טובה לוין | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 25/04/2025 כ"ז ניסן תשפ"ה
טובה לוין

טובה לוין

קורות חיים בקצרה

יועצת נישואין ומשפחה מאמנת אישית

קבלת קהל

נתיבות המשפט 50/4, מודיעין עילית
054-8445319
טל: 08-9740319 פקס:
בן גוריון 20, גבעת שמואל
קליניקה
טל: פקס:

התמודדות ...במה נאחזים ?

שלום וברכה! אנחנו נשואים מעל ל-6 שנים, ללא ילדים, 17 טיפולי הפריות ובשנתיים האחרונות 3 הפלות. עברנו הרבה מאוד בשנים אלו, אך בשנתיים האחרונות הכל קורס , בכל התחומים. הזוגיות שלנו, הקשרים עם המשפחה המורחבת, התפקוד היום יומי... בשנתיים האחרונות התחזקנו מבחינה דתית אך הפוך הכל נהיה יותר קשה יותר ניסיונות (בכל תחוי החיים לא רק בנושא הפוריות). בעלי החליף עבודות וכרגע אים לו עבודה, 3 הפלות , לי אין כוח לכלום.... המשפט פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם...??? איפה הוא ??? למה ככל שאנו מתחזקים ועולים עוד שלב בלקיחת מצוות , אנחנו נופלים ביסורים , בצער, ובחוסר אמונה ובחוסר קרבה? איפה הכוחות והעזרה שהקב"ה מבטיח? (אני לא מצפה שיהיו לי ישר ילדים , אבל אני כן מצפה שה' יהיה נוכח יעזור ויחזק... הקושי הוא לא הייסורים , ייסורים ונסיונות יש ותמיד יהיו ... הבעיה בהתמודדות. כרגע אני נמצאת במקום שאין כוח... אני מנסה לא להרוס דברים שלא אוכל לתקן( האמת שכבר נהרס הקשר עם המשפחה ומקוצר הדברים לא אוכל להרחיב אך לא יהיה ניתן לתקן את זה , הקשר עם בעלי אנחנו על סף גירושים... אני לא מצליחה לעבוד ולתת את מיטבי בעבודה שלי וכו') אני לא מוצאת במה להאחז הכל מתפרק לאט לאט נשארתי לבד המשפחה החברות התרחקו וגם עם הבן זוג הקשר נקרע. איך ממשיכים ? אני לא מוצאת שום מטרה או יעד להציב לעצמי חוץ מלהביא ילדים לעולם. סליחה על האורך תודה

הבה לי בנים, ואם איין, מתה אנוכי

רחל היקרה, כאבך גדול מנשוא, מרגישים זאת בכל תו ותו שהקלדת. פעמים רבות כאשר אנו ,כזוג ,עוברים חוית אובדן קשה כ"כ ,במיוחד לאחר המתנה ארוכה כ"כ ,אנו רוצים לפנות אל האדם הכי קרוב אלינו, אך כאשר רואים את הכאב המשתקף מעינייהם ומכירים כאב זה, הזהה לכאבינו, אנו נסגרים, ומתרחקים מהאדם הכי קרוב אלינו, אך האדם שהכי לא יכול לעזור לנו.(הוא האדם שהכי מבין אותנו, כיון שהוא חווה אותה חויה כמונו, אך בגלל שהוא מרגיש בדיוק כמונו, הוא לא יכול לעזור לנו) קשה לנו עם כאבינו וקשה לנו עוד יותר שבן זוגינו לא יכול לתת לנו תמיכה כי הוא באותו מקום שאנחנו נמצאים בו, ולפעמים עוד יותר גרוע מאיתנו. זה מקשה עלינו ואף מכעיס אותנו. ואז אנו מסתובבים ומתרחקים מהאדם האמור להיות הכי קרוב לנו. זוגות רבים מאד מתארים מצב דומה למה שתיארת. ובכל זאת, איך קמים? איך ממשיכים לחיות ואף לחייך? א.הרגישי עצב,כעס והתאבלי, זהוא חלק מהשיקום שלך! לא רק מותר אלא חובה. עשי לעצמך הנחות וזכרי שההורמונים מקשים על העבודה. ב. עליך לקבוע מועד ל"קימה" בתאריך זה את חזקה יותר ומתחילה להתקדם. ג. בצעדים מתונים חזרי לחיים הסדירים ע"פי סדר יום מאד מובנה (רשמי הכל ונסי למלאת את סדר היום כמה שיותר) ד. הקדישי בכל יום זמן לעצמך בו תעשי מה שאת אוהבת בלי אשמה, חיי בתוך הרגע... תוך כדיעבודת השיקום שלך הפני פנייך חזרה אל בן זוגך והראי לו שאת רואה אותו כשותף לכאב גם אם איננו יכול לתמוך בך, כי גם לך אין כוח לתמוך בו. הרבה זוגות אומרים: מה הטעם להסביר לו/לה מה אני מרגישה? הוא הרי יודע מה אני עוברת. השיחה עצמה מקרבת והיא אף עוזרת גם אם אין פתרון זמין. כדאי ורצוי ללכת ליועץ/צת נישואין היודע להתמודד עם שכול, כך תוכלי להוריד מהעומס המכביד עליך ומחליש אותך. ובאותו זמן תלמדו לתת משען זה לזו כיון שזה הגורם המקשר בני זוג יותר מכל. אני מאחלת לך שתוכלו לעמוד יחד כיחידה מחוזקת ומשם להתקדם. אשמח לעזור, טובה לוין יועצת נישואין ופסיכותרפיה 054-8445319

מה אמורים לעשות?

בס"ד לכבוד מומחי ינ"ר שלום וברכה רציתי לשמוע את עצתכם, לגבי קשר שאני נמצא בו כחודש, בכלליות יש את מציאת החן ולפי איך שראיתי הבחורה טובה ויש לה יכולת נתינה גבוהה, אך ישנה נקודה שמאוד מפריעה, במהלך הפגישות היא מרבה לדבר, ומאוד עסוקה בעצמה, אני רואה שהיא ממעטת להתעניין בעולם שלי וכשכבר אני מספר משהו על עצמי לרוב זה מסתיים ב מממ.. (אם אתם מבינים...), שיתפתי אותה בנושא ואמרתי שמה שאמור להיות בקשר זה כמו 2 שנמצאים במרכז הבמה ויש מסביבם תפאורה והם המרכז, מה שאני מרגיש בקשר זה שהיא במרכז הבמה ואני התפאורה ראוי לציין שהיא יחסית צעירה (21)וקיים ביננו פער גילאים של כ7 שנים אשמח לשמוע מכם עצות האם ניתן לתעל את הקשר או שאולי להפסיק? תודה מראש

וידעתה כי שלום אהליך

שאלתך חשובה מאד ויש לתת לדאגתך את מלוא תשומת הלב. ידוע שאדם משתדל להראות את אופיו באופן הכי חינני ומרצה שהוא מסוגל, בזמן פגישה. זאת אומרת שהסבירות שאדם ישתפר באופן קיצוני היא קטנה ביותר. מצד שני יש לקחת בחשבון שפגישות הן דבר מלחיץ ומרגש כאחת. על פניו אתה רואה בה אדם "עם יכולת נתינה גבוהה" (במה זה מתבטא? ) ובכלל ישנה נשיאת חן, מצד שני התעורר בך חשש מוצדק שאולי לא תוכל לתת לך מקום בליבה ובחיים משותפים איתה. פעמים רבות כאשר בחור כבר מצא חן בפני הבחורה אך היא רואה שהוא עדיין בשלבי "הרהור" היא מנסה לקדם אתו לכיוון החלטה ע"י כוח הדיבור, ובפרט אם מקנן בליבה החשש שהוא בודק לעומק את ענין ההתאמה לאור פער גילאים גבוהה. במקרה זה היא תתאמץ להוכיח את בגרותה. עוד יותר מזה, האם היא חווה הקשבה מלאה מצידך כאשר היא מדברת? כאשר אין תחושת הקשבה יש נטיה לדבר יותר ולחזור על הדברים. עצתי לך היא: *בפגישה הבאה בחר לחזור לפגישה "מסורתית " - במקום שקט שאין בו עוברים ושבים רבים, וניתן לדבר ולשמוע את הנאמר. *שבו פנים מול פנים. *תן לה את רשות הדיבור,אפשר לה להעביר נושא שלם עד תומו כאשר אתה מקשיב באופן פעיל, דהיינו: שומר קשר עין, מהנהן בראש, אומר אה,אהה,מם וכד' ומראה התעניינות בהבאת פנים פתוחה ומתעניינת. *כאשר היא מסיימת תן תגובה מילולית הכוללת סיכום קצר של דבריה (זה מוכיח לה שבאמת הקשבת ) וחוות דעתך על הנושא. חוות הדעת יכולה לכלול סיפור דומה שקרה לך, שאלות הבהרה נוספות וכו'. *אל תמהר לעבור לנושא הבא עד שאתה בטוח שהנושא הנוכחי מוצה עד תום. *עכשיו אמור לה שגם לך יש סיפור/אנקדוטה מענינת ואתה רוצה לשמוע את חוות דעתה בסוף. מטרת "התרגיל" היא לבדוק האם אתה מקשיב לה? בו בזמן אתה מנחה אותה באופן סמוי באומנות ההקשבה ובודק האם היא יכולה להקשיב לך, סביר להניח שאם היא בעלת יכולת נתינה, היא תעמוד בכבוד במבחן הסמוי שלך. אם בכל זאת לא, יתכן שתחליט בכל אופן להתקדם בקשר בידיעה שזהוא נושא שתצטרכו לעבוד עליו בהמשך. אם,לדאבונך, אתה רואה שאין כאן יכולת לשיפור, ואינך מוכן לוותר על חלקך בשיחה וזה ממשיך להציק (אולי מתגבר) יש מקום לבחור פסק זמן ולראות מה יקרה. שהקב"ה יתקן אותך בעצה טובה ותזכה לבנות בית נאמן בישראל בית של "שלום" טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה 054-8445319

דחוף ביותר- רווקה צעירה עם אלמן מבוגר.

שלום לכל היועצים! אני צריכה שיעשו לי קצת סדר במחשבות. לא רוצה לחשוף מדי הרבה פרטים שלא יזהו את המקרה חלילה. אני בחורה בשנות ה20 המוקדמות, טיפלתי במשך מס' שנים בילדים שאמם חלתה במחלה. הקליק עם המשפחה היה מיידי ועם כולם! אני משוגעת על הילדים הם משוגעים עלי. אמא של הילדים מאד אהבה אותי ואמרה לכולם שאני כמו הבת שלה וגם אני הרגשתי שהיא אמא שניה שלי, אולי האהבה המשותפת לילדים יצרה את זה.. הייתי שוהה אצלם המון וגם בחגים באה לעזור להיות עם הקטנים.. ימי הולדת בגנים הכל... היה לי מאד כיף אצלם למרות המצב הקשה זה היה בית בריא ושמח מאד ומדובר בילדים מהממים יפים ופקחים ביותר. בחיים לא נתקלתי בכאלה ילדים חכמים ואני עבדתי המון עם ילדים. לפני כחצי שנה לערך האמא נפטרה, לא הלאה אתכם במה שעברנו, הייתי שם בזמן שנפרדו ממנה הייתי שם שהודיעו לילדים, בזמנים שאף אחד לא רוצה להיות.. חשוב לי לציין שמהצד של האמא אין הרבה משפחה אין מי שיכול לעזור והצד של האבא גר רחוק ולא דתי (הוא חוזר בתשובה) הילדים האלו הם החיים שלי, תמיד היו אצלי בסדר עדיפויות ראשון לפני כל דבר בחיים סתם דו' הפסקתי את הלימודים עמ"נ שאוכל להיות איתם בתקופה הקשה ובכלל... כמובן שהכל תמיד נעשה בהתנדבות, ותמיד הצחיק אותי שקראו לזה חסד, כי הם מבחינתי ממש משפחה שלי. עכשיו עלה על הפרק נישואים.. חשוב לי לציין שאני שוקלת את הרעיון לא רק בגלל הילדים, אני מאד מעריכה את האבא, הוא בן אדם מאד מיוחד. הוא טיפל באישתו במסירות שלא רואים כזו, ומתייחס לילדים בכבוד ובמסירות רבה. כל הסובבים אותו קוראים לו מלאך והוא אכן כזה. למה אני חושבת חיובי? כי הייתי רוצה אבא כזה לילדיי, הייתי רוצה בעל כזה לעצמי. וגם, בתור יועצים אתם ודאי יודעים בכמה קשיים מלווה פטירה של אמא. ואני מרגישה שאני יכולה לעזור לו בזה מאד. גם מבחינת הילדים וגם עם עצמו, בעצם כולנו באותו מצב של אובדן..ולשאת ביחד קל יותר... מה ששונה אצלנו לטובה זה שהילדים יקבלו אותי בטוח!! וכולם!! הגדולות קטנות ממני בשנים מועטות אבל מבחינתן אני כמו אחות גדולה והם רואות כמה הקטנים תלויים בי, גם הם עצמם מבקשות שאני אדבר עם המורות בשבילן במקם אבא שלא ממש מבין אותן.. זה אולי נשמע שאני צובעת את המצב בוורוד, אבל יש קשיים ובזה אין ספק, אובדן של אמא זה הדבר הכי נורא שיכול להיות.. אבל אני מרגישה שיהיה יותר קל שאהיה בתמונה ממש. כי כרגע הוא מאד משתדל לשמור ממני מרחק ואני מאד מבינה אותו, הוא אדם צדיק... ולכן הוא מתייעץ איתי ושואל אבל רק מה שהוא מוכרח.. ואין שיחה על רגשות מעבר.. ואני מבינה אותו.. אני יודעת שיהיו שיגידו שאני מטורפת שמכניסה את עצמי לחיים כאלו, אבל לא מרגישה שזה בבחירה שלי, הם פשוט משפחה שלי. אני יודעת שההורים שלי לא יקבלו את זה בכלל!!! ואפשר להבין אותם..אבל דיה לצרה בשעתה.. שמעתי שרבנים שאיתו בקשר ויודעים מהמצב העלו בפניו את הרעיון. מאז שהיא נפטרה חשבתי על זה, אבל פתאם שזה קצת מתקרב למעשי יותר, אני חוששת קצת, זו החלטה לכל החיים.. אני יודעת שאף אישה אחרת לא תוכל להכנס לשם, הילדים שם יבלעו אותה חיה.. והם מסוגלים... אולי תגידו שאני צעירה בגיל ובלי נסיון, אז זה לא כך. אני בוגרת מאד לגילי התעסקתי בחינוך מגיל צעיר, גם חינוך מיוחד וכמובן שיש את האהבה הרבה לילדים...ובחיים לא אלך על משהו שאני לא בטוחה בוודאות שאוכל לעמוד בו. אני מודעת לכך שלהכנס לבית עם ילדים זה לא כמו בעל שרק שלך בהתחלה, וזה בסדר מבחינתי.. הכיף והסיפוק שלי הוא עם הילדים, ובעז"ה נמצא זמן גם לעצמו... מעבר לזה, אולי זה ישמע קצת מיסטי, אבל אני מרגישה שדרך החיים שנסללה לי מייעדת אותי לתפקיד הזה, תמיד אמרתי שאני חושבת שצריך קודם לטפל בילדים שכבר קיימים בעולם, ותמיד אמרתי שיש בי יכולת לאהוב ילדים כאילו הם שלי. לא יודעת למה אבל תמיד דיברתי כך, לפני שבכלל הכרתי אותם. בקשר להפרשי הגילאים, יש ביננו באזור ה20 שנה הבדל. אני מרגישה שזה לא מפריע לי כי קיבלתי איזו פורפורציה שונה על החיים לאחר הפטירה, פתאם אני אומרת לעצמי, אז מה תראי אותו בגיל 40 מוצא את עצמו אלמן מישהו היה יכול לצפות את זה? מישהו הבטיח לי שאם אתחתן אם מישהו צעיר הוא לא יכול למות ברגע בתאונה?! ומעבר לזה אני רואה בזה שליחות קודש לגדל את הילדים של "אמא" שלי... ואולי לשם כך ירדתי לעולם.. אף אחד לא יודע את תפקידו... זה נשמע אולי שאני מאד בטוחה בעצמי, אבל אני בטוחה בדבר אחד, שזה יעשה טוב לילדים ולו במקרה ואתחתן איתו. אבל מעצמי אני פתאם חוששת... כיף לי איתם מאד. אבל זה שינוי משמעותי, שידרוש ממני הרבה שינויים. גם מבחינת דרך חיים הוא הרבה יותר סגור ממני ואצטרך להשתדל יותר.. ובכלל, אני מאד רגילה לפרטיות שלי, לישון בחדר לבד, בבית גדול ולהתרגל לחיים הפוכים... אני יכולה להתרגל להכל, אלו דברים פעוטים לעומת בניית ושיקום בית בישראל. השאלה אם יש לכם משהו להמליץ\ לייעץ\ להעיר את תשומת ליבי. תודה רבה! לילי

שאלת חכם, חצי תשובה

לילי היקרה את אכן נשמעת בחורה בוגרת וחכמה עם לב רחב מספיק כדי להכיל ולתת הרבה אהבה. הדילמה שלך באמת כבדת משקל ועמוקה מאד. את מספרת על אהבתך לילדים ורצונך להעניק להם. את גם מספרת על דאגתך לאביהם ורצונך לישר את כל הקמטים: שיהיה לכולם טוב, ולא ידעו צער יותר. את מבינה שחשוב לאביהם להינשא שוב, כיוון שאת לא רוצה לראות את הילדים בלי אמא שתוכל לגונן ולטפח אותם. ולמרות כל הרגש והאינטליגנציה שאני רואה, אינני רואה אותך (!)בתוך תמונה זו, הכל ברור, הצרכים של הילדים, הצרכים של האב, ואפילו, בדיעבד, הצורך של האם ע"ש. אך מה לגבי הצורך שלך? כתבת שתצטרכי לוותר על פרטיות. בכל קשר נישואים מוותרים על פרטיות, אך לא כתבת שום דבר על הרווח שלך או הצרכים שלך מנישואים. חסד הוא דבר עצום, השאלה היא עד כמה? אם ברצונך לעזור לילדים אולי ישנן דרכים אחרות לעשות חסד איתם, שלא דורשות הקרבה של כל ישותך לצורך זה?! (לא ברור לי, גם מה דעתו של ה'מדובר' בכל הנושא! ובנוסף, האם יתכן שאת ג"כ, עדיין, מתאבלת על דמות שעבורך מסמלת אם צעירה/ אחות מבוגרת?! לא כדאי לקבל החלטות שהן לכל החיים כאשר הכאב עדיין כ"כ טרי) כדי להגיע להחלטה על סגירת שידוך צריך, תמיד, לעשות חשבון נפש: מדוע דוקא עם האדם הזה? האם אני אהיה עזר כנגדו? והאם הוא האדם המתאים שאיתו אוכל אני לגדול ברוחניות? לצורך קבלת החלטה כזו, נסי להוציא את הילדים לכמה דקות מהנוסחה, לצורך קבלת החלטה כ"כ חשובה, הם, כרגע הרעש שמפריע בחשיבה כנה וטהורה. היי כנה עם עצמך, אם ברגע שהוצאת אותם מהנוסחה, הטעם לנישואים ירד, אז דעי שאין כאן חסד עבורם להנשא לאביהם אלא להיפך, החסד יהיה לא להנשא! אם את עדיין רוצה להנשא לאדם המכובד וה"מלאך" שהספקת להכיר כאורחת מבחוץ שמראים לה רק את היפה והזוהר, עליך לברר בינך ובין ה'מועמד' ללא קשר עם הילדים, כמו שידוך רגיל: פגישות, שיחות, וכו' אחרי כל זה, אם את עדיין מעוניינת, החזירי את הילדים לנוסחה ובדקי, מכל הכיוונים, כמו שחשוב לעשות תמיד בנישואים שניים: קשיים ונקודות זכות. אל תעלי על דעתך לרגע, שבגלל שעכשיו הם מוכירים לך תודה על החסד (!) הרב שאת גומלת איתם, זה ימשיך גם אחרי נישואים! עכשיו את אורחת, אז תהיי ממלאת מקום, שנכנסת לנעליים של אמא שלהם, עם כל הכרוך בזה. ההתלבטות לא קלה, אך יש לה ערך, לא צריך להוריד אותה לגמרי מהשולחן, רק מכיוון שהיא קשה. אני לא יודעת, אבל אולי את אחת מיחידות סגולה שיכולה?! בכל אופן, חשוב שתהיה לך הדרכה צמודה לאורך כל התהליך, אז חפשי אדם חכם שמתאים לכך! טובה לוין 054-844-5319 יועצת נישואין ומשפחה ומוסמכת ליעוץ בנישואים שניים

התיעצות בקשר לכלה שלמדה אצלי וחווה קשיים בחיי הנישואין.

שלום רב לכל הרבנים החשובים והמשיבים היקרים שמקדישים מזמנם למען שלמות הבית היהודי, תבורכו משמים! בשליחות הקודש שלי כמדריכת כלות, יש לכם חלק גדול. אני קוראת הרבה בפורומים ומחכימה מהם. ישר כחכם. רצוני להתיעץ בקשר לכלה שלמדה אצלי. כבר לאחר הארושין התחילו אצלה חששות וספקות, בתחילה בעקבות גילוי בעיה במראה החיצוני שלא ראתה קודם (מאת ה'). ואח"כ היא גם התחילה להרגיש שהם לא מדברים באותה השפה. ז"א הוא מדבר ישיר עד פוגעני והיא עדינה ושברירית. כיון ששמעתי ממנה שיש לה רצון להתחתן עמו למרות הנ"ל, ניסיתי לתת לה כלים להתמודדות ובניה. והיא הגיעה לחתונה שמחה. עכשיו, אחרי כשנת נישואין, כשאני מסכמת לעצמי את השיחות שלי איתה לאחר הנישואין. אני תוהה ביני לבין עצמי אם אין כאן אלימות מצידו, ואם מספיק שאני תומכת ומעודדת אותה לבנות תקשורת טובה ולהתמודד ?! ואנסה לפרט קצת. היא מרגישה פגועה ודרוסה מבקשות ודרישות ביום יום. ובמיוחד בהתנהגותו בענין חיי האישות. הוא דורש בצורה חזקה ובתדירות גבוהה (עד כמה פעמים ביום), בלי התחשבות ברגשותיה. היא מצידה לא מראה את רגשותיה הפגועים. ומאשימה את עצמה למה התחתנה איתו. בינתיים היא נכנסה להריון.. אני מנסה כל הזמן לדרבן אותה לפתוח את רגשותיה בצורה רגועה ונעימה כי "הוא לא נביא" ולא יודע מה קורה אצלה בפנים. ואני גם מנסה לעזור לה למצוא נקודות אור ושמחה בינתיים. ואיך לשמח אותו . היא אומרת שיש התקדמות בתקשורת, אבל אני מתרשמת שהיא לא מראה לו עדיין מספיק מה קורה איתה בפנים. ועכשיו אני חוזרת לשאלותי שבתחילה: איך אני מזהה אם מדובר באלימות מצידו, או שהתנהגותו נובעת רק מחוסר הבנה לרגשותיה ? התוכלו לתת לי כלים להחליט מתי מספיקה התמיכה שלי, ומתי צריך להפנות לעזרה מקצועית יותר ? אם זה חשוב לתשובתכם, אוסיף שאני מדריכה קרוב לעשור. וב"ה רואה ברכה בשליחות הקדושה. למדתי הדרכה במספר מקומות ואני קוראת המון. אבל לא למדתי בצורה מסודרת מעבר לכך. כמו"כ אני מרגישה שיש לה אמון בי, ומוכנות לקבל ממני. ושוב, תודה על הקדשת הזמן מצידכם. אשמח לקבל תשובתכם.

לא עליך המלאכה לגמור

אני פוגשת בקליניקה שלי זוגות רבים שהופנו דרך מדריכת כלות,זה מצב אידאלי ,במיוחד כיוון שנבנית מערכת של אמון וקרבה הדדית, כפי שאת תיארת, והפניה בדרך זו מקלה מאד על הזוג להגיע לטיפול במועד הרצוי. בו בזמן, חשוב מאד להתמקד בחומר שאת מומחית בו ולא להסתכן(!) בשחיה במים עמוקים מדי עבורך. התפקיד שלך הוא בוודאיות להפנות!!! אנו כיועצים פוגשים את שני בני הזוג בלי שיפוטיות ומנסים לרדת לעומקן של קשיים, דבר שקשה מאד לעשות כאשר רק אחד מבני הזוג נוכח, כיוון ש: כמו שקודמתי, הגב' נאוה סבג, כתבה- מה שלאחד נראה קשה מנשוא, לשני יכול להיות קל, וחשוב להפריד בין קושי אובייקטיבי וקושי סובייקטיבי! תפקיד היועץ לטפל בכל סוג קושי שיעלה. אך לא ניתן, על סמך הידע שאת נתת, לחרוץ גורל הזוגיות בשלט רחוק!!! לעומת זאת כאשר יש אפילו חשש לאלימות: פיזית או מילולית, ועוד יותר כאשר יתכן שמתבצע סוג של אונס!!! יש לשלוח ליעוץ ב'אמבולנס' !אין זמן למשא ומתן זה, ואת האמון שהיא נותנת בך, תרתמי לשכנע אותה שזה הדבר הכי טוב עבורה ושאת מפנה אותה לאיש/ת מקצוע הכי טובים בנושא! טובה לוין 054-844-5319 יועצת נישואין ומשפחה ומתמחה ביעוץ מיני.

האם צריך לטפל

אשתי סיפרה שאבא שלה השתמש בה במשך כמה שנים לסיפוק יצרים שפלים ה' ישמור. אנחנו נשואים 18 שנה + 11 ילדים בלי עיה"ר, ויש קצת קושי בתחום הזוגי האישי, האם זה קשור, האם היא חייבת לעבור טיפול? ואיזה?

עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא!

הסבירות היא שאם אתה מתאר 'קצת' קושי בחיי אישות, והיא סיפרה לך עכשיו, אחרי 18 שנות נישואים ו11 ילדים, על ההתעללות בה, לפני הנישואים, שהקושי באישות התחיל כבר מתחילת הנישואים. זה גם מצביע על כך שאשתך מרגישה מספיק ביטחון בך כדי לספר לך. אז מגיע לך על זה כל הכבוד, אתה כנראה עושה דברים מאד טובים עבור אשתך! מצד שני, התעללות מינית חייבת להיות מטופלת באופן מקצועי ומהימן ע"י מומחה/ית בתחום! אל תנסה לטפל בה ולחסוך כאן! לך כבר יש תפקיד בתוך כל הכאב הזה, אתה תמשיך להיות הבעל התומך והמכיל שאשתך תצטרך בתקופה זו. יתכן מאד שבתחילת הטיפול אתה תרגיש החמרה ברגשותיה וביחסה לחיי אישות, אך אל יאוש, המשך לתמוך עד שהיא תגמור את כל התהליך, היא תחזור אליך בריאה וחזקה יותר. גם אם יחסיך אל חמיך (אם הוא עדיין בחיים, בע"ה) טובים, אל תנסה להצדיק אותו או להשתיק את כעסה. זהוא חלק מתהליך הריפוי. ההמלצה היא שתשלח אותה למטפל בתחום התעללות מינית. בו בזמן בקש הדרכה גם עבור עצמך, כיצד לתת לה גיבוי. טובה לוין 054-844-5319 יועצת זוגיות ומשפחה ומתמחה ביעוץ מיני

מופנמות בין שתי בני הזוג

שלום רב בנסיון נואש לחפש לי מזור להבעיוה שאני סובל ממנו במערכת הנשואין שלי עברתי על הרבה מהשאלות בפורמים למען אוכל ללמוד מהם ולהשוות להמקרה שלי בנתיים לא ראיתי מישהו כותב על בעיה דומה לשלי אזי אני אנסה להציגו בפניכם ואנא תנסו לתת לי איזה כיוון מעבר להאמירה גשו לייעוץ אולי בכל זאת ע''י כמה תובנות שתוכלו לתת לי ישתנה משהו בתפיסה וראיית הדברים וכו' אנו נשואים זה 15 שנה עם שבע ילדים בליעה''ר התחתנו ע''י ''שידוך'' שזה אומר בלי הרבה פגישות ודיבורים בנסיון ל''הכיר'' אחד את השני אשתי ב''ה אשה מצוינת וטובה מאד מסורה להבית באופן יוצא דופן היחסים האישיים ג''כ טובים מאד הבעיה שאנחנו שנינו אנשים ''נורא'' מופנמים וממעטים לבטא רגשות תחושות וחוויות הדבר נורא מתסכל אותי בשונה מאשתי אני לאדם הקרוב אלי כן יש לי את היכולת להתבטא ולא רק אלא מרגיש צורך נפשי גדול להתבטא ולנתח דברים ואירועים ולשמוע את דעתה על דברים שקורים או קרו הבעיה שהמקסימום שהיא יודעת להגיד זה ''אני לא יודעת'' ויודעת לענות בכן ולא, היא אלופה ממש בלמצוא את התשובה בהכי פחות מלים למשל נהנית בהאירוע ? תשובתה כן.. זהו מה דעתך על המוצר ההוא ? וכו' תשובתה לא יודעת... כשעשית כך וכך מה עבר לך בראש עם הבחירה הזו? תשובתה לא יודעת וכו' וכו' הדבר גורם לי לתחושת מחנק גדולה מאד כקול קורא במדבר ובלי הד חזרה אני מרגיש תחושת בדידות נוראה בהקשר בינינו חי לצד אשתי ולא עם אשתי למרות שיש לנו רגשות חיובים אחד להשני ואפי' אהבה יש בינינו ולפעמים אפי אהבה גדולה מאד מאד אבל כשתחושת המחנק עולה לי והצורך שלי לדבר עם אשה לא בא על סיפוקו הדבר מעורר בי כעס כלפיה ולפעמים דחייה וכו' ואני לא יכול להשית לי עצה בנפשי מבחינתה למשל שיחה כזאת שתיארתי כנ''ל היא שיחה ''נהדרת'' ולא מבינה מה הבעיה שלי ומה חסר לי ומה הצורך שלי כשאני מתחיל לספר לה משהו כמו חדשות וכו' הדבר היחידי שיודעת להגיב זה לשאול איזה שאלונת קצרצרה כמו מי? למה? איך?? זהו ככה היא ''משוחחת'' ולא מבינה מה הבעיה שלי עם זה לפעמים כשאני שואלת אותה על משהו למה את לא עונה לי על שאלתי?? ומה דעתך על זה ועל זה וכו' היא טוענת שבמוחה יודעת את התשובה אבל זה נתקעת לה בגרון ולא יכולה להוציא את זה בפה יצויין שהיכולת שלה להתבטא בכתב דווקא כן טובה מאד אפי מצויינת ולפעמים היא עושה שימוש בזה בכל זאת תסכימו שזה לא תחליף לשיחה חייה ואמיתיית אני מאד סובל מכיוון שברחוב בין אנשים גם אני סגור מאד אין לי כמעט ''חבירים'' וכו' אני עובד כעצמאי מהבית ככה שיוצא שאיו לי כמעט עם מי להחליף מלים ו''לשוחח'' עם מישהו שיחות נפש וכו' הדבר גורם לי למצבי רוח קודרים וכו' ולהסתגרות מוגזמת בבית ולא מנסה כבר אפי ליזום שיחות עם אשתי מין סוג של ייאוש כזה יצויין שיש גם פער גדול בינינו ברמת הידע וההתמצאות בכל מיני נושאים שבעולם גשמי ורוחני ככה שגם זה לא מוסיף בהיכולת שלנו לנהל שיחה על משהו עיקר העולם שלה ואופקיה זה הבית הבעל והילדים אפייה ובישול ניקוי זהו העולם שלה וגם מצליחה להיות מאד טובה בתחומים האלו אשה למופת בכל זאת תחושת הבדידות שלי הוא נוראה, מה עושים??????? אודה לכם אם תנסו לעזור לי אולי באיזה תובנה חדשה או עצה טובה או חוות דעת על המצב הזה האם הוא הפיך והאם יש סיכוי לעזור לעצמינו תודה רבה השתקן

ואם לעת כזאת תחרישי...

ממכתבך עולה תחושת בדידות עמוקה שגורמת לסבל, מצב רוח קודר ואפילו ליאוש. למרות שגם אשתך (ע"פ אדותך) וגם אתה (ע"פ אדות מכתבך) מצליחים להתבטא בהרחבה, בכתב, הדבר לא כך בעל פה. בעוד שאתה מנסה לדובב את זוגתך להשמיע מחשבות, או לחילופין, שתאזין ותגיב לך,הרי שאין מענה. סיפרתה שיש לך אהבה, ואפילו גדולה לאשתך, אך לא ברור לי ממכתבך אם ישנה גם אהבה מאשתך כלפיך? אתה גם כותב שישנו פער גדול מאד בידע ובהתמצאות בינכם,אך לא כתבת באופן ברור לאיזה כיוון נוטה פער זה. מבין השורות רואים שהשתדלת, כמיטב יכולתך, לדובב אותה אך ללא הצלחה. אתה מספר שלא דיברתם הרבה קודם הנישואין כיוון שנישאתם בשידוך, אך בכל אופן, בזמנים שכן נפגשתם, למי היה רשות הדיבור? האם היו זמנים שבהם אשתך דיברה יותר? באיזו צורה התקבלו דבריה? לא סיפרת אם ניסיתה, בעבר להסביר לאשתך מה עובר עליך, וכמה שחסר לך השיחה איתה. למרות זאת אנסה לתת לך הנחיות כלליות ליצירת דו-שיח טוב: חשוב מאד להסביר לאשתך מה אתה הולך לעשות ולבדוק שעה שתהיה נוחה עבורה, לשיחה, ועדיף, אפילו, לקבוע שעה מדויקת ומקום שהוא נוח לשיחה נינוחה. הכן שתי כוסות משקה חם, ואפילו פרוסת עוגה. שבח אותה על הטעם הטוב של המאפה, אם נעשה במו ידיה, או שבח אחר, על יכולותיה. הבהר שאתה תיתן לה את רשות הדיבור המלאה כאשר היא כן תדבר, אם איננה מסוגלת לענות בפה, שתכתוב בדף ואז תקריא לך ( לא אתה לעצמך) את מה שכתבה! כדי שתוכל להתרגל לענות, בידיעה שיש לה מקום ואפשרות להתבטא בלי הפרעות או שיפוטיות מצדך! כאשר היא קוראת, אל תעצור אותה בכלל! הקשב באופן פעיל לכל מוצא שפתיה, שמור על קשר עין, נענה בראשך, אמור אה, אהה,וכו' ובכלל הראה האזנה מרוכזת לדבריה. גם אם אתה מתנגד למה שהיא אומרת/ קוראת, אל תעצור אותה ואל תתוכח, זה רק יסגור אותה שוב, והמטרה היא : לתרגל דיבור, והאזנה פעילה, לא להיות צודק! הסבר לה למה אתה חותר ואת כללי ה"משחק". צמצם מפגשים אילו ל15-20 דקות ליום, בהתחלה, אם אתה רואה שיתוף פעולה אפשר להוסיף זמן, בשלב יותר מאוחר. עליכם לחלק את התפקיד שווה בשווה- לכל אחד יש כמה דקות לדבר על ככל העולה על רוחו, בלי שיפסיקו אותו ומתחלפים, כל יום אחד משניכם מתחיל, אם קשה לה להתחיל, היה גמיש ותתחיל אתה. אם תראה שזה לא עובד, גש בכל אופן ליעוץ זוגי כיוון שחיבים לברר מה הגורמים למצב ואיך ניתן לפטור את הקושי ,של שניכם. ניתן להתקשר טלפונית טובה לוין 054-844-5319 יועצת נישואין ומשפחה

בעיה רצינית עם משפחת בעלי

אנו נשואים באושר ובשמחה כמה שנים. יש לי בעיה שמעיבה עלי מאד: לא כ"כ רציתי להתחתן איתו בגלל המשפחה ממנו הוא מגיע, אנו לא באותה רמה משפחתית, הם משפחה פשוטה מאד לעומת המשפחה שלי שנקראת נכבדת. אך הופעלו לחצים שונים ובסוף התחתנו. ולא להאמין איך שזה מפריע לי בחיי הנישואין. אין לי יום אחד שאני לא מרגישה גרוע עם עצמי על המהלך שלי. והבעיה צצה כל הזמן: אני יכולה לבלות עם בעלי בנחת, ואם פתאום הועלה הנושא על אחד מבני משפחתו- אני פשוט נכנסת לעצמי, נהית עצובה מאד, עצבנית ובעלי לא מבין מה השינוי שחל בי ברגע אחד. או אפילו אין צורך לשוחח על הנושא- הוא פשוט צף בתוכי ללא הרף. הוא מודע ליחס שלי לעניין אך אני ממש מקפידה לא להזכיר את הנושא כי בסך הכל אני אוהבת את בעלי ואין לי שום רצון לפגוע בו ולהוריד לו את מצב רוחו. אני מרגישה שהמון כח נפשי יוצא ממני על הנושא הזה ורוצה עיצה כיצד אפשר שהנושא לא יהרוס אותי מבפנים ושלא אגרום לבעלי הרגשה רעה כל פעם שאני נזכרת בם. וכן כיצד מתגברים על תחושת פספוס עצומה, שהייתי יכולה לקחת משפחה יותר ברמה. אני מרגישה שלולי פגם זה הייתי יכולה לומר שהיחסים ביננו מושלמים. הבו עיצה בבקשה!!

הבחירה היא בידייך

את מעלה נושא שצץ ועולה בכל מיני הזדמנויות, בין אם הזמנת אותו ובין אם לא. את מדברת על תחושת פיספוס והידיעה שהיית יכולה להנשא למשפחה ברמה. (זאת לא טעות תחבירית, את צריכה שהמשפחה שלו תהיה על רמה, כי בעלך, כשלעצמו, כן ברמה!) הנקודה שמשכה את תשומת ליבי, שציינת אותה בדרך אגב, היא העובדה שנכנסת לנישואין אילו בתחושה שמכריחים אותך, לא את היא זאת שבחרת עם מי להתחתן. מה יגרום לך, מה יעזור לך, להפסיק לחשוב ולהיתמקד בצד השלילי שדבק בבעלך, (משפחתו ) ולהתחיל להיתמקד בצד החיובי שיש בבעלך עצמו,שעפ"י מכתבך, קיים בהחלט??? האם התחושה שההחלטה היא בידייך ואף אחד לא יוכל להחליט עבורך, יכולה להפסיק את הנידנוד הבלתי פוסק? אומנם , לא תוכלי לגלגל את שנותיך אחורנית ולקחת את ההחלטה הנ"ל מלפני נישואייך, אך תוכלי בדיאבד לבחור בחירה חדשה! הבחירה שלך תהיה: עם איזה אדם אני רוצה להיות נשואה? עם בן של משפחה שבעייני נראית פחותה משלי, או עם אדם בעל מידות טובות שיהיה (ביחד איתך) ראש למשפחה מפוארת ומיוחסת שאתם תתחילו? משפחה שתוכל להנחיל לילדיה מהו ייחוס אמיתי, דרך ארץ ומידות טובות, עם רוח ענווה וכבוד לזולת! אם נראה לך שכיוון זה מתאים לך, אשמח להרחיב ולהסביר דרכי פעולה. טובה לוין 054-844-5319 יועצת נישואין ומשפחה ופסיכוטרפיסטית

האם אפשר ללכת על הצעה ?

אני בת 30 + ויוצאת עם משהו רווק שהוא הרבה יותר מארבעים. בררתי עליו הרבה וכך הבחור לא מסודר כלכלית לא דירה ולא אוטו, אלא גר עם אמא שלו ועובד 10 שנים באותו מקום עבודה. על פניו אחרי ברורים ופגישה 1 נראה שאן לו נקודה רעה, זה נראה שיש לו מידות טובות ואחרי העבודה הולך ללמוד שעה שעתים תורה וכולי. מה שמציק לי שבגיל הזה אדם שלא מסודר כלכלית זה אומר אולי ששיש לו שריטה בשכל ? וברור שאני לא רוצה אדם סרוט אבל גם קשה ל לתפוס דרך הברורים והפגישות ,השאלה אם לדחות את ההצעה ולא להמשיך בשל נקודה זו שמצביעה על משהו עמוק כי כתוב בצל החכמה בצל הכסף, איפה שיש שכל אז אמורים להיות מסודרים באיזשהוא שלב. אני עצמי גם אין לי מסלול רגיל, עשיתי הסבה להנהלת חשבונות יש לי אחוזי נכות מסויימים +קצבה ואני עובדת מידי תקופה ולכן אני גם יודעת שבשוק השדוכים, המצב שלי לא כזה פשוט שאפשר לי לדחות את ההצעה בקלות ולחפש יותר טוב. השאילה האם לדחות את ההצעה , מה אתם אומרים או להמשיך וכיצד אפשר דרך הפגישות להיות רגועה שאין קטע נפשי או משהו שהאדם נורמילי לחלוטין. תודה רבה מכל הלב על החסד הגדול הזה שהאתר זמין ואם עונים בכיף.

