תדהר כהן | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 03/05/2025 ה' אייר תשפ"ה
תדהר כהן

תדהר כהן

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

בנושא תקשורת

כאשר אני חוזר בערב הבייתה מהעבודה אשתי מחמיצה לי פנים ונוצרת אוירה מתוחה ואני מעדיף להסתגר בחדרי. מה אפשר לעשות על מנת לשפר את האוירה ?

כמים הפנים ..כן לב האדם..

גד שלום וברכה חז"ל לימדונו שאנו כמראה לזולת וכן ההפך . כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו מדוע הזולת חושב עלי כך... האם אני גם התנהגתי איתו כך באחד מהימים ולא שמתי לב על זה?? אימפטיה היינו הזדהות עם אשתך ועם עצמך גם , תוכל לפתוח לך שערים ותתן לך להבין כמה כוחות חיוביים יש לך על מנת לשפר את האוירה. אני בטוח שאם תחשוב על זה מספיק זמן תוכל להגיע בעצמך ליזום קשר "כחבר" ולאו דווקא כבעל. בהצלחה.

שימת לב יתירה של הבעל לילדיו מנישואין קודמים

אני ובעלי נשואים פעם שניה במשך שבעה חודשים, לי שני ילדים מהנישואים הקודמים ולבעלי ארבעה ילדים מהנישואים הקודמים. לעיתים אני מרגישה כי בעלי מפנה את תשומת ליבו יותר אל ילדיו ומוכן לוותר אף על רגעים חשובים ביננו למענם, אני חשה בדידות ומרגישה מנותקת ממנו בזמן שהוא עם ילדיו, מה עליי לעשות על מנת לשפר את הרגשתי ולמנוע ממצב זה להתפתח למימדים גדולים יותר?

הבנה ואימפתיה הם כלים יעילים

שלום לך דליה, את ודאי מבינה שאדם קשור יותר לילדיו מאשר כל דבר אחר בעולם . שהרי הוא "יצר"אותם , אבל אף אחד לא יוצר את בן\בת זוגו. אני מציע לך קודם כל לדבר איתו על הנושא הזה בנעימות וברוגע. על מנת לתת לו את ההזדמנות להפנים שבעצם גם את נמצאת . ואולי אפילו ללכת לבעל מקצוע על מנת ללמוד את נושא הנישואין השניים יותר לעומק כדי לראות את מה מאחד אותכם לפי מצבכם ומה יכול ועלול לגרום ח"ו ריחוק רגשי ביניכם. ואולי כך ההפנמה אצלו תהיה יותר אפקטיבית ויעילה. עוד דבר: אם תראי לו אימפתיה לרגשותיו כלפי הילדים ולא ההפך ותזדהי איתו אני משוכנע שהוא לא ייראה הבדל בין אהבתו לילדים ואליך. הצלחה רבה.

בעיות עם ילדים

אני אם לארבעה ילדים ולאחרונה נתקלתי בהתנגדות ובעקשנות יתירה מצד ילדי הרביעי, הוא מתעקש לא לאכול, לא להגיע בזמן לביה"ס וכדו'

מי יותר מבוגר ילד או מבוגר

שלום לך רונית ילד רביעי הוא כמו כל שאר הילדים שיחיו, אבל מבחינה מסויימת הוא לא. אם אין תאומים או שלישיה נראה שהוא לפחות 4 5 או 6 שנים קטן מהגדול וכך הלאה. נראה לי שאם תעניקי לו חום ואהבה לפי מה ש"הוא צריך" לפי הגיל וההתפתחות שלו תיראי תוצאות מיידיות .כנראה שאת משקיעה זמן ואיכות זמן עם הילדים שכבר עושים שיעורי בית וכדו' , ואת מרגישה שיותר חשוב המבחנים --ואת צודקת, אבל מה לעשות שהוא לא מבין זאת. לכן תנסי למצוא זמן איכותי איתו "לבד" וכמה שיותר ואפשרי , ותראי שהוא יותר רגוע. וכך גם עם שאר היהלומים שלך שיחיו. הצלחה.

פחד נטישה

אני נשואה כ-15 שנה וללא ילדים ובעלת עבר טיפולי עשיר וכואב, לאחרונה אני נתונה בחרדה מכיוון שסיכויי ללדת הולכים וקטנים כי בעלי יבחר להקים משפחה חדשה דבר המחייב עזיבה וגרושין, אני חשה כי פחד זה הולך ומתגבר בי עד כדי חרדה של ממש, מה עליי לעשות?

מה אין בורא לעולם????

שלום לך גברת ד. אני קודם כל מציע לך להרגע . הקב"ה מנהל את עולמו ב"דיוק"רב להפליא. אם לאחרי 90 שנה ה' נתן לשרה בן הוא גם יכול לתת לך. נכון?? יופי , אז תיראי, יש הרבה סגולות יש הרבה תפילות, אם הרופאים התיאשו אז הזמן לפנות יותר למי שנותן את האפשרות--ליוצר הנשמות --המלך הגדול שבשמיים. תחזקי את הקשר שלך עם בן זוגך וכך הוא יתקרב אליך יותר ויותר ,אני בטוח שהוא מרגיש מה שעובר עליך. תעשי עם זה משהוא ואל תסתירי את הרגשות שלך בגלל פחדים כאלו או אחרים, תתחזקי ובעז"ה י תיראי ישועה . אנו תפלה לבורא עולם שיעזור לך עוד השנה לראות זרע של קיימא בבריאות איתנא-אמן. סגולה אמיתית להדליק 3 נרות ותהתפלל חזק, 1-לר' פינחס בן יאיר, 2-לר' מאיר בעל הנס, 3- לשמואל הנביא עלהם השלום,(להדליק כמה וכמה פעמים) הלצחה רבה.

התמכרות לפלאפון

בעלי מכור למשחקי הפלאפון, דבר ההולך ומחמיר מיום ליום, התמכרות זו פוגמת בהתנהלות חיי היומיום בבית הוא נמנע מלהגיש עזרה, ואף אינו מתקשר איתי במשך שעות היממה לאחרונה התגבר ואף משחק במהלך הלילה התנהגות זו מקשה עליו לקום בבוקר ולהקפיד על לוח הזמנים, מה עליי לעשות על מנת לעזור לו להתגבר על התמכרות חמורה זו?

בריחה, צומי, נקמה, או סתם כי בא לו..

ערב טוב נעמה,

התמכרות לפלאפון

בעלי מכור למשחקי הפלאפון, דבר ההולך ומחמיר מיום ליום, התמכרות זו פוגמת בהתנהלות חיי היומיום בבית הוא נמנע מלהגיש עזרה, ואף אינו מתקשר איתי במשך שעות היממה לאחרונה התגבר ואף משחק במהלך הלילה התנהגות זו מקשה עליו לקום בבוקר ולהקפיד על לוח הזמנים, מה עליי לעשות על מנת לעזור לו להתגבר על התמכרות חמורה זו?

בריחה , צומי, נקמה, או סתם כי בא לו..

ערב טוב נעמה, יתכן שכל מה שציינתי נכונים. תתחילי לראות לו שלא אכפת לך מכל ההתנהגות שלו, תתחילי להעריך את מעשיו ותתני לו חום ואהבה שלא תלויה בדבר ותיראי הרבה הצלחה- בלי ספק.גבר יודע שאשתו צריכה אותו ונראה לי שאת מעצימה את הבעיה בזה שתדברי על ההתמכרות הזו , תשני כיוון. במקום לזרוק נעלים אפשר לזרוק מחמאות, במקום להאשים אפשר לעודד, במקןם לצבות אפשר ללטף - ולקבל את אותו תוצאה- ניצחון, רק עם סבלנות. כל טוב והמון אושר עושר ומתיקות בחיים.

הדרכה והכוונה

אני נשוי כחודשיים ומרגיש כי איני מודרך מספיק, אני חש כי איני משדר על אותו גל עם בת זוגתי ואף חושש לומר לה זאת על מנת לא ליצור אוירה לא נוחה מה עליי לעשות על מנת להצליח על הצד הטוב ביותר בבניין ביתי החדש?

כדאי עכשיו ..ולא מחר

שלום לך דניאל אם כך אתה מרגיש , אני חש שבתוכך אתה מחפש עזרה אבל לא ציינת זאת במייל כאן. נראה לי שאתה אדם מאד רגיש וטוב לב , ולכן נראה לי שתאמר לבת זוגתך שאתה מעוניין "ללמוד" את נושא הנישואין יותר לעומק על מנת שתהיו אוהבים זה לזה ושתמצאו את האושר שבדרך ולאו דווקא את הדרך אל האושר. כך תדבר על ליבה שתבוא אתך לאיש מקצוע לקבל כמה שיעורים בתקשורת חיובית ואפקטיבית. בהצלחה ידידי.

אי הסכמה וחילוקי דעות

אני נשוי כעשר שנים ויש לנו ארבעה ילדים ב"ה, לאחרונה נתקלנו בקשיים כלכליים והחלטנו לעבור דירה לאזור מגורים שבו נמצאו התנאים הטובים ביותר עבורנו מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית , אשתי מתעקשת לא להעתיק את מגורינו לאזור זה מכיוון שאזור זה מרוחק מבית הוריה, היא מוכנה לשינוי אך ורק בקרת מגורי הוריהוכן בסיבה זו המגורים אינם באים בחשבון מבחינה כלכלית, א. מה עליי לעשות על מנת להסביר לאשתי בדרך הטובה ביותר כי האופציה היחידה והטובה ביותר עבורנו היא באזור מרוחק יותר? ב.האם אני צריך להתפשר ולהשאר בקרבת מקום המגורים הקרוב להורי אשתי מצב שיגרור קושי כלכלי גדול?

אשה כשרה עושה רצון בעלה

דוד היקר שלום וברכה לימדונו חז"ל שאשה כשרה עושה רצון בעלה שהיא בעצם עזר כנגדו. ידיד י הרב גד אמר לך דברים נכונים מאד ונראה לי שזו הדרך היעילה ביותר. ואולי אם אוכל להוסיף ולומר , שאם ציינת ש"החלטנו" לעבור דירה... אם אני מבין נכון פירוש הדברים שגם אשתך מעוניינת לעבור אבל זה קשה לה. אם כך עליך לבדוק למה קשה לה האם בגלל שהוריה עוזרים לה עם הילדים או כספית ואפילו עצם העובדה שהם קרובים זה נותן לה ביטחון מסויים . נראה לי שבתוספת למה שהרב גד היצע לך כדי גם לדבר איתה על עזרה פעם או פעמיים בשבוע כך שהיא תראה שאתה באמת מעריך את כוחותיה בבית ועם הילדים ומה שמסביב . בהצלחה.

אלימות מילולית

אני נשואה במשך 4 שנים, בעלי אדם טוב וישר אך ישנה בעיה שכאשר בעלי מגיע למצב כעס הוא מתפרץ ואף מגיע למצב של הוצאת קללות ומילים לא נעימות מפיו, לאחרונה הוא אף החל לזרוק חפצים במהלך ויכוח ולאחר מכן להתחרט ולהצטער ,אני מאד רוצה לעזור לולצאת מהמצב שאליו נקלע? האם יש דרך לטפל בבעיה זו?

אלימות = לחץ

שלום לך גברת פ. אלימות כעס וכל דבר שדומה הוא בעצם שיחרור לחצים ודריכות שמצתברת בתוך תוכו של האדם. נראה לי שאם תיידעי אותו בדרכי נועם וכשהוא רגוע על מצבו , הוא יסכים איתך שיש לו בעיה ושצריך לטפל בזה . ישנם בעלי מקצוע מומחים לדברים שכאלו, זה לא בשמים. תיפני ותבררי על אירגונים שמציעים עזרה בנושא הזה , מפני שלא כל מנחה או יועץ נישואין מוכשר לטיפול אפקטיבי בנושא הזה . יש בורא לעולם והוא גם נתן כלים לעזור לנו לעבור כל דבר. הצלחה.

"חוסך שבטו שונא בנו" 2

אנו נשואין 5 שנים ו3 ילדים, בעלי אברך בעל אישיות טובה ואבא מקסים . הבעיה שלעיתים אמנם רחוקות הוא מסוגל לכעוס פתאומית באופן בלתי נשלט (לכן לא הייתי קוראת לזה חינוך כמו שהוא אומר) להכות המקרה האחרון היה כשבני בן ה-4 שיחק בתריס בעלי בקש ממנו שיפסיק ואכן הוא הפסיק, אך הוא שוב נגע ואז נקרא החוט של התריס ובעלי צעק עליו "למה נגעת אמרתי לך לא ליגוע בתריס" ובעוד שהוא שואל את הלמה הוא התחיל גם להכות את הילד בפנים ברגלים . אני הייתי עם הקטן בחדר הסמוך ומיד בלי לחשוב קמתי להגנת הילד וצעקתי שיפסיק (כדי שחלילה לא יקרה לילד משהו) הוא העיף עוד "בייטה" ויצא ואמר לי שהחינוך שלי זה חינוך של חילונים. אני משתדלת להוציא מהילדים מה שאפשר בדרכי נועם אבל גם אני מדי פעם אומרת להם או כועסת אם הם לא מפסיקים והמכות שלי הן בעיקר על היד. בעלי בזמן רגוע אמר לי שלא הייתי צריכה לצעוק לפני הילדים. במקרה אחר הייתי מצדיקה אותו אך פחדתי על הילד ואני מפחדת שהילדים שלי יקראו ילדים מוכים. האם עשיתי נכון? ומה אני אמורה לעשות להבא (בעז"ה שלא יקרה כמו שאמרתי זה קורה לעיתים רחוקות)??? שמעתי פרוש לפסוק - "שבט"- הכוונה גם לפה . בתודה מראש ח

ביטוי לזוגיות כושלת ...

שלום וברכה לגברת ח., ראשית כל אני מאחל לכם אושר ועושר ברוחניות ובגשמיות , ואקווה שתשובתי תהיה לעזרה. לפעמים גברתי , במיוחד אצל גברים כל חייהם הם מחפשים דבר אחד , כמעט, והוא "איך להנעים את החיים "לאשתי" ", איך ומה אעשה על מנת שתהיה מסופקת ,שבעת רצון ומאושרת ," וכשאין תגובה לפי ציפיותיו הוא מרגיש שנכשל בנישואין{ בפרט כשהוא לא שומע זאת מילולית- שאת נהנית ממעשיו}. ולכן נראה לי שאף שהסימטום הוא מה שתיארת , אבל הסיבה היא שורשית יותר , אף שלא כ"כ בעייתית ואפשר לשפר , תני לו להיות "הגבר" בבית תראי לו שהוא מכובד ליד הילדים, תחייכי אליו תמיד עם עיניים שמדברות שמחה ואושר ושלווה, ותראי שהוא יתבייש לחשוב על להתנהג כמו שתיארת. חיים טובים ומאושרים וכל טוב.

להיות שונים בלי לריב

ידוע שיש לעיתים אי הסכמות בין בני הזוג. הרי אנחנו שני בני אדם שונים עם חשיבה שונה ודפוסי התנהגות ותקשורת שונים. הבעיה אצלינו שכל אי הסכמה שכזאת או ויכוח קטן מגיע למריבה גדולה מאוד שבסופה אין לי מושג איך הגענו לכאלו פסים. לפעמים שכחנו כבר על מה רבנו אך הטעם המר של המריבה נשאר לאורך זמן. למרות שאני אומרת לעצמי ואף לבעלי "אני לא רוצה לריב בגלל זה" ואף מוכנה להתפשר ולוותר (מה שלא תמיד פייר, למה רק אני צריכה לוותר, רק לי איכפת משלום הבית שלנו???) תמיד איכשהו עולים הטונים ובעלי דואג להזכיר "נשכחות" ממריבות קודמות וה"חגיגה" מתחילה... מה עושים? אנחנו מאוד אוהבים ומאוד שונאים לריב, איך אפשר לחשוב שונה ובכל זאת לא לריב?

"חסד ואמת" נפגשו..='חתן וכלה' {בגימטריה}

שלום לך מיכל, לפי הניסיון כשמתחילים לדבר אצלי במשרד אני מאזין בכובד ראש לדברים הראשונים שנאמרים. וזאת מפני , שכמוך כאן, חשבו על הדברים ובכל זאת סגננו לעצמם את המשפט הא'- וזה אומר הרבה.{אין המקום לפרט}. בכל אופן , "לעיתים יש אי הסכמות בין בני זוג"-ואת צודקת. זה דבר נורמלי , אופייני לשני אנשים שונים לחלוטין שמנסים להתאים, יש לי את התחושה שיש לשניכם משקעים קטנים או אפילו לא כ"כ קטנים שעדיין לא הוצאתם אותם מהלב - ולכן , על פי הניסיון, אם תתחברו לרעיון שפעמיים בשבוע ללכת לטיול לילי או משהו כזה ולדבר על דבר אחד בלבד "מה חסר לך\ך ומה אתה חושב שכדי לעשות על מנת לשפר את הנישואין שלנו" , תתנו רעיונות בנועם ובחיבה כמו זמן השידוכים , ותראו ,אף אם זה יהיה טכני, אחרי שבועיים כבר לא תרגישו את ה'טכניות' ותראו בזה שיחרור רגשות שליליות וכך תתחברו יחד רגשית ואם טפלנו ב"סור מרע" אני אשאיר לכם את "העשה טוב" כמו שפירטת כאן שיש ביניכם חיבה ואהבה , נו מצוין, הצלחה רבה וחיים נעמים ומאושרים.

להיות שונים בלי לריב

ידוע שיש לעיתים אי הסכמות בין בני הזוג. הרי אנחנו שני בני אדם שונים עם חשיבה שונה ודפוסי התנהגות ותקשורת שונים. הבעיה אצלינו שכל אי הסכמה שכזאת או ויכוח קטן מגיע למריבה גדולה מאוד שבסופה אין לי מושג איך הגענו לכאלו פסים. לפעמים שכחנו כבר על מה רבנו אך הטעם המר של המריבה נשאר לאורך זמן. למרות שאני אומרת לעצמי ואף לבעלי "אני לא רוצה לריב בגלל זה" ואף מוכנה להתפשר ולוותר (מה שלא תמיד פייר, למה רק אני צריכה לוותר, רק לי איכפת משלום הבית שלנו???) תמיד איכשהו עולים הטונים ובעלי דואג להזכיר "נשכחות" ממריבות קודמות וה"חגיגה" מתחילה... מה עושים? אנחנו מאוד אוהבים ומאוד שונאים לריב, איך אפשר לחשוב שונה ובכל זאת לא לריב?

"חסד ואמת" נפגשו..='חתן וכלה' {בגימטריה}

שלום לך מיכל, לפי הניסיון כשמתחילים לדבר אצלי במשרד אני מאזין בכובד ראש לדברים הראשונים שנאמרים. וזאת מפני , שכמוך כאן, חשבו על הדברים ובכל זאת סגננו לעצמם את המשפט הא'- וזה אומר הרבה.{אין המקום לפרט}. בכל אופן , "לעיתים יש אי הסכמות בין בני זוג"-ואת צודקת. זה דבר נורמלי , אופייני לשני אנשים שונים לחלוטין שמנסים להתאים, יש לי את התחושה שיש לשניכם משקעים קטנים או אפילו לא כ"כ קטנים שעדיין לא הוצאתם אותם מהלב - ולכן , על פי הניסיון, אם תתחברו לרעיון שפעמיים בשבוע ללכת לטיול לילי או משהו כזה ולדבר על דבר אחד בלבד "מה חסר לך\ך ומה אתה חושב שכדי לעשות על מנת לשפר את הנישואין שלנו" , תתנו רעיונות בנועם ובחיבה כמו זמן השידוכים , ותראו ,אף אם זה יהיה טכני, אחרי שבועיים כבר לא תרגישו את ה'טכניות' ותראו בזה שיחרור רגשות שליליות וכך תתחברו יחד רגשית ואם טפלנו ב"סור מרע" אני אשאיר לכם את "העשה טוב" כמו שפירטת כאן שיש ביניכם חיבה ואהבה , נו מצוין, הצלחה רבה וחיים נעמים ומאושרים.

איך לשפר את חיי הזוגיות

אני נשוי שנה וחצי ויש לי המון קשיים עם האשה.לפני הכל אני חייב לציין שיש לי אישה טובה.אשתי רבה לפני שנה עם האחיות שלי ועד היום הם כמעט ולא מדברים.וזה גורם קצר במשפחה .חוץ מזה אני לא קיבלתי כסף מעבודה כבר חמישה חודשיים וכמעט כל התשלומים נופלים עליה וזה גורם לריבים כל הזמן.אבל אני אמור לקבל את כל הכסף תוך חודש ואז הכל יסתדר.והיא צריכה ללמוד בזוגיות לעזור אחד לשני ולא צריך לריב.אז איך אני יכול לדבר איתה בקשר לשני הנושאים הללו. הודה עם תעזרו לי .תודה רבה

הכל לגיטימי ...

אודי החמודי ומתוקי, שלום וברכה , אחד הדברים שאשה מחפשת בנישואין זה ביטחון כלכלי, וכאן יש לי את התחושה שזה נפגם. תחדש אותו בזה שתראה לה שבעצם אתה מאד משתדל בפרנסה של הבית ומאד גם תעריך את עבודתה ותרומתה לבית לא רק באוכל ובנקיון אלא גם בפרנסה. אף שלגבר , לעיתים , קשה לו עם זה מפני שזה פוגע באיגו שלו וחש תחושה פנימית שהוא "צריך" להיות המפרנס ושמצפים זאת ממנו. נראה לי שכלים כאילו ואחרים יכול מאד לעזור לכם בראשית דרכיכם במערכת הנישואין. לרכוש כלים יעילים לשפר את חיי הזוגיות . נראה מתוך הסיגנון שלך בכתיבה שאתה אדם מאד אוהב , עם לב של זהב , יש לי עיצה טובה בשבלך, אל תתמקד "יותר מדי" על איך לחפש תענוג אישי בזה שאתה רואה שהזולת נהנה ממך ומהדברים שאתה עושה עבורם, תתמקד "גם" על רצונותיך האישיים ותעסוק בדברים שאתה אוהב לעשות. זה יחדש לך את הכוחות ויאזן אותך. מפני שכשמעניקים מדי הרבה ולא בצורה מאוזנת ומופרזת יתר על המידה , כיון שנפש האדם צריך את התמורה ומחפש זאת , לעיתים קרובות מרגישים שכל מה שעושים למען הזולת לא מספיק..וזה מתסכל מאד אחרי תקופה מסויימת. תתאזן בנתינה ותראה שגם לך מגיע לקבל . כדי מאד להתיעץ עם אחד מהמומחים וללמוד את המערכת מבפנים. כך שניכם תרגישו שלווה ונועם הזוגיות. כל טוב והרבה מתיקות.

קונפליקטים

אנו נשואים כ-12 שנה ואני מרגיש שאנחנו לא מתאימים ועל כל דבר קטן רבים ובעיקר על הבדלים שהיו ביננו מהתחלה אותם תכונות שבחרתי בהן הן מציקות לי יותר מכל האם זו בדיחה אכזרית של הטבע? מה עושים?

שמחה =שלמות

שלום לך אדון ג. יש לי הרגשה שלא הסכמתה עם השידוך שלך מלכתחילה, אם זה נכון אז יש לי חדשות בשבילך. לפי טענת המומחים , ואף שישמע נוראי, האדם בוחר\ת בן\בת זוג , בתת-מודע, על פי ולפי או מבנה האישיות של האבא או של האמא. בדרך כלל. ומעניין מאד שיש אלה שטוענים שאדם "נמשך" לזולתו ובלי לשים לב לדבר הם בוחרים דווקא למבנה אישיות של זה שלא "הסתדר" איתה . ואם תבחן את הדבר תראה שהדברים אמיתיים. מעיניין. בכל אופן יש פיטרון קל שהוא קשה- "להסכים" שזו בת זוגתי.!! תאמין שהקב"ה הוא יודע סוף דבר מראשיתו, ומה הכי מתאים לך על מנת שתוכל להגיע ל"שלמות". אז תהיה שמח ידידי , וכמו שידידי ורעי הרב גד המחיש לך במשל כה מדיוק שהגינה צריכה תמיד השקעה - וכך מערכת הנישואין צריכה אותנו כדי להגיע לשלמות שלנו.נראה לי שאם תעזר עם מומחה, תוכל למצוא יחד עם אישתך את הדינמיקה הרגשית החיובית ביניכם ואת נקודות ההשקעה האמיתיות. כל טוב ותראה תמיד את האור והשמחה בכל דבר קטן או גדול, וכך תגיע לשלמות עצמית וחברתית.

מה עושים כשנעולים על מישהו?

הכרתי מישהו לפני כ-10 חודשים חוזר בתשובה ופעם לא הייתי מספיק דתייה (לפחות בשבילו) היום התחזקתי ואני מעוניינת באותו בחור השאלה מה עושים, ואיך מחזירים את הקשר?

מה באמת..

ערב טוב אודליה, האם את חזרת בתשובה בשבילו.. אם לא אז תעשי מה שאמר לך הרב גד. כל טוב וכל הברכות הישועות ההצלחות המתיקות הנועם החיוכים וה...בעולם.

האם להשאר ביחד

בעלי ואני יחד כבר 12 שנה מאז היינו ילדים. היום בני 30 נשואים + 2 בנות קטנות. לפני שנה פתח בעלי עסק עצמאי ומשקיע את כל מרצו שם ואינו משקיע בנו (בי ובבנותיי) כלל. הוא טוען שאני לא מבינה את הלחצים שסובבים אותו ומתעצבן מכל דבר, אני כבר שנה חייה בתחושה שהוא רוצה לעזוב אבל נשאר בגלל הבנות, הוא לא אומר זאת כמובן. (כמו פצצה מתקתקת) אני מרגישה חוסר ביטחון עצום האם להשאר ולהשקיע בשיקום או לסיים את הכל. לשאלתי "האם הוא מוכן להישאר בחבילה לטוב ולרע" הוא עונה"אם תעצבני אותי אני אעזוב" וכך אני אמורה ללכת על ביצים. אני אובדת עצות, אני מוכנה לנסות ולשפר אבל אותו מעניינת רק העבודה. מה לעשות..תעזרו לי.

להתנהג כחברה ..כידידה ..לא כאישה

רוני שלום וברכה, מניסיוני במשרד עם זוגות ש"גדלו יחד" , נראה לי שהמצב ניתן לשיפור ומוצלח . לפעמים יש (בפרט לגבר) תחושה ש"נילקח ממני האפשרות ל.. נסות דברים אולי שידוכים (חברות) אחרים לגלות מקומות אחרים , הם מאשימים את "המערכת" בם נכנסו ומגלים סימטומים של נטישה. אך גם אני כידידי ורעי הרב גד, חושב שלא במהרה הוא יעזוב אותך, וזאת מפני (כהגדרתם של בני זוג ) הם עברו הרבה יחד בטוב וברע בנו את אישיותם יחד והכל יחד, ואף גילם הצעיר. ולכן נראה לי שכיון שהוא מרגיש" מחויבות" לקשר הוא לא יעשה צעד שישבור לו רגשות כה חזקות. אם תתנהגי איתו כידידה כחברה , הוא יתקרב אליך רגשית ומכל הבחינות. גם אופייני לזוגות ש"גדלו "יחד הם זוכרים את ימי החברות כדבר אין סופי לטובה, והמצבים "העכשויים" (בתת מודע-אף שזה נמשך כל החיים) בלחצים - פרנסה משפחה משפחת המוצא ילדים עול לרצות אותך... גורם לו לזיעזועים ברגשותיו כבעל ומרגיש שהוא "משתנה" כאדם ולפעמים מפחד מזה. בכל אופן אני מציע לך שתהי לו כרעיה כידידה כחברה טובה, יותר מלהשתמש בזכויות שלך כאשתו. מידי פעם למצוא זמן לארוחת צהורים במסעדה יחד -אף שהוא עובד אז- להכין לו ארוחת בוקר וערב, ליצור אוירה של "חברות" ולא של "נשואים" זה יקל עליו להיות המפרנס המעניק הדואג..שבעל מרגיש מחויבות רגשית כלפי אשתו. את לא לבד , אפשר תמיד לכתוב לנו כאן ולומר איך מתפתחים דברים,אני מאמין שאת יכולה , ושוב מניסיון ,כל טוב .

מה לעשות?

בעלי בן יחיד בין 7 בנות אחיותיו מאד מעריכות ואוהבות אותו, הן עוזרות לו תמיד ודואגות לו בכל תחום אני מאד מעריכה זאת אך באיזשהו מקום הן נותנות לי הרגשה כאילו אני סוג ב הן אוהבות אותו כאילו רק בשבילו אני מאד נפגעת מכך, אך איני מדברת על כך עם בעלי כי אני יודעת שאין לו שליטה ע"כ ואני לא רוצה להעמיד אותו במצב ביניים , מה עליי בכל זאת לעשות ע"מ לא לתת להרגשת נכאים זו להשתלט עליי?

יש לו שליטה..

שלומית שלום וברכה, לי נראה שכדאי מאד לדבר על כך , השאלה איך ומתי ובאיזה הקשר.., אבל הידברות מולידה -מה -תלוי מה מבשלים, אם הוא מעריך אותך ומכבד את דעותייך, אין שום סיבה בעולם שיהיה לו קשה להראות לאחיותיו שהוא "קשור" אלייך יותר. אפשר תמיד להעזר במומחה יחד עם בעליך, כל טוב ותעשי זאת בחכמה.

בין הפטיש לסדן

אני נשוי 21 שנה ללא ילדים ואין גם שום דרך להיבא ילדים במצב שלנו חוץ מאימוץ, אני מרגיש כי בשנתיים האחרונות איני יכול להתמודד עם הצער הזה יותר ,הבעיה אצל אשתי , הזוגיות ביננו מצויינת אני אוהב אותה מאד והיא אוהבת אותי, עברנו ביחד ותמכנו אחד בשני, אך הכמיהה לילד שימשיך את דרכי מתעצמת בי מיום ליום, אך איני יודע מה לעשות איני מסוגל לעזוב את אשתי אך מצד שני אני מרגיש כי אני חייב לעשות זאת בשביל עצמי (לי אין כלל בעיה בפוריות), אשתי חשה את כאבי ואף הציע לי שנפרד לטובתי, אני חש את הכאב שבדבריה ומאד מעריך את אהבת האמת שהיא חשה כלפי אך אני לא יודע מה לעשות וקשה לי עם זה מאד .

יש אפשרויות..

שלום לך חיים, הסיפור הזה שלך עוצר את הנשימה לכמה שיניות, אין מה לומר חוץ משיש אמונה שה' יתברך יודע נסתרות. מי אנחנו ומה אנחנו פה בעולם הזה . אם בנו לעשות מה שמוטל עלינו ועשינו חצי- זה היסג עצום. לך יש את האפשרות לעשות את כל מה שמוטל עליך ולזכות לשלמות מניסיון בו אתה עובר , וה' יתברך הקל מעליך שנתן לך את בת זוגתך , ממש נשמתך מעולם הנשמות, זה נקרא "אהבה". כמו אצל יעקב ורחל- שהייתה בת זוגתו ולכן אהב אותה. חיים, האם ניסתם אפשרויות אחרות, ללכת לחכמים רבנים שיכולים לראות מה הבעיה. גם לשרה אמנו לא היה רחם כלל- אין קושי אצל בורא עולם, צריך זכות וסיבה .אם אשתך הסכימה שתתחתן עם משהי אחרת אולי אז דכאי לחשוב על שתמצא פטרון שתביא ילדים ממשהי אחרת שתתחתן איתה ,לפעמים יש מצבים כאלו, ותגדלו יחד את אותו ילד. אני מכיר מקרה שהתירו לזוג בלי ילדים 12 שנה להתחתן עם אישה אחרת והם גרים כולם ביחד כמו בתימן הוא הביא ילד מהשניה ואחרי שנתיים הראשונה נכנסה , בנס רפואי, להריון. יש דברים כאלו שיתירו לכם. אבל צריך להתיעץ עם מומחים ורבנים מהשורה הראשונה לעיצה הזו, שיהיה לך כל טוב וכל הישועות יחולו עליך ועל בת זוגתך ל"חיים" ולשלום.

איך מתמודדים

אני גרושה וכיום עומדת להנשא בשנית, הנישואין הראשונים שלי לא היו מוצלחים ויש בי חרדה עצומה לקראת העתיד, תמיד אמרו לי שנישואין שניים כבדים יותר וקשיים גדולים יותר, האם כדאי להשאר במצב הנוכחי או להכנס למערכת חדשה?

העתיד תלוי בעבר

אהובית שלום, אם התנתקת מהעבר "רגשית" במיוחד, מובטח לך חיים אחרים. סלחת לו על....מובטח לך חיים מאושרים לעתיד. התגברת על רגשות שליליות מהזוגיות שעברה וחלפה לה , יש לך מקום פנוי להכניס ללבך זוגיות חדשה ומוצלחת. אל תפחדי מכלום חוץ מכשלון לא צפוי- ולכן אמר לך טוב הרב גד שעדיף שיועץ מומחה בנושא זה ישב איתכם לעקוף דברים מסויימים וללמד אתכם מהי מערכת זוגיות. כל טוב ומזל טוב.

בעיית תקשורת אך לא בין בני זוג

אני נשואה כבר 5 שנים + 3 ילדים. יש לי 2 אחיות ואח אחד, כאשר אני הקטנה מבין האחים. אחותי הגדולה נשואה כבר 7 שנים ללא ילדים, לצערי הרב. שנה לאחר נישואי, ילדתי את בני הבכור. אחותי כבר לפני הלידה, הודיעה לי שכנראה לא תגיע לברית, מכיוון ש"קשה לה להתמודד עם המצב", אני הודעתי לה שאני אוהבת אותה, ולא אכעס עליה. לאחר הלידה נותק הקשר ביננו, למרות שלא רציתי בכך. יש לציין שאחותי פגיעה מאד, ורגישה לכל מה שאומרים לה. בין לידה ללידה של ילדי האחרים חודש שוב הקשר, כאשר הוא מתנתק מתי שנודע לאחותי שאני בהריון. כל פעם שאני מנסה לחדש את הקשר על-ידי אחד מהאחים הנוספים, ביני ובין אחותי, אחותי מזכירה את העבר, ומספרת על כל מיני דקויות או מילים שפגעו בה (כאשר מצידי אין בכלל כוונה רעה לפגוע). אני מבקשת סליחה, מחדשים קשר, ואז שוב מתנתק. אני באופי שלי, אדם לא כל-כך פתוח וחם, אך משתדלת להיות, מכיוון שאני מבינה שהמצב אצל אחותי רגיש מאד, בנוסף לרגישות שלה עצמה. מה שכן, אחותי רואה תמיד את הצד השחור והריק של הכוס בחיים. היא מסתגרת בביתה,ומלאת רגישות נחיתות. אפילו לחתונה של האחות הגדולה שלנו היא לא הגיעה, כנראה מפחד חברתי (אין לי סיבה אחרת) יש לציין, שעד ללילדה של בני הראשון, הקשר שלי ושל אחותי היה חזק מאד. אני אוהבת את אחותי, ורוצה מאד להיות בקשר איתה, אך לאחר בקשת מחילה וחידוש הקשר אני יודעת שהיא שוב תמצא סיבה להיפגע, ממילה שאדם רגיל לא היה נפגע. אנשים אומרים לי שאני צריכה להעמיד אותה במקום, ללכת לדפוק לה בדלת, ולהגיד לה שקשר עם אחים לא מנתקים. השאלה שלי היא, מה לעשות? האם להיות עלוקה ולספוג עלבונות או רק להתפלל לחסדי שמים שיתן לאחותי בינה שלא תפגע מכל שטות ושתלמד להחליק בחיים (ולא לנסות לחדש את הקשר)?

לכל ענף יבש יש שורש רקוב...

שלום לך לילך, אני מרגיש שאת במצוקה כל שהיא קטנה או גדולה, ותסליחי לי שאני ישר נכנס לעינינים יותר מדי מהר --אבל נראה לי שיהיה לתועלת. את הקטנה -לך העניקו יותר מבין האחים כנראה, אם לאחותך יש רגשי נחיתות "היה לה תמיד", כנראה. אם היא לא באה לחתונה של אחותך הגדולה , כנראה שיש בעיה שורשית במערכת היחסים הכללית בין הילדים ולבין ההורים , גם. ולכן- נראה לי לעשות כך: קודם כל תפני אליה בהצעה ללכת שניכם לshopping לבגדים או משהו כזה - לא בגדים לבעל או ילדים רק לכם - כנשים, מידי פעם לסעוד יחד באיזה lobby של מלון ולאכול עוגה עם.. , ובקיצור לחדש את הקשר שפעם היה לך. ואני אומר זאת מפני שאם טרחת לכתוב לנו כאן, אני משער שמאד חשוב לך לחדש את הקשר עם אחותך. עוד דבר שבלי זה לא נראה לי שהיא "תצא מזה", חייבים לשתף פעולה עם ההורים ועם אחים שלך , מפגש משפחתי ליומהולדת או משהו כזה -ושם לנפח את האגו שלה באיך שהיא נראת יפה , בגדים שכל כך מתאימים לה , נעלים.. לב הטוב שלה ניכר כשעשתה .. בקיצור להחמי לה לתת לה ביטחון של זיהות באישיותה - ושתגלה את עצמה . יחד עם זה כדאי מאד לדבר עם בעלה שישתף פעולה - לטובתה שבמקרים כאלו הבעל יכול מאד לתרום. ודבר אחרון - (ולכן הקדמתי בסליחה) נראה לי שהבעיה השורשית היא הייתה אצל ההורים משהו שם לא מסתדר לי או בילדות חינוך לאזן רגשות בין כל הילדים וכדו', ודבר אחרון - מאד מומלץ שתתחבר לקורס של "מודעות עצמית" או משהו כזה ושתלמד לפרוק "עצבים" שליליים החוצה ולא להכניס אותם "לנפשה". כל טוב והרבה מתיקות בחיים.

לא אוהבת

אנחנו נשואים כשנתיים, ומזה זמן רב אני מרגישה שעשיתי טעות. התחתנתי לא מתוך אהבה, אלא מתוך מחשבה שזה מתאים, והאהבה - כמו שאמרו לי כל האנשים החכמים - תבוא בעמל. אז היו תקופות שהיתה בינינו אהבה גדולה, אבל עכשיו - מתוך החושך שאני מרגישה שיש בינינו - קשה לי לזכור אותה, ומה גרם לה. עכשיו אני רק זוכרת את כל הפעמים שהוא אכזב אותי (בעיה שלי שיש לי ציפיות?), וכל מה שלא טוב לי אתו. כשאני מנסה למנות לעצמי את מעלותיו - עולות כמה, אבל זה כאילו לא משנה, המציאות היא שפשוט - - אני לא אוהבת את התגובות שלו כשאני מגלה את לבי בפניו, לא כיף לי לטייל איתו או לבלות אתו בכל בילוי שהוא (הוא גם לא אוהב כמעט לעשות דברים שאני אוהבת), אני לא שמחה כשהוא מגיע הביתה. אני שחקנית מצויינת, ובד"כ הוא לא מרגיש בזה, אבל לאחרונה אני מרגישה שזה כבר ממש מצריך עזרה. אני לא יודעת איך להציע לו שנלך לעזרה בלי שהוא ירגיש שאני חושבת שיש בינינו ממש בעיה. ומעבר לזה - כל טיפול עולה כל כך הרבה - האם אין עזרה מסובסדת בתחום? אשמח לכל תגובותיכם - על עצם המצב, ועל תחום היעוץ.

לכל נעל יש את הסרוך המתאים לה..

ערב טוב גלית, נראה לי שאת עם "אינטלגנציה רגשית" גבוהה מאד, אין ספק לפי כל מה שאמרת- שאת מסוגלת "ללמד" את בעלך איך להתיחס לתגובות שלך. איך ומה לעשות יחד שינעים את הזמן יחד. כנראה עלית על סולם גבוה מדי בעבר וחוית רגשות של עוצמה ברמה גבוהה (ולכן יש לך ציפיות מעל ומעבר)וכנראה שאת אשה עם הרבה רעיונות. תשתמשי עם כל הכלים הללו לטובת הזוגיות שלך עם בעלך - בפרט אם את אומרת שהייתה פעם "אהבה גדולה"- זה מצויין, אבל אתם יחד צריכים לשמור על הגחלת הזו ביניכם. יש לי תחושה שאת מסוגלת ואדרבה הניסיון הזה יעצים לך את החיים עם בעלך. ולגבי הטיפול - תמיד אפשר להתקשר למכון לברר על מומחים שונים שיעזרו לכם.אתם לא לבד, יש מי שיעזור ! כל טוב, והרבה הצלחה .

לא אוהב את השם שאשתי רוצה לקרוא לתינוק

אני נשוי שנה ואנו מצפים בע"ה לילדינו. אשתי מתעקשת שנקרא על שם סבה, שם שאני חושב מיושן ולא יפה. כל אחיותיה קראו בשם זה והיא לא מוכנה לוותר. אנחנו כל הזמן מתווכחים!!! מה עושים??

יש פיתרון....

דוד , יש לי את הפיתרון, ביום ראשון אתה תקרא לילד בשם שאתה רוצה וביום שני אשתך תקרא לו בשם של הסבא וכך אתה ביום ג' והיא ביום ד'...מה דעתך?? ועכשיו ברצינות, אתה יודע שבספרים הקדושים (ספרי הקבלה) וגם בפשט, יש בחז"ל שאמרו לפני אלפי שנה שנבואה היא שההורים קוראים בשם לילדיהם. הגמרא מספרת על ר' מאיר בעל הנס ע"ה שהיה "בדיק בשמיה" היינו שהיה יודע לפי שמו של האדם את תיקונו מהותו וכוחותיו. לא ביכדי יש דעה גם לאשתך - ואולי הכל לפי חשבונות של מעלה. אבל יש גם דעה לך -- ומה נעשה ?? נראה לי שאפשר לקרוא , אם אין התנגדות, לילד בשני השמות זה גם נהוג היום ויש גם סימוכין לזה בכתובים , השם הא' על שם הסבא והשם השני מה שבחרת אתה. או הפוך אם אשתך תסכים. לא נראה שכדאי לריב על הדבר הזה , תבחן את הזוגיות--דוד-- אם אתם לא מוצאים פיתרון , אולי כדאי יותר לחזק את הרגשות החיוביים ביניכם , במקום להתווכח על השם של הילד , מפני שזה לא סיבה לוויכוח כל כך סוער, יכול להיות שיש כאן משהו אחר שמציק לכם, בכל אופן שיהיה מזל טוב והרבה ישועות,כל טוב.

אשתי נמצאת כל היום אצל אמא שלה

אני נשוי 4 שנים וגר בחול. יש לנו שלושה ילדים. אני עובד כל יום עד 6 . אשתי נמצאת כל היום בבית אמה שם היא מכינה ארוחת ערב לשפחתה המורחבת. אני מגיע לשם ואנו שבים הביתה ב10 בערב. ביקשתי שנעשה ארוחות בבית וניסינו כ3 פעמים והיה נחמד. היא טוענת שכך מקובל במשפחתה ושנח לה סידור זה. אני מתנגד ורוצה שלילדי ולי יהיה זמן לבד. יש לציין כי גם שבתות וחגים אנחנו שם. בזמן האחרון החלטתי להרשם לקורס ערב שהיה חשוב לי. היא היתה נגד ומאז הכל בלאגן בינינו.

קורס ששבר את גב הגמל..

ראובן ערב טוב, אם זאת ציינת - אולי , זה הנקודה?!. יכול להיות שבתחילת הנישואין לא כ"כ היה אכפת לך ש"הכל " יהיה לפי רוחם של הוריה. אולי כך סיגננתם את הבית שלכם מהתחלה וכך היא התיחסה ל"ביתה" .אולי היא מרגישה שאת לא נימצא בבית מספיק?? הבית היא האשה, ובדרך כלל האשה עושה את רצון בעלה - בפרט אם היא רואה שהוא "דבק" באיזו שהי מטרה שחשובה לו. בדרך כלל , מניסיוני, האשה באה לקראת הבעל כשהיא רואה שחשוב לו דבר מה, ויכול להועיל לבית. ודבר זה שאתה מתלונן הוא מאד חשוב גם לה- להיות ביחד עם הילדים ועם בעלה. לכן יש בעצם לראות איך עושים זאת, והעיצה שהרב גד אמר - ללכת למומחה - נראה הדבר הטוב ביותר. הצלחה וכל טוב.

האם החיים צריכים להעצר??

אני נפגשת עם בחור חודש והכל נראה בכיוון חיובי. אני אמורה לנסוע לטיול של שבועיים שתוכנן מראש. כולם סביבי אומרים לי לדחות את הנסיעה. אני לא חושבת שהחיים צריכים להעצר. אם זה המיועד- הוא יחכה. מה דעתכם??

לא משאירים את החלב בחוץ יותר מ..

ערב טוב, סיפור על חתולה קטנה מתוקה שנכנסה לבית אחד שהייתה שם "הדלת פתוחה", והנה לפתע פתאום ראתה החתולה המתוקה צלוחית עם חלב שהיתה מונחת על השיש . ניסתה לקפוץ על השיש - אבל הייתה חלשה מדי, ניסתה וניסתה .. עד ש.... חיננית, אם יש לך רב כדאי ללכת ולשאול, שידוך "טוב" לא מפסידים - במיוחד לא בימינו, זוהי דעתי!! אחרי האירוסין זה אחרת, חודש זה מספיק זמן לדעת אם יש שם משהו- אחרי שביררת טוב עליו. הצלחה רבה , ובמזל מעליא. (כל האמור הוא לגבי אם אתם חרדים)

מה לעשות?

אני יוצאת עם החבר שלי מס' חודשים, ההורים שלי מאד לוחצים עליי להינשא לו , אני מרגישה כי אני די מוכנה לנישואין, לאחרונה התארסנו ואני חשה כי לאחר הארוסין הוא נסוג מעט ומעוניין לדחות את החתונה לעוד מס' חודשים בטענה כי אין כרגע מספיק כסף, ושהורי לא עוזרים מספיק ע"מ שנוכל להתחיל את מסע חיינו בטוב ובנעימים אני לא רוצה לפספס אותו, אך הורי הציבו לי אולטימטום או חתונה או להיפרד, הצעתי לו שניקח פסק זמן בתחילה הוא סרב אך הבין כי אין לו ברירה, אוו פסק זמן או חתונה כרגע איני יודעת מה לעשות אני מתוסכלת מכל המצב אני פוחדת לאבד אותו מכיוון שאני חושבת כי אנחנו מאד מתאימים , האם נהגתי כשורה? האם יש עוד משהו שעליי לשעות ע"מ לתקן או להביא לתיקון המצב?

קולד פיית, לא נורא..

ערב טוב יעל, הסיפור שלך הוא סינריו שכל זוג עובר לפני נישואיו. ידוע אצל בעלי המקצוע שהצרכים של הגבר הם כמה , ואחד מהם אולי החשוב ביותר עבורו - שלא ירגיש מנוצל או חייב. אופייני מאד , ועל כך אף חז"ל אמרו במסכת שבת 'שאין כתובה שאין עימה ריב'- לא עליכם. פי' הדברים שבעצם הזיווג בין הזוג ובין ההורים יש חששות וכל אחד מושך לצד שלו. ומה לעשות שהכסף לפעמים הוא מדבר יותר מהדברים היותר חשובים. לגיטימי ונורמלי מאד שיש לארוסך חששות ואני משער שהוריו שאלו אותו על הנדוניא ומה החלק של הוריך , צלם אולם שמלה.., את מבינה אני בטוח. בכל אופן מה לעשות, פשוט- לא להתעקב יותר מידי על פרטים, לתת לדברים להתנהל עם הבנה וסבלנות.לפי המצב הכלכלי של שני הצדדים כך תהיה החתונה - בקיצור ככל שיותר שהכל יהיה חצי חצי. אף שבמסגרות מסוימות נוהגים אחרת, אבל נראה לי שזה הדבר המתקבל ברוב המיקרים. ואין שום טענות לשום צד. מלבד זה אופייני שהחבר שלך מקבל "רגליים קרות" גבר לא מתאים למסגרת הנישואין כאשה . ובתת המודע הרגשי שלו הוא יודע את זה , מפני מבנה הנפש שלו. ולכן אין דבר יותר נורמלי מה שעובר עליו - כעין הסתייגות. עצתי יעל, אל תתיחסי , תמשיכי להעריך אותו ולכבד אותו ותני לו את ההרגשה שהוא עושה אותך מאושרת - זה יכבוש את ליבו. וזהו זה- כל טוב והרבה הצלחה.

למה....

אשתי גדלה בבית עם אב מכה ואלים בכל ויכוח קטן היא ממהרת להתפרץ ומרימה ידיים לאחרונה אף זורקת חפצים, יש לציין כי היא אשה טובה מאד ואף אם טובה לילדיה, היא מאד מתחרטת על כל התפרצות שכזו כאשר ניסיתי לדבר איתה על הנושא היא פרצה בבכי ולא היתה מוכנה לשתף אותי, מה עליי לעשות? האם ההתפרצות שלה נובעת ממה שראתה בביתה? אני באמת רוצה לעזור לה כי אני מאד אוהב אותה , מה עליי לעשות?

לא להמתין עם זה..

בעל יקר שלום וברכה, טיפול במקרא זה הוא דחוף ומיידי. כשאשתך רגועה תדבר על ליבה ללכת למומחה. אני ראיתי תוצאות מאד חיוביים כשטיפלו אצל מומחה בהיפנוזה, תרגילי הרפיה וכדו'. כל טוב והרבה הצלחה, אני שמח לשמוע שאתה אוהב את אשתך- אני בטוח שזה הדדי ולאשתך רק יהיה יותר קל עם כל התהליך.

איך לגרום לבעל להגיע לטיפול?

לאחר שגיליתי שבעלי גולש באתרי היכרויות, נפגעתי מאוד. אני חשה שאני כלל לא מכירה אותו. קשה לי להאמין לו שזה סתם צורך גברי ושהוא לעולם לא יבגוד בי. אני רוצה שהוא יבוא איתי לטיפול זוגי אך הוא מסרב, בטענה שאין לנו שום בעיה. מה לעשות? חשבתי לאיים עליו בגרושין אם לא יבוא. מה דעתכם?

מי נגד מי..

שלום וברכה וערב טוב , ליבי, לי יש את התחושה שמה שמפריע לך כבר הפריע לבעלך זמן רב ..מאד. מה דעתך? אולי הוא זה שלא קיבל את מה שהוא צריך, אולי הוא חש שיש לך נטיות למלחמה כשאת מאוכזבת או ..ממשהו, ואולי את גם לא משתפת אותו עם החויות שלך כמו שהוא מצפה ממך. המומחים בכוחות הנפש יודעים ש"כמים הפנים ..כן לב האדם.." כך אמר החכם שבאדם- שלמה המלך ע"ה. אם יש לך בעיא כלשהיא- על אותו מישור (אף אם יש סימפטומים אחרים) יהיה לבעלך. אמת שלא נוכל לעמוד על זה אלא אם כן לפי השאלות המנחות של בעל מקצוע יחד איתכם ויחד אפשר לראות את הדברים. בעלך לא נטש אותך הוא גם לא הרים ידיים, ולכן להציע גירושין נראה לי מדי פזיזי , וזה נותן לי את התחושה ..אולי את לא מעוניינת בו? מה דעתך..- סליחה אם הייתי קיצוני מדי , אבל ביטויים שכאלה לא מקובלים. ערב טוב וכל טוב .

ביטויי אהבה ומחמאות

לבעלי יש קושי להביע במילים מילות הערכה וביטויי אהבה יש עוד מס' דברים שמפריעים לי בחיי הנישואין אך נראה לי שאם זה היה משתפר ומתגמל לא הייתי רואה מאומה ? כמה שדיברתי עכ' עם בעלי הוא רק הסביר לי שככה הוא טיפוס סגור שקשה לו לבטא מילים כאלה , מה ניתן לעשות?

הורים מעצבים לילדיהם את מבנה האישיות עד גיל 6

ערב טוב גלית, צריך לברר אם חמיך או חמותך גם מופנמים או 'סגורים' בתחומים מסויימים. אם כך, אין שום סיבה לכעוס על בעלך. ואנסה להסביר לך למה, בקצרה ממש. כשהורים מתנהגים בצורה מסויימת הם "מודיעים" לילדיהם , ולסביבה , שכך הם רוצים להתנהג, הרצון הוא לפי ההרגלים או חשיבות הדבר או מפני שיצא להם משהוא טוב עבורם. כיון שילדים חשים וטיבעם נוטה 'תמיד' לשאוף להיות כמו הוריהם , הם בילדותם בונים להם צורת חשיבה ורצונות מודעים ותת מודעים על מנת להדמות להוריהם. ומעניין , שכבעלי מקצוע אנו רואים שאף שאנשים אומרים "אני לעולם לא אהיה כמו אבא, אמא שלי"--זה לא משנה , בשעת כעס או בשעת לחץ הם יתבטאו או יעשו תנועות ידברו בשפת גוף יאכלו דברים ו'בצורה' כאחד מהוריהם. בכל אופן יש מה לעשות, תעריכי אותו ותתקשרי אליו "לפי צרכיו" והוא ירגיש מחובר (אף שלא ידבר או יראה זאת) ואז כשאת תרגישי שהוא בשלוה ומרגיש בנועם איתך , תציעי לו לדבר על הנושא שמפריע לך. אל תאמרי שזה בגלל ההורים שלך, או בגלל שכך גדלת או שיש לך בעיה כל כך חמורה ומובנת, כל זה לא תעשי לו- הוא יכנס יותר ויותר לפינה שלו. אלא עצתי היא- שפעם בשבוע תעלי , במפורש ובמפורט אך בקצרה את מה שמפריע לך, וכך הוא לאט לאט יפתח אליך. כל טוב והרבה אושר. ושמעתי משפט יפה ונראה לי שזה מתאים לך - כי אני חושב שיש לך עבודה לא קלה- 'אל תחפשי את הדרך אל האושר - אלא האושר שבדרך' אם תפנימי את הרעיון הזה זה יקל עליך את העבוד . תהי שמחה ומאושרת במה שיש לך - הכל לטובה , ה' לא ינסה אותך במה שאת לא מסוגלת- זה כלל ברור וידוע. כל טוב והרבה שמחה.

הבעל החכם מכולם!!

בעלי ואני מתקשרים שונה בכל נושא אצלי יושר אישי זה מוסכמה שאין לעבור עליה, חינוך ילדים זה בנועם ,גדולי ישראל הם מורי הדרך ויש לכבד כל אחד ואחד ועוד ועוד דוג' מעין אלו אצל בעלי הכל להיפך חינוך ילדים זה במכות וצעקות אינו מתחשב בשום דעה אחרת, אינו מעוניין ללכת לייעוץ כלל לטענתו אין יועץ שיוכל להגיד לו מה לעשות הרי הוא החכם מכולם?

האוזן השלישית שלי שמועת משהו אחר..

אורנה שלום וברכה, סליחי לי אם אהיה ביקורתי כלפיך..כמו שאת לבעלך. אם אני טועה בזה , אבקש סליחה . אורנה , לי יש את התחושה שאת 'מאד' בקורתית כלפי בעליך. ואף שאת מדברת יפה ובנועם ואף בכבוד, אך ה"צליל" בדיבור והשפת גוף, מקרינים ביקורת ותחרות . אני חושב שאם תשבו עם מומחה הכל יסתדר לטובה ולברכה וכל טוב סלה ועד לך לבעלך ולכל ישראל.

מריבות

אני נשואה כשש שנים. הבעיה שלנו היא שבעלי לא מספיק אחראי. הוא שוכח דברים, מאבד חפצים, ונדמה לי שזה אפילו הולך ומחמיר. לי מאד קשה עם התדירות הגבוהה של המקרים האלה, ואני מוצאת את עצמי בויכוחים כמעט תמידיים איתו. מה לעשות?

אין שום אדם שמחפש בעיות לעצמו אלא אם כן..

ערב טוב שרית, לא ציינת בן כמה בעלך, אבל לי נראה גם בהתמחות כאירידיולוג , שבעצם יכול להיות שיש לו חוסר בויטמינים אן מינרלים מסויימים, אף אם הוא מרגיש מצוין, ואף שלא מתלונן כלל. באירידיולוגיה (אבחון דרך איריס (קשתית) של העין) אנו יכולים לגלות דברים נסתרים אף שרפואה קונבנצונלית לא תראה , לא נראה לי שבעלך "רוצה" לשכוח או לאבד דברים במודע.באירידיולוגיה אנו יודעים שהמערכות החלשות יותר נפגעות תחילה ואף אם הוא חלה או נפגע במקום חזק אצלו- המקום החלש בגופו(וכן בנפשו) יפגע תחילה.האם זה גנטי במשפחתו האם הוא אוכל בצורה מסודרת ובריאה, האם הוא בלחץ עבודה או כל דבר אחר..אלו דברים שלפני הכל צריכים לברר. ואף התלונות שלך כלפיו עלולות להחליש אותו, א' כי הוא לא מבין מאפה זה בא, ב' מפני שהוא רואה שאת 'תמיד' מאוכזבת ומתלוננת וכשאת לא שבעת רצון ממנו ומהנישואין 'איתו' הוא מרגיש שהוא נכשל בנישואין, ג' יכול להיות שהוא בוחן אותך "אולי את ממציאה מריבות כדי להתרחק.." - מפני שהוא לא יודע שיש לו בעיא . ואף אם הוא יודע --הוא לא יכול לטפל בזה אם לא תעזרי לו- (שרית, את לא יודעת שגברים הם ילדים קטנים??)- תרשי לי לקחת את הנושא הזה למישור אחר, לפי מחקרים בארצות הברית יש 'גרף' מסויים שממציא כי אנשים בשנת ה1 ה7 וה35 מיועדים ל'מפנה' מסויים בחייהם וזה עלול לגרום להם ל'זיעזוע' במערכת הנישואין עד כדי מריבות וויכוחים. עצתי לך , שרית, שעם שני המישורים הללו תלכי עם בעלך למומחה על מנת לדכאות את הפוטנצייל ל... , וטוב לך ולבעלך כל הימים, כל טוב.

נישואים לא מוצלחים

אני ובעלי נשואים מזה שנתיים וחצי, במשך כל תקופת הנישואים לא הייתי מאושרת ועכשיו אפילו החמיר המצב. יש לנו ילד בן שנה. אני נורא מאוכזבת שנישאתי לו, בכל יום ובכל תחום אני מגלה עד כמה אנחנו שונים. בעלי בן אדם טוב אבל אין שום כימיה ביננו. אחד הנושאים הכי בולטים שמקשים עליי, זה שאצל בעלי אני אחרונה ברשימה, המשפחה שלו תמיד תהיה קודם, והחברים והמשחקים. הוא תמיד ימצא במה להאשים אותי, אני פשוט מאוכזבת וחושבת רק על גירושים, עד כדי כך שאני, אפילו לא מתרגשת מהמילה. אני כל כך רוצה בכך, חוששת מעט, אבל בהחלט רוצה. הוא מנחית עליי דברים בלי לעדכן אותי, כמו לסגור על לימודים, או לתת לאחד מבני המשפחה שלו לישון אצלנו תקופה ארוכה, הוא תמיד יתחרה איתי בעניין שהוא דואג לילד יותר, בקיצור איפה שרק אפשר בכל נושא כלשהו, הוא יאשים אותי הוא יתנגד לדבריי.

גירושין לא מפחיד אך ...

שלום לך רויטל, לי נראה , רויטל, שבעלך לא מודע לכל התחושות שציית כאן אלינו בכיתוב. הוא בדרך כלל מנחש מה את חשה עכשיו, האם את מעוניינת לצאת למסעדה , מה כדאי לעשות עכשיו, האם את מתנגדד למשפחה שלו (ואולי לכן הוא רוצה להוכיח את עצמו) , וכאלה רבות . לי נראה שאת לא מדברת איתו על רגשותייך כלל, ולכן הוא מחליט הכל ובצורה שהוא עושה . תישבי איתו ותיידעי אותו שהוא צריך לדאוג לך ולא למשפחה שלו - ותומרי לו כל מה שכתבת לנו. כל טוב והרבה הצלחה, יש עזרה אם תרצי, והעיקר לא להתיאש.

אינטימיות (רגשית) בהכרות

אנחנו זוג שיוצא למטרה רצינית, שנינו מעל 30, אנחנו מנסים להגיע לאינטימיות רגשית, אבל לי קשה להפתח. בן הזוג שלי בחור מאוד טוב ומאוד סבלן. הוא לא שומר נגיעה אבל מכבד את בקשתי שאנחנו כ ןנשמור, כי אני מעדיפה קשר עם קדושה רבה יותר, אני בהחלט מבינה אותו, ובכ"ז אמרתי לו שאני מעדיפה ככה והוא קיבל זאת. איך אני מצליחה להפתח? להגיע לקשר קרוב יותר? (גדלתי בחברה נפרדת ומאוד שמרנית בכל הנושא של בנים/בנות) אודה לתשובתכם בהקדם

חשוב - אבל לא בשלב זה

ערב טוב , אינטימיות רגשית יכולה לצמוח רק בעת שכל המאפיינים שלה נמצאים.- רק אחרי הנישואין תוכלי להפתח באמת לבעלך כשאתם התחברתם עם הנשמה - אינטימיות=נשמה!!! נשמח לקבל שיריים של עוגת הקצפת של החתונה. כל טוב.

כיצד משכנעים בעל עקשן להגיע לטיפול זוגי?

אנו נשואים 22 שנה במשך שנים אלו היו המון ויכוחים ואי הסכמות תמיד ויתרתי למען שלום בית . וככל שויתרתי יותר בעלי נהיה עקשן גדול יותר היום המצב שאנחנו חיים יחד באותו בית אבל אין בנינו שוום תקושורת . כשאני מדברת אל בעלי כמובן בצורה יפה מכובדת הוא עונה לי "אני לא רוצה לראות אותך" "ולא לשמוע אותך" לי קשה מאוד עם אדם שכזה אני משתדלת למלא את כל חובותי כלפי הבית וכלפי הילדים אני ממש אובדת עצות ניסיתי לבקש ממנו לבוא איתי לטיפול זוגי אך הוא לא הסכים והציע לי ללכת ל... אני מטופלת ומרגישה טוב עם זה אך העבודה אינה מערכתית שאלתי היא: כיצד להמשיך את חיי? אני מיואשת וחסרת כוחות ומרגישה מזה רע מאוד אינני מבינה מה הסיבה שבעלי מתנהג כך???

למה לא לשאול...

אתי שלום וברכה, אני הייתי רוצה להתמקד במילה אחת שאמרת וזה נראה לי לפי האינפורמציה שכתבת - שכאן טמון הפיתרון לבעיה שלך. את אמרת שאת "ויתרת" כל ה22 שנה. האם ידעת שויתור לפעמים הוא הרסני שלא מודיעים שויתרת, אז חושבים שזילזלת. אני משוכנע שאין לכם כל כך בעיות אלא תוצאות לא טובות . את בודאי יודעת מה בעלך אוהב - תתאמצי בשבלו הפעם ותפנקי אותו במה שאת חושבת שירגיע אותו, לא בכדי לאשה יש בינה יתרה .ואז תשכנעי אותו לדבר עם אחד המנחים במכון ותראי הרבה ישועות בעזרת ה'.

סיכוי ולו קלוש לשיקום

שלום! אני נשואה 10 שנים לבחור נפלא ופשוט. פשוט מידי. ללא מקצוע, אין לו שאיפות והוא אינו עושה דבר על מנת להתקדם לעצמו ולמשפחתו. מסרב לכל הצעה של התייעלות אישית והפך למשעמם ומשועמם. לא רחוקים הימים בהם ילדינו המשותפים יתיחסו אליו בזילזול. אני שונה ממנו אמביציונית, משכילה ואוהבת להינות מהחיים. לא נותר לנו ולו דבר במשותף. האהבה גוועה. חיים כשותפים לדירה ותו לאו. יכולת להתגרש אין לנו (מבחינה כלכלית). אני מרגישה פיספוס גדול, עצבות ותסכול. בכל הזדמנות אני מנסה לחיות את התקווה אך לשוא. בעלי כאמור הוא באמת איש טוב חם ונעים. אני חוששת לשמחת החיים שלי ולעתיד ילדי. מה עושים?

אחרי ההסכמה תבוא השינוי...

ערב טוב פטריסיה, עשר שנים זה מספיק זמן שבעלך ירגיש מיואש לחלוטין כשחש שאשתו לא מעריכה אותו ולא מפרגנת לו כלל. כלל- כשגבר לא מקבל את התחושה שלאשתו 'כיף ' בחיים הוא לא עצמו. כשגבר לא מעורך לפי ציפיותיו הוא ירגיש קושי מבחינה 'פיזית' (שהתחיל מקושי מנטלי ורגשי) ועייפות מהחיים ומשאיפותיו. יכול להיות שלבעלך יש חוסר בחוויות בין אישיות איתך ולכן אולי קשה לו להפתח לדברים חדשים ומרגיש שכל מה שינסה לעשות על מנת לספק אותך יעלה לו 'בדמים' רגשיים, או שהוא ראה אצל הוריו או מחנכיו שלא חייבים לרדוף אחרי .. אם זה נראה קשה מדאי, או כל מיני תפיסות כאלו. עצתי לך תתחילי להעריך אותו במה שהוא עושה טוב , תמציאי את הנקודות החיוביות שבו ותיידעי אותו שאת שמחה ומאושרת לראות אותו מצליח ב.., כמו ילד קטן שמעודדים אותו ובאמת אנחנו רוצים רק להלהיב אותו על מנת שיהיה לו חשק. נכון - צריכים לפעמים להיות מגמטיים. כל טוב המון אושר ואני מאחל לך כוחות להתמודד, ותיראי שעם ההשקעה תבוא ההצלחה, כל טוב סלה.

מה עושים לגבי בעל שעזב את הבית מזה 3 חודשים ?

בעלי עזב את הבית מזה 3 חודשים בהתראה קצרה, הוא שכר דירה וגר בה לבד אנו נשואים 18 שנה היו קונפליקטים, כמו אצל כל זוג אני והילדים התחננו לפניו לפניו שיחזור הביתה אך הוא עקשן וטוען שטוב לו כך הוא נעשה בריא כשהוא מחוץ לבית, בנתיים פתח תיק ברבנות אני לא מוכנה להתגרש בשום אופן אני טענתי ברבנות כי אני רוצה בשלום בית, הוא גם לא מוכן לבוא לטיפול זוגי אני מרגישה נורא ומרגישה שכל התחנונים נופלים על אזנים אטומות, מה לעשות???

לא כדאי שהזמן יעבור

שלום לך מיכל, בעדינות ממש ידידי הרב דאי ענה את תשובתו, אך אני הייתי אומר לך שלא תחכי עם זה עוד דקה קצרה. ככל שבעלך יתרגל להיות לבד הוא יתרגל לחשיבה ולמחשבות שכיוונו אותו לבדידות שלו, ואז יתבצר אצלו מרירות שכמעט ולא יוכל להתנתק ממנה. יכול להיות שבאמת באו מים עד נפש והוא קבוע בדעותיו. ואז באמת יהיה קשה. אך אם את יכולה עדיין לרצות אותו בכל מיני דרכים - תעשי זאת ומהר. כל טוב וה יתן לך חוכמה כאביגיל הנביאה שחסכה את מותו של נבל הכרמלי וכל משפחתו ע"י שהתחננה לדויד המלך ע"ה בחוכמה נפלאה. תחזירי לו את השנים תעניקי לו את האהבה שהוא חיכה לה תתני לו את הכבוד מול הילדים תעריכי את מעשיו לפני המשפחה ועם המון שמחת הלב וחיוכים עם העיניים תקבלי אותו בחזרה. כל טוב.

קריאת שם

אנו נשואים כשנה, אני עומדת ללדת בן בעז"ה. נוצר איזשהו מתח לגבי השם שנקרא לילד. לבעלי כמעט ולא איכפת כל עוד זה שם יהודי "נורמאלי" הבעיה היא שההורים שלו מצפים מאוד שנקרא לילד על שמו של חמי. אצלהם זה נהוג כך. אצלינו במשפחה זה בכלל לא נהוג וזה נראה לי מנהג שאין בו שום טעם, כי מילא, אם מדובר בקריאה על שם אדם צדיק וכו, אבל זה לא, אמנם חמי אדם דתי שאני מאוד אוהבת ומכבדת אבל לקרוא על שמו לא כל כך מתחשק לי. אם זה היה רצון בעלי - הייתי מוותרת אבל זה לא בדיוק הרצון שלו, זה יותר הרצון לרצות את אבא שלו ולא להיות שונה מאחים שלו. האם עלי לוותר ולהיכנע לסוג כזה של רצון?

כבוד מורה על הערכה ...

ערב טוב נורית, על פי ההלכה נראה (יש הרבה סימוכין בכתובים) שראוי ונכון לקרא על שם אחד מראשי המשפחה , יש בזה כבוד אב ואם והערכה שקבלו אתכם ושעוזרים לכם ( ברוב המקרים). העיצה נראה לי שאפשר לקרוא לילד בשם הראשון כמו שתרצו יחד , והשם השני כחמיך , לתת כבוד - ולפי הניסיון שלי אני יכול לומר לך שכבוד אב ואם 'מוליד ברכות' לזוג - . לא יודע מה הקשר , וזה בגדר השערה בלבד , ולא ראיתי כל כך סימוכין לזה , שכאשר ההורים נתנו "אישור" על הנישואין הנישאים הצליחו . יש בזה דברים עמוקים. כל טוב והרבה אושר עם הילד הנולד בשעה טובה ומוצלחת, אבל אל תעשו לו יותר מדאי אדום על הלחיים...דרך אגב , שמעתי מהרב בן ציון מוצפי שליט"א שאם יש לאדם אב לא דתי והוא חושש - מועיל לקרא לילד על אותו שם - ושהאב יחשוב שהשם הזה הוא על שם צדיק שהוא מכיר גם עם אותו השם. למשל יצחק, והוא - האב מחלל שבת ח"ו - אז הבן כשקורא לבנו הנולד שם- יחשוב על יצחק אבינו בנו של אברהם אבינו. וכך על זה הדרך בכל השמות. כל טוב והמון שמחה..

עבודה משותפת של שני בני הזוג

שלום רב במקרה הגעתי לאתר זה וקראתי שאלות ותשובות מעניינות יישר כוח אני מאוד מודעת לכל עניין העבודה הקשה ועושה אותה בשמחה העניין הוא שבעלי פחות פתוח לכל זה אני רוצה לדבר על כל דבר ולפתור מוכנה להתפשר ולוותר אך אני צריכה להבין קודם את החשיבות של כל נושא אני מאוד מבינה שצריך להמשיך ולתת ללא כל תמורה אך לעיתים זה מתסכל יש לי בעל אוהב ומפנק ונהדר לפעמים אני רוצה כשאני חוזרת מיום עבודה מעייף שהוא יעזור במטלות הבית או בהתחייבויות בלי שאצטרך לומר לו היות והוא באותו יום עבד הרבה פחות הוא סטודנט ואני עובדת אשמח לכמה טיפים תודה מקרב לב

אכן???

ערב טוב ירושלמית, האם הבנתי נכון- את מוכנה להתפשר ולהבין כל דבר יחד עם בעלך- זה מצויין- אבל אני שומע - שאת מלחיצה אותו בצורה שאת עושה זאת- תני לו חופשיות בזוגיות ותראי שהוא גם יודע ורוצה לדבר על כל דבר ולפתור אותו - האם את סותרת את דבריו עם חיוך של ניצחון- ולו הקטן ביותר שאפילו את לא הרגשת, האם את מרימה את קולך בעת 'דיאולוג' שמתנהל ביניכם, האם את מסתכלת בעיניו כדורשת ולא כמעונינת, --אם ענית על כל אלה לא- אז יש לך כמה טיפים שבקשת- לא ניסיתי לפגוע באינטלגנציה הרגשית שלך- רק חומר למחשבה. ואם את שואלת איך הגעתי לכל הביקורת הזו שאני מבקר אותך- אז יש לך שאלה טובה. ואגיד לך- האם ידעת שהצורך החזק ביותר של גבר בנישואין שלו (זה בעלך היקר) זה "שיהיה טוב לאשתי - ושהיא תספר לי כמה היא מסופקת מהנישואין אתי - שתהיה שבעת רצון- " (כך מכנה זאת מורינו הרב שמחה כהן בספרו "הבית היהודי" - מומלץ מאד) ואם אמרת שהוא בעל טוב - 'אוהב ומפנק ונהדר' אז ודאי שיש לו וראית את התכונות שהגדיר הרב שמחה. אם כן - המסקנה לפי מה שהגדרת לפני היא ש-א) יש לכם קשר טוב, ב)את אוהבת אותו והוא גם אותך, ג)את מעונינת שיהיה טוב ולא סתם למרוח את הזמן בנישואין, ד)את מכבדת אותו והוא אותך, ה)אתם ירושלמיים! בקיצור נראה לי שאם תלמדי יחד עם בעלך את הנושא - תתחילו עם הספר הזה של הרב ותקראו יחד כמה דפים כל מפגש- כל מפגש לצורך הדבר הזה הוא הוא לא יותר מפעמיים בשבוע כשעה אחת בלבד- לא יותר. גם אם רוצים!!-הנה עוד טיפ טוב אז שיהיה לכם כל טוב והמון וורדים לבנים עם עלים ירוקים יפים.

בעיות בתקשורת הזוגית

שלום רב! אני נשואה שנה וחצי ובמהלך תקופה זו אני ובעלי נתונים לויכוחים וחילוקי דעות בנושאים שונים. בזמן האחרון הויכוחים בינינו הפכו להיות קולניים ולא "נעימים". אנחנו רבים על דברים קטנים מה שמעיד על כך ששנינו טיפוסים עקשניים. אני כרגע לא עובדת, סיימנתי את לימודיי האקדמיים ולא מצאתי עבודה במשך תקופה ארוכה. לאחר החגים אני מתחילה לעבוד. יתכן שעובדה זו החריפה את המתיחות שבינינו. יש לציין שאנחנו גם יודעים לנהל שיחה בצורה בוגרת והגיונית ולהקשיב אחד לשני . לאחרונה עלה הנושא של הבאת ילד לעולם, נושא שנוי במחלוקת עבור שנינו מכיוון שאני מעוניינת כרגע והוא לא. השאלה היא מה עוד אפשר לעשות.....

תת- תזונה רגשית!!!

שלום וברכה , אם כבר מהתחלה היו לכם כל מיני... אני הייתי מגדיר זאת בחיפוש אחר הצומי הלטיפות החיבוקים הרגשיים דיבור בעיניים בלי דיבור, אהבה נרגשת גם שאתם לא ליד אחד השניה , געגועים לזמנים בילדות או ברווקות שחשתם ריגוש פנימי עז ל... ושם אתם נמצאים, מהר תרוצו למומחה שילמד אתכם מה לא לעשות ומה ואיך ומתי ..ותמצאו את מבוקשכם.כל הישועות ושנה מתוקה ושתמצאו המון ריגושים יחד. לא נראה (על פניו) שיש משהו אחר.

על סף גירושין

שלום ותודה מראש אני נשואה כ 3 שנים. תמיד היו ביננו בעיות הקשורות למשפחתו, אך לאחר הולדת בני, לפני ארבעה חודשים, הן החריפו. משפחת בעלי מלוכדת מאוד והוא קשור אליהם מאוד. חובה לבקר את הוריו בביתם!!!!אחת לשבוע (אפילו שהם היו אצלנו אתמול), חובה לבקר את סבא וסבתא, את הדודים וכדומה. לא יספיק שנלך ביחד עם הוריו לבית אבות ונבקר את הסבים אח"כ עלינו להמשיך ולשבת עוד כמה שעות טובות בבית ההורים, אחרת אנחנו לא מכבדים אותם מספיק... בעלי אדם טוב מאוד אך אנחנו מגיעים ממקומות שונים ועבורי לשבת כמה שעות אצל הדודים וכדומה הם שיעמום אמיתי. יש לציין שאלה הדברים שמעניינים אותו בחייו, אין הוא משקיע ביחסים שלנו, היציאה מהבית מבחינתו היא בשביל לבקר את אחד מבני משפחתו. דרך הפתרון שלו לבעיותינו היא שתיקה. הוא מסוגל לא לדבר איתי חודשים ועכשיו מערכת היחסים שלנו לקראת קריסה!!! גירושין. מצטערת על אורכו של המכתב אני

שתיקה מעידה על חולשה והבעה לעזרה

שלום וברכה, היות ואין לי מספיק אינפורמציה על המקרה שאת מציגה לפנינו, אשתדל לענות בקצרה לפי מה שאני רואה עכשיו. ולכן לפני כל החלטה מן הראוי להתייעץ עם מומחה. אני אתייחס לשלושה נתונים שנתת לי. שמבחינה מקצועית הם הנותנים לי את הכיוון למתן התשובה.ציינת את גילכם- אתם בני 3. נולד לכם בן בגיל 4 חודשים.( הייחסים ביניכם החריפו אחרי הלידה.) ושבעלך אוהב מאד להיות עם אנשים אחרים ולא עם אשתו. האם אנו רואים הקבלה או מכנה משותף בדברים הללו. במקום שאנסה לתת כל מיני השערות למיניהם ואף אם הם יהיו נכונות לגביכם אין זה בשביל פורום ולא יהיה לך 'פיר' אם אעשה זאת- מפני שיהיו לך המון שאלות .אלא שאנסה לתת לך כמה טיפים ואסביר אותם בע"ה. קודם כל -למה פתחת את דבריך ש"את" נשואה - מה עם בעלך הוא לא נשוי לך?? אולי יש לך כבר מבית הורייך איזשהו מיתוס שאם אין 100% אהבה אז לא שווה כלום. או אולי שציפית כל חייך לגבר מסויים והוא ענה רק על 25% מהציפיות?? אילו שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך - על מנת להגיע לאיזון . בעיות יש לכולם- אך שמעתי ממורי ד"ר עמי שקד (שאני מכנה אותו "גאון הרגש"-) שזוג שאין לו בעיות הוא לא נשוי, זוג נשוי עם בעיות שיודע -איך להפוך את הבעיה או את המריבה או את הוויכוח ל- דיאולוג!! הם מוגדרים כנשואים .נשואין שאין בהם אלמנט זה עליהם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו"- הרי אדם לא היה לבד הוא נולד כדו-פרצוף עם חוה- אלא כשיודעים להתווכח זה נקרה נושא בעול הנישואין. בכל אופן, אנו מחפשים את האיזון לא לשכוח- ונמשיך.

על סף גירושין

שלום ותודה מראש אני נשואה כ 3 שנים. תמיד היו ביננו בעיות הקשורות למשפחתו, אך לאחר הולדת בני, לפני ארבעה חודשים, הן החריפו. משפחת בעלי מלוכדת מאוד והוא קשור אליהם מאוד. חובה לבקר את הוריו בביתם!!!!אחת לשבוע (אפילו שהם היו אצלנו אתמול), חובה לבקר את סבא וסבתא, את הדודים וכדומה. לא יספיק שנלך ביחד עם הוריו לבית אבות ונבקר את הסבים אח"כ עלינו להמשיך ולשבת עוד כמה שעות טובות בבית ההורים, אחרת אנחנו לא מכבדים אותם מספיק... בעלי אדם טוב מאוד אך אנחנו מגיעים ממקומות שונים ועבורי לשבת כמה שעות אצל הדודים וכדומה הם שיעמום אמיתי. יש לציין שאלה הדברים שמעניינים אותו בחייו, אין הוא משקיע ביחסים שלנו, היציאה מהבית מבחינתו היא בשביל לבקר את אחד מבני משפחתו. דרך הפתרון שלו לבעיותינו היא שתיקה. הוא מסוגל לא לדבר איתי חודשים ועכשיו מערכת היחסים שלנו לקראת קריסה!!! גירושין. מצטערת על אורכו של המכתב אני

המשך התשובה..

שלום, נולדתם לפני כ3 שנים, היות ולפי חז"ל הנישואין הם ההתחלת החיות של האדם. ואם כן שינויים רבים יכולים לגרום לזעזועים במערכת הנישואין בכלל- ובאדם בפרט. בעלך חש זיעזוע מסויים שכנראה מתלוה עם פחד מנטישה להוריו- אולי. וזה יכול להיות אחד הסיבות של השתיקה . לפי התפיסות לנישואין ולאשה כך הוא מתייחס אליך. לא מרוע לב אלא שכך "לימדו" אותו להתנהג בתת-מודע. הנקבה הראשונה שהכיר הייתה אמו- ואיך שאביו התנהג אליה כך גם הוא למד להתנהג אליך. מה לעשות?- ללמוד את הצרכים הגבריים ועם מומחה בנושא לרדת יחד עם בעלך לפרטים בהם "קשה" לו בנישואין, כשעושים זאת עם מומחה הדברים נראים אחרת. אולי את מלחיצה אותו או שהוא זקוק לעזרה והוא לו יודע להביע זאת במילים. עם כל זה יכול להיות שעם הולדת הבן נגרם דיסטנס מסויים שהרחיק אותו עוד יותר -פעמים רבות שומעים ש"הוא (הבן) לקח ממני את אשתי" אני יודע שזה מוגזם לשמוע אבל זה קורא . כל זה יכול להיות גם בתת מודע . ושם - אצל הוריו או אצל משפחתו יש שם פירגון וליכוד כמו שאמרת - ומה יותר "נכון" לעשות מאשר "לברוח" לקבל קצת "צומי" או אפילו הרבה - ובשעת הצורך. כעת אני חייב לסיים את הדברים - אשתדל לחזור - בינתיים לראות את הורד באגרטל ולא את הקוצים. כל טוב והמון שמחה.

התייחסות לא נאותה של הבעל ליד הוריי

בעלי מתייחס אליי מאוד יפה אך כשאנו ליד משפחתי, הוא נוטה לכעוס עלי על כל דבר קטן, הוא אינו רגוע ונוטה להתווכח להתפרץ ואף אינו מוכן לוותר ולהבליג על דברים קטנים.

"סופסוף יש מי שישפוט"

שלום וברכה לאה, יש תופעה כזו לאנשים ביישנים חלשים במחינה רגשית ומאופקים , שלפעמים אין להם אומץ לומר את מה שהם חושבים ומחכים להזדמנות שמשהו יאזין להם בעת התדברות וישפוט- והרי הוא בטוח שהוא הצודק- תני לו הזדמנות לביטוי עצמי איתך - שיהיו לכם זמנים של איכות יחד לבד ותיראי המון הצלחה.

חוסר התאמה

אני חסרת אונים, ומרגישה שאיננו מתאימים (בלשון המעטה) ולא יודעת מה להחליט. יש הרבה רגעים יפים ושלווים, אך הרגעים המעצבנים/המביכים הורסים הכל וזה קורה, לצערי, לעיתים קרובות. יש לי הרבה רגשות שליליים כלפיו ובליבי, לעיתים, אני בזה לו. בעלי בחור "קרבי" (תרתי משמע), נכנס לעימותים חזיתיים, מתווכח לשווא, משבית שמחה ובעל יצר להרוס. איננו דומים בהשקפה(רוצה שילמד תורה בקביעות,יתפלל במנין, ציצית וזה לא נעשה - אני לא לוחצת בעניין, יש מספיק בעיות אחרות :-)), בראיית החיים (אין לו מספיק אמונה, אז כל מה שקורה תמיד ימצא אשמים, אף פעם לא יאמר אולי זה רצון ה' או אולי אני אשם, או אולי יש שיטה קלה לפתור את הבעיה ולא צריך להילחץ ולכעוס. תמיד האחר, הלא נכון, אשם. לדוגמא היינו בטיול יחד עם גיסי ואחותי בצימר ואורחים אחרים הפריעו לו לישון. העצבן עלי ואמר "אי אפשר ככה, יותר אני לא הולך לטיולים איתם" (עם אחותי וגיסי), אח"כ כמובן שהולכים איתם - הכעס שכך. דוגמא נוספת, התכופף לקחת צלחת מהארון וכשקם "לקח" איתו את הדלת, התעצבן ואמר "צריך להחליף את הסדר של הארון הזה, את לא יודעת לסדר" . אם זה לא היה עצוב הייתי מתפקעת מצחוק. הכל שחור אצלו, פסימיסט, דאגן, לחוץ, סגור, לא מאיר פנים, קר, מוצא סיבות למריבות עם כולם (לא רק איתי!) ואח"כ שומר טינה . לדוגמא: עם אחותי הוא לא מדבר זמן רב בגלל שהיתה עדה לויכוח ביננו (באחת השבתות ביחד עם אמו, כשהכל היה לכאורה שלו ורגוע, דיברנו על בגדים ואמרתי לתומי שאין לי הרבה בגדים והוא אמר שגם לו אין. אמרתי שדווקא, קניתי לו כמה חולצות והוא נכנס ל"טירוף" רץ לארון שלו הביא את כל הקולבים וצרח "תגידי לי מה אני לובש מכל מה שקניתי לי" . לא הגבתי. נפגעתי עד עמקי נשמתי ואחותי לקחה זאת לליבה. השיחה המשיכה להתנהל כרגיל ואיכשהו, העירה על גיסי שהוא בן אדם נחמד וסבלן (אולי להדגיש שלא כמוהו) ומאז שומר לה טינה ולא מדבר איתה מעבר להכרחי. נוטה להמעיט בערכם של אחרים - אם נאמר על מישהו איזשהי מידה טובה, מיד יאמר אבל השני עם מידה יותר טובה, או X בן אדם חכם, יאמר אבל אשתו יותר. ברצון לעזור לזולת (אם אני מכבסת לשכנה מיד התגובה שלו (בכעס כמובן) "שתתקן את המכונה שלה, שזה לא יהיה קבוע" או לפעמים לוקחת מס' בגדים לכבס לאחותי "שתיקח את הכביסות להורים, יש לה רכב" בהכנסת אורחים יש ממש בעיות קשות. החליט שהחוק יהיה אחת ל-5 שבתות ואסור לחרוג מהחוק את אחותי שגרה קרוב ורווקה, רוצה להזמין לארוחות בלבד (שלא במסגרת ה"חוק") מגיב ואומר "למה היא לא נוסעת להורים שלך" או להזמין את האחיינים שלי, נכנס לעצבים ואומר שהם לא מחונכים (הוא רוצה אותם רובוטים) אם השכנה במקרה אצלי כשהוא בא (זה לא קורה הרבה, נכנס ללחץ, בקושי מתייחס אלי וכמובן לשכנה - אומר לה שלום בקור ולא מרחיב הדיבור. ובכלל הוא טיפוס מאוד קר. נוהג בצרות עין כלפי אורחים - התארחו חברים שלנו ונגמרה השתיה והבאתי בקבוק נוסף, הסתכל עלי בזעם ואחרי כמה דקות אסף את כל הבקבוקים (באמצע הארוחה!) רציתי שהאדמה תפער את פיה ותיקח אותי אוהב להראות שהוא המחליט ומפליא אותי ש"מתהדר" בדברים מטופשים וגם לא נכונים שמשום מה לא מביכים אותו, אך אותי מביכים מאוד. התארחנו אצל הורי והיו גם הדודים ודיברנו על הוצאות אוכל. הוא אמר שהוא קונה אחת לחודש ואם נגמר החומוס אז נגמר. לא יהיה כל החודש!!! (אח"כ הם ריחמו עלי שיש לי בעל קמצן ונוקשה ולך תסביר שזה לא נכון וכו') גם בעבודה מצליח להסתבך עם הקולגות, בגלל שנפגע מכל דבר ומפרש דברים לא נכון. רק מגיע הביתה מתחיל לספר שההוא ככה וזה לא בסדר וזה עיצבן אותי, אלו בערך השיחות שלנו. כשאנו מתארחים אצל הורי, כשהם חוזרים מביה"כ אחיותיי עדיין ישנות וכבר בדרך מספר לאבי (כל שבת שאנו שם, באופן שיטתי) שאסור אבל ממש אסור לעשות קידוש לאחר חצות יום (לא משנה ששעה וחצי לפני חצות יום) ונכנס הביתה חמוץ וחסר סבלנות, אומר לי שבת שלום בקוצר רוח וללא הסברת פנים ומוסיף ואומר ברוגזה "לכי תעירי את אחיותייך" וכשאמרתי לו "סבלנות" אמר לי לפני זרים וללא שמץ של בושה "תשתקי" קשה לו להסכים עם דעות שונות ממנו. והוא יכול לחזור על אותו ויכוח עם אותו בנאדם חזור ושוב. וגרוע מכך, גם לפני אחרים, התנהגותו מבישה, יכול להתנפל על אחרים בלי מחשבה ובלי פילטר בושה, (למרות שהוא ביישן מאוד) ובצורה לא הגיונית ואפילו מטופשת, אולי רוצה לתקן את העולם, אולי ל"התגדל" על חשבון אחרים (למרות שקורה בדיוק ההיפך) לדוגמא: פעם הייתי איתו באירוע וישב ליד חברים ושאל אחד מהם מה שלומך? ענה לו בסדר ואח"כ שוב שאל מה קורה? וענה לו (סתם) "על הפנים" ואז התחילה סצנה שלעולם לא אשכח. בעלי התרגז ואמר לו למה מה חסר לך, יש לך עבודה, יש לך ילדים ועוד" החבר אף אחד בשולחן לא הבין מה קורה ואני כל כך התביישתי. הוא לא שבע רצון מכלום, תמיד מלא טענות כרימון. לאחרונה, אם אני הולכת לאחותי או לחברה פה בשכונה, לדעתי הוא ממש מקנא, והמנטרה שלו "אנחנו עוזבים את השכונה" כאילו שזה יפתור את הבעיות ביננו. קשה לו לראות שיש לי חברות ומשפחה. ברה"ש היינו אצל אחותי ואחיינים שלי מאחות אחרת היו אצלה, הוא "חיפש" את אחיין שלי (בן עשר) והיתה לו החוצפה להעיר לו לפנינו ולפני כולם, העיר לו על כל שטות, אם שר שיר לא בדיוק חינוכי "זה מה שמלמדים אתכם בתלמוד תורה?" כאילו נכנס לאובססיה ודיבר עליו בפניו, בכל הזדמנות, שלא מחונך, שיצא שבאבניק, ממש ירד לחייו, כשאמרנו לו שהגישה שלו לא נכונה ולא טוב להיות כזה נוקשה ואפשר בדרכי נועם ובנוסף לא מתפקידו לחנך ילד שלא שלו התעצבן ושאל ובכלל מה יצא מכם? (ממני ומאחותי). למחרת "התלבש עלי" (כנראה שהתרגש שביקרתי אותו יום קודם) לפני כולם שאני לא דואגת לו (לקחתי את הלחם שהיה מונח לפניו ונתתי לאחיין בלי לשים לב . שוד ושבר!). עד היום אנחנו לא מדברים הוא לא פתוח, לא מסוגל לשבת ולומר מה מפריע לו, מה כואב לו, מה לעשות על מנת לתקן. הגישה שלו היא כעס ולא יודע/מסוגל לפתור בעיות בדרכי בנועם. בקיצור יש לו המון תסכולים ובעיות רגשיות, הוריו גרושים, הקשר עם אביו רופף מאוד, גם לאמו שמר טינה בגלל שהכניסה בן זוג לביתה וטוען שגרמו לו לעבור לגור עם סבתו. המצב כעת איתה יותר טוב, אך גם איתה יש לעיתים חיכוכים. ברור לי, שיש בו חסרון (אם כי הוא לא מודה בכך וזה כבר בעיה!) ולדעתי צריך טיפול, מעבר לטיפול זוגי. היינו אצל יועץ נישואין מס' פגישות, היה גם איתו לבד וראה שאין התאמה ושהבעיה היא איתו, ובכל זאת אמר שהוא זקוק להרבה תשומת לב ולהרבה אהבה, אך קשה לי לתת לו זאת, כאשר מתנהג כפי שסיפרתי. כשאין ביננו כעסים, משתדלת לעשות רצונו, מחייכת אליו, מאירה לו פנים (למרות שנכנס בד"כ חמוץ וזה כבר הורס את הרצון הטוב), לוותר על דברים לא עקרוניים, משתדלת לא להזמין אורחים, קונה לו מתנות, מקשיבה לו (למרות שמספר הרבה לשון הרע) ה"בעיה" שאני רגישה לזולת ולא מסוגלת לראות שפוגעים באחרים, שלא עשו כלום, ולצערי, אני לא אשה שפוגעים בה ומסוגלת להבליג (אמנם באותו רגע אני שותקת, בכל זאת אני לא רוצה להביך את האנשים סביבנו, אך נפגעת ולא מדברת איתו ובפירוש מבקרת את התנהגותו) יכול להיות שהוא צריך אשה אחרת פחות פגיעה, שאוהבת למרות הכל ונותנת הרבה תשומת לב. חבל שאני סובלת והוא לא פחות ואולי יותר (הרי הדברים לא מתנהלים כפי שהוא רוצה) אני לא רוצה להתגרש, למרות השוני הגדול מאוד ביננו מכל הבחינות ולמרות שרציתי מאוד שביתי יהיה בית פתוח, מכניס אורחים, עם גמילות חסדים, וזה רחוק כרחוק מזרח ממערב מרצוני, עדיין נותרה בליבי אהבה כלפיו ואני יודעת שהדברים יכולים להיראות אחרת וכולי תקווה לשינוי מבורך (אני לא יודעת אם הוא יסכים לטיפול, ש

בואי ונגלה לו שיש לו בעיה..איך-נא לקרא!!

ערב טוב ה"ק , קודם כל - שמתי לב שאתם מסתובבים סביב המשפחה שלך פי 25 יותר מאשר גם להיות אצל המשפחה שלו. שמתי לב שבגלל זה הוא מנסה להראות שגם לו יש משפחה - אך כשמחפש אותם הוא לא מוצא ואז כל דבר מציק לו עם משפחתך. ושמתי לב שיכול להיות שיש לו הפרעה כל שהיא קוגנטיבית שמוציאה אותו מהריכוז - מי הוא ומה הוא ולמי הוא צריך יכול או כדאי לו להתחבר ואיך עושים זאת. שמתי לב שאת מבינה טוב מאד עם מי יש לך עסק. שמתי לב שהקב"ה נתן לך אתגר לא קל בכלל - וריחם על בעלך ונתן לו אותך- שאולי על ידך הוא יגיע להיות מישהוא ומשהו. שמתי לב שאת מבינה ברוחניות לא פחות ממנו- ואולי אף יותר. שמתי לב שהוא בלעדייך לא יוכל כמעט לתפקד כלל, ולא ידע מה לעשות עם עצמו אם תעזבי אותו. שמתי לב שאת מבינה את זה . ושמתי לב שלמרות כל העלבונות והקשיים את מצליחה לומר שאת אוהבת אותו - ולא רוצה להתגרש. ולכן: אומר לך מה שני חושב - והיות שכבר הייתם ביעוץ נישואין - ונראה לומר שהיועץ ידע לאבחן טוב מי ומה מולו- אבל מתן תשובות לא היו לו- ואני מבין שגם כספית בעלך לא ירצה לשמוע- אם כך הגעת למקום הנכון- אנחנו כאן ננסה לעבוד מולכם כשאתם בבית ונתקדם שלב אחרי שלב - אם זה לא יועיל - נקוה שזה לא יזיק.(היות שלא שמענו את צידו ואין את כל האינפורמציה - מסודרת) אז עכשיו אומר לך אחרי כל ההקדמות הללו -( ואני מקוה שאת מרגישה יותר טוב - ומוכנה לשמוע .) עם אדם כמו שאת מגדירה לנו יש כמה שיטות לעבוד.והדרך שנראה לי הכי מתאימה כאן היא שיטה שדוד הע"ה מגדיר בתהילים - "עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם - עם נבר תתברר ועם עיקש תתפתל" . וכל המפרשים פי' דבר אחד- וכמו שרש"י ע"ה אמר בשתי מילים- "כלומר לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה..." בואי ונראה מה יכול להיות אם יתנהגו איתו כמו שהוא מתנהג עם אחרים. יכול להיות שהוא יתרגז יותר מהר וינסה להוכיח לכולם ולעצמו שהוא לא 'פרייר' של אף אחד. יכול להיות שהוא יסתגר בחדרו או פתאום יאחר לבוא הביתה או ימשיך לשון כשהוא צריך לקום בבוקרים. יכול להיות שהוא ירבה בשתיקה. אנו לא יודעים מה הוא יעשה כיון שאדם שגדל בצורה שהוא גדל - וכמו שאבחן זאת גם ידידי הרב דאי- וכמו שהסברת לנו , תופעות הלואי הם - אי סדר אי איזון מנטלי קוגנטיבי, הסתרה , נטיה לדיכאון, אוהב את העולם ולא נמצא "שם" כדי לתת, כל פעולותיו כמעגלים סגורים ולא רואה את האור בקצה המנהרה-כיון שהוא יוצר לעצמו את המנהרה שאין בא אור מלכתחילה - קדוש מעונה...- "מה אתם לא רואים שאני חסר אונים" "אז אני אראה לכם שאני יותר טוב ממכם בהכל-כל מה שאתם עושים אני גם יכול ויותר טוב"(מה הקשר- אין אבל הוא רואה את הקשר- וזה ה"דווקא" שאת רואה אצלו) אך הוא לא מבחין שאף אחד לא מתחרה איתו כלל. מי כן מתחרה איתו - הוא עצמו- הוא כנראה תקוע בנקודה מסויימת בעבר הקרוב או הרחוק(אני לא יודע את גילכם) ויש לו ידע וברור לו שהוא אמור וצריך וחייב לשנות את העבר הזה שכל הזמן מאיים עליו בהווה . - לי נראה שאם יהיה לך סבלנות - :כל דבר שהוא עושה על מנת לחזק את הזוגיות ביניכם ובקרב המשפחה תעניקי לו יותר ממה שמגיע לו- כמו שהחסיד מתנהג בחסד גמור "ותשיב לו עוד יותר מן הראוי לו" (רד"ק על הפסוק הזה) וכשהוא עושה משהו שמזעזע את יסודות הבית ומתנהג לא בהתאם - "תתפתל" -"תדקדק עליו כחוט השערה" ( רבינו הספורנו על הפסוק הזה) . ואז הוא ישים לב שאף אחד לא ה'פרייר' שלו- שהוא יכול להשתמש במצוקות שלו ככלי עזר על מנת להסיג תשומת לב כדי לשנות את העבר .(תחשבי טוב על הדברים הללו) אני סומך על ה"בינה היתרה" שהקב"ה נתן לך כדי לעשות את זה בחכמה ובתבונה. יש פה מה להפסיד- אם הוא בעצם עם בעיה פסיכולוגית (ואנו לא יודעים על זה )ושפסיכייטר צריך לטפל על מנת להגיע לאיזון נפשי -ורק אחר כך להגיע לדברים מעשיים איתו. אבל יכול להיות שיהיה פה רווח - שהוא יגיע 'בעצמו' לאיזון ויראה שהוא לא מתנהג כמו שצריך. ושהכעס וההתפרצויות שלו נובעות מכל מיני יסורי מצפון וחששות עם אהבה ורצון להיטיב שלא התממשו ואף אחד לא נתן לו ביטוי כילד וכבוגר. - ואחרי דברים אלו אפשר לשבת איתו וללמד אותו שינוי במיתוסים וגישות יעילות לחיים ולחברה ובמיוחד לאשתו.( בעצם צריכים לחזק לו את הכליות -כיוון שכשיש כעס כלפי הזולת - יש כעס כלפי הכועס - "מוסר כליות"-וזה בדוק אצלי בניסיוני כ8 שנים בתחום הנישואין וגם עכשיו ברפואה אלנרנטיבית כאירידיולוג כשנתיים- ראיתי באיזשהו ספר שכתבה רופאה מארה"ב ברפואה משלימה- סיבה נפוצה בבעיות בכליות- (על פי העיקרון שהנפש משפיע על הגוף והגוף משפיע על הנפש)- היא :ביקורת אכזבה כישלון בושב ותגובות ילדותיות- (וכל זה מאד מאפיין את הבעיה שאת מציגה).-והדפוס המחשבתי המאוזן -שהפעולה הנכונה האלוקית מתרחשת תמיד בחיי. כל חוויה מפיקה טוב בלבד. אין "סכנה" בהתבגרות.עד כאן מהספר) מקוה שהועלתי - רק את יכולה לדעת אם זה מתאים או לא- שה' ית' יתן לך כח ויתן לך את כל הטוב שבעולם וסבלנות להתמודד.

כיצד להגיע להחלטה?

אנחנו זוג בגילאי 27-29 היוצאים כבר במשך 5 שנים כאשר במהלכן היו כמה פרידות. אומנם נעשו ניסיונות מצד שנינו ליצור קשר רגשי עם אנשים אחרים, אך ניסיונות אלו נכשלו ועל כן החלטנו לנסות ולחזור אל הקשר ולהגיע להחלטה סופית. שנינו מגיעים עם ציפיה שהקשר יצליח ויתפתח לכיוון רציני והחלטי ,אך יחד עם זאת אנו מלווים עם חששות רבים שלא נתעמק בהחלטה ושוב הקשר יתארך ללא סוף.

לא מגיעים אם לא מחליטים!!!

ערב טוב נועה, נושא הנישואין הוא לא כמו שאת חושבת כבחורה רווקה. נישואין היא מסגרת מדוייקת ומפורטת קלה וקשה משמחת ומוציאה מבדידות. יש עליות ויש ירידות. והכל תלוי בתפיסות ומיתוסים נכונים איך לשנות את השוני לאחדות ומתוך השוני של המינים לראות את החיבור היומיומי. הספר 'גברים ממאדים ונשים מנוגה' מגדיק את זה יפה מאד. זה שנעשו נסיונות לקשר אחר ולא הצליח זה לא אומר שלא היה מצליח.אהבה לא מגלה על התאמה וכן להפך. אם תאמיני שמאת ה' הייתה זאת שבעצם שום אדם בעולם לא יכול לצפות את נישואיו לפני נישואיו. בחלק א' בספר הבית היהודי של הרב מורינו ר' שמחה כהן שליט"א הוא מוכיח את זה יפה מאד בפרק שמתיחס לשידוכין. קחי זאת משם. את תגיעי להחלטה אמיתית אחרי הטבעת והוורדים הלבנים .נשמח לקבל למכון עוגת קצפת עם דובדבנים ולאחל מזל טוב. כל טוב והמון טופיים.

ויכוחים בנחת נשמעים?

אנו זוג הנשוי כ- 3 שנים, אני אמריקאי ואשתי ישראלית . מעולם לא התייחסתי להבדלי מנטליות כהבדל משמעותי, לאחר שנישאתי נכחתי לדעת שהבדלי מנטליות אינם מתבטאים רק בהבדלי מנהגים וכדומה. אלא בדברים נוספים שגדלנו והתחנכנו עליהם בילדותינו. כאשר אני ואשתי מתווכחים היא מרימה עלי את קולה וצועקת דבר הפוגע בי מאוד. בבית הורי מעולם לא שמעתי צעקות, ובודאי לא את אימי מרימה קול על אבי ,הם היו נכנסים לחדרם ומדברים ביניהם. לעומת זאת בבית חמתי נכחתי לראות שעניין זה מורגל בביתם וגם אימה מרימה את קולה. הסברתי לאשתי את הקושי שלי בוויכוחים איתה אך היא מסבירה לי שאין זה בשליטתה, ושלהרים קול זה דבר נורמלי, כיצד ניתן להרגיל מצב בו אפשר יהיה להתווכח בלי הרמת קול?

כן...נשמעים לאוזן למעוניינת לשמוע...

