מקובל להעניק הדרכה מקצועית לחתן ולכלה לפני נישואיהם. בהדרכה זו מקבלים כלים שונים החיוניים לשמירה וקיום הזוגיות ברמה איכותית ולאורך זמן. לעיתים מקבלים את ההדרכה מגורם מקצועי, לעיתים נעזרים בחתן צעיר שמכירים בכולל או בחבר בעבודה, ולעיתים גם מוותרים על ההדרכה. כמטפלים זוגיים לא פעם אנו מצליחים לקיים השוואה ישירה בין איכות חיי הזוג לבין רמת ההדרכה שקיבלו קודם. ניתן לקבל את החומר גם בצורה כתובה וללמוד אותה לבד, כשם שניתן ללמוד להטיס ג'אמבו באמצעות הגוגל. כשם שלא הייתי רוצה לטוס בג'מבו שהקברניט הוכשר בגוגל לא הייתי ממליץ לך לבסס את חיי הזוגיות שלך על לימוד עצמי, בפרט אם אתה מבחין בקושי בבעיות תקשורת בינך לרעייתך. לפיכך אמליץ לך למצוא מדריך חתנים או בעל מקצוע בתחום הזוגיות והמשפחה ולהשלים איתו את החסר. אגב, אם רעייתך לא קיבלה הדרכה מתאימה לפני הנישואין- כדאי וראוי שתעשה את ההשלמה במקביל לך. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

העומס נופל עלינו בלבד

שלום. מה לדעתכם עלי לעשות במקרה שלי : אמא של אשתי נופלת מבחינת העזרה רק עלינו ז"א על הבת שהיא אשתי ועלי שאני חתנה כאשר ברקע יש גם בן נוסף אח של אשתי שמתעלם מכל עזרה לאם שהיא למעלה מ-70 שנה . באם לא פונים אליו לעזרה הוא לא עוזר ולא מציע עזרה ולכן הכול נופל עלינו . אשתי מסרבת לפנות לעזרה לאחיה ואני באמצע, כנ"ל האם לא פונה לבן בבקשה לעזרה ומבקשת רק מאיתנו (מערכת יחסים מוזרה). אני חושב שחלוקת העומס צריכה להיות על הבת והבן יחד , לא ? מה לדעתכם עלי לעשות , כי אשתי רואה את המצב של אמה וכל העומס שנופל רק עלינו ולא פונה לאחיה לעזרה כאילו הוא "פרה קדושה " האם להתנגד בתוקף לעזרה כל זמן שהבן לא יתחלק בעומס ? הגעתי למצב שבו נכנסנו לויכוח קשה בנושא ובו איימתי להתגרש עד שהמצב לא ישתנה . אני רוצה לציין כי זה נשואיים שניים שלי . שבת שלום. ג'רי

חלוקת עומסים? או כלים לטיפול באי הסכמות?

שלום לך ג'רי המצוקה שלך בהחלט מובנת. אולי אומר משהו מרגיז אבל אני חש חובה בכל זאת כי אני לא בטוח שזה הקונפליקט הראשון ולא הקונפליקט האחרון בינך לרעייתך. "סוף מעשה במחשבה תחילה". ואסביר. חיי משפחה זה משהו מתנייד ומשתנה עם עליות ומורדות. בכדי להיות מוכנים לבאות על כל זוג צעיר להצטייד בכלים בהן הוא ישתמש בשעה שיהיו קונפליקטים ואי הסכמות במשפחה. בפתרון קונפליקטים אין צודק ואין מנצח - בקונפליקטים יש חכם ורגיש לזולת. במקרה שלכם אני לא בטוח שזהו העיתוי הכי נכון לקיים סדנא לרכישת כלים לטיפול בקונפליקטים, ובוודאי שהקונפליקט הראשון שתתמודדו בו לא יהיה לעשות "סטאג' " על האירוח והטיפול בחמותך. - זה נועד מראש לפיצוץ. העומס המצטבר עליכם מצדיק טיפול זוגי והמטפל בדרכו יצטרך לנווט את הטיפול במהירות וביעילות ליעדים העומדים בפניכם. ולכן אצטרף לעמדת עמיתי המשיבים ואמליץ לכם להגיע לטיפול זוגי מתאים בהקדם. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל

מה עושים שהבעל מתעצבן ממשהו לאו דווקא קשור אליי הוא מסוגל להכל.

בעלי שיהיה בריא מתעצבן מהר. וכשהוא מתעצבן הוא מתחיל לקלל אותי להעיף דברים לטרוק דלתות ואפילו אם אני לידו לדחוף אותי .. מה אני אמורה לעשות??

אין רצפט לפני הדיאגנוזה

שלום לך אדווה בעל שמתעצבן מהר, זה רק חצי משפט... היתה פעם בדיחה כי קבוצת אנשים מסויימים הם לא עצבניים- אלא מעצבנים אותם... וברצינות, צריך לזהות מהו הגורם המחולל את מה שאת קוראת לו "הוא מתעצבן"- כלומר למה הוא מתעצבן? ייתכן והבעיה באישיות שלו, ייתכן והבעיה בנסיבות אותן הוא חווה כעת ואנחנו לא יודעים אותן, וייתכנו גם דברים נוספים. ועל אותו משקל- ייתכן אולי שההתעצבנות וגם האלימות באות ממקום תוקפני, אך באותה מידה ייתכן שאותה התעצבנות ואותה אלימות מגיעות ממקום של מיגננה. על כך ועוד ניתן יהיה להתייחס ולענות רק לאחר קיום מפגש טיפולי עם שניכם. ולכן לא הייתי ממהר וממליץ לך לבצע פעולות כלשהן לפני שתקבלי את עצת עמיתי המשיבים ותפני לטיפול זוגי בהקדם. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

בעלי ואחותי

שלום, אני נשואה שנה וחצי , ולפני חצי שנה נולד לנו בת . לפני חמישה חודשים , כחודש אחרי הולדת בתנו , קבלתי טלפון מאחותי , היא שאלה אותי שאלה שהייתה נשמעת לי קצת מוזרה :״האם את מאושרת עם בעלך״ הייתי די בשוק מהשאלה ובהמשך שחתנו הבנתי שההורים שלי ואחותי דברו ביניהם והגיעו למסקנה שאני לא הייתי מאושרת בחיים .... אני כמובן מאושרת עם בעלי , והיה לי קצת מוזר להסביר להם שאחרי לידה , יש עייפות ולא כל הזמן מחייכים. אני מזכירה שאחותי היא זו שהתקשרה אלי ולא ההורים שלי. מאותו רגע הרבה דברים השתנו עם בעלי ביחס להורים שלי ובמיוחד כלפי אחותי שהוא מכנה אותה כ״מסוכנת לזוגיות שלנו״ . עקב הסיפור הזה בעלי ממשיך לכבד את משפחתי אבל אני חשה שזה לא כמו שהיה פעם אלא הוא שומר מרחק , ובמיוחד עם אחותי. הדברים די נרגעו בחודשים האחרונים אלא שלפני כשבוע בעלי השתמש בפלאפון שלי וקרא הודעה מאחותי :״מה הגבר שלך עשה לך ליום הולדת״ ? , הוא התחיל להסביר לי שיש פה הסגת גבולות , וחדירה לפרטיות מצד אחותי שיכולה להביא לבעיות בזוגיות שלנו כי זה כבר לא הפעם הראשונה (והאמת שבזמן האחרון זה נושא שחוזר על עצמו וגורם לבעיות בינינו) אני מרגישה שמאז שהתחתנתי אין לי את אותו קשר עם אחותי בגלל בעלי , שלא רוצה שאני אספר לה מה עשינו ואיפה היינו , ואני נאלצת לספר שקרים לאחותי (כי אם אני לא עונה היא נעלבת וזה מייצר אי נעימות בינינו ), כדי לשמור על הזוגיות שלנו , וזה מפרע לי. אני אוהבת את בעלי , ואני לא יודעת כבר מה נכון לעשות כלפי אחותי ,כלפי בעלי ?! האם לספר לאחותי ? האם לא?? האם בעלי צודק , ואני באמת צריכה לשמור מרחק מאחותי ואם כן איך לנהוג כלפי אחותי?? תודה על עזרתכם

התשובה לא חייבת להיות או/ או, אפשרי גם וגם

שלום לך הגברת ציפי את באמת תקועה במקום של אחות ומשפחה שדואגים לך מחד ובעל השואף לעצמאות שלכם מאידך. אני בהחלט מסכים עם חלק מעמיתי המשיבים כי ייתכן ואין לאחותך מגמות שליליות, אולם התעלמות ממהלכיה עשויים להזיק להמשך הזוגיות שלכם, ואסביר. אין יש מאין. אחותך מקבלת נתונים כלשהם בין אם במילים ובין אם בשפת גוף ממך. זה לא רק מהתקופה של ה "פוסט לידה" אלא באופן כללי ומתמשך. אם נשאל את בעלך אני מעריך שהוא יוסיף כמה נקודות על דברייך שיוסיפו בהטלת אחריות כלשהי עלייך. ניתן לחלק את המשך הטיפול לשניים: א. צינון והנמכת להבות בין אחותך לבעלך. ב. יישור קו והקניית כלים ובניית פיוס תוך יצירת חוסן זוגי בינך לבעלך. לגבי הסעיף הראשון- חסר לנו מעט מידע נסיבתי, בד"כ מה שעושים בכזה מצב, מקיימים שיחה (דיסקרטית) מקדימה עם האחות ומבהירים לה כי להצלת השריפה שנתחוללה בעקבות קריאת ההודעה שלה בטלפון את מגייסת אותה ועליה לשתף פעולה. ובמפגש בו את , בעלך ואחותך נוכחים, מצאי פינה שקטה ובה תערכי בירור והבהרה חד משמעית לאחותך בה את מבקשת ממנה לא להתערב יותר בחייך הפרטיים אלא אם כן היא תתבקש על ידך. מה את משיגה בזה? א. בעלך רואה שאת לצידו בצורה נחרצת- והוא יעריך את זה. ב. אחותך לא תיפגע כי הדברים מתואמים איתה מראש. ג. נשארת עם לגיטימציה מצד בעלך לשמירת קשר (ואפילו אם ברמה נמוכה יותר) מול אחותך. עד כאן תשובה למהלך הראשון. לגבי המהלך השני- עליכם להגיע למטפל זוגי מתאים בהתאם לכישוריו ולאזור מגוריכם. בטיפול שלו תקבלו כלים חיוניים שיתנו מעט חוסן לזוגיות שלכם שלא תיטלטל בכל רוח צד כעלה נידף. אם תתני לי פרטים אוכל להרחיב לך יותר את ההנחיה לגבי המפגש המשולש. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל

להתגרש או לא

שלום רב בעלי ואני נשואים למעלה משנתיים ולנו ילד אחד. היינו לנו תקופות יפות מאד ותקופות יפות פחות , אך באופן כללי היה לנו טוב ישנה בעיה אחת בינינו שאנחנו לא מצליחים לגשר עלי ה מאז החתונה, שתינו באים מבתים חרדיים חזקים אבל בעלי מאד פתוח והרבה פחות דתי ממני , כבר אחרי החתונה הוא דרש מממני לקצר את כל החצאיות לאורך מינימילי ביותר שלא עומד בגדי ההלכה אני כמובן לא הסכמתי , והיו לנו הרבה ויכוחים על כך בשעתו פנייתי לייעוץ ואמרו לי לעזוב אותו אך למרות ארתי אותו וחיינו יפה מאד אך בממוצע פעם בחודש חודשיים כשאנחנו רבים על דבר ולו הפעוט ביותר בעלי מתפרץ וטוען שאני לא מספיקה בשבילו בגלל אורך החצאיות וכו' אך למרות הכל תמיד פייסיתי והשלמנו לפני שבוע פרצה בינינו מריבה קטנה ובעלי נחוש בדעתו שהפעם הוא רוצה לגמור , הוא טוען שהוא רוצה אשה מודרנית יותר , הוא לא מוכן לדבר איתי לא מסתכל עליי , משאיר אותי בלי כסף וכו כל בכייותי ותחנוני ללכת לייעוץ או לדבר לא זוכות למענה , הוא טוען שלא אכפת לו לגור באותו בית בצורה כזו בלי להחליף איתי מילה ואפילו לא לישון איתי באותו חדר כיון שהוא ידע שההורים של שנינו לא יקבלו אותנו, הוא חוזר כל הזמן על המילים אני רוצה לחגוג ולא אכפת ליממך אני לא רוצה לעזוב אני מאמינה בשינוי ובחיים היפים שהיו לנו הרבה פעמים, בלית ברירה פניתי לאמא שלו וספרתי לי הכל , היא נסתה לדבר על ליבו אך ללא הועיל הוא טוען שאין לבעיה פיתרון, השאלה שלי היא האם להתגרש ? או שאולי יש להגיע לליבו? אני לא רוצה להתגרש בכלל אני עדיין אוהבת אותו למרות הכל אני נואשת מאד אנא החזירו לי תשובה בהקדם