בהצלחה

בהמשך לקודמיי, אוסיף, שאפשר לשאול שאלה פשוטה בעניין- האם חשבת על התבססות כלכלית ומה מנע ממך לעבור לדירה שלך? פעמים רבות שאלה ישירה טובה יותר מספקולציות, התשובה שתינתן יכולה לשקף לך את הלך מחשבתו של המדובר. אוסיף שפגישה אחת ודאי לא מספיקה לברור דברים אילו, ויש לבדוק אם שאר התחומים שצויינו למעלה תואמים. ולציטוט צל חוכמה בצל הכסף, יש כנגדו לא לחכמים לחם, כך שזו בין המידות היחידות שיכולות לקבוע התאמה. מפתח פרנסה הוא אחד מהמפתחות שבידי הקב"ה כיוון שהוא יתברך מתאווה לתפילתינו! בהצלחה טובה לוין יועצת נישואין ופסיכותרפיסטית

התחדשות בחיי נישואין

שלום, אני נשואה מזה שמונה שנים. לנו ארבעה ילדים בריאים ב״ה. אני שומעת רבות על הצורך והחשיבות להתחדשות בחיי נישואין בכלל ובחיי אישות בפרט. אני אכן מרגישה צורך כזה ואני מרגישה שגם בעלי זקוק לזה, אך קשה לי עם רעיונות ואני מרגישה שאני זקוקה לכיון והכוונה בנושא הזה. אשמח גם לתשובות רעיוניות בנושא וגם לעצות פרקטיות.

כל המוסיף, מוסיפין לו

כל הכבוד על הרצון להעשיר את הזוגיות, זה גם חשוב וגם הכרחי, כמו ציפור שבזמן תעופה, אם לא ינופף בכנפיו ,הוא יפול ח"ו, כך זוגיות צריכה השקעה תמידית. ישנם דרכים רבות להשקיע, אך מכיוון שהדברים משתנים מזוג לזוג, ומכיוון שישנם דברים שהצניעות יפה להן, ובמיוחד כאשר מדובר בתחום האינטימי. עדיף ללכת לטיפול קצר מועד ממוקד. אשמת לעזור, טובה לוין 054-844-5319 יועצת נישואין ומשפחה ומתמחה ביעוץ בחיי אישות

דברים שמרגשים רק אחד מן השניים.

מיום שנישאנו בעלי מבקש ממני כל מיני דברים הקשורים למגע , שיש לציין שאינם חלילה נוגדים את ההלכה. אך בעיני נראים כהשפלה נוראית כלפיו, כאילו אם אעשה זאת זה כמו לזלזל בו נורא ומרגיש לי נוראי לעשות זאת. הוא לעומת זאת טוען שזה רק יעשה לו טוב. הדבר הזה מעיב לגמרי על כל הקשר ביננו. לו זה חסר... ולכןם בטח נהנה פחות. אני לא מצליחה מספיק להנות כשבראש כל הזמן מהדהדת לי המחשבה שאני לא מספקת אותו מספיק. זה הורס כל חלקה טובה בזוגיות. וזה קשה כל כך!!! אשמח לשמוע מה ניתן לעשות בנידון. נ.ב. הייתי שמחה לפרט יותר. אבל אני מבינה שהשאלות מתפרסמות בפורום וזה נראה לי לא מתאים. אם יש אופציה לשאול מבלי שזה התפרסם אודה לכם מאד!!!!

דברים שנראים מכאו

שלום, את מספרת על קושי שקיים אצל זוגות נוספים: בני זוג חיים בהרמוניה גדולה יותר כאשר יש להם צרכים משותפים או משלימים, כאשר הצרכים מנוגדים, ישנו קושי בזוגיות. כאן הרגש שלך מתנגד למשהו בידיעה שכלית שהכל תיקני ובסדר מבחינת ההלכה, במקרים אילו הקושי מעמיק. מכיוון שמדובר בדברים שהצניעות יפה להן, עדיף שדברים אילו יידונו בפורום צנוע יותר, אפשר לגשר על פערים אילו: שבינך ובין בן זוגך, כמו גם בין הרגש שלך ובין השכל שלך! בכל מקרה, נושא זה ניתן לטיפול ויפה שעה אחת קודם, כיוון שלחיי אישות יש השפעה על כל שאר חלקי הזוגיות ועל שאר חלקי חיינו. אשמח לתקשר איתך באופן פרטי. טובה לוין יועצת נישואין מתמחה ביעוץ מיני 054-844-5319 tlevine@actcom.net.il

בעל נשוי שמתנהג כרווק

אנו נשואים קרוב ל-18 שנה, מוגדרים כדתיים, בעלי הוא המפרנס היחיד בבית, הקושי שלי בזוגיות הוא אי יכולתו של בעלי להפנים את הבעייתיות שבהתנהלות חייו. בתום יום העבודה בעלי אינו ממהר לחזור הביתה הוא "שותה קפה" הוא "בפגישה עם חבר" וכו', בנוסף על כך הוא יוצא מידי ערב ל"בלות עם חברים", ל"ראות משחק כדורגל" בנוסף הוא מוזמן להרבה ארועים, והוא תמיד נשאר עם אחרון האורחים. מה שמשאיר אותי ברוב שעות היום והלילה לבד, כל ענייני הבית והילדים מוטלים עלי, והוא מלבד הפרנסה לא נוקף אצבע. הדבר גורם להמון מריבות, ברוגז, איומים וגם ניסיונות לפתור את העניין בצורה יפה, אך שום דבר לא עוזר, הוא בשלו ממשיך בחופש שלו. הגעתי לא פעם להחלטה להתגרש, אמנם יש לי רתיעה מהבחינה הכלכלית שמקפיאה אותי מלנקוט בצעדים. מה לעשות?

אפשר לתקן

שלום, אני מאד מחזקת את שאלותיה של הגב' שונמית, את צריכה לשאול את עצמך שאלות אילו על עצמך. לא ברור לי גם כמה ילדים יש לכם ובאילו גילאים? פעמים רבות כאשר העול של "מנהל אירועים " נופל על אחד מבני הזוג בעוד שבן הזוג השני מחכה לו לשוב הביתה כדי שה"יום" שלו יתחיל, בן הזוג היוצא, מרגיש עול כבד שאיננו מוכן לקחת על עצמו. ישנה מערכת שיתוף, נטילת אחריות ודאגה לבן הזוג, שחייבת להיות בכל זוגיות, אך גם מאד חשוב לדעת לקבל/ לקחת את המגיעה בדרך חכמה, אילו הם דברים שחיבים ללמוד ולקיים. את סיפרת שניסיתם בכל מיני דרכים, בנועם ובצעקות, אך יש מומחים בתחום היודעים לעזור ומעונינים לעשות זאת, לכן אני מיעצת שתנסי להגיע לייעוץ עם בעלך, אפשרי לתקן וחבל לא לנצל את הידע הקיים בשטח. לחילופין, אם בעלך לא מוכן להגיע, בדיעבד, גם העשרה עצמית תוסיף רבות לזוגיות, זה רק יקח יותר זמן!!! בהצלחה טובה לוין יועצת נישואין 054-844-5319

המשך לימודים

לעמיתי שלומות, אשמח לשמוע חוות דעתכם באשר להתלבטותי בענין בחירת קורסי המשך. כעת משסימתי 3 שנות לימודים,עומדות בפני האופציות הבאות: טיפול משפחתי אימון (זוגי) גישור (ידוע לי שיש לי אפשרות להמשיך בפסיכותרפיה,אך כרגע זה לא עומד על הפרק מבחינתי) נשאלת השאלה,עד כמה חשוב/ נצרך /מעשיר כל אחד מהקורסים הנל,את ארגז הכלים שקיבלתי עד כה,והאם ניתן להצביע על אחד מהם כבעל חשיבות יתירה עלפני האחרים. הנחת העבודה שלי, היא כי כל קורס מרחיב ומוסיף ללא ס פק, שאלתי היא לבעלי הניסיון שבינינו, אם תוכלו לשתף ולהתרים אותי מניסיונכם,באם מצאתם את אחד מהקורסים הנ"ל חיוניים ואפקטיביים בעבודתכם המעשית. בברכה,מיכל רינהולד.

אשמח לעזור בקבלת ההחלטה

מיכל, שלום אני תלמידת עד בינר, שלמדה אין סוף קורסים. אשמח לשוחח איתך בטלפון. טובה לוין 054-844-5319

אין יחסי אישות כלל!!

שלום רב, אני פונה אליכם בכאב עצום. אנו נשואים כשנה ורבע, ויש לנו ב"ה תינוק מקסים. בעלי לא תפקד במהלך כל השנה הראשונה. קם בצהריים, התפלל לפני השקיעה, היה יושב שעות שעות על המחשב, מתחמק מיחסי אישות, לא לומד, לא עובד, סגור מאוד רגשית. עד כדי שגם אם הייתי מרעיפה עליו אהבה במילים או במעשים-הוא לא היה מגיב, ותמיד טוען שאינו זקוק לזה. הוא אפילו לא היה מחזיר מצידו בשום גילוי אהבה, בתואנה שזהו אופיו והוא אדם קר. נכנסתי להריון ומצבי הרוח והחולשה הפיזית הלא-נורמלית שנפלה עלי-רק הכבידה וסיבכה את המצב. הוריי כועסים מאוד, מנסים להתאפק, אך לא מסוגלים לראות אותי כך. התקפלתי, נבלתי, קשה לי לחייך, לא מעניין אותי כלום בחיים. אני כועסת עליו. הוא מבטיח כל הזמן שישתנה, שהוא רוצה לקום מוקדם, לתפקד, אך זה לא קורה!! הוא מתחמק משינה מוקדמת, ויש לי חשש שזה קשור ליחסי אישות. כשפעם אחת זה כן קורה- הוא מאשים אותי שבגללי הוא קם מאוחר... זה הגיע למצב שהייתי בורחת מהבית בלילות ובוכה לה' שיקח אותי לפני שאעשה את זה בעצמי. היה רע לי בעולם. מבחורה הכי מוכשרת, אהודה ואהובה בסמינר-הפכתי לבחורה מסכנה, חסרת חיות ושמחה. אני ירדתי מאוד גם רוחנית, עד כדי שקשה לי להתפלל אפילו!!!! הייתי מוסרת שיעורי תורה לפני החתונה ועושה המון דברים טובים. זהו. הרגשתי שהסתיימו החיים. בעצתם של חמי וחמותי, בעלי החל ללכת לטיפול אצל אנשי מקצוע שהצליחו לפתוח אותו רגשית. הם טוענים שהוא חווה איזו שהוא אירוע בילדות, שגרם לו להיסגר כך. כאשר בנינו נולד, פתאום ליבו נפתח לאהוב אותו. אך אז הקושי הכלכלי התעצם פי כמה וכמה. רציתי להתגרש ודי!! פנינו ליועץ נישואין מומחה והוא התחיל אט אט, מחיי היום יום. ב"ה בעלי קם בבוקר, הולך לעבוד, ושמח יותר עם עצמו. גם לי טוב יותר, אך לי קשה לקבל את העובדה שבעלי כ"כ ירוד מבחינה רוחנית. נקודה לא פתורה נוספת היא שלא קיימנו יחסי אישות במשך 9 חודשים. בעלי בתחילה התחמק מאוד, ורק לפני חדשייםהוא אומר שזו בעייה שלו. מה עושים? אני מרגישה שנואה, מושפלת, דחויה. תמיד הרגשתי שהוא לא אוהב אותי בגלל זה. למה זה מגיע לי? למה? אני מרגישה שחיי נהרסו. אני אוהבת את הבן שלי ולא רוצה לפרק ח"ו את הבית, אך קשה לי כשהחיים מתנהלים כך. ולהכירכם-אנו נשואים רק שנה ורבע!! תודה רבה.

יפה שעה אחת קודם

שלום שרה הכאב נשמע מכל מילה שאת כותבת, אכן זוהי תופעה מוכרת, כאשר קיימת "הפרעת היעדר תשוקה", יש נטיה לדחוי להרגיש חסר ערך, ואז ,כמובן, מתחילים קשיים כמו שציינת: בתפילה וכדומה והמצב מסלים. כמו קודמי גם לי חסרים נקודות מידע: האם הטיפול היה זוגי או טיפל בנושאים של האישות? האם הוא בטיפול עדיין? נשמע לי מדבריך שלא היית שותפה למהלך שבעלך עבר ועובר... ישנם נושאים שלא כדאי להרחיב לגביהם במדיה נפוצה כמו זו, אך יש הרבה דברים שניתן ורצוי לטפל בהם, מהרמזים שנתת כאן, נשמע שהבעיה יושבת על טראומה קודמת. במצב זה, ברור שצריך יעוץ מיני מקיף, כולל טיפול זוגי!! חשוב לטפל, יחד ולחוד, ויפה שעה אחת קודם! אשמח לתקשר איתך במייל או בטלפון כדי לברר את הדברים לעומקם, ולהגיע לריפוי. טובה לוין יועצת נישואין יועצת מינית ופסיכוטרפיסטית 054-844-5319 tlevine@actcom.net.il

ייעוץ זוגי

שלום רב, שאלתי: תוך כמה פגישות רואים שינוי בייעוץ זוגי? אנחנו בפגישה שניה ואני הרבה יותר טעונה לעומת בעלי שמצפה לפגישה וטוען כי הוא מאמין בשינוי למרות שהוא לא מנסה לשנות כלום אלא מחכה שזה יבוא מהצד שלי כמו תמיד וכפי שציינתי אני הרבה יותר טעונה והרבה יותר קשה לי כרגע לוותר ולסלוח לו למרות שאני מאד מחזיקה מהיועץ זוגי שלנו. הוא נשמע ממש חכם, מקצועי ומבין. עובדה שבעלי פעם ראשונה בהיסטוריה לאחר 8 שנות נישואין הולך ליועץ נישואין ומרוצה ומאמין בשינוי. האם זה תקין? ממתי מתחילים להרגיש שינוי? כבר מיואשת... 

ככל שהקלקול גדול יותר כך התיקון!!!!

שירה היקרה כל נושא יש לדון לגופו של עניין. הצלחת היעוץ תלויה בעבודה של הזוג שמגיע ליעוץ. ככל שבני הזוג משתפים פעולה, ההתקדמות מהירה יותר. שיתוף פעולה, לא הכוונה, רק להחליק ולחייך, אלא לפתוח ולשתף במה שבאמת מפריעה וכואב. אם את, לדוגמה, תאמרי כל הזמן: אין לי תלונות... ברור שלא תתקדמו. כמובן שעשיית כל התרגילים וההנחיות בבית, גם מקדמת. לא תמיד צריכים לבוא עם אמונה שהשינוי יגיע, אך צריכים לרצות בשינוי. חשוב מאד שתדעי שלפני שניהיה יותר טוב, פעמים רבות, נהיה קודם יותר גרוע. הדרך לתיקון היא בעזרת הוצאת כל הנושאים הקשים, כדי לדון בהם ולתקנם, כדי שיהיה שינוי לטובה בסופו של דבר, זה אוטומטי מעלה את רף המתח. דבר נוסף, המטפל חייב להיות מאוזן ולתת מקום לשני בני הזוג להתבטא, אך לפעמים, כאשר המטפל מבין שאחד מבני הזוג הגיע נגד רצונו, יטה היועץ את האיזון לכיוון בן הזוג האמביוולנטי, כדי לרתום אותו לעבודה, ורק אח"כ יאזן חזרה, יכול להיות שזו הסיבה שאת לא מרגישה, עדיין, שמחה מהתהליך, זה יגיע. פעמים רבות, האדם שזימן את התהליך, יותר טעון, וממילא יקח לך יותר זמן לרוקן את מה שיש לך בבטן. בכל אופן, גם כשהקושי נקודתי, ודאי שצריך להשקיעה יותר מ 2-3 פגישות. אז סבלנות והשקעה!!!

אימי מכורה לקניות, מבזבזת ללא תקנה, משקרת על כך ולא מוכנה להקשיב לאף אחד.

שלום, אני בת 23 ומתגוררת עם הורי. אני אשתדל לפרק את בעיית "בזבוז היתר" כמו שהיא מכונה בבית לכמה גורמים- 1- אימא שלי כל הזמן קונה דברים שאנו לא משתמשים בהם כלל- מכשירי חשמל, דברים דקורטיביים, מכשירים כושר ועוד... 2- אימא שלי קונה המון דברים לעצמה (כגון בגדים וקרמים) בסכומים גדולים, למרות שבפועל אין לה צורך בכל אלו דבר היוצר סטוקים בבית (לדוג' היא מאחסנת בגדים בארון שלה, בארון האישי שלי ובארון המשותף של הבית ועדיין אין מספיק מקום ובגדים נערמים על הרצפה). 3- הקניות נעשות מאחורי גבו של אבי, הוא אינו מודע לקניותיה וכשנשאלת לגבי הסכומים שיורדים לה באשראי היא משקרת לו ומטילה חלק מהאשמה עלי, אך בפועל, למרות היותי סטודנטית אני עצמאית כלכלית כמעט לחלוטין. 4- החמרה של המצב- הורי לקראת פנסיה, והמצב הכלכלי לא טוב. למרות זאת, היא ממשיכה במסע קניותיה ומבזבזת כסף רב. היא מודעת למצב הכלכלי הרעוע ואומרת כל פעם מחדש "צריך לחסוף בהוצאות, אני לא אקנה כלום יותר החודש". הבטחה שמחזיקה מקסימום שבוע, כלומר עד ההזדמנות הבאה שלה לצאת לקניות. 5- בכל רגע נתון בו אבי אינו נמצא בבית היא צופה בערוץ הקניות ולאחר מכן מזמינה בסתר דברים מהערוץ, שוב, דברים שאנחנו לא צריכים בכלל ומעלים אבק בבית. המצב הזה נמשך כבר יותר מעשור, ואף אחד לא ידע איך להתמודד איתה. עכשיו כשגדלתי, התבגרתי ואני יודעת מה הוא ערכו של כסף, אני מבינה כמה זה משמעותי ופוגע הן ביחסים המשפחתיים והזוגיים והן במשק הבית ואני מרגישה שאני חייבת לפעול בנושא. הורי אנשים קשי יום, הם עובדים מאוד קשה ופיזי עבור כספם וחבל לי שלעת זקנה הם לא יוכלו לפרנס את עצמם בכבוד. היא מודעת לכך שאנו חושבים שיש בעיה של "בזבוז יתר" ובמילים פשוטות היא פשוט מסבנת אותנו כל פעם מחדש. כל בני הבית עובדים ועדיין איננו מסוגלים לצאת מהמינוס שרק מחריף. מסקירה קצרה באינטרנט עולה כי טיפול פסיכולוגי הוא טיפול יעיל. האם יש עוד דרכים, מלבד טיפול פסיכולוגי שבעזרתם אנו כמשפחה נוכל להתמודד עם התופעה?

OCD אגירה וצרכנות כפייתית

שלום לך הבעיה שאת מתארת היא הפרעה הנכללת בתוך ההפרעות הכפיתיות, הדרך הטובה ביותר לטפל בהפרעה זו היא ע"י מטפל מומחה בתחום, שילווה אותה בכל שלבי הטיפול. המטפל הטוב ביותר הוא: עודד בן הרוש מהאוניברסיטה שע"י הדסה עין כרם, יש להם קליניקה שלימה שמטפלת באנשים עם ההפרעה הנ"ל. אחד הדברים שאת כן יכולה לעשות בכוחות עצמך, הוא לצלם את כל המאגרים שיש לאימך, בארונות, על כיסאות וכו' ולשאול אותה אם היא יכולה לבחור אילו דברים היא רוצה למכור,בכדי לדלל את התמונה, ולהיות במעקב אחרי התקדמות זו. אף פעם לא לנסות לעשות דברים מאחורי גבה, אלא בשיתוף פעולה מלא איתה.

בהמשך לשאלתי...

להלן מס' פרטים: 1. בטיפול הפרטני בעלי היה לבד, אך עודכנתי ע"י המטפל על התהליך. 2. היינו בטיפול זוגי יחד, ואנו עדיין בתהליך טיפולי. המטפל ידע על הקושי של בעלי עוד מהתחלה. משום מה הוא התעלם ממנו כליל, והתעסק בחיי היום יום. הוא תבע ממני להפסיק לבקר את בעלי, לתמוך ולחייך. זה היה בלתי אפשרי עבורי. אחרי שנה של נשיאה באחריות כאשר אני לבדי, ללא תמיכה של בעלי, התמודדות עם כעסי ההורים, עוד נדרש ממני לעודד כאשר אין לי אנרגיה זמינה או קבלה ממישהו. בעלי לא נתן כלום מעצמו. רק לקח. 3. התחלתי לקחת אמצעי מניעה בעצת המטפל והרב שלנו, עד לפיתרון הבעיה, כדי שלא יהיה הריון אם כן יתקיימו יחסים. כרגע אני סובלת לשווא מדימומים, תשישות קשה, מצבי רוח. בעלי לא מנצל את ההזדמנות שניתנת לו אולי 5 ימים בחודש. רוב הזמן אנו אסורים, וזה מאוד קשה לי ומגביל אותי. מאוד מתסכל אותי לקחת את זה בלי סיבה עכשווית. המטפל משום מה ביקש שאקח ולא התייחס לצעדים שבעלי צריך לעשות, ועל כך אני מאוד כועסת. רציתי להפסיק עם זה, אך בעלי רוצה שאמשיך בתקווה והמצב ישתפר. רק עכשיו, אחרי חודשיים, הוא נזכר לדבר על הקושי של בעלי והמליץ לפנות לטיפול. אני לא מבינה: אם הוא ידע על הבעיה מהתחלה, מדוע התעלם ממנה??? האם יתכן שזה מוקד הבעיה? אולי ההסתגלות למחוייבות בנישואין? הניתוק מהסביבה המוכרת? 4. בעלי טוען שזו בעייתו, כלומר: שאין לו רצון וזה לא קשור אלי. במשך תקופה ארוכה חשבתי שהבעיה היא בי. 5. לאחר שיחה מעמיקה ביני לבין בעלי הבנתי שיש משהו שדוחה אותו, לא משהו שאפשר לשנות. הוא לא ידע אם יש משהו נוסף. אין לו שום בעיה פיזית. כך זה נראה. שאלותיי הן: 1. מה יכולות להיות הסיבות- ב-2 מילים, לעניין זה ,לקושי של בעלי? 2. למי מומלץ לפנות? אין לנו שום אמצעי כספי כרגע. זה פשוט עצוב אך ככל שנרצה, אין הקומץ משביע... אנו חיים בחובות קטנים. 3. איך אני יכולה לפתוח את בעלי מבחינה רגשית כלפי? להיות כנה איתי, לתת לי להכיר אותו, את עצמו ממש? הוא פשוט לא נותן לי להיכנס לחייו. יש מחסום ביננו. הוא כן קשוב ואיכפתי, אך סגור כלפיי. אשמח לעצות מעשיות ולא כלליות. הטיפול הזוגי לא עזר לי בתחומים אלו. יישר כח. אני מתפללת שהקב"ה ישלם לכם כגמולכם הטוב ויצליח דרככם. שאתם וילדיכם תזכו לחיי משפחה מאושרים באמת. אמן.

והמברך יבורך

את נשמעת מאד כעוסה וזה ברור, לא על כל שאלותיך יכול לענות אדם מבחוץ וצריך להפנותם למטפלים שמכירים אותכם. מה שאני כן יכולה לאמר זה: א. אם יש לך דימומים בעקבות לקיחת אמצעי מניעה, יש לחזור לרופאת הנשים ולהחליף אותם, עד שתמצאי את המתאימים. ב. אומנם את לא צריכה להיות רק הנותנת בלי לקבל תמורה, אך אם את רוצה לראות שינוי, הדבר הטוב ביותר הוא להפסיק את הביקורת, ביקורת היא אחת מהגורמים הראשיים לחוסר חשק בגברים... ג. אם הבנתי נכון ממכתבך הקודם, והנוכחי, אני מאמינה שהמטפל שעובד עם בעלך, היה גם מאמן אישי, ורצה לסדר את היום שלו. לפני שיכולים לתקן דברים משמעותיים, צריך לארגן את סדר היום, אדם שישן ביום, וער בלילה, לא יצליח להגיע למיטה עם אישתו, וגם לא לתפילה במניין וכו'. ד. לא צריך שתהיה בעיה פיזית , כדי שתהיה הפרעה של חוסר חשק, וברוב המיקרים היא איננה פיזית. הגורם: כפי שכתבתי פעם קודמת, לא לפומבי! ה. הדרך הכי טובה לטיפול היא ע"י יועץ זוגי שיש לו/ה מומחיות ביעוץ מיני. וזה לא מותרות, זה אוכל נפש!!! הדרך לפתיחת בעלך, יותר קל להגיד מאשר לעשות, אך... קודם כל לשחרר, להרגיע ולא לתקוף ולדרוש, גם אם מרגישים שאין כוח. את כל אילו צריך ללמוד ולתרגל שלב אחר שלב ביעוץ. וכשצריך, אם רופא אחד לא עזר, הולכים לרופא נוסף, שכן עוזר. לא מחליטים שאין מרפא למחלה... טובה לוין יועצת נישואין יועצת מינית ופסיכוטרפיה

להתגרש או לא להתגרש

אני בת 31 , נשואה +4 (חמישי בדרך..) מזה 13 שנים. קיים ביננו הפרש גילאים של 9 שנים. ברצוני לציין, שהתחתני בגיל צעיר כשהוא היה בן 28 שנים. הבעיה היא כיום : 1. עם השנים התבגרתי , ומה שהצחיק אותי לא מצחיק אותי כיום. בעלי מרקע חרדי שהתקלקל (אך את הכיפה השחורה הוא לעולם לא יוריד..)הפער ביננו רק הלך והתעצם מכל הבחינות. 2. הבעייה שלי היום שהוא לא מהווה דוגמא חיובית לילדים, להיפך. אני מתמודד עם החינוך שלהם לבד (פרט לפרנסה שהוא מביא..) 3. עברתי איתו כ"כ הרבה שאני לא מסוגלת לסלוח, איך אפשר לאהוב בן אדם שאתה מתמסר אליו והוא גומל לך רעה תחת טובה? ב"ה אין אלימות בבית, אבל הכל מתנהל בצורה שקטה, ללא רגש, ללא יחס, ללא מגע, כמו זוג שכנים שחיים רק בבית משותף. 4. מה שהחמיר את הבעיה היא החברים שסוחבים אותו למקומות לא רצויים, והיום אחרי שעבר התקף לב בגיל 40 (חזר לעשן לאחר שהפסיק כשנה) התחיל עם אלכוהול. הוא חוזר הביתה ביום חמישי בשעה 4:00 (לאחר שבדקתי עשרות פעמים, לא מדובר כלל בגבר בוגד! הוא פשוט נגרר אחר החברים. 5. כיום אני נמצאת במצב של יאוש, אני מרגישה שגם אם הוא נמצא במצב של דיכאון, יש דרך לטפל ובכל זאת יש קווים אדומים. הבעייה העיקרית היא שאין לי כח יותר לטפל בו.. אני זקוקה לשקט ממנו בכדי לטפל בעצמי על מנת שאוכל לטפל כראוי בילדי. 6. איך בכלל ניתן להתחיל תהליך זוגי כשכל החשק כבר נגמר ובעצם.. לא בטוח שזה הדבר הנכון עבורי.. כי בכל זאת 13 שנה זה הרבה מאד זמן.. כמה אפשר להתאכזב ולצפות?! מצד אחד אני מרחמת עליו ממש, מצד שני אני פשוט שונאת אותו.. יש לו זמן לכל העולם חוץ מלאשתו ולילדים.

שנאה גדולה יכולה להתהפך לאהבה גדולה

איה, שלום. את מספרת על אכזבה של שנים ועל צפיה של שנים, על קושי גדול בחייך. את מספרת על השקעה רבה ועל שנאה. אין ביינכם כלום, אך יש הריון חמישי... האם הלכתם בעבר לטיפול זוגי, כדי לבנות דפוסי התנהגות טובה? דבר ראשון זה ללכת, כי גם אם תחליטי להתגרש, ישלכו אותכם ליעוץ בכוח, ועדיף לעשות זאת מרצון...תמיד תוכלי להתגרש אח"כ... בנוסף לזה חשוב שתדעי שאין לאף מטפל בעולם מנדט לייעץ לך להתגרש, זאת צריכה להיות החלטתך הבילעדית, ואף אחד לא יכול לקחת אחריות כזו על כתפיו, אך מה שברור הוא שכל עוד יש לך דברים חיוביים לאמר עליו, אפשר לתקן. ייתכן שהוא פשוט לא יודע מהם צרכיך או ששמע אותם באופן מתלהם כך שלא הופנמו בליבו, אלא אם כן הוא אלים (אמרת שלא) או רע לב,יש דרכים לשפר ולתקן. הרי היתה לך סיבה להתחתן איתו בהתחלה וגם אז הוא היה מבית חרדי שהתקלקל, וכו'. בייעוץ תלמדו להביעה צרכים, לדבר, להשקיע בזוגיות טובה, להבין זה את זו ולבנות מערכת בריאה. בכל אופן, התעודדי, במקום שיש שנאה גדולה, יכולה להיות אהבה גדולה, כאשר יש רגש חזק- גם אם זהוא רגש שלילי, אפשר להמשיך, הבעיה מתחילה כשאין ניצוץ כלל, ואז קשה להדליקו. אשמח להיות לכם לעזר טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה יועצת בחיי אישות ופסיכוטרפיה 0548445319

להתגרש או לא

שלום רב בעלי ואני נשואים למעלה משנתיים ולנו ילד אחד. היינו לנו תקופות יפות מאד ותקופות יפות פחות , אך באופן כללי היה לנו טוב ישנה בעיה אחת בינינו שאנחנו לא מצליחים לגשר עלי ה מאז החתונה, שתינו באים מבתים חרדיים חזקים אבל בעלי מאד פתוח והרבה פחות דתי ממני , כבר אחרי החתונה הוא דרש מממני לקצר את כל החצאיות לאורך מינימילי ביותר שלא עומד בגדי ההלכה אני כמובן לא הסכמתי , והיו לנו הרבה ויכוחים על כך בשעתו פנייתי לייעוץ ואמרו לי לעזוב אותו אך למרות ארתי אותו וחיינו יפה מאד אך בממוצע פעם בחודש חודשיים כשאנחנו רבים על דבר ולו הפעוט ביותר בעלי מתפרץ וטוען שאני לא מספיקה בשבילו בגלל אורך החצאיות וכו' אך למרות הכל תמיד פייסיתי והשלמנו לפני שבוע פרצה בינינו מריבה קטנה ובעלי נחוש בדעתו שהפעם הוא רוצה לגמור , הוא טוען שהוא רוצה אשה מודרנית יותר , הוא לא מוכן לדבר איתי לא מסתכל עליי , משאיר אותי בלי כסף וכו כל בכייותי ותחנוני ללכת לייעוץ או לדבר לא זוכות למענה , הוא טוען שלא אכפת לו לגור באותו בית בצורה כזו בלי להחליף איתי מילה ואפילו לא לישון איתי באותו חדר כיון שהוא ידע שההורים של שנינו לא יקבלו אותנו, הוא חוזר כל הזמן על המילים אני רוצה לחגוג ולא אכפת ליממך אני לא רוצה לעזוב אני מאמינה בשינוי ובחיים היפים שהיו לנו הרבה פעמים, בלית ברירה פניתי לאמא שלו וספרתי לי הכל , היא נסתה לדבר על ליבו אך ללא הועיל הוא טוען שאין לבעיה פיתרון, השאלה שלי היא האם להתגרש ? או שאולי יש להגיע לליבו? אני לא רוצה להתגרש בכלל אני עדיין אוהבת אותו למרות הכל אני נואשת מאד אנא החזירו לי תשובה בהקדם

השאלה צריכה להשתנות....

מלכה שלום. כפי שקודמי אמר, הסבירות היא שאין מדובר בחתיכת בד,שמפריעה לבעלך, בד"כ זהוא סמפטום לקושי מרכזי יותר. ומכיוון שמדברייך אינך מעונינת בגרושין, חשוב לשאול: כיצד אביא את בעלי לטיפול זוגי ,כך שצרכיו יבואו על סיפוקם, בלי שאצטרך לוותר על עקרונות שלי? אני רואה מדברייך, שיצרת קשר טוב עם אמו של בעלך, ושיש לך רגשות חיוביים כלפיו, אז חשוב לתקן לפני שהמצב יתדרדר עוד יותר. אפשרי בהחלט להגיע לאהבה וכבוד הדדי, בעזרת הטיפול הזוגי. אם זוג חילוני שאחד מהם חזר בתשובה, יכול לחיות בשלום, אתם ודאי יכולים לגשר על הפערים ולמצא דרך לחיות בכבוד ובהערכה ביחד עם אהבה. אם תרצי הנחיות כיצד להביא את בעלך לשולחן הדיונים, אשמח לעזור. התקשרי: 0548445319 טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה יועצת בחיי אישות ופסיכוטרפיה

אשה עוצמתית

צהריים טובים גברים פוחדים לחיות לצד אשה עוצמתית ודעתנית. האם לדעת המומחים אכן זה כצעקתה ? תודה שמעי

הפכים משלימים

שמעי שלום, אני מניחה שאם שאלתך נכתבה בפורום שידוכים אז היא לא נועדה לצורך ויכוח פילוסופי בלבד, ולכן אענה באופן מעשי. אשה עוצמתית מתאימה לשני סגנונות של גברים: א. גבר שלא בדווקא אוהב להנהיג אך רואה עוצמה כדבר חיובי ואפילו מעריך עוצמה (אפילו מעדיף שהיא תנהל) ב. גבר שיש לו מספיק בטחון עצמי להעביר לשותפתו את הפיקוד (גם אם הוא עצמו טיפוס עוצמתי) לא משנה מה הציבור אוהב או לא אוהב השאלה מה מתאים לך? האם אתה מסתדר עם סגנון כזה- האם גם חבריך גם יותר עוצמתיים ממך? לגבי דעתנות, זה לא משנה כל עוד שזה לא בא ביחד עם עקשנות ואי מוכנות לקבל את דברי הזולת. ידענות זו דווקא תכונה שיכולה מאוד לעזור בזמן שמנסים לברר השקפות, ומטרות חיים כיון שאז יש משנה סדורה בלי שצריך למשוך אותה מהזולת באופן איטי וכואב. כל זה טוב כאשר אתה מרגיש שיש גם לך מקום להביע עמדה. ולסיכום מידות טובות הן המפתח. בהצלחה טובה לוין 054-844-5319 יועצת נישואין ומשפחה ופסיכוטרפיסטית

איך לנהוג והאם בכלל ?

שלום!  אנחנו זוג נשוי טרי שעוד בטרם הספיק להבנות האימון בנינו הוא הופר מצד בעלי בכך שהיה מתנה את הנשואים במידת הסיפוק שלו וקבלת צרכיו באופן מיידי .כאשר נענע על צרכיו היה מוכן לוותר על הקשר ואף איים ללא הרף על ניתוק הקשר וכן וביצע פרידה יזומה  מצידו מס פעמים כאשר לא חש מספיק  מסופק רגשית עוד חשוב לציין שתחושות רגשיות סובקטיביות שלו הולידו התפרצויות הרמות קול  הצקות חוזרות ונשנות וכן גם טורדניות שלו אותי  בעקבות הנ״ל  ועוד התחלנו היועץ זוגי !  שבהלכו היה קשה ליישר את ההדורים בנינו והקשר כמעט הופסק לצמיתות והפעם בגללי שכבר לא עמדתי בנטל הכבד לאחר עוד התפרצויות זעם כלפי והטחת אשמות כלפי שלוותה בהתנהגויות לא נשלטות מצידו כל זה היה רקע מקדים על מנת לנסות להכניס את המשיבים לעובי הקורה ועל מנת שיבינו את סוג״ השייח ״בקשר ואת נגזרותיו עוד היום כעת בעלי עובר טיפול על מנת לנסות להיפטר מהתנהגות  דיקטטורית ואובססיבית זו ולרב הוא די שולט בעצמו אבל אני עדיין פוחדת מהשד שהתעורר בו  פתאום בעקבות אמירה שלי או איזשהו חוסר מצב רוח שלו שמשפיע במקרה אצלו כמו בניין קלפים על כל יציבות והמחויבות שלו לנשואין! מאז הטיפול לקח הרבה זמן עד שאספתי את שארית כוחותי והחלטתי לתת צ'אנס ולנסות לתת הזדמנות שניה לקשר ! ובזמן הזה הוא מצידו  הידד ללא הרף הציק כפה את עצמו מה שבסוף ״הצליח״ לו ורק בזכות זאת אני עדיין במערכה ועוד יותר זמן עד שהחלטתי לעבור לגור יחד  ועל  יחסים אנטימים לא הצלחתי עדיין לגבור עקב הריחוק ואי האימון שננטע בי מימנו ! כיום  אנו גרים כשבוע יחד אך  לא מקיימים יחסים כאמור ולשאלה הקריטית  נחרדתי להיחשף לכך שבעלי עיין באתרי פונוגרפיה ומכוני ליווי ולא אתר אחד מקרי אלא מס רב של אתרים  ובאופן שיטתי ! אני לוקחת על עצמי את האחריות שהוא הדרדר לכך עקב כך שלא סיפקתי לו את הצרכים! אך יחד עם זאת ציפתי שיתריע בפני שהוא מתקשה להחזיק מעמד ושהוא הולך למעוד, אני מניחה שהייתי  משתדלת לעשות משהו ! אבל שום מילה וישר שיטוט באתרי נערות ליווי ???? איך אוכל לתת בו אימון בעתיד ? איך אדע האם זה חד פעמי או תופעה קבועה /סטייה ? איך אוכל לסמוך על המיליה שלו בכלל? מצד אחד אין לי  אימון בו ולכן לא יעזור לי לעשות בירור איתו אם הוא באמת  כבר הגיעה למחוזות האלו , ומצד שיני גם אם הייתי עושה בירור כמתבקש זה לא היה מועיל במיוחד  כי יש לו נטייה להפוך את הקערה על פייה ובמקום להתנצל ולקבל החלטה ולהבין את הבעייתיות הוא עסוק בלהתגונןנולהצדיק את עצמו ולהדוף ולתקוף כל מה שנקרה בדרכו . עזרו לי דחוף ! אני נואשת מימנו כבר! א. איך אגש לעניין? ב.איך אעמוד על שלי באופן חד מבלי שהוא  יפליג למחוזות אישיים ולא עניינים? ג.האם לגיטימי מצידי לדרוש שבחיי הנשואים לא יהיה שום שיטוט באתרים פורנוגרפיים ווכד׳ולהתנות את המשך הקשר בנקיות מצפייה בחומרים אלו? ד.אם ארצה לתת בו אימון לאחר הדברים איך אוכל לעשות זאת? אני זקוקה לתשובה מהירה דחוף !  ה. האם בהכרח כל גבר לא מסופק מגיע לסיפוק אישי דרך האתרים וכו זה דרך העולם או שזוהי התנהגות חולנית??? מצטערת נורא שנאלצתי לחשוף אותכם לזה  ועוד יותר מצטערת להיות חלק מזה ! אם אינכם רואים את הסוגיה ראויה לפרסום וכזאת שיכולה להועיל לאחרים, אז  בבקשה לפחות למייל תגובה מבלי שיפורסם האשכול. תודה מראש! נשלח מה-iPhone שלי

עיצה טובה חשובה יותר מטיפול

שלום לך אנונימית כלל ראשון הוא לברר את רצף היחסים ביינכם, האם אי פעם היו יחסים טובים או שמיד הותנו היחסים בסיפוק צרכים של אחד מבני הזוג? באופן כללי הדברים שכתבת נשמעים כהתנהגות טיפוסית של אדם אלים על כל המשמעויות שבכך. לעולם אסור לתת המלצות הרות גורל על סמך מכתב אנונימי ברשת, ולכן אומר לך שהדלקת מספיק אורות אדומים בי כדי להעיץ בך לרוץ למומחה בתחום ולברר האם הדברים אכן נכונים. לא כדאי להמשיך ולשקוע בדרך ללא מוצא, ובמחשבה שאולי הדברים ישתפרו אם תתני לו את מבוקשו. אלא להיפך, תנאי להתקרבות היא התנהגות מתאימה לאדם בוגר. מצד שני, לא שמעתי את הדברים מנקודת מבטו של בעלך ואינני יודעת מה היתה תרומתך למצב הקיים. ולסיכום: יש ממה לחשוש ולכן יש ללכת להתיעצות ממוקדת לגבי המשך משותף, לפני שחושבים על סוג טיפול ויכולת שינוי!!! שהקב"ה יתקן אתכם בעיצה טובה, וימלא משאלות לבכם לטובה שנה טובה ומבורכת. טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה יועצת בחיי אישות פסיכותרפיה 054-844-5319

משיכה

שבוע טוב אני נפגשת עם בחור אך אני לא מרגישה משיכה אליו. כמה פגישות צריכות להיות כדי לדעת בבירור שאין סיכוי כלשהוא שאמשך לבחור ? אדגיש, מראהו לא דוחה אותי והוא גם ברמה גבוהה. תודה חווה