שלום וברכה ידידי, ראה נא, הרמת קול בדרך כלל נובעת מלחץ פנימי מנטלי -פיזי-הורמונלי- פסיכולוגי-תת תזונה רגשית או פיזית , כל אלה אצל כל אחד מאיתנו , אמנם הרוב מאיתנו שולטים על "עצמנו" כשאנו מגיעים למצבים שבו אנו נמצאים בניסיון כלשהו, או שבו אנו מנסים להוכיח את ההצלחות שלנו בחיים בכלל ומתאזנים כמה שמתאפשר לנו באותו מעמד של הניסיון. you may know the phrase that says you are what you eat , you are whom your freinds are, and I say-you are a mirror of whom your parents are -- בודאי שקלעתה למטרה שאחרי 3 שנים של נישואין עלית על מה שרבים לא עלו. (עכשיו אפשר לראות את הסיבה שבמגזר הדתי יותר מבררים על המשפחה - גם בגלל שזה הלכה בשו"ע אבן העזר - וגם בגלל שיש כמה סימוכין מהגמרות - וכך גם הורו לנו חכמי ישראל מאז היינו לעם. מפני שב"עצם" הנישואין כל גבר וכל אשה נושאים על עצמם ב"עול" --ה"נישואין של הוריהם" . כל אחד מבני הזוג מורכב מאביו ומאמו והם מהוריהם..., והמורכבות מתבטת מ- צורת האכילה , עד ל-היחסים הכי רגשיים ביניהם. מאיפה הזוג הנישא כעת יודע מה לעשות בנישואין שלו\ה, הוא בתת-מודע "למד" שבמצבים כאלה או אחרים "כך" צריך להתנהג כשקורה כך וכך - מפני שהוריו כך התנהגו בעת מצב דומה - והילד הזה שנישא כעת נכנס באושר לנישואיו - ואף לא מעלה על דעתו שאלות על צורת ההתנהגות שצריכה להיות בין בני זוג- "הרי הורי לימדוני"!!. אמנם יש שאצל אנשים כאלה או אחרים לא תראה על פניהם את מה שיזכיר לנו את הוריהם, ואף לעיתים הם ינסו לטשטש כל זכר מהניואנסים שמזכירים להם את הוריהם--אבל מה לעשות?!?!? -החכמה העליונה ית' שמו גזרה שהאדם ימשיך בצעדיו של הוריו- וזה תיקונו. מה עושים?? - מבלי שאשתך תהיה מודעת לבעיה לא תוכל להתקדם. ולכן עליך לשוחח עם רעיתך ולסביר לה ש--"אתה מרגיש מושפל ופגוע וסגור בתוך תוכך, וזה בעצם מרחיק אותה ממך, ואין לך שום כוונה להתרחק רגשית, אלא אדרבה יש לך רצון להעניק לה ולהיות בעל אוהב ומבין ומכבד, כדי שנשמח יחד בכל מה שנעשה - "יחד". זה בערך הטקסט שתכין . אם תשים לב לא אמרתי מילה אחת על הרמת הקול שבעצם זה הנושא שמפריע לך. תראה ידידי--אחד מגדולי ישראל אמר- "אם אתה רוצה לומר דברים שיוצאים מהלב ושיכנסו ללב של הזולת- אתה צריך לדבר ב"שפה" של אותו לב". ולכן, כשאתה בא עם דיבורים שמתאפיינים כ-"ביקורת על אישיותו" של הזולת('אישיותו'- מפני כפי שהקדמתי כך היא למדה להתנהג בבית הוריה וזה חלק ממנה הפיזי והמנטלי והפסיכולוגי והרגשי)- כמעט ואין צ'נס שאותו "לב" יפנים את המסר שלך. וגם אם כן - הוא לא יראה שהוא חלש וינסה - עד כמה שהוא יכול- לסתור את המהלך!! אז תדבר ב"קודים". זה שלב ראשון. שלב שני- טיפ- כל פעם שהיא מרימה את הקול שים יד על האוזניים שלך ותראה לה שאתה מתייסר מהצעקות. מבלי לעשות הבעות פנים של זילזול אלא לעמוד מולה ולראות לה שאתה כן מעוניין להיות איתה אלא שיש חוצץ המבדיל ביניכם, ואת זה היא תבין מהר מאד. מה זה יעשה? ה'שפת גוף' נקלטת במוחו של האדם פי כמה וכמה יותר מדיבורים מילוליים, שנית זה "ישבור את המיתוס" בינה לבין עצמה שעם בעל כמו שלה כך לא מתנהגים - זה לא עובד איתו בצעקות, ג' אם תעשה את זה עם קצת הומור כל התהליך לא יאיים עליה והיא תהיה מסוגלת להתחיל לשנות את התנהגותה כלפיך- ואולי כלפי הילדים גם כן- אם יש. תחשוב על הכיוונים הללו ותהיה יצירתי כדי למצוא עוד רעיונות לשפר את המצב-כשזה יבוא ממך זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי מפני שזו תהיה היצירה שלך. כל טוב והמון מתיקות בחיים שלפניכם בשמחה ואושר.

איך מתמודדים?

אני נשואה באושר 4 שנים . הבעיה שלי היא שאני מאוד קנאית לבעלי. אני נלחצת כאשר עוברת ברחוב בחורה יפה - אני פוחדת שהוא יסתכל עליה ,אפילו אם הוא רואה בפרסומות בטלויזיה בחורות אני נלחצת ומחכה בתוכי שהוא יעביר לערוץ אחר.פעמים רבות התפרצתי ועשיתי סצנות ברחוב כשראיתי שהוא מסתכל על בחורות.הוא טוען שיש לי בעיה נפשית בקשר לנושא ועכשיו אנחנו ממעיטים לצאת ביחד -כי אני לא רוצה להרגיש מאוימת בכל פעם שעוברת בחורה יפה והוא רוצה להרגיש משוחרר ולחסוך סצנות- אך ברור לי שזה בריחה ולא התמודדות. איך מתמודדים?

יופי הפנימי שווה את הכל!!

ערב טוב אפרת, אני מבין שאת חושבת שאת פחות יפה מאותן נשים שעוברות ברחוב?! מה זה בעצם יופי - אצלנו במקורות כתוב- ששרה אמנו הייתה כזו יפה שכל הנשים בעולם היו כ'קוף' כשעמדו לידה. ופעם אחת אחרי עשרות שנים של נישואין - אברהם אע"ה ראה את יופיה בנהר בלא כוונה (מפני שהיה חסיד גדול ולא רצה להנות אפילו מיופיה של אשתו ואף שזה מותר לחלוטין) ואמר לה שכעת אנו נכנסים למצרים - תאמרי שאת אחותי ולא אשתי שאם תאמרי שאת אשתי יהרגו אותי ואותך יחיו- ויקחו אותך למלך מפני שיופייך הוא יופי של מלכות. כתוב אצלנו במקורות - "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם"- ופירשו חכמים- היופי האמיתי הוא כאשר יש מצידו רוחניות אהבה נשמה כבוד יחסי גומלין של נתינה ולקיחה לב טוב ורצון בהתחברות וקשר . נראה לי שאם תתני לבעלך את התחושה שאת מוצלחת ואוהבת את היופי שלך ושמחה במה שהקב"ה נתן לך - מפני שהוא ורק הוא יודע מה הטוב בשבלך- עם תחושות של ריצוי ורצון לקשר - גם אם הוא יסתכל על נשים אחרות את יכולה להיות בטוחה שהוא מסתכל רק בשביל לראות אם זאת היותר יפה מאושרת כמוך - וכשהוא יראה שהיא מנפנפת בדגל שמצוייר עליו את כל קורות חייה המושפלים ושהיא צריכה לקבל תשומת לב מאחרים בגלל שעדיין לא מצאה את האושר הפנימי שלה - אז הוא ישמח שיש לו אשה עם רמה ואיכות ושמחת חיים. "זה היופי האמיתי". טיפ קטן- אדם נראה יפה כשהוא תמיד מחייך. זה עושה טוב "על הנשמה" שאחר נראה מחייך ושמח. וחז"ל אמרו - כתוב בפסוק "חכלילי עינים מיין ולבן שיניים מחלב"- יותר ממה שאדם ישקה את השני חלב שמרווה ומעדן ומשביע (חלב אמיתי - לא כמו שלנו היום ש80% מים) - אמרו חז"ל אם אדם מחייך לחברו - זה גורם לו יותר אושר ושמחה מאותו חלב. אברהם אבינו ידע שאשתו הכי יפה בעולם- אבל הוא הסתיר את זה מלבו- שידע שאם הוא יתעסק עם היופי שלה - לבסוף הוא יחפש אם יש יופי אחר - ואף שלא ימצא עצת היצר הרע חזקה לפעמים פי מיליון יותר מגבורתו של האדם(ולכן התחסד עם ה'). ולכן אומר לך - במקום שהוא יסתכל בטלוויזיה תעשו יחד דברים יצירתיים הוא יראה את האושר והתוכן האמיתי- בנישואין- ובך. לא ישימו בטלויזיה איזו בחורה עם קיסם בתוך האף שלה משבט הזולו מאפריקה למכור קוקה-קולה, את מסכימה איתי?? אז איך אפשר לצפות שהוא לא יתאווה ליופי של אחרות?? לכן תמעיטו ב"מגרים חיצוניים" ותתחילו להתקשר יחד בזמן איכות ביציאות מהנאות בסופי שבוע ולדבר הרבה על הקשר שלכם - ואל תשכחי לחייך המון ולהראות לו שאת שמחה איתו ומאושרת עם שהוא בעלך. והכי חשוב תני לו את התחושה ותאמרי לו במילים שאת שבעת רצון ומאושרת ושמחה איתו-זה עובד מפני שאת מנגנת על הצורך הכי חזק שלו כגבר- והוא : שיראה שטוב לך החיים ממנו. אמר לנו פעם מורינו הרב שמחה כהן שליט"א -רב המכון והאיגוד ינ"ר, שזוג שלא מחמיא זה לזו לפחות פעמיים שלוש 'ביום' לא מוגדר כנשוי. אפשר לעיין בספרו "הבית היהודי" - וללמוד המון . כל טוב והרבה אושר.

לאן ללכת?

רבתי עם בעלי ואנו לא מדברים. אנחנו מוזמנים לאחי לחג הסוכות ועכשיו בעלי לא רוצה לבוא איתי לאחי. האם ללכת לבד לאחי ולהשאיר את בעלי לבד בבית או להשאר איתו בבית ולהמשיך לסבול השפלות והעלבות מצד בעלי?

אשפר ללכת לייעוץ!!

ערב טוב מרגלית, הדבר הכי טוב לעשות הוא להשאר בבית אחרי פיוסים אמיתיים עם לב ונשמה- ולא להשאיר את בעליך לבד- גם על פי ההלכה את מחוייבת לבעלך יותר מאחיך ומשפחתך, ולחשוב באמת שהקב"ה לא טועה בזיווגים- והזיווג שלכם הוא הכי טוב בעולם בשבילכם, אם תתקרבי אליו בדיבורים רכים ונעימים מבלי לחזור לשום נושא שיזכיר לכם את הנושאים של המריבה - תתפייסי איתו את אף אם את צודקת. הגבר קל לפיוס יותר מאשה - תתגברי את והניסיון אומר לנו שמי שמתפייס עם חברו לבסוף חברו מכבד ומתבייש ממנו. הגבורה ביד המפייס. ועוד שאת מקיימת את השכינה הקדושה בביתך ועל זה השכר הוא אין סופי בעולם הזה ובעולם הבא. "כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים" - כל טוב וחג שמח. חז"ל אומרים מהפסוק בתהילים 'בסוכות מריב לשונות' שחג הסוכות הוא סגולה אמיתית לשלום בית. תשמרו את החג הזה ותראו ישועות אמן כן יהי רצון.

בעלי רוצה...

בעלי רוצה שהבית יהיה תמיד נקי ומסודר. יש לנו ילדים קטנים, אין לנו עזרה מההורים בטיפול בילדים, אני עובדת במשרה מלאה וגם לומדת פעם בשבוע ואני לא מצליחה במסגרת המטלות והזמן להתפנות לטיפול בבית (מעבר לפעולות השוטפות של אחזקת בית) הסברתי את הענין לא פעם לבעלי- והוא מבין את הקושי ,אך עדין יש מתיחות סביב הנושא. עלי לציין כי בעלי עוזר לי במטלות וכי אין לי יכולת כלכלית להביא עוזרת בית. מה לעשות?

400 iu של ויטמין E יפטור את הבעיה!!

ערב טוב שרה, אולי אין לך כח מספיק ואת צריכה ויטמינם או\ו מנירלים לגופך שיוכל לעמוד במשרה רביעית חמישית שישית שביעית.... , אבל המשרה הא' שצריכה להיות לך לפי ההלכה הוא מה שחז"ל מגדירים כ"אשת חיל עטרת בעלה". תכבדי את רצונותיו והוא יכבד אותך. טוב אז תכלס מה עושים, אפשר לחלק את התפקידים, או לחלק את הימים א' את ב' הוא ג' את ד' הוא ...או אפשר להביא עוזרת בית רק לכמה דברים ספציפיים כגון כביסה גיהוץ ליום חמישי- כשהבית על גלגלים...או אולי אפשר לקנות גלידה לאכול יחד ואז עם מצב רוח טוב לעבוד יחד על הניקיון ובחצי הזמן לגמור את הכל...תמצאו פתרונות...לא להשאיר את המצב כך. כל הישועות -ויקויים בנו ובכם "פתח לנו שערי זריזות".

צער או שמחה?

מאז שנשאתי לבעלי (לפני כ-7 שנים) לא היה לי קשר קרוב לאחיו ואחיותיו, אומנם היה קשר של כבוד אך לא יותר מזה. לפני כחצי שנה נפטרה אימי ז"ל ובמשך השבעה, והשלושים יום, אף אחד מאחיו ואחיותיו לא הגיע לנחם אותי, דבר שפגע בי מאוד.לאחר כחודשיים מאז הפטירה הגיעה אחותו לביתנו עם הזמנה לחתונתה וכביכול באותה הזדמנות "לנחם אותי", הרגשתי מאוד כאובה ולא יכולתי אפילו להעיף מבט אליה, איך היא לא מתבישת להזמין אותי לשמחה שלה בזמן שהיא לא כאבה את כאבי הטרי? לאחר שהם יצאו הצהרתי לבעלי שזה ברור ששנינו לא הולכים לחתונה. לעומת זאת בעלי אמר שהוא חייב ללכת ולפחות להיות רק בחופה כדי לכבד את משפחתו ואחותו. ואני שואלת כיצד עליו לנהוג האם ללכת לחתונה של אחותו ואפילו רק לחופה, או לשמור על כבוד אשתו הכאובה על כך שאף אחד לא השתתף בצערה?

"אשתו כגופו"--(ואחותו כנשמתו)

ערב טוב יעל, תראי, אני מבין אתך טוב מאד ואף מצדיק את תחושתך כלפי המצב. יש לי שאלה - לו המצב היה הפוך האם היית מצפה מבעלך שלא ילך לחתונה של אחותך?? יתכן שכבר שאלת את עצמך את השאלה הזאת או אולי דברתם יחד גם על הנקודה הזאת - וניסת להוכיח שגם אם זה היה הפוך - זה לא היה קורה לעולם מפני שלא יהיה מצב שמשפחתך לא תלך לנחם ולהשתתף בצערם של אחרים. טוב - אבל יכול להיות שאם נראה את כל הסיפור במשקפיים אחרות אולי יהיה סדר בדברים. האם לפני הנישואין היו חיכוכים ביניכם לבין הוריו או הורייך לבין הוריו. האם לפני הנישואין אחיותיו ואחיו התנגדו לנישואין שלכם בגלל משהו מהותי. האם הראת זילזול כלפי משפחתו או היו צלילים של שלילה או התיחסות 'קרירה' לעדתו או למשפחתו. האם היו מצבים שגם את לא הראת כבוד באירועים שלהם ואפילו באונס או שגגה. אני לא ישאל יותר -- את מבינה כבר למה אני מתכוון?! תנסי לעלות על קשר מסויים בין המעשה שלה לבין אם גם את התנהגת כלפם בצורה דומה. או אפילו הייתי אומר כלפי בעלך - מפני שאם את מראה זילזול כלפי בעלך גם משפחתו תקח את זה אישית. זה ברור. בכל אופן גם אם לא נמצא שום צליל קטן כזה , לבקש מבעלך לא להגיע לחתונה של אחתו נשמע טיפה מוגזם- ואדרבה זה יכול להיות התחלה של מערבולת של דברים שליליים מאד בין משפחתו לביניכם וכל המטח יפול על צווארו של בעליך. לכן נראה לי , שאפשר לגשר ביניכם ולשמור על חיבה וכבוד הדדי- לא צריכים לצאת למלחמה. זה לא "כדאי" . 'לעולם' היא תהיה אחותו - ו"להפריד ביניהם" לא יעלה בטוב. אני הייתי מציע שעליכם להיות יותר ביחד בזמן איכות- וזה בודאי יכול להפחית את התחושה שאחיותיו ואחיו "לוקחים" אותו ממך. כל טוב והמון שמחה.

האם לחכות לו או לא?

אני בת 20 עד לפני חודשיים נפרדתי מחבר שלי שאיתו הייתי בקשר זוגי במשך 8 חודשים. אבל את הבנאדם עצמו אני מכירה בערך כ- 4 שנים אבל תמיד היינו בקשר ידידותי ואף פעם לא חשבנו על קשר זוגי, ורק בזכות חבר של שנינו ששידך ביננו התחלנו לחשוב על קשר ואכן כך היה... כול משך הקשר שלנו היה לא כול כך שלם מבחינתי ה-Xשלי הוא חייל וחצי מהשבוע הוא היה עושה לילות בצבא ואת שאר השבוע הוא היה מקדיש להתנדבות בכוחות ההצלה, בקורסים שונים למיניהם ולפגישות איתי וזה ממש הפריע לי אבל הבנתי אותו כי צבא זה דבר שאין לו פיתרון ועל הדברים האחרים הוא לא היה מוכן לוותר וככה כול הקשר שלנו היה בנוי. אבל בערך כ- חודש לפני הפרידה המצב היה רק יותר גרוע והגענו למצב שלא היינו מתראים בכלל וזה נורא הפריע לי והגענו להחלטה שנעשה הפסקה ועכשיו אנחנו כבר חודשיים לא ביחד ומידי פעם אנחנו מתראים במקום ההתנדבות (כי גם אני מתנדבת) ואני לא מפסיקה לחשוב עליו ויש בי הרבה חרטות כי אני זאת שיזמתי את ההפסקה הזאת ואני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה לשבת ולחכות לו אבל אני מרגישה שיש משהו שעוצר בעדי ושאני כן צריכה לחכות לו.. בבקשה אני נורא מבולבלת ואני זקוקה לעצה מה לעשות?

גם גו'לייט לא הפסיקה לחשוב על רומיו...

ערב טוב , כשחושבים אחד על השניה - אותה חשיבה צריכה להיות חשיבה של תוכן ורצינות. תורתנו הקדושה מלמדת אותנו,יונית, שחשיבה כמו שלך הוא מעולה אבל אחר הנישואין. אתן לך טיפ שאיתו כדאי לך להשתמש בכל הנושא של נישואין 'התאמה לא תגלה על אהבה ואהבה לא תגלה על התאמה בין בני זוג'. יכול להיות שאת מרגישה רגשי אהבה או חיבה יתרה לx שלך אבל האם חשבת על אם הוא מתאים לך -- ועכשיו תסלחי לי אבל אני אבלבל אותך קצת יותר - קשה עד מאד (לפי הניסיון שלי כ8 שנים) לצפות מראש את התאמתם של בני זוג לפני נישואיהם. מה עליך לעשות?? - זה לא מסובך. אם את חושבת שאתם עם אותם השקפות דתיות, הוא מתאים לך מבחינה חצונית, רמת המשכל ביניכם דומה, זהות ושאיפות חיים דומה זו לזה, אין הוא מתפרץ ברגעי לחץ, להוריכם יש 'שפה דומה' -לא מחייב אבל עדיף, --אין ביניכם מאבקי ניצחון מיותרים, בכל אופן אם יש לך כבר כיוון אז לא אמשיך לפרט. בקיצור אילו דברים שאת יכולה לברר על בן זוגך אבל מעבר לזה כמעט אין דבר שיוכל לתת לך את התשובה להתלבטות . עוד דבר שיוכל לעזור לך הוא לקחת דף ולכתוב את כל הנתונים החיוביים והשליליים של בן זוגך היינו הדברים שלדעתך חסרים בו או המצויים בו .ועכשיו קל יותר לבחון את האישיות של הx שלך מפני שהכל לפנייך. והפרטים הללו שכתבת תוכלי להעזר בהם על מנת לראות אם בעצם המערכת שלכם כנישאים תהיה "יותר" חיובית מאשר שלילית. אמרתי 'יותר' מפני שאין 100% בנישואין . ולסיכום אם את חושבת אחרי כל זה שהוא יענה על ציפיותיך במסגרת נישואין--מזל טוב - ונשמח לקבל עוגת קצפת עם דודבנים מתוקים למכון. כל טוב והמון אושר בהווה ובעתיד.

יעוץ נישואין בב"ש

שלום, היכן ניתן לקבל ייעוץ בענייני נישואין לזוג שחושב על גירושין ובכל זאת רוצה לנסות שנית, באזור באר שבע? האם קיימים גופים התנדבותיים או דרך קופת חולים שלא גובים כסף או סכום סמלי? תודה יעקב

שלום יעקב

ערב טוב , כנס למאגר של המומחים כאן באתר שלנו ותראה את האפשריות לפניך-באזור שלכם. לחשוב על גירושין זה לא נורא- הידעת שזוג נורמלי חושב על גירושין בווראציה זו או אחרת לפחות פעמיים בשבוע. זו לא הבעיה - הבעיה היא איך משנים את השוני שביניכם לאחדות, איך לא פולשים ל'חיי הפרט' בנישואין, מה ומתי ואיך לומר מה שרוצים, ולדעת שיש עצמאיות גם בנישואין ולפי לימודי וניסיוני - וכמו שמגדיר זאת מורי 'גאון הרגש' ד"ר עמי שקד הי"ו - " שנינו ביחד 'וכל אחד לחוד'." חשוב לדעת ואני יכול לומר לך זאת מניסיון של יותר מ8 שנים - ככל שיש יותר התנגדויות בין בניי זוג - יש פוטנצייל לחיבה ואהבה ואחדות. תנסו "ללמוד" את מערכת הנישואין ואת מאפייניו . כל טוב והמון אושר .

אני לא אוהב את אשתי מה עושים

אני נשוי מזה כשנה,לאשה טובה חמה ואוהבת,אך משום מה איני מרגיש מחובר אליה רגשית אני לא מרגיש שום סוג של שלמות בקשר אין בי שום שמחה ,להיפך אני מסתובב אכול בחרטות על נישואינו מה שמשרה עלי תחושה של עצבות ודכדוך במשך זמן ר,לרוב אני מצליח להסתיר את רגשותי בפני אשתי ולתת לה תחושה שהכל טוב,אולם ,אשתי מרגישה לפעמים בכך, ואני ,שאיני יכול לשבור את הכל במחי אצבע נאלץ לשקר ולומר שהכל טוב ,והעצבות שבי אינה קשורה אליה ,ולכן אני נאלץ לסוך על פני אופטימיות מזויפת שהכל יהיה טוב. יש לציין שמשפחתי מאד אוהבת את אשתי וחושבת שזכיתי בבחורה מצוינת,אך אני לא מצליח לתרגם את מעלותיה של אשתי לאהבה ושלמות ושקט נפשי,אין יום שאני לא חושב לפרק את החבילה,אני גם משוכנע שהייתי עושה זאת ללא היסוס, אך ביודעי שצעד כזה יגרום לשברון לב הן אצל אשתי ומשפחתה והן אצל משפחתי אני נמנע מלעשות זאת,ומעמיד פני עסקים כרגיל,וכך עובר הזמן ואני נהיה נואש יותר ויותר,מסתובב מתוסכל ללא חשק לעשות שום דבר עם החיים שלי,אני ,בנקודה הזאת מרגיש בודד כפי שלא הרגשתי בחיי,ואני זקוק לעזרה ולו בכדי לדעת אם ניתן לשקם את מערכת היחסים. אודה מקרב לב על תשובתכם

ערב טוב ידידי

שלום לך אסף לפי צורת הכתב שלך במחשב אני שם לב שאתה אדם שאוהב לרדת לדיוקים הקטנים שבכל דבר. ובלא כוונה שם דגש על ניואנסים שאחרים לא שמים לב אלהם. אינטלגנט ריגשי מפותח מאד עם יכולות אמביציות ותשוקה להגיע לצמרת. ועם כל זה נראה לי שיש בך גם ענווה ואהבת הזולת. הפתרון: (אני לא מכיר אותך אלא האבחון שנתתי כאן הוא על פי מה שנראה לי לפי הצורה בהבעת המכתב . ומה שאני שומע באוזן השלישית שלי - אני מדמיין אותך מדבר אלי וכך הגעתי לזה. ) נראה לי אסף, שעדיין לא מצאתה את מה שיתן לך סיפוק נפשי רוחני גשמי. אין בפורום זה מקום לפרט מפני שהפורום כאן נועד לתשובות פחות או יותר קצרצרות. עצתי לך - יש קורסים של מודעות עצמית או סדנאות להעשרה בתחומים שונים - אולי זה יתן לך פתח למצוא סיפוק אישי משהו שיתן לך אתגר בחיים , אם אתה חרדי יתכן שיש מסגרות שונות , אם אתה דתי או מסורתי יש מסגרות שיתאימו לך , ואם אתה חילוני יש גם הצעות שונות, אבל הייתי אומר לך שתנסה למצוא מקום לאו דווקא עם שם טוב- אלא מי המרצה והמדריך בסדנה או בקורס .תוכל תמידלהעזר אצלנו במכון ולבחור לך מתוך המטפלים והמנחים במאגר ולפי אזור המגורים שלך. יכול להיות מאד שכל זה לא קשור כל כך לחיי הזוגיות שלך אבל מנסיוני כן הייתי קושר את זה עם אשתך. אבל בשביל זה אני צריך ליותר פרטים על חיי הזוגיות שלכם . אין בינתיים מה להוסיף. כל טוב וחג שמח ואקווה שתמצא את הדרך ואת הכיוון שיתן לך את מה שאתה מחפש.

בעל שמרגיש שנישא מוקדם מידי ורוצה להשקיע רק בעצמו

שלום לכם, אני כותבת מתוך ייאוש, חוסר אונים ומצוקה נוראית. בעלי ואני נשואים כשנתיים. בעלי גדל כילד מוכה והוכה לאחר האירוסין. זמן קצר לאחר שנישאנו, בעלי הסתכסך עם חמותי על רקע האלימות ומאז הוחרמנו ע"י כל משפחתו הקרובה והמורחבת. בתחילת הנישואין בעלי החל בטיפול פסיכולוגי יקר מאד, הוריו מימנו עד הסכסוך ומאז, בשנתיים האחרונות אנחנו, יותר נכון- אני, מממנת את הטיפול. ללא עבודתי לא היינו יכולים לשלם את שאר ההוצאות ואני מרגישה סחוטה ומנוצלת . בעלי אמנם מודה לי על כך שאני מסייעת בידו לטפל בעצמו, אבל מה עם התכנונים לעתיד?! הוא אינו מוכן לוותר אפילו על פגישה 1 . רוצה בכל שבת להזמין חברים לאכול ולישון שבת שלמה. כשאני אומרת שהשבת זה היום היחיד שיש לנו להשקיע בקשר שלנו, היות ושנינו חוזרים מאוחר הביתה, הוא טוען שהוא לא בשלב הזה עכשיו בחייו. שעכשיו הוא רוצה להשקיע רק בעצמו, וזוגיות? זה יצא מכל שיקול או סדר עדיפויות. כשחבריו באים או כשאנחנו מתארחים, אין פרטיות ואין זמן להסתכל 1 על השני. אני מוצאת את עצמי משקיעה כל כך, ומצד שני, אותו אחד שקורא לעצמו "בעלי" מתנהג אלי כבדירת שותפים. "אז מה המקום שלי בחיים שלך" שאלתי, והוא אמר "שותפה לחיים", מה זה אומר? שלפעמים אני צריכה להתנהג כאשה נשואה ולפעמים לא? זה כבר מכניס אותי להגדרה של נערת ליווי!!! סליחה על הבוטות אבל כך אני מרגישה, מנוצלת רגשית, עובדת כמו חמור בשביל לפרנס איזה פסיכולוג סחטן ויקרן שבעלי מכור אליו, מרגישה שהבית מתרועע. בשביל מה אני צריכה לכסות את הראש וללכת למקווה אם מקומי בבית הוא ליד העציץ?! חמי וחמותי הצהירו שברצונם לפרק והלחץ המתון הכלכלי והרגשי עושה את שלו, יוצר סכסוכים ביננו ובלתי נסבל! שאלתי אותו "איך אני צריכה להרגיש כששבת שלמה יושבים אצלי אנשים, אני צריכה להגיש להם ולחייך כאילו אני האמא שלהם ,כשהכל גרוע?" "זה לא חשוב לי כרגע" הוא עונה "אני משקיע בעצמי, אני צריך להתבגר, החברים שלי הם חלק מזה". הצעתי ללכת לרב שהציע את עזרתו ובעלי "תופס ממנו" אבל הוא רוצה שנלך לאותו פסיכולוג. איך אצל הפסי' אני יכולה לדבר שאני נגד הפסי'? בכל פעם שהוא פוגש את הוריו, לא בביתם כמובן, כי לשם לא מוזמנים, הם מטפטפים לו רעל, מפיצים עלי שקרים איומים. כל הדרכים כשרות. בשנה שעברה עמדנו מול זה כסלע איתן, אך היום, כעלה נידף. כשאמרתי שעד שאני לא רואה את הבית משתקם אני לא רואה מקום בלארח או להתארח הוא אמר "אז אני אלך לחברים שלי לשבת". חברתי הציעה לי לעשות סנקציות, אבל הוא יודע לבשל ולכבס. סידור הבית לא חשוב לו חוץ מהכלים בכיור. אין משהו שתלוי בי שאני יכולה להגיד "אם ככה אז אין..." כי הוא תמיד ימצא תחליפים. "למה את נשארת איתי?" הוא שואל, אני אומרת שאני אוהבת אותו ואיתו אני חושבת שאוכל להקים משפחה טובה ואוהבת. בתכל'ס אני כבר לא חושבת ככה. זה דיקלום. יצאתי מהבית וחזרתי אחרי שניה כי שכחתי משהו אז הוא אמה "התגעגעת" אמרתי "לא" ויצאתי. מה עושים? איך מחזירים את הבסיס הטוב שהיה לנו פעם? איך גורמים לו להבין שהוא נשוי ואי אפשר לשים אותי בצד "עד שיגדל"? איך הופכים את האינטרסים העצמיים והאגוצנטרים למשפחתיים? יסמין

יש מגבונים ב7.95 ויש ב5.95 ןיש ב9.90 ...

ערב טוב יסמין, אם הכל כבר דיקלום אז עכשיו אפשר לטפל. אני משוכנע שבאמת אהבת אותו ועדיין - אבל אל תתני לרגשות לבלבל אותך בשלב זה. לומר לך את האמת - אין בידי כח מספיק כדי להציע לך להפסיק את הטיפולים וגם את לא העלת את זה כפתרון ואולי המצב יחמיר, הייתי מציע לדבר עם הפסיכולוג לבד על מנת לראות בעצם מה הבעיה עם בעלך ואיפה הוא עומד בטיפול איתו. "בגדול" אומר לך אם הוא לא מפרנס ולא תומך ולא עוזר ולא...ולא...ולא..., אז הדבר הנכון לעשות הוא לזעזע אותו במה שיעבוד. את מבינה שפורום הוא לא פתרון , נושאים כאלו מצריכים רצינות ואבחון מדיוק עם 'אינטייק-קורות חיים ילדות , גיל הבגרות וכו' , ורק אחר כך ניתן לראות מה תהיה האסטרטגיה הטיפולית. תפלה לבורא עולם שיתן דעת ותבונה לבעלך ותבורכי עם הרבה כוחות.

אני חושבת שאני לא מאוהבת בבעלי. מה עושים?

כל דבר קטן שלילי שבעלי עושה אני כועסת נורא בלי פרופורציה... הייתי 3 ימים בחו"ל בלעדיו ולא חשתי געגועים חזקים... אני נורא פוחדת אני צריכה לדבר טלפונית עם משהו דחוף... אני נואשת.... אני מרגישה שאני עושה דברים עם נזק בלתי הפיך... יש לי הרבה להסביר על הרקע כדי שתבינו יותר את שאלתי... בבקשה דברו איתי בהקדם....קשה לי ויש מריבות על דברים פעוטים... אנא כתבו לי לאן להתקשר תודה מראש

את אוהבת את עצמך??

שלום וברכה אפרת, אם תרצי עזרה בתחום הנישואין אוכל לענות על שאלתכם בטל' . הקישי על השם שלי ותראי את הטלפונים ואיי מייל. לפי ניסיוני האפקטיביות בטיפול תלוי גם בבעלך ולכן אין טעם אם לא תאמרי לו שאת מתקשרת - ושהוא יהיה חלק אינטגרלי לתהליך . חג שמח .

להיות בטוחה..

אני בת 18 לא מזמן יצאתי עם בחור ישיבה וכנראה לא הייתי חזקה מספיק בשבילו אז ניפרדנו וכיום אולי זה ישמע מצחיק אבל אני מתפללת שהוא יהיה הזיווג שלי האם זה בכלל מותר?? (יש לציין שמאז התחזקתי ולא רק בשבילו..)

אחרי הטבעת נדע ....

ערב טוב חני , הנה במועד קטן דף י"ח עמוד ב' מובא שרבא ענה לאותו אדם שהתפלל על זיווגו על אשה מסויימת ואמר לו שכך לא מתפללים . ועוד מצאנו בברכות דף ח' עמוד א' על הפסוק "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא" אמר ר' חנינא - זו אשה . היינו שצריך להתפלל על אשה או איש הגונים ולא אדם מסויים. אפשר תמיד לנסות מצד ג' או שדכן שינסה לראות אם שייך להפגש עם אותו בחור - אחרי בירורים והתאמה מינימלית. עצתי לך שתיראי את הדברים בספר הבית היהודי בחלק א' פרק א' על שידוכים , ותראי מהיא מסגרת הנישואין - תפלה לבורא עולם שינחה אותך בעיצה טובה - ונשמח לקבל למכון עוגת הקצפת עם הדובדבנים- מהאירוסין. בשעה טובה.

צריכה סיוע בדחיפות

מצב רוחי נמצא בקרקע... אני לא יכולה לומר לבעלי שנראה לי שאני לא מאוהבת בו... אני צריכה תחילה לשוחח עם יועץ עמ"נ שיסדר את מוחי ואדע אם תחושותי נכונות או ממה הן נובעות ואז אוכל לשתף אותו כדי לטפל בבעיה... הוא מודע לכך שאנו צריכים טיפול ורוצה זאת.. לגבי נושא ההודעה שהשארת לי הרב תדהר: האם אני אוהבת את עצמי? זו באמת שאלה רלוונטית למצב לכן אני צריכה פגישה עם יועץ כדי לספר את כל הגורמים שבענין ולהגיע לנקודת המוצא של הבעיה.. תודה רבה

לא להתייאש!!

ערב טוב אפרת, אני מזמין אתכם להתקשר ובעז"ה נעמוד על כל הנקודות. כל טוב בינתיים.

אין תיקשורת

אני נשואה מזהשנה וחצי ומרגישה שהנישואים מיום ליום יורדים ומתדרדרים, אין שפה משותפת ביננו, בעלי מגיע מהעבודה ישר לטלוויזיה, ולנסות לדבר איתו אי אפשר, מיןם ליום אני מרגישהלהחבל נהיה דק דק, אציין שבעלי מפנק אותי בזה שקונה לי מתנות וכול מה שאני רוצה אבל יחס והקשבה ביננו אין, ולפרק נישואים זהלא מה שאני רוצה אציין שבעלי בא ממשפחה הרוסה ואנחנו גרים לידם, מה אפשר לעשות? ואיך אפשר לתקן את המצב???

אז שיהיה...

ערב טוב ספיר, לפי ניסיוני לעיתים הדבר שאת מגדירה הוא "תסמונת האוהבים", לעיתים בני זוג שהיו יחד בקשר 'קצת' יותר מיציאות ובילויים נזקקים לאחר נישואיהם ל'תנופה' מסויימת - תלוי לפי כל מצב. הדבר שראיתי שעוזר זה ללכת אחורנית לרגעים שהייתם יחד ונהנתם מעצמכם ומהקשר, ולשחזר יחד את הרגעים יחד בדיבור ובמעשים. לצאת לסופשבוע או ללכת ללונאפרק או דברים שהייתם עושים שהיה נותן לכם את ה'תבלין' שקשר אותכם. בודאי שתרגיל זה מצריך מיומנות מסויימת והדרכה להעלות את הרגש לרמה כזו בלי תחרויות סמויות או 'אגו' לניצחון, יש בתרגיל הזה קצת סכנה מפני שאם יש לאחד מבני הזוג איזשהו בעיה לגבי צפיה שלא נענתה והוא סבור שלא מעריכים אותו\ה מספיק לפי ההשקעה , או אם יש או היה מריבה או וויכוח שלא התפייסו בני הזוג ונוצר בעיקבות זה כל מיני משקעים , פעמים אנשים בקליניקה מבטאים צלילים של חרטה או אכזבה בנישואין, ולא יודעים ממה זה נבע, ובכן דברים אילו הם בעצם תוצאות שליליות ממעשים בכל יום שבין הזוג או בת הזוג לא שמו לב וחשבו שדברים אילו הם מה-בכך ולא ידעו שהצד השני ספג היפנים בלע ושתק ומחכה לפיוס. בכל אופן אם אין משהוא חריג שאת חושבת שטעון פיוס או דיבור מלב אל לב , אז אפשר לנסות את התרגילים הללו. בעלך כנראה חושב שלפנק זה שווה מתנות , מצויין, אבל אחר הפינוק האמיתי, הקשבה פיוס הדדיות יחסי גומלין הערכה מחמאות ...את זה את צריכה לומר לו. אם החבל נהיה יותר ויותר דק אז תאמרי לו שאת בבעיה מסויימת ובו ונצא ממנה יחדיו, זה שבעליך ממשפחה הרוסה יכול רק להועיל , אמת שיש לו תופעות לואי לקראת הנישואין שלו אבל אדרבה מאותו נקודת 'חושך' הוא יעזר בה כדי להרים את נישואיו, תני לעצמכם צ'נס אולי זה ההתחלה לקשר יותר טוב מאשר שהיה. אני מאחל לך ולבעלך את כל הטוב שבעולם ותזכרי "אל תחפשי את הדרך אל האושר אלא האושר שבדרך". כל טוב .

ריבים

כשאני ובעלי רבים זה בעיה ענקית שפשוט קשה ליפטור אותה. בעלי מתבטא בצורה לא יפה וליפעמים אני ניגררת לעיניין ומוסיפה. וכשאני באה ליפתור את העיניין בעלי לא מוכן לישדמוע אותי ולא רוצה לדבר. והוא מסוגל לא לדבר איתי במשך שבוע. גם אם אנחנו רבים על עיניין שאני צודקת בו הוא לא מוכן לבוא ולבקש סליחה הוא ישתוק ויחכה שאני אבוא ואתחיל לדבר איתו. איך אני מפסיקה את כל המילים הלא נעימות האלו ואיך אני אוכל לדבר עם בעלי???? אציין כשתמיד אני באה ומנסה לדבר תמיד הוא יאשים אותי ויסתכל על כל מה שלא בסדר אצלי ולא יסתכל על עצמו.

ריבים =תקשורת לקויה+ריצוי+תדמית+תחרות סמויה...

ערב טוב נופית, את מגדירה את הדברים אבל אומר לך שהדברים לא מפתיעים כלל, ואף היה צפוי ולא רק אצלכם אלא כל זוג 'בעולם' הייתי אומר , יכול להעיד על עצמו שעבר או עובר את המשברים הללו. נורמלי והייתי מוסיף, אף חיוני. מפני שמתוך הקושי יש אפשרות לצמוח. אנא קיראי בבקשה את ספרו של מורינו הרב שמחה כהן שליט"א "הבית היהודי" בפרט את הפרק שמדבר על "הצורך המקשר" ותראי שטמון בך ובבעלך כל מיני כוחות שידעתם ולא ידעתם , ותנסו יחדיו לעבוד על מידותכם ולשפר את הקשר ע"י לימוד - וכך תשנו את השוני לאחדות ואת המפריד וחיבור. תרגיל שאני מרבה להשתמש בו הוא לקרוא את הספר יחדיו פעמיים בשבוע לא יותר משעה- גם אם רוצים. כל טוב והמון אושר.

לא רואה עניין בנישואין

אני אישה חרדית בגילאי ה20 ולא רואה עיניין בנישואין מה לעשות בכדי להרים את רמת המודעות שלי בנושא, האם הדבר כדאי או שהוא יבוא לבד עם הזמן?

"איה שרה אשתך" -כדי לחבבה על בעלה!!

ערב טוב איילה, מעיניין שרש"י ע"ה פירש את המאמר הזה והסביר לנו כדי ללמוד שאף שאברהם ושרה הם ה'זוג האוהבים שבספר בראשית' כך מכנה אותם ר' שמשון רפאל הרש ע"ה , המלאכים עדיין מצאו מקום לשאול את אברהם על אשתו - לכאורה לא מובן - הרי מלאך בא ומתגלה בציווי ה' ית' לפעולה מסויימת , והנה לא מוזכר שה' התנגד - האם הם עשו זאת על דעת עצמם או אולי ה' ית' כן בקש מהמלאכים לשאול את אברהם איפה שרה על מנת לחבב אותה על בעלה?? אתן לך ,איילה, לענות על סוגיה זאת. אבל דבר אחד ברור , הם כן חיבבו את שרה 'יותר' על בעלה , מה שבעצם מביא אותנו למסכנה ולימוד שאנו כל שכן וק"ו ובנו ובן בנו שק"ו צריכים ללמוד איך לחבב את עצמינו על בן או בת זוגינו. והלימוד צריך להיות יום יום, וכמו שאנו לומדים איך להפעיל מכונה מסובכת , מחשב או מכונת צילום לעבודה - להבדיל אלף הבדלות, אנו חייבים לדעת שבעצם הקשר הזוגי המשפחתי המערכתי לטובתינו לטובת העולם כולו לעזור לשכינה לצאת מהגלות ולקרב את המשיח על ידי שאנו עושים את ציוויו של הקב"ה וכמו שהרמב"ם כותב על הפסוק "ואהבת לרעיך כמוך" . ולכן התפקיד שלנו על פני הארץ זה להרבות שלום בין אנשים ואולי חשוב לא פחות - בין עצמנו אנו. מאד כדאי להתעניין בקורסים למודעות הנישואין. כנסי לאתר ותיראי מה יתאים לך יש כמה קורסים טובים מאד ושיתרמו לך ולבעלך ופתוח לכם דלת למודעות ההחיובית בתקשורת ובזוגיות. בהצלחה.

בעניין לימוד

לרב תידהר תודה עלהתשובה, אבל בעלי לא אוהב לילמוד וזה לא מעניין אותו, היה לנו תקופה שהיינו יושבים ולומדים מאיזה ספר לא הרבה זמן וזהו, איך אני אוכל להשפיע על בעלי לשבת וללמוד איתי את הדברים??? בנוסף מה אני אעשה כשבעלי מגיע הביתה ישר לטלוויזיה ואין לנו שיחה??? איך אני אגיד לו שטלוויזיה לא טובה לנישואים שלנו???

לימוד??? קודם כל רצון!!

שלום וברכה שוב , שמחתי על השאלות. ואתחיל מהסוף.לומר לו שטלוויזיה לא טובה לנישואין זה כמו לומר למי שרגיל לשתות נס קפה עם חלב בבוקר-שלא לשתות , דבר כמעט בלתי אפשרי להגיון שלו ולתפיסות ואורח חיים בו הוא נמצא, כדאי שלא לנסות להתאבק עם ההרגלים , עכשיו לא רצוי. עדיף לתת לו לגיטימציה מסויימת לרגשות שלו ב'כיף' שלו מול הטלוויזיה , אבל לומר לו שגם הנישואין שלכם חשובים. לחזור לשלב האירוסין בסטטוס של נישואים. לפרגן להחמיא לתת עידוד לכבד ולהעריך, כל זה חייב להיות לכם לנושאים של דיבור , איך מגיעים לרמות הללו - תשאלו את עצמכם יחד כשאתם יושבים לבד ביניכם לבין עצמיכם - איזה דברים אנו עושים על מנת לקלקל או להרוס את האוירה בבית, ומה יגרום לנו להרגיש שלוים ורגועים אחד עם השניה. בקשר לשיחה ביניכם- גם מה שכבר הצעתי לכם, ועוד אפשר לתת לו להיות ה'מוביל' בתהליך של הטיפול הזה לתת לו לבחור את הנושאים שהוא רוצה ומעוניין לדבר עליהם, בזמנים שהוא רוצה, תני לו את ה'זמן שלו' להחליט- אבל הוא צריך לדעת שאת מחכה להחלטה. אם זה יוציא אותו 20% מהטלוויזיה בשלב ראשון - תודי לה'. לגבי להשפיע על בעליך - זה יותר מסובך - ואולי לא . אבל עדיף לערב צד ג' פה על מנת שבעליך ירגיש יותר בנוח כשיציג את הדברים שבגללם הוא לא משתף פעולה לבקשותיך.אלא שאם הוא ישמע ממך שאת מעוניינת לדבר על הנושא של ללמוד את נושא הנישואין- הוא מיד יפתח לעצמו - ואף בתת-מודע, התנגדויות. ולכן שוב, עדיף להציע שתלכו למנחה או יועץ טוב כדי ללבן את הרגשות ולראות את הפערים וההבדלים. לגבי השאלה הא' - מצד א' את אומרת שהוא כן ישב אתך, ומצד ב' שמת לב שהוא לא אוהב ללמוד, אני משוכנע שיש לך את האנטלגנציה הרגשית כדי לדעת שאכן כך, אמנם מילת המפתח היא , כמו שאמרת בעצמך, 'מה שמעניין אותו', זה הכלי החשוב ביותר שלך כדי לגרור אותו לטיפול שלך. את המטפלת והוא המטופל , לא חייבים לומר לו את זה בפה מלא , אבל אם תפנימי שאת מעוניינת בנישואין בריאים יותר ומוצלחים יותר תשני את התפיסה שבעצם את הולכת איתו ראש בראש , ובמקום להרים קולות - לחייך, במקום להיות תחרותיים-לפרגן ולהחמיא, במקום לבקר - לעודד , לנסות ולהשתדל ל'אהוב' ולא לנצח. ודאי שלא התכוונתי לומר שאת עכשיו המטפלת שלו והוא ה'נבך' אלא רק רציתי שהתפיסה הבוגרת הזו תתן לך כח להתמודד ושיהיה לך קל יותר. כמו שנותנים לילד תפקיד עבור הכיתה שלו - מהר מאד רואים שינויים בהתנהגות שלו - הוא מרגיש שהוא בתפקיד, וכמו שכל בעל מקצוע מרגיש כשנותנים לו את התחושה שהוא אכן כן. תהי בעלת מקצוע עבור הנישואין שלך ועם הצד הג' שיסביר לבעליך שהוא מפסיד רגעים יפים וחברה לחיים. כל טוב והמון הצלחה.

תשובת משוב

קודם כל- מאוד התרגשתי כשקראתי את מה שרשמת ושוב תודה על ההתייחסות. רציתי רק לשתף אותך שנקבעה עוד פגישה ונפגשנו אני והבחור והיום תודות לאל אני שלמה בלב שלם שאייני מעוניינת בבחור. אחי הוא זה שהכיר בנינו והוא הפגיש בנינו. אני קצת מאוכזבת מהצפיות שלי אבל רגועה שניסיתי עוד פגישה ונוכחתי לדעת שזה ממש לא מתאים לי. אני בחורה די חרוצה, בקטע של עבודה מאוד מאורגנת ומסודרת וגיליתי על הבחור שהוא עצלן כרוני, מבולבל ולא יודע מה הוא רוצה מעצמו (ניסיתי לשפוט לכף זכות ולחשוב על זה שאיבד את אמא שלו, ואולי בגלל זה הוא מבולבל) אבל אני לא יכולה לקחת על עצמי דברים כאלה הוא בגיל 30 לא מסודר מבחינה כלכלית,ולא מסודר בראש- דבר שאני לא אוכל לסבול בקיצור- אני מודה לבורא עולם שנתן לי לראות את החסרונות כבר עכשיו עוד לפני שפיתחתי רגשות, רק רציתי לשאול את הרב אם הסיבות שלי "לא לרצות גבר בגלל שהוא כך"- הם מוצדקות!!! אודה לך על תגובה. ושוב תודה רבה רבה

ב"ה ...

ערב טוב אודליה טוהר, אנו כאן במכון מאחלים לך את כל השמחה בעולם , ויהי רצון שה' ית' יזווג אותך עם בן זוג עם עדינות הנפש 'טוהר' הלב משכיל נבון וחכם עם מלא שמחת חיים , וכל מה שליבך חפץ, בשעה טובה ומוצלחת והמון אושר.

אני נשוי 6 שנים ומרגיש .....

אני נשוי 6 שנים ומרגיש שבת זוגתי הפכה לאימא מצויינת. אבל לא בת זוג נהדרת שהכרתי. האים זה מוכר? ומה לעשות לציין שאנו מתיחדים בממוצע רק פעם בחודש באותו לילה.

אחרי 6 שנים של...לגיטימי להרגיש ...

ערב טוב שמעון, היה טמון בה גרעין של 'אמא' גם לפני הנישואין, וזה מתבטא בזה שיש לה ילדים, היא תמיד הייתה 'אמא' נהדרת זה רק יצא החוצה כשילדה . וכך גם זה יכול לענות על החלק הסונף שבעצם אתה כואב אותו, אם היא הייתה בת זוג נהדרת - בודאי היא בטיבעה גם בת זוג נהדרת היום, אלא בשביל לחיות את זה צריך להחזיר יותר את ה'בת זוג' וצריך להיות באוירה של זוגיות. יותר מזה קשה לי שאין לי אינפורמציה , אלא תנסה לדבר איתה על זה פעם אחרי פעם כששניכם רגועים בלי הילדים ופלאפונים וכל מיני הפרעות, ותראה שגם לה יש את המחסור ששם גם אתה נמצא בו. איחולים להמון שמחה וטוב לבב.

תגובה לשאלתך

עמך הסליחה! לא שמתי לב שענית לי. ובכן: ביהכנ"ס הוא רפורמי. בעלי מפטפט עם הגברים ולעיתים עם נשים, לאחר התפילה, בקידושים, באירועים ובכל הזדמנות שרק יש, ואלי מתייחס כאל עב"מ. תודה על ההתייחסות למכתבי.- שרה.

מים שחקו אבן....

ערב טוב שרה, ר' עקיבא ע"ה פעם אחת היה הולך בדרך וראה שמים טיפטפו על איזושהי אבן ונעשה חור עמוק בתוך האבן. אמר לעצמו אם מים שחקו אבן- התורה שניתנה מהר סיני שמשולה למים- בודאי יעשו חור בלב שלי שקשה כמו אבן להבין את מעמקי התורה הקדושה. יש בסיפור הזה שקרא לפני כ2000 שנה ונכתב מדור דור על קלף מאב לבן ומרב לתלמיד עד היום הזה, כדי ללמד אותנו דרך חיים ומוסר השכל, עם התמדה וריצוי חשק אהבה אהבת הנתינה התמודדות עם קשיים - אפשר להגיע לדברים עמוקים . בעליך לא התעורר בוקר אחד ואמר לעצמו - איך אני יכול לגרום לאשה הזו סבל, אלא הדברים בודאי התפתחו מאליהם ברבות השנים ועכשיו את מרגישה , כנראה, מה שהרבה זמן הרגשת על אש נמוכה והיום בסוף שנות הארבעים ,עד מאה ועשרים, את מרגישה יותר. מה לעשות, פשוט, ר' עקיבא ע"ה היה גדול הדור שלנו שלי ושלך ושל בעלך לפני כ2000 שנה , וראו חז"ל אז בתקופה ההיא את חשיבותו של המסר בסיפור שקרא לו אז גם להיום ולנו , אם נתמיד ברצוי וחיבה נפרגן יותר נחייך יותר - ואת בעצמך אמרת שאת אדם עם המון כוחות חיוביים ורוצה לתת לאחרים ובפרט לבעלך , תשתמשי במה שהקב"ה נתן לך על מנת להעצים את הקשר ביניכם. והייתי מציע ללכת איתו בכיוון שייעוץ יהיה טוב עבורכם, שוב עם אהבה וריצוי ולתת הרגשה של חיבור ואחדות, אולי ה' יעזור והוא יסכים. כל טוב והמון מתיקות בחיים.

כיצד אפשר להמשיך לחיות עם משהו שלא אוהב ??

שלום אנו נשואים מזה כ 4 וחצי שנים ובזמן האחרון בעלי כל הזמן אומר שהוא לא אוהב אותי , הוא ידוע ואני גם כל הזמן אומרת לו שאני מאוד אוהבת אותו, ומרגישה שהוא חצי ממני , לא יכולה בלעדיו , והוא אומר לי שהוא לא אוהב אותי כלל , הוא אומר אין אהבה והוא מצידו להתגרש ממני, מאוד קשה לי אני מואד עצובה ואין לי עם מי לשפוך את לבי רק לפני הקבה, זה בושה לספר זאת להורים, חברות וכו', אני כל הזמן צריכה להיות מעין שחקנית ולהראות שהכל בסדר, הוא לא מתייחס אלי כלל, אנחנו לא יוצאים כלל כל הזמן בבית, אצל ההורים שלו מערכת היחסים מאוד גרועה , הם לא אוהבים אחד את השני כלל וגם לא מכבדים אחד את השני כלל, הוא אף פעם לא קנה לי שום דבר הוא הפתיע אותי ואני כל הזמן מכבדת אותו וכל מה שהוא רוצה אני עושה הוא אפילו כלל לא עוזר לי בבית בנקיונות או בכל דבר אחר, בחגים לדוגמא הוא מציע שהוא ילך להוריו ואני להוריי , אבל אני אף פעם לא מסכימה לכך . אני לא יודעת מה לעשות דרך אגב אני עכשיו בהריון הראשון, ומרגישה שתקופה זו אמורה להיות המאושרת בחיי , אני רואה זאת אצל אחרים , ועצוב לי מאוד שאני לא , אני לא רוצה לוותר בקלות, האם יש סיכוי דרך שהוא כן יפתח לבו אלי וכן יאהב אותי האם אתם יכולים להפנות אותי למאמרים שאוכל לתת לו לקורא כדי שישנו את החשיבה שלו תודה

התרופת פלא שנקראת-'אימפתיה'..

ערב טוב שירי, על בסיס הטקסט שכתבת לנו אוכל לומר דברים כלליים ביותר כדרכינו במסגרת הפורום. ציינת שגם בביתו יש חוסר תקשורת שתוצאותיו הם כמו שאת גם מרגישה בביתך. ודאי אפשר לראות קשר ישיר אמנם אחרי האבחון מאיפה הדברים נובעים יותר ויותר ניתן לרדת לעומקן של הסוגיות. אבל אומר לך דבר שמאד יכול לעזור כעין תרופת פלא - אימפתיה', מפני שכל אדם באשר הוא יהודי ולהבדיל גוי, חש צורך תמידי בהזדהות עם סביבתו . ומאד יכול להיות שגם בביתו בעלך לו קיבל צ'נס לביטוי עצמי מינימלי, דבר שיכול מאד לגרום סימפטומים שאת מגדירה. עדיף שבעל מקצוע ידבר איתו וינחה אותו ואותך גם יחד איך להשקיע בזוגיות. הצלחה רבה.

תגובה כתגובה

שלום כב' הרב. אנחנו דתיים לאומיים. בקידושים של ביהכנ"ס, באירועים שמזמינים אותנו אנשי הקהילה, כל הגברים יושבים לצד נשותיהם (באולם לאירועים ולא חלילה יושבים יחד בתוך ביהכנ"ס ליד ארון הקודש, בקומה לגמרי נפרדת) כולל בעלי. אנו לא משפחה חרדית, אנו דתיים לאומיים, אנשי הכיפה הסרוגה. ברצוני לציין שבעלי יושב מספר דקות לידי ולאחר מכן תופש מישהו או מישהי ומדבר איתו/ה ו"שוכח "שאשתו מחכה לו ליד השולחן. הוא לא תופס מרחק ממני מסיבה הלכתית. אם זה היה מסיבה הלכתית, לא הייתי ממורמרת כלל.

בדיחותא דשטיטותא...

שלום וברכה שרה, האם את יודעת למה ולאיזה מסגרת אתם שייכים או אולי סתם מוצאת עיניין להכנס לאתרים ולעשות בדיחותא... בכל אופן אני מקווה שתמצאי לעצמך את הדרך לאושר ולעזרה בנושא - ובכל נושא.

דרך ללא מוצא

אנו נשואים כשנתיים, ומרגישים "תקועים" בזוגיות. התוצאה היא מתחים וכעסים. כיום בשיחה בין שנינו הגענו למקור הבעיה, והיא: * אני, לפני החתונה הייתי טיפוס שמח, תוסס ומאושר. וכיום אני זועפת ועצבנית לפעמים גם ללא סיבה, אני חושבת שהסיבה לשינוי האופי שלי טמונה בבעלי עצמו, כי לפני החתונה הייתי מקובלת בחברה ואהובה על כולם והרגשתי רצויה בכל שיחה ובכל מקום . ואחרי החתונה אני מרגישה אפס!! אני חשה שבעלי יותר טוב ממני ולכן זה גורם לי כל היום להרגיש לא רצויה וכתוצאה מכך זועפת ועצבנית. * לבעלי זה מפריע לחיות 24 שעות לצד אישה זועפת, ולאחר שניסה לרצות אותי כמה פעמים הוא התיאש והחליט שהוא צריך להיתרגל למצב (וזה כמובן לא פיתרון...) בעלי אומר לי כמובן שהוא כן מחבב אותי וכן מעריך אותי. אך אי אפשר להתווכח עם רגשות... כיום אנחנו רוצים לתקן היחסים ביננו. את השאלה אנחנו מפנים ביחד ומאוד רוצים לקבל תשובה מכוונת וספציפית.

בואו אז , ונמצא את הדרך

ערב טוב לרבקה ולבעלה היקרים, אני מבין שאתם קוראים את המשוב הזה יחד ובאמת רוצים בשיפור. אז אומר לכם מה שנראה לי. לפי הכיתוב נראה שאת רבקה , נלחצת די מהר ומאבדת את היכולת לחשוב 'לבד' ולעמוד על הרגשות שלך . מזה שכתבת 'שהגענו' למקור הבעיה והבעיה בך. זה קצת נשמע לי מוזר מפני שגם בעלך מושך בחוטים וחלק מהמסגרת ולא יכול להיות שהוא לא חלק מהתוצאות הלא נעימות שאת מרגישה. יתרה מזה, למה שהגעתם אחרי הדיבור בין שניכם היא 'תוצאה' מ... ולא בעיה מסוימת . אומר לכם מה שאני חושב, את רבקה לא ממשת את היכולות שלך ומרגישה שכוחותייך מבוזבזים. פוטנצייל יש לך אני בטוח, ובהרבה תחומים, אך במה להשקיע כיום ואיך מגיעים להסגים טובים ומהנים. נראה לי ששאלות כאלו מעסיקות אותך בתת מודע ואף במודע שלך. ונראה לי שעל זה אתם צריכים לדבר יותר מאשר על איך בעלך יותר מצליח ממך או שהיית מאושרת לפני הנישואין ועכשיו את מרגישה זועפת ומרוגזת . אם יורשה לי ואבקש סליחה - אם היית מאושרת לפני הנישואין אין שום סיבה שגם אחרי הנישואין לא תרגישי גם שמחה ומקובלת בחברה , ואם אחרי הנישואין את מרגישה לא טוב עם עצמך אני סבור שגם לפני הנישואין לא היית כל-כך שמחה עם עצמך. אלא שהתחושות הללו יכול להיות שנובעות ממקור יותר עמוק כמו למשל " מבית הוריך" , את כנראה מצפה לאוירה ולסיגנון של בית שדומה לשל ההרגלים שלך, וכמו שהיית בבית הורייך, וכשיש צפיה ורצון כזה -אף בתת הכרה ,משהו מציק לך ואת לא יודעת לפעמים מה, אז התוצאות השליליות כמו שאת מתארת יכולים לצוץ - ושהם בעצם רק תוצאות מבעיה אחרת לגמרי. עוד יכול להיות שאם אין לכם ילדים עדיין - ואת מאד מצפה לילדים - יכול להיות שאת מרגישה 'בדידות' מסויימת ואף שאת אוהבת את בעלך ומקושרת אליו, אבל אם יש לך, שוב, מבית הורייך תפיסה 'שילדים זה הבית ' במצב שכזה שאין עדיין ועוד אם מאד ציפית בכניסתך לנישואין לילדים יכול להיות שיהיו תופעות לואי אחרי שנתיים. עצתי לכם, בהנחיה עם יועץ טוב שיתן לכם כלי עזר לאמפתיה הדדית ואיך מגיעים לקירוב לבבות אמיתי .יחד עם זאת, את רבקה תנסי לראות מה יתאים לך עבודה עיסוק או לימודים , תדברו יחד על הדברים ואני בטוח שתגיעו לדרך עם מוצא בשבלכם- הטובה ביותר. המון אושר בהמשך החיים.

הדרדרות ביחס בעלי כלפי הוריי, משפחתי וכלפיי.

אני ובעלי זוג צעיר, התחתנו לפני כ-10 חודשים. היום אני בחודש התשיעי להריוני, כך שכל שנת הנישואין הראשונה שלנו מלווה גם בהיריון תודה לאל. כבר לפני נישואינו נוכחתי להבין שבעלי הוא אדם שחרד מאוד לממונו מתוך כך שחשוב לו מאוד שנתקדם בחיים ומעצם העובדה שהוא צפוי להיות אבא בקרוב ונטל הקיום של המשפחה יהיה עליו (וגם עלי- גם אני עובדת במשרה קבועה ונהנית ממשכורת מכובדת). אני מאוד מעריכה את הנכונות שלו לקנות כמה שיותר מהר בית ואת מאמציו, אלא שהמאמצים הללו מלווים מאז שאני מכירה אותו בהמון לחצים וביקורות. כשנישאנו עברנו לחשבון משותף והוא לא מפסיק לבדוק מידי לילה באינטרנט מה מצבינו הכספי ועל מה "ביזבזנו" בימים שעברו. ואנחנו לא בזבזנים כלל. אנו לא יושבים כל שבוע במסעדה או יוצאים לבלות לעיתים תכופות, אנו לא קונים מותרות ומפנקים את עצמינו בלבוש חדש או במוצרים כאלו או אחרים. ולמרות זאת, כשאני כן יוצאת עם אחותי ואימי ומוציאה 60 ש"ח כי בא לי פעם- פעמיים בחודש להזמין אותן (אחרי שהן מזמינות אותי רוב הפעמים) זה כואב לו מאוד והוא חייב לציין את זה בפניי כנקודה לרעתי ולראות בכך עניין מהותי שאמא שלי נותנת לי להזמין אותה- למה לא בעצם ?!. בנוסף לעניין הכספי, הרי שגם בדברים אחרים אני נתונה לביקורת תמידית ולכעסיו ולרצונו לשלוט ברצונותיי שלי, כמו לדוגמא הכי פשוטה:בצבע שיערי. הוא לא מוכן לקבל את העובדה שאני חושבת אחרת ממנו ולא מסכימה עם מה שהוא רוצה. הוא מפרש זאת כאילו איני מבינה אותו ותמיד טוען שבזוגיות ובנישואין הדיעות צריכות להיות אחידות, אלא שתמיד מה שנחשבת זו דעתו שלו בעוד שאת הדיעות שלי הוא מנווט שיתאמו לשלו בלבד. דבר נוסף מציק לי והוא החזק ביותר: היחס של בעלי להוריי. הוריי נתנו לי מאז שנולדתי את כל מה שהיה להם, לי ולאחיי. גדלתי במשפחה שרגילים לתת ולהעניק, וכך גם אני הענקתי ונתתי לפני החתונה וגם אחריה , אולם פחות מכורך המציאות. במקום שבעלי יראה זאת כנקודת זכות לגבי משפחתי הוא רואה זאת כדבר שלילי. הוא כל הזמן מפחד שאני לא אתן להם יותר מידי וטוען שאני רואה אותם לפניו, מה שלא נכון כי אני באמת מעניקה לו ואוהבת אותו, אולם הוא חושב שזה שאני מבשלת בבית אימי לערבי שבת כי אימא שלי עובדת בימי שישי ולאחר עבודתה צריכה גם לנקות את הבית כולו, זה ניצול והוא היה מעדיף שאשאר איתו בבית אביו בבוקר שישי (אין לנו עדיין בית משלנו). גם כשאני נמצאת אצל אימי אחרי עבודתי הוא כועס שאיני ממהרת הביתה לחכות לו כשהוא שב מעבודתו. כשהוא מבקר בבית הוריי ונתקל במשהו שלא מוצא חן בעיניו, כמו אם אני עוזרת לטאטא או מראה כוונה לעזור במשהו, הוא יוצר תחושה לא נעימה של ביקורתיות וכעס, נוהג בחוסר נימוס מול הוריי על ידי זה שהוא מסתודד מול עיניהם כמו לגביהם וחושב תמיד שרוצים לעשות לו עוול, דורש ממני תשובות בהפגנתיות ומחמיץ פנים. וזה עצוב לי מאוד, כי לאנשים יש כוונות טובות ונמאס לי שהוא חושב שכל העולם רוצה לפגוע בו. ועצוב לי שהוא לא עושה הפרדה והבדל בין זרים למשפחה, ולא מכבד מספיק את הוריי שכן אני לא הייתי מעולם נוהגת בדרך הזו מול אביו ולא הייתי גורמת לו להרגיש לא נעים בגלל כעסיי. אני מכבדת את אביו מאוד בעוד שהוא משיב לי בחוסר כבוד והערכה להוריי. אפילו בכספים שהוריי נתנו לחינה שלי ולחתונה שלנו הוא זלזל במובן מסויים. את הרכב המשותף שלנו שאני קניתי בכספי והוא הצטרף לשלם את היתרה (חצי-חצי) הוא ביטח רק על שמו ועל שמי מבלי להתיעץ איתי בכלל וזאת למרות שכעת בחודש תשיעי להריוני איני יכולה לנהוג וגם לא בחופשת הלידה ואני הייתי רוצה לתת אותו מידי פעם לאחותי כדי להקל עליה בנסיעות לעבודתה וללימודיה. במקום שהרכב יעמוד בחניה ולא ישרת אף אחד הייתי שמחה אילו היא היתה משתמשמת בו (לבעלי יש רכב מהעבודה שמשמש אותו לצרכיו). הדבר היה מקל מאוד על המשפחה שלי והרצון שלי לעזור להם בזה היא מתוך הנתינה ההדדית עליה גדלתי. אך בעלי אינו מעוניין ולא משנה כמה ביקשתי הוא דבק רק בדעתו- ועכשיו כדי שלא אתן אותו לאף אחד הוא רוצה למכור את הרכב כמה שיותר מהר. הסיבה שאינו מעוניין לתת את הרכב, לדבריו, היא שהוא חושש שזה יהפוך לסידור קבוע, הוא חושש שהרכב יפגע, הערך שלו יירד ואז כשירצה למכרו יהיה לו קשה. איני יודעת אם אני צודקת, אך כל עניין החומריות קטן משמעות בראייתי לעומת נתינה, משפחתיות ואהבת אמת. אני ובעלי אינינו שותפים בדיעה הזו וזה עיקר הויכוחים בינינו. הוא לא שם לב שההתנהגות שלו והקטנוניות שלו מבישת אותי ומעמידה אותי במצבים לא נעימים מול משפחתי. הוא לא מבין שבתוכי אני נקרעת לגזרים כשהוא נוהג איך שהוא נוהג. בגלל כל אלה היינו לאחרונה נתונים לויכוח קשה מאוד. בעלי הוא בן אדם טוב סה"כ והוא כן אוהב לעזור בהיבטים של עבודות בית אצל הוריי ודברים נוספים, אך בכל זאת הוא תמיד מפחד שניתן יותר מידי ותמיד חושב שלאנשים יש מחשבות שליליות כלפיו ושלא מעריכים את מה שהוא עושה. אני חוששת שאם נמשיך בדרך הזו כדור השלג רק יצבור תאוצה ולא תהיה דרך חזרה, כי אני יודעת שגם לאחר הלידה ב"ה הוא ינסה להשתלט על דעותיי ורצונותיי, והחשש שלי שזה יבוא לידי ביטוי גם בחינוך ילדינו ב"ה. הוא כבר ציין פעם אחת שאת הילדים שלנו הוא יחנך. ניסיתי לדבר איתו לא פעם אחת אך הוא בטוח שהוא צודק. אני יודעת שיש דברים שהוא צודק יותר ממני אך אני גם בטוחה שיש צדק איתי. מה לעשות כדי שהזלזול שלו כלפי הוריי לא יחמיר וכדיי שהוא יסתכל על העולם בצורה קצת יותר ורודה, כדי שלא יהיה לחוץ מידי כי הלחץ שלו משפיע על כל היחסים והבית כולו ? מה לעשות כדי שיהיה פחות שתלטן ? ומה אני צריכה לתקן ביחסי שלי כלפיו ?

הדרדרות היא כבר התוצאה אחרי...

ערב טוב ע.ד. ציינת שיש לו אבא , אפה אמו? האם הם גרושים או חלילה.. , בכל אופן על פניו נראה לי שנעוץ שם איזשוהי בעיה במובן הזה. הכל יפה אצל משפחתך יוצאים יחד יש הורים שתומכים, יש תמיכה - ונראה שאין אצל משפחתו באותו מינון- והוא מאד היה רוצה לראות זאת גם אצל משפחתו. יחד עם זה שאתם גרים עם משפחתך או אביו ואין פרטיות מינימלית, ובעלך כנראה לחוץ מזה, אף שאינו אומר זאת , אולי חשוב לו לחסוך כסף לדירה או.., בכל אופן בשנה הראשונה עם הציפיה לילד , בשעה טובה, ועם זה שאולי אני מתאר לעצמי שהילדות שלו לא היית הכי הכי, (לפי הסימפטומים שאני רואה) וגם אולי שאת מרוויחה יותר ממנו(בתת מודע גבר חייב להרגיש שהוא המפרנס- יש מאמרים על נושא זה מאד מעניין), הכל ביחד עלול לשים אותו במצב של תוצאות של בקורת ותמיד עומד על דעתו כדי להוכיח לעצמו ולאחרים שגם הוא מסוגל ל... ואף שהוא באמת מצליח בדברים שלו. לפי מה שנראה לי , הוא צריך לדבר עם משהו מקצועי שינחה אותו לשלוה פנימית ורוגע נפשי. גם עם זאת ש"הוא" רוצה לחנך את הילד , סימפטום לחסכים בילדות או\ו אי מימוש ביכולות שלו, או ש"שללו ממנו" או נשלל ממנו בלית ברירה באיזשהו שלב בחיים את הצ'נס לביטוי עצמי כשהיה צריך זאת לפיתוח האישיות והביטחון עצמי . ה'צדק' כמו שקראת לזה בודאי איתך גם כן, אבל בנישואין לא מחפשים צדק - אלא מחפשים צדקה. שתלטניות נובעת ממערכת עצבים לא מאוזנת, ולכן האיזון יבוא עם העזרה מבעל המקצוע שיאזן אותו ואת המצב. כל טוב ולידה קלה ובשעה טובה.

מאוכזבת מתגובתך

שלום כב' הרב. כנראה לא ירדת לסוף דעתי וחבל. אני לא ילדה קטנה ויש לי ברוך השם מה לעשות בחיים, באתי בשאלה, במצוקה וציפיתי לתשובה עניינית בהתאם, ואני מוצאת את עצמי שואלת על חיטים ואתם עונים לי על שעורים. התאכזבתי מאד. אולי לא הבנתם אותי, פתחתי לכם את ליבי, מסרתי עובדות בשטח, ציפיתי שתעזרו לי - ולצערי לא קיבלתי תשובה בהתאם לשאלה. בלית ברירה, אמצא את הדרך לאנשי מקצוע המתאימים לי ובתקווה שתצליחו להחזיק מעמד באתר, ובהצלחה רבה. על כל פנים תודה על התייחסותכם ושיהיה לכם שבת שלום. - שרה.

לשרה- איחולים לדרך חדשה!!

שרה שלום אם את אמיתית עם עצמך ואיתנו אני מוכן לקבל אותכם ללא תשלום בואי עם בעלך למשרד , ואשמח לראות מי כותבת לנו. אמרת שאת במצוקה - אניבטוח שאוכל לעזור, אם לא תהיה תגובה רלוונטית ועיניינית כולנו נדע שאכן יש פה בדיחותא ..., בכל אופן כל טוב ודרך צלחה .

מיסתכל

שלום. אני נשואנ במשך שנתיים ואציין שבעלי מפנק אותי ונותן לי הכול, מהשכואב לי שבעלי יש לו פזילה מסתכל על נשים ויש לי צביטה בלב, ולא רקזה אלא שגיליתי שיש לבעלי כל מיני טלפונים של בנות בטלפון, וכשראיתי את החיוגים שלו ראיתי טלפון של מישהי והוא אמר לי זנ נלחץ לי בטעות ואמר לי שיש לו עוד טלפונים של בנות שנישארו לו מאז שהוא היה בקשר עם ידידות. כמה ימים אחרי זה אני מגלה ששוב פעם יש לו את השמות בחיוג וכששאלתי אותו אז הוא כעס ואמר לי למה את מיסתכלת בטלפון??? בהתחלה אמרתי לו שלא היסתכלתי ואז היתפתח ויכוח ואמרתי לו איך שאתה משקר לי גם מותר לשקר. מה אני הולכת לעשות אני פשוט מרגישה שאני לא מספיקה לבעלי לכן הוא הולך ומחפש. אקווה לקבל תשובה כמה שיותר מהר כי אני מרגישה שפשוט אין לי מה להמשיך איתו אם זה המצב..... מיצטערת על האריכות.

יצר הרע דומה לזבוב בלב ....

ערב טוב לילי, אף שבדור שלנו החומריות והמטריאליזם גברה וכמעט ואין פתרונות אלא להשמר כמה שאפשר. וכפי שחז"ל כבר אמרו "אין אפוטרפוס לעריות" פי' שכשהאדם נלכד לתוך רשתו של היצר הוא צריך ישועה גדולה.ולכן גם אם יש קולות מצד ההלכה בדברים מסויימים - דבר זה לא מקובל וחייב טיפול מיידי. לפי ניסיוני אומר לך שהחיצוניות של האדם נקבעת לפי פנימיותו. ואינני מסכים אתך ב100% שאת לא 'מספיקה' לבעלך. הוא פשוט התרגל לראות ולהסתכל. וכמו שהרמב"ם ע"ה כותב שישנם עברות שהאדם לא שם לב אלהם חייב הוא לחזור בתשובה מהם , והרמב"ם ע"ה מפרט- כגון ..עריות. פי' כשהאדם יוצר בעצמו הרגלים הוא כבר 'חושב' שהם מותרים. "עקב תשמעון" כתוב בפסוק, עברות שאדם דש בעקביו. לא שם לב שהם חמורים ואסורים. ועם ההתרגלות בעברה הוא שוכח עם הזמן שהם בעצם אסורים לו. איני מדבר לפי היהדות בלבד אלא דבר זה שייך גם לגוים שחייבים ב7 מצוות בני נח . הדור פרוץ מאד ועלינו להשמר. כשבעלך יתרכז יותר על המתנה שה' נתן לו - שזו את ,ויעריך אותך במה שאת, וילמד שהדברים הללו הורסים אותו ואת הקשר ביניכם , אני בטוח שהוא יפסיק מכל הטלפונים והשיחות המיותרות. אין ספק. וכאן את צריכה 'לעזור ' לו. את מבינה שהוא במלכודת שקשה לו מאד להתגבר בכוחות עצמו. ולכן העיצה שלי היא ומה שראיתי שעובד, זה ללכת להדרכה בעיניין הזה יחד עם בעלך שיבין שיש לו בעיה - ויכול להיות שהוא יודע שזו בעיה , אבל הוא חייב להבין שהוא צריך להתנתק מכל הדברים הללו, למען עצמו ולמען הקשר ביניכם. אפשר להכנס למאגר שלנו ולחפש מומחה בתחום באיזור מגוריכם. הצלחה מרובה וכל טוב.

אנו נמצאים במשבר אמון , מה עושים עכשיו?

אנו זוג שנשואים 13 שנה ויש לנו 3 ילדים קטנים , התחתנו לא מאהבה גדולה בידיעה שבמשך הזמן נוכל להכיר אחד את השני טוב יותר והאהבה תגיע. כיום אנו במשבר אמון במערכת היחסים. חשבנו שלפני צעדים משמעותים של פרידה נוכל לנסות ולפתור את אי ההסכמות ביננו, מחד מאידך לחתום על הסכם גירושים. בעלי הינו איש מסורתי ולכן חשבתי על ייעוץ זוגי רבני בעלי יכבד מאוד עצתו של איש דת . אשמח לדעת האם המוקד מטפל בזוגות שהקונפליט הינו גם על רקע דתי . ואם הינו נוקשה כבית הדין הרבני בטעוניה של האשה תודה

הפרדוקס המובנה בין השניים-עם הדרכה ..

ערב טוב חן, פרופ' קלייר רבין בספרה "טובים השניים" קובעת מה שחז"ל כבר אמרו בהקשר הפרנסה והזיווג מלפני מאות ואלפי שנים , שבעצם הפרדוקס המובנה במסגרת הנישואין שמצד אחד קיימת הקונפליקט בין השניים שלכל אחד "ישות" היינו הויה ומציאות נפרדת ואישיות שנבנתה לה בעיקבות מאורעות בחייהם, ואידך מסגרת הנישואין מחייבת אינטיגרליות ומיומניות רגשיים שעל ידם ניתנת האפשרות , עם סעייתא דשמיא , להתמזג לישות אחת , על מנת לקיים את ציוויו של הקב"ה "לא טוב הייות האדם לבדו" - "פרו ורבו ומלאו את הארץ"- קשה זיווגם כקרעת ים סוף" - והיו לבשר אחד" - קשה זיווגם מפני שהם משתדלים להיות "ישות" אחת - בשר אחד, הויה שלא הייתה קיימת עד לפני שהכירו זה את זו, ואף שהכירו - כל עוד הם לא משתדלים עם הכלים הנכונים והמיתוסים המאוזנים -יהיה קשה כקריעת ים סוף. וזאת מסביר רבינו בחיי בספרו כד הקמח , שזיווג ופרנסה שווים בקושי שלהם , רבינו בחיי מסביר שקריעת ים סוף הייתה בצורה מסויימת מאד . נחשון בן עמינדב קפץ ובאו מים עד נפש נקרע הים במידה שהוא נכנס, וכשבני ישראל נכנסו אם לקחו צעד אחד הים נבקע רק צעד אחד ואם "השתדלו" שלושה צעדים הים נבקע שלושה צעדים . וכך הלאה. ואם נסוגו אחורנית צעד אחד - הים "נסגר" עליהם צעד אחד. הפרנסה והזיווג דומים לים בקריעתו. כל עוד משתדלים עם הס"ד והכלים הנכונים - מצליחים, בלי ספק. אשמח לשמוע ממכם. כל טוב והמון הצלחה. מתיקות. אושר. ועוגות עם קצפת ודובדבנים מתוקים.

איזה בן זוג בעצם אני צריכה?

שמי הודיה ואני בת 28.5 רווקה. אני "חוזרת בתשובה" כבר 8 שנים בערך (מהשירות לאומי החלטתי לעזוב את העולם הגשמי ולהתקרב לעולם הרוחני) אני בחורה ברוך ה' עם נתונים טובים גם בהיותי חילונית תמיד הייתי "ילדה טובה" שלא עושה שטויות. הבעיה הכללית שלי היום להכיר בן זוג היא שקצת איבדתי עיניין בכל זה ואני לא יודעת אם אני רוצה להתחתן וזאת משום שהמון המון מתגרשים היום וחלקם הם אנשים שדי קרובים אליי, דבר שמאוד מאוד השפיע עליי. אני מרגישה סגורה נעולה או איך שתקרה לזה, לא יודעת נעשתי מאוד אפטית לכל זה איבדתי עיניין בכל מה שנקרא "חתונה"/"בן זוג". זה מאוד מפחיד אותי כי בסה"כ השנים שלי רצות כמו כלום ואני מודאגת מכל הקטע הזה. הבעיה השניה שלי היא שלפעמים אני לא יודעת איך לבחור את הבן זוג שלי- דתי/מסורתי/חוזר בתשובה? הרב קוואס אומר בקלטת שלו - הדרכה בסיוע במציאת בן זוג: שאישה תמיד צריכה גבר יותר חזק ממנה מבחינה דתית. למרות שאני כבר 8 שנים כמעט שומרת שבת אני לא יודעת אם לקרוא לעצמי "מתחזקת" אני לא רואה שום התקדמות מצידי בדת ובגלל זה אני לא יודעת אם אהיה מסוגלת להיות עם גבר חזק ממני בדת. אני רואה את עצמי מתחזקת אבל היום קשה לי מאוד כי אני בבית של ההורים שלי והם לצערי הרב לא שומרים תורה ומצוות. כשחוזרים בתשובה צריכים להיות שלמים עם כל צעד שעושים ולא לעשות דברים בכפייה וזה הכי מפחיד להתחתן עם מישהו שיותר דתי ממני ופתאום הוא יתקדם בקצב יותר מהר משלי. אני לא יכולה לסבול גברים על זקן ובד"כ אלה שמתחזקים או חוזרים בתשובה מגדלים זקן. אני לא יכולה לסבול ולא רוצה גבר שלומד כל היום ומאוד מפחדת שהבחור שאכיר פתאום יחליט שהוא לא עובד אלא לומד תורה כל היום. זה הרי דברים שקורים ואני מאוד מפחדת. רציתי לקבל את עצתך באשר לכל זה ואודה לך אם תהיה מורכבת ומפורטת תודה ושבת שלום לכם

מה' אשה לאיש...

שלום לך הודיה, חז"ל קבעו לעם ישראל להתחתן בגיל 18. "והוא" בבתוליה יקח. כך כתוב בפסוק על הכהן הגדול. וראיתי מאמר יפה לפני כ12 שנה - אחד מהאדמורים חידש "והוא" גימט' 18. וכדי להמחיש לך את חשיבות המצב אומר לך מאמר מהאר"י הקדוש - האר"י ז"ל אומר על המשנה 5 למקרא ..13 למצוות..18 לחופה.., למה המשנה והתנאים נתנו "גיל" לכל פרק בחיים שהאדם עובר. לומר לנו שיש 'כוחות' עליונים מסויימים ש'מקיפים' את הנשמה ואת האדם על מנת לתת לו או לה כח מסויים , כוחות שיעזרו לאדם - שכשהוא משתדל באותו עיניין שצריך לעבור באותו גיל יהיה לו קל יותר ויהיה לו הצלחה . ההצלחה נמדדת בעקבות תיאום הזמן והמקום והס"ד בכל דבר. לכן יכול להיות שהתסכולים שאת מרגישה באים ממקור כזה. לו היית בת 18 או 21 האם גם אז היו לך מחשבות כאלו. תאמיני בה' שאמר " מה' אשה לאיש" יש לך חתן שמחכה לך, זה בטוח. האם תכירו, ע"י תפלה והשתדלות יש סיכויים גבוהים מאד - שכן. תעזבי עכשיו את כל החברות שהתגרשו וכל מיני קלטות וסיפורים , תתפללי לה' שיזמין לך את הגבר ש"את" רוצה והכי חשוב שיהיה ירא שמים אמיתי עם לב טוב שעולה על כל המידות , שיהיה נאה בגוף ונפש חכם וזריז , ושיהיה מפרנס ולומד תורה לשמה. אלו הדברים החשובים . כל השאלות שלך לא רלוונטיות מפני שאולי את אחרי שנה תרצי שהוא יגדל זקן או שילמד כל היום ...אין לדבר סוף, מה שיצמח יצמח משניכם ושיבוא עם הסכמה עידוד והבנה והערכה לצרכים , ולכן הקדמתי, שהזמן הוא הבעיה כאן-- לא את , עצתי לך , הודיה, כמה שיותר מהר תפני לה' ית' ותתחילי לבקש ממנו שיזווג אותך עם הראוי לך, ועשי השתדלות להכיר בן זוג לפי אורח החיים שלך ומנטליות ותפיסת עולם דומה. המון הצלחה ונשמח לקבל למכון עוגה עם קצפת מהאירוסין.

בעל "קמצן"

שלום. בעלי - איך לומר פשוט קמצן!!! עד עכשיו לא השתמשתי בכינוי הזה אפילו ביני לבין עצמי, תמיד חשבתי שהוא מנסה לחסוך כדי שנוכל לחיות טוב יותר, שהוא רואה את המחר, סה"כ בעלי אברך שלומד טוב ב"ה, אני עובדת ויש לנו ילד אחד. אני די מרוצה מכך שהוא המחושב בבית כי אני ממש לא הטיפוס ובד"כ גם נותנת לו גיבוי ומודה לו על כך, אבל... די!!! כמה אפשר??? אני באה מבית שיש הכל והכל פתוח, גם כשאין... יש. מעולם הורי לא חסכו בכלום שקשור אלינו - אוכל, ביגוד וכו' גם כשהיו (היום כבוגרת אני יכולה לדעת שהיו) מצבים קשים. אנו חיים יחסית לאברכים אחרים מצויין, יש לנו דירה קטנה, רכב, ובעלי לפעמים מתנהג כאילו אנו חיים על פת לחם!!! זה מתבטא כשהוא מבקש הנחה בכל מיני מקומות ו- לבקש הנחה מילא, אבל למה לתאר את עצמך כמסכן??? לדעתי זו כפיות טובה כלפי ה' - אתה לא מיסכן! אולי ההנחה מגיעה לאנשים שבאמת אין להם??? יש לציין כי רוב הוויכוחים שלנו סובבים סביב העניין הכספי. תמיד הויכוח הוא זה, גם כשלא נראה כלפי חוץ, אני יודעת שמה שמפריע זה זה. למשל, בעלי לא רוצה ללכת לאירוע "כי זה רחוק ואת תחזרי עייפה" אבל זה קישקוש, אני יודעת שהסיבה האמיתית היא הוצאות הדלק והמתנה. אך אני מעמידה פנים כאילו אני לא יודעת שזה זה כדי לא להעליב אותו ולפגוע בו ומוצאת דרכים כדי להחלחק את העניין כשבד"כ אני מוותרת במחשבה שלא בגלל זה אני אהרוס את חיי הנישואין שלי. לאחרונה רבנו בגלל 180 ש"ח (!!!) שביקשו למסור בגן של הילד עבור כל מיני הוצאות. אני באתי לשלם והוא עצר אותי - לא חכי, הוא אמר, אני רוצה לברר... זה לא מוצדק... אנחנו משלמים מספיק לחודש... (אחרי 50% הנחה שקיבלנו... ) ומבחינתי - עד פה!!! עד לילדים, אצלי דבר ראשון זה הילדים וחינוכם אז אם צריך להוסיף עוד 180 ש"ח בשנה זה סיפור??? אז כבר התפרצתי והוצאתי החוצה מה שעד עכשיו היה לי על הלב ולא אמרתי. דיברתי בקול רם ובכעס רב. בעלי נפגע ש"צעקתי " עליו והתכנס בתוך עצמו. אני לא מתחרטת כי אני מרגישה שבאו מים עד נפש - להוציא 1000 ש"ח על אוטו כן, ועוד כספים נוספים על כל מיני דברים כן אבל 180 ש"ח לילד - זה לא. אנא עיזרו לי מה לעשות - גם עכשיו - אחרי המריבה וגם בכלל - איך להתמודד עם התכונה הבלתי נסבלת הזאת?

קמצנות נוגדת את "הצורך" הגברי..

ערב טוב שירה, הצורך החזק ביותר , וכפי שמסביר זאת הרב שמחה כהן שליט"א בספרו הבית היהודי, הוא צורך בסיסי ואמיתי בנפשו של הזכר , כל זכר בעולם, והצורך הזה הוא "שידע" שאת שבעת רצון ממנו ומפעולותיו, שיראה שטוב לך ושאת מאושרת , ושתאמרי לו זאת כמה פעמים ביום . כמובן לפי העיניין ולפי ההקשר. לכל אחד מאיתנו יש תכונות רבות מוסתרות מידות שלא יצאו לאור עדיין ועל ידי מצבים תחושות מסויימים הם עלולים לצאת לאור ואף האדם יהיה מופתע מעצמו - איך הוא מסוגל ל... . נראה לי שבעלך כן רוצה לטובתך אבל הוא 'התאכזב' מספר פעמים, ביחס או בעידוד או ... ש'החסרת' ממנו. ולכן עצתו של ידידי הרב יצחק נכונה , שבו יחד ותלבנו את המצב , ותציעי לו ללכת לייעוץ , כל זוג לפי דעתי צריך הנחיה , זה לא בושה, אדרבה בדבר כה חשוב צריכים להשקיע. המון הצלחה ומתיקות אושר ועושר וכל טוב סלה ועד.

אנחנ פשוט לא היינו צריכים להתחתן

אנחנו נשוים 11 שנה ויש לנו 2 ילדים. אנחנו היינו בטפול כבר 4 פעמים לזוגיות ובכל פעם אישתי החליטה שזה לא בישבילה. בפעם האחרונה המטפלת הרימה ידיים ואמרה שהיא לא יודעת מה לעשות איתנו ושאנחנו "תקועים" . לא חזרנו מאז לטיפולים. אנחנו פשוט לא משדרים ל אותו "גל" ושנינו אומרים שהיינו צריכים להתחתן עם מישהו/י אחר/ת ושהזוגיות שלנו בעצם היא טעות. אני חייב לציין שאנחנו גם בעלי אופי מאד שונה - אני רגיש ו"חולם" והיא מאד קונקרטית ומתוכננת. מאד קשה לה לקבל את האופי שלי והיא אמרה לי שזה מאד מפריע לה. אנחנו נוטים לריב לפני הילדים ואני רואה שזה משפיע עליהם (במיוחד הקטן בן 4 ) אישתי אמרה לי דברים נוראים לפני הילדים ואני גם התפרצתי עליה בפניהם. נושא הילדים והשפעתם מהקשר שלנו מאד מדאיג אותי כי הם מקבלים מסר מהורים שמתנהגים בעצם - כמו ילדים. אני לא יודע מה לעשות.. התקשורת בינינו פשוט לא הולך. אני לא חושב שנחזור לטיפול כי זה יקר מדי ואישתי א תרצה כבר לחזור לזה. תודה, ה " מיואש"

הקב"ה לא עושה עטויות...

ערב טוב נביא, יש זוגות שלא מתימים- זה נכון מאד. אם נכנסים לנישואין עם תפיסה כזו ש'צריך' להתאים ולאהוב - זה בעיה. כנראה שאתם צריכים יותר 'עבודה' מאשר זוגות אחרים ועם מנחה נישואין שיודע לא להרים ידיים , תנו לעצמכם עוד צ'נסים . אם תרצו אשתדל לעזור כמה שאפשר. לילה טוב וכל טוב סלה ועד.

לא מסתדרים

אנו נשואים כבר 5 וחצי שנים ויש לנו 2 ילדים קטנים,הזוגיות שלנו "בקרשים".אני מרגישה שהוא לא מכבד אותי,לא מכבד את הדעות שלי,מתערב לי בחינוך הילדים ובכלל נותן לי הרגשה שאני 0 בבית כשאני פונה אליו הוא אומר שאני מדברת שטויות ואני סתם ממציאה דברים.הוא לא רומנטי כלל,אני מרגישה שאני כבר לא יודעת על מה הוא חושב, מה הוא מרגיש כלפי,אני רוצה שנחזור להיות כמו פעם אוהבים ומאושרים

כדי להסתדר צריכים סדר...

ערב טוב טלי, אני מאד שמח לשמוע ש'פעם' הייתם אוהבים ומאושרים. זה נותן לנו אינדיקציה שאתם זוג עם אנטלגנציה רגשית גבוהה יחסית והדרך לא תהיה קשה כדי להחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה. נראה לי שבעלך חש לחץ פנימי מנטלי\ריגשי ו'למד' ממחנכיו כך להתמודד או שטבוע בו איזשהיא 'גנטיקה ריגשית' שמדריכה אותו להגיב למצב בו אתם נמצאים בצורה שאת רואה. ולכן ההתיחסות שלו למצב הוא "את ממציאה דברים" פירוש: 'את , טלי, צודקת - אבל אני לא יודע נמה עושים כדי לצאת מ..- שאני חש, אין לי כלים להתמודד". יכול מאד להיות שהוא 'דואג' לך ולילדים ולעתיד למשפחתו. ובעקבות זה הוא לא מעוניין לשתף אותך ברגשות שלו ולכן הוא נוטה להסתתר ולהיות מופנם כלפיך. ואולי זה המשמעות כשאמרת שאת לא יודעת מה הוא חושב עליך. טלי, בלי ספק שהוא עדיין אוהב ומכבד ומעריך אותך , אבל הלחץ הפנימי שבו הוא נמצא , אולי, לא נותן לו להתרכז בזוגיות , והוא נכנס ל'שוק' ריגשי, ומישהוא צריך לעזור לו לצאת משם. תתחילי לחשוב אופטימי, כלפי בעלך וכלפי המצב - מה שחז"ל מגדירים כ- "תדון כל האדם לכף זכות"- תתחילי לדובב אותו לחייך בעיניים ולתת לו הרגשה שאת חברה שלו, תבואי לקראתו בדברים שהוא אוהב ורוצה, וכך תגרשי את ה'חושך' בו אתם נמצאים ומ'הקרשים' תבני 'בית' לזוגיות שלכם. תדריכי אותו לייעוץ עם מומחה , אולי הוא צריך לפרוק ולספר - לא שאת לא יודעת להאזין ולהקשיב לו אלא יש תמיד רמה מסויימת של תחרות סמויה בין בני זוג ובוחן תת-הכרתי ריגשי סמוי ולפעמים קשה לספר 'הכל' לבן\בת הזוג. עם עזרה מהמומחה בלי ספק שתוכלו להחזיר את הריגושים הטובים שלכם חזרה ואת האהבה והאושר. כל טוב סלה ועד לכם ולהילדים המתוקים.

בעלי לא מסיים מלאכה שהתחיל בה

לאחר שמספר שנים ניסיתי להסביר לבעלי כי זה לא בהכרח תפקידה בלעדי של האשה לעשות את הקניות לבית (במיוחד אם היא בהריון או אחרי לידה...), בשלב כלשהו הוא נכנע ללחצים (למרות שהוא מסרב לומר לי מה בדיוק גרם לכך). בכל מקרה, גם כשמידי פעם הוא עושה קניות, הוא חוזר הביתה עם כל השקיות ובכוונה (כך זה נראה) משאיר את הכל כדי שאני אסדר. זה כל כך מרגיז אותי. בינתיים עוד לא הערתי לו על כך. אני מנסה לחשוב מה בדיוק לומר ומתי. (כמובן שכשאני עושה את הקניות, אני עושה זאת עד הסוף- כולל סידור המצרכים במקומם בבית). זה נראה לי שעדיין הוא חושב שזה התפקיד שלי לעשות את הקניות ולכן הוא משאיר לי לסיים את המלאכה, או שזה פשוט מתוך עצלות. מה עושים עם דבר כזה?

הגבר לא רוצה להרגיש "מחוייב"- תפיסה מעוותת ...

ערב טוב גברת, אמנם זה הוא המבנה של הגבר - כל זכר עלי אדמות, להבדיל גם אצל החיות, אף שהאריה הוא מלך החיות הוא כנראה העצלן שבכולם. ולעיניננו , הגבר רגע אחד אחרי הטבעת כבר מרגיש תחושה של 'מחויבות' כלפי אשתו - ואף אם יהיה עשיר ובלי שום התחיבות כלכלית. הבורא ית' יצר תחושות אלה, ואצל האשה תחושות אחרות לחלוטין, מובנות, על מנת שהאדם יגיע למדרגת "אדם" אם ידע לנצל את המסגרת שבה הוא נכנס "בעל כורחו" --לנישואין. יש פרקים ומאמרים ארוכים ומאד מעיניינים בנושא. טוב תכליס מה לעשות? אמנם אנשים רבים תופסים את הדברים כ'סיסמאות' אבל הם ממש לא!! היות ובעלך לא מועניין לעשות קניות "כלל" ואף אם הוא עושה זה לא מוכיח שהוא רוצה אלא מחוייב בדבר כדי לרצות אותך. תפיסה מעוותת במסגרת הנישואין אבל אפשר להוציא אותו מזה על ידי כמה תרגילים . היות ואת יודעת שהוא עושה קניות או דברים אחרים בלי חשק, כך זה נראה , מפני שהוא לא מסדר את הדברים ולא מסיים דברים בבית, תתני לו את "ההרגשה" שהוא עושה זאת בשבלך-זו הציפיה שלו. ולאו דווקא בשביל 'הבית'. אל תתני לו את ההרגשה שהוא מחוייב לעשות , אף שזה נשמע לא פייר ולא הוגן כלפייך, את רוצה שהוא יהיה שותף בבית נכון, אז זו הדרך, בדרך אחרת של "חינוך" או ביקורת - זה לא יעבוד. כפי שאמרתי, הקב"ה , על ידי ניסיונות אלו מעלה אותנו מדרגת "בהמה" לדרגת "אדם". או במילים אחרות תהי "דמוקרתית" בבית. תראי לו שהוא חשוב כאדם אבל עליו גם לדעת שהוא עלול לפגוע במערכת כולה אם הוא לא שותף מעשי. יחד עם כבוד הדדי והערכה לאישיות ולגבריות שלו. הגבר "חייב" להרגיש שהוא 'היחידי' בבית שעזר לך- זה בעצם הנקודה, ואם את תתני לו את התחושה שהוא חשוב כמוך או כמו הילדים - הוא ירגיש מנוצל בבית. אני מסכים איתך שהתחושות הללו שלו - לא מתאימות למסגרת שמחייבת - שותפות מקסימלית, אבל מבנה הנפש הגברי - לא מתאים כלל לנישואין. וזה גם הנקודה. האשה מצד אחד שותפה במהותה ומצד שני קשה לפיוס. לא נרחיב כאן. את יכולה להכנס לאתר שלנו ולקרוא מאמרים על הנושא- מומלץ מאד. אני מקווה שעזרתי במשהוא- אם תצליחי לגרור אותו לייעוץ - ושיסבירו לבעלך שהוא בעצם 'מוגבל' ואינו מתאים לשותפות הוא יתחיל להבין שעליו לעבוד על נושא זה ולהיות 'אדם' ולהיות אדון- אדון מלשון "אדן"- הכלים שנשאו את המשכן. לומר לנו ש"אדון" מחזיק את כולם ותומך בכולם ולא ההפך.כל טוב והמון מתיקות.

מה ניתן עוד לעשות ??

מה אישה יכולה לעשות אם היא יודעת שבעלה אוהב אותה והיא אוהבת אותו (ויש להם קשר מיוחד שאין להרבה זוגות והרבה אומרים זאת אפילו הוריו שבגללם החל המצב להדרדר מההתחלה בגלל הרצון שלהם לשליטה בחיים של ילדיהם ומי שקשור אליהם כמובן שהם והוא לא מודעים לעצמם ) והדברים שהזוג עבר במהלך הנישואים והוריו גורמים לו (בעל הקשר הילדותי להוריו וחוסר עמוד שידרה של הבעל) להעדיף גירושים מייאוש והמצב הקשה שנוצר בינהם מקשה עליו להתמודד עם הדברים ולעשות מה שצריך כדי לשמור על המשפחה כרגע דבר שבגללו יכול הוא לאבד את אישתו שאוהבת אותו מאוד והילד שלו תינוק מקסים שרק התחיל את חייו וצריך משפחה שלמה . היא ניסתה המון דברים אבל המצב של אי עשיית הגבר מצדו להבנת המצב ומצבו "הנפשי " והמצב שנוצר בינהם שמקשה עליו לשמירה על שלמות משפחתו . מה ביכולתה לעשות כדי לשמור על משפחתה שלמה ?? יש להם בזמן הקרוב דיון לגירושים . והיא יודעת שבדיון בעלה יגיד ברבנות כי הוא רוצה להתגרש בגלל המצב שנוצר .

כל המציל נפש אחת...

אשמח לעזור.

קרירות

שלום רב. ברצוני לדעת האם ניתן לקבל תשובה אישית לגבי טענת בעלי ( שהיא נכונה) שאיני מראה מספיק חמימות ויוזמה בעניין הזוגיות. אנו נשואים 9 שנים ןלפני החתונה קיבלתי הדרכה ממדריכה שנחשבת מ-ע-ו-ל-ה שהמוטו היה הכל אסור תסמכי על בעלך הוא יודע מה צריך לעשות...... בתודה eheliav@bezeqint/int

אז לובשים מעיל...

od שלום, מעולה זה לא המילה. בכל אופן תשובה אישית ניתן לענות אם יש את כל המרכיבים. אשמח לנסות לעזור. אפשר להקיש על השם שלי ולשלוח מייל. בהצלחה , תדהר.

אותה תפארת בשינוי עדרת , בהתאם לשאלה הראשונה

מה עושים כשהבעל חושב שהתחתן מוקדם מידי ומתנהג כמו תינוק מגודל ולא מבין שזה אנוכי וחוסר אחריות להתנהג כך ופוגע וגורם לפירוק ואת מרגישה כמו אמא ולא כמו אישה עם בעל ,לא מצאה חן ביעיני התשובה לשאלת מה עושים הרי הפסיכולוג לא יגלה את בעיית אביו שכן הוא המטופל ולא היא איך בעצם נותנים לו להבין שהוא בעל ולא ילד ויש לו אחריות ושיפסיק לחשוב שיש תמיד מי שידאג ויוותר על עמצו בשבילו ושהןא עומד לאבד דברים שאולי עכשיו הוא לא שם לב או רואה בעדיפת לא הראשונה אבל בעתיד הוא יבכה . מה בעצם עןשים כדי שהוא יפקח את עיניו לפני שהיה מאוחר מידי לו וגם לי ולילדי מה עושים?

"תינוק מגודל" סימפטום של חוסר אהבה עצמית

ערב טוב שוב יסמין, לרענן את זיכרונך אזכיר לך שפורום לא נועד לפתרון בעיות אלא לתת עזרה ברעיונות ומיתוסים - תפיסות נכונות ומאוזנות לפי תוכן השאלה. צר לי שלא אהבת את התשובה הראשונה אבל אל תצפי לפתרון בפורומים. תשובה מפורטת תוכל להיות אקטואלית רק אחרי אבחון מקיף . אומר לך שוב, על רגל אחת, מה דעתי בנושא. כנראה שבעלך עם מצב של דיכאון פנימי מסויים ועלה על זה שהוא רוצה להשקיע בעצמו על מנת להחזיר זמנים מסויימים מילדותו. עד כאן מצויין. אבל הוא שכח שהוא לא בשלב הזה בחיים אלא נשוי לאשה ועם ילדים. עצתי לך שתלכו למומחה בזוגיות בד בבד עם הטיפול של הפסיכולוג , ושהיועץ יעמוד בקשר עם הפסיכולוג לעבוד אתכם בצורה מערכתית . ברוב המקרים התוצאות טובות מאד. נשמח לשמוע ממכם בהמשך. כל טוב והמון מתיקות.

רוצה להתגרש...