חסרים נתונים בעניין סביבת ועיסוק הבעל

שלום לך מלכה אכן כבוד בת מלך- פנימה. ההתלבטות שלך בין עמדת בעלך וציפיותיו לעומת ההלכה והתרבות שבה גדלת- ברורה. אין ספק שלא קל לך עם זה. על מנת למקד את התשובה מעניין באיזו סביבה בעלך נמצא. (כולל, הייטק, עובד תעשיה , נותן שירות, וכ"ד) אמנם ישנן אפשרויות שונות המשפיעות על שאיפותיו ואורח חייו אבל אחד הגורמים הדומיננטיים בד"כ זו הסביבה בה הוא נמצא ברוב זמנו. לדוגמא: אם הוא עובד בבנק בו מירב הפקידות לבושות בסטנדרט שונה מרעייתו, הדמיונות יכולות להביאו לציפיות מהסוג שציינת. זו לא האפשרות היחידה אולם הנתון הזה חשוב. אם תשתפי אותנו נוכל להתמקד יותר גם בהכוונה. אשמח לעמוד לעזר אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

להתגרש או לא להתגרש

אני בת 31 , נשואה +4 (חמישי בדרך..) מזה 13 שנים. קיים ביננו הפרש גילאים של 9 שנים. ברצוני לציין, שהתחתני בגיל צעיר כשהוא היה בן 28 שנים. הבעיה היא כיום : 1. עם השנים התבגרתי , ומה שהצחיק אותי לא מצחיק אותי כיום. בעלי מרקע חרדי שהתקלקל (אך את הכיפה השחורה הוא לעולם לא יוריד..)הפער ביננו רק הלך והתעצם מכל הבחינות. 2. הבעייה שלי היום שהוא לא מהווה דוגמא חיובית לילדים, להיפך. אני מתמודד עם החינוך שלהם לבד (פרט לפרנסה שהוא מביא..) 3. עברתי איתו כ"כ הרבה שאני לא מסוגלת לסלוח, איך אפשר לאהוב בן אדם שאתה מתמסר אליו והוא גומל לך רעה תחת טובה? ב"ה אין אלימות בבית, אבל הכל מתנהל בצורה שקטה, ללא רגש, ללא יחס, ללא מגע, כמו זוג שכנים שחיים רק בבית משותף. 4. מה שהחמיר את הבעיה היא החברים שסוחבים אותו למקומות לא רצויים, והיום אחרי שעבר התקף לב בגיל 40 (חזר לעשן לאחר שהפסיק כשנה) התחיל עם אלכוהול. הוא חוזר הביתה ביום חמישי בשעה 4:00 (לאחר שבדקתי עשרות פעמים, לא מדובר כלל בגבר בוגד! הוא פשוט נגרר אחר החברים. 5. כיום אני נמצאת במצב של יאוש, אני מרגישה שגם אם הוא נמצא במצב של דיכאון, יש דרך לטפל ובכל זאת יש קווים אדומים. הבעייה העיקרית היא שאין לי כח יותר לטפל בו.. אני זקוקה לשקט ממנו בכדי לטפל בעצמי על מנת שאוכל לטפל כראוי בילדי. 6. איך בכלל ניתן להתחיל תהליך זוגי כשכל החשק כבר נגמר ובעצם.. לא בטוח שזה הדבר הנכון עבורי.. כי בכל זאת 13 שנה זה הרבה מאד זמן.. כמה אפשר להתאכזב ולצפות?! מצד אחד אני מרחמת עליו ממש, מצד שני אני פשוט שונאת אותו.. יש לו זמן לכל העולם חוץ מלאשתו ולילדים.

בזוגיות כמו גם בטיסה- אין מצווה להפעיל כיסא מפלט בכל תקלה

שלום לך איה צערך מובן וכעסך ברור. עם כל זה כדאי להיצמד למציאות. על מנת להסביר אביא לדוגמא טייס סילון הנקלע לתקלה שמקשה עליו את המשך הטיסה, הדרך הקלה ביותר בעיניו זה להפעיל את כיסא המפלט ולצנוח בבטחה לקרקע. בנישואין אין מצווה להפעיל את כיסא המפלט בכל תקלה- ואפילו לא בתקלה חמורה. האלטרנטיבה לא תהיה טובה יותר. עדיף ללמוד להתמודד ולתקן. וכשיש מוטיבציה וכלים- הכל אפשרי. ולעצם העניין. אני בטוח שאני לא מחדש לך כי היציאה עם החברים על חשבון הזוגיות איתך זוהי איזושהי סוג של בריחה. עדיין לא ברור ממה, גם לא בטוח שהבעיה אצלך, אולי חוסר כלים שלו להתמודד עם משהו- אבל זו בריחה. זה יתגלה ויתוקן בטיפול בקליניקה. מעניין אותי האם שוחחתם שיחה תרבותי ושקטה על הדברים שתיארת לנו? ומעניין איך הוא הגיב- אם בכלל? תיארת לנו גם סימפטומים של שחיקה בחיי הנישואין- זה לא דבר חריג- כל זוג עובר את זה, ואם יש לזוג כלים להתמודד עם השחיקה- הם עוברים את זה בשלום. אם אין לזוג כלים הם מגיעים לתופעות שפירטת. לגבי השינויים ברמת החיבה או כפי שאת קראת לזה ברמת ה"חשק", זו לא הבעיה- זו תופעת הלוואי של הבעיה הקודמת. כלומר, לכשנטפל בבעיה הקודמת נפתור בע"ה גם את תופעת הלוואי וממילא נקודת החיבה או החשק יחזרו למקומן הטבעי. ואחרי כל ההקדמה נענה לשאלה מה עושים עכשיו? אילו תיארת לנו את הבעיה בשנה השניה לנישואיכם היינו מציעים לך מספר כלים ראשוניים לשיפור האוירה בבית כמו יצירת זמן איכות, שינוי אוירה ע"י יצירת מחמאות, הימנעות מביקורת, טיפים בנושא שפת גוף וכ"ד. לצערי אתם לא שם. ולאחר שהגעתם לנקודות שתיארת , הייתי ממליץ לכם להגיע בהקדם לטיפול זוגי שם יתנו לכם את הכלים להם אתם זקוקים על מנת להביא את הזוגיות שלכם למקום בריא ותקין. ייתכן ובעלך לא ירצה להגיע לטיפול- הגיעי לבדך ותקבלי כלים ראשוניים ליצירת אוירה שתקל עליו כן לשתף פעולה ובסופו של דבר להגיע גם כן לטיפול. ברצוני לציין ולהדגיש כי אמנם הבעיות שציינת קשות ונותנות תחושה של חוסר שליטה- אבל זוגות מטופלים נכון- יוצאים מזה. אל תחשבי על פירוק. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

איך לנהוג והאם בכלל ?

שלום!  אנחנו זוג נשוי טרי שעוד בטרם הספיק להבנות האימון בנינו הוא הופר מצד בעלי בכך שהיה מתנה את הנשואים במידת הסיפוק שלו וקבלת צרכיו באופן מיידי .כאשר נענע על צרכיו היה מוכן לוותר על הקשר ואף איים ללא הרף על ניתוק הקשר וכן וביצע פרידה יזומה  מצידו מס פעמים כאשר לא חש מספיק  מסופק רגשית עוד חשוב לציין שתחושות רגשיות סובקטיביות שלו הולידו התפרצויות הרמות קול  הצקות חוזרות ונשנות וכן גם טורדניות שלו אותי  בעקבות הנ״ל  ועוד התחלנו היועץ זוגי !  שבהלכו היה קשה ליישר את ההדורים בנינו והקשר כמעט הופסק לצמיתות והפעם בגללי שכבר לא עמדתי בנטל הכבד לאחר עוד התפרצויות זעם כלפי והטחת אשמות כלפי שלוותה בהתנהגויות לא נשלטות מצידו כל זה היה רקע מקדים על מנת לנסות להכניס את המשיבים לעובי הקורה ועל מנת שיבינו את סוג״ השייח ״בקשר ואת נגזרותיו עוד היום כעת בעלי עובר טיפול על מנת לנסות להיפטר מהתנהגות  דיקטטורית ואובססיבית זו ולרב הוא די שולט בעצמו אבל אני עדיין פוחדת מהשד שהתעורר בו  פתאום בעקבות אמירה שלי או איזשהו חוסר מצב רוח שלו שמשפיע במקרה אצלו כמו בניין קלפים על כל יציבות והמחויבות שלו לנשואין! מאז הטיפול לקח הרבה זמן עד שאספתי את שארית כוחותי והחלטתי לתת צ'אנס ולנסות לתת הזדמנות שניה לקשר ! ובזמן הזה הוא מצידו  הידד ללא הרף הציק כפה את עצמו מה שבסוף ״הצליח״ לו ורק בזכות זאת אני עדיין במערכה ועוד יותר זמן עד שהחלטתי לעבור לגור יחד  ועל  יחסים אנטימים לא הצלחתי עדיין לגבור עקב הריחוק ואי האימון שננטע בי מימנו ! כיום  אנו גרים כשבוע יחד אך  לא מקיימים יחסים כאמור ולשאלה הקריטית  נחרדתי להיחשף לכך שבעלי עיין באתרי פונוגרפיה ומכוני ליווי ולא אתר אחד מקרי אלא מס רב של אתרים  ובאופן שיטתי ! אני לוקחת על עצמי את האחריות שהוא הדרדר לכך עקב כך שלא סיפקתי לו את הצרכים! אך יחד עם זאת ציפתי שיתריע בפני שהוא מתקשה להחזיק מעמד ושהוא הולך למעוד, אני מניחה שהייתי  משתדלת לעשות משהו ! אבל שום מילה וישר שיטוט באתרי נערות ליווי ???? איך אוכל לתת בו אימון בעתיד ? איך אדע האם זה חד פעמי או תופעה קבועה /סטייה ? איך אוכל לסמוך על המיליה שלו בכלל? מצד אחד אין לי  אימון בו ולכן לא יעזור לי לעשות בירור איתו אם הוא באמת  כבר הגיעה למחוזות האלו , ומצד שיני גם אם הייתי עושה בירור כמתבקש זה לא היה מועיל במיוחד  כי יש לו נטייה להפוך את הקערה על פייה ובמקום להתנצל ולקבל החלטה ולהבין את הבעייתיות הוא עסוק בלהתגונןנולהצדיק את עצמו ולהדוף ולתקוף כל מה שנקרה בדרכו . עזרו לי דחוף ! אני נואשת מימנו כבר! א. איך אגש לעניין? ב.איך אעמוד על שלי באופן חד מבלי שהוא  יפליג למחוזות אישיים ולא עניינים? ג.האם לגיטימי מצידי לדרוש שבחיי הנשואים לא יהיה שום שיטוט באתרים פורנוגרפיים ווכד׳ולהתנות את המשך הקשר בנקיות מצפייה בחומרים אלו? ד.אם ארצה לתת בו אימון לאחר הדברים איך אוכל לעשות זאת? אני זקוקה לתשובה מהירה דחוף !  ה. האם בהכרח כל גבר לא מסופק מגיע לסיפוק אישי דרך האתרים וכו זה דרך העולם או שזוהי התנהגות חולנית??? מצטערת נורא שנאלצתי לחשוף אותכם לזה  ועוד יותר מצטערת להיות חלק מזה ! אם אינכם רואים את הסוגיה ראויה לפרסום וכזאת שיכולה להועיל לאחרים, אז  בבקשה לפחות למייל תגובה מבלי שיפורסם האשכול. תודה מראש! נשלח מה-iPhone שלי

בשאלה כזו אין תשובה שבלונית, צריך לזהות את הפונה

שלום לך פונה יקרה לפורום. הואיל ואת מתארת מערכת יחסים לא פשוטה, כמו כן את מציירת אישיות מיוחדת של בעלך, ולמרות הכל את מחפשת את גלגל ההצלה שתשמר בכל זאת את הנישואין הללו, הדבר מעורר כמה תמיהות שלא אוכל להעלותן בפורום. ייתכן ובאמת מה שצריך לעשות זה לתקן ולשמר ולעיתים לא. מי שיצטרך להחליט זה בני הזוג. חברי הפורום יוכלו רק לתת את הכלים ולהציג את המשמעויות בלבד. באופן טבעי לא ניתן למקד את התשובה מבלי להכיר את הנפשות, המלצתנו תהיה שונה בין זוג לזוג בהתאם לפרמטרים אישיים שיזוהו אצלכם. אילו השאלה היתה מתעוררת מספר שבועות בטרם הנישואין- ייתכן והתשובה היתה שונה ואפילו קלה יותר. אולם משפנית אלינו היום לא נותר אלא לנתב אותך לטיפול/ אבחון אישי/זוגי וכך יקל עלינו למקד כאמור את התשובה בהתאם לפונה. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

איך לשכנע את הבעל להגיע לייעוץ נישואין?