חשוב לדעת לשאול את השאלה הנכונה

חוה היקרה,שלום בכדי שאוכל לענות על שאלתך באופן מדויק, היה טוב לדעת לאיזה מגזר את שייכת, כיוון שישנן מוסכמות חברתיות שונות במגזרים שונים. בכל אופן, ע"פ דחיפות השאלה, אני משארת שאת מהמגזר החרדי/ ליטאי, בהם הפגישות ממוקדות מטרה, ואין רצון לסחוב יותר מדי. אך מצד שני לא מגבילים את הפגישות. ככלל, ב- 2-3 פגישות ראשונות, השאלה המרכזית היא: האם יש לי סיבה שבגללה אני רוצה להוריד את ההצעה. (מראה לא מוצא חן. שיחה לא זורמה. השקפות לא תואמות. פגם בולט- במראה, בצורת הדיבור, בהליכה שייגרום לי לבושה אם חברותי/ חברי יראו, וכו') בפגישה הרביעית אמור לחול שינוי בשאלה והיא הופכת להיות: מה גורם לי להמשיך לצאת עם אותו בחור/ אותה בחורה. (מה מוצא חן בעיני , מה מיוחדבו/בה) אם ישנם סיבות חיוביות להמשיך להיפגש, אך לא סיבות חיוביות להנשא, יתכן שאתם עדיין לא מוכנים נפשית לצעד של קשירת הקשר וכדאי לנסות להמשיך להפגש. (ולקבל יעוץ מאדם קרוב שסומכים עליו, שלא יכניס נגיעות אישיות לענין) משיכה לא תמיד מגיעה בפגישות, ולא תמיד בזמן האירוסין אצל בנות ישראל, ובחורי ישיבות שחונכו על ברכי הצניעות ושמירה על טוהר הלב. והיא תגיע, בע"ה. דרך טובה לבדוק אם יש בכלל טעם להמשיך היא ע"י הפסקה בפגישות של שבוע לפחות. ישנם הרבה לחצים מסביב: המשפחה כבר רוצה שמחה, החברים/ת כבר מאורסים/נשואים. ולחץ פנימי להגיע אל המנוחה והנחלה. כל אילו מפריעים לנו לקבל החלטות אמיתיות. פגישות צמודות זה נפלא לאילו שהרגישו 'קליק' מיידי, אך לא לכולם יש 'קליק' לפני הנישואין וזה לא הופך אותם, בדיעבד, לפחות מאושרים. כאשר הפגישות תחופות, אין זמן לחשוב. ההפסקה, נותנת את האפשרות לחשוב ויחד עם זאת, אנו בודקים האם ישנו געגוע לאדם שפגשנו, או לחילופין, תחושה של הקלה. ולסיכום: לא לצפות ל'קליק' כיוון שאחוז גבוה יותר של זוגות לא חוו אותו. לשאול את השאלות הנכונות, לקחת פסק זמן ולבטוח בהקב"ה שימציא את הזיווג הנכון, בזמן הנכון- לא לנסות לדחוק את הקץ. ואם ישנה תחושת הקלה כאשר עושים הפסקה, לעבור להצעת השידוך הבאה. שהקב"ה ימציא לך זיווג הגון במהרה. ויתקנך בעצה טובה. טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה פסיכוטרפיה

התרגשות ומשיכה עזה

שבוע טוב נפגשתי עם בחורה שבגדול מצאה חן בעיני. אך לטענתה היא לא חשה במהלך הפגישות בהתרגשות, ואין לה משיכה עזה כלפיי. וכי היא בטוחה ש'אם זה היה זה' היא הייתה להוטה אחריי, וכל עוד שזה לא קיים היא איננה מעוניינת להמשיך בקשר. אגב, היא לא יכולה לשים אצבע על התנהגות מסוימת מצידי שזה אשר גורם לה שתרגיש כך אלא בעיקר מדובר בתחושה. האם יש ממש בטענתה ? תודה ושנה טובה נוחי

ששים יום קודם יצירת הולד.... בת פלוני לפלוני

נוחי שלום קרא את תשובתי לחוה, ההוראות ה'קרות' מופיעות שם. מעבר לזה אני מסכימה עם קודמי: האם תרצה לחיות את כל חייך עם אישה ששיכנעו אותה להינשא לך? שלא בחרה אותך בגלל מעלותיך? כל עוד הבחירה תלויה בך, עלייך לעשות השתדלות לבחור בבחורה הנכונה בלי השפעות חיצוניות שמפריעות, אך ברגע שזה לא בידיים שלך, מובטח לך שהקב"ה ימציא לך את האחת שמתאימה לך ללא ספיקות, (וסביר שהיא תהיה מוצלחת יותר לך, מזו שאיננה רוצה בך) ואין טעם ללחוץ ולדחוק ב"מזל". שהקב"ה ימצא לך את זיווגך המתאים לך במהרה וימלא כל משאלות ליבך לטובה. טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה פסיכוטרפיה

הבדלים בדת מאד בולטים

שלום אני נשואה כשנה וחצי עם בת. אני ובעלי מסתדרים מצוין בהכל עד שזה מגיע לדברי םשקשורים בדת. אני חרדית וגם הוא מבית מאד חזק אך בעלי טיפוס מאד מרדן. וכנראה כלחץ מהבית בעניני דת הוא פיתח אנטי בכל הקשור לזה. בתחילה לא ידעתי כמה הפער גדול בנינו אך ככל שאני מכירה אותו יותר כך הפער גדל יותר. הוא בקושי מאמין בבורא עולם וכל האמונה לא נראית לו בכלל מבוססת על משהו מציאותי ולכן זה מבחינתו עוד תירוץ במה להתלות ואשליה לתקווה. מאד קשה לי אני בד"כ מבליגה ולא מתערבת בדברים שקשורים רק אליו אך הרבה פעמים זה גורם למריבות בינו ולמתח וכעס , כמו ללכת לאכול בחןץ לא אכפת לו לאכול רבנות ןאני לא אוכלת ולכן הוא נורא כועס עלי שאכפת לי יותר התורה מאשר מהזוגיות. הוא לא קם לתפילה בכלל בקושי בשבת. מניח תפילין ומתפלל כמה דקות בבית. בהתחלה דברתי איתו וראיתי שזה לא עוזר לכן עברתי על זה והבלגתי. כשהתחתנו הוא קנה בשבילי מגבעת לשבתות ואני נורא שמחתי חשבתי שהוא עולה בגללי אבל לאט לאט הוא התחיל להוריד אותה ועכשיו הוא לובש אותה רק אצל ההורים שלי כי הוא עדיין מתביש מהם. אני מרגישה שאנחנו משחקים משחק כפול. אני מנסה להסתיר שהוא לא לומד בכלל ולא מתפלל. בזמן האחרון הוא גם הוריד את החולצה הלבנה ולובש טריקו מאד אכפת לי ואני לא יודעת מה לעשות, ציצית הוא גם לא לובש . הכי אכפת לי מהילדה אני הייתי רוצה שתראה רוחניות בבית ועוד מעט היא תגדל ואני לא יודעת מה לעשות איתה ומה היהיה איתה. ככל שאני מנסה לדבר איתו בעניני דת הוא נהיה יותר קיצוני לצד השני הד"כ אנחנו רבים ולא מדברים חצי יום או יום ואז מתפיסים עד לפעם הבאה. אנחנו לא באמת פותרים את הדברים ביננו אלא מטייחים ומטאטים מתחת לשטיח עד לפעם הבאה. לפני סוכות אין לנו איפה לבנות סוכה ליד הבית לבעלי לא ממש אכפת מצידו לישון בבית הוא לא רוצה ללכת לישון אצל הוריו שגרים לידינו אני ממש מתוסכלת לפעמים אני נשברת ובוכה הרבה אני רוצה מצד אחד לחיות איתו בשלום ורוגע אבל מצד שני אני מרגישה שאני מקריבה את כל הרוחניות שלי ואני בעצמי יורדת לאט לאט. גם הישיבה מול המחשב רוב הזמן מכעיסה אותי אני לא אומרת כלום אבל אני מרגישה שאני לא מספיק בנינו את הקשר שבנינו נכון אנחנו אוהבים אבל לא מספיק מתקשרים ומדברים על הקשיים של שנינו כי אם אני מנסה לפתוח את הנושא זה רק גורם לעצבים וכעס ועוד מריבה כשכל אחד אומר את דעותיו זה מעצבן את הצד השני.כי זה ההפך מדעותיו. אני לא יודעת מה לעשות האם זה נכון להמשיך כך ולנסות לחיות למרות שאני יודעת שזה רק ידרדר אותי? או לעזוב יפה וכל אחד ימשיך לדרכו?

האמת והשלום אהבו

מיכל היקרה, שלום. ממבט ראשון מכתבך יוצר חשש גדול- באמת איך אפשר לשכנע אישה צעירה שנקלעה בלא מודע ל"תסבוכת" שתמשיך לחיות במסגרת שאולי תהרוס את החינוך הדתי של ילדיה רק ע"מ למנוע עוד גירושין אחד? אבל לא כך הם פני הדברים ממכתבך, נראה לי, שמראש ידעת למה את נכנסת, כדברך: בעלך קנה מגבעת לפני החתונה רק כדי ליצור רושם טוב על הסובבים אותך וכדי לשמח אותך, ולא בגלל שהוא חבש מגבעת באופן קבוע. את לקחת מעשה זה כסימן שאת תהיי ה"מחזירה בתשובה" שלו והוא ימשיך להתקדם כלפי מעלה. כנראה שבשיקול דעתך להינשא לו, לא לקחת את נושא הדת בחשבון, או נישאת לו למרות שידעת שהוא לא ברמה שלך ותוכלו לגשר על הפערים. אם כך הם פני הדברים, אין הבדל בין עכשיו לבין קודם החתונה לגבי ההחלטה להינשא לו- להישאר נשואה לו (גם אם חלה התדרדרות), ואת עדיין יכולה לחיות איתו מתוך אהבה ושלום ובע"ה לחנך את ילדייך בדרך התורה ולכבד את אביהם בכל מצב שהוא, במיוחד אם הם יראו כבוד הדדי בין הוריהם למרות הבדלי השקפה. פעמים רבות, אדם שעוזב את הדת, לאחר שגדל על ברכיה, לא עוזב בגלל עניין אמוני, אלא בגלל כעס על אנשים שהחניקו והיקניטו אותו. מסיפורך, הוריו הלחיצו אותו בענייני דת (אולי בעוד דברים?) והוא מרד. כעת את באה ומנסה ג"כ להלחיץ אותו: שיעשה עבור הילדה, שיעשה עבורך... תני ל"ילד" להתמרד, אני אומרת "ילד", כיוון שהחלק הילדי שבו כנראה לא קיבל את ההזדמנות להתמרד. את לא הוריו ולא המשגיח שלו. יש לו עדיין זיקה ליהדות - הוא עדיין עושה דברים מתוך שהוא מכבד את הורייך! הוא מניח תפילין! הוא שומר שבת? אל תתני לדברים להתדרדר עוד יותר. כל עוד שהוא לא גורם לך לעבור על ההלכה. לעומת זאת חשוב לדון בעניין של הגנה על הערכים שלך- שלא תצטרכי לשלם את מחיר הדת כדי להוכיח שאת עדיין אוהבת אותו, לשם כך חשוב לקבוע אמות מידה ברורות של כבוד הדדי, את לא דוחקת בו בעניני דת אך הוא לא דורש ממך ירידה מסטנדטים רוחניים כהוכחה לזוגיות טובה. חשוב שלא לשפוט אותו כלל בנושאי דת ובלבד שהבית יכול להתנהל ע"פ ההלכה ( שבת, כשרות טהרת המשפחה וכו'.) לא ציינת אם בשאר איזורי החיים: תשומת לב אליך ואל בתכם, פרנסה, עזרה בבית וכו' הוא עונה על הצפיות. חשוב להודות ולשבח במה שיש ולא לעורר במה שאין. מילה טובה גוררת מעשה טוב נוסף ולהיפך. אשמח לעזור במה שנחוץ, טלפונית או בכתב. טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה פסיכוטרפיה

חוסר אמון ופערים

שלום רב! האם יש מה לעשות כאשר הבעל משקר פעם אחרי פעם בכל מיני נושאים וגם לא מוכן לעשות צעדים שיתקנו זאת? אנחנו נשואיםיותר משנתיים פלוס ילד.אנחנו מבתים חרדים אבל אנחנו קצת פחות. בעלי מכור לאייפון שלו ולצערי גיליתי שהוא גולש באתרים לא צנועים ורואה סרטים מסוג מסויים.. בתחילה הוא הכחיש ולבסוף הודה והבטיח להפסיק עם זה.דרשתי ממנו לעשות חסימה למכשיר אך אחרי זמן מה היא הוסרה ושוב מצאתי שרידים לדברים הנל. זה מאד שבר אותי והכניס אותי לחרדות וכרגע אני במצב שאני לא מאמינה לו לשום דבר...גם כי היו עוד שקרים במהלך נישואינו. כרגע הוא לא מוכן להחליף מכשיר או לחסום את התכנים והןרג אותי לחשוב שהוא רואה את הדברים האלה.הוא גם שלושה ימים לא התקרב אלי.בנוסף קיים ביננו פער רגשי מאד גדול שהוא לא מחמיא ולוקח אותי כמובן מאליו ואני מאד זקוקה לרגש והערכה.גם כשאני אומרת לו בפעולות פשוטות מה לעשות הוא לא מבצע.כמו לקנות לי פרחים... אני יודעת שהוא אוהב אותי ואני לא רוצה להתגרש בשום אופן אבל מצבי הנפשי לא טוב .גם בגלל המתח והחרדה וגם אני מרגישה כבויה רגשית ובודדה בזוגיות. מה לעשות? הוא עובד קשה ואבא מקסים והוא באופן כללי לא בעל רע .דיברתי איתו כמה זה קשה רבתי בכיתי וכלום לא עוזר. אשמח לעצה. תודה.

יש תקוה

בהתמכרות לסירטי פורנוגרפיה, אנו רואים שתי תופעות: 1. הסלמה במשך הצפיה. 2. התדרדרות במילוי תפקידים שכוללים בדרך כלל: הליכה לעבודה/ כוילל, התיחסות לאישה, התייחסות לילדים, וכו'. בנוסף, הצפיה חייבת להיות במשך 4 שעות לפחות בכדי להקרא התמכרות, והיא חייבת להיות גורם המפריע לסדר היום התקין של המכור. עד שהאדם מפסיק ללכת לעבודה ומנתק מגע עם הסובבים אותו. את מציינת שהוא עובד קשה ואבא נפלא, ואילו אליך הוא לא התקרב כבר שלושה ימים, ומכך אני מסיקה, שגם אם יש התמכרות (שלא ברור לי שזה המצב...) יש לעבוד על הזוגיות, ומהר!!! כיוון שמה שלא היתה התמכרות יכול להיהפך להתמכרות רק בגלל האוירה העכורה ממנה הוא, כנראה, רוצה לברוח. אני שומעת מתוך דברייך חיכוחים בעניין הגלישה, את בודקת את הפלפון שלו למצוא שרידי הוכחה לצפיה, לא סומכת עליו וכו' יתכן שאני טועה בגדול, במקרה שלכם, אך בדרך כלל אדם לא מחפש לברוח מאשתו כאשר טוב לו, ולכן שאלתי היא: מה דחף אותו מלכתחילה להתרחק ממך ולהתקרב לשם? האם היה חסר משהו? מפעת צנעת הנושא לא אוכל להרחיב בפורום זה, אבל חשוב לבדוק את הנושא הנ"ל ולעבוד על תקשורת והקשר הזוגי עם בניית אימון. באם יתברר שישנה גם התמכרות, יש לטפל גם בה. אשמח לעזור לכם. טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה יועצת בחיי אישות פסיכוטרפיה 054-844-5319

תקשורת

אני נשואה כ-3 שנים ויש לנו ב"ה שתי ילדים. יש לי בעיה בתקשורת עם בעלי ואני מודעת שזו בעיה אצלי . אשמח לדעת כיצד אוכל לטפל בזה. בעלי ואני מאוד שונים בצורת הדיבור. אני אדם מאוד תמציתי, תכלס ומטרתי (כנ"ל משפחתי מהצד שלי)לעומת זאת בעלי הוא אדם שמאוד מרחיב בדיבורו ובכלל אדם הרבה יותר רגשי ממני. לדוגמא: מה שהוא אומר ב30 מילים אני הייתי אומרת ב-5 מילים. וזה גורם לי: א. לחוסר סבלנות לדבר איתו. ב. מתיש אותי לדבר איתו ולהקשיב לו. ג. בתקשורת אני מרגישה שאני הגבר והוא האישה. ד. באירועים משפחתיים מהצד שלי אני מתביישת בו. (כי כולם מאוד שכלתניים שם) ה. אני לא מסוגלת לשמוע אותו מדבר בטלפון עם מישהו אחר.. בכל אופן הכל עניין של תקופות. לעיתים אני בתקופה של קבלה- כלומר זה בעלי ואני לא אשנה אותו. ולעיתים אני בתקופה של עצבים וחוסר סבלנות משווע. אני רוצה לציין ששנינו עשינו כברת דרך כלומר הוא מנסה יותר להיות מטרתי איתי ואני מנסה יותר להרחיב בדיבורי . אך בכל אופן ההרגשה שלי שעדין יש לנו פער מאוד גדול. אשמח לעצתכם ועזרתכם. האם בכלל ניתן לעשות משהו? נ.ב : האם יכול להיות שבשל היותי יתומה מגיל צעיר מאוד יש לכך השפעה?

תשעה קבין...?

דיקלה שלום את מספרת על שוני בצורת התקשורת בינך ובין בעלך, דבר הגורם לך להרגיש שאת נוטלת את תפקיד הגבר (כל הגברים תמציתיית....?!) בעוד שבעלך הוא הרגשן והדברן שבינכם, (נשי מדי??) פער שיוצר תשכול אצלך, גם הבדלים ברמת המשכל מוסיפים קושי. בסוף את מוסיפה הערת אגב לגבי היתמות. האם זה משפיע? יכול להיות מאד, במיוחד אם ההורה החסר היא האם, כיוון שאנו בד"כ מתרגלים יכולות מילוליות עם האם יותר מאשר עם האב. למרות שישנה גם אפשרות הפוכה: שהאב הוא הריגשי והדברן, המשלים את האם המאופקת יותר. אין בזה שום פסול או בעיה!!! עכשיו את יכולה , אולי להבין את עצמך יותר... אך עלינו להתרכז בפתרונות לבעיה שאת מעלה, זה לא קל, להרגיש חוסר סבלנות ותשכול, ולהתביש מבן זוג זה אפילו קשה. א. לכי אחורנית במנהרת הזמן והיזכרי מה היו הסיבות שמשכו אותך לבעלך מלכתחילה, מה מצא חן בעיניך, מה אהבת ומה הערכת. ב. כרי שתקשורת היא "שר החוץ" של האדם, אך "שר הפנים" יכול להיות עשיר פי כמה. ג. חפשי את הדברים הטובים שבבעלך והתחילי להחמיא לו עליהם. ד. דעי ששני בני אדם יכולים להיות שונים אך בכל זאת טובים, זאת אומרת שאת לא חייבת להיות דברנית כדי שתהיי אשה טובה, והוא לא חייב למלאת את הסטריאוטיף של גבר, קרי שתקן ולא רגשי. (סה"כ הוא חייב להשלים אותך, עבור ילדייכם, ובתת הכרה ידעת מה לבחור בו שחסר בך!!!) ה. מה שכן חשוב זה ללמוד איך להקשיב בלי להעביר ביקורת. ו. שקפי אותו , באופן דומה לשיקוף שכתבתי לך בתחילת תשובתי. שקוף שיכלול גם סיכום ותובנות מעבר למילים הנאמרות. אשמח לעזור לך הלאה, טובה לוין יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית 054-844-5319

טיפול זוגי כושל

שלום רב! אנו נשואים 3 שנים + ילדים יש בינינו אהבה אך גם הרבה קשיים ונאמר כבר שאנו ממשיכים יחד בשביל הילדים. בעבר היינו בטיפול זוגי כמעט שנה פעם בשבוע. הלכנו ביוזמתי. זה נגמר כשעברנו דירה והפסיכולוג אמר שהיו לו הרבה כלים לתת והוא הרגיש שאין לו למי. היה ברור שהכוונה לבעלי שלא כ"כ שיתף פעולה ושתק רוב הזמן. אני חשה כעס ותסכול על המטפל שהוא פספס את ההזדמנות לעזור לנו. הרגשתי שהוא מאוד פאסיבי. לא הרבה לדבר ולייעץ. פעם הגענו ולי נמאס תמיד להתחיל אז כולם פשוט שתקו הרבה זמן עד שאני התחלתי לדבר... רציתי לשאול האם ניתן להסיק שהמטפל לא התאים לנו או שבאמת אין מה לעשות כשאחד הצדדים לא ממש משתף פעולה? כרגע בעלי לא מוכן לטיפול אחר וגם זה קשה לנו כלכלית. בתודה

יועץ לא מתאים, אפשר להחליף בקלות...בן זוג...בקושי רב

שואלת יקרה, שלום את מספרת על זוגיות שיש בה אהבה אך גם הרבה קשיים. ואת שואלת אם יש בכלל תקוה, הרי היינו בטיפול זוגי כבר שנה שלמה ולא נרפא הקשר... מטפל רגשי אינו שונה בהרבה מאשר רופא בקופת חולים, גם אם הוא רופא טוב שיודע מהי ה"מחלה" ואיך לרפאותה, עדיין ישנם פעמים שאנו מחליפים רופא מטעמים שונים: לא מתחברים, לא מאמינים בו, הוא לא מסביר מספיק וכו'. אצל מטפל העוסק ברגש, על אחת כמה וכמה שיש צורך באדם שיתאים לנו באופי ובסיגנון. ישנם סוגים שונים של מטפלים: אילו העובדים באופן דינאמי, אילו המשתמשים בשיטה הקוגנטיבית- התנהגותית, וכו'.כל השיטות טובות, אך לא לכל זוג. אומנם את לא פירטת מה הם הקשיים, אך אם את חשה שהוא היה יכול לעזור לכם, שציפית לשמוע ממנו הדרכה ויעוץ, ולא קיבלת, אז סביר להניח שהוא פשוט לא היה המטפל המתאים לכם. אין זה אומר שאין לזוגיות שלכם תקווה, להיפך, צריך לחפש מטפל שיתאים לאופי שלכם ושתוכלו להתחבר אליו. גם אם כרגע בעלך לא מוכן להגיע, כדאי שתלכי את, לקבל תשובות לנושאים שחסרים לך עליהם תשובות. אם תחושי אמון כלפי המטפל, סביר להניח שבעלך ירגיש בטוח יותר להצטרף. הרבה מהבעיות בשנים הראשונות נובעות מחסרים בהדרכה ובידע וחבל לא לנסות עד שתגיעו ליועץ הנכון, זה לא ניתוח קוסמטי שאפשר לוותר עליו, זה הבסיס לכל החיים שעוד לפנייך. קשה לחיות 50 שנה נוספים ,לעומת ה-3 שעברתם, עם התחושה שזה רק בשביל הילדים, כי גם הם יסבלו בסוף. אשמח לעזור לכם טובה לוין 054-844-5319 יועצת נישואין ומשפחה, יועצת בחיי אישות ופסיכוטרפיסטית

צריכה עזרה דחופה

לצוות המומחים שלום רב שמי שירן לפני כשנה התחתנתי פעם שניה ובמשך שמונה שנים הייתי גרושה היינו רק אני והילד שלי בן (10) בעלי בד"כ מקסים ואוהב לעזור הבעיה שיש לי מתחילה עם הבן שלו לו יש שתי ילדים ילד אחד גר עם אמא שלו והשני בן 9 גר איתנו יש לו ילד מהגיהנום חוצפן יש לו בעיות לימודיות מרדן ועוד.. כמה שאני מנסה לדבר עם בעלי על כך שינסה לחנך את הבן שלו ולתקן את הדרך שלו הוא תמיד מגן על הילד בטענה שהילד לבד וגם ככה אין לא אמא שהוא מבקר לעיתים קרובות ויש לו בעיות לימודיות וחברתויות במקום שהוא יעמיד את הילד וינסה לכוון אותו הוא מרשה לו להישאר כמו שהוא ועוד מגן עליו כל הזמן יש לציין שאני מאוד בעד חינוך וגבולות ומבינה מה המשמעות של זה ולפי זה חינכתי את הילד שלי וברוך ה' יצא לי ילד מדהים כמובן שגם כמו כל ילד גם לו יש גבולות שהוא מנסה לפרוץ לפעמים אבל רוב הזמן הוא בסדר גמור בגלל שהילד שלו כזה חוצפן זה גורם גם מצד המשפחה שלי לסלידה ממנו למרות שהם מנסים להבין ולהתקרב אליו ההתנהגות שלו פשוט מגעילה כל מי שרק שומע על כך ורואה אפילו יועצים מומחים שמנסים להסביר לבעלי כי הוא טועה לא מצליח בעלי פשוט ראש בקיר ולא מנסה להשתנות להיפך הוא עוד מחפש איזה פגמים יש בבן שלי אפילו הכי קטנים ומוציא את זה עליי כמובן שכל שיחה איתו לגביי הילד מגיעה ליידי פיצוץ ואנחנו רבים בלי סוף לפני שבועיים גיליתי שאני בהריון כמובן ששמחנו מאוד אבל הריבים האלה מכעיסים אותי אני אני מרגישה את העצבים מהבטן ואני חוששת מאוד שדבר זה יפגע בעובר כמו כן זה מוביל לזה שלא נדבר לאחר מכן כמה שעות לאחר מכן הוא זה שתמיד יוזם את ההשלמה איתי ע"י התחנפנות מצידו שום דבר בעניין הריבים לא נפתר כי מתבצר בעמדתו ואני בטוחה בדרכי מה עליי לעשות אני כבר מיואשת נ.ב אני יודעת שילד לא אשם וזה נובע אך ורק מהתנהגות אביו אבל אני מתחילה כבר לא לסבול את הילד אני מרגישה שאני ממש שונאת אותו לצערי הילד הזה פשוט הורס לי את החיים והא מבסוט מזה

עשה זאת בעצמך - בנישואים שניים?!

שירן שלום נישואין שנייים תמיד מורכבים, כאשר ישנם ילדים מעורבים בפרשה, הם מורכבים עוד יותר. אני שמחה לשמוע, קודם כל שאת חושבת שבעלך מקסים, לא שומעת אם יש אהבה משני הצדדים או לא, אך גם תחושה של "מקסים" זו התחלה טובה. אוהב לעזור- לא מזיק כלל...וילד חדש שעומד לבוא לעולם יכול להיות גורם מאחד אך גם גורם ליותר לחץ, אז חשוב לפעול עוד קודם הלידה. חשוב שתדעי שריבים בנושא "הילד שלי" - "הילד שלך" לא יגיעו על סיפוקם לעולם!!! והם רק מתווספים לקשיים סטנדרטיים של כל זוג רגיל. על מריבות ילדים נופלים, לא עליכם, נישואים שניים רבים, כך שאתם לא לבד בצרה, מצד שני יש לך ידע שיכול לעזור לך להבין שבעלך (ואת) אינם העקשנים היחידים בעולם בקשר לילדיהם. לא הסברת איך קרה שבן אחד אצל אימו ובן שני אצל אביו, אך אין ספק שזה יכול לתת לילד תחושה שעזבו אותו, שלא רוצים אותו, ומימילא להוסיף בעיות משמעת שמתווספות לבעיות גירושי הורים וילדים בגיל זה בכלל. מצד שני, לך קשה לטפל בילד בעיתי, שאינו שלך, במיוחד כאשר את מצפה שבעלך יעמוד לימינך, ויסכים איתך שקשה לך. חשוב להגיע לייעוץ כדי לדון בנושאים הנ"ל באוירה בטוחה ומוגנת, עם צד נוטראלי, שלוקח את כל הצדדים בחשבון. זוהי מלחמה שבכוחות עצמך- ללא ייעוץ, לא תצלח, כיוון שכל צד מרגיש שהוא נלחם על עיקרון בלתי הפיך. נקודת האור היא, יש פתרונות ואפשר, אפילו, לחיות בשלום, עם הילדים של האשה האחרת. בנושא זה, העיצה היחידה היא- להגיע לטיפול!!!! אין "עשה זאת בעצמך".... אשמח לעזור, טובה לוין 054-844-5319 יועצת נישואין ומשפחה יועצת בחיי אישות ופסיכוטרפיסטית.

איבוד דרך בזוגיות.שיעמום וחוסר הבנה.

בס"ד. שלום רב. אנחנו נשואים כ 16 שנים.כ"י.יש לנו ב"ה 8 ילדים.אני פונה אליכם לאחר חודשים ואף שנים של לבטים.את רוב שנותינו העברנו"בנעימים".עליות ומורדות נורמלים .לא חשתי צורך ביעוץ מה גם שהשתדלנו מאד כל אחד למען שנינו.אני יודעת לומר שהזוגיות הייתה טובה לי והיו שנים שהרגשתי מאוהבת!לפני הלידה החמישית לא יכולתי לחשוב שעוד מעט ולא נהייה ביחד..היום המצב הפוך לחלוטין.מלידה זו הקשר החל להתרופף.אולי קשיי פרנסה שגרמו לאישי להעדר יותר ויותר מהבית ועוד קשיים אחרים ושונים ולא שמנו לב עד שהגענו הלום.אישי הוא אדם אהוב מכובד ומכבד מאד.יש לו לב רחב ואיכפתי ומעל לכל מסירות ונתינה בלי חשבון.אני מרגישה שעוד יש ביננו אהבה אך מפרידים ביננו ים של כעסים ומירמור ובדידות.יש הרבה דברים שכל אחד עובר לבד בלי לשתף ובלי להאמין שהשני יכול לעזור לו.ויש גם חוסר כבוד ורגישות ביננו.אני מרגישה שאני בסוף רשימת סדר העדיפויות שלו.אם הוא חוזר בשעה מאוחרת מעבודתו הוא ישב על המחשב שעות ורק דקה לפני ששמורות עיניו ייעצמו הוא ישאל מה נשמע,ואין לי מה לענות..ואני עושה כמוהו..גם ביחסי האישות אנחנו משועממים ולא מעונינים .כמעט בכלל.כל זה מוביל אותי להרבה מחשבות על פרידה.אני לא מוכנה לחיות בתחושה תמידית של אשמה וחוסר התיחסות .אני לא מוכנה להמשיך לחיות בלי אהבה.משעמם לי איתו.יש המון שתיקה ביננו.אולי קצת רועמת.הרבה זמן אני חושבת על יעוץ ולא היה לי אומץ.במריבה האחרונה החלטתי שזהו!לטובת שנינו.לדעת איך להתנהל נכון.אני רוצה לחזור הביתה.לבד או ביחד.אני מקווה שתוכלו לעזור לי אי"ה ולהציל את ביתנו.אני עדיין חושבת שהוא בית נאמן ונהדר בישראל וחבל לי מאד.

צרת רבים חצי נחמה...?

סיגל היקרה, שלום את מספרת את סיפורם של זוגות רבים שחיו, גדלו וגידלו, צמחו והצמיחו יחד, באהבה, ואפילו גדולה. ו"פתאום", תחושה שנישארו לבד...עדיין יש אהבה אך היא יתומה. רוצים לחזור ל"ביחד" אך אין מספיק אנרגיה, וכשסוף סוף עושים צעד, התחושה היא שבן הזוג לא רוצה. מחכים שיגיע מהעבודה אך הוא רוצה "להרגע" על יד ועל ידי המחשב, וכשהוא רוצה, את "עסוקה" לא רוצה. מדברייך, ניתן להבין שהבעיות לא מגיעות מחוסר התאמה או מהבדלי גישה מהותיות, אלא משחיקה יום יומית שלאט לאט גורמת לספק: האם אני עדיין אוהבת את בן זוגי? האם אני עדיין אהובה עליו? האם הוא עדיין רוצה בקירבתי? האם אני רוצה בקרבתו? טוב שאת מחפשת לזה פתרון,עכשיו ולא בשלב שההתדרדרות משפיעה על כל בני הבית. אפשר לטפל בקשיים אלו ויפה שעה אחת קודם- לפני שייצברו בעיות אמיתיות. אך חשוב שהתהליך יהיה מלווה באיש מקצוע, צריך מישהוא מבחוץ לחזק את ידיכם, מהסיבה שכאשר צד אחד נחלש, הוא מחליש את הצד השני, ואילו היועץ לא מאפשר לזה לקרות. היועץ/ת גם מאפשר להעלות נושאים ולטפל בהם במסגרת הטיפולית, כמקום בטוח, בלי שייוצרו משקעים וכעסים בבית. אשמח להיות לכם לעזר טובה לוין יועצת נישואין ואישות, ופסיכוטרפיסטית 054-844-5319

גרושין או יעוץ

אני נשואה 14 שנה תמיד היו עליות ומורדות ולא הסתדרנו אבל עכשיו זה הגיע לשיא ממש פסיעה ליפני גירושין כבר שנה שבעלי מתנהג מוזר יש הרבה מתח בבית אני כבר לא מתפקדת כמו שצריך והוא טוען שלא טוב לו בבית עכשיו עליתי על זה שיש לו מישהי שמעתי אותו מדבר אותו בטלפון עם מישהי... ניגשתי אליו ולא התקפתי אותו דיברנו על הכל והוא אמר שרוצה גירושין שניגמור את זה יפה וזהו אני בקשתי שליפני כן נלך ליעוץ זה לא פשוט יש לנו 4 ילדים הוא לא רצה לישמוע כלום לי ניראה שזה היה כמין התגוננות...ואמר לי שצריך לחשוב...והיה ניראה לי שדברים מתחילים להסתדר אבל זה רק הסתבך עליתי על זה שהוא הולך למועדנים הוא אמר לי רק פעם אחת הייתי ליום הולדת של חבר וזה היה שקר יש לי הוכחות שהוא היה לפחות עשר פעמים ואמרו לי שהוא עמוק בפנים.... השאלה שלי אם ניתן לעשות משהו או שזה אבוד ולגשת לגרושין למרות שמאוד קשה לי לחשוב על זה קשה לי להתמודד עם זה מחכה לעזרה שתיעצו לי מה לעשות

זהירות במעבר חציה....

מיכל היקרה, שלום. את מתארת מצב קשה מאד שנקפא עלייך, ללא ידיעתך וללא בחירתך. עם כל הקושי שבדבר, עד שבעלך לא הודה, חשוב ללמד זכות ולהשאיר את האופציה פתוחה שאולי?!?! הוא לא עשה מה שאת חושדת, או לא את הגרוע מכל, ולהשאיר לו פתח לחזור, כאשר הרוחות ירגעו... ובכל אופן, מה עושים? מתגרשים למרות שיתכן שעדיין קיימת אהבה, יש ילדים ויש השקעה של 14 שנות נישואין, שעברו בטוב (באופן יחסי). מצד שני, נשארים עם אדם שבחר לחפש משהוא מחוץ למסגרת הזוגית, האם סולחים לו? האם אפשר? האם ניתן לגשר על הפערים ולחזור להיות מאושרים? כל אילו הם החלטות כבדות משקל שישנו לך, ולמשפחתך את חייכם. הן דורשות מחשבה ראציונאלית שאיננה מסובכת ברגשות רעילות. חשוב להגיע ליעוץ, למרות שליועץ אין מנדט להחליט עבורך, הוא יכול להעמיד בפניך/ בפניכם את האפשרויות ולתת כוח לעמוד בהחלטה זו. באופן כללי, להתגרש בסוף, תמיד אפשר, אם כל האפשרויות האחרות כשלו, אך להתחבר אחר- כך, מאוחר מדי. אז חשוב לא לעשות שום צעד פזיז מדי. והעקר שמה שתבחרי (האם בעלך נותן בידייך בחירה?) תעשי בליווי צמוד כדי למנוע נזקים לתווך ארוך, לך ולילדיך. אינני מסכימה עם קודמי, שאדם שומר תו"מ איננו יכול להיות עם ראש פתוח לבגידה... א. לא נאמר בודאות שהיתה בגידה. ב. אם המטפל מקצועי, ה"אני מאמין שלו יכלול: אי שיפוטיות וראיה מאוזנת (שווה ) של שני בני הזוג. למטפל טוב אין צורך לקחת צד של אחד מבני הזוג בכדי לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר, ובסופו של דבר, המטרה היא להשכין שלום בין איש לאשתו גם במקרים שנראים קשים. ( וכשלא ניתן, לעשות את זה מתוך שלום ברמת האפשר ג"כ). אשמח להיות לעזר, טובה לוין יועצת נישואין ואישות ופסיכוטרפיסטית. 054-844-5319

נשאים שניים קושי עם ילדים

אני נשואה פעם שניה (לא היו לי ילדים) ובעלי בא לנשואין עם 2 מנשואים קודמים. הם ילדים טובים אוהבים אותם ואני אוהבת אותם.אבל....עצם קיומם ממרר לי את החיים ,קיום קשר עם גרושתו ,המזונות הגבוהים שהוא משלם והתשומת הלב שהם דורשים. יש לנו 2 ילדים משותפים וככל שהזמן עובר אני לא מצליחה להתרגל למציאות הזאת ומרגיש לי כאילו שזה "גדול עלי".בעלי מבין אותי אך מצד שני הוא אבא נהדר (לכולם לא רק לגדולים שלו) שהילדים שלו עושים מה שרוצים איתו (לוקחים כמה שרוצים מבחינת כסף וגם מניפולציות כל היום).הכי קשה לי זה שהוא מצדיק אותם ולא מרגיש שזה מניפולציות.לפעמים רוצה להתגרש אבל מפחדת על הילדים.אשמח לעצה. אורי

אתגרים בסיבוב שני

אורי היקרה, שלום. את מספרת שנישואיו הראשונים של בעלך, גורמים לך למרירות ותזכורות בנישואיכם הנוכחים. זה מפריע כאשר את רואה את ילדי בעלך הראשונים, מנצלים אותו ומפריעים למהלך התקין של חייך, למרות שאת מחבבת אותם. חסרים לי פרטים רבים: גיל הילדים, שלו ושלכם. הסדרי משמורת. מספר שנים שאתם נשואים. האם אשתו הראשונה של בעלך נישאה מחדש, ג"כ? בכל אופן, ממה שאת כותבת, נשמע שיש לך בעל טוב ואכפתי, עם נקודה רגישה לילדיו. הקושי אותו את מתארת קיים בכל מקרה של נישואים שניים, כאשר ילדים מנישואים קודמים "חודרים" לזוגיות ולמשפחה שהם לא שייכים לה ב 100%. כאשר יש תשלומי מזונות ואקסית שלא מוכנה להתנתק... חשוב מאד שכל נישואים שניים יעברו דרך יועץ נישואים, גם כאשר לא מתפתחת בעיה נראית לעיין, אך כאשר מתעוררת בעיה,יש צורך ביועץ, שבעתיים. אתגרים אילו יחזרו על עצמם בכל סבב נוסף, בלי קשר למי הוא בעלך, ולכן עדיף לנסות לצלוח את הנסיון מתוך הנישואים הקיימים (במיוחד שעליו לא שמעתי תלונות כבעל) ולא לצפות שפעם הבאה יהיה טוב יותר. (פעם הבאה, את יכולה להיות ה"מעצבנת" עם הילדים מהנישואים הקודמים...) יש אפשרות לטפל וממה שאני שומעת ממך, האופן שבו את מתארת את בעלך, אין בינכם מתחים אחרים ( האם??) הטיפול גם לא יהיה ארוך במיוחד, רק לא לתת לזה לטפוח. אשמח לעזור, טובה לוין יועצת נישואים ואישות, ופסיכותרפיסטית 054-844-5319

האם לפרק את הנישואים?

שלום רב, אני נשואה 5 שנים יש לי שני ילדים ברוך ה' בת 4 ובן שנתיים. לצערי ביני לבין בעלי כשיש מחלוקות ואפילו ברמה הכי פעוטה או כשמשהו שקשור אלי וזה לא מסתדר הוא מתחיל לנבל את הפה ולהעליב אותי בהערות פוגעות גם ליד הילדים. לאחרונה הוא הרים עלי יד כשהעיף לי את הפנים וזה גם קרה ליד הילדה. מעבר לזה, ובאופן כללי הוא אבא מקסים, ובעל טוב. ההרמת יד היתה הקש ששבר את גב הגמל, האם לפרק את הנישואים? ואיך הילדים יקבלו את זה? מצד שני לאיזה מציאות הם יגדלו שאבא מדבר בצורה כזאת מגעילה ופוגעת לאימם? או שכדאי ללכת לטיפול זוגי ולנסות להציל את הנישואים האלה? או שעל אלימות מילולית עם נטייה גם לפיזית אין על מה לדון. תודה רבה

קודם: והוצאתי.... אח"כ: והיצלתי....