שלום אני ואישתי נשוים 11 שנים ויש לנו 2 ילדים מקסימים. אישתי באה ממשפחה גדולה ממוצא ספרדי ואני ממוצא אשכנזית. (אני אומר את זה כי אנו בעלי מנטליות וחינוך שונים). יש לנו בעיות תקשורת, המריבות שלנו כוללים זריקת חפצים אחד על השני (לפעמים) ואנחנו יורדים לכינויי גנאי שונים (הרבה פעמים לפני הילדים). היום אישתי כעסה עלי כל כך שהיא זרקה נעלים עלי וכיבתה את החשמל בבית כדי שלא אשתמש במחשב. המריבה התחילה כאשר היא אמרה לי שאני מגרה אותה (אמת) אבל זה לאחר שהיא צעקה עלי שאני נודניק ומפריע לה. כל מה שאמרתי לה היה שאלה על משפתה (היא לא כוללת אותי במתרחש במשפחתה כי היא טוענת שאח"כ אני זורק הערות עליה ומשליך השואות על התנהגותה - וזה נכון ) גם כך משפחתה מתיחסת לגיסים וגיסות כזרים שלא יידעו מה קורה אצלם - הרושם שהכל בסדר אצלם יותר חשוב מהכל וגם אצל אישתי בבית ולגבי הילדים זה חשוב לה. הבת שלי סובלת מזה המון. גם כן היחס שלה כלפי הילדים מפריע לי מאד - הבת תמיד צריכה להצתדק והבן תמיד בסדר. היחס כלפיהם לא בדיוק שווה. וביתי מרגישה זאת. גם אישתי מעבירה דברים לביתי שהיא צריכה לעשות כאמא. לפי דעתי זה יותר מדי לילדה בת 9.. אני בעצמי לא כי השלמות יש לי חסרונות..אני גם נכנס לויכוכים לפני הילדים ולא בדיוק הדוגמא האישית ההכי טובה. אבל איך ריבונו של עולם , להתמודד עם אישה שכל הזמן צריכה להיות מושלמת ושאסור לאף אחד מאיתנו (אני וילדי) אסור לטעות בכלל?!?!?! הגישה של "הכל-חייב-להיות-מושלם" לא הולך אצלי. אני מחליק הרבה דברים כי יש עיקר ויש טפל, אבל אצלה לא. יש עוד הרבה לספראבל כבר איו לי כח לכתוב...אני רוצה לדבר עם מישהו שיכל לעזור לנו. (אני לא חושב שהיא תסכים לבוא היינו בסרט הזה פעם וזה לא הלך). האם יש מקום שלא לוקחת הרבה כסף שאתם מכירים? תודה ה"מיואש"

לגיטימי אבל...

שלום לך אדון, כדאי מאד להיות שניכם מרוכזים לא כל כך בעצמכם אלא מהיא מסגרת הנישואין ומה היא רוצה ממכם. מניסיון אומר לך שאם אשתך לא כל כך מעונינת להיות "בסרט" של הייעוץ יהיה קשה להנחות אתכם למצב מאוזן . לפי מה ששמעתי ממך לא נראה לי שיש לכם בעיות אלא תוצאות לא טובות. כמו כל זוג , הייתי אומר 'בעולם' , שחייב ללמוד על מערכת כה מסובכת שנותנת התרוממות רוח מקסימלית אם מחזיקים מעמד ואם לא - אין דבר יותר הרסני. כדאי מאד להשתדל בה . אשמח לעזור אם אוכל . כל טוב. 050-6650-779.

אלימות מילולית

ברצוני לשאול. מהם התסמינים של בעל אלים, מילולית?! בהכרות של בחור כלשהו עלתה לפני השאלה. יתכן שרק בגלל חשש שלי מכך אני "צובעת" את התנהגותו כאלימה? האם זה קשור גם אלי. ז"א: עם בחורה אחת בחור אלים יתנהג באלימות ועם בחורה אחרת זה לא יבןא לידי ביטוי בכלל?? אוכל לפרט יותר אם יש צורך אך אינני יודעת במה... תודה רבה!!!

תורשה 'גנטית' רגשית..

שלום לך שלומית, בעלי כוחות הנפש יודעים על תופעות וסימפטומים לאלימות מילולית או פיזית לאחרים או לעצמו\ה ,והם מוגדרים מאד כך שבקלות המומחה יעלה על הסימפטומים ויגלה את הבעיה לאלימות. מפני שאלימות היא בעצם ביטוי של..או ל.. ולכן התסמינים לא כ"כ חשובים אלא השאלה היא "האם אפשר לאזן , לרפאות אדם אלים".?! מפני שאפשר לראות אדם שתמיד מרים את קולו בעת דיבורו עם חבריו ונראה אגרסיבי ודומננטי , משתמש הרבה עם ידיו בעת סיפור דברים וכו' וכשיבוא למצב שבו היינו מצפים שיתנהג ב'אלימות' נווכח לדעת שהוא לא רק לא אלים אלא ההפך הגמור. גמיש רך הלבב עדין נפש .. . ולכן עלינו לחפש בעצם בעת שידוך או היכרות את "הוריו או מחנכיו" של אותו אדם. האם הם התנהגו איתו\ה כשהיה בילדותו באלימות, האם היה מוכה פיזית או מילולית??!! כאן בעצם פתרנו את האבחון בנושא זה. מפני שעל פי רוב ילדים מוכים - יכו, גם שיגדלו. ילדים שראו - ו"למדו" "איך" להתנהג(באלימות פיזית או מילולית) בשעת לחץ מתח בשעת ביקורת או כשבקשתם לא נענתה לפי ציפיותיהם. ו"הדבר" שישבור את שלוות הנפש שלהם - הוא הוא אשר יביא אותם לפתרון "להכות" להכפיש לדרוך 'להגביל' את האפשרות של האדם מולם, ההתמודדות היא היא האלימות בה הם משתמשים לביטוי ל.... על מנת להגביר את מעמדם לפני הזולת. מבחינה פסיכולוגית - האדם כשראה שכך מתמודדים בשעת לחץ, מאבד את רגישותו ו'החיישנים' הרגשיים שלו בעצם מנותקים , הוא נכנס מהר מאד ל'שלב הסופי' ומאבד את היכולת להתבטאות כפי שהיה מצפה ממנו כאדם. יש עוד הרבה מה לומר . בסיכום, הייתי ממליץ מאד , ולא משנה כלל לאיזה זרם את שייכת , להשתדל מאד לשאול על ההורים והמחנכים שלו מבית ספר יסודי תיכון צבא , ישיבות.. . בירור מוחלט על פי רוב יפתור המון חיכוכים לא רצויים - ושרק אחרי הטבעת היית עולה עלהם. עובדה היא שלפני הנישואין אי אפשר לדעת עם מי מתחתנים. (נא לקרא בעיון את פרק א' בחלק א' על נושא "השידוכין" בספרו של הרב שמחה כהן שליט"א - "הבית היהודי" ) כל טוב והמון המון הצלחה להקים בית נאמן בישראל.

איך אני "מתחבר" לדת?!

בס"ד שלום לכם: אני נשוי שנתיים. וכל השנתיים האלו אני זוכר יותר את הדברים הרעים יותר מהדברים הטובים. אני בא מבית חילוני אישתי באה מבית דתי. אני שומר שבת אבל אישתי דורשת ממני שאתחזק. אני לא מרגיש את זה בפנים בלב, אין לי בעיה לשמור שבת אני אוהב את האוירה של השבת ומאוד כייף להיות דתי אבל אין לי שאיפות כמו שלה. הוצאנו את הטלויזיה מבית, בבית של ההורים אני כן רואה. אישתי רוצה שאלך לשיעורי תורה ואני לא בדיוק אוהב כלומר זה לא מדבר אליי ב- 100% אישתי רוצה דברים שבכלל אני לא מרגיש חיבור אליהם ואני לא יודע מה לעשות!!! יש בנינו הרבה חילוקי דיעות בקשר לדת ואני לא יודע מה לעשות?! אני יודע שעם אישה פחות דתיה ממני היה יכול להיות לי יותר קל, אני מרגיש קושי עצום שהולך ונעשה יותר קשה יום מיום...השאלה היא האם זה עיניין שיכול להסתדר ביום מן הימים או שיילך להיות יותר קשה. אנחנו ללא ילדים ולפעמים אני חושב על גירושים כל המצב הזה גורם לי לא לרצות להיות בתוך הסרט הזה ואני לא מסוגל לעשות דברים מתוך כפייה!! אודה לך על עצתך במהרה.

בשביל להתחבר צריך להיות "מחובר"..

שלום לך אריה, אני מאד מתחבר למה שאתה אומר מפני שאני בעצמי התחזקתי בגיל 16 כשגרתי בארה"ב, הייתי מבית ששומרים אך יש טלוויזיה וכל המסביב. ואני יודע שאם היו לוחצים אותי לא הייתי , אני חושב, מגיע לדרגות בדת. אבל אי אפשר לדעת, לפעמים האדם נבנה דווקא משעות לחץ ודווקא שיבוא מהאשה ולא מההורים למשל. או אולי אם החברים היו דתיים ואתה לא הייתה אולי ע"י הלחץ החברתי כן הייתה נכנס למסגרת הדתית , ואלי ההפך. הנקודה היא , אריה , שבעצם כל הניסיות שלנו באים בעצם לבנות אותנו. לחזק אותנו בנקודות "החשובות לנו". למשל , אם חשוב לך המטרליזים אז בשעת לחץ אתה תעמוד על זה בכל תוקף. אם חשוב לך הרוחניות שלך בשעת לחץ פנימי במה לבחור באיזה "רכבת לנסוע", אתה כבר תגיע להחלטה והיא תהיה הרכבת העולה ביל א-ל, במסילת הישרים ברוח ישראל סבא, כפי שעמדו שם אבותינו ואבות אבותינו עד הגאון מווילנא הרמב"ם ומשה רבינו עליהם השלום. הנקודה היא -- מה חשוב לך בחיים. והשאלה היא מופנת לא לאיך מתחזקים אבל למה להתחזק, כמו כל דבר שאתה לומד עליו כך גם כאן. יש סמינר של ערכים (ידידי הרב יצחק דאי כאן אצלנו בפורום מכיר טוב את ארגון ערכים אתה יכול גם לדבר איתו) יש את לב לאחים ועוד אירגונים מקסימים שיכולים לעזור לך לראות מה ההבדל בין חיה לאדם ומה ההבדל בין גוי ליהודי ומה ההבדל בין אדם יהודי בדורנו לרמב"ם ומה ההבדל בין הרמב"ם לתנאים ולאמוראים עד יעקב אע"ה. ועד אדם וחוה. הדברים הם שורשיים בנשמתינו. תמיד היהודי יחזור לאמת הפנימית . בהצלחה ידידי. בקשר לאשתך, הייתי מאד ממליץ לה לדבר איתי, אני מעוניין להסביר לה שאם היא תלחץ בחוזק הלא נכון ובדרכים הלא נכונות ובמקומות הלא נכונים היא עלולה לגרום לתוצאות... אחרות, ..אולי. הרבה מתיקות שמחה הרמוניה וקצפת עם תותים. כל טוב.

תשובת משוב

תודה על התגובה אבל שורש הבעיה היא שזה לא שאני מחפש אירגונים של חזרה בתשובה כי אם ארצה אני יודע את הכתובת. הבעיה מה עושים שיש המון המון חילוקי דיעות בן זוג שהראש שלהם שונה אחד מהשני בדת. היית מציע לעשות כאילו זה מעניין אותי בשביל שלום בית?! אני מיואש ולא יודע מה לעשות, אני מרגיש שזה לא מדבר אליי עכשיו בתקופה זו וזה כמו להאכיל תינוק בכוח והוא בעצם לא רוצה לאכול!!!

הפתרון הוא לא בפורום...

שלום לך אריה , אני מבין ששורש הבעיה היא חילוקי דעות ביניכם על נושא הדת וכל מה שמסביב. אמנם הפורום שלנו לא נועד כדי לתת פתרון ממשי וספציפי לכל שאלה שישאלו. זה לא מיקצועי ולא 'פייר' . בעיה כמו שלך היא בעצם בעיה שחייבים לדבר עליה בפני מומחה לנישואין ומנוסה בשלבי ההתפתחות הדתית. כפי שציין ידידי הרב גד יש אצלנו במכון כמה וכמה מנחים טובים שמנוסים בשני התחומים הללו. אם תרצה צלצל אלי ונראה את כל התמונה .כל טוב והמון הצלחה.

בעיה ב...

שלום וברכה יש לי קצת שאלה מביכה וקצת לא נעים אבל רציתי לברר לגבי הוצאת זרע לבטלה. בעלי לא מקפיד על זה מה עושים???

הפתרון ל..

ערב טוב לירן, תוכן השאלה ודאי חשובה וצריכה טיפול והסברה . אמנם צר לי שפורום הוא לא מקום לנושא כה רגיש ,עדיף לדבר עם אחד המומחים אצלנו ויסבירו לבעלך את חומרת הדברים. במידה וירצה לשמוע ולדבר על הנושא. הרבה הצלחה.

be"ayat en onut

I am not sure i can write in english.. my husband and I are merried 30 years. we have b"h 3 kids. he is older than me by 10 years wich was always a problem. i am full of life and he is quiet slow and sirious. the main problem is that for the last 5 years he sufers from impotency. it took him long time to admit it.now we live together but our life is terible. we tried counseling and he tried medication. nothing seems to help. at this point i realy dont know what to do.h is labido was always low, so ithink there is realy nothing to do, . he is 61 years old,. as a result i have no respect for him we live like two roommates. i will appriciate your responce.i live in the usa. toda raba

to talk is to hear

Hello chaya, I'm trying to understand your problem and I think that it's one of two choices. It could be that you and your husband never really sat down and discussed your feelings toured one another. And when "push comes to shove" - when talking about your every day "emotional life" together, what happens after a while is that your "emotional life" gets a secondary meaning. That secondary meaning gets abused and does not get enough nourishment and after a while things fall apart. This part does not necessarily have to do with your different age statuses, although important. Statistics show professionals, that at the first year the seventh year and at the 25-30th year in the marriage cycle there are "under the feet" emotional problems. These problems are "normal" when talking about two people from different back rounds and that Hashem made us so different from each other. The man has his way of communicating and the woman has hers. Two different worlds. Hashem made it so for us as humans to elevate our selves to a higher platform - opposite from the animals which cannot. I sagest that you and your husband talk about your past and present talk to one another's feelings try to understand them answer them and "think" like if you were as at the time of your engagement era. About the problem that your husband has-impotence does not happen over night and this could definitely be a cause of his behavior. It very well may be that because of his age and adding his problem that he can't solve, he prefers to "disconnect" himself from you. Not to punish you or him but to say "if I can't be a man I'd rather not be a part of." Many men feel this way when having this problem and the worst thing that a close friend could do to him is to show him that he isn't worth to be a man. And I think that you are his closest friend. Impotence is a symptom of, a cause of, and not a problem. I think he should do sum mental heeling exercises to think positive and to "know" that he could do all most any thing - only "if he wanted to". And that's all so the point - it could be that he lost hope. I think you could bring it back to him. I know a great person a psychologist that also is an expert in hypnosis well known and respected, I think he should see your husband the next time your in the holly land. All and all try to be friends once again with therapy and wellness to you and to your entire family.

מה לעשות??

שלום לכל המעוניין. אני בתחילתה של הכרות עם בחור דתי שלתדהמתי הרבה הסתבר שהוא שותף בדירה עם בחורה חילונית מזה כשנה. הדבר התברר לאחר שביקרתי בדירתו כדי להתפנות וגיליתי תמרוקיה ומוצרי נשים לרוב. ששאלתי אותו לכך וללמה הוא תמיד סיפר שיש לו שותף ולא שותפה הוא אמר שלא שאלתי אף פעם מאיזה מין היא/הוא, ומבחינתו זה לא היה פרט שהוא מצא לנכון לספר לי... לפחות לא בפגישות הראשונות. הדבר מפריע לי עד מאוד.. השאלה איך אני מנסה לפתור זאת וכן לתת הזדמנות לקשר שאולי יכול להתפתח.. צד נוסף בדבר הוא שכביכול הוא שיקר לי באופן מסויים.. איך להתייחס לזה? תודה מכל הלב.

בירור יסודי...

ערב טוב עלומת שם, הכרויות שכאלה בדרך כלל נוטים להפתעות רבות מפני שאי אפשר לעולם לדעת עם מי נפגשים ומה מסתתר מאחורי הקלעים. במאמר מוסגר אומר לך שבעצם חייבים לברר טוב טוב על משפחתו מההורים וחברים עד אפילו בית הספר היסודי לדבר עם המורים שלו וכו' על מנת לדעת מי עומד מולך ואיך יגיב במסגרת של "שותפות" ל120 שנה. בכל אופן, בודאי שאם הוא לא סיפר לך על השותפה שלו זה מעיד על רצינות בקשר איתך מפני שהוא לא רוצה להפסיד אותך במידה ואת תהי מוצאת חן בעיניו בהמשך. לא צודק אבל אפשר להבין. והבוחן על דבר זה הוא בעצם כמו כל דבר אחר בחיים, אם תראי שהוא מסתיר ממך עוד, אני ארים גבה ואברר אם יש לו בעיה בדבר הזה. שוב זה יכול לנבוע מכל מיני דברים - לקרוא לו שקרן לא הייתי ממהר, אולי הוא מרגיש שהוא "חייב" להיות מוצא חן בעיני הזולת ולכן הוא מרגיש להיות "נאלץ" לעקם את האמת עם זולתו. או אולי שרכש מידה זו ממחנכיו או מהוריו ונתנו\ונתן לזה לגיטימציה כדי לא להראות שהוא החלש. שוב דבר זה לא מוכרח וצריך לברר לעומק כל פרט. את לא חייבת למהר תבחני את האישיות שלו תהי לבבית ואימפטית מבלי להיות שיפוטית וביקורתית וכך גם אם יש בו מדה זו או אחרת הוא יותר יינטה להיות "בסדר" מפני שאת לא תגרמי לו להיות בלחץ ויראה שאפשר להיות חופשי מלהראות "תדמית" שדוגל בה. אני משוכנע שכבר תגיעי למסכנה תוך כמה פגישות. בהצלחה ויהי רצון שה' יתברך יזמין לך את הדעה הנכונה ושיכול דעת אמיתית ומאוזנת.כל טוב סלה ועד.

בעל רודף נשים

אני חיה עים בעל שכל חייו רודף נשים הוא יכול להתחיל עים המלצרית במסעדה עים מוכרת פקידה כל אישה שבדרכו הוא אוהב לפטפט רוב השיחות שלו זה על החיים האישיים שלהן ,עד שנשים נסחפות והשיחות איתן יותר אינטמיות את החלק הראשון של השיחה הוא מקיים בנוכחותי ,כאילו שסתם צוחקים ומדברים ,אני יודעת שהוא בוגד יש לי הוכחות לכך והוא מכחיש,לציין שהוא מכוער אמיתי ואני יפה ובכלל נראת כמו הבת שלו ,שאלתי איך אפשר לגרום לו לדבר עים אישה ולא להיכנס לפרטים אישיים ובכלל אני יותר צנועה ויפה וטובה הרבה יותר מכל הנשים שהוא מתחנחן לפניהן אולי שגם אני אעשה את אותה היתנהגות ואז הוא יתעצבן ואולי יפסיק אגב הוא מאוד קנאי ואים אני מדברת עים מישהו הוא מתעצבן ורב איתי ,

נגלה לו שיש לו בעיה..!!

ערב טוב סימונה, יכול להיות שמאד כואב לך על מציאות זו שבעלך רודף אחרי נשים אבל אם יש לו בעיה בנושא את לא צריכה לרדת בדרגה ... ברוב המקרים זה לא יעזור אף אם את יפה יותר מהאחרות על מנת לגרור אותו אליך , בדרך כלל הדבר תלוי בקדושה שלו על מנת לא להיכשל עם נשים אחרות -היופי שלך ישפיע עליו כשהוא מודע ליופי הפנימי- השלמה ואיזון ולא ההפך- הניסיון מראה שילד ששמע מהוריו או מחברתו בגילו הצעיר או בשנותיו ה'עשרה' שדברים "צריכים" להיות יפים מתוקים וטובים עבורו וכוחותיו הרגשיים נבנו על בסיס להסיג יופי פיזי רעיוני היינו יצירתיות יופי רגשי היינו אינטימיות רגשית עם בת זוגו או כל "יופי" אחר שיש עלי אדמות, אזי הוא או היא ירדפו את "עצמם" לדרגות אין סופיות עד שיסיגו את מטרתם. כל אחד קרוב לדבר הזה בעצם בריאתו, כך הקב"ה "בנה" אותנו, להסיג דברים שבם אנו נרגיש כפי שהיינו בעולם הנשמות- על פי הספרים הקדושים היינו ספרי הקבלה, האדם כל הזמן מחפש את הריגושים וחוויות שזוכרת הנשמה שלו מלפני שירדה לעולם העכור והשפל הזה. בעלך כנראה רוחני מאד ואף שיכול להיות חילוני (סליחה אם הוא דתי- אני לא יודע בדיוק מה אתם לא ציינת) זה לא משנה; טמון בנשמתו כוח אדיר להגיע לסיאיים גבוהים מאד אבל אין לו כלים עדיין - והגיל לא משנה כלל. סליחה שאין לי זמן להמשיך, אני מאד מאד ממליץ ומקווה שתלכו לייעוץ זוגי , אצלנו יש מומחים גם בנושא זה חבל שיתפתחו דברים שליליים - ותאמיני לי שבניסיוני כ9 שנים בסוגיה של הזוגיות ראיתי לא מעט מקרים כאלו שלבסוף התדרדרו לתת דרגות. המון תפלה וחיזוק שתהיי חכמה להרים ולא להרוס לזרוע ולא לעקור. אם יש לך הוכחות שהוא בגד, בלי שום צל של ספק הטיפול בו ובכם יחד צריך להיות מיידי. כל טוב והרבה אושר ושתמצאי עצה טובה מאת ה'.

בעלי מכור לסמים קלים אם יש דבר כזה מה עושים

בעלי מכור לגראס צמח מרחיאונה והוא בהתחלה טען שהוא לא מכור אבל מתברר שהוא טועה זה משפיע לרעה על חיי הנישואין כי אני בשום פנים ואופן לא מוכנה לקבל את זה ולא מוכנה שנגדל את הילדה שלנו בבית שישנם סמים . אני לא רוצה לפרק את הבית אבל אני בדרך ללא מוצא הוא לא מקשיב אפילו אם הוא מאוד רוצה זה חזק ממנו וזה גורם לו לא להיות כמעט בבית כי אני לא מרשה לעשן בבית סמים וזה גורם לו להתחבר לטיפוסים מפוקפקים מה לעשות?

התייעצות מיידית

ערב טוב יש אצלנו מומחה בתחום שמו ד"ר פיש - נראה לי שכדאי לך מאד לטלפן אליו ולהתייעץ - הנושא לא פשוט כלל. כנסי למאגר המומחים באתר. ה' ית' יתן לך עצה נכונה. כל טוב והרבה שמחה.

בעיות בזוגיות

אני גבר בן 30, חרדי , נשוי+3 , לאחר הלידה השלישית של אשתי, אשתי לא מגיעה לפורקן , וזה מאוד מתסכל אותי ואותה אחרי נסיונות רבים והתייעצות עם אנשים די מומחים, גם זה לא הועיל, אני מאוד מבקש אם אפשר תשובה בעניין הזה. תודה רבה

אצלנו בינ"ר מומחים בתחום

ערב טוב דניאל אם קשרת את הדברים ללידה השלישית הסימפטום יכול להיות פיזי לחלוטין - ויש סיבה טובה לכך - יכול מאד להיות שחיץ הנקביים -פרינאום-( שהיא רקמת חיבור באזור התחתון של הגוף) - וכשהרקמה הזו נקרעת או מתנתקת יכול להיות בעיה בנושא. בכל אופן כדאי מאד להתייעץ עם אחד מהמומחים שלנו בינ"ר , ד"ר שקד מומחה בתחום הספציפי הזה ד"ר בראון גינקולוג ומוחה בתחום ד"ר רבקה קליין אשה חרדית מומחית בתחום הסקסולוגיה מלמדת ומרצה בתחום. כך שאתם לא לבד ידידי , המומחים צריכים גם סעייתא דשמיא - ואצלנו זה הוכח, נקווה גם להמשך הדרך. יש פתרונות עם צמחים טבעיים שעוזרים . כל טוב והרבה שמחה.

חזרה לאחר גירושין

התגרשתי לפני שנתיים וחצי, אני ובעלי מאוד אוהבים ורוצים לחזור למסד שוב את הנישואים בשנית אך בעלי חושש מאוד ורוצה אותי מאוד. מה עושים? אנה עזרו לנו.......דחוף. תודה...

יהי שלום בביתכם

ערב טוב הררית רצון ה' הוא שיתרבה האהבה והשלום . חז"ל כבר דברו על מחזיר גרושתו. נראה שאם תתייעצו עם מומחה ניתן ליישר קווים. ולהתחיל מחדש. המון הצלחה - אם תרצו עזרה מיידית התקשרו לתיאום פגישה. 050-6650-779 תדהר. כל טוב והמון אושר .

אי הסכמות בנושאים הלכתיים

יש לי ידיד שאנו בקשרי חברות טובים. אנחנו מתקשרים ויש בינינו כימיה טובה מאוד ואפילו לפעמים מרחפת השאלה באויר האם יש פה משהו מעבר והאם לנסות להעמיק את הקשר יש נושא אחד שהוא תמיד נושא לויכוח - וזה כאשר מגיעים לנושאים הלכתיים. הכוונה לשאלות שעולות בנוגע לשמירת מצוות ולא לעניני אמונה . לדוגמא : אם צריך להטביל כלים , כל מיני הלכות שבת, האם להגיד תפילת הדרך וכדומה. אני משתדלת להקפיד בהלכות אילו והוא לפעמים חולק עליי ורומז שאני לא מפעילה שיקול דעת וחשיבה ביקורתית אלא עושה דברים באופן אוטומטי כי כך חונכתי וככה הורגלתי ( דוסית במילים אחרות ). ...ואז ניצת הויכוח. באופן כללי אפשר לומר שאני מקפידה יותר ממנו אך בסך הכל הוא בחור דתי מאמין ששומר על רוב המצוות אך עם חשיבה ביקורתית שלפי דעתי לפעמים לא במקומה. ואני שואלת אם יש מצב שנסתדר בניהול בית אחד או שזה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו

האמונה זה הכל

ערב טוב יעל לעולם לא ידעו שניים אם הם מתאימים אלא אחרי החתונה . וזה מפני שכשאת והוא חצאי נשמה לא דומה כשחושבים עם נשמה שלמה- וזה רק אחרי הנישואין . ולכן מה שניתן לראות בעיניים הוא האמונה משפחת המוצא דברים כלליים . אני הייתי מציע לך לקרוא את הפרק הראשון של הספר הנפלא "הבית היהודי" בחלק א'- שמדבר על שידוכים. ותביני שלפני הנישואין אין לנו הגיון אלא באמת הקב"ה הוא המזווג זיווגים ולא אנחנו. ולשאלתך—אם יש לכם חילוקי דעות באמונה שזה בעצם "שימרת המצוות" כדאי לחשוב פעמיים. כל טוב והמון אושר , ושהקב"ה יזמן אותך לזיווגך האמיתי והמזכירות שלנו בינ"ר ישמחו מאד לקבל עוגה עם קצפת מה"וורט". כל טוב.

רוצה ללמוד ולהתפתח

ערב טוב, חן חן על תשובותיכם המועילות והכנות. אני נשואה כ-4 שנים עם ילד אחד בן שלוש. הזוגיות שלי עם בעלי ב"ה יחסית די בסדר - יש עליות ויש מורדות אך סה"כ משתדלים להשקיע אחד בשני ולבוא האחד לקארת השניה מתוך הבנת השוני שבין שני המינים. יש עניין המפריע לי מאוד ובו לא הצלחנו להגיע לעמק השווה ולתמימות דעים אנו משפחה חרדית, בעלי אברך, אני עובדת. אני טיפוס שאוהב ללמוד, לקרוא ולהתפתח. אפשר לומר שבלי זה אני מרגישה "מבוזבזת" ומנוונת. תחומי ההתעניינות שלי הם רבים. כל עוד זה בגדר קריאה והתעניינות גרידא אין לבעלי בעיה עם זה אך כשזה מגיע לקורסים שאני מעוניינת לעבור אז זה כבר אחרת. בעלי טוען שאשה לא צריכה ללמוד כל כך הרבה, מספיק לה מה שמועיל לצורך פרנסת הבית ומעבר לכך - אין האשה צריכה "סתם" ללמוד ולהתפתח בתחומים חיצוניים כלימודים וקורסים. על לימודים באוניברסיטה ויתרתי כי אני מבינה שזה לא לפי אורח החיים שאנו מנהלים ויש בכך בעיה הלכתית אך יש היום המון קורסים שמיועדים לציבור שלנו. יש לציין שזה כמעט ולא בא על חשבון הבית - אני חושבת שאני אם , רעיה ועקרת בית די טובה (למרות שאני עובדת) אני לא מדברת על לימודים של יומיום וכל יום ריצות ממקום אחר על חשבון הילדים והבית וכו' אני מדברת על מסגרת נורמאלית של אחת לשבוע כמה שעות - בגדר שאפשר להתגבר עם קצת עזרה ותמיכה. לבעלי יש אלף ואחד סיבות ותירוצים - כמו "את מעמיסה על עצמך, את תהיי עייפה, זה יקר..." אך העליונה הראשונה שהזכרתי היא העיקרית. האם בעלי חושש מסוג של איום? האם הוא פוחד שאהיה "חכמה מדי"?למה הוא כל כך חרד שאלמד ואתפתח? הוא לא קנאי בצורה מוגזמת בד"כ? זה ממש בנפשי וכנראה ממש גם בנפשו. איך מתגברים על כך כי הרי מדובר בדבר עקרוני שלא יעבור עוד יום - יומיים, אני תמיד ארצה להמשיך ללמוד , יש לציין שבאיזה שהוא שלב זה כן יהיה לתועלת הבית ואוכל גם להתפרנס ממה שאני לומדת אך זה לא מספק את בעלי. תודה.

לרצות לא נורא- השאלה מה הוא חסר ....

ערב טוב רונית כמו שכתב לך ידידי הרב גד שהשוני בין המינים והמנטאליות בה גדלתם שניכם יכול להיות הגורם העיקרי בתפיסות וכד'. נראה לי שבעלך חסר באותו תחום בו אתם מתווכחים . יכול מאד להיות שהוא גם רוצה להתפתח וללמוד בקורסים כמוך ויודע שבעצם אין לו את האפשרות מפני שהסגרת בו הוא גר לומד מתפלל - לא יהיה מקובל שילמד או יתפתח בתחומים לא תורניים. יכול להיות שהוא לא יודע לומר זאת מפני שדחק אפשרות זו מה"מפה" שבתת מודע יודע שלא יתקבל . ואם זה כך ואפילו באחוזים קטנים - זו היא סיבה די טובה שיגרום לו ל"התנגדויות" מסוג כזה. אשאל אותך—אם הוא היה בה עם רעיון ללכת לקורס כזה או אחר מחוץ למסגרת הכולל והלימודים שלו - האם את היית מסכימה בלב שלם? תשובה אם עכשיו ברגע זה שאת קוראת השאלה האם יש בלבך "התנגדויות" מסוג כזה עליו כתבתי? או האם היית עם לב שלם ומעודד ?? נראה לי שהיות ואת חסרה" בלהתפתח וללמוד יהיו לך תחושות כאלה או אחרות של התנגדויות. ולכן צריך להבין אותו ולעודד אותו במה שהוא כיום- אם זה כולל- תני לו עידוד על חיבור הלכות או לחבר ספר על נושא ממקצועות הקודש בם הוא מוצא אתגר. חשוב מאד להתפתח וכול אדם חייב לצעוד ולהתקדם. גם הוא. ציינת דבר חשוב שבעצם יכול גם "לעזור" לך עם ההתנגדויות" . הסימפטומים שאני שומע ממך לגבי בעלך הם כאלה שאומרים לי שיש לבעלך תלונות ואין לו דרך לומר אותם ולכן הוא בעצם מתנגד לרעיונות שלך. הרי הכסף או הזמן בבית כעקרת בית ואמא לילד לא כ"כ יפריע לו והוא יסתדר - והעיקר שתהיי מרוצה מאושרת ושבעת רצון . כך הגבר בחושים הנשמתיים שלו חושב. ולכן זה מביא אותי למסכנה אחת והיא ש- יכול להיות שלא ענית על צרכיו כגבר כבעל או כחבר ואז עם זה הוא יכנס איתך לוויכוחים וישתמש בתחושות השליליות שצבר במשך הארבע השנים הללו "נגדך" - ויתן "לגיטימציה" לוויכוחים בזה שהוא מרגיש "חסר" ואף שבדרך כלל בבית הכל בסדר -בזה שהוא שותק ולא מעיר לך על מה שמציק לו - משתמש עם התחושות הללו כ"נשק" ודלק לוויכוחים. כל זה בתוך תוכו ולא מרוע לב. ולכן בזה שתעניקי לו את העידוד ופרגון שהוא צריך בבית ובחוץ תראי שהוא מתווכח פחות ואף יבוא לקראתך ברצונות שלך. כל זה בתנאי שאת לא לומדת קורסים שבאמת יש בעיה השקפתית מוסרית הלכתית או שנוגדת את אורח החיים שלכם ומה שבניתם עד היום . נראה לי שאם יהיו שם בקורס רק נשים והמרצה תהיה אשה ובמקום קרוב לבית ולא בשעות מאוחרות ואף אם יהיה מצב שאשת חבר של בעלך גם תצטרף אלייך- נראה לי שלא תהיה בעיה ממשית. ולזכור הכי חשוב לעודד אותו במה שהוא חסר. כל טוב והמון מתיקות בחיים.

אובדת עצות

אני נשואה 10. שנים +4 ילדים אני ובעלי התרחקנו בשנה האחרונה עד שזה הגיע לפניי כמה חודשים שדיבר על גירושין הוא המון זמן מתעלם ממני לגמרי, כאילו אני לא קיימת לא נוגע בי , ואני נסיתי חזר אחריו אמר שלא יעזור לא מדבר איתי בכלל , אין בנינו בכלל תקשרות אמר שאין לי כלום בליבו אלי והלכה אהבה אני לא יוכלה לחיות ביחס כזה , ניסתי להרב רבנים אך להם לא מקשיב , מצד שני לא פנה לרבנות אני כבר לא יודעת מה לעשות , הוא יקר לי אבל אם יחס כזה מנו לא מוכנה להמשיך _זה נמשך המון זמן) מה עלי לעשות? לא מוכן יעוץ לללכת לרבנות בעצמי? אני נורא מתלבטת ואשמח לעצה,

העיצה הנכונה כאן- היא העשייה

ערב טוב דינה לפי ניסיוני אומר לך שברוב המקרים אם תתחילי לעשות מה שבעלך אוהב רוצה ורגיל מבית הוריו אולי יש סיכוי שהוא יתרכך ויתחיל לכעוס עלייך על הדברים מהעבר- ויתחיל לדבר. נראה שהוא כאוב וכעוס ואין מי שהוא יכול לסמוך עליו על מנת שיפתח לו דלת לפטרון . הפטרון שלו הוא להתעלם בגלל הילדים אם יש, בגלל הוריו, או התדמית האישית בו הוא גדל חונך ודוגל- שלא מתגרשים ..רק בגלל... שכך הוא מרגיש. אני בטוח שהוא חושב על גירושים אף שלא עשה מעשה בפועל. יכול להיות שהוא מוצא בך מידות שהוא יודע שלא ימצא בנשים אחרות, אולי בגלל שאת עונה על כמה נקודות שהוא קשור בם ברמה האישית שלו הוא. בכל אופן אם תחייבי אותו ללכת לרבנות נראה לי שזה יכבה גם את מה שקיים אצלו , אמנם את נמצאת בדילמה לא פשוטה - נופלת בין הכיסאות. לכן תתחילי בלי שום הקדמה לפרגן לו להחמיא לו ולעשות את מה שהוא אוהב ורגיל מבית הוריו. בכל התחומים. לפי ניסיוני זה עובד. גבר בדרך כלל "נשבר" ומתרצה אחרי ריצוי מתמיד ויעיל. המון שמחה והצלחה - אם אוכל להיות לעזרה אפשר להתקשר. כל טוב.

אינני נמשכת

האם זה נורלמי לא להמשך ל"מעשה" - לבעלי זה מפריע למרות שלפי דעתי לנשים אין משיכה לכך.

המשיכה נובעת מאהבת ה"אני"

ערב טוב גיל תנסי לחשוב בכיוון אחר - האם את מכבדת את עצמך אוהבת את עצמך האם יש לך סיפוק עצמי בחיים הכליים והפרטיים. אנרגיית החיים וסיפוק מנטאלי פיזי או ריגושי נובע ממקום עמוק בנשמה. עלינו כבני אדם לפתח את הכוחות הנפשיים הללו להתרומם מהצרות התסכולים והבלבולים השונים קטנים או גדולים. כדאי לצאת על המרפסת בנץ החמה כשהשמש זורחת ולחשוב על הדברים היפים בחיים. כשמתחילים לראות את היפה הטוב המתיקות בחיים שלנו מגיעים להבנה שכל מה שנעשה יהיה בו מנת סוכר מספקת כדי לתת אנרגיה וויטאליות לחיים הפרטיים והכליים. כמו שהמוח צריך רמת סוכרים כל שנייה ואם לא הוא יפתח כאבי ראש למיניהם- כך הגוף והנשמה - כל טוב והמון שמחה אושר עושר וחיוכים עד בלי די.

אובדת עצות המשך

ניסתי לתהקרב עליו , להחמיא , לעשות מה שאוהב זה לא מענין אותו , תקופה ארוכה עשיתי זאת במכתבים , בדיבור , במתנות של דברים שהוא אוהב הוא רוצה לפרק את הבית וזה מה שהצלחתי להוציא ממנו אחרי שהסכים לדבר איתי ,בשבוע האחרון , מבחינתו אני כלום ככה הוא מתעלם ממני לגמרי , אני אויר בעיניו וזה כבר תקופה די ארוכה וזה מטריף אותי בעיקר כי אני אוהבת אותו מאד, אז כן ללכת לרבנות? האמת אני כבר מאד מבולבלת וכואבת אולי זה שתהליך יתחיל יעזור לו להבין מה הנהגות שלו מובילה?דרך אגב שאמרתי לו שאני פונה לרבנות אמר שלא מזיז לו כי הוא כבר החליט וזהו , אשמח לעצה ,מה לעשות?

המשך..

דינה שלום אני לא בטוח שיהיה יותר מועיל אם תלכי לרבנות ותפתחי תיק לגירושין. הניסיון שלי אומר לי שלפי רוב המקרים יהיו המון תופעות לואי. אני כן בטוח שהוא כאוב וכעוס איתך- השאלה היא מי יגרום לו להוציא החוצה את מה שהוא מרגיש בפנים. נראה כאן שהוא לו יקבל ממך - הצעד הנכון כאן הוא לפנות לגורם שלישי כגון חבר טוב שלו או דמות סמכותית שהוא כן ישמע לו או לה ויתחיל לדבר. הרבנות זהוא באמת הצעד האחרון. הכלל שלנו הוא כלל ברזל - כמים הפנים לפנים- כן לב האדם לאדם. אם את אוהבת אותו תהיי בטוחה שיש לו לא פחות רגשות חיוביות כלפיך. גם כי כך העיד החכם באדם - שלמה המלך וגם מפני שראיתי זאת עשרות פעמים בקליניקה. אם באמת השתדלת אז תיפני לגורם שלישי ותשפיעי עליו או עליה שתדבר איתו בארבע עיניים. המון שמחה - ועיצה קטנה- ככל שפחות תתאגי יהיה יותר הצלחה. ברמה הרוחנית זה מוכח וגם ברמה הפיזית- מערכת ההורמונלית ומערכת העצבים נמצאים במתח תמידי וע"י זה יש שיבושים פיזיים ש"משפיעים" על ההתנהגות שלנו. כל טוב אושר ועושר וקצפת עם תותים.

מציאת זיווג שני

אני לאחר תהליך גירושין מסובך וקשה, גם מבחינה רגשית וגם קושי בהגעה להסכם כי יש לנו ילד משותף ודירה משותפת מה שהקשה להגיע להסכם מהיר וחותך נישאתי נישואין ראשונים לפני שלש שנים + אני מחפש שידוך אשה או כמובן בחורה אך אני פוחד מאד מעצמי אני עצמי איני בטוח מה אני רוצה מצד אחר אני שייך לחצר חשוב ולמשפחה חסידית חשובה מאד ברמת חסידות הכי גבוהה שרק יש ואני אישית לא כזה אז ישנה התנגשות בין שני רצונות להיות כמו כל החברים והמשפחה מצד שני אני אישית לא היה אכפת לי אשה יותר פתוחה או שלא כדאי כי בסוף ארצה שהיא תהיה יותר דתית ב. אני מפחד שבגלל מצבי הנפשי הקשה כי אני שרוי בלא אשה אז אתפתה למראה חיצוני שזה מאד חשוב לי ולא אוכל להתמקד לתוכן ואופי רגש קווי מחשבה וכו' נא תשובתכם בהקדם וכן אם תוכלו להוסיף לי עידוד למצבי וכן איך מתמודדים עם ילד שמשמורתו אינו אצלי ואני זכאי רק לביקורים קצרים לפעמים אני מתגעגע מאד מאד ובוכה גם ההורים שלי מאד שבורים מזה כמו"כ אם אתם יכולים להציב בפני נקודות סף שחייב להיות כשיוצאים למצא בת זוג

התייעצות מיידית

נתי שלום וברכה נראה לי שהדברים לא פשוטים כלל. אם אתה רוצה תשובות מיידיות וקצרות זה הפורום. אבל לי נראה שכדאי מאד שתדבר עם ידידי הרב גלזמן שליט"א על הנושא הוא מומחה בנושא זה . תכנס למאגר המומחים או תצלצל ל02-641-3242 למזכירה הראשית ששמה טל או ריקי ותבקש את המספר שלו.הרב גלזמן שליט"א מאד חביב ומנוסה והוא יכול להרים אותך לאט לאט לקראת אדני תא הנישואין ותוכל בחזרה לשקם את עצמך. ונראה לי שחשוב לעשות זאת עכשיו. כל טוב והמון המון הצלחה .

אשתי לא אוהבת לשכב איתי

אני נשוי + 2 אני לא יפרט הרבה אך שקלתי לפני הנישואין 75 קילו וכיום 90 קילו ולמרות שאשתי לא כל כך אהבה לקיים יחסי מין לפני הנישואין כיום בכלל היא לא רוצה לקיים יחסי מין איתי והיא כבר מחקה להיות בנידה יש לציין שמאז הולדת הילדה הבכורה לפני 4ץ5 שנים היא לא יושנת איתי ובנוסף ראוי לציין שהיא לא אובת שאני נוגע בה מה אני עושה אני בן 30 והיא בת 31 אנו ביחד כבר 8 שנים כמעט ונשואים 5ץ5 שנים . קשה לי לחיות איתה כך .(אנו בעלי תשובה וחרדים אני מורה והיא הנדסאית אך מאז הולדת הבת היא לא עובדת) אתם לא יודעים באיזה צער אני חי איתה אני לא רוצה להתגרש בגלל ההשפעה שיש לילדים על הגירושין ובגלל שאני מפחד עליה כתבתי מאוד מבולבל ואני נורא מצטער אולי שיהיה לי יותר זמן ןרצון להרחיב אני יעשה זאת פשוט אני בעבודה ובמקרה הגעתי לאתר הזה מן הראוי לציין שאני לא גולש באינטרנט מתאמי צניעות ואין לנו ערוצי תקשורת בבית מאז הולדת הבכורה שלנו מטעמים חינוכיים ודתיים תודה רבה מ

יש פתרונות אך זה לא הפורום..

שלום לך מ צפון לצערנו אין באפשרותינו לענות על דברים כה צנועים יש וועדה רוחנית והיא ברוב חכמתה לא מאפשרת לנו לענות על שאלות מסוג זה דרך האתר. הדברים חשובים ואנו מבינים את הקושי שאתה נמצא בו, לצערנו אין אפשרות לענות בפורום זה . כדאי מאד שתכנס למאגר המומחים בתחום זה במאגר יש שגרים במקומות קרובים אליך ותוכל להתייעץ איתם. הרבה הצלחה.

הכוונת בחורה דתייה להתרחקות מחברה החילוני

שלום רב! אשמח אם כבוד הרב יוכל לייעץ לי מה עליי לומר וכיצד עליי לשכנע בחורה בת 19, תלמידת מדרשה לבנות, שלטובתה עליה להתרחק מחברה החילוני, איתו נפגשה במקרה ואיתו היא יוצאת מזה מספר שבועות. עליי לציין כי הבחורה מאמינה, בתמימותה, כי הבחור יחזור במהרה בתשובה וכך היא תוכל להקים עימו בית נאמן בישראל, כמו שתמיד רצתה... יש לי יכולת השפעה גדולה עליה, אך לפתע הינני "נטולת מילים"... מה לומר??? איך לשכנע??? אודה מראש על עצתך הטובה...

גם לבן היה חילוני....ותיראי מה יצא ממנו...

ערב טוב שפרה היות ואני לא יודע על מי מדובר - אם מדובר על חוזרת בתשובה אז אל תשכחי שהיא מתגעגעת לחיים החופשיים שבת תורה - לו הייתה- לא יודעות מה זה , מניסיון אוכל לומר לך שחוזרים בתשובה מוגדרים כחוזרים בתשובה לפחות 10 שנים ראשונות אם לא יותר. הנפקא מינא היא פשוטה - אדם שהתרגל לחיים מסוימים כל עצמותיו תאמרנה .... היא בעצם חיה את חייה המאושרים לעשות את רצון הבורא ית' מכירה את חסרונותיה יודעת את הדרך שהיא עזבה ומה עליה לעשות על מנת "לשכוח" מהעבר, אמנם הנקודה היא שאסור (לפי דעתי) לדחוק ולשכוח את העבר, מפני שפשוט--- זה לא עובד. שוכחים את העברות כי עליהם עושים תשובה(על פי קבלה כשעושים תשובה כבר לא זוכרים את העברות) שוכחים את השאיפות ורצונות המעוותים ולא את העבר. מי שהיה והתגבר יודע על מה אני מדבר. תדעי, שפרה, אדם שיודע לחייך על העבר עם בטחון עצמי ולדבר על מעשיו כחילוני (לא על העברות- כי על זה הוא צריך להתבייש - אם באמת הגיע לתשובה אמיתית בינו לבין הבורא- ומסתמא הוא לא ידבר עליהם) הוא האדם שהגיע לשלמות עם עצמו ועם יהדותו. תראי, בתורה בנביאים במשניות בגמרה באגדתא וכו' מוזכרים דברים שאדם מבוגר לא יכול כמעט להתמודד עם הרעיונות הנוראים ותיאור הדברים שעברו עם ישראל במשך הגלות. מי שקורא מדרשי איכה יודע על מה אני מדבר- מזעזע. ישבתי עם מישהו ולמדנו את אותם מדרשים בט' באב והוא אמר לי -"זה אני לא מסוגל לקרא" אחרי כמה שורות שוב התחמק מלקרוא בטענה שהוא עדין מידי , אמרתי לעצמי- אם חז"ל חשבו שזה יותר מידי לא היו כותבים זאת לדורות. כיון שידעתי את העבר שלו- לא הגבתי, הייתה לו חלישות בנושאים הללו מפני דברים מהעבר שלא הצליח להתמודד עם דברים דומים. לא אומר לך שאני מצפה שכל אחד חייב להיות חזק כמו ברזל ולעמוד נגד תחושותיו השליליות מהעבר שלו ואם לא יוכל לעמוד בזה אז...הוא לא שווה. ממש לא זו כוונתי. אלא לומר לך שאם מדובר בנערה בחורה שהייתה שם - אל תצפי שהיא לא שכחה את "החופשיות" שהייתה לה, לא נעודד אותה לחזור לחופשיות גם אם היא תישאר דתייה וחרדית לדבר ה', אבל ללחוץ עליה - וזו הנקודה - לא יהיה דבר חכם לעשות. אם היא רגישה ועדינה לשמוע מוסר תומרי לה שה' הוא המזווג זיווגים והפסוק אומר "לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים" פי': לא יתכן שצדיק יתחתן עם רשע אלא אם כן אותו צדיק או אותו רשע "מיועדים" לצעוד באותו דרך. הגמרא אומרת - אם האדם לא מרגיש - מזלו מרגיש. פי' : לפעמים מזלו של האדם נקבע לו אף שהוא עדיין לא נמצא שם. תאמרי לה - האם את חושבת שאת מיועדת לחיות חיים של להחזיר בתשובה ואם תכשלי מה את חושבת יהיו התוצאות - לא מתחתנים מתוך ציפיות במיוחד לא על נושא כה בסיסי כמו אמונה . תנחי אותה בשאלות פתוחות ולא שאלות סגורות, שהיא תתחיל לחשוב על עצמה ועל הדרך שבחרה לעצמה - ובזה את תראי לה שיהדותה חשוב לה יותר מדמיונות שאין להם עתיד ממשי. תני לה להגיע למסכנות ואל תכתיבי לה מה לחשוב ומה לעשות. את יכולה ללחוץ בזה שאת דוחקת אותה לפינה ואם מזלה ונשמתה קשורה תהיי בטוחה שתעשה את הצעד הנכון. אף שיהיה לה קשה. וזאת מפני שהזוהר הק' כותב שבימים שמשיח יגיע שום דבר לא יעזור להחזיר בתשובה - אלא זכות אבות. פי: את יכולה להיות עזר כלי צינור-- ולא יותר. אם תדעי את זה יהיה לך קל יותר להתמודד עם התחושות "אולי אני אפסיד אותה" - אל תדאגי - היא תגיע לאן שהיא צריכה להגיע- אין כוונתי שתניחי לה לחלוטין- אלא הנקודה היא - יד ימין תקרב בחיבה בחיוכים באהבה וידידות ברוח נעימה - ויד שמאל מרחיקה את הדמיונות הרקות ציפיות שאין להם בסיס מפני שכך לא מתחילים מערכת כה חשובה - על "אולי". כל זה אם היא חוזרת בתשובה ולומדת כעת במדרשיה לבנות. אם היא דתייה - אגיב פעם אחרת. כל טוב והמון סעייתא דשמיא לך ולכל המחנכות העוסקות בתחום יישר כוח

הבהרה - "הכוונת בחורה דתייה להתרחקות מחברה החילוני

כבוד הרב תדהר כהן, שלום רב! אני רוצה להבהיר את שאלתי מאתמול, שכן תשובת הרב נגעה למקרה של בחורה חוזרת בתשובה, אך במקרה שאני מדברת עליו מדובר בבחורה דתייה, שנולדה ב"ה למשפחה שכל חבריה דתיים ומעולם לא היה לה קשר עם העולם החילוני! היא נפגשה עם הבחור במהלך ניחום אבלים בבית חברה... מדובר בבחורה צנועה, תמימה וערכית מאוד שהחליטה, לאחר שנת שירות-לאומי להקדיש שנה ללימוד תורה והיא עושה זאת ברצינות רבה.

תודה על ההבהרה...

שלום לך שפרה היו הייתה בחורה תמימה מתוקה מנומסת עדינה מבית טוב , גדלה על תורה ועבודה נימוס דרך ארץ ואהבת לרעך כמוך שלי שלך שלך שלך, עוזרת לזולת וכו',היות והיא כבר בת 20 וחצי רצו השכנים לשדך אותה עם בן ממשפחה מיוחסת טובה אוהבת וחשובה , אולם כששאלו אותה האם את שומרת שבת היא ענתה עם ביטחון עצמי בשלווה וברצינות -- "בודאי כמו ששמרו הורי היקרים, כל שבת אחרי שכולנו חזרנו מבית הכנסת ישבנו לסעודת שבת שרנו שירים של שבת נזהרנו שלא לברור אוכל מפני שזה איסור תורה לא פחות מלהדליק גפרור . ואני גם זוכרת שכשהייתי ילדה כל שבת היינו כולנו יוצאים עם אבא ואמא ועושים סיבוב עם "האופניים של שבת" סביב המושב איזה עונג זה היה. ממש עונג שבת, איך ה' ית' שמו טוב ומיטיב עם בריאותיו לתת לנו יום כזה של מנוחה- ולא רק זה אלא מאחד אותנו וכך בעצם , עכשיו שאני חושבת על זה, שגם בגלל אותם שבתות נפלאות אנחנו כל האחים ואחיות - היום -כולנו מאוחדים ותמיד מתגעגעים זה לזה. ועוד אני זוכרת , שבקיץ אבא שלי היה מקבל בונוס מהעבודה ולקח אתנו למלון ל"ויקנד"-סוף שבוע- פעמיים בקיץ לחוף הים . איזה כיף זה היה - אמא ארגנה לנו תיקים וכל האחים ירדנו לחוף הים ביום שבת , ראינו שם כל מיני אנשים אבל אבא הזהיר אותנו... אל תלכו רחוק זה מסוכן...." האם יכול להיות טלוויזיה ושולחים את הילדים לתלמודי תורה , תלמודי תורה כמו בימי מרדכי ואסתר שבגלל אותם נערים שהרעישו את השמיים עם הבל פיהם של תורה ותפלה ריחם עלינו ה' ית' וקרע את הגזרה- ("לאבדם" לא-בדם, שהגזרה לא הייתה חתומה עם דם אלא באפר או עפר.מדרש). היתכן שפרה שאותם תינוקות של בית רבן יכלו להדבק לתורה ולתפלה עם טלוויזיה טום וג'רי בילבי ציפי שביט מייקל ג'קסון דיינסתי ספיידר מן סופר מן כל המנים שיש שם, האם את חושבת שאותם ילדים יוכלו לחשוב על תורה---אחרי כל מה שהם ראו אצל ספיידר מן וסופר מן, את יודעת מה התשובה שפרה, התשובה היא - כן --- אין סתירה בין להיות דתי וללכת לחוף בשבת ולרכב על אופניים עם כל המשפחה סביב למושב ועוד לברך את הקב"ה על זה . למה ?? מפני שכל עוד שה' לא יבוא וידפוק על הדלת לא נתעורר.על אותה דלת כבר חידש לנו שלמה המלך- "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי - (למה?) שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה"- ומה היא(כנסת ישראל) עונה -"פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם, " ואז הקב"ה מעורר אותה "דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עלי" (התחילה לפחד) "פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר" ואז היא משביעה את כל העמים את כל העולם העליונים והתחתונים- "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו- שחולת אהבה אני"—ובזה מסתיים פרק חמישי של שיר השירים. אומרים לנו בעלי המוסר- (שמעתי את זה מהרב אליעזר בן-דויד שליט"א לפני 18 שנה- בישבה ) איזה תשובה כנסת ישראל משיבה לעמים- "חולת אהבה" - אם היא באמת אוהבת למה לא פתחה את הדלת- והתשובה היא מפני שאף אחד לא הבין אותה- כנסת ישראל אומרת "אני חולת אהבה" פי': האהבה שלי חולה. אני אוהבת ללכת לים בשבת ואח"כ הולכת להתפלל מנחה עם כל הבנות מאחורי המחיצה שבעזרת נשים, אני לא אדליק גפרור בשבת אבל ארכב באופניים עם כל המשפחה-כך הורגלנו. אני זוכרת שאבא אמר שזה מסוכן ללכת רחוק מדי בחוף- האם הוא התכוון "מסוכן" בגלל שהסכנה היא לראות בעיניים שיגרה של מחללי שבת עם לגיטימציה כל שהיא,ואלמד מהם, או האם הסכנה היא שהמים בים עמוקים- מה התכוון אבא??!! ואחרי ההקדמה הזו—אענה לך על השאלה- בשאלה. אם אותה בחורה "צנועה תמימה וערכית מאד" האם נדון אותה לכף זכות או כף חובה שפגשה בחור חילוני בניחום אבלים? איך היא קבלה את המספר טלפון שלו?? מי התחיל עם מי?? כנראה הוא התחיל איתה!! איך היא נתנה לו את ההזדמנות??? מה גרר אותה להתחבר אליו?? היופי שלו הגבריות שלו, הביטחון שהוא מקנה לה כשהיא איתו, החיוך החיבה הידידות שהיא תמיד חפשה ?! תשובה: כן נדון אותה לכף זכות בגלל שהיא באמת תמימה וצנועה לא מבינה שעם בחורים לא מתחילים גם לא מפני הנימוס , המגזר שלה אומר לה שכך עדיף להתנהג, (כבר שמענו רבות לצערנו על בנות טובות וצנועות באמת שירדו מהדת לגמרי בעקבות השירות הלאומי - שיצאו נגדו כל גדולי הדור מהחזון איש ועד הרב קוק. "כל כבודה בת מלך פנימה" כך צעקו כל גדולי הדור—היום אנו רואים את התוצאות. אל תשכחי זה -"שירות של הלאום" לא שירות של "בת מלך" היא הצנועה "פנימה" היא "התמימה" היא "הערכית מאד".בזכות נשים צדקניות נגאלנו ונגאל. לא מנשים שמחייכות לבחור חילוני ונותנות לזה לגיטימציה שהן תחזיר אותו בתשובה. כך לא חשבה רחל אמנו וגם לא רבקה אמנו. אם רבקה הייתה רואה שיצחק הולך עם חברים לא צנועים - תאמיני לי היא לא הייתה אפילו מסתכלת עליו. וכך הייתי מצפה שאותה בחורה הייתה חושבת לעצמה- איזה סוג של חברה יש לו?? האם אני לא אהיה מושפעת?? אמנם לא עניתי כפי שרצית - אבל אם העברתי את המסר- שבעצם ככל שיותר ניתן למייקל ג'קסון ובילבי וסופר מן להיכנס לביתנו כך פחות נוכל לשמור על בית כפי שה' רוצה. "חולת אהבה" האהבה שלנו חולה—צריכים ללמוד מה זה אהבה לה' ולתורה איך להיות צנועים בלי חולי. ואם כך היה אני בטוח שאותה בחורה לעולם לא הייתה נותנת לאותו בחור חילוני אפילו את ההזדמנות להסתכל עליה. תודה שקראת את תשובתי , וסליחה אם לא עניתי לך כפי שציפית. ולהשאיר אותך בלי כלום אי אפשר, אז אומר לך שכפי שעניתי לך לגבי החוזרת בתשובה - כך גם עם אותה בחורה.לכבד אותה לא ללחוץ אמנם לראות לה שכדאי לה לחשוב פעמיים. "לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים"- אלא אם כן הוא מיועד להיות גדול הדור הבא- אבל אנחנו עדיין לא נביאים. כל טוב והמון הצלחה .

הסיפור של דינה

אני חושב דוקא שאת כן צריכה ללכת לרבנות זה ירתיע אותו הוא יחשוב פעמיים זה לפעמים מועיל אם את תראי לו שאת חזקה הוא יחלש אל תפחדי

תגובה לכל השואלים

לכל השואלים דרך הנט וטלפונים, תפיסה מעוותת בנישואין היא שצריכים להראות מי חזק ומי חלש, הכלים שהחזיקו את המשכן כולו בכל עבדתו נקראים "האדנים" . וכמו עבודת המקדש וכליו כך יש הקבלה מדוייקת לנישואין(לפעם אחרת). זה שמחזיק את כולם תומך בכולם מעודד מפרגן מעריך נותן תשומת לב לכולם, הוא בסוף יקרא אדון, כי "כמים הפנים.. כן לב האדם". אמת שיתכן שאם ילכו לרבנות אולי זה יזעזע אותו ויתחיל לדבר ולהפסיק מהתנהגות שכזו , אבל הניסיון מראה לנו שבמקרים רבים --אין מנצחים במלחמה. כל טוב.

בעיה בנישואי עם בעלי

שלום רב! אני ובעלי נשואים כמעט שלוש שנים ויש לנו תינוק בן 9 חוד'. לאחרונה קורה שאנחנו רבים כמעט כל יום. אני מרגישה שאני זו שגוררת למריבה ואין לי מושג למה. תמיד אני מחפשת סיבה לריב איתו ואז נוצר מצב שאנחנו רבים ופוגעים מאוד אחד בשני. אני מרגישה מאוד פגועה ממנו ו מרגישה שהוא לא מקשיב לי מספיק ולא שומע לבעיותי ולא מתעניין איך עבר היום שלי וכיו"ב. אני אוהבת אותו ולא תמיד מוצאת את הדרך אליו וגם לא יודעת למה זה קורה. מחכה לתשובתכם החכמה. תודה רבה

"הצורך" יענה את הכל- תרתי משמע

ערב טוב חגית על פני השטח הבעיה לא נראת בעיה, אמנם אופייני מאד שאשה או גבר שלא מקבלים "מענה" ותחושות ביטוי עצמי בנישואין - וכך בכל תחום שהוא שקשור עם אנשים, התחושות יהיו על הצד השלילי . יתכן שרכשת תחושות של ביטוי עצמי בילדות ועכשיו אין לך את האפשרות. יתכן אולי, שאחרי לידת התינוק שיחיה ," הזמן " של בעלך "לוקח" ממנו ואת עם ה"אנטנות" שלך - מה שנקרא הבינה היתרה שה' נתן לך מרגישה בתת מודע של הרגש ביניכם שהוא - בעלך- מתרחק מעט ומנסה לרדוף אחריו עם תחושה שהוא מתרחק. יכול להיות חגית, שכל כך חיכיתם שניכם לתינוק שאחרי שנתיים ו.. המצברים הרגשיים התרוקנו מהציפיות,וזה הושלך על שניכם , כמו ילד שמבטיחים לו שוקולד וכל הזמן אומרים לו עוד מעט ...וכבר שהוא מקבל את השוקולד הוא כבר עייף ואוכל אותו בלי חשק ובאיטיות,לא קשור לתינוק אבל ביניכם נוצר תחושת דיסטנס . יכול להיות, שאת גוררת את המריבה מפני שאין לך כלים להתמודד עם מערכת נישואין - והכלי שבו למדת לקבל תשומת לב הוא "בכי" שמתבטא באינטליגנציה רגשית גבוהה עם חיסרון בפתרון הבעיה. פי': לפעמים יש לך מודעות מה שאת מרגישה וגם יודעת איך לקבל את מה שאת מרגישה, אמנם הצד השני לא מודע עד כמה שאת צריכה מפני ש... מה שבעצם בונה או הורס את מערכת הנישואין הוא "הצורך". אם נדע את צרכיו של השני ומתי לתת, נפטור את כל הבעיה של כל המחלוקות ותחושות השליליות בנישואין. בעל מקולת לא מביא את מה שהוא מעוניין להביא - הוא יביא את מה שהקליינטורה דורשת- כך גם בעל ואשה אם נתחיל להעניק לשאול לתת תחושות של ריצוי אחד לשנייה ---במה שהוא או היא דורשים---נפטור את כל הבעיות. ומפני שאין לי שום מוסג על איזה מישור אתם מדברים לא אוכל לענות יותר מזה . אשמח לשמוע ממכם. כל טוב והמון אושר עושר ומתיקות עד בלי די.

חוצפה נגגרת אחרי בנות לא טובות

בתי בת 14 לומדת באולפנה בתי מתחצפת ועונה בצורה לא יפה לאחרונה בתי הרמה עלי יד פעם ראשונה ואני מאוד מודרדת מזה הבית הוא דתי לכל דבר אך בתי לא מקובל עליה להיות דתיה בבקשה תעזרו לי מה לעשות

ימות המשיח ...אהבה וידידות הבנה ואכפתיות

שלום לך רותי ודאי שהמסגרת בה ביתך מתחנכת תשפיע- כפי שאמרת על חברותיה.אמנם המון שיטות יש בשוק על מנת לגרור לחנך לבנות להשפיע על ילדים שיתחברו למה שהוריהם דוגלים ומאמינים. השיטה הכי ובה שראיתי עובדת באחוזים הכי גבוהים מכל השיטות האחרות היא כפי שצייתי בכותרת. ככל שנשפיע ונראה יותר ידידות אהבה ריצוי בדברים שיבינו הילדים שאנו כאן כדי לעזור להם להבנות ולבנות את העתיד ואת ההווה שלהם לטובתם- לא במפורש לומר את המילים אלא לתת תחושה של כל זה - אזי הם יחשבו פעמיים אם להתחצף ולהרים ידיים. כלל-ילדים ששומעים צעקות וטון דיבור גבוהה ובמיוחד אם הילד רגיש התוצאות יהיו- שהם יאבדו את המעצורים הרגשיים - התוצאות חיפוס אחרי הרגעות מסויימות או לפרוק מתחים שלא להם בעיקבות איבוד המעצורים הם נוטים למערכת עצבים רגשית (ואף פיזית) חלשה ונכנסים למעגלים סגורים של דיכאון סמוי או אף לא סמוי כל כך.ודאי שהיא ראתה את הדברים שהיא עושה לך במקומות אחרים או אפילו בבית ולכן נותנת ליגיטימציה מסויימת על מנת שהמצפון שלה לא יתן לה סתירת לחי. או שפורקת עצבים צבורים מהעבר - שלא נענו ולא נתנו להם ביטוי. כלל גדול הוא החינוך - ילדים שעברו ביקרות והטפת מוסר לא מבוקרת יהיו ילדים עם רגשות שליליים כלפי עצמם כלפי הוריהם ובכלל כלפי הסביבה. אני מודע שכל מקרה לגופו אבל כאן אפשר לתת דברים שלכולם שייך קטן או גדול חכם או.. מחנך או סתם אדם פשוט. שמחתי לתת כמה דברים למחשבה - תדהר

בעיה בין כלה לחמות

אנו נשואים כבר שלוש עשרה שנה. מיד עם נשואנו גילתה אישתי שאינה מסוגלת להסתדר עם חמותה [אמה שלי]. יש באמת שוני גדול ביניהם, אמי אשה פשוטה, מצפה "לקבל" אהבה מכלתה. דוקא רצון זה [לקבל אהבה כאילו היא בת שלה] גורמת ראקסייה אצל אשתי, והתוצאה היא הפוכה שמתפחת שנאה. המצב גרם לכך שכדי למנוע בעיות, דאגתי ואני ממשיך לדאוג שיהיו כמה שפחות מפגשים ביננו [אני ואישתי] להורים שלי. [מצד שני אני עורך ביקורים אצל הורי לבד לעיתים תכופות. הרי אינני פטור מכיבוד אב ואם. הביקורים האלה אינן מפריעים לאשתי]. לפני שאמשיך ברצוני להדגיש שאין מצב של מריבה מוצהר, אדרבה מדי פעם אשתי מתקשרת לאמה שלי לשוחח אתה, שהרי לאשתי יש מצפון והיא יודעת שצריכה להשתדל, ובאמת העובדה שלא נפגשים הרבה עוזר לה, וקל לה יותר לשוחח בטלפון [לא מדי הרבה]. וכאן אני מגיע לקושי שמביא אותי לכתוב שורות אלו, שכמה שאני משתדל הרי בכל אופן יש מדי פעם הזדמנויות שנפגשים. חתונות למשל, או פעם בכמה חודשים אנו מוכרחים להזמין לשבת. ובאופן קבוע ההורים שלי אצלי בליל הסדר, אם לא הם יהיו לבד כי אין להם עוד ילדים בארץ. והנה אחרי כל ההשתדלויות שלי לא עוזר, כי סוף סוף חוזרים מחתונה ואשתי כועסת על זה שהיתה צריכה לשבת ולהיות תקועה עם אמא שלי. הכעס הזה גורם למתח ביננו כי תמיד אני מרגיש שהיא כועסת עלי, כיון שהרי סוף סוף הם ההורים שלי. כמו"כ מדי שנה יש מתח גדול לפני פסח [כאן יש נקודה נוספת שאף פעם לא הלכתי ליל הסדר להורי אשתי כדי לא להשאיר את הורי "לבד" בליל הסדר]. מכיון שאני מרגיש שהיא כועסת עלי, מאוד קשה לי לשחרר אותה מהמצב רוח הגרוע שנכנסת אליו. אני מרגיש שאם אגיד משהו כמו, "תשמעי זה ההתמודדות שמוטלת עלנו", או "מאוד מעריכים בשמים את הקושי שלך", כאלו דברים יתפרשו כחוסר הבנה בקושי שלה. "בטח לך קל לומר דברים כאלה שהרי אתה לא צריך לסבול אותה". סוף דבר כל פעם שמגיע מצב כזה מאוד מאוד קשה לי, כיון שבתוך שניות משתנה כל המצב רוח בבית, מתח, כעס על הילדים וכו'. אשמח לקבל עצה, או תדרוך שיוכל לעזור לשפר את המצב. [נדמה שהובן שאשתי אינה מושחתת, ואכפת לה, אלא שקשה לה ונכשלת].

ימות משיח..אמנם זה יכול להסתדר...

צביקה שלום וברכה הרעיון פשוט אמנם מצריך התמדה. בדרך כלל כשמעריכים את הורי האשה הדבר מסתדר לטובה. דהיינו - כשאשתך תראה שבאמת אתה מפרגן ומעריך את הוריה היא "מחיובת"(בתת מודע) להפגין גם רגש כלפי הוריך. ההלכה אומרת שבעצם האשה או הבעל "קודמים" להורים- בכל המישורים. כבוד אב ואם הוא חשוב ומצוה גדולה. אמנם כשהתורה כתבה "והיו לבשר אחד" פירוש הדברים שאשתך הפכה להיות חלק אינטגראלי ממך וחלק בילתי מופרד -כך שכל מה שקשור אליך קשור אליה. עכשיו נעשה חשבון...האם אתה חייב לשמוע להורים שלך כשהם מזמינים אותך לליל הסדר - אין חיוב מצד הדין, החיוב זה לכבד ולירא מהם- בשב ואל תעשה גם אם יהיה להם צער כלשהוא לא "אתה" זה שצריך לסבול- "אתה" לא סובל בפועל אבל אשתך שהיא גם "חלק" מה"אתה" שאמרתי היא שתסבול. עכשיו - מה עדיף גם מבחינת ההלכה וגם המצב ביניכם- (אתה ואשתך) - שאתה ואשתך תסבלו או שלהוריך יהיה קשה לבד בליל סדר?! לי נראה שעדיף שלא תסבלו מאשר שיהיה צער להוריך שאתם לא איתם . גם אם יהיה צער. אמנם לפי הניסיון שלי אומר לך שגם לפני שהיו להוריך ילדים הם היו לבד בשבתות וכדו', מה בעצם חידשת להם- הם התרגלו שאתם והילדים איתם - נראה לי שאם תשאל אותם- הם בשמחה יאמרו שהשנה לא נורא אם לא תבואו. הם יכולים להיות אצל משפחה חברים ...איני יודע מה הקשר המשפחתי ביניכם- אבל הורים לא צריכים "להפריע" לבני זוג ולהכתיב להם מה לעשות—אלא אם כן אתה מפגין זאת בבית אצלך. וזה יכול גם להיות אחד מהדברים שמפריע לאשתך - אם אתה מראה "יותר מדאי" שכמעט הכל סביב הוריך- תהיה בעיה. אני נאלץ לסיים כאן את השיחה אם תרצה אשמח למענה. כל טוב המון שמחה תדהר

6 שנים ויחסים מעורערים

אנחנו נשואים 6.5 שנים יש לנו 4 ילדים האחרונה נולדה כעת. ומאז הלידה המצב מעורער לא בגלל הלידה אלא כתוספת השנה אני עובדת והוא בבית עם הקטנים עד 2 שאז אני חוזרת ושנינו נמצאים ובערבים הוא נוסע ללמוד- סטודנט. הלימודים שלו מאוד מלחיצחם אותו והוא די מתייחס אליהם כמרכז העולם אני משתדלת להקל ולעזור אך לא מלב שלם כי יש בי תחושת קנטרנות כשאני למדתי הוא היה בישיבה ואח"כ בצבא ולמבחנים למדתי עם ילד ובטן בשעות לא שעות וכל זה כדי שיהיה לי מקצוע לפרנס והיום אני ממש לא רוצה לעבוד בו אולם אני לא יודעת במה כן. עבדנו שנה ביחד והיה לנו טוב אנחנו חושבים לחזור לזה אבל מתלבטים. הוא עוזר בבית מאוד אבל עדיין התחושה היא של עזרה ולא שותפות למרות שהוא בבית ואני עובדת. חזרתי מיד אחרי הלידה 6 שבועות כדי לאפשר משכורת נוספת ורווחה קצת ולא הרגשתי שהוא מבין כמה זה קשה עכשיו אנחנו במצב שאני מרגישה דחיה מקיום יחסים- אולי כי הדימוי גוף שלי לא משהו כרגע, אולי כי ירידה טבעית בחשק אחרי לידה עם כדורים ואולי כי היחסים מעורערים. בחברה אני מובכת ממנו כי הוא אומר פעמים רבות דברים ללא בדיקה וידיעה ולי חשוב מדי מה יחשבו ומה יגידו (ואני יודעת שזו בעיה) ביננו אני דעתנית אבל רוצה שהוא יוביל והוא מתקשה לקבל החלטות כי חושש מתגובתי אז מעדיף למרוח עד לשעת השין ואז תמיד הדברים מביכים אני מרגישה שאני לא מספיק מעריכה אותו על אף שהוא ראוי להערכה ומרגישה שהוא לא מוביל את הבית, ולא ניתנת אפשרות לשותפות בשל כך. ק'שה לי עם הרעיון של יעוץ גם כי אנחנו חנוקים כלכלית כרגע וגם כי אני לא משאירה את הילדים לביביסיטר אלא במקרים חריגים וגם אז זה אצל ההורים שגרים רחוק וכל פעם זה סיפור ככה שגם יציאות זה מסובך אני יודעת שאני צריכה בעיקר לעבוד על עצמי אבל לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך קשה לאהוב כשאתה לא ממש אוהב את עצמך באמת. גם ילדים וגם בעל אוהבים יותר אם מקיימים ואהבת לרעך כמוך אשמח להתייחסותכם להודעה הארוכה והמבלבלת אבל זה המצב שלי כרגע ואין לי עם מי לדבר.

חופשה קטנה מהלחץ ...

נטע ערב טוב קראתי בעיון את הדברים ואני מוכרח לומר לך שהכותרת לא מתאימה לדברים. לפי דעתי. אני שומע שיש לכם יחסים טובים ואפילו אהבה חיבה והתעניינות . איך הגעתי לזה את שואלת.. מפני שהעומס והמתח שאת ובעלך נמצאים בו כעת ובשנים האחרונות רב מדאי בשביל שזוג "נורמלי" יעמוד על הרגליים . אמנם יכול להיות שאתם תמיד הייתם בקשר טוב כבוד והערכה ועם הזמן והלחץ התערער האהבה והידידות, נראה לי שהיה לכם ויהיה לכם גם בעתיד. ועכשיו אסביר לך את מה שנראה לי. אני לא יכול להתייחס לכל מה שאמרת מפני שיהיו שאלות מטבע הדברים והדברים שאומר יהיו תמיד כלליים ולא ספיציפי לכם לכן אומר לך שיכול להיות שכל זה נבע ממקור דואג ממקור אוהב וממקור נאהב. וכוונתי שכפי שאמרתי הלחץ ומתח בו את נמצאים עם הלידות הקרובות הילדים שיחיו בעלך בבית - דבר לא טבעי כל כך לגבר במיוחד שאת מביאה את הפרנסה שזה "מעליב" אותו מבחינת הגבריות שבו - בתת מודע (בדרך כלל) הכל מסביב הדאגה והאחריות היומיומית - זה קשה בלי ספק. נראה לי שאתם צריכים להתאוורר מעט כדי להחזיר את החן לקשר שהיה לכם את הערכה וחיבה, כשירד הלחץ בבית תראו שינוי בלי ספק. כל זה יכול להיות גם סיבה שלבעלך אין כל כך סבלנות לשמוע אותך ואת צריכה להשמיע- ואין מי שישמע. תנו לעצמכם את הזמן להיות ביחד ונראה שהכל יסתדר. שמחה ואושר תמיד- תדהר

שלום בית

האישה עזבה את הבית למשך חודשיים,עברה לגור אצל אימא שלה אלמנה חולת לב,שניהם עלו מרוסיה לפני 15 שנה.האישה רוצה להתגרש ואני לא מצליח להבין מה הסיבה העיקרית. יש בעיה עם הילדה שהיא בת 10 הגדלה מחוץ לבית,אצל מאמנת להחלקה על הקרח במטולה ,זה היה הרצון של אשתי כי זה פטזיית חיים שלה,הילדה באה רק לסופי שבוע ,אני לא מרוצה מהסידור הזה. ייתכן שאימא שלה רוצה שתעזור לה בהוצאות הבית ומשכנתא או יתכן שיש לה קשר רומנטי. אני נשארתי לבד בדירה שהיא מוותרת עליה, מה כדאי לעשות?האם כדי להחזיר את הילדה הביתה ולגדל אותה -דבר שירגיז מאוד את אשתי,אני לא בטוח שהילדה אוהבת את הסידור הנ"ל ונראה לי שכופים עליה זאת והיא מפחדת מאימא שלה,מה גם שאני גר בעכו ולא יכול לראות את הילדה במשך השבוע בגלל המרחק,ניראה לי גם שלילדה יש בעיות בגדילה עקב המאמץ הפיזי בספורט ואשתי לא לוקחת אותה לרופא שמומחה בגדילה. האישה מסרבת לייעוץ זוגי,ורוצה רק להיתגרש מה ניתן לעשות כדי לשכנע אותה,יש לציין שניתן לדבר איתה והיא נעשית רכה מיום ליום,האם לתת לה זמן ולא לגלות התנגדות לגירושין? בתודה מראש אורן אסף

נשמע מורכב ..בשביל פורום

ערב טוב אורן, אומר לך את האמת הסיפור שלך נראה מורכב מדאי בשביל לענות עליו כאן בפורום אצלינו.אם תצלצל לאחד מהמומחים שלנו באזור מגוריך אני בטוח שיוכלו לעזור לך הרבה יותר מאשר שנתכתב פה.המון הצלחה אושר וכל טוב סלה.תדהר

תודה- המלצה לכולם ושאלה להמשך

לרב תדהר - חופשה לא רלונטית כרגע בשל המצב אין לי יכולת להעדר אבל הקב"ה מזמן אפשרויות. הבוקר נודע לי כי זכיתי ביום חופשי מן העבודה ומן ההפקר נשארנו שנינו בבית הקטנים ישנו הגדולים היו בגן היה לי קצת זמן לעצמי ואח"כ התישבנו על כוס שוקו לטיפול עצמי כמו שממליץ כותב הספר בית יהודי, האוירה הייתה נעימה העלנו ציפיות הדדיות, המתח קצת השתחרר ועכשיו הדברים עדין לא ממש בטבעי כי לקחנו כל אחד שתי מטלות לשבוע הקרוב ומורגש ששנינו עושים השתדלות אז זה יוצא קצת מצחיק אבל אנחנו מבינים את החשיבות ואפילו שזה לא טבעי נמשיך אי"ה כדי להתרגל ולשנות את האוירה בבית, אני כותבת כדי להודות לך שהיית תומך ולא ביקורתי- ביקורת על עצמי יש לי מספיק משלי ואני מודעת לחסרונותי לא תמיד יודעת מה לעשות איתם אבל מודעות זה בכ"ז שלב א'. וגם כדי להמליץ לזוגות לנסות את השיטה היא מפורטת בספר הבית היהודי של הרב שמחה הכהן לא דורשת כלום מלבד זמן ורצון טוב, ונותנת תחושה שלא ויתרנו והחלטנו לההלחם על הזכות לחיות באושר. אם יש המלצות להמשך אשמח לשמוע ובכל אופן המון תודה זה פתח בי את המוכנות לשיחה

והיו לבשר אחד....אמנם- האדם נברא יחידי!

ערב טוב נטע שמחתי לשמוע שאת ובעלך לוקחים את הדברים לידיים. עלו והצליחו. כשאני מקבל זוגות אלי , אני מבחין אם הם , כמוכם, עם אינטליגנציה רגשית גבוהה יחסית , או לא כל כך. ואם נראה לי שכן, אנו עובדים יחד עם תרגילים מסוימים על מנת לראות לעצמם שקשר טוב יכול לצמוח ולהישאר תמיד. ברשותך, אציע לך תפיסה שלמדתי מרבותי המומחים הרב שמחה וד"ר שקד מנהלי הארגון הגדול בו אנו עובדים (ינ"ר). אני מציע לך ולבעלך את החידוש הזה ואף שיש מעטים שיודעים אותו לא בהכרח הם מפנימים עד הסוף. לאלה שמטפלים וקוראים מוזמנים לחשוב גם על הדברים ולאמץ את השיטה. התפיסה פשוטה ומצליחה ב100% עם כולם ולכן אף שאינני מכיר אתכם, לפי ניסיוני - זה יעבוד. הכותרת היא "להתייחס פחות לקשר ביניכם האישי, רמה אישית, ויותר בקשר המערכתי-רמה זוגית מערכתית ". פירוש הדברים...ככל שנתרכז על היחס הבין אישי ניקח כל ביקורת כל "פרצוף" כל דיבור וכל מעשה לצד השלילי ונעצים את השלילי ולכן החיובי בקשר ירד לחצי אם לא פחות מזה. אבל אם נתייחס לקשר הנישואין כשותפות , "קשר מערכתי" התחברות עם מודעות שכל אחד לא יכול להרים את הכפפה לבד ועלינו להרים אותה יחד ואם נפעיל יותר מדאי לחץ בהרמתה -היא תקרע. כל אחד "חייב" ו"צריך" את השנייה ולבד שום דבר טוב לא יעבוד. "שנינו ביחד וכל אחד לחוד" - תפיסה ומאמר שהמציא ד"ר שקד, ברוב ניסיונו וחכמתו בקשר הזוגי המערכתי. "שנינו יחד" - מפני ש"והיו לבשר אחד". אי אפשר ללכת למכולת רק עם יד ימין כי "מתחשק" היום להשאיר את יד שמאל בבית כי היא ...מפריעה היום. וכדו'. אבל "כל אחד לחוד" - לא לשכוח שבצם האדם נברא יחידי כמו שהמשנה אומרת , דהיינו- עליו להשתדל לעזור לבריות לאהוב את עצמו את הזולת את הקב"ה שמתוך השתדלות זו הוא יגיע לשלמות . - כעת אני צריך לסגור את המחשב -כשאחזור אמשיך בלי נדר. עד אז תהיו בשמחה כל טוב אושר עושר וקצפת עם תותים. תדהר.

עם מי אתה עומד לבוא בברית הנישואים?

שלום, שמי אבי , אני צריך להכין עבודה בנושא ייעוץ נישואים, ואני צריך עזרה בכמה שאלות: והנה השאלות: 1. עם מי אתה עומד לבוא בברית הנישואים? פרשת בראשית רש"י במותס"ג? 2. מהם בכלל חיי נישואים? אבקש פירוט ע"פ רש"י וברמב"ם? תודה מראש, כל תשובה תתקבל בברכה. אבי

אצל...

ערב טוב ידידי,אבי, צלצל לידידי ורעי הרב יצחק דאי שליט"א הוא מתמחה במקורות בעיניני נישואין . מקווה שיעזור לך.כל טוב והרבה הצלחה. תדהר.

האם להפיגש עם רווקים...

אני גרושה מזה כשנה.מנישואי מקח טעות והונאה שהסתיימו מהר מאוד וללא ילדים. לכתחילה, הייתי רוצה להפגש עם גרושים, מפני שהם מרקע דומה, ויבינו אותי (פחות או יותר), אך אין הרבה סיפורים פשוטים של גרושים ולכן לעיתים עולות הצעות של רווקים. מה שקורה הוא שבפגישה אני רגישה צורך להתנצל על כיסוי הראש(פיאה) או פעמים שיוצא לי לדבר תוך כדי משפט במילה שניים(לא יותר) על הזמן שהייתי נשואה(בלי קשר לגרוש...) ואז אני מתחילה להתבלבל, ובסופו של דבר הבחור בורח... סתם כך, לא אכפת לי, מפני שאני מבקשת מהקב"ה שיבריח את כל אלו שאינם שלי, רק שלא יברח לי שלי... תודה.

מפתח הזיווגים בידי אך ורק ה' ית'

שלום לך דבורה מומלץ ללכת ליעוץ לגבי הבלבול שאת חשה בפנים.ודאי שעדיף להשתדך עם רוווק שאין לו רקע בשל נישואין קודמים. מה שלא יהיה ומה שלא יאמרו הגרושים - הX תמיד נשאר בראש אם לטוב אם ..למוטב.ובמקרים מסויימים לא הX אלא ה"הילה" ה"בועה" של הנישואין הקודמים שעדיין הוא או היא עלולים להיות בתוכה. ולכן עדיף להתחיל פרק נוסף בחיים המשותפים עם גבר שלא ישווה יהיה מופנם לקראת הקשר אתך, יתקשה להתגבר ב "לשכוח" לסלוח וכדו'. תתחילי עם דף לבן. המשנה אומרת לגבי לימוד תורה - אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה- לדיו כתובה על ניר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה - לדיו כתובה על ניר מחוק. פירוש-- עדיף להתחבר להתקשר לגבר שאין לו עבר עם אשה אחרת מאשר עם גבר שאולי התאכזב התייאש וכדו' ואז את עלולה להחשב בעיניו כסתם אשה שבלית ברירה הוא "חייב" להתחתן. לגבי העבר שלך עם גירושין אף שהיה מקח טעות - עדיף לומר את כל האמת. אני יודע שיש כאלה שלא מסכימים איתי, ואומרים שלפני השידוך ואף בפגישות הראשונות לא לומר את כל האמת , אם זה יעזור ,אמנם אני בדעה שכן לומר לשדכן שיאמ משתדך שאת גרושה ושהיה מקח טעות ו...כל מה שקשור. מפני שהאיש יהיה מוכן לקראת השידוך על הצד היותר טוב. הרבה הצלחה והמון אושר. תדהר

מחייכת מדי...

אני בחורה חייכנית. שמחה ומאירת פנים. רק במצבים מאוד קשים רח"ל ושאף אחד לא ידע, פסקתי מלחייך-ובין דמעה לדמעה,גם חייכתי... נפגשתי עם בחור מאוד רציני, שהעידו עליו כבחור מאוד חברותי ושמח. אחרי פגישה אחת הוא שאל את בעל הבית(ששם היתה הפגישה)אם אני מחייכת לכל אחד? אחרי שתי פגישות הוא אמר שאני מדיי מחייכת ופתוחה מדי וזה כבר ממש לא צנוע... ממש נעלבתי. מאמינה שהוא סרב להפגש שוב מסיבות אחרות. עם הבחור הבא , לא חייכתי, אך אחרי שראיתי שהוא שופע חיוכים תוך כדי שיחה רצינית וכלל לא קלת דעת, הסרתי את רסן החיוך... אני חושבת כי צריך בפגישות להיות טבעיים. מובן שצריך להציג עצמנו כראוי ולא בקלות דעת. אך לשחק אותה?להיות מדי רציניים? בסופו של דבר מפני ההצגה, אני מסוגלת להתגלגל מצחוק תוך כדי פגישה... :) מה לעשות???

תלוי על מה...

שלום לך שימחה, הבעיה שלך היא לא בעיה . אך הייתי מתייחס ל"צחוק" או לחיוכים שלך כחיבור או השתדלות למצוא חן. זה מעולה טוב ויעיל. אמנם כשהבחור איתו נפגשת דבר על הוריו למשל ולא משנה הנושא הספציפי- האם גם שם חייכת וצחקת בשביל למצוא חן והתחברות. אם כן כאן נכשלת- לדוגמה. מפני שהבחור בתת מודע מפנים שחייכת או צחקת על נושא רגיש בשבילו ובוחן אותך "עם הוריו" איך תקבלי אותם איך יקבלו אותך , וכאלה שאלות - בתת מודע רגשי- המובנה אצלו. אף שמוקדם מדאי. הייתי עושה חושבים אם הייתי ב"נעליים" שלך והייתי בוחן כל נושא ונושא בו דברתי עם הזולת --לפני שחשת שאז הייתה ה"נפילה"---והייתי אולי מבחין בקשר מסויים בין "הניפילות". היה לי מעט זמן לכתוב מקווה שהבנת אותי -- אשתדל לחזור ולהסביר יותר.תדהר

ידידות במקום העבודה

שלום רב אני נשוי כ 7 שנים + 3 ילדים מצבנו בסה"כ טוב אישתי עובדת כיועצת משפטית בחברה ויש לה ידיד(נשוי) והם נוהגים ללכת לאכול צהריים בצוותא מחוץ לחברה (אין חדר אוכל בחברה) נושא זה מפריע לי על אף האמון שאני חש לרעייתי. שאלתי ידיד מה דעתו , והוא אומר שאני קנאי שכן אם זה היה ההיפך לא הייתי עושה מזה סיפור. איני יודע כיצד לנהוג וכן לא דיברתי עם אישתי בנושא מה דעתכם ? תודה מראש

ידידות=הפרת הסכם

שלום לך ZOE , היהדות האורטודוקסית מדברת על ואהבת לרעך כמוך, על אהבת חסד לזולת וכדו'. אולם במובן מסויים החברה המערבית דוגלת בראות אחרת והיא מעודדת את המונח של ואהבת לרעך כמוך למובן אחר לחלוטין. כשאיש ואשה מתחתנים חכמינו חייבו לחתום על כתובה שתשמור על זכויותיה של האשה והאשה מתקדשת על ידי כתובה וכסף או טבעת קידושין. חז"ל מסבירים שכסף או הטבעת שנותן האיש לאישה מקדש אותה לו. "מקודשת" הוא מונח מחז"ל שמושאל מהתורה --פי'; כשרצו חז"ל להדגיש את קשר הנישואין הם קראו לזה "קידושין". לא שנהפכים להיות 'קדושים' אלא "מיוחדים לבן זוג מיועדים לבן זוג - מופרשים מכל בני אנוש עלי אדמות . האשה מתקדשת- היינו מתייחדת מופרשת ומיועדת רק לבעלה. ההלכה מאוד מקפידה על ייחוד בין המינים מפני שיצר האדם רע מנעוריו וההסכם הזה בינם יכול "להתפוצץ" בשניה אם לא שומרים. אמת שמרבית היחסים בין גבר לאשה נובע מרצון לסיפוק אינטרסים מסויימים- מתחיל מחסכים רגשיים וגולש לכל מיני מקומות , אולם יש לפעמים שמהכרויות "סתמיות" עלולים לפתח איזשהו ...בלגן. עצתי לך ידידי תנסה להסביר לרעייתך שזה לא מתאים - להיות קנאי זה לגיטימי נורמלי ומעיד על שייכות וקשר. לפעמים אתה עלול לחוש את ההסתייגות ולא אומר לה כלום אף שמפריע מפני הבושה שאולי היא מוצאת בו יותר ממה שיש לך, אולי החשש שאם תומר משהו ויתגלה שיש לה רגש כלפיו - תפגע קשות - ולזה אתה לא מוכן להכנס. להתמודד. אל תתן "לזמן לעשות את שלו" זה לא קשור לזמן - אתה חייב לעצור את התהליך- ואף אם אין שום דבר ביניהם. הדיבור אליה צריך להיות החלטתי חד קולע למטרה אל תרגיש כמו מסכן , תדרוש את מה שמגיע לך, זו אשתך והיא לא מופקרת לכל , היא מיוחדת לך ומופרשת מכל להיות לך. אף שזה נהוג בעולם המערבי לסעוד בארוחת צהרים - כאנשי מקצוע - זה לא ראוי ולא מתאים לעם היהודי.הצלחה והמון אושר.תדהר

תגובה לדברי הרב

כשהרב אמר דף לבן-התכוון אלי או למשודכים? אני ב"ה,כיוון שהוא היה חולה נפש,אין לי ממנו שום דבר מלבד טראומות של תדהמה כשגיליתי...דבר ועוד דבר ועוד דבר... דבר נוסף, ב"ה אין מה להסתיר,וברור שדורשים לדעת למה התגרשתי, אחרת סתם לא נפגשים...למה התכוון הרב באמרו לאמר את האמת למשודכים?

המשך..

ערב טוב דבורה הדף הלבן-מסמל חיים חדשים התחלות חדשות דברים ברורים וכו'. דף לבן התכוונתי לגבי המשודך לך, שיהיה כפי שמתארים אותו. ולא שאת צריכה לחקור אחריו בזמן הפגישות. הניסיון מראה- שיותר מ50% מהבעיות בחיי הנישואין אפשר לפטור כשיש בירור יסודי על המשודכים. ה50% האחרים זה כבר לא בעיה כל כך גדולה. אם ישתדלו לברר אפה הוא התחנך עם איזה חברה הוא "מסתובב" מי החברים שלו איך הוא גדל את מה הוא ואת מי הוא מעריך מה מסמל לו הנישואין צורה שגדל בבית הוריו וכאלה דברים - יהיה יותר קל לקלוע לכיוון האם הוא יתאים לך או לא. לאמר את האמת חשוב מפני שיכול להיות אדם נפלא עם בעית פוריות או בעיות שחייב ליטול תרופות להרגעה וכדו'. או שהוא מוגבל בתחום כזה או אחר . או שבהגיל שלו 35 והוא נראה בן 21 ואומרים לך שהוא בן 25. או הפוך. לי לא נראה כל זה , וזה מה שהתכוונתי "בגדול". הרבה הצלחה ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתן לך תמיד עצה נכונה ושבמהרה עוד השנה תעמדי תחת החופה עם בחיר לבך. לטוב לך ולכלל ישראל.כל טוב המון אושר.תדהר.

תשובות לשאלותי

נא לענות לי אפי' תשובה ארוכה כי אין לי את האפשרות לפניה טלפונית

תשובות בס"ד...

ערב טוב נתי, הפוסקים כבר שאלו את השאלה שלך. אם תתבונן תראה כמה וכמה מקרים בתנך על זיווגים כמו אצל לאה שהייתה מיועדת לעשיו ובכל זאת עם תפילות השתדך ליעקב אע"ה בלי ידיעת יעקב אע"ה ואף בלי ידיעתה. ה' ית' מזווג זיווגים לפי מה שנראה לו לטובת עם ישראל וגם מפרק אתם אם הוא רואה צורך. יתכן שאתה מרים גבה. ושואל את עצמך מה- ה' ית' מזווג ומפרק--כן ידידי - מפני שאם תבין את מה שקורא מאחורי הקלעים - תבין אותי. הקב"ה מנתב לנו מסלולים רבים כל שניה כל רגע כל יום מחדש. מה שמכנים ב"בחירה חופשית". הוא ית' לא דחף אותך לשום כיוון אלא אתה בוחר בנתיב שנראה לך. חז"ל קוראים לרעיון הזה- "בדרך שאדם רוצה ללך בה מוליכין אותו." האחריות כולו של האדם. זה מה שאומרים חז"ל "מי מחייב את העניים - הלל הזקן , מי מחייב את בעלי תאווה - יוסף הצדיק..." אף אם יטען האדם שהוא לא יכול להתמודד יראו לו שאם הוא הולך לפי הוראות יצרן --יכל מאד להתמודד. אל תהיה מבולבל ידידי - לך לייעוץ לך למי שיקשיב לך יאזין לצרכים שלך - ומשם ידריכו אותך לבל תכשל פעם נוספת ח"ו. ה' יהיה בעזרך תמיד .אושר וכל טוב .תדהר. ידידי ורעי הרב גלזמן שליט"א מומחה בהדרכה . צלצל אליו או כתוב לו מכתב , ותראה ישועה.

לשכוח טראומות עצומות? איך אפשר?

כבר כתבתי לרב כי נישאתי בהונאה. שני הצדדים יראים לדבר ה', ומובן שבררו המון...( יש דברים שאנו לא מבינים...) היו לו בעיות חמורות מאוד וחשבו שנישואין יפתרו זאת, או לפחות הוא ירד מהגב שלהם. הוא היה שחקן מוצלח מאוד. הכדורים עשו זאת למושלם... במשך כשלושה חודשים לא הבנתי מה קורה. דעכתי ודעכתי וזאת בתקווה כי יהיה בסדר. המשפחה שלי לא ידעה כלום. לא רציתי לצער. והמשפחה שלו עשתה ככל יכולתה להמשיך הנישואין. בסופו של דבר ה' הוביל אותי לבית הורי. ב"ה. וכך נגמר הסיפור. מה שקרה הוא, שב"ה ראיתי מול עיני יד ההשגחה המסובבת הכול הכול באופן מדהים!, אך כוחותי כמעט ואזלו. עד היום כשנה אחרי,אני עדיין כל כך עיפה, וכמעט בלי מצב רוח. לא מבינה איך אנשים כולים להיות כל כך רעים. ילדה כל כך חמודה וטובה. להרוס? הייתי על סף שפיות, או אי רצון לחיות בכלל. גם אני שחקנית מוצלחת, וכך ב"ה בחברה היום אני מסתדרת.פחות או יותר. אך בפנים פנימה, החלל עצום. מה עושים???? מובן גם שקיים הפחד העצום להפגש שוב, לא משנה כמה נברר. ולמה בכלל להתחתן?(אני יודעת בפנים, אך העצב עושה את שלו...)

אין דבר העומד...כשרוצים...

דבורה היקרה שלום וברכה, קבלתי תמונה אחרת ממך בפירוט כאן. אין ספק שאת חייבת להתייעץ ולהתדרך ע"י מומחה . אני מציע לך לפנות לד"ר קליין אשה חרדית מתוקה ומקסימה שיכולה לעבוד איתך בכמה פגישות , היא עוזרת בפסיכותרפיה ומומחית . יש עוד מומחה אצלינו - ד"ר פיש טוב מאד מאד ומומחה בתום כ20 שנה, הפנתי אליו כמה וכמה אנשים עם דברים הרבה יותר חמורים וה' עזר והם יצאו מכל הדברים. את צעירה והחיים לפניך בואי ותעזרי באנו אנו כאן לעזור לך. תני לעצמך את האפשרות - ואדרבה מתוך החושך הגדול שנכנסת אליו תצמח לך אורות גבוהים יותר . כלל ידוע הוא - כגודל הניסיון כך גודל הישועה שתבוא. אני בטוח שאת רוצה לעזור לעצמך - אבל גם ידוע ש"אין חבוש מתיר עצמו .." ולכן קומי ותעשי מעשה לקראת החיים החדשים שלך . אצלנו גם עזרה רבה בתחום השידוכים. יש אפשרות לפנות אלהם ולהעזר.כל טוב אושר עד בלי די.תדהר.

ידידות במקום העבודה

תודה על תשובתך המפורטת נכון יש לא מעט משפחות שהתפרקו בגלל ידידות שהתפתחה וכו'... אולם ידוע לי מקריאה על משפחות שמתפרקות מכיוון שאחד מבני הזוג מרגיש חנוק ומוגבל, ואני חושש ממצב זה, אני לא אוהב שמגבילים אותי ואני לא אוהב להגביל (הכל כמובן בתחום הסביר) הרי הטענה שלה תהיה שאם אין לי אמון בה אז זה מעליב ופוגע, וכן היא מעולם לא הסתירה את הנושא של הארוחות ואם חס וחלילה הייתה מעוניינת להסתיר הרי זאת לא הייתה בעייה. תודה מראש המבולבל

המשך..

שלום לך ZOE לפי תשובתך אני מבין שהקשר הבין אישי שלכם טוב. אמנם להסביר לאשתך שהדבר הזה מפריע לך לא נקרא "להגביל" בשום צורה. שוב יכול להיות שהתפיסה בחצר בה אתם נמצאים הדבר הזה מקובל. ידוע ומקובל. אמנם לפי הניסיון זה נותן פתח לדברים נוספים. האמריקיים רואים בזה - נימוס. הצרפתיים הגדילו לעשות- בעת פגישה סתמית - לנשק על הלחי. - נימוס. אצל היהודים - זה לא מקובל. אשתך תבין שאתה מחזר אחריה במובן מסויים - ואף אם תעצים את הרגש כלפיה עם אמפתיה וחיבה בידידות קורנת אין שום סיבה בעולם שהיא תתנגד לרצונך. אלא אם כן היא מלכתחילה מרגישה "מוגבלת" ומעוניינת ב"חופש". זה צריכים לברר. אתה יכול לקנות לה פרחים יפים במיוחד לקחת אותה למסעדה עם אוירה רומנטית וכשהאוירה ביניכם טובה ורגועה להסביר לה את הדברים ,אם תתן לה את התחושה שאתה אוהב אותה מכבד אותה ומעריך את פעולותיה למענך- אז היא אמורה לקבל את הדברים ואף אם תרגיש "מוגבלת" תבוא לקראתך. הצלחה מרובה בכל העינינים. תדהר.

אז למי לפנות ואיך?

אם אפשר לתת לי טלפונים ושמות יותר מדויקים אשמח. תודה רבה! ובשמחות בעז"ה תמיד!

בהצלחה..

שלום לך דבורה, ד"ר רבקה קליין בירושלים טל' 054-4231-187 .השארתי לה הודעה לגבייך. אני מקווה שצליחו. ד"ר נפתלי פיש בירושלים טל' 02-537-6514 או 052-2639-325 - לא דברתי איתו. נראה לי שאת מעדיפה אשה . אז כל טוב טוב והמון המון הצלחה. תדהר

שכחתי פרט חשוב

שכחתי לציין שאני מעוניין ביועץ באזור י-ם וכן שאני בן 26

כנס למאגר..

ערב טוב נפי23 אם תכנס למאגר המומחים תוכל לראות בעיניך את כל אלה באזור ירושלים. אני ממליץ על הרב גלזמן שליט"א שגר בבית וגן. הוא מופיע במאגר.יש לו ניסיון עשיר. הצלחה בכל העינינים כל טוב סלה.תדהר

להרב תדהר

הרב תדהר פורים שמח ומבדח תודה על תשובתך נא פרט עוד ועוד אין לי אפשרות ליצור קשר נא תענה לשאלתי באריכות כמה שיותר פורים שמח

ההצלחה מגיעה - בהשתדלות...