שלום רב, אנחנו נשואים מזה 8 וחצי שנים. עם שני ילדים מקסימים. סך הכל אנשים טובים כל אחד לעצמו וגם אחד לשני לרוב. אבל משהו לא מסתדר שם ביננו בתקשורת וגורם לויכוחים, העלבויות, אי הבנות שקשורות בנושא הילדים והבית (דברים טכניים בעקרון) עד כדי איומים לגירושין. ההורים של שנינו גרושים מסיבות שונות. דגם תקין אין. התובנות מהגירושין של אחרים שעדיף לתקן ולתחזק את הקיים ולא לחפש פנטזיה רגעית שאיננה קיימת לאורך זמן כשהכל מלווה בשיגרה חומרית. מה גם ש"זכרתי לך חסד נעורייך" והתחתנו עם אהבה גדולה. מה אני עושה כדי לשכנע את הבעל להגיע לייעוץ נישואין? הוא כרגע מאיים רק בגירושין. אעלה גם שכבר לפני כמה שנים הצעתי לפניו את אותה הצעה. לקבל עזרה מבחוץ. בעבר פניתי ליועץ נישואין בבקשה להתחיל טיפול לבד ולנסות שהבעל יצטרף לאחר מכן אך הוא טען שזה פחות טוב. בתודה, אני

להגיע לטיפול יחידני ולקבל כלים שיביאו את בן הזוג לקליניקה

שלום לך פונה יקרה לפורום. הבעיה שאת מציגה חוזרת על עצמה בפניות אלינו בוורסיות שונות. בדרך כלל בעלים נוטים להמנע מלערב גורמי חוץ בבעיות הזוגיות שלהם. לנשים בדרך כלל אין בעיה עם זה. אני די מסכים עם חלק ניכר מתשובות עמיתי . אוסיף כי בנסיבות כאלו הטיפול צריך להתחיל עם צד אחד בלבד במגמה לצרף ולרתום את הצד השני בהמשך ובהסכמה כמובן. הטכניקות שונות מזוג לזוג והן נקבעות בקליניקה בהתאם לאופי הזוג המטופל. לא הייתי ממליץ לך להתמקד בנסיונות שכנוע ישירים מול הבעל כי זה לא יעלה את המניות שלך בעיניו ואפילו יקשה על המהלך העתידי. אשמח לעמוד לעזר. ברכה וינברגר גבריאל

זקוקה לעצה דחופה!!!

אנחנו נשואים 10 שנים, בעלי בחצי שנה האחרונה שינה את ההתנהגות שלו כלפיי וכלפי הבית והילדים. הוא כל היום בעבודה כשהוא חוזר הוא יושב ומשחק בפלאפון ובפייסבוק ואינסטרנט, או סתם באיזה משחק או שהוא מדבר בפלאפון. הפלאפון נהייה כל עולמו נראה לי. זה מאוד מעצבן אותי שאין לי עזרה ממנו בטיפול בילדים ובכלל בטיפול השוטף של הבית מה שגורם לי להיות נסערת וחסרת סבלנות גם כלפיי הילדים, אני כל הזמן מעירה לו שיקום ויתחיל לעזור שקשה שלי אבל הוא לא מתייחס וממשיך בעניינים שלו ובסוף הוא עושה כאילו "טובה" שהוא עוזר. בנוסף לכל זה, כמעט פעמיים בשבוע הוא יוצא מהבית בערבים בגלל כל מיני סיבות פעם זה בגלל אירוע , או מפגש או ..... . ביציאות שלו הוא נהנה וחוזר מאוחר מאוד . היחס שלו אליי נהייה מגעיל כל הזמן מעיר לי שאני נודניקית ולא נותנת לו חופש, שנמאס לו ושאני מתעלקת עליו. לדוגמא אני מתקשרת אליו הוא לא רוצה שאני אשאל אותו איפה הוא, ואם אני שואלת אותו אז הוא מתחיל לספר כל מיני סיפורים אני עם איזה בחורה או אני מחוץ לעיר.... הוא כל הזמן מאיים עליי שהוא יתגרש ממני בסוף, וסוף סוף יהיה חופשי ויוכל להכיר בחורות. אני לא יודעת אם באמת הוא מתכוון לזה או שהוא סתם רוצה לעצבן אותי . אבל נמאס גם לי , אני בחוסר אונים שאני לא יודעת איך להתנהג איתו. אם להתקשר אליו כל היום או לא , אם לשתוק ולא להגיד שום דבר שהוא מגיע לבית או להמשיך להתעצבן ולהעיר לו... דבר נוסף לא מעניין אותו הבית, פעם הוא היה עוזר ומסדר והכל היה אכפת לו היום כל נטל הבית עלייי, הנקיונות והכל וכל דבר מפריע לי אם הוא לא מחזיר משהו למקום זה מרתיח אותי, ואני עושה ומנקה ומסדרת אחרי כולם בבית . קשה לי עם המצב הזה אני אוהבת אותו ולא רוצה לאבד אותו אבל מצד שני היחס שלו כלפיי מזלזל כל כך ומשפיל . הוא דואג כל הזמן להעיר לי שאני לא בסדר ושאני לא נקייה ושאני לא חכמה וכל מיני דברים כאלה. אני כל הזמן מקנא לו ואם הוא מדבר עם בחורה או משהו אני מקנא , סוג של מאוהבת והוא נהיה לאחרונה ההיפך כאילו לא אכפת לו ממני ... איך אני מחזירה לו את האהבה שלו ???... אני לא יודעת איך להתנהג איתו ואיך להחזיר אותו אליי איך לגרום לו שיהיה אכפת לו ממני מהילדים ומהבית?

צריך להפריד בין הבעיה לבין תופעות הלוואי - ולטפל בהקדם

שלום לך חגית אני שמח שברור לך כי הבעיה לא באינטרנט, לא בצורך לביצוע שעות נוספות בעבודה וגם לא בטלפון הסלולארי. בעלים שמגיעים למקומות כאלו הם בדרך כלל בורחים ממשהו. יעד הבריחה זה לא ה"מטרה" אלא "המקלט". לעיתים נשים רואות ב"מקלט " את מקור הבעיה ועלולות לפספס את העיקר. מה עושים? אין ספק שצריך לקבל מבעלך את הסיבות הגורמות לו לחפש "מיקלטים שונים" מפנייך. ייתכן ואת מכירה את הסיבות או את חלקן, או אז ניתן להתחיל בטיפול. לא ציינת האם בעלך מעוניין ויסכים אף הוא להגיע לטיפול? אם כן- מה טוב. אם לא- צריך לתת לך כלים במעמד צד אחד. הרעיון הטיפולי הוא לזהות את הדברים ה"מאיימים" במודע או בתת מודע על בעלך, להכיר בבעיה ולטפל בה. במקביל הזוג ירכוש כלים להתמודדות בקונפליקטים ובייצירת אוירה תקינה. באופן כללי הבעיה ניתנת לפתרון ואתם יכולים להחזיר אוירה נעימה לבית, בתנאי שתתחילו לטפל , ובהקדם. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

בעלי אמר לי היום: "תסתמי או שתחטפי". אמירה זו ודומות לה אינן חריגות מצידו. מה לעשות?

בעלי מדי פעם מאיים עלי בפגיעה פיזית. הוא מעולם לא היכה אותי אבל פעם אחת הוא כיוון אלי סכין, כאילו בצחוק, תוך כדי שיחה. בנוסף, הוא עצבני ומקלל המון. אותי ואת המשפחה הוא דווקא לא מקלל. אין מה לדבר על ייעוץ זוגי או שינוי מבחינתו. הוא חושב שהבעיה אצלי. חשוב לי לציין שהוא סובל מפגיעת ראש ישנה מלפני כ 15 שנה

צריך ללמוד את הדינמיקה הכללית במשפחה

שלום לך פונה יקרה לפורום אכן לא נעים לשמוע משפטים והתנהויות מהסוג שציינת. עם כל זה בוודאי שלא פנית אלינו בשביל לקבל או לתת ציון למישהו ואם המטרה היא לשנות אז צריך להגיע לאבחון וטיפול ביחד או לבד. לא פעם אנו לגלים במהלך הטיפול כי ההתנהגויות שציינת באות ממקום מתגונן או כתוצאהמבעיות אחרות שעוד לא שמענו אליהם. ולכן המלצתי היא לפנות למטפל ולקבוע פגישה ומשם נשמע בע״ה בשורות טובות. נשמח לעמוד לעזר בברכה וינברגר גבריאל

נישואין במשבר קשה

שלום רב, נישאתי בגיל מאד צעיר והיום אורך חיי נישואי 36 שנים. לתדהמתי, גיליתי שלבעלי ישנם שני ילדים מאישה איתה ככל הנראה ניהל רומן. מצבנו הכלכלי הידרדר לחלוטין וטרם הגילוי כשפניתי לבעלי ושאלתי שאלות אודות מצבנו הוא טען שעסקיו כשלו. כעת ברור לי מהו הגורם למצב. אני שבורה לחלוטין, מבולבלת וחושבת מה עלי לעשות? אישה לאחר נישואין ארוכים מגלה ביום בהיר אחד שהיא למעשה חסרת כל מכל הבחינות. מבקשת מאד את התייחסותכם הכנה ומה אתם מייעצים לי לעשות? תודה מראש, מרינה.

ממליץ להקפיא הצהרות ולהצמד לבעל מקצוע

שלום לך מרינה אכן תחושה לא פשוטה להתעורר אל תוך מציאות כזו. למרות הכל אל לך להכנס לרחמים עצמיים או לפיתוח תחושות שליליות, גם לא כדאי לחשוב על מהלכים מתנקמים. זוהי תקופה של קבלת החלטות לא פשוטות. בימים אלו לכל מילה שלך ולכל שפת גוף שלך עלולה להנתן פרשנות שיהיו לה תוצאות מרחיקות לכת. אספר לך כי בעבר זוג עם בעיה דומה היו בקשר איתי. אני נכנסתי לתמונה כחצי שנה אחרי שהזוג התגרש. הבעל סיפר לי כי למרות שה"אשה האחרת" צעירה ויפה מרעייתו (גרושתו) הוא ציפה עד לרגע האחרון שאשתו דאג תתן לו איתות של סלחנות- וזה לא קרה. כשבדקנו למה זה לא קרה, הסתבר כי אשתו היתה מוקפת ביועצות אחיתופל שייעצו לה "להעיף אותו" ואכן כך היא נהגה. היועצות התכוונות לתת בכך איתותי "הצהרת כוונות" לבעליהן הן כי אם תעשו... נעיף אותכם. היועצות חזרו בתום היעוץ לחדר שינה שלהן, הבעל גירש את אשתו, התחתן עם ה"אשה האחרת" והגברת נותרה גרושה עם עצה טובה מבית טוב. לפיכך אני די מצטרף לדעת עמיתי המשיב וממליץ לך לקחת החלטות בליווי בעל מקצוע ולצמצם בהצהרות בכל פורום עד אז. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

מחפשת יועץ

אני מחפשת יועץ דחוףףףףףףף באזור המרכז הבעיה שכספית בעלי לא מוכן לשלם הרבה רק משהו סימלי ואני מחפשת מישהו מקצועי, ורק גבר הוא רוצה, אנחנו ממש ליפני גירושין ואני מנסה להציל את הנישואין האלה אשמח לקבל תשובה בהקדם ואפילו כבר מחר להפגש כי זה ממש לא סובל דיחוי אני יוצאת מדעתי בעלי מצידו כבר להתגרש....

חיפוש יועץ

ערב טוב ימית. אשמח לעמוד לעזר. מקבל בנתניה בשעות הערב. דברי איתי בבקשה בטלפון 0523317444 בברכה וינברגר גבריאל

מחפשת יועץ

אני מחפשת יועץ דחוףףףףףףף באזור המרכז הבעיה שכספית בעלי לא מוכן לשלם הרבה רק משהו סימלי ואני מחפשת מישהו מקצועי, ורק גבר הוא רוצה, אנחנו ממש ליפני גירושין ואני מנסה להציל את הנישואין האלה אשמח לקבל תשובה בהקדם ואפילו כבר מחר להפגש כי זה ממש לא סובל דיחוי אני יוצאת מדעתי בעלי מצידו כבר להתגרש....

חיפוש יועץ

ערב טוב ימית. אשמח לעמוד לעזר. מקבל בנתניה בשעות הערב. דברי איתי בבקשה בטלפון 0523317444 בברכה וינברגר גבריאל

האם לפרק את הנישואים?

שלום רב, אני נשואה 5 שנים יש לי שני ילדים ברוך ה' בת 4 ובן שנתיים. לצערי ביני לבין בעלי כשיש מחלוקות ואפילו ברמה הכי פעוטה או כשמשהו שקשור אלי וזה לא מסתדר הוא מתחיל לנבל את הפה ולהעליב אותי בהערות פוגעות גם ליד הילדים. לאחרונה הוא הרים עלי יד כשהעיף לי את הפנים וזה גם קרה ליד הילדה. מעבר לזה, ובאופן כללי הוא אבא מקסים, ובעל טוב. ההרמת יד היתה הקש ששבר את גב הגמל, האם לפרק את הנישואים? ואיך הילדים יקבלו את זה? מצד שני לאיזה מציאות הם יגדלו שאבא מדבר בצורה כזאת מגעילה ופוגעת לאימם? או שכדאי ללכת לטיפול זוגי ולנסות להציל את הנישואים האלה? או שעל אלימות מילולית עם נטייה גם לפיזית אין על מה לדון. תודה רבה

התמודדות עם הרמת יד במשפחה

ערב טוב דנה. אכן מצער לשמוע את החוויה שחווית אולם כדאי לשים את הדברים בפרופורציה. אין שום לגיטימציה להכניס אלימות למשפחה מכל סוג שהוא לעיני הילדים וגם שלא לעיניהם! מצד שני חשוב לעשות את החשבון המהיר לגבי העבר והעתיד, ואסביר. לגבי העבר- אם מדובר על תופעה חוזרת, אזי חומרת העניין גבוהה יותר, ואם מדובר במקרה חד פעמי- אזי עם כל הצער זה לא נעים, אסור שזה יישנה אבל חומרת העניין שונה. ולגבי העתיד- חשוב לראות מה עושים מחר? איך קמים בבוקר וממשיכים? איזה מסר אנו משדרים לעצמנו ולילדינו? על כך ועוד, ניתן לשוחח עם מטפל בעל ניסיון באזור מגוריכם. הפורום הפתוח לא יאפשר לשאול את כל השאלות וממילא גם לא לחשוף את כל התשובות. אשמח גם אני לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

הבעל לא רוצה ללכת ליעוץ

אנחנו נשואים שלוש וחצי שנים,הקשר שלנו לא כ"כ טוב ,היינו פרודים פעמיים ,יותר בתחילת הנישואים,יש לנו שני ילדים,אני מאוד הייתי רוצה לחזק את הקשר בנינו אך בעלי לא רוצה ללכת ליועץ,מה אני יכולה לעשות?אני מרגישה מתוסכלת,תודה.