דנה היקרה, שלום אלימות, בכל צורה שהיא, היא תמיד קשה. וכאן את מספרת את הסיפור שלך, אלימות מילולית שנתווספה לה אלימות פיזית. נראה משאלותייך שאת מבינה עם מה את מתעסקת. פרט אחד חסר לי בתוך מכתבך: ממתי התחילה האלימות? מתחילת הנישואין או בהמשך? פרט קטן זה איננו שולי כלל והוא משקף אם זוהי בעיה ראשונית או משנית - ונותנת אינדיקציה האם הבעיה ניתנת לטיפול או לא. בכל מקרה של אלימות, אין לשבת בחיבוק ידיים, אלא לפעול מיד. כפי שאת רואה, היתה הסלמה באלימות- ממילולית לפיזית, ואסור לך להעמיד את ילדייך או את עצמך בסכנה אמיתית. אם יש לך אפילו צל של ספק, שסכנה כזו קיימת, בלי דרמה... עלייך לקחת את ילדייך ולרוץ למקום בטוח. ולגבי שאלתך, את הצבת את האפשרויות העומדות בפנייך באופן מאד מודע. ותשובתי לך היא: נסי להציל את הנישואין אם זה ניתן, התחילו ביעוץ זוגי, עם הידיעה הברורה שעל בעלך יהיה ללכת, גם, למטפל שיש לו התמחות בטיפול באלימות (זה משלים את זה!!! ולא ניתן לותר על אף אחד מבין השניים) אם תראי שהכעס שלו, והאלימות, לא ניתנים לשיפור (לצערי, ישנם מקרים כאילו) תוכלי בשלב זה להיעזר ביועץ/צת הזוגי/ת, לעשות את הצעד הבא ולהתגרש בדרך הטובה ביותר עבורך. אלימות היא אחת המצבים היחידים, כמעט, שליועץ זוגי יש מנדט לייעץ ואף לשכנע להתגרש, כדי להגן על חיי האשה המוכה!!! בהצלחה באשר תחליטי, טובה לוין, יועצת נישואין ואישות, ופסיכותרפיסטית 045-844-5319

חיים תחת איום מתמיד

נישאתי בגיל מבוגר לאלמן עם 7 ילדים בוגרים 6 מהם נשואים ושיכים לחסידות מהקיצוניות בארץ אחד נוסף נימצא במיסגרת ישיבתית בעלי הגדיר עצמו לפני הנשואים כאחד שקופח על ידי אישתו הקודמת בכל תחום הוא הגדיר את כל צרכיו הגשמיים והריגשיים שהוזנחו ותיאר את עצמו וחייו כעצובים ללא אישה וגלמודשים למרות שילדיו מגיעים אליו הרבה ותלותיים בו. וכאדם ליברלי השואף לזוגיות חמה ואוהבת ויחס טוב לילדים מאז החתונה הישתדלתי לתת את מיטבי בכל התחומים אותם תיאר הענקתי המון חום ואהבה לילדים ויחס מפנק ומעצים אליהם אפילו יותר משאר קרובי המישפחה ואפילו ממנו הישתמשתי בניסיוני בעבודה עם ילדים נטושים והישתדלתי להעניק להם את מיטב היחס וגם לתת לו את כל הטיפוח שיכולתי כדי לרפאות את תחושות הקיפוח מחייו הקודמים אלא שבעלי כל הזמן ביקורתי ושום דבר לא מספק אותו צרכי לעולם לא עומדים מול עיניו ותמיד כשאני זקוקה למשהו הוא אומר שזו אשמתי שאינו יכול להעניק כי לא הישלמתי מחצית הציכסה מצרכיו הרבים הוא כל הזמן מקטר והגרוע מכל כל דבר הוא מאיים בפירוק הנישואין למשל הוא יכול להגיד לי את רוצה שאבנה סוכה???אם לא הייתי נשוי לא הייתי צריך לעשות זאת ילדי היו עושים זאת או את רוצה שאחתום חוזה על דירה???איך אחתום על שנה לפני שאני בטוח שאהיה נשוי שנה כי מה אם לא תעשי עבורי כל שצריך אז תינדדי עוד 9 חודשים מצידי מדירה זמנית לאחרת כי למה שאתחיב אם לא הייתי נשוןי לא הייתי צריך להיתחיב בזמן שאני הורגת עצמי מבקשה אחת לרעותה כדי שיהיה מרוצה ויאהב אותי הוא מנצל את זה ואז משבח אותי שאיזה כיף שיש לו אישה כזו אוצר וברגע שאני צריכה משהו איומיו ודיבוריו שאם לא היה נשוי לא היה מחויב לכלום /קשה מאד מאד להעניק כה רבות לוותר על חיי האישיים ולהקריב את עצמי יומם וליל לאדם שבסוף במקום להעריך ולהשיב אהבה מעניק סגנון של חיים תחת איום כזה .ואם אעיז להגיב או לבכות על יחסו זה הוא קם ונעלם לחודש כדי שאדע שהאיום אמיתי

עזר כנגדו ולא משרתת....

מיכל יקרה, שלום. את מספרת סיפור מורכב הכולל התעללות רגשית בך. עצם העובדה שאת חושבת שעלייך להוכיח את עצמך עוד פעם ועוד פעם, ע"י שתהיי טובה יותר לילדיו וטובה יותר אליו, עם מחיקת ה"אני" שלך, מוכיחה זאת. לא כתבת כמה זמן אתם נשואים. את אינך מחויבת לתקן את הטעויות שקרו בנישואיו הקודמים, הוא ילד גדול וצריך לדעת לקחת אחריות על אשתו החדשה גם אם חי בכאב גדול בנישואיו הקודמים. אין זה אומר שאינך צריכה להיות רגישה לצרכיו ולנסות לעזור לו להרפא עצמו מתחלואי העבר. מילת המפתח היא "לעזור" להצטרף אליו למשימה, לא לקחת אחריות בלעדית על חייו. אף אחד לא שם אקדח לרכתו בכדי שישא אותך לאשה...(האם?) ויש גבול כמה שאת צריכה לעמול כדי לקבל את אישורו!!! גם אם נישאת בגיל מבוגר, זה לא אומר שאת שווה פחות, זה לא אומר שאת ראויה פחות, וזה לא אומר שהוא עשה לך טובה, שהכניס אותך לביתו ומשפחתו. זה מין השמים שרק בגיל מבוגר מצאת את זיווגך, ואין סיבה שתענישי את עצמך על כך. לסיכום, ברגע שתורידי הילוך, תפסיקי להשתדל כ"כ למצוא חן בעיניו ולחכות לבדל אהבה שהוא שולח לך, הוא יצטרך להפסיק להתבכיין, ולקחת אחריות על עצמו, וגם עלייך, כפי שהתחייב. חשוב שתלכו לייעוץ זוגי כדי לדון בנורמות זוגיות (במיוחד שלדבריו, הסבב הראשון לא היה בנורמה זו) אך גם אם הוא לא ירצה, לכי את בעצמך, כדי לקבל גיבוי וחוזק כדי ליצב את המצב בבית. אשמח להיות לך לעזר. טובה לוין יועצת נישואין ואישות, ופסיכותרפיסטית 054-844-5319

הבעל רוצה לחזור אך זה מערער אותי

ראשית רציתי להודות לכם מאד על העזרה וההיתיחסות זה עבורי הצלת נפשות ממש לו היה מעניק את המינימום הייתי מחזיקה מעמד עם המטלות אני אישה נימרצת ולא עצלנית ונהנת להעניק אין לי בעיה שאלה ילדיו מתיחסת אליהם כאל נשמות יהודיות והעובדה שהן לא שלי פיזית לא פוגעת ביחס להפך הן מעריכות היחס ומיתקשרות אלי כמו לחברה כעת בחגים נידרשה ממני היתאמצות רבה יותר כי בעלי הבנות הבוגרות נושאים לרבם בחגים ואז כולם עם הילדים נופלים עלי הם גם מקנאים אחד בשני אז כדי שלא יהיה קיפוח צריך להזמין יום יום מישהו אחר וככה עד אחרי סוכות הישתדלתי לעשות זאת במאור פנים למרות שלי עצמי אין דירה וכל חודש אני אורזת ונודדת ומחפשת דירה לחודש כי בעלי מסרב לחתום על חוזה לשנה כי עד שלא יהיה בטוח שכדאי לו להיות נשוי הוא אינו רוצה להיתחיב.... שבועים לאחרי אירוח החגים חיתנו את ביתו האחרונה וזה כלל הרבה ריצות מצידי ואירגון 7 ברכות ועוד הילדה מאד קשורה אלי וליוויתי אותה הרבה ריגשית לפני ואחרי נישואיה גם הישתדלתי להיות לגב לבעלי לכל דבר שהיצטרך כדי שירגיש שהוא לא לבד במערכה זאת ובאחרות בעלי הבטיח שאחרי זה הוא יחתום על דירה לךשנה ואוכל לחיות כשאר האדם יש לציין שכל השנה נדדתי במגורים בקראוונים עם בישול על אמגזית ורחיצת כילים באמבטיה למרות שאני מגיעה מחברה ,צפונית,ומישתתפת כלכלית אך כיוון שיש לו חובות והיתחיבויות כספיות לילדיו הנשואים ולזו שחיתן התחיב על נטל כלכלי עבורה שכירות וכלכלה וזה כמובן משפיע על רמת החיים שלנו קיבחלתי זאת בהבנה ככה נוהגים במיגזר שלו וביתו יתומה אז שיהיה לה לבריאות אפילו אם ביגלל זה נאלצתי לעזוב את ירושלים ואת חברותי ולנדוד דרומה כי כלכלית לא עמדנו בזה עקב חובותיו הרבים לילדיו אך.... למרות שבכל כוחי ניסיתי להיתגבר לחייך לאהוב כשהלכנו לחתום על דירה לאחר החתונה בעלי נסוג והודיע שוב שלא בטוח שהוא נשוי אולי יעדיף חברות כי כל עוד חסרים לו דברים חדשים הוא לא מוכן להיתחיב הוא מרבה לשקר למרות שהוא חסיד ובתור חוזרת בתשובה לא חשבתי שחרדים כאלה משקרים אם אני מעיזה להגיד משהו הוא מאשים אותי בזה שהיה צריך לשקר גם יחסי אישות הוא מונע ממני למרות שמקימת טהרת המישפחה בהידור כי הוא יודע שזה מאד מכאיב כשהוא עושה זאת אז הוא מישתמש בזה כשרוצה להראות שלא החליט עם נשוי עד למטלה הבאה כשאמרתי לו שזה לא פר ושקשה לי לחיות ככה ונעלם לחודש בלי לענות לטלפונים בלי להסביר בלי להידבר או לדאוג לי לקח כספים מהורי בתואנה שזה לדירה החדשה ונעלם כעת אחרי חודש הוא שוב מצלצל שהוא ישוב אלי יחתום על דירה יעניק יחסי אישות אך לפני כן רוצה להציב רשימה חדשה אני כבר מחוסלת ריגשית מהנטישות החוזרות מהאיומים מלאהוב אדם ולרומם ילדיו כשאני כה מושפלת כשאין לי זכות לכלום ובסוף אף פעם לא מגיע זכויות אנושיות מינימליות במצב הזה כשהיציבות כה מיתערערת זה לא משפיע עלי טוב מבחורה עליזה ושמחה ויוצרת נעשתי עצובה ואין רוגע בחיי הכל לא צפוי אני חוששת לחזור הלקשר הזה והורי דאגים מאד מאד יועץ שהכיר את בעלי מס שנים מהעבר אמר לי שבעלי לא מחפש נישואים ואישה אלא לחיות בלי שום מחויבות גם לא לדירה ולאינטימיות אלא לפי החליל שלו שהוא רוצה לחיות כמו רווק ולקבל אימה שתידאג לו בלי שיהיה מחויב לכלום לי זה מאד קשה לחיות ככה זה מערער לי את היציבות הכל לא ידוע ולא צפוי ופוגע לי באמון מה עושיםו

המשך

מיכל היקרה, שלום במכתבך הנוכחי, את מחזקת את דבריי מתשובתי הקודמת. זה לא אדם שלקח על עצמו "עול" אישה, אלא אדם שלא הספיק להתבגר, ורוצה שאחרים יישאו בנטל ובאחריות, שמשום מה הוא אינו נוטל. את נשמעת מאד ניסערת, ולא בכדי. אין לי ספק שנכנסת לנישואים אילו עם תקוות רבות, וקיבלת הרבה קבלות על עצמך. חשוב שתדעי, שאת לא סוג ב' רק בגלל שאת בעלת תשובה שנישאה בגיל מבוגר. חשוב באותה מידה, שהאדם שלו נישאת, ידע אותו דבר!!! אין שום סיבה בעולם, לגרום לך צער, גם אם הוא סבל צער בעברו. (אני משוכנעת שהוא סבל בעבר, כי אדם מין השורה לא מתנהג כך.) את יודעת בליבך, איך שאת חשה, את גם יודעת מה שאת באמת רוצה. מה שאת צריכה זה כוח לעשות את מה שהחלטת. (לטוב או למוטב) אז קבלי עזרה בתחום הזה כדי שתוכלי לחזור להיות האדם השמח שתמיד היית, עם או בלי בעלך. מה שחשוב הוא, גם אם את מאמינה בכוחו לשנות את יחסו אלייך, עשי זאת באופן מסודר עם יועץ מוסמך. נישואים שניים אף פעם אינם פשוטים וגם הוא צריך עזרה להשתקם, אך לא ממך!!! מה שחשוב לזכור: אישות איננה פרס, ועצירתה איננה עונש, אלא דבר המקשר בין גוף נפש ונשמה בין שני בני זוג שוויוניים!!! אשמח להיות לעזר טובה לוין 054-844-5319

הבעל לא רוצה ללכת ליעוץ

אנחנו נשואים שלוש וחצי שנים,הקשר שלנו לא כ"כ טוב ,היינו פרודים פעמיים ,יותר בתחילת הנישואים,יש לנו שני ילדים,אני מאוד הייתי רוצה לחזק את הקשר בנינו אך בעלי לא רוצה ללכת ליועץ,מה אני יכולה לעשות?אני מרגישה מתוסכלת,תודה.

רצון הוא 50% מהעבודה

נעמי היקרה, שלום את רוצה שינוי, בעלך לא רוצה להיות שותף וזה דבר מאד מתסכל, אין ספק. ישנם זוגות רבים במצב דומה, רוצים שינוי, אך לא רוצים לעבוד קשה. אך דעי לך, שיש לך דבר שלזוגות רבים אין, לך יש רצון לשינוי, ורצון זה 50% מהעבודה, אז כמו שקודמיי אמרו: אם בעלך לא מעוניין להגיע, התחילי את בתקוה שהוא יייצטרף בהמשך. היעץ/ יועצת שלך תנחה אותך גם בזה. בהצלחה טובה לוין 054-844-5319

על מי החובה לפרנס?

אני נשואה למעלה מחמש שנים ואמא לארבעה ילדים. אני מעוניינת שבעלי יישב וילמד ולכן אני יוצאת לעבוד במשרה מלאה. לצערי אני עובדת במקום שבו משלמים לי שכר נמוך יחסית, והמשכורת הסופית נמוכה מאד. ניסיתי זמן רב לחפש עבודה אחרת אך בינתיים לא עלה בידי. חיי היום יום שלי שוחקים ומתישים עד מאד בצורה שאיני יכולה לתאר. מיד לאחר העבודה אני חוזרת הביתה לטיפול המתיש בילדים עד שעות הערב המאוחרות. בעלי ניסה לעבוד במשרה תורנית- אולם זה התיש אותו, אז לאחר תקופה קצרה הוא קיצץ את המשרה לחצי וחזר לכולל שמשלמים לו כ300 ש"ח. הבעיה שלי היא ההשקפה של בעלי בתחום הכלכלי, הוא טוען שהחובה לפרנס מוטלת עלי, ואם אני לא מוכנה לפרנס אותו כמו שצריך בשביל שיוכל לשבת וללמוד בראש שקט אז זה אומר שאני רוצה שהוא יצא לעבוד, ואין לי השקפה וכו... כשבעלי דיבר אתמול עם אביו על המצב הכלכלי הקשה, התחיל אביו לצעוק עליו- למה אתה לא אומר לאשתך שתוסיף שעות בעבודה, שתגיע יותר מוקדם, שתיקח עבודה נוספת לשעות הערב...וכדו' (הוא כמובן לא שאל את בעלי למה הוא לא לוקח על עצמו משרה תורנית כלשהיא, כתיבת סת"ם וכדו) וכמובן שבעלי שזאת הגישה שלו ג"כ הסכים איתו שזה הכיוון, ולחץ עלי מאד (בלשון עדינה) לעשות זאת. במצבי הנוכחי אני בקושי שורדת, אני מתפקדת באופן אוטומטי כמו מכונה בשארית כוחותי, וחיה בפחד מתמיד מתי יגיע היום שבו אני לא יצליח לקום מהמיטה, או לחילופין יצטרך אישפוז בגהה... איך הם רוצים שאני אקח משרה נוספת אם אני בקושי שורדת עכשיו? (ויש לציין שאני משתדלת לחיות בצמצום ככל יכולתי ויותר מכך...במיוחד שבבית הורי הרמת חיים היתה הרבה יותר גבוהה, אבל חשוב לי שהוא ילמד ואני לא מתלוננת) כשאמרתי לבעלי שהוא זה שהתחייב בכתובה לפרנס אותי ולא אני אותו- כבר הצטערתי שאמרתי את זה... אבל באמת על מי החובה לדאוג לפרנסת המשפחה? ואם קשה לי לקחת על עצמי יותר- האם זה אומר שלא אכפת לי מהלימוד שלו? מה אני אמורה לעשות??? (ואגב, מה אני אמורה לעשות לגבי אביו שמתערב לנו בחיים הכלכלים, מבקש פירוט הכנסות והוצאות וכדו' ואין סיכוי שבעלי יסרב לו, הוא מכבד אותו מאד.) תודה רבה לכל העונים!!!

טוב פת חריבה ושלווה בה, מבית מלא זבחי ריב

רעיה היקרה, שלום קיבלת תשובות רבות, דומות ושונות, לרובד ההילכתי ולרובד הזוגי, רגשי. אני רוצה להוסיף לך כמה נקודות למחשבה.... א. כאשר אדם מרגיש מוערך, ומרגיש שעבודתו מוערכת, אין עבודה שקשה לו! אז אולי חסרה ההערכה? אך איך לא תרגישי מותשת, ארבעה ילדים בחמש שנים זו עבודה במשרה מלאה, כשלעצמו, ואת מקבלת שכר גם על חלקך בגידולם לתורה, לשם כך את צריכה כוחות...לא תוכלי לגדלם אם תקרסי, ואז בעלך יהיה הרבה יותר מותש מאשר מאיזו עבודה תורנית כלשהי... ב. הברכה בפרנסה באה בזכות האישה, כאשר בעלה עושה את תפקידו, ומשמח אותה, המצב הכלכלי מתברך, הפרנסה באה בקלות! ג. כאשר האדם משתמש באיצטלת התורה כקרדום, אין סיבה שתרגישי נקיפות מצפון שאת מושכת אותו מלימוד התורה. ת"ח אמיתי, מקבל עם התורה גם את הענוה שבתורה עצמה ואם אין לו ענוה זו, יש לשאול אם הוא באמת לומד או רק בורח מאחריות!!! אדם שחשקה נפשו בתורה ורואה בצערה של אישתו, ילמד בלילה על חשבון השינה שלו, אפילו (לא שזה מומלץ) וילך לעבוד לצורך הפרנסה. עם רגשות אי אפשר להיתווכח, ואת הבעת את רגשותייך בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, את רוצה שבעלך ילמד, את רוצה להיות שותפה בלימוד זה, אך את מרגישה משהו מאד שונה ממה ששותפות זו צריכה לגרום לך להרגיש, ואת זה צריך לשנות! כאשר אישה שמחה בנטילת האחריות על הפרנסה, סימן הוא שהזוגיות טובה, וההיפך ! אז רעיה יקרה, מה את באמת רוצה לשאול? אשמח לעזור טובה לוין יועצת נישואין וחיי אישות, ופסיכוטרפיסטית 054-844-5319

טיפולי פוריות ובעיות בזוגיות

אנחנו זוג מאותגר פוריות. ב"ה בעקבות טיפולים נולדו לנו שני ילדים מקסימים. עכשיו אני רוצה לעשות טיפול נוסף ובעלי לא מסכים עקב בעיות בזוגיות שלנו. אנחנו כל הזמן רבים על כל דבר קטן. מאחר שאני זו שאעבור את ההיריון והלידה בעז"ה אני מרגישה שהלו"ז צריך להתאים יותר לי מאשר לו. אשמח לשמוע דעה מקצועית.

קודם לחזק את הקיים, אחר כך להוסיף

noamiko היקרה אכן, אישה נושאת בתוך גופה את ההריון, וזה לא קל, אך הבעל נושא הריון זה בליבו. לא פחות קשה לבעל עם ההריון של אשתו, במיוחד, כיוון שהוא לא יכול להחליף את מקום אישתו ולשאת /לסבול במקומה. לפעמים יותר קל לשלוט בכאב של עצמך מאשר לראות את אהובך סובל, בלי יכולת לעזור! אך זה לא הכל, מפאת הצניעות והסודיות, את לא כותבת אילו סוגי טיפולים עשיתם אך במקרים רבים, ( ואומר זאת בעדינות, מפאת הפורום) על הבעל לבצע פעולות, בדרישה בזמנים שאין, לפעמים, שום קשר בין הגוף לרגש. וזה במקרים הקלים יותר... טיפולי פוריות, מאתגרים לכל זוג, ולא אתפלא אם הויכוחים שהתעוררו בינכם, הגיעו בעקבות נושאים שלא הוצפו בטיפולים הקודמים. קל וחומר שכאשר הזוג לא במייטבו יש על מה לחשוש. ולכן, עצתי היא: ישרו את ההדורים בעזרת יועץ/ת טובים, (המסוגל להכנס לנושאים אינטימיים בנינוחות) ואז הסבירות היא שבעלך ישמח להביא ילד נוסף- משותף לעולם. אשמח לעזור טובה לוין יועצת נישואין ואישות ופסיכוטרפיסטית 054-844-5319

מה אפשר לעשות?

אני נשואה כמעט שנה לבעל מקסים, אבל יש לי בעיה, אני הרבה יותר חכמה ממנו. וזה מפריע לי מ א ד האם יש מה לעשות? תודה

חכמת נשים בנתה ביתה

דבי היקרה, שלום כאשר מגיע זוג לטיפול זוגי, אחד השאלות ששואל אותו היועץ הוא: " מה הגורם המכריע בקבלת ההחלטה להינשא לבן/ בת הזוג שלך?" זהוא בד"כ דבר שגם אחרי 20-30 שנה לא שוכחים. וזאת השאלה שלי אלייך: מדוע נישאת לבעלך מלכתחילה? סביר להניח שה"תגלית" שלך איננה חדשה, ולמרות זאת, החלטת להנשא דוקא לאדם זה. וכמו שקודמי אמר- לכל אדם יש את ה"חכמה" הייחודית לו. כאשר אנחנו מאדירים ומתיחסים לאותה הייחודיות, מרכז ההתיחסות ותשומת הלב עוברת לפאן החיובי של האדם, ולא להפחתה באיכות שלו. לא לחינם אמרו חז"ל "חכמת נשים בנתה ביתה ... היכולת של האישה להשתמש בחכמתה להוציא את בעלה מהכח אל הפועל, ראי ערך רחל אשת רבי עקיבא. לסיכום- התמקדי בטוב ויהיה עוד יותר טוב! אשמח לעזור טובה לוין 054-844-5319

מריבות

בס"ד שלום רב, אנו זוג נשוי 6 שנים עם 2 ילדים. רציתי לשאול באופן כללי - מה ניתן לעשות כאשר משהו מכעיס את אשתי היא מיד נכנסת לצעקות האשמות ומנהלת מריבה כאילו אין מחר, ואני מנסה לומר לה בואי ננסה להירגע ולנהל דיאלוג..., אבל היא אומרת לא רוצה לנהל דיאלוג... וזה כואב לי וכו'... ולא רוצה לשמוע תירוצים, ולא נותנת לי בכלל מקום, ולא משנה עד כמה אני מנסה להפשיר את הכעס שלה ולא להשיב לה מלחמה (מה שכמובן עולה לי בתסכול פנימי איום) היא מנהלת מלחמה על כל דבר, ושוב "כאילו אין מחר" וללא שום התחשבות במצב הרגוע שהיה לפני זה. והיא גם טורקת טלפונים. מה ניתן לעשות לגבי הטריקות ? האם אני אמור להתקשר אליה בחזרה ולנסות להרגיע אותה ? בתודה מראש.

בא השלישי ומביא את התקשורת...

אנונימי, שלום בשאלתך שומעים כאב רב, ורצון כן לשפר. אך אני גם שומעת את כאבה של אשתך, היא כועסת על משהו, או כואבת ממשהו וכנראה שהיא מתקשה להסביר לך מהם הדברים בלי להיות סוערת. אני, בד"כ אוהבת לתת תשובות מנחות, גם בפורום, ככל שניתן לעזור ללא יועץ. במקרה זה אין באפשרותי להנחות אתכם על גבי הכתב. לצורך תיקון תזדקקו לאדם מבחוץ. תפקידו של יועץ ליצור מקום בטוח ואוירה לא עוינת, שבו מותר להעלות כעסים ורגשות שלליים בלי שהם יעברו לאוירת הבית. בו בזמן להשליט סדר ולתת אפשרות לכל אחד להתבטא ואף ללמוד להאזין זה לזה. לכן הנחיות בשלט רחוק לא רלוונטיות. אין זה אומר שמצבכם גרוע יותר אלא שונה, ואולי אפילו קל לתיקון, רק שזקוקים לאדם מבחוץ כדי להגיע לשקט המיוחל. לכן חשוב שתיקח את הזוגיות שלכם בידיים ותגיעו לייעוץ. מדובר בטיפול קצר מועד ויעיל מאד. במסגרת הייעוץ תלמדו לשתף במה שכואב או מפריע בלי ליצור מריבות, אבל גם להקשיב בצורה שבן/ בת הזוג ירגישו ששומעים אותם. לגבי שיחות הטלפון- או טריקות הטלפון, הם ייפחתו ויעלמו כאשר היא תרגיש שיש מקום לריגשותיה. (האם שיחות הטלפון סובבות סביב נושאים שנויים במחלוקת?) בינתים, אין טעם לחזור אליה, כיוון ש"אין מרצים את האדם בשעת כעסו" והטלפון הוא הכלי הגרוע ביותר ליצירת תקשורת חיובית- צריך לשבת פנים מול פנים! ולדבר. אשמח להיות לכם לעזר, טובה לוין יועצת נישואים ואישות ופסיכוטרפיסטית 054-844-5319

שלום בית

אני נשואה בשנית זה 7 שנים אנחנו מגדלים יחד 6 ילדים חלק ילדים מנישואין קודמים שלי וחלק מהילדים מנישואין קודמים של בעלי וילדה משותפת ,אנ י סבלתי מאוד מנישואי הקודמים ,לא היה הרבה זמן של פסק זמן מנישואים הראשונים לשניים ומיד נכנסתי למחוייבות אחרת ,במהלך נישואי הנוכחיים צברנו חובות ,מכרנו שתי דירות שהיו לנו אנו גרים בשכירות ,בעלי פוטר מהעבודה ולא עבד שנה וחצי , המשפחה שלי התרחקה ובעלי הסתכסך עם אבא שלי ,הבת הגדולה של בעלי רבה איתי וכל דבר מספרת לחמותי שמקבלת גיבוי ממנה אני כבר לא יכולה לראות את הבת הזו . מה ניתן לעשות ?

משא כבד מדי מכדי לשאת לבד...

שירה, שלום נשמע ממכתבך שישנם דברים רבים בו זמנית, קשיים כלכליים, ילדים משלוש משפחות שונות, העדר מנוחה פיזית ורגשית, מריבות עם משפחות המוצא, בלגן... כל אחד מהנושאים הנ"ל מספיקים בכדי להקשות, ואפילו על זוגיות ראשונה, קל וחומר כאשר אילו נישואים שניים, ילדים מוסיפים מיימד נוסף של קושי שלא ניתן להתאלם ממנו. לא אמרת כלום לגבי בעלך, היכן הוא בתוך המערבולת הזו? כאשר נסכם כל אילו, אין ברירה, ולמרות הקשיים הכלכליים, חייבים ללכת לטיפול זוגי עם יועץ שיש לו ידע בנישואים שניים! וכמו שקודמי אמר - לא בפורום ציבורי... אשמח לעמוד לעזרתכם. טובה לוין יועצת נישואין וחיי אישות ופסיכוטרפיסטית 054-844-5319

האם יש מקום לתקווה?

אנו נשואים כ-4 שנים + ילדים, בעלי בא מבית בו אין תקשורת נורמלית בין בני הזוג (הוריו) לדוג': אביו ישן בסלון, 2 חשבונות בנק נפרדים, יחס ציני ומבקר בין ההורים. הבעיה היא שבעלי מיישם חלק מן הנ"ל גם בבית שלנו מבלי משים (הוא גם לא רוצה שכך יהיה בבית), ואני שראיתי זוגיות נפלאה אצל הורי, יחס מכבד, דאגה לאשה וכו' זה נורא מפריע לי. דבר נוסף שהבנתי ממנו זה שאביו הורה לו לא לקיים יחסי אישות יותר כי זה מזיק לגוף בגיל מבוגר, ובעלי "מהדר" בזה ומקיים זאת לעיתים רחוקות. אציין שבעלי הוא בן יחיד ומאד קשור לאביו. לי הדבר לא כ"כ מפריע כי התרגלתי... עד שנהיתה לי מזה סלידה וכעת אני לא מוכנה... האם אפשר להציל זוגיות כזו?

יש תקוה ...

מיואשת יקרה, אין מקום ליאוש כלל, כפי שאני מבינה מסיפורך, בעלך ואת, שניכם אנשים נורמאטבים שרוצים חיי זוגיות נורמאטיביים. ההבדל המהותי הוא, את ראית במו עינייך- בבחינת כזה ראה וקדש, זוגיות תקינה ואף טובה מהוריך. בעלך, לעומת זאת, רק יכול להשתמש בכוח הדימיון כדי לדעת מה הוא רוצה, אך לא קיבל כלים לביצוע! בהמשך, ככל שהפער בינכם גדל, קורה הפוך מהאידאל- את נסחפת למערבולת של הרגלים "רעים", שהגיעו בגלל חוסר הבנה או חוסר בהדרכה. וכך האישות הפכה לכוח מפריד במקום כוח מחבר. הדרכה נכונה, ואדם מבחוץ שיעשה סדר ואבחנה בין כיבוד הורים ובין מצוות הבית, נחוצים! כמו שקודמתי אמרה: האישות הוא הדבק המחבר בין בני הזוג! כאשר הזוגיות נחלשת האישות נפגעת ראשונה ומתאחה אחרונה, ולכן חשוב מאד שתגיעו לטיפול זוגי אצל יועץ/ ת שמתמחים בתחום האישות. אשמח להיות לכם לעזר טובה לוין יועצת נישואין ואישות ופסיכוטרפיסטית 054-844-5319

חוסר משיכה

שלום, לפני שאשאל אציין שאני רווקה מבית דתי לאומי. אני יוצאת עם בחור כבר כמעט חודשיים. ב"ה מבחינת הפנימיות שלו -הכל טוב. הבעיה היא שמפריעה לי החיצוניות שלו. הוא לא דוחה אותי אך יש משהו בחיצוניות שמפריע לי בו ואני לא יודעת להצביע על משהו מסוים..אולי זה הגובה או מבנה הגוף.. כמו כן, אין לי רצון למגע פיזי ממנו (אולי קצת אחרי שמדברים על משהו רציני ועמוק) אנחנו מדברים פתוח ואני מרגישה איתו קשר חברי ולא כ"כ קשר "רומנטי".. יכול להיות שזה נובע מזה שהורגלתי שמגע עם גבר הוא אסור(ז"א שהבעיה היא בי ולא בו)? האם אפשר להתחתן בידיעה כזאת? עד כמה הוא אמור למשוך אותי לפני הנישואים? האם זה יכול לבוא בעתיד? מצד אחד, אני יודעת שאם אחליט לנתק את הקשר הוא יחסר לי מאוד ואני מפחדת שלא אמצא טובים כמוהו (באישיותו) אבל מצד שני אני מפחדת שבחיי הנישואים לא ארצה במגע פיזי איתו.. עד כמה העניין הזה אמור להפריע לי בהחלטה? תודה רבה!

אין נישואים בלי משיכה!!!

שואלת יקרה כאשר יש לנו דילמה גדולה בין השכל, הרגש ובין הגוף לגבי בחירת בן/ ת זוג, עם מי עלינו לצודד? אנו, כבני אדם חושבים וראציונאלים, היינו רוצים לחשוב, שמעשינו מוכתבים מהשכל, ומנסים להתרחק מתיכתובים המגיעים מאינסטינקטים פיזיים. את אומנם לא כותבת באיזו דחיפות אתם נפגשים, ולכמה שעות כל פעם, אך חודשיים להכיר משהו, כאשר מטרת הפגישות ממוקד משימה- נישואים, חודשיים הם הרבה. את כותבת שאין לך משיכה פיזית, אין לך דחיה, אך גם לא משיכה! מבחינת שכל ונפש הוא אידאלי. וכאן אחדד את שאלתך: אז מה עושים, האם צריך לוותר על החלק ה"בהמי" (בהמי לכאורה ,אם הקב"ה תבע בנו יצר מין, זה מכוח אלוקה ולא מכוח בהמי!!!) ולהתחבר לרוח ולנפש, או להפך? אך עוד לפני התשובה אשאל עוד כמה שאלות שאולי, יסבירו את הדילמה שלך מלכתחילה: בת כמה את? האם את לחוצה להתחתן? האם נפגשת עם בחורים רבים? וכו, וכאן תבוא תשובתי, לעניות דעתי: לא מוותרים על כלום, כאשר אדם רוצה משהו, ומאמין שזה מגיע לו, הקב"ה יתן לו את המתאים לו, גם אם הזמן מתעכב! הקב"ה לא רוצה שתוותרי על אבן הפינה של הזוגיות, ואישות= משיכה, היא אבן הפינה שעליה מושטטת הזוגיות. אפשר להיות בקשר אינטלקטואלי עם חברות, אך לבעל צריך משהו מעבר. אני מאמינה שאצל הנכון והמיועד לך תמצאי שילוב של כל הדברים החשובים באמת (חשוב לדלל את הדברים השטחיים, שלא יבלבלו אותך!) כדי לבחון את עצמך, שלא מדובר בפחד מנישואין, כדאי לבקש עצירה לזמן מה ולראות אם הוא באמת חסר לך. יש לקחת נושאים נוספים בחשבון, אך אין פורום זה המקום הנכון לדיון בהם. אשמח להדריך אותך הלאה. טובה לוין יועצת נישואין ואישות ופסיכוטרפיסטית 054-844-5319

התייעצות

רציתי להתייעץ בעז"ה בעוד כחודשיים אני מתחתן יש נק' מסוימת שקצת מלחיצה אותי עקרונית ארוסתי באופייה מאוד פעלתנית וזקוקה ל5-6 שעות שינה ביממה אני לעומתה יחסית פחות פעלתן וזקוק ליותר שעות שינה בערך 30 .7 - 7 שעות שינה פחות או יותר אני רואה שבזמן האחרון הנק' הזו מפריעה לי זה מתבטא בכך שאני הרבה פעמים מעיר לה שהיא עובדת מידי קשה וזקוקה לנוח יותר.. אני מרגיש שבנק' הזו אני נגרר לא לקבל אותה כפי שהיא שזה דבר שבעיני הוא שלילי בגדול היא מאוד מעריכה אותי ורואה את התנהלות הבית בזה שהאיש הוא המוביל יותר. ברור לי שאמירה כזו היא אמירה כוללנית שהרבה פרטים נכללים בה, אך אני מרגיש שנק' זו יכולה קצת להפריע. אחת ההדרכות ששמעתי הייתה שבבית הילדים צריכים לראות את אבא קם מוקדם ומתחיל את היום לפני שאר בני הבית יכול להיות שאין להדרכה זו כל בסיס, אך במחשבה על כך אני חש שיש בה מהאמת אשמח לשמוע את חוות דעתכם

שונות איננה חיסרון

מתיעץ יקר, שלום לא ברור לי מה מדאיג אותך, נשמע שאתה חושש שארוסתך לא ישנה מספיק, (אולי היא פעילה מדי בשבילך? אולי היא חסרת שקט ושלוה... ואולי היא רגועה ושלוה, והיא פשוט לא זקוקה להרבה שעות שינה, או שהיא משלימה שינה בשעות הצהרים) אך בתכלס אני שומעת חשש מהשואות. אם ישוו בינך ובין אשתך לעתיד: מי קם יותר מוקדם, מי פעלתן יותר ומי אנרגטי יותר, אתה תהיה במקום שני ולא ראשון.... האם זה שאשתך תתעורר לפניך בבוקר יכול להוות בעיה? לא! כל עוד שאתה מנצל את היכולות שלך ועושה את המוטל עליך. מה שכן יכול להוות בעיה היא, עריכת השוואות, בזמנים של לחץ או ויכוח. אם הכל נראה טוב, חוץ מנקודה זו, ויש הערכה וכבוד הדדי, בעז"ה, תוכלו להמשיך לכבד זו את זה, ולהפך גם לאחר החתונה. אם אתה מרגיש יחס מזלזל כלפיך על נושא זה, אז תיתכן בעיה. אשמח לעזור טובה לוין 054-844-5319

חסימה?

בס"ד בעלי ואני נשואים שנתיים + עם שני ילדים (תינוקות). אנחנו בגילאי 20+ לאחרונה אני מרגישה חסימה בקשר ביננו, אני מרגישה את זה בעיקר בחיי האישות. אין לי חשק בזמן האחרון להיות איתו, וגם כשאני איתו אני מרגישה שיש חסימה, לא מצליחה להינות ולהתחבר אליו, אני מנסה להסתיר את זה ... אך דבר כזה אי אפשר כל כך להסתיר , כי פשוט מרגישים, והוא מתוסכל מזה. אני מנסה לחשוב ולהצביע על הבעיה שגורמת לכך ואני לא יודעת אם מדובר במשהו חיצוני או פנימי.. כלומר, אני אשה מאוד סטרילית וכל דבר קטן יכול לגרום לי לחוסר חשק..מצד שני אני לא יודעת אם זה בכלל קשור לזה כי הוא בסך הכל כבר הערתי לו על זה והוא משתדל ואני יכולה לפעמים להתפס על קטנות..(ולא נעים לי כל פעם להזכיר לו ) אולי יש לי חוסר חשק מיני בגלל ההנקה? (אין לי ביוץ) אולי זה משהו יותר פנימי כמו תקשורת לקוייה ביננו או הרגשה של חוסר הבנה? כלומר, הרבה פעמים בזמן האחרון אני מרגישה שהוא לא מבין אותי הוא חותר למקום אחד ואני למקום אחר מה שגורם לחיכוכים. יש לציין שהוא אברך ואני לא עובדת והמצב הכלכלי קצת מעיק .. ובעקבות זה גם אני (מאוד) מעיקה עליו ומתלוננת כל הזמן. והרבה פעמים נותנת לא להרגיש "לא יוצלח" הוא עושה השתדלות של פרנסה אחרי הלימודים אבל העיקר אצלו זה התורה והוא לא מוכן לוותר על זה, ואני מצידי לא מרגישה אהבה ומסירות לתורה וכל מה שמעניין אותי זה הפרנסה. הוא מרגיש שכל מה שהוא עושה בשבילי אף פעם זה לא יעשה אותי מאושרת, והאמת, גם אני מרגישה עכשיו שאפילו אם הוא יביא לי את הירח.. זה לא יעזור. אני מבולבלת ולא מבינה כבר את עצמי אשמח אולי לעצה טובה בע"ה. תודה רבה מראש

מכשול שניתן להסרה!

חסויה יקרה, שלום ממכתבך ניתן לראות שאת אישה עם רמת מודעות גבוה, את שואלת את כל השאלות הנכונות, ונראה לי שאת מספיק כנה עם עצמך כדי לענות את התשובות הנכונות. ולא אתפלא אם התשובה היא שילוב בין כל האופציות שהצאת. אך לא מספיק לנו ה"למה", אלא חשוב לנו האיך! איך מתגברים על הקושי ומתקנים אותו? איך שומרים שהקושי לא יתפח ויגדל מקושי להמנעות מוחלטת? וכמו שהעובדים בתחום יודעים; האישות הוא הדבר הראשון שנפגע והדבר האחרון שנרפא, ולכן חשוב מאד לשמר את מה שיש שלא יתדרדר ומשם לנסות לשפר. אין ספק ששני ילדים בתוך שנתיים של נישואים הם דבר מבורך, אבל הם גם דורשים הרבה אנרגיה ותשומת לב, ומפריעים לכם להיות לבד כזוג. חשוב לציין שזוגות צעירים רבים חווים אותם סוגי קשיים כמו אילו שאת תיארת, ולכן אנו גם יודעים שיש לזה תקנה!!! המלצתי לך, להגיע ליעוץ אצל יועץ נישואים עם התמחות בתחום האישות. יש מרפא... אשמח להיות לך לעזר טובה לוין יועצת נישואין ואישות ופסיכותרפיסתית 054-844-5319

להתערב או לא?