הצלחה ברוב השתדלות היא הכותרת . אמנם יש מחלוקת בדבר בין גדולי הפוסקים ובעלי המוסר. וביניהם - מרן ה"סלנטר" הרב ישראל מסלנט ורבי ישעיה החברותה שלו שחיו לפני 150 שנה לערך. ידוע שהרב מסלנט היה אחד ממובילי התנועה של ה"מוסר" ואבי המוסר כפי שאנו מכירים אותה כיום. המחלוקת ביניהם הייתה האם האדם צריך השתדלות על ענייני העולם,ובכלל, או שההשתדלות היא בעצם התפלה - בגדול. והנה יום אחד עדיין שהם לומדים את הסוגיה המורכבת הזו, פנה רבי ישראל אל רבי ישעיה ואמר לו שהוא זקוק לשעון מפני שהיום שלו עמוס וטרוד ורוצה להיות תמיד בזמן - לאכילה לתפלה לקהל לתלמידים ובכלל שיעזור לו לארגן את יומו. התפלל על זה הרב ישראל שה' ית' יזמין לו שעון . עברו כשעתיים מאז התפלה והנה נכנס אחד מ'חברא קדישא' - הסתכל ימין ושמאל לכל התלמידים והרבנים בישיבה ניגש לר' ישראל ומבקש ממנו לקחת שעון יוקרתי מחייל שנפטר באותו יום - צוואתו הייתה להעניק לגדול הרבנים בישבה את שעונו הזהב שיהיה לו - לחייל - זכותו בלימוד תורתו ושע"י השעון ישמור את הזמנים לעבודת ה' ית'. פנה ר' ישראל מסלנט לר' ישעיה ואמר לו - הנה ידעתי שאיני ראוי - ועכשיו נכחנו שע"י תפלה ה' ית' עושה ועונה לאדם לפי צרכיו. המעשה הזה - חוץ מהרבה מעשים בגמרות ובמדרשים - שממחישים לנו שבעצם ההשתדלות היא התפלה . אז למה יחידי סגולה רואים את הישועה ורוב בני אדם לא? מפני שאין אנו בדרגה הזו לקבל רק ע"י תפלה. הבבא סאלי זצוק"ל, בעת אמירת קידוש הלבנה - ופתאום העננים כיסו את הירח במקצת - ולפי מרן (וכך הספרדים נוהגים) שאי אפשר לברך את הברכה אלא אם כן הירח גלוי לחלוטין. הרהר בליבו והתפלל - הרים את מקלו ופתאום כל העננים תוך רגע אחד נעלמו להם. ואמר "עכשיו אפשר לברך". גדולי עולם יכולים. אנו הקטנים מחכים למשיח. נתי, ההשתדלות שלך היא בעצם ללמוד את נושא הנישואין טוב טוב. ומפני שנכבתה כמה פעמים בנישואין ובשידוכין, רצוי מאד ומומלץ להיעזר במומחים עם הדרכה . כמו שהרעב והצמה אינם מתביישים ברעב והצמא שלהם. אם נבין שכשאנו חסרים , זה לא בושה לבקש עזרה. אדרבא זה בסך הכל מראה על בגרות ורצינות מסוימת . הנישואין דורשת רצינות כל הזמן . אי אפשר לפנות את המחשבה ולו לרגע אחד. אחד אמר לי " זה גדול עלי- אני לא יכול להתמודד עם..כל רגע לחשוב אם זה מה שהיא רוצה אם אני מתנהג כמו שצריך..." שאלתי אותו - "אני מבין שקשה לך - לשחק את המשחק" - אני לא משחק" ענה לי. שאלתי אותו - האם נראה לך שהנישואין זה עונש.." הסתכל עלי ועיניו התמלאו דמעות. "אני לא יכול לדבר". הוא אמר. הרגעתי אותו מעט - נתתי לו לשתות, ואז שאלתי , "מה בעצם מפריע לך.. האם אתה מרגיש חנוק.." . " לא חנוק כמו מושבת". "אני לא מכיר את עצמי יותר, אני אוהב את אשתי - לפעמים , ולפעמים ..שונא אותה. זה מבלבל אותי נורא". " האם אתה מרגיש ש"היא" לא נותנת לך להיות עצמך" שאלתי. "בדיוק " הוא ענה. הדיאלוג הזה אופייני מאד לגברים. רגע אוהבים ...ורגע שני שונאים. נבין דבר אחד, הגבר בעצם חייב, "צורך" צורך מסוים. ואם הוא לא יקבל אותו הוא ירגיש מושפל יעשה מופנם ויהיה בטוח שהוא נכשל בנישואין שלו. בתחילה של הנישואין הוא "ישחק" כאילו שזה לא מפריע לו(בדרך כלל זה בתת מודע הרגשי שלו) ואחרי כמה שנים לגברים רבים , ולגברים הרגשיים - אף אחרי כמה חודשים לתוך הנישואין - עד שנה. הצורך הגדול הזה מובנה בתוך ה"מערכת העצבים הרגשית" שלו ולא נותנת לו מנוחה אם לא שהוא מרגיש שאותו צורך ניתן לו- בשלמותו. הצורך הזה הגברי נקרא תסמונת ה-"עשיתי לך , קניתי לך". אם הגבר לא יקבל תחושה שאשתו "נהנתה" עבור העשייה שלו בבית בכולל בעבודה - ואיננה מגיבה לפי ציפיותיו הוא יפנה אליה ויאמר- "קניתי לך , עשיתי לך". בתקווה שהיא תאמר לו שאכן היא "נהנתה" מפעולותיו עבורה. (אף שביטויים אלה מכעיסים את האשה מפני שהצורך החזק שלה הוא - שותפות, "מה זאת אומרת "קנית לי - עשית לי" "אתה חייב בבית הזה כמוני - מה... אתה אורח כאן...?!" מכעיס אותה .לעיתים רחוקות רואים אשה עם אינטליגנציה רגשית גבוה שמכבדת את בעלה ומפרגנת לו ומראה הערכה לביטויים הללו אף שבפנים חושבת שהוא לא שותפותיי - והנשים הרגשיות יותר -מבינות את הצורך הזה - או שלמדו על דברים אלו או שגדלו בצורה זו של הבנה ותפיסה, אומרות ומרגישות שבעלם חייב לקבל את הערכה הזו - ומבינות שע"י זה הם "נקשרים" מפני שזה ה"צורך שלו כגבר ). אחרי תקופה מסוימת הוא מאבד את הפולסים הרגשיים שלו - מה שאנו מכנים בשם הפופולארי - "אהבה". (סתם ככה אנשים מכנים את הרגשות הללו בשם אהבה ולא יודעים שהם לא התחילו עם "אהבה". וכשהריגושים הללו לא נענים, הם אומרים "איבדתי את האהבה שלי לאשתי"..לך תסביר להם שהם אף פעם לא הבינו מה זה אהבה.-סוגיה אחרת לא לעכשיו) נתי - התעייפתי ללחוץ על כפתורים—אחזור בהקדם. כל טוב בינתיים - אושר ושמחה עד בלי די.אפריילך פירים- כפי שהחסידים אומרים. תדהר

עעעעעע

עעעעעעע

פורים שמח..

עעעעע שלום וברכה כנראה שנרדמת\ה על המקלדת מרוב יין - אם ברצונך לשאול נא --תתאפס מעט- פורים שמח והמון שמחה ואושר - תדהר

אשתי חיה בנפרד ממני 1.5 שנים

אנחנו זוג צעיר 1.5 נשואים + תינוק הורי הכלה גרושים אמא בצפון האבא בירושלים משפחה של חוזרים בתשובה אישתי רוצה ללכת בכיוון הדת אני חילוני , לאחר הנשואים לקחה את התינוק ונסעה לגור בבית אמא בצפון לאחר מריבות משפחתיות לא נותנים לי לראות את הילד בבית הוריה אני נוסע לצפון הרחוק ולאחר כמה שעות עם הילד חוזר למרכז אמא של הכלה לא נונתנת לי לראות את הילד בביתה יש לי מספר בעיות . א. כל הורה משפיעה על הכלה בדרך אחרת אבא מעוניין שתגור בירושלים לידו ושם יקבל הילד חינוך דתי - לי אין פרנסה בירושלים רוב הפרנסה באיזור מרכז אישתי לא מוכנה לשמוע עקשנית על ירושלים , ב. אמא של אשתי לא רוצה שנתקן את הקשר בנינו אשתי חייה אצלה יש לאמא המון השפעה על אשתי ג. אשתי נותנת התניה לקשר רק עם נגור בירושלים ד. אשתי דורשת ממני כסף אני יתן לה 2000 ש"ח כל חודש לטענתה עבור מטפלת שהורי יכולים לשמור על הילד ללא תשלום (ת"א) ולא ראו את הילד מיום היוולדו ה. לא מוכנה להקשיב לרעיונות ודעות שלי בכל הקשור לחיים משותפים עושה הכל על דעת עצמה רמת החיים שהיא רגילה אליהם מאוד פשוטים ומסכנים וככה חיים משפחתה והם חושבים שזה הכי טוב שדרך בה אני חיי שונה בהרבה מרמת חיים זו אני מנסה להעביר לה את הדברים ולא מעונינת להקשיב ז. מיום הנשואים לא חיים ביחד ולא נותנת לי ולמשפחתי לראות את הילד שכל הזמן היא בנסיעות בכל הארץ עם הילד בשביל להיות עם משפחתה אין לילד מקום קבוע שאני שכרתי דירה במרכז ולא מוכנה לגור בה פניתי ליעוץ נשואים נאמר שלא פתחנו מספיק זמן קשר אין מה לעשות פניתי לרבנים אחד אמר לעשות הכל לא להתגרש שני אמר להתגרש כמה שיותר מהר אני כבר לא יודע מה לעשות

יש מה לעשות -אך תשובה ברוב יועץ

דויד שלום וברכה אם תרצה תשובה סתמית לגבי הנושא שלך ונוכל לדוש בנושא כאן אמנם לא נראה לי שאתה מעוניין לדבר על זה אלא אתה הייתה רוצה לטפל ומיידית, נכון? אז הייתי מייעץ לך לפנות לרב גד שמחוני או לרב דאי על מנת שיתנו לך פתרונות מעשיים. יש לשניהם ניסיון רב בנושאים הללו.הצלחה מרובה וכל טוב סלה . תדהר

מה עושים שנכנסים למין אפרורית שחורה?

בס"ד של

יוצאים ממנה..

טליה , שלום רב, האם את חושבת שאנו נביאים?? נא לפרט, תודה ותמיד להיות בשמחה .

כוחות נפש...מניין?

כעצתו של הרב פניתי לד"ר קליין.וקבעתי עימה פגישה. אך האמת? אין לי כוח ללכת. לא רוצה לפתוח פצעים. אין לי כוח לבכות (בכיתי מספיק...) רוצה להמשיך לזרום עם מה שיש וה' יעזור. יודעת שאולי אני משלה את עצמי, על כך שאני אצליח לבנות מערכת יחסים נורמלית+ היות ויש לי את כל הזכרונות, אך מחנכת-אשת חינוך שעמה אני בקשר, אמרה לי להשאיר הכול מאחור ולצעוד קדימה. לא יודעת אם היא יודעת את חומרת העניין. האמת? כיצד יודעים אם באמת העניינים חמורים ושחייבים לטפל בהם, או שמא עדיף באמת לעבור הלאה? לא רוצה חיטוט נפש מיותר. ניסו לעשות לי את זה בנסיון לעזור לגרוש, דבר שלא צלח, ואני נשארתי פגועה מכל השיחות הללו, למרות שנעשו על ידי מומחית לשלום בית(מטעם הבי"ד של הרב קרליץ, בנ"ב). מה לעשות?

לא לפחד -

שלום וברכה דבורה, אל תפחדי- שמעת אותי צועק??? להשאיר מדורות בכל מיני מקומות בעולמנו- לא בריא. ד"ר קליין תוכל לראות אם את מהסוג אנשים שאם זה לא יועיל זה לא יזיק - אם את חייבת לפתוח את הפצעים, או אם להשאיר כך ולצעוד קדימה. היא מומחית - אל תתאגי. והייתי מצפה ממך שכל מה שכתבת לנו ועכשיו, תאמרי לה במילים הכי פשוטות ומובנות. אני בטוח שתצליחי דבורה- את בידיים טובות, אושר שמחה וכל טוב עד בלי די. אני וכל המערכת מאחלים לך המון הצלחה. להשתמע. תדהר

תוספת לשאלת הבגידה

כשהתחתנו הייתי יפה. ועכשיו אחרי 17 שנים, ואחרי לידות, ואחרי גיל 40 הפכתי להיות אישה שמנה ולא כל-כך יפה. האם גם בגלל זה בעלי בוגד בי?????!!!!!! כואבת ובוכה.

בגידה מסמלת - הסתגרות

ערב טוב גברת... היות ונראה לי שהנושא שלך בו אנו מדברים -כנראה- שמורכב, את מבינה שהנושא הזה לא כל כך מיועד לפורום. הן מבחינה מקצועית והן מבחינה דיסקרטית אין באפשרותנו לענות כפי שתצפי. אולם אתן לך כמה כיוונים אם אינך מעוניינת לגשת לטיפול. או אם בעלך לא מעוניין לטפל. אמנם אתם חייבים לחשוב ברצינות - וכן לטפל בזה עם מומחה. ראשון ובראשונה - לפי ניסיוני - מה שיכול ל"פוצץ" מערכת יחסים בעקבות בגידה הוא, "חוסר עניית צרכים" במישור הרגשי והפיזי. לפעמים הגבר או האשה לא מודעים או אינם רוצים לענות על דברים מסוימים שבן או בת זוגתם מצפים. איני יכול לפרט אולם יש הלכה ויש התייעצות עם מומחה בנושאים הללו על מנת ל"גשר" את ההבדלים. יכול להיות שבעלך לא מרסן את עצמו בעניינים אילו ו"נותן" ליצר למשוך אותו ולכן הוא מגיע לפסים כאלו. אמנם צריכים לברר מפני מה?האם מפני שהוא "אגר" לעצמו דברים שליליים במשך הזמן, אין לו ביטוי עצמי בבית בלימודים או בעבודה. הוא ציפה ל"חיים" אחרים כפי לצפה בעבר . האם הוא מצליח . האם את נותנת לו הבנה שהוא בעל טוב כמו שאת מראה לילדים על עצמם. האם היו לכם דברים רעיונות מעשים ש"מקשרים" ביניכם בעבר- והיום כבר פחות. כאילו שאלות את צריכה לשבת לחשוב . הבגידה לא מתחילה ומסתיימת . זה תהליך ארוך ומסוים . אחד אמר לי "לא הייתי צריך ... אלא שאין לי אהבה בבית. " שאלתי אותו אהבה גוררת לבגידה?" הוא לא הבין . ואז דברתי איתו בעניין והסברתי לו שהוא מחפש אהבה ריגושים של "ריצוי" , רוצה להיות נאהב צריך יותר מגע רגשי מאשר פיזי , ... "אז למה לא בקשת?" שאלתי. "לא ידעתי איך לבקש!" הוא אמר. "מה... זה צריך לבוא לבד?!" - הנה תפיסה מעוותת של רבים מהזוגות- 'אם זה לא בה לבד- כנראה-- שזה לא זה'. נו, מה את אומרת על זה . צריכים להסביר שאם אין השתדלות יומיומית הקשר עלול להיות רפוי וחלש. שמעתי דבר נפלא ביותר מד"ר פיל מארצות הברית. (פסיכולוג בתחום הזוגיות ומומחה בנושאים הללו. הוא פעם שאל אשה מבוגרת נשואה כ40 שנה עם ילדים ונכדים- וחיים מאושרים עם בעלה. "איך הצלחתם להישאר מאושרים כל כך הרבה שנים ?" והיא אמרה לו (באנגלית זה נשמע יותר טוב אז אכתוב- אני מקווה שאת קוראת אנגלית- "we never fell out of love -at the same time" - פי' "לעולם לא נפלנו או יצאנו מאהבה בזוגיות - ביחד". עמוק מאד. פי' הדברים - תמיד היה משהוא בין השניים שחיזר אחרי השני ולא נתן לקשר לזרום סתמי. תמיד היה מישהו שקשר השתדל להעניק ..."למערכת". סימנתי את זה ב "" מפני שבזוגיות חייבים להבין שהמערכת הרבה יותר חזקה מאתנו היא ההורסת והיא הקושרת אנחנו חייבים ללמוד את המערכת הזוגית ונראה לבסוף שהיא לטובתנו ובה ורק בה נמצא את היכולת להיות עצמנו המאושרים. "הוראות יצרן". יכול להיות שבעלך לעולם לא מצא את הדברים הללו בנישואין שלו אתך. ויכול להיות שכן - אולם , וזה מכניס אותנו כאן לנושא חדש שרבים מהזוגות מבטאים זאת בכל מיני צורות והמומחים מתייחסים לזה בכובד ראש-אף שלא חושבים עליו לפעמים. והוא - שלפעמים צריכים שינוי . מוזר? יכול להיות . אמנם לפי ניסיון ומחקרים נודע לבעלי מקצוע שזוגות שהיו במצוקה כל שהיא - עם השינוי באורח חיים "חזרו לעצמם". שינוי מקום מגורים, החלפת עבודה, אתגרים ב..לימודים חדשים ...וכאלה דברים. זה נותן - לפעמים אויר לנשימה ויוצר "חילוף חומרים " בכל המערכות - בפיזיוגני ובפסיכוגני בפרט ובכלל בחיים. איני יודע אם נגעתי בנקודות בם רצית לשמוע, אמנם כפי שהתחלתי - אתם חייבים לישר את הדרך ולעצב אותה מחדש, אל תתני לדברים לגלוש, יש אצלנו מומחים נשים מומחות אם תרצי דווקא אשה או גברים שמומחים בתחומים הללו - כנסי למאגר ותנסי לראות מי גר קרוב אליכם. כל טוב המון הצלחה בהמשך.

אז לפנות לד"ר קליין?

למרות שהרב שמחוני ענה בשאלתי הקודמת לפנות למישהו קרוב יותר... אני מאזור המרכז. גם כך, ישנו הסכום הלא קטן לשלם לד"ר... להשאיר את הפגישה עם ד"ר קליין?, או אם יש מישהי באמת מעולה מהמרכז?, אשמח! (למרות שכך תהיה אפשרות ליסוע לכותל...) תודה רבה. זה משמח ומחזק שיודעים, שמלבד הקב"ה וההורים שיחי', יש עוד אנשים שנותנים גב, וגורמים שלא נפחד...

עשי הטוב בעינייך

דבורה שלום, לא ידעתי שאת מחפשת דווקא מישהי מהמרכז. אני בגישה אחרת קצת, אני מחפש איכות, ולא משנה אפוה. אמנם אם תרצי יש גם מומחים במרכז. אל תפחדי מכל התהליך, זה בשבילך דבורה ולטובתך. אני מבין שזה קשה לך אולם אף שיש לך ויהיו לך "התנגדויות" בתוכך ולקראת הטיפול - לא כדאי לחכות עם זה. הכותל לא קשור לטיפול - זה יפה ונחמד אבל תדעי שטיפול בשבלך זה דבר ראשון שצריך להיות על לבך. אם ישאר זמן הכותל לעולם לא יזוז ממקומו. איני מכיר מטפלים במרכז עד כדי להמליץ. מה שתעשי - שיהיה הכי טוב המון הצלחה שמחה וכל טוב סלה. תדהר

בחירה בבן זוג ?

שלום רב אני גרושה כבת 60 .גרושה כ-8 שנים. לפני שנה עמדתי להתחתן,כבר הינו רשומים ברבנות . כחודשיים לפני החתונה ,בטלתי ונפרדנו . האיש נישא לאחרת תוווך זמן קצר. אומרים שהכל בידי שמים ..... האם אנו בכלל בוחרים בבן זוג? אודה על תשובתכם. רננה

הכל בידי שמים והשמים "בידינו"....

ערב טוב רננה, אין זו כפירה , השמים בידי הקב"ה והוא ית' נתן את הבחירה לבני אדם - לא רק ליהודים אלא לכל ואפילו לגוים. הכלל הוא כזה - מי שחייב בעשיית המצוות ושמירת החוקים כאן בעולמנו תנתן לו או לה בחירה והיא "חופשית". בחירה חופשית היא בעצם בחירה מוגבלת בעצם מפני שאם הקב"ה היה מאפשר לנו כבני אדם בחירה באמת חופשית - לא היינו עכשיו כאן מדברים בפורום. מפני שהאדם אף ששולט במעשיו הוא גם "נשלט". הגמרא אומרת שיצר הטוב מושל בליבו של הצדיק והיצר הרע מושל בליבו של הרשע. וזאת מפני שהצדיק החדיר לעצמו ומחדיר לעצמו כל יום ויום את יראת הבורא ית' הוא כצדיק מצדיק על עצמו את חוקיו של היצרן מבין שבלעדיו אין שום כח וממנו הכוחות - כולם. אולם הרשע גם מבין זאת אמנם החדיר בליבו שצריך להנות מהעולם - כיון שניתנה אפשרות. ואף שמבין שהכוחות כולם של הקב"ה - "המציאות" מראה לו שהוא כן שולט - הוא העושה המניע והמונע וכו'. בחירה חופשית "טוטלית" אין מפני שהקב"ה נתן אפשרות "לחגוג" על חשבונו רק במסגרת של עולמנו כפי שאנו יודעים. למשל- גננת טובה ומסודרת ומסורה למקום בו היא עובדת לא נותנת אפשרות מקסימלית לילדים "לחגוג". אולם היא מבינה שחייבים לתת אפשרות של "חופשיות" מסויימת. האפשרות מתבטת רק במסגרת הגן עצמו. ולילדים - אף שיש "בחירה חופשית " לשחק בכל משחקי הגן - אבל הם "מוגבלים" בלשחק - רק במשחקי הגן. אין להם עוד אפשרות - כגון לעבור לגן אחר ולשחק שם עם משחקים אחרים. כך גם בעולמנו יש לנו אפשרות "לשחק" במשחקים שייעד לנו הבורא עבורנו. משה גר בירושלים - כל חייו , האם הוא יכול לנדוד להודו, ודאי, האם הוא יעשה זאת? אולי . אם תשאלי אותו הוא יענה - מה יש לי שם?! תשובה סתמית - כך נראת על פני השטח . אולם בתשובה שלו מונחים כל סדרי בראשית - עבורו. האר"י הקדוש זצוק"ל שקיבל מאליהו הנביא ע"ה מסביר שלמשה אין שום "תיקונים" לעשות בהודו. תיקונים הם מעשים אירועים שחייב כל יהודי או - להבדיל - גוי לעבור באזור מסויים עם אנשים מסויימים - ובזמנים מסויימים . זמן מקום ועם מי - הם שלושת הדברים שקושרים את כולנו - ואף כל דבר שחי - בין דומם חי או מדבר. לא האריך, הנקודה היא - שאף שאנו נראים ששולטים במעשנו יש מי שמכוון אותנו. הבחירה החופשית ניתנת לנו עם גבולות מסויימים מפני שאין לנו את הכלים להתמודד עם בחירה חופשית מקסימלית. ולכן על פי המשל הבא יובן. הקב"ה עשה עבור כל אדם עלי אדמות מיליוני מיליוני אופציות ובחירות שונות כל שניה ויום במשך חיינו, לנו יש את הבחירה לבחור באיזה אופציה - "קלטת וידיו" שאנו נבחר. אם נבחר את ה"קלטות" על פי ההוראות של היצרן או שמה נחשוב על עצמנו ונשתמש ב"קלטת" אחרת. ה"סרט" ימשיך כל עוד לא נעשה שינוי כדי להעביר ל"קלטת" אחרת. וכך בעצם אנו נכנסים למעגלים שונים ומשונים. ואסיים לעת עתה בכלל ידוע , אם אין לנו שליטה ב"משהו" בדבר מסויים- תהיי בטוחה שזה רצון הבורא וכשאין לנו שליטה כלל בנושא. להתחתן או לא - הזיווג נקבע בששת ימי בראשית ואף כל הזיווגים האחרים שניים שלישיים .. אף שנקבע אז לנו יש את הבחירה לממש את "הקלטת וידיו" הזו או לא. האדם לא נמצא זרוק לבד ובודד במערכת, כמו שהיצרן ית' לימד אותנו את תורתו ולימד לנו את איך ומה לעשות - הוא נתן לנו גם את הכלים להתמודד בכל דבר. לפני אלפי שנה היו נביאים - היום יש "דעת תורה" - גדולי הדור - כל אחד ימצא לו את מי שהוא מתחבר אליו - מבחינת "עשה לך רב והסתלק מן הספק" , ואז יהיה בטוח שגם אם "לא הלך לו" בדבר מסויים - זו הקלטת הטובה ביותר עבורו - עכשיו. הרבה אושר ושמחה- כי יש לנו את הבחירה..תדהר.

לחךחל ל ך ?

ךמךל ךגלכחעףךל ךלחךלח ךלחךלח ךלחלחילח חיעחיעעלחיע יע יע יע

הקמיע הזה לא מובא בספרים שאני מכיר - נא לכתוב ברור

תשובה תכתב כשמבינים מה היא השאלה... כל טוב והמון שמחה

מטען עודף

שלום רב, שמי מיכל ואני בת 25 גרושה +, לפני כמה חודשים הכרתי אוסטרלי מדהים בן 40 גרוש +, היה בינינו נהדר ונהנהו מחברת השני למרות שהפער הגילאים הפריע לי קצת בהתחלה אבל בסוף התגברתי והתפשרתי. אני גרושה כבר 2.5 שנים ויצא לי לפגוש המון בחורים אבל אף אחד לא התאים לי עד שמצאתי את יוסי שלי, מעולם לא סירבו לי ותמיד קיבלתי אלפי מחמאות וחיזורים גם מיוסי, אבל לפני שבועיים דיברנו וגיליתי לו שיש לי נטיה להשמנה ושהייתי פעם שמנה מאוד, הנ"ל נבהל והתקרר ביחסו כלפי עד שלפני כמה ימים הוא הודיע לי כי הוא מבטל את השידוך הזה מפאת שהחיצוניות זה דבר חשוב לו מאוד והוא לא יוכל להתמודד עם אישה עם בעיה כזאת והוא רוצה הפסקה ארוכה בה כל אחד ממשיך להיפגש עם אחרים עד שיוכל להחליט בבהירות. מה אוכל לעשות? אני שבורה לגמרי. איני יכולה להתחייב לשמור על גיזרתי רזה לנצח. האם הוא באמת אהב אותי כמו שטען בהתחלה או שמה זו הייתה אהבה שתלויה בדבר? הוא יבקש לחזור האם עלי לסרב כי איני רוצה לחיות עם ביקורת כל הזמן ואיני מעוניינת שימדדו את מידתי כל יום אבל איני רוצה שאם ובמידה ואגיע למשקל העודף אני מפחדת שמה הוא יחפש בחוץ. מה עושים?

משקל=MC2

שלום לך מיכל - מבני ברק, אני טיפה מבולבל משאלתך, ואסביר לך למה. קשר של נישואין הוא קשר עמוק מאד עם כמובן התחייבות עם כל מה שקשור. את מדברת על דברים חשובים של יופי גזרה וחיצוניות. חשוב . אמנם תסכימי אתי שכשמחפשים בן בת זוג קודם כל רואים אם יש התחברות של ממש- פי': האם הגבר שלך כעסן קמצן - האם את רואה שהוא "אוהב" את עצמו יותר מדאי. האם את מרגישה טוב יחד איתו. האם הקשר זורם בטיבעיות. האם הוא יהיה טוב לילדים שלך, האם הוא מחפש שותף לחיים או שמעוניין לספק לעצמו רק ריגושים יצרים חיצוניים. האם ביררת מספיק על סיבת הגירושין שלו- האם הסכמת שהסיבות היו סיבות "נורמליות" לגירושין או האם היה שם משהו שצריך להדאיג אותך. (סתם דוגמה- לפני כמה שנים באו אלי זוג בנישואין שניים של שניהם - ואחד הטענות של האשה היה שבעלה לא אמר לה שהוא היה נשוי כבר חמשה פעמים לפניה , דבר שקומם אותה - הם היו נשואים 4 שנים ורק אז מישהו גילה לה ) . האם את מרגישה שיש לו מספיק אחריות כלפיך בכל המישורים הנוגעים לנישואין או שהוא "פרפר" יפה שעלול לנדוד לו יום אחד למקומות אחרים. כל זה נראה לי שכדאי לך לברר עם אנשים שמכירים אותו לחקור את העבר שלו - הרי את הולכת להיות חלק ממנו - האם לא אכפת לך מעצמך??! לא טוב להיות פזיז עם דברים כה חשובים גם אם הוא נראה טוב גם אם יש לו חיוך נפלא גם אם יש לו כסף ואף אם הוא מבטיח לך כל מיני דברים. שנית, האם את בטוחה שהסיבה של ההסתייגות שלו מהקשר אתך היה על נושא ה"חיצוניות"? בלבד? קצת מוזר לי לשמוע שזו הסיבה .היחידה. אפוה הסדר עדיפויות - אם הוא מצא בך את מה שהוא מחפש באשה -לחיים , האם זה מה שיכריע?! אמנם יש אנשים שמאד חשוב להם היופי החיצוני - אבל לפי ניסיוני אם רק על זה הם בונים כנראה שיש שם בעיה סמויה איתם או עם השקפתם לחיים משותפים. זה צריכים לברר. לא יודע מה לומר לך יותר מזה - חוץ משאם תבררי טוב אודותיו נראה לי שזה יהיה הפתח לכל או לרוב התשובות לגביו. המון הצלחה אושר עד בלי די- תדהר.

האם התינוק נחשב לממזר ?

היום נודע לי שלבעלי נולד תינוק מחברה שעימה חי אנחנו נשואים עדיין ומתנהל ביננו ברבנות תיק בנושא גירושין אני רציתי ורוצה בשלום בית והוא מעוניין להתגרש אנחנו כבר 4 שנים חיים בנפרד כשלפני שנתיים היה ביננו יחסי אישות האם יש בהולדת התינוק עילה לחייב אותי בגט? האם התינוק נחשב ממזר עלפי ההלכה? הרי הוא זנה אשמח לקבל את הפסוק לכך אם נכון הדבר תודה מראש ושבת שלום

לא נראה אלא אם כן...

שלום לך מרגלית, כתוב במפורש על זה בתורה "לא יבוא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי..." . הממזר הוא או היא שנולדו מיחסי אישות בין גבר לבין אשה נשואה. חז"ל מכנים זאת בלשון של חייבי מיתות בית דין או חייבי כריתות. אמנם שיש עוד דוגמאות.הממזר או הממזרת לא יכולים להתחתן עם ישראל אלא עם ממזר אחר. מקורות: דברים כ"ג ג' , יבמות מ"ה מ"ט ע"ח , קידושין ע"ב -- בירושלמי קידושין פ"ג הלכה י"ב יבמות ע"ח- אמנם אם ממזר בא על הגויה הוולד גוי - ואם נתגייר הרי הוא ישראל כשר לכל דבר. מעניין. ועוד כמה וכמה מקומות בש"ס. אם ה"חברה" הזו הייתה נשואה יש בעיה , אם היא רווקה הוולד לא פסול אלא טמא טומאת נידה אבל כשר לבוא בקהל.צריך שהתינוק יטבול במקוה טהור כמו מקוה טהרה לנשים ואז הטומאה תיפקע ממנו. בקשר לגירושין שבעלך מעוניין - אם אתם חיים בנפרד 4 שנים - יכול להיות שהדבר הנכון לעשות זה להתקדם הלאה עם החיים. אל תבזבזי שנים יפות על "אולי"... אבל זה צריכים לברר עד הסוף כמובן. שיהיה לך ולכל משפחתך שבת שלום ומבורך .

שאלה לרב תדהר

אני מאוד מעוניינת לכתוב לך יותר על המצב שלי עם הבן זוג רק הייתי רוצה לבקש אם ניתן לכתוב לך באופן ישיר לתיבת המייל הפרטית שלך על מנת שאוכל לשמור על פרטיות. אפשרי?

בבקשה

ערב טוב מיכל מב"ב אשמח לקבל מייל, אני מעדיף שיחת טלפון שתקצר הרבה זמן והחלפת אינפורמציה. כמו רבים שמתקשרים אלי - בכל זאת אין לי בעיה גם לקבל מייל. כל טוב , תדהר 02-586-5114 050-6650-779 [email protected]

הייתי בסדר?למה לא דיברתי?

שאלתי בנושא שידוכים.ופתאום עלתה לי סוגיה לא ברורה. הייתי "נשואה" ארבעה חודשים. סבלתי מאוד במשך כל אותו הזמן. ועם זאת לא שיתפתי את ההורים בכלום. הם ניסו להוציא ממני מה קורה, אך לא היו לי מילים... מה אומר להם? שהוא לא נורמלי? שאני בוכה לילה לילה?(ולעיתים-בוקר בוקר...), שאני שורדת(בקושי...) שחיה על התקוה... למה לא בכיתי להם? אני מבית מאוד מאוד מפנק...-בת יחידה בין בנים (אמנם בכורה, אך עדיין מפונקת), מבית עם אמצעים כלכליים ב"ה. למה המשכתי לסבול בשקט? הרי אין בעולם כמו אמא ואבא...!

על מה מדובר

שלום לך דבורה האם את זו שהפנתי לד"ר קליין? אם כן אני לא מבין על מה את שואלת האם את שואלת או אומרת . אם תפרטי מעט אולי אבין. אם את לא הדבורה שהפנתי לד"ר קליין - אז בכלל לא הבנתי שום דבר ממה שרצית לשאול, מה את מבקשת בעצם?! אושר וכל טוב.

כן זו שהופנתה לד"ר קליין

ואולי את זו השאלה באמת אפנה אליה... סליחה ותודה.

הצלחה רבה

הצלחה בכל העיניינים, נשמח לראות את ההתקדמות.כל טוב .תדהר

אח חורג? או אח לכל דבר

אני גרושה עם ילד ומנישואים שניים נולדה לי בת עכשיו גם לגרוש לי נולד תינוק שאלתי היא: מה ההבדל בין האח מצד אבי ילדי (אח חורג?)ומהצד שלי (אח אמיתי לכל דבר?) האם יש הבדל בין האח שהוא פרי בטני לבין האח שלמרות מאותו אב הוא פרי בטנה של אישה אחרת. כי כמו שהבנתי שאישה היא זו שמזריעה . תודה מחכה לתשובה

מה השאלה?

שלום לך מאירה מה בכלל השאלה- הרי הבן מהגרוש שלך הוא בן לאימו ולאביו שהוא הגרוש שלך. הבן שלך הוא הבן שלך ואביו הוא הגרוש שלך . יוצא - שהמכנה המשותף הוא הגרוש שלך - שלו יש שני בנים משתי נשים והם - אחים לכל דבר מפני שהבנים הולכים אחרי האב ביהדות ולא האם. האם קובעת את יהדותו - אם יהיה יהודי או לא, האב קובע את שיבטו את מנהגיו את ההלכה שבו הוא מתחנך ואת אורח החיים הרוחניים. (ליעקב אע"ה היו ארבעה נשים וכל אחת היו ילדים והתורה מתייחסת אלהם אחים לכל דבר- מבחנת חוק המדינה יכול להיות שיש נ"מ) האם תקבע על פי רוב את מידותיו ואת נימוסו את הדרך ארץ ואת הגישה לרוחניות יותר מהאב. "בן חכם ישמח אב - וכסיל אדם בוזה אמו". כך אומר שלמה המלך ע"ה ברוב חכמתו ונבואתו. פי': החכמה תנוח בחיקו של הבן כשלומד את התורה חוקים ומשפטים והמצוות - זו היא החכמה- אבל אדם כסיל שייך כשמדברים מבחינת אמו. כמו שכתוב "כסיל הולך בחושך"- כסיל הוא אדם בלי תבונה בליבו - מבחינת רגש נימוס ודרך ארץ. אושר ושמחה עד בלי די. תדהר

חיוב בגט או לא?

זוג אשר נשוי כארבעה חודשים, והם היו ביחד(מצוות המעשה) רק בליל חופה ועוד פעם אחת לאחר חודשיים,ולאחר מכן לא היו עוד ביחד בכלל, היות והבעל לא רצה, האשה ניסתה לשדלו אך לא מצליחה. האם חייבים בגט?

או...לא

חנה שלום השאלה היא הפוכה כשזה מגיע לשאלות בעיניין גיטין. השאלה היא : האם הגט מחייב אותם ?? צריך עוד אינפורמציה כדי לענות. שמחה ואושר תמיד, תדהר.

שובבות של שני בני

אני ברוך ה' נשואה פלוס שני בנים. אחד בן 5 והשני בן שנתיים .בעייתי היא ההשתוללות ביניהם.הם קופצים אחד על השני , רוקדים בחוזקה ביחד בצורה מסוכנתוכו' , אני מוצאת את עצמי מעירה להם כל הזמן וזה גורם לי תסכול רב.אני מנסה להעסיק אותם בדברים אחרים אך מהר מאוד הם חוזרים להשתוללות. מה עושים?

תעסוקה עם מיקוד ב..

שלום לך חני, עם פער בין גיליים של 3 שנים בין שני הבנים שיחיו , יכול להיות שהגדול מחפש ממך ומבעלך יותר תשומת לב והביטוי לכך שהוא מגרה את הקטן בהשתוללות יתר. נראה שאת צריכה להעסיק אותו בדברים יותר ברמה שלו כמו ספרים פזלים לגילו וכדו'. זה בעצם יראה לו שאת מעניקה לו אישית ולא מתמקדת "גם" לקטן. למדנו מיעקב אע"ה שחיבב את יוסף (אמנם בצדק) יותר מאחיו ובעיקבות זה היה קנאה. עוד למדנו מזה שצריך להעניק לכל אחד לפי דרגתו ויכולתו , ולא להשוות , על מנת להעצים את האחד אנו לפעמים ממעיטים בשני בלא כוונה- אמנם כך זה מתקבל בעיניו. יכול להיות שאין מספיק 'מתן הסברה' בבית. זה אומר שלפני כל דבר משמעותי לגביו של הילד - ובשלב זה לגדול במיוחד, תתני איזשהו הסבר מה אנו עתידים לעשות עכשיו. למשל, כשנוסעים לכנרת , הדרך ארוכה ואי אפשר לצפות מילדים לשבת רגועים כל הדרך. אם נשים לב להורים שאימצו את השיטה של 'מתן ההסבר' , דהיינו- לומר "אתם יודעים ילדים, עוד מעט אנחנו נכנסים לאוטו ונוסעים לכנרת , (הילדים קופצים משמחה) אנחנו צריכים את השקיות שהכנתי ליד הדלת להכניס לאוטו- מי רוצה לעזור ? (בדברים הקלים לתת לקטן והדברים הגדולים יותר לגדול- כך שכל אחד יודע את עמדתו - ויותר חשוב שהם יבינו שאת מכבדת אותם לפי כוחם ויכולתם- במיוחד את הגדול, מפני שהקטן מבין שאחיו יכול יותר ממנו והוא לא ייצור התנגדויות- וגם אם כן אפשר להעצים את הקטן בזה שבוחרים בו ראשון בלעזור עם הדברים או לתת לו משהו ליד וזה יראה לו שהוא גם חשוב כמו אחיו ). וכשנכנסים למכונית לתת הסברים על הדרך הארוכה ולתת להם אתגר באינטלקט שלהם - להיות אקטיבי איתם בדיבור - אפילו שזה משעמם אותך לפעמים- לומר לדוגמה , "עוד מעט אנחנו מתקרבים ל... הנה תראו עכשיו הגענו ל ..." וכך כל רבע שעה ונראה שהילדים יותר רגועים גם בנסיעה כה ארוכה מפני שהם "עסוקים" איתך ואת בעצם מכבדת אותם בזה שאת מגלה איתם התענינות לדברים בדרך. כך בכל דבר בבית ובחוץ חייבים לרדת לרמה האינטלקטואלית של הילד על מנת להעצים אותו במה שהוא. קשה יותר עם הקטן זה נכון, אבל יש דברים שאת יכולה להעסיק אותו גם בגיל שנתיים. המון אושר מכולם ושמחה עד בלי די.תדהר

יחסי אישות

אני נשואה כמעט שמונה שנים ויש לנו ב"ה 2 ילדים. הבעיה היא יחסי האישות ביננו.בשנו הנישואין הראשונות הכל היה בסדר אפילו מצוין, הדדיות משני הצדדים,אך, מאז לידת בני הראשון לפני 5 שנים המצב בכי רע.ירד לי החשק עד כמעט למינימום. לבעלי שלו יצר יחסית חזק קשה מאוד מהענין הזה. הוא מאוד מתוסכל. יש פיתרון? אולי יש תרופה או תכשיר שמגביר חשק? אשמח לתשובה.

חשוב ..אמנם הצניעות חשובה יותר

ערב טוב גלית, אנו מבינים את הבעיה שלך ושל בעלך והיא חשובה מאד. אמנם לצערנו אין אנו יכולים לענות על תשובות בסיגנון הזה בפורום כאן. אני מאד ממליץ לך ליצור קשר עם אחד או אם תרצי עם אחת מהמומחים אצלנו על מנת לדבר על הדברים ברמה יותר מקצועית. ומפני הצניעות שיפה לנושאים הללו ולא מפני שאין תשובות לבעיה. מפני שצריך אבחון מצב - הבעיה יכולה להיות ברמה הפיזיולוגית או ברמה רגשית ביניכם. בכל אופן שאלות בתחום חיי אישות אנו מזמינים אותכם ליצור קשר טלפוני למומחים שלנו. ונקוה לעזור לכם. כל טוב והמון אושר . תדהר

קושי במציאת בן זוג

אני רווקה בת 39 ועוד לא מצאתי את בחיר לבי. כל מי שאני מדברת איתו אומר לי שאני בררנית ושאני צריכה להתפשר. האמת שאני כבר התפשרתי אני לא אשמה רוב הגברים שאני יוצאת איתם לא רוצים להמשיך לפגישה שניה, השאלה שלי: האם לצאת עם כל אחד ומה לעשות כדי שעוד יהיו פגישות?

כקריעת ים סוף

שלום לך איריס12, נראה לי שאם תיפני להדרכה ממדריכת כלות שמבינה , היא תוכל לעזור לך הרבה יותר ממני. מפני שנושא זה דורש היכרות ספציפית והנושא הוא אינדיוידואלי לך אישית. ולכן לא יהיה 'פיר' אם אענה תשובות שיספקו אותך ריגעית. כל טוב והמון הצלחה.תדהר אפשר להעזר במשימה בשניים- הכרויות. אצלנו באתר.

שידוכים-פרק ב'.

אני הייתי נשואה זמן קצר ביותר. נישואים קשים ועצובים ביותר. אותם, אני ב"ה שוכחת. ה' נתן כוח ובינה להתמודד. ולשרוד.כן גם זו מילה המתאימה פה. כעת אני לפני שידוך עם בחור גרוש גם כן. איך יודעים, מה אומרים ומה לא? איזה נושא מעלים ואיזה לא? לפעמים מילה אחת הורסת את כל מהלך הפגישות והבחור מסרב להפגש עוד. אני מאמינה שזה מאת הבורא יתברך. אך ביננו, מפחיד לגרום לכך שאפספס את זיווגי... הרי אי אפשר לעשות הצגה שלימה עם מערכות רגילות של פגישה...בכל אופן כל אחד עם חבילה מאוד רגישה וטעונה... תודה רבה!

לא לחשבן חשבונות לא לך..

שלום לך דבורה, אל תחשבני חשבונות שמים, תשקיעי את הכוחות שלך את הכשרונות שלך ואת האנרגיה שלך בלהיות ..עצמך. כשמבזבזים אנרגית יתר לפעמים מחסרים במקומות אחרים. תהיי עצמך כך הקב"ה יראה לשלוח לך את זיווגך שמתאים לך ותהיי בטוחה והוא יהיה שלך. כל טוב נשמע ממך ומכל בנות ישראל רק שמחה ובשורות טובות בקרוב. תדהר

זאת אומרת ש...

שאם הם ידעו-בעצם-הבעל שהם צריכים להתגרש עבור זה האם הם יקיימו את המצווה... מסובך יותר ממה שזה נראה לעין...-הוא יעשה טובה... אולי. וגם זה לא בטוח. מוזר. אך אין לו צורך בזה... הוא פשוט לא רוצה אותה. לא בגלל האישיות שלה . אלא כאישה.אשה בשבילו זה כמו ספסל. או בלטה, לחילופין... גם אחרי מקווה הוא לא מתקרב אליה.כלום.

ש...צריכים טיפול

שלום לך חנה, האמת היא שלא הבנתי עד הסוף את הכוונות שלך בשאלה . אבל יש לי תחושה שהמצב לא קל וכדאי לטפל בזה , ההלכה מדברת על נושא זה (סוגיה של "מאיס עלי" אם האין חיי אישות האם אפשר או צריך לגרש?! ) ודאי שכאן לא נוכל לדעת אף פעם גם אם היינו מקבלים את כל העובדות ואינפורמציה הרלוונטית לגבי הזוג. כל מקרה לגופו וכאן צריך מומחה שמבין גם בעינייני גיטין כדי לראות את כל התמונה . כדאי להציע להם שיצרו קשר עם המוקד שלנו על מנת לקדם את הדברים לטובתם. אושר וכל טוב.תדהר הייתי ממליץ לבקש את המספר של ידידי הרב גלזמן שליט"א מטל או ריקי במשרדים.כל טוב סלה.02-641-3242

הבדלים בדת

שלום! אני ובעלי בני 28 נשואים שנתיים וחצי +ילד, אני באה מבית דתי (לא חרדי) וכמה שנים לפני החתונה התחזקתי יותר ע"י שיעורים ספרים וכו'.. והיה נראה לי שמתאים לי בן זוג חרדי שלומד בישיבה , וכך התחתנתי עם בעלי שהינו בעל תשובה, ראיתי שהוא חזק ממני בדת עוד לפני החתונה חששתי מזה אבל חשבתי שנסתדר... היום אני רואה כמה שזה לא פשוט הוא ממש חזק ואילו אני יותר פתוחה ויש ביננו עימותים על הרקע הזה בבית כל הזמן אני מרגישה שאולי טעיתי ובחרתי בן זוג חזה מדי.וזה ממש מתסכל. לדוג' הוא שומר עיניים בצורה מאוד חזקה אי אפשר ללכת איתו לשום מקום (לאו דוקא אירועים) אפילו לא לסופר מרקט או לתחנה מרכזית אם צריך לנסוע לעיר אחרת הוא מוריד את העניים ואני צריכה להוביל אותו וזה ממש לא נעים לי, או כל דבר הוא בודק אם ברכתי או נטלתי ידיים וכל דבר שאני מדברת איתו הוא אומר לשון הרע וכו. וכו... וגם על חינוך הילד יש לנו ויכוחים , אני מרגישה שהדרך הזו לא מוצאת חן בעיני בכלל העולם החרדי פתאום נהיה קצת זר לי בתוך כך מפריע לי הלבוש שלו מגבעת +חליפה כל הזמן בלי לשנות, ואני יודעת שגם הילדים שלי יצטרכו ללכת כך מגיל 13 זה לא שאני לא רוצה דרך תורנית ודאי שכן!!! אבל לא קיצונית מדי ולא ע"פ דפוסי החברה החרדית כשלא מדובר בהלכה אלא במוסכמה חברתית, אשמח אם תעזרו לי לצאת מהמבוכה. רונית

בדת... ההבדלים-לא משנים אלא הלב

שלום לך רונית, יחד עם דור נפלא שכזה שזכינו אליו עם זה ובגלל זה ולמרות זה- קבלנו גם את הקושי בהבדלים במנטליות בין כל מיני תרבויות שונות ותפיסות שונות. כל יועץ נישואין מתחיל יודע ונתקל לא פעם ולא פעמיים בבעיה שאת מדברת עליו. עד שכמה וכמה רבנים ראו לנכון להתעסק אך ורק בנושא רגיש זה. ההבדלים בינכם הוא הדבר הטבעי שהיית צריכה לצפות גם אם בעלך לא היה יותר חזק ממך בדת.וזה מפני שניסיוני אומר לי שבהרבה זוגות אחד מהם או שניהם או מתחזקים בעקבות ההחזרה בתשובה או נחלשים מעט עד ש"מוצאים" את עצמם וכך מעצבים לעצמם סיגנון חיים. (אמנם תלוי מאד מאד אם היה הדרכה אישית בתשובה) הרי תפיסת המוסג המוזר שנקרה "אני חרדי" לא היה עד לפני כמה זמן קצר. אולי זה נשרש מפסוק בנביא שכתוב שם "החרדים " כשמדובר על הרשעים שיבושו לעתיד לבוא. ואילו ה"חרדים" ש"ייראים " מה' ית' הם יזכו לכל הטוב העתיד לבוא. בכל אופן , כשאבותינו עלו מהגלויות השונות הם היו "שומרי מצוות" ולא "חרדים". אמת שהשומר המצוות הפשוט ביותר אם היה עתה כאן איתנו היה - כנראה אחד מחשובי הדור. מפני שהתורה והדרך ארץ מוסר העבודה הרוחנית והגשמית ליום יום היה בתכלית השוני. החוזר בתשובה ה"סטנדרטי" חושב שאם הוא לא "רואה " את עצמו מתקדם ומרגיש זאת בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו - הוא לא יכול ללכת לישון רגוע- הוא "בטוח" שהוא "נתפס" ע"י היצר הרע והנה מוכנת לו מלקודת כבר למחר ואם הוא ימשיך כך ולא "ירגיש" את העליות בתורה ובמצוות כל רגע ביום הוא עלול למצוא את עצמו מחר ב....כמו שהיה לפני התפילין והגמרא. וכו'. אחד מראשי הישבה שלי לפני שנים ציטט את אחד מגדולי הדור השעבר - בשיחה שבועית שהיה לנו אמר כך: "אם אנו מרגישים את עצמנו "גודלים" בתורה - תהיה בטוח שאנחנו "יורדים" בתורה וביראה."- הפוך ממה שבן תורה היום שחזר בתשובה חושב ומצפה מעצמו .ואף בני תורה לגדלו עם הדת- "האם האדם מרגיש את עצמו גודל גשמית בגופו ועצמותיו הגשמיים"? כך שאל הרב אז- "זה בא לבד -בזמן " - אלו דבריו. היות ואין אני מכיר אתכם ולא למדתי את הסוגיה בו אתם נמצאים - לא אוכל לצערי לתת תשובות לגביכם מפני הסיכון שאולי יתפרש משהו לא נכון. אמנם אוכל כן לומר שבעלי תשובה מגיעים לאיזון מסויים - זה יכול לקחת זמן אמנם זה יבוא. הסתיגמות הרסו את הדור הזה ונקווה שזה יתאזן בקרב כל החצרות. תאמיני לי שבעלך מכיר ויודע את דרכך - זה לא מוזר לו - זה מפחיד אותו במובן מסויים - והניסיון מראה שככל שתלחמי בו-ואף ברעיונות- הוא יהיה משוכנע שאת לרעתו. כך לפי ניסיון של לא מעט זוגות שאני מכיר. אמנם ואף אהבתו אליך והערכתו אלייך. עצתי לך רונית, שתגשו ליועץ שמבין גם בהחזרה בתשובה וגם את שתי העולמות על מנת לגשר בין ההבדלים - מה שבטוח - הקב"ה לא עושה טעויות ואם הוא שידך ביניכם - היה לו מטרה מסויימת עבורכם. לסיכום: אם יהיה הפנמה בהבנה טובה ועמוקה בפרופורציה ואיזון בתפיסות עם רצון - הכל יסתדר. (לפני כחודש באו אלי זוג עם בעיה דומה , אחרי פגישות שנפגשתי עם הבעל הוא אמר לי "היום אני מבין דברים שלא הבנתי בעבר והייתי נעול על הדרך שלי בלי לראות את אשתי - כלל". עדיין בטיפול אתי והדברים מתקדמים. עם תפלה וברכה נאחל לכם הצלחה מרובה בכל העיניינים הגשמיים והרוחניים. כל טוב . תדהר.

כשהחיצוניות מאוד לא אי אי אי...

ניפגשתי עם בחור. ומאוד נבהלתי כשראיתי אותו בפעם הראשונה... אני בחורה מאוד נאה ותווי פנים עדינים. והבחור הזה...שיהיה בריא. חס ושלום, הוא לא מכוער. אבל הכול אצלו מאוד "גיזעי"... כשאני לא מסתכלת עליו, איכשהו אני יכולה להיות בסביבתו. אבל לא מסוגלת להסתכל עליו ולדבר או כשהוא מדבר. זה ממש מפריע לי. מה עושים?

הפגישה הראשונה היא הכנה לפגישה הא'

שלום לך דבורה, בדרך כלל אנו יודעים שבפגישות הא' התדמיות חשובות והציפיות וכל התחושות בשערה. נראה לי שכדאי לך לחכות לעוד פגישה ולראות - אם תרגישי גם אז אחרי הפגישה הב' כך - אז זו שאלה. המון הצלחה וכל טוב סלה.תדהר

בעיית תקשורת

שלום רב , אני מרגישה שהוא לא מוכן לשתף אותי במחשבותיו או הרגשותיו , אני מבינה שלפעמים קיים צורך להיות לבד אך יש גבול אודה לכם מאןד אם תאמרו לי מה לעשות ? יום טוב , שבת שלום ומבורך אסתי

לפעמים זה נובע מפחדים - בלחשוף את הרגש

שלום לך אסתי, רבים מהגברים פעמים רבות, מאד לא "יודעים" איך להתנהג. בשבילם זה "מוזר" לחוות ריגוש של קירבה עם בת זוגתם. הם לא מוכשרים לנישואין בכלל וחושבים שאם יהיו "מצו'ס" אז הם מבטאים את הגבריות שלהם. הם לא מבינים שאם הם יעניקו חיבה וריגושים הכנעה מסויימת ועדינות וישתדלו להתחבר נפשית הם יסיגו פי 10 יותר ממה שהם כשהם "גברים" לעניין. אשמח לענות יותר אם תפרטי יותר על הבעיה. המון אושר עד בלי די. תדהר

גירושין

יש לי בת דודה חירשת אילמת שהתחתנה לפני פחות משנה עם אדם ששומע האהבה בינהם פרחה היה נראה שהוא מאוד אוהב אותה והיא אותו פתאום לאחר הנישואין הם התחילו לריב בלי סוף הוא התכתב באינטרנט עם אחרות והיא חשדה בו.. הבלאגן התחיל שהוא ביקש ממנה לנסוע להורים שלה לשבת כדי שהם יחשבו בנפרד על כל מה שקורה בינהם שהיא רצתה לחזור הוא כבר לא רצה אותה ואמר שהוא רוצה להתגרש, מחר יש להם דיון ראשון בבית משפט ונורא כואב לי שבקלות כזאת מפרקים נשואין,גם אני נשואה טריה ויודעת שרבים המון בהתחלה אבל להתגרש בלי יועץ נישואין בלי לדבר ?! בת דודתי רצתה לגשר לדבר ללכת ליועץ לרב אבל הוא לא היה מוכן לשמוע כלום והגיש תביעה לגט כרגע גם היא רוצה להתגרש בגלל ההשפלה שהוא לא רוצה אותה והיא כבר יותר מחודש אצל ההורים אז מה כך לוותר על דבר כ"כ קדוש כמו נישואין? מה אפשר לעשות בשבילם ? אשמח אם תוכל לענות בהקדם לפני שיהיה מאוחר מידי בתודה מראש

בלי רצון לשפר "קשה" גם לבורא

שלום לך חן , חז"ל קבעו "בדרך שאדם רוצה ללך - כך מוליכים אותו" מן השמים. ידוע מאמר זה בחז"ל- ומה שבעצם זה אומר זה ש- גם אם הקב"ה רוצה ומכוון את בני הזוג(וכך בכל נושא) להתחבר ולחיות בשלום אם האדם לא מאפשר לשכינה להכנס לבית ודוחק את רגליה לצאת - היא תצא - ולבורא ית' יהיה "קשה" לחבר ביניהם. בחירה חופשית היא גם לפעמים "לרעתנו" כשלא מקשיבים להוראות היצרן. כל זה בעצם כללי. ונכון. אמנם כיון שלא נתת לי יותר אינפורמציה על מה קורה בבית אצל בת דודתך ובעלה - לא נוכל להציע דברים שיועילו. לי נראה שאף קשה לך לדעת באמת מה שקורה שם בפנים. אם הייתה אהבה תהיי בטוחה שהיא לא ברחה - אלא אם כן דברים השתנו מהקצה אל הקצה. ודאי שזה לא מקרה לפורום מפני ש1 את רוצה תשובה מהירה ומדוייקת ו2 מפני שצריכים לשמוע את כל הפרטים על מנת לדייק- וכאן בפורום אנו שומעים חצאי דברים ואולי.. תפני לאחד המומחים אצלנו ותוכלי לזרז את התהליך. כל טוב אושר ושמחה תמיד.תדהר

אשתי לא נמשכת אלי

מה ההלכה אומרת במקרה שהאשה לא נמשכת אל הבעל כתוצאה משינוי המראה במהלך חיי הנישואין אשתי הודתה בפני שהיא לא נמשכת אלי כיוון ששמנתי וזה מתבטא בהרבה דברים מה עושים

אז תמשוך אותה..

שלום לך צפון, היופי הפנימי מושך- כך עולה ממחקרים רבים . ובנישואין נכון שהחיצוניות "מדברת" אמנם הפנימיות יותר. אז דבר ראשון בוא תבדוק אם אתה מעריך מכבד את אשתך כפי שהיא "צריכה" ושנית גם תעבוד על ההשמנה - מה יש אסור - אלא אם כן קשה לך מבחינה פיזית - אז תוכל ללכת ליעוץ אישי אצל תזונאי ותתחיל לשפר את המראה. להראות טוב גם אחרי 20 שנה של נישואין זה לא פחות חשוב מלפרנס אחרי 20 שנה או להעניק את צרכיו של השני. ההבדל הוא שבתת- מודע רגשי אצל הרבה מהגברים הוא ש- "היא כבר רגילה אלי.. מה זה ישנה..." תדע שזה כן ישנה - מפני שהחיזור חייב להיות תמידי כל יום ויום- כך אשתך חושבת ומצפה. אשמח לשמוע עוד. כל טוב והרבה שמחה. תדהר

האם זה יכול להיות תירוץ כיוון שיש נשים שלא רוצות מ

בסך הכל שמנתי ב-15 קילו ד"א אני בן 30 ואשתי בת 31 אך לעניות דעתי זו בעיה מילדות שכן בביתה לא היתה פתיחות ודבר זה הינו בגדר איסור שלא מדברים עליו ובנוסף חיבוק היה דבר רחוק מהם הם לא חיבקו ןןדאי לא נשקו אותה, ןלעולם לא אמרו את המשפט אני אוהב אותך וכו. ובעבר אשתי אמרה לי שזה גורם לה לא לרצות את זה. היום דברתי אתה והיא אמרה לי שאין לה גירויים כמו תמונות וכו". האם מותר לדתיים לקנות ספר הדרכה במין? היום זה מצוי בחנויות. אין פה מקרה של עת להשם הפרו תורתך? מחקה לתשובה תודה רבה

הכל יכול להיות

שלום לך צפון, היות ואני רואה שהכיתוב בינינו עלול להתפתח לנושאים שהצניעות יפה להם והוועדה הרוחנית של האתר מעדיפה שלא נכנס אליהם. הייתי מציע לך ולאשתך לפנות להדרכה במקום לחפש גירויים בחוץ. יש מדריכות מעולות שמכירות את הסימפטומים שאשתך עוברת - ואני מסכים איתך שאף שיש נשים וכך גם גברים מסויימים שאינם נמשכים למעשה עצמו - יכול להיות שזה בגדר הנורמה שלהם ולא מפריע להם כלל. ויכול להיות שיש להם חששות או "מאגרים" שליליים כמו שציינתה מהילדות. בכל אופן ודאי אם ברצונך להתקדם נראה שבלי הדרכה זה לא יעבוד. יש מומחים אצלנו בנושאים הללו- תלוי אפוה אתם גרים - אם אינכם רוצים לנסוע למרחקים. כנס למאגר ותבחר. כל טוב והמון הצלחה.אני אציע לך את ד"ר רבקה קליין שמומחית - ויכולה לעזור לאשתך בנושא.היא גרה בירושלים.כל טוב. תדהר

המשך שאלה- יחסי אישות

האם אתה יכול להפנות אותי לאנשים/ יועצים ספצפיים שנוכל לפנות אליהם? תודה מראש.

אנו שמחים לראות שיש אנשים רציניים

לענת ובעלה שלום כל הכבוד שאתם החלטתם לטפל בנושא הכה רגיש ועדין הזה. אנו מאחלים לכם הצלחה ותזכו לזרע בר קיימא בס"ד. כל טוב אושר ושמחה כל הימים. תדהר

בלבול לפני נישואין בגלל גילוי על בן הזוג. אנא עזרה

אי בת 39 ועומדת להינשא בע"ה לבחור שהכרתי. שנינו בעלי תשובה אני בתחילת הדרך והוא יותר דתי ממני. לאחר שבועיים של היכרות אינטנסיבית הוא הציע לי להינשא והסכמתי כי חשבתי שאין מה לדחות את זה. אני מרגישה שהוא בחור טוב שבאמת רוצה להקים בית, ולהשתדל ביראת שמיים מצד אחד, וכמו כן באמת רוצה אותי. עלי לציין שהוא למד באוניברסיטה שנים רבות ואינו "ארחי פרחי" בזמן שיצאנו ראיתי שהוא מעשן סיגריות אבל כמעט ולא עישן לידי, וכמו כן גיליתי שהוא מעשן גראס אבל הוא אמר לי שזה רק לפעמים. לאחר שהסכמתי להינשא לו החל להרגיש חופשי יותר. ואני רואה כעת שהוא מעשן הרבה מאד סיגריות וגראס מבוקר עד ערב. עלי לציין שהסיגריות דוחות אותי מאד באופן פיזי. ועישון הגראס מפחיד אותי מאד, אני מרגישה שזה מרחיק אותך מיראת שמיים וגם פוגע בפרקטיות ובתפקודים בסיסיים של הבית. הצבתי לו תנאי שיפסיק והוא אומר שאינו מסוגל ושעם הזמן הביחד שלנו יעזור לו להגמל. וכמו כן שזה לא נורא ושזה לא כל כך משפיע עליו. אני לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר ומאז מצליחה לראות רק את החושך של החסרון הזה. בינתיים ההכנות לחתונה מתקדמות ואני בתוכי נדחית יותר ויותר. אבקש את עצתכם ועזרתכם הדחופה מה עלי לעשות.

לא פשוט בכלל

שלום לך לב , לפי ניסיוני , אף שאיני בקי בתחום ההתמכרות בסמים, והפתרונות,אומר לך שמי שמעשן רגאס עלול להיות תלותי מבחינה פסיכולוגית במיוחד וגם מבחינה פיזיולוגית, וחסר כוחות נפשיים כדי לצאת מזה באופן חד משמעי. אף שאת בגיל 39 ונישואין א' שלך - לא ציינת אחרת- אל תמהרי אם את לא בטוחה ואין לך ביטחון עצמי ושלמה עם המצב. אמנם שבשעת לימודי עם ד"ר נפתלי פיש שמומחה בהתמכרויות סמים ואלכוהול וכד' - הסביר לנו שיש כמה וכמה טכניקות להוציא אדם שהתמכר לסמים ואלכוהול. תלוי במצב הבריאותי והנפשי של אותו אדם אבל כן יש תוצאות טובות לפעמים. אני אציע לך שתפני אליו ותספרי לו את המצב והוא גם כיועץ נישואין ופסיכולוג מומחה בהפנוזה קלינית וסמים יוכל לומר לך את הצעד הטוב ביותר . אם כדאי להשקיע מה יהיו הסיכונים או מה יהיו התוצאות לפי מה שהוא רואה - אף שנראה שהוא חייב לראות את המשודך שלך. או הכי טוב שתלכו שניכם ליעוץ איתו כיעוץ לפני הנישואין והוא כבר יראה לאבחן אותו . או שתגידי למשודך שלך שהוא צריך טיפול בבעיה שלו ושמעת על ד"ר פיש. אם הוא יסכים ללכת הרי זה כבר מעולה שהוא מגלה לעצמו ולך שהוא יודע ומכיר בבעיה ולא רוצה להשאר במצב הזה. אם הוא יתנגד הרי שיש לך בעיה כפולה. אם הלכתם וד"ר פיש אבחן את המצב - תוכלי לשאול אותו לעריכת מצב - עד כמה בעית הסמים חמורה ותראי האם את יכולה ומסוגלת להתמודד- אם תרצי. כל טוב והרב הצלחה . תדהר

בלבול לפני נישואין בגלל גילוי על בן הזוג. אנא עזרה

אי בת 39 ועומדת להינשא בע"ה לבחור שהכרתי. שנינו בעלי תשובה אני בתחילת הדרך והוא יותר דתי ממני. לאחר שבועיים של היכרות אינטנסיבית הוא הציע לי להינשא והסכמתי כי חשבתי שאין מה לדחות את זה. אני מרגישה שהוא בחור טוב שבאמת רוצה להקים בית, ולהשתדל ביראת שמיים מצד אחד, וכמו כן באמת רוצה אותי. עלי לציין שהוא למד באוניברסיטה שנים רבות ואינו "ארחי פרחי" בזמן שיצאנו ראיתי שהוא מעשן סיגריות אבל כמעט ולא עישן לידי, וכמו כן גיליתי שהוא מעשן גראס אבל הוא אמר לי שזה רק לפעמים. לאחר שהסכמתי להינשא לו החל להרגיש חופשי יותר. ואני רואה כעת שהוא מעשן הרבה מאד סיגריות וגראס מבוקר עד ערב. עלי לציין שהסיגריות דוחות אותי מאד באופן פיזי. ועישון הגראס מפחיד אותי מאד, אני מרגישה שזה מרחיק אותך מיראת שמיים וגם פוגע בפרקטיות ובתפקודים בסיסיים של הבית. הצבתי לו תנאי שיפסיק והוא אומר שאינו מסוגל ושעם הזמן הביחד שלנו יעזור לו להגמל. וכמו כן שזה לא נורא ושזה לא כל כך משפיע עליו. אני לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר ומאז מצליחה לראות רק את החושך של החסרון הזה. בינתיים ההכנות לחתונה מתקדמות ואני בתוכי נדחית יותר ויותר. אבקש את עצתכם ועזרתכם הדחופה מה עלי לעשות.

המשך..

שחכתי לתת לך את המספר של ד"ר פיש- 02-537-6514 או 052-2639325 הצלחה ושמחה תמיד.

יתומים שמותר להם הכל !!!

נישאתי לאלמן + 10 ילדים .מאז הנני מתגוררת בבית שבו חי בעבר עם אשתו שנפטרה שנתיים קודם לכן.עכשיו לאחר שש שנות נישואין שבהם נולדו שלושת ילדי הסתבר לי שבעצם אני חיה בבית הזה על תקן של משרתת מטפלת מבשלת מכבסת וכיוצא בזה ומקבלת יחס כאל שפחה שאין לה ולילדיה כלל זכויות כלשהן.למרות מסירותי והקרבתי, הרבה פעמים על חשבון בריאותי ועל חשבון ילדי שלי ,אני זוכה להשפלות ולזלזול וילדי זוכים להתעללות ולהתעמרות פיזית ונפשית מצד אחיהם . למרות פנייתי ליועצים שניסו להבהיר לבעלי שצריך לעשות שינוי, הוא אינו מודע כלל לחומרת המצב והבעיות והקשיים הולכים ומצטברים .כיום אני מוצאת את עצמי ואת ילדי בסכנה נפשית ופיזית ואין מושיע.ואני כשפחה בידו. מה לעשות כדי להגן על עצמי ועל ילדי ?

ודאי לא הכל..

שלום לך רוזה אני מבין שאת במצב לא קל בהחלט. אמנם אל תצפי ממני שאומר לך להיות אפאטית למסגרת שבה נכנסת מפני שבעצם אני בטוח שהבנת לפני הנישואין עם בעלך ,ידעת בבירור שהנישואין הללו כוללים 10 ילדים לא שלך ולמרות ההבנה שלו שהוא חייב לדאוג לך לעזרה עם ילדיו - יהיו קשיים ודומים למה שאת עוברת כעת. אין ספק שהוא חייב להפנים שהם לא ילדייך וההתחייבות שלו בנישואין הם לא פחות ממך ואף יותר בכל מה שנוגע לילדיו. אמרת שהייתם אצל יועצים והוא לא הבין - או שהבין את הבעיה ולא מסוגל לתרום . אמנם שאפשר להבין אותו גם מפני הלחץ הכלכלי על הבית וטיפול בילדים עד לפני שנישאתם ודאי שהיה לו קשה . לא מצדיק למה שקורה עכשיו אבל חייבים גם להתייחס ל"מצוקה " שבה הוא נמצא - והיה. מפני שכנראה בעקבות הלחצים בם הוא היה , גם, גרם לא להתנהג היום כך. ולפתרונות: ללכת ליועץ נישואין נראה שלא תלכו כל כך מהר - אם כך - אז הייתי מציע לך 1) לדוש עזרה מבחוץ ,אף שכנראה שיש לך או היה לך - נראה שזה לא עונה על הצרכים. ולכן חייבים עזרה תמידית - יכול להיות שאם תגישו בקשה למשרד הרווחה או גוף אחר לעזרה- עזר מציון או ... יתפתח משהו. ואולי לא. 2) חייבים לשבת עם הילדים הגדולים גם אם הם נשואים ולחלק את המטלות בבית ושכל אחד יתרום מעצמו פעם או פעמיים בשבוע למה שצריך. מצד אחד אנו לא רוצים שזה יהיה מדאי קשה הם שלא "יברחו" ומצד שני שיבינו שבבית כולם צריכים לתרום. 3) מדי שלוש או ארבעה שבועות ללכת עם בעלך להתאוורר זה יכול להיות סוף שבוע - שישי שבת - או באמצע השבוע מהצהריים עד 10 בלילה - זה יקנה לכם התחברות ויגשר את הפערים ביניכם זה יוסיף לך להרגעה ולחדש כוחות ולבעלך שיבין שקשה לך . אמנם הקטע הזה יכול להיות קשה לביצוע. אמנם יהיה יעיל. 4) את חייבת לדבר עם בעלך שאת לא יכולה להמשיך בצורה שכזו ו"הוא" חייב להמציא רעיונות לשפר את המצב. אם תתני אתגר הוא ברוב הסיכויים ישתדל הרבה יותר מאשר אם רק "תרדי" עליו כל הזמן- ואף שאת צודקת. אמנם הריחוק ימשך אם לא תתני לו "גירויים" ואתגרים לפתח את הריגושים שלו כלפייך אישית ובכלל למצב הכללי.- זה מכונה בשם "לתת לו ביטוי עצמי בנישואין"- יש יותר הצלחה בכלל בנישואין כשמעודדים ומקנים מוטיבציה - לעשייה , מאשר לתת פקודות ואף שעושים זאת בדרך ארץ ונימוס. 5) לחלק את התפקידים בבית בניכם - את ובעלך. בעלך צריך לקחת על עצמו חלק מהתפקוד היומיומי של הבית. עצתי לך - תתני לו לבחור במה שהוא ירצה לעשות מפני שגברים לא מוכשרים בעשייה בבית בגלל שנולדו עם תסמונת ה"חוסר שותפות" . ולא מבינים שבית בו הם גרים גם שלהם והילדים גם שלהם ויש להם אחריות כפי שאם הם היו רווקים או עם ילדים . בכל אופן - זה צריכים לדבר איתו אם את לא יכולה. יכול שיהיו עוד כמה עצות - אבל הייתי מעוניין לשמוע ממך אם הנקודות הללו מדברות אליכם או לא והאם לפחות המכתב הזה נותן לך לכיוונים אפקטיביים. כל טוב והמון שמחה . תדהר

גירושין

ראשית כל תודה רבה לשני הרבנים שענו לי... אני יודעת שלא נתתי מספיק פרטים על מה שקורה בינהם ואני אף יודעת שבעיות מסוג זה לא פותרים כך סתם באינטרנט, אך חשוב לי לדעת האם ישנם מקרים בהם ממליצים להיפרד - להתגרש, לפי מה שקראתי עד כה במיוחד בספריו הנפלאים של הרב שלמה אבינר כל זוג יכול להצליח להיות ביחד ולפי דבריו של הרב קאווץ "אין זוג לא מוצלח יש זוג לא מודרך" אז האם זה תקף על כל הזוגות ועל זוג שהבעל פתאום אינו מעוניין בכלום ולא רוצה לשמוע. אם האינפורמציה הזו תואיל אז המריבות היו על דברים קטנים שהוא ידע עליהם לפני הנישואים - היא מפונקת ולא עושה המון בבית מנסה להשתפר אך זה לוקח זמן לא ביום ולא יומים הבעיה הייתה שהוא גם פינק אותה ולא היה איכפת לו שהיא לא עושה כלום פתאום הוא השתנה כי היא חשדה שהוא בוגד בה, ותפסה אותו כמה פעמים מצוטטת באינטרנט עם בנות בצורה לא נהותה. אשמח לדעת אם יש מישהו שיוכל להתכתב איתה דרך האינטרנט (מיכיוון שהיא לא שומעת) ולעזור לה . בתודה מראש

הקרבה היא השאלה

שלום לך חן, כל הרבנים נחמדים ומתוקים ואומרים את דבריהם לפי הכתובים וניסיון שלהם ושל אחרים. אמנם תמיד השאלה היא מי המקריב ומה הוא מקריב עבור ההצלחה בנישואין שלו שלה. הרמח"ל זצוק"ל כבר כתב לפני 260 שנה ועוד שקדמו לו - שאין החיבור שבין בני הזוג טיבעי. אלא אם כן השכינה שורה - או במילים אחרות עד כמה הם מקריבים. כמו "קרבן" שע"י הקרבת הקרבן --מתקרבים. בכל אופן התכתבות באינטרנט איני יודע אם זה יהיה אפקטיבי - אנו מעונינים לפתור את הבעיות ולא לדוש בהם בצורה סתמית. לפעמים טוב להתגרש אם כלו כל הקיצים, גם ההלכה מעודדת גירושין - כשצריך. ודאי שזו לא כוונת היוצר ית' - אף שנתן את האפשרות. נראה לי שהכי כדאי ליצור קשר עם מטפל על מנת לראות אם יש מה לעשות . כל טוב ואושר תמיד. תדהר

איך מצליחים לא לריב עם 3 ילדים קטנים מאוד ומחלוקת

אנחנו מאוד אוהבים ב"ה,אבל רבים בגלל חוסר תקשורת ביננו בזמן כעס. אנחנו מאוד צעירים וכבר מגדלים 3 ילדים. יש לנו הרבה לחץ ועצבים. הייתי רוצה לדעת איך להסתדר איתו,למרות כל הכעס וחוסר ההבנה. לפעמים אני רוצה הקשבה,ובדיוק אז הילדים מדברים עם בעלי והוא לא שומע אותי.ואין לי למי לפנות.

הברכה שרויה בחלקכם- היא לא הבעיה

שלום לך תקוה אף גילכם הצעיר חייבים ללמוד את מערכת הנישואין על מנת לתקשר . ואדרבה גילכם הצעיר יהיה מנוף אדיר לתקשורת חיובית ואפקטיבית. השאלה היא עד כמה אתם מכירים אחד את השני האם אתם מכירים את המסגרת הכה מסובכת. מפני שגם כשאני למדתי תקשורת וייעוץ עם פסיכולוגים ורבנים המומחים בתחום כולם אמרו את אותו הדבר במילים אחרות- "המסגרת" היא בעצם "הבעיה" ולא הזוג. אלא שכמו שלומדים נהיגה או חינוך ורק אז - הגם שצריכים סט'ג- רק אז יכולים לאפשר לנו להתמודד עם בעיות באותו תחום. ילדים הם לא הבעיה - הם אמנם "לוקחים" מאיתכם את הזמן להיות יחד אבל אדרבה לפעמים זוגות מדווחים על "איכות" כשהזמן מוגבל. ולכן אני לא אתמקד כל כך על הבעיה שאת הגדרת אלא נמצא זמן אחר עבורכם להיות - בזמן איכות- ובודאי שתרגישו גם אתם את הדברים.לפעמים איכות בלי כמות עדיף. טיולים קצרים סופי שבוע ..וכדו'. ההורים יכולים לעזור יש בייבי סיטר - נראה שאפשר להסתדר .על פי ניסיון שלי ושל אחרים ויש מחקרים בנושא הזה - הילדים לא עשו דבר שזיעזע את התקשורת בינכם. לסיכום - המזל הטוב שנפל בחלקכם לילדים בגיל צעיר רק יהיה ברכה במשך כל הדרך. עם הדרכה בתקשורת חיובית וסבלנות - הכל יהיה בסדר. כל טוב והרבה שמחה.תדהר

המשך שאלה ותיאור המציאות העכשיוית

שלום לרב תדהר כהן תודה על תשובתך.אני מוסיפה בזה מידע.מזה כמה זמן הנני נאלצת לעזוב את הבית לששי שבת. כאשר מגיעים הביתה הילדים הבוגרים ו/או הנשואים.זאת משום שהם אלה שמתעללים פיזית ונפשית בילדי ואין עוצר.הם מסיתים נגדי אפילו את ילדי שלי ומכנים אותי בכנויים מעליבים.בשנה האחרונה הגיעו מים עד נפש.בעלי פוטר כל ענין בתואנה שאני רגישה מידי ואולי אפילו זקוקה לכדורי הרגעה. .כשבחרתי להנשא לו לא יכולתי להעלות על דעתי שאקלע לנישואין שבהם אני צריכה למחוק את עצמי מולו ומול ילדיו ואפילו מול משפחת אשתו המנוחה. להיפך בהיותו אדם ,נעים הליכות וידוע כחכם וגדול בתורה חשבתי שעם אדם כמוהו לא יקשה עלי להתגבר ולהתמודד עם כל הקשיים .ולא היא.נכון להיום התרחקתי מהבית עד לתום חג הפסח כי אין בכוחי לסבול יותר את התנהגותם של ילדיו הבוגרים שהגיעו מפאת ''בין הזמנים'' ובעיקר חוסר שיתוף הפעולה וההתחשבות שמשמשים דוגמא לכל באי הבית.אני מתנהגת כאשה כנועה הממלאת רצון בעלה מסכימה לכל החלטותיו כל השנים .לנוכח התנהגותו הפאסיבית לא נותר בי כוח יותר. עד עתה לא נראה ,שהוא הפנים שחל שינוי בחייו ושהוא אמור לתת גיבוי לאשה שאינה אם עשרת ילדיו הראשונים.עד עכשיו הכל מתנהג כאילו אשתו הראשונה עדיין חיה.זה בא לידי ביטוי אף ביחסיו עם משפחתה המורחבת., .אני צעירה ממנו ב-13 שנים.קודם לא הייתי נשואה .כל ההצעות שלך מצוינות בעיני אין לי בעיה לבצע את מה שתלוי בי אבל אין שום אפשרות להביא אותו לידי שיתוף פעולה .כל רעיון שהוא מציע נובע מהרצון שלו לשנות אותי או יותר נכון מהרצון שלו להכתיב לי להתעלם מהמציאות הקימת ולשכנע אותי שאני לא סובלת , שילדי לא בסכנה ושבעצם הכל בסדר.עד עתה לא נמצא האדם שיצליח לשכנע אותו לחשוב על רעיונות לשיפור המצב כי לדעתו אין בעיה ואין סיבה לשנות.גם יועץ משפחתי לא הצליח להביא לידי שינוי עמדתו למרות שהוסבר לו שלטובת כולם חייבים לעשות שינוי.יועצים נוספים גם הם לא הצליחו לקדם דברים.הוא בשלו.חי במציאות הקימת רק בדמיונו בהתעלמות גמורה מהמציאות הקימת.

אין חבוש מתיר עצמו..

שלום לך רוזה שמחתי לשמוע את דברייך. אני שומע ממך אשה טובה עם ראש על הכתפיים. מה כבר אני אוכל להוסיף לך במסגרת הפורום - אם אמרת שבעלך בן תורה ואדם חשוב וכנראה מוכר בחוג שלכם, אין לי ספק שהוא לא ישתנה עבורך עם ההדרכה הנכונה. לא נראה שהוא בכוונה רצה אשה שתהיה המשרתת שלו ולילדיו. לא מסתבר כך - שהיית רואה זאת הרבה לפני שילדו לכם עוד שלושה ילדים שיחיו. בכל אופן אם תצליחי לגרור אותו לדבר אני אשמח לנסות. ודאי שאם אין שום רצון - גם גדול הדור לא יעזור . הצעה ב"ערבון מוגבל": אין דרכי - מי שמכיר אותי יודע- להיות קיצוני בטיפול או במתן הצעות. בפרט בפורום, אמנם אני מרגיש שאת חייבת לעשות דבר שיתן לבעלך הבנה חד משמעית שאת לא יכולה "למשוך" את העגלה שלו - במצב הזה. לא הייתי מציע לך לעשות דבר קיצוני אבל אם לא נותרו שום סיכויים שהוא ישמע אותך ורק את תחליטי אם דברי מתאימים- איני לוקח אחריות כאן. אם באמת לא יעזור שום דבר עדיף ללכת לדיין או בית דין שיזעזעו את תפיסותיו לגבי המצב להם הוא אמור לשמוע. נראה לי - לפי דברייך- (מפני שתמיד חייבים לשמוע את הצד השני- בעלך) שכל בר דעת ואדם עם סמכות רוחנית או כל מעמד אחר - יבין שאת במצוקה ובעלך חייב להתייחס לדברים. עדיף שהדברים יתנהלו בצורה היותר פשוטה ומקובלת. אבל אם אין שום ענות ואכפטיות מצידו - צריך כיוון שונה.הרבה הצלחה ואושר תמיד בכל מכל כל. תדהר

השפעות חוויות מהעבר על הזוגיות

גדלתי בבית בו אימי הוכתה ע"י אבי עד היותי בת חמש אבי אדם שאינו יודע לפרגן והוא רומס את אימי כיום באלימות מילולית שבאה לידי ביטוי בהשפלות תמידיות,גם אני חוויתי אלימות פיזית ומילולית מצידו.כיום אני נשואה לאדם מדהים בעל מידות טובות הן כבן זוג והן כאב לילדי-ברוך ה'. בעלי אדם מאד מוצלח ושקט אביו דגל בחינוך ע"י רמיסת בניו היה משפיל אותם ומקללם ובכך הניעה אותם לעשות את רצונו . כיום בניו (כולל בעלי ) נרתעים ממנו ומנסים לשמור על מרחק במערכת היחסים שבינהם אך הוריו שגרים מאד קרוב אלינו מתערבים בכל מיני נושאים הקשורים לחינוך ילדים וממון וכו' ובעלי חוזר חסר אונים לאחר כל מפגש עמם במיוחד לאור העובדה שאני לא מקלה עליו משום שאביו באגרסיביות שלו מאד מזכיר לי את אבי כמעט לאחר כל מפגש עם הוריו עולה בי רגש עז שזועק בתוכי "מדוע בכלל התחתנתי" אני רוצה להתרחק מהוריו אך רוצה יותר שיהיה לנו טוב מה לעשות?

להתמקד על ההווה והעתיד

שלום לך איתיאל, אדם חכם פעם אמר - אם אין לאדם עבר אין לו גם הווה וגם עתיד לא יהיה לו. זה נכון לגבי כולם. כל אחד יפרש לעצמו איך זה נוגע אליו. היות ושניכם באתם ממסגרת של בקרות ועוינות בלתי פוסקת , יש יתרון אחד - והוא - שיש בינכם בתת מודע רגשי הסתגרות ובריחה סמויה מהילדות , ולמה קראתי לזה דבר חיובי, מפני ששניכם מבינים את השני ודווקא בגלל התחושות הללו יש ביניכם קשר והתחברות. סביר להניח שאם רק לאחד מכם היה את התחושות הללו הדברים היו יכולים להיות יותר מסובכים. ולכן העבר שלכם הוא מה שבונה אתכם. מעניין. לגבי ההורים - הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מערכתית לגבי הנישואין שלכם - אין חיוב ממשי להתייחס לכל מה שההורים רוצים מכם. אין שום חיוב ללכת להורים לעיתים קרובות אם זה יגרום לכם כזוג להיות בריחוק רגשי אחד מהשניה. כמו שההלכה קובעת שבשולחן שבת, לדוגמה, ההורים כשיושבים אתכם ואת מגישה מרק או כל דבר אחר - אף שיש לך מצוה של כבוד אב - את חייבת הלכתית לתת את המרק לבעלך קודם לפני שנתת לאביך. וכך כל דבר לגבי בעלך הוא הראשון בכל דבר וכך הוא חייב להתייחס לגבייך גם כן. יוצא לנו - שאף אם ההורים רוצים שתלכו אלהם היות והמציאות שלכם שם מעוררת להורים "חשק" לוויכוחים וכל הנילוה לזה.., נראה שאין חיוב ממשי לשמוע אלהם. אמנם - היות שחיוב הכבוד והיראה עדיין קיים , כשתלכו אלהם יש ליצור אווירה ולדבר איתם על כמה דברים. 1- להבהיר להם שהיות שפעמים רבות נוצרו וויכוחים לא רצויים והאוירה נהיית עכורה וזה יוצר שאין יותר חשק לכבד אותם ולבוא לבקר, אז אתם מבקשים שכשתלכו לבקר או לשבתות תדברו רק על דברים שאין בהם כדי להכנס לוויכוחים. 2- אם קשה לכם השבתות איתם - עדיף שתבקרו אותם (בשבילם) במשך השבוע לשעה קלה או שעתיים ואז יצאתם ידי חובה. 3- אם גם זה קשה לכם והמצב לא משתפר עדיף שתקבלו היתר מרב פוסק ללכת פעם בכמה חודשים. מניסיון אומר לך, שכשמדברים עם ההורים על הנושא ולא מתביישים- ההורים נרגעים מעט - ואף שיעשו "פרצופים", לא נורא. כל הורה חייב להבין ולדעת שבני הזוג עכשיו הם יחידה בפני עצמה ואין להם "רשות" להשתמש בהם אלא לראותם בלבד. כל טוב והרבה אושר . תדהר

מה עושים באמת שהחצוניות דוחה או לא בדיוק מלהיבה?

שלום לכם אני בת 30 עוד מעט בחורה די נאה הן חיצונית והן פנימית ברוך ה' על החן והחסד שהקב"ה נתן לי אבל כל הפגישות שאני נפגשת אני פשוט נכנסת לחרדות מהצד השני. אני לא מחפשת גבר יפה או משהו כזה אבל נאה לפחות, מישהו שאוכל לצאת איתו בלי להתבייש. יש לציין גם שאני נראת מאוד צעירה בהמון שנים כך שכל פעם שאני מכירה גברים בגיל שלי, אז הם נראים מאוד מבוגרים ממני בהרבה כמו אבא שלי (בלי להגזים) אנשים שרואים אותי כל הזמן אומרים לי: איך את כזו בובה ולא מוצאת בן זוג... אני מאוד רוצה להתחתן ומפחדת שהשנים שלי יעברו ואז באמת תהיה לי סיבה לבכות, אבל אין לי אומץ יותר לפגישות החסרות תועלת שאני נפגשת. מה אתם מציעים לי - אני מיואשת!

יתר אהבה עצמית

שלום לך רוית ישנם אנשים מוכשרים בתחום מסויים בחייהם ועל מנת שיוכיחו לעצמם או וגם לאחרים את כשרונם הם מחפשים אתגרים או כל מיני גירויים למינהם וכך יוצרים לעצמם סיפוק עצמי באתגרים. פי' - לא עצם הפגישות שלך הם המטרה (לפי מה שאני רואה- ותסלחי לי אם פגעתי ) אלא האתגר 'מי יכול לספק את אתגריי'. יכול להיות שאם תתמקדי יותר על מטרת נישואייך לפלוני שאת נפגשת איתו ולא לשים דגש על החיצוניות - אפשר שזה יתפתח לזיווג אמיתי. ודאי שלפני שתפגשי תודיעי לשדכן או שדכנית או כל מי שיחשוב על זיווג בשבילך - שאת מחפשת גבר נאה ו..כפי שאת רוצה. מפני שכן זה מאד חשוב שיהיה לך גבר נאה - בחצניות שלו. גם סתם ככה כדאי לך לשאול את עצמך - למה זה מפריע לי - , אם תעלי על תשובות שונות אולי זה יתן לך חשיבה אחרת על עצמך ויגביר לך את הדימוי עצמי שלך את הביטחון עצמי - וחשוב יותר אולי - את הציפיות ושלא להתאכזב במהירות. כך שגם אם תפגשי עם מישהו שלא הכי נאה - יכול להיות שכן תרצי להמשיך איתו לעוד כמה פגישות ותראי (כך ברוב המקרים) שהפנימיות "משלימה" אותו בחצוניות. תדעי - הפגישה הא' היא תמיד ההכנה לפגישה הא'- אלא אם כן יש דברים שמפריעים מיד- על זה לא דברתי. המון שמחה ואושר עד בלי די. תדהר.

מה עושים עם כל הבלגן הזה?

שלום לכם איגוד ינ"ר שמי אופיר ואני כותב בשביל אחי הקטן. אנסה לתמצת את כל הסיפור שלו. אחי התחתן וכבר אחרי 3 חודשים היה בלגן בינו ולבן אישתו על כל מיני דברים כגון: אי התאמה בהמון דברים כמו דת למשל, תקשורת לקויה מאוד, הבדל עצום במעמד השכלה. ניסיתי להציע לו לפנות ליועץ נישואין הם הלכו אך לא עזר כלום. הם נפרדו אחרי חצי שנה. וקבעו תאריך לגירושין. כשהגיע מועד הגירושין הם החליטו שהם חוזרים ומנסים שוב, הם עברו למקום אחר וניסו לשקם את נישואיהם לאחר חודש וחצי שוב קרה פיצוץ והם ניפרדו שוב. ושוב החליטו שהם לא מתאימים וקבעו מועד חדש לגירושין כשהגיע מועד הגירושין הם החליטו שוב שהם רוצים להקפיא את העניין לכמה זמן ולנסות שוב הם כרגע עדין לא חזרו אבל יש מצב שהם חושבים לחזור אני מאוד מודאג מכל הבלגאן הזה מכיוון שכל "הסירחון" כבר יצא והמשפחות שלנו ושלה כבר יודעים את כל הבלגן ממש בפרטים ממש קטנים. היום מאוד קשה למשפחה שלה לקבל אותו ולמשפחה שלי קשה לקבל אותה. אצלנו אין משפטים כמו "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן" כי מבחינתנו אם לא מסתדרים אין מה לעשות ביחד יש מצב שאפשר באמת להגיע לעמק השווה אבל זה במרה ששני בן הזוג מוכנים להגיע לפשרות אצלהם הבעיה ששנהם עקשניים וכל אחד מנסה למשוך לכיוון שלו. אודה לכם אם תייצעו מה לעשות.

הולכים למומחה

ערב טוב אופיר אם אתה אותו אופיר שכתבתה לנו בתחום הראשון "בעיות בתקשורת" - אז עניתי לך מקודם .קח משם את הדברים. ולהוסיף משהו שלא הוספתי - הם בודאי חייבים יועץ מקצועי עם ניסיון- לא כדי לוותר עד שלא ניסו עד הסוף. כל טוב ואושר תמיד. תדהר

האם יש מצב שתקשורת נבנת או שהיא מובנת מאליו?

שלום רציתי לדעת האם יש מצב ששני בן זוג שאין בנהם תיקשורת יכולים לבנות אותה? כלומר- אם יש שני אנשים שלא מתקשרים טוב כלומר כל אחד בכיון אחר יש מצב שיגיעו לתקשורת מלאה בנהם? אני רואה הרבה זוגות שאין בכלל קשר בנהם איך זה מסתדר ביחד?

תקשורת מסמלת "עניין" =רצון לחיבור

שלום לך אופיר תקשורת ניבנת ע"י שמגלים עניין אחד בשני בהשתדלות . עד כמה שחונכנו כשהיינו קטנים בגיל 2 ,3 עד גיל 7 בערך.אם ראינו שהורינו או מחנכנו או כל אדם אחר שהערכנו מגלים עניין ומודעות לזולת אז בודאי יהיה לנו הרבה יותר קל להתחבר לזולת. וזה לא משנה כמעט עם מי. דבר שני, יש אנשים שאינם מתחברים ויותר מזה הם אפילו מרגישים שעם פלוני הם לא יסתדרו. זו תחושה בטנית - ויכולה להיות אמיתית- אמנם היו גם הרבה מקרים שראינו שלפעמים דווקא אלו האנשים שהתחברו יותר אחד עם השנייה בצורה שלא חלמו.יכול להיות, ששניים שנפגשו יתחברו מהר מאד אבל גם מהר מאד יתרחקו. האם יש מישהו שעלה על נוסחה מסוימת לשאלה שלך? לי לא נראה. גם הניסיון ובעלי מקצוע רבים אומרים את אותו דבר וכל אחד בסגנון שלו. כולם אומרים ששניים שמתחתנים חייבים לגלות עניין אחד לשנייה מפני שבסתם זה לא טבעי להיות נשוי לאדם כה שונה . חיזור מתמיד לעניין את השני בדברים שהוא או היא מצפים רגילים רוצים צריכים חולמים ...כמו שאם שני בני אדם ירימו חנות מכולת יחד גם אם אין כמעט שום דבר משותף ביניהם הם ישתדלו לחייך אחד לשני לרצות את השני וכדו' - אבל --וזה הנקודה אופיר- בשביל להרים את העסק. שני בני אדם שמתחתנים חייבים לדעת שבלי השני העסק לא ילך. אם רוצים שמחה ואושר וסיפוק מקסימאלי בנישואין - צריכים לבוא מוכנים ל"מסגרת" עם נכונות להקשיב להעניק לקדם את השני בכל תחום רלוונטי בשבילם. אמת שיש מישורים שונים השקפות שונות רמת דת רמה שכלית שונה תפיסות שונות, אלה דברים שעל פי רוב אפשר לברר לפני הפגישות לפני שנפגשים. וגם אם לא ביררו עד הסוף הרי שהזיווגים מלמעלה האם ה' ית' יתעה בזיווג הזה . לא נראה. אלה שהייעוד והמטרה היא זו שלא ידועה לבני הזוג. אין בתפקידם לעלות על המטרה והסיבה למה הם נפגשו ושוהים יחד בבית אחד. אלה שאלות שלא שואלים- מפני שעל זה נאמר "הנסתרות לה' אלוהינו". לפי ניסיוני - לסיכום- אומר לך אופיר שברוב המקרים אם לא כמעט כולם - אלה שבאו עם שאלה כשלך, "היינו אוהבים כשהתחתנו ופשוט התקרר המצב אין כמעט דיבור בינינו - אנחנו לא שונאים ולא רבים ולא אוהבים ולא מתנגדים אחד לרצון של השנייה ולא מתווכחים ...ולא מדברים. כבוד הרב - תעזור לנו לדבר אחד עם השנייה!" איך אתה אופיר הייתה עונה להם על מה הייתה חושב מייד- גם בלי ניסיון או לימודים של יועץ נישואין- אני מייד חושב על דבר אחד. בוא לרגע נחזור למכולת שלנו- אם שני השותפים לא היו מדברים מתווכחים לא שונאים לא אוהבים וכו'.. מה הייתה חושב עליהם- הם פשוט לא רוצים את העסק - אין להם "חשק" להיות בחנות כל היום הם רוצים חופש מהשותפות. גם כאן - הם מסוג של האנשים שמתלהבים מאד בהתחלה - וכמעט על כל דבר - ומהר מאד מאבדים עניין - למה - סתם כי בא להם. אף שיכולים להיות אינטליגנטים ומשכילים ..אבל לשתף את עצמם עם מישהו אחר בחייהם - עד כאן. הם לא מסוגלים לתת את כל כולם למשהו אחר - אנשים שלא מוכשרים לנישואין -ושוב זה יכול לנבוע מילדות , תפיסות שונות ומשונות לגבי הזולת ולהתחבר לאנשים בכלל - זה לא קשור כל כך לנישואין בדווקא. אני אשמח לענות עוד - עכשיו יש לי כמה דברים לעשות לחג, אולי אחזור יותר מאוחר ואמשיך. כל טוב בינתיים- תדהר.

בהסתמך על תשובתך

שלום לכם אני לא אותו אופיר, כותבים לכם כל כך הרבה. אני אשמח לקבל תשובה במהירות. תודה,

תשובה אחת על הכל

שלום לך אופיר אם מדובר בזוג שאין כמעט דבר אחד מוסכם ביניהם - דת תקשורת , יש בהם עקשנות יתר לא מוכנים להתפשר וכו', האם אתה חושב שיועץ נישואין יעזור במקרה שלהם. לי לא נראה . הם קודם כל חייבים להסכים שהם נשואים. כשיסכימו וגם עם עצמם אז יכול להיות שיפתח איזשהי דלת ורק אז יכולים לעזור להם. שנית, אי אפשר שזוג ינסה להתאים את עצמו כשיש בדברים שאמורים לקשר ביניהם כל כך פער גדול. הפער הזה לא שייך ליועץ או לאיש מקצוע, זה שייך רק ביניהם - כל אחד חייב להחליט אם כדאי לבוא לקראת השני - אם זה כדאי לו או לה - אז זו גם דלת ומנוף לתקשורת יותר חיובית. לסיכום- הם צריכים להחליט- אני לא מכיר שיטה לחבר בין בני זוג כשכל מה שמקשר אותם או לפחות הדברים הבסיסיים ביותר -- בעצם "לנגדם" . כל טוב חג שמח וכל טוב סלה. תדהר

בקשר לתשובתך

שלום בקשר לכותרת של תשובתך- "ייתר אהבה עצמית" אני לא חושבת שאתה צודק. אני כל הזמן שומעת בהרצאות שרבנים גדולים אומרים: שאם בפגישה הראשונה אין מציאת חן אז לא להמשיך אי אפשר להפגש עם בן אדם שמגעיל אותך... מה העיקר להתחתן? יכול להיות בן אדם עם מידות טובות אבל המראה שלו דוחה אותי, אז מה אני עושה?

לבקש

שלום לך רוית אני שמח לשמוע שאני לא צודק. בודאי שהכוונה שלי לא הייתה לפגוע או להחליש אותך אבל יש המון פעמים שפנו אלי עם אותו בעיה וברוב המקרים המיקוד והריכוז של אותם בחורים ובחורות היה - עצמם . בכל אופן , נראה לי שאם תבקשי את מה שאת רוצה זה יפחית המון התאכזבויות מפני שלכתחילה לא יפגישו אותך עם בחור שלא נאה לפחות ברמה שתבקשי.התפלה רק יכולה להוסיף. שמעתי בשם הר' המקובל ר ' מרדכי שרעבי זצוק"ל לומר פרק "שיר למעלות אשא עיני ..." לפני אלוקי נצור אחרי שמונה עשרה זה מסוגל להצלחה בכל העיניינים. המון הצלחה ואושר עד בלי די. תדהר

אין משיכה

אני נשואה 8 שנים ומאז לידת בני הראשון לפני 5 שנים המשיכה ירדה אט אט עד למצב של מינימום בזמן האחרון.שאלתי את שאלתי לפני כמה שבועות והרב תדהר ביקש ליצור קשר טלפוני.הבעיה שאני לא נסוגלת לדבר על כך דרך הטלפון? יש פתרון?

אפשר גם ע"י אשה מומחית

שלום לך גלית להוסיף על דברי ידידי הרב גד - יש אפשרות לשוחח עם אשה שמומחית בתחום הזה וללא ספק יהיה לך לעזרה. בכל אופן טיפ קטן- בני אדם נישאים עם בחירי לבם בגלל - על פי רוב- שכל אחד ענה על צרכיו וציפיותיו של השני. ובמיוחד על הדברים שחיפש. ובעיקר מה שקישר ביניהם אלו הדברים שבדרך כלל הוא חסר. אם הייתה משיכה בעבר אין ספק שאפשר שהיא תחזור. השאלה מהוא הצורך שיקשר ביניכם. זמן איכות.עד כמה יש פרגון והערכה בבית. חיבה ומחמאות. וכדו'. אילו דברים ש"מולידים" את האוירה.או כפי שהגדרת את זה --"משיכה". כל טוב והמון הצלחה. תדהר

צניעות בשידוכים

היי אני יוצאת עם עם גבר חרדי אברך, שנינו גרושים ומחפשים פרק ב', שנינו בשנות השלושים לחיינו ושנינו נקראים בעלי תשובה. בכל אופן יצאנו במשך כ - 2 חודשים והעניינים התפתחו נהדר אך שנינו נותרנו בספק לגבי דבר אחד והוא: "כיצד נדע אם שינינו מתאימים מהבחינת יחסי האישות"? הרי התורה אוסרת בכל תוקף קיום יחסים לפני החתונה ושנינו מאוד לא מעוניינים "לקנות חתול בשק" מאחר ושנינו נכבנו בעבר שלנו מכמה בעיות שהתרחשו בנושא הזה שלא נבחנו קודם החתונה. בכל אופן, לא באנו לשאול האם מותר לנו לקיים יחסים החתונה אלא האם מותר לפחות לבחון את הקטע של הנגיעות בלבד ללא קיום יחסים אסורים? הבן זוג שלי אומר שהוא מספיק חזק להחזיק את עצמו שזה יהיה זה וזהו ומבטיח שלא נסחף יותר מזה ושום דבר לא יקרה. האם זה בסדר? או גם זו עברה מדאורייתא?

צניעות בנישואין וכ"ש בשידוכים..

שלום וברכה רותי, על פי התורה שלנו אין הבדל בין יחסי אישות לבין נגיעות. אלא שיש מחלוקת ראשונים אם נגיעות הם מדאורייתא או מדרבן. (הרמב"ם והרמב"ן חלוקים) . ובמקום אחר בש"ס כתוב שה' ית' מקפיד על המצוות דרבנן מאשר הדאורייתא. על דרך שכתוב גם כן בש"ס שה' ית' מקפיד יותר על המצוות שבין אדם לחברו מאשר בין אדם למקום. ובמקום אחר כתוב שמי שעובר על דברי חכמים חייב מיתה בידי שמיים. האמרות הללו , לכאורה, נראים סתירות עם כללי התורה המפורשות. הרי על ביטול מצוות עשה לא חייבים מיתה - מיתה היא כשעוברים על לא תעשה . אז הייתכן שדברי חכמים גדולים ממצוות עשה דאורייתא?? חז"ל ראו ששאלות כפי ששאלת יעלו על הדעת של בני ישראל הצדיקים- ולכן טרחו והעמידו דברים לפי ההשקפה הנכונה. ובאו ולא נשכח שלא מדובר על הגאון -הגר"א ע"ה ולא מדובר על הרמב"ם ע"ה וגם לא רב האי גאון - מדובר כאן אנשים שחיו כאן בעולם הזה כמונו שהגיעו לדרגת מלאכים ממש. יכולים להחיות מתים . תנאים ונביאים קדושים . אנשי כנסת הגדולה . הם אמרו את הדברים. גדולי כוחות הנפש פי מליון מהרמח"ל ופי מליון מהרמב"ם. הרי כל הסיבה שנכתבה מסכת אבות "פרקי אבות" הוא בגלל שחכמים ידעו שבני ישראל , מלבד המצוות, חייבים סעייתא בהשקפה. ואף אם נאמר , רותי , שנגיעות הם מדרבנן כרבינו הרמב"ן הרי חז"ל כבר קבעו להלכה את מה שכתב רבינו הבית יוסף על חלק אבן העזר סי א ' - שיש מוסג של מלקות בידי אדם גם על דרבנן. כפי שכתב שם על פי הגמרא - על איש ואשתו שהיו ביחד מתחת לעץ חז"ל גזרו עליהם מלקות - ואף שהיא "לא תעשה" רק מ"דרבנן". מפני שלא לפרוץ גדר. אם נניח לכל זה ונדבר אל השכל. הרי שעדיין ב10 שנים האחרונות שאני בתחום עוד לא ראיתי וכך יעידו חברי , שזה לא הסתיים בנגיעות בלבד. גם אם הוא בגיל 30+ ואת גם 30+.(והתאווה ירדה, הנגיעות הם ברמה השכלית\רגשית - כפי שיש מגדירים זאת (גם הם נכשלו בסוף)ולא "בהמית" בלבד) זה לא קשור לגיל כלל. התאמה ביחסי אישות אינה שאלה מפני שבתת מודע רגשי כל אחד מבין בפנים שמה שנותן סיפוק ו"התאמה אישית" זה בעיקר בעקבות ה "רצוי" להיות "אהוב " "מעורך" "ומכובד" (כפי שהרמב"ם כתב בהקדמה לפרק חלק בפירוש המשניות - באמצע. והחלק הפיזי הוא הנלווה ולא העיקר. אם החלק הראשון יהיה ברמה של % 10 גם רמת הסיפוק וההתאמה ביניהם יהיה בהתאם - ואם ב90% כך בהתאם. אלא גם מפני שאחרי מחקרים רבים בארה"ב ואנגליה ראו המומחים ,סקסולוגים שחקרו את השאלה שלך שמה שיגרום יחסים טובים בכל תחום שהוא - וגם כאן- הם ריגושים אמפתיה היינו הזדהות עם..הצרכים, חיבור רגש מקסימאלי, אכפתיות ,תובנה, לתת לזולת מה שהוא צריך או במילה אחת- להיות ה"חבר הכי טוב" שיכול להיות. אם זה ישתרש בין בני הזוג - גם שם בתחום את מדברת יהיה סיפוק מקסימאלי.עד כאן תחום שבת.מקווה שעזרתי כל טוב ונשמח מאד לקבל עוגה עם קצפת מהוורט. דבר נאה ומתקבל ולא להיות דואג. כל טוב. תדהר

צניעות בשידוכים

ראשית תודה רבה על כל התשובות אבל.... הייתי מבקשת אם אפשר תשובה יותר עניינית, אני כבר מבולבלת לגמרי. אנחנו נפגשים מדי פעם ולא נראה לי שאצליח למנוע את זה אני לא מספיק חזקה ועוד שגם זה חסר לי מאוד, אני כבר 4 שנים ללא בן זוג והמתח בפגישה עושה את שלו. הייתי מבקשת לדעת שאם ח"ו נגיע למצב של נגיעות בלבד, האם זה יחשב כעברה שחייבת במיתה ? בקיצור האם זה עד כדי כך חמור בפרט שלא קורה אחרי זה כלום (אני מכירה את עצמי)?