את פתח לו..

בהגדה של פסח מסופר על ארבעת הבנים, כל בן הבעיה והפתרון שלו. לגבי הבן האחרון, זה שאינו יודע לשאול, ההגדה מנחה את האם ״את פתח לו״. כלומר לעיתים תפקיד פתיחת הדלת הראשונית מוטלת על האם, על האשה. ולענייננו, לעיתים זוגות לא מגיעים מוכנים דיים לשותפות זוגית. עליהם לרכוש את הכלים החסרים אם לא לפני הנישואין, אז לאחריהן. לנשים ישנה את הבינה הטבעית החסרה לנו הגברים וממילא קל להן לזהות את החוסר ולרצות להשלים את החסר. לנו הבעלים, זה קשה יותר. וממילא התופעה של בעלים שאינם ״זורמים״ עם הגישה הטיפולית, זו תופעה מוכרת לנו ואנו מטפלים בה. לפיכך אם בעלך לא מעוניין להגיע לטיפול, הגיעי את ונצייד אותך בכלים ראשוניים כיצד לנסות ולהביאו לטיפול ביחד אתך. אחולי ברכה והצלחה. וינברגר גבריאל 0523317444

על מי החובה לפרנס?

אני נשואה למעלה מחמש שנים ואמא לארבעה ילדים. אני מעוניינת שבעלי יישב וילמד ולכן אני יוצאת לעבוד במשרה מלאה. לצערי אני עובדת במקום שבו משלמים לי שכר נמוך יחסית, והמשכורת הסופית נמוכה מאד. ניסיתי זמן רב לחפש עבודה אחרת אך בינתיים לא עלה בידי. חיי היום יום שלי שוחקים ומתישים עד מאד בצורה שאיני יכולה לתאר. מיד לאחר העבודה אני חוזרת הביתה לטיפול המתיש בילדים עד שעות הערב המאוחרות. בעלי ניסה לעבוד במשרה תורנית- אולם זה התיש אותו, אז לאחר תקופה קצרה הוא קיצץ את המשרה לחצי וחזר לכולל שמשלמים לו כ300 ש"ח. הבעיה שלי היא ההשקפה של בעלי בתחום הכלכלי, הוא טוען שהחובה לפרנס מוטלת עלי, ואם אני לא מוכנה לפרנס אותו כמו שצריך בשביל שיוכל לשבת וללמוד בראש שקט אז זה אומר שאני רוצה שהוא יצא לעבוד, ואין לי השקפה וכו... כשבעלי דיבר אתמול עם אביו על המצב הכלכלי הקשה, התחיל אביו לצעוק עליו- למה אתה לא אומר לאשתך שתוסיף שעות בעבודה, שתגיע יותר מוקדם, שתיקח עבודה נוספת לשעות הערב...וכדו' (הוא כמובן לא שאל את בעלי למה הוא לא לוקח על עצמו משרה תורנית כלשהיא, כתיבת סת"ם וכדו) וכמובן שבעלי שזאת הגישה שלו ג"כ הסכים איתו שזה הכיוון, ולחץ עלי מאד (בלשון עדינה) לעשות זאת. במצבי הנוכחי אני בקושי שורדת, אני מתפקדת באופן אוטומטי כמו מכונה בשארית כוחותי, וחיה בפחד מתמיד מתי יגיע היום שבו אני לא יצליח לקום מהמיטה, או לחילופין יצטרך אישפוז בגהה... איך הם רוצים שאני אקח משרה נוספת אם אני בקושי שורדת עכשיו? (ויש לציין שאני משתדלת לחיות בצמצום ככל יכולתי ויותר מכך...במיוחד שבבית הורי הרמת חיים היתה הרבה יותר גבוהה, אבל חשוב לי שהוא ילמד ואני לא מתלוננת) כשאמרתי לבעלי שהוא זה שהתחייב בכתובה לפרנס אותי ולא אני אותו- כבר הצטערתי שאמרתי את זה... אבל באמת על מי החובה לדאוג לפרנסת המשפחה? ואם קשה לי לקחת על עצמי יותר- האם זה אומר שלא אכפת לי מהלימוד שלו? מה אני אמורה לעשות??? (ואגב, מה אני אמורה לעשות לגבי אביו שמתערב לנו בחיים הכלכלים, מבקש פירוט הכנסות והוצאות וכדו' ואין סיכוי שבעלי יסרב לו, הוא מכבד אותו מאד.) תודה רבה לכל העונים!!!

כיצד ניישב את המחלוקת סביב אחריות פרנסת המשפחה

שלום לך רעיה. אני מניח שאת מצפה לשמוע עמדה ברורה שתכריע על מי חלה חובת פרנסת המשפחה. וכשתקבלי את הפתק- תראי לבעלך, והוא יראה לחמיך- ובא לציון גואל ולשלום ישרור בבית. אם זו הציפיה שלכם אני עלול לאכזב אותך. השאלה שצריכה להישאל זה איך להביא את הזוגיות שלכם למצב של שותפות? שותפות גשמית ושותפות רגשית. לצערי השותפות היחידה ששמעתי בדברייך זה בין בעלך לחמיך - את למעשה בתפקיד ההוצאה לפועל של השותפות שביניהם. על מנת להביא אתכם לשותפות בריאה עליכם להגיע לטיפול שיקנה לכם כלים לקבלת החלטות גם בנושא כלכלת הבית- אולם אני בטוח שאתם זקוקים גם לכלים נוספים בתחומים השונים. ראשית חכמה - לא לערב את ההורים! על כך ועוד- תוכלו לקבל בקליניקה. אשמח אף אני לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 052-3317444

ועזב איש את אביו ואת אימו?

שלום.אני נשואה 4.5 שנים,עדיין ללא ילדים.הקשר שלנו הוא די טוב-למרות שיש ויכוחים,כמו לכל זוג.בעלי הוא אדם טוב-הוא מבין,תומך,מפרגן,עוזר לי בבית,באמת אדם טוב.אבל...הבעיה היא שהוא קשור יותר מדי להוריו.אנו גרים כ-5 דקות מבית הוריו ומבית אימי-זה בסדר,זה הדדי והם לא מתערבים בחיינו ואין לי בעיה עם זה.הבעיה היא שהוריו עושים עבורינו קניות ולי קשה עם זה-יש דברים שאני לא יכולה לבקש מהם-אני מתביישת ואני גם מרגישה ששללו ממני את העצמאות-אני רוצה לעשות קניות בעצמי.עוד עניין-שבתות.בעלי מתעקש לעשות לפחות פעמיים בחודש שבת אצלם ,לי זה קשה,הוא טוען שמבחינה כלכלית אין לנו אפשרות לעשות שתי שבתות רצופות בבית.זה נכון שהמצב היה קשה-אך עכשיו הוא השתפר ויש אפשרות.הוא פשוט לא מוכן להקשיב!אני חושבת שזה נוח לו,יתרה מזאת-כל דבר שהוא צריך הוא מיד רץ להורים,אני רוצה לציין שמדובר בגבר בן 32 .מה אני אמורה לעשות?עניין הקניות והשבתות נמשך כבר לפחות שנתיים ולי כבר אין כוחות לבקש ולהסביר-עשיתי זאת כמה פעמים בצורה יפה ורגועה,דבר לא עוזר והכי חשוב-הוא לא מוכן לשמוע על ייעוץ זוגי.מה עלי לעשות,אודה על תשובתכם.

קשר עם ההורים על חשבון הקשר הזוגי

שלום לך טליה הדילמות שאת מתארת אינן מדלגות על הרבה זוגות צעירים. מצד אחד אנו מעוניינים בנוחות של קבלת התמיכה מהורים ומצד שני אנו רוצים להצמיח זוגיות משלנו. מהי הנוסחה הנכונה? כיצד קובעים את החוזה הוירטואלי שיתן את הבאלאנס הנכון? כל זוג שיש לו את הכלים לניהול שיחות איכותיות ולניהול קונפליקטים מקיים דו שיח בנושאים שתיארת תוך הצגת הייתרונות והחסרונות של כל האפשרויות ולבסוף מגיעים להסכמים שגם הם בסיס לשינוי עתידי- אבל הכל מתוך כבוד הסכמה והבנה. בכל מקרה מי שיצטרך לבנות את הנוסחה - זה אתם. אם יש לכם את הכלים - לכו על זה. אם אתם זקוקים לכלים ראשוניים- נשמח לעמוד לרשותכם. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052331744

ויכוח שהפך לאלימות

אנו זוג שמסתדר בד"כ טוב,אך ברצוני לשתף אתכם בסיפור כלשהוא שקרה עימנו, ואודה לכם על תגובתכם ומסקנותיכם, נתחיל מזה שאני ואשתי היינו בכעס אחד על השני שהתחיל בעצם מויכוח מיותר, שמשם עברנו למהלומות מילוליות אחד על השני (ולא הכוונה לקללות אלא ל"ירידות") אשתי כתוצאה מכך התחפרה במיטה מתחת לשמיכה בהפגנתיות (זה היה יום שישי לחוץ מאד). אני הוצאתי לה את השמיכה בכוח , ולכן היא לאחר מכן ניסתה להחזיר לי על כך (מדובר במס' דקות אח"כ ). אני נחתי במיטה, והיא ניסתה לקחת לי את השמיכה אך ללא הצלחה ,ולכן כמוצא, היא שפכה עלי כפית מעדן שהיה לה ביד , תגובתי, לקחתי את המעדן בכח מידה. כתוצאה מכך ומתוך תסכול היא זרקה עלי נעל קרוקס של ביתי (ללא תנופה חזקה). וכאן העניין : בכעס שהיה לי עליה ממילא, הורדתי לה בתנופה חזקה כרית על הראש שכתוצאה מכך היא קיבלה מכה חזקה בראש מהכרית, אשתי מאד נפגעה מתגובתי זו אך אני שואל מה היה עלי לעשות ?? כלומר אחרי שמצב התדרדר ,לאן שהתדרדר האם היה עלי לנהוג אחרת?? ובפרט שגם ככה כעסתי עליה מאד???? אודה לכם על תשובתכם.

פינג פונג של טעויות

שלום לך פונה יקר לפורום. אני מניח שאם פנית אלינו אז אתה מרגיש מאד לא בנח עם החוויה שחוויתם ביום שישי. אולי לא אשמע פופולארי אבל לא הייתי קורא גם להתנהלות שלכם בשם "אלימות" . ברגע שמשתמשים בקוד הזה כולם פוצחים בגינוי ומחאה מקיר לקיר מחשש שמחר יבא צד שלישי ויגיד שהיו התראות והכתובת היתה על הקיר. אני לא חושב ככה ואני יודע שאני במיעוט. לעיתים זוגות חסרי כלים מנסים להביע עמדתם בכלים שהם כן מכירים ולצופה מהצד זה נראה/ נשמע אלימות. נכון, זה לא בריא, אסור לנהוג ככה אבל לא צריך לתת לזה כותרת של אלימות. ולעצם העניין. בוודאי מוכרת לכם האגדה על המלאך שעובד בימי שישי ויוצר מהומות ותקלות שלום בית בין הזוגות כמעט בכל בית. אבל גם לא משם הייתי רוצה להתייחס או לטפל במקרה שלכם. נראה לי שלמרות ההקדמה שלך כי בד"כ אתם זוג שמסתדרים טוב, נראה כי מידי פעם אתם נתקלים בבעיות שאין לכם את הכלים הראויים להתמודדות. לדוגמא- לא מתקנים שגיאה של צד אחד עם שגיאה חדשה מצד שני. להמחשה- אם היא שפכה עליך מעדן- לא תשפוך עליה קוטג'. על כך ועוד כדאי שתקבעו מפגש טיפולי וישלימו לכם את החסר תוך תקופה קצרה. אשמח לעמוד לעזר. וינברגר גבריאל 0523317444

מריבות

בס"ד שלום רב, אנו זוג נשוי 6 שנים עם 2 ילדים. רציתי לשאול באופן כללי - מה ניתן לעשות כאשר משהו מכעיס את אשתי היא מיד נכנסת לצעקות האשמות ומנהלת מריבה כאילו אין מחר, ואני מנסה לומר לה בואי ננסה להירגע ולנהל דיאלוג..., אבל היא אומרת לא רוצה לנהל דיאלוג... וזה כואב לי וכו'... ולא רוצה לשמוע תירוצים, ולא נותנת לי בכלל מקום, ולא משנה עד כמה אני מנסה להפשיר את הכעס שלה ולא להשיב לה מלחמה (מה שכמובן עולה לי בתסכול פנימי איום) היא מנהלת מלחמה על כל דבר, ושוב "כאילו אין מחר" וללא שום התחשבות במצב הרגוע שהיה לפני זה. והיא גם טורקת טלפונים. מה ניתן לעשות לגבי הטריקות ? האם אני אמור להתקשר אליה בחזרה ולנסות להרגיע אותה ? בתודה מראש.