אז ככה,יש לי גיסה צעירה,שהתחתנה לפני שנה. פער הגילאים בינה לבין בעלה הוא 7 שנים. שאנחנו מגיעים לשבת אנחנו רואים שהוא פוגע בה לפני כולם. אין לו בעיה לאמר בשולחן שבת "שהאישה היא נלקחה הצלע של האיש והיא בכלל לא נחשבת ולכן אנחנו בכלל לא מתיחסים לאישה,כי היא שום דבר לעומתנן" כמובן שהוא מסלף את דברי הכתובים ,אבל זה רמת ההתיחסות שלו אליה. אם היא מבקשת ממנו חיבוק(בצד,בשקט)הוא צועק בקול "אנחנו מסתדרים טוב מאד גם בלי זה" אנחנו נורא מרחמים עליה ,והמלצנו לה לקחת אותו לטיפול,הוא לא מוכן והיא מאד תלותית בו ולא יכולה לקחת אותו או להצהיר לו שיש בפניהם 2 ברירות. היא גם משכנעת את עצמה שעם הזמן הוא ילמד. יש להם כבר תינוק ואנחנו חוששים שהיא ממש ממש סובלת,וגם הוא ,מן הסתם. אנחנו אפילו בלי נדר מוכנים לשלם לה טיפול זוגי. .,נדרש טיפול של בעל מקצוע בעל וותק של שנים. איך אני יכולה לגרום לה לבקש עזרה?אני לא רוצה מידי להתערב,מצד שני היא די מכחישה ומנסה להתעלם מפגיעות. היא בחורה מקסימה ומצידה היא ממש נותנת לו הכל. לדוגמא ליום נישואין שלהם היא אפתה עושה והכינה ארוחה מושקעת וקנתה לו מתנה יפה.והוא איחר ב3 שעות והביא איתו אח שלו איתו הביתה.

סחור סחור אמר לנזיר

שואלת יקרה, שלום דאגתך לגיסתך נוגעת ללב, וראויה לציון. (לא כתבת איך היא גיסתך, אחות בעלך?) שאלתך קצת יותר מורכבת מאשר מה שנראה ממבט ראשון, כיוון שאני רואה בסיפורך סממנים של אלימות, רגשית וחברתית. האם גם בעלך רואה את הדברים באותה צורה שאת רואה אותם? ברמת העיקרון אין להתערב אץ פעם בקשיים של זוג אחר, גם כשאנחנו עושים זאת מתוך אהבה גמורה. אנחנו אף פעם לא יודעים מה באמת קורה ואסור לנו להעמד באמצע, בקו האש! חוץ מנושא אחד- אלימות!!! כאשר אנו רואים מימד של אלימות, במיוחד אם הקורבן, (במקרה זה, גיסתך) הוא אדם כנוע מאד, שלוקחת את האחריות הבלעדית על כל מה שקורה, איננו יכולים לשבת בצד ולראות אותם סובלים. ע"פ החוק, אם היה מדובר בילד, מותר ללכת למשטרה או לרווחה לדווח. כיוון שהיא אישה בוגרת, (ולא משנה שיש פער גילאים גדול בינהם) אין פתח בחוק לדיווח, והיא צריכה להגיע בכוחות עצמה לבקש עזרה. כנקודת ביניים: מענין שהוא מסכים שהיא תזמין אתכם לשבתות, האם גם הם מגיעים אליכם? ושוב, אולי את מגוננת עליה יותר מדי, פשוט מתוך שלא מצא חן בעיניך הזיווג הזה מלכתחילה? הדבר היחיד שאת יכולה לעשות הוא, לברר באופן עדין ולא ישיר, אם היא מעונינת ללכת בעצמה לטיפול, אם היא מרגישה צורך בכך, אך לא לדבר על בעלה שום דבר רע!!! אם היא אכן חיה תחת אלימות, היא ממילא תזדקק לטיפול פרטני כדי לקבל את האומץ והכוח לעשות את מה שהיא צריכה, לחילופין, אם אין אלימות, היועצת תדריך אותה איך לרתום את בעלה ליעוץ, ואתם לא תמצאו את עצמכם מחוץ לחיי שניהם, כי ניסיתם לסכסך בינהם!!! בהצלחה במשימה לא קלה, טובה לוין יועצת נישואין ואישות, ופסיכותרפיסתית 054-844-5319

המשך לשאלה לנסות שלום או גרושין

חשוב לי לציין שבעלי לא מכור לאינטרנט ופיסבוק!!!! הוא בעיקבות הפייסבוק הכיר המון חברים וחברות ויוצא המון לוולות ובוגד בי והוא רוצה מאודדדדדדד להתגרש רק מחכה שאני יסכים ואני מנסה להביא שלום השאלה שלי היא כזות האם ניתן להביא שלום כשזה חד סיטרי והצד השני לא מעונין ולא רוצה לשתף.פעולה ורוצה רק להתגרש???? מי שהכי הבין אותי זה הרב וייננברג... אין פה עיניין של התמכרות!!!! לא טוב לו בבית ומקבל סיפוק אצל אחרות איך מצליחים להחזיר אותו לבית שיהיה לו טוב???? אבל מצד שני שאני לא אפגע שלא רק אני יעשה ומיצידו כלום איך.עושים את זה אני ממש אובדת עצות תודה על עזרתכם......חני

הזמן יבהיר דברים רבים

חני היקרה קראתי שאלתך מההודעה הקודמת והתוספת הנוכחית, ואני מתרשמת מדבריך שהבעיה אכן איננה ההתמכרות אלא הבעיה היא ב מקומות שלשם הוא הגיע וההיתדרדרות ביחסו אליך, בעקבות ההתנסות בפייס בוק. חברי הסבירו רדיפתו למקום "טוב יותר" כבריחה ממקום "פחות טוב" בעקבות ההגדרה שלך את איכות הזוגיות שלכם עוד קודם ל"התמרדות" זו. אולי אני מחטיאה את הנקודה בגדול, אך לי נראה שמה שקורה עם בעלך , זה מעבר לעניני זוגיות. אם אכן יש בגידה, כפי שאת מתארת, מה קורה עם רמת היידישקייט שלו? להיכן הוא שואף להגיע? האם את התירוץ שלו להתרחק מהדת? ואולי את החייץ בינו ובין שבירת כל הכילים והתרחקות מוחלטת? ומה קורה עם יתר חייו? עבודה, פרנסה וכו' מה קורה עם הילדים? האם הוא מגיע הביתה בכלל...? ולגבי שאלתך, מה עלייך לעשות? מה גורם לך לרצות להשאר איתו למרות כל הכאב והמרורים שהוא מאכיל אותך בתקופה האחרונה? אם אכן את רוצה להשאר, זכרי: גירושין הוא תהליך שניתן להחליט עליו בכל שלב בחיים אם כל האפשרויות האחרות לא צלחו. בינתיים את יכולה להתמקד בצדדים חיוביים: לנסות להיות יותר ידידותית, להשתדל לא להיכנס למריבות, ולא לדרוש ממנו תשובות, יתכן שהוא צריך את תקופת ההתמרדות והוא יחזור אליך מעצמו, בד"כ אדם שרוצה לברוח מאשתו, לא עובר על ההלכה...אולי הוא עצמו לא יודע מה הוא רוצה... בכל אופן מילת המפתח היא סבלנות! תני לו להגיע לתשובות, והיי זמינה אם וכאשר הוא ירצה לדבר. רק אל תתעקשי איתו על תשובות חד משמעיות, כרגע, כי הן תהיינה להתגרש, זה פשוט יותר מאשר לעבוד על שיפור, עכשיו! אשמח להיות לך לעזר טובה לוין יועצת נישואין ואישות ופסיכותרפיסטית 054-844-5319

אמפתיה מה זה

שלום עליכם אני רוצה לשדר אמפתיה לאשה לילד איך אני עושה זאת איזה משפטים אני צריך להעביר להם שמעתי שצריך לשדר אמפתיה ואז לחזור על דבריו מה אתם מצעים לנו תודה לצוות המומחים

להרגיש את הזולת

ישראל שלום אמפתיה היא היכולת להרגיש את רגשות הזולת. להכנס לתוך נעליו, ולהרגיש/ לחשוב כמוהו) הדרך להראות לזולת שאנו אכן אמפתים, היא בלהיות אמפתים! כאשר אנו עסוקים בלהוכיח שאנו אמפתים, אנו מחטיאים את המטרה, לעומת זאת, כשאנו באמת ובתמים רוצים להבין את הזולת - לא נרגיש " אני כבר יודע מה שאת חושבת... אני כבר מנחש מה את רוצה לאמר..." נתרכז במה שנאמר, לא נמהר להגיב אלא נעכל את הדברים. זוהי אמפתיה, אח"כ נוכל להעזר בשיקוף כדי לוודא שאכן הבנו, מעבר לרצון שלנו "להרגיש" את הזולת. בהצלחה טובה לוין יועצת נישואין ואישות, ופסיכותרפיסטית 054-844-5319

יחסים עם ילדים מהנשואים הקודמים

שלום. אני נשוי פעם שנייה כאשר מהנשואים הקודמים יש לי 2 ילדים ומהחדשים ילד אחד . הנשואים הקודמים התפרקו לא באשמתי , אני לא יזמתי אותם והם נגרמו ויוזמו ע"י גרושתי . במשך השנים גרושתי גידלה את הבנות וכיום הן בנות גדולות לאחר צבא , אחת נשואה והשנייה לא . אשתי החדשה מתיחסת מאוד מאוד יפה לשתי בנותיי , מכבדת אותם , מתענינת בהן , הבית שלנו תמיד פתוח עבורם ולקראתם , הן תמיד מוזמנות וחשוב לי לציין שאשתי אף פעם לא הסיתה או ניסתה להסית אותי נגדם (במיוחד בנושא כספים ולהפך) . אחת הבנות זו הלא נשואה פגעה בי ובאשתי לאחרונה בצורה כזו שלא ניתן לעבור לסדר היום מבלי שהיא תתנצל לפני ולפני אשתי , בעבר בלעתי ועברתי לסדר היום על הפגיעות בי ממנה אבל הפעם היא הגזימה וירקה לבאר שממנו היא שותה , ניסיתי לשוחח איתה ולהבהיר לה שזו אשתי באם תרצה או לא תרצה אבל היא בשלה , כנראה מרחמת על אימה שנמצאת במצב כלכלי וחברתי לא קל אבל כל זה לא באשמתי . מה לדעתכם עלי לעשות : 1. לנתק מגע בשלב זה ממנה ?, כי בכל המקרים הקודמים אני יזמתי פגישה איתה , בלעתי , נחנקתי ושתקתי ועברתי לסדר היום על מנת לא לפגוע ביחסים . 2. להמתין שהיא תתקשר על מנת לשוחח על הנושא (מה שלדעתי לא יקרה - השיחה) ? 3. או ליזום איתה פגישה כבעבר ? למרות שהיא פגעה בי ובאשתי קשה מאוד וזה לא קל עבורנו לעבור לסדר היום כי לא עשינו לא דבר ולא אשתי אשמה בגרושים של הורייה . מה המלצתכם עלי לעשות ? תודה

לא מגרשים ילדים

יואל היקר, שלום קודם כל התפאלתי מהיכולת שלך לגבות את אשתך! כאשר דנים בנושא המשפחה; הזוגיות נמצאת במקום הראשון, אח"כ מגיעים הילדים ובהמשך כל השאר. לגבי שאלותיך, קודם יש לי כמה שאלות משל עצמי: לא נתת את גיל הבת, אך מדבריך היא לפחות בת 20, גם לא ציינת מה הקשר שלך ושל אשתך (מבחינתי היא היחידה! לא חדשה ולא ישנה!) עם בתך הנשואה? האם גם איתה אתה צריך ליזום ולרדוף או שהיא יוצרת קשר לבד? האם שמרת על קשר איתן כשהיו צעירות יותר?האם שלכת תמיכה כספית? למרות כעסך/ כאבך על הפגיעה בך ובאשתך, אתה בכל זאת מלמד זכות ונותן הסבר מדוע זה יכול לקראת, ויתכן שאתה צודק, אתה והאקסית שלך הם היחידים שיודעים את האמת לגבי פרוק הנישואים שלכם ובזה גם פרוק חיי ביתך כפי שהכירה עד אז. היא, לעומת זאת, יכולה רק לבנות השארות על סמך מה שליקטה בעצמה ומדברים ששמעה מאימה. אני מסכימה עם קודמיי שלא כדאי ליצור ניתוק נוסף מעבר לניתוק שכבר היה, ניתוק זה, לא יהיה קל לתקן. לעומת זאת, אתה רוצה לשמור על כבודה של אשתך, אתה פגוע. ובכלל, איך גורמים לבת להבין שהיא כבר לא ילדה קטנה שיכולה לפגוע בכולם בגלל שהיא פגועה. אני הייתי מיעצת לך להזמין אותה לפגישה בארבע עיניים, על כוס קפה ועוגה במקום נוטראלי, כדי להעביר לה כמה מסרים: א. היא הבת שלך וממנה אתה לעולם לא תתגרש. ב. אתה מבין שהיא פגועה ואתה מייצר על זה אך את הנעשה אין להשיב, אך אתם כן יכולים לבחור מה תעשו בעתיד. לדבר על הפגיעה בה, ואם היא פתוחה לזה גם הפגיעה שנגרמה לך על ידי אשתך. ( בשלב זה, לא מה שהבת פגעה! ) יכול לעזור לך מאד ללכת לפגישת יעוץ קצרה שבו תוכל ללמוד צורת תקשורת מועילה ויעילה, אך חלק גדול מההצלחה של פגישה זו תלויה בקבלת החלטה חד משמעית מצידך שאתה לא מתנתק ממנה גם אם היא מקשה עליך ומצד שני, שאתה לא נכנע לסחיטה! בפגישות נוספות תוכל להרחיב את נושא השיחה לכלול את העובדה שזו אשתך והיא תצטרך לקבל אותה כחלק מהיחס שלה אליך, ואח"כ בפגישה הבאה, גם לצרף את אשתך. הכל לפי ההתקדמות. בהצלחה טובה לוין יעצת נישואין ומשפחה ופסיכותרפיסטית 054-844-5319

משבר אחרי פרידה

שלום, אני פונה לכאן בתקווה שה' ישלח לי עצה טובה.. סליחה שזה קצת ארוך. נפגשתי עם בחור בעבר במשך 3 חודשים ונפרדנו. בקצרה אני אספר שהיה לי ממש כיף איתו, הרגשתי נח להיפתח רגשית, הוא היה מתאים לי שכלית מצוין. הבעיה היא שגם אחרי 3 חודשים לא נמשכתי אליו..היה חסר לי בקשר את "הרגש", הגעגוע..ולכן בסוף החלטתי להיפרד ממנו. כל התקופה שאחרי הפרידה עד שהציעו לי בחור נוסף (3 חודשים עברו) ממש לא התחרטתי על הפרידה. ידעתי שהוא היה פוטנציאלי אבל מה לעשות שאין רגש..לא התגעגעתי אליו או משהו כזה. נראה לי שדי הדחקתי את הפרידה ואף פעם לא ממש עיכלתי את זה..כאילו זה חלף מול עיניי. עוד דבר יש לציין, אני מודעת לעצמי שאני בחורה קצת שכלתנית ולא כ"כ מאפשרת לרגש להגיע. אני אחת כזאת שרוצה להראות שאני חזקה והכל בסדר...מה גם שרציתי להמשיך לצאת לפגישות.. מהרגע שהציעו לי בחור נוסף ועד עכשיו בעצם(אחרי שנפגשנו פגישה אחת וזה לא התאים) אני לא מפסיקה לחשוב על הבחור הקודם, כמה שאיתו זה הלך כ"כ חלק (אפילו פגישה ראשונה) , כמה שהאופי שלו מתאים לשלי, כמה שאני לא אמצא אחר כמוהו..וכו'..ומחשבות אפילו על לחזור.. בניתוח שלי, מצד אחד זה ממש מוזר שזה קרה רק אחרי שהציעו לי מישהו, אבל אולי זה בגלל שהבחור שיצאתי איתו היה לא כ"כ מתאים? אבל מצד שני, התחלתי לחשוב על הבחור הקודם רק כשהציעו לי את הבחור השני ועוד לא ממש יצאנו... עם כל זה שאני חושבת שאולי הבחור הקודם יותר התאים לי אני עדיין לא שוכחת את הרגש שהיה חסר לי בו, היופי החיצוני שהיה חסר לי בו..ובגלל זה אני דואגת כי זה לא בידי (רגש אי אפשר לשנות, אם ניסינו 3 חודשים) ואני מפחדת שאם ננסה שוב -תעלה שוב אותה בעיה ושוב נפרד. ממש קשה לי להבחין בין מציאות לדמיון.. בבקשה, אם יש למישהו מכם איזה עצה או ניסיון בדבר כזה אשמח לתגובה וה' ישלם שכרכם. תודה.

אין משיכה- אין חתונה!!!

שואלת יקרה, שאלתך מענינת מאד, ורבות הבנות המתחבתות בה. מצד אחד הבחור הנ"ל התאים מאד מבחינות רבות, אך היה חסר הרגש, מצד שני, כאשר אמרתי לא, ישר התחלתי לחשוש שאולי הוא יותר מתאים מכל ההצאות האחרות. מצד אחד אולי העובדה שאני יותר שכלתנית מריגשית, מעקב את ההתקשרות הרגשית, אך א"א בלי רגש.... הנקודה שאת לא ציינת היא: בת כמה את? עד כמה את לחוצה להנשא? פעמים רבות, כאשר אנו מכינים בעיני רוחינו ואפילו באופן לא מודע, רשימה ארוכה של דרישות- דברים שחייבים להיות בבן זוגינו, אנחנו לא באמת מרגישים שאדם עם כל המעלות הנ"ל באמת מגיע לנו, ואז מתחיל תהליך של ניפוי: מה מגיע לי ומה לא? חשוב מאד לנפות נכון, השאלה אינה- מה מגיע לי? אלא- מה מתאים וחשוב לי שיהיה בו? אם תאמיני שהקב"ה, מזווג הזיווגים, יתן לך את המתאים לך, הוא ידאג שבבוא המועד הקצוב לך משמים, את תפגשי עם בחור שיש קו חשיבתי דומה, אינטליגנציה, וגם משיכה פיזית! כאשר יש לחץ להנשא, מסיבות מגוונות, אנחנו מתחילים להטיל ספק ביכולת שלנו לקבל החלטה כ"כ חשובה, אך ספק זה רק מגביר את הקושי לבחור! לכן, חשוב לזכור: על הדברים החשובים באמת (משיכה היא אחת מהן) לא מותרים, ואת תקבלי את כל הרשימה- הנחוצה!!! לך! בהצלחה טובה לוין 054-844-5319

להתגרש או לא? זאת השאלה

שלום, אני נשואה 7 שנים, אם ל-3 ילדים מקסימים ב׳ה. אני ובעלי באים כל אחד מעולם אחר : ההבדלים בנינו הם בכל התחומים האפשריים (ארץ מולדת, עדה, תרבות, שפה, מנטליות שונה מאוד....). בגדול אני באה מבית אשכנזי שכל אחד תורם במטלות הבית עם אבא שמבשל ושוטף כלים, ובעלי ההיפך. אני יודעת שבפועל אשה וגבר שונים לגמרי והכל עניין של השתדלות, וויתורים והבנה....אבל אני מרגישה שבעניין הזה רק אני עבדתי. אני כרגע מרגישה כמו פיליפינית, מטפלת, אופר, מנקה... הכל חוץ מאשה נשואה באושר. זה בעניין מטלות הבית ומחוץ לה ( תורים לרופא לילדים זה אני, קניות רוב הזמן אני,...). על זה אני כולה עוד לשתוק ולבלוע את הכדור אבל מה שהכי פוגע, זה שאני לא קיימת כבר, בשביל עצמי, מה טוב לי, מה אני אוהבת. במשך השנים האלו רבנו המון, רוב הזמן בגלל אותם סיבות: בעלי לא אוהב לצאת מהבית, לא מקבלים אורחים, לא הולכים אצל אף אחד.אני כל הזמן צריכה להתחנן כדי שנעשה משהו ביחד (כמו סתם לראות סרט בבית), שלא נדבר על בילוי רומנטי. לגבי בילוי משפחתי זה אותו סיפור, הוא פשוט לא מבין את החשיבות בזה, לצאת לגן שעשועים בשבת נושא לוויכוח. בסופו של דבר זה מסתיים עם חלוקה בקבוצות: הוא עם הקטן, אני עם הגדולים או ההיפך. אני לא מרגישה נשואה בכלל, ממלאת משימות ומטלות יום יום, בעצם מרגישה אם חד הורית... אני במצב שפשוט אני מקנה בזוגות ששותים קפה בחוץ, הולכים יד ביד,.... דברים פשוטים מהחיים אני חושבת כמו כולם אני חושבת גם על הילדים שלי ולא רק על עצמי. כרגע הם גדלים בבית קר, עם מתח באוויר, לא רואים אף אחד והכי חשוב לא מקבלים תמונה של הורים אוהבים ומאושרים... דבר אחרון שגורם לי לחשוב פעמיים לפני לפרק, זה הפאן הכלכלי. אנחנו בקושי מסתדרים כרגע (גרים בשכירות) וחוששת מאוד על איך אתמודד לבד עם 3 ילדים קטנים..... חשוב לציין שבעלי בן אדם טוב, והתחתנתי איתו בגלל התכונות האנושיות המיוחדות, הוא גם אבא טוב שמחבק המון ומשחק איתם. סליחה על האורך של השאלה, הלב שלי עמוס מאוד.... תודה רבה על עזרתכם

להיות או לא להיות...

שלום לך אמא יקרה, את מספרת סיפור עצוב על נישואים קרים ומנוקרים, שבהם את ה"פיליפינית", לא מרגישה שותפות. את מרגישה לבד בעולם....בתוך הזוגיות. למרות זאת את גם מספרת שבעלך חם ואוהב כלפי הילדים, חיבוקים ונשיקות. את העובדה שאתם שונים מקצה לקצה ידעת עוד לפני שנישאתם, אז מה גרם לך להינשא איתו בכל אופן? כן, כתבת, התכונות האנושיות המיוחדות שיש לו... מה קרה להן? מתי הן נעלמו? האם, בכלל, היו לכם ימים טובים? ואם כן, אז מתי התחילו הימים הקשים אותם את מתארת? כפי שקודמי כתב- אף אחד לא יכול להחליט עבורך החלטה כ"כ גורלית, ועוד על גבי האינטרנט. מצד שני, בעזרת יועץ/יועצת, תוכלי לברר מה קרה והאם ניתן לתקן. ואם לאו, תמיד יש זמן להחליט על גירושין במועד מאוחר יותר. יעוץ נישואין, במיוחד על סף קבלת החלטה גורלית כ"כ איננה מותרות, אלא ניתוח חירום להוצאת גידול ממעיר!!!! אשמח לעמוד לשרותך, טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה, ופסיכוטרפיסטית 054-5885-835

המשך להתגרש או לא....

שלום לכם, קודם כל תודה רבה על התשובות שלכם. היה חשוב לי לציין שאני לא מפונקת או בכיינית (כמו שניתן לחשוב בתשובות מסויימות). אין לי בעיה לעשות הכל בבית ולהיות אחראית ב 200% בילדים שלי -לוקחת אותם הלוך חזור במסגרות שלהם יום יום. העניין הוא שאני לא מוצאת את הזוגיות בתמונה הזאת. אין רצון/ צורך/ חשק לבעלי להיות איתי. 7 שנים שאני מבקש ממנו שנהיה ביחד (מסעדה, טיול, הליכה, וכדומה) והתשובה תמיד שלילית... נתתם רעיונות שאצה לטייל עם חברות, שאלך לשתות קפה עם חברות, שאלך לחוג וכו' זה מה שאני עושה כבר כמה שנים טובות....אבל מה זה ותן לי לצאת עם חברות או לעשות הליכות? בשביל זה לא צריך להיות נשואה, זאת אומרת שלפי דעתי הבן אדם שרוצים להיות איתו כשנשואים זה הבעל/האשה.... החברות זה בין לבין. אני אפנה ליועץ באזור שלי ואתייעץ איתו. תודה ויום נעים.

יש תקוה

אמא יקרה אני מסכימה איתך באלף אחוזים, לא מחפשים תעסוקה עם חברות כדי להשיח דעת מזוגיות לא ממצה. אך עדין אני חושבת שיש אפשרות לברר מה הגורם לפירוד, ולגשר על הפערים. כפי שזכור לי, את אמרת שבעלך הוא סה"כ אדם עם מידות טובות- ז"א שיש פוטנציאל, צריך לברר מה לא הלך כשורה. טובה לוין 054-844-5319

מה עושים עם קבעון מחשבתי של בת זוג שמסתובבים איתה במעגל שאינו מתפתח

היא כ'כ צרה בחשיבה וא'א להגיע למסקנות ולהמשיך הלאה . תמיד היא חוזרת לאותן טענות ודעות בלי לקחת בחשבון שיחות ארוכות של נתונים נוספים. אפשר לנתח איתה את הבעיה מכל צדדיה והיא תשאר תמיד בדעתה ! וגם אם לעיתים רחוקות היא מסכימה עם דעה נוספת בנושא-כעבור זמן היא תחזור שוב לטיעון שלה ! יוצא שמסתובבים במעגלים במקום להתקדם אודה להארות בנושא

כך עוצרים את המעגל בחכמה

שלום שואל יקר,, ישנם הרבה נקודות חשובות החסרות בשאלתך: כמה שנים אתם נשואים? האם יש לכם ילדים וכמה? האם מדובר בײעקשנותײ שלה לא להשתנות בכל תחום או רק בתחומים מסוימים? מתי החלה להופיע התנהגות זו? אתה נשמע מתוסכל מהצורה בה ניתן /לא ניתן לנהל תקשורת עם בת זוגך. נראה לך שכבר התקדמת והנה היא שוב באותה נקודת מוצא. זה נשמע מתסכל מאד, ואני תוהה, האם גם בפגישות שלכם היתה התקשורת ביניכם כײכ לא מספקת? או אולי משהו השתנה ביניכם מאז? איך מתנהלת השיחה בינhכם: אתה מנסה לשכנע והיא לא משתכנעת או שיש לה גם מקום להביע דעה ולקבל החלטות? ממכתבך, נראה שאין בעיה ביכולת ההקשבה שלה ולא ביכולת שלה, אפילו, לקבל דעה של אחרים, רק שכשאתה בא לבדוק את הנושא שוב, היא חזרה לדעתה הישנה. האם דעתה לא היתה טובה בעניין, או מוטעית? עצם העובדה שהיא מסוגלת לקבל את דעתך מראה לי שהיא לא מקובעת, אז למה היא חוזרת אחורנית??? יש אנשים שרוצים ומוכנים לשנות דעתם, אך כדי שזה באמת יחזיק מעמד, הם צריכים להרגיש ששמעו אותם. וזו שאלתי ועצתי אליך: הראה לה קודם כל, שדעתה חשובה לך, חזור על דבריה במילים שלך, כדי לבדוק שאכן הבנת אותה נכון וכדי להראות לה שזה אכן כך. לאחר שהיא מרגישה שבעת רצון שדעתה התקבלה , שתף אותה בדעתך, האם גם לאחר תהליך זה היא חוזרת בה? אם כן, ייתכן שיש צורך לבדוק יותר לעומק. בד"כ אדם מין השורה איננו חוזר אחורנית לאחר שהתקדם קדימה, אלא אם כן יש משהו בתקשורת שנפגם. אשמח לעזור, טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה 054-5885835

איך מתגברים על לחץ בפגישות

שלום, איך מתגברים על לחץ בזמן פגישות? אני בחורה חרדית בת 30 ואני מרגישה שהחינוך (הנכון) לצניעות ולדיסטאנס מגברים מקשה עלי ליצור קשר . הקושי בא לידי ביטוי בכך שאני ממש לחוצה לפני ובמהלך הפגישה ולא מצליחה להיות נינוחה וטבעית. אציין שעד לפני כשנתיים פשוט הייתי מוצאת תירוצים למה לא להיפגש עם המוצעים או תרוצים להחזיר שלילי לאחר פגישה ראשונה וכיו"ב . בשנתיים האחרונות גדלתי קצת ... והתחלתי להתייחס לנושא יותר ברצינות ולהתמודד עם הקושי , אציין שרוב מכריע (למעט אחד) של הבחורים לא מרגיש בלחץ הזה שאני נתונה בו אבל מספיק שאני מרגישה ,זה מאוד מפריע לי אני יוצאת מתוסכלת מכל פגישה כזו ויש לי מעין כעס על עצמי למה נלחצתי .... כמו"כ אציין שיתכן (אני מסייגת שוב יתכן בלבד, כי קשה לי לאבחן זאת במבט לאחור) שככל שהבחור יותר נראה לי וזה בד"כ כשהוא יותר תורני (וזה לא קרה הרבה ולכן קשה לומר זאת ברמת וודאות גבוהה יותר ) רמת הלחץ עולה והתוצאות מי ישורנו... למניעת אי הבנות אין לי השגות על שיטת החינוך שבה חונכתי השיטה שבה מחנכים אותנו ,להבדיל ומבלי להעביר ביקורת , מהשיטה הדתית לאומית שבה יש אינטראקציות בין המינים בארגונים כגון בני עקיבא וכדומה , היא השיטה הטובה בעיני והיא השיטה שבה בעזהי"ת אחנך את ילדיי . אלא שאם אתבקש בכל זאת לשים את האצבע על הבעיה הספציפית שלי זה שאולי ( ואולי זו פסיכולוגיה בגרוש...) העובדה שגדלתי הרחק מאזור חרדי ואבי אינו בעל חזות מאוד חרדית למדתי לפתח איזושהי יראת כבוד לכל אדם שהוא בעל חזות כזו וממילא אני מתקשה ביצירת קשר כמו לשאול את הבחור שאלות על חייו האישיים או סתם לפטפט דיבור סתמי ולא בעל חשיבות .

טובים השניים מין האחד

שלום אורחת חשובה, כאשר אנו רואים את עצמינו במצב שונה ממה שרוב העולם חווה, עלינו לשאול את עצמינו: במה אנו שונים מכל האחרים שכן מצליחים לעבור את התקופה הנ"ל, יחסית, בשלום? כולנו מתרגשים, כולנו חוששים לקחת את הצעד הגורלי הזה, זה דורש אחריות, זה דורש מסירות ורצון להיות במקום החדש הזה, וזה דורש מאיתנו את היכולת לפתוח את ליבינו כדי להוסיף עוד אדם לחיינו, באופן הקרוב והאינטימי ביותר. אני מתארת שרוב הבנות בסמינרים חונכו לצניעות בשיחה, אני גם בטוחה שלא כל הבנות הן בנות לאבות רבנים, ובכל זאת הן מצליחות להתחתן. השאלה שאת אמורה לשאול את עצמך היא: מה מעקב אותי? מה מפחיד אותי? למה לשאול שאלה כ"כ קיצונית- על פחד?! את בת שלושים, וניתן לומר שלפחות שנתיים מבין השנים שהתפספסו על שידוכים, את יודעת על מה ולמה הם התפספו, ובכל זאת... את נשמעת לי אדם חושב ומעמיק, אחת שחוקרת את עצמה ולא מאפשרת לחיים לזרום ללא חפירה ונבירה מעמיקים בתוך ליבך, ובכל זאת, גילית תשובות כמו: הרקע בו גדלת, החינוך שקיבלת, מקום מגוריך, ואני חושבת שזה לא מספיק. אני חושבת שכדאי לך לצרף אליך אישה שתוכל לעזור לך לראות את עצמך באופן יותר אובייקטיבי, כאשר יש אדם מבחוץ ששואל את השאלות הנכונות ומנתב לכיוונים שאנו חוששים להגיע לשם לבד, אנו יכולים לגלות תשובות יותר כנות ומעמיקות. אישה זו תוכל, גם, ללמד אותך להתגבר על הפחדים הנ"ל ולהוביל אותך לדרך המלך שבו תוכלי את להמשיך בכוחות עצמך. כאשר יש לך ליווי כזה, פתאם תראי שגם דברים שאת לא רוצה להצביע עליהם באופן גלוי (כי לבד קשה להתמודד איתם) תוכלי לפתוח כאשר יש לך תמיכה וסיוע. זה לא אומר שעכשיו שאת בת שלושים, את צריכה למהר ולהחליט ללא דאגות, זה אומר שאת צריכה בידייך את הכלים הנכונים לדעת מתי החשש מוצדק ומתי את צריכה, לטובתך, להתגבר על המניעים נגד, ולדעת איך. ולסיום קליל יותר, זה מזכיר לי את אחת הבדיחות המפורסמות על הרשלה מאוסטרופולי שכידוע היה עני מרוד, כאשר תפש גנב בביתו בחשכת ליילה, והגנב ניסה לברוח, אמר לו הרשלה, אדרבה- שנים אני מחפש לראות אם יש משהו בעל ערך בביתי, אולי אם נחפש שנינו, נצליח למצוא מה שאני לבד לא הצלחתי. אני מקוה שכוונתי ברורה לך, אם לא את מוזמנת לשאול הלאה. אשמח לעזור לך, טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה ויעצת בתחום האישות.

בחירת בן זוג - מה עם הרגש?

בס"ד שלום רב, יצאתי עם בחור 3 פגישות. אתמול הוא נכנס להורים שלי. יש לבחור מידות טובות ויר"ש. מבחינה רגשית, אני לא יודעת איפה אני עומדת. אתמול שאבא שלי הקפיץ אותו לתחנה מרכזית וישבתי מאחורה, סימסתי עם חברות שלי. לא היה לי חשק לצאת מהרכב וללוות אותו עד לתחנה. אני לא יודעת אם זה תקין. הרבה מאמרים אומרים שלא בוחרים בן זוג לפי אהבה. אני חושבת שהרגש גם צריך להיות שותף לתהליך. השאלה כמה? האם לפסול בגלל זה? זה לא בחור ראשון. אני כבר בת 24 . אני לא יודעת אם עם בחור אחר יהיה אחרת. ניסיתי עוד בחורים. מבחינה שכלית נראה לי מתאים והצד הרגשי עוצר אותי. אני טיפוס חם ורגיש בד"כ. ניסיתי כמה סגנונות.אני מהבית חרדית. המשפחה הרחבה שלי מעורבת - חלק דתיים לאומיים, חלק חרדים וחלק חילוניים. אני לא יודעת מה לעשות.אולי אני לא צריכה לחשוב יותר מידי ופשוט ללכת על זה וזהו. אשמח לקבל עצה. תודה

אהבה ומשיכה אינם היינו הך

שלום אורחת יקרה, את שואלת את אחת השאלות הנפוצות ביותר בעולם השידוכים: עד כמה צריך להסתמך על הרגש/ העדרו של הרגש? אם הרגש לא קיים בפגישות , האם הוא יופיע בשלב מאוחר יותר? מה עלי לעשות כאשר השכל אומר א' והרגש אומר ב' או יותר נכון- הוא לא אומר כלום!!! ועוד יותר מזה, את בת 24 והזמן (המשפחה??) לוחצים... אז בואי נעשה קצת סדר, לך ולכל המשודכים האחרים המתחבטים באותה שאלה: כולנו היינו רוצים לחוות את תחושת ההיתאהבות ממבט ראשון, ורק כשלב שני מגיע השכל ומלביש עליו היגיון- למה באמת כדאי לנו להנשא לאדם זה. עצם צורת הכתיבה של משפטי הקודם, את מבינה שא': עליה וקוץ בה- ייתכן שאין הגיון בהחלטה החיובית, אך הרגש כבר החליט וא"א לשנות את רצונותיו. ב': רוב בני האדם אינם חווים אהבה ממבט ראשון, אלא רק מעטים, וגם אילו שחווים רגש, חווים תחושה אחרת הנקראת תשוקה. בפגישות הראשונות, עלינו לשאול את עצמינו: האם יש משהו בו/ בה שגורם לנו לתחושת דחיה? חיצונית, בדיבור ובמראה, ופנימית, במידות ובחשיבה. בשלב השני, מפגישה שלישית (תלוי כמובן מאיזה מגזר את- חרדית ליטאית, חסידית או דתית לאומית) ואילך, השאלה היא: האם ישנה סיבה חיובית הגורמת לי לרצות להמשיך לפגוש בחור/ בחורה זה/זו? לא רק האם יש סיבה לזרוק- להוריד, אלא האם יש סיבה מספיק טובה להשאיר??? וכאן שאלתך נכנסת- מבחינה שכלית, הכל מצביע על החיוב, הוא בחור טוב, יש לו מידות טובות ויר"ש. ייתכן שאפילו יש לכם תקשורת חיובית ונושאי שיחה משותפים. אבל... הרגש לא מחובר! ובמילים אחרות: אין ציפיה לפגוש אותו, אין געגוע ואין משיכה פיזית. כאשר הנ"ל קורה, כשמרגישים שאין משיכה פיזית, ניתן לעשות עוד כמה פגישות ללא לחץ, כדי לראות אם זה יגע, ניתן, גם, לעשות הפסקה של שבוע ולראות האם יש געגוע. (לפעמים כל הלחץ מסביב- הגיל, המשפחה, החברות שכבר נישאו ואף ילדו ואפילו, השמלה היפה שהחלטנו לשמור לארוע כזה... לא נותנים לנו זמן לחשוב ולהרגיש וכשעושים פסק זמן, זה כדי לתת לנו זמן להרגיש) אם בכל זאת, הרגש לא מעורב...? התשובה היא - חד משמעית, הרגש אכן יגיע אחרי הנישואין- כפועל יוצא של השקעה- "אהבה באה מנתינה" יחד אם זאת, אם אין משיכה פיזית, היא לא תגיע מאוחר יותר, ועדיף לעבור הלאה. יש חשש מוצדק, שאולי אנו אף פעם לא נרגיש משיכה כלפי בחור, עובדה, לא הרגשתי כלום גם אצל שלושת הבחורים הקודמים...אבל את צריכה להנשא לבחור אחד ויחיד, כל השאר הם רק הדרך אל המטרה. יש לי הסתייגות אחת מרכזית: את צריכה לבדוק שעשית את המקסימום כדי לחבב אותו, וזה לא רק תירוץ להמנע מנישואין. עליך לברר עם עצמך אם את אכן בשלה לנישואין ורוצה מצד עצמך, ולא רק בגלל הלחץ הסביבתי. (אם יש לך ספק, חשוב שתלכי לכמה פגישות יעוץ לברר וללבן את הנושא יותר לעומק מאשר על גבי אתר זה). את אומרת שאת אדם המחובר לרגש, ואם רגש זה חסר בקשר עם הבחור, ייתכן מאד שהוא פשוט לא הבחור עבורך, המתאים יגיע בע"ה בעיתו ובזמנו, במהרה. אם יש לך עוד שאלות, אשמח לעזור טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה 054-5885-835

יש אהבה בצורה לא רגילה ואין יחסים

שלום רב רציתי לשאול אני ואשתי אוהבים בצורה לא רגילה וזה ברור לי ולה שזה ככה אנחנו משוגעים אחד על השני עמוק מאוד אבל כל נושא של החיי אישות קשה לה היא פשוט לא אוהבת את זה ולא מתחברת יש לציין שאנו נשואים 5 שנים עם 2 ילדים והריון שלישי היא נותנת לי יחסים כי היא מבינה שהיא צריכה לתת אבל היא לא נהנת מזה וזה די מפריע לי לקיים יחסים בזמן שאני יודע שהיא לא נהנת

הרצף הוא הקובע

בעל יקר, שלום מסיפורך, נשמע שאשתך רוצה "לתת" לך כדי שלך יהיה טוב, אך איננה יכולה "לתת" לעצמה, והשאלה היא ממתי זה התחיל, או אם מאז נישואיכם זה היה כך. כפי שקודמי- הרב מאיר בער כתב: בחינת הרצף הוא החשוב ביותר כדי לבחון גורם. לצערי, זוגות רבים חווים תחושות דומות למה שאתה מספר, למרות האהבה האישה לא מצליחה להגיע להנאה. אין מדובר באישה שהתעייפה מכדי להנות, או שכחה איך נהנים. רוב המקרים נובעים מחוסר הדרכה נכונה אצל שני בני הזוג, לעיתים נדירות, מדובר בגורם מההסטוריה של האישה. ישנו גורם עיקרי נוסף לחוסר חשק אצל נשים: המידע העובר לבחורות צעירות, לפעמים אפילו ללא ידיעת המפיצים על כך שתפקיד האישה לספק את בעלה, ואילו אישה שנהנית, נחשבת לפחות צנועה בלי ההבנה, שכאשר היא לא נהנית, הנאת בעלה קטנה יותר ובכך היא מחטיאה את המטרה של "לתת" לו. בכל מקרה, לא משנה מה הגורם לקושי, צריך להגיע לטיפול אצל יועץ/ת נישואין עם מומחיות ביעוץ בחיי אישות. עדיף במקום שהיא תרגיש בו בנוח. סיכוי גדול שמדובר בדבר קטן שיכול להפתר תוך זמן קצר, אך גם אם לא, חשוב לטפל כיוון שהאישות הוא בסיס חשוב מאוד לאישיות, וכאשר חלק זה פגוע, הוא גורר אחריו נזקים אחרים שקשים יותר לטיפול. אשמח להיות לכם לעזר, טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה ויועצת בחיי אישות 054-5885-835

ילד בן כמעט 12

שלום, ילד בן כמעט 12 שמתעסק עם עצמו ואומר שהוא ממש לא יכול להפסיק, זה קורה לו בכתה גם באמצע השיעור ואפילו באצמע התפילה, הוא ממש במצוקה כי הוא לא שולט על עצמו בזה. אוודה לתשובה

יש לברר רצף

שלום וברכה, אינני יודעת מי שואל את השאלה, האם זה ההורה- אב או אם, או אולי המורה. לא כתבתם אם מדובר בילד עם קשיי למידה כל שהם (היפראקטיביות וכו') או ילד תקין לחלוטין. בכל אופן אענה באופן כללי. נכון מאד שבגילאים הנמוכים יותר ילדים נוטים לחקור את גופם, והשאלה איך הוריו הגיבו על החקירה הזו בהיותו קטן. יש הורים שיאסרו באופן קיצוני, דבר שיגרום לילד או ללכת לקיצוניות של מגע מוגזם או להימנעות מוגזמת שתשפיעה על הילד גם בבגרות. רוב ההורים מגיבים באופן תקין והילדים לומדים שגופם הוא רכושם הפרטי ומותר להם לעשות בו כאוות נפשם, אך במקום ובזמן הראוי ועל פי גבולות ההלכה. כאשר מדובר בילד שקרוב לגיל 12, השאלה הנשאלת היא: מה קרה עד עכשיו? האם הוא נהג כך עד עכשיו ואף אחד לא העיר לו? אם זה המצב, מספיק שיחת הבהרה מההורים כדי שילמד את הגבולות המתאימים. אך ממכתבכם הקצר, שיחה זו כבר התקיימה- כתבתם שהוא טוען שקשה לו להפסיק. זאת אומרת, הוא יודע שמה שהוא עושה לא מתאים למקום ולמצב.לא נכתב האם הוא יודע לשמור על גבולות בתחומים אחרים, האם הוא מסוגל לדחות סיפוקים ועוד. חשוב לקחת אותו לטיפול אצל פסיכולוג ילדים מוסמך ונאמן, הוא אמור לבדוק רצף: התנהגות מהלידה ועד עכשיו, הוא יברר אם הוא חווה ח"ו ארועים קשים ועוד ואז יחליט על טיפול. בכל אופן לא כדאי להזניח כיוון שככל שהגיל עולה, תופעה זו נהיית יותר ויותר חריגה ומחוץ לנורמה. בהצלחה טובה לוין

חיי אישות ללא רגש

שלום. רציתי להתיעץ אתכם על משהו שמאד מעיק עליי. אני נשוי 10 שנים ויש לי בלי עין הרע 4 ילדים חמודים. אישתי לא מענין אותה כל הענין של חיי אישות, ואני מטבעי אדם מאד חם ואני זקוק הרבה לרומנטיקה ואינטימיות, אך כיון שאישתי היא אישה נורמלית אז כמובן מקיימת איתי מגע אבל אין לה שום ענין בזה, למרות שאני עשיתי למען זה דברים מהחלומות והיא ג"כ מגיעה לסיפוק , אבל עדיין אין לה בעיה במשך חודש לא לעשות שום דבר בענין, וגם כשאנחנו עושים משהו מבחינתה זה צריך להיות כמה שיותר מהר ולילה טוב... שדיברתי איתה על זה, אז היא טוענת שזה לא חסר לה בחיים החיי אישות. כיון שהיא מתמלאת בחיים מדברים אחרים וזה מספק אותה, אישתי היא אשת קרירה וזה הדבר שהכי מרגש אותה והיא מצליחה בתחומה מאד. הייתי שמח לדעת אם יש פתרון לענין הזה. תודה!