יהיה טוב..

רותי שלום וברכה לא בכדי ראשי הישיבות וגדולי הדור שליט"א חששו מדברים אילו, ולכן עשו סייג - שלא לראות אחד את השנייה כך כל הרבה אחרי ש..כבר מצאו חן בעיני אחד השני. מה יש פה להיות מבולבלת, הדבר אסור , זה שיש לך יצר לחיבוקים ונשיקות קטנות ללכת יד ביד וכדו' עם בחיר ליבך, מה יש תשמרו את היופי הזה לאחרי הנישואין. הכל יהיה מותר. מה הבעיה. תאמיני לי , גם אם תתחילו ללכת בכיף יד ביד ולשוחח מתחת לירח על חוף הים, זה לא יגלה לך כלום על ההתאמה בינך לבין בעלך לעתיד בתחום האינטימי. ההתאמה תבוא עם הזמן. שמעתי אומרים:mother nature will not allow "open marriages" work שום דבר שכזה לא עובד לפני הנישואין. המון אושר תהיי חזקה , אל תפחדי הכל יסתדר, תהיה התאמה נפלאה. כל טוב. תדהר. המזכירות צלצלו אלי מהמשרדים, הם מחכות לחוגה עם קצפת ודובדבן מהוורט.

אשה כנועה

האם אשה צריכה להיות כנועה לבעלה וציית לכל מה שהוא אומר?

צנועה -לא כנועה

שלום לך גב' לוי הצניעות שייכת לאשה והיא צריכה להשתמש עם הכלי הזה בביתה. איני מתכוון לצניעות בבגדים וכדו'. הצניעות שאני מדבר עליה מסמלת הרמוניה בשותפות שלכם כזוג. צניעות פי' חבוי מוסתר מקודש שמור. למי או בשביל מי -- לכם. ובכל התחומים. חלק מהצניעות של האשה מתבטאת בחכמה מתי לדבר עם אנשים ועל מה, האם "לגלות" סודות שביניכם לאחרים או לא, ומתי, לפעמים רבות הבעל או האשה נפגעים קשות מפני שגילו בן או בת זוגתם דבר שלכאורה לא הייה חשוב להסתירו, ובשביל השני זה נורא.או שלפעמים האשה בלא מיסים משתפת את משפחתה או חברותיה בדברים הנוגעים לפרטיות של הזוגיות שלה - וזה גם מרתיע את בעלה. מפני שהוא מרגיש חוסר שליטה במצב.אם הוא לא שולט - הוא לא גבר. טיפ קטן- תני לו את האפשרות ותראי - על פי רוב- שהוא יבוא לקראתך. לפעמים כשהבעל לא מרגיש שאשתו "שלו" ועושה דברים בלי ידיעתו ואת הדברים הכי "מקובלים" לכאורה, כמו לשלם חשבונות הבית, לקנות נעליים לילדים , להזמין אורחים כגון הוריה (שלכאורה לא צריך גם כאן להתייעץ עם הבעל), וכל מיני דברים כאלה, אזי הבעל מרגיש "חסר" בתפקיד שלו - כגבר בבית."היא עושה מה שהיא רוצה"- כך הבעל מרגיש כשאין שותפות שנותנת לו ביטוי בגבריות שלו.ואף לדברים טכניים. וכל שכן לדברים יותר מהותיים. זו השותפות שהוא מצפה לה. (זו לא השותפות שמתכוונת האשה בנישואין , לגבר יש מבט מסוים מהוא שותפות וכך לאשה- כל זה נורמאלי מפני שכך חושב הראש הגברי והנשי - עד שלומדים ומתאזנים ששותפות היא להעניק לשני את צרכיו הרגשיים והגשמיים עם הרבה אמפתיה ותובנה לתת מרווח ולא "לחנוק" ולהכין את ה"במה" לשני בכל דבר - להיות חברים ולא רק "נישאים" - אלא במעמד של מאורסים.) אולי לזה הוא מתכוון כשהוא רוצה שתצייתי לו לכל מה שהוא אומר. פי' - כשהוא לא מקבל את המינימום הוא יחפש את המקסימום. אם תפרטי יותר אנסה לומר יותר בס"ד. כל טוב . תדהר

בהמשך לאישה כנועה

נכון שאשה צריכה לתת לגבר להרגיש שהוא שולט אך מה קורה כאשר הגבר חושב שהאישה עושה מה שהיא רוצה ולעומת זאת האישה מרגישה שהיא משתדלת לעשות את רצונו. אני נמצאת במשבר ג-ד-ו-ל בנישואין והגעתי למצב שאני נשארת רק בגלל הילדים. אבל אני יודעת שיש סיכוי אם אני אשנה את עצמי כי כבר אמרו הגדולים שהכל בא מהאישה אך במקרה שלי אני לא יודעת איך להתחיל מרוב כל הבעיות שיש. לכן אני שואלת האם פשוט צריך לוותר לחלוטין בכל התחומים כי בעצם בעלי לא אכזר פשוט ביננו אין את ה"נס" - התקשורת המתאימה והנכונה. אז לא לבקש עזרה? לפעמים הוא חושב שאני רוצה אישה שניה בבית ושאני "דווקא" אומרת לו כדי שאני אראה שהוא עושה וזה ממש לא נכון. אז אני פשוט מתרחקת וגם רגשית אני מתרחקת, וזה מעגל שלא יוצאים ממנו. בנוסף אנחנו גרים אצל אמא שלו - אלמנה , דבר כשלעצמו שלא תורם כ"כ לזוגיות ומוסיף הרבה מתחים, האם המחשבה שזאת מצוה גדולה וזכות המצוה תעמוד לי בסוף, היא נכונה? או שבכל מקרה אסור להשאר שם? אם אפשר לקבל טיפים כיצד יש לעשות מהבעל ממלללךךך?

הלב אטום והשפתיים נעות

שלום לך גב' לוי אני חש שהמילים שאת מוציאה מהפה , בכתיבה, הם לא כל כך מה שמתרחש לך בפנים בלב. את כאובה מאד וצריכה לשבת עם בעלך ולהחליט מה לעשות. אינני יודע מה בדיוק קורה אצלכם , אבל עכשיו עם תמונה קצת שונה , ודאי שצריכים לעשות משהו בנידון. טיפים כאן זה כמו לתת אקמול לדלקת פרקים. צריכים לשנות דברים מהותיים שגורמים לכם התרחקות כגון מגורים אצל אמו. גם אם היא אלמנה זה לא אומר שחייבים להצטער על מנת שיזכה חברך. לא ידוע לי מצווה כזו. אני בכוונה לא נותן לך כיוונים לעשות את בעלך ל מממלללךךך בגלל שאתם צריכים לשבת עם מומחה ללבן את כל הצדדים. יש מומחים , תלוי באזור מגוריכם , אל תניחו את זה לפורום. כל טוב והצלחה מרובה. תדהר

שאלה בנושאי רבנות

שלום לך פעם 1 שלי כאן בפורום ... הסיפור שלי ארוך וממש אין לי את הכח לעלות אותו בכתב .רק רציתי לשאול מה קורה שאשה לא מסכימה לשלום בית למרות המלצת הדייין..תודה .אשמח להוסיף פרטים במידת הנדרש

זו שאלה בנושאי עקשנות

שלום לך נסיך אשה שלא רוצה..זו בעיה.כמו שגבר לא ירצה. אם אין רצון לשיפור יהיה מאד קשה להחזיק בית. אמנם צריכים לברר למה ובאיזה הקשרים כל דיבור ודיבור.יכול להיות שעם מישהי קרובה אשתך תיפתח ותדבר אחרת. יכול להיות שהיא מעוניינת ליצור מצב של ניצחון כדי להרגיש עליונה. יכול להיות שהיא מתכוונת לנסות אותך ולבחון עד כמה אתה , הפעם, תשתדל בנישואין. יכול להיות שהיא אבדה את האמון בך וזו הדרך שהיא תראה "לעצמה" אם כדאי לה להשקיע או לראות אם האמון יחזור.או שיתכן שבאו מים עד נפש והיא חסרת רעיונות ומוטיבציה לחלוטין וקבעה לעצמה "הנישואין איתו לא יעבדו" ולא מוכנה לשינוי עכשיו. ואולי זה יעבור לה עוד כמה שבועות. טוב.. ניחשתי מספיק. עכשיו תורך. כל טוב .תדהר

תודה אבל

מה קורה מבחינת הרבנות

אי אפשר לענות

שלום אי אפשר לענות לך על שאלה בלי שום רקע ואינפורמציה האם היה אלימות פיזית או מילולית, האם יש לה סיבה מוצדקת, ...אם האשה לא מעוניינת בשלום בית ויש לה סיבות מוצדקות, יש אפשרות , וצריכים לברר , שהיא יכולה לחייב אותך לגט. ואם אין סיבות מוצדקות לא יכולים לחייב אותך, אבל זה עלול להמשך זמן רב, ומה עדיף? ומפני שאתה מאלץ אותי לנחש, אני לא יודע מה לומר לך עוד.כל טוב והרבה הצלחה. תדהר

זקוקה לעזרה דחופה לפני נישואין

שלום רב, אני עומדת להינשא ב"ה בעוד כחודש. שנינו חוזרים בתשובה די בתחילת הדרך. אני בת 39 היכרנו בשידוך דרך חברים, לאחר שבועיים בהם נפגשנו כמעט כל יום הוא הציע לי להינשא ואמרתי כן. עד שאמרתי כן הכל היה בסדר. בחודש שעבר מאז אני חווה ייסורי נפש גדולים. כל השדים של מורכבות הנפש שלי משנים קדומות עולים למעלה ואני מרגישה שאולי עשיתי שטות. אני רואה רק חסרונות בו מאז שהסכמתי, כל הזמן מה לא מתאים. אם אני מסתכלת על זה בעיניים הדתיות שלי אז לכאורה: בחור טוב, סבלני, רוצה מאד להקים בית ומשפחה, לא מפריע לו הגיל שלי (הוא צעיר ממני בארבע שנים) למרות שזה אומר שלא יהיו לנו הרבה ילדים. הוא רוצה ללמוד יותר ולקיים יותר ויותר מצוות. כל זה גם אני רוצה אבל רוב הזמן אני מסתכלת בעיניים החילוניות שלי עדיין ואז: *מפריעים לי דברים בחיצוניות, עישון, טון דיבור, וכד'. *אני חווה סערות נפש גדולות, ממש איבוד שליטה, כעס על כל המקומות שבהם הדעות שלנו שונות, הרגשה מתמדת שאנחנו לא מתאימים. מוציאה עליו הרבה כעס (שאגב מול ההתקפים שלי הוא רק עומד בשקט ואומר ב"ה הכל יהיה בסדר ואחרי החתונה זה יעבור לך) אני מרגישה שהוא סגור, קשה לו עם כל מקום חדש, נעול בתוך שגרה של היום שלו, סדרים של היום. אני מרגישה שיש הרבה מקומות שבהם הרצון שלו לא מספיק חזק (למשל בפרנסה, או בלהפסיק לעשן) לא לגבי החתונה. כל פעם שאני מדברת על המון נושאים שמעניינים אותי ברגע שהוא שואל אותי מאיפה אני יודעת את זה ואני אומרת שזה מכל מיני דברים שלמדתי אבל זה לא מרבנים הוא לא מוכן לשמוע כלום. אני מרגישה שהוא פחות מודע ממני (למרות מידת הכעס שלי שצריכה עבודה רצינית) אני מקורבת לחב"ד הוא מקורב לברסלב ומתנגד לקרבה שלי לחב"ד אני מרגישה שהעולם הוא נפלא , מלא גוונים, סוער, מלא קדושה, שיש בו הרבה חוכמות: ספרים שנכתבו, אומנות, יצירות, פסיכולוגיה, אני פתוחה לכל אדם, מתלהבת. וכן...בחרתי בדרך של היהדות היום, יש דברים שברורים לי מאד: טהרה, כשרות ועוד... אבל זה מאד בדרכי שלי. יש לי עוד הרבה דרך אל הביטול. בקיצור מרגישה כל הזמן כמה העולמות שלנו שונים. מרגישה כל הזמן שאני רוצה משהו אחר, גדול יותר. אני ממוטטת נפשית ופיזית בגלל כל הספק הפנימי. הכל כבר מוכן לחתונה שלנו.(חוץ מהכלה אולי) וגם אני בגיל מאוחר ואין לי הרבה זמן. אני שואלת את עצמי אם אצליח להקים בית יהודי, בו שכינה ולא אש, רק על סמך הרצון להקים בית יהודי ולמרות כל השוני הזה בינינו. ממש זקוקה לעזרה! תודה

לצאת מזה

שלום לך סערה אני רוצה לעניין אותך בדבר אחד שאקווה שיעזור ולא יוסיף לך יותר בלבול. תשבי איתו ותעלי נושא נושא אחרי שתכתבי את הדברים על דף. תשאלי אותו על ראשון ראשון ותלמדי אותו יותר טוב.דבר אחד שיכול לקרא זה שאולי כל השוני ביניכם יכול להתגמד, או יכול להיות שתגיעי להחלטה יותר ברורה לגביו. אני בדעה שלא נכנסים אם לא בטוחים. עד כמה שאפשר להיות בטוחים. כל טוב והרבה הצלחה. תדהר

תודה (לא הייתה אלימות במלוא מובן המילה)

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

מה כן היה??

אני מצתער , אם קשה לך לכתוב אולי כדאי להתייעץ עם מומחה בטלפון, אנחנו לא מגיעים לשום מקום. הרבה הצלחה. תדהר

לסוערת היקרה בדממה בצלוחית של מים....

יש שדכנים. הם בני אדם. האנטרנט הוא המצאה נחמדה, חדשנית אמנם, אך לא אוטנטית. כאחת שנמציאת לצידך, ומאוד דוממת, ולא סוערת, כי אנו בצלוחית של מים ,יקירתי, לא בים הגדול. אף אחד מאיתנו איננו מופקר חלילה. כולם מושגחים בצורה מופלאה וקשה להשגה בשכל אנוש. בתוך המילה השתדלות ניתן למצוא אותיות: דל. אי אפשר להוציא את כל כוחות הנפש במעקב הבלתי פוסק ובמרדף הבלתי אפשרי אחר כל השדכנים/יות. לכל דבר יש גבול. אצלי הגבול הוא כאשר אני מתעייפת. וזהו. מפסיקים עכשיו לאתנחתה קצרה לאגירת כוחות. כי הנפש עדינה היא.(מי כמוני יודעת...) ולה כוחות מוגבלים. אסור!!!! לגמור אותם. אף אדם בעולם לא יחזיר לך אותם. "טוב לחסות בה' מבטוח באדם.טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים". בורא עולם צופה בך. מכיר אותך מיום היוולדך וגם לפני זה. יודע ב-ד-י-ו-ק מה מתאים לך...ומי הוא הזיווג האמיתי שלך. תשמחי יקירתי שאינך צועדת יום אחר יום לפגישות ללא תכלית עם כאלו שאינם מתאימים לך. הרבה תפילה לריבונו של עולם. תזעקי אליו שירחם ויושיע ויעזור. והוא מרחם ומושיע ועוזר. הרבה מאוד. הרבה שמחה ואושר. תשמחי את ליבך. זה מוסיף בריאות. ולפעמים תתקשרי לשדכנים. אולי מי מהם יהיה השליח להביא לך את זיווגך האמיתי. מאת בורא עולם. היה הווה ויהיה. שמחה ואור תמיד! הצלחה רבה! כל הישועות!

מי עדן ממש...

דבורה היקרה כל הכבוד ירבו כמותך נעים מאד לשמוע עלי והצליחי , עם כשרון כזה נראה לי שאת צריכה להכנס לתחום ההדרכה והייעוץ. כל טוב לך. תדהר

אין חכם כבעל נסיון

וכי הנסיון שלי קל? הוא אינו. אך עלינו מוטלת חובה: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה" ולהיפך. הרב תדהר, יעצת לי ללכת ליעוץ.(ד"ר קליין). בסוף לא הלכתי. מפני שפניתי לרופא אחד מיוחד. והוא ריפאני בדרך שלו.וממש הרגשתי שאין צורך בשום שיחה כלשהי. ב"ה באה הישועה באופן הטוב ביותר. אינני נשואה עדיין. אבל ב"ה אינני מביטה יותר אל העבר בעיניים דומעות ובלב נצבט. יודעת כי הכול מאיתו לטובה ולברכה. אינני יודעת להסביר זאת כלל. אבל ממש מרגישה כי יד ממרום סגרה אחרי את הדלת ההיא ופתחה בפני דלת אחרת. אינני רק מקווה כי טובה היא, אלא בטוחה. יעזור לי ה'. עזר,עוזר ויעזור. תודה גם לכם!!!

אמת ויציב

שלום לך דבורה אני שמח עם ההתקדמות שלך אני מאחל לך כל הטוב שבעולם, וה' ית' יזמין לך את הזיווג האמיתי שלך בס"ד.כל טוב תדהר

בכל זאת יש למישהו טלפונים של שדכנים?

בכל זאת יש למישהו טלפונים של שדכנים? רציניים כמובן?

יש רציניים

שלום וברכה יש שדכן שהכרתי לפני שנה ו..קוראים לו הרב אשר עידן הוא גר ברמת שלמה בירושלים, איני יודע אם הוא יזכור אותי , בכל אופן זה לא משנה. אפשר למצוא את הטל' שלו נדמה לי ב144. כל טוב המון הצלחה. תדהר אם תרצו אפשר לכתוב לי למייל האישי שלי ולהשאיר את הפרטים - כמה שיותר- ובס"ד אם וכשיהיה רלוונטי אהיה בקשר. הצלחה.

ייעוץ לאחר נישואים

יש לי בן בגיל 20 נשוי כחודשיים בלבד וכבר ניתק קשר עם רעייתו. ראשית הסיפור: כפי שנהוג בשידוך הרב הכיר אותו טוב מאד ואף מקורב משפחתי. בהתייעצות עם הרבנית שידכו לבני כלה תמימה מאד. לפי דעתי כל התהליך היה זריז מאד מאד מאד וכאן הטעות. ניפגשו מספר פעמים בזמן קצר יחד. הבן הודיע לנו שיש שידוך והוא מעוניין שניפגוש את הנערה. ניפגשנו בבית חברים כ-שעה לערך זמן שלא יכולנו להכיר במיוחד במבוכתה כשאנו סובבים אותה . הפגישה הבאה היתה עם ההורים שוב כחצי שעה בלבד. והפגישה השלישית סגירת עיניינים לחתונה. הבן כניראה היה במבוכה ובמצוקה רגשית בשאלה האם זו הכן הכלה המיועדת? ומצד שני נתן לנו הרגשה של מבסוט ומתלהב ממעט חיזוקים שלנו. כשהוא הרגיש בעיה מסויימת הציג אותה לרב ותגובת הרב כניראה לא היתה מספקת ובני החל להתמודד עם מבוכתו לבד (הוא מאד רגיש ולא מעוניין לפגוע בזבוב) החתונה התקיימה במהירות וכן דאגנו לזוג בשכירות דירה ותכולה והתחלקנו שתי המשפחות. הכלה התארחה פעמיים בביתנו ואכן היו דברים לא טבעיים בהתנהגותה כגון צחוק בלתי מבוקר ועוד,,,, כיום בני לקח את בגדיו והשאיר לכלתו מכתב ובו ציין שהוא לא מעוניין לפגוע בה והוא רוצה גט. וכן השאיר לרב מכתב תודה ובזה סיים את מצוקתו. לאחר שהצלחנו ליצור עימו קשר. הוא היה נחרץ בדעתו לסיים קשר זה מסיבות שהוא לא מוכן לשתף ולפגוע באף אחד. רק דבר אחד ציין שהיא עדיין בתולה והוא אינו מעוניין להתראות איתה. הכלה אינה יודעת מאומה הרי לא הספיקה להכיר את הבן כשהוא במצבי רוח משתנים. והיא קיבלה עצה מהרב לחכות בסבלנו הוא יגיע, הוא כניראה לחוץ וצריך להתפלל. ואני שואלת למה? הולכנו כעדר צאן ובאמונה שלמה ובהרגשה שזה רצון האל? לא היינו פזיזים מידי עם השידוכים לבנינו מה עלינו לעשות.? המשפחה והסובבים לא יודעים מאומה עדיין. איך מטפלים בבעיה שנוצרה. אני מציינת שבני לא מוכן להתפשר ולא לנסות חד משמעי את הקשר והוא רוצה גט. מה עלינו לעשות? הורים עייפים.

זהירות

שלום לכם סיפור לא שיגרתי , ולכן חייבים לפעול ביתר זהירות. ודאי שלא בפורום התשובות. ולכן חייבים אתם ליצור קשר עם מטפל רציני מיומן ומומחה ושהוא ידבר גם עם החתן. בלי שידעו למה הוא עזב אותה ומה קרה שם לא תוכלו להתקדם. אם תרצו ליצור עימי קשר על מנת להדריך אותכם ליועץ מומחה באזור מגורכם.כל טוב. תדהר

זוגיות במשבר

שלום, אני בן 36 ונשוי כשנתיים עם ילד אחד. עם הזמן ובמיוחד מאז הריונה אישתי במתח רב ועצבנות. היא חסרת כל מוטיבציה לעשות דברים לעצמה או לי. בעקבות זאת אנחנו רבים המון והרבה פעמים מצטערים על ההחלטה להתחתן. יש לציין שאני טיפוס מאד שקול ,קר וגם די אנוכי. כלפי היא טוענת שאני לא מפרגן, לא אוהב ולא עוזר לה. לרוב בגמר המריבות היא מתנצלת ומודה שהיא מגזימה ושלדעתה הדבר הטוב ביותר שעשתה זה להתחתן איתי. אישתי סבלה בילדותה מיחס מאד שתלטני מצד אמא שלה שהשליטה סוג של טרור ודיכאה את רצונותיה של אישתי. היא מרגישה שפיספסה את חייה ולא מימשה את הפוטנציאל שלה. מאז ההריון עלתה ב 30 קילו, שונאת את עצמה ומפצה את עצמה באכילה אובססית של שוקולד. אישתי כרגע בטיפול פסיכולוגי שאמר לה שהיא נמצאת בתקופת מרידה וטוב שזה קורה עכשיו מאשר אף פעם. בנוסף לדעתו היא עוברת בגיל 31 תהליך התבגרות של נערה. שאלתי היא איך אני אמור להתנהג בתקופה הזאת גם כדי לעזור וגם כדי להינות מהזוגיות שלנו? מתי תיגמר תקופת המרידה? כיצד אוכל להיות חם כלפיה כאשר היא לא עושה דבר עבורי, כועסת ומתוחה כמעט תמיד ללא סיבה?

משבר=התחלת עליה

שלום לך הראל הדברים נראים כלא סיבה אמנם אני סבור שאתה ודאי יודע ומודע שמה שעובר על אשתך , כפי שהפסיכולוג מגדיר זאת, היא חוזרת לתקופה שבה נערה חייבת תמיכה יומיומית , תמיכה רגשית תובנה ואהדה פרגון וכבוד. אתה חייב לדעתי, להראות לה שהיא בעלת יכולת ותן לה מוטיבציה לעשות מה שהפסידה כנערה. אני מאמין שאתה יכול לתת לה את כל זה ואף יותר, כל הדברים שאתה רואה עליה הם תגובה ל.. לא מרד, לפי דעתי אף שלא שמעתי אותה, מרד זה "טיפוס" זה לא "צץ" באופן פתאומי, לכל אחד יש בפנים תחושות של "בריחה" במשך חייו, לא בכדי התורה כתבה "לא תקום ולא תקום את בני עמיך" פי' זה יכול להיות אצל כל אחד מאיתנו. נמרוד נקרא נמרוד - זה הווייתו . נראה לי שאצלה זה סוג ניסיון של מימוש עצמי להיות.... מה שלא יכלה עד היום. אני מאמין גדול בלתת אופציה לשיקום בזה שתן לה את היכולות לממש את רצונותיה , בלימוד בתעסוקה שהיא חושבת ש"פספסה" במשך חייה.לפי ניסיוני זה עושה המון..גם אם לא הצליחו. לפחות ניסו. נראה לי שיחד עם הטיפול אצל הפסיכולוג תלכו שניכם להדרכה או למנחה שישמע אותכם , לפעמים גם אם לא הציעו לכם דרכים לשיפור , עצם העובדה שאתם יושבים אצל אדם זר ומקצוען - והוא או היא יודעים להקשיב ב"הקשבה אקטיבית" זה נותן לכם כוח ופותח צוהר מסוים ומנתב לכם ל"טיפול עצמי" . כל ההצלחות בעולם. כל טוב .תדהר

הוספה- משהו ששכחתי

רבני הישיבה שמכירים מקרוב את הסיפור אומרים שרוב הסיכויים שהעניין יגמר לאחר נישואיו.

בירור יותר יסודי

שלום וברכה פלוטין הוא שם מסחרי לתרופה שנקראת פלואוקסטין, תרופה שעל פי הכתובים הרפואיים מטפלת ומשמשת לטיפול במגוון של מצבים דיכאוניים. מעדיפים לתת תרופה זו לפעמים , היות ואין לה כל כך תופעות לוואי כמו האחרות שמטפלות באותם סגנון בעיות. אמנם תגובות כגון אלרגיות ירידה בתאבון כאבי ראש עצירות הפרעה בשינה ובאופן נדיר פרכוסים יכולים להיות תגובות לא כל כך שכיחות . ולכן, אני הייתי מאד ממליץ על חוו"ד של רופאים ופסיכיאטר מומחים על מנת לדעת בבירור שאחרי הנישואין זה ישתפר. 20 מ"ג 3 פעמים ביום הוא מינון , לפי הספרים, די גבוה. כמעט המינון המקסימאלי שניתן לתת ליומית. ולכן זה מראה על החמרה מסוימת של הבעיה. איני אומר לא להמשיך עם השידוך, אלא רק לברר יותר ביסודיות על מנת שלא יהיו אי הבנות לגבי העתיד. שוב , מן הראוי לברר עוד עם מומחים אחרים לגבי המינון ולגבי חומרת המצב - ועל פי הדברים תוכלי להחליט . המון הצלחה ורפואה שלמה לו ולכל עם ישראל. כל טוב . תדהר

מחפש ספר בנושא תיקשורת בין בני זוג

אני מחפש ספר שיעזור לי להגיע לתיקשורת טובה ביני לבין אשתי, אני מטבעי שקט ואני לא יודע איך להגיע לתיקשורת טובה, אין לי ביטחון. אנא עיזרו לי...

מצאת...תאמין

שלום לך אריה מ. אני מאד ממליץ על ספרו של מורנו הרב שמחה כהן שליט"א "הבית היהודי", מפני שהדברים נכתבו אחרי ניסיון רב לאורך שנים רבות, עם הבנה ולימוד וקבלה מגדולי כוחות הנפש בדורנו כגון מורנו הגאון בתורת הנפש ר' שלמה וולבה זצ"ל שחיבר את הספר "עלי שור" שגם מאד מומלץ בהבנת החיים בכלל ומה שטמון בנו ואיך להפיק מרבית התועלת מכוחותינו הנפשיים. אם אתה ואשתך תקבעו פעמיים בשבוע סדר של לימוד בספר אין ספק שתהיה תועלת מרובה. כל טוב והרבה הצלחה. תדהר

הסדרי ראיה

אני בהליך גירושין קצת מסובך בית הדין בו מתנהל התיק קבע לי לפני זמן לאחר בקשתי ופנייתי הסדר ראיה ל4 שעות בשבוע אך פרודתי בוחרת לפעמים להתעלם מהפסיקה ובוחרת מידי פעם לא להביא לי את הילדה אני עדיין רוצה לחיות בשלום עם פרודתי לאחר שכל הרקע הוא על התערבות הוריה לתוך מסגרת הנישואין איך אני אוכף את הפיסקה בלא לפגוע בפרודתי ובשלום בית אם וכאשר נא תשובת הרב תדהר כהן או כל רב חשוב

עליה לרגל

שלום לך נתי ודאי שחייבים לשמוע על כל מה שעבר עליכם בתקופה האחרונה לראות מקרוב את הדברים ורק אז לדון. אמרת שאתה רוצה "לסדר" עיניינים עם הפרודה שלך, האם יש לה גם תחושות לחזור אליך האם המשפחה שלה , לפי דבריך, לא מאפשרת לה לחשוב לעצמה ופולשת לחייה הפרטיים. ? אם הייתה אביה - האם הייתה מגיב לחתן שלך בצורה שהגיבו לדברים איתך?? למה שלא תדרוש מהבית דין ללכת עם רעייתך לייעוץ זוגי, הרי בתי הדין יכבדו בקשה זו, יש כל מיני הצעות לתת לכם את הכלים לחזור להיות זוג ולשקם את עצמכם. תשובה לשאלתך, תפנה לבית דין ותעלה את הנקודות שמפריעות לך נראה לי שגם אם אשתך או המשפחה יתנגדו , לבית הדין יש סמכות אחרת ממך והם יהיו חייבים לשמוע. לעשות מלחמה - לא טוב לך ובמיוחד לילדה שתחיה. אם נראה לך שאשתך רוצה אותך תעשה את כל המאמצים לבנות חזרה את הקן, אל תתיאש ידידי. כל טוב המון שמחה. תדהר

בעיות

האם הליכתה של אישתי להוריה על אף התנגדותי לכך בצורה נמרצת בגלל היחסים שהיו לנו אם הוריה כל השנים איך לנהוג?

תשובות ברוב ייעוץ

שלום לך נפתלי נראה לי שהדברים יותר מסובכים ממה שהם נשמעים. מצד אחד אתה בתהליך מסויים של גירושין ומצד שני יש לך התנגדויות כלפי אשתך שתלך להוריה, איפוה היא תלך אם לא להוריה הרי היא בתחושה שהיא נפרדת ממך. בכל אופן הדבר היותר חכם לעשות כאן זה להיות בקשר עם מומחה גם בזוגיות וגם שמבין טוב בתהליך בו אתם נמצאים. כך יהיה לך תשובות יותר מדוייקות ומכוונות לך ספציפי. כל טוב והמון הצלחה. תדהר

"טוב שם משמן טוב" - התקשרות הנושא לשידוכים.

1.האם שם טוב של בחורה הכוונה שיש לה שם טוב שהיא למדה במקום מסויים שיש לו שם טוב, והבחורה היא לא עם שם טוב באמת ולעומתה יש בת אחרת שלמדה במקום מסויים שאין לו כלל שם טוב ולכן יוצא שלבת אין שם טוב כי היא למדה במקום שאין לו שם טוב. והבחורה מאוד טובה ומיוחדת, והיא למדה במקום ללא שם בגלל שלא היה לה את הכח והיא לא טיפוס של להתחננן ולעשות "רוח" על ועדת הקבלה מאותם הסיבות הידועות שהיא לא מאותה עדה שלהם ומעיר כלל לא חרדית וכו'. ולכן לבת שכביכול למדה במקום שאין לו שם טוב. ויוצא מכך שהבחורה היא לא טובה ואין לה שם טוב ודבר זה מפריע "לה" מאוד במציאת בן זוג מפני "שהחברה" מחפשת שם טוב ושוללת מיד אם הבחורה לא למדה במקום אם שם טוב האם "טוב שם משמן טוב" נוגע ומתכוון גם לעניין זה? ואם זה כן מתייחס אז איך אפשר להתעודד ממצב שכזה.

כפי שהשמן צף- כך היהודי אינו מתערבב...

שלום לך ידידי אני מבין שאתה כאוב בנושא זה..הפשט של הפסוק הזה בקהלת מוסב על הרעיון כפי שרש"י ז"ל כתב שם שהוקש השמן לשם הטוב מפני שכפי שהשמן צף - לא כפי שאר משקים ששוקעים ומתערבבים בהשימם במים-כך אחד שיש בו ולו שם טוב הוא זה שלא מתערבב ושוקע בהבלי העולם הזה ומתערבב עם חברה לא טובה ורצויה לפי ראות התורה וחז"ל, וממילא יצא עליו שם טוב ויהיה אהוב על פמליא של מעלה ומטה. זה הסיבה- כפי שכתוב ברמב"ם ושאר מפרשים ז"ל- שכתבו את מסכת אבות- לתת לאומה הישראלית את הדרך שיבור לו האדם - ואיך למצוא את היושר ואת הברכה בעולם הזה השפל. אמת שאם יש שם טוב למוסד בה למדה הבחורה ממילא זה יסלול לה את המסלול שיאמרו עליה שהיא בחורה טובה- גם אם היא לא כל כך, וכן להיפך- אם הייתה לומדת בבית ספר שאין לו שם, גם אם תהיה בחורה מצויינת וצנועה באמת ממילא השם שיצא על המוסד לא יטיב איתה, אין מה לעשות ידידי, בזה העולם אנו חיים- טוב שם משמן טוב, אבל מי שעולה על עצמו וה'פוליטיקה' המכוערת הזו, ולוקח כל מקרה לגופו, הכלל הגדול הוא לא לשלול שום הצעה אלא לבדוק כל הצעה שמציעים, הסכנה הגדולה היא שהיהודים שבתוכנו ששוללים ומדברים לשון הרע על בחור או בחורה שרק בגלל שלומדים במגזר כזה או אחר ובית ספר כזה או אחר יחשבו כשוליים למגזר שבו הם נמצאים- הרי זה הבל ורעות רוח וגורמים סבל ויסורים למשפחה לבית הספר ולכלל עם ישראל, לא לדבר על חילול השם הנורא- אמת , אם יהיה סכנה רוחנית ואף מינמאלית שתתפתח בעקבות שיכירו לך או לכל יהודי מישהו או מישהיא שלא על פי מוסר ורוח החכמים, יש להתיחס אליהם כבני מלכים ולעודד אותם ולתקנם ולאהוב אותם באמת ולהעניק להם את כל האפשרות להחזירם למוטב- זה לא התפקיד של המשודך או המשודכת- גם אם יהיו מוצאי חן- ו'רק' זה הגורם המפריע בשידוך, אפילו לא להכיר! עד שיחזרו למוטב !- כפי שכתב הרמב"ם ז"ל תלמיד לא הגון - לא ילמדו אותו תורה עד שיחזור למוטב- ורק אז יחזור לספסל הישיבה, יש הרבה שיטות חינוך והכלל הגדול הוא - 'על פי דרכו'- דרכו של מי?? - המחנך או המחונך- התשובה - שניהם גם יחד- לכן צריך להתאים את המחונך למחנך - כך בחינוך- וכך בכל התחומים- ולגבי השאלה שלך- גם לשידוך- מבחינת 'לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים'- לא לזווג צדיק עם רשע וכן להפך- בכל אופן, ידידי, טוב שם הוא השם הכולל - כפי שהסברתי לך, כמובן עדיף להתיחס ולהאמין שמוסד עם שם טוב - השם הטוב נוצר וניתן לו 'בגלל' האיכות של הלומדות והמחנכות שם, ולכן כבר נתנו לך פוש קדימה כמה צעדים ללא טירחה שתוכל לגשת לשידוך ראוי ממקום ראוי עם שם טוב מבלי לחפש יותר מדי- , נכון לא כל הבחורות במוסד עם שם טוב ישקפו את הדגל המורם על גג הרעפים של אותו מוסד, אבל זה צעד ועצה טובה לחפש שם קודם כל, אמנם אם יציעו לך בחורה טובה עם שם טוב שהיא צנועה בדיבור ובהליכות עדינה שתמצא חן בעיניך ביופי הפנימי וחיצוני - ודאי שלא לשלול, ואף עדיף מבחורה אחרת ממקום עם שם טוב ושאין בה את היתרונות הללו. הברכה והטובה לכל המשתדכים לאחל לך- יתן לך ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל.. הצלחה עד בלי די תדהר יועץ נישואין , מדריך חתנים 050-6650-779

"הפסד זיווג"

"הפסד זיווג" - איך זה יכול להיות? "הרי 40 יום קודם יצירת הוולד...." ואיך יודעים שהפסידו ואם הפסידו אז איך התחתנו עם הזיווג האמיתי שנקבע - "40 יום לפני..." הרי הפסידו אותו? ואיך מתעודדים ממצב שכזה? אודה על תשובותיכם גם לגבי השאלה הקודמת בנושא שם טוב"

לפעמים העידוד בה כשלא חושבים יותר מדאי..

שלום וברכה א. חיוך אמיתי ונפלא זו הדרך הזולה ביותר לשנות את המראה החיצוני ....גם אם השיניים עקומות... אני מבין שאת\ה אולי קצת כועסים התאכזבתם חוויתם או הייתם בפרשה כזו או אחרת של זיווגים או ....או אולי יקירכם שחווה... שם טוב נקבע כשמכירים ! אמת שישנם סטיגמות "בחוץ" אבל זה לא מעניין כל כך. 1- מפני שאין שליטה על זה ולכן עדיף להתעסק בדברים יותר חשובים. 2- מפני שלעולם לא נדע באמת עד..שאותו זוג יתחתן. היום אם יש דירה זה נקרא שם טוב, כפי שמגירים הציבור וכשמאחלים למחותנים.."יהי רצון שתזכו לגדלן ולנדל"ן.." יצירת הוולד היא סוגיה לא קלה , יש חז"ל שאומר "הכל לפי רוב המעשה" היינו התפילות וההשתדלות. פי': יש זיווג שנקבע מששת ימי בראשית היינו "40 יום..", אם פספסו את הזיווג הזה יש עוד כמה זיווגים לפי שורשי הנשמה שהם מתאימים גם לאותו בחור. מפני שהאשה היא עזר, שהגבר ממלא תיקון של לימוד התורה ומצוות מסוימות שה"עזר" לא מצווות כלל. "פטורה" מהם דהיינו אין שם תיקון כלל בשבילה בעולמות העליונים. ולכן גבר יכול שישא כמה נשים שירצה לפי מרן השו"ע עד 4 נשים , אמנם היום פסקו אחרת שאסור לשאת יותר מאחת (בשם הרב אלישיב שליט"א). בכל אופן זה לא קשור לשוויון זכויות או משהו כזה , זה קשור לתכנון העולות על מנת להגיע לתיקון מושלם על ידי התפילות המצוות הכוונות במעשים וכו'. בחורה ממסגרת טובה שיש לה שם טוב על פי רוב באמת יש לה שם טוב. יש לפעמים שהכל משחק, אבל זה מהמיעוט מהזמן, בדרך כלל. וכן להפך. אל תשכח\י שיש בורא לעולם וקיימא לן שאם עומדים מתחת לחופה - זה הזיווג האמיתי גם אם הוא לא אמיתי מששת ימי בראשית. וכפי שהאר"י ז"ל כתב. שהיום רוב הזיווגים הם לא מששת ימי בראשית בגלל ירידת הדורת, אמנם שזה גם מחושבן מלמעלה - וזה קשור לשורשי נשמה ותיקונים אחרונים לפני היום הנורא והקדוש של ביאת משיח צדקנו. אם נוכל לעמוד בזה , נגלה אמפתיה פרגון עידוד כבוד אהבה לזולת ובאמת נשתדל כולנו שלכבוד ית' נחיה לפי הכללים - לא בסבל ח"ו - אלא להכיר בעובדה שיש לנו מסימה עלי אדמות. וכמו ששני סוסים שצריכים להוביל עגלה כבדה לפסגת ההר אם הם יעלו יחד- מה טוב ומה נעים, אבל אם כל אחד ימשוך לכיוון אחר - לעולם העגלה לא תגיע לפסגת ההר. המון הצלחה בהמשך אושר וכל טוב סלה ועד לכם ולכל בית ישראל- וכן יהי רצון ונאמר אמן. תדהר

צריכה עזרה

בעלי ואני נשואים יחד כ3 שנים-ו2 ילדים, בתקופה האחרונה יש לנו חילוקי דעות בנושאים שונים ויש ביננו ריחוק. בעלי שוטר טרי-כרגע בקורס ואני נמצאת אצל הורי כדי להסתייע בעזרתם. אבל לצערי בעלי ממלא תקן במחוז דרום ואילו אנו גרים בירושלים. לפני כשנה גרנו בבאר שבע-לא היה לי כ"כ טוב מכיון שלא התחברתי לעיר וגם מבחינה חברתית לא מצאתי את עצמי.-כעת בעלי רוצה שנחזור לדרום בשל עבודתו ולי זה נורא קשה. כמו כן הוצע לבעלי לעבור למחוז ירושלים-אך הוא איננו רוצה בטענה כי אם ישרת בירושלים בקושי נוכל להתראות ואילו בדרום העבודה יותר פשוטה ולכן נוכל להשקיע יותר בזוגיות שלנו. אני בסיום חופשת לידה, מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. הקורס צריך להסתיים בעוד כ6 חודשים ובזמן הזה אני לא יכולה לעשות דבר-מבחינת לימודים/עבודה... מה לעשות

שניים שהם אחד

שלום גב' לא נראה לי שאפשר לתת תשובה חותכת - הדברים לא כל כך טכניים כפי שזה נשמע . אני סבור שיש דברים מורכבים . אם אמרת שיש היום ריחוק, פי' שהיה לפני כן קירוב...אם כן יש בסיס טוב ל"חברות" שבנישואין שלכם, וזה מעולה. ולכן נראה לי שכדאי מאד להתייעץ עם אחד מיועצי הנישואין על מנת לישר לאזן , לשמוע את מה שקורה בלבבות . המון הצלחה ואושר תמיד. תדהר

מתחים

שלום לכל הרבנים, אני בת 25 וגרושה כבר שנתיים, מאז הגירושין אני עושה מאמצים כבירים על מנת להינשא שנית ולצערי זה כלל לא פשוט, יש לי בת קטנה שאני מאוד רוצה כבר שתגדל בבית שלם. בכל אופן הדבר לא עולה בידי ובנתיים המתחים המתחילים מאוד להתגבר אצלי ואני מתכוונת למתח שהוא בעצם רצון להיות עם בן זוג, זה כבר כל כך גובר עד שאני מפחדת שחלילה אפול ובחוץ לא חסרים גברים שמנסים להפיל. בכל אופן, אני מאוד מודאגת מהתחושות הללו, איני זוכרת שחשתי כך כשהייתי רווקה. איך זה קורה? האם זה בגלל שכבר התנסתי בחיים משופים עם גבר? האם אני על סף התקלקלות? כיצד מרסנים את היצרים הללו על מנת שלא ניפול ח"ו? עזרה דחוף בבקשה

lose the battle - but win the war

שלום לך רבקי יכול להיות מאד וזו התחושה שלי, שההבדל היחיד כאן זה שיש לך עכשיו את הילדה שתחיה. ולפי התפיסות שלך, כנראה, את לא יכולה לחשוב על שהילדה שלך תגדל בלי "דמות אב." יכול להיות , ועל פי מחקרים , זה נוגע אליך אישית. יש בתת מודע חזרה לעבר שלך כילדה ומה שהיה חסר לך, יכול להיות שלא היה חסר לך באמת, אבל זו התחושה שקבלת כילדה בבית . אולי בגלל שהיית בת זקונים או שבבית היו 5 6 או 7 ילדים והוריך לא "הספיקו" לתת תשומת לב לכולם . לא בכוונה כמובן. או דברים כאלו. יש להמון אנשים "תסמונת המראה". פי' : הם מסתכלים על ילדיהם ומדמיינים שמסתכלים במראה - על עצמם, וכך הם חושבים ועושים ופועלים ... יכול להיות שכל מה שנאמר לעיל לא שייך אליך ממש, אבל יש כאן בודאי כיוון מחשבה מסוים. את לבד וזה מדאיג אותך, זה מפחיד לפעמים, ויש כל מיני מחשבות. עצה: תמיד תהיי עם אנשים , תהיי עסוקה . לא לשבת ולחשוב ' מה היה קורא אם...', זה לא יועיל , ולפעמים זה ממש יצר הרע. להתקלקל?? גם קורח התקלקל, וגם אבשלום בן המלך הגדול ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. כל אחד עלול להתקלקל- השאלה היא לא אם יש פוטנציאל, השאלה היא האם את יכולה לחבר את חלקי הנפש שלך להיות אחד להתעלות על כל התחושות השליליות ולאזן את עצמך, בשביל הילדה לדוגמה אישית , לחברה, להורים , ובמיוחד...לעצמך. תוכיחי לעצמך שאת מסוגלת. Lose the battle- but win the war. תהיי חזקה תקראי כמה פרקי תהילים כל יום, תתפללי שה' יעזור, וחשוב לא פחות, תעשי מעשים שיתנו לך כוחות . תיהני מהחיים ..אל תחפשי את הדרך אל האושר..אלא את האושר שבדרך. ה' יעזור , העיקר לחיות את הרגע, כי אם אין עכשיו את הרגע לחיות אותו גם בעוד רגע נחשוב תמיד על הרגע שלאחריו......... כל טוב המון שמחה. תדהר

אני אלמן 3שנים מעוניין להכיר אישה למטרת נישואין

השאלה מופנית לרב תדהר כהן יש לי בעייה של ביישנות לפיכך אני לא מצליח להשיגשידוך בעצם אני לא יודע למי עליי לפנות כתובת או מספר טלפון שם של שדכן מומחה לשידוך בין בני זוג אני מבקש אם אפשר לעזור לי בנושא הזה ואני יודע שעליי לשלם דמי טרחה בעין יפה לאותו שדכן שיוביל לנישואין ולשידוך רק אני צריך שמישהו יכוון אותי ובעזרת השם אני אצליח להתחתם עוד השנה אם ירצה השם אני מודה מאוד על העזרה ברגשי כבוד והערכה רבה מישל זו מיצווה גדולה לעזור לאלמן לצאת מהבדידות אותה הוא חווה יום יום אני מצויי בלי ברכה בלי שימחה ועצב כל הזמן רק בעזרת השם כשאני אתחתן יהיה טוב לי ולילדים 2 גדולים יראי שמיים תודה מראש על העזרה הברוכה

תפלה לחי עולמים

שלום וברכה מישל אשמח לקבל אינפורמציה ואם אשמע על שידוך מתאים אחזור אליך בלי נדר. שלח לי באי מייל ותפרט כמה שיותר על עצמך על מנת לקבל תמונה מי אתה . ה' יעזור אל תדאג , הקב"ה יודע מה שאתה עובר והוא ברוב חסדו בוחן ליבות וכליות , "בכל צרותם לו (לה') צר".כך כתוב בפסוק.יותר ממה שהעגל רוצה לינוק- הפרה רוצה להניק. גם ה' ית' רוצה יותר ממך שתקים בית עם האשה הכי טובה בשבילך.תתפלל בלי לצפות למענה - שכך כתוב במסכת ברכות שאלה שמתפללים ומצפים מתי "יקבלו תשובה מה'" הם חושבים שזה כמו משרד ממשלתי, ממלאים תופס ומחכים., ושה' יענה לתפילתם זה יביא להם כאב לב. כך גם כותב רש"י ע"ה. התפילה בעצמה היא לא פחות השתדלות מללכת לשדכנים. רק צריך לדעת כללים בתפלה, ואיך להתפלל, ומתי להתפלל. תפלה וסבלנות ובעזרת ה' הכל יסתדר.סגולה נוראה , לקרוא את התהלים של כל יום, התהלים מחולק ל7 ימים.ואח"כ להתפלל על זיווג אמיתי ומוצלח. עדיף בבוקר . כל טוב

הבחור רוצה לחזור...

שלום רב. לפני פסח נפגשתי עם בחור 5 פגישות. די ממצות ומלאות תוכן. משכתי זאת כל כך מפני שסתם לא רציתי לדחותו. אך בפגישה החמישית לא היה משהו משהו, והחלטתי שזה לא מוצא חן בעיני. מדובר בבחור ירא שמים, בעל אמונה ובטחון בה' באופן מדהים. אבל אני מבית די מודרני. והוא ממשפחה מאוד פשוטה. כל הסגנון שלו הוא קצת פשוט. אמא שתחי' אומרת כשיש תורה, יש הכול. אין לי כוח להכנס למערכת רגשית. פשוט קשה לי. וזה שהוא דוחה אותי במראהו ודיבורו, מוסיף לעניין, שאינני מעוניינת. מבקשים עוד פגישה שתיים. לא יודעת אם יועיל. מקווה שלא יזיק. באחת הפגישות ניסיתי לחשוב עליו בתור בעל ועל זה שהוא יגע בי, וקיבלתי צמרמורת בכל הגוף...-ולא מהתרגשות. פשוט הזדעזעתי. אבל הוא בן תורה. בחור צעיר.כבן 23, שעשה סיום על הש"ס כבר לפני כשש שנים. ואני? אינני יודעת אנה אני באה...

יש לאן לחזור??

שלום לך דבורה נראה לי שכבר ענית על השאלה בתוך דברייך. אמנם נכון לא כל כך לדמיין אם הוא יגע בך וכך לראות אם ההתאמה שם, אלא כן להיפגש איתו שוב ותראי את "היכולות" - האם הוא מעניין אותך , גם אם הוא פשוט- האם את נמשכת לחוש הומור שלו וסגנון הבעה עצמית. האם הוא יכול להיות "חבר" חוץ מ"בעל". לגמור את הש"ס זה הישג , אבל להיות בעל מתאים - לא קשור כי הוא זה . ודאי שתזכי אם תהיי אשתו מפני שהעולם הבא שלך יהיה מלא הפתעות טובות יחד עם כל אלה שגמרו את הש"ס והיו עמלים בתורה , זה עצום. אבל בדרך לשם יתכן שיהיה קשה אם את לא נמשכת אליו ולא מתחברת כלל. להיות "מזועזעת" ממנו - מילים קצת קשות , להיות מודרני זה בסדר כל עוד שומרים על כל כללי המשחק. מותר ליהנות מהחיים, אבל ישנם גבולות. אלה שמגדרים את עצמם "מודרני" נוטים לשכוח לפעמים את הגבולות ויוצרים לעצמם קווי מתאר חדשים על מנת לספק את האתגרים שפרצו "מזמן" את הגבולות התורניים. השאלה מה הרמה שלך, ודאי שכל בת ישראל , אם הייתה חכמה, לחפש בעל עדין נפש שמשתדל בתורה כבחור הזה, אבל להמליץ אם את לא נמשכת אליו והוא "מזעזע" אותך, הממממ....לא יודע. וכפי שהתחלתי אולי בעוד 2 או 3 פגישות התחושות הללו ישתנו.כל טוב המון שמחה בדרך. תדהר

הרב דייק!

ממש כך. סגנון ההבעה העצמית שלו לא מצאה חן בעיני. וזה מעצבן. כי זה ממש הפריע בתוך שיחה קולחת כדרדר בצלוחית גלידה! כשהוא דיבר על דברים רוחניים ודברי תורה וכדו' אז היה בסיידר. אבל כאשר דיברנו על דברים שאינם ברומו של עולם, פי היה מכווץ די המון הצידה(בלי שהוא יראה)-בקיצור-לא מרוצה. ובכל אופן חבל לי. מודרני זה יחסי!-התכוונתי ליותר השכלתי,וסגנון. לא לאי הקפדה על מצוות חלילה.

המשך..

שלום לך דבורה נראה לי לפי הכיתוב שלך שיש לך סגנון מסוים ואת מחפשת בחור מסוים וספציפי. פי'- לפעמים אנשים מעצבים לעצמם בדמיון את הבחור או את הבחורה שהם מייעדים לעצמם ובתת מודע כשנפגשים קשה להם להתחבר מפני שדברים כאלה או אחרים לא תואמים לעיצוב הדמיוני . איני מתכוון שהדמיון הוא סוג של דבר איסור , אלא הם מדמיינים איזה גובה הוא יהיה איך הוא מתלבש מראה החיצוני הבעה חיצונית וכו'. זה לפעמים מגביל את ההתקדמות. רואים זאת פעמים רבות אצל מחפשים שידוך בפרק ב' או ג'. בכל אופן אני מאחל לך הצלחה מרובה בכל העניינים . כל טוב והרבה שמחה. תדהר

המשך שאלה

נכון. אמנם זה שידוך פרק ב'. אבל אני כלל לא מתייחסת אל פרק א' מפני שזו היתה טעות והבחור וכל סגנונו כלל לא התאימו לי. הייתי די צעירה ותמימה. והיום כשאני מחפשת לי שותף לחיים-בעל, זיווג, אני רוצה שיהיה לפחות כמוני בדברים מסוימים.(ונאמר אם נתעלם מהרקע אז לפחות) מחשבות וסגנון. אין זה נכון לחשוב כך? ומה לשים בעדיפות ועל מה להתמקד? שאלתי את הרבנית קנייבסקי שתחי': ואם לא בא לי להמשיך איתו? אז היא אמרה: אז לא צריך! אני בפרוש יותר מתפנקת היום לגבי שידוכים. עברתי תקופת נישואים לא קלה כלל. נס שיצאתי משם. היום זה נראה לי די טבעי שאחפש חיים קלים וטובים בעז"ה. קשה לי היום להתמקד במושג שנקרא בית של תורה. לצערי. אני מתפללת על זה. אבל הרבה מהתמימות הטהורה איבדתי ביחד עם הגט. הזמן עושה את שלו ומרפא הרבה פצעים פנימיים. אני מקווה שה' יעזור וירחם ויביא לי בן זוג מוצלח מאוד בעבודת ה' ובפרטים החיצוניים-לכאורה- כדי שבאמת אזכה לבית של תורה. עולם הזה- הוא עולם הזה. גן עדן יש רק בעולם הבא.

גן של הדסים...

שלום דבורה את יותר חכמה לגבי שידוכים כיום צריך להתמקד על הדברים חשובים בחיים. כגון: א- אדם אכפתי ב- לבבי- ג- נושא בעול עם חברו, ד- מעוניין ואוהב את ה' ואת תורתו גם אם הוא לא ה"בן תורה" לפי חיצוניותו (כמקובל היום), ה- להתמקד על מודעות לפרנסה ושלא יהיה עצלן ו- אדם שרואה את הזולת בעין חיובית ז- אדם עם מוסר ,גבולות ,יודע מתי איך איפה ובאיזה הקשר לעשות לדבר .. ח- אדם שיש בו לב טוב פי: גם אם חברו מצליח אינו מקנא ואף עוזר לו להתקדם עוד ועוד, ט- אדם עם מראה חיצוני שאת אוהבת י- יודע לפרגן להחמיא וחשוב יותר שיודע ליזום קשר טוב עם הזולת- פי:לא רק עם החברים וידידים אלא בפרט עם אשתו. והכל שריר וקיים ובזאת הכל יבוא על מקומו בשלום להקים בית נאמן בישראל וללון בגן של הדסים. כל טוב המון אושר.תדהר את מוזמנת להשאיר פרטים במייל שלי - ללא תשלום של רישום, וכשיהיה רלוונטי אהיה בקשר בלי נדר.

בעיות עם האמא של החברה

שלום, כשלושה חודשים הנני יוצא עם בחורה. כאשר חברתי ספרה לאמא על הקשר שלנו , על כך שאני מגמגם ועל רצונה כי היא תפגוש אותי, אמא שלה אמרה לה שהיא כלל לא מעוניינת לפוגשני ו"ירדה" על הבת שלה שהיא ראויה ליותר מזה...ותמיד היא מוצאת לא מוצלחים... האמא מספר פעמים כבר עשתה בושות לבת שלה בקשרים קודמים שהיו לה בזה שהתבטאה בגסות ובמילים לא יפות כלפי בחורים עמם חברתי היתה אז בקשר. לפי דעתי אמא שלה מתעללת בה רגשית. בגלל כל המצב הזה (ואולי בגלל עוד גורמים שאיני יודע) חברתי נמצאת לעיתים קרובות בעצבות. חברתי מעוניינת להינשא לי. אני מתלבט בגלל: א. אני חושש שהמצב עם האמא עלול בעתיד להשפיע על חיי הנישואין שלנו היות וחברתי,כיום, אינה חזקה מבחינה פנימית ונכנסת בקלות למצבי רוח ודכדוך ואם האמא תנסה להשפיע עליה,איני יודע כיצד יתפתחו הדברים... ב. איני יודע עד כמה העצבות של חברתי והדכדוך אליו היא נכנסת מדי פעם בפעם קשורים ישירות למצב הזה או שזהו דבר שאצלה באופי (היא היתה במספר טיפולים פסיכולוגים שלא ממש עזרו,עפ"י דבריה) ולכן אני חושש גם כן מבעיות בקטע הזה. איך כדאי לי לנהוג?

שורשים טובים...

שלום אבי לא צריך להיבהל מאמא ש"דואגת" יתר על המידה. יכול להיות שהיא עצמה חוותה כל מיני אירועים בחיים ש"עצבו" אותה להגן על הקרובים והחשובים לה בחיים. יכול להיות שהיא חוששת כי כך טיבעה. הציר המרכזי בו אתה צריך להתמקד זה לבנות מערכת יחסים איתנה שמבוססת על ערכים דומים השקפת חיים רמת דת וציפיות מחיי הנישואין כזוג , ושכל הדברים הללו, ועוד, יתאימו לכם ורק לכם. מפני שאם תתחילו "לעשות חשבון" לכל אחד גם אם זה אמה, לא תתקדמו. ולכן , שבו יחד ותדברו על הנושאים הללו ותגיעו להסכמים מהותיים וקונקרטיים. וגם אם תבוא רוח לא מצויה - היות והשורשים חזקים לא תהיה בעיה, ותוכלו לעמוד נגד כל דבר.אבל אם ביניכם רפוי וחלש , גם אם תבוא רוח מצויה לא תוכלו לעמוד נגדה. שוב , תחזקו את הקשר בניכם והכל יסתדר .בס"ד. בקשר לטיפולים שהיא עברה, תלוי מה היה הסיבה שהופנתה לפסיכולוג ולמה היא מרגישה שזה לא תרם לה. עדיף לברר את הכל ואת ההיסטוריה אם אפשר.כל טוב המון הצלחה. תדהר

בעיה בנושא תקשורת

מישל מתקשה בנושא הכרת בת זוג אני מבקש אם תוכלו לתת לי עיצה איך להכיר ואיך להצליח בשידוך ברגשיכבוד והערכהרבה מישל שאלה מופנית לרב כהן תדהר תודה מראש

השתדלות

שלום לך מישל נראה מהסגנון כיתוב שאלתה את שאלתך בנושא השידוכים לפני שבועיים, ושם הסברתי לך שהשתדלות בנושא תביא לתוצאות. דבר ראשון הוא התפלה , ודבר שני ליזום קשרים עם שדכנים . הצעתי לך שתכתוב לי במייל את כל האינפורמציה עליך ומה שעבר עליך . אנסה לעזור בלי נדר, הרישום ללא תשלום. להצליח בשידוך - הכלל הראשון האחרון והאמצעי הוא - להיות עצמך. תן לשידוך לזרום כפי שהדברים מתגלגלים. נכון , אם אתה ביישן כפי שציינת אז, להכין כמה נושאים חשובים שאתה יודע שאתה חזק בהם ומרגיש ביטחון עצמי לדבר עליהם כך שלא "תתקל" "כשנגמרו המילים" . בפגישה השנית שלישית יהיו כבר הכרות יותר חזקה והדברים יתגלגלו יותר בטבעיות. הכל לפי העניין. מאחל לך הצלחה וכל טוב . תדהר

תגובה לתשובה של הרב תדהר

מה שכתבת לגבי זה שצריך לדבר על כל הדברים, אני מסכים איתך לחלוטין רק שכאשר אני מתחיל לשוחח עמה על דברים שנוגעים לקשר שלנו ודברים שבהם צריך להיפתח ולחשוף הרגשות,חוויות ותחושות אישיות, אז אין כ"כ עם מי לדבר כיון שהיא מאוד סגורה , בקושי נפתחת ובצורה זו לא ניתן להתקדם. על כל דבר שאינו נוגע ישירות לקשר שלנו אין בעיה לדבר אבל כשמגיעים לנושאים הללו, אין כ"כ עם מי לדבר

הנחיית טרום נישואין

שלום לך אבי אם כך , ואתה מעוניין בה, תלכו להנחיית זוגיות לפני הנישואין ואותו מומחה יתמקד אתכם על פתיחות שותפות ומיומנות לקרבה רגשית,תפתח נושאים בהם אתה מעוניין לקבל תשובות ממנה ולראות מה קורה כשהיא נחשפת לאינטימיות רגשית, אז תוכל להיווכח אם היא סגורה. מפני שהמון פעמים מומחים רואים שאף שחשבו בן או בת הזוג על סגירות מסוימת נודע אחרי 2 או 3 פגישות שההפך הוא הנכון. מפני שהם כל כך מעוניינים לשתף את הרגשות הם נסגרים. הפוך ממה שהיינו מצפים. לכן , אם כן אתה מעוניין בה ורואה בה שותפה לחיים שלך אמא לילדים וחברה עד 121 שנה לפחות, נראה לי שאם תעשה זאת, תראה את הדברים יותר בקרוב ואת כל האמת. כל טוב המון הצלחה, תדהר.

לא אוהבת את הגיסה

יש לי גיסה שגרה בשכינות אלי. אני לא מסתדרת איתה, לא אוהבת אתהחדירה- לחיים שלה ושל בעלה שתמיד צריכים לדעתהכל וחושבים שמותר להם להעיר מה שהם רוצים, ופשוט ניתקתי איתה קשרים. אני יודעת שזה מפריע מאוד לחמותי אבל זה לא מה שיגרום לי לשנות את ההתנהגות שלי. זה החיים שלי ואף אחד לא יכפה עלי כלום.

לגיטימי עדיין צריך לכבד

שלום וברכה תמי אז מה השאלה?? תכבדי כמה שיותר ולא להיכנס לוויכוחים, ותסבירי לה ולחמותך שלחיים הפרטיים לא נכנסים, ואם קשה לך את יכולה לומר שהתייעצת עם יועץ נישואין וכך הוא אמר. ודאי שאני חייב לשמוע את הצד השני שיכול להיות שיש דברים שהם צודקים ורוצים לטובתך. כל טוב . תדהר

האם להפסיק לשמור נידה בעקבות התנגדות עזה. הצילו

הצילו. אני נשואה מזה 13 שנה. אמא ל - 3 ילדים. אני נשואה לבעל מקסים אך לצערי לא מאמין בבורא עולם. אולי בגדול שאולי יש משהו שמחזיק את העולם אבל לא מעבר לזה. הנושא העיקרי שכרגע מפריע מאד לחיי ובחיי הוא נושא הנידה. היתה לי תקופה שלא בדיוק הקפדתי במלוא מובן המילה. כלומר הוא מידי פעם נגע בי ואני ניסיתי לא לפגוע אז איכשהוא העברתי את זה. היו עליות והיו ירידות. אני אישית התחזקתי מבחינה רוחנית וחויתי חויות מסוימות שהבהירו לי שהטהרה בבית חייבת להיות 100 אחוז. בארבעת החודשים האחרונים אמרתי לו שאני מעוניינת לפחות מצווה אחת לעשות אותה כמו שצריך. ברור שהיתה התנגדות אבל הוא זרם. בחודש האחרון לאחר שטבלתי הוא בפירוש אמר שאני לא אתקרב אליו. ויותר מזה הרים את הקול וצעק מי בכלל מחליט? לא מקובל עלי. יותר מזה הוא אמר דבר כזה שאם אני מענה אותו שבועיים כך גם הוא. וזה מה שקורה עכשיו שאני טהורה. הוא "ברוגז" איתי כמובן לא מתקרב. והמצב מאד מתוח. קשה לי כי אף פעם זה לא החמיר כך. אני מבקשת הרבה עזרה מהקב"ה כי אני מאמינה שאלה יסורים שאני צריכה לעבור בעולם הזה. האם אני עושה נכון. דיברתי איתו בדרכי נועם, אך הוא בשום פנים ואופן לא מוכן לקבל. יש לי חשש שהוא ירצה גט ממני בעקבות כך. מה עושים? אנא תנו לי כלים להתמודד.

ציר המרכזי ביהדות

שלום וברכה גילי לפני הכל אני מאד הייתי ממליץ ללכת להנחיה אצל מומחה על מנת שבעלך יבין מה שעובר עליך והנקודה המרכזית בו אתם והמומחה צריכים להתמקד הוא - שאת לא עושה לו דווקא ובכוונה. שאת אוהבת מכבדת ומעריכה אותו כבשנים קודמות וההתקרבות לדת ולבורא עולם אדרבא מקרבת אותך אליו יותר. אני מוכן לקבל אתכם בלי תשלום מפני חומרת הנושא . אפשר להתקשר . דבר ראשון , את כן עושה נכון ואף מצוין. מפני שנושא מצות הנידה הוא כל כך חמור שאף המצוות החמורות האחרות לא עומדות מאותו דרגה. כגון שבת מצות מצה בפסח כיסוי הראש שדרגתם חמורה מאד ואף על פי כן אינם שווים בחומרתם כנגד מצות הנידה. היות ולכל זוג עלי אדמות יש "תחרות סמויה" ואף בזוגות ה"מוכשרים" ביותר עם אינטליגנציה רגשית גבוה ועבדו על מיומנות תקשור אמפתיה כבוד הדדי ואף "אוהבים" , גם לאלה יש איזשהו תחרות בנויה -מסגרת הנישואין מחייבת, בגלל שיצר לב האדם רע מנעוריו והאדם הוא תחרותי בהווייתו. ומפני כך בעלך אף שאוהב ומכבד אותך , יהיה לו קשה לקבל ממך ב100% ולכן צד שלישי יכול כאן לעזור יותר , לפי דעתי. טיפים שיכולים לעזור: 1- בשבועיים של היתר תעניקי לו אינטימיות רגשית באותו מינון של אינטימיות פיזית.2- תשתדלי לבוא לקראתו בדברים שאת יודעת שמקרבים אותו אליך מבחינות אלה (איני רוצה לפרט אני סומך על התובנה שלך שאת מבינה מה שאני מתכוון-פורום הוא לא המקום לפרט) 3- אם יסכים תלכו לסמינר של ערכים , סוף שבוע, לא לחזור בתשובה -זאת תומרי לו- אלא מפני שיבין מה מתרחש בלבך כשאת מרגישה תחושות של קירבה רוחנית. לפחות אם יצא עם הבנה לא שטחית אלא הבנה אינטלקטואלית למעברים שאת עוברת ובעקבותם את מבקשת לשמור על אותם השבועיים. ויותר מזה שאת מעוניינת "לשמור עליו". ולעשות את רצון בורא עולם שאף חשוב מהכל. מפני שמי שבטל לרצונו של הבורא הבורא מבטל את רצונו כלפיו. 4- היות והצורך כמעט החזק ביותר של גבר הוא - לראות ולחוש ו-"לשמוע" שלאשתו "כיף" ושהיא נהנית ושבעת רצון מבעלה , אומרת לו את הדברים הללו לפחות פעם ביום, הוא יתרכך מאד כשהוא יראה שאת שמחה מחייכת וה"הילה " שלך אומרת אושר, ברוב המקרים הוא יבוא לקראתך, זה יכול לראות בזה שהוא לא יבקר אותך יזלזל בך ובמצווה אף שיהיה מתוח וכעוס אתך. היות ודבר זה על פי הניסיון עלול להיות מסוכן מעט איני רוצה שתמהרי בנקודה הזו מפני שהוא עלול לומר "אם טוב לה ולא טוב לי , אז אין בררה ונפרד"- היות והיצר כאן עובד ומגייס חיילים למאבק הזה מפני שהציר שהיהדות עומדת עליו היא הטהרה בישראל. ולכן גם אם הוא שמח שאת מאושרת איתו וזה אמור לקרב אותו אליך מאד , כאן יש רמה גבוה של ניסיונות באיכות ובכמות וכאן זה עלול לא לעבוד.כל כך. 5-היות וגם קשה לך, אני בטוח, לחבק אותו וכדו' באותם שבועיים, הייתי ממליץ שלא להיכנס לוויכוחים על הנושא כלל. אם זה יכנס למעגל וויכוחים את עלולה או להיחלש או להתחזק אף יותר וליצור לעצמך קירות רגשיות מסביבך המונעות אותך מחוויות רגשיות בזוגיות. פי': להסיג לפעמים מטרה מסוימת , כשיש התנגדויות מהזולת בכל תחום שהוא, אנו בתת מודע יוצרים תחושות לא נעימות ואף שנאה כלפי המתנגד,ואנו בעצמנו יוצרים התנגדות כליו כי "כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם", וזה אנו לא רוצים שיקרה ח"ו. ולכן להיכנס לוויכוחים על הנושא לא כדאי כלל. לכן הצעתי שגוף שלישי יהיה מעורב שלבעלך יהיה את האפשרות לפרוק את זעמו במסגרת "מבוקרת" שהדברים לא יצאו מפרופורציה. אני חייב להפסיק כעת מקווה שהועלתי אשתדל לחזור ולתת עוד כמה הצעות. כל טוב בינתיים , תהיי חזקה , תדהר.

בנושא אירידיולוגיה

לרב תדהר כהן- הייתי רוצה לשאול את כבוד הרב שתי שאלות בנושא אירידיולוגיה, אך ברור לי שלא כאן המקום מכיוון שהפורום עוסק בנושאים אחרים לגמרי. האם ישנה דרך אחרת לפנות אליך? אולי דרך הדוא"ל? תודה רבה מראש! מירב.

בבקשה

מירב שלום אשמח לענות , אפשר לכתוב למייל . תקישי על השם שלי שם יש את הכתובת בברכה, תדהר

בהמשך לשאלה האם לשמור נידה?

שלום לך ראשית, תודה תודה על התשובה המפורטת כל כך שכמובן עוזרת לי להתחזק ב"ה. אבל, כנראה שלא הגדרתי את המצב במדויק. לגשת למומחה שהוא יועץ נישואין ואפילו לא במגזר הדתי אין סיכוי,כי אני מקווה שהבנת שלצערי אנחנו לא דתיים. במובן מסויים כן, כי אני מקפידה ב"ה על מספר דברים במשפחה שאין לעבור עליהם. הוא לא מוכן לשמוע אף אדם מומחה או לא, בתחום שלנו. הוא אומר שאם אני חושבת שצריך שאני אלך. הסכמתי והתייעצתי עם כמה מומחים אך ללא הועיל. מכיוון שאם האדם נמצא באטמוספירות אחרות ללא אמונה בבורא עולם ולפי דעתי גם בעצמו אז אין אפשרות לבוא לדיבור. הענין שמדובר באדם עם המון שכל ישר, הגיון ראייה נכונה של דברים, אבל משום מה מאויים על ידי. והכוונה שכנראה ככל שאני מתחזקת היצר הרע שבתוכו פשוט מתעצם בעוצמות חזקות. אז בודאי שאין מה לדבר על ערכים, אנשים שהם דתיים בכל צורה שהיא שידברו איתו על נושא הדת כמובן מרחיקים אותו. מבחינתו הדת הרסה את העולם ומדובר לגבי כל הדתות. האמת, שסיפור חיי הרבה יותר מורכב...אני מחוזקת רק מהמחשבה שאני עוברת תיקון כל שהוא ואת הייסורים האלה אני מקווה לקחת על עצמי באהבה כי הרי הקב"ה לא מאכזב וגם לזה תהיה לי תשובה. אני חייבת להוסיף שקשה לי קשה לי מאד התחושה הקשה הזאת שהיצר מפיל אותי והצורך לשרוד כל רגע וכל שנייה.(כמובן שכל אדם עובר את זה ) אשמח לשמוע עוד הצעות לאחר שאיכשהוא הגדרתי את מצבי. תודה מראש יישר כח.

הצעות אחרות

שלום וברכה גילי תראי לו עד כמה שאת אוהבת אותו כך הוא יתרכך. הדרך היחידה שאני מכיר שתועיל היא , שהוא ייחשף לאנשים המתאימים . יש קלטת טובה מאד שתגרום לו לחשוב היא נקראת "להיות מוסרי" או משהו כזה מהרב אהרן לוי . הוא מאד שכלי כמו הרב מרדכי נויגרשל אם את שמעת. אנשים ברמה שלהם יכולים להתמודד עם התנגדויות ולהראות להם שהם לא מבינים מה היא בעצם היהדות. אפשר לצלצל לערכים ולקנות את הקלטות.הדרך הזו היא במקרים הללו מאד יכולה להועיל. שוב אם הוא לא יראה וישמע על מה מדובר לא יהיה כמעט סיכוי שתוכלי להשפיע עליו. שוב אני לא מדבר על החזרה בתשובה. אלא להראות את היהדות במשקפיים אמיתיות ולא כפי שמציירים התקשורת שאני בטוח שהוא מושפע משם . עוד, אפשר לארגן חוג בית אצלך , בבית שלכם הוא יאפשר לעצמו לומר מה שהוא רוצה . וכמובן , תמשיכי להתפלל עליך ועליו ועל הילדים שה' ית' יפתח את הלב ואת העיניים לראות את הדרך הנכונה והישרה. זו הטכניקה הבטוחה ביותר. תציעי לו שידבר איתי בטל' 050-6650-779 וכך אולי נצליח לראות לו שלהיות יהודי זה לא כל כך מפחיד. כל טוב ואושר תמיד. תדהר

בעלי לא מתייעץ איתי

תמיד לפני חגים בעלי מזמין את כל משפחתו אלינו, את ההורים אחים הנשואים ומישפחותיהם. מה שמפריע לי זה שהוא לא מתייעץ איתי ליפני, ואילו אמא שלו אוהבת את הרעיון והם מתלבטים איפה לעשות את החג אצלה או אצלנו, כאילו אני לא קיימת וכאילו אני לא רוצה לעשות עם המשפחה שלי. ניסיתי לדבר איתו על זה והוא ישר היתעצבן "אני יודע שאת לא רוצה שהם יבואו, מעדיפה את המשפחה שלך וכו'" מה שמעצבן אותי זה שהוא ואמא שלו מחליטים עליי.!!

כמים הפנים ..כן לב האדם

שלום לך לילך דברי איתו שוב ושוב, בזמן הנכון ובאוירה הנכונה. לפעמים אנו מדברים בשעת כעס או בדיוק אחרי שהיה ויכוח מסויים וכך "תופסים טרמפ" על ההזדמנות של הויכוח הקודם ומתחילה לה שערה של ..., ולכן הזמן כאן מאד קריטי. שנית, אם את אומר שדברת איתו והוא "לא שומע" , ייתכן שהוא מרגיש שאת לא מכבדת "מספיק" את המשפחה שלו לפי מה שהוא היה רוצה. נכון, לעולם לא תוכלי להגיע לציפיות שלו אבל אם הוא יראה שאת מכבדת אותם ומעריכה אותם בלי ספק יהיה שיפור לטובה. מפני שאם הזולת רואה שלא מעריכים את עדתו ומשפחתו - הוא יוצר התנגדויות ואף אם יש ביניכם אהבה . כך טבעו של האדם. מקווה שהועלתי. כל טוב . תדהר

חוסר התאמה

אני ובעלי שונים מאד זה מזו מהרבה בחינות . אני באה מרקע מזרחי למדתי בתיכון מעורב וסיימתי שם בהצטיינות בגרות מלאה . אני טיפוס קליל לוקחת את הכל באהבה ובהבנה .לעומת זאת בעלי בא מרקע חרדי והוא טיפוס מאד מאד רגזן וקשה. האמת היא שכשיצאנו בעלי כבר היה אחרי צבא והיה מעין "מזרחי"[הולך לקולנוע . כיפה סרוגה ] מהר מאד לאחר החתונה הבנתי שאנו כ"כ שונים מה שהביא אותנו לידי הרבה חילוקי דעות ומריבות . פתאום בעלי החליט שוב להתחרד [בהשפעת משפחתו החרדית]מבלי לשתף אותי בכלום . הוא החליף את תלבושתו ומחליט לאיזה מוסדות חינוך לשלוח את ילדנו. היום מבחינה חיצונית אנו נראים משפחה חרדית לכל דבר למרות שבבית פנימה זה ממש לא כך. לפעמים אני מסתכלת מהצד על כל הנישואין האלה ושואלת אתעצמי מה הקשר שלי לכל זה. אני מרגישה מרומה כאילו בעלי הוליך אותי שולל לתוך מציאות שמתאימה רק לרצונותיו וצרכיו אשמח לקבל יעוץ בעניין . בתודה מראש ,דקלה

second chance to make the first impression

שלום לך דקלה אני אבקש את סליחתך לפני שאענה , מפני שיכול להיות שאני אתעה , ויכול להיות שבנוסף לא אדייק כלל. אבל אני אענה בצורה שאני חושב מפני ניסיון של שנים, אמנם גם ניסיון לפעמים לא מספיק כגון כאן,אולי, ולכן אבקש את סליחתך. דבר ראשון, לפי ניסיוני - שגם אם לא היית נשואה היה לך קשה כמעט באותו מינון של קושי בחיים עם הזולת בכלל-ועם בן זוג בפרט. נראה לי שלא מצאת את מה שיעשה אותך מאושרת - וזה לא קשור לבעלך, כל כך . מחקרים מורים לנו שאדם שלא אוהב את עצמו - יהיה לו קשה לאהוב אחרים "גם אם הוא ירצה". אם הוא לא מכבד את עצמו יהיה לו קשה גם כאן - בנישואין לכבד את בן או בת זוגתו. אם הוא לא מעריך את בן או בת זוגתו חייו יהיו מלא מרירות מפני שהערכה בן אנשים זו הצורך כמעט החזק ביותר שיש בין הזולת. אם האדם לא מעריך את עצמו ..כנ"ל. שנית, אני לא בטוח אבל מנחש שלעולם לא היית מעוניינת להינשא לבן זוג- וזאת אמרתי מפני שכשאמרת שאת לא יודעת מה את עושה עם הנישואין הללו "מה הקשר שלי עם כל זה" - נשמע כאילו שאת מתחרטת על כך לא כל כך על שנישאת לבעלך- אלא שנכנסת למערכת ש"מחייבת אותך" (זו הנקודה)להעניק להעריך לאהוב לפעמים , לכבד ...אדם זר..במקרה זה ...בעלך. כשהייאוש נכנס למהלך - התחושות הללו מטרידות אותך. זה אומר - שעדיין את לא כל כך בשלה לנישואין. אם לא נגעתי בנקודה - אני מבקש סליחה. אבל אם כן- עצתי לך שדחוף לכי להנחיית זוגיות קודם כל בשביל עצמך- תשכחי שאת בכלל נשואה - כאילו שאת הולכת עכשיו לשמוע מה זה בכלל "מסגרת נישואין".האם כדאי לך להיכנס לזה. מה הקב"ה מצפה ממך בנישואין. מה יצא לך מזה. האם את תהיי אדם יותר טוב מכובד מעורך אוהב ואהוב. תלמדי את ה"אני" שלך. תני לעצמך את האפשרות. אומרים- you don't have a second chance to make a first impression. אני אומר שזה לא כך בנישואין- כל יום ויום זה הולדה מחדש. ואם תלכי ללמוד מי ומה את בעולם הנישאים- גם אם לא הצלחת עד עכשיו לבנות תא או קן נישואין שתהיי מאושרת בו- אף פעם זה לא מאוחר. כל האושר בעולם . תדהר

המשך שאלה

לכבוד הרב תדהר צר לי מאד אבל אמנם לא קלעת לשורש הבעייה . אני לא מבינה איך הגעת למסקנה שאני לא בשלה לנישואין או שאיני מכבדת את עצמי .כל אישה אחרת במקומי שבעלה היה הפכפך ושתלטן . לא יודע להעניק ולהבין , הייתה מרגישה כמוני אם לא גרוע מכך. נישואין זה חיי שותפות .היכן מקומי ?? עליי עוד להוסיף כי אני מאד אישה של בית ומקדישה את כולי לילדים ולבית עד שלפעמים אנשים מבחוץ אומרים לי שאני מגזימה כמובן שמטרתי לצעוד לפסגת האושר בנישואין אבל זה קשה לצעוד לבד.............. בתקווה להבנה , דקלה

המשך..

שלום וברכה דקלה אנא תעני לי על כמה שאלות ואסביר לך פעם הבאה לאן אני חוטר. 1-מתוך המעגל המשולש אבא אמא ילדים - מבין השלושה מי היותר חשוב לדעתך- את האמא, האבא היינו בעלך, או הילדים שלכם? 2- כמה פעמים במשך היום את כועסת על עצמך על בעלך או על הילדים? 3-אם היית מרוויחה מליון שקל ויכלת להסתיר זאת מבעלך האם היית? 4- אם את כל כך משקיעה בילדים האם עלה על דעתך שכדאי לפחות באותו מינון להשקיע בבעלך? 5- לצעוד לבד לפסגת האושר בנישואין- יש מצב כזה בכלל- האם ישבת עם בעלך ואמרת לו שאת מחפשת את האושר בנישואין ואת לא יכולה לעשות זאת לבד- במילים הללו, אם היית אומרת לו זאת - במילים הללו ממש - האם את חושבת שהוא לא היה מתייחס - לפחות יותר ברכות כלפייך? ואף משתדל?? 6- כמה פעמים מתחילת הנישואין חשבת שאחרי שהילדים יגדלו - עדיף לך להתגרש? 7-האם נכנסת לנישואין לפי דעתך עכשיו שאת רואה לאחורה , בלית בררה?? 8- אשה של בית לפעמים , על פי ניסיון, מוצאת את עצמה ששוכחת לפעמים מרצונות הבעל- האם את חושבת שלפעמים זה קורה לך במודע או בתת מודע?? אנא , תקראי את השאלות בעיון רב, הם לא סתמיות, אני לא מכיר אותך ואת בעלך כך שגם עוד מליון וחצי שנה לא אדע ואף הקוראים לא ידעו מי אתם כך שתוכלי להיות אמיתית בתשובות שאוכל אולי לעזור. כל טוב בינתיים . תדהר

בעיה אישית או קללה רובצת על ראשי?

שלום רב לפני שנתיים הייתי אמור להינשא לבחורה אבל בגלל לחצי המשפחה שלה לא יצא לפועל מאז אני לבד, אומנם יצאתי להרבה פגישות אבל אף אחת מהן לא הייתה רצינית בדיעבד שמעתי שהאם של הבחורה קיללה אותי או משהו כזה?! האם יש דרך לבדוק את זה או להסיר את הקללה או שפשוט אני לבד בגלל עצמי?... אשמח לתשובה [email protected]

לא זה ולא זה

שלום לך לפ אל תתעסק עם דברים גבוהים, אם אתה חושש, כל יום שישי ישנם שעושים התרת קללות תצתרף אלהם ותהיה בטוח , תן צדקה ותקרא פרק צ"א בתהילים. והכל יהיה בסדר. זיווגים מהשמים, וכמו שהתנא דבי אליהו כותב, "הכל לפי רוב המעשה". פי' אם תתחזק באמונה ותעשה מעשים לעלות על הרכבת שעולה בית אל, תהיה בטוח שאתה בכיוון הנכון. תתפלל למי שיצר את זיווגך, והוא ישלח לך אותה כפי ששלח את רבקה ליצחק ע"ה. כל טוב הרבה אושר בדרך. תדהר

שאלת השאלות

לכבוד הרב שלום אני ממש לא מבינה מדוע החלטת להפנות דווקא אלי את השאלות הנ"ל ,והרי הן כ"כ כלליותוניתן להפנות אותן לכל אישה אחרת ובכלל אני מסופקת אם תמצא מישהי שתצליח לענות עליהן בהצלחה ותזכה בתואר "אשת חיל". אם כבר בשאלות אנו עוסקים אז שאלת השאלות שצריכה להשאל היא :איך קורה שבחורה אהובה ומוצלחת שמעלת הנתינה הייתה חלק אינטגרלי מחייה , הופכת לאחר נישואיה לאישה ואם תשושה . חסרת חשק ויכולת להעניק אפילו לקרובים לה ביותר ?????????. ברשותך אענה לך [על כל השאלות] :כשאישה לא מקבלת תשומת לב מבעלה אלא להפך ,זוכה ממנו למנות גדושות של כעס ורוגז, כשלאישה אין מקום לבטא את עצמה בבית והיא חייבת להגרר אחרי בעלה גם אם זה קשה ולא עונה לצרכים המשותפים של שניהם, כשתפקידו של הבעל בבית מסתכם בסיפוק הצרכים הגשמיים בלבד ,אז................. האישה מאבדת את כל שמחת החיים שלה , הופכת כעסנית וממורמרת ומן הסתם חסרת מוטיבציה להשקיע בקשר שכזה. פעם שמעתי מפי רב גדול שאמר שלאחר כמה שנות נישואין האישה הופכת להיות מראה שלבעלה , לצערי הדוגמא שנתן לי בעלי לא הייתה כ"כ מוצלחת........ ואם אני עדיין כאן .אחרי כל "החוויות "שעברתי עם בעלי אז זה סימן שאולי עוד משהו בי מוכן לסלוח ולקוות לאושר המיוחל, ואם הילדים שלי יהיו הזוכים המאושרים מכל הסיפור הזה אז דיינו. החלטתי לחשוף מעט ממני מכיוון שאני יודעת שישנן עוד נשים כמותי שעל אף הכל הן ממשיכות לשדר עסקים כרגיל, ממשיכות לחייך [למרות שזה קשה ] , ממשיכות לדאוג לצרכי הבית [למרות שזה נעשה באפיסת כוחות] ממשיכות לחיות......... ועל כך אני מצדיעה לכן כולי תקווה שלשאר הפונים תצליח לעזור קצת יותר דקלה.

תשובה

שלום לך דקלה תאמיני לי שהבנתי טוב ואני מבין מה שאת עוברת כמעט 85% מהנשים בעולם עוברות את מה שאת עוברת. אמנם היות ושמתי לב שהאינטליגנציה הרגשית והאישיות הגדולה שלך מוכנה ללמוד שבעצם כל הבעיות מתחילות מהאדם עצמו ולא מזולתו, אני לא אומר שהוא ,בעלך, בסדר או לא בסדר כלפייך. אני רציתי לעבוד על מהלך מסוים שיתן לך לחשוב יותר על איך את בכוחות שלך תשני את הבית , היות ואתם לא לפני, וכך אגרום לך לחשוב יותר על כיוונים מיתוסים ורציונל מאוזן יותר. הרבה אושר שמחה עד בלי די לכם ולילדים . אם לא הועלתי , איתך הסליחה. תדהר

איפה הגבול??.....

מתי מומלץ לאישה לגשת להגיש תלונה ? אחרי שהיא חוטפת בעיטה ? שזורקים עליה נעל?אואפילו אחרי דחיפה קלה?

זה תלוי

שלום לך חנית אם היא זרקה עליו נעל או הוא חטף ממנה בעיטה או שהיא דחפה אותו, מה את אומרת האם הוא צריך להתלונן?? בכל מקרה אם זה דבר כרוני ולא נשלט- עדיף ללכת למשהו שהוא ישמע לו , רב מורה הוראה, אביו אמו, או כל אדם שיכול להשפיע עליו. אם נעשו צעדים כבר ושום דבר לא השתנה- כדאי ללכת ליועץ נישואין , אם גם זה נעשה , צריכים לשמוע את כל הצדדים ורק אז להחליט. כל טוב . תדהר

דחוף............

אני נשואה מזה 7 שנים ויש לי שלושה ילדים . התחתנתי בגיל 18 וביני לבין בעלי הפרש של 6 שנים , בעלי הוא מאד רציני , לא יודע לפרגן ולעודד, בקיצור יש לי חסך ריגשי ממנו . לפני כשבועיים פגשתי במקרה מכר שלי שלמד איתי בבית הספר וזה החזיר אותי לימים המאושרים של פעם כשעוד הייתי רצויה ואהובה בעיני מישהו....ומאז הוא לא יוצא לי מהראש הוא גרם לי להרבה תהיות לגבי מצבי היום ומה היה קורה אילו לא הייתי נישאת כ"כ מוקדם אולי יכלתי ליהיות היום בקשר יותר מתאים לי . מצד שני אני מפחדת נורא ממחשבות כאלה כי זו מעין "בגידה "בבעלי. אני לא יודעת מה לעשות

הדלת פתוחה

שלום מיטל את כמובן מצפה שאענה בצורה יהודית מסורתית ואומר לך שזה דבר לא טוב לא מוסרי לא כדאי... אבל אני מאמין בשיטת המוטיבציה שהיא יותר יעילה . נכון שכאן אולי כדאי לומר לך את הדברים בצורה חריפה יותר לפי הניסוח של הכותרת "דחוף...". אינני יודע בדיוק מה זה אומר!? האם דחוף , מפני שאת כבר לא יודעת מה לעשות והאתגר הניסיון והיצר גובר בך ואת חשה שאם לא תפני לעזרה את עלולה להיכשל ח"ו?? האם דחוף מפני שאם בעלך ידע זה יהיה הסוף של האמון ואז גם אם תעשי מעשה כדי לספק את תאוותך וזה לא ימשך להיות קשר רציני אז תהיי חייבת להתמודד עם כל התחושות ...לבד.?? אולי ..דחוף..מפני שהילדים הם בעצם יכאבו את הכאב הגדול אם ייוודע להם הדבר...אחרי שנים...?? דחוף...אולי בגלל שאם בעצם תסתתרי עם אהובך (שזה בעצם ..את)(אסביר יותר מאוחר)- הרגשות לא יתנו לך מנוחה לתקופה ארוכה עוד יותר, ואז יהיה לך קשה כפליים?? אפשר עוד להאריך אבל אני משוכנע שהבנת אותי. תדעי, בעלי מקצוע טוענים כי התחושות הללו הם נכונות , פי' כל אדם חש תחושות של להיות רצוי אהוב מחברתו ומסביבתו מהוריו ..., אמנם הגדולה של האדם הוא - שחייב לשייך ולהפנות רגשות אלה לאזן אותם ולטפח אותם בכיוונים הנכונים ולאנשים הנכונים.גם אם היית מתחתנת עם אדם אחר, או אפילו המכר שפגשת, והיית רואה את בעלך היית אומרת אולי..והיית נכנסת לרגשות דומות. גם חז"ל ולהבדיל הפסיכולוגיה המודרנית דברו באותו סגנון (חכמה בגויים תאמין)- שהאדם מתחבר מתאווה חומד , נמשך, לניגוד שלו. מחקר מעניין ששאלו אלפי זוגות שחיפשו פרק ב' וג' בחיים, נשאלו איזה בן או בת זוג הם מעוניינים להכיר, ובשאלון של עשרות שאלות רלוונטיות עלה - שהם בתת מודע בקשו להיפגש עם סגנון דומה לגרוש\ה . בכל אופן ממחקרים לא תקבלי תשובה , מפני שאם יש לך תאבון ואת רעבה גם אם האוכל לא יהיה טעים וטרי ..את תוכלי את מה שתבשלי. וזו כוונתי שאמרתי שזו את, בעצם את מתאווה לריגושים לא למכרים. תלמדי את בעלך ותהיי מסופקת גם איתו.בכל תחומי החיים. כמה עצות טובות ברשותך: 1- תקראי כל יום פרקי תהילים לא פחות מ5. 2- תתפללי שה' ית' יכוון אותך בעצה נכונה לך לבעלך ולילדים. 3- אל תלכי למקומות שתוכלי לראות את המכר הזה, ואף למקומות שיגרמו לך ..לחשוב. 4- אם בעלך רציני מדאי, לכו להנחיה ללמד אותו ואיתו להיות פחות רציני עונה על צרכייך ולגרום לך להיות מאושרת איתו. 5- תביני שזיווגים מהשמים ולא ממקרה. מקווה שעזרתי במקצת. הרבה מתיקות. תדהר

איך להתמודד בבית שבו האמא לא כל כך מתפקדת

בבית שלנו האמא לא עובדת מחוץ לבית וישנה רוב שעות היום. זה משפיע על הילדים שמרשים לעצמם לעשות כל שיחפצו, הם מתנהגים בחוצפה כלפי האם ומתיחסים בחוסר כבוד. הבית לפעמים נראה מוזנח. האמא לא מעורבת כ"כ בחייהם של הילדים ולא מספיק שולטת בכל מה שקורה. התקשורת וההבנה בין האמא לילדים הוא לא טוב. עם האבא יש יחסים מצוינים, הבנה, פתיחות וכבוד.

מנה של הסבר

שלום נחמה מב"ב מה כבר אפשר לומר אני בטוח שניסו כמעט את הכל. אמנם לפי ניסיוני במצבים כללו בפרט הדבר הכי נחוץ ובאותו משקל הכי חסר הוא ההסבר. חייבים לשבת עם הילדים ולהסביר להם על מצבה של האמא מה גרם לכך ובעקבות ההידרדרות הפיזית אינה יכולה לתפקד כפי שהיא צריכה. צריכים להסביר שכיבוד אם כאן , שכרו כפול ומכופל . לתת רעיונות חיוביים סיפורים על הורים שהיו מוגבלים פיזית, וכדו'. מפני שמבחינה פסיכולוגית הילד כמעט בטוח, לפעמים, שההורה "עשה" לו את "זה" בדווקא. פי': הוא צריך מאד ומצפה מאד את ההתייחסות את החום את האהבה ואת האינטראקציות החיוביים מההורה וכשלא מקבל , ולא משנה כמעט למה, הוא מפתח לעצמו כל מיני דמיונות של ילד. פעמים רבות גם מבוגרים גם נוטים בתת מודע לדמיונות כאלו. ע"י הסיפורים מהחיים והסברים על המצב , מה שבעלי מקצוע קוראים :"להחליף דומה בדומה"- במובן מסוים -יתן לילדים "כלים" להתמודדויות ויוכלו להגיב ברמה יותר מכובדת לאם. כמובן שבעלה , האב, חייב גם לשתף פעולה עם המצב הזה, לעודד את הילדים ,בפרט שאמרת שיש לו ולהם קשר טוב, ותקשורת טובה. ע"י שהם מכבדים את האב מפני שאוהבים אותו, יינטו גם לשמוע ולהבין את מצבה של האם, וכאן האב מאד יכול לתרום. כל הישועות הרפואות וההצלחות עד בלי די. תדהר

קונפליקטים וחיכוכים בין זוג הורים שמשפיע על הילדים

שלום, אני שואלת שאלה זו בתור בת על הוריה. לאחרונה אני מרגישה שאין בבית התיחסות מספיק מכובדת בין אבא שלי לאמא שלי וההיפך. אמא שלי לא מסכימה לפעמים עם מה שאבא שלי אומר והיא אומרת זאת לילדים: שאבא לא צודק והוא מתנהג בחוסר כבוד אליה ומדבר לא יפה וכו'. אח"כ כשאחד הילדים מתחצף ולא מקשיב לאמא, היא אומרת שזה בגלל האבא; הוא מלמד אותם התנהגות לא נאותה. כך נוצר מצב שהאמא לא מכבדת את האבא לפני הילדים והילדים יודעים זאת. מצד שני, האמא לא מוכנה לוותר לאבא למרות שאולי היא צודקת. כשאבא שלי לא מסכים עם השיטות של אמא שלי, הוא אומר את זה וכך הילדים מאוד מבולבלים; למי להקשיב? ההורים מתווכחים מי צודק. כשאבא שלי לא מוכן לוותר לאמא שלי, היא מתמלאת בצער גדול וכמעט הולכת לבכות. שאלתי את אמא שלי מה אפשר לעשות בעניין והיא אמרה שהיא כל הזמן אומרת לאבא שלי שיילך ליעוץ אבל זה לא מסתדר וכו' מצד שני, היא לא מוכנה ללכת לקבל ייעוץ כי היא לא חושבת שיש לה את הבעיה. כל אחד חושב שהשני לא צודק ובנתיים המילה של האמא בבית הוא שווה כלום וכל ההתייחסות אל האמא הוא די מזלזל. מה יכול לעזור לי בתור הבת, שזה משפיע עלי. קשה לי לראות את אבא שלי מושפל ע"י אמא שלי וההיפך. בתודה, גילה.

צווי' דינים

שלום לך גילה יש כאן שני דברים נפרדים. האחד , אף אם אמא או אבא שלך מתווכחים, אסור לך לשמוע.ומאידך גיסא את חייבת לכבד אותם בשווה, ... אז מבחינה מעשית את צריכה לעזוב את המקום כשהורייך מתווכחים. הלכתית, מוסרית . אם הם רוצים להתווכח יש להם את הזכות, זה שהם עושים זאת ליד הילדים, הרסני לחלוטין, ולכן אם את רוצה לשפר את המצב, תאמרי להם שדברת עם רב והוא אמר שמבחינה הלכתית אסור לי לשמוע את הוויכוחים שלכם. אז אני מציעה שבבקשה אם תוכלו תכנסו לחדר שלכם וכשתגמרו להתווכח ותגיעו להסכם בינכם , תחזרו. את בעצם תבהירי להם שהם ילדים קטנים. תגידי לי אם זה עבד. כל טוב תדהר.

גירושין

מי אמר שצריך להמשיך לחיות יחד אני מגיע מחוג אשר לא כל כך קל למצוא זיווג שני אך ה' בשמים עוזר אם אשתי תבעה אותי גירושין ואף פתחה לי תיקים פלילים במשטרה ובבית המשפט וכן היא מקבלת ממנו מזונות ומונעת ממנו לראות את הילדה האם בכל זאת אני צריך להתאמץ ולבקש בבית הדין שלום בית וייעוץ זוגי מי אמר שאני לא ימצא זיווג שני יותר מתאים ויותר טוב בפרט שפרודתי יש לה בעיות נפשיות נא תשובתך ובפירוט מלא אני לא רוצה תשובות מסגנון נא צור עימי קשר צריך לשמוע את כל המקרה כל המקרה מוצג נכונה בשאלתי

גירושין גימטריא ריגושין

אלי שלום אל תחשוב שלא הבנו את הסיפור במדור ה"אלימות".דלעיל. אני מבין אותך ואת המצב , אבל הבנתי ממך בשאלה שאתה כן מחפש לחזור לאשתך ועכשיו אני מבין ממך שבעצם יש לה בעיות נפשיות ואתה לא כל כך מעוניין לחזור ואף חושב על זיווגים ולהשתדך. גט עוד לא נתתה.האם יש בעיה כספית בינכם, לפי היסיון שלי , סיפור כפי שאתה מסביר כנראה שיש בעיה ברכוש בינכם. עצתי, תפסיק עם הבילבולים, תגיעו להסכם מעשי אף אם תפסיד מעט , ותמשיך עם החיים שלך , אמרתי לך אז שכדאי לבקש מהבית דין "שלום בית" מפני שסברתי שיש עדיין אצלך תקווה שהדברים ישתפרו בינכם. כל טוב והרבה הצלחה . תדהר

משבר אמון

אנחנו זוג דתי שנשוי קצת יותר משנתיים ונו ילדה בת חצי שנה, בערך שנה אחרי החתונה גיליתי שבעלי מרבה לשוטט באתרים לא צנועחם באינטרנט וממש מכור לעניין שוחחנו בנושא והוא אמר שיש לו בעיה שהוא סוחב עימו שנים והוא ינסה להתמודד איתה. לאחרונה גיליתי תמונות של בחורות בתוך תקייה במחשב ושכששאלתי לפשר העניין הודה בפניי שאלו בחורות שהכיר דרך האינטרנט והוא בקשר איתם דרך המחשב, כמובן שכעסתי וביקשתי ממנו לנתק קשר בהקדם ולהפסיק עם זה, אך מאז אני מגלה כל מיני דברים אחרים כמו למשל ששכר שירותים של חברה המוזילה שיחות לחו"ל כאשר אני יודעת שאין לנו מכר בחו"ל כרגע, כל הקשר ביננו די רעוע לאחרונה ומאוד קשה לי להאמין לו, הוא טוען שהוא אוהב אותי ורוצה איתי משפחה אך אני אובדת עצות, אני מרגישה שהוא לא משקיע בקשר, אנחנו לא הולכים לישון יחד מכיוון שהוא נשאר ער כמעט כל לילה מול המחשב עד שעות מאוחרות בטענה שהוא לא עייף ואני ממש אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות עם הקשר שלנו, חשבתי לדבר עם חבר טוב שלו שינסה קצת לעורר אותו ולראות מה עובר עליו ואני מאוד חוששת. משוועת לייעוץ...

שני דברים הגורמים...

שלום שרה על פי מחקרים חדשים בארצות הברית לפני כשבוע נודע למומחים שיש מנגנון רגשי מפותח במוח האדם באמצע המוח ממש שבעת שהוא נאהב על ידי הזולת מנגנון זה מפריש כל מיני חומרים עצביים והנפש והגוף בו זמנית נכנסים לתחושות של ריגושים אהבה עצמית ובכלל מה שנקרא "אהבה". עד כדי שכל אותם 17 אלף זוגות שנחקרו כשהביעו את עצמם אמרו שהם לא עצמם ולא מכירים את עצמם כמעט כשהם נכנסים לתחושות הללו. במחקר עוד ראו שמנגנון המיניות לא שייכת כי הוא זה למנגנון הפיזי ושל האהבה. כשראו מה גורם לתחושות של ריצוי מיני ראו שהחלק האחורי של המוח מתפקד ביתר שאת וביתר עוז והחלק האמצעי של המוח כלל לא מגיב. למדו אם כך שמבחינה פסיכולוגית אין קשר כמעט בין התשוקות הפיזיות לבין הריגושים של אהבה של קשר הדדי ושל חיבור בכלל ובפרט במישור האמפתיה הדדית והקירבה בין השניים. התורה לפני שנים הקדימה את המדע החדשני הזה , וכתבה לא תתורו אחרי ...מפני שדבר זה יכול לסחוף את האדם עד כדי "שיגעון" מסוים ו"התמכרות". זאת אומרת שאין קשר - הוא מסוגל לאהוב אותך מאד, ובו זמנית לשוטט באתרים, מפני שהחלק הזה בו מפותח יותר מידי. בעלך חייב להכיר בעובדה שיש לו בעיה וצריך להתקדש מפני דבר זה נגרם מחוסר קדושה הקדושה תמעיט את התשוקות ותהפוך ותפנה אותם לדברים חיוביים אחרים. אם אין קדושה בבית ואין מתן גבולות אפשר להיגרר לכל מיני מבואות צרים שונים ומשונים - והוא בעמו לא ידע איך הוא נכנס לשם. תבקשי ממנו שילך איתך לייעוץ פסיכולוגי שדבר ראשון יודה על הבעיה. יכול להיות שהוא לא מקבל מספיק בבית. האם ידוע לך או שהוא ביישן לבקש.? אמנם אם הקטע הראשון אמת לגביו ולא מטפל בבעיה ו"התמכר" גם אם תפחיתי אצלו את התשוקה לשוטט במקומות זרים , יהיה לו עדיין צורך לטיפול. מפני ששני הדברים לא קשורים. הרבה הצלחה בכל העניינים. כל טוב. תדהר

חוסר חשק מיני

אנו זוג עם 3 ילדים מאז הלידה האחרונה אין לאישתי שום חשק מיני כבר תקופה ארוכה שלא קיימנו יחסי מין (יותר משנה) אני מרגיש מתוסכל מאוד דיברנו אפילו על גירושין אני בכלל לא מעונין בגירושין והיא לא מוכנה ללכת לטיפול בהתחלה היא אמרה לי שזה מחוסר אהבה אבל אח"כ היא אמרה לי שאין לה חשק בכלל ליחסי מין לא איתי ולא עם אף אחד אחר מה עושים? האים היא יכולה להכריח אותי להיתגרש ?