ריכשו כלים לקיום תקשורת תקינה ותקנו!

שלום לך פונה יקר לפורום. אני בהחלט מבין ללבך, אכן לא נעים להיתקל בתגובות שציינת. עם כל זה לא הייתי מגדיר את התגובות כפי שאתה הגדרת- ממקור של עצבנות , אלא דווקא ממקום של חוסר כלים לניהול דו שיח ודיאלוג הולם ותקין. וכשמדובר על חוסר כלים אז אני בהחלט מסכים עם עמיתי המשיבים כי המשך הטיפול ורכישת הכלים יבואו מהגורם המקצועי הרלוונטי. בקליניקה יאבחנו את הכלים החסרים הן לך והן לרעייתך, ימכרו לכם כלים וילמדו אתכם להשתמש בהם ולבסוף יבחנו את המיומנות שלכם וישחררו אתכם להמשך חיים זוגיים ללא פיתוח תלות בגורם חיצוני כלשהו. יש לציין כי זוגות עם בעיות מהסוג שציינת חוזרים מהר מאד למעגל קיום מערכת זוגיות תקינה ונורמאטיבית. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

משקעי העבר

כולי רועדת ובוכה ואיני יודעת מה לעשות, יש לי בעל מדהים!! טוב לב, טוב לנו ביחד, ועושה הכל שיהיה לנו טוב, יש לנו בעיה רצינית שיש לי משקעי עבר ממנו, בתחילת נישואינו הוא הפגין חוסר ענין ואיכפתיות כלפי, אבל זה לא היה מרוע, בגלל שהיה בחור חסידי רציני, שלא ידע מה זה אישה ולא רצה וידע איך להתייחס אלי, הוא לא קיבל כמעט הדרכה בענין, עבדנו שנים בצוותא על הזוגיות, שנינו הקדשנו המון למענה, וטוב לנו, הבעיה שכשהוא עושה דבר הכי קטן שמזכיר לי את העבר - אני מתפרצת עליו ומתחילה מריבה רצינית, בשבוע האחרון הוא היה מאד עסוק ולא היה לו זמן אלי, וזה בסדר כי אני יודעת שזה לא דברים בשליטתו, הערב אני אמורה ללכת, ןפתאום הוא אומר לי שהוא צריך לצאת הערב, מאד התעצבנתי והתפרצתי עליו ואז קרה משהו מזעזע מבחינתי, ירדה לו דמעה, אנחנו נשואים כ - 15 שנה, ואף פעם לא ראיתי אותו בוכה, הוא לקח את הטחותי מאד קשה, אני לא יכולה לסלוח לעצמי שזה קרה, כ"כ חיכיתי ליום הזה ובסוף הרסתי את זה בהתפרצות, יש לנו תקשורת מאד טובה ופתוחה והא יודע בדיוק מה הבעיה, מסכן, הוא לא יודע איזו משפט תמים הוא יאמר ואז "יאכל אותה" אחרי תגובתו היום אני לא מצליחה להרגע, אני מאד מרחמת עליו ולא יודעת איך להרגיעו, מה גם שאני צריכה היום ללכת ואחרי מריבה כזאת הוא מסתגר וקשה לו להתקרב אלי פיזית, מה עושים?? אשמח לתשובה דחופה, תודה מראש!!

בדומה להלכות תשובה: לעצור מצב, להתנצל, וללמוד להמנע לעתיד

שלום לך פונה יקרה לפורום אכן תחושה קשה כשפוגעים בזולת ללא כוונה ובפרט כשמדובר בבן הזוג. קשה שבעתיים לראות כי הבאנו בלי כוונה את הבעל למצב הורדת דמעה. מה עושים? או ליתר דיוק מה לא עושים? ראשית, אל תנסי לתקן מצב ע"י נסיונות של "הצדקה עצמית" זה רק יחריף את הקיטוב. לפני שתקראי את המאמר שאני מעביר לך ב-לינק את חייבת להבין כי עלייך להתנצל ולפייס אותו והכי מהר ונכון שאפשר. הנה הלינק לשימושך http://www.aish.co.il/ci/s/95210564.html קראי ואמרי לבעלך כי: "נראה לי שהגזמתי, ואני מתנצלת. באמת לא התכוונתי ואני רוצה ללמוד ביחד אתך איך לעשות שזה לא יקרה ישוב." אנו תקווה ותפילה כי הדברים יפלו על אוזן קשבת וכמובן שלא ישובו עוד. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

נישואין קצרים אך מועדים לכישלון??

אני נשואה צעירה ואם לתינוקת מקסימה בת שנה. לאחר החתונה, בעלי התגלה כאדם בעל קושי משמעותי בלקיחת אחריות וביצוע משימות, אפילו פשוטות, וכן בעל חסימות רגשיות, דבר שפוגע רבות בזוגיות שלנו. עד עתה אני הייתי המפרנסת היחידה, בנוסף לניהול הבית והריון לא קל. מאז לא מצאתי עבודה, אפילו לא בתחום אותו למדתי. בעלי יפוטר מעבודתו תוך מס' ימים עקב אי עמידה בזמנים ויעדים. בעבודה זו החזיק בקושי חצי שנה! אין לנו מרווח נשימה, לא בתחום הזוגי ולא הכלכלי. כל יום גרוע מקודמו, ואין לי כוחות להמשיך. לא רוצה לפרק את הבית, אך אין בי העוז לשאת את בעלי על שכמי בנוסף לכל. בעלי זקוק לטיפול, אך אינו חפץ בכך. ביתי אינה מקבלת את צרכיה במלואם, בעקבות המצב העגום. היינו אצל יועץ נישואין מומחה. זה לא שינה רבות את המצב. בעלי טוען שברצונו לשנות, אך לא עושה צעד אחד. מה עושים???

אל תתמקדי רק בחסרונות מיצאי גם מעלות והיי אופטימית.

שלום לך פונה יקרה לפורום ייתכן וכעת את מלאה וטעונה בשל המצב בבית ולכן את מתמקדת בחסרונותיו של בעלך. אולם אם נישאת לו מרצון, כנראה שמצאת בו גם תכונות חיוביות הנעלמות כעת מעינייך. נכון, לכולנו יש גם מעלות וגם חסרונות אולם אסור להתמקד רק בחסרונות בשעת מצוקה. אני בהחלט מצטרף לדעת עמיתי המשיב מר ברונר ואני מציע שתבחנו המשך אבחון וטיפול אצל מטפל נוסף ואני משוכנע שתראו ברכה. אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

נתינה

שלום, אני דתיה לאומית ויוצאת עם בחור כבר 12 פגישות. זה נשמע אולי הרבה אבל מבחינת התוכן עוד לא דיברנו ממש על עתיד וכו' כך שהקצב הוא די איטי. 3 שאלות: 1.הבעיה היא שאני לא מסוגלת להעניק לו. קשה לי לתת לו מתנה. והוא לעומת זאת, נותן.. מצד אחד לא נעים לי לא לתת לו ולהרגיש כל הזמן בצד המקבל. אך מצד שני, אני לא רוצה לתת לו "בכח" כשאני לא שלמה עם זה. אני רוצה לתת לו אבל משהו מבפנים עוצר אותי. האם זה מעיד על משהו בקשר? איך אפשר לפתח את רגש הנתינה במהלך הפגישות? 2. ב"ה טוב לי איתו אבל חסר לי משהו ברגש. איך אפשר ליצור קירבה במהלך הפגישות? 3. כמו שאמרתי, טרם דיברנו על העתיד..מהם הדברים שאני צריכה לבדוק לגבי השקפתו העתידית (חוץ מחינוך ילדים)? תודה רבה מראש!

הקושי לתת יכול לנבוע מכמה גורמים

שלום לך פונה יקרה לפורום אכן ייתכן ויש קשר בין נושאים חיוניים שטרם הבהרתם ביניכם לקושי שלך לתת ובכך "להקשיח" את הקשר שאת עדיין לא סגורה עליו. מאד ייתכן גם שיש אצלך מגבלה של נתינה. ומאד ייתכן כי מדובר על השילוב של שניהם, ואולי לא. מכיוון שאני לא מכיר אתכם מספיק קשה לתת את התשובה הכי ממוקדת. על כל פנים כדאי היה כי לאחר שנים עשר מפגשים הנושאים החיוניים יידונו, ואם עוד לא הגעתם לזה, אשמח לתת לכם את הכלים לקידום העניין. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

חסימה?

בס"ד בעלי ואני נשואים שנתיים + עם שני ילדים (תינוקות). אנחנו בגילאי 20+ לאחרונה אני מרגישה חסימה בקשר ביננו, אני מרגישה את זה בעיקר בחיי האישות. אין לי חשק בזמן האחרון להיות איתו, וגם כשאני איתו אני מרגישה שיש חסימה, לא מצליחה להינות ולהתחבר אליו, אני מנסה להסתיר את זה ... אך דבר כזה אי אפשר כל כך להסתיר , כי פשוט מרגישים, והוא מתוסכל מזה. אני מנסה לחשוב ולהצביע על הבעיה שגורמת לכך ואני לא יודעת אם מדובר במשהו חיצוני או פנימי.. כלומר, אני אשה מאוד סטרילית וכל דבר קטן יכול לגרום לי לחוסר חשק..מצד שני אני לא יודעת אם זה בכלל קשור לזה כי הוא בסך הכל כבר הערתי לו על זה והוא משתדל ואני יכולה לפעמים להתפס על קטנות..(ולא נעים לי כל פעם להזכיר לו ) אולי יש לי חוסר חשק מיני בגלל ההנקה? (אין לי ביוץ) אולי זה משהו יותר פנימי כמו תקשורת לקוייה ביננו או הרגשה של חוסר הבנה? כלומר, הרבה פעמים בזמן האחרון אני מרגישה שהוא לא מבין אותי הוא חותר למקום אחד ואני למקום אחר מה שגורם לחיכוכים. יש לציין שהוא אברך ואני לא עובדת והמצב הכלכלי קצת מעיק .. ובעקבות זה גם אני (מאוד) מעיקה עליו ומתלוננת כל הזמן. והרבה פעמים נותנת לא להרגיש "לא יוצלח" הוא עושה השתדלות של פרנסה אחרי הלימודים אבל העיקר אצלו זה התורה והוא לא מוכן לוותר על זה, ואני מצידי לא מרגישה אהבה ומסירות לתורה וכל מה שמעניין אותי זה הפרנסה. הוא מרגיש שכל מה שהוא עושה בשבילי אף פעם זה לא יעשה אותי מאושרת, והאמת, גם אני מרגישה עכשיו שאפילו אם הוא יביא לי את הירח.. זה לא יעזור. אני מבולבלת ולא מבינה כבר את עצמי אשמח אולי לעצה טובה בע"ה. תודה רבה מראש

לשחרר חסימות בטיפול ממוקד

שלום לך. כל הדברים שציינת ביחד וכל אחד לחוד יכולים לגרום לאותה תחושת התרחקות הדדית שציינת. וכאשר יש ריחוק בתחום האינטימי- כל שפת גוף וכל אמירה יכולה להבעיר מדורות שאח"כ קשה לכבותן. מה עושים? קודם כל יש לציין לשבח את מידת הכנות שלך- את מתארת יפה מאד דברים שיקל לטפל בהם בתנאי קליניקה. מצד שני כל יום שעובר ללא שידורי תקווה חדשים רק יחמירו את המצב (אצל שניכם). לפיכך הייתי ממליץ לכם להגיע לטיפול זוגי שם יתנו לכם כלים לתקשורת מילולית בריאה בה תלמדו להציג את רגשותיכם ללא חשש. שם תלמדו גם להתמודד עם קונפליקטים מהסוג שציינת. וכמובן להגיע לסיטואציות אינטימיות מתוך חיבה הסכמה ורצון הדדי. על כך ועוד- בקליניקה. אשמח גם אני לעמוד לעזר אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

להתערב או לא?

אז ככה,יש לי גיסה צעירה,שהתחתנה לפני שנה. פער הגילאים בינה לבין בעלה הוא 7 שנים. שאנחנו מגיעים לשבת אנחנו רואים שהוא פוגע בה לפני כולם. אין לו בעיה לאמר בשולחן שבת "שהאישה היא נלקחה הצלע של האיש והיא בכלל לא נחשבת ולכן אנחנו בכלל לא מתיחסים לאישה,כי היא שום דבר לעומתנן" כמובן שהוא מסלף את דברי הכתובים ,אבל זה רמת ההתיחסות שלו אליה. אם היא מבקשת ממנו חיבוק(בצד,בשקט)הוא צועק בקול "אנחנו מסתדרים טוב מאד גם בלי זה" אנחנו נורא מרחמים עליה ,והמלצנו לה לקחת אותו לטיפול,הוא לא מוכן והיא מאד תלותית בו ולא יכולה לקחת אותו או להצהיר לו שיש בפניהם 2 ברירות. היא גם משכנעת את עצמה שעם הזמן הוא ילמד. יש להם כבר תינוק ואנחנו חוששים שהיא ממש ממש סובלת,וגם הוא ,מן הסתם. אנחנו אפילו בלי נדר מוכנים לשלם לה טיפול זוגי. .,נדרש טיפול של בעל מקצוע בעל וותק של שנים. איך אני יכולה לגרום לה לבקש עזרה?אני לא רוצה מידי להתערב,מצד שני היא די מכחישה ומנסה להתעלם מפגיעות. היא בחורה מקסימה ומצידה היא ממש נותנת לו הכל. לדוגמא ליום נישואין שלהם היא אפתה עושה והכינה ארוחה מושקעת וקנתה לו מתנה יפה.והוא איחר ב3 שעות והביא איתו אח שלו איתו הביתה.