זכות או חובה?

 

חיים, שלום.

אתה מעלה נושא לא קל, שהוא, לצערי, גם נושא נפוץ. זהו נושא שהצנעה יפה לו, אך מכיוון שזהו קושי כ"כ נפוץ, אנסה לענות באופן כללי: ישנה "קבלה" העוברת מדורי דורות ולא דוקא ממקור יהודי, שבעקבותיו נשים רבות מדי חשות שזו מצווה שהיא חובה עבורן וזכות עבור הבעל, אך ההפך הוא הנכון- זוהי חובה עבור הבעל וזכות עבור האישה.

תהיינה נשים שתאמרנה, בסדר, זו זכות עבורינו, אך אנחנו מוותרות על זכות זו. על דרך המשל, ניתן לומר שגלידה היא זכות שמותר לוותר עליו, אך על אכילה של אבות המזון אסור לוותר, כי אחרת האדם יהיה בתת תזונה ויחלה. כך אישות איננה רק מותרות, היא מלכתחילה צורך לאישה בדיוק כמו לגבר, רק שנשים רבות מדחיקות צורך זה או לא מודעות לו בגלל עומס החיים באופן כללי. יש לדעת שהמנעות מהנושא איננו רק המנעות מצורך פיזי אלא רוחני ג"כ (ואין כאן המקום להאריך). בנוסף, זהוא חלק בלתי נפרד משאר מרכיבי הזוגיות הבריאה- ריעות, תקשורת, שיתוף בקשיים ועוד. ופעמים רבות כאשר נושא זה מתחיל לרדת, כל הזוגיות יורדת איתו, לע'.

באופן ספציפי, לך, חיים: ישנם ספרי הדרכה ושיעורי ריענון רבים, הנותנים גם השקפה נכונה בנושא, ויכולים לעזור לכם, אך חשוב להגיע ליועצת מומחית בנושא אישות שיכולה לברר עם אישתך בנפרד ועם שניכם כזוג, לגבי הניסיון שלה/ שלכם בנושא: היסטוריה וכדומה, ולקבל הדרכה לשיפורו.

ויפה שעה אחת קודם.

חשוב לזכור: אישות הוא הנושא הראשון שנפגע בנישואין והאחרון שניתן לתקנו, לא עליכם, אז לא לחכות....

בהצלחה מרובה

אשמח להיות לכם לעזר

טובה לוין, יועצת נישואין ומשפחה, יועצת בחיי אישות ופסיכותרפיסטית.

tlevine32@gmail.com

0545885835

 

שידוכים לבעלי מוגבלויות (נפשיות,התנהגותיות, קוגנטיביות)

שלום, האם הפורום נועד גם לשאלות בתחום שידוכים/ נשואין לבעלי מוגבלויות שונות?

שאלת חכם חצי תשובה

ישראל שלום, הפורום נועד לשאלת שאלוח, לא על כל שאלה עונים בפורום אך גם לפתיחת שאלה יש מטרה, ועם סיעתא דשמייא, אולי תגיע גם התשובה. בהצלחה טובה לוין יועצת נישואין ומשפחה ופסיכותרפיסטית.

קבלת החלטה לפני הפגישה ולאחריה ....

שלום לכולם, באמתחתי שתי שאלות שמעסיקות אותי מזה זמן רב אשמח אם תחוו דעדכם: א. האם כדאי לגשת לפגישה גם כאשר הפרטים היבשים לא ממש מתכתבים עם הרצון . והכונה היא גם לגבי דברים מהותיים לדוג' שואפים לאברך ויש הצעה של בחור שהוא חצי חצי וגם בדברים מהותיים פחות לדוג' עדה מצב משפחתי, גיל וכיו"ב לפעמים אפשר שבפגישה תהיה כזו מציאת חן שאולי נהיה מוכנים להתגמש או לחילופין שאחרי הפגישה אני יחזיר שלילי מאותן הסיבות ואז לכאורה תשאל השאלה אבל ידעת את זה מראש ?!... ב. מה דעתכם על מצב שבו נפגשתי מספר פגישות שהיו נחמדות, ככל שהתקדם ,מפגישה רביעית ואילך ,אחרי כל פגישה חזרתי בתחושה שזה לא מתאים באופן כמעט נחרץ ואחרי שישנתי על זה לילה החלטתי שאולי כדאי לנסות עוד אחת וחוזר חלילה . ככל שעבר הזמן מהפגישה הרגשתי לגבי הבחור הלכה והשתפרה . לאיזו תחושה יש להתייחס יותר לתחושה של מיד אחרי הפגישה או לאחרי שמעכלים את הדברים ? כמו"כ אם אפשר בבקשה להתייחס לפגישות של שעתיים -שעתיים וחצי בפגישות מתקדמות האם התחושה שכביכול מיצינו ואין לנו עוד על מה לדבר מלמדת על משהו? תודה רבה , וסליחה שהארכתי .

הקב"ה הוא המזווג זיווגים

אילנית, שלום

אכן, לא קל לדעת מה הקב"ה ייעד לנו, והאם אנו בוחרים באופן הנכון. מקוה שתשובותיי יעזרו לך.

א. מובא בספר "בישורון מלך" בחלק לליל שבת קודש, בשם הספרים הקדושים,שכל הזיווגים צריכים להיגמר ע"י שקר. ז"א גם אם אומרים לך שהבחור יושב ולומד כל היום, יש לברר היטב, שאכן כך הוא,במיוחד כיוון שזה מה שליבך חפץ. על אחת כמה וכמה, כאשר אומרים לך שהוא לומד חצי יום, אין ספק שהוא לא לומד יותר מזה- ההגזמה תמיד תהיה ליותר ולא לפחות.

והשאלה היא, בעצם: האם מגיע לך לדרוש בחור שלומד יום שלם, ואולי הזיווג שלך אחר ממה שאת חולמת?! וכן בשאר הנתונים. מקובלני מרבותי, שכאשר בחור/ה רוצה להינשא, וליבו/ה חפץ לדרגה רוחנית מסוימת, אסור לו/ה להתפשר על פחות, כיוון שלא ניתן לתקן את בן/ת הזוג לאחר הנישואין, וכל עניין השידוכים הוא כדי למנוע מצב שבו הרגש מתגבר על השכל והבחור/ה בוחר/ת במשהו שמוצא חן חיצונית אך לא מתאים לשאיפות הרוחניות. אחרת לשם מה אנו נפגשים בשידוך?! כדי לנפות את אילו שלא מתאימים לנו מבחינה רוחנית. (מבחינה פיזית, קל לנו לנפות בעצמינו על המקום) זה לא סותר שהבחירה צריכה להיות גם רגשית ולא רק שכלית, אבל, לרגש מותר להכנס רק לאחר שהשכל בדק שהכל קשר מלכתחילה. ולאחר הנישואין ימשיכו לעבוד על הרוחניות אבל ממקום מתאים.

כל זאת כאשר פיה וליבה שווים- כאשר היא אומרת שהיא רוצה בחור בן תורה, והיא אכן יודעת מה הדרישה עליה, ויכולה להעיד על עצמה- למיטב ידיעתה, שהיא מוכנה למסור נפש על זה. ולא רק אומרת זאת כי זה מה שלימדו אותה בסמינר להגיד ולא נעים לה מהחברות.יש דברים-  לעומת זאת, שאינם בתחום הרוחניות, שצריך לדעת להתפשר, כיוון שאין מושלם בעולם, וכל אחד/ת יחליט/תחליט, על מה הם יכולים להתפשר ועל מה לא...

ב. אתחיל מסוף השאלה, כיוון שנראה לי שהמפתח לשאלה היא התקשורת בינכם. אם השיחה זורמת, ובכל פגישה יש על מה לדבר, ויש געגוע בין פגישה לפגישה וצפיה לפגישה הבאה, הרי שייתכן שהקושי נעוץ בנקודה אחרת (שאציין עוד מעט) אך אם יש תחושה שאין מה לדבר מתחילת הפגישה, ואין נושאים משותפים, ייתכן שהרצון להמשיך להפגש הוא מסיבה חיצונית- לחץ מהמשפחה או החברה, כסף, מראה נאה של הבחור ועוד. ואין טעם להמשיך.

בעיקרון, חשוב לזכור, שאם בתחילת הפגישות, ממשיכים, כיוון שאין סיבה להפסיק- אין גורם דוחה, הרי שבהמשך, חייבת להיות סיבה חיובית להמשיך. הנקודה עליה דילגתי לפני כן: כאשר רואים שיש סיבות חיוביות להמשיך, ואין נקודות מפריעות, ובכל זאת לא מצליחים לקבל החלטה, ייתכן שהדבר נובע מפחד להנשא, וזה טבעי, אך לפעמים כדאי ללכת לכמה פגישות עם יועצת כדי לדון בענינים, לברר מהם הגורמים לחשש ובכך תוכלי להמשיך ולהתקדם.

אשמח לעזור לך טלפונית או במייל הפרטי, אם תרצי להתיעץ,

בהצלחה מרובה,

ושהקב"ה יתקן אותך בעיצה טובה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה ופסיכותרפיסטית

054-5885835

tlevine32@gmail.com

יש מה לעשות?

אנחנו זוג נשוי קרוב לעשר שנים + ילדים, רציתי לשאול, אשתי לא מעוניינת כמעט ביחסי אישות, אנחנו מקיימים לעיתים די רחוקות (לפעמים יכול לעבור שבועיים ויותר) וגם כשאנחנו מקיימים יחסים זה תמיד רק כשאני מבקש והיא מועילה לעשות לי טובה. אשתי אינה מעונניינת במגע ונראה לי שזה אפילו דוחה אותה, כשאמרתי לה בעבר שאולי כדי לה להתייעץ אמרה ש"מה פתאום אנחנו בסדר גמור". שאלתי היא אם יש מה לעשות ללא שהאשה תשתף פעולה? עוד נקודה היא כמעט אף פעם אינה מצליחה להגיע לסיפוק, מה שמוסיף לקושי, עלי לציין שבאופן כללי יש בינינו שלום בית אמיתי ואהבה ואחווה, והיא כלל אינה מעלה בדעתה עד כמה זה מפריע לי, ובפעמים הבודדות שניסיתי לדבר אתה על זה, ראיתי שאנו מגיעים למבוי סתום. אודה על תגובתכם.

אישות היא אבן היסוד בזוגיות

שלום,

תודה על שאלתך, אומנם זו שאלה החוזרת על עצמה בפורמטים שונים, אך היא חושפת הרבה כאב ותחושת בדידות.

למרות שאנו נתקלים בנושא זה לעיתים קרובות, הגורמים לאותו הקושי מרובים וללא הכרות מעמיקה עם בני הזוג, קשה להפנות אצבע לגורם.

ברמת העיקרון- אתה כותב על "שלום בית אמיתית ואהבה ואחווה". אם אילו, אכן, הנתונים בשטח, לא ייקשה עליך להביא את אישתך לטיפול, כיוון שאישה שאוהבת את בעלה, תהייה מוכנה לנסות הכל בכדי לשמח אותו ולקרב בין שניהם (המטפל/ת בו/ה תבחר ידריך אותך איך להביא אותה לטיפול). מצד שני אתה כותב שהיא איננה מצליחה להגיע לסיפוק, משפט לא ברור שצריך ליבון, זוגיות היא עבודת צוות וכאשר היא לא מצליחה, זה אומר שאתם כיחידה לא מצליחים וכיחידה, מפסידים קשר קרוב וריווחי לא רק לך אלא גם לה.

חשוב להבין שגם אם בנושאים כמו תקשורת ניתן לעבוד ולשפר בשיטת "עשה זאת בעצמך", הרי שבאישות צריכים איש מקצוע המבין ויודע את הנושא לעומק ויוכל לתת הדרכה בנושא באופן שיהיה ברור וגם מתאים לבני הזוג.

בזוגיות, ובמיוחד באישות, אין אשמים, יש נוטלי אחריות. כאשר יש אשמים- ז"א שישנה אצבע מאשימה המגיעה מצד אחד מבני הזוג, דבר המעכיר את האווירה וגורם לריחוק, לעומת זאת, כאשר נוטלים אחריות ורוצים לסייע ולשפר, התחושה היא של אחווה ואהבה. למרות שאישות מנצל אחוזים מעטים מכלל חיי הזוגיות, הוא בעל החשיבות הגדולה ביותר בזוגיות ולכן חשוב להשקיע בנושא זה לפני שהוא ישפיע על איזורים אחרים בזוגיות שלטענתך טובים...

כפי שכתבתי קודם, הקושי יכול להתבטא בצורה אחת, אך יכולים להיות גורמים רבים ושונים לאותו קושי בדיוק, יש לברר את הגורמים לקושי בזוגיות שלכם ע"י איש מקצוע. ברוב המקרים ניתן לטפל בבעיה, ויפה שעה אחת קודם.

אשמח לעמוד לשירותכם,

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה, התמחות בחיי אישות ופסיכותרפיסטית.

054-5885-835

tlevine32@gmail/com

 

סיפוק מיני מלא לכל אשה קיים?

שלום רב, אני נשואה 8 שנים עם בעל מקסים תומך ומושלם בעני אני אוהבת אותו מאד והוא אותי הדבר שמפריע לי ולו הוא שאף פעם לא הצלחתי לחוות אורגזמה בזמן יחסים אין לי מושג מהי התחושה אבל לפי מה ששמעתי וקראתי לא חוויתי .אני חייבת לציין שאנחנו מקיימם יחסים באופן סדיר ושאני כן אוהבת להיות יחד ונהנית מזה אבל מאד מפריע לי התחושה שבסיום העניין אני נשארת במצב רגשי כמו לפני כן שאני רואה את בעלי מסופק ורגוע. לבעלי מפריע הדבר מאד ואנו מדברים על כך באופן פתוח מאד מה הוא יכול לעשות לי כדי שכן יהנה יותר ואף נסנו יחד מה יכול לעזור. קראתי ספרים בנושא אבל לא קיבלתי בעצם שום תשובה איך בעצם אשה יכולה להגיע למצב הזה...אני מניחה שאין תשובה חד משמעית אבל יש סיכוי בכלל?או שיש נשים שאין להם את זה?ואם יש לי מה לעשות בעניין? מודה לכם כבר מראש ויום נפלא רחלי

97

רחל שלום,

משהו לא ברור לי בשאלתך: האם את לא חווה אורגזמה כלל, או שאינך מצליחה להגיע לאורגזמה בזמן שאתם ביחד? התשובה לשאלה זו מאד חשובה כיוון שזה משנה את כל התמונה וגם את התשובה. אני מרגישה שפורום זה איננו המקום הנכון לפרט על דברים אילו שהצניעות יפה להם, במיוחד שהעזרה נעשית ע"י דו שיח של שאלות ותשובות.

חשוב לדעת ש 97% מנשים מגיעות לאורגזמה, כאשר המיעוט נובע בד"כ מבעיות של שליטה, חוסר יכולת להשתחרר וחוסר קשר מתאים עם בן הזוג, כך שיש תקוה גדולה. לגבי אורגזמה בזמן אישות, הסטטיסטיקה שונה, כך שחשוב לדעת למה את שואפת...

שני הדברים שכתבתי שונים ודורשים הדרכה ספציפית מסוג אחר.

אשמח מאוד לעזור לכם,באיםתרצי להיות בקשר איתי.

טובה לוין,

יועצת זוגית ומינית.

054-5885835

נמצא בקשר עם בחורה שמאוד מתלבטת לגבי הקשר

אני בן 40 ויוצא כבר כמעט 4 חודשים עם בחורה בת 39. במהלך החודשים הללו בילינו עשרות רבות של שעות ביחד וכן די הרבה שבתות משותפות. אני מעוניין בבחורה גם בגלל המראה אבל בעיקר בגלל שאני אוהב את תכונות האופי שלה ואת חכמתה. הבחורה מצד אחד אוהבת גם בי תכונות מסוימות אבל מצד שני היא כל הזמן מתלבטת באשר לקשר ולא מעוניינת להתקדם. למרות ההתלבטויות שלה היא עדיין רוצה להמשיך ולבדוק את הקשר במקביל להתייעצות שלה עם איש מקצוע. כשהצעתי טיפול זוגי אמרה שאפשר אך צריכה לחשוב על זה. הבחורה לא הסכימה לשתף אותם במה שגורם לה להתלבטויות. מה מומלץ לעשות במצב זה? בתודה. אחד שלא יודע

החלטה נפרדת על חיים משותפים

שלום לאחד, שמסתבר שהוא כן יודע.

משאלתך, מובן שאתה מעוניין בבחורה אבל לה יש עדיין ספקות... מה שלא היה ברור משאלתך אם בסוף הלכתם ליעוץ זוגי או שהיא הלכה בנפרד כי בסוף שאלתך אתה כותב: "הבחורה לא הסכימה לשתף אותם במה שגורם לה התלבטויות..." (אולי זו הייתה שגיאת הקלדה והתכוונת- לשתף אותך...?!

אני מניחה ששאלה זו נשאלה לאחר שכבר הצעת לה נישואין והיא מתמהמהת עם מתן התשובה... אם אני טועה, אשמח לשמוע ממך שוב.

לגופו של עניין: אם אתה בטוח בהמשך הדרך אך הבחורה איתה אתה רוצה לעשות דרך זו, לא, תחילה עליך לבדוק שנתת לה מספיק זמן לחשוב ולהפנים (ממועד ההצעה). שנית, הרעיון של יעוץ זוגי הוא רעיון מצוין, אבל אם היא הולכת ליעוץ פרטני זה מספיק, כי זו עבודה שהיא צריכה לעשות בינה לבין עצמה ואין טעם שתפרט בפניך את כל החששות והפחדים שלה. אין צורך שתשאל אותה מהם הגורמים להתלבטות (אם ההתלבטות שלה קשורה לנקודות שהיא לא שלמה איתם לגביך, אז לנסות לדלות ממנה מה הגורמים, רק יגרום לה להיסגר יותר, תוכל לשאול אם זה משהו שאתה יכול לשנות, ולהראות נכונות לשנותם, אבל מעבר לזה, לא כדאי לחזור לזה. ) בנוסף, מותר לך לשאול אותה כמה זמן יקח לה עד שהיא תתן לך תשובה. זכותך לקבל תשובה, אתה כבר לא צעיר, ואין טעם שתשקיע יותר זמן אם היא רוצה להגיד לך לא! יחד עם זאת אם היא רוצה להגיד לך לא, והיא חוששת מהתגובה שלך, עדיף שתבהיר לה שאתה תקבל כל תשובה ממנה, גם שלילית (כך לפחות תדע שאתה יכול להמשיך הלאה) ויכול להיות שתאריך היעד שעליו החלטתם ידרבן אותה להחליט.

אשמח להיות לך לעזר,

טובה לוין

יועצת נישואין פסיכותרפיסטית ויועצת בתחום האישות

tlevine32@gmail.com

מה עושים כשהבעל בטלן

אשה צעירה השיחה בפני את כאבה: היא נשאה לא מכבר, ובעלה הטרי אינו מעונין "לרדת לחיים כל כך מהר" כהגדרתו. הוא נהנה לקום בשעות הצהריים, להשתעמם עד לאחר חצות הלילה וחוזר חלילה. אין לו מסגרת והוא גם לא מחפש אחת כזו והוא לא מאפשר לה לחזור לעבודה אלא רוצה שהיא תתבטל בחברתו... (פרנסה מנין? זה לא מטריד אותו בכלל. ) עלי להבהיר שמדובר בבחור שידוע לי בבירור שהוא נחשב לבחור איכותי והיה מתמיד גדול בישיבה (וזה לא היה כל כך מזמן...) עד כמה שמה שזה נשמע קיצוני, אני יודעת שזו תופעה קיימת ואולי אפילו נפוצה. בחורים טובים, שלומדים היטב בישיבה מוצאים את עצמם לאחר החתונה פתאום בסביבה מאד שונה והם מתחילים להתעצל. אולי הם גם חושבים שהם מקיימים בזה את המצווה לשמח את האשה בשנה הראשונה, אני לא יודעת. במיוחד כשהם יודעים שהאשה מחכה שהם ילכו ללמוד – זה גורם להם סוג של אנטי, כי אז יש להם נטיה להרגיש כל פעם שהם לומדים משהו שהם נכנעו לאשה, ואז הגבריות שלהם נפגעה כביכול. הם חושבים לעצמם: שתקבל אותי כמות שאני. ותכבד אותי בגלל שאני בעלה. אני לא חייב לה כלום. אם אני לומד או לא זה ביני לבין הקב"ה, וזה בכלל לא ענינה. אבל איך אפשר לכבד בנאדם שמתבטל מהבוקר עד הערב? אדם ללא סדר יום? (וזה עוד חוץ מהעובדה שהשעמום מביא לידי חטא). הם באמת כל כך טפשים ולא מבינים שכבוד אמיתי מושתת על הערכה ואף אחד בעולם לא מעריך מישהו שלא ראוי לכך? כבוד מדומה אפשר לקבל ע"י מעמד (כן, אני אכבד אותך כי אתה הבעל פה אבל בינינו, הכבוד הזה שווה ערך לכבוד שמקבל מלך מושחת - מכבדים אותו אבל לא חושבים עליו דברים טובים במיוחד), אבל הערכה כנה? היא באה רק כתוצאה מהמעשים הראויים להערכה שלך. אודה לכם אם תוכלו להאיר את עיני ולייעץ לי מה לומר לחברתי ולכל הנשים האחרות שאני פוגשת מידי פעם ורואה שיש להן בעיה דומה. תודה מראש, טליה

תנו לילד להתמרד, בסוף הוא יתבגר ויקח אחריות

טליה, שלום

נימת קולך כעוס במקצת ואני תמהה, מדוע? את מספרת על נשים אחרות אך איפה זה פוגש אותך?

לגופו של עניין: את מתארת תמונה, שאכן רווחת יותר ממה שהיינו רוצים אך לא יותר ממה שהיינו מצפים. השאלה היא מה הוא עושה 24 שעות ביממה שהוא "לא עושה כלום"???

רוב בני הנוער בעולם עוברים תקופת "התמרדות", הכוללת לבטים פנימיים וויכוחים עם ההורים על הרצון והצורך בקבלת החלטות באופן עצמאי.

המציאות היא שבעולם החרדי, כמות האפשרויות של נערים ונערות הן מוגבלות, וזה בא לידי ביטוי בהרבה תחומים- בעוד שנער שלא שומר תו"מ מתחיל לחשוב על סוג הקריירה שהוא רוצה לבחור ולפי זה- לאיזה תיכון ילך, (מעבר ל: מה ילבש ואיך יגדל את שערו...) הרי שאצלינו, בעולם החרדי, מסלולו ברור, רק יוצאים מין הכלל לא הולכים לישיבה. מעניין שיש הרבה נערים ונערות ב"מגזר" החרדי שנראים שהם עוברים את התקופה הזאת עם מעט מאוד "סריטות". אך כאשר הם מגיעים לנישואין, יש להם פתח להתמרד, זוהי צומת שהם צריכים להרגיש שהם בוחרים לעצמם, הם, אומנם, בסוף יבחרו את הדרך הנכונה ע"פ ההשקפה שלנו, אך הם רוצים להרגיש שהם, סוף סוף, בוגרים ובעלי בחירה.

אצל הבנות מרחב הבחירה מעט גדול יותר, ולכן יש פחות מעידות אחרי הנישואין (למרות שגם זה מצוי), בד"כ הדרך הטובה והבטוחה ביותר לאישה היא, לאפשר לבעלה את תקופת ה"היתמרדות" הזאת, לא להפוך להיות הורה מישני, כי אז ייווצר ריחוק שאותו אנו רוצים למנוע. סביר להניח שאם הבחור היה בעל מידות לפני החתונה, הוא ימשיך להיות בעל מידות גם אחרי החתונה, ובסופו של דבר הוא יחזור לתלם בכוחות עצמו (הרי הוא חונך להשקפה הנכונה בדבר לימוד התורה, שמחזיק את העולם כולו, בדיוק כמוה). אומנם חשוב להדריך את האישה שלא תגרר אחריו להתבטל ג"כ, אלא תפקידה עכשיו להחזיק את הפיקוד על הבית עד שבעלה ישוב לאיתנו, (כפי שהייתה עושה לו הוא היה ח"ו חולה) ולהמשיך לעבוד ולתפקד, אך להיות מבינה ותומכת, למרות הכל.

אינני חושבת שהייתי מסבירה את התנהגות הבעל באופן כ"כ מרושע ומאיים, הוא לא מתנגד ללימוד רק בגלל שזה מה שאישתו רוצה, הוא פשוט סובל וצריך הבנה, אם הוא יקבל הבנה זו, הוא יחזור מעצמו, ללא עכירת האוירה.

שנשמע בשורות טובות

ובהצלחה

טובה לוין

0545885835

tlevine32@gmail.com


 

התעלמות מלקיים יחסים

שלום לכם. אנחנו נשואים כ12 שנים. היחסים שלנו הם תקינים.. יש לי הערכה אישית כלפי אישתי ואהבה גדולה. למעשה מאחרי הערב של הטבילה, אישתי נמנעת לקיים יחסים. אני ניסיתי לדבר איתה וכל דרך אפשרית.. והיא משתדלת (כך לדעתי) להעסיק את עצמה בדברים אחרים כגון סדרת סרטים שרצים ברשת, וקריאת ספרים. אני מאוד מתוסכל מהמצב.. וזה ממש פוגע בי. יוסי.

יש תקוה לשיפור, רק לא להחמיץ את השעה

יוסי שלום,

אם הבנתי אותך נכון, אשתך הולכת בזמן למקוה ואתם מקימים יחסים בליל הטבילה, אבל בימים שלאחר מכן, אין כלום? זאת תחושה מאוד קשה כאשר אתה עומד כ"עני בפתח" ומחכה לרצון הטוב של אישתך.... זה מתסכל וזה יכול להשפיע על כל מהלך היום, אך מה אישתך מרגישה? האם ניסית לברר מה הגורם להתנהגות זו אצלה?

כתבת מאוד בקצרה ויש לי עשרות שאלות לשאול אותך בכדי לנסות להבין ממה דבר כזה יכול לנבוע: איך ליל הטבילה עובר?  מהו הרצף מאז תחילת נישואיכם, ז"א האם בהתחלת הנישואין, כן קיימתם יחסים באופן משביע רצון שניכם? ממתי המצב התחיל להיתדרדר? כמו כן כתבת שאתה מרגיש הערכה ואהבה גדולה כלפיה אך לא כתבת איך התיקשורת והיחסים שלכם מחוץ לחדר השינה?

יש הבדל מאוד גדול מבחינת היעוץ אם התופעה התחילה לא מזמן או שזהו המצב הנתון מתחילת דרככם המשותפת. אם מדובר מדובר בתופעה, יחסית, חדשה, עליך לשאול את עצמך: מה קרה בתקופה האחרונה שגורם לה להתרחק ממני? האם זה משהו שקורה אצלה בלי קשר איתי או שאני יכול להצביע על ארוע או רצף של ארועים בינינו שגררו אחריהם את התופעה.

נפש האדם שואפת לשני דברים: להתקרב להנאה ולהתרחק מהכאב, מעבר לזה, האדם נוטה לחיות במצב הדורש כמה שפחות שינוי. ז"א שאם הרצף מתחילת הנישואין היה תקין מעיקרו, לא היה מתרחש השינוי, אבל אם קרה משהו שייגרום לה יותר סבל- פיזי או רגשי, היא תעשה מאמץ לשנות את ההרגל בכדי להמנע מהכאב, ולכן שאלתי היא: מה קרה בתקופה האחרונה שגורם לה להתעלם מעצם קיומך כשאתם בחדר המיטות?

בכל מקרה, אישות הוא נושא שחשוב לעבוד עליו בסיוע צמוד של יועץ/ת מומחים בתחום כיוון שזה נושא רגיש שיכול להקרין על שאר חיי הזוגיות (אם זה לא קרה כבר), ובד"כ אם ההתחלה הייתה טובה, גם ניתן לתקן, ללא מדי הרבה מאמץ, אך ככל שהזמן עובר, הרגלים חדשים מתקבעים וקשה לחזור למה שהיה קודם והרעל ח"ו מתחיל להשתלט, אז לא לדחות, המצב לא יבוא על תיקונו רק ע"י המתנה וצפיה שזה יסתדר מעצמו, אז חשוב למצוא יועץ שמתאים לכם ולהגיע לטיפול.

גם אם הבסיס לא היה מזהיר, כדאי לברר ולעבוד על קושי כיוון שבהחלט ניתן לתקן כאשר יש נתונים של הערכה ואהבה בבסיס הקשר.

אשמח לעמוד לעזרתכם, ניתן גם להתייעץ במייל, באופן יותר פרטי.

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה, פסיכותרפיסטית ויועצת בחיי אישות.

0545885835

tlevine32@gmail.com
 

מה מותר ומה אסור בקיום יחסי מין

שלום וברכה! איך אוכל לדעת מה מותר ומה אסור בקיום יחסי מין, עם בעלי כמובן? לפי ההלכה

מה באמת מפריע לך בחיי המין שלך עם בעלך?

שלום לך, שואלת יקרה

תשובתי אלייך מתחלקת לשניים: באופן מעשי, את יכולה לחזור למדריכת הכלות שלך בכדי לשאול אותה, את יכולה לדון על זה עם בעלך, את יכולה אפילו לדבר עם בלנית במקוה והיא תפנה אותך למשהי שמתמצאת.
אבל שאלה כזו מעוררת בי חשד שלו היית רוצה לשוחח על כך עם בעלך, לא היית פונה לפורום כ"כ ציבורי עבור שאלה שהצניעות יפה לה.
לכן הייתי עונה לך אחרת: ישנן יועצות נישואין עם הכשרה ומומחיות בתחום המיני, וכדאי שתלכי לאחת כזו לשיחה, ייתכן שהקושי שלך הוא פשוט וייפתר בפגישה או שתיים וייתכן שזה מורכב יותר ותצטרכו שניכם להגיע כזוג, ליעוץ.
אך לא משנה למה המהלך הזה יוביל, כדאי שתתחילי לטפל בזה עכשיו, אני מבינה (אולי בטעות) מהמשפט היחיד שכתבת שאת לא נשואה זמן רב ולכן כדאי לתפוס את המצב בתחילת הדרך ולהמשיך במסלול הנכון, לא להמתין עד שיווצר ריחוק בינכם בגלל חוסר תיאום ציפיות...

אשמח לעמוד לעזרתך

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה, פסיכותרפיסטית ויועצת בחיי אישות

0545885835

tlevine32@gmail.com

 

חוסר תקשורת

שלום וברכה!אני אישה נשואה בת 27+4 ילדים מיום אחרי החתונה הרגשתי שהתקשורת ביני ובין בעלי לקויה בחסר הוא בחור שמרבה ליצור ולדבר הרבה פחות ואני לעומת זו דברנית גדולה בקיצר ההפך ממנו,הוא לא מעמיק לחשוב ואני על כל דבר יש לי אלף תגובות,אני מספרת לו סיטואציה והוא לא מגיב לא בשאלות ולא מחווה את דעתו אנו יכולים ללכת למסעדה אך אין שיחה משותפת(נראה לי שהוא סובל מעט מקשב וריכוז)מה אוכל לעשות עמנ להגיע למצב שתהיה לנו שיחה?

תקשורת הינה כישור נרכש ולא כישרון מולד

שלום לך,

את מספרת על חוסר תקשורת מאז נישואיכם, את גם מספרת על כך שאתם מאוד שונים באופייכם, אך לא סיפרת להיכן הרגשות זורמים- האם יש כבוד ואהבה ואם לא, אז מה יש? האם דיברת עם בעלך (בין שאר הדברים שאת מדברת איתו)  על הצורך שלך בתקשורת שונה ממה שיש עד כה?
האם זהו באמת קושי של בעלך לתקשר או שזו בחירה שהוא עושה כיוון שהוא לא יכול להתחרות ב"דברנות הגדולה"שלך- כפי שאת מתארת את עצמך? מה היה עוד קודם נישואייכם? אני מתארת לעצמי שלו היה אדם עם קושי לדבר, זה היה ברור עוד בפגישות, ולמרות זאת, את נשואה לו, ז"א היו לך עוד סיבות טובות להינשא לו, נסי להיזכר מה הן!

תקשורת היא כישור שניתן ללמידה, ואפילו ללא סייוע של יועץ, אפשר לחפש ספרים הנותנים הדרכה מעשית בעיניין. יחד עם זאת, כיוון שאת מעידה שייתכן שיש לבעלך קושי מעבר ליכולת לתקשר, הייתי מייעצת לכם להגיע לטיפול קצר מועד אצל יועץ/ת זוגית וללמוד מהי תקשורת חיובית בין בני זוג ואיך בונים אותה.

חשוב,גם, לבדוק ששאר תחומי הזוגיות טובים ותקינים.

בהצלחה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה, פסיכותרפיסטית ויועצת בחיי אישות

0545885835

מתוסכלת

שלום וברכה. אנחנו נשואים 13 שנים ב"ה 3 ילדים. נשואים עם עליות ומורדות.. עברנו דברים לא פשוטים וטלטלות בתחום האישי והזוגי. ואני מרגישה שמכל טרגדיה צמח גם משהו טוב.. כי אין מה להשוות את התקשורת שלנו אז להיום. הרבה דברים השתפרו ואולי זה גם מבגרות... יש תחום אחד שמתחילת הנשואין היה קשה לי ועדיין להתמודד איתו. וזה מתעצם בתקופות מסויימות. וזה שבעלי מתעניין בנשים. זה דבר שלא פעם גרם לי בושות נוראות בחברה ובמשפחה.. הוא נחמד מידי לבנות שבסביבתו.. ובשנה האחרונה זה כבר נהיה גרועע. דברים נהיו חמורים יותר. חשבתי שאם אני "יזרום איתו" ואלך איתו לבקשתו..לכל מני מקומות מפוקפקים זה אולי יעזור שהוא יתמקד יותר בי ולא בהן.. ולצערי הלכתי. ונגעלתי.... הבנתי כמה אנחנו בתחום הספציפי הזה בעולמות שונים לגמריייי.. הוא ניסה לדחוף אותי לדברים שרחוקים מאודדד מהצניעות ומהדומה לה.. ובהתחלה נסיתי להעמיד פנים שהכל בסדר.. אבל נשברתי ואמרתי לו שהמקומות שמלאי זימה עושים לי רעעע בנשמה. ואני לא מוכנה יותר להיות שותפה לעניין הזה. והפסקתי. וזה גרם לו לחפש לו מישהי אחרת שתצטרף אליו... רוב הימים הוא טרוד ועסוק בעבודה מאודד. אבל ישנם לילות שלמים שהוא עושה דברים נוראייםםם. וזה אני רואה בפלאפון שלו מה שהוא שוכח למחוק.. ובכל מני אתרים מפוקפקים שהוא מבקר בהם. המצב גורם לי לתסכול ויאווששש. דיברתי איתו עשרות פעמים על זה.. והתשובות הן.. ככה אני מתפרק. זה מה שעושה לי טוב. ואת לא חייבת להיות שותפה אבל תאפשרי לי להנות לבד............ בסה"כ הוא בעל טוב. מפרנס עובד באמת קשה. דואג לבית ולילדים מאוד נחמד וסמפטי אלי. מנסה להבין אותי בכל מה שאומר לו. אבל לא מסכים שאתערב לו.. השאלה אם להמשיך לשרוף את הלב בעצם הידיעה שבעלי מסתובב ועושה דברים אסורים ומתועבים.. ולשתוק..?? או לעשות מעשה? כי כשאני מתערבת הוא נסגר יותר ומסתיר יותר ולא רואה שזה עוזר לי. אני חוששת לעתיד ילדי. לשלמות המשפחה שלי . העניין הזה לא מקובל עלי בשום צורה. מרגישה שחייבת לעשות משהו אבל ידי כבולותתתת!! האמת שבאיזשהו שלב חשבתי לבקש ממנו לעזוב את הבית.. ולחזור כשיבטיח לי שהוא מתנתק מהאתרים ומהמקומות האלו.. אבל אני מפחדת לעשות טעויות... בבקשה עיצה?! כיון?! מה לעשות? מה לומר?

גם במין יש התמכרות

מתוסכלת, שלום

הסיפור שאת מספרת הוא סיפור כואב, ומתסכל לאור החשיבה שאין פתרון ואין לך יכולת לשנות את המצב, "אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי", לא משנה מה שתבחרי, את תהיי במצב כואב, ולהבין דבר כזה קשה עוד יותר. את נשמעת אישה אוהבת ותומכת ואת גם סיפרת שניסית בכל מיני דרכים לעזור לו.

את ניסית בכל מיני דרכים לעזור לו/לכם: ניסית להצטרף אליו ודרך זה למשוך אותו החוצה, ולא עזר. ניסית להחרים את הצטרפותך לפעילות המפוקפקת של בעלך ובכך להציל אותו, גם זה לא עזר... אבל, אל יאוש, התקוה לא לגמרי אבודה...