אין קשר בין אהבה למיניות

שלום משה תראה, אין אנו עונים על שאלות בתחום המיני מפני הצניעות .אמנם אוכל לומר לך ולאחרים שקוראים בפורום בדברים חכמים שנאמרו על ידי גדולי המומחים בעולם בשנים וחודשים האחרונים, ולהבדיל תורתנו הקדושה כבר גלתה זאת לפני אלפי שנים. בשאלה אחרת ציינתי למחקר מעניין שגילו שמקום התשוקות והמיניות הוא מקום של המוח האחורי ליד המוח הקטן, שם גם כן מקום תשוקות הרעב והצמא וכדו', ממש כפי שכתוב בפסוק "כי אם הלחם אשר הוא אוכל", רש"י שם מביא שהכוונה על אשתו של פוטיפר, הנה שהתורה כבר גילתה לנו שתשוקה מינית זה בדיוק כמו תשוקה או רצון לאכילה, מדהים. וכך המחקר מראה שאותם פולסים עצביים מראים את הדברים הללו בדיוק. בכל אופן, עוד גילו שאין קשר בין אהבה וקשר רוחני ורגשי למיניות, כלל.(ומקום הזה במוח הוא אחר לגמרי מהחלק האחורי, הוא נמצא באמצע המוח ממש) , וכך מצווה התורה , כל פעם שהתורה או חז"ל מדברים על חיובים רגשיים בעל כלפי אשתו , ואשה כלפי בעלה, לא מוזכר שם שום דבר לגבי מיניות. מפני שהדברים לא קשורים. ולכן, אתה צודק שקודם כל היא חייבת טיפול או לפחות אבחון, בלי זה לא תוכל להתקדם. לכן תציע לה שלך גם יש את הבעיה בלדעת מהיא שותפות אמפתיה קשר רוחני ורגשי בנישואין וכך אולי תצליח לגרור אתה ואת שניכם לאבחון ולטיפול. לפי ניסיוני- אל תזכיר את המילה "גירושין" לפני האבחון . עצה טובה ומדויקת. כל טוב המון מתיקות ואושר. תדהר

התלבטויות

שלום אני יוצא עם בחורה כ 3 חודשים וקצת. אני אוהב אותה בגלל יחסה להורי, עדינותה, מראה, טוב ליבה, אהבתה לילדים. ישנם מספר דברים המפריעים לי - אני אדם עם שמחת חיים, פתוח, לא רציני מדי - לפעמים שטותניק ובזמן האחרון אני מתחזק מבחינה דתית. חברתי היא ההפך ממני. בחורה מאוד רצינית, לא מרבה לצחוק, עצובה לעיתים לא רחוקות כל פעם מסיבה אחרת, רואה את חצי הכוס הריקה, חסרת ביטחון, מאוד מופנמת וסגורה ופחות חזקה ממני מבחינה דתית. נקודות אלה באופייה אשר ציינתי מפריעות לי אולם כרגע איני יכול לכמתם ולומר עד כמה הם יפריעו ויהיו לי קריטיים בעתיד. גם נקודות מסוימות באופי שלי,אשר כה שונה ממנה מפריעים לה. גם היא וגם אני "מתלוננים" אחד לשני על תכונות האופי שלו, אולם ברור לי שזהו המצב וצריך לקבל זאת כנתון ולא לנסות לשנות את הבן אדם ברצוני להוסיף שיחסה להורי מוערך על ידי אפילו יותר מהרגיל עקב היותם עם בעיות רפואיות לא פשוטות. ישנה גם בעיה עם אמא של הבחורה אשר אינה רוצה לקבל אותי עקב היותי מגמגם (על זה שאלתי כבר בעבר). עשיתי שקלול של כל הדברים בכעין טבלה אך איני מצליח להגיע לידי החלטה. בנושא הדתי עדיין לא דנתי עימה לעומק. שאלותיי: 1. איך אפשר להחליט אם זה זה או לא. 2. אם יש הבדלים מבחינה דתית, אז האם כדאי לוותר על דברים מסוימים שיכול להיות שיש בהם בגדרי איסורי דאורייתא על מנת להתחתן או שאם קיימים הבדלים שכאלו בין הצדדים עדיף לחתוך?

להיות רגוע...

שלום אבי אני מבין שאתה בדילמה לא קלה. אמנם תדע שמבחינה פסיכולוגית כשאנשים רואים צד לא חיובי אצל השני - אותו דבר לא חיובי "בולט" לראשון מפני שאותו תכונה לא חיובית יש בראשון. ולכן הוא רואה זאת ישר מבליט ומעצים את זה מפני שבעצם הוא או היא מתלוננים על עצמם - "תמיד רציתי לא להיות כזה " - וכשרואים זאת גם אצל השני יש צפייה פנימית להשתנות "כך אני נראה?? אני חייב להתנגד לזה ". הבעיה שהדברים מתנהלים בתת מודע ולא במודע , בדרך כלל, אלא אם כן הדבר "צועק" מאד וכבר דנו בזה בעבר. בכל אופן הנקודה המרכזית היא שלעולם לא נדע בדיוק אם אותו בן או בת זוג מתאימים . אם אתה מעוניין להחכים בנושא זה תקרא בספרו של הרב שמחה כהן שליט"א "הבית היהודי" חלק א' פרק "השידוכין" ששם הרב מוכיח שמאד קשה לצפות עם מי בעצם מתחתנים ואם אפשר לדעת. בקשר לרמה הדתית, תדע ידידי , שזו אחת הבעיות הקשות שיש מפני שזה תלוי בזכות אבות - או שיש או שאין, עכשיו, או אולי זה יגיע בעתיד הקרוב או הרחוק. על פי ניסיוני אני מאד ממליץ לך ולמשודכת שלך לדבר ברצינות על הנושא להגיע להחלטות אמיתיות, כיסוי ראש, אורח חיים דתי , חרדי, מסורתי, ולדבר על הפרטים הדקים ביותר - שלא יהיו שום הפתעות בעתיד. כשדנתי על הדברים הללו עם אנשים ומטופלים- וירדנו לעומקם של דברים- יש שהגדירו זאת באומרם "הדת היא חלק ממני דבר אינטגראלי ושייך לי זה אני , אף אחד לא יכול להזיז אותי..." ביטויים כאלו, שלמדנו שבהרבה פעמים היו חייבים לשבת וללבן את הדברים לפני הנישואין, לא משנה באיזו רמה דתית. אם בנוגע לאיסורים, אז מבחינה הלכתית אם אין מקוה אסור לחיות עם אשה שלא בטוחה בעניין הזה, לא לומר - 'יהיה טוב' 'נסתדר' - זה לא יסתדר אם אין דברים ברורים. לגבי איסורי שבת אם אתה יודע שהיא לא תשמור שבת כלל ואני מניח שאתה כן שומר שבת לפי כללי ההלכה , לא כדאי להיכנס לאולי או .."אני אשפיע עליה, אחזיר אותה בתשובה" זה לא עובד . אם יש פערים לא מהותיים לגבי הרמה הדתית אפשר שכדאי להמשיך. הגמגום לא צריך להפריע לאמה של המשודכת, מפני שאם היא רואה שביתה מאושרת, זה הכל. השאלה היא איך המשודכת שלך רואה את הדברים? אמנם אפשר להבין, אם הייתה ב"נעלים שלה" גם הייתה חושב על זה, נכון? אבל אם זה לא מטריד את המשודכת שלך אין מה לדאוג. אלא אם כן היא מאד מעריכה ומקשיבה לאמה וזה מכניס אותה למחשבות כאלה או אחרים לגבי העתיד , תדמית אישית כזוג , האם זה גנטי, האם יש מה לעשות והוא לא משתדל לשפר את המצב. "בגדול" אני רוצה לכוון אותך שתהיה פתוח , עצמך, לוקח את הדברים ב"איז" לא במתח, ואז אם תגיש את הדברים כפי שאתה יודע , אני בטוח שהיא תעריך אותך ואת כולך. שמחה ואושר כל טוב, תדהר

חוסר חום מבת זוגתי

שלום, יש לי מספר בעיות עם אישתי, בעיקר בנושא הקשר הפיזי והמנטלי, שמקרין על חיי הנישואין שלנו. בעיות הקשר שלנו מתחילות במיטה. אני לא יכול לקיים איתה יחסים בצורה חופשיה, כל דבר מפריע לה והיא מעירה על כך (אסור לי לנשקה, אסור לגעת באיבריה האינטימיים, אסור לדבר, אסור לשנות תנוחה, אסור להגיע לסיפוק מיני כשחס וחלילה היא תתלכלך, אסור לי להזיע, אסור ללטף את שערה). היא בקושי מוכנה ליצור מגע פיזי, לדוגמא להתקלח יחד. היא נותנת לי את התחושה שאני מגעיל ודוחה אותה. היא לא מסוגלת להסתכל לכיוון שלי כשאני ערום. הבעיה היתה קיימת עוד לפני הנישואין, אבל היא אמרה שלאחר הנישואין יהיה לנו בית והכל יהיה טוב. אני מוכרח לציין בנקודה זו, שיש לנו שתי בנות מקסימות, בת שלוש ובת שלושה חודשים, ובתקופה ש"עשינו" אותן הכל היה מדהים (ובמיוחד במיטה). ועכשיו, כשנצא מהמיטה, אין לי חום בבית, אין לי ליטופים, חיבוקים, פירגונים, תמיכה נפשית אמיתית כשמשהו משתבש אצלי בעבודה/לימודים, אין שותפה ללכת איתה לישון מכורבל, אין למי לומר בוקר טוב בבוקר ולקבל נשיקה, כשאני אוסף אותה מהעבודה, לאחר יום ארוך שלא התראינו, היא לא טורחת לחבק או לנשק, אלא אם כן אני מבקש זאת. רציתי לפנות ליועץ נישואין, אבל היא מתנגדת בתוקף. היא כועסת מאוד כשאני שופך את ליבי בפני חבריי (משני המינים), היא לא מוכנה לדבר עם אף אחד (חברות או משפחה). היא כל כך קנאית לפרטיות שלה, למרות שאני מנסה להסביר לה שלא בושה להודות שיש לנו בעיות. אנשים מבחוץ לא רואים זאת. שנינו לובשים מעין מסיכה והל נראה פסטורלי. אני הגבר היחיד שהיה לה בחייה, ואני זה שחיזרתי המון אחריה ואפילו אולי "שיכנעתי" אותה להתחתן איתי. שתקתי וספגתי כבר הרבה זמן. חבריי וידידותיי להם סיפרתי את הבעיות (ולא טענות כלפי אישתי, חלילה) לא מבינים איך זה יתכן, או למה.... קיימתי איתה שיחה לפני כמה ימים, שיחה אמיתית. אמרתי לה שקשה לי ואני לא מאושר ולשאלתי היא ענתה שגם היא לא מאושרת. לגבי הקשר הפיזי היא אמרה זכזו היא ואין מה לעשות בנידון. שאלתי מה היא חושבת אם אעזוב את הבית. היא פרצה בבכי ואמרה תעשה מה שאתה רוצה, אני לא אתחנן לאף אחד שישאר איתי... מאז אנחנו בקושי מדברים. אני לא בגדתי בה למרות כל השנים הקשות, אבל חושש שזה יקרה בשלב מסויים. ברגע שזה יקרה, לא אוכל להמשיך להביט בפניה... יש לי מועקה רצינית, כמו כדור ברזל שיושב לי על הלב ומקשה עליי לנשום. חברים מעידים עליי שאני גבר שנותן המון בבית, הן מבחינת העזרה בגידול הבנות, הן בניקיון וסדר, הן מבחינת החום שאני מעניק והן מבחינת כלכלת הבית. האם ככה יראו חיי בעשורים הקרובים? האם עליי לוותר על זכותי להיות מאושר? בבקשה, עזרה דחופה. אני כבר לא יכול....

אבחון

שלום ג'והן אני חש שאתה אדם עם לב רחב רגיש ונגיש לזולת וחש אותם אוהב להעניק לתת ... אמנם אשתך ההפך הגמור ממך, לדברך. אמת שיש פעמים שחייבים לפעמים להשלים עם מצבים מסוימים וכך מורידים את החסימות ואת הקירות שמפריעים לנו להתקדם. אבל אני משום מה חש שיש לאשתך בעיה מוסתרת ואף שקשה לה גם לעלות על מה שבאמת מפריע לה. הייתי מאד ממליץ לך לגרור אותה לאבחון או לייעוץ פסיכולוגי, תנסה לברר על אולי מומחית - אשה- שיכולה אשתך להרגיש בביטחון ופתוחה יותר. בכל אופן ברמה המקצועית זה לא משנה. כך נראה לי . המון אושר.תדהר

מכור למחשב

אני נשואה 26 שנה לבעל שבכול דרך אני מפנקת אותו ומעניקה לו הוא טיפוס עקשן אגואיסט לא מעניק לי ולילדים תשומת לב אני והילדים פגועים ממנו גיל ילדי הוא 20 10 5 לאחרונה היכנסנו אינטרנט לבית בעלי עובד במוסך ומגיע הביתה בשעה 6 אוכל ומתקלח ומיד מתישב ליד המחשב .לפעמים עד שעה 3 לפנות בוקר לאחרונה גיליתי פתאום שבעצם הוא נכנס לאתר התכתבויות שנקרא אי סי קיו אני מאוד כועסת עליו וצועקת והוא לא מתיחס ומצהיר שלא יעזור כלום הוא בשלו ימשיך ראיתי שהוא מתכתב נשים יש לנו את האינטרנט 4 חודשים לאחר תקופה של ויכוחים החלטתי לא להיתיחס אבל מבפנים אני משתגעת אנא יעצו לי מה לעשות איך לגרום לו להיתנתק מעט

מכור לאתגרים

שלום כלנית אני מניח שהשאלה שלך מורכבת עם עוד כמה מאות רגשות תחושות עצבים מתיחות ציפיות שלא נענו ועוד כהנה הרבה, לך וגם לבעלך. אמנם צר לי שאין ביכולתי לענות בעצות אפקטיביות שיעזרו לך. אלא לנסות להבין מה עובר על בעלך. הנה סופסוף הגיע אינטרנט , הדבר שכולם מדברים עליו מפני שנותן יכולות ללא הפסקה ללא גבולות וללא מוסר עצמי וחברתי. מי שמול המסך יכול לשוט אפה ומתי שירצה ללא תדמיות ללא בקורות מזרים או מקרובים , הגבול היחידי זה העבודה למחרת או כשהגוף כבר לא מגיב כשכבר הוא עייף. לפי דברייך את מעניקה כפי שכל בעל היה מצפה רוצה מאשתו, אמנם מה עלה בדעתו של בעלך להתנתק "ממך" ולמצוא לו עוד "חברה" לחיים- אינטרנט. אפה ברח המוסר עצמי , האם הוא באמת חושב שמסך צבעוני הוא התחליף לאשה שנותנת הכל , איך זה קורה.? אומרים I'm 45 years old - that's what people say- I say I'm 4+ 5. אנשים רוצים להחזיר את הדברים שפעם עשו חשו התרגלו "הפסידו" בילדות בנעורים . גם אם לא אבל יש להם את התחושה הזו. זמן רב יכול לעבור ואז...כשמשהו או מישהו מעורר את התחושות הללו מעמקי הנפש פתאומי זה עלול לצאת ללא בקורת ללא שום סימפטומים וללא אזהרות, מפני שזה כמו הר געש רדום עד ש-"יגע בהרים ויעשנו". רק נגיעה קלה .."במקום" המסוים עלול להצית את הבערה. תמיד תשאלי את עצמך בכל דבר , מה זה בעצם מסמל לי או לו או לה.זה אחת השאלות הבסיסיות שכל פסיכולוג מתחיל יודע לשאול. מה האינטרנט בעצם מסמל לו, חופש, ביטוי עצמי, גבריות, שליטה, פירוק עצבים ומתחים, "לשטוף" את העיניים, לדמיין כאילו שהוא עם אותה אחת ביחד- הרי היא תמיד מחייכת אליו ו..לא נותנת לו על הראש , קשר ללא השקעה רגשית וללא תדמית אישית, וכו' וכו'. אין לי פתרון , צר לי, מפני שא'- אין לי שום רקע מבעלך ב'- לא שמעתי את הכל ממך ג'- ב26 שנות נישואין אמור להיות איזון יציבות מסוימת גם את זה צריך לברר , ועוד כמה סיבות אחרות, בכל אופן תנסי שוב ושוב לדבר ולדובב אותו , הייתי ממליץ לך ל"הצטרף" אליו כשהוא משוטט באינטרנט ולראות איך הוא מגיב אבל לא נראה לי שזה כדאי- הוא עלול לקחת את זה קשה, ולסגת אחורה יותר או להסגר יותר. או אולי לא. בכל אופן עדיף לגרור אותו לייעוץ על מנת שלפחות יעניק לך גם זמן כמו שהוא מעניק לעצמו. להתכתב עם בחורות- זה לא לעניין בכלל, וזה חייב להפסק ומיד. ועל זה נראה לי שכדאי לעמוד ולא לוותר. זה עלול להתחיל בכיתוב ולהסתיים ב..ח"ו. אם בכל זאת הוא ממשיך עם זה אני משאיר לך להחליט. המון הצלחה אושר וכל טוב.תדהר

אב מכה

שלום, ברצוני כיצד להתיחס לבעלי, בעלי בעל עם נשמה טובה, חברותי , דואג, עוזר (הרבה מעלות טובות) אך שני דברים שממש מפריעים לי אצלו 1 "חסכן" והשני לעיתים די נדירות אך זה הכי כואב- הוא מכה את הילדים (לא מדובר בסטירה לשם חינוך אלא קצת מעבר) הוא טוען שהוא מכה לשם חינוך אבל אח" כ הוא חבר שלהם. הילדים אוהבים אותו כי ביום יום הרגיל הוא משקיע בהם מבחינת משחק איתם מדבר אליהם נותן להם ממתקים צוחק שר ורוקד איתם (כך כל הימים עד להתפרצות ) ביום מן הימים חזרתי מהעבודה ובעלי סיפר לי שהבן הבכור שלנו צעק והוא בקש ממנו להפסיק כמה פעמים אך הוא לא הפסיק. הבנתי ושאלתי מה עשית לו? הוא אנה שהרביץ לו כלומר נתן לו סטירה בפנים (אצלו הסטירה בכל הכח) הבן שלי ישן (בד"כ תמיד אחרי המכות הוא נרדם) בקיצור כשהתעורר הוא לא רצה לבוא אלי ואמר לי שאני פויה. ניסיתי לנחם אותו ולנשק אותו בסוף הוא התקרב. ואז ראיתי המטומה שטף דם באוזן הוא כנראה משך לו אותה. יש לציין יתכן שזה קשור ,יש לו סוכרת ויתכן שרמת הסוכר ירדה לו. ההורים שלו גרושים, אמא שלו התחתנה פעמיים (והתגרשה) לפי עצת רבנים הוא בגיל 12 בערך היה בישיבה רחוקה מהבית והיה חוזר לשבתות. השאלה - איך אני מתמודדת עם כזה מצב, איך אני יכולה לעזור לילדים שלא יצאו פגועים בגוף ובנפש. כרגע כ"כ קשה לי עם הנושא הזה. בעלי נראה שהוא מצטער על המעשה ופעם הוא גם אמר. הפעם אולי כדי להתגונן או להחזיר את המצב לקדמותו? בעלי שאל אותי מה קרה?,למה אני עצובה ? בעלי שאל אותי גם לך היה לחץ בעבודה? (ברור שזה משפיע על מצב הרוח אבל עד כדי כך???) אשמח אם תתנו לי תשובה (בתקופה הזו היחסים בינינו היו בסדר גמור)

אב מוכה

שלום וברכה חג ודאי שאת יודעת שבכל אב שמכה יש ילד מוכה וכן הלאה גם כך אצל נשים . אומרים , שפסיכולוג לוקח את המקצוע הזה ובוחר אותו מפני ש...הוא מפחד משיגעון. רופא..מפני שהוא פוחד מהמוות. וכו'. אב מכה "למד" שזו הדרך היחידה לשלוט. לא כל כך באחרים אבל יותר ..בעצמו. הוא לא מסוגל לראות את הצד החלש ש"בו" ולכן הוא "מיד" יוצא ומוכן לעשות הכל בכדי לשנות את המצב הזה שמאיים עליו, ..אפילו להכות . וכל שכן כש"לימדו" אותו שזו הדרך להסיג... בכל אופן יש מומחים בתחום שיכולים לעזור , בפרט שהוא מודה שיש לו בעיה, זה יהיה יותר קל. המון הצלחה ואושר עד בלי די. תדהר

חוסר חשק מיני

הרב תידהר תודה על תשובתך האים אין קשר בין אהבה לחוסר חשק מיני האים בחורה יכולה לקיים ללא רגשות ואים היא רוצה להיתגרש ואני לא מוכן האים היא יכולה להכריח אותי על אף שאין לה סיבה

לא לפורום

שלום וברכה משה צר לי שאין אפשרות להרחיב בפורום, אני מבין את הבעיה ואמליץ לך ולאשתך לגשת טלפונית למומחה על מנת לראות מה קורה בפנים ואפה זה צועד. בכל אופן תופעה כזו שאשתך עוברת ודאי שלא מאוזנת. יש משהו שמפריע לה בלהתקדם, וחייבים לעשות בירור יסודי. חבל שלא תטפלו בזה. גש למומחה בנושא ותתקדמו. המון הצלחה ואושר. תדהר

"הקפצת " גן

ב"ה זאת לא בעיה רעה אך היא מדירה שינה מעיניי... ילדי נולד בו' טבת התש"ס. כעקרון שנה הבאה הוא אמור בע"ה לעלות לגן חובה אך לאחר מבדקים שעשינו לו הסתבר שהילד נבון מגילו ובוגר. האם להקפיצו לכיתה א' כבר שנה הבאה? יש לציין שיש לו אח קטן בהפרש של 13 חודש ממנו ואחות בת שנתיים ותשעה חודשים (ז"א שאם לא אקפיצו יהיה ביניהם הפרש של שנה בכיתות...) תודה מראש לכל המייעצים!

"הקצפת" עדיין בגן

שלום יפעת לפי ניסיוני ומה ששמעתי רבות ממומחים, גם אם הילד נבון מגילו, עדיף להשאיר אותו "שיזרום" באותה רכבת ככל הילדים בגילו. מחקרים מראים שילדים או תינוקות שלא עברו צעדים מסוימים ,לא בשלו מספיק כדי להתקדם עם החיים , כל שלב הוא חשוב עד מאד. תינוק חייב לשים בפה דברים לחוש לגעת למשש. תינוק חייב לעבור את כל השלבים שתינוק אמור לעבור. להיות על הבטן ואח"כ להתרומם על הידיים ואח"כ על הברכיים, לשבת, לזחול, ליפול לקום שוב ושוב, וכו'. גם ילד בכל גיל וגיל וכנ"ל בשלב ההתבגרות. ולכן אני לא הייתי ממהר להקפיץ אותו מעל לגילו. ויש גם יתרון עצום , תמיד הוא ירגיש שהוא הטוב מהטובים בכיתה יפרגנו לו וכו', זה אמור להגדיל את הביטחון העצמי ואת הגאווה החיובית. כמובן עם הדרכה מוסר וגבולות. כל טוב המון אושר מכל הילדים . תדהר

המשך- אב מכה

לרב תדהר שלום, תודה על תשובתך המהירה. הענין הוא שבעלי לא ילך ליועץ. דברתי אתו על כך בהזדמנות ואמרתי לו שישאל רב אם הוא באמת חושב שזו הדרך לחנך. ואיך שרב יורה כך נעשה, הוא לא הלך לברר. בעלי אברך וסיפר לי שהוא למד עם משהו בחברותא בדיוק על הנושא הזה ושכיום לא מכים את הילדים כפי שהיה נהוג לעשות בשנים עברו. אך למעשה זה לא כ"כ הועיל מבחינתו לזמן רב.כמו שציינתי זה לא קורה לעיתים קרובות אך אני פוחדת על המשקעים שעלול להווצר לילדים (שכיום הבכור הוא בן 5 ,) הילדים מעבר לכך רואים את אביהם כשיורד לו הסוכר ואני מאכילה אותו במשהו מתוק, הם שואלים : מה את עושה לאבא? אני ממציאה תשובה ומבקשת \ דורשת שיעזבו את המקום כדי שלא יראו במצב הזה את אביהם. פעם אחת הבאתי אמבולנס כשהמצב נראה לי מדי חמור, הילדים ראו. הבקשה שלי לקבל טיפ איך אני יכולה למנוע המכות ולשמור על הילדים שלא יווצר להם חלילה משקע מכל זה. אנחנו אוהבים זה את זה אך יתכן שזה מחיר יקר מדי עבור הילדים??? מה אני אמורה לעשות, להגיד, באיזה אופן לפעול???

המשך..

שלום גב' חג אמנם לא הגבתי פעם קודמת לגבי הסוכרת אבל נראה כמעט שודאי שההתפרצויות של בעלך לגבי המכות נובעות מהסוכרת. עקב הפרעה בחילוף החומרים של הפחמימות בגוף והיות שהגוף לא מאזן או מנצל כפי הצורך את הגלוקוז שהוא המקור האנרגיה העיקרי עלולה להתפתח תגובות רגשיות נלוות גם כן. אנו יודעים שהלבלב הוא המאזן העיקרי בתהליך הזה , הלבלב מבחינה "רגשית" אחראי על הסיפוקים בחיים כשהלבלב לא מתפקד כראוי לו ובמקרה הזה רמת האינסולין הירודה או בגלל תנגודת לאינסולין, רבים המקרים שיש תגובות של התפרצויות לכל מיני כיוונים . כל אחד שונה זה מזה, יש שנכנסים לדיכאונות ל"ע יש שלוקחים את זה לרמת אלימות יש לאוכל ויש ...בכל אופן זה לא רק הלבלב , הרי כל המערכות קשורות זה בזו ולכל מערכת יש את התופעה הרגשית וה"פסיכולוגית" שלו. והתוצאות אצל בעלך קרוב לודאי זה התפרצות להכות. נראה שיש להסביר לילדים שאבא לפעמים לא מרגיש טוב במקום "להשליך" אותם לחדר כשיש איזו התקפה, הם יקבלו את הדברים ואף ינסו לעזור , בצורה ובדרך שלהם. זה לא דבר מסתורי מפחיד ומאיים עליהם. ודאי שהבן 5 יכול להבין זאת עם מתן הסבר כפי שצריך. לבעלך הייתי אומר שהוא חייב להתחיל להכיר את החולשות שלו. מפני שנראה לי שוב, שיש קשר בין הדברים. התסמינים שהוא חש בעצמו יאותתו לו שהוא צריך לשלוט. עייפות צמא רצון למתוק ייצור עודף שתן סחרחורות או כאבי ראש עיניים אדומות לפעמים דופק מהיר , תסמינים אלו לא מתחילים מיידית יכול להיות ששעות לפני או זמן רב יותר , עם המיומנות הוא יתחיל להבחין בעצמו ולהכניס למודע שהוא "בבעיה" ושלא יתקרב לילדים , שיקח את התרופות בזמן משהוא מתוק או\ו שיעשה כל דבר שיעזור לו להתגבר. עלייך לדבר איתו שוב ושוב , וכאברך וכפי שחז"ל אומרים "אב בחכמה" "ורך בשנים" זהו אברך, ישתמש בחכמה שלו להיות אבא ובעל טוב לו לך ולילדים , . אצלנו יש את ד"ר פיש שיכול מאד לעזור לו. אני מאד ממליץ. כל טוב , מקוה שעזרתי. שמחה תמיד. תדהר

עיזרו לי בבקשה ...

שלום לכם.. לאחר שיחה מאוד מעמיקה עם חברה מאוד קרובה גילית כי חיי הנישואין שלה ושל בעלה נמצאים כעת בתקופת משבר מאוד רציני כששאלתי במה כרוך המשבר היא סיפרה שהיא ובן זוגה רבים כל הזמן ולא מגיעים להסכמה בשום ענין , לאחר שיחה עוד יותר מעמיקה איתה היא אמרה לי שהיא מאוד מיואשת כי החיים שלההפכו בלתי נסבלים וחיי הזוגיות מתדרדרים למצבים ללא גבולות שזה אומר לפגוע אחד בשני בלי לחשוב מה אומרים בכלל,חוסר תקשורת מוחלטת בחיי הזוגיות,אלא רק בעניני כספים בית וילדים,התרחקות מאוד חמורה גם בחיים האינטימים , היא סיפרה לי על מספר תסכולים שלה שנובעים מכל המצב שתיארתי שפתאום מבצבצות לה אחרי 15 שנות נישואין והבאת 4 ילדים מקסימים לעולם שאלות על תכלית החיים על אושר ואיפה הוא קיים? ואם בכלל? מרגישה שהיא צריכה שינויים בעיר המגורים ,שינויי במקצוע ,ובכלל שינויי להיות אדם אחר כי היא מרגישה שבמצב שהיא נמצאת היא במבוי סתום ואף לצערי ולדאגתי דיברה על איזשהו סוף קיצונ י של פרידה אם החים נמשכים בצורה זו,לדבריה היא ניסתה לדבר עם בעלה אבל היא אמרה שהוא מדחיק שיש בעיות למרות שהוא יודע טוב מאוד שיש המון ... היא סיפרה לי שביקשה שילכו לייעוץ אבל הוא אמר שהוא לא מאמין בזה בכלל.... אודה לכם מאוד אם תתנו לי איזשהו טיפ איך לנסות לעזור ובמה להתחיל כי זה מאוד חשוב לי להציל משפחה כזו מקסימה בעלת ארבעה ילדים נפלאים עם ילד וילדה מתבגרים ושתי בנות מקסימות קטנות בברכת יום טוב ואנא עזרו לי לעזור להם בכל דרך שלא תהיה

לחייך ..גם אם..

שלום רוית אל תצפי שנעשה כאן טיפול שורש. בפורום אנו מוגבלים מאד מפני שאת בעצם כלי שני ודברים לא מתבשלים ע"י כלי שני, כך נפסק להלכה. בכל אופן ננסה לראות מה קורה פה ע"י שאותה חברה תצלצל לאחד המומחים ואצלנו יש מומחים שיודעים להאזין ולהקשיב ואולי זה יפחית ממנה קצת מהמתח ותתחיל לחשוב מה טוב לה ומה נכון לרצות לעשות ... דבר ראשון , אנו כבעלי מקצוע שמתעסקים בכמה תחומים הקשורים יודעים שהאדם הוא המרכז של חייו. יש גבולות. הגבולות הם בדרך כלל אצל אנשים מאוזנים רגשית נפשית ,זאת אומרת שאם באיזה מצב שהוא ירמסו את האדם יש לו גבול מסוים בכל תחום שהוא. נראה לי שלחברה שלך אין שום גבולות , בכלל, ובפרט זה מתבטא בנישואין. אם היא הייתה מראה לאנשים ולבעלה בין היתר שלא עוברים גבולות בהשפלה ובלרמוס אותה רגשית לא נראה שהוא היה מגיע לשלב הזה ולרמה הזו. אני לא אומר שהבעיה רק בה, אלא ודאי שאם אדם רואה חולשה גרעון הפרעה כל שהיא חסרון בשני, אותו דבר בדיוק הוא אצל הראשון והראשון "נאבק " עם החיסרון הזה ולכן רואים הרבה ויכוחים אצל אנשים שלא עמדו על מה מספק אותם ואין להם כמעט מימוש לביטוי העצמי שלהם. טוב את רוצה טיפים. 1- שתשקיע מהיום והלאה בעצמה .קורסים סדנאות על כל מיני דברים לא רק בנישואין. צביעה יוגה "הלכתית" ממורה דתית. קורס בתזונה. חינוך. מחשבים. ...כל מה שיעשה לה טוב. 2- תתחיל לראות ולעשות רשימות , מה חיובי בבעלה. ככל שהיא תתמקד בטוב --יהיה טוב. תחשוב טוב , ותגמד את הרע שבו, וזה ישפיע עליו והוא יתחיל להשתדל. זה עובד. 3- ל-ח-י-י-ך!! אומרים- "חיוך זו השיטה הזולה והטובה ביותר לשפר את המראה החיצוני שלך --גם אם השיניים עקומות". מצחיק, אבל יש בזה הרבה אמת. 4- לעשות רשימה או לכתוב מכתב לעצמה- "תרגיל פסיכולוגי מוצלח". בתוכו היא תפרט מה מציק לה מה טוב לה מה היא הייתה רוצה לראות משתנה בחייה. הכל מכל כל. ואחרי שבוע עוד מכתב- לעצמה, בה היא תכתוב מה השתפר -בלבד. וכך שבוע אחרי שבוע. ובמשך השבוע היא תחשוב על הדברים. זה יגרום לה להתחיל להתבונן על עצמה ובטוב שבחיים ופחות תתמקד על הבעיות בשני ועם השני. 5- תומרי לה שהקב"ה אוהב אותה מאד מאד. מבחינת- "בכל צרותם לו (להקב"ה) צר "- יותר ממה שהיא סובלת כביכול גם הקב"ה מרגיש את הדברים ואף יותר. כאב לבתו. רק שתבין ותחוש שאחרי 120 שנה כולנו נדע למה הדברים קוראים ונראה שהכל היה הכי טוב שבעולם עברנו. על זה צריכים לשמוח. 6- על פי תפיסה ורפואה אלטרנטיבית אנו יודעים שגלגל גורר גלגל אחר , מבחינת מצוה גוררת מצוה..., ועל פי הניסיון שלי בתחום האירידיולוגיה, אדם שמרגיש שמח או עצב יוכל מאכלים שנוטים לאותה תחושה. אדם שמח בתת מודע יוכל ויתחבר למאכלים שמשמחים וכן להפך. ולכן על פי גישה זו, תציעי לה להתחיל לאכול דברים המשמחים. תמרים פרות וירקות , לא מרים . הייתי ממליץ לסחוט "עשב חיטה" ולשתות על בטן רקה בבוקר. בהדרגה , מכפית עד שמגיעים לשמינית כוס . להפסיק כמה שבועות ואז שוב להתחיל. יש שם יותר מעשרות ויטמינים ומינרלים הוא נאבק עם כל הרעלים שבגוף וזה גם משפיע על הרגשי, ולי נראה בעקבות המצב הרגשי שלה חסרים לה הדברים הללו. ואסיים במס' - 7 - תמיד לחייך, גם אם...הם עקומות. כל טוב , מקוה שהועלתי. תדהר

כיסוי ראש

לפני שנה נישאתי החלטתי לכסות ראש כרגע אני במצב שני פשוט לא סובלת את עצמי עם כיסוי ראש לבעלה היתה הסתייגות מכל העניין אבל הוא נתן לי להחליט במה שאני אבחר לעשות כרגע אני במצב של תיסכול ולא יודעת מה לעשות?

ראש מוגן..

רעות שלום וברכה האם את יודעת למה את חייבת בכיסוי ראש?? האם את יודעת למה לא חוצים את הכביש באדום? האם את יודעת על מה נשרפו במחנות ההשמדה בשואה הנוראה? האם הסבתא הגדולה שלך או אמה הייתה מעלה את הספק הזה כאן בפורום? תני את הדעת על שאלות כאלו ותגיעי בס"ד לתשובה אמיתית ונכונה. מאחלים לך ולכל בנות ישראל קדושה צניעות מתיקות והרבה שוקולד. כל טוב תדהר

בעלי מתחזק במצוות שבין אדם למקום, רק שוכח את חברו.

בשנה האחרונה בעלי מתחזק בקיום המצוות. הולך לשיעורי תורה, הכיפה שלו גדלה, טובל המקוה כל ערב שבת, אוכל רק בשר חלק, חלב ישראל, אומר דברי תורה בשולחן שבת. אז מה הבעיה? הוא הפך למטרד חברתי. עם כל מה שציינתי אין לי בעיה. אבל נראה שהוא מתחיל לשכוח דרך ארץ מהי. יש לנו בעיות ביננו. כמו כל הזוגות ואפילו יותר. יש לו בן מנישואין קודמים. הקרבתי המון בשבילו (זה קשה בגלל האמא שלו). מילא שלא שמעתי תודה, אבל כשאני מבקשת עזרה אני נדחית בזלזול? היום אני בהריון מתקדם. עובדת קשה בחוץ. ביקשתי שיעזור לי עם הילדים, בכל מה שנוגע ללהרים אותם כדי שלא אצטרך להרים משאות כבדים. בעיניו, זה ניסיון ניצול. הסברתי לו שאם לא אשמור על עצמי, המאמצים הללו היום יביאו להתרופפות הרצועות שמחזיקות את הרחם, לצניחת רחם ולכריתה בגיל שישים (מה שקרה לאימי), זה לא מזיז לו. אז הוא עוזר, אבל נותן לי תחושה שאני מנצלת אותו. ההערות שלו מעליבות (לומר שאני לובשת בגד מסויים כדי לגברים אחרים ייסתכלו עלי), אין לי בו הרבה אמון. אני כבר לא מעיזה לבכות לידו כי הוא חושב שזו דרמה. בקיצור, אני מתחילה כבר לחשוב ברצינות על גירושין. וזה למרות שאני מודעת היטב לפגיעה בילדים. הרבה פעמים אני בוכה בגלל צערו של בנו. אני מתחילה להבין שכנראה לא כל כך אכפת לו ממני והוא לא אוהב אותי, כמו שלדעתי בעל ואישה צריכים לאהוב. אני עדיין אוהבת אותו, אבל גם נמאס לי ממנו. לפעמים בא לי לזרוק את הכיפה הגדולה שלו ולהגיד לו שאם באשתו הוא פוגע ככה, לא בטוח שילך לו עם הקב"ה. אני לא מסוגלת לקרוא עוד ספרי הדרכה לזוגות נשואים כי אני מרגישה עוד יותר רע מזה. כאילו החלק הזה של התורה הוא רשות ולא חובה כמו הפרדה בין בשר לחלב. סגרנו ביננו שאשאל רב, לגבי הקשר בין בעל ואישה. איזו אהבה צריכה להיות בו. מהי מידת ההזדהות, המחוייבות. אז שאלתי. תודה

בואו נתקדם..

אילנה שלום, אם יש התקדמות והסכמתם שתשאלו רב מדריך יועץ.., אז למה לא לדבר בטלפון. תקצרו את הדרך של פורום וכו'. אני מבין שאת ובעלך במצוקה ורוצים לשפר, הדרך לשפר היא לא כל כך כאן. אשמח לשמוע . הרבה שמחה. תדהר

בעלי עצלן ולא מתחשב

התחתנתי לפני כשלושה חודשים אני אוהבת את בעלי ויודעת שגם הוא אוהב אותי אך מאז שהתחתנו הוא הפסיק לעבוד ולא מוצא עבודה מה שלדעתי הוא גם לא מחפש יותר מידי הוא יושב כל היום בבית וזה מתחיל להרחיק אותי ממנו פשוט כל הגבריות שלו בעיני נעלמה בבית הוא לא עוזר לי בכלום לא אכפת לי לעשות הכול אבל לא נראה לי שאני צריכה להיות גם המפרנסת אני טריה בקטע של נישואים ולא יודעת איך להיתמודד אם המצב מה עלי לעשות? נמאס לי לריב איתו הבית ניהיה כמו שדה קרב אנא עזרו לי

אריה בשדה

שלום לך אתי מזל טוב על הכניסה למערכת. את מרגישה בדיוק מה שצריכים להרגיש במצב הזה. אפשר לומר שאת בריאה לחלוטין מבחינה רגשית כלפי נישואין. אני בטוח שבעלך היקר גם מרגיש מתוסכל פחות או יותר בעקבות המצב . לא למצוא עבודה וביאוש מסוים, לא קל. בפרט שהקב"ה נטע בו את הצורך להיות המפרנס , והדואג לאשתו לפרנסתה ולצרכיה, וכשאין לו כלים לתת לך ולהתמודד להוכיח לך ולעצמו , הוא חש "כישלון" פנימי כלפייך וכלפי עצמו. עצתי- תעשי מה שמוטל עלייך בלי הרבה דיבורים תיראי מה קורה בשבועיים הבאים, בלי בקורת בלי להציע עזרה בחיפוש עבודה (אלא אם כן יש ביניכם פתיחות ויש ביניכם שפה משותפת וכבוד הדדי- שאז אולי הוא יקבל את דברייך-ולא ירגיש שאת מבקרת אותו) אם אחרי שבועיים או שלושה את רואה שהוא עדיין מתנהג כמו אריה ביער, תציעי לו שתעזרי לו בחיפוש עבודה ותדברי איתו על המצב ושזה גם "מתנקם" בכם ביחס ובתקשורת כשהוא מתנהג כך.ולא תשתדל. בכל אופן אם הוא פתוח לשמוע אשמח לשמוע אותו ולכוון אותו . כל טוב יהי רצון שתבנו ותגדלו יחד ותגדלו אחד את השני לתפארת עם ישראל. כל טוב. תדהר

חובת הבעל-כלפי מי?

אני נשואה 5 שנים ומאז שאני זוכרת אותנו אנו במין "מריבה מתמשכת", יש לבעלי כושר משחק מעולה שלדעתי הוא הגורם הראשי למריבות ביננו, ברשותכם אתן מספר דוגמאות ואולי דבריי יובנו יותר,אנו יכולים ליהיות בעיצומה של מריבה , לא מדברים , אני בוכה כל היום ופתאום חצי שעה לפני בעלי מודיע לי שהוא הזמין אליו חברים , האורחים מגיעים ופתאום הוא משחק אותה שהוא הבעל המושלם ומשנה את יחסו אליי...כמובן לטובה.... את בני הראשון ילדתי בלידה מוקדמת וכמובן שקבלתי את זה די קשה ובכל פעם שהייתי נשברת , במקום לעודד הוא היה מתריס נגדי שאני מפונקת (היום אני לא מעזה לבכות בפניו כי זה יתפרש בעיניו כהצגה), לאחרונה אחותו ילדה גם היא בלידה מוקדמת וכשביקרנו אותה בבית החולים בעלי לא חדל מלעודד אותה ומלהתחנן בפניה שתחדל לבכות עד שאחת השוהות בחדר התמוגגה מהאכפתיות שהוא מקרין

כלפי עמצו

שלום וברכה שלי נראה שהוא הגיע לתובנה או שקלט זאת מהורין ..שלדאוג לעצמו ושהוא ירגיש טוב עם עצמו חשוב יותר מהכל, אז הוא יכול להראות כך ואחרי כמה שעות להראות אחרת, העיקר שהוא ירגיש טוב עם עצמו. תדמית אישית מאד חשובה לו כנראה. או אולי יותר מדאי. קיצוני מדאי. מופנם לעיתים. סגור מעט. פתרון- תראי לו שגם לך טוב בחיים , באמת - לא כמשחק, בשבילו זה יהיה אתגר , "מה היא יותר מאושרת ממני בחיים?? אני אראה לה שגם אני, " ואז הוא יתקרב אלייך יותר רגשית וכו' יחזר אחרייך, ויתן לך יותר תשומת לב. תבחני את מה שכתבתי אם זה מתאים , אם כן, יאלה לעבודה!! כל טוב . שמחה עד בלי די. תדהר

המשך שאלה

לכבוד הרב שלום ראשית תודה על ההתיחסות המהירה לשאלתי. אכן צדקת מאד לגבי בעלי באמת מאד חשוב לו מעצמו או יותר נכון מהרושם שהוא יעשה על הסובבים אותו, הצביעות הזו מסוגלת להוציא אותי מדעתי ,מתוקף עבודתו יש לבעלי גישה להרבה מקומות וישנם מספר רבנים שנעזרים בו הרבה והוא כמובן נענה ברצון, לכאורה זה היה אמור ליצור אצלי תחושה של כבוד והערכה כלפי בעלי אבל למעשה זה בדיוק להפך , בכל פעם שאני שומעת אותו מייעץ לאחד מהם אני בזה לו בליבי, מדוע להם כן ולי לא? ככשאלתי את בעלי הוא אמר לי שאני קנאית ושגם ממני הוא לא מחסיר כלום( וכאן אני מוכרחה לשבח את בעלי שבאמת לא מחסיר ממני ומהילדים מאומה ומצבנו הכלכלי טוב בהרבה מזוגות אחרים בני גילנו)אבל מבחינה רגשית אני מרגישה ריקה..... אולי הוא חושב שבגלל שהוא ממלא את תפקידו מבחינה גשמית הוא פטור מהבחינה הרגשית(הוא אמר לי בעבר שקשה לו להתבטא במילים ולכן הוא עושה זאת במתנות[ למרבית האירוניה , גם כשהוא קונה לי איזו מתנה ומנסה לפייס אותי דרכה , הוא חייב ליידע את כל העולם בכך ולספר כמה הוא התאמץ עבורה ...עד שזה מוציא לי את החשק להשתמש בה ....] כתבת לי שאני צריכה לשדר שגם לי טוב ,האם זה ייתכן לאור המציאות הזו? והאם זה לא ייגרום לו לרצות עוד יותר להוכיח את עצמו?בקיצור לא הבנתי את הפתרון שהצעת לי

לתפוס טרמפ על הצורך הגברי

שלום שלי היות ואחד הצרכים החזקים ביותר של גבר - כל גבר- הוא לראות לשמוע ולהבין לרצות שלאשתו יהיה טוב ושתהיה שבעת רצון מפעולותיו איתו ובגללו, ככל שתשדרי לו שטוב לך הוא יהיה שמח איתך לא ירגיש מאויים וירגיש שהוא מוצלח מאד בנישואין איתך. על כן הצעתי שככל שתשדרי לו "מעשית" - תכלס, שטוב לך ותומרי לו זאת לפחות פעם ביום, בהקשר הנכון בעיטוי ובאוירה נכונה , זה יתקבל כחיזוק הקשר את "מוכיחה" לו שהוא מצליח וזה יניע את הגלגלים - לטובתך. יש פסיכולוג אמריקאי שקרה לדבר הזה "פקדונות " בבנק הרגשי המערכתי של בני הזוג. ככל שיותר תפקידי , רגשות טובים אמפתיה פרגון כבוד והערכה, כך יהיה לך יותר ויותר חסכונות אצל בעלך. כנ"ל לבעלך גם הוא חייב לדעת את הדברים . אמנם אם את תתחילי זה יבוא גם לו , יכול שזה יקח כמה שבועות עד שהוא יבין שגם הוא חייב להפקיד בבנק הרגשי שלכם ו"לחסוך". הצלחה בכל העיניינים , שמחה תמיד . תדהר

העיצה שהרב נתן לי הצליחה

לאחרונה אמא שלי כעסה על אבא שלי ורצתה לצעוק עליו לפני כולם. איכשהו ניסיתי להסביר לה שזה יהיה יותר אפקטיבי אם היא תדבר איתו בחדר. ובאמת הם ישבו בחדר ודיברו והיא אמרה לי שזה מאוד טוב שכך הם עשו שלא פתרו את הבעיות לפני הילדים.

הצלחה בהמשך

שלום לך גילה אני שמח על הבשורה הטובה, תמשיכי בגישה זו ותיראי שיהיה עוד הצלחות. מבחינה פסיכיולוגית קוגנטיבית גם, זה ישפיע גם עלייך לקראת הנישואין ובקשר עם הזולת בכלל ולעצמך בפרט לטובה. מפני שעל פי רוב בני אדם "לומדים" להתנהג עם בני זוגם בפרט על פי מעשיהם של הוריהם. וכך אט אט תצאי מתפיסות לא כל כך טובות שהפנמת ע"י הורייך. אני בטוח שהם אנשים נפלאים וטובים. עם כל זאת כשנקשרים עם הזולת האדם יותר פגיע יותר שומר על כבודו וכו'. ולכן טוב אם גם תלמדי על הנושא ואולי זו פריצת דרך בשבילך לעסוק עם הזולת בהכוונה והדרכה , מפני שבספרים כתוב שהקב"ה מנסה את האדם עבור ייעודו. בדרך כלל. רוב הצלחות בכל העיניינים . אושר ושמחה לך ולהורייך ולכל המשפחה. תדהר

מהי התרת קללות?

בתשובת הרב תדהר כהן לשאלת אחד הפונים, נאמר כי יש העושים בימי שישי התרת קללות. 1. מהי התרת קללות? 2. כיצד ניתן לאתר אדם שעושה התרת קללות? בנוסף, האם אפשר לעשות התרת נדרים לבד מראש השנה? אם כן , איך? בברכה לבשורות טובות, פ.מ.

להתיר את האדם מהם

שלום פמ התרת נדרים או התרת קללות הם נוסחאות של חז"ל על מנת להתיר אדם מספק נדר או שבועה שחלה עליו בין שהוא נשבע או נדר או אחרים שהשביעו אותו .התרת קללות - אם אדם קלל את עצמו בלי כוונה או שאחרים קללו אותו או שחלם חלומות או שחלמו עליו חלומות שעלולים להתממש עליו ח"ו.זה מועיל לכל דבר בכל הזמנים ובכל האנשים. בעל יכול לעשות התרת נדרים לאשתו או לבני ביתו. בראש השנה עושים התרת נדרים 40 ימים לפני ראש השנה מפני שיש אנשים שמנודים 40 יום וכל אדם בנידוי לא נשמעים תפילותיו ובראש השנה היכול לעמוד אדם אלם חרש לפני בית הדין הגדול?! ויש שעושים שוב בערב ראש השנה ויום כיפור . אין זמן מוגדר לזה , אפשר לעשות התרות כל היום או כל הלילה. יש ישיבות מקובלים שעושים התרה כל ליל שישי או יום שישי בבוקראחרי תפלה. על פי דברי רבנו הרש"ש זיע"א. בשורות טובות והרבה ישועות. תדהר

ריחוק רגשי

אנו נשואים מזה ארבע שנים. בעלי בסגנונו מרבה לבקר, ופוגע בי לעיתים רבות. בהתחלה נסיתי לדבר, אך בכל פעם זה רק העצים את הפיצוץ, כי הוא בכלל לא הבין מדוע אני נפגעתי. שכחתי כמובן לציין, כי הוא בכלל גם לא יודע לרצות ולפייס, והוא גם לא מנסה. נסיתי לומר לו שהדרך היא פשוטה ביותר, ופשוט צריך לבקש סליחה. לאחרונה, כבר אין לי כוח, ואני קצת הרמתי ידיים. מה שהחזיר בד"כ את העניינים לסדרם היה פשוט חלוף הזמן, והרבה עבודה שלי עם עצמי להרגיע את עצמי. אבל לא נראה לי שזו שיטה טובה במיוחד, היא מאוד קשה, ואיננה מרפא לגמרי את הפצעים, שנפתחים כל פעם מחדש. אתמלו, בהקשר מסויים הוא אמר לי (בכעס ובביקורת) שאני כל הזמן עצובה ומרחמת על עצמי.. אבל הוא לא מבין שזה בגללו? נא עזרו לי, אני שבורה. כל הצעה ללכת לייעוץ לא תצא לפועל. בעלי לא מהסוג הזה. תודה מקרב לב.

הרגש מורחק

שלום לך גב' פיצוץ זו התחלה של משהו, במקרה שלך איני יודע למה בידיוק, אבל אם תשאירי את המצב הזה כך לא נראה שזה ילך לשום כיוון. רוב הצלחה , וכל טוב.תדהר

האם להינשא שוב

בת 59 אלמנה 3 בוגרים הבת נשואה. יש אפשרות לשידוך. הוא גרוש עם שלושה בוגרים, מתאים בגיל וגם בהשכלה. למימוש הקשר רוצה שארשום את ביתי גם על שמו (תמורת 20% מערך הבית) ואת ביתו להשאיר לילדיו . דורש זכות מגורים לאחר אריחות ימי . כל מה שישקיע אם ישקיע יחושבן ועלי או על ילדי יהיה לפצותו כולל השבחה. אני מפרנסת את עצמי ביתי גדול ורחב ודי לי בו. יש מקום לבניית יחדה נוספת על המגרש - במידה ואחד מילדי ירצה אבל המיועד הודיע שאם הוא שם הם לא. האיש עקרונית ניראה לי אבל האמת נבהתלי מהדרישות - מה לעשות? איך נכון והוגן לעשות חוזה ממון במקרה זה? מה קורה לאחר מותי? מה אם אזדקק לבית אבות?

בירור טוב

שלום לך מרים על פניו אם יש יותר מדאי דרישות בתחום הכלכלי , לפי הניסיון לא כדאי להכנס למשהו שאת לא בטוחה. הרבה ישועות וכל טוב . תדהר

אני לא חושב שהקשר הוא בר תקנה ורוצה להתחיל מחדש.

אני נשוי כשנתיים.יש לנו ילד אחד. במהלך התקופה היו הרבה עליות וירידות בקשר בנינו אך אני חייב לומר שהירידות היו מאוד חזקות והשפיעו קשות עלינו ועלי בפרט. הגענו למצב בו אין לי שום מוטיבציה לתקן את המקולקל ואני רק חושב על גירושין ועל התחלה חדשה(אני בן 25 ואשתי בת 22). עלי לציין שההכרה בכך שעלי להתגרש כבר יושבת בראשי תקופה של כמה חודשים ולמרות שהיו רגעים טובים עדיין הייתה בי ההרגשה שזה זמני. אני מרגיש שאני מכיר טוב את עצמי ואת אשתי ויודע שזה לא ילך. והשאלה: מה לעשות עם חוסר הרצון הזה. האם עלי להסיק שבאמת המוצא האחרון הוא גירושין? תודה.

חדש מישן תוציאו

שלום לך אברהם על פי ניסיון , גם אם הייתה מתחתן עם מישהיא אחרת היו לך את אותם תחושות.נסיונות אחרים , אבל אותם קשיים. אמנם יכול להיות שאתה צודק ומכיר את עצמך כפי שצייתה. אבל גם אם אתה דתי או לא , בוא תחשוב לרגע, האם המזווג ביניכם למעלה במרומים יעשה טעות. האם הוא יזווג שני בני אדם "אם לא נועדו". אני מאמין גדול בתפיסה שכמעט הכל יכול להסתדר , אלא אם לא רוצים. היות ולא שמעתי מספיק אין לי מה לומר עוד. כל טוב . תדהר

לאשת איש

אני הזדהיתי עם כל מילה שלך וממש הזלתי דמעות כשקראתי את דברייך כי אני באותו מצב כמו שלך .אכן יש גברים שלא יודעים מה זאת אישה , אצלי הבעייה אפילו גלשה לכך שהייתי צריכה סיוע מאיש מקצוע. במקרה שלי פניתי למישהו שבעלי סמך עליו והוא שכנע אותו ללכת ליועץ נישואין והיום , למזלי , בעלי מתחיל ללמוד מה זו אישה ובכלל היום יש לי כתובת (היועץ) לפנות אליה בכל פעם שקשה לי . מחזיקה לך אצבעות , עינת

מצוין

שלום לעינת אני שמח לראות קיום הפסוק "ולאחיו יאמר חזק" , לא שמת לב , אולי כן, אבל יש לך גישה של בעלת מקצוע. שיקוף של הדברים , מתן מוטיבציה לנסות ללכת ליעוץ, מתן ביטחון רגשי, מקרינה אמפתיה חיובית. כל הכבוד עלי והצליחי, תדהר.

מבקשת להודות לכבוד הרבנים על התיחסותם העניינית

תבורכו

ברבה הצלחה

כל טוב לך ולילדים ויהי רצון שתמצאי במהרה את הזיווג שלך בטוב ובנעימים. למזל טוב לך ולילדים. תדהר

תודה רבה לך

מה שהחלטתי הפעם לעשות, ובגלל שהגעתי למסקנה כי הקשר בינינו הוא על הפנים, זה פשוט לדבר איתו על העניין. כבר הרבה זמן הרגשתי שאני לא מסוגלת לדבר איתו, והיתה בינינו שתיקה מתוחה. אמרתי לו שהמצב שלנו הוא לא טוב, שאני לא שמחה, שאנחנו בקושי מדברים, שאנחנו לא בונים טוב את הקשר ביננו. פעם הוא אמר ש"מה עוד יש להכיר אחד את השני" או " זה אני ואל תנסי לשנות אותי", נסיתי להרגיע אותו ולומר לו שזה לא נכון, כי עד סוף חיינו אנחנו צריכים עוד ללמוד אחד על השני, השידוך הוא משמיים וזו עבודה מתמדת. אם הוא כל הזמן פוגע בי, כנראה שהוא עוד לא מכיר אותי. עוד אמרתי לו שאני לא מנסה לשנות אותו, אבל אדם צריך לעבוד על עצמו בחיים, והוא צריך ללמוד לחיות עם השני. הוא הסביר לי, שהוא לא פוגע בי במתכוון, ושזו הדרך שלו להתמודד עם הדברים שמפריעים לו בי. אבל בסופו של דבר, (ואחרי שהזלתי כמה דמעות) הוא הגיע למסקנה כי זו כנראה לא הדרך, והוא הבטיח להפסיק להעיר לי הערות. יש עוד הרבה על מה לדבר, אבל אני מרגישה שעשיתי צעד גדול. זו כמובן, לא הפעם הראשונה שאני מדברת איתו על זה, אבל מי יודע, אולי הפעם, תהיה כאן התקדמות חיובית. אני מחזיקה גם לך אצבעות.

מצוין

שלום לכן להחזיק אצבעות זה מעולה אבל לא לשכוח להחזיק את החיוך מפני ש....הדרך הזולה והטובה ביותר לשנות את המראה החיצוני הוא החיוך ...גם אם השיניים עקומות....כל טוב והמון מתיקות בהמשך. תדהר

לאשת איש

לפני שאני פניתי לייעוץ ,גם אני ניסיתי אינספור פעמים לדבר עם בעלי והיו פעמים שממש נגעתי לו " בנימי נפשו" אבל זה החזיק מעמד לזמן קצר בלבד( אני מקווה שאצלך זה יחזיק יותר) . בכל אופן , אני מציעה לך לפנות ליועץ זוגי, אני לא אומר לך שהיום החיים שלי ורודים לחלוטין אך יש שינוי , כשגבר שומע את זה ממשהו ניטראלי מבחוץ זה יותר קל לו לקבל את זה . בעלי מטבעו הוא מאד כעסן וקשה ואם אני הצלחתי לגרור אותו ליעוץ אז כל אחת יכולה והיום יש דברים (בעזרתו של היועץ) שהם בבחינת קו אדום בביתנו שבעלי אפילו לא חושב לעבור עליהם . בהצלחה, עינת

מצוין

הרבה הצלחה

היועץ הזוגי

במה עוזר היועץ? מה בדיוק עושים בפגישה? אני אודה לך אם תוכלי לפרט לי. אף פעם לא חשבתי ברצינות על הכיוון.

יועץ זוגי

שלום לך אם תרצי ממני תשובה אשמח

לאשת איש

אני בטוחה שהרב תדהר יעשה זאת טוב ממני , ובכל זאת אני ממליצה בחום ,אולי בהתחלה זה מאיים לספר למישהו מבחוץ דברים אישיים אבל זה בהחלט משתלם. בהצלחה ,עינת

תודה לך

תודה , אני בטוח שיש גם לך כשרונות, כדאי לך לחשוב על הכיוון ללמוד להיות יועצת עם ישראל צריך אנשי מקצוע כל טוב והמון אושר. תדהר

לכבוד הרב תדהר

האמת היא שאני בעיצומו של תהליך שיקום נישואיי , כך שלא נראה לי שאני בדיוק מתאימה ליהיות ייועצת פשוט מטבעי אני רגשנית ולוקחת ללב גם את הצרות של הזולת ולכן ראיתי לנכון לענות ל"אשת איש". בכל אופן שאלתי:לפני נישואיי הייתי בחורה מאד כשרונית ואפילו התקבלתי ללימודים בחוג יוקרתי באוניברסיטה ,אמנם הלימודים נדחו ולאחר החתונה התחילו מריבות מאד קשות ביני לבין בעלי וזה מאד השפיע עלי גופנית ונפשית .עברנו תקופה לא קלה שבמהלכה אף שקלנו פרידה והיום הודות ליעוץ אנו מנסים לנהל בית נורמאלי ,אבל בתוך תוכי אני מרגישה שפספסתי את הרכבת , כבר אין לי את אותה המוטיבציה ללמוד את המקצוע שאהבתיואפילו מכרים שלי שפוגשים אותי במקרה ושומעים שלא המשכתי ללמוד מרימים גבה ולא מאמינים

אדרבה

שלום עינת שמחתי לשמוע שאתם משתדלים בנישואין ובזוגיות. זה מקרב את המשיח ויתן לכם ברכה בגשמיות וברחניות. כפי שכתוב בספרים. תדעי - אלברט אינשטיין כשהיה בגיל צעיר המורה נתנה לו f בחשבון. כך שמעתי . אם זה נכון או לא זה לא כל כך משנה , אבל הנקודה היא החשובה. הנמשל- רופא מוצלח הוא אחד ש..התמודד והצליח. יועץ נישואין או פסיכולוג מוצלח הוא אחד שנכשל, מפני שכולם נכשלים פחות או יותר , אבל התמודד ..והצליח. אף עם כל הקשיים. לא לומר שאין נפילות. אבל סטטיסטית הוא בעליה. כך בכל מקצוע. חז"ל אומרים זאת במאמר אחד קטן- "אין אדם עומד על דברי תורה--אלא אם נכשל בהם...תחילה!! קובעת התורה שזו מתכונת להצלחה. או שאפשר לומר הפוך, ולדייק, אם לא נכשלים - לא מצליחים. אולי יש שיתווכחו, אבל זה נקבע בהר סיני , מה לעשות, זה המציאות!! בכל אופן - עלו והצליחו יחד באושר ועושר עד בלי די. תדהר

היועץ הזוגי

שלום לך, האמת היא שעדיין אינני מרגישה שזהו השלב המתאים לפניה לייעוץ כלשהו ואני מנסה ומאמינה שניתן לגשר על הפערים, והכל עניין של רצון טוב והשתדלות משני הצדיים. בינתיים, במשך 3 ימים העניינים, ב"ה, יותר זורמים. אני מקווה שלעולם לא אזדקק לעזרתך, בכל מקרה, תודה רבה, ויישר כוח על פעלך החשוב,

הצלחה

שלום גב' אני מאחל לכם הצלחה בהמשך. רצון טוב והשתדלות משני הצדדים זה הבסיס לכל. אמנם עדיף שתקראו יחד מאמרים או ספרים ממומחים בנושא הנישואין והזוגיות. אני ממליץ תמיד לקרא יחד את ספרו של הרב שמחה כהן שליט"א " הבית היהודי" מפני שהדברים מדויקים ונכתבו אחרי ניסיון של מאות זוגות וניסיון של שנים. כדאי לקרא ולשוחח ביניכם על המאמרים והרעיונות. זה לפחות יתן לכם כיוון כפי שיועץ אמור לתת. מפני שאם תקני מכונית חדשה גם אם היא תהיה שווה 200000 אלף שקל - אם לא יהיה לה הגה היא לא תהיה שווה כלום ואף תהיה מסוכנת לנסיעות. אותו הדבר בדיוק כאן- חייבים איזשהו מדריך. כל טוב והמון מתיקות בהמשך. תדהר

המשך: התרת קללות - הרב תדהר כהן

שלום כבוד הרב תדהר כהן בהמשך לשאלתי לגבי התרת הקללות ברצוני לדעת איך אפשר למצוא מקום שעושים בו התרת קללות. אשמח אם תוכל להפנות אותי למקום כזה. בנוסף השאלה שלי היתה אם אפשר לעשות התרת קללות גם בתקופה זו או רק באלול ( כלומר: האם אפשר לעשות זאת גם בשאר חודשי השנה)?

המשך..

שלום לך פ.מ התרת נדרים והתרת קללות ניתן לעשות בכל יום חול בכל ימות השנה . מקומות שבדרך כלל שם מקפידים על תקנות האר"י ז"ל ומנהגי רבינו הרש"ש ע"ה , שכך אתה יכול לברר באזור מגוריך אפוה . אם אתה ירושלמי , יש עשרות בתי כנסיות ובתי מדרשות שעושים התרה או בליל שישי - יום חמישי בלילה, או ביום שישי בבוקר אחרי התפלה. הצלחה מרובה וכל טוב סלה . תדהר

הבאת ילדים

אני נשואה חודשיים רציתי להכנס להריון אך בעלי לא מסכים , הוא רוצה לחכות עם זה קצת... גיסתי אמרה לנו בצחוק אחרי שנשאנו שנכנס ביחד להריון היום היא הודיעה שהיא בחודש מתקדם. אני שמחה בשבילה אך עצובה מאוד בשבילי , לא אמרתי כלום לבעלי למה אני עצובה? איך אני מתמודדת?

"מקבלים" ילדים

שלום לך רעות נראה לי שכדאי לחשוב קצת אחרת על כל הנושא. אנו לא "מביאים " ילדים, אנו "מקבלים" אותם ומלווים אותם במשך חיינו כ"שומר שכר" , דרכינו ה' ית' מביא את הנשמות הללו בגופות על מנת שלנו יהיה את השכר הגדול לעתיד לבוא. זה אחד הנקודות המרכזיות שה' ית' דוגל בהם. "לא לתוהו בראה - לשבת יצרה". פי' אם לא ל"שבת" אז הכל "תוהו". ולכן אנו מאמינים בני מאמינים שאם ובמועד שה' ית' יחליט לעניק לך הריון אז - זה הזמן הכי מיועד הכי נכון והכי ..שלך. תשמחי על כל דקה ורגע בחיים, ותני לה' ית' לנהל את העולם. הוא ית' יודע מה הכי טוב בשבלך ובשביל בעלך. המון שמחה ובשורות טובות בתפלה לילדים בריאים ושלמים לך ולכל עם ישראל. תדהר

בעיות קשות בין אחותי לגיסי

גיסי הוא טיפוס שקט ומופנם ,אינו מצליח לסיים דברים [תואר אקדמי שלא סיים,תעודת הוראה שלא סיים ] למרות עזרה שקיבל מהמשפחה[אישתו ,אחיו] התקשורת איתו בעייתית כי הוא אינו מדבר ברור [לכן הוא לא הצליח בעבודתו כמורה וכבר זמן רב שהוא מנותק מהתחום] ותמיד צריך לשאול "מה אמרת?" וכו' כשאחותי היכירה אותו הוא היה באמצע הלימודים וכך הם נישאו ומאז הוא עבד כמדריך בפנימיה [כדי שיוכל לסיים לימודים - אותם לא סיים מעולם] . אחותי טענה מולו כל השנים שעבודה כמדריך מתאימה לבחור צעיר ולא לבעל משפחה ,אלא שהוא לא רצה להקשיב ,לא ניסה להתקדם,והדבר היגיע לכך שאחותי נאלצת לעבוד בשתי משרות כדי לפרנס את המשפחה מפני שעבודתו כמדריך[כמה שעות בבוקר וכמה בערב] אינה מהווה פרנסה ראויה. התקשורת ביניהם לא טובה וכבר דיברו על גירושים. אחותי ביקשה ממנו שילכו לייעוץ זוגי והוא מסרב. לאחרונה פוטר מעבודתו ואין כמעט סיכוי שימצא עבודה דומה[שזה הדבר היחיד שהוא מוכן ויודע לעשות] גם כי אין לו תעודות השכלה וגם בגלל הגיל [43] אחותי סובלת.הם כמעט לא מדברים.כמו 2 זרים שחיים באותו בית .מה עושים??

לפעמים צריכים לתת על הראש

שלום לך גיליה אם הוא מסוגל ללמוד לתואר אקדמאי אז וודאי שהוא מסוגל להבין שהוא חייב להיות המפרנס. נראה שהוא מעדיף לברוח מהמציאות - על פי הדברים שכתבת- אמנם חייבים לברר גם עם אחותך. מי שלא מעוניין ללכת לטיפול כזה או אחר פי' הדברים שהוא או היא מעוניינים לעשות זאת בעצמם. או שלא לא רוצים כלל לעשות - שום דבר. יש כמה דברים שצריכים לברר טוב , אם כך או כך, נראה לי שצריכים לדרבן אותו קצת יותר. כל טוב . תדהר

מחפשת ספר מתאים

בעבר המלצתם לי על הספר "העצמי האוטנטי" של ד"ר מק'גראו, עיינתי בספר ולצערי הוא אינו עונה על הציפיות שלי. אני מחפשת ספר שיתאים מבחינת אינטלקטואלית לבן הזוג המאוד חכם שלי ושילמד אותו מה בדיוק אישה צריכה מבחינה ריגשית... רצוי לציין שלבחור שלי אין בעיה כלל עם האני העצמי שלו... הוא מאוד שלם עם עצמו.

ספרים

שלום וברכה הספר שאני תמיד ממליץ מפני שהוא באמת עוזר להבין הוא "הבית היהודי" של הרב שמחה כהן שליט"א שני חלקים. גם ספר שנכתב ע"י אחד מהפסיכולוגים בארה"ב ששמו גו'ר גריי וספרו "גברים ממאדים נשים מנוגה"- חלק הנישואים. ושניהם בודאי שיחול שינוי לטובה. כל טוב .תדהר

חוסר אמון

היחסים ביני לבין בעלי היו טעונים מאד (אני נשואה 7 שנים )ולאחרונה בהתערבות של גורם שלישי המצב נרגע משהו ובכל זאת אני מרגישה שעדיין יש בי כעסים כלפי בעלי ומספיק שהוא יגיד לי מילה שלא במקום כדי שכל המתח ישוב ויעלה , זה לדעתי גם הגורם לבעייה אחרת וזה הבאת ילדים נוספים . אנו משתייכים לזרם דתי מאד ולא נהוג לעשות הפסקות כה גדולות בין ילד לילד ( הקטן שלי בן 4 ויש לי ילדה בת 6 )וזה מין הסתם יוצר לחץ מצד הסביבה והמשפחה . השאלה היא האם להכנע ללחץ למרות שני לא שלימה עם זה ? אני מאד אוהבת ילדים אבל מערכת היחסים שלי עם בעלי גורמת לי להרגיש שאין לי שותף מתאים לכך....

אמון קונים על ידי לפתח אותו בחזרה

שלום רוית היות ולא פרטת מספיק על הגורם השלישי ומה הקשר מה שאוכל לומר לך זה שיש עליות ויש ירידות בנישואין כמו כל עסק וכמו כל תקשורת בין שניים או יותר, כמו במשפחה וחברות. לפעמים הבאת ילדים מגבירה ומעצימה את הקשר הרוחני הרגשי של בני הזוג ולפעמים ..לא. השאלות בם את צריכה לדון עם בעלך , הייתי מייעץ לא בבית, אלא ללכת ללובי של מלון יפה או יותר טוב בסוף שבוע ארוך, אם אפשרי. ואז לדבר על הדברים כשלפני כן הכנתם על דף מה שמפריע ואת הכעסים שלך להוציא בדרך זו והיא הדרך היותר יעילה . השלום והברכה, תדהר

בנוגע להבאת לדים

אני יכולה להבין את מצוקתך הקשה, ואת הדילמה כבדת המשקל בה את נתונה. יחד עם זאת, לשיטתי, מאחר והמדובר פה הוא באיסור הלכתי של מניעת קיום המצוה של פרו ורבו, הרי שהייעוץ בעניין זה צריך להיות על ידי רב פוסק (אולי זה הגורם השלישי). את צריכה לקבל פסיקה הלכתית על מנת למנוע הריון. אני חושבת, שאם גם ככה, עם שני הילדים שיש לך כבר ב"ה, כל כך קשה לך ואת סובלת (כנראה) מחוסר שיתוף פעולה מצד בעלך, הרי שאין זה בעצם משנה גם אם יהיו לך עוד ילדים- בכל מקרה את סובלת (אני מדברת על התחזית הכי קודרת שקיימת, אבל אולי היחסים ביניכם עוד ישתנו...). מה גם, שבסך הכל הילדים שלך כבר יחסית גדולים, ואת תוכלי גם להיעזר בהם במקרה הצורך (ילדים מאוד אוהבים להרגיש שהם חיוניים). מעבר לכל, תתפללי לה' שייתן לך את כל הכוחות לקיים את מצוותיו בשמחה ובאבהב ושלא יעמידך בניסיון כלל. בהצלחה.

נא לדייק....

שלום ל.. צר לי , אבל היות ואני מרגיש שאתם עושים עול בזה שמביעים דעה ללא שום רקע , האם אתם מכירים את רוית (או איך שקוראים לה באמת) הלא מאפה אתם יודעים שהיא עוברת איסור הלכתי כפי שכינתם את זה?? הרי יש לה ולבעלה כבר ילד וילדה ואין כאן שום איסור כלל. אמנם שלדעת חכמים לא לתוהו בראה - לשבת יצרה ולפי דרבנן יש "עשה דרבנן " שהוא לישב את העולם עם עוד יהודים שישמרו תורה ומצוות. האם יש חובה להכנס להריון אם זה עלול להרוס יותר ממה שזה יבנה??זה התייעצות עם גדול דור לפי הזרם שבם רוית ובעלה נמצאים. אבל לתת לה הרגשה שהיא ובעלה עוברים על איסור - לא מקובל ולא מקצועי ואף לא מוסרי. כל טוב .

העדפה של הבעל או המשפחה

שלום רב, אני נשואה 3 שנים וב"ה יש לנו 2 ילדים. אני השתדל לנסח את הבעיה שאני נמצאת בה ואני מקוה שתוכלו לסייע לי במהרה. הכל התחיל בהחלטה להתחתן. בעלי ציפה שההורים שלי יעזרו לנו כספית, אבל הם ממנטליות אחרת, עזרו לנו בקניית מוצרי חשמל וכ'ו הם סמכו עלינו שאנחנו נסתדר. הם לא עזרו במיוחד לאח אחר שהתחתן אז מן הסתם גם לי. אבל מאז בעלי לא שוכח כל הזמן הוא מזכיר לי את זה כל פעם אני מרגישה כאילו הוא עושה לי טובה שאני גרה בבית שלו. שבאתי בלי שקל (למרות שזה לא נכון היו לי חסכונות) . כל הזמן שיש סיבה לריב הוא מזכיר לי שההורים שלי לא עוזרים לי ויש להם אפשרות ושאני יגיד להם וזה בא לידי ביטוי בפגיעה מילולית קשה מאוד. כל זה בא לידי ביטוי בכך שאני לא הולכת להורים שבתות לא מיתראה עם האחים שלי הילדים של האחים בקושי מכירים את הילדים שלי וזה מאוד מאוד כואב ומייסר אותי. נסתי לדבר עם ההורים שלי במיוחד עם האמא שיש לנו יותר "שיחה" בצורה עדינה הסברתי את הבעיה אבל כלום לא נעשה. ככה שלוש שנים אני שותקת לא אומרת לאף אחד כלום . עד הריב האחרון אמרתי לעצמי שאני לא מוכנה יותר לסבול ונתקתי את היחסים עם ההורים שלי , אני יודעת שזה מאוד ילדותי ולא יעזור כלום אבל לפחות מריגשה שאני צריכה להוכיח לבעלי שאני כן לצידו ואני גם רוצה עזרה אבל לבנתיים אני כואבת שאני לא בקשר איתם. קשה לי אני לא יכולה לדבר עם בעלי על זה כי אני יודעת שהוא עוד פעם יתחיל להתעצבן עליהם. מה אני צריכה לעשות חייבת למצוא פתרון לבעיה . בתודה מראש

עזרה או בנק??

שלום גב' למה החלטת לנתק קשרים עם הוריך. מה זה קשור לבעלך. אני מבין שאת "נקרעת" בין השנים אולם נראה לי שאם תביני שאין קשר ולא צריך להיות שום קשר. כשנישאים "עוברים" דירה. זו הדירה שמיועדת להכשיר את בני הזוג להתאחד בכל המישורים. אז מבחינה זו אין קשר להורים יותר וזה הניתוק המאוזן. אולם להתנתק מההורים על מנת שלא לריב עם בעלך יצור לך דברים שליליים. כך שהכוחות שאת משקיעה ב"התנתקות" הם הם הכוחות שאת צריכה לבעלך ולילדים ויותר -לעצמך . ומאפה הם יבואו ?! על פניו איני מסכים עם הטאוריה של בעלך שהם היו או צריכים לעזור מבחינה כלכלית. גם אם הוא מציל את העולם ואין לו זמן לעבוד. אם הוא משתדל בכל יכולתו לפרנסה ועדיין המקרר רק , יכול להיות שאפשר לבקש עזרה, אבל זו עזרה לא בנק. הורים יכולים וגם עוזרים ברוב המקרים הרי כל סבא וסבתא רוצים לראות את הילדים מסתדרים וכו', אבל להפוך את זה לדבר שמובן מאליו, לא בבית ספרי!! זה כמו המגפה הנדל"נית - חייבים לקנות לכל ילד דירה ואם לא ... אוי ואבוי - לא יהיה שידוך טוב. ממש מגפה. שמעתי אחד אמר לחבר בברית לבנו- " מזל טוב, ויהי רצון שתזכה לגדלן ולנדל"ן. ככה זה היום. ...ה' מזווג לא המתווכים. הנה רעיון חדש- קורס לשדכן\מתווך דירות. טוב , הוצאתי אותך מהנושא, זה פשוט כואב לי. בכל אופן, אם בעלך לא ילך איתך ליעוץ על הנושאים, את צריכה לעשות זאת בעצמך. קחי את הילדים להורים שיראו אותם ושיהנו מהם. לא נראה לי שבעלך יתנגד. שוב על פניו לא נראה שהדבר שהוא עומד עליו מוצדק כלל. ולכן בזה את לא יכולה לעזור לו. ולא בגלל שאת לא יכולה לעזור לו את צריכה להתנתק מההורים. זו פגיעה בך ובילדים וגם לבעלך. אשמח לקבל עוד אינפורמציה . כל טוב , תדהר

חיכוכים על רקע עישון הבעל

שלום רב, אנחנו נשואים מזה חודש וחצי. נישואים ראשונים בגיל מבוגר (35). ידעתי כמובן שבעלי מעשן כשנישאנו, אולם חשבתי שאסתדר עם זה. בעלי מעשן 2 קופסאות סיגריות ביום. מה עוד שכרגע אינו עובד ונמצא כל היום בבית. הוא טוען: א. שכשיהיה עסוק יותר יעשן פחות. ב. שהוא לא מסוגל להפסיק למרות שהוא יודע שזה מזיק לבריאותו. כאשר הוא מעשן בבית וזה רחוק ממני אני מסתדרת, אולם יש לי כמה בעיות: 1. בכל הנוגע לחיי אישות על אף שהוא משתדל לצחצח שיניים ולשטוף את זקנו, אני בקושי גדול והריח בהבל נשימתו ובעורו דוחה אותי ומרחיקני ממנו. וזה פוגע בנו. 2. כרגע אני בהריון, אמרתי לו שאני לא מוכנה בשום פנים ואופן שיעשן בסלון ביתנו כי כרגע הוא לא פוגע רק בו או בי אלא גם בעובר שלנו. ביקשתי שיעשן רק בחדר העבודה אולם הוא לא מוכן ואומר שזה ירחיק אותנו ולא נוכל להיות ביחד ולדבר כיוון שהוא כמעט כל הזמן עם סיגריה. וזה יצר בינינו ממש ריב. הרי אני יכולה להפסיק לשתות קפה לשנות תזונתי ולשאת את ילדנו ברחמי והוא לא יכול לעשות השתדלות? מה יהיה כשילדנו יוולד והוא יעשן לידו? 3. הוא פוגע בבריאותו בצורה קשה, נשימתו מחרחרת וקשה לו אפילו לעלות במדרגות, כעת הוא לא מסכן רק את עצמו אלא גם את עתיד משפחתנו ויציבותו, והוא לא מוכן לשמוע על הפסקת עישון או על טיפול גמילה, וגם אומר שבגלל שאני מנדנדת לו כל כך הרבה זה גורם לו עוד יותר לרצות להחזיק בהרגל העישון. הרי יש מצוות "הישמרו לנפשכם", והוא בכלל לא מקיימה. 4. אני מרגישה שזה מונע ממנו גם דברים שקשורים בשמירת מצוות כראוי, עד שהתחתנו הוא היה מעשן בשבת, אבל כרגע הוא מצליח להפסיק בגללי. אך ישן לחילופין כל השבת אפילו לא קם לבית הכנסת ואני לבד רוב השבת. 5. בכלל אני מרגישה שרמת האנרגיה שלו בעקבות העישון נמוכה מאד, אבל הוא רק מתנגד כשמדברת אתו על כך. זהו...פרקתי הכל מצטערת על אורך השאלה. והמון תודה

סיגריה ומצית...

שלום גב' אני חושב לפי מה שאת מתארת שהוא אדם עם יכולת נמוכה של שליטה עצמית בכלל כמעט בכל התחומים ואולי הוא מבטא את זה בעישון. פי'- הוא מעוניין להרגיש ולהראות שהוא שולט - בזה שאת לא תצליחי לשכנע אותו להפסיק לעשן. נשמע מצחיק אבל בכלל לא. אתן לך רעיון שאולי יכול לעזור. וגם אפרט את ה"מאחורי הקלעים" של הרעיון. תתחילי לקנות לו את הסיגריות שהוא אוהב ותכבדי אותו במצית יפה יוקרתית. מה עשינו עם זה?? 1- הוא יראה שמה שהיה ה"קיר החוצץ" בינכם עד היום "בעצם" לא היא הבעיה אלא היכולות שלו בלהפסיק לעשן בבית וליידך. 2- הוא כנראה חושב שאת "נגדו" מפני שאת לא אוהבת את מה שהוא אוהב ונהנה , ואם כך "היא לא מזדהה עם מה שגורם לי פירוק לחצים הנאה להיות "אין" - תדמית אישית כגבר , "להחזיק" משהו ביד - פי' "אני עסוק במשהו" ... 3- מי ששולט זו את עכשיו בזה שאת מראה לו שהסיגריות גם חשובות לך והמצית תוכיח שאת מקושרת אליו. רק אז יהיה צ'אנס שהוא "לבד" יעלה על זה שבעצם הסירחון של הסיגריה מפריע למי שמכבד אותו ואוהב אותו - הוא כנראה יפסיק לעשן בבית. כל טוב והמון שוקולדים מתוקים. תדהר

פערים בשמירת מצוות

אנו נשואים טריים מזה מספר חודשים. אני בת 39 ובעלי בן 34. שנינו חוזרים בתשובה. בעלי נמצא בתהליך כשלוש שנים, ואני כשבעה חודשים, ההכרות והחתונה היו תהליכים מאד מהירים. לפני החתונה בעלי חשש מזה שאני לא מספיק חזקה עדיין, למרות שהבטחתי לו שכן. אולם מה שקורה כעת הוא בדיוק להיפך. אני מתחזקת והולכת, לומדת הרבה, גם הרבה הלכות. לומדת במדרשיה ושיעורים עם רבנית. וברור לי שאני רוצה בית מלא תורה והידור כהלכה. ובית שהולך בכיוון תורני (חסידי). מאז החתונה נוכחתי שבעלי מאד לא חזק. למרות השנים שהוא נמצא בתשובה. אין לו קביעות בתורה. הוא קם לתפילות הבוקר באופן אקראי, מתפלל כשזה נוח לו. וגם לא כל יום. כולל קריאת שמע. כל פעם שאני רוצה לנסות לקרבו ומציעה לו ללמוד הלכות ביחד הוא מתרחק ומסרב. כשהוא רואה אותי מתחילה להקפיד בכל מיני דברים הוא אומר לי שאני עם יותר מדי אורות ובסוף אתרסק. או שלפעמים ממש מתנגד כשאני מדברת אתו על כשרות מחוץ לבית ולדבר עם ההורים הוא אומר שזה גדול עליו (בבית אנו מקפידים) גם בנושאי יחסי הקרבה בינינו הוא לא מבין את חומרת הוצאת זרע לבטלה וכיוצב' ומוכן ליפול בזה ואני מסרבת בתוקף להיות שותפה. ביקשתי שילך לישיבת בוקר באופן חלקי, כי הוא לא עובד אז הוא התחיל ללכת כשנוח לו, ותמיד מוצא תירוצים כמו למשל אני צריך לחפש עבודה וכו' כדי לעשות דברים אחרים במקום. עלי לציין שהוא אוהב ללמוד דברים שקשורים בקבלה ובפנימיות התורה והולך לשיעורים בערב פעמיים בשבוע. אני מרגישה שהכל נובע ממידה של עצלנות והוא בוחר כל הזמן לא לדעת כדי שלא יצטרך לעשות יותר. כעת הוא החליט שהוא בכלל רוצה להיות דתי לאומי וכיפה סרוגה. אני מרגישה קצת מרומה כי כוונתי היתה להקים בית יהודי כהלכתו וכרגע אחרי כל כך מעט זמן של נישואים כבר יש בינינו פערים כה גדולים, וזה יוצר הרבה ריבים בינינו והתפרצויות מצידי. גם לגבי חינוך הילדים הוא מדבר על חינוך דתי לאומי ולא על חינך תורני ועוד. תודה רבה על ההקשבה.

הכובע לא קובע

שלום גב' הייתי מתמקד על הדברים קצת אחרת. היות ויש מיתוסים שונים לגבי החוזרים בתשובה אולם אני אפנה את תשומת ליבך לתפיסה טיפה אחרת ואקווה שאצליח. היות והאדם כבר מגיל צעיר "נבנה" ואלו שמסביבו "עצבו" אותו להיות - הוא. המומחים מדברים על גיל הנערות שכבר האדם מעצב במוחו רעיונות תפיסת וכו' לחיים . בדרך על פי אותם אנשים שהיה קרוב אליהם מתחילת דרכו כילד נער ובוגר הוא "משתמש" בכלים הללו ש"נתנו " לו על מנת להתקדם בחיים. כמובן האדם משתנה ומשנה את תפיסותיו לחיים כשהוא מבין בעצמו שהוא ייהנה או ירוויח מזה. אולם כל התפיסות הללו החדשות הם מבחינת "טפטים" על הקיים כבר ולא שינוי מהותי כלל. זה בקצרה. עכשיו אם נבוא ונדון אצלך- היות ובעלך , כנראה, עלה גבוהה מדאי ונפל מדרגה דאי גבוהה הוא מרגיש כישלון בעצמו ובמה שהוא בחר. הכישלון הזה מתבטא בעזיבת החטא , שינוי בכל מה שהוא רגיל אליו ו"אהב", ציפיות לעתיד לך ולילדים כשיבואו בס"ד, הוא רואה את עצמו במראה כל בוקר ואומר "את זה לא ייחלתי לעצמי" , הוא נמצא שוב בבורות עמוקים וציפה שה' ית' יעזור לו גם אם הוא יכול לאחוז בשני הקצוות. מפני שכל בעל תשובה טעם טעם של הנאה מסוימת במשך החיים כגון הזדהות עם החברה עם חבריו גילה את עצמו בלי הגבלות כלל. ואומר לך - להתנתק- אי אפשר. אלא חייבים לדעת שהחלפת הצרכים ההם בצרכים דומים - תהיה הפתרון. הכל מותר בתורה השאלה איך מתייחסים לזה , ובאיזה זמנים מקבלים את הצרכים והכי חשוב- באיזו כמות. נראה לי שלא כדאי ללחוץ עליו כלל גם לא להראות לו שאת קוראת תהילים לפניו והייתי אומר אפילו לא להתפלל לפניו. הכלל, כל עוד ותראי לו שאת "יותר" ממנו הוא עלול לחפש את הצד השני. אם מקנאה אם מייאוש או סתם מפני שהוא לא רוצה להראות החלש מבינכם. לא נראה לי שהוא באמת מעוניין באורח חיים אחר מאשר להיות שומר תורה ומצוות כפי שכתוב בתורה ובחז"ל, הכובע לא קובע והמעיל לא יועיל אלא רחמנא ליבא בעי. וזה מה שחשוב.כל טוב והמון שמחה ומתיקות בהמשך. תדהר

טיפול ושכנוע

אני מבינה שאנכנו צריכים ללכת ליעוץ או הדרכה ומבחינתי זה בסדר אבל בעלי לא מוכן אפילו לשמוע על זה ניסיתי לדבר איתו בצורה יפה שקטה ברוגע ניסיתי לרצות אותו בהכול העיקר שיסכים ניסיתי להסביר לו כמה חשוב ללכת וכמה זה ישפר את חיי הנישואים אך הוא לא מסכים הוא טוען שאף אחד לא צריך להיתערב לנו בנישואים. ואף אחד לא יגיד לו איך להיתנהג או איך לחיות. אני יודעת שאם נמשיך בצורה כזאת הנישואים לא יצליחו היה לנו מריבה והוא עזב את הבית כשרצה לחזור אמרתי לו שבתנאי הולכים ליועץ והוא הסכים הלכנו פעם אחת ומאז הוא לא רוצה ללכת, דיברתי עם היועצת והיא אמרה לי ללכת לבד אבל לירקוד טנגו צריך שתיים יש דברים שהוא צריך להבין אותם ואני לא מצליחה אז אולי דרך יעוץ הוא יבין מה עושים?

בחירה חופשית..שלא מאיימת על הזהות

שלום לך מזי כנראה שהוא נתפס בתסמונת ה"אגו" . לא שהוא גאוותן כזה , אלא הוא מפחד לגלות את חולשותיו לפני אחרים , ויותר מה שמבהיל אותו זה , כנראה, לגלות על עצמו דברים שלא היה מודע להם בעבר. עצתי לך , היות ויש לו נטיות וסימפטומים של התמרדות חוסר יכולות ל"התמודד", לא כדאי ללחוץ עליו אלא לתת לו כמה קלטות של הרב שמחה כהן שליט"א שיאזין. כאן הוא לא מול משהו ש"מאיים" על ה"זהות" שלו כגבר כבעל , ואינו שם אותו "הפינה" . אני מקווה שזה יועיל, אז ורק אח"כ אולי יהיה פתח של הבנה שהוא בעצם כן צריך משהו, תני לו לבחור מי. כל טוב והרבה שמחה. תדהר

מה ניתן לעשות?

הלוואי והוא היה שומע קלטות,אין סיכוי שהוא יקשיב הוא טוען שאין לא עצבים לשמוע את הדברים האלו, או לדבר על הדברים, אין לא סבלנות וזה מעייף אותו אני כבר עייפה,( הנפש שלי עייפה ממנו ) ואני חושבת שעשיתי את הכול כדי שיהיה טוב ובסדר,שבוע הוא יושן בסלון וכמה שאני מדברת איתו הוא ממציא לי טירוצים שחם,(יש מזגן בסלון) הוא אמר שיביא מאוורר ולא מביא (בגלל זה אני טוענת שזה טירוצים) שבוע וחצי הוא לא מדבר יפה לא מתנהג אליי בכבוד, לא מחייך אליי( אל אחרים כן) לא מראה אהבה, חיבוק ,נשיקה, מילה טובה, למרות שאני כן ולמרות שאני מנסה לדבר איתו, ניסיתי "לעזוב" אותו בשקט, אך זה אותו דבר, ורק כשהוא חרמן הוא אומר לי אני חרמן בא לך? ואני עונה לו שלא בגלל שאני מרגישה שרק שהוא חרמן הוא מתקרב אליי וזה מרחיק אותי ממנו ואז הוא אומר לי ( אני לא יודעת עם זה נכון או שהוא סתם אומר לי) "אהבה יורדת" ואז אמרתי לו אז למה אתה נשאר איתי מה אתה מחכה לרדת לגמרי ממני?והוא לא עונה, את האמת אין לי עוד כוח להמשיך אני מרגישה שכבר עשיתי את הכול, והבריאות שלי נכלשת, וזה עושה לי בעיות בעבודה ומיתבטע בחברה, ובמשפחה, השאלה שלי: האם ניתן לעשות משהו לפני שאני מרימה ידיים?

אין חבוש...

שלום לך מזי אם שמת לב חזרת 3 פעמים בעשרה המשפטים אחרונים ש"לא ניתן לעשות כלום" מבחינתך. אז למה את פונה אלינו?! הלא ידעת שאם אין רצון לשפר, גם אם ייהפך העולם לא תצליחי. אולי זה בתת מודע שלך או אולי כבר ליבנת את "הכל" והגעת למסכנה שעדיף להרים ידיים , כפי שהגדרת בסוף. אם זה היה המצב כלפי הבן או הבת שלך - כך היית מגיבה. הבעיה המרכזית בנישואין בכלל ובפרט היא "הציפיות" מבן זוגך. לכל אחד יש ציפיות על רקע מסוים ומהמנטאליות שהוא בא, תפיסות החיים, מה גורם לו הנאה וכו'. על פי מחקרים רמת ההנאות או הסיפוקים שיש לאחד מאיתנו מתבסס על פי רוב, לפי מה הוא יקשר את אותו הנאה שהוא חווה עם אסוציאציה לפי ההרגלים שחווה כילד או בשלב הבגרות בשילוב הערכה ומתן כבוד שקיבל או יקבל. וביחד כל זה בעצם נפשו הוא יתאר או ידמיין לעצמו מה יגרום לו הנאה או סיפוקים כשמשהו מולו . דוגמה: אם אחד גדל בסביבה ששם היו פרחים יפים אדומים עם עלים צהובים והריח שלהם היה ריח טוב מאד שהוא אהב, ומדי פעם כשהיה ילד הביא לאמו פרחים משם ואמו נתנה לו נשיקה חמה ומתוקה על הלחי ושבחה אותו שיש לו לב אוהב ושהוא עדין נפש ויש לו טעם טוב בפרחים..., אם הוא יתחתן עם אשה שלא אכפת לה כל כך מפרחים מסוג כזה , הוא ירגיש חסר מסוים ואף לא ידע להצביע על מה בעצם מפריע לו עם הערכה והכבוד מאשתו. מפני שהוא מצפה להגיע לאותו רמה של "הנאה " משאמו העניקה לו. כל זה ממש בקצרה , לנוגע לך ולבעלך - אין ספק שהוא מרגיש שהוא "הפסיד " משהו. השאלה היא לא בעניין המזגן או אם הוא יכול לקנות מאוורר או .., אלא מה בעצם "לוקח" אותו ממך?! ניסת הכל- אני לא בטוח. לפעמים צריכים לשנות מסלול של חשיבה או צורת "הגשה" של הדברים , ובדרך כלל זה קשה לרוב האנשים , לכן הייתי מאד ממליץ לך לגשת איתו למומחה בנישואין שיכול לכוון אתכם למסלולים שונים שיעזרו. הוא לא רוצה , זו לא תשובה , על פי הנתונים שכתבת, נראה לי שאם תלחיצי אותו ללכת להנחיה מקצועית הדברים ישתפרו. אל תשאיר את הדברים רק בידיים שלך, מפני שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. שמחה תמיד , תדהר

באיזו דרך?

ראשית כול רציתי להודות לכם על העזרה והאוזן הקשבת, אז תודה רבהוליתר דיוק רשמתי לך שלפני שאני מרימה ידיים...לא שהרמתי. אני יודעת שכל אחד בא מבית שונה אבל דרך החשיבה שלי היא כזאת שמה שלא הייה טוב בבית אצלי זה יהיה אחרת לכן אני לא לוקחת דברים שכן קיבלתי מהבית אוליי הוא כן, לכן אני לא יודעת מה הדרך שתגרום לו לבוא איתי ליעוץ. ברגע שאני ילחץ אליו ללכת ליעוץ הוא פשוט הוא יתעצבן ויגיד שאני מבלבלת לו את המוח ושנמאס לו ופשוט יגיד לי "דיי אני לא רוצה את חיי הנישואים האלו(כמו שאני מכירה אותו) אנכנו לא מסתדרים" ויקח את הדברים שלו וילך לבית אימו. (כמו בפעם הקודמת. והפעם הוא כן יתכוון לזה, ולא יחזור. לכן אני לא רוצה להפעיל אליו לחץ השאלה באיזו דרך ? "כשהכול" בסדר איתנו ואני מדברת על הנושא הזה הוא מיתרחק ממני. מתעצבן ,

בכל דרך..

שלום וברכה מזי נשמע שיש לך פחד מנטישה - שבעלך יעזוב אותך וילך לאימו ולעולם לא יחזור. מובן מאד, אמנם במצב הזה את יכולה גם לעזוב את הכל כפי שזה היום ולחכות שהוא מעצמו יתבגר ויחשוב גם עליך . אני מרגיש שאת מונעת מעצמך ליזום את התהליך שאת רוצה וצריכה. אם כן, אז הייתי מציע לך לנסות לדבר עם מי שבעלך מכבד ומעריך, ליצור קשר עם אותו אחד או אותה אחת שידובבו אותו ללכת איתך לאיש מקצוע .או שפשוט מאד תומרי לו שאת רוצה לשפר את מערכת הנישואין גם אם אתם לא מסתדרים כמו ש85% מכלל הזוגות בעולם כך, ולמה להשאר בדיכדוך שכזה. ככל שתפחדי מה הוא יאמר ומה יעשה בעקבות הדיבורים הללו , הוא ינצל את ההזדמנות ואת ה"פחד" שלך מלאבד אותו. תהיי חזקה ותנסי לדבר אל ליבו. ותודיעי לו שזה יותר בשבלך מאשר בשבילו - כך אולי הוא יתרצה. כל הישועות וההצלחות בעולם . תדהר

במשך לשיחה הטלפונית עם הבעל..........

שלום תדהר , בהמשך להתכתבות קודמת ושיחת טלפון שבעלי יצר איתך קשר במטרה לשכנע אותו לבוא לייעוץ או לפחות לשמוע מה בליבו ...... (מקוה שניזכרת ) מה דעתך ? אני כבר מיואשת אבל מאמינה ביעוץ השאלה מה ניתן לעשות איתו !!!! תודה מראש על כל הרצון הטוב, והאוזן קשבת.

איפ יו וו'נט יו קן כול

שלום אחרי שדברתי איתו נוכחתי להבין שאין לי הרבה מה לעשות, אני עובד עם זוגות ויחידים שמעוניינים ורוצים לשנות את חייהם להיות יותר בריאים ושמחים, מה אני יכול לעשות אם כל דבר שאני אומר לו הוא מוצא מתחת לאדמה כל מיני התנגדויות , ובסוף אחרי 25 דקות בטלפון שאני שואל שאלות שמנחות אותו ל..לבסוף והוא אומר " אז בטח אתה מצפה שאני אשתנה - אני לא מוכן וזה הוא זה." בשנות לימודי ובשנים שאני עוסק בתחום, עוד לו מצאתי ולא ראיתי שום אדם שיודע "לעשות" רצון למטופל. אמת שיש כל מיני שיטות של שיכנוע אבל לפי ניסיוני או שזה נופל אחרי חודשיים שנה או .. או שהמטופל עושה ל"מטפל" טובה והוא מתרצה, וכאמור זה אהבה התלויה בדבר ואין בה טעם של ממש, או ..שזה פשוט לא עובד. הדבר שאני יכול להציע לך זה כן לבוא ליעוץ נראה לי שהאוירה בפני משהוא אחר תתרום להתקדמות. מפני שמאחורי מכשיר פלסטיק עם לחצנים שמצלצל יפה- יש בטחון וניתן לאמר כמעט הכל , אבל מול מקצוענות - זה אחרת, מניסיון! אפשר להיות בקשר, כל טוב , תדהר

סכיזופרניה

בן אחותי סובל מסכיזופרניה , התרופות הפסיכיאטריות אינן מסייעות ואינן מטיבות את מצבו הנפשי , אם יש מישהו שמכיר רב או מטפל כלשהו אמין שהצליח לסייע במקרים דומים , אשמח לקבל אינפורמציה . מחכים לישועה במהרה בימינו אמן. הדודה המודאגת . דרך אגב : בן אחותי ישמח ללכת לרב או מטפל ולהעזר בו בכל דרך אפשרית.

מלאכי השרת שליט"א

שלום לך הדודה האם ניסתם לקבל ברכות מגדולי הדור, שעליהם נאמר "מלאכי השרת". אלה שלנים באוהלה של תורה ובקדושה וטהרה, הם הרופאים הטובים ביותר, זה שאנחנו בגלות ואין נביא שיודע על מה, הנכון הוא להתייעץ עם מיטב הרופאים ורבנים כפי שהרב גד כתב, יחד עם זאת ללכת לחכמים ולגדולי הדור, רבינו עובדיה יוסף רבינו חיים קייניבסקי, רבינו שלום אלישיב וכהנה רבות שליט"א, יחד עם זאת יש נביאי אמת בדורינו ואסור לפספס, רבינו אלעזר אבוחצירא, ואחיו רבינו דוד אבוחצירא, רבינו הגדול הרב כדורי, ועוד ועוד.יש ניסים ובעזרת ה' ושלוחיו הנאמנים שתהיה רפואה שלמה אמן.

שורש הבעיה?

כבר פניתי לאנשים הקרובים אליו אשר ניסו בכל דרך אפשרית לדובב אותו אך ללא הועיל. דיברתי אל ליבו אך הוא עדיין איתן ונחוש בעמדתו לא ליפנות ליעוץ ודאגתי לציין בפניו בכל הזדמנות שהיעוץ הוא גם בישבילי, האים הפתרון באמת הוא "לעזוב" אותו ולתת לו להתבגר,ולחיות כך בחיים לא משותפים ובדיכדוך? או שהבעיה היא אצלי ואני הגורם המלחיץ בקשר ואני לא מודעת לכך וגורמת לו להתרחק? אני אובדת עצות.... ומודה לך על סבלנותך

דו יט יור סלף-

שלום מזי אתם נשואים 9 חודשים + , וכבר את מרימה ידיים, נשמע קצת מוזר? תני לי רקע , בן כמה אתם, נישואין א' או פרק ב'? אם כן האם יש ילדים מפרק א'? לפי מה שנשמע לי , יש כאן דברים שצריכים לברר יותר . בכל אופן כפי שידידי הרב גד ניסה "לרמוז" לך - רק את , לפי הנתונים, יכולה לשנות את המצב. אם בעלך לא שומע ולא מעוניין להיות שותף בכלום כפי שציינת לפני כמה מכתבים. הרבה סבלנות והצלחה בהמשך, תדהר

בגידה!

שלום, אני לא ממש יודעת איך לפתוח את השאלה או יותר נכון את הבעיה. אני מקווה ששאלתי תתקבלת בסבלנות למרות המקרה החמור. אני נשואה כשלשוש וחצי שנים ויש לי תינוקת בת 9 חודשים. אני ובעלי עברנו תקופה מאוד קשה בחיי הנישואים(גרנו אצל ההורים). לאחר מריבה קשה בעלי עבר להריו ובמשך חודשיים היה מגיע בערב, מבקר את הילדה והולך. בתקופה הזו הרגשתי בודדה מאוד ויצרתי קשר וירטואלי עם בחור שהיה שותף לבעיותי ולמצוקותי.(גם הוא נשוי ולכן הרגשתי את ההזדהות שלו). לאחר כמעט חודש של שיחות התחיל להתפתח רומן. אני מרגישה שהוא מחיי אותי ואני מקבלת ממנו כל מה שאני לא מקבלת מבעלי. אהבה, משיכה, מחמאות,בקיצור חזרתי לחיים. אני אינני מתרצת ובושה ונגכלמת על המעשה. למרות הקושי לוותר על "הפנטזיה נפלאה" החלטתי לשים קץ ליחסים האסורים ואת כול כוחותי לנתב לשיפור המערכ הזוגית שלי. אני יודעת שיהיה קשה כי בעלי אינו יודע להרעיף אהבה,לפנק ולהחמיא. בבקשה עיזרו לי,איך לעשות את זה? והכי חשוב איך להתנקות המחטא הנורא שנדבק בי????????

גם בני ישראל עשו את העגל..

שלום אפרת אל תכתבי יותר על נושא זה כלל.!!! כל טוב. תדהר

למה "ההיתהפחות"?