זכות וחובת ההתערבות

שלום לך פונה יקרה לפורום הדילמה שלך מאד מובנת. מצד אחד את חשה את חולשת גיסתך אולם ידייך כבולות. וכפי שענתה המשיבה שלפני אין לך את זכות ההתערבות הישירה. מה כן? כאן הייתי שמח לשמוע את סוג וסגנון הקשר שלך עם גיסתך, ייתכן וניתן להציע לך לשלב טקסטים מסויימים בדו שיח שביניכם, טקסטים כאלו שיתייחסו לדברים דומים שטופלו בהצלחה על צד שלישי מבלי להזכיר ולהשוות למקרה של גיסתך. כאן צריך כאמור משנה זהירות ורגישות כי בקלות ניתן להגיע לתוצאות ההפוכות (רצית לסייע ויצאת מזיקה). לפיכך אשמח לסייע בהכוונה טלפונית דווקא לך כדי שתתני לגיסתך את הלגיטימציה לחשוב לבד על אפשרויות טיפול בעניינה. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

חיי נישואין קשים והתפתחות של רגשות שליליים

אנו נשואים כ4 שנים, כשעד כה החיים היו חיי נישואין רגילים יחסית- עליות ומורדות,מריבות פה ושם. לצערי, מעולם לא היו לנו הרגלי תקשורת והידברות טובים. בשנה האחרונים, עובר בעלי טיפול כלשהו, היות והוא חווה פגיעות רבות בבית הוריו. הטיפול אמנם עזר לו להתקדם המון, אך אני חוששת כי גם הפך אותו לאדם פגיע מדי. על כל דבר קטן הוא מסוגל לפתוח במלחמת עולם, להשתלח בי בכדי "לגרות" אותי לענות לו וכן הלאה. הוא מרגיש (לדעתי בגלל הרקע המשפחתי במידה רבה, וכנראה גם בגלל הדפוס בבית הורי) כי אינני מכבדת אותו מספיק. הוא טוען ללא הרף שאני גאוותנית מאד וכו'. אני משתדלת לעשות בדק בית, ואף מוצאת אי אלו בעיות ונעזרת בייעוץ אישי כדי לפתור אותן. אך עדיין אני חשה כי אין די בטיפול אישי עבורי ועבורו. אין כבר ביטחון ויציבות בנישואין, החיים הופכים לבלתי נסבלים כשהוא מפוצץ מריבה פעם ביומיים לכמה ימים על כל דבר, ואני מרגישה שאני מתחילה למאוס בו ולשנוא אותו. מצד אחד- ברור לי כי הבעיה המרכזית שלנו היא העדר תקשורת נכונה, ועוד כמה בעיות שיש לטפל בהן- אבל אין זוג שלא מתמודד עם בעיות.. התחתנו מתוך התאמה, וגם אהבה שקשה לי היום להרגיש.. והמריבות, וכן כל מיני חסכים בזוגיות כל השנים בשל הרקע שלו (קשיים בהבעת אהבה, אי יכולת להקשיב ועוד) צילקו בי צלקות שלא קל להן להתרפא. מצד שני- אני מרגישה שאין בי כוחו נפש להמשיך ולחיות כך. שטוב לי בלעדיו מאיתו וכן הלאה. אשמח לעצות טובות.

כל זמן שהנר דולק- אפשר לתקן

שלום לך פונה יקרה לפורום. אני חש את האכזבה בדברייך, לא בשביל זה התחתנתם. אמנם רב הנסתר במכתבך, אולם אם אתם בטיפול נכון וממוקד בוודאי תראו בקרוב תוצאות טובות- אמן. אני רוצה לציין כי זוגות שדיברו בדיוק בטונים ובתחושות שאת משדרת , החליטו לטפל בעצמם ונמצאות היום במקום אחר . אחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 0523317444

האם להפרד?

אנחנו נשואים כ4 שנים ויש לנו 3 ילדים לבעלי יש בעיה קשה עם הבן השני הוא לא יוכל לסבול אותו וכל דבר הכי קטן שהוא עושה מעלה את חמתו. בעבר דיברתי עם פסיכולוג והבנתי שהבעיה היא בעקבות אימי שבעלי שומר לה טינה על כל מני דברים שאמרה ופגעה בו והילד שלנו מזכיר לו מאד את אמי כך שאת כל הכעס שלו הוא מוריד על הילד שלא אשם. המצב שאנו נמצאים בו קשה לא רק לילד ולי אלא גם לבעלי דיברנו הרבה מאד בנושא הוא לא מוכן בשום פנים ואופן ללכת לטיפול ומבחינתו המצב אינו נתון לשינוי הוא טוען שאין מה לעשות וצריך לחיות עם זה יש לציין שעם הגדול והקטן הוא מסתדר מצוין ויש בינהם יחסים מצויינים ואהבה הדדית. בעלי אמר לי כבר כמה פעמים שאם אני באמת דואגת לטובת הילד (שלטענתי לא יכול לחיות בצורה כזאת ולגדול לילד נורמלי ובלי משקעים כשיבין את האפליה הגדול ה שיש בינו לבין אחיו) טוען שעלי לשלוח את הילד להורי שהם יגדלו אותו כי מבחינתו זה ילד שלהם ולא שלו. יש לציין שאני עושה את זה לעתים רחוקות כדי לתת לילד קצת רוגע כי לפעמים המתח בין בעלי לילד הוא נורא שזה יכול להתבטא בכך שיכניס את הילד לחדר כי דיבר קצת בקול ואם הילד בוכה מדי אז הוא מרים עליו גם יד (למרות שהיו תקופות שהיה ממש אלים כלפיו כיום הוא הרבה פחות אלים פיזית ודיי מנסה לשלוט על עצמו אך הוא אלים מילולית כלפי הילד בצורה קשה). המשפחה יודעת מהמצב אך לא יודעים כל כך איך לעזור ומפחדים להתערב. יש לציין שבעלי הוא אדם עדין ומאד מוערך ואהוב בקרב הציבור. אך לאחרונה אני מרגישה שאני מאבדת את סבלנותי מיום ליום וחושבת על כיוון של פרידה ואף גירושין הפסקתי לאהוב את בעלי בעקבות כך אני מתייחסת לבעלי פחות בכבוד וזה נעשה הדדי ואני מרגישה שהעזיבה שלי מהבית עם הילדים זה רק עניין של זמן. עוד נקודה שאני בעצמי איני מסתדרת עם אימי וזה אחת הסיבות שקשה לי לקום וללכת אימי לא אישה מאד קלה ואני יודעת שאם אלך אליה עם הילדים תוך יום יומיים אעדיף לחזור לבית שלי ואז זה יאבד את כל האפקט. ומקום אחר ללכת אליו אין לי. אני אובדת עצות ואיני יודעת מה עלי לעשות האם עלי לעזוב את הבית בכל מקרה למרות הקושי ולהציב ברירה מול בעלי או שהוא הולך לטיפול כדי לשנות את המצב או שאני עוזבת אותו

איך לשפר את הקשר בין הבעל לבן?

שלום לך חנה. הבהרת לנו את התמונה והיא אכן קשה. למרות זאת לא הייתי ממליץ לך אפילו לחשוב על פירוק החבילה. מה שתשיגי במקרה של גירושין חלילה זה החלפת בעיה מסוג אחד בבעיה מסוג אחר, ולא בטוח שהבעיה החדשה תהיה קלה ופשוטה יותר- ההיפך. אני מסכים עם גישתך הראשונה שלכתחילה היה מוטב אילו בעלך היה מסכים להגיע אף הוא לטיפול אבל כפי שציינת הוא מתנגד בתוקף. לפיכך לא יותר לך אלא להשתמש בכלי שמונח לפנינו בהגדה של פסח לגבי הבן הרביעי, זה שאינו יודע לשאול- ותרופתו היא: "את פתח לו". זה מה שאציע גם לך. את פתח לו. אם הבעל לא יבא לטיפול- את תגיעי בתחילה לבד ואח"כ גם עם הבן . במפגש כזה תרכשי מיומנויות להתמודד עם סיטואציות שונות בהן את (והבן) נתקלים מול הבעל/אבא. הכלים שתקבלו יהיו כלים פאסיביים (יכולת הישרדות בתנאים סבירים), וגם כלים אקטיביים (ניסיון לעורר סקרנות אצל הבעל במגמה להביאו למפגש הטיפולי). עד אז לא הייתי ממליץ לך לצאת בהכרזות או בהתניות בומבסטיות ליד בעלך ובוודאי שלא לעזוב את הבית ואפילו לא ללילה אחד. על כך ועוד- בקליניקה הטיפולית בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

מרגיש כיאלו אנחנו בתחתית של התחתית(חס ושלום)

שלום אני נער,שיש לו את השאלה הזאת המון זמן בראש.. למה אני מרגיש שאין לנו כלום בחיים (ברוך השם יש לנו אוכל ) אני תמיד הרגשתי שאנחנו לא עניים אבל לא משהו! אבא שלי הוא עצמאי ,ומרוויח כ6 אלף בחודש ואולי יותר אמא שלי הרוויחה פעם 4 אבל ביגלל ילדים קטנים הרוויחה גם 4! אני קיום בן 18 ואחים שלי עד גיל 7 לפני אחים שלי עדיין המצב לא היה טוב! אז ככה מה שמטריד אותי והשאלה שיש לי בראש: למה אין לאפחד מאיתנו סמרטפון אין טלוויזה משוכללת ואם קונים זה משהו פשוט אין קונסולה מקרר פשוט תנור פשוט מחשב,חלש ופשוט (עלה כ1000 שקלים) אוטו פשוט וישן (מעולם לא היה אוטו של שנה חדש) ברוך השם אנחנו בשכירות בדירה דיי גדולה (3500 בחודש) אבל לפני שעברנו לשם היינו במקום שהתביישתי לחיות בו ! ואני רואה חופשי ילדים עם סמרטפונים שיש להם טלוויזיות משוכללות בבית שהן גם לא זולות גם קונסולות גם אטו משלהם שלא נדבר שגם להורים שלהם יש כיאלו זה דיי מצחיק, גם אם אותם ילדים ההורים שלהם מרווחים 8 ו7, עדיין למה הפרש כל כך גדול בכל הדברים ? כיאלו לנו אין פשוט כלום!!! למה להם יש כל כך הרבה ,כשלנו אין כלום מכל הדברים האלו ! אני לא מתלונן על מה שיש לי אני מעריך את מה שיש לי (ולא ביגלל שיש כאלו שביכלל אין להם אוכל -מדובר על סיבה אחרת) בנוסף בחיים לא טסתי לחו"ל לא הפלגתי ! אני פשוט מסתכל עליי ומרגיש רקני לאומת כל הילדים שמסתובבים בפרומים ... לא מדובר שהם קונים לעצמם ! (מרוב שלדעתי זה לא נתפס אני פשוט משתגען מיזה ) וראיתי באיזה מקום שאיזה אחד סה"כ נהג משאית ,כמה הוא מרוויח כבר, והוא חוגג מטבח מעוצב יפה מחשבים ועוד איזה תחביב שלו ! לא מדובר באנשים עשירים ,אבל שחיים פי אלף יותר טוב מאיתנו !!!!! אני לא מרחם על עצמי ולא דברים כאלו ,זה פשוט לא מובן לי (לברמיצווה קבלתי 0 שני יומולדת ברציפות קבלתי 0) מקווה שתענו לי על השאלה הזאת הבעיה שמטרידה לי כבר שנים ,ובחרתי לשאול אותה !

איזהו עשיר? השמח בחלקו

שלום לך ידידי הצעיר, רק כעת הגעתי במייל לפנייתך וריגשת אותי מאד. ולעצם העניין. מסופר על נווד עשיר שהגיע להתארח בביתו של החפץ חיים. הנווד התפלא מאד ושאל האם ראוי שכבודו יגור בכזה בית? ללא טיח, חלונות שבורים, ריהוט בלוי ישן נושן, קירות מקולפים ממש כמו בית במחנה פליטים. ענה לו החפץ חיים בשאלה זהה, אמנם אתה נווד אבל ראוי שאתה תהיה ללא בית וללא מיטה וללא מזון והנה אתה מתארח בביתי. ענה לו העשיר: אמנם כעת אני נווד- אבל זה זמני מאד, בעוד יום יומיים אגיע לארמוני עם המשרתים והריהוט החדיש ועוד ועוד.. ענה לו החפץ חיים גם אני נווד גם אני אגיע לאחר מאה ועשרים שנה לארמון עם כל השפע... כן אנחנו חיים בעולם השקר, ובמצב הביניים שבין הפרוזדור לטרקלין כל אחד יושב על כסא המתנה אחר. מי על שרפרף ומי על כורסא. מי על כסא ומי על הרצפה. בעולם הזה כולנו נהנים מהנאות זמניות שונות אבל אסור לנו לתת להנאות האלה חשיבות יתר. ממילא גם בחינוך אנשי ביתינו עלינו לחנך וללמד לחיי צניעות ולא לחיי מותרות. וכאן כדאי שתדע ידידי הצעיר כי אותם אנשים שאתה רואה בהם עשירים ובעלי יכולת כספית, אותם אנשים המחליפים רכבים כל שנה , משדרגים אייפון כל שנתיים ומטיילים לחו"ל כל שלוש שנים לא פעם הם הרבה פחות מאושרים ממי שחי בצניעות ולא מכיר כלל את שדה התעופה . איכות החיים לא נקבעת לפי מה שיושב בחנייה וגם לא לפי סוג הטלפון הסלולארי המצלצל בנרתיק. איכות החיים נקבעת ע"י חינות ותרבות לאהבה , לכיבוד הזולת בדיוק כמו שתורתינו וחז"ל מכוונים אותנו. אני מברך אותך בע"ה לכשתגדל ותהיה הורה, חנך את ילדיך ליהנות ממה שיש, להעניק לזולת להסתפק במועט ולהיות שמח בחלקנו. לא לשכוח להודות לה' על כל יום שאנו בריאים. על כל פנים כוון החשיבה שלך מתוך שאלותיך מעידים על אישיותך. נראה שאתה איש אמונה ואמת ולכך תחנך גם את בני ביתך. בזכות זה הקב"ה יעניק לך שפע בגשמיות וברוחניות. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

לנסות להגיע לשלום או גירושין???