את צריכה להבין שאת עומדת לפני אדם החולה במחלה קשה, זוהי התמכרות למין ולפורנוגרפיה. התמכרות זו איננה שונה מהתמכורות לסמים או לאלכוהול בהבדל קטן: כאשר אדם משתמש באלכוהול או בסמים, הוא וכל הסובבים אותו יודעים שיש לו בעיה, כיוון שהשימוש המופרז הורס את גופו ואת חיי היום יום שלו. הוא מפסיק ללכת לעבודה ומראה סימני הדרדרות פיזית באופן מעשי. כאשר פסו כל הקיצים- האדם או משפחתו מחפשים דרך לגמול אותו מההתמכרות שלו. כאן, במצב של בעלך, את אומרת: הוא בעל טוב ואבא טוב, הוא משקיע בעבודה ומפרנס אתכם... יחד עם זאת, הוא עושה דברים שמכאיבים לך. האמת היא שהוא גם מכאיב לעצמו, ויש לזה השלכות גם לילדים, כפי שאת כותבת,  למרות שהם לא נמצאים איתכם בחדר השינה. הוא איננו קולט את ההרס שזה גורם לך/ לכם, ולכן לא מחפש דרכי שיקום. המציאות היא שהתמכרות היא תהליך פרוגרסיבי= הולך ומסלים, אם בהתחלה הוא הרגיש צורך לשבת על סרטי פורנוגרפיה שעה, עכשיו, סביר להניח שהצורך גדל והולך, גם מורכבות הסרטים, כנראה עולה בהסלמה... אם הוא לא יתחיל טיפול, יש חשש שההתמכרות תפלוש גם לשעות העבודה שלו (אם זה לא כבר קרה).

את כאישתו, הינך הסובלת העיקרית אך לא היחידה, גם אם הוא, עדיין, לא מרגיש סבל, זה בסופו של דבר יקרה, וכאישתו את יכולה לעזור לו למצוא עזרה בתחום המתאים. הוא חייב להגיע לטיפול אצל מומחה בנושא התמכרויות. יש שיטות שונות לעבוד על התמכרויות אבל הצעד הראשון הוא שיבין וירגיש שמה שהוא עושה איננו רק העסק הפרטי שלו, שהוא מכאיב לך ודרך זה לילדיכם, ושזה לא מקובל עלייך. את יכולה לנסות לשכנע אותו ללכת לייעוץ ולתת לו תמיכה כדי שהטיפול יצליח.

אחת השיטות בטיפול בהתמכרויות היא ע"י 12 הצעדים, שבו האדם עובר צעד צעד על כל 12 הצעדים שהם בסדר עולה מבחינת הקושי, אבל עד שהוא לא מודה שיש לו בעיה שעליו לטפל בה, הוא לא יגיע אפילו לשלב הראשון, כך שיכולתך להיות אסרטיבית ויחד עם זאת, רגישה ותומכת, מאוד חשובה להתחלת הטיפול ובהמשך, במהלך כל הטיפול.

אז לסיכום, את לא חסרת אונים, יש לך יכולת לקדם  שינוי, את כן יכולה לעזור לו ובכך גם לעצמך, ואם תראי שגם דרך זאת לא תצליח, תוכלי לחזור לשקול את האופציות שאת חושבת עליהם עכשיו, ואפילו לא רצית להעלותם על הכתב.

בהצלחה רבה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה ופסיכותרפיסטית.

לא מגיע לסיפוק

מה הפיתרון לשפיכה מוקדמת

הרבה גורמים אפשריים, פיתרון אחד ידוע כיעיל

שלום

לא נתת לנו מידע האם אישה או גבר שואלים, ולא גיל הגבר בו מדובר. כ"כ מה שנחשב אצל אחד "שפיכה מוקדמת" לא תמיד מוגדר שפיכה מוקדמת, בשפה המקצועית, ואם זה המקרה, לא ייחסו את התופעה להפרעה (פיזיולוגית או רגשית) כך שהטיפול יהיה ממוקד וקצר יותר.

שפיכה מוקדמת נגרמת משני סיבות עיקריות:

א. סיבה רגשית המתחלקת לכמה גורמים: לחץ, בו עלול להיות הגבר, בגלל קשר זוגי לקוי. תגובה להפרעה פסיכולוגית= OCD, קושי רגשי חוסר יכולת לווסת לחץ ועוד. תפקוד לעיתים רחוקות מדי, או חשש מהתפקוד שנגרם משפיכה מוקדמת במועד מוקדם יותר.

ב. סיבה פזיולוגית הקשורה לשרירים רפויים באזור, מחלת שרירים או נטילת תרופות שונים.

באופן מעשי, שלב ראשון יש להגיע לרופא כדי לשלול את הגורמים הפזיולוגיים, אם וכאשר גורמים אילו נשללו, ניתן לעבור הלאה לטיפול רגשי. סוג הטיפול הרגשי יהיה שונה לפי הגורם: אם יש בעיות בזוגיות, יש ללכת ליועץ זוגי עם התמחות בתחום המיני, ואם הגורם הוא הפרעה פסיכולוגית, עדיף ללכת לפסיכותרפיסט/ פסיכולוג. 

בכל מקרה, בין אם גורם העל הוא רגשי ובין אם הוא פיזי, הטיפול הידוע והיעיל ביותר מכונה STOP- START (כיוון שמדובר בפורום פתוח אין כאן המקום להאריך) ועל הגבר להגיע ליעוץ/ אימון אישי אצל אדם המתמחה בתחום ובשיטת הטיפול, בכדי לקבל הדרכה וגם תמיכה רגשית.

בנוסף, לשיטת טיפול זאת יש צורך בבת זוג המוכנה לעזור ולשתף פעולה, כך שאם יש קושי בזוגיות, יש צורך לטפל בנושא הזוגי קודם או לפחות במקביל! (במיוחד כאשר הזוגיות הלקויה היא הגורם לשפיכה המוקדמת).

בהצלחה.

טובה לוין

יועצת זוגית ומינית ופסיכותרפיסטית.

זקוק דחוף לעזרה

אני עומד כחצי שנה לאחר נישואי, ואני מאוד מאוד נבוך. אני מרגיש שהתקשורת עם אשתי לא עובד כמו שצריך, הכל נראה טוב ויפה אצלנו אבל הקשר שלנו באמת לא קיים. קשה לי נורא לשתף אותה בכל מיני דברים אפילו סתם מחיי היום יום, אני מרגיש כל כך לא קשור אליה, וכאילו שהיא בכלל לא אמורה להיות אשתי וסתם ההורים שדכו אותנו, זאת ההרגשה שמלווה אותי יותר ויותר. אני מצידי ניסיתי כן לדבר וכן לתקשר ואני מרגיש שזה לא עובד, בימים האחרונים אני יותר ויותר חושב בצורה של אוקיי, זה גזירת שמים שהיא תהיה אשתי, ואין ברירה ואצטרך להיות אתה כל ימי חיי. מה עלי לעשות??? אני מוכן לעשות כל דבר על מנת להרגיש קשור וקצת יותר רגוע ומאושר יתכן ושאלתי לא קשורה לקונפליקטים בנישואים, כי באמת אין בינינו שום קונפליקט, פשוט אין בינינו שום קשר. מתחנן לעזרה!!!

אם אתה מאמין בגזירת שמים, אתה יכול להאמין במתנת שמים, ג"כ.

שלום לך אברך יקר,

לא חשוב אם אתה במדור הנכון, לא חשוב אם מדובר בקונפליקט בנישואין או בחוסר קשר,מה שבטוח זה שיש קונפליקט בתוך ליבך, וזה כואב לך! אתה מרגיש בודד וצופה קדימה ל120 שנים של הקרבה, כי "זו גזרה מין השמים..."  -גזירה או רצון ה'??

אם אתה מוכן להקריב את כל חייך, עדיף להקריב אותם בעבודה מתקנת- זה לא משהו שתוכל לעשות בכוחות עצמך, עליכם ללכת ליעוץ זוגי ולברר את דברים, אולי אתה באמת לא במקום הנכון, אבל אולי מחשבותיך, הבנותיך מסקנותיך, לא במקום הנכון!

ישנם שאלות רבות שהייתי רוצה לשמוע תשובות עליהן בכדי להבין את מצבך, בין הייתר: מה גרם לך לבחור באישה זו כזוגתך? האם היה איזה שהוא ניצוץ שגרם לך להינשא לה או כבר מראש לא הרגשת שום חיבור? איך הייתה ההדרכה שקיבלת קודם הנישואין? איך הייתה ההדרכה של בת זוגך? איך היא מרגישה בנישואין אילו? אולי אתם שניכם מרגישים בדיוק אותו דבר? אולי גם הייא רק רוצה למצוא עיצה בכדי לדבר איתך ולשתף אותך, ושאתה תשתף אותה? מה קורה ביניכם בתחום האישות? האם ידוע לך גורם ספציפי שגורם לריחוק ביניכם?

יש זוגות שהקשר זורם בקלות ויש זוגות שההתחלה קשה להם, אך הם לומדים ומתקדמים, כאשר בסופו של דבר, בעהי"ת, יש אפשרות להגיע לשמחה ואושר. פעמים זה דבר קטן, שאפשר לתקן במעט הדרכה ועבודה, לפעמים צריך יותר, אבל צריך בשביל זה יועץ/ת נישואין שיעזר/תעזור לכם לברר ולתת לכם הכוח לבחור בדרך אחרת.

אשמח להיות לכם לעזר,

בהצלחה מרובה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה, יועצת בחיי אישות ופסיכותרפיסטית.

0545885835

 

הוצאת בחורה בת 16 מהבית עקב בתעללות נפשית ופיזית

שלום רב, דחוף ביותר!! אני רוצה לשאול לגבי בחורה בת 16 שעוברת התעללות מגיל 0 נפשית ופיזית ( יש 2 אחים שהשתגעו , ושאר האחים שכבר נישאו נזקקים לטיפולים פסיכולוגים) כעת עומדת על הפרק להציל את הבת בת 16 היא אומרת שהיא עומדת להשתגע שהיא כבר לא מסוגלת לסבול. מדובר בבית חרדי( בעיר חרדית גדולה ) המצב מאוד מסובך האמא לא מתנהגת בצורה תקינה בלשון המעטה, ושולטת טוטאלית בילדים שלה. ( כל הילדים פוחדים ממנה פחד מוות, בלי הגזמה!) למי ניתן לפנות ע"מ שיעזור להוציא את הילדה למשפחה אומנה, לא כ"כ מעונינים לפנות לרווחה מעונינים לעזור לילדה לעבור בצורה חלקה למשפחת אומנה, צריך לבצע זאת בחכמה. יש לציין כי הילדה כבר ברחה פעם אחת ואיימה לפנות לכת הילל כי זאת האפשרות היחידה שלה לקבל מקום מגורים, אחותה הנשואה הצליחה לשכנע אותה לבוא אליה , ואז האמא הגיע לאחר מס' שבועות ושכנעה אותה לחזור הביתה ( האמא שולטת על הבת טוטאלית, והיא מאוד מפחדת ממנה) הילדה צריך לצאת מהבית בדחיפות. ולהתנתק מהאמא לגמרי. לתשובתכם אודה,

נא ליצור קשר איתי

שלום,

עשיתי עבורך בירור, אך מכיוון שאינני רוצה להפיץ מספרים אישיים בפורום כ"כ פתוח, אני מעדיפה שתתקשרי אלי באופן אישי ואוכל להעביר לך את המידע הרלוונטי באופן זה.

טובה לוין

0545885835

אני קרוע....

שלום רב! אני נשוי 10 שנים, עם השנים למדתי הרבה דברים ותובנות על חיי הנישואין מה ששיפר הרבה ב"ה. יש דבר שמעיב עלי מאוד. אני אדם שמאז שאני זוכר את עצמי הקפדתי מאוד על כיבוד הורים. וכן אני טיפוס מאוד משפחתי. אשתי, לעומתי, טיפוס שלא צריכה (רוצה) הרבה חברות יש לה חברה אחת טובה מאוד, היא יודעת לזרום עם אנשים, אבל לא מפתחת מעצמה קשרים עם אף בנאדם. מכיון שאני אדם עם שני התכונות הנ"ל, אני משתדל לארגן שבתות עם המשפחה שלי פעם בשנה (בערך), אבל אשתי הן בגלל מה שהיא (שאני מקבל את זה באהבה ובהבנה), והן בגלל כל מיני סיבות כגון פגיעה מגיסות שלי ומאמי, ממש סובלת בשבתות הנ"ל. כרגע יש שבת שמתקרבת, ואשתי אמרה שהיא לא הולכת לצאת מהחדר כל השבת, כי אין לה כח לסבול יותר, אמרתי לה שאני חושב שזה ממש לא לענין, והיא מאוד נפגעה ואמרה שאני לא דואג לה כי אם לעצמי, מה עושים עכשיו ולהבא? אשמח לתגובתכם.

התהלך בנעליים שלה= איך הייתה מרגיש באותו מצב?

יוסי שלום

מסיפורך נשמע שלך חשוב הקשר המשפחתי הרציף עם בני משפחתך. ואילו אישתך, מעדיפה לצמצם בכמות הקשרים באופן כללי, בלי קשר למי אנשים אילו- משפחה או ידידים. חסרים לי פרטים חשובים בסיפורך: איך הקשר עם בני משפחת אישתך? האם יש לך ולאישתך קשר טוב איתם? האם אתם הולכים לשני הצדדים במשך כל השנה או שמדובר בקשר חד שנתי?

איך הקשר שלך עם אישתך בתחומים אחרים, כאשר אתם לא בקירבת בני משפחתך?

משפחות המוצא הם יחידה הדורשת תשומת לב מיוחדת, והם, לדאבונינו, גם גורם לסיכסוכים רבים בין זוגות. הקושי הוא לנסות לפתור את העניין על רגל אחת, כאשר הנופש המשפחתי המשותף כבר עומד להגיע.

באופן כללי, חשוב לאישה לדעת שבעלה הוא מעל לכל, בעלה= שלה, ולא עדיין בן/ אח של משפחתו הקודמת- קשור בחבל בל יינתק. לא שהיא רוצה בעל שאין לו הכרת הטוב או רגש כלפי משפחתו, אך זה צריך להיות משני לקשר שלו איתה: כאשר היא יודעת שהוא איתה ויש לה את תמיכתו המלאה, לא תהיה לה בעיה ל"שתף" אותו עם בני משפחתו. אך אם בעבר (ואינני יודעת מה היה בעבר...אך אתה מציין שהיה סיפור שמשהו ממשפחתך לא קיבלו אותה יפה) היתה לה תחושה שמשהו מבני משפחת המוצא שלך, היו נגדה או אפילו לא לטובתה, והיא לא הרגישה שאתה עמדת לצידה במאה אחוז (גם אם זאת הרגשה לא נכונה... וסה"כ אמרת לה "אל תקחי אותם כ"כ קשה, הם לא מתכוונים, וכו') בחוויה שלה, בעלה לא מבין אותה ועדיין קשור אליהם ומעדיף אותם על פניה. שלא לדבר על מצב שבו הבעל מתאחד עם משפחתו נגד אישתו ומפנה אצבע מאשימה נגדה...

אם זה נשמע לך מוכר, צריך להתחיל מההתחלה- לבנות אמון, להקשיב לצרכים שלה, בתחום זה, להראות לה שהיא אכן יותר חשובה מהם, עד כדי כך שתהיה אפילו מוכן לוותר עליהם לגמרי (לעת עתה), והחשוב מכל, לא להתווכח עם רגשותיה או לנסות לרכך אותם, אלא להבין מנקודת מבטה, איך היא מרגישה. התהלך בנעליים שלה, ותראה איך היא התקבלה ע"י משפחת המוצא שלך.

יחד עם זאת, יכולים להיות עוד סיבות לכך שהיא לא מעוניינת לשתף איתך פעולה, למרות שהיא יודעת שהצלחת הארוע מאוד חשובה לך, כך שצריך לברר לעומק ולשלול דברים נוספים. 

בהצלחה ובברכת קיץ פורה ומהנה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה, פסיכותרפיה ויעוץ מיני.

0545885835
 

כניסה לחופה

שלום.אני בת 32. בת להורים גרושים ומסוכסכים קשות. לא ראיתי את אבא שלי18 שנה. אני רוצה להזמין אותו ואת משפחתו לחתונה למורת רוחה של אימי. האם זה בסדר להזמין אותו לחתונה שלי למרות שאין לי כוונה שיילווה אותי לחופה או שיעלה לחופה?

אבא יהיה תמיד אבא

לבת שמרגישה קטנה למרות היותה בת 32, שלום

זה סיפור כואב, הורייך התגרשו על רקע סיכסוכים קשים, ואת לא פגשת את אביך זה 18 שנה...

האם ניסית לפגוש אותו במהלך אותם שנים, או האם הוא ניסה לפגוש אותך?

לדעתי, נסי לפגוש אותו עוד לפני החתונה לראות איך יהיה הקשר ביניכם כיוון שבחתונה עצמה, לא יתאפשר לך לפתח איתו קשר, זה לא הזמן או המקום, אם תראי שאת ובעלך לעתיד נהנים מחברתו, אז כן הייתי מזמינה אותו לחתונה ואף מכבדת אותו בתפקיד כל שהוא- הוא בכל זאת אביך, גם אם הוא התגרש מאימך, אך לא לפני פגישה קודמת איתך ועם חתנך.

שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב

בהצלחה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה, פסיכותרפיסטית ויועצת מינית
 

האם יש מה לעשות עם בעל אנוכי ? ביננו אני זורמת איתו על אנוכיותו אבל עם המשפחה זה קשה לי

גדלתי בבית שמאד נותן מעצמו לזולתו ובמיוחד ביננו בתוך המשפחה יש דאגה כנה האחד לשני ואין לנו בעיה להקשות על עצמינו כדי שיהיו לאחים והאחיות שלנו נעים וטוב והיחסים מאד קרובים ודואגים כולל דאגה כספית- מי שיש לו יותר נותן למי שקשה לו יותר . התחתנתי לפני שנתיים עם בחור שבא מרקע מאד שונה. אצלם היחסים בין האחים טובים כי אין ציפיה ואין עזרה הדדית .ותמיד מוזר לי שהם לדוגמא מתיישבים על דודה שיצאה למלון - לארוחה על חשבונה אבל לא יבואו לדאוג לה ביום שהיא צריכה עזרה ,ילכו לדודה אחרת כי יש שם אטרקציה אחרת - אבל לא כשתצטרך עזרה ושלא לדבר שהחישובים הכספיים בינהם היא על האגורה כולל בין האחים והאחיות . אני יודעת שהמסירות במשפחה שלי היא די יוצאת דופן ואני לא מצפה מבעלי שתהיה לו אותה מסירות כמו שלי - לבני משפחתי אבל כן מפריע לי שהוא מקבל מאד בקלות את המסירות והדאגה שלהם( ולא תמיד ניתן להפריד את הדאגה שלהם אלי- ממנו כי כל עזרה שאני מקבלת היא גם עבורו בסופו של דבר גם אם לכתחילה נעשתה בשבילי : כמו עזרה ענקית בזמן שיפוצים או התקנות דברים בבית בכל שעה שיש צורך וכ'ו ) ואילו כשהם צריכים ממנו איזשהי טובה חזרה - זה תמיד רק בתנאים שמתאימים ונכונים לו או בכלל מתחמק . זה יוצר מתח פנימי כלפיו והוא נעשה פחות ופחות אהוב במשפחה וזה קורע אותי ומפר את השלווה שהייתה לי עם המשפחה האהובה שלי. אני מנסה לדבר איתו אבל תמיד יש לו צידוקים להתנהגות שלו וזה מפריע לי מאד. יש פתרון לזה ?

מה ראית בו לפני שנישאת לו?

שלום,

את מספרת על משפחה מיוחדת במינה, לא הסטנדרטי כלל, וכשאת משווה את בעלך, שהוא אדם רגיל בתחום זה, הוא נראה כלוקה בחסר, ביחס ל"קיצוניות" החיובית של בני משפחתך. זה קשה להרגיש שבעלך לא מתאים לסטנדרטים הגבוהים הנ"ל, אך האם אדם מין השורה היה מקצין וקובע שלאור עובדה זו, בעלך הינו אנוכי? אני מבינה שקשה לך לעמוד מול משפחתך הנדיבה בידיים ריקות, והיית מעדיפה להמשיך להתנהג כפי שנהגת עד עתה,כשבעלך לצידך. אך נסי, גם, להיזכר מה גרם לך לרצות להינשא לבעלך? אילו מידות טובות מצאת בו שהובילו אותך לחופה איתו?

בכל זוגיות מתגלים הדברים שיותר קשה לנו לראות בבן/ת זוגינו, אך יחד עם זאת, עלינו לזכור מהו דרך האמצע ומה נקרא חריג- גם אם מדובר בחריגות חיובית, ולא לכעוס על בן הזוג בגלל חסר בתכונה זו. הדוגמה שאת למדת מהמשפחה שלך נשמעת מדהימה ביופיה, אך איננה מוכיחה שבעלך אדם רע, אם הוא לא כזה.

וכפי שקודמתי אמרה, חשוב לזכור שאת עכשיו מקימה בית חדש, בבית זה את ובעלך תהיו הקובעים להמשך הדרך של ילדייכם, לא כדאי שדרך זו תהיה מושטטת על אווירה עכורה הנובעת מחוסר כבוד שלך לבעלך הנובע מכך שהוא פחות טוב בתחום מסוים, מכיוון שלא חונך באופן זה, כפי שמשפחתך חונכה. בתור אחת שגדלה בבית מעניק ותומך, בעז"ה, תוכלי להעביר יכולת זאת לבעלך ובע"ה לילדייך מתוך אהבה וכבוד.

חשוב שתזכרי: לשנות תכונה אחת, קשה כמו קריעת ים סוף, ואדם שמצליח בזה הינו בדרגה גבוה הרבה יותר, מאדם שכל חייו היה רגיל בתכונה זו, ועושה אותה ללא חשיבה או השקעה מיוחדת.

אני בטוחה שלבעלך יש גם תכונות או מידות שלאחרים קשה בהם והוא עושה אותם בקלות...

בהצלחה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה פסיכותרפיסטית ויועצת מינית

בעל צדיק ומחמיר

יש לי בעל טוב וצדיק מאוד עובד כמג"ש חסידי, מצוות הבית עבורו היא משהוא טכני , מלחיץ שיש למהר (שלא יצא.. וצריך לקום מוקדם) ההכנה למצווה מבחינתו היא ללמוד ביחד ספר קודש או שאפשר לדבר אבל לא יודע מה להגיד, רק סיפורי צדיקים וכדו'. בשעת המצווה הוא עסוק בכוונות וכמי שכפאו שד ואני לא מסופקת ונותרת עם תחושות קשות. קשה לי לרצות ולוקח לי זמן קצת להפשיר והמדריך אמר לו שאשה נורמלית תוך 5 דק' מוכנה, בקיצור לא אתאר... ניסיתי לדבר איתו אבל הוא חרד ולחוץ ולא יודע... מאותה סיבה יתקשה להגיע לייעוץ כי מי מספיק צדיק ומחמיר שיכול לשמוע את דעתו.. אשמח להכוונה בפורום , לא נראה כרגע אופציה להגיע לטיפול.

צרת רבים...?!

אשת חבר, שלום

הפניה שלך מייצגת מצב שבו נמצאים זוגות רבים (לא רק חסידים) ולכן אני כותבת בלשון כללית ולא רק אישית אלייך, מקוה שבכל זאת תוכלי להיעזר במה שכתבתי להלן.

מפאת רצון של אחד מבני הזוג (לא רק הגבר, אך יותר שכיח אצל הגברים) להגיע למידת החסידות, או בגלל הדרכה לפני הנישואין, הנובעת מעבודת חיים של החסידות אליה הם שייכים, הבעל או האישה מגיעים לנישואין עם מחשבה שחיי אישות מיועד לפריה ורביה בלבד, ומעבר לזה, צריך להמעיט במעשה, ואם כבר עושים (כי הבן/ת זוג דורשים זאת, או כי יש מצות עונה) אז יש להשתדל לעשות את המינימום ו"כמי שכפאו שד" כיוון שמדובר במעשה "בהמי"...

השאיפה לעבודת ה' מתוך פרישות הינה שאיפה מרוממת, ואין לזלזל בה, אך היא לא מתאימה לכולם, ונראה לי שיש לשאול שאלת רב באופן אישי, אם דרך זו מתאימה לאדם שבוחר בדרך זו, הבעיה מתחילה כאשר לשני בני הזוג יש שאיפות לעבודת ה' באופנים הפוכים, כי הלוא, גם מתוך אישות ניתן לעבוד את ה' ולהגיע למצב של אדם הראשון קודם החטא, עם ההשקפה הנכונה ועבודת המידות המתבקשת מחיי אישות כהלכה. כאשר מבינים שאישות הינה מצווה בפני עצמה, ללא קשר למצוות פריה ורביה, והיא חלה גם על זוגות עקרים, ועל גברים שנשותיהם לא יכולות להיכנס להיריון. מה עושים כשיש בן/ת זוג שלא מתאים להם הקבלה שהתקבלה לעיתים עוד לפני הנישואין ללא קבלת רשות מבן/ת הזוג, ועוד לפני שיודעים על מה הם מוותרים?

אינני רוצה להיכנס לפן ההשקפתי שבנושא זה, כיוון שאין זה מקומי, אך אני כן רוצה לעורר את תשומת ליבכם לכך, שלא משנה על מה נסוב הפער, כאשר חיי האישות נפגעים, הם משפיעים לרעה על כל הזוגיות, ובסופו של דבר, הם הקשים ביותר לתקן. אז עד כמה שניתן, יש לנסות לתקן לפני שהפער ובעקבותיו, הבדידות, מחמירים, עד שקשה- בלתי אפשרי לשפר.

ועכשיו חזרה אלייך:

חשוב לזכור שהנעשה לא נעשה מתוך רשעות, אלא מתוך חוסר ידע, או חוסר הבנה למצבך, ולמרות שנשים מעדיפות שהבעל יהיה זה שנותן את הטון והקובע, במיוחד בחדרי חדרים, לא תהייה לך ברירה אלא לפתוח את הנושא ולדבר אליו בפתיחות כיוון, שכמו שאת אומרת: הוא לא מוכן לקבל הדרכה מאיש...  לאור העובדה, שלדברייך, הוא לא יודע איך לנהל שיחה עם אישה (איך שיידע? הוא לא תירגל זאת לפני הנישואין, הוא ישב ולמד בישיבה מתוך קדושה, כפי שרצית שחתנך לעתיד, יעשה) חשוב שאת תבחרי את נושאי השיחה כשאתם יושבים ואוכלים יחד, או בזמנים אחרים.

לגבי נושא האישות, כיוון שנושא זה מוצנע ולכל אדם מתאים משהו אחר, אשמח לדבר איתך באופן אישי, בכדי להדריך אותך מה ואיך להסביר לבעלך את העובר עלייך.

בהצלחה מרובה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה, פסיכותרפיסטית ויועצת בחיי אישות.

0545885835

tlevine32@gmail.com

על אינטלגנציה רגשית

שלום וברכה, רציתי לשאול, האם אינטליגנציה רגשית זה דבר שניתן לפתח אותו (אצל בעל בן 32) ואיך? תודה רבה.

אינטליגנציה רגשית לבניית מערכות יחסים?

שלום,

שאלה מאוד מעניינת, והתשובה בגדול הינה: רבים חושבים שכן. אך לא כל המומחים יסכימו עם זה. בדיוק כמו באינטליגנציה. ישנו ספר מאוד פופולרי של דניאל גולמן הטוען שיש בהחלט אפשרות לשפר יכולת זו.

אך השאלה שלי היא: איזה איזור של האינטליגנציה הרגשית רוצים לפתח, ומדוע?

למרות שלא כתוב אם מדובר בשואל או שואלת, אני מייד הסכתי שהמדובר בשואלת, והיא מעוניינת לשפר את התייחסותו של בעלה אליה, אך יכול מאוד להיות שאני טועה, והשאלה הגיעה מגבר השמתוסכל מחוסר היכולת של עצמו... אז, לפעמים, חשוב להסביר יותר- מה בעצם רוצים? מה המטרה בשיפור האינטליגנציה הרגשית, והאם אתם יודעים מהי ההגדרה של אינטליגנציה זו???

בהצלחה בהמשך הדרך

טובה לוין

יועצת נישואין, יועצת מינית ופסיכותרפיסטית.

 

 

שאלה של מינון

שלום אני נשוי 14 שנים + 2 מעולם אישתי לא הייתה נלהבת מקיום המצווה בתחילה היו הרבה דחיות מצידה כשיזמתי עד שהיגיע למצב שאני אפילו לא מנסה רק בליל טבילה ואחרי לפחות שבועיים מגיעה הפעם השניה התלוננתי לאישתי רבות על העניין ויום אחד לפני שנתיים אמרתי לה שזהו אני לא מעוניין להמשיך כך אלא אני רוצה פעמיים בשבוע היא אמרה שהיא מוכנה להשתדל פעם אחת בשבוע בגלל שלטענתה רוב הזוגות הנשואים לאחר כמה שנים מקיימים את המצוה רק פעם בשבוע ואפילו שבועיים לי זה קשה אני רוצה פעמיים בשבוע וזה לדעתה מוגזם האם היא צודקת ויש לי דרישה מוגזמת או שהיא צודקת וכך נראים אחרי מספר שנים אצל כל הזוגות ?

האם זאת השאלה שאתם רוצים לשאול???

שלום לך, חיים היקר.

האם בכל פעם שאישתך מכינה שניצל לארוחת הצהריים, אתה פונה לכל שכנייך, עושה סקר שוק, ומברר כמה פרוסות כל גבר וכל אישה בבניין אוכלים, ולפי זה מחליט כמה אתה תאכל היום? ועוד יותר מה, האם ניתן להשוות אישות לשניצל או ללחם, אולי בשניצל אפשר לומר שלכולם מחלקים במידה שווה, אך האים ניתן לומר שכולם חייבים לשבוע מאותה כמות של לחם???

אני מקווה שהמשל שלי ברור:

א. אישות איננה מותרות אלא הלחם וחלב של האדם, לא הממתקים והשניצלים.

ב. כמו שהכמות המספיקה של לחם ע"מ לשבוע שונה בין אדם לאדם, כך גם באישות, ולא ניתן לומר לאדם: "עשה כך, כי זהו התקציב שכל העולם חי עליו" "כשם שפרצופיהם שונים..."

לו הייתם שניכם מסכימים, (לאחר שחייתם במצב של אידיליה בתחום, במשך כמה שנים טובות)  שכבר לא מעניין אותכם, ניחה, אך כאן נשמע שכבר מההתחלה אשתך לא במיוחד נהנתה מקיום המצווה, כך שסביר להניח שגם הפעמים שאתם כן ביחד, היא מתייחסת אלייך באופן של "עושה לך טובה". הדיון הנ"ל נשמע כמו משא ומתן בתנאי שוק, שבו האחד הוא ה"קונה/לוקח" והאחד הוא ה"מוכר/נותן" ואין הנאה משותפת ומטרה משותפת וממילא גם אין איכפתיות להנאה של בן הזוג.

חשוב להבין שחיי אישות לא נועדו רק עבור הבעל, ואין באישות חוסר שוויון! באותה מידה שהבעל מקבל, הבעל גם נותן, וכן להפך! אם אחד מהצדדים מרגיש שהוא רק נותן, סימן שמשהו במערכת לא עובד כפי שהוא צריך לעבוד וצריך לברר למה! לכן, אם התחושה היא שהאישה מתחמקת מהזדמנויות, ולא רק בגלל שאין זמן או עייפים, אלא באופן קבוע ומוכנה להסכים רק כי היא "עושה לך טובה", הרי שגם כאשר היא "נותנת לך" הנתינה איננה במיוחד מלכתחילה ולא חוויה משותפת לשניכם אלא רק כדי לעשות וי. חשוב במקרים כאילו ללכת לטיפול מיני בכדי לברר ולטפל מהשורש. ההבדל בין חיי אישות טובים לגרועים הוא הבדל בין שמים וארץ ולא שווה לוותר!

בהצלחה רבה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה

יועצת מינית ופסיכותרפיסטית

0545885835

בורות בנושא

שלום רב. אני נשואה כ 16 שנה ויש לי ב"ה ששה ילדים. בתור אשה חרדית ממושמעת שאינה רוצה להחשף לתכנים נוגדי אורח חיי כדי להשאר שמורה וד"ל נוצר מצב שאין לי מדי הרבה מידע על יחסי אישות מלבד מה שלמדתי או שמעתי פה ושם ואני חשה שחסר לי מידע בסיסי ממש ואין לי מושג היכן לברר זאת. במיוחד שכשכן נחשפתי למושגים מהעולם הכללי התבררה בורתי (כמו איך מגיעים למצב שהאשה "גומרת"? כלומר מגיעה לשיא הריגוש מבחינתה אולי, מה זה אומר ואיך עושים זאת?) הענין מטריד אותי מכיון שאני חשה שהענין אצלינו הגיע לשחיקה מסוימת ובכלל זה אכפת לי שרק אני צריכה לרכוש את הידע וממילא גם את האחריות לשינוי המצב אבל זה בסוגריים... האם קיים חומר מסולת בנושא או שאשאל כמו תם את השאלות אחת אחת לגופן..במיחוד שלא הכל זה שאלה אלא פשוט העשרה או קבלת מידע. אודה מאד לתשובותים.

תורה היא ואין בה שום בושה וכלימה כלל

ברוריה שלום,

תודה רבה על שאלתך, ואכן, רבות כמוך עומדות מול אותה שוקת: מצד אחד, מצנעת הנושא, אין זה מתאים לדבר בכיכר עיר על דברים כגון אילו, וגם לא תמצאי ספרות חרדית מתאימה בנושא, מצד שני, "תורה היא וללומדה אני צריך!" ואכן, בתחילת הדרך, לפני הנישואין מנסים להדריך את הכלות ולהסביר להן מעט על גופן ועל יכולותיהן, ובכלל זה ההנאה שהן יכולות להנות בדיוק כמו הגבר. אך כרוכים באופן ההדרכה הרבה קשיים. קודם כל, תלוי מאיזה מגזר את, אם את מהמגזר החסידי, ילמדו אותך פחות על גופך, ועוד פחות על ההנאה שאת יכולה לחוות, ושזכותך לחוות, ועוד יותר מכך: שזכות בעלך לתת לך!

אך גם אם את מהמגזרים האחרים, הרי שכלה כ"כ עסוקה בהכנות לנישואין, וכ"כ נרגשת, והמידע כ"כ רגיש ועדין וצנוע שהיא נוטה להתבייש ולא כ"כ קשובה למידע, וזה במקרה הטוב שבו המדריכה הינה מדריכה מצויינת (רובן כאלה) אך בכל זאת, המידע לא תמיד נקלט ולא תמיד מתיישב בזיכרונה לעת הנכונה, כיוון שהוא בגדר של תורה שבעל פה, ועוד יותר הוא תיאורתי מאוד, ועד שלא נהפך להיות מעשי, הוא לא נכנס לתודעה. זה כמעט כמו ללמד משהיא לאפות עוגת מפוארת רק ע"י תאור המהלכים, בלי מגע יד ותרגול.

מעבר לזה, ההדרכה איננה לוקחת בחשבון את החתן העתידי, ואיננה מדריכה את הכלה להנהגות ספציפיות שמתאימות להתנהגות הספציפית שלו, כיוון שהכלה עצמה לא באמת יודעת עם מי היא מתחתנת, עד לאחר החתונה. ומי אמר שהוא קיבל את ההדרכה המתאימה או שהוא זוכר את המוטל עליו??? את גם מרמזת שגם אם את יודעת איך וכיצד, הכל מוטל עלייך, האם ז"א בן זוגך איננו מתמצא או איננו מעוניין לברר איך להשביע את רעבונך? כך שגם אם את מוכנה לקבל הוא לא בדיוק יודע/ מעוניין לתת?

כל אילו גורמים לתחושת החסר בידע עליו את מדברת, וממילא לתסכול!

באופן כללי, פניה לכל הבעלים: שווה לבעל שאשתו תהיה שבעת רצון, ככול שהיא תהנה יותר. הנאתו תגדל! אם הוא יתמקד בהנאה שלו, הנאתו תקטן, כי היא תתרחק ממנו, אך אם הוא יתמקד בהנאת  אשתו, הנאתו רק תלך ותגדל! השקעה שווה בהחלט!

עכשיו, בסיעתא דשמיא, שנודע לך, שיש משהו מעבר, חשוב שתלכו שניכם ללמוד, כמו בכל הלכה אחרת, אם אנחנו לא מתמצאים בהלכות שבת, אין לנו תרוץ שחיללנו שבת כי אנו לא יודעים את ההלכות, הולכים ללמוד. גם כאן, חשוב ללכת ללמוד ולברר! כדאי ללכת לכמה מפגשים ליועץ/ת בתחום האישות (יעוץ מיני) ותקבלו הדרכה מקיפה בכל הנושא, שם גם תוכלו לשאול את כל השאלות שרציתם לשאול ולא ידעתם את מי. דעי לך, זו המצווה מלכתחילה, לא תוספת ולא שינוי!!! אין בזה שום בושה וכלימה לרצות לממש את היכולת שלך, כפי שהקב"ה ברא אותך!

שיהיה לך- לכם הרבה הצלחה,

באם תרצי, אשמח לעזור

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה

יועצת מינית ופסיכותרפיסטית

0545885835

לפני אירוסים

אני לוידעת איך משיגים אותכם. מעדיפה לדבר בשיחה עם מישהו, זה קצת יותר מסובך ולא שאלה שאפשר לשאול פה זה ארוך מידי ומסובך יותר, אשמח שמישהו ייצור איתי קשר דרך המייל ואתן מספר טלפון ליצירת קשר. אני ממש אובדת עצות וכבר לוידעת מה לעשות. תודה רבה על ההבנה.

עזרה טלפונית

שלום וברכה

אשמח להיות לעזרתך,

אני יועצת נישואין ופסיכוטרפיסטית

בעלת נסיון בתחום הדרכה טרום נישואין.

טובה לוין

במייל : tlevine32@gmail.com

0545885835בטלפון

 

 

יעוץ לשידוך מורכב

שלום רב, מה הייתם מייעצים לבחורה רווקה מבוגרת שנפגשה עם בחור והכל זרם נחמד עד שהבחור סיפר שלפני מספר שנים הייתה לו נפילה במגע מיני עם אישה (לא לגמרי ברור אם מעידה ח"פ אבל רוב הסיכויים שלא)...נכון לעכשיו עושה רושם שעשה תשובה והתחרט על כך . האם זה מלמד על אופי בעייתי של מישהו שעלול לבגוד בעתיד?

שבע יפול צדיק וקם

שלום אורית,

אינני מתיימרת להיות קוראת לבבות, וגם לא רואה עתידות, אך יש להסתכל על החוויה שהבחור עבר מנקודת ראות שלו: הקושי של בחור מבוגר להחזיק את עצמו בקדושה, קשה עשרת מונים מאשר של בחורה, ויש פחות גורמים שיימנעו אותו מללכת למעשה שהוא בסופו של דבר הלך לשם... אין בדברי מתן היתר לכל הבחורים הבוגרים לעשות צעד כזה, אך אם הבחור חזר בתשובה, ושיתף אותך במעשה שעשה, סביר להניח שהוא מנסה לשמור על עצמו בזה שהוא פותח את סגור ליבו- אם לא כן, לשם מה שיתף אותך בחטאי העבר? אלא אם נשארו עדויות מעשיות למעשה... ולכן הוא מרגיש שאיננו יכול להסתיר מפנייך...

ברמה המקצועית- בזה שאדם חרג, וניסה את המעשה מחוץ לנישואן, לא מוכיח שיגיע לבגידה לאחר הנישואין. אם את מרגישה שאת חמה ואוהבת, ולא תמנעי ממנו קשר גופני, אלא שאת עצמך מחפשת את זה, את בע"ה תספקי את הצורך שלו, ולא יזדקק לשדות אחרים...

בהצלחה רבה

אם יש צורך בהעמקת הנושא תוכלי ליצור איתי קשר

טובה לוין

יועצת זוגית ומינית ופסיכותרפיסטית

tlevine32@gmail.com

0545885835

יעוץ של כמה שיחות טלפון לסוגיה בחיי נישואין

בס"ד שלום, לי ולאשתי יש בעיה קטנה שאנו מתקשים לתקשר בצורה נכונה ע"מ להגיע לפתרון הולם. נשמח אם איזשהו יועצ\ת יהיה מוכן לשמוע את שני הצדדים ולהביאנו לעמק השווה. מיותר לציין שהדבר יהיה חסד גדול. תודה, מוסי

יעוץ זוגי

 

מוסי, שלום.

אשמח לעבוד איתכם על ניהול תקשורת זוגית.

שמי טובה לוין ואני יועצת זוגית ומינית וכן פסיכותרפיסטית.

אפשר לתקשר איתי ישירות במייל tlevine32@gmail.com

או בטלפון 0545885835

?

מפחיד אותי לחשוב מה אני באמת חושבת על בעלי אני בלב ממש חושבת שהוא לא מוצלח אבל בד"כ לא מראה את זה איך אפשר ככה? מידי פעם יוצאים לי דברים, אבל אני ממש לא אוהבת את זה אני אוהבת חיים יפים ושמחים, אבל נפלתי עם אחד שלא כמוני , חי את החיים שלו בצורה הכי הפוכה שיכולה להיות. הישרדות מתישה..........