שלום לך הרב תדהר כהן,פירוט: אני נשואה 9 חודשים + פרק א' של שנינו אין ילדים. אני בת 26 ובעלי בן 25, חיים בשכירות,אין עזרה משתי הצדדים.שנינו מסורתיים,הוא בא מביית דתי ואני מבית מסורתי , כשהכרתי את בעלי הוא היה בן אדם אחר.ז"א הדעות שלו היו שונים המחשבות שלו היו אחרים, היה יותר רציני,הוא לא היה מתנהג איך שהוא כיום ( אולי שחיים תחת אותה קורת חגג מכירים את הבן אדם יותר לעומק) אבל כול דרך החיים שלו הישתנתה לרעה,הראיה שלו לחיים פתעום נהייתה שונה לא רצינית, בעבר דיבר על ביית(לקנות) דיבר על ילדים, משפחה, חברים לא היו מענינים אותו הייה מכבד אותי ומתייעץ איתי על כול דבר סומך אליי גם מבחינה כספית- היה אומר לי כמה הוא מרויח כמה מבזבז ועל מה, בלי שאני ירצה לדעת, פתעום יום אחרי החתונה כבר הוא "יתהפך". כשאמרתי לו יום אחרי החתונה" בו נהייה באותו חשבון בנק כדי שנוכל להפקיד את הצ'קים של החתונה ושנוכל ליהיות ביחד מבחינה כספית" הוא נבהל וישר תקף אותי ואמר לי "את רוצה את הכסף שלי" (זה נורה פגע בי ) למרות שדיברתי איתו יפה ואמרתי לו שזה לא נכון ואם זה באמת היה כך אז לא הייתי מתחתנת איתו מלכתחילה ( כי אין לו כסף יש לו חובות) וציינתי בפניו שהוא צריך לישמוח שאני רוצה כי יש לו חובות ואולי כך אני יעזור לו אז למה לחשוב ככה? אבל הוא נשאר בשלו.אין לי מושג למה הדברים נעשו כך ולמה ההתהפחות שלו ? כשאני שואלת אותו מה קרה הוא אומר לי לא יודע,למשל כך סיתואצייה שמאד נפגעתי: היינו צריכים לעשות קניות והוא טען שאיןלו כסף ושילם סכום מסויים על העו"ד אמרתי לו שיעזור לי ברבע מהקניות ואני יוסיף את השאר כשהסכים לקחתי את הרכב ונסעתי לעשות קניות כשפתחתי את התא כדי לקחת מסטיק מצאתי שם שטרות, יום אחרי הוא עשה עבודה (עצמאי) והיה צריך לקבל כסף הוא "אפיל" את אצמו ואמר "הכסף הזה ישר לעו"ד" כשאמרתי לו"אמרתה לי שכבר שילמתה?"אז הוא ענה לי לא נכון לא אמרתי לך. הרבה סיתואציות דומות.יש לו שבוע שהוא מתנהג אליי בסדר ( משתף אותי בהכול וכו') ופתעום שבוע שהוא כמו בקריזה שאני לא יודעת איך להסביר לך את ההתנהגות הוא פשוט לא מדבר, מתרחק , מדבר לא יפה, ואין לי מושג למה ?וכול מה שרשמתי במכתבים הקודמים.

לפעמים צריכים לרקוד לבד..

שלום וברכה מזי תודה על הפירוט, אני מבין שעד גיל 24 לערך בעלך היה "חופשי" לחשוב לעשות מה ואיך שעלה בדעתו וכמעט ולא היה משהוא שהיה מפריע לו "בדרך".היה עצמאי גם בעבודה וגם בחיי היום יום כרווק.לפי התיאור שבמכתב הזה אני גם מבין יותר שבעצם הוא כן מעוניין לשתף אותך ורואה אותך כבת זוגו, אמנם על פי תפיסותיו שרכש כרווק עדיין לא מסוגל לחשוב כבן זוג, אופטימאלי. בנוסף לדברים את כרווקה עד גיל 25 לערך קבעת לעצמך,במחשבה, בן זוג אופטימאלי שיעניק לך יבין אותך מה שבלב ומה שבחוץ לפי מה שתיארת לעצמך ש"כך בעל צריך להתנהג" עם בת זוגתו. אם כנים דברינו, הייתי מפנה אותך לצורת חשיבה אחרת - אין שום זוג שמתאים - לא לעצמו ולא לבן\בת זוגתו. היות ו"גברים ממאדים ונשים מנוגה" אין כמעט שום מכנה משותף ביניהם. הוא מעוניין בחופש שקט ושלווה- עצמית, כשבא הביתה, והיא מעוניינת לתשומת לב, גם אחרי יום עבודה קשה. וכו' וכו' . כשנתחיל לחשוב אחרת מי הוא בן זוגי ומה הוא מצפה ממני - - מה חושבת עלי ומה מצפה ממני בת זוגתי , שניהם יחד ירימו בית לתפארת. מפני שכשמבינים שבעצם בריאתם הם שונים ופרודים בעל כורחם , התפיסה הנכונה מופנמת ללב ומתחילים לחשוב ולהרגיש "באמת" כפי שאנו מרגישים. היא כאשה והוא כגבר. רבות הפעמים, שגברים מנסים לחשוב בתפיסה גברית "מה עובר על בת זוגתי" והיא בתפיסה הנשית חושבת "מה הוא ירצה ממני , בעלי", וזה יוליד עיקולים בדרך. לא בריא כך לחשוב. ולכן המסכנה היחידה שאני יכול לומר לך היא, שהיות והוא קשה בנושא ולא ישמע קלטות ולא ילך איתך בשלב זה לייעוץ, לפעמים חייבים "לרקוד טנגו לבד" כפי שהגדרת את זה לפני כן, עד שהוא יראה שאת רוקדת לבד ויצטרף. תתחילי לקרוא מאמרים לשמוע הרצאות ללכת לימי עיון וכדו' בנושא הנישואין , מניסיון אומר לך שרבות נשים וגברים שעשו זאת , בסוף הצליחו. כל טוב והרבה מתיקות בדרך. תדהר

עיון אחרים בתיק הגרושין

ביקשו ממני לעיין בתיק הגרושין שלי. אין בו כלום מלבד הסכם גרושין-מה לקחתי ומה הוא לקח, וכן את הדיון היחיד שבו הוא ניסה לשכנע אותי לחזור,ואני טענתי שאני רוצה לחיות ולא להתמוטט נפשית(וחזרתי על זה כמה פעמים). לתת? ומה עם לבקש מאחרים-בחורים עימם נפגשים?כדאי? מועיל? תודה.

למה לא?

שלום דבורה אם לצורך מישהו רציני המעוניין להינשא לך ואת רואה שהוא באמת אדם איכותי מכל הבחינות שאת מחפשת, אז למה לא?! יכול להיות שזה יהיה הבסיס הטוב ביותר לאמון בין שניכם. וכנ"ל לגרוש, אם את מעוניינת בו אין שום סיבה לא לתת לך להסתכל בתיק הגירושין. אם הוא מתנגד זה כאמור יראה על חוסר אמון וכבר התחלה לא כ"כ בריאה. אמת שיש דברים , לפעמים, שעדיף לא להראות אבל אם הוא אדם רציני - יש הסבר הגיוני לכל דבר. בפרט אם רואים את התיק אחרי כמה פגישות, שאז יש הערכה מאוזנת יותר. כל טוב המון סעייתא דשמיא. תדהר

אך גורמים לבעל לתת מחמאה או לפחות תודה.....

שלום רב, אנחנו נשואים שלוש שנים , וכל הזמן אני מנסה לרצות את בעלי בדרך שירגיש טוב בבית מכבדת וממלא את הצרכים שלו, כל הזמן מפנקת אותו מחמיאה לו ממש שהייה לו הרגשה טובה וכו' הוא אף פעם לא אומר תודה, בבקשה, מחמיא כשצריך. תמיד להוציא מימנו מילה טובה זה בדרך של רמזים. חבל על הזמן איך שאני מחכה למילה טובה. גם אם הוא לא אומר אני ממשיכה לעשות לו אבל כמה אפשר לחכות. איך אפשר לגרום לבעל "מיובש " להתייחס אליי ?!!!! תודה מראש

ללמוד על מנת לתת

שלום וברכה קובעים בעלי המקצוע ולהבדיל כך כותב הרמח"ל שכל דבר שאין בו השקעה לא יצליח . זה גם נכון בכל בתחומים ואף בנישואין על אחת כמה וכמה. היות וכל אדם מחפש הערכה וכבוד ולהיות רצוי ואהוב יש שמראים זאת ויש שמסתירים זאת, אבל כל אחד חייב להרגיש . לכן אם בעלך בעצם "קמצן" בלתת הוא צריך ללמוד איך נותנים. יש גבר שדרך הנתינה שלו מתבטאת בכסף ודברים גשמיים וכך הוא בעצם "מחמיא" ויש גבר שנותן ע"י עזרה בבית וזה דרכו בלהעריך, לכל גבר כמעט יש את החיסרון של הבעה מילולית. יש מוכשרים יותר ויש שפחות. אבל היותר לא מתקרב לפחות בנשים, בדרך כלל. לכן עליו ללכת ולילמוד את הדברים במקום מסודר ומקצועי. זה לא גרע מללמוד טאוריה לרישיון רכב או כל דבר אחר.זה לא הג'וב שלך. וסביר להניח שהוא גם לא יקבל ממך מספיק על מנת לספק אותך. כל טוב והרבה מתיקות. תדהר

כמה אפשר לסבול

התחתנתי לפני 10 שנים. אחרי 3 שבועות אשתי החליטה שלא לדבר איתי, בגלל חילוקי דעות. התברר לי שהתחתנתי עם אישה גאוותנית. עוד התברר שמערכת היחסים שלה עם הוריה עכורה עד כדי קללות (כינתה אותם ערבים מטומטמים ועוד). כבן תורה חרקתי שיניים והמשכתי, בינתיים נולדו לנו 4 ילדים עם בעיות בריאותיות קלות שהוסיפו למצב הנפשי של אשתי. באופן כללי היא רואה בי כלוזר, סנוב ובטלן (למרות שבעצם ההיפך הוא הנכון). היא אף התחילה לקלל אותי, לאוזני הילדים: ימח שמך, כלב בן כלב וחמור. לאורך כל ה10 שנים ביקשתי שנלך לייעוץ, אך היא מסרבת. בגלל מעמדי, אינני יכול ללכת לרב באיזור מגוריי בגלל הבושה. האם עליי לסבול לעד. לדעתי אשתי חולת נפש באופן סמוי. שמתי לב שהיא צרת עין (גם בילדינו וקל וחמר בי). יש לציין שאת הטכניקה והמתודה היא הביאה מבית הוריה שם היה יחס זהה לאביה, שנפטר מדום לב בגיל צעיר (אחרי שהתחתננו). יחס של השפלה ובוז (למרות היותו אדם מקסים אבל מעביר על מידותיו). אבקש מכבודכם שיחזירו לי תשובה בכובד ראש. ולא תשובה מהמותן. האם אין מקרים בהם מומלץ לנתק את הקשר, בתודה מראש

אין חיוב..

שלום לך בעל נבוך לכאורה אתה מצפה מבעלי מקצוע להגיב לא מהמותן אלא "בכובד ראש", האם עלה על דעתך שלשמוע צד אחד של הדברים וברקע מנמלי שכזה , על הראיה שלך בלבד , ולתת לך תשובה שתתאים לך ולאשתך ולילדים?! אבל אני אתייחס אם כי אשתך כן מסכימה לדברים ואילו הייתה לפנינו איתך והסכמנו שאכן הדברים מדויקים. קודם כל מי אמר לך שדרכם של בני תורה זה לחרוק שיניים ולשתוק - אפה זה כתוב מי הדריך אותך בצורה או בהנהגה זו? אם עשייתה זאת זה לא בגלל הנהגה כזו או אחרת אלא בגלל שלפי ראיית הדברים כאדם שגדל בצורה דומה התנהגת כך. כך נראה לי. ואם כנים דברנו אז מעתה תשנה את המיתוסים הללו ותפסיק לאשים אחרים לבעיות ותתחיל לחיות בדרך הטובה ורצויה האמיתית ביותר שאתה יכול וצריך, בשבילך ולא בשביל אחרים. "האדם נברא יחידי" - פי' כל העולם נברא בשבילך ורק בשבילך!! חייבים לראות את השקר בעולם ולהפוך אותו לאמת. זו דרכה של בן תורה - וכל המצוות והמעשים הטובים שציוונו חז"ל זה על מנת להגיע למעשה אבותיו. "מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי". פי' - מתי אגיע שבכל דבר שקר אהפוך אותו לדבר חיובי ומועיל לי- ורק לי. שכשדאג לעצמי ואראה בזה חיוב של ממש- אז גם אהיה מאוזן מספיק על מנת להעניק במינון הנכון - לאחרים. דבר שני - היות ואני חש שאתה בפחד מתמיד על בריאותך ומה יקרה אם ...מה שקרה לחמיך ז"ל בעקבות ההשפלה שחווה בביתו, לא יחזור עליך ח"ו. ואולי חשבתה על זה , ואולי לא אבל כך זה נשמע. בכל אופן אתה יכול להיות רגוע, המזל שלך הוא לא שלו, החיים שלך הם לא שלו, כפי שקראנו בשבת על הפרת הנדרים - חז"ל מסבירים שהתורה פירטה שבעל מפר את נידרה של אישתו - ולא אביה מפני שהמזל של אשתו והרוחניות שלה תלויה בבעלה. כשהיא יוצאת מבית אביה ונכנסת לבית בעלה- הוא "אחראי" עליה ועל מעשיה. זאת אומרת שאין קשר בין מה שהיה לבין מה שיהיה. עוד דבר מעניין אותי, ידידי, מה עוצר אותך בלנתק את הקשר? ילדים מזונות חינוך ...זה אני רוצה לשמוע ממך. אין שום סיבה לסבול. כתוב "אם לא מצאה חן בעיניו"...אשה שמקללת את בעלה - כבר הרמב"ן כתב את הדברים והעתיקו מור"ם . אז מה בעצם עוצר אותך? אני סבור שאתה מצפה ממשהו שיאמר לך - "דאי- נו מה קורה איתך!!" אם אתה סבור שיש תקווה תכריח אותה ללכת לאדם מקצועי ותראה ישועה בקרוב. כל טוב, תדהר

פחד מקשרים

שלום, אני בת 21 ויש לי פחד מקשרים, אני מאוד רוצה מישהו לאהוב ושיאהב אותי, וכל פעם שאני מכירה מישהו אז אני אומרת שהפעם אני אקפוץ למים אבל תמיד אני נרתעת ומצליחה להרחיק אותו ממני ולסיים את זה. אני לא בטוחה אבל יכול להיות שזה קשור לטראומה שעברה עליי בילדותי (לצערי עברתי הטרדה מינית) ולכן אני חוששת מקשר פיזי ורוחני עם גבר, אני חוששת לחשוף את נשמתי או את גופי. ואני יודעת שאני לא נהיית צעירה ואני בגיל שכבר אמורה להכיר מישהו ובהמשך בע"ה גם להנשא לו אך אני כל הזמן נרתעת, אני פשוט מפחדת ולא יודעת בדיוק למה, שקלתי אפילו לקחת טיפול פסיכולוגי. אני אשמח לקבל עצה בנושא והארה מדוע זה קורה

כל מה שיעבוד..

שלום ליאה מה שיכול מאד לעזור זה לעשות רשימה מפורטת 1- מה את חושבת שהבעיות עלולות להיות במציאת בין זוג. 2- ממה את נרתעת ובעקבות מה. 3- ציפיות מבין זוגך לעתיד.4- דברים שאת אוהבת על עצמך ובאלה לא.5 - מה היית רוצה בעתיד הקרוב בתחום הלימודים עבודה איזור מגורים....6- רמה דתית שלך ושל בן זוגך 7- תכתבי מכתב לעצמך "שלום לך ליאה..." מה עבר עליך מגיל הכי צעיר ועד היום- מי שימח אותך ומי לא מי נתן לך ביטחון רגשי ומי לא ....למי לא סלחת עדיין ולמי לא החזרת את הכרת הטובה שציפית להחזיר, מה יעשה אותך מאושרת מהיום והלאה - ואיך את חושבת שתגיעי לזה.(ועוד כהנה) הצלחה מרובה בכל העיניינים. תדהר

על קפדנות ועוד...

יש כמה דברים אצל בעלי שמוציאים אותי מדעתי וגורמות לי לחוסר חיבה ולכעסים מרובים, כגון: 1. יש לו הערות שאני מגדירה אותן כמוזרות: - כשנכנס הביתה ורואה לדוגמא איזושהי כוס מיותמת. שאלתו הראשונה (לפני ברכת שלום) "מי היה פה?" - פותח את המקרר לבדוק האם שתו וכמה שתו או שואל "איפה הבקבוק שתיה". - "מי פתח את הדלת של הארון" (עד כדי כך) - אם ראה שהשאלתי ספר לחברה. שואל "למה נתת את הספר X לחברה" (החליט שזה X לא משנה שנתתי ספר Y) - "שהילדים לא יכנסו לחדר הזה" - אם היה אצלי ארוע כלשהו ונכנס בדיוק. בודק מה שמתי על השולחן, ויכול להזהיר אותי ולקבוע מה לשים ומה לא. ועוד ועוד... בלי סוף הערות ממש מרגישה מחנק. כאילו שמו עלי פקח ומשהו שרחוק מלהיות בעל. 2. עזרה אצלו לוקה בחסר. מגיע מאוחר מהעבודה. אני מגיעה כמה שעותקודם לכן ולאחר ארוחה שטרחתי מבקשת ממנו אם יוכל לשטוף את הכלים (2 צלחות!), אז מתפרץ עלי "למה מה את עושה, את באה ב17:00 את הולכת לפה ולפה ואני עובד עד מאוחר". אני מסבירה לו שאני רוצה להרגיש שותפות, וזה לא בגלל שאני לא יכולה להדיח את הכלים. אך הוא בשלו שאני לא מתחשבת והוא הגיע מאוחר ויש לו לחץ בעבודה. גם ימי שישי שהוא לא עובד הוא לא מסייע במלאכה וטוען שהוא נח מהלחץ או שעובד מהבית. ואז מתחילה מריבה ומתחיל: 3. הברוגז. והחמצת פנים. אין מצב שנשב ונדבר על הזוגיות בינינו. ואני צריכה להסתגל לזה שרבים ומתי שהוא מדברים ומתעלמים ממה שקרה ולי זה קשה, כי בליבי יש חוסר הערכה כלפיו ורגשות שליליים. אגב, במקרים מסויימים, לאחר שנרגע מנסה לדבר איתי כרגיל וכאילו כלום, או אז אני מחזירה לו בברוגז משלי. מכיוון שאני לא כלי בידיים שלו. ברצותו מאריך וברצותו מקצר... 3. קשה לי להשלים עם העובדה שיכול להתפרץ עלי בחברה ואין לו בעיה לערב אחרים בקורה בינינו, כשאני בסביבה, ולא בא לי לדון על מצבנו לפני אחרים. - ובנוסף אין לו בעיה לצחוק על חשבוני "אני הולך למילואים לנוח מהאשה" ואח"כ טוען שאמר את זה בצחוק (ולי זה ברור שזה ממש לא בצחוק) אני כל הזמן מבקשת ממנו שאם יש בעיה זה לא צריך להיות קבל עם ועדה, ולא צריך להוציא קיטור לפני כולם. אך כשהוא כועס, כנראה שאין לו שליטה על העניינים. אגב, היינו בטיפול זוגי. תודה

מצב היפר- כשבעצם זה בהיפו

שלום אסתר אם לא עזר לכם הייעוץ ב100% עם יועץ מסוים - יש לנסות עם אחר. לא כל עץ מתאים לכל סוג ואקלים של אדמה. היות ויש לך כבר רקע מצוין על חיי זוגיות ומשמעות השותפות בין שניים, הייתי מציע לך להבין כמה דברים שברמה ובתובנה הגבוה שלך. נראה לי שבעלך עם ביטחון עצמי קצת נמוך, זה את יכולה לבחון אחרי ניסיון עם אנשים. או ללמוד את הדברים בשיטות אבחון מסוימים ולכן אני אומר את דעתי. שלפי הדברים שאמרת הוא וכל אחד אחר כשיש לא כ"כ מראים - וכשאין מראים יתר על המידה. זה הכלל. הוא נראה מבחוץ דייקן ומסודר ודואג לניקיון מעוניין שהכל יסתדר כמו שצריך, ולפעמים מתריע על זה ואפילו יכול לכעוס על אחרים, כשהוא בעצם לא כזה "בדיוק". תמיד תדעי- אם את רואה אדם בהיפר- יש בו היפו כנגד. ולהפך. כך זה נכון לגבי המבנה אישיות מבחינה פסיכולוגית , וכך גם לגבי מבנה הפיזיולוגי. למשל- אם יש היפר בבלוטת התריס, וכפי שאנו מגדירים אותה כ"בלוטה רגשית" , היות והיא שייכת להיפופיזה וליותרת הכליה - אחת משתי הבלוטות הללו האחרות - יהיה "היפו" - פי' תת פעילות. וכך אפשר לאבחן כל מיני וסוגי הבעיות - ושם למשל יהיה בעיות בפוריות. בכל אופן לענייננו, היות והוא נמצא ברוב הזמן ב"היפר" בלהשפיע - אבל לא יודע את המינון לגבי מה איך ומתי, סביר להניח שהוא "עומד" בתת פעילות רגשית- ולכן הגדרתי אותו עם בעיה בביטחון עצמי. הוא ירצה , בתת מודע, להסתיר את ה"היפו" שלו , ולכן הוא יראה את הצד ההיפר. ולכן הקפדנות יתר בעצם מצביעה על ההפך. כך בכל אדם. אמת שזה שייך למאכלים שהוא אוכל תפיסות חיים שרכש במשך החיים בפרט בילדות, וכהנה.אם כנים דברי, אציע לך: 1- יש מצבים שעדיף לך להיות אפאתית , איני יודע מתי כי לא ראיתי אותו ולא שמעתי אותו. אני אשאיר לך את זה.2- כשהוא מתחיל עם ההערות, להסביר לו ברוגע את המצב, על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. 3- אם היו רגעים יפים במשך הנישואין- ו"שניכם" הודאתם על כך, תחזירי אותו לאותם רגעים על מנת שיחוש אותך ברגש שלו, ואז תסבירי לו עד כמה חשוב "לכם" שתשבו יחד פעם בשבוע בלובי של מלון יפה ומפואר, בטיול או...בכל מקום שתיהנו יחד , על מנת להתקשר זה לזו. תמחישי לו את הצורך שלך , והאמיני לי, ככל שתעשי את זה יותר טוב , כך הוא יתקרב יותר. מפני שגבר "חייב" להרגיש ו"לדעת" בלב שלאשתו טוב ושהיא שמחה ומאושרת. יכול להיות שהוא לא יביע את זה , ויוציא את הרגש הזה החוצה, אבל תדעי שזה קיים. עד כאן לעכשיו, כל טוב תדהר

הזדהות עם אסתר

אני מזדהה עם כל מילה שלך . ממש סיפרת את הסיפור שלי ואכן זה מוציא אותי מדעתי שאני נמצאת תחת מעקב צמוד של בעלי 24 שעות ביממה . מצפה לתשובתו של כבוד הרב

יעלה=אסתר עם האותיות והכולל של יעלה

שלום רב אם באמת אלה השמות שלכן -אז יש גם רמז להזדהות. בכל אופן התשובה יכולה להתאים גם לך. כל טוב , תדהר

חשש מקשר

שלום רב, אני דתי בן 27,ועדיין לא היה לי קשר רציני עם מישהי. אין לי בעיה ליצור קשר ידידותי עם בחורות,אך מאוד קשה לי לראות את עצמי במערכת יחסים,וכמו כן מרתיע אותי לעשות צעדים שיכולים להוביל ליצירת קשר (כמו למשל הרשמות באתרי שידוכים וכו'). אשמח אם תוכלו לעזור.

הקשר חושש ממך- אם אתה ממנו

שלום רב עידן יש כבר תשובה , לליאה, קח את זה משם ותראה אם זה מתאים כל טוב , תדהר

לרב תדהר, תודה.

יעלה- קשה לי להאמין שעוד מישהי במצב שלי וליבי איתך שתפי אותי איך את מתמודדת? לרב תודה על התשובה המהירה. אכן אתה צודק בהבחנתך שיש לו בעיה של בטחון עצמי, אך למי מאיתנו אין בעיה כזו, אפילו לי יש, אך זה לא גורם לי להתנהג כך. וקשה לצפות ממני שאמשיך להתנהג בצורה נאותה למישהו שנראה שממש רוצה להשניא את עצמו עלי ועל אחרים. צריך לחזות בתופעה כדי להבין במה מדובר. כשהוא מתנהג כך, גם אני נכנסת לעצבים ואין לי אנרגיות לטפוח לו על השכם, לאחר שמכעיס אותי. צריך לטפוח לי על השכם שאיכשהו, לפני אחרים, אני לא מגיבה. הלא כן? כשהוא מתחיל לשאול שאלות כאלו, אני אומרת לו שאני לא מגיבה ללא עורך דין צמוד :)

לא להתמקד בכישלון

שלום אסתר לכולנו יש בעיות דומות השאלה מה אנו עושים עם זה , האם אנו מעצימים את הבעיות או לא ומה גורם לנו להעצים אותם. למה בעצם חשבנו שהפתרונות שאנו נבחר הם יהיו הפתרונות. אם בחרנו פתרונות כאלה או אחרות, אז זוהי בעצם האבחנה לבעיה השורשית. ולכן, אל תרגישי כמסכנה כזו, את מוצאת את הפתרון בלהיות מסכנה, תצאי מזה!! אם תתני לו את ההרגשה שאת מסכנה הוא ירגיש באיזושהי צורה שהוא "גבר", "היא צריכה אותי ולא אני אותה." זה לא משחק של ניצחון(אמנם ישנם זוגות עם אינטלגנציה רגשית נמוכה ואכן כן) אבל כן יש תחרות סמויה ועל זה אני מדבר. צריכים להבין שהאדם צריך לחיות ולגדול בכוחות עצמו - ובשבילו. לכבד כל אחד ובו זמנית לדאוג לכך שבן או בת הזוג יעריכו. קחי לך כוחות מספרים וקלטות והעיקר - לצעוד בדרך. וכמובן בעלך חייב לדעת איך את מרגישה , ושידבר עם מישהו ללמוד מי היא אשתו ומה תפקידו וחובותיו. הצלחה מהמשך, תדהר

המשך לשאלה "על קפדנות ועוד..."

שלום לרב, אני בפירוש לא מתמקדת בכשלון ומנסה למצוא פתרונות. כמו שאמרתי בתחילת דבריי, לרוב אני עונה על השאלות הקנטרניות, בנחמדות ולא פותחת במלחמת עולם ובהחלט מבליגה, רק שלעיתים זה בא במקבץ ואז זה עובר כל גבול מבחינתי, ואז אני יורה בחזרה. אז איפה אתה רואה מסכנות?! ובפרט שאתה אומר לא לתת לבעלי את ההרגשה שאני מסכנה. בכל אופן, התפקיד של "לטפל" בבעלי קצת גדול עלי, בפרט שהוא לא מודע שיש לו בעיה ובטוח שהבעיות הן אצלי.

כלים להתמודדות..

שלום רב אסתר תני לי את הזכות לשאול כמה כללים ואם נראה לך אפשר להתקדם: כלל א': כל מה שקרה קורה ויקרה בחיים האישיים , בנישואין, ובחיים היומיומיים הוא אך ו"רק" בגללי. כלל ב': גם אם היית מתחתנת עם פלוני ואלמוני ו..כל מי שיכל להיות, היית עוברת את אותו רמת קושי, אף שהניסיונות היו אחרים. כלל ג': ברמת האחוזים שאת מעריכה את עצמך אוהבת את עצמך מכבדת את עצמך - באותם אחוזים יהיה לך כוחות לכבד להעריך ולאהוב את בעלך או כל אדם אחר. כלל ד': החיים טובים עבורי אני אוהבת את עצמי ולא אתן לאחר יותר ממה שאני אתן לעצמי. כלל ה': אני סולחת לכל מי שהכעיס אותי ושהעליב אותי או עשה כל דבר אחר שגרם לי מרירות במשך החיים. תני את הדעת על כללים אלה, אני יודע שזה לא לפורום אבל את לא חייבת להגיב אם לא תרצי. כל טוב והמון מתיקות, ווית צ'ריז אן טפ, תדהר

נישואים שניים

אנו נשואים 5 שנים נישואים שניים של שנינו בנו מנישואיו הקודמים חי אצלנו והוא בן 13 יש לנו 3 ילדים משותפים הגדול בן 4 והקטן בן שנה מנישואי הקודמים אין ילדים מצבנו הכלכלי בכי רע אנו צריכים עזרה בהתמודדויות בחיי הנישואין ומצבנו הכלכלי לא משגשג נשמח לשמוע על יועץ שיכול לעזור במחיר סביר באזור ירושלים. תודה והרבה טוב

אפשר להיות בקשר

שלום גב' ארץ אפשר להיות בקשר השיחה הראשונית ללא תשלום כל טוב ,תדהר

לאסתר

אני מאמינה שיש עוד הרבה נשים עם בעיה דומה לשלנו אז ככה שלפחות צרת רבים חצי נחמה ... האמת היא שכבר ניסיתי כל מיני שיטות להתמודד עם הבעיה של בעלי ( וזו אכן בעיה שלו)בהתחלה באמת ניסיתי לרצות אותו ולתת לו תשובות על כל השאלות שלו ולדאוג שהכל יהיה טיפ טופ כמו שהוא רוצה עד שבאיזה שהוא שלב הבנתי שאני מתחילה לפתח מעין פחד סמוי ממנו בגלל הקפדנות שלו והחלטתי שלא עוד. בשיחה מאד רצינית איתו הסברתי לו שזו מה שאני וזה מה יש ואם זה לא מוצא חן בעיניו אז "הרשות נתונה" . כמובן שעל " גבר " כמוהו המילים שלי לא עשו רושם במיוחד . היום אני שומעת את כל ההערות שלו ומקבלת רק מה שנוח לי באותו הרגע . לגבי השאלות כבר פיתחתי חוש מיוחד ולפני שהוא שואל אני כבר יודעת מה הוא מתכוון לשאול וגם כאן לא תמיד אני עונה ונראה לי שחוסר ההתיחסות דווקא גורמת לירידה ברף השאלות . אני יודעת שזה לא מצב בריא בין בני זוג כי באיזה שהוא שלב זה יוצר נתק ויש דברים שלכתחילה אני נמנעת מלספר לו בשביל להמנע מהתחקיר שלו .אבל כרגע זה מה שראה לי נכון לעשות . תמשיכי להנות מדברים שאת אוהבת ולעשות מה שנוח לך ( כמובן לא דווקא נגדו)אחרי הכל גם לנו מותר להגשים את " האני " שלנו . מקווה לטוב בשביל כולם , יעלה

בדיעבד זה הלכתחילה

שלום לך יעלה במצב של בדיעבד כשבעלך לא משתף פעולה כלל - זו הדרך- דמוקרטיה הומנטרית ..אם באמת את עומדת בזה. יפה מאד, והרבה הצלחה, תדהר

אחים לכל דבר או אחים חורגים

שלום רב, אני נשואה לגרוש + שתי בנות, כאשר אני כרגע בהריון והבנות שאלו אותנו האם האח/אחות שתוולד לנו יהיו אחים לכל דבר או אחים חורגים. הבנתי מתשובות שונות שהאחים הם לפי האב ובמידה ויש להם אותו אב הם אחים לכל דבר ולא אחים חורגים, האם נכון הדבר והאם נכון הדבר לגבי בנות ובנים כאחד? תודה אסנת

למאי נפקא מנא

שלום אסנת לגבי מה את מעוניינת לשאול, הרי התורה התירה כמה נשים לגבר אחד וכתבה התורה "וילדו לו בנים ובנות..." אז לגבי ירושה או לגבי איסור עריות וכל ההשלכות , כן הם אחים לכל דבר. או האם רצית לדעת לגבי דברם אחרים?? כל טוב , תדה

לרב תדהר וליעלה

הרב שלום, תשובות לכללים: לגבי הכלל הראשון, במה שקורה בינינו, אני לגמרי לא מאשימה את עצמי. אולי בגלגול הקודם הרעתי לו ולכן מחזירים לי עכשיו ? לזה אתה חותר? 2. נסיונות תמיד יהיו, אולי לא כאלו קשים? תיארתי חלק מהבעיות ביננו 3. קשה לי לאהוב מישהו שההתנהגות שלו מראה בדיוק ההיפך מאהבה. ובכל זאת יש רגעים רגועים ושלווים, אבל בתוך תוכי יש הרבה כעס על מה שגורם לי. בעקרון, אני מאוד אוהבת אנשים 4. בסה"כ החיים טובים, אבל תמיד רוצים יותר, בפרט בביתנו שאמור להיות מבצרנו. 5. אני כל יום אומרת שאני סולחת ומקווה שזה לא מהשפה ולחוץ. תודה על הברכות שיהיה לכולם אך טוב. יעלה, הגדרת את זה כל כך נכון. פחד ובנוסף, מתח. מה הוא יאמר עכשיו. מה שמעצבן שמעצמו הוא לא דורש כלום ומאוד סלחן כלפי עצמו, אבל ממני ומהחברה, זה כבר אופרה אחרת. בבית בד"כ, אני מבליגה ועונה בלי כעס, למעט שאלות שממש מוגזמות לכל הדעות. הכי לא נעים לי זה בחברה, אין שום טקט וצריך לערב את כל "השכונה" ולא נעים לי בכלל שחושבים שבעלי כזה קטנוני/קמצן/קפדן ואומרים לי לא פעם "איזה בעל קשה יש לך" ממש לא סימפטי ובחברה אני משתדלת לא לענות ולא לדרדר את הויכוח, שהוא לגמרי לא לרמה שלי וקטנוני להחריד, אבל אז אני נפגעת שכך הוא דיבר אלי שהוא טיפוס כזה מעצבן (וכולם מתעצבנים) זה יוצר מצב שלא בא לי להיות איתו בחברה, כשאני לבד אני משוחררת . אפשר לחיות כך, להמנע מלהיות בחברתו, לזלזל בו ולא להעריך אותו, אך לשם כך נישאנו ? בעיה נוספת שהוא לא מסוגל לשבת ולדבר.

יוו מיסט תא פיונט

אסתר שלום רב אני מבין שאת עוברת דברים לא קלים בכלל, צר לי, כנראה שלא הסברתי את עצמי, אבל נראה לי שבפורום אני לא אוכל להגיע למצב שתוכלי להבין את עומק הדברים, ולכן אם תרצי אשמח לענות בטלפון לשאלות ולהסביר, ללא תשלום. הרבה הרבה אושר בהמשך, תדהר

מיעלה

האמת שגם לי יותר נח לצאת בלעדיו . אני מסוג האנשים שאוהב להראות פנים מחויכות לכולם אפילו כשקשה לי ולעומתי בעלי בקושי אומר שלום לשכנים ויצא לו שם של " סנוב " ולכן גם שכנות שלי ואפילו בני משפחה מעדיפים לבוא אליי כשהוא לא נמצא בבית ואם קרה שהם היו אצלי והוא פתאום הגיע הם עושים אחורה פנה . להגיד לך שבשביל זה התחתנתי ?לא!!!!!!!!! בינתיים אני מנסה להתמקד בחיובי שבו (עיצה שקיבלתי בשביל לא לפתח כלפיו ריחוק) ביום שבו הבנתי שאני מתחילה להתנהג כמוהו שמתי לעצמי גבול והחלטתי שאני על העצמי שלי לא מוותרת , זה לא פשוט בכלל אבל אני לא מענישה את עצמי בגללו

ליעלה

שלום רב אני שמח לראות שאת משתדלת בכיוונים הנכונים לפי המצב, הרבה אושר , תדהר

הבדל תהומי

ישנו הבדל תהומי בין הוריי להורי בעלי . בעוד שהורי נותנים מעל ומעבר ותמיד מקבלים אותנו בחמימות , בארועים נותנים מתנה מכובדת ומשתדלים לעזור מבלי לקבל תמורה , כמה פעמים שניסיתי לקנות להם משהו לאות תודה תמיד הם החזירו לי אותה . לעומת זה הצד של בעלי , שמצבם הכלכלי עולה בהרבה על מצב הוריי , מתנהגים כאילו הם נזקקים ( שבת שאנו מוזמנים אליהם , בעלי דואג לעשות להם קניות כדי למנוע בושה שלא יהיה חסר שום דבר ). האמת שהעניין הכספי לא מעניין אותי כמו הקרירות שאני וילדיי זוכים לה מצידם , בעוד שבעלי מצפה ממני ומילדיי להעריך ולאהוב את משפחתו כמו את משפחתי וזה מוביל להמון ויכוחים ביננו . איך אפשר לאהוב מישהו שמנצל את נדיבותו של בעלי ? איך אפשר להעריך מישהו שלא מתעניין בך? איך לגרום לבעלי להבין שטובת אשתו וילדיו קודמת לטובת הוריו? ( לדוגמא ילדתי בניתוח קיסרי לפני פסח ומן הסתם היה לי יותר נח ליהיות בחג אצל הוריי אבל בסוף בעלי משך אותי לבית הוריו לעשות שםאת החג כי " אבא שלי יעלב אם לא נגיע אליהם" ) .

אין ספק אמנם..

שלום לך מישהי אמנם יש הבדל מהותי ו"תהומי" כפי שכתבת לנו, אמנם בין השרות אני שומע שאת תופסת טרמפ על הורי בעלך על הבעיות - חוסר הערכה פרגון חום וידידות ואהבה מצד בעלך. ואגיד לך דעתי, ומדוע. את מבינה שחייבים מוסרית הלכתית ומצפונית ..לכבד בכל מה שאפשר את הורייך ואת הורי בעלך. וההלכה קובעת שבן בת הזוג ראשונים בהכל לפני הוריהם. אם מסכימים על דבר זה אפשר להמשיך. (יכול להיות שזה קשה מפני שהורים תמיד יהיו ההורים ולבן\בת זוג אפשר לתת גט פיטורין, הורים תמיד נתנו וברוב המקרים -על מנת שלא לקבל תמורה, אבל בן או בת הזוג תמיד "מבינים ברגש ובשכל שהם עשו "הרבה" יותר מאשר השני, ..ועוד כמה וכמה ..) בכל אופן, בעלי המקצוע קובעים שעל פי רוב גם אם תהיה בעיה רפואית כלכלית וכו' ח"ו ל"ע ול"ע, אותה בעיה "תעצים" את אותו מהלך רגשי שביניהם שבו הזוג נמצאים, יחסי הגומלין ביניהם. אם הייתה בעיה כזו או אחרת ח"ו, למשל, ובני הזוג התרקמו והתחברו עד כדי הבנה הדדית ואכפתית אמפתיה הדדית, הערכה וכבוד, גם אם הם לא כל כך מסכימים על כל דבר, יודעים את הגבולות, מבינים שיש הבדל בין ויכוחים..ודיאלוג בין שניים- ומתנהגים בהתאם, וכו'.., הם יתקשרו יותר על ידי "הבעיה" הזו שיש להם. ואם להפך - אז "בזכות" - (לתפוס טרמפ) - הבעיה ,הם יעצימו את הקשר הבין אישי שלהם יותר ויותר אם הוא נוטה לקשר טוב ונעים זה יהיה יותר טוב ומקושר ואם להפך- אז להפך, ויאשימו את הבעיה כדי להאשים להתגונן והרבה פעמים להצדיק את התסכולים ואת המעשים ההם שעושים.אמת שחייבים שיתוף פעולה בין השניים וששניהם יבינו את הדברים הללו - מפני שזה מאד קשה להתמודד לבד מערכה. ובעלך חייב להבין את הדברים ולכבד אותך ואת רצונותייך ראשית כל לפני הוריו. גם בפסח.אבל אם הייתם אצלי בטיפול הייתי כאמור הולך לכיוון הזה שכתבתי לעיל עוד לפני הבעיה עם ההורים של בעלך, אמנם שצריך איזון ללא ספק. מה את חושבת, כל טוב תדהר

שאלת הביצה והתרנגולת

האם התכוונת לכך שיכול ליהיות שהיחסים ביננו לא ממש יציבים ולכן אני לא מסמפטת את משפחתו של בעלי? ואולי זה שבעלי קנאי מידי למשפחתו ותמיד מצודד בהם היא היא הבעיה והגורם למצב שנוצר?

ביצה=סימפטום, נגרם,"פירות הנושרים" תרנגולת=שורש

שלום לך מישהי תודה על שיקוף הדברים , אני חושב שהסברתי נכון והבנת אותי נכון. "הגורם" הוא לא הבעיה כמובן, ולכן עדיף לטפל בבעיה ולא בסימפטום. והסימפטום או שיפול מאליו או שע"י טיפול בשורשים יהיה קל יותר לטפל בסימפטום. הרבה אושר ומתיקות, תדהר

הסכם ממון

שבוע טוב, נישאתי בשנית לפני כ10 שנים. יש לנו הסכם ממון, שבעלי אינו מכבד אותו . החיים נראים על פניו על מי מנוחות, אך אני חייבת לכלכל את עצמי...( מביגוד ועד דלק למכוניתי, פלפון וכ"ו). אני מתגוררת בבית ששיך לו. הדבר היחיד הוא שכיום הוא קונה מיצרכים הביתה ואני מבשלת ... האם יש מקום לדעתך לפתוח את הנושא הטעון הגורם לי למרירות .( בעלי בעל רכוש)...קשה לשוחח איתו על חומריות...מלחמה פורצת. תודה.

כמה שאלות לבירור

שלום וברכה חנה האם גם הוא יסכים עם דברייך, שהכל על מי מנוחות עד..שפורצת מלחמה בינכם על עסקי ממון? האם ב10 שנים הראשונות הוא עמד בהסכם? האם יש לכם ילדים משותפים? האם הוא נישא שנית והאם יש לו ילדים? האם הוא חושב שאת בזבזנית? האם תגדירי אותו כבעל שיותר "לוקח" מ"נותן" ? מ1-10 איך תעריכי את החיי הנישואין שלך כיום? האם חיי הנישואין שלכם "התחילו" על רגל ימין? בברכה, תדהר

בעל פוגע

אני נשואה די הרבה שנים . יש משהו נקודתי שמאד פוגע בי אצל בעלי. יש לי הצורך הנפשי לשתף אותו במספר משפטים (גם כך אני לא דברנית גדולה..) בחוויות מהעבודה, או בכל דבר שהוא. אם הנושא לא מעניין אותו או "חלילה" כבר שיתפתי אותו בנושא הזה , הוא מייד קוטל אותי, בטון תקין ואומר: זה לא מעניין אותי, כבר אמרת לי את כבר, אל תדברי וזהו וכד'. גם כך הוא מעולם לא החמיא לי, לא מפרגן לי, תמיד צריכה לחשוב פעמיים מה לדבר איתו בכדי שזה יהיה מעניין אותו. אני מרגישה בודדה מאד בנשואי. יש לי 4 ילדים בוגרים. הם מאד מאד מכבדים אותי והוא אבא נהדר וגם עוזר בבית, אך הוא קצר רוח, תמיד פניו קודרים. אך עם האנשים של ביהכנ"ס בו הוא מתפלל - הוא מדבר איתם בנועם ונותן להם את מלוא התשומת לב. לעיתים נותן לי הרגשה שעושה טובה שמקשיב לי. אני מתפקדת בבית, עובדת במשרה מלאה, שאלתי: אם אישה מספרת משהו קצר לבעל ומשתפת אותו, וזה לא מעניין אותו הוא חייב להתקיף אותי בטון דיבור ולהכריז שזה לא מעניין אותו? אני לא מרגישה שיש לי בעל-חבר, ואני מאד מדוכאת. אם הייתי מסוגלת כלכלית לפרנס את עצמי הייתי שוקלת גירושין. מה עושים? אין כבר כוח כל פעם להוכיח אותו שנפגעתי והוא לא בסדר, כי הוא מודע שזה לא בסדר אך הוא לסירוגין גס רוח כלפי. ואני מאד רגישה ופגיעה מזה.האם ייעוץ זוגי יישנה אותו ולאן פונים ומה עושים ?-תודה רבה על התשוב שאקבל - גילה.

בעל פגוע- אולי??

שלום לך גילה לא הייתי מתמקד לשנות את בעלך כפי שאת מצפה אמנם שהתוצאה תהיה עצם השינוי. כוונתי לומר שלא נראה שבעלך קבל הדרכה איך להתייחס אליך, ואם קבל- אז יש בו הרבה..כלפייך והוא לא יודע מה עושים. מפני שכל אדם מעוניין בחום ואהבה הערכה וכו', השאלה שלי היא למה הוא לא מעוניין ולמה הוא כבר לא מצפה ממך את הדברים הללו. ? האם ראית פעם ילד שלא קופץ ומשתולל מתעניין כמעט בכל דבר שואל למה ומה , על מה שהגדולים עושים , מעוניין להתדמות להם . זהו בעצם התהליך הנורמאלי אצל כל יצור אצל כל אדם . כששניים מנסים לחיות יחד זה מתבטא כפליים. כשאין מוטיבציה והחשק להתחבר ולגדול יחד יש ירידה של כמה דרגות. הכלל הוא גילה, כפי שאמר שלמה הע"ה מר ממוות או מצא אשה מצא טוב - ואותו הטוב הוא הדברים שפרטתי מקודם הערכה וחום ואהבה..., לכן השאלה המרכזית היא למה בן בת הזוג שלא שואלים את מה ששאלת , 1- למה "הם" לא שואלים , 2- מה הביא אותם לרדת מפרויקט הנישואין? אף שהנישואין היא סוגיה קשה, כשמקבלים את "הטוב" שכתב לנו החכם באדם, הפרויקט - שווה. לכן הייתי מפנה את השאלה אל בעלך - מה גרם לך ידידי היקר לנטוש את השמחה- את אשתך? הלא ידעת שאין שמחה שלמה עלי אדמות אלא עם החצי הנשמה שלך - זו אשתך? האם באמת שווה לך לא להשקיע? גילה - כדאי שהוא יקרא את הדברים ואולי כך הלב יתרכך ויתחיל להוציא החוצה את מה שהוא רצה שנים לומר להשמיע ולתקן.אם זה יקרא - זו ההתחלה של איזון המערכת. מאחל המון מתיקות בהמשך, תדהר

חזרה לנישואין

הייתי נשואה כ10 שנים ויש לי מנשואין אלו 3 ילדים אנו נפרדנו בגלל בעיות תקשורת ובעיות במרחב מרחק ריגשי ביננו. היום יש לגרוש שלי רצונות מעורבים בספקות לחזור דבר שלו חשבתי עליו אלא שעכשיו אני רוצה להיות מוחלטת מכיון שהספקות שלו מכרסמים בי היית מאוד מעוניינת לקבל תשובה מלא עם צדדי בספק לכאן ולכאן. תודה מראש

חזרה לספקות

שלום גלית אם יש לך היום ספקות סביר להניח שבנישואין היו לך ספקות לגבי הזהות העצמית שלך ושל בעלך ובכלל בזהות 'הנישואין'. לתת את הצדדים לכאן או לכאן יהיה כמו ללכת לזול-פה ביום חמישי בלילה וצריכים לקנות את כל המצרכים לשבת כשהעניים מכוסות עם מסכה שחורה (כמו אלה שישנים במטוס) כמוזמנים אורחים לשבת ואין שום דבר בבית ואדרבה יש בלגן לא נורמאלי, את כבר מבינה את נמשל!! בכל אופן לתת עצות זה יהיה לא מקצועי מבחינתי שהרי חייבים לשמוע את כל הצדדים לספקות שלך לגבי בעלך היום ואיך לא לחזור לטעויות. אני לא טכנאי מחשבים שבטל' ניתן לפתור בעיות - טכנית. כאן חייבים "אינטייק" -היסטוריה זוגית\משפחתית מערכתית, נערות רווקות ולראות על איזה לחצנים לחצתם שגרמו לפירודים לפחדים ולספקות. אושר ומתיקות ועצה נכונה מאת ה' כל טוב, תדהר

תשובותי ..לשאלות להסכם ממון

תודה על ההתייחסות העניינית והמהירה. 1. בעלי יסכים איתי שיש לו בעיה בנושא של "חומריות"...איש נחמד וחביב עד לרגע שצריך לתת "כסף"...וכ"ו.( בעל קרקעות ובתים..). 2.לא עמד בהסכם מלכתחילה...אבל הנושא לא עלה בינינו... וככה כשלא מדברים על הנושא ...הכל שקט לכאורה. 3. 2 בנים מנישואיו הקודמים.בוגרים.לא נשואים. אני שכלתי בן בצבא, ויש לי בת נשואה. 4.לא חושב שאני בזבזנית, מאידך כל רכישה שלי היא מכספי. ( 5. 6 מתוך 10. 6.נישואין התחילו בימין, הטרום נישואין שנים היה "שמאל".... ( כיבוד אב ואם אצלו במקום בכי מכובד שידעתי אי פעם...עם היום...עם אמא..בן יחיד. לדעתי זה מקור התקיעות..הנתינה האינסופית הראויה לכבוד , רק מולה לדעתי על חשבון כל אחד אחר, כולל אני.. האמת שידעתי על ה"קשר" הזה עוד ללפני נישואי אבל חשבתי שהוא ישתנה- טעיתי). תודה

לטפל בעדינות

שלום חנה לכאורה את מעוניינת בבטחון כלכלי מבעלך כפי שכל אשה הייתה רוצה ומצפה- הייתי אומר שאכן כדאי לערב משהו צדדי ולפתוח את הנושא. אבל האם את חושבת שהוא חושב שאת תנצלי אותו ומזה הוא פוחד?! ולכן ממעיט בנתינה.? אחרי הבירור הדברים נראים שפורום זה לא המקום ולכן עדיף לפרוס את כל היריעהבפני מומחה. אבל על פניו הייתי אומר שכן כדאי לדבר על הדברים - בפרט שהוא לא עומד בהסכם- שזה כמו כתובה או כל דיני ממונות אחר שחייבים לעמוד בו. הרבה אושר בדרך, תדהר

אלימות מילולית בתקופת ההריון

אני נשואה מזה שנתיים וב"ה נכנסתי להריון ואניבחודש שלישי ומאז תחילת ההריון בעלי מתנהג אלי בצורה מזלזלת ופוגעת מאוד, לא שותף עימי בשינויים ובחוויות ושולח כל הזמן משפטים אלימים וכן מעביר מסר עקיף מזעזע ומחריד

מרומה??

שלום גלית האם ההריון הזה היה בהסכמתו ובעידודו , או שהיה בהפתעה גמורה והוא מרגיש מרומה ושנכנס למבוי שלא רצה, עדיין? זו התחושה שלי?! אשמח לשמוע, תדהר

הפוגה... ושאלה בעניין אחר

לרב שלום, תודה על התשובות הקודמות ועל הנסיון לעזור. היתה ב"ה הפוגה במתיחות... אך לא לזמן רב, לצערי עלתה בעיה נוספת היום ובעלי ביקש שאשאל רב, אז הנה אני שואלת (אשמח אם תכתוב לו ישירות, על מנת שאראה לו התשובה) בעלי חוזר בד"כ מאוחר מהעבודה, רוב הזמן נכנס הביתה ללא חיוך, ממש כאילו עושה טובה שאומר שלום, ואם היתה בעיה בעבודה מיד מתחיל לספר מה עשו לו, הבעיה שזה ממש חורג מפרופציה, כל ביקורת שנאמרת לו מוציאה אותו משלוותו, אני מנסה להמעיט מערך המקרה, אך מתסבר שזה לא עוזר. היום כשהגיע הביתה, היתה חברתי וילדיה אצלי. נכנס כרגיל, ואמר שלום ברשמיות וללא חיוך. שאלתי לשלומו ומה להכין לו לאכול, חברתי תוך כדי התארגנה ליציאה (זה מאוד בולט שאני נכנסת למתח ושקוף שהוא לא רוצה אורחים כאן ועכשיו). הוא טוען שכשהוא בא הביתה, לא צריכים להיות אורחים ואל לי לצפות ממנו לחיוך ולנימוס כאשר הוא מגיע אחרי שעתיים נסיעה עייף ויגע. אני טוענת שאפשר להכנס הביתה עם מאור פנים , לחייך כן כן... וגם לשאול לשלומי, זאת לא נראית לי בקשה מוגזמת. אני , כמובן, לא מצפה שיאיר פניו לאורחים, זה באמת מוגזם מצידי לבקש מהוד מעלתו. בנוסף לא אני הזמנתי את החברה ובטח שלא אסלק אותה. מה גם שהיא דקה אחרי שהוא מגיע היא יוצאת, ובנוסף זה קורה לעיתים נדירות. האם הוא צודק? אני צריכה לבקש מהאורחים לצאת לפני שהוא מגיע? תודה רבה

נכנסו לטרטוריה שלו..

שלום אסתר לכאורה היינו מצפים שבעלך היה שמח לראות שבאים לבקר אותך שאת מעניינת ואהובה ורצויה על ידי החברות שלך, כך שגם הוא ירגיש טוב שאת שמחה ומאושרת מפני - שטוב לך. אמנם הדברים אינם פשוטים כפי שזה נראה לעיניים. היות והוא מאופק , כנראה, לא מעורך - מספיק , ואף שאת מנסה הוא כנראה לא מאושר עם התוצאות של הניסיון וההשתדלות שלך כפי שמצפה. בעקרון הוא צודק שהרי אם זה היה הפוך -לא היית רוצה שהוא לפחות יודיע לך שיש אנשים "זרים" בבית - חבריו.? "זרים" מפני שגבר או אשתו כשמגיעים הביתה (ואת הרעיון הזה או ה"כלי" הזה כבר כתבתי בתשובה אחרת- ואם היית מנסה אותו , התרגיל, היה לך קל יותר להתמודד ולעלות על פתרון) - מה בעצם הבית מסמל - לאשה בטחון מנוחה הרמוניה עם משפחתה שותפות ליטוף חיזוק ...לגבר הבית מסמל מנוחה -דבר א', חזרה ל- ציפיות שלא נענו בעבר(מביתו של הוריו)- להערכה בתחום הכלכלי של הבית, לחום של אמא , לחברה שאוהבת, למרגוע ללא בקורות, וכו'. הכלל הוא- כפי שהוא למד לחשוב בבית הוריו , על פי רוב, אלו היו ויהיו הציפיות שלו להתקשר לאשתו ו..לביתו. עכשיו- היות והוא נכנס הביתה ומוצא את הבית עם החברה שלך וילדיה- בשבילו זה כמו - בגידה. איך "נכנסו" אחרים לתוך החיים הפרטיים שלנו?!!! לפחות תתייעצי איתי - ו"תזהירי" אותי שאני אתכונן. וברוב המקרים הוא היה אומר - "כשהם ילכו - אני אחזור". לא מרוע לב , אלא מפני שהם נכנסו לטרטוריה שלי- בלי ידיעתי. על פי הלכה- צריכים לשאול את הבעל אם אפשר שיבואו אורחים. כפי שצריכים לשאול אם את יכולה לתת צדקה מכספו. אמנם לא עושים זאת מפני שידוע לאשה ולבעלה ומוסכם הדבר שהם שותפים והבעל מסכים לאשתו בכל שהיא חלק מגופו ונשמתו. נכון שהוא צריך - לרצות, קודם כל, ולהבין שהוא שותף לחיים הללו לאשה וצריך להכיר בעובדה שיש לו שותף לחיים. הרבה אושר, תדהר

שינוי כיוון של אחד מבני הזוג

כשהתחתנתי היינו אני ובעלי בערך באותו קו דתי , למרות ששנינו באנו מרקע שונה , אני באה מבית דתי פתוח בעוד בעלי מבית חרדי שבה המסגרת נורא נוקשה ואין פשרות . שנים לפני שהכרתי את בעלי הוא החליט שהמסגרת הזו לא מתאימה לו והוא " ערק" לשורות הכיפות הסרוגות , וכאן אני פגשתי בו . לפני כשנתיים הוא החליט שהוא חוזר להתלבש כמו חרדי ומתעקש על כך שילדינו ילמדו במוסדות חינוך חרדיים מובהקים . אין לי חלילה דבר נגד העולם החרדי , אולם אני מרגישה שמאחר וצעד משמעותי זה נעשה מבלי לשתף אותי בו , אני מרגישה מרומה . העולם החרדי מנוכר לי ואין לי רצון ליהיות חלק ממנו (אני מאמינה שלא התווית חרדי , דתי או חילוני עושים את הנאדם יותר טוב אלא הפנימיות של האדם ). עליי עוד לציין שמאז שבעלי שינה את לבושו אני מרגישה ריחוק ממנו , לא נמשכת אליו . ניסיתי לעבוד על עצמי ולנסות לכבד את רצונו אבל נורא קשה לי . האם אני צריכה להקריב את כל הציפיות שלי מחיי הנישואין וליהיות כפופה לבעלי ?

לאיילה..

שלום לך איילה אני מבין שאת מנהלת אורח חיים דתי מודרני אמנם בקו והגבולות ידועות. יכול להיות שבעלך רוצה היום אורח חיים חרדי מפני שאצלם בבית היה "יידישקייט" פי' שדברו על הסבא סבתא הצדיקים וסיפורים ..וכו'. היום שהוא רואה את עצמו בעל, ולמשפחה- הוא מעוניין להגשים את החזיונות שיחלו לו הוריו וסבותיו. נכון ואמת שרחמנא ליבא בעי, זאת אומרת שהחיצוניות לא קובעת בשמים. אבל הזדהות ושייכות מאד חשובים לתדמית האישית להיות ולהרגיש מקושר. לחיות תחת עול - לא פשוט ולכן חייבים את המוסג של הזדהות. כפי שבצבא וכל צבא בעולם הגדול כך מתנהגים. חיילים נמצאים תחת עול סדר משמעת, הפוך מהעולם "הגדול" המערבי שמתיר לעצמו הכל . חופש זה טוב אבל כשזה נהפך ל"דמיון מודרך" זה יוצר בעיות קשות, כפי שאנו רואים את התוצאות בשטח. בכל אופן, לשאלתך, נראה לי שכדאי לך ללמוד על הדברים - את לא חייבת להמשך לזרם כזה או אחר. אלא לחיות תחת עול של תורה ומצוות. קל יותר אם משתייכים לזרם כזה או אחר וזו הסיבה העיקרית לזרמים השונים. כשהיה לנו שבטים וכל אחד לפי שבטו ודגלו, זה היה עניין הלכתי . אמנם שגם היום מנהגים מסוימים נהגו בני ספרד ובני אשכנז ועל פי ההלכה צריכים לנהוג כך עד שיבוא שילו , ואז הכל יהיה יותר ברור. שוב , אם את לא חושבת להתגרש בעקבות הבעיה הזו, והרי בעלך בסך הכל מעוניין לטובתך וטובת המשפחה, אז מה שנותר לי לומר לך זה שתלמדי על הדברים בצורה רצינית - לא להפוך אותך לחרדית- זו ממש לא הכוונה - אלא שתעזרי בזה להבין ולהשלים שזו הדרך הטובה ביותר. נכון שבעלך חייב לדעת שהוא לא יכול להכתיב לך ולצפות שאת תלכי איתו בעיניים עצומות, וזו נקודה מאד חשובה להסברה. ושיידע שימין מקרבת. הרבה הצלחה בהמשך, תדהר

תשובתך לא כל כך מקובלת עלי

אכן צריך לשאול את הבעל אם אפשר לארח ואני עושה זאת תמיד והרבה פעמים הוא מסרב לארח אנשים מסויימים ואני מבטלת רצוני מפני רצונו. אלא שבמקרה זה לא נשאלתי, נקשו על דלתי ללא הזמנה מצידי. אני אמורה לסלק את האורחת?! או שאני אולי אמורה לומר לה שלבעלי לא נוח שכשהוא חוזר מהעבודה יש אנשים זרים וכדאי שתאסוף את הפקלאות לפני הגעתו (אז יוצא שדיברתי לשון הרע). לא נעים בכלל. אבל עדיין דבקה בעמדתי שניתן לחייך ולומר שלום יפה, ממילא האורחת בדרכה החוצה.

לגיטימי

שלום לך אסתר אכן ציינת שלא את זו שהזמנת את החברה והיא באה בלי התראה. אמנם שהוא צריך להבין שיש גם מצבים כאלה אבל אני בסך הכל ניסיתי להסביר לך מה יכול ועלול להתרחש במוחו וברגשותיו של בעלך. על מנת להקל עלייך - שהרי הוא עושה זאת בדווקא להרע לך. ואף שלא כל כך התיחסת למילים שלי האחרונות והחשובות ביותר - שהוא חייב להכיר בזה שהוא שותף לחיים עם אשתו , וכשהוא יקבל וישלים עם זה תראי שהדברים יהיו הרבה יותר קלים . הרבה אושר עם דובדבנים אדומים, תדהר

המשך לרב תדהר

אמרת שבעלי מנסה לחקות את שראה בבית הוריו , שאלתי האם הוא היה בא מבית חילוני גם היית מצדיק אותו? התקבל אצלך הרושם שאני חופשית , אז למעשה אני מקפידה הרבה יותר על ההלכות מאשר בעלי (אם בכלל אפשר לתת ציונים ), פשוט לבעלי נוח מבחינה חיצונית להראות כחרדי והצביעות הזו לא מתאימה לי. וכמו כן אמרת שהעולם החרדי זו הדרך הטובה ביותר , אולם ראיתי הרבה אנשים שעובדים את השם בצורה מעוררת קנאה , שאינם משתייכים לזרם החרדי . ושוב אין לי דבר נגד החרדים אלא שלשנות כיוון מצידי זה לא מתאים ואני לא חושבת שעבודת השם שלי לא מתקבלת למעלה מפני שאני לא "חרדית". לתשובתך אודה , איילה

חיצוניות זה גם משהו..

שלום לך איילה אני לא בא להצדיק אף אחד. אני אומר לך שהיות והמוסג חילוני לא היה קיים כלל עד לפני 40 שנה אצל 98% מהספרדים, ו65% מהאשכנזים, ולכן השאלה לא רלוונטית . אבל אם כן אתייחס לשאלה הייתי אומר שכן- מפי שהזהות העצמית שיהודי חש כשמתקרב לבורא ית' - אף ורק על פי החיצוניות שלו או שבו- זה גם משהו. אני לא חושב שאת "חופשית" אמרת שאת שומרת אף יותר ממנו. אם את לובשת כיסוי הראש מפני שזה דאורייתא- ואם את שומרת לא לברור בשבת ואף לא להסתרק וכו' ומחנכת את ילדייך לאהוב את ה' ית' ולהשקפה תורנית בכל המשתמע מזה- מה את נכנסת לשאלות כאלה או אחרות, תחיי את החיים ותיהני לך, לצערנו מקום שיש מקצועות חול ובגרויות לא ניתן ללמוד שם כנער או נערה ששומרים תורה ומצוות, אין מסגרות שמאפשרות גם בגרויות וגם לשמור על עצמנו מבחינה רוחנית. וזו בעיה שצריכים לתת את הדעת. אבל עד שזה ייפתר החינוך החרדי הוא כיום הטוב ביותר שיש מבחינה רוחנית וגשמית. ולכן דעתי היא שאת לא חייבת לשנות כיוון אלא להסכים ולהשלים שהיעוד של האדם הוא לעשות נחת רוח לבוא ית' ולהודות לו- וע"י מסגרת מתאימה לילדים בחינוך חרדי על זה אין וויכוח. מקום חרדי אצלי , איילה, זה כל מקום ששומר על קלה כבחמורה- שהרי הם "חרדים לדבר ה'". אושר וכל טוב, תדהר

המשך שאלה

ובכל זאת , וסליחה שאני מתעקשת, קשה לי לראות את בעלי מסתובב עם התלבושת החדשה - ישנה שהוא אימץ לעצמו , זה יוצר ריחוק .... גירושין לא באים אצלי בחשבון, אז מה נותר? להמשיך לחיות בחוסר חשק שכזה?

הסברה

שלום איילה שוב אני חוזר על הדברים , הוא חייב להבין שהוא שותף בכל , ומזה הוא ילמד שהוא יכול להתלבש בצורה שהוא רוצה אבל להכניס בלבוש "תבלין" שגם את תהיי מרוצה. אם חולצה נאה ומודרנית יותר וכדו', מכנסיים נאות ..אין חיוב להתלבש בצורה שתרחיק אותך ממנו. ואין שום מצוה כזו!! אשמח לעזור אם תרצי בטל' - ללא תשלום. הרבה אושר , תדהר

תודה על ההבהרה.

כל טוב ונקווה לימים טובים יותר לכל בית ישראל אראה לבעלי את התשובה. אין לי ספק שהוא לא יקבל אותה, הוא מקבל מה שנוח לו ומה שמתאים לצרכים שלו, לצערי. שמתי לב, פה באתר, שרוב התלונות הן על הגברים - קפדנות, קטנוניות, אנוכיות, אלימות. מה זה מולד? עצוב מאוד שזה כך. שוב תודה ומקווה שהעניינים ישתפרו.

אמן ואמן

שלום אסתר ודאי שזה מולד- גבר בטיבעו לא מוכשר לנישואין היינו שותפות וכו' כאשה. בשבילו ללמוד סינית בחודש ימים קל יותר. לכן גם הם לא השואלים באתר ובכלל פונים לעזרה ולייעוץ. הם לא מבינים מה הבעיה ומה רוצים מהם. הם רק חשים לא טוב עם הנישואין , וזה מסתיים שם. הרבה תובנה אושר ושוקולדים, תדהר

תודה לכבוד הרב

שמחתי שהבנת את בעייתי , אנסה ליישם את העיצות שקיבלתי מכם, כולי תקווה שנגיע להבנה ביננו . במידה ואצטרך עזרה נוספת , אשמח להעזר בכם שוב.

תודה לך

כל הישועות איילה המשך חיים מאושרים ומתוקים תדהר

הרצאות \חוגי בית

האם אגודת ינ"ר מארגנת הרצאות או חוגי בית באזור ירושלים?אני אשמח לדעת איפה ומה העלות

הרצאות

שלום אפרת אנו מעבירים חוגי בית וסדנאות ע"י מרצה בכיר לפי איזור המגורים שלכם ולפי כמות האנשים . אני מציע ליצור קשר עם טל בשעות הבוקר למכון 02-641-3242 ולבקש פרטים ועלויות. בברכה מרובה , תדהר

האם הוא הפסיק לאהוב?

בעלי עזב אותי לפני 3 חודשים אחרי מריבה שטותית ומאז לא יוצר איתי קשר אך מצד שני הוא לא מעוניין להתגרש. אני שואלת את עצמי יכול להיות שהוא כבר לא אוהב אותי או שיש לו מישהי אחרת(הרי איך בחור בגילאי 25 יכול להיות כ"כ הרבה זמן ללא אישה). כששאלתי אותו ישירות שאלה זו הוא מכחיש (אני חושבת שכל אחד היה מכחיש הרי הוא לא יבוא ויגיד לי כן יש לי מישהי). מדאיג אותי ופוגע למה הוא לא יוצר איתי קשר יש לציין שאנחנו זוג שמתאפיינים לריב על כל שטות. אנו נשואים מזה שנתיים וכבר נפרדנו וחזרנו פעמיים. עצוב לי שהקשר נראה כך אבל אני אוהבת אותו ואין הרבה מה לעשות. בעלימתאפיין בחסכנות יתרה ולכן הוא לא מוכן לפנות לייעוץ בטענה שזה יקר ולא עוזר. יכול להיות שהוא הפסיק לאהוב למרות שהוא מכחיש?

תלוי מי זה אהבה

שלום וברכה הדס לריב על כל שטות זה פחות או יותר נורמאלי בנישואין. השאלה ממה נובעת המריבה איך מתייחסים לה והאם לומדים ממנה. האם הייתה אהבה אמיתית או תחושות של ריצוי וחיבה . האם את מחפשת אהבה והוא כאן אצלך , ואילו היה מישהו אחר לידך אז אותו אחד היה זה שנהנה מה"חיבה" וה"ריצוי" שאת רוצה לתת.הוא זה שעכשיו כאן , לפי ניסיוני כמעט ואין אהבה אמיתית עד כדי ש...ואם רבים על כל שטות ונפרדים פעמיים בשנתיים זה אומר ש...לא יודעים איך להחדיר את אותה אהבה או לפי ניסיוני -"החיבה והריצוי" לאותו בן זוג או בת זוג. עכשיו- היות ויש לך את הכישרון , כנראה , כבר מילדות לחפש הרמוניה מערכתית בין אישית לבן זוגך, ואת לא מעוניינת להתגרש וגם הוא לא , לדברייך, אז הייתי ממליץ לתרגיל שנקרא "דו יט יור סלף - תרגיל". קודם כל את צריכה ליצור קשר איתו ולשאול אותו אם אתה מעוניין בי ורוצה להמשיך את הנישואין אז בוא נא שב עימי ונחליט יחד על ההכנסות וההוצאות הרגשיים של המערכת בה אנו נמצאים האם יש יותר מדאי הוצאות מההכנסות ואז יש "מינוס" גדול בבנק הרגשי שלנו .בוא נתחיל לחסוך יחד ב"פאקם " בבנק הרגשי שלנו.נחליט שמהיום והלאה לא מבקרים אחד את השני אלא רושמים זאת על פנקס קטן במשך כל השבוע ופעם בשבוע כשעה נדבר ונאזין אחד לשנייה מה הציק לנו במשך השבוע. (זה יגרום שהכעס והמתחים יפלו ותאמרו את מה שבאמת מציק ללא כל השיריים ). נחליט שחייבים להעריך לפחות פעמיים ביום על מעשיך ומעשיי, ולו הקטנים ביותר וכל שכן הגדולים. נחליט שלטובתנו וטובת הבית שאנו רוצים להרים ה"כדאיות" היא תפיסה וסיסמה שנאמץ לעצמנו. על כל וויכוח ומריבה נשאל האם כדאי עכשיו לכעוס ולריב, או האם זה ייצור ריחוק בינינו, נשאיר את הוויכוח לאותו יום ולאותה שעה . נחליט שנעריך אחד את השנייה כמה שאפשר גם אם לא מתחשק לנו, וכך נתקשר ונתאחד עד שנגיע להרמוניה - ואם עושים תרגיל זה באפקטיביות , לפי ניסיוני, יש אולי צ'אנס ל..אהבה אמיתית.. הרבה אושר ומתיקות, תדהר

מס' טלפון של הרב איפרגן

ברצוני לדעת את מס' הטלפון של הרב איפרגן וכיצד אפשר לקבוע תור עימו

נשמח גם לדעת

שלום ענת אנו , במעט הזמן שיש לנו , מנסים לענות על תשובותיהם של קוראים. לצערנו אין בידינו אינפורציה על גדולי ישראל ואת מספרי הטלפון שלהם ....נשמח לקבל את המספר של הרב אם תסיגי אותו- כדי שנוכל , בעתיד, לענות על שאלה זו שעלתה כמה פעמים. הרבה אושר , תדהר

גירושין

שלום לכל הרבנים! אני ובעלי נפרדנו לפני מס' חודשים ללא כוונה לחזור (הוא עזב אות ואת הילד ולקח את כל הרכוש). מדי פעם הוא מעביר לחשבוני 300, 400 ש"ח עבור הילד. אני לא עובדת וזה לא ממש מספיק לי. אנשים סביבי מלחיצים אותי לתבוע אותו למזונות ולפתוח תיק גירושין. אני עדיין לא החלטתי מה לעשות ולא ממהרת להתגרש. אני פוחדת לתבוע אותו למזונות הרי זה יעצבן אותו עוד יותר. ברצוני לשאול האם זה משנה מי מבני הזוג ניגש ראשון לבית דין רבני בבקשה לגירושין. האם זה נכוןשאם בעלי יגיש ראשון בקשה לגירושין אני אמצא את עצמי במצב נחות יותר. כיצד זה עובד? תודה מראש צום קל לכל עם ישראל!

הכל בעדינות

שלום רב אתי הכל תלוי בנתונים שמציגים בבית הדין מפני מה ולמה פתחו תיק ומה הסיבות לגירושין. אני מאד ממליץ ללכת למטפל שמתמחה עם הנחיה לזוגיות ושהוא גם יהיה מגשר במקצועו. הדבר הנכון לעשות ליצור קשר עם בעלך ולנסות להעלות את כל הדבים על השולחן ועם הצד השלישי הזה תוכלו בכמה פגישות להגיע להבנה - אם לכאן או...לכאן. לתבוע אותו למזונות בשלב הזה נראה שאת יוצאת למלחמה ,עדיף לפני זה לבוא להסכמים בעדינות, כדי לא לפגוע בכם או בילד. הרבה הצלחה, תדהר

נישואי כהן עם לא יהודי

שלום רב! חבר שלי משתייך למשפחת הכהנים. יש לו אחות שהתחתנה עם בחור לא יהודי. השאלה היא האם החבר שלי עדיין נחשב כהן או שמא הכהונה מתבטלת? מחכה לתשובתכם תודה רבה אילנה

נישואי "כהנת"

שלום רב אילנה מה נוגע אחותו - לו. אחותו היא כהנת יהודיה שבניה ובנותיה יהודים לכל דבר אבל יש חיסרון רוחני בילדים מצד האב. אבל יהודים . אחיך כהן לכל דבר גם אם אחד מבני המשפחה הפר את כהונתו לדוגמה אם אחיו היה מתחתן עם אשה הפסולה לו , יש פרטים רבים בזה . כל טוב , תדהר

חוסר הבנה

אני גרה ועובדת בירולשים ואילו בעלי עובד בדרום(במשטרה)וכדי להקל על עצמנו הוא לן בבית הוריו ואילו אני צריכה סיוע עם 2 ילדי ולכן אני לנה בבית הורי. בל עבודתו של בעלי כמעט ואיננו מתראים וכל הזדמנות שיש לו(גם אם זה אומר לא לישון)הוא מגיע לראותינו. ואילו לי קשה הנסיעה מכיוון שאיני ניידת ועלי לקחת עימי המון דברים(טיטולים,בגדים,משחקים וכד' וכמובן את 2 ילדי ולנסוע עימם לבדי באוטובוס על מנת שנעשה סופשבוע יחד(בהתחשב בעובדה שערב שבת או שבת עצמה יש לו משמרת כך שלא בדיוק כל הסופשבוע אנחנו יחד) הסברתי לבעלי כי קשה לי הדבר אך הוא חושב שהוא לא חשוב לי ושאני לא מבינה אותו.אך כל הסברי לשווא...

הבנה חסרה

שלום יעל בדרך כלל איני מחמיר וחד, אבל נראה לי שחייבים לעשות כאן איזשהו צעד או הוא אלייך או את אליו. בתחום העבודה מגורים ו..כל מה שקשור. זוגיות כזו מיועדת ל..לא רוצה לומר. ולא לדבר על ילדים שלא רואים את האבא כלל. מה עוד יש לומר, זה הדבר הראשון שנראה לי שאתם צריכים לעשות. אני בטוח שיש עוד דברים , אבל שום דבר לא יתפתח אם אתם לא ביחד. הרבה עצה טובה , תדהר

מצטער על צעדי בעבר - כיצד אוכל לתקן?

בצעירותי , לא השכלתי להסתפק באשתי דאז, למרות היותה אשה טובת מראה , חכמה נאמנה ואם מסורה. לא הערכתי נכונה את היותה צנועה וכנועה. הלכתי אחרי נשים תוססות וכך לאחר שלא יכלה להבליג יותר - בקשה את פרוק המשפחה - שבעצם פרקתיה עוד קודם. היא מצאה שידוך הגון וחיה עם בעלה השני חיים טובים סיפרו לי כי הוא היה אליה מלא ההערכה וידעה אהבה. כעת היא אלמנה. אני מעולם לא נשאתי אישה אחרת - גם אם היו לי ידועות בציבור בשפע. ילדינו בגרו ואנחנו סבא ובסתא בני 63 - ככל שמתרבים המפגשים המשפחתיים ואני פוגש בה אני נעצב.אני מגלה כי מעולם לא הפסקתי לאהוב אותה אבל בגלל תשוקותי הזנחתי אותה והחזרתי לה רעה תחת טובה. אני רוצה תיקון. אני מעונין לחדש איתה את הקשר - למען איחוד המשפחה - היא מצידה מתיחסת אלי בכבוד אבל לא מעבר לזה - מה לעשות?

להוציא את זה מהראש

שלום לך הכהן ידידי, אם אתה כהן- אין שום סיכוי בעולם שתוכל להחזיר את הקשר לקשר של נישואין. מפני שהיא לא רק אלמנה (מבעלה הראשון) אלא גרושה - וגרושה אסורה לכהן מדאורייתא. יתר על כן , גם אם אתה לא כהן - לא יהיה אפשרות כלל לחדש את הקשר מפני שכתוב- לא יכול בעלה הראשון לקחתה אחר אשר "הוטמאה" - לא שהיא נטמאה - אלא הכוונה שלהחזיר את אשתו הראשונה אחרי שהייתה נשואה לאיש אחר- התורה מונעת את האיש הראשון לקחת בחזרה ולהתחתן עם אשתו זאת שהתחתנה עם גבר אחר , אחר שנישאה שנית. לפי ראות התורה זה מעשה של כזנות, ולכן קוראת לזה התורה "אחר אשר הוטמאה". לא שנטמאה, אלא שזה כמעשה זנות להחזיר גרושתו שהייתה עם גבר אחר . בכל אופן, אולי מבחינה פסיכולוגית אתה רוצה לתקן את מה שהמצפון שלך כל השנים היכה בך נמרצות. עצתי לך, תשלים עם העובדה וכך יהיה לך קל יותר להתמודד. עצם זה שאתה לא יכול להחזיר אותה אליך- ..זה הוא התיקון הגדול ביותר. הצלחה ואושר, תדהר

חיים בצל הרע

אני נשואה 9 חודשים וב"ה נכנסתי להריון אני בחודש ה- 2 . לפני שגיליתי שאני בהריון רציתי להתגרש מבעלי מכיוון שאין בינינו שותפות הוא לא מוכן לשמוע מאף אחד יש בעיות של אלמיות מילולית וכן בעיות בין המחותנים. גיליתי שאני בהריון והפכתי להיות הבן אדם הכי עצוב כי אני לא שמחה להביא ילד לעולם כזה, אני חושבת על הפלה לצערי. אני ובעלע החלטנו ללכת ליעוץ אבל זה לא יעזור כי בעלע חושב שהוא יכול להיות יועץ... מה עליי לעשות? נא להחזיר תשובה למייל שלי הרשום מעלה תודה, שרית

לפחות יש חיים

שלום שרית היצר כנראה עובד עלייך ומשקיע זמן לבלבל אותך, אמנם אל תדאגי שרית יקרה, זה שברא אותו יתן לו שתי סתירות ויעיף אותו ממך, רק תני לו ית' את הצ'נס. אם התינוק לא עזב אותך - אל תעזיבי אותו ממך. הוא לא עשה לך כלום. בכל אופן אם הוא יחיה או ימות ח"ו זה כבר נקבע למעלה, אז אין לי מה להוסיף, אבל אל תהיי חלק מהגזרה. יתכן שבעלך לא מתנהג אלייך כמו בנאדם אבל תמיד יש אופציות כדי לשכנע את בעלך שכדאי לו לבוא להנחיה או טיפול. הרבנים שקדמוני כבר הביעו את רצונם לעזור, אני אצעד בעקבותם ואשמח לעזור ללא תשלום. אני ירושלמי באזור רמות. הרבה שמחה ...עם מלא דובדבנים מתוקים. תדהר

מכור לנשים

אני נשואה מזה שנתיים הריון עם ילד בן שנה, בבתחילת נישואיי גיליתי שבעלי מכור לנשים זה התחיל בשיחות צ'אט שניהל בפלאפון (שגיליתי מקרה) יום אחר גיליתי שהלך לצפות בסרט ולאחרונה גיליתי שהלך לאשה .. בכל הפעמים עשיתי לו סקנדל ולא יכולתי לקבל את הנושא הוא בכה והודהכי יש לו בבעיה והוא מטפל בה הוא הלך לשיחה עם הרב שלו שהועילה לחצי שנה . הוא עזב את העבודה והתחיל ללמוד יום שלם על מנת להתקדש אך הוא טוען שכשהיצר תוקף הוא אינו יודע להתמודד. לי קשה מאוד אני נמצאת במשבר תהומי ,אין לי דרך לעזור לו והוא מכה על חטא דיברתי על גירושים אך הוא טוען שהוא מטפל בבעיה ועובד על עצמו וזו בעיה של כל הגברים שפשוט לא מודים זה לטיפול אין לנו אפשרות ללכת כי הוא אברך ואני עובדת בחצי משרה והטיפול יקר .. מה עוד אפשר לעשות והאם יש בכלל תקנה לתופעה או שזה משהו שתמיד יחצוץ?.

מכור לעצמו

שלום אמונה ד"ר פיש פסיכולוג כליני ומומחה בבעיות מסוג כזה יכול מאד לעזור. ואפשר לומר לו שאני שלחתי. כל טוב , תדהר

אני גרושה ויש לי קשר עם כהן

כהן וגרושה- האם יש פתרון שלום רב, אני יוצאת לסירוגין כ-8 שנים עם בחור כהן גרוש ויש בינינו אהבה גדולה שלמרות ששנינו ניסינו להיפרד האחד מהשניה ואני אפילו התחתנתי עם מישהו אחר במהלך השנים הנישואין לא החזיקו כי אני לא הצלחתי לשכוח אותו והוא לא הצליח להחזיק מעמד עם אף בחורה אחרת. אני רוצה להדגיש שאנחנו אוהבים אחד את השני ומקבלים את הצדדים הפחות נחמדים בהבנה וידיעה שכשאוהבים לא מנסים לשנות. הוא אפילו מקבל את הבנות שלי מנשואי הראשונים-טרם פגשתי אותו.ואני רוצה לציין כי משפחתו בהתחלה לא רצתה לקבל אותי כי הם אמרו שאי אפשר להתחתן ואי אפשר להביא ילדים משותפים, אבל במשך השנים כשהם ראו כמה אנחנו אוהבים אחד את השניה ושיש לנו הרבה מן המשותף החליטו לקבל אותי וכיום אני בת בית אצלם.הבחור הזה היום מעלה רצון למסד איתי את הקשר והציע לי שנינשא נישואין אזרחיים, ואפילו אמר לי שהוא מוכן לחתוך חלק מהזרת ביד בכדי לא להיקרא כהן יותר. האם באמת ניתן לעשות משהו בכדי שנוכל לחיות ביחד בצורה פורמלית בארץ? משום שפרידה לא באה בחשבון מבחינתנו. האם אתן מכירות או יכולות להמליץ כיצד לפתור את העניין הסבוך הזה?

את רגושה ויש לך שקר עם הקן

שלום לך סליחה על הכותרת. אין מצב שבו את יכולה לחשוב ברצינות עם אהובך הכהן. וזאת מפני שמי שיצר אותך וגם אותו יודע והחליט שהוא ישמש אותו לו לך ולגלובוס כולו בעת שיהיה בית מקדש- וזה גם יכול להיות היום. או אפילו בעת שאני כותב . הכהן , אהובך, הוא מבחינת נסיך ואין לו שום רשות בעולם הזה ובעולם הבא להתחבר עם אשה לו -לו . מבחינת מין במינו. את לא בת זוגתו וגם אם היית עכשיו זה נגמר , כואב אבל זו ההחלטה מלמעלה. הרמטכ"ל החליט שזו התמונה , מי שנותן לכל אחד מאיתנו חיים ונשימה ונשמה ילדים פרנסה וכל השאר יודע בדיוק מה טוב עבורנו. חבל להלחם נגד הטוב האפסולוטי. האין סופי. הכל יכול. הוא ית' החליט וזהוזה. אפשר לקבל .ואפשר לא לקבל. כדאי לקבל. ויבוא יום ואת איתו תדעו למה. בינתיים לא כדאי להפר את ההסכם שחתמו אבותינו לפני 3500 שנה. כל הישועות ההצלחות והאושר בעולם. תדהר

מדוע הרב תדהר הפסיק לענות לשאלות?

מאד תשובותיו המחכימות חסרות כאן

כולי רגש

ל-סמ-וון שלום וברכה תודה רבה אני מאד מעריך את ההתעניינות , אני עסוק עם נושאים אחרים ואשוב לענות השבוע בלי נדר ובעז"ה. אושר עד בלי די, ותודה עד השמים, תדהר

הרב איפרגן - המוח

איך ניתן ליצור קשר עם הרב איפרגן - "המוח"?

לעיין שתי תשובות למטה

תודה וכל טוב

בעלי נורא קממן

בעלי מאוד קמצן זה בכסף שיש לו וזה אפילו בתשומת לב הוא אומר לי שנגמר לו הכסף ואז אני מגלה שהוא הפקיד חלק מהמשכורת בתוכנית חסכון. בתשומת לב הוא לא נותן תשומת לב ומצפה שאגיד תודה על קניות רגילות שהוא עושה. כשאני מבקשת משהו נוסף הוא מתפרץ עלי. הוא יודע שאני אוהבת לקבל מתנות לימי הולדת או לחגים ואני לא זוכה לזה ואם כבר זה עציץ בשויי חמש עשרה שח ביחסים בינינו הוא לא משקיע. הוא לא מתרחץ ולא מצחצח שיניים והוא ממש מסריח ואני צריכה לסובב את הראש כדי לא להריח אותו. אחרי שהוא גומר אני מרגישה שנוצלתי ולפעמים אני ממש פורצת בבכי. הוא לא מוכן ללכת לייעוץ מה עושים

גם לעצמו

שלום חנה על פי הכלל הידוע לנו , שהכל מתחיל אצל...האדם, ה"קמצנות" לא התחילה כשהתחתנתם, אלא הרבה לפני. חנה, אם לא תעמדי על זה שהדברים המקובלים , לפחות, בבני זוג יהיו אצלכם, המצב ידרדר. עצתי לך, שתלמדי אותו כמי שהוא "מוגבל" בהבנה , שהדברים הללו חשובים לך על מנת להתחבר אליו. השאלה אולי , האם הוא רוצה להתחבר. אולי הוא פשוט עצלן, אולי גם שניהם?? בכל אופן אם לא תקחי את הדברים לידיים אז נוכל למצוא את השאלות שלך בכל רחבי הנט , אז למה לך לחכות , תעשי את זה בחכמה ובסבלנות ותובנה יתרה. לדבר על הנושא כשהוא נראה יותר רגוע בדרך כלל, לבוא לקראתו בדברים שהוא יתכן שמבקש כך שיתחיל להעריך אותך גם , אם תתן לי אתן לך- זה יכול לעבוד לפעמים לאורך זמן ולפעמים לזמן קצר אבל ודאי שזה פותח שערים, בקיצור המטרה היא להיות יצירתית ולמצוא את המפתחות שיפתחו לו את התאבון להתחבר אלייך. אחרי זה , אפשר לחשוב על יועץ. כל טוב והרבה הצלחה, תדהר

נראה לי שבעלי לא נאמן לי

אני אשה חולה והוא סיפר לי שהוא פגש מישהו שאשתו חולה וההוא אמר לו שהציעו לו להתגרש מאישתו. יום אחר הוא אמר שלבעלים מותר שתהיה נשים נוספים ואפילו כתוב בגמרא שרבנים שהיו בנסיעות חיכו להם נשים במקומות שהגיעו. בכלל אני לא מאמינה לו כי התברר שבהרבה דברים הוא לא דובר אמת. בכל הזדמנות כשאנחנו יוצאים אפילו למסעדה הוא מפלרטט עם המלצריות ואם במקום אחר אז עם נשים אחרות אפילו נשואות כאילו בצחוק. מחמיא לנשים אחרות וכדומה. אני בטוחה שכל המתח של הנישואים לא תורמים לריפוי שלי. מה עושים?

גם לעצמו

שלום לך סוניה התשובה הקודמת, נראה שמתאימה גם לך, תודה רפואה שלמה וכל טוב סלה, תדהר

אשתי אשה חולה וכל הזמן מתלוננת על דברים

אני משתדל לעזור לה כמה שאנ י מסוגל. עושה את הקניות, מטפל בכביסה. מטפל בבישולים. ולה יש כל הזמן תלונות. יש לה תלונות שהיא לא נהנית ביחסי מין והיא מוכנה לותר על יחסי מין. בינתיים היא מסכימה פעם בשבוע. זה לא נעים לי כי אני יודע שהיא לא מעוניינת. מה עושים?

מובן...לא??

שלום לך יהודה כל הכבוד לך על העזרה בבית, אבל ודאי שהדברים מובנים לך שאשה חולה פיזית היא גם בירידה נפשית. הלא זה הולך בד בבד??! למי יש חשק-- כשאין??! אני בטוח שאם תעודד ותעניק לא רק פיזית בבית עם הדברים הטכניים אלא גם תעניק לה אמפתיה לצרתה הרפואית שב איתה לפחות חצי שעה כל ערב על המרפסת או אפוה שתרצו , בלי הרבה אנשים, לשוחח על הא ודא, פעם ב תביא לה בהפתעה ורד אדום גדול עם...טבעת יהלום במרכז או ..גם עוגה טובה יוקרתית נראה שהיא תקבל בשמחה , לא במרכז. בכל אופן תהיה חושב ואז תהיה מוצלח בכל העיניינים, אני בטוח שאז גם יהיה חשק רב, כל טוב, תדהר

האם יש דרך לקבל ייעוץ ללא תשלום

זה לא שאין לנו אבל בעלי לא מסכים לשלם כסף עבור ייעוץ. אני מתביישת בזה בגלל שאנו ברוך השם חיים ברמת חיים רגילה ואף אחד לא צריך לעזור לנו. אני עוזרת גם לילדים שלי וגם לאחי שיהיו בריאים.

לפגישה הא' --כן

שלום לך גב' על פי ניסיוני אנשים רציניים כמוכם המעוניינים לקבל הדרכה ולשמוע , אמנם יש מן גאווה כזו כפי שאת מתארת. על פי רוב אחרי הפגישה הא' הוא יתחיל לשלם ולכן אם תרצו אקבל אותכם ללא תשלום והוא יחליט אם לשלם לפגישה השניה. הרבה מתיקות, תדהר

ייעוץ ללא תשלום

ברור לגמרי שהבעיה היא לא כסף אלא קמצנות בכלל וחוסר הערכה לנושא. הוא טוען שהוא פועל אינטואיטיבית והוא לא צריך ייעוץ. בעבר הלכתי לא פעם לייעוץ לבד כדי ללמוד איך לחיות עם הבעיות ואיך לדבר איתו. אבל זה עוזר לטווח קצר מאוד. בייעוץ עם מומחה הוא אמר שאין טעם להמשיך. למרות זאת המשכתי. בפעם אחרת לאחר שהייתי אצל טוענת רבנית ואיימתי בגירושין אם לא יסכים לייעוץ הוא בא איתי פעם למומחה והלך באמצע הפגישה הראשונה. ושוב היועץ אמר לי בשביל מה אני ממשיכה את הקשר. למרות הכל אני כן רוצה להמשיך את הקשר. אני חושבת שגם היום הילדים למרות שהם נשואים הם צריכים בית. לבד לא אוכל להחזיק בית לא כלכלית ולא פיזית. או אולי כן ואני לא בטוחה בעצמי. ואולי אפילו אהיה יותר בריאה וחזקה בלי המריבות הרבות מאוד. בעצם כל בקשה שלי התגובה לכך היא התפרצות שלו עלי. ואפילו כשלא ביקשתי אלא הוא שמע משהו שקורה אצל הילדים שהרגיז אותו הוא התפרץ עלי ואמר שהוא עצבני. כעת מאוד ביקשתי ללכת לייעוץ ואמרתי לו שאני לא עומדת בזה מבחינה בריאותית והמריבות מחמירים את מצב הבריאות שלי. אבל הוא אומר שהוא לא מוכן לשלם. אני מתביישת בגלל שיש לנו מספיק כסף כדי לחיות בכבוד ואין לנו שום בעיה כלכלית ובוודאי שאנחנו לא זקוקים לתרומה או משהו כזה. ובכל זאת מה עושים?

גבר מקבל כוח ...מאשתו...בשבלה

שלום גב' מה לעשות?? לעשות. אני מבין אותך אך על פניו - לא כ"כ מסכים. על פי רוב טבע הגבר לחזר אחרי אישתו לפייס אותה ולרצות אותה. זה מה שנותן לו כוח להמשיך- כשהוא רואה ושומע ומבין שטוב לה איתו. אם בעלך לא מגלה עיניין בקשר ובייעוץ - צריך לברר עמוק יותר מאפוה זה מגיע,ו למה . כל האושר בעולם, תדהר

בעיה בין אישתי לאימי

אני נשוי כ שנה אישתי נמצאת בחודש שביעי להריונה באז שגילינו שהיא בהריון היא מדברת בצורה של אמא שלי תטפל בילדה ואמא שלך לו,אמא שלי היא אשה חולה כרונית היא בת לניצולי שואה ,עברה ילדות קשה . אני מאוד נפגעתי מזה שהיא אמרה את המשפט הזה לאמא שלי ,אנחנו רבים המון בגלל היחס של אישתי כלפי אמא שלי, אני מבין שההורים שלה הם דבר ראשון אבל היא כל הזמן פוגעת באמא שלי ומכניסה אותי למצבים שאני לא יכול להתמודד אתם אני נמצא באמצע ואני לא יודע מה לעשות. היא כל הזמן אומרת שהיא תעזוב אותי בגלל המשפחה שלי. אני ממש לא ידוע מה לעשות אנחנו רוצים לגשת ליעוץ אתם יכולים להמליץ ?

לא לפחד

שלום לך רוני ודאי שצריך יותר רקע מפני שנושאים כאלו בדרך כלל נוטים להיות מורכבים. אל תפחד מאיומים. יכול להיות שהדברים באים מתחושות כאלה או אחרות של "אשה בהריון" שלפעמים לא שולטת ואף לא מודעת לדברים שהיא עושה או אומרת. אצל נשים מסוימות זה מורגש יותר ויכול להיות שגם אצל אשתך זו התופעה. תן לזמן לעשות את שלו. ועל פי רוב אחרי הלידה כנראה שהדברים יראו אחרת- לטובה. טיפ קטן- תעריך את משפחתה והיא תחשוב יותר לפני שהיא תפגע בך. כל הישועות, תדהר

סיוע בדחיפות לחג

ב"סד יום שלישי 27 ספטמבר 2005 מאת:צחי ועדי וסרמן רחוב:עולי הגרדום 33/28 עיר: קרית-שמונה וסרמן צחי ת.ז. 024954059 וסרמן עדי ת.ז. 025154782 פלאפון: 052-4751415 לכבוד: כל מאין דבעי הנידון:סיוע למשפחה נזקקת בת 8 נפשות לחג אנו צחי ועדי וסרמן נשואים +6 ילדים החיים מקצבת נכות שלי על סך 4.500ש"ח אני אדם חולה במחלה כרונית הנקראת "מניה דיפרסיה " וכמובן אינני יכול לעבוד בגלל המחלה שלי, כמו כן גם אשתי אינה יכולה לעבוד בגלל שיש לנו שישה ילדים ומתוכם שתי תינוקות, וכמובן גם בגללי, בתקופה האחרונה אני לא מרגיש בטוב אני מבקר הרבה במחלקה הפסיכאטרית בצפת ששם אני מטופל, לפני כ-4 חודשים אושפזתי עקב ירידה חזקה במצב הרוח שזה נקרא דיפרסיה, בנוסף אני רוצה לציין שעברתי 5 אשפוזים עד היום , ובנפרד אני סובל מבעיות לב עברתי לפני כ-10 חודשים צינטור +צריבה ,כיום המצב מאוד מאוד קשה אנו חייבים המון כספים למכולת ,חשמל,מים,וכ"ו , אנו רוצים להעביר את החג כמו כול משפחה נורמלית בישראל , אבל לא מתאפשר לנו. לי לאישתי ולילדי אין ביגוד ולא הנעלה לחג,אך זה לא כול כך מדאיג אותנו מה שכן מפריע לנו הוא שאין באפשרותנו לקנות מזון ולהעביר את החג כמו משפחה נורמלית . אנו פונים אליכם מכול הלב ומתוך מצוקה קשה ובכול לשון של בקשה לסייע בידנו במה שאפשר וניתן . בתודה מראש ומקרב לב צחי עדי ,מירית,בן,קארין, אוהד,ליאון ושיראל,

בהצלחה

שלום לכם ה' יתן לכם כל טוב ורב שפע. נא לצלצל בדחיפות לאברהם 052-839-2929 ותגידו שאני שלחתי הוא מכיר אירגון גדול שמחלקים מזון לחג. כל הישועות, תדהר

לרבנים המון תודות ושנה טובה

הדפסתי את השאלות שלי ואת התשובות שלכם והבוקר לפני שבעלי יצא נתתי לו אותם ואמרתי שיקרא אותה בשקט ובסבלנות. במקביל כתבתי פתק עם כמה דברים שאני צריכה עוד לפני ראש השנה שכן עקב מחלות בימים אלו אני לא יכולה לצאת מהבית. כבר קיבלתי שני טלפונים מבעלי שהיו משני חנויות כדי למלא את בקשותי. וזה הישג עצום. במקרים אחרים הוא היה מגיב בצורה מאוד מכוערת. גם את המכתב בשם יהודה כתבתי אותו כאילו בשם בעלי שכן חיי האישות מאוד חשובים לו. וכמובן שגם את הצילום של השאלה והתשובה הזאת נתתי לבעלי. אני מאוד מודה לרבנים על הפורום הזה ועל האפשרות לקבל תשובות מיידיות. כמובן מבקשת סליחה שהשתמשתי בשמות שונים. בעלי לא יודע להיכנס לאינטרנט. למזלי אני משתמשת באינטרנט למטרות חיוביות בתודה ובברכת שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה. חסידה (לא השם האמיתי)

תודה לך שנתת אפשרות

חסידה שלום...או איך שקוראים לך שנה טובה וכל ההצלחות בעולם...עם דובדבנים מתוקים ..לשנה מתוקה. תדהר

אישה-בודדה

אני נשואה די הרבה שנים. רגילה לחיות ללא מחמאות, ללא פירגון והרגלתי לזה לצערי הרב. בעלי תמיד רציני וסגור. אך לאחרונה מאד מאד מפריע לי. כל יום הוא מדבר איתי לא יותרמ-5 דקות. שישי-שבת לא יותר מ-5 משפטים במשך 24 שעות.כמסיים את התפילה, הוא לא חוזר מייד הביתה, הוא עומד, משוחח עם האנשים (זכותו המלאה) בין חצי שעה לשעה. כשחוזר הביתה, אני מעוניינת שישתף אותי במשהו,בכדי להרגיש, שווה, רצוייה, חבר, והוא פותר אותי ב-3 משפטים וואמר שזה לא צריך לעניין אותי, זה דיבורי גברים. עושה קידוש, מברך ותופש את העיתון על למוצאי שבת. ברור שגם הולך לתפילת מנחה וערבית. ואינו מחליף איתי אף מילה. הבהרתי לו שיקדיש לי קצת לא יותר מ-10 דקות. הוא אומר שכל השבוע אינו קורה עיתון, לכן בשבת יש לו הזדמנות. אך 10 דקות לא יכולים להקדיש לאישה? הוא באמצע השבוע נשוי לטלביזיה, ובשבת הוא נשוי לעיתון. הוא עוד כועס שאני אומרת לו שישקיע בי קצת. גם לקרוא, אך גם האישה חשובה לא פחות. אני מרגישה מדוכאת מאד, בודדה מאד מאד בנישואי. אין לי בעל-חבר. אני לא מסוגלת יותר לבוא לבית הכנסת וזה יגרום לי צביטה עזה בלב, ולראות איך הוא מדבר עם אחרים ואיתי בקושי מדבר, כאילו אין לו עניין בי. האם אחרים יותר חשובים לו מהאישה.? אני מרגישה לא רצויה, לא שווה ולא אישה. רק חדרנית ועוזרת בית. אם הייתי מסודרת כלכלית והיה לי בחיים גבר שחם אלי, שגורם לי לחייך ולשמוח, ואיש שיחה איתי- הייתי עוזבת אותו מייד. אך גם אין לי גבר (גם לא חיפשתי גבר היות ואני נשואה) וגם אני תלוייה בו כלכלית. אני במצוקה נוראה, מה עושים?

ממתי השאלה

שלום לך אורנה האם הודעת לו שאת מחפשת חבר לחיים גם בתחילת הנישואין ומשך חיי הנישואין או שעכשיו פתאום את מרגישה את הדברים. על פי מחקרים ונסיונם של מומחים - יכולים להיות משברים כאלה בשנה הראשונה השביעית וה35 לנישואין. וזו מפני שתקופות הללו הם מבחינת מעברים בחיי הכלל והפרט של בני הזוג. בכל אופן כפי שידידנו הרב מנחם המליץ - כדאי מאד ללכת ,גם אם עברו הרבה שנים, למומחה כדי לאזן את הרגשות ביניכם. כל עוד הנר דולק אפשר לתקן. כך אמר אדם פשוט מאד , סנדלר, להרב סלנטר זצ"ל. והרב עשה מזה מטעמים. כך גם את יכולה , אני בטוח שיש לך ידיים טובות כשזה בא לבישולים. כל טוב, גמר חתימה טובה, תדהר

ילד מפונק

בכורי בן ה-7 לא רוצה ללמוד אא"כ נבטיח לו פרס בסיום הלימוד. זה נמשך כבר שנה .מה לעשות?

הלא לשמה יהפוך בסופו של דבר ללשמה

שלום שירה ילד בגיל 7 מבין כבר שכשעושים צריכים לקבל בתמורה . גם מבוגרים פועלים , מבחינה קוגנטיבית, בצורה הזו. כמעט בכל פרשה בתורה שבכתב ואלפי ומאמרי חז"ל מדברים בסיגנון הזה. וזה מפני שהתורה יודעת שמבחינה "פסיכולוגית" האדם אוהב 'רק' את עצמו מכבד 'רק' את עצמו כפי שכותב הרמב"ם והברייתא כותבת האדם נברא "יחידי". פי' שאם האדם וכך גם וכל שכן ילדים - אם לא מרגישים שתרמו ל"אגו" העצמי - לא עשו עבורם 'כמעט' כלום. כך גם מבוגרים- סטטיסטיקה מראה- שהאדם בוחר את מקום לימודו עבודתו....על פי החברה והכבוד וה"מתיקות" שיהיה לו או לה בתמורה. כך כותב המסלת ישרים שהאדם מחפש תמיד את ההנאה ב...לאו דווקא על פי הצ'ק בסוף החודש. לכן הייתי ממליץ כן להבטיח לו פרסים וכך הוא ילמד לעשות להיות לחשוב ...כפי שהבית דורש ממנו. לאט לאט הוא ילמד שהפרסים הם אמצעי ולא מטרה. יכול מאד להיות שגם בד בבד בוחן את הוריו ומצפה לחום ואהבה יחד עם הפרס- במחינת - אל תחפש את דרך אל האושר אלא את האושר שבדרך. גמר חתימה טובה לך ולכל המשפחה ולכל בית ישראל. תדהר

איך לסלוח?

חיי הנישואין שלי מלאים כעסים ומריבות ובכיות.במהלך השנה הזו אפילו פנינו ליועץ נישואין שעזר במשהו,אבל עדיין אני מרגישה טינה כלפי בעלי , אני מרגישה שהוא הרס הרבה חלקות טובות שהיו קיימות בי , אבדתי משמחת החיים שלי, וכאחת שאוהבת שלמות אני מאמינה שדף מחוק זה לא דף חלק... כיום אני בקושי מסוגלת לקבל ממנו מחמאות כי אני אומרת לעצמי בלב "אל תאמיני לו , זה הרי אותו אחד שלא מזמן התנהג אלייך בבוטות"וכמובן שזה גורם לי להתכנס בעצמי וליהיות עצובה. מאחר וים הכיפורים מתקרב אני שואלת האם ייתכן לשכוח מכל מה שהיה[ומדובר בשנים] והרי אדם בנוי מהחוויות שעברו עליו?אפשר לסלוח?