אנחנו נשואים 15שנה עם 4 ילדים תמיד היו ביננו חילוקי דעות והמון משברים בזוגיות אנחנו באים מרקעים שונים... אבל שרדנו....בשנתיים האחרונות זה החמיר בעקבות חשיפה לפייסבוק אייפון בעלי רכש חברים חדשים ויצא המוןןןןןןןן בלילות מוולהה במועדונים חופשי מדבר עם נשים היו פעמים שאני שמעתי אותו ויש לו המון ידידות ראיתי תמונות שלו עם נשים בקיצור עמוקקקק בתוך כל הליכלוך הזה ושאני מעירה לו הוא אומר לי גירושין!!! לא תופס אותך בכח זה אני זה מה יש ניסנו ללכת לטיפול זוגי אצל מישו מוסמך שהמליצו לי דווקה מינר ואחרי 3 פגישות שהיינו יחד הוא הלך לבד פעם אחת וזה ניגמר הוא לא מוכן להמשיך ורוצה גירושין אני נירתעתי מהגרושין ואמרתי לו שאני לא רוצה אבל הוא ממרר לי תחיים רק שאעזוב אותו. עד שהחלטתי להתגרש ולא שלמה לגמרי עם ההחלטה...דיברתי עם משפחתו. והם שאלו אותי אם אני מוכנה לשלום או שבכל מחיר רק גירושין אמרתי שאני מוכנה אבל שיהיה הענות מהצד השני שיהיה לו רצון לפחות...הם התייעצו ואמרו להם שבהתחלה זה יהיה חד צדדי ושאני ינסה לקרב אותו...אנחנו כרגע ממש מרוחקים ולא מדברים ויש מתח הוא נסע עם אחיו לטיול ומנסים גם לקרב אותו כי גם מהם התרחק הם אמרו לי שהיועץ אמר שאני יכין לו משו קטן ואכתוב לו שמחה שנהנת לילה טוב..לי היה קשה מאוד ואחר מאמצים מרובים הסכמתי אני ממש אובדת עצות ולא יודעת אם עשיתי צעד נכון או שצריכה להתגרש וזהו ולהפסיק ליסבול....אמרו בפרוש אל תצפי שהוא התייחס או שאפילו יזלזל וקשה לי עם זה כי אני יפגע מאד...צריכה עזרה דחוף מה לעשות הלאה....לילה טובבב

איך משיבים בעל מתפרפר?

שלום לך חני היקרה. קראתי שוב ושוב את דברייך ואת דברי עמיתי המשיבים. למרות חומרת הדברים לא הייתי ממהר להכניס את בעלך לקטגוריה של ההתמכרויות. נראה לי שהאינטרנט, פייסבוק, אייפון ואולי גם ערוצים נוספים חשפו את בעלך לפיתויים קלים כאשר מצד אחד האוירה בבית מעולם לא היתה מקור משיכה עליון, או כפי שציינת תמיד היו ביניכם חילוקי דעות, ומצד שני בחוץ הכל נראה שמח, מחייך ובטח שגם במועדונים אליהם בעלך נחשף הכל נראה וורוד. אז אם ננסה להסביר את התמונה בשיטת הווקטורים בפיזיקה- אז אם מצד אחד יש כוח דוחה על כדור, ומצד שני יש כוח מושך לאותו כדור אז לאן הוא יתגלגל? ולכן ממילא המגנט הרגשי לוקח אותו לשם. וכאן צריך ששני דברים עיקריים יעמדו לנגד עינייך: א. בסיטואציה של "בעל מתפרפר" ישנן שתי תקופות תקופת ההתלהבות ותקופת ההתפכחות. אני מניח שכעת בעלך בתקופת ההתלהבות - אם בתקופת ההתפכחות יהיה לו לאן לשוב- אז הוא יגיע לשם. ב. נקודה שניה עליה יש לתת את הדעת זה שבניגוד גמור להיגיון ולרגש צריך להפעיל מגנטים רגשיים שימשכו אותו הביתה. ואם נחזור לדוגמא של הכדור אז על הכדור יהיו שני כוחות מושכים אחד מימין ואחד משמאל ואז במוקדם או במאוחר הכדור יזוז גם לצד הרצוי- בניגוד לאפשרות הקודמת , בה דחקנו ומשכנו את הכדור לכוון הלא רצוי. בטח תשאלי איך עושים את זה? על כך ועוד- בקליניקה. בינתיים את עלולה לעשות כמה טעויות, הן בתחום מעורבות בני משפחה נוספים והן בתחום האמירות לבעלך . בכדי להימנע מהן- כדאי שתיוועצי טלפונית. אשמח לעמוד לעזר. וינברגר גבריאל 0523317444

המשך לשאלה לנסות שלום או גרושין

חשוב לי לציין שבעלי לא מכור לאינטרנט ופיסבוק!!!! הוא בעיקבות הפייסבוק הכיר המון חברים וחברות ויוצא המון לוולות ובוגד בי והוא רוצה מאודדדדדדד להתגרש רק מחכה שאני יסכים ואני מנסה להביא שלום השאלה שלי היא כזות האם ניתן להביא שלום כשזה חד סיטרי והצד השני לא מעונין ולא רוצה לשתף.פעולה ורוצה רק להתגרש???? מי שהכי הבין אותי זה הרב וייננברג... אין פה עיניין של התמכרות!!!! לא טוב לו בבית ומקבל סיפוק אצל אחרות איך מצליחים להחזיר אותו לבית שיהיה לו טוב???? אבל מצד שני שאני לא אפגע שלא רק אני יעשה ומיצידו כלום איך.עושים את זה אני ממש אובדת עצות תודה על עזרתכם......חני

חלק מהדברים לא ניתן לעשות דרך הפורום

שוב שלום לך חני היקרה מודה לך על המשוב, קיויתי שאכוון למצב האמיתי ושאקרא נכון את רגשותייך. אם אכן כך הוא, תרגישי בנח להתקשר אלי ננסה לתת הכוונה טלפונית ואח״כ נראה עד לאן ניתן להתקדם. ניתן להתקשר גם בשעות מאוחרות. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

אמפתיה מה זה

שלום עליכם אני רוצה לשדר אמפתיה לאשה לילד איך אני עושה זאת איזה משפטים אני צריך להעביר להם שמעתי שצריך לשדר אמפתיה ואז לחזור על דבריו מה אתם מצעים לנו תודה לצוות המומחים

יש אמפטיה ויש אמפטיה

שלום ידידי ישראל אכן שאלה טובה. אני מצטרף לתשובת עמיתי המשיבים אולם אני חייב להוסיף כי לכל אחד ואחד יש דרך שונה להביע אמפטיה ואינה דומה אמפטיה של ראובן לאמפטיה של שמעון. זה משתנה בהתאם לאישיותך ולסגנון הקשר והתקשורת שלך לסביבה. ולכן על מנת להתאים לך את ה"חליפה הנכונה" יהיה נכון וראוי לפגוש אותך פנים אל פנים או אז יקל על היועץ להתאים לך לפי סגנונך את צורת האמפטיה שלא תיראה בעיני הסובבים אותך ובעיניך אתה מלאכותי מידי. אם מה שתלמד יהי לך מלאכותי זה יחזיק מעמד לטווח קצר וביעילות נמוכה. אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

יחסים עם ילדים מהנשואים הקודמים

שלום. אני נשוי פעם שנייה כאשר מהנשואים הקודמים יש לי 2 ילדים ומהחדשים ילד אחד . הנשואים הקודמים התפרקו לא באשמתי , אני לא יזמתי אותם והם נגרמו ויוזמו ע"י גרושתי . במשך השנים גרושתי גידלה את הבנות וכיום הן בנות גדולות לאחר צבא , אחת נשואה והשנייה לא . אשתי החדשה מתיחסת מאוד מאוד יפה לשתי בנותיי , מכבדת אותם , מתענינת בהן , הבית שלנו תמיד פתוח עבורם ולקראתם , הן תמיד מוזמנות וחשוב לי לציין שאשתי אף פעם לא הסיתה או ניסתה להסית אותי נגדם (במיוחד בנושא כספים ולהפך) . אחת הבנות זו הלא נשואה פגעה בי ובאשתי לאחרונה בצורה כזו שלא ניתן לעבור לסדר היום מבלי שהיא תתנצל לפני ולפני אשתי , בעבר בלעתי ועברתי לסדר היום על הפגיעות בי ממנה אבל הפעם היא הגזימה וירקה לבאר שממנו היא שותה , ניסיתי לשוחח איתה ולהבהיר לה שזו אשתי באם תרצה או לא תרצה אבל היא בשלה , כנראה מרחמת על אימה שנמצאת במצב כלכלי וחברתי לא קל אבל כל זה לא באשמתי . מה לדעתכם עלי לעשות : 1. לנתק מגע בשלב זה ממנה ?, כי בכל המקרים הקודמים אני יזמתי פגישה איתה , בלעתי , נחנקתי ושתקתי ועברתי לסדר היום על מנת לא לפגוע ביחסים . 2. להמתין שהיא תתקשר על מנת לשוחח על הנושא (מה שלדעתי לא יקרה - השיחה) ? 3. או ליזום איתה פגישה כבעבר ? למרות שהיא פגעה בי ובאשתי קשה מאוד וזה לא קל עבורנו לעבור לסדר היום כי לא עשינו לא דבר ולא אשתי אשמה בגרושים של הורייה . מה המלצתכם עלי לעשות ? תודה

המפתח לפתרון אצל הבת הבכירה

שלום לך יואל. ציינת בדבריך כי ביתך פתוח לבנותיך בכל עת. מעניין אותי איך הקשר בינך לבין בתך הגדולה, זו הנשואה? ואיך הקשר בין בנותיך? אם התשובה היא קשר תקין בשני המקרים, אזי הדרך הקצרה, בריאה והמומלצת היא לקיים מפגש בינך לבין בתך הגדולה. גלול בפניה את מה שגוללת בפנינו. אמור לה כי אתה מתלבט כיצד לנהוג? מצד אחד חשוב לך מאד הקשר הטוב עם בנותיך לאורך זמן ומצד שני לא היית רוצה לפגוע בחיי הנישואין שלך. תבהיר לה כי לא היית רוצה להעמיד את ביתך הצעירה יותר במעמד מביך אבל אתה חייב להתנהל בצורה זהירה ומכבדת גם מול רעייתך. ואתה מחפש נוסחה ראויה. מכאן ואילך- תן לה לדבר. אם הקשר שלך איתה הוא טוב, הרי שהיא תעשה לך את המלאכה מול אחותה. אם תרצה הכוונה טלפונית נוספת, אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

פער גילאים בזיווג שני

ערב טוב ! אני גרוש בן 41 (חרדי) וכעת אני בקשר עם גרושה בת 23 (חרדית). נעים לנו ביחד, השיחות זורמות, יש לנו מכנה משותף רחב מאוד. הבחורה חוששת מעט בעקבות פער הגילאים, מהבחינה, שאולי בבוא היום היא תישאר לבד. כיצד ניתן להפיג את חששה ? תודה יוסי

בבא היום

שלום יוסי לעיתים בדו שיח שבינו לבינה נאמרים משפטים שאנו הגברים מבינים כפשוטם. לעיתים המשפטים נאמרים ממקום מניפולטיבי-בריא, על מנת "לסחוט מחמאה " או סתם מילה טובה. לעיתים גם צריך להתייחס למשפטים כפשוטם. מצד אחד אני שמח שהקשר זורם טוב. מצד שני אין ספק שפער הגילים עלול לגרום להרמת גבה. הבעיות שיכולות להתעורר במקרים של פערי גילים גדולים הם לא רק שאלת "בבא היום" אלא הרבה מאד שאלות גם של "היום יום". ושוב, מצד שני אנו עדים גם להצלחות מרשימות אצל זוגות למרות פערי גילים גבוהים. לפיכך אין מסקנה חד משמעית ליתרון/ חסרון פער הגילים, הכל תלוי באישיות בני הזוג וכלי ההכלה שלהם. כדאי להעלות שוב את השאלה בפורום מצומצם עם בעל מקצוע בקרבת מקום מגוריכם, אין ספק שיקל עליו להתייחס בצורה ממוקדת יותר הן ליכולותיכם ולסייע בפיתוח מיומנויות, והן לשאלת "בבא היום" ושאלות נוספות. אשמח לעמוד לעזר. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