עומס רגשי מבזבז אנרגיות חשובות

שלום לך,

לחיות עם לב מלא תרעומת ושליליות, הינו דבר קשה מנשוא לזה שמסתובב עם מטען כבד של תחושות שליליות. הדבר מנצל הרבה כוחות נפש שיכולים לשמש לדברים הרבה יותר מועילים בחיי היום יום. וכמו שאת יודעת, גם אם את לא רוצה להוציא רעל זה לאוויר העולם, הוא פשוט "מתפלח" החוצה כאשר כוח הסיבולת שלך יורד. אז האמת היא, הוא יודע פחות או יותר, מה את מרגישה עליו, גם אם את נשמרת מלהראות זאת כלפי חוץ, הוא מרגיש שאת לא מרוצה ממנו.

לא כן?

אם את חושבת שאת מוכנה לנסות, ושיש אפשרות לגשר על הפערים בינך לבין בעלך, כך שחיי שניכם יהיו סבילים או אף יותר מזה, או לחילופין, שהטירחה שווה ללמוד לעבוד ביחד, בצוותא, ללא העומס השלילי הזה, טוב תעשי לבוא לטיפול זוגי. את עושה חסד לעצמך יותר מלכל אחד אחר, ואם יש לכם ילדים משותפים, על אחת כמה וכמה ששווה הטירחה הנ"ל.

אשמח לעזור לך לפנות את ליבך לחוויות חיוביות יותר, ולא רק ע"י שאומר לך- תחשבי חיובי וכו', אלא ע"י שינוי והתקדמות ממש...

הבצלחה

טובה לוין יועצת זוגית ומינית ופסיכותרפיסטית

tlevine32@gmail.com

או בטלפון: 0545885835

משבר בנישואין

שלום, אנחנו זוג 4 שנים מהחתונה, תקופה ראשונה היתה מהממת מבחינת הזוגיות, היתה הערכה ואהבה, חוץ מקטע החיי אישות שהעיבו ממש, ז"א שבעלי רצה והרבה וחידושים וכו' ואני בכלל לא הייתי בקטע, הרגשתי מותקפת וככל שרצה יותר ברחתי יותר וכך רצה יותר וכו'. הרבה הרבה עבודה מאומצת ב"ה הנושא די הסתדר, אני הרבה יותר רוצה, כבר גם יוזמת וממש נהנת. ונראה לי שגם הוא אבל בקטע של ויכוחים וריבים נהיה גרוע ביותר, כבר 3 חודשים אין שבוע שאנחנו לא רבים בהיסטריה עם האשמות ובכיות, הפיוסים לא אמיתיים כמו פעם, פעם בעלי לא היה עוזב עד שהתפייסנו, וגם לא היה מאשים האשמות כלליות - כמו תמיד את כזאת, ו ואני מכיר אותך שאת רואה רק את עצמך , מה שקורה שכל ריב מתחיל עם זה שמישהו מנסה להגיד שמשהו מפריע לו, ושמתי לב שגם אם משהו מפריע לו וגם אם לי תמיד הוא ידרוש בסוף שאני אתנצל, באחד בפעמים הטענה שלו היתה שאני לא מכבדת אותו מספיק ומעירה לו מלא על ההתנהגות שלו עם הבת שלנו בת 3, וזה כי באמת מחרפן אותי איך שהוא רצוף צועק עלי שלא תבכה, היא מוציאה אותו מהכלים והוא מתעקש איתה וניהיה אוירה גרועה ביותר, אז החלטתי ממש להשתנות ולכבד יותר, אבל אני לא מגיעה לזה, כי אנחנו רצוף רבים וברוגז ולא יודעים איך לצאת מזה, שנינו בדיכאון

אפשר להתחיל שוב

שלום, חנה.

נשמע שעד עתה, הנישואין שלכם לא זורמים על מי מנוחות וכאשר קושי אחד נפתר, מופיע קושי אחר במקומו.

פעמים רבות, דווקא הנושא המיני, אם מתפתח בו סדק, גם אם מצליחים לגשר על הקושי בכוחות משותפים, ללא עזרה, יכול לגרום לסדקים בנושאים אחרים.

ייתכן שיש צורך בריענון הידע שלכם, בהורדת המתח ובתזכורת שאתם אוהבים זה את זו ושיש לכם סיבות טובות לכך. בעצם, ליצור התחלה חדשה שאיננה מהמורות ובורות, בעזרת איש מקצוע!

תפקיד היועץ הינו להיות הקול האובייקטיבי המאפשר לשני בני הזוג להביע את הקול הסובייקטיבי של כל אחד, ולהבין דרכו את מה שהשני באמת רוצה להגיד, בלי האשמות או ביקורת. מטרת היועץ להיות מאוזן ונאמן לשני הצדדים ולא שופט או מטיף שבוחר בצד אחד כצד צודק. חשוב ללכת לייעוץ  שיש לו/ה הכשרה גם בנושא המיני בכדי שתוכלו ולטפל בשורש הבעיה, על מנת שלא תחזור בשינוי האדרת- קושי בחלק אחר של הנישואיןץ

בהצלחה מרובה

אשמח להיות לכם לעזר,

טובה לוין יועצת זוגית ומינית ופסיכותרפיסטית,

tlevune32@gmail.com

או בטךלפון 0545885835

ניתן להיות בקשר דרך המייל:

 

חוסר ענין לאשה

שלום וברכה. אני נשוי קרוב לשני עשורים, תקופות ארוכות לא היו בינינו קשר זוגי טוב, לאחר מאמצים עילאיים מצידי הלכנו כמה פעמים לתקופות שונות לטיפול זוגי אצל כמה, אפשר לומר בגדול שהיו שיפורים. אך עדיין ישנם קשיים בסיסים ביחסיים בינינו ואהבה והנכונות לקשר אמיתי לא פתוחים מספיק. מה ניתן עוד לעשות

מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות

שלום וברכה,

אומנם, כבר הלכתם כמה פעמים לייעוץ, אך כמו שידוע לפעמים נוצר קשר ואמון ברופא פחות מוכר בעוד שדווקא הרופא בעל השם העולמי לא מצליח לרפא את החולה. חשוב מאוד לבדוק שאישתך מתחברת למטפל, ומצליחה להביע את מה שמפריע לה.

לא שאני חס וחלילה מורידה מערכו של מטפל אחר, אך כיוון שלך יש קושי, ואתה מחפש משהו נוסף מאישתך, חשוב להגיע למקום שלה יהי טוב, יותר מאשר לך, במיוחד שאתה הוא המבקש.

אשמח לשמוע יותר, בפרטי, אילו דברים כבר ניסיתם בכדי לתת לכם הדרכה הלאה.

בהצלחה

טובה לוין

יועצת נישואין ובחיי אישות, ופסיכותרפיסטית

0545885835

tlevine32@gmail.com

בורות בנושא

שלום רב. אני נשואה כ 16 שנה ויש לי ב"ה ששה ילדים. בתור אשה חרדית שאינה רוצה להחשף לתכנים נוגדי אורח חיי נוצר מצב שאין לי מדי הרבה מידע על יחסי אישות מלבד מה שלמדתי או שמעתי פה ושם ואני חשה שחסר לי מידע בסיסי ממש ואין לי מושג היכן לברר זאת. במיוחד שכשכן נחשפתי למושגים מהעולם הכללי התבררה בורותי. הענין מטריד אותי מכיון שאני חשה שהענין אצלינו הגיע לשחיקה מסוימת ובכלל זה אכפת לי שרק אני צריכה לרכוש את הידע וממילא גם את האחריות לשינוי המצב אבל זה בסוגריים... האם קיים חומר מסונן בנושא או שאשאל כמו תם את השאלות אחת אחת לגופן..במיחוד שלא הכל זה שאלה אלא פשוט העשרה או קבלת מידע. אודה מאד לתשובותים.

ייעוץ אישי שווה עשרה ספרים הכתובים לכל העולם

שלום ברוריה,

שאלתך חשובה מאוד, במיוחד שהיא שאלה שעולה בראשיהם של נשים וגברים רבים המרגישים שאין למי לפנות. אין בה שום בושה, להיפך, זאת שאלה מאוד חשובה ובמקום.

אומנם, מפעת צניעות הנושא, אין ספרים שיכולים לענות לך על שאלות אילו, ובמיוחד שאת אדם אינדוידואלי, ולכל אחד ואחת יש צרכים שונים, ולכן, אם את לא שבעת רצון ממה שקיים אצלך, הייתי מציעה לך לבקש מבעלך שיבוא איתך ליעוץ בחיי אישות אצל יועץ/ת בחיי אישות, יחד! ניתן לקדם כך את הזוגיות בצורה מדהימה, כנראהשלא יהיה צורך בפגישות רבות, כיוון שמדובר בהעשרה ולמידה, ולא בהוצאת רעלים והתנגדויות.יש להבין שאין בושה להגיע לייעוץ מסוג זה, להפך,אני מאוד מעריכה ומכבדת אנשים שמשקיעים בזוגיות שלהם! השיחה נעשית באופן המתאים לצורך של בני הזוג: יותר מוצנע או יותר פתוח, לפי הצורך...

אם בעלך לא מוכן ללכת, גם לאחר שאת מסבירה לו את הצורך שלך בהעלאת חיי האישות המשותפים שלכם בדרגה, ובצורך שהמושכות יהיו בידיים שלו ("ואל אישך תשוקת... " צורך טבעי של האישה שהבעל יקח פיקוד בנושא זה, לא אומר שהיא לא יכולה לקחת פיקוד מדי פעם... אך ברור הצורך שלך)  אז לכי לבד, זה גם רווחי, ותוכלי את להעביר את הדברים לבעלך, אומנם, אז את היא זו המחזיקה במושכות, אך עדיף זה מכלום לא.

אשמח להדריך אותכם במהלך זה

בהצלחה

טובה לוין יועצת זוגית ובחיי אישות, ופסיכותרפיסטית

0545885835

tlevine32@gmail.com


 

בעיות במצווה

אני בן 35 נשוי +6, לאחרונה יש לי קושי בקיום המצווה, אני מצליח רק לאחר מאמץ רב. יש לציין שלא היה לי לאחרונה אירוע חריג מבחינה פיזית או נפשית, אני לוקח בתקופה האחרונה ציפרלקס, אולי זה משפיע? התייעצתי עם רופא משפחה הוא אמר לי לא להתרכז בזה, אבל הבעיה קיימת. האם יש דרך לסדר את הבעיה?

חשוב לברר מהו הרגש היושב מאחורי הקושי

אבי,שלום

השאלה הינה: לשם מה עליך לקחת ציפרלקס? האם אתה לוקח את התרופה בכדי לטפל בבעיות של רגש (דיכאון, למשל?) אם כן, הקושי שהוביל אותך לקחת את התרופה יכולה להיות גורם לבעיה שנוצרה, וגם לציפרלקס יכול להיות תופעת לואי כזו, אך יותר חשו לברר מהיא הבעיה הרגשית השוכנת מאחורי העניין. אם התרופה הייתה הגורם הבלעדי, הרי שלא הייתה מצליח גם לא לאחר מאמצים מרובים. אז חשוב שתלך לאיש מקצוע: פסיכולוג, או פסיכותרפיסט, ותברר אצלו מה יושב מתחת לרגש הנ"ל. אם הבעיה הינה הקשר בינך ובין אישתך, חשוב שתלך ליועץ/ת זוגית עם התמחות בתחום האישות.

בהצלחה

טובה לוין

יועצת נישואין ובחיי אישות ופסיכותרפיסטית.

מה הגדרה של אהבה?

היי, אני לקראת שידוכים אשמח להסבר מהי הגדרה של אהבה?

האם אנחנו באמת מחפשים אהבה בזמן הפגישות?

יעל, שלום.

במקורות, האהבה מחולקת לשני סוגים:

1. רגש, צורך להתקרב למישהו כיוון שהוא מוצא חן בעינייך, עד להיצמדות בו. אהבה זו דומה לאהבה של עמ"י לקב"ה. והקב"ה לעם ישראל, רגש זה משתנה בהתאם למעשיו של מושא האהבה, לפעמים האהבה עולה ולפעמים היא יורדת.

לעומת זאת

2. אהבה מסוג זה, הינה מצב מודע בקוגניציה, אהבה בתרגומו= לייקר. זוהי האהבה שאנו מרגישים כלפי עצמינו או כלפי ילדינו: גם אם אנחנו לא סובלים את עצמינו, או שהילדים משגעים אותנו, ואנחנו לא אוהבים אותם כרגע, אבל הם (או אנחנו) עדיין חשובים מספיק עבורינו, בכדי לשמור עליהם= לייקר אותם. המצב הזה איננו ברגש ואיננו מצב משתנה, אלא יציב!

אצל בן אנוש, חשוב יותר להרגיש רצוי מאשר להרגיש אהוב! אם אין בו צורך, האהבה לא שווה!

לכן בשפה מעשית, יותר חשוב לבדוק צורך מאשר לבדוק אהבה.

כאשר אנו נישאים, אנו נישאים לאדם, לא לאהבה, למה כוונתי?

בזמן הפגישות, חשוב לבדוק  שמדובר באדם שאת תוכלי להעריך, אדם שיש בו משהו יותר ממך, לפחות בתחומים החשובים לך. אהבה סתמית בין בני זוג הינה תחושה המשתנה לפי התנהגויות, ואיננה קיימת כאשר אנו כועסים על מושא האהבה, אך כאשר אנו נישאים עם התחושה שאדם זה הינו האדם אליו אני שואפת, התחושה הינה ייקור האדם, ובכך, גם בזמנים קשים האהבה= ייקור, תתמיד.

ולכן, אם את רק מחפשת אהבה, זה מסוכן, כיוון שאהבה יכולה לעלות ולרדת לפי ההתנהגות העכשוית, אך אם את מעוניינת בחיבור לאדם, אזי האהבה שיתן לך שווה עבורך, כיוון שאת צריכה אותו. וכנ"ל אהבתך אליו חשובה לו כיוון שכל מה שקשור אלייך חשוב לו.

שיהיה לך בהצלחה במציאת בן הזוג המוכרז לך משמים.

טובה לוין

יועצת זוגית ומינית ופסיכוטרפיסטית.

קושי אחרי פרידה

שלום וברכה. אני בחורה חרדית. תקופה ארוכה בשידוכים. לפני כשנה נפגשתי עם בחור שמאד מצא חן בעיני.(והיה נראה כי זה הדדי...) לאחר מספר מועט יחסית של פגישות הרגשתי כי אני בשלה להחלטה, ומעוניינת לבנות איתו את ביתי. אולם, אצל הבחור כנראה הדברים היו פחות בהירים ולאחר התלבטות רבה מצידו השידוך ירד. נשברתי. אולם תקופה קצרה יחסית אח"כ חזרתי להיפגש וכאילו המשכתי הלאה. אני כותבת כאילו, כיוון שאני מרגישה שלא השתחררתי, מרגישה שנותר שם פצע חשוף שעדיין (שנה אחרי!!) לא הגליד. אני פוגשת בחורים אולם לא מצליחה להתחבר לאף אחד כי עדיין מרגישה את החיבור אליו.(חשוב לי להדגיש שלא הייתה כאן התאהבות רגעית וכדו', אלא היו בו המון דברים שחשובים לי והערכתי מאד, ואישיות שקסמה לי מאד). אני יודעת שאני מוכרחה להשתחרר אולם לא ממש ברור לי כיצד. (האופציה של לנסות להחזיר אינה רלוונטית.) אודה מאד לעצה

אין מקום לאהבה חדשה אם הלב מלא באהבה ישנה...

אפרת, שלום

נשמע מדברייך שהבחור אותו פגשת סימל עבורך את החיובי שבדרישות שלך וממילא את מאדירה את דמותו בעינייך, כך שכל בחור שאת פוגשת לא מצליח להגיע לרמתו של הבחור ההוא (אותו בנית בדמיון שלך)

בכדי שתוכלי להוציא אותו מהראש ולבחור בחור אחר, עלייך להשתחרר מהאהבה האידאליסטית אותה הכנסת לתודעתך.

לשם כך חשוב ללכת לפגישה או שתיים עם מטפלת העוסקת בתחום הCBT, או תחום אחר דומה לו.

באם תרצי אשמח להיות לך לעזר בתהליך.

טובה לוין

יועצת נישואין יועצת מינית ופסיכותרפיסטית (CBT)

0545885835

tlevine32@gmail.com

 

רגש או שכל

מכירה בחור כ-4 חודשים, לצערינו לא נפגשנו הרבה במהלך התקופה בעקבות העבודה שלו.. (ובעקבות כך הדבר לא מרגיש שאנחנו יוצאים ומכירים ככ הרבה זמן) הבחור צעיר ממני ב3 שנים, וחוזר בתשובה הבחור מפרגן, אוהב, נותן, בא לקראתי (בקטע הדתי) למרות שיש דברים שנורא קשים לו.. (נגיעה, יחוד וכדו..) אני ככ מתלבטת מה לעשות הלאה.. הבחור אומר שהוא אוהב אותי ורוצה להתחתן (למרות הפער בגיל ופער בדת) אבל פתאום ככ קשה לי להגיע להחלטה. אני בחורה בת 35, עברתי ככ הרבה קשרים (וביטול אירוסין) ויש משהו שמפריע לי להגיע להחלטה מתלבטת אם זה קשור לפער הדתי, או קשור לזה שיש לו בעית קשב וריכוז. -הוא באמת בחור מקסים.. גורם לי להרגיש מיוחדת.. יש לנו תקשורת וכימיה טובה אם משהו מפריע לאחד/ת מאיתנו ישר מדברים על זה.. אמרתי לו שחייבים לנסות לצאת ולהפגש יותר למרות הקושי, להפגש במקומות עם אנשים בשביל לעזור לו להתגבר על הקטע של שמירת הנגיעה.. השאלה מה עוד?

במרה כזה, מותר להיות אנוכיים!

שלום לך,

את מעלה כאן מספר לא מבוטל של נושאים המקשים עלייך לקבל החלטה: הבחור שבו את פוגשת סובל מהפרעת קשב וריכוז, הוא לא נמצא ברמה הדתית שבו את נמצאת ואף מנסה למשוך אותך לרמה שלו ע"י מגע ואי שמירת הלכות ייחוד.

יש כמובן את הצד החיובי של הבחור ואף הצד החיובי המשותף- היכולת שלכם לתקשר ולהגיע לעמק השווה.

ובכל זאת, את לא מצליחה להחליט, והשאלה היא מדוע?

השאלה החשובה ביותר כרגע, הינה: מה טוב לי?!

ללא התחשבות בצרכיו של הבחור! להיות לגמרי אנוכית ולשאול את עצמך: האם הוא יאתגר אותי להיות יותר טובה ממה שאני עכשיו, כי לשם כך הגעתי לעולם הזה, או שהוא ירד ויוריד אותי איתו?

האם האהבה והפרגון שהוא גורם לך יספיקו לך גם כאשר יהיו קונפליקטים שיגרמו לך לכעוס עליו?

מה שאנחנו רואים לפני החתונה, בקטן, נהיה הרבה יותר גדול וחד לאחר החתונה, כאשר יש מחויבות.

חישבי על כל הנתונים ביישוב הדעת. אם בכל זאת את חושבת שהזוגיות הזאת טובה לך, חשוב לזכור שייעוץ נישואין איננה בושה, אלא חובה במקרים שמראש יש פער בין בני הזוג, ובעזרת השם וייעוץ הנישואין, תוכלו לחיות בשלום ובשלוה, והעיקר- בהערכה לבעלך, שזה החשוב מכל.

בהצלחה

אשחמ להיות לך לעזר,

טובה לוין

יועצת זוגית ומינית ופסיכותרפיסטית.

0545885835

tlevine32@gmail.com

מבולבל

שלום רב, רציתי לשאול שאלה מקצועית ותורנית. קיבלתי הצעת שידוך טובה מאוד בהרבה מאוד בחינות, משפחה טובה מידות טובות כישרונות עומק הכל טוב ויפה. אבל המראה שלה לא מספיק טוב בעיניי (מצטער אם זה נשמע רדוד). לא שיש משהו חריג פשוט נייטראלי. יש לה נטייה להשמנה (שוב סליחה) לפי תמונה כמובן. תמיד אומרים יופי הדבר שמתרגלים אליו. זאת אומרת גם מישהי שנראית טוב מתרגלים וכבר לא מרגישים יופי כמו בהתחלה (אני מבין שזה נכון מתרגלים כמו כל דבר בחיים מתרגלים השאלה באיזה רמה מדובר) וגם מישהי שהמראה שלה נייטראלי בעיניי מתרגלים לאהוב? זה באמת כך? כי מהיכרות שלי עם עצמי יופי הוא בהחלט אחד הדברים שאני מחפש כמובן בתור מכלול ולא חלילה ערך בפני עצמו כך קבוע בי אני טיפוס שמחובר ליופי גם בדברים אחרים. מצד שני מציעים לי הצעה אחרת טובה מאוד גם חיצונית גם פנימית חכמה אבל משהו בגדר הנורמה אבל לא מוכשרת או עמוקה יותר מהרגיל והם תכונות שאני חושב שאני צריך/רוצה. איך אוכל לדעת? בהתחלה הייתי בטוח שאני רוצה אחת שאעריך אותה ואני מעריך כשרונות עומק אני גם עמוק אבל אחרי שראיתי את המראה שלה אמרתי אולי עדיף לי ללכת על פחות מוכשרת עמוקה וכו בשביל מישהי שבשאר הדברים הוא עונה על מה שאני רוצה. אבל אולי אני צריך אחת חכמה יותר? קראתי את השאלה האחרונה כאן באתר שלכם שכתבתם מי אמר הנתונים על יופי או עומק נכונים ועדיף ללכת לבדוק. אבל ולכן אני שואל. כי אני יודע בוודאות מבדיקות יסודיות שעשו את הנתונים האלה של הכשרונות עומק וכו. נפגשתי בעבר עם מישהי שהכל היה מאוד טוב אבל המראה הפריע לי ובגלל זה הפסקתי את הקשר. אולי זה לא נשמע טוב אבל מה אעשה, זה היה קשה לי מאוד, אני מאוד מבולבל וממש לא יודע מה להחליטץ. מה לדעתכם עליי לעשות?

על טעם וריח....

שלום לך

חשוב לדעת מה גילך ולאיזה מגזר אתה משתייך, כיוון שהתשובה יכולה להשתנות בהתאם.

אענה לשאלתך באופן שיתאים למגזר הליטאי, שם יש אפשרות לפגוש כמה פעמים שרוצים (בגדר הטעם הטוב).

א. חשוב לי להדגיש שאף פעם לא כדאי להחליט בענייני שידוכים על סמך תמונות. גפ אם אתה עושה חשבון שסביר להניח להבחורה תשלח תמונה שתחמיא לה, לא תמיד זו המציאות, יש כאילו שפשוט לא פוטוגנים ויש כאילו ששלחו ללא מחשב מרובה, או שהתמונה כבר לא עדכנית.

ב. לא יזיק להיפגש עם בחורה, אפילו רק בכדי לבדוק בעצמך אם היא באמת לא יפה בעינייך, אין בפגישה זו הסכמה לכלום (אלא אם כן, אתה מהמגזר החסידי ואז יש לך יותר בעיה).

אני לא רואה בצורך בבחירת אישה שיפה בעינייך, משהו רדוד, לכל אחד יש ערכים החשובים לו, ושורה תחתונה, אתה זוכה בבחורה שמתאימה לך לפי ערכך ג"כ. ולכן, אם היא באמת "שווה" יותר ברמה הרוחנית/שכלית, ואתה מתחבר לצד הזה שלה, יתתכן שאחד משני דברים יקרה: או שהמראה החיוני פחות יפריע לך, או שהמראה החיצוני יתחבב עלייך. אם אף אחד מהשניים לא יקרה, סביר להניח שתצטרך להוריד את ההצעה כיוון שללא משיכה גופנית, לא כדאי להתחייב לחיות עם בן אדם לשארית חייך. כמובן שנשיאת החן יכולה לקחת יותר מפגישה אחת, לכן חשוב לתת לזה לפחות שתי פגישות, אך אם לא השתנה דבר לאחר הפגישה שהנייה, עדיף להוריד ולא לסחוב אותה סתם.

לעומת זאת, בחורה שיש לה רק יופי חיצוני, ללא יכולות וערכים הדומים לשלך, לא תחזיק איתה מעמד הרבה זמן, ולכן כדאי לבדוק את התקשורת וההבנה, לראות אם הם באמת תואמים את רמתך.

מה שחשוב בכל אופן, לבוא עם ראש פתוח ולא להחליט תוך שלשו דקות מתחילת הפגישה.

מאחלת לך בהצלחה מרובה

טובה לוין

יועצת נישואין ומשפחה ופסיכותרפיסטית

דאגה ועזרה להוריי

שלום, שמי שיר (שם בדוי) ואני אחת מתוך חמישה אחים במשפחה, הוריי נמצאים במצב זוגי ממש קשה כבר שנים רבות ובמקום שהמצב ישתפר הוא רק הולך ודועך למול עינינו . מגיל צעיר תמיד ההורים שיתפו אותנו במחשבות לא נעימות וכעסים האחד כלפי השנייה , דבר שרק תיסכל אותנו ופיתח אצלנו הרבה בלבול וחוסר אונים . אני נשואה וכך גם אחותי הגדולה , ניסינו בכל דרך לבקש מהם לעשות שלום בית ואנחנו מוכנות להיות שותפות אפילו בעניין הפיננסי לעזור לממן את המפגשים עם יועץ נישואים. הם כרגע לא מדברים כבר שנה , אפילו לא מילה , מיותר לציין שהאחים שלי שעדיין מתגוררים בבית סובלים רבות מכך וגם כשאנחנו באים בתור נשואים לבית הוריי האוירה לא נעימה בכלל. אני רוצה בבקשה לעשות מעשה ולקבוע עבורם שיחת ייעוץ. אשמח לעזרה ושתחזרו אליי

אתם לא לבד

שלום שיר

לא משנה מה שמך, את מייצגת אלפי אם לא מאות אלפי ילדים להורים שלא מסתדרים. וזה קשה, וכואב לחיות בבית בו הורים רבים/מתווכחים כל הזמן. הקושי גדול ויכול אף להשפיע לתווך הארוך גם על הזוגיות של הילדים הנ"ל, חס וחלילה, וחשוב להורים שקוראים מסר זה לקחת את זה בחשבון. כאשר מתווסף לזה מעורבות של הילדים, בכך שכל אחד מההורים מנסה להשחיר את שמו של בן זוגו, המצב קשה שבעתיים.

 גם כאשר אחד מבני הזוג רוצה ללכת ליעוץ/טיפול זוגי ובן/ת הזוג לא מעוניינים, יש דרכים לרתום אותם לתהליך, אך זה לא קל, כאשר מדובר בילדים של זוג שלא מסתדר שרוצים להוביל אותם לטיפול, הקושי מכפיל את עצמו.

יש גורמים רבים לאי הליכה לטיפול, ואמנה אחדים מביניהם:

1. הם לא מעוניינים בטיפול כיוון שהם בעצם רוצים להתגרש, אך חוששים שגירושין ישפיעו על סיכויי הילדים להינשא, ומחכים עד שהבית יתרוקן לפני שיקחו צעד זה.

2. הם פשוט לא מאמינים שטיפול עובד.

3. טכנית, הם לא יודעים איך להגיע למטפל/ת טובים.

4. קושי כלכלי.

ועוד

לכם, כילדים יש כמה אפשרויות בהתחשב בגורמים שלעיל:

אינני יודעת אם יש לכם מושג אם ההורים מעוניינים להישאר יחד או להתגרש, ואינני בטוחה שזה רעיון טוב לשאול, מהסיבה הפשוטה שלילדים לא כדאי להתערב בזוגיות של ההורים. הבעיה הינה כאשר ההורים מערבים את הילדים בל כורחם...

לשם כך, הייתי מסבירה לאחים האחרים וגם לעצמך שכל פעם שההורים מנסים לערב ולשתף אותם, שיתרגלו להגיד בצורה מכבדת אך מאוד אסרטיבית: "אני מאוד אוהב/ת אותך אבא/אמא, אך אני גם אוהב/ת את בן/ת זוגך, ולכן אני לא מוכנ/ה לשמוע יותר דברים רעים על בן/ת הזוג שלך"!!!

בנוסף, הייתי משאירה במקומות אסטטגיים בבית חומר קריאה של מוסד כמו ינר שיש להם ירחונים עם מאמרים על זוגיות אך גם מספרי טלפון ברורים דרכם יוכלו ליצור קשר ולמצוא מטפלים מעולים.

לגבי הצעת עזרה בתשלום, קצת יותר מורכב, והייתי מנסה בדרך אחרת- לאחר עבודת ריכוך, עם חומרי הקריאה, יש אפשרות להציע כסף, בתור הכרת הטוב על זה שעזרו לכם להינשא, ואתם מעוניינים להחזיר חלק ממנו כי אתם מסוגלים בשעה זו. לא נראה לי שניתן להתנות את קבלת הכסף בזה שילכו לייעוץ.

אפשרות נוספת הינה, להזמין את ההורים לטיפול משפחתי- עם כל הילדים, ומטפל נבון יקלוט את הדינאמיקה הזוגית, והוא יוביל את ההורים לטיפול הזוגי בלי שאתם תצטרכו להתערב.

מה שהכי חשוב, לדעתי, תנו תמיכה לאחים הצעירים, הזמינו אותם אלייכם הביתה בכדי שיוכלו להנות מאווירת בית חיובית, אך גם בכדי שיוכלו לראות שזוגיות כן יוכלה לעבוד. היו עם אצבע על הדופק שברגע שח"ו יהיה רפיון בקשר שלכם (מאחלת לכם שלא יהיה, אבל זה קורה לכל זוג נורמטיבי) אתם מיד מחזקים אותה או הולכים לטיפול מונע.

וזכרו- אתם לא אשמים במצב שהתעורר!

שתהיה לכם הצלחה מרובה, וזוגיות מאושרת ומכילה.

וכל טוב

אשמח להיות לעזרתכם

טובה לוין

יועצת זוגית ומשפחתית, יועצת מינית, ופסיכותרפיסטית.

0545885835

 

 

שאלה זוגית

בס"ד שלום וברכה אנו בני זוג חרדים הנשואים כ17 שנים, החלטנו לפנות אליכם באופן משותף בעקבות מצב שהגענו אליו שבו כל אחד מאתנו דורש מהשני לפנות לטיפול. אך תחילה העובדות. האישה מניקה את הילד כמעט שנה ללא דימומים כלל, היינו עושים את ה'מצוה' במשך כל התקופה פעם או פעמיים בשבוע, באמצע חודש אלול קיבלה האישה מחזור, אך כיוון שרצינו למנוע הריון ולא הי' בינתיים פתרון רפואי, דחינו את הטבילה עד למוצאי החג הראשון כאשר המחזור הבא אמור להגיע לקראת סוף החג. אך הבעי' שעלתה על הפרק היא שהבת הגדולה נוהגת לישון בסוכות על מיטת הבעל בחדר השינה, וזה יצר מצב שכל הטבילה הייתה מוטלת בספק, בסופו של דבר האישה טבלה במוצאי החג הראשון (לטענת האישה בעקבות לחץ מצד הבעל), כאשר הבעל מעיר את הבת לפנות בוקר ומבקש לעבור חדר בתואנה שהוא צריך לחפש משהו מתחת למיטה, האישה מבקשת למהר עקב חששה שהבת תגלה שהאבא נעול בחדר השינה, ביום שלישי של חול המועד הבעל שואל אם יש איזה פתרון בקשר לבת, האישה רוגזת וטוענת שאין פתרון ומביאה הוכחות משכנות ומכרות שאמרו שבסוכות אין מגע כלל בין בני הזוג, כמו"כ היא טוענת שהסיטואציה במוצאי החג הלחיצה אותה מאוד, למחרת הבעל מנסה להציע פתרונות כמו לדו' להוציא את כל הילדים לשמחת בית השואבה ולחזור הביתה בלעדיהם, ולחזור להביאם, למעשה כלום לא קורה, לפנות בוקר עולה הבעל על רעיון ומוציא את המזרן שלו לסוכה בטענה שהוא מעדיף את המזרן העבה והנוח בסוכה, תוך שהוא נותן לבת את האפשרות להעביר את מזרונה למיטת האב, ב"ה התרגיל הצליח והיא נשארה בחדר הילדים. בשמחת תורה הייתה בעי' הלכתית של זמן העונה, במוצאי החג המחזור עדיין לא הגיע, בשעה אחת האישה יוצאת להקפות שניות, הבעל הולך לישון כשהוא מצפה שהאישה תבין שסו"ס עברו הבעיות ויש צורך לנצל את הלילה לפני שהמחזור מגיע, לפנות בוקר האישה חוזרת, לטענתה כלל לא ידעה שהיא מותרת באותו לילה, (הבעל טוען שאם באמת הייתה מעוניינת כבר הייתה מבררת מתי היא מותרת) הבעל מתעורר ושואל נו... האישה אומרת 'השעה מאוחרת' 'לא בא לי' הבעל מתפרץ וטוען שמשהוא לא בסדר אצלה והיא צריכה רופא. האישה: האובססי'ה שלו גרמה לי דחי' מכל העניין, דורשת בתוקף שילמד את העניין , ואיך לנהוג עם אישה בתחום זה באופן כללי, יש לו בעיה מאד בסיסית בהבנת העניין, וגם בתקופות טובות, הוא אינו מתמקד בהנאה אלא למה אתמול לא קיימנו ובלחץ נוראי שמחר הרי נאסרת וצריך להספיק כמה שיותר פעמים מתוך לחץ נוראי , הוא סובר שעליה לקיים את המצווה על פי רצונו לא פחות מפעמיים בשבוע ואם לא נוח לה עליה לסבול בשקט, או לטפל בעצמה, הבעל: אני בן אדם בריא ונורמטיבי לא רוצה שהיא תעשה לי טובה, אני רוצה שתרצה מעצמה, שתלך לטיפול וכו' וכו' , האישה: הבעל מאד לוחץ בעניין, ואינו מבין שיש לאישה הזכות לפעמים גם להתנגד ושהמצווה אמורה להיעשות בנחת ולא בכפייה, הוא סובר שהיא מחויבת לי לפחות פעמיים בשבוע, וגם אם אין לה חשק הרי שעליה לעשות מאמץ ואם אינה רוצה מיוזמתה את התדירות שאני מעונין כנראה שעליה לקחת כדורים , איני מעוניינת בכלל בקשר של מגע עד שלא יוברר העניין, כמו כן טוענת האישה שהבעל עסוק עד למאוד בנושא זה וכל מחשבותיו ומרצו משקיע רק בזה, ואינו משקיע בכלל בתחומי זוגיות אחרים , הבעל: מעולם לא הלכתי בדרך של כפי' (כנראה שהיו מקרים בעבר הרחוק שביטאתי את הקושי שלי והיא מפרשת את זה ככפיה), בכל אופן אני מצהיר כרגע שאין לי שום עניין בכפיה, אדרבה אני לא מסתפק בהסכמה שלה לרצות אותי אלא מעוניין דווקא שהיא תהי' מעוניינת בעצמה. השאלה נשאלת במשותף ומבקשים את עזרתכם תודה רבה מראש

כאשר "עשה זאת בעצמך" לא מספיק, פונים למומחים

שלום

אתם מעלים שאלה לא פשוטה, אך מוכרת לאלפי ואולי אפילו מאות אלפי זוגות כאן ובכל העולם.

קודם כל, כל הכבוד על היכולת שלכם לשבת ולגבש שאלה משותפת, זה מוכיח שיש פוטנציאל להידברות. יחד עם זאת, כרגע משהו שם לא עובד, אתה- הבעל, רוצה להרגיש שאשתך מעוניינת בקירבה אלייך, ואולי אפילו מרגיש שהדרך להרגיש יותר קרוב אליה הוא ע"י קיום יחסי אישות באופן קבוע ורגיל, כמו גם לדעת שהיא רוצה בקירבתך. את- האישה, מרגישה שאינך רוצה בקשר פיזי כל עוד הקשר הרגשי והתקשורת רעועה, יתכן שרק כאשר תרגישי שהוא רוצה בחברתך לא רק בחדר השינה, תוכלי להתמסר לו גם שם.

למרות שכל אחד מכם מושך בדיוק לכיוון ההפוך, (כך לפחות נראה, על פניו) אתם שניכם צודקים בעמדה (תחושה) שלכם. אינני יודעת איך הקשר הפיזי שלכם היה בתחילת הדרך, אך נראה, מתוך דברייכם, שלך (הבעל) חשוב לשמור על קשר פיזי קבוע ורציף עם אשתך, ולך (האישה) חשוב להרגיש שאת לא רק קיימת עבורו לצורך פיזי בלבד.

אני יכולה להגיד לכם: תתחילו לתקשר, תביעו מה שחשוב לכם וכו', אך במציאות, נשמע מדברייכם שאתם כבר מנסים אך לא בהצלחה מרובה לעבור את השלב של האשמות נגדיות, וכל אחד בטוח שהשני הוא זה שחייב טיפול/ייעוץ. האמת היא שבכדי שתוכלו לחיות כזוג קרוב גם ברמה הרגשית וגם ברמה הפיזית, שניכם תרוויחו מייעוץ זוגי, לא כל זוג יכול להוציא עצמו מבית האסורים.

המציאות מוכיחה שלא תמיד אנחנו אומרים מה שהיינו רוצים לומר לבן הזוג, כיוון שחשיפת העצמי יכולה לגרום להפך הגמור ממה שרצינו- להיפגע עוד יותר! ולכן חשוב ללכת לטיפול זוגי. תפקידו של היועץ ליצור אווירה בטוחה בה ניתן להביע רגשות וצרכים הכי פנימיים עם תחושת הגנה בלי למצוא אשמים! בעזרת מודל הטיפול הזוגי ממוקד רגש -EFT אפשר להגיע לרמות חדשות של קרבה והבנה שלא היו שם קודם. המודל מסייע לזוגות רבים לגשר על פערים אילו באופן ששניהם בסופו של דבר ירגישו שהם חשובים במידה שווה בזוגיות זו, ובשורה תחתונה, להגיע לחיבור והסכמה גם בנושא זה.

מה שחשוב הוא, ניתן לתקן! ואפשר להגיע למטרה המיוחלת שמשותפת לשנייכם.

אשמח לקבל אתכם לעבודה משותפת.

טובה לוין

יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית, ויועצת בחיי אישות.

0545885835

הגיינה בעת מעשה המצווה

שלום רב לכם ! אנו זוג נשוי ב''ה כ4 שנים, ישנו קושי מסויים אשר מפריע לי ולאשתי לקיים איחוד כראוי, וזו, שגם כאשר אנו מכן חושבים לבצע זאת, מ''מ אשתי לפעמים מתעצלת ונמנעת וזאת משום שאחרי המצווה היא נדרשת לקום ולרחוץ עצמה (מחמת כך שהזרע נוטף גם בחוץ). הדבר מפריע לי ומאכזב מאוד, אשמח לאיזו עיצה או פתרון. תודה רבה מראש

תנאים מקדימים לחיי אישות

שלום

נשמע שאתה מאוכזב מתדירות קיום יחסי אישות עם בת זוגתך.

באופן כללי, כאשר ניתן לתת תשובה כאן, אין לי כל סיבה להכביד על בני זוג, ולהפך, כאשר התיקון קל לביצוע, אני שמחה לתת הנחיות לשיפור הקשר הזוגי. לצערי, לשאלה זו לא ניתן לענות באופן חד וחלק... ישנם הרבה שאלות הנובעות מהשאלה שנשאלה ויכולים להיות הרבה גורמים אחרים לקושי, מעבר לסיבה שנכתבה כאן. 

ניתנה כאן סיבה הגיונית של הצורך להתנקות לאחר החיבור, ולמרות שזו יכולה להיות סיבה טובה להמנעות, היא בד"כ לא גורם מונע בפני עצמו, כאשר יש רצון משותף והנאה משותפת, לא מחפשים סיבות להימנעות, ומתוך נסיון ארוך שנים, ברור לי שהרבה מידע חסר כאן.

לו הייתי נפגשת איתכם בקליניקה, הייתי מבררת איך היה הקשר בינכם מההתחלה, האם תמיד היה לה תירוץ זה? או האם משהו השתנה במהלך שנות נישואייכם. הרצף- מה קרה מתחילת הנישואין ועד היום, מאוד חשוב בכדי להגיע לגורמים האמתיים היוצרים התרחקות מבן/ת הזוג.

נושא נוסף שחשוב לברר עליו הינו התקשורת בינכם, האם יש בינכם תקשורת אינטימית, שבו אתם יכולים להרגיש קרובים זה לזו, האם יש קרבה גם כשהנושא איננו "קיום המצווה"? מתוך ידע ומחקר רב בתחום, ללא קשר רגשי, קשה ליצור קשר פיזי לאורך זמן.

אשמח לעזור לכם בפורום פרטי יותר, אם תרצו לטפל בקושי שלכם.

טובה לוין

יועצת זוגית ומשפחתית ויועצת בחיי אישות

0545885835

    להרשמה ופרטים נוספים

    מרכז ינר

    סניף ירושלים: בית הדפוס 30
    טלפון: 02-6321600
    סניף מרכז: ברוך הירש 14
    טלפון: 03-7160130