זו לא השאלה

שלום לך מירי נראה לי, על פי ניסיון, שאם תגיעי להכרה אמיתית שאת עדיין לא סלחת לעצמך עבור דברים מאד דומים כך שעדיין - שנים- יש לך בתוכך מאגר גדול של כעסים ומרירות שרוקדת לך בבטן. יכול להיות שזה קשור לעבר הרחוק או הקרוב, יכול להיות שאת טיפוס שאוגר ולא , במידה המאוזנת, יודעת לפרוק. האם ידעת שכל פסיכולוג עובר פעם בכמה זמן סדנת "פירוק" לחצים.הוא נפגש עם חברים בתחום ומומחים אחרים שמדברים על ניסיונם האישי וכך שואבים כוחות- "על ידי" שפורקים מעצמם את המתענים שצברו כל אותה תקופה. למטרה זו יש את "בין הזמנים". למטרה זו מיעצים לצאת לחופשה כל פרק זמן מסוים.כזוג. מה קרה בכל ימי הכפורים שעברו האם לא עברה השאלה הזו גם כל אותם השנים? בתוך דברייך יש את התשובה לשאלתך. "אני לא יכולה לקבל..." - בגלל שמשהו חוסם אותך מלקבל - לא נראה לי שבעלך הוא חלק מזה. על אף שהיה זה שממנו את לא יכולה לקבל. פי' - גם אם זה היה מישהו אחר היו לך את אותם קשיים לקבל- לאו דווקא לפי אותם ניסיונות אותם את עוברת עם בעלך.(כדאי לקרוא את הדברים פעמיים שלוש - אם תרצי להגיב) מקווה שהועלתי במשהו - גמר חתימה טובה , תדהר

תגובה

נכון, אני מאד כועסת על עצמי שכבר בפעם הראשונה שגיליתי שבעלי הוא אדם קשה לא הבהרתי לו שאני לא מוכנה לזה והעדפתי לתת לזמן לעשות את שלו. אכן אנו יוצאים לחופשות וזה לא בגלל האהבה הגדולה שביננו אלא בגלל שזו הנורמה וכולם עושים כך .ומי אמר שבחופש הוא פתאום משנה את עורו ונעשה בעל יותרטוב?בשביל ליהיות בעל טוב דרוש יותר ממלון מפואר ונוף של ים. אולי פעם אתם בתור יועצי נישואין תודו שלבעל יש חלק גדול בעיצוב תדמיתה של האישה, שלבעל יש חובה לדאוג לכך שאישתו תהיה מאושרת? אולי תפסיקו לתת לנו הנשים את התחושה שאנו אשמות במה שקורה לנו? וכי איזו אישה בעולם תבחר מרצון בחיי אומללו שכאלה???

גילוי הרצון יכריע

שלום לך מירי צר לי אם נכוות פעם או יותר מיועצי נישואין כאלה שהייתם אצלם או אחרים שלפי תחושותייך הם לא הראו שיווין רגשות בין שניכם. לא זו הייתה המטרה שלי, אלא לפי ניסיוני ומה שלמדתי במשך השנים שהאדם מעצב לעצמו את גורלו. לאו דווקא בן או בת הזוג. אמרת דברים ברורים ואמיתיים שהבעל מאד משפיע על המצב רוח של אשתו ומעצב לה, כפי שהגדרת, את תדמיתה . אמת לאמיתה. אמנם האם את לא חושבת שאכן זה יכול להיות הפוך. שאשה גם היא מעצבת את תדמיתו של בעלה?? מי מתחיל ...... מי שיתחיל - ידו תהיה תמיד על העליונה .!!!! איך מתחילים לבנות את האהבה בין בני זוג.? תשובה: ככל שתהיו מרוכזים בשכל וברגש על הדברים החיוביים של בני הזוג ובד בבד תמעיטו להעצים את הדברים השליליים בכם (כל אחד לחוד ושניכם יחד-ולזה התכוונתי , בתשובה הקודמת) יותר ויותר תתנו אפשרות לאיחוד הבין אישי שלכם להתרקם ולהיות אחד בכל מה שתעשו, גם אם לא הייתם במלון מפואר על שפת הים בארובה - תהיה לכם קשר טוב עם אמפתיה הדדית ורצון תמיד להיות יחד, לא משנה אפוה ולא משנה מתי.ועוד דבר חשוב- גם אם אתם במהות לא כאלו. עוד דבר: חלק גדול מבניית קשר בין שניים זה "הרצון" להיות אהוב מכובד מעורך. אם את או בעלך "מגלים רצון" ב20% להיות יחד וכל השאר , פי' ש"בתוככם" יש רק 20% של "גילוי רצון" להיות אהוב מכובד ומעורך- וזה יהיה בולט בחיי הזוגיות ויתן את אותותיו כאן.תמיד הבעיה , מה שתהיה, מתחילה ....מהאדם עצמו, ....לא מסביבתו. אין ספק שנושא זה צריך יותר הבהרה ועומק והבנה. מקווה שהועלתי במשהו, כל המתיקות בעולם, תדהר

מה עושים שבעל לא רוצה עוד ילדים

אני בת 32 עם שני ילדים, חצי שנה אסור היה להביא ילדים בגלל טיפול רדיואקטיבי שקיבלתי בגלל בעיות בבלוטת התריס, בעוד חודש אני אמורה לסיים עם הגלולות אבל נכנסתי לפחד להביא ילדים בגלל ההתמודדות איתם נפשית וגם המצב הכלכלי ואפילו שאני אפטור את הבעיה שלי בעלי לא רוצה בגלל הבעיה הכלכלית. הגעתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני מאוד רוצה ילדים, ואני מעדיפה להמשיך את המצווה, מצד השני המצב הכלכלי שלנו עגום, בעלי הוא מפרנס לבד, במשכורת של מינימום, ושלישית מה אני עושה מבחינת הלכה? אני מוצאת עצמי מבולבלת בן כל הסיבות הנ"ל. אשמח לקבל עיצה. ומה עושים עם בעל שבעצם לא רוצה כרגע ילדים? ברצוני לציין שאנחנו דתיים ומן הראוי שנמשיך לקיים את המצווה עד הסוף. אשמח לתשובה מהירה.

לא בכוח

שלום לך הדר השאלה שלך מתחילה - אם יש לכם שתי בנות. אמנם שאם יש לכם בן ובת או שני בנים השאלה ההלכתית אינה רלוונטית . ב"ה זכיתם לשני ילדים- בעיות רפואיות בבלוטת התריס והטיפול שאת עוברת הוא לא פשוט . ולכן עצתי לך- תני לזמו לעשות את שלו תהיני במה שיש , מבחינה הלכתי לך אין שום חיוב כלל להביא עוד ילדים. ולגבי בעלך גם זה רק מדרבנן-ואף אם יש לכם שתי בנות במקרה שלכם אין חיוב להכניס מתח מיותר . אלא יש אולי את התחושה הפנימית שאת רוצה עוד ילדים....תתגברי. זו עצתי, כל טוב הרב ישועות ורפואות תדהר

גט לחומרה

לאחר מאבקים קשים זכיתי מקץ 12 שנים לקבל גט כשר כדת משה וישראל. בית הדין מצא לנכון לחייבני בגט לחומרא משום שהפרתי הבטחה שאם אקבל את הגט, אגש לדון מחדש בממונות לפי דין תורה. ממונות אלו נפסקו לפי שנים רבות קודם בבית המשפט האזרחי. הברירה שהעמידו הדיינים לפני הייתה קשה בעת ההיא משום שבאחזקתי היו שישה ילדים קטינים וחששתי שאם אגש לדון מחדש בדיני ממונות לפי דין תורה אשאר ללא קורת גג. בבית המשפט הפסיקה הייתה על דרך הפשרה וזכיתי רק ב 24 אחוז מערך הדירה. עשיתי הכל כדי להתחמק מלשוב ולדון בממונות אך בית הדין הורה שאני אסורה להינשא. כיון שכך שבתי לדון בדיני ממונות על כורחי.במהלך הדיונים השאירו הדיינים את החלטת בית המשפט האזרחי על כנה אך חייבו אותי להשיב לאיש את כל הריביות שהצברו לטובתי וכן לפצותו על המוצאות המשפט בסך 6000 $ ושאני צריכה גט לחומרה. מאז האיש נעלם ואין לי אפשרות לממן חוקר פרטי. האם לדעתכם יש אפשרות במצב הנתון לבטל את החיוב בגט לחומרא שהרי אם לא ימצא האיש אשאר עגונה כל חיי. תודה לכם יונה

תשובה לחומרא

שלום לך יונה היות והרבה זמן חלף והמקרה שלך מורכב- מן הראוי לא לענות על ידי הנט ולגשת לדיין או טוען רבני עם הרבה "אהבה לזולת" ואכפתיות ולהתייעץ. כל טוב הרבה הצלחה תדהר

פערים מבחינה רוחנית בין בעל ואשה

אם אפשר להפנות את השאלה לרב תדהר כהן שבוע טוב, ב"ה יש לי בעל נפלא ובדר"כ הכל מצוין ביננו אנחנו נשואים מעל 10 שנים , לצערי מאז שנישאנו יש ביננו פער בצד הרוחני כל הזמן אנחנו משוחחים על כך ונראה שבעלי באמת היה רוצה יותר להתחזק ולהתקדם בזמן האחרון זה מאוד מפריע לי ואני מתוסכלת ועצובה וזה פעם ראשונה שאני מרגישה שבעלי לא מבין אותי ואנחנו לא משדרים ביחד כי זה ממש נהיה בנפשי שבעלי ישקיע יותר בלימוד תורה ויותר בכל ההקפדות ה"קטנות" כמו נטילת ידים בבוקר ע"י המיטה וכדו' לדבריו הוא היה מאוד רוצה בכך אבל בפועל הוא לא נמשך לזה ומאוד קשה לו להתמיד ולהתאהב בתורה זה ממש שובר אותי כי אני מרגישה שזה פגיעה חלילה בבית וכן שלא נהיה כפויי טובה כלפי הקב"ה שעוזר לנו כל כך הרבה איך יוצאים מהמשבר הזה? במשך השנים ניסיתי לעודד ,להחמיא, להתעלם ,להשלים, אבל זה לא החזיק מעמד, כל כמה זמן זה מציף אותי וממש מדכא אותי אודה לך מאוד אם תחזור אלי בהקדם

תשובה מהירה - סליחה

שלום לך אפרת תודה שנתת לי מקסימום אינפורמציה במינימום מלל. אמנם אנסה לחזור על הדברים על מנת שאם לא הבנתי נכון תתקני אותי. ציינת שזו הפעם הראשונה שאת סבורה שבעלך לא מבין אותך בעניין הזה של התחזקות למצוות ולתורה. ניסית לעודד וכו' אבל זה לא כ"כ החזיק מעמד ולזה את קוראת משבר. אז אנסה לנתח יחד איתך מה יכול להיות שעובר על בעלך ואולי נבין טוב יותר את המצב. כמובן רק עם הנתונים הללו נעבוד - אף שיש הרבה יותר והם ישנו את המצב ואת התמונה . כפי שאת יודעת מהחכמת חיים שעיצבת לעצמך שרכשת וכו' שיש מוסג חשוב עד מאד שנקרא "הטרטוריה האישית ". האדם בעצם נולד ואחרי 120 שנה בע"ה יפטר לעולם שכולו טוב- לבד. וזה מפני שנישואין הם מבחינת "אמצעי" למטרה ולא סיבה או מטרה לחיים טובים ומאושרים. בן עזאי ובן זומא היו האנשים הכי מאושרים בעולם מפני שתמיד עסקו במטרה ובסיבה שהאדם הגיע לעולם- לימוד התורה והמצוות - לעשות רצון הבורא המלך . האדם נברא עם יצרים עם תשוקות רצונות ציפיות מחשבות וכו' מי יספק לו אותם כשהוא לא יוכל או כשהוא יתקשה בלהשיגם- הוא חשב שבן או בת זוגו שבחר יכולים ויותר מזה - מבחינה פסיכולוגית- צריכים או אפילו "חייבים" לספק את אותם צרכים. מעוות? בכלל לא! אלא שמפני שבקטנותו האדם למד שעושים בשבילו ואף אוהבים אותו גם אם הוא לא כ"כ משתדל. תקופת ההורים. למה לא מתחתנים בגיל 5 או 7? מפני שזו לא המטרה- להתחתן. נישואין היא המסגרת הטובה ביותר שקיימת- שיכולה להביא את האדם להיות שלם כלפי הזולת וכלפי עצמו ויותר חשוב מכולם- כלפי הבורא בשביל תיקונו של האדם. עד שרבי עקיבא ע"ה ראה בתלמידיו הקדושים והטהורים שהעמיד אותם בגליל אחרי 24 אלף התלמידים שמתו, כמונעים אותו מלהידבק בבורא ע"י שימות על קידוש ה'.ובדרגה שלו ראה שהם כמפריעים בדרך-כמו יצר הרע באותם דקות. גם אחרי שהיו לו כמה נשים הכי עשירות הכי יפות ושקידמו אותו בצורה רוחנית . אולי ארחיב בהזדמנות אחרת- אבל הנקודה היא , תני לבעלך את הזמן שלו התפתחות רצינית רוחנית יכולה להתרקם אך ורק ע"י רצון פנימי אמיתי. עכשיו- הרי שאת יודעת כבר שהדבר הכי הרסני שאשה יכולה לעשות לגבר שלה הוא- לראות לו שהיא לא שבעת רצון ממנו- שהיא לא מעריכה אותו , וזה שרשרת - ממלא אין לו תחושה שמכבדים אותו ומה הוא בכלל שווה בבית. ילדים? גם זה פעמים רבות לא יגיע לחשיבות של נישואיו עם אשתו. אם תתני לו מוסר עם פנים של עצבות או דאגה או אכזבה- את חופרת לעצמך בור שיהיה קשה לך לצאת ממנו. מפני שהוא עדיין לא שם. מה עושים? קודם כל מתפללים. תאמיני שכפי שה' ית' ברא מציאויות בעולם כולו ע"י האותיות כל מילה שאת מוציאה בתפלה תשנה את הגורל. 2- תלכו לשבתות "כיף" בצפת למלון או איפה שיהיה סופשבוע עם הרצאות - את לא צריכה לומר לו שבשביל זה אתם הולכים לשבת, אלא להתרענן לאגור כוחות להתאחד לבנות את עצמכם רוחנית וגשמית, עדיף שזה יהיה זמן שאתם "טהורים". המבין יבין. זה בונה מאד..3- לפי ניסיוני - לא כדאי לעשות מולו דברים מבחינה רוחנית כשהוא לא בדרגה שלך- לקרא את כל ספר התהילים בשעה וחצי כשהוא יושב מולך . אם הרמב"ם ז"ל כתב שחכמים ציוו שתכבדי אותו כשר ומלך- מה זה אומר- זה אומר ששר או מלך שומר על כבודו ומצד שני חייב לתת כבוד שהרי הוא מבין שאם הוא "יצפצף" לא יהיה בסוף על מי לצפצף. אז גם אם הוא יתן לך כבוד עצמי שאת עולה רוחנית - הוא עלול לשמור על כבודו - ולמצוא תירוצים לא להתחזק. לסיכום- לא להראות שאת יותר ממנו.4- לפעמים עידוד - לאנשים מסוימים- יוצר ריחוק ולא קירוב. כך שנכון שעידוד יכול להיות לפעמים מכשול ולא בניה. עידוד שאף פעם לא ניכשל הוא עידוד עם "הערצה". לפי ניסיוני - זה עצה שלא חזרה ריקם- תתמקדי על הערצה - ותאמיני בזה - תעריצי אותו במה שהוא בלי להשוות- אמנם לפעמים יש בעלים שמחפשים את ההשוואות, לכן ה' נתן לאשה הרבה יותר שכל מהגבר רגשי ובינה יתרה - שתוכל להבין איך לעצב את בעלה להיות חיובי יותר טוב יותר. כל טוב בינתיים אמשיך בלי נדר פעם אחרת. תדהר

חוסר התאמה בין בעל ואישה.

האם ייתכן מצב של חוסר התאמה מוחלט בין בני הזוג?. אני מתכוונת אם יכול להיות מצב שבו למרות הכוונות הטובות משני בני הזוג והשתדלותם להתקרב זה לזה זה פשוט לא הולך. יש מצב כזה שבו למרות ההשתדלות האנשים לא מסתדרים אחד עם השני?. אולי זה נובע מהתנגשות באישיות השונה שקיימת אצל בני הזוג?. מה עושים כאשר לא מסתדרים וגם גורם חיצוני שמנסה לעזור (יועץ,רב) הרים ידיים?. היש טעם להישאר ביחד למרות חוסר ההתאמה?.

נקודות למחשבה

שלום רב היות ויש הרבה שחושבים על הנקודה הזו- רציתי לשתף אתכם בכמה נקודות. 1- אם נאמר שאדם הא' כלל בתוכו את כל נשמות הזכרים וחוה את כל נשמות הנקבות - והם היו גוף אחד ונשמה אחת לפני הפירוד, הרדמה, נסירה - יוצא לנו שאין זוג לא מתאים במהות. אלא שעדיין לא נתנו פיתרון?! עיין נקודה 3. 2-האם הקב"ה יטעה בזוויג שהוא צריך להיות מעורב בו על מנת שקיים אותו כפי שהביא הרב יאיר?? 3-לפי ניסיוני ב9 שנים שעברו- יש לא מתאימים שהתחתנו- כך נראה בעיניהם ובעיני אחרים- והוא נכון. אמנם- לפי ניסיוני הגעתי לנקודה זו ש- הקב"ה יזווג בין שניים בכוונה מפני שייעודם הוא לשפר את מידותיהם ורק דרך זה או זו ה"לא מתאימים" יכולים להגיע לאותו שלמות שייעד להם ה' ית'. וכשעבדתי בכיוון זה עם לא מעט זוגות זה הצליח.היות והתוצאות מיועדים להיות טובות מאד וניסיון לא קל. יוצא לנו ששוב אין "לא מתאימים" כלל. בינתיים זה הוא זה. תודה תדהר

ביגמיה

ביגמיה נאסרה עקב חרם דרבינו גרשום. לפי הבנתי חרם זה שהתחיל בארצות אשכנז התקבל כיום גם בידי עדות המזרח. שמעתי שגם היום בארץ בתי הדין הרבנים עדיין מתירים לשאת אישה שנייה בלי להתגרש מהאשה הראשונה. באלו מקרים מדובר. אם אפשר לקבל פירוט.

שו"ע אבה"ע סי' א סעי' ט' וי'

שלום לך יוסף מרן כתב שיש מקומות שנהגו לשאת עד 4 נשים, ושם יהיה מותר לבני ספרד . אולם בסעיף שלפני זה מרן הקדים תרופה ופסק שאם יש מקום שלא נהגו לשאת אשה על אשתו , אסור הדבר לא קשור ישירות לחרם דר"ג.עיין סי א סעיף ט', ושם סעי' י'. כל הישועות תדהר

טעות ביסוד (בנוגע לנגיעה)

כל הנושא של נידה או טהורה קשור אך ורק בין בעל ואישה נשואים!!!! נגיעה בגבר זר אסורה כשנידה או טהורה באותה מידה!!!!!!!!!!!!!!!!

סליחה על ההתפרצות

שלום רב הדברים שלך סותרים. כל הנושא של נידה- לא שייך רק בין נשואים אלא אפילו רווקים - עיין ב"י שהביא את הריב"ש ופסק אותו בב"י בסימן קפ"ג שו"ע חלק יו"ד. דבר שני נגיעה בנידה חמור יותר מלבד הגזרה שדוד המלך ע"ה ובית דינו גזרו על הפנויה - אף שהיא טהורה מטומאת הנידה- ואם היא נידה זה עוד איסור והוא מחלוקת בין הרמב"ן ולרמב"ם בספר המצוות אם הוא איסור דרבנן או דאוריתא. דבר שלישי- בתשובות הריב"ש כתוב שהיהודים באיתיופיה הם שרידי היהודים משבט דן. וכתב מרן השו"ע שמורו הגדול מהר"י בי רב זלה"ה היה סומך על הריב"ש יותר משאר פוסקים אחרים מרוב בקיאותו ודיוקו. והוא היה תלמיד רבינו ניסים - הר"ן- שהוא היה תלמיד הריטב"א שהוא היה תלמיד של הרשב"א שהוא היה תלמיד של הרמב"ן שהוא קיבל גם מבעלי התוס' דורו של הרמב"ם, וכו' הנה לפניך שכל גדולי עולם קיבלו זה מזה -אף שהיה מחלוקות בפסקים ביניהם- הרי שכל דבריהם כאש. ואסור להוציא לעז על עם ישראל. ואם יש פסיקה לגייר "חלק" מיהודי איתיופיה כך יהיה והדברים הם רק לחומרא ולא שהם ח"ו גוים. באתי רק לחזק היו ברוכים תדהר

עבור הרב תדהר כהן.

יש לי שאלות לגבי התשובה האחרונה שכתבת. למרות שענין זה לא קשור לפרום זה אני אשאל את השאלות בכל זאת. אם אתה יכול לענות עליהן אשמח על כך. כתבת בתשובה האחרונה: "אסור להוציא לעז על עם ישראל". האם התכונת ליהודי אתיופיה?. או שהכונה היתה אחרת בטקסט. האם 'דברי לעז' הכונה היא על כך שהם לא שמרו על איסור נגיעה עם נשים טהורות באתיופיה?. (לא היתה שם אפשרות בכלל של נגיעה עם אשה נידה). כתבת גם בהמשך: " אם יש פסיקה לגייר 'חלק' מיהודי אתיופיה כך יהיה והדברים הם רק לחומרא ולא שהם חס וחלילה גויים". ככל הידוע לי אין פסיקה לגייר "חלק" מיהודי אתיופיה אלא את כולם. לגבי אחיהם בני הפלשמורה הגיור הוא קצת שונה, שכן אצלם יש תהליך נוסף שנקרא - "השבה ליהדות". לאיזה "חלק" מיהודי אתיופיה בדיוק התכון כבוד הרב?. אם הגיור הוא לחומרא כנראה שהסיבה לכך היא שיש חשש שהם אינם יהודים. או אולי החשש הוא שהם התערבו בין הגויים. (מה שאגב לא נכון. הקהילה הקפידה לשמור על נישואין בתוך העדה. מי שהתערבב בין הגויים, הקהילה הקיאה אותו והוא נעשה פלאשמורה או גוי גמור. היו מעטים שחזרו בתשובה וכך חזרו גם לעדה.) אז אם יש גיור לחומרא כנראה שיש חשש להיותם גויים. האין זה כך?. שוב, אני יודעת שהפורום לא עונה על עניין כזה. אך אני מעדיפה לקבל פה תשובות מכבוד הרב מאשר בטלפון. גם לא שאלתי הרבה שאלות. תודה.

גיור לחומרא

שלום יפית להוציא לעז בכלל על אדם בודד וכל שכן עדה או קבוצה של יהודים זה איסור דאורייתא עייני בחפץ חיים . בשורש זה מפריד ומפלג את המדובר מהמדבר ומהשומע למשמיע והתורה מאד מקפידה - עד שאפילו מרים נענשה ואף אהרון ששמע. ומ"מ לגבי הנושא שלנו, דברתי בכללות ולאו דווקא על יהודי איתיופיה בלבד. יהודי איתיופיה יש מהם מאד כשרים ושומרים על קלה כבחמורה ואף שהלכו בצניעות ונשותיהם עם כיסוי ראש כדין. ויש חלק גדול מהם שיודעים על יהדותם ושומרים את המינימון יום כיפור ושבת וכו' ויש מהם שלא , כמו בכל תפוצות ישראל. אלא שהבעיה התעוררה כשעלו לארץ רבני האשכנזים בפרט חוששים שמא במשך הדורות נשכחה יהדותם ושם התחתנו עם גויות וכו'. ולכן הדין הוא בהלכות גיור שאם ואע"פ שיהודי מתנהג כיהדותו - עדיין צריך טבילה במקוה טהרה כשר לא במים שאובים אלא מקוה כפי שאשה בנדתה שטובלת לטהרתה. זה הפירוש ל"חומרה". וגם אם הם שומרים שבת. לתועלת הקוראים ולחומרת העיניין אספר סיפור, אני גדלתי בארה"ב 25 שנה ושם איתי למד חבר שלי היינו מכיתה ג' עד כיתה ח' באותה כיתה, שם למדנו חומש עם רש"י גמרא עם המפרשים וכו'- אמנם זה היה לא חרדי אבל שם זה נקרא "ישיבה" ,כפי שפה הממ"ד. בכל אופן יום אחד בהיר כל המשפחה שלו עזבו את השכונה , אף אחד לא הבין מה קרה ואיפה הם הלכו. אחרי בירור - התברר שאימו כשהייתה בת 3 חודשים הועברה לאימוץ למשפחה יהודיה דתיה וכך גדלה ומסתבר גם שההורים שלה הביולוגיים לא סיפרו על גיותה. התחתנה והביאה עם בעלה 5 ילדים שכולם שמרו שבת כשרות וכו' ואף למדו תורה, כשבעצם הם "גוים". כשחבר שלי היה בן 16 שאלו אותו ואת כל המשפחה לאפוקי מהבעל שהיה יהודי ולא ידע על כל זה, ואחרי שהתברר לאימו כל זה בפיתאומיות, האם הם מעוניינים להמשיך להיות יהודים או לא, אחרי השוק הגדול והטראומה וכו' ואחרי חשיבה הם החליטו.....להיות גוים ככל העמים. סיפור שהיה. בכל אופן להלכה אם הם היו רוצים להמשיך להיות יהודים הם גם היו חייבים טבילה כגוי- וזה לא היה "לחומרה" מפני שאנו יודעים שהם לא היו מזרע ישראל ואף ששמרו מצוות. אצל יהודי איתיופיה אין אף אחד יודע מה היה שם אין פרוטוקולים ואף אחד לא רשם מי התחתן עם נוכריה מי סידר גיטין וקידושין שם וכו', בעיה רצינית. ולכן אם אפשר לעשות תקנה בגיור לחומרה עדיף, ורבני האשכנזים יותר מתעקשים על זה ואף הספרדים גם מעונינים לצאת מכל ספק. כדי שיהיה לך מושג כמה הדברים חמורים, שאלה אשאל אותך , האם את יודעת מה עשו כל היום הסנהדרין הגדולה בלשכת הגזית בבית המקדש? הרמב"ם אומר שרוב הזמן הם דנו דיני יחוסין, מי יהודי ומי ממזר וכו', שתביני עד כמה הדברים חמורים בעם ישראל. דבר אחד ברור הרבה יותר שיהודי הפלשמורה בבעיה הרבה יותר קשה וזה דבר ידוע. ברכה וכל טוב לעד תדהר

הערה לרב לגבי דבריו על הפלשמורה

סליחה כבוד הרב, אבל יהודי הפלשמורה אינם נמצאים בבעיה יותר קשה. הם צאצאי יהודים שהתרחקו מהיהדות. ההתרחקות מהיהדות החלה בסוף המאה ה-19 עקב לחץ המיסיון ונמשכה מאוחר יותר עקב לחצים של האוכלוסיה הנוצרית המקומית. הפלשמורה לא התנצרו בגלל האמונה בישו אלא רק כדי לקבל חיים יותר טובים. להיות יהודי באתיופיה היה מאד קשה. ליהודים (ברובם) לא היתה זכות על אדמות. דבר שמאד היה חשוב לחקלאי היהודי שם. אחרת הוא היה אריס ונתון לחסדי הנוצרי. ההתנצרות אם כן באה בעצם לשפר את המצב הכלכלי והחברתי. 'המזל' של הפלשמורה הוא שהנוצרים לא קיבלו אותם אליהם. לא בקשרי נישואין ולא בנתינת אדמות עבורם. מכיון שהפלשמורה לא שמרו על מנהגי היהדות, אחיהם הפלשים, לא קיבלו אותם חזרה, אלא אם כן הם חזרו בתשובה, והיו מקרים כאלה. מכאן שבני הפלשמורה יצאו קרחים מכאן ומכאן. 'המזל' של הפלשמורה היה כפי שציינתי שהם לא התקבלו על ידי הגויים. כלומר, לא היו נישואי תערובת עם הגויים. הפלשמורה התחתנו בינם לבין עצמם. הם שמרו על המנהג לא להינשא עם קרובי משפחה. אם תפנה לספרים שכתב הרב מנחם ולדמן או שתפנה אליו אישית הוא יאמר לך שאחוז נישואי התערובת אצל הפלשמורה הוא נמוך מאוד. כדי שתבין כמה התופעה הזו הייתה ידועה, ניתן לראות זאת מדברי אחד השליחים מהמחלקה התורנית שנשלח לעזור לפלשים בשנות השבעים. הוא טען שישנם מסביב לאגם טאנה (אזור גונדר) פלשים מומרים רבים, אולי קרוב ל100000 נפש. היכן הם נעלמו? הרי היום אם סופרים את אלה מהם שכבר הגיעו ואלה שמחכים לעלייה, מגיעים אולי ל50000. כלומר מספרם ירד לחצי משנות השבעים ועד היום. לאן הם נעלמו? חלקם מתו עקב מחלות שונות (זו מדינת עולם שלישית). אלה שנישאו לגויים הלכו לגור עימם והם כבר נוצרים גמורים ולא פלשמורה. והיו כאלה שחזרו בתשובה והקהילה היהודית קיבלה אותם חזרה והם עלו לארץ בתור פלשים אמיתיים. דווקא הפלאשמורה מצבם טוב יותר מבחינה הלכתית. הם מקבלים עליהם את כל דרישות הגיור של הרבנים ומתחייבים לשמור על אורח חיים דתי. דווקא הפלשים הוותיקים (היהודים האמיתיים) עשו בעיות לרבנות הראשית. חלקם לא הסכימו לדרישות הגיור של הרבנות והם לא התחייבו על שמירת אורח חיים דתי. אני מקוה שנמושג 'פלאשמורה' ברור יותר כעת. אם אתה רוצה אתה יכול להגיב על הדברים.

תגובה

שלום יפית את האינפורמציה שאני מקבל הוא ממקום רבני מוסמך כך שיכול להיות שאת צודקת שהם מקבלים יותר טוב מאחרים את הדת - מה זה נוגע ליהדותם ויחוסיהם שבעבר. זה רק אומר שהם יותר אמפאתיים ורוצים להשתלב בחברה המסורתית היהודית ולא להיות כפי ש"היהודים" בצפון תל אביב גרים. ההיסטוריה ידוע מספרים שונים כפי שציית אבל הדגש הוא גיור "לחומרא" ומיזה את מתעלמת, לא אמרו שאף אחד מאותם עולים ולא משנה מאפה בעולם, אם יש חשש שהחזקה ביחוסם רפוי אנו הרבנים נגייר אותם --"לחומרא" היינו לצאת מכל ספק. חוץ מזה, כלל ידוע הוא שכפי הספרים ההיסטוריה הכתובים כך יש היסטוריה לא כתובה, כך שאין רגלים לדבר בנוגע ליחוסם. שאלה, אם את כל כך מעורבת האם תוכלי למצוא פרוטוקולים ליחוסם שלהם, תביאי כתובות או גיטין שטרות המוכיחות שהיו נישואין כדת וכדין עם שמות יהודיים במשך השלוש או ארבע דורות האחרונים? אם תצאי לדרך תתקלי בכמה וכמה דילמות רציניות. כל טוב תדהר

דברי הרב על הפלשמורה

קצת קשה לי להבין את דברי הרב. הרב כותב בסגנון רבני. זו זכותך כמובן. אך אני אינני רבנית וקשה לי להבין סגנון כתב כזה שבו מובאים בעיקר מושגים ומונחים השייכים לעולם הרבני. לכן אני כעת כותבת את מה שאני חושבת שהבנתי מדברי הרב. אם הבנתי את הדברים אינה נכונה, אשמח אם הרב יתקן אותי. תודה. הרב כתב שגיור לחומרא קיים כאשר ישנה קהילה הטוענת שהיא קהילה יהודית ואין סימוכין לכך. כלומר, לא בטוח שמוצא הקהילה היה אכן יהודי . יתכן שבתקופה מאוחרת יותר קיבלה עליה הקהילה את היהדות. כאשר יש ספק בייחוס, כלומר יש ספק במוצא היהודי של הקהילה, הרבנים יחייבו את הקהילה להתגייר. הביטוי 'לחומרא' הכונה היא שזה גיור יותר מחמיר, שזה גיור שבא רק להוריד את הספק הקיים. ישנו ספק אם הקהילה היא אכן ממוצא יהודי. בגלל המחשבה שיתכן שהקהילה היא אכן ממוצא יהודי זה נחשב לגיור מחמיר יותר. ומכאן הגיור לחומרא. האם לכך התכון הרב?. בסיפא של דבריך אתה שואל אם אוכל להביא כתובות או שטרות גיטין המוכיחות שהיו נישואין כדת וכדין עם שמות יהודדים במשך 3 או4 דורות אחרונים. הרי ברור שניתן לעשות זאת. אבל מה זה יעזור, כבוד הרב?.כבר אמרתי בדבריי שכמעט כל בני הפלשמורה לא התערבבו עם הגויים. (הגויים לא רצו להתחתן איתם). הם בעצם פלשים מומרים. מכיוון שמבחינה אתנית הם שייכים עדיין לקבוצת הפלשים מבקשים מהם לעבור את אותו גיור לחומרא שעברו הפלשים עצמם. אבל מכיון שהם התנצרו (בשביל שיפור המצב הכלכלי), הם צריכים לעבור גם תהליך הנקרא 'השבה ליהדות'. הם עוברים תהליך זה כדי להשאיר מאחוריהם את כל מנהגי הנוצרים שהיו להם. אין חשש לייחוסם של הפלשמורה. מעטים מהם נישאו לגויים ואלה שעשו זאת יודעים בדיוק מי עשה זאת.(ראה הרב מנחם ולדמן). כפי שאמרתי הפלשמורה הינם מזרע ישראל באותה מידה כמו הפלשים. אין הבדל בייחוס בין פלשי לפלשמורה. הפלשמורה זה בעצם פלשי מומר שנישא לפלשית מומרת. ההבדל בין הפלשים המומרים עצמם הוא רק הזמן שבו נעשתה המרת הדת. ישנם כאלה שמירו את דתם לפני 100 שנה ויש כאלה שהמירו את דתם לפני 40 שנה. ידוע שהמרות הדת האחרונות שנעשו בקרב הפלשים היו בשנות השבעים של המאה העשרים (בתקופת היילה סלאסה), דהיינו לפני 30 שנה נעשו המרות הדת האחרונות אצל הפלשים.

גיור לחומרא

שלום יפית יחוס הוא דבר שבלב באומה הישראלית, ולכן לא משחקים עם ספקות. את הבנת טוב , שחומרא = התרת הספק, ולכן היות והגרו לעם ישראל כאלה שהיו בעיות כאלו אתם, כל היהודים מאותם איזורים אם אין להם הוכחות ששמרו לא להתערבב עם הגויים, עליהם מוטלת הספק והגיור לחומרא. לדוגמא, מרן בשו"ע פסק שלוקח 10 דורות עד שיפקע מגר שם "גר" ולכן יש נפקא מנא בכתובות, אפשר לעיין שם . אבה"ע סי' ד סעיף כב. רק שתביני שהדברים לא פשוטים. דבר שני העובדות שאת מדברת עליהם הם נכונים , אולם אין איש יודע בדיוק אם מאחד הדורות נשכח או הוסתר הדבר שאחד התחתן עם גויה ואם כן כל צאצאיהם עד סוף הדורות - גוי גמור אף אם הם שומרים מסורת והדת. והיות שזה דבר שאי אפשר לגלות עד שיבוא המשיח וזה מה שיעשה עוד לפני שיבנה בית המקדש לשיטה אחת, ואז ייוודע. עד אז יש לעם ישראל הנחיות מה לעשות. ושוב היות והיו דברים לא ברורים במשך ה600 שנה האחרונות , לפחות, יש לגייר אותם לחומרא- לצאת מספקות. כל הישועות תדהר

גיור לחומרא - הבהרה

סליחה, כבוד הרב. אבל אני צריכה לתקן טעות קטנה. הגיור לחומרא אצל הפלשים (והפלשמורה) נעשה לא בגלל הספק שישנו לגבי התערבות בגויים. הגיור לחומרא אצל הפלשים נבע מהספק האם הם מזרע ישראל או שמה הם צאצאי גרים שגוירו לא על ידי בית דין מוסמך. ידוע שהפלשים שמרו ככל יכולתם את מצוות היהדות באתיופיה. אבל בבדיקות שנעשו באתיופיה התגלו שבחלק מהמצוות נעשו שם שינויים, שינויים שאינם קיימים ביהדות הנורמטיבית. שינויים אלה לא נעשו בגלל שהתורה שבעל פה לא הייתה מצויה בידם אלא בגלל שכך הם קיבלו את המצוות ממסורת אבותיהם. מכאן שהם קיבלו מצוות שכבר היו מסולפות בידי אבותיהם. לא יתכן שאבותיהם אכן היו מזרע ישראל ובכל זאת הם העבירו לדורות הבאים מצוות שהם סילפו אותם בכונה תחילה. למה שקהילה של זרע ישראל תעביר לדורות הבאים בכונה תחילה מצוות שהן מסולפות?. מכאן למדים ששורש הפלשים מגיע מגרים ולא מזרע ישראל. גרים אלה לא גוירו על ידי בית דין מוסמך. אם הם היו עוברים גיור מוסמך הם לא היו מקיימים מצוות שהן מסולפות. ניתן לומר שגרים שמקיימים מצוות מסולפות אלה גרים שקיבלו על עצמם לבד את היהדות וקיימו את מצוותיה כפי שהם רואים לנכון לקיימן. מכאן שהפלשים הם צאצאי גרים שהחליטו לבד לקבל על עצמם את היהדות. זה מה שנקרא 'יהדות יש מאין'. זו יהדות שהתפתחה בחלל ריק, זו קבוצה אתנית באתיופיה שפתאום החליטה לקבל על עצמה את היהדות. אותו הדבר לגבי הפלשמורה. הם בעצם פלשים מומרים ששמרו על מוצאם היהודי ולא התערבבו בין הגויים. הרב מנחם ולדמן בדק את הנושא וטען שלא יותר מ 3% מבני הפלשמורה נישאו לגויים. כלומר ניתן בוודאות על ידי בדיקה מקיפה לדעת מי מהם נישא לגוי ומי לא. אצל הפלשמורה הגיור לחומרא נובע מאותה סיבה כמו הפלשים. הפלשמורה הם בעצם צאצאים של פלשים. הפלשים הם צאצאים של גרים. ומכאן, שגם אצל הפלשמורה יש ספק האם הם מזרע ישראל ומכאן מגיעה הדרישה לגיור לחומרא. בגלל שהפלשמורה היו מומרים או צאצאים של מומרים החליטו הרבנים להוסיף להם את נושא 'ההשבה ליהדות'. נושא זה מצטרף לגיור לחומרא ואיננו בא במקומו. רציתי רק להוסיף שאם הפלשים היו נשארים באתיופיה ולא היו עולים לישראל בשנות ה 80 וה 90 , אז כנראה שהקהילה הפלשית באתיופיה הייתה הופכת לפלשמורה ולאט לאט נעלמת מהעולם היהודי... מקווה שהרב נהנה לקרוא את הדברים שהובאו כאן. אם אתה רואה צורך, אתה יכול להגיב על הדברים. תודה.

יישר כח

תודה החכמתי תדהר

יש גיור לחומרא אין חתונה

שלום לך דיברנו כבר על גיור לחומרא ואין טעם להמשיך לדוש בענין. ישנה בעיה אחרת שאינני יודעת מדוע היא נוצרה. אני מדברת על זוגות אתיופים שרוצים להינשא. זוגות אלה, משפחותיהם עברו בעבר גיור לחומרא אך הן עצמן או ילדיהם אינם יכולים להינשא. כאשר הם ניגשים להרשם לנישואין ברבנות במקום מגוריהם, משיבים את פניהם ריקם. הם יכולים להרשם לנישואין רק ע"י רב העדה -הרב יוסף הדנה. בגלל המצב הזה שנוצר, ידיו עמוסות בעבודה והוא לא יכול לעזור לכולם. למה האתיופים מספיק טובים בשביל לעבור גיור לחומרא אך הם אינם מספיק טובים בשביל ללכת ולהקים בית בישראל?.

תגובה

שלום לך יפית הרב הדנה שליט"א הוא רב המכהן כרב הראשי ליהודי איתיופיה למה לא לשאול אותו ישירות מה גורם לנתק הזה, ודאי שאם הם כשרים לבוא בקהל אין שום סיבה לא להעניק להם תעודת נישואין או לקרב אותם .כדאי מאד , אם זה נוגע לך כפי שאני מרגיש, עדיף לברר אצל הגורמים עצמם. לי אין תשובה ברורה בדבר. כל טוב תדהר

גיור לחמרא, חתונה

שלום לרב. כפי שכבר תארתי הרב הדנה מופקד לבדו על כל נושא רישום הנישואין בעדה האתיופית. הוא לא עומד בעומס. מגיעים למשרדו במרכז הארץ אפילו זוגות מהעיר אילת. הוא מוכן להמשיך בתפקידו. אבל חסר לו תקציב וכח אדם כדי להמשיך במלאכה. הרב יוסף הדנה עצמו טוען שאין התייחסות לנושא הזה - שיש התעלמות טוטאלית מצד המוסדות והגורמים הרלבנטיים לנושא. ידוע שישנן מועצות דתיות שעושות דין לעצמן ומסרבות לרשום לנישואין עולים מאתיופיה למרות פסיקת בג"ץ ולמרות ההנחיות שנותן משרד ראש הממשלה. האם לא עולה באפך ריח של גזענות מהמועצות הדתיות האלה?. מדוע בני העדה זוכים 'בטיפול מיוחד' בבואם להירשם לנישואין במועצות הדתיות?. אולי כבוד הרב יכול לפנות בשאלה טלפונית לאחת מהמועצות הדתיות ולשאול מה הביא למצב הזה.

בלי נדר

ובעזרת ה'

ציפיות מחיי נישואין

שלום לרבנים. למה בכלל נוצרות ציפיות מחיי הנישואין? האם זה טוב שנוצרות ציפיות מחיי הנישואין?. כיצד צריך להתייחס לציפיות האלה?.

= מימוש עצמי\ביטוי עצמי

שלום לסיגל אם נאמר שציפיות נוצרות בעיקבות הרצון הפנים של כל אדם עלי אדמות מפני שהוא חש מבפנים שיש לו\לה ייעוד מסויים והוא צריך לצעוד בכיוון , לממש ולבטא את העצמיות או את ה"יכולות" שה' נטע בו. למשל, שחקן קולנוע או שחקנית על הבמה "חושבים" ש-מפני שהם נולדו עם יופי יכולת בלרתק אנשים "והבחנו" בעצמם במשך חייהם שזה מצליח , צעדו בכיוון והיום הם שחקנים בקולנוע. כלים= קריזמה, כושר שיכנוע , שפה, שיניים יפות, וכהנה רבות. לעומת זאת, התורה מצוה את בני ישראל ולא תתורו...פי' גם אם יש לכם כלים אל תחשבו שהם יכתיבו לכם את הייעד בחיים אלא - "ובחרת בחיים"- וזה נלמד ע"י ציווי המצוות וכו'. ציפיות נובעות מרצון עז "להיות"- כנראה שייקספיר צדק בזה שאמר "to be or not to be that is the question " - להיות מישהו- "מחייב" אותנו לצפיה והצפיה היא בעצם מוכיחה לנו שאנו בכיוון. או יותר מדוייק התוצאה מולידה את הצפיה והיא היא ההוכחה ליעד. חיי הנישואין זה המצב הכי מרגש מאחד מקנה תכליות השלמה לנפש ולגוף. ומובן מאליו עכשיו למה מצפים יותר מבן או בת הזוג. כדי לבטא את העצמיות שלי ושם בחיי נישואין זו הרמה המקסימאלית כדי לקבל את התוצאה העוצמתית ביותר - בחיים. היו ברוכים סלה ועד תדהר

לעידית

ישנם הרבה גברים צעירים בעלי תיאבון מיני גדול. זה דבר בריא וטיבעי. המשיכי לפנק את בעלך כמו שהוא אוהב... חוץ מזה, אין לך מה לדאוג, במשך השנים החשק המיני אצל הגברים יורד בהתמדה. כך למשל, בסיפרות המקצועית בתחום, ידוע שגבר בן 80, בממוצע, יש לו חשק למין רק פעם בשבועים. כך שאת לא צריכה לדאוג לגבי העתיד...

סליחה על ההתפרצות

לסקסולוג היקר גם אצלנו במכון ובאירגון הגדול הזה בעלי מקצוע בכירים מאד עם תואר שני ושלישי בפסיכולוגיה ובסקסולוגיה ובכירים אחרים המומחים ומנוסים עשרות שנים בתחומים הללו, ובנושא הבין אישי והאינטימי הזה. ואף על פי כן אין דרכנו לענות ולהיכנס לנושאים אלו היות והצניעות יפה להם - פורום הוא לא במה ראויה ומקצועית להנחות ולייעץ בנושאים אלו. ושוב , בפרט שהצניעות יפה להם - וזו הלכה. הרבנים העונים על השאלות של הציבור קיבלו הנחיות מפורטות מראשי הארגון ומהוועדה הרוחנית והם רשאיים לענות, אף כי אתה מוסמך בתחום שלך , האירגון העמיד רבנים מסויימים לתשובות. אם ברצונך לעזור אולי כדאי ותפנה למשרדים ואחרי ראיון אישי אולי יהיה שייך אף לענות תשובות. תהיה ברוך תדהר

לעידית

ישנם הרבה גברים צעירים בעלי תיאבון מיני גדול. זה דבר בריא וטיבעי. המשיכי לפנק את בעלך כמו שהוא אוהב... חוץ מזה, אין לך מה לדאוג, במשך השנים החשק המיני אצל הגברים יורד בהתמדה. כך למשל, בסיפרות המקצועית בתחום, ידוע שגבר בן 80, בממוצע, יש לו חשק למין רק פעם בשבועים. כך שאת לא צריכה לדאוג לגבי העתיד...

לעידית היקרה

שלום לך אם יש לך עוד שאלות בנושא אנא גשי נא לטלפון הקרוב ביותר בבית וחייגי למשרדים ושם יתנו לך מומחים בתחום שיוכלו לעזור לך כמו ד"ר אסתר קליין מומחית בנושא. פורום זה לא המקום . תהיי ברוכה תדהר

לעידית

ישנם הרבה גברים צעירים בעלי תיאבון מיני גדול. זה דבר בריא וטיבעי. המשיכי לפנק את בעלך כמו שהוא אוהב... חוץ מזה, אין לך מה לדאוג, במשך השנים החשק המיני אצל הגברים יורד בהתמדה. כך למשל, בסיפרות המקצועית בתחום, ידוע שגבר בן 80, בממוצע, יש לו חשק למין רק פעם בשבועים. כך שאת לא צריכה לדאוג לגבי העתיד...

תיקון

התכוונתי לד"ר רבקה קליין, אפשר להקליד את השם ד"ר רבקה קליין למעלה בחיפוש בצד שמאל ולקבל את המספר שלה, היא מומחית למיניות ועדיף שתדברי איתה. כל הברכות לנצח תדהר

עזרה ברישום הנישואין

אולי הרב תדהר יכול לעזור ולהשיא זוגות אתיופים כדי להוריד את לחץ הפונים מהרב הדנה?. אם הוא יעשה זאת, זה גם יוכיח לאתיופים שלא כל הרבנים הלבנים מסרבים להשיא אותם... זה גם יוכיח להם שלא כל הרבנים הלבנים הם גזענים... מה אומר הרב על כך? האם הוא לוקח עליו את המצוה החשובה הזו? זה הרי נחשב לעבודת קודש...

בס"ד ובלי נדר

שלום וברכה אפשר להיות בקשר, כמובן הכל יהיה על פי הנחיות עם הגדולים ורבותי שעוסקים בתחום על מנת שהכל יהיה כדת וכדין , גם לפי הרשויות ובתי הדין . אני יכול להשתדל בלי נדר ולעזור.כדאי מאד בשלב א' ליצור קשר עם הרב הדנה שכל יהיה בהנחיתו גם כן, מפני שהוא מוסמך ואחראי על הנושא. בברכה ובמזל טוב, תדהר 050-6650-779

החרם והביגמיה

למה עלי לכרוע ברך לפני שאני מדבר על אדם גדול כמו רבנו גרשום?. הוא הרי לא התכוון, לפגוע בנו הגברים. אבל כתוצאה מהחרם שלו - אנו, הגברים נפגענו מכך. האם הרב לא חושב שאם חרם דרבנו גרשום לא היה נוצר, אז היום לא היתה קיימת הבעיה של הבגידות?. חוץ מזה, ידוע שלמרות חרם דרבנו גרשום, ישנם מקרים בהם מאה רבנים והרבנים הראשיים לישראל, נותנים אישור לגבר להיות ביגמיסט. הידעת זאת?. גם ידוע שאין איסור מהתורה על ביגמיה. זאת מכיוון שהתורה הבינה את הצרכים של הגבר ולכן היא התירה לו לשאת יותר מאשה אחת.

טעות ביסוד

שלום לך לחדש משהו לא חדשתה. לכוון לאמת לא כווינתה. ומחילה מכבודו- אין קשר בין בגידות לבין הנושא שלנו. כדאי שתלמד על הנושא לפני שתגיב. הסיבה כמעט היחידה לבגידות הוא אחד, וזה לא בעקבות שאין היתר להנשא לכמה נשים.אין כאן מקום להאריך. תהיה ברוך תדהר

הכשרת טוענות רבניות

בסיעתא דישמיא! שלום וברכה, אינני בטוחה שזו הבמה להעלות בה שאלתי. מכל מקום ,אשמח לקבל התייחסוך! ברצוני לשאול היכן מכשירים טוענות רבניות (שמות ספציפים של מקומות)! תודה מראש! וכל טוב! א.

טענות רבניות

שלום לאמונה כדאי לטלפן למשרדים כל יום מ9-3 ולדבר עם הרב מאיר עשור או המזכירה הראשית טל נחום- 02-641-3242 ודאי שהם יכולו לעזור לך. הרבה הצלחיה תדהר

דתיה וחילוני

שלום אני רווקה דתיה בת 32. אני עובדת במקום עבודה מסודר וגרה אצל ההורים. מקום עבודתי הוא מקום גדול שבו יש מספר מחלקות. בהפסקות ובזמן הארוחות יוצאים כל העובדים לחדר האוכל בשביל לאכול, לשתות, לנוח וכדומה. יום אחד ניגש אלי בחדר האוכל מישהו, לא דתי, התיישב לידי והחל לשוחח איתי על העבודה. ומאז ועד היום זה קורה לעיתים קרובות. אולי אפשר לקרוא לזה 'עמיתים לעבודה' או 'ידידים'. אנחנו משוחחים בחדר האוכל על כל מיני דברים: על העבודה, על סרט מצחיק שאני או הוא ראינו וכו'. הקשר הוא בחדר האוכל בלבד. כלומר, הקשר אינו נמשך אחרי שעות העבודה. ישנם מספר עובדים שאמרו לי שאני צריכה לצאת איתו. ישנם עובדים שאפילו הם בוטים יותר ואומרים לי שאני פשוט 'צריכה לקחת אותו'.(הכונה להתחתן איתו). אני לא מבינה את זה. הרי הם יודעים שאני דתיה והוא חילוני, אז למה מייעצים לי להכיר אותו?. לפעמים אני ממש רואה עובדים שניגשים אליו ואומרים לו שהוא צריך להכיר אותי. בגלל שאני נוכחת במקום (אבל לא עומדת ממש לידו) הוא מרגיש מובך ולא עונה להם. אני שמתי לב, שלפעמים הוא מסתכל עליי, כאשר אני משוחחת עם עובדים אחרים. כמובן שאני עושה את עצמי שלא הרגשתי בכך. אני נפגשת עם בחורים דתיים, בני גילי או קצת יותר גדולים, אבל מהפגישות האלה לא יוצא כלום. אני מרגישה שאני לא מוצאת שפה משותפת איתם.וזה לא קשור לבחור בעבודה. המצב הזה היה עוד קודם. נכון שאני מוצאת שפה משותפת עם הבחור החילוני מהעבודה: יש לנו תחביבים דומים - שנינו אוהבים לראות סרטים, לקרוא ספרים וכו'. אני גם נהנת לשוחח איתו ונהנת להיות בחברתו. אני חושבת שזה לא מספיק בשביל להתחיל לחשוב על חיים משותפים יחד. יש לנו אורח חיים שונה -אני דתיה והוא חילוני. חוץ מזה המצב האישי שלנו שונה - אני רווקה והוא גרוש ללא ילדים. גם הגיל שונה - אני בת 32 והוא בן 44. אבל מה שבאמת מפריע לי זה אורח החיים השונה ביננו - אני שומרת שבת, כשרות וכו' והוא לא. איך נסתדר ביחד?. שמעתי על מקרים של דתי וחילונית שנפגשו ורצו להיות ביחד והאשה החילונית הסכימה להיות דתייה בשביל הבעל, והם התחתנו והקימו משפחה לתפארת. אני חושבת שכאשר זה הפוך, והאשה היא הדתיה והגבר הוא החילוני, אז יותר קשה להגיע לעמק השווה, וזה מאחר שלגבר יש יותר מצוות לשמור מאשר לאשה. הגבר מקבל 'עול מצוות' יותר קשה מאשר האישה. שמעתי על מקרה אחד כזה שכן הצליח. למשל הרב גד שמחוני שהיה חילוני והיא הייתה דתיה כאשר הם נפגשו וכל צד הלך לקראת הצד השני וזה הצליח. ב"ה הם נישאו והקימו בית נאמן בישראל. אבל האם מקרה כזה יוצא מן הכלל יכול להעיד על הכלל?. האם גם לי יש סיכוי להצליח בכך?. אני בעצם שואלת כך: מה לעשות? להמשיך להיפגש איתו רק בחדר אוכל בעבודה? לחכות שהוא יעשה את הצעד הראשון להכרות או שאני צריכה לקחת את היוזמה? ואם נצא, מתי צריך לדבר על השוני באורח החיים? אם בעתיד הוא ירצה להינשא לי ויסכים שהילדים יקבלו חינוך דתי אך הוא ירצה להמשיך בחיים חילוניים (רק כשהוא מחוץ לבית), האם לקבל זאת? האם לעשות 'חוזה מיוחד' איתו לפני הנישואים כדי שיהיו כללים ברורים בחיי הנישואין? תודה לעזרתכם.

=שמן ומים, מי יצוף למעלה או....

שלום לך יהודית ודאי שהנושא הזה הוא ממש לא לפורום ובכל זאת לתועלת הרבה מעם ישראל שנמצאים במצבים דומים אפרט כמה דברים לפי נסיוני. באו אלי כמה וכמה מקרים מאד דומים וזה לא כל כך משנה מי היה חילוני או ההפך. ברוב המקרים היה מאד קשה והיו הרבה ויתורים והיו צרכים שלא נענו והיה לא קל לשניהם. היו מעט מקרים שעמדו על שלהם ואני אחרי הפגישה השלישית רביעית לא יודע אם הם הסתדרו או לא. אבל דבר אחד ברור אחרי שהבינו אותי שאני עומד על כמה עקרונות שבלעדם אי אפשר לחיות כגון טהרת המשפחה או לחלל שבת במזיד ובפרהסיא בבית להביא חברים ולעשות על האש מול הפרצוף של בן או בת זוגו , וכהנה דברים . בכל אופן , ההצעה האחרונה שלך ודאי יותר הגיונית ומעשית לתוצאות יותר טובות לעתיד. שיידע ששבת וטהרת המשפחה וכשרות הם קווים אדומים אם הוא מוכן רק אז הייתי ממליץ לך לגשת איתו לייעוץ טרום נישואין ולדבר על הדברים. היי ברוכה לעד ת

חתונה - כן או לא

אני רווקה דתייה בת 20. התחלתי לא מזמן להיפגש עם בחורים למטרת נישואין. בינתיים אף אחד לא מצא חן בעיני. יש לי מספר שאלות: 1. אם יש בחור שלא מוצא חן בעיני. לא בפגישה הראשונה וגם לא בפגישה החמישית. אבל הבחור הוא בחור טוב עם מידות טובות. האם יש טעם להינשא לו ולקוות שאולי, לא בטוח, אבל אולי אחרי החתונה הוא ימצא חן בעיני?. אני לא נגעלת מהבחור אבל הוא לא מוצא חן בעיני. האם עלי לקחת סיכון ולהינשא לו בגלל שהוא נחשב שידוך טוב?. 2. שמעתי שרוב הבחורים לא אוהבים נשים שמנות. שמעתי שמטבעם הבנים קודם כל בודקים מראה חיצוני ורק אח"כ מסתכלים על האופי,המידות וכד'. האם זה נכון? ואם כן, ממה זה נובע?. 3. שמעתי שאם יש בחורים שאוהבים נשים רזות אך מתחתנים עם אשה שמנה זה מעיד על אחד מהמצבים הבאים: זה בחור שיש לו חוסר ביטחון עצמי ולכן הוא נישא כך או שהוא כבר לחוץ ומיואש ולכן 'לוקח מה שיש' או שהוא מכיר את הבחורה עוד קודם, מלפני הפגישות, ולכן כבר הוא יודע שהיא בחורה טובה וכו' ולכן לא מפריע לו המראה שלה. אבל בחור עם ביטחון עצמי שבפגישה עיוורת נפגש עם בחורה שמנה, לא ירצה להכיר אותה, כי המראה של הבחורה מפריע לו. מה דעתכם?.

אולי....

שלום לך 1- כדאי לצאת עוד כמה פגישות על מנת למצוא בו נקודות של חיבור, אל תמהרי את עצמך, אני שומע שאת כבר מעוניינת להיות אחרי. אבל אלו דברים שהזמן הוא חלק מהתמונה הכוללת. 2- אין ספק שכל בחור ובחורה מסתכלים קודם כל על המראה החיצוני מפני שזה הדבר הקרוב אלינו מבחינת התדמית האישית של בני אדם- לראות טוב וכו'. מה לעשות כך הבריאה עובדת, לצערנו לשמחתנו. בכל אופן תהיי עצמך ותהיי שמחה השמחה מגלה את השלמות ואת היופי האמיתי האדם ולזה בעלך האמיתי יתחבר. 3-יש בזה מפני שוב הוא למד בתת מודע כל חייו מה נראה מושך ומה לא ובשביל התדמית האישית שלו הוא לא יהיה מסוגל לראות את עצמו עם משהו שלא יסתדר עם ההבנה הבסיסית הזו. אבל יש גם כאלו עם בטחון עצמי שמכירים את החיים ברמה יותר בוגרת ולא רק מתמקדים על החיצוניות. הצלחה רבה תדהר

אהבה בחיי הנישואים

אתם אומרים שכאשר יש השקעה בקשר, כאשר יש כבוד הדדי והערכה, האהבה נמצאת בין בני הזוג. אני ובעלי מרוחקים זה מזה עקב משברים שעברנו בחיי הנישואים.(וכאן לא המקום לפרט). אני לא מעריכה את בעלי ולא מכבדת אותו (זה בסדר, גם בעלי מרגיש כך כלפי). אז אם אין כבוד הדדי ואין הערכה ואין נתינה, למה בכל זאת עדיין אני אוהבת את בעלי?.הרי אומרים שכאשר אין יותר כבוד והערכה אז האהבה נגמרת. למה האהבה אצלי לא נגמרה? למה אחרי כל מה שעברנו אני עדיין אוהבת אותו?.

אהבה עצמית בחיי הנישואין

שלום לך ברשותך אתן לך כלל גדול בתורת הנישאים ואם תעמדי על זה נראה לי שיהיה לך קל יותר להבין- אף שלא נתתי פתרון. ההבדל בין גוים שנישאים אחד לשניה ויהודים הנישאים זה לזו- הוא שהגוים מתחתנים על הבסיס המרכזי- עניית צרכים. אם יש מספיק זה יקרא אהבה- ואם לא יהיה חסר- אהבה.היהודים בעקבות ה50 שנה האחרונות אמצו להם את המיתוס המעוות הזה- שמתחתנים על בסיס מתן צרכים. כגון ערכה כבוד ביטחון כלכלי וכו'. האם את יודעת למה נישאים היהודים? אני לא אענה מפני שהייתי רוצה לקרוא מה את חושבת על השאלה. דבר ברור לי במקרא שלך-- את בת אדם שאוהבת לאהוב וזה כנראה רכשת מההורים . ולכן קשה לך להבין איך עדיין את מרגישה רגשי אהבה או סימפטומים של אהבה עם בעלך הפרוד ממך. הצלחה לנצח תדהר

אהבה בחיי נישואים

סליחה, הרב, אבל גם יהודים ואפילו דתיים מתחתנים בשביל לספק צרכים כמו ביטחון כלכלי וכו'. עובדה שהשולחן ערוך מתיר לגבר לשאת אשה עשירה למרות שהיא לא מוצאת חן בעיניו כלל. כאשר אני נישאתי זה לא היה בשביל לקבל ביטחון כלכלי או בשביל לא להישאר לבד. בנישואי רציתי לספק צרכים אחרים לגמרי. צרכים נפשיים ורגשיים. למשל הצורך לאהוב ולהיות נאהבת. הרב שואל אותי למה היהודים (הדתיים) נישאים?. לדעתי בגלל שני דברים. האחד - בשביל להקים משפחה ולהמשיך לקיים את העם היהודי. השני - זה מענה לצרכים חיצוניים כמו - ביטחון כלכלי ו / או לא להישאר רווקה זקנה. האם מדברי הרב אפשר להסיק שאני עדיין אוהבת את בעלי משום שאני אדם שאוהב ורוצה לאהוב?. האם יש סיבות נוספות למה עדיין אני אוהבת את בעלי?. תודה.

תגובה

שלום לך תנסי לרדת לסוף דעתי. אני מדבר במהות ואם נבין את השורש ומהות האדם ובפרט הנישואין נוכל אז לחשוב אולי על למה ומה הסיבה לרצות לאהוב ולהיות אהוב. להקים משפחה ? זה לא מחייב נישואין.מענה על צרכים חיצוניים גם אפשר עם חבר או חברה טובה שיספקו את הצרכים "כולם" בין בגשמי בין ברגשי ורוחני-כולנו מכירים זוגות שלא התחתנו ומאושרים- אני מכיר די הרבה. בקשר לבעלך- אין ספק שאת מרגישה בעצמך אהבה כלפיו- חישבי - האם את מסוגלת לאהוב אותו גם אם ח"ו תתגרשו? או האם זה לא יהיה באותה עוצמה? אם יהיה לך את האפשרות מבחינה הלכתית- להכיר מחדש האם האהבה שלך כלפיו תרד בכמה דרגות? אם כן....זה לא אהבה דווקא כליו , את מסוגלת לאהוב והחישנים הריגשיים שלך מפותחים לתת ולהעניק. ולפי הכלל שאומר "אני נותן מפני שאני רוצה לקבל" - המוסג אהבה כלפי בעלך מעורער. והתוצאה- אין לך סיפוק בנישואין מפני ש"נישואין" אצלך = לקבל אהבה. עוד לא עניתי למה יהודים נישאים. אבל זה לא בגלל שתי התשובות שנתת. תדהר

אהבה בחיי נישואים

על איזה מהות אתה מדבר?. למה לדעתך יהודים נישאים?. לא בשביל להקים משפחה?. אם אנו ניפרד,עדיין אני אוהב את בעלי בדיוק כמו פעם.מכאן אני מסיקה שהאהבה היא דווקא כלפיו ולא בגלל הצורך שלי לתת ולקבל.(להיות אוהבת ונאהבת) מה שאני לא מבינה זה למה למרות המשקעים הקיימים (משברים שהיו לנו וכד'), אני עדיין מאד אוהבת אותו. למה האהבה כלפיו עדיין כה חזקה למרות שהוא פגע בי?.

תגובה

שלום לך לא - לא בשביל להקים משפחה אף שהיא מצוה. את לא תוכלי לענות באמיתיות על השאלה- ולכן אין טעם להיכנס לזה. האם ראית אדם שמכים בו והוא עדיין חוזר ליותר? תדהר

אהבה בחיי הנישואים

למה הרב לא עונה על השאלות?. הרי אתה הוא הרב ולא אני, אתה צריך לענות לשואלים ולא אני צריכה לענות לשאלותיך. האם הרבנים לא צריכים לענות על השאלות במקום לחוד לנו חידות?. מה זה פה, חידון התנ"ך?. אם אינך רוצה לענות על השאלות, זה זכותך, אבל אל תחוד חידות. למה אתה מגיב לשאלות כאשר אינך עונה להם?. חוץ מזה, זה לא סתם שאלות שבאות סתם, אלא אלה שאלות שבאמת יש להן צורך בתשובות. מדוע אינך מבין זאת?. חוץ מזה מדבריך על המכות, ניתן להבין שאתה מרמז על כך שאתה המכה ואני זו שמקבלת את המכות ולכן אני צריכה להפסיק לשאול שאלות. זה דימוי שלא נאה לרב להביא. רב צריך לעזור לאנשים ולא להקשות עליהם.

תגובה

שלום לך עכשיו שאני רואה שאת רצינית אפשר להמשיך!!! אבל עדיין לא ענית לעיניין. תהיי עם סבלנות ותחשבי.אני לא בא לחוד חידות. אלא אם את רוצה תשובה שתעזור לך ...ואל תשכחי לכן פנית- לעזרה עד כמה שניתן בפורום, את חייבת להפנים כמה דברים ובחינת "סור מרע" לנפץ מיתוסים מעוותים, ורק אח"כ "עשה טוב" ללמוד מה כן צריך לעשות- ה"בקש שלום ורדפהו" יבוא מאליו. "סור מרע" הראשון בכל הנחיה זוגית יהודית זה לברר למה מתחתנים- תשובה (הגעתי לתשובה)-- מפני שרק דרך "מסגרת " הנישואין יש אפשרות בעולם הזה להיות ולהגיע לשלמות. ולא מפני שמחפשים הערכה כבוד ריצוי וכל ה"צרכים" שרודפים אחריהם הטועים. כל הצרכים הם מבחינת תבלינים להגיע למטרה אבל לא המטרה!! יש עוד דרך - אבל היא טיפה יותר קשה- וזו השלמות דרך לימוד התורה- כבן עזאי ובן זומה ע"ה. וכך פסק מרן- אבה"ע סימן א סעיף ד. אבל זה קשה. הדרך היותר "נורמאלית" היא דרך הנישואין. אם יודעים שכשנכנסים לבית ויש על מה להתלונן ונזכרים שהשלמות שלי תלויה ועומדת בזה ש"אני" לא אכעס ולא אתלונן בצורה שתביא למחלוקת עוינות מריבה ביקורת ...אלא אני אחשוב איך לעשות כל דבר בבית עם האשה עם הילדים עם השכנים וכו' בצורה שידועה לי שמקנה את ה"שלמות". במקום ויכוחים- דיאלוג מבוקר, במקום ביקורת שמרחיקה, לתת אוירה של הערכה ועידוד ורק אז לשאול על אותו עניין. וכהנה - אבל לא בגלל שרק ההערכה מקרבת- לא, אלא בגלל ש"דרך" ההערכה אפשר להגיע לשלמות וזו המחשבה והרעיון האמיתי בנישואין. אין המקום להאריך- אני מסרתי על נושא זה עשרות הרצאות וכשמפנימים את הרעיון הזה ומפתחים אותו מגיעים לאמת שתוביל לשמחה ומשם ...לאהבה,אם אין שמחה ודאי שאין אהבה, אבל להיות מאוהב ...הדרך ארוכה. נקודה אחת על קצה המזלג סבלנות ואושר תמיד תדהר

דין פילגש

אני נשוי+ילדים. המצב בבית ממש גיהינום. יש מספר סיבות לכך שעדיין לא התגרשתי ואין זה המקום לפרטם. יש לי פילגש (זה בסדר, היא רווקה,אתם יכולים להיות רגועים) בשנים האחרונות. בזכותה אני לא מתמוטט. אנחנו חושבים על ילד משותף. אני יודע שאין בעיה הלכתית לכך. אין בעיה בהלכה לא עם פילגש ולא עם ילד מחוץ לנישואים. במידה ובית הדין הרבני יגלה שיש לי ילד איתה (לא בגלל שהיא סיפרה זאת אלא נניח, שסיפרו על כך אנשים אחרים). מה קורה?. האם הם יחייבו אותי לשאת אישה שניה (את הפילגש)? האם לשם כך צריך חתימה של מאה רבנים וחתימת הרבנים הראשיים?. אם זה יקרה, ואחויב לשאת אשה שניה, האם יהיה רשום בת"ז שלי שיש לי שתי נשים? האם אז יהיה רשום בת"ז של הפילגש שהיא אשת איש?.

הצחקתה אותי

שלום ידידי היקר שמעון דין פילגש אסורה!!! דוד המלך ובית דינו גזרו על הפנויה אחרי מעשה אמנון ותמר- עיין אבה"ע סימן כב סעיף ב'!!! ואנחנו לא נהיה רגועים מפני ששום בית דין לא יקבל את הדברים- מפני שכנראה לא עייניתה בכתובה שלך - ושם כתוב שאסור לך לשאת שום אשה על אשתך. שמעון- אין שום חיוב לחיות עם אשתך אם אתם לא חיים בטוב- ובמקרים מסויימים אף מצוה להתגרש. להיות עם "פילגש" זה אומר שאתה חייב לה כמה דברים ויש פרטים רבים בזה. למה אתה נכמס??!! כל השאלות שלך לא מתחילות. תהיה חכם ולא מרדן. ברכה וכל טוב לעד תדהר

אהבה בחיי הנישואים

הבנתי את דברי הרב. יש משהו בדבריו... הרב אומר שמטרת הנישואים היא להגיע לשלמות. האם הכוונה היא להגיע לשלמות עם עצמי או לשלמות עם בעלי?. אני חושבת שהרב התכוון לשני סוגי השלמות. נכון?. כאשר קראתי את דברי הרב דווקא חשבתי על סוג אחר של שלמות. הרי כתוב בתורה שהאשה נבראה מהצלע של האדם. כלומר הם היו קודם גוף אחד וכדי שתהיה לאדם עזר כנגדו נבראה האשה מצלעו. מאז הגבר והאשה הם נפרדים ומרגישים את הצורך להיות גוף אחד כמו שהיו פעם,בתקופת פרשת בראשית, לפני ההיפרדות... זוג שנישא ונעשה גוף אחד,בעצם חוזר למצב של שלמות,למצב הטבעי שהיה קיים פעם. האם זה סוג השלמות שאליו שואפים להגיע היהודים שנישאו? אולי הרב התכוון למשהו אחר? אם הכוונה לסוג כזה של שלמות אז מספיק שגבר יכיר אשה(ללא הכרות מעמיקה) ויישא אותה לאשה. האם כל זוג שנישא ניתן לומר עליו שיגיע לשלמות הזו של גוף אחד,כמו שהיה אצל אדם וחוה?. אם כן, אז לשם מה יש צורך בהתאמה וכד'?.

תגובה

שלום וברכה את מתקדמת 180 קמ"ש לשעה!! בשלב ראשון , זו הכוונה בדיוק. קודם כל חייבים להבין שיש שלמות עצמית דרך מסגרת הנישואין. השלמה לצד שני מתבטאת כאשר משלימים את החסכים האישיים את הצרכים הפיזיים והרגשיים לשני ואז- דרך אותה עזרה מהראשון השני לוקח את הכוחות הללו ומשייך אותם לאותם מידות בם הוא חסר.כל אחד יודע מה.פחות או יותר לגבי אדם וחוה- דייקת יפה מאד בדברים . ובזה אני פעמים רבות פותח את הסוגיה בשאלה הבאה. אנו יודעים שאדם וחוה היו מחוברים - דו פרצוף- ממש מחוברים. אחר כך הייתה ה"נסירה" שהפרידה ביניהם ואז כתוב שלא מצא עזר כנגדו ואז חיפש וה' הזמין לו את חוה וכו'. כולם יודעים את הסיפור. אם הצלחתי לבלבל אותך ואת הקוראים - זה בסדר הרבה לא עולים על הטעות. הפסוק "אעשה לו עזר כנגדו" מדבר עוד לפני הפירוד או הנסירה ביניהם!! והרי הם היו גוף אחד ונשמה אחת??(וכשלמדתי את הפסוקים משם התחלתי לשאול ואלו המסקנות). אם כך - מה פשר הרעיון שצריכים לחזור ולהיות אחד, זה לא מסתדר עם פשט הפסוקים. אלא התשובה היא: אדם וחוה נבראו להגיע לשלמות כל "אחד" בפני עצמו הוא. (לכן לאיש יש מצוות ולאשה יש מצוות)- אלא שה' ית' רצה לראות לאדם שהעזר האמיתי נקרא על שם השלמות- ולא יתכן שלמות אלא אם כן יהיו גוף אחד כפי שהם נשמה אחת.-אין כאן המקום להאריך. צדקת- כל גבר יכול להסתדר עם כמעט כל אישה וכך גם ההפך. הצורך להתאמה זה מפני שעדיף להקל על החיבור ושיהיה "כיף" ולא מצד ההכרח. כי האדם בורח מהתחייבות. התאמה לעולם לא ניתנת לאבחון מקסימאלי עד אחרי הנישואין. כולנו מכירים זוגות שחיו יחד5 ו6 שנים ואחרי הנישואין אמרו - "זה לא זה". ועוד נקודה משנית- התאמה בחיי הנישואין היא לא אותה התאמה בחיי החברות- זה פשוט למבין. (תראי מבוא לנישואין חלק א "בית היהודי" ) אולי עכשיו אפשר להבין למה במגזרים מסויימים כגון החסידים מתראים כמה פגישות ומיד חתונה, הם צודקים בפרט הזה - מפני שלא נדע עד שנדע. ואם תאמרי והרי גם שם יש הרבה בעיות- נכון - אין מגזר שאין בו בעיות - אלא שהיותר דתיים כגון מגזר החסידי נכנסים גם עם הידיעה שהשלמות היא המטרה ולכן קל יותר לדלג על הבעיות אם ח"ו תבואנה. לסיכום- יש כמה נקודות שחייבים להכנס איתם לחיי הנישואין ואם לא לומדים אותם כמעט ושום דבר לא מובן. ורק אז ניתן להתקדם לחלק של "ועשה טוב" - שיוביל לשמחה פנימית אמיתית עצמית ואישית- ...שיהיה מה לתת לשני. היי ברוכה לנצח תדהר

קשרי משפחה

מזה 3 וחצי שני בעלי עושה ליאת המוות כל פעם שאני רוצה ללכת להורי לשבת,יש לנו בן והם בקושי רואים אותו. בעלי חוצניק קשה ותקשר והוא גם לא עושה מאמץ. הוא מתנהג אלי בצורה מגעילה כל פעם שאנחנו הולכים וכבר נמאס לי כל פעם לשכנע אותו לבוא. האם יש אפשרות לפתור את זה או ללכת ליעוץ? כבר אין לי כח לדבר איתו על זה. תודה חיה.

תגובה

שלום לחיה קחי את הדברים בידיים ותלכו לייעוץ - לא מגיע לאפאחד לסבול בחיי נישואין. ברכה לנצח תדהר

זו שוב אני,בפעם האחרונה.

עדיין כל העניין הזה של שלמות ודברים אחרים שאמר הרב לא מסתדרים לי עם המצב שלי. אני מבינה שלא סתם הכרתי את בעלי,רק כדי לספק את הצורך שלי בנתינה וקבלה (אהבה),אלא שהיה משהו מעבר לכך,שבחרתי להינשא דווקא לבעלי ולא לגבר אחר. אותו משהו שגרם לי להינשא לו ולא למישהו אחר,זה גרם לנו להגיע לשלמות בצורה קלה יותר. החיבור ביננו היה די קל. אבל זה היה רק בשנים הראשונות של נישואינו. אחרכך הדברים התחילו לחרוק... אולי בגלל חיי השיגרה זה קרה. ולמרות ההשקעה בקשר הזוגי,המצב לא חזר לקדמותו. לפי דברי הרב אני מבינה שאני אוהבת את בעלי למרות המשברים שעברנו בגלל שרק איתו אני מרגישה שלמה עם עצמי... האם לכך התכון הרב?. אולי יש עוד סיבה לכך שאני עדיין מאד אוהבת אותו?. חוץ מזה,בגלל המשברים שהיו, אני מרגישה שבעלי התרחק ממני (אבל לא לגמרי). אני מנסה להגיע אליו דרך השקעה בקשר (נתינה ועוד נתינה...)אבל זה לא כל כך עוזר. אולי לרב יש טיפים כיצד אוכל לעורר אצל בעלי את אהבתו אלי,כמו שהיה פעם?. תודה לרב על עזרתו.

תגובה

שלום וברכה את לא מפרטת את המשברים וכאן לא המקום- אבל אם הייתי יודע מה הם ובעקבות מה הוא התרחק ממך היה לי יותר קל לכוון אותך. על פי מחקרים רבים בחו"ל ובארץ- זוג שהגיע לרמות גבוהות של חיבור בזמן ההכירות בשנים הראשונות - יש סיכויים מאד גבוהים שעם הכוונה מיקצועית יהיה ניתן להחזיר את הריגושים הללו בחזרה. על פי ניסיוני וניסיונם של גדולים ממני- מי שהוא זה שנותן ידו בסוף על העליונה. וזה בדוק. מה שאוכל רק לאמר לך- זה כלל באהבה- אהבה בונים אבל לא יודעים שבונים -אהבה לא באה מאליה אם לא משקיעים- אבל על אהבה לא שואלים....מרגישים. מי שיודע מבין. ולא הרבה מבינים. הרבה רק מבינים את האהבה הבאה בעקבות הצרכים וחסר להם השמחה באהבה וזו לא אהבה אמיתית. אם תרצי את עזרתי - אשמח גם אני. תדהר

דין פילגש

סליחה,כבוד רב. האם באמת דין תורה לא יכול לחייב אותי בשום מקרה לשאת אישה שנייה?. הרי חרם דרבנו גרשום זה מדרבנן ולא מדאורייתא. מכאן שיש מקרים יוצאי דופן שבהם ניתן לשאת אישה שנייה,הלא כן?. דבר אחר. ציטוט שלך: "להיות עם פילגש זה אומר שאתה חייב לה כמה דברים". איזה דברים אני חייב לפילגש?. לא ידוע לי שאני חייב לה דבר מה. מחכה לתשובה.

תגובה

שלום לך שמעון בירושלמי פרק אף על פי יש מחלוקת תנאים בין ר' מאיר שסובר פילגש אין לה כתובה ור' יהודה סובר יש לה כתובה. ודעת הרמב"ם שפילגש אסורה להדיוט רק אמה עבריה. מלבד כל זה אמרתי לך שהכתובה כבר סותרת את כל העיניין הזה. ומה עם דיני טהרה לנידות שצריכה לטבול אחרי 5 ימים ו7 נקיים. אתה רוצה לאמר לי שאתם צדיקים כאלו שמקפידים על כל זה. נדה זה איסור כרת!!! אתה רוצה להיות נכרת מעולם הנשמות לעולם הבא לנצח?? ח"ו. אל תהיה חכמולוג. אם אתה אוהב אותה ואתם רוצים להיות יחד, הכל צריך להיות בהיתר גמור. אי אפשר לרקוד על שתי חתונות בו זמנית. תהיה חכם ידידי ברכה לנצח תדהר

דין פילגש

הפילגש שלי שומרת על דיני נידה: היא סופרת שבעה נקיים והולכת למקווה. אז מה הבעיה ההלכתית פה?.

תגובה

שלום לך בדין פילגש יש מחלוקת גדולה בפוסקים לגבי ימינו.וכפי שאמרתי לך זה לא דבר פשוט. יש מחלוקת בכמה כיוונים שונים. י"א שזה איסור דאורייתא. י"א שזה איסור דרבנן. י"א דלוקה משום קדשה. י"א שמדינא אין איסור אבל אסור משום שלא נכון לעשות כן. מפשט מרן באה"ע סימן כ"ו סעיף א' הביא שחייב אדם בקידושין אם רוצה לקחת לו אשה. וזה הדעה שהרמ"א הביא בשם י"א השני האוסרת. הרמ"א הביא י"א שמותר וי"א שאסור. ואף שהשדי חמד בכללי הפוסקים הביא שאם הרמ"א הביא שתי דעות יש אחרונים שכתבו שהרמ"א לא הכריע. אמנם מזה שכבר כתב מרן שאסור לקחת אשה ללא קידושין והיות ורבו הפוסקים ראשונים ואחרונים שאוסרים אם מדאורייתא אם מדרבנן על הלא אוסרים- שיש שיטה שמתירה אבל לא נכון לעשות כן. יוצא לנו שגם הרמ"א נוטה לאסור - ובפרט אם נאמר שהביא את הדעה האוסרת בסוף שמגלה לנו שזו דעתו כיון שהיא בתרא.ובפרט שהרמ"א הביא י"א שמותר- וכתב הראב"ד "וקצת מפרשים"- וכשהביא את הי"א הביא את הרבמ"ם הרא"ש ורבינו הטור- שהם עמודי ההוראה - וכך דעת מרן כדעת הרמב"ם. יוצא שהדברים לא פשוטים כלל כפי שהקדמתי לך בתשובה קודמת. ולמה להכנס למחלוקות ובפרט שגדולי האוסרים אוסרים מדאורייתא ומדרבנן. בתי הדין יודעים כל זה ואין בית דין שיתן לך להישאר עם פילגש אף אם נאמר ש"אין נכון לעשות כן".ובפרט שגדולי הראשונים ו"רובם" סוברים שזה אסור. שוב - אין רוקדים על שתי חתונות- זה כלל גדול בתורה. כל הברכות תדהר

דין פילגש

אני מכיר רב אחד שאמר שאין בעיה הלכתית עם לקיחת פילגש. ולראיה הביא שמות אנשים,אבות האומה, שהיו להם פילגשים. אברהם, דוד,שלמה וכו'. מכיון שלהם היה מותר לקחת פילגשים,אין בעיה הלכתית לכך. זה פשוט היום לא מקובל אבל אין איסור לכך. את זה אמר רב.

תגובה

שלום שמעון הוא צדק. מפני שהמחלוקת בגמרא ובפוסקים מדובר על שלהדיוט היינו אדם מעם הארץ -כל אדם אסור ולמלך מותר למלך גם הרמב"ם מודה שמותר. אם תהיה מלך בעזרת ה' אז נתיר גם לך. חוץ מזה מובא בפוסקים ובדיונים שם שלדוד המלך כשאסר על הפנויה -עוד לפני הפסק הזה של עצמו היו לו פלגשות . ולכן אי אפשר להביא ראיה מדוד. לשלמה בנו - התורה עצמה אמרה שהטו את לבבו היינו שהתורה מגנה את ריבוי הנשים. לאבות הקדושים היה לפני מתן תורה - אף שהפוסקים כן מביאים ראיה מהם. אבל כל זה לא נוגע לימינו- אין דין מלך ,הכתובה אוסרת עוד אשה ועל זה חתמתה כשנישאתה לאשתך , וכבר הבאתי לך את הדיון בדברים על קצה המזלג. ועוד לא נכנסתי איתך לכל האחרונים הדנים בנושא שמשם מוכח להדיא שהדבר אסור בימינו. היה חכם ידידי - אם אתה צריך עזרה בשלום ביתך- אנא פנה ליועץ נישואין או צד שלישי שידון אתכם על עיניין האינטימי החסר לך מאשתך-אני בטוח שאשתך תבוא לקראתך כשיהיה לכם טוב יחד. כל הישועות לך ולכל משפחתך לעד תדהר

אהבה בחיי נישואים

שלום לרב תדהר כהן. אחד המשברים שהיו לנו בחיי הנישואים זה שגיליתי שבעלי בגד בי (הבגידה לא הייתה בשנים הראשונות לנישואים). הוא טען שהוא לא עמד בפיתוי ולא היה לקשר משמעות רצינית לגביו. הוא טען שאותו קשר נגמר (מה שנכון). בגלל הבגידה שהייתה אני חושבת שבעלי אולי אף פעם לא אהב אותי, גם לא בשנים הראשונות של הנישואים. אני חושבת שפעם הוא סתם היה אומר שהוא אוהב אותי והוא לא התכוון לכך. אני חושבת שפעם הוא אמר לי שהוא אוהב אותי כדי שאני ארצה להיות איתו ולא בגלל שהוא באמת אוהב אותי.

תגובה

שלום וברכה תדעי לך, אהבה לא נהרסת בגלל בגידה, וגם לא תסתיימת בגלל משברים. אהבה היא בנפשו של האדם- לדוגמה: גבר יכול לחזר אחרי אשה שנים רבות כל עוד ולא שם עליה את הטבעת ואמר כמה מילים בפני עדים- היא "לא" שלו בכלל. לעומת זאת גבר שיראה אשה לרגע אחד וירצו שניהם להנשא זה לזו, ואז ישים לה את הטבעת -תהיה שלו לעולמי עד. אהבה- אם קונים אותה היא לא יכולה לעזוב אלא אם כן 2 דברים - א: תהיה אהבה אחרת גדולה יותר ועוצמתית יותר שתגמד את האהבה הראשונה, ב: אם יוודע למפרע שהיא הייתה תלויה בדבר. בגידה- לפי ניסיוני- מראה על צורך חזק מאד לריגושים פנימיים וחסכים פנימיים שלא נענו עדיין והסבלנות פקעה. אבל זה לא אומר כי הוא זה על מיעוט של האהבה מבעלך. כל הברכות תדהר

חתונה - כן או לא

כפי שהבין הרב,אני בחורה שמנה. האם הרב לא חושב שלבחורה שמנה היום, יותר קשה לה להתחתן מאשר פעם?.

תגובה

שלום לך ממש לא- ואני מדבר מתוך ניסיון וידע. לכי לך לטיול בנו-יורק או באנגליה או האוסטרליה -איפה שרק תרצי- ותראי מי הם הרווקים וקווקות מגיל 20 עד גיל 40, ותהיי המומה ממה שתראי. מלומדים, יפים, גבוהים, חכמים, .... כתוב - מה' אשה לאיש- זה כלל גדול בתורה. תפילה לאל עליון יושיע אותך ממרום לתת לך את בחיר לבך ויהי רצון שיהיה רק בשבלך כל הישועות תדהר

לא יודעת מה להחליט

לא יודעת אך להתחיל:אני בחורה 24 {דתיה}בחורה חמודה,אבל יש לי בעיה אני יוצאת עם בחורים ואף אחד לא מוצא חן בעיני,למרות שאני כן מוצאת חן בעיניהם כי אמרו לי זאת.{למרות שאני מלאה}כרגע אני נמצאת בקשר,כבר שבעה חודשים,הבחור מאוד רוצה אותי.בקשר היו לנו הרבה עליות וירידות.פעם אחת הוא היה אצלי בבית לא להרבה זמן(אולי 20 דקות בקושי)אגב,הוא ניכנס אלי,בביגלל לחץ שלו,ושל המשפחה(למרות שהמשפחהשלי לא לוחצת עלי היא רק רצתה להכיר אותו)בקיצור הוא רוצא לקדם ענינים...ואני לא מרגישה כך,קודם כל המראה החיצוני לא מדבר אלי הוא ניראה מבוגר לטעמי,לא יודעת אני לגמרי מבולבלת כי אני אומרת לעצמי אם אני מתביישת להסתובב איתו בסביבה שלי,ואני מעכבת שיכנס אלי שוב הביתה אז זה אומר משהו?אולי יש לי חוסר ביטחון?אבל מצד שני אני יודעת שיגיע הבחור שלי שימצא חן בעיני אני לא התבייש בו,מחכה לתשובה !

תגובה

שלום לך ה"סקסולוג" היקר שמנסה לצבור כח כאן בפורום חושב שהוא מכיר את נפש האדם ואת צרכיו והוא לא יודע שהוא אפילו לא מתחיל. אם לא משלבים את הצד הרוחני ושואבים מהתורה את הידיעות והמיתוסים האמיתיים - כל תורת הפסיכולוגיה -אף שיש בה חכמה- לא שווה כלום. וזה מתבטא בעצות "חכמות" כשהוא לא מכיר אותך ואת הבחור ולא קיבל אינטייק ממך ולא שוחח איתך אלא מכמה מילים שזרקת בפורום. כדאי לאמר לו - אם הוא באמת מומחה- שהוא מעליב את הפסיכולוגיה המודרנית המקצועית. וחבל. אנו כבעלי מקצוע יודעים שכל מקרא לגופו, גם אם יש ניסיון, ב- אסור בשום אופן לשלול או להסכים עם מקרא מסויים בלי שהכנס לרוב ככל הפרטים. וכל מי שנכנס לקבל תשובות הוא מבין זאת - שפתרון לא יקבל אלא כיוון אמיתי בלי סיסמאות ומיתוסים מעוותים כפי שהפסיכולוגיה המודרנית ואף העתיקה טוענת שכיום המומחים ביותר בעולם טוענים שפרוייד עיקב את ההתפתחות של המדע בן ה150 שנה בסך הכל, בעשרות שנים. בכל אופן ליאת, כדאי מאד שתתיעצי עם רב שמכיר אותך ויכול לברר על הבחור - על מידותיו מוסר עבודה לב טוב, שאיפות ברוחניות וכאלה דברים שהם הם החשובים ביותר בקשר נישואין ולא כל כך המראה החיצוני - היופי הפנימי חשוב הרבה יותר וזה מה שנשאר ומה שמקשר בסוף. כל הישועות תדהר

דין פילגש

לרב תדהר שלום מה לגבי הפילגש עצמה?. אם אנחנו לא נינשא, האם היא מותרת להינשא לאדם אחר?. האם היא צריכה לספר לבעלה לעתיד על היותה פילגש בעבר? ואם היא אינה מסוגלת לספר לו על כך, האם היא רשאית להינשא לו לפי ההלכה?. מה דינה לגבי סוג הכתובה שלה?.

תגובה

שלום שמעון השאלות שלך מתחילות אם יש דין פילגש בכלל היום - אם לא אז היא נקראת בעולה וצריך לכתוב בכתובה "בעולתא" או "בעולתא דידיה"- אם מתחתן עם אותה אחת.היא לא חייבת לאמר לבעלה שום דבר. אם יש דין פילגש - אף שזה אסור על פי ההלכה בימינו כפי שביארתי- יש פרטים בזה. וכל מקרא לגופו. תעשה תשובה וכל יסתדר. ברכות עד בלי די תדהר

תודה על העידוד בדברי הרב

תודה על העידוד בדברי הרב. אני חשבתי שבגלל המשברים (והבגידה) הגענו אולי לסוף הדרך. אני מבינה שהבגידה אולי הייתה בגלל הצורך של בעלי בריגושים פנימיים ואולי בגלל חסכים נפשיים שקיימים אצלו. אם אפשר לומר ברמז (זה ניתן לעשות) לאיזה ריגושים ולאיזה חסכים התכון הרב. תודה על עזרתו.

בשמחה רבה

שלום לך זאת אני באמת לא יכול לדעת אלא אם כן אשב ואשוחח איתכם לראות מה היה המניע ומה רמת החיבור והקשר ביניכם- מה היה ומה השאיפות בקשר הזוגי שלכם. אם הוא מתחרט ואומר לך זאת - הוא אומר לך במילים אחרות- פתחי לי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קבוצותי רסיסי לילה. אבל הטעות ששלמה אומר לנו שקרא זה שהיא ענתה לו לא לעיניין- "רחצתי את רגלי ..." - אני לא יכולה. ואז הגעת לאמר לנו כאן- תגידו לו ש "חולת אהבה אני"- הפשט הוא - שהאהבה שלי חולה- אני לא יודעת מה זו אהבה אמיתית ולכן תאמרו לו שזה לא באשמתי - שיקבל אותי בחזרה. לסיכום- אם הוטא עושה צעד - תקדמי אותו בשתיים!! כל הברכות בעולם תדהר

לליאת

שלום ליאת. זה שהיו לכם עליות ומורדות בקשר, זה לא אומר שום דבר. לכל הזוגות (גם הנשואים) יש עליות ומורדות במערכת היחסים ביניהם. את כותבת שהוא נראה לך מבוגר מגילו. זה מעיד על רתיעה מסוימת שיש לך ממנו. את צריכה לקחת את זה בחשבון. את גם כותבת שאת מנסה לעכב אותו מלהביא אותו הביתה. את גם כותבת שאת מתביישת להסתובב איתו בסביבה שלך. הדברים האלה צריכים להדליק נורה אדומה אצלך. מדברייך נראה שאת לא מוצאת איתו שפה משותפת וגם את מתביישת בו. את צריכה לחשוב על האפשרות להיפרד ממנו. חבל על הזמן שלך ושלו. הוא לא הבחור היחיד שנמצא סביבך, יש עוד דגים בים. את בחורה צעירה וגם במגזר שלך את עדיין יכולה למצוא בחור בן גילך, שיחד איתו תרצי לחלוק את חייך ולהקים איתו משפחה. את כותבת שהבחור מאד רוצה אותך. יש לכך שתי סיבות: או שהוא כבר לחוץ להתחתן וגם משפחתו לוחצת עליו להתחתן או שהוא גילה שאת בחורה טובה ולכן הוא רוצה אותך. גם יכול להיות ששתי הסיבות קיימות ביחד. יתכן שהוא גם לחוץ להינשא וגם מבין שאת בחורה טובה בשבילו. אבל עכשיו את לא צריכה לקחת בחשבון את הרצון שלו להיות איתך. מה שחשוב עכשיו זה מה את רוצה ולא מה הוא רוצה. מדברייך נראה שאת לא רוצה אותו. זה נראה קשר חד צדדי ולכן אין טעם להמשיך את הקשר. חישבי על כך. בהצלחה בהמשך הדרך.

חבל שאתה מתעלם ממני-

איש יקר גם אם אתה סקסולוג חשוב על כך שאם אכנס לפורום שלך ובמגזר שלך בדעותך לא הייתה שמח לשמוע צד רוחני ורעיונות דתיים . אני רואה שאתה גם לא מגיב לדבריי וחבל שנוציא את "תשובותיך" מהפורום. אני בטוח שיש לך כ"סקסולוג" הרבה מה לעשות מלענות לפורום קטן בנט. לא לרמה שלך. תהיה ברוך ומוצלח תדהר

לכבוד הרב

א. לא הגבתי לדבריך כי מה שכתבתי הופיע לפני דבריך. כיצד אני יכול להגיב לדבריך, אם דבריך נוספו לפורום זה אחרי דבריי?. מה אני נביא? האם יכולתי לנבא כיצד יגיב הרב על דבריי בעתיד? "לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי". והרב יבין רמז זה. ב. אם אתה אדם חכם, למה אתה כתבת שאני סקסולוג? הרי כתבתי שאני פסיכולוג ולא סקסולוג. ועל זה נאמר "חכמים, הזהרו בדבריכם". והרב יבין רמז זה. האם הרב לא יודע לקרוא?.כתבתי שאני פסיכולוג ולא סקסולוג. מה פתאום אתה נותן לי מקצוע חדש?.האם ביקשתי ממך מקצוע חדש?.יותר טוב שלא היית כותב שגיאה כזו. ועל זה נאמר "יפה שתיקה לחכמים, קל וחמר לטיפשים". והרב יבין רמז זה. חוץ מזה יש הבדל גדול בין סקסולוג לפסיכולוג. הסקסולוג עוסק בבעיות בחיי אישות. לעומת זאת הפסיכולוג עוסק בבעיות בחיי הרגש והנפש. האם הרב לא יודע זאת?. האם הרב סגור בד' אמותיו ולכן הוא חושב ששני המקצועות הללו הם הינו הך?.

תגובה

איש יקר כשראיתי את התשובה לעידית ואת התשובה לליאת ראיתי אותו סגנון של דיבור- שיפוטי חד ולא מקצועי.פעם אתה סקסולוג ופעם אתה פסיכולוג- תחליט!! תכבד את הדברים או תקבל רשות מהמנכ"ל ומהוועדה הרוחנית. בכבוד רב תדהר

חתונה - כן אן לא

אני מאמינה לדברי הרב. אבל איך הרב מסביר את דבריו?. הרב אמר שבניו יורק, באנגליה,באוסטרליה, ניתן לראות המון רווקות ורווקים שהם רזים,יפים וחכמים ובכל זאת רווקים... איך זה יכול להיות? הרי לפי ההגיון אשה שנראת ממש טוב (וזו בטוח לא אני) היא צריכה 'ממש להיחטף ע"י מישהו' כמו שאומרים. איך אשה שנראת טוב,מוצלחת ומושכת, נשארת רווקה?. אולי בגלל שהיא כזו מוצלחת היא מחפשת אדם מאד מוצלח ואז היא נורא בררנית בגברים ובסוף היא נשארת לבד. האם זה נשמע לרב הגיוני?. האם יש סיבות נוספות למה אשה שנראת טוב,היא עדיין רווקה?. אם אפשר תתייחס בדבריך גם לאשה דתיה רזה ומושכת שנשארת רווקה. תודה. נ.ב. זו הייתה שאלה קצת מטופשת ובכל זאת היא נראת לי שאלה חשובה...

תגובה

שלום לך התשובה היא תשובה כוללת. התורה מעמידה את הנושא בצורה האמיתית. "ומה' אישה לאיש"!! זאת אומרת בין יפה בין לא בין חכמה או לא וכו'.40 יום לפני שנולדת הכריזו בשמים עליך ואת זווגך. אז הוא נמצא נכון- גם ליפה ביותר ומצליחה ביותר הכריזו גם בשמים- ויש לה רק אותו. נכון? אז מה ההבדל?! הבעיה מתחילה- כפי שכתבת בחכמה- שמתחילים לברור יותר מדאי והגיל המתאים לבעיה זו בדרך כלל אצל גברים זה מתחיל בגיל 25 ואצל נשים בגיל 23. בכל אופן אם מפסידים את הקרון בו נמצא הזיווג צריכים לחכות לקרון הבא וזה יכול לקחת זמן לפעמים - אלא אם כן מפעילים פרוטקציה למעלה. ע"י תפלה צדקה ומעשים טובים. לכי לרב אמנון יצחק הי"ו ותבקשי ממנו ברכה- הוא ר' עקיבא של הדור שלנו. הצלחה מכל הלב תדהר

פילגש

הרב אומר שבכתובה יהיה כתוב שהיא בעולה אבל מצד שני היא לא צריכה לספר את זה לבעלה. יש כאן סתירה. אם הבעל לא ידע על העבר שלה הוא ישאל אותה למה בכתובה שעליה הוא חותם כתוב שהיא בעולה?. מה היא תגיד לו שזו טעות? שצריך להחליף את הכתובה?.

תגובה

שמעון שלום דברתי מצד ההלכה ומה שכתוב בפוסקים. גם אם יכתבו "בתולתא" זה יהיה בסדר- אלא אם כן כל העולם יודע על שהיא לא- ורק אז זה מיחזי כשיקרא. אבל בלאו הכי- אין בעיה. יש רבנים חכמים שאם לא יודעים מי הכלה ונראה להם שלא הייתה שמורה כותבים "כלתא דא" - פי' הכלה הזו. וזה נכון יותר. כל הברכות כולם תדהר

חתונה -כן או לא

האם הרב רומז בדבריו שגבר שנישא מעל גיל 25 ואשה שנישאת מעל גיל 23 היו בררנים יותר בבחירת בן הזוג?. אולי קורה דווקא להפך. אולי בגלל שהם נישאים בגיל יותר מבוגר, אז הם לחוצים להתחתן ולכן הם 'לוקחים מכל הבא ליד'?.

תגובה

שלום לך נכון - גם זה קורא, אבל דברתי מבחינה סטאטיסטית - כל מקרא לגופו. תפלה והצלחה בדרך תדהר

גיור לחומרא

האם הרב תדהר כבר פנה למועצה דתית בשביל לשאול למה הם עושים בעיות?. מה אמרו לו שם?.

גיור לחומרא

שלום אני עובד על זה . תודה

מקצוע

אשמח לדעת מה ההבדל בין מנחה נישואין ומשפחה ליועץ נישואין רבני. חשבתי שמנחה נישואין ומשפחה זה בעצם סוג של יועץ נישואין. בבקשה לרשום מה ההבדל בין שני המקצועות מבחינה מעשית. תודה לכם.

תגובה

שלום לך כמעט ואין הבדל מהותי, אלא שיועץ כלשהוא צריך יותר שנות לימודים מבחינת הרשיות על מנת לקבל תואר של "יועץ". איגוד ינ"ר מכשיר גם מנחים וגם יועצים. בברכה תדהר

שאלה

רציתי רק לציין שכן יש לי שפה משותפת ומה שאמרת זה נכון.מחכה לתשובה!

אם אפשר למקד את השאלה

שלום לך ליאת איני יודע מה את מתכוונת לשאול, האם את פונה אלי? בברכה תדהר

סטודנטיות לעבודה סוציאלית מבקשות את עזרתכן

שלום לכולן, אנו סטודנטיות לעבודה סוציאלית ואנחנו עושות עבודה על אלימות מילולית בין בני זוג. אנו מעוניינות לראיין נשים שחוו או חוות אלימות מילולית מצד בן זוגן. הראיונות יתבצעו בפגישה אישית או דרך האינטרנט תוך שמירה על דיסקרטיות ובעילום שם. נשמח לשיתוף פעולה, בברכה אליאן ואדוה

"ס" של סוציאל

שלום לכן בנות ה"ס" סגורה- מפני שמה שנכנס לא יוצא. עדיף שתקחו ספר טלפון ושימו אצבע על כל שם שתרצו ואני בטוח שיהיה לכם הצלחה, אין בעל ואין אשה בעולם שלא חוו אלימות מילולית. סליחה וכל טוב לנצח תדהר

סליחה על הנידנוד

סליחה על הנידנוד. יש כבר תשובה מהמועצה הדתית למה הם מנתנהגים ככה?.

אין על מה

שלום ליפית אני עדיין צריך לברר את כל התמונה ולא אשיב תשובה חלקית. עוד טיפה סבלנות בברכה תדהר

שמות לילדים

מדוע אצל עדות המזרח מקובל לתת שם לילדים שהוא שם של סבא/סבתא שעדיין בחיים?.האם לא מפחדים מעין רעה?,שזה יפגע בסבא/סבתא וכו'. מדוע אצל עדות אשכנז זה אסור?. אם נותנים לילד שם של הסבא/הסבתא,אבל זה מתורגם לעברית,האם צריך בתור שם שני לתת גם את השם המקורי של הסבא/הסבתא או שזה לא הכרחי?. פניתי בשאלה זו לאתרים אחרים ולא עונים לי על כך. מחכה לתשובה.

שמות...

שלום לרבקה מאז תחילת הבריאה שמות תמיד נקראו על שם דבר מוצלח שמתחברים אליו או על שם מקום שהיה אירוע של ממש שרצו לזכור וכדו'. עוד בזמן התנאים והאמוראים כך היה למשל רבי מאיר בעל הנס נקרא על שם סבו "נירון" הקיסר הרומי שהיה היחיד בעולם שיכל להחריב את ירושלים בבית שני בסיפור של קמצא ובר קמצא -ולא עשה זאת אחרי שיקול דעת "איזיל ואיגייר" הלך והתגייר ויצא ממנו ר' מאיר- את רואה את הקשר בין "נירון" עם צרי מתחת לנו"ן- לבין "מאיר" - "הנר שמאיר". וכך הלאה. הנה קחי לך את שושלת הנשיאים - למשל: הלל בר פלוגתו של שמאי- הוליד את שמעון בן הלל שהוליד את רבן גמליאל הזקן שהוליד את רבן שמעון בן גמליאל (הזקן-אף שנפטר בגיל צעיר) שהוליד את רבן גמליאל השני דיבנה שהוליד את רבן שמעון בן גמליאל שהוליד את רבי יהודה הנשיא שהיו לו שני בנים רבן גמליאל (שהיה אמורא) ורבי שמעון שהוא הוליד את ר' יהודה נשיאה (שהיה אמורא) שהיה אביו של ר' גמליאל שהיה אביו של ר' יודאן נשיאה שהיה אביו של ר' גמליאל שהיה אביו של הלל השני או הלל הקטן. פעם הבאה אולי אמשיך. הרבה שמחה תדהר

שמות לילדים

מדוע