קשר של אשתי ומשפחתה

אשתי מנשקת (כנימוס ולא במשהו מיני) את דוד שלה (אח של אימה) כשנפגשים. הדבר מפריע לי משום שאני לא רגיל לגעת כלל בדודות שלי אבל אצלם (הם מרוקאים ואני פולני-אשכנזי) רגילים כנימוס לתת שתי נשיקות (זה יותר הצמדת לחי ללחי מאשר נשיקה ממש) האם אני צריך לבקש מאשתי לחדול או עדיף לשתוק ולהשלים עם זה. אם אבקש ממנה - ייתכן והיא תיפגע או תיכעס וזה עלול לפגוע בשלום בית אשמח לקבל עצה טובה מינר תודה אביתר

התשובה הממוקדת והראויה ביותר תינתן במפגש בלבד

שלום אביתר מצטרף לתשובת עמיתי מר שטינמץ. ברצוני להוסיף כי התשובה תהיה שונה בין שואל לשואל. צריך לראות אתכם בשביל להשיב את התשובה הראויה ביותר. על מנת להמחיש את העניין אוסיף סיפור בן עשרים שנה. סיפרו על רב גדול כי הוא התיר לנשים להסתובב עם מכנסיים. כשתחקרו את הפסק לעומק, התברר כי התשובה ניתנה באופן ממוקד לשואלת ספציפית בלבד. וכששאלו הרבנים את הרב המתיר על סמך מה הוא התיר לה ללבוש מכנסיים ? ענה הרב: א. כי הוא התיר מכנסיים לא הדוקות, ב. אילו ראיתם עם איזו חצאית מיני היא באה לשאול - גם אתם הייתם מתירים לה. ולכן גם אתם תקבלו מן הסתם תשובה ממוקדת ולא גורפת ובוודאי שלא מעל גלי הפורום.. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

אשתי וסבתא שלה

אשתי מאוד לא אוהבת ללכת לסבתא שלה . סבתא שלה אשה אלמנה שנמצאת בבית אבות במצב סיעודי מרחק 3 דקות מבית הוריה. אביה (ולעיתים גם אימה) מבקשים ממנה שתלך אך היא מסרבת בטענה שסבתה היא אשה קשה שרק מקטרת ומתלוננת כל היום ועוד טענות ... גם אימא של אשתי לא מבקרת את חמותה (יש לה "חשבון" שלילי ארוך איתה...) 1)האם אני צריך לנסות לשכנע את אשתי כן לבקרה כשאנו באים להורים שלה או שאולי להשלים עם המצב וזהו! יש סיכוי שאשתי תכעס שאני מטיף או לא מבין אותה ומנסה בכוח לגרום לה ללכת לבקרה בניגוד גמור לרצונה. 2) האם אני צריך בעצמי ללכת לבד עם אביה של אשתי לבקרה או לא? (פעם כשבאתי היא שאלה אותי מה עם אשתך? תגיד לה שאני רוצה לראותה! אך אשתי אמרה לי שהיא נזכרה מאוחר מדי)

לך לפי תחושתך, ואל תנסה לשדל את אשתך בניגוד לרצונה

שלום לך אבי שאלתך מצויינת והיא באה ממקום של חסד. מצד שני לא היית מעוניין לערער את היציבות בתא המשפחתי שלך ובצדק. ולכן אני מצטרף לתשובת מר בוקצ'ין , לך אתה לפי תחושתך. אם אשתך תשאל- אמור לה שככה אתה מרגיש הכי נכון. ואם הסבתא תשאל על אשתך- בוודאי תמצא את התשובה הדיפלומטית להוציא אותה בסדר. הנהגה כזו לאורך זמן תוכל אולי להשפיע בטפטוף גם על אשתך ואולי בסופו של דבר היא תצטרף אליך גם ללא ניסיונות שידול ישירים. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל

אשה שהורסת אותי רגשית -

אשתי ואני נשואים 10 שנים עם 3 ילדים. תמיד לא הסתדרנו. היא לא מקבלת ממני אף הערה או השפעה, חסומה לכל השפעה מתגוננת אוטומטית בשיטת 'חומת האבן' תוקפת והורסת בי כל חלקה טובה ע"י הרס הדימוי העצמי שלי. לאחרונה הלכנו שוב לייעוץ' אך הפסיקה אותו כש הרב המטפל התחיל לתבוע ממנה גם דברים.. יש בביתנו דברים קשים מצידה- היא מרעיבה את הילדים' מזניחה ומזלזלת בי על ידם- ועל הכל היא חושבת שהיא בסדר. היא עושה סנקציות שונות וחונקת אותי כלכלית ואני נשאר בכח בשביל להיות ליד הילדים.. לאחרונה גם התרחקה מהקהילה (הדתית) ומרחיקה אותי מאמא שלי החרימה לי את כ. האשראי עוקבת אחריי בודקת שיחות בפלאפון ומאיימת שתתבע אותי- אבל בכ"ז אומרת שהיא חרדית ועמוק בפנים היא אוהבת אותי . מה לעשות???? עמירם הקרוע

חייבים לייצב את הבית, והדבר אפשרי

שלום עמירם שמחים שפנית לפורום, בדיוק לשם כך הוא נועד. אכן הדברים שאתה מתאר נשמעים קשים ולא נעימים. אבל כמו תמיד, על מנת לקבל את התמונה הנכונה ביותר כדאי וראוי לשמוע גם את עמדת אשתך. אני בטוח שכמו שלך לא נח עם המצב הקיים , גם לה לא נח עם המצב. אם תלמדו לדבר על תחושות ולא ממקום בקורתי אלא דווקא ממגמת שיתוף, הרי שזו תוכל להיות נקודת המוצא לקראת המהלך המתקן. לעיתים אנשים מציגים תמונה מהזווית שלהם ובניתוח עמוק יותר מתברר כי התמונה מגמתית על מנת להתחיל טיפול מנקודת מוצא של עליונות. הדבר מונע ממקום תת הכרתי ועלול להביא דווקא לתוצאות ההפוכות. ולכן הייתי מציע שתבחנו את הטיפול בו הייתם, אם היתה שם יעילות והתקדמות כלשהי, נסו להחיותה מחדש ובע"ה תראו תוצאות. לא הייתי ממליץ לנדנד אתכם ממטפל למטפל אלא אם כן היתה בעיה כלשהי בטיפול הקודם. עם כל זה אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

לא מבינה למה אני ממתינה לכישלונות של הבעל

שלום רב, אנחנו נשואים 6 שנים + 2 ילדים בעל טוב ותומך. אני מרגישה שיש לי בעיה שכל הזמן אני "מחפשת " את בעלי, מבקשת ממנו דברים ובסתר ליבי מקווה שלא יעשה, או שאני מבקשת שיקנה משהו ומקווה שישכח, (חשוב לי לציין שבבית הורי כל הזמן ראיתי מריבות בין ההורים עד היום...) אני לא מבינה ממה זה נגרם, זה ממש מפריע לי, למה אני כל הזמן מחפשת כשלונות שלו? דבר נוסף שמאוד מפריע לי אני הרבה לבד בבית ועד שיוצא לי לראות את בעלי פעם בשבוע כשהוא חוזר מוקדם מהעבודה, אני מתעצבנת ורבה איתו, למרות שאני ממש לא רוצה אבל יש דברים שמרגיזים אותי ואני לא מצליחה להבליג ובגלל שאני לא רואה אותו הרבה אז אני צוברת תסכולים וציפיות שלא מתממשים ורק גורמים לי להתעצבן. איך אני יכולה למנוע זאת? אודה על תשובה לשאלתי. רות.

לעיתים התת מודע מחולל שריפות מלאכותיות

שלום לך רות. קראתי את שאלתך ואת תשובות עמיתי המשיבים. אני בהחלט מסכים עם חלק מהתשובות אולם ברצוני להוסיף משהו שאולי יסייע לך להבין מה קורה אצלך בתת מודע. ראשית מעניין אותי כיצד את מגיבה לאותן "כשלים/ כשלונות" שאת מצליחה לאבחן אצל בעלך, האם את שומרת אותן לעצמך? או שמא את מנצלת את ההזדמנויות ומצליחה "לרדת עליו" עד שמתפתח מזה איזשהו ויכוח או מריבה? ואסביר למה אני שואל? אנחנו מנתחים את הדינמיקה הרגשית שלנו על פני גרף (כמו אקג של הלב) עם עליות ומורדות. עליות - זה עליה בחיבה בין בני הזוג ומורדות -זה הירידה בחיבה. ידוע כי מריבות גורמות לירידה ואילו פיוסים ומחמאות גורמות לעליה. ישנה תופעה מעניינת, לפיה פיוס אמיתי המגיע בעקבות מריבה גורמת לעליה למקום הרבה יותר גבוה ממה שהיה לפני המריבה, ולכן לכאורה היה כדאי לריב ולהתפייס כי בסופו של דבר הגראף נמצא במקום הרבה יותר גבוה בסוף הפיוס מהמקום בו הוא היה לפני המריבה. כמובן שהתאוריה הזו לא נכונה אבל בתת מודע שלנו זה טבוע לעיתים ותת המודע מחולל בדיוק את אותן ה"חיפושים של בן הזוג" שאת תיארת. ניתן לטפל בזה. בקשה חישבי על כך- אם נכונים הדברים- אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

בעיה עם משפחתי

אני נשואה מזה 33 שנה אמא ל-4 בנות וסבתא ל-3 נכדים. מהיום הראשון לנישואין בעלי "נכנס"ביני לבין משפחתי תמיד כועס עליהם הם מצידם עשו הכל כדי לשמור על יחסים תקינים בגללי. מזה כ-4 שנים לאחר חתונת הבנות החליט בעלי שהוא אינו רוצה בקשר עם משפחתי נמנע מלהגיע לאזכרות של הורי,אינו מדבר ואינו עונה לטלפונים כאשר בני משפחתי מתקשרים . היחסים היו טובים בעבר נפגשנו מדי פעם לארוחות שבת וחגים ביוזמת בני משפחתי . לאחרונה בגלל שהוא דיבר על אחותי שאף עובדת איתי הפסקנו לדבר ואנחנו לא מחליפות מילה. גם אלי היחס שלו מגעיל טוען שאני לא ישרה מעליל על אחי שגנבו לי מכספי הירושה וכו'. אני נמצאת בין הפטיש לסדן מצד אחד בני משפחתי שלא גרמו לו עוול ולא פעלו נגדו ומצד שני הילדים. אנא הצעתכם כיצד לפתור בעיה סבוכה זו.

שיפור קשר הורים/בעל

שלום לך רונית. אכן בעיה כאובה, הגורם הכי קרוב לך- בעלך, שהיית רוצה לראות בו חלק ממשפחתך המורחבת דווקא הוא מקשה על הקשר עם משפחתך, משפחת המוצא שלך. ראשית, ברצוני לציין כי תופעה כזו חוזרת על עצמה מידי פעם עם תפאורה שונה. ישנן כמה גורמים שיכולים לשמש גלגל מניע לעימות כזה אציין לדוגמא רק שנים מהם: רגשי נחיתות- אפילו שאינם מוצדקים; תחרות סמויה- ואפילו על נושאים שוליים. בדרך כלל הבעיה ניתנת לפתרון בתנאים טיפוליים. גם אם הפתרון הוא הנמכת הלהבות וקביעת קודים התנהגותיים בין בעלך למשפחת המוצא שלך. כמובן שחסר לנו מידע משלים על מנת להתקדם, אך אשמח לעמוד לעזר. בברכה וינברגר גבריאל 0523317444

מפחדת להיתגרש (אך מתקשה לסבול).

לעונים שלום במשך כל שנות נישואנו (23) וגם קודם אני חשה ויודעת שאינני נושאת חן בעיניי בעלי מבחינה חיצונית. בשאר הדברים אפשר להגיד שאין לו תלונות. אינני אהובה ואין לו כלפי חמימות ואיכפתיות אמיתית. דוגמאות. בתקופה הראשונה לנישואים הוא טען שהשדכן היה צריך להפגיש אותו עם קרובתי (שהיא נאה יותר ממני) ורק בטעות ניפגש איתי. וכן כל פעם כשהיה מגיע הביתה הפרצוף שלו "אמר" שעדיף שלא יראה אותי. כשהייתי ניפגעת ממנו והולכת לחדר או סתם פגועה ממשהו מעולם לא ניכנס לחדר לראות מה איתי. לפני שנה בערב שבת חשתי חולשה גדולה בתחילת סעודה ראשונה והלכתי לשכב במיטה בחדרנו גם כשעברו דקות ארוכות הוא לא ניגש לראות מה קורה איתי. ויש עוד דוגמאות. כמובן שמה שהיה בשנה הראשונה (מילאתי דליים מבכיות). כבר לא היה ,אבל עדיין הכאב גדול.

נשיאת חן

שלום לך פונה יקרה קראתי בעיון את תוכן פנייתך ואייני בטוח כי הבעיה היא דחייה מהמראה שלך. לצערי לא אוכל להרחיב בפורום אולם הייתי רוצה להרחיב את דברי קודמי/ עמיתי המשיב מר אורי ברונר ולקרא לאחד מגורמי ההשפעה בביתכם עליו הוא התייחס בשם "דימוי עצמי". גם זה לא הגורם היחיד בזירה. אשמח להרחיב בטלפון או בקליניקה. והעיקר- המצב הוא בר שינוי. איחולי ברכה והצלחה וינברגר גבריאל 052-3317444

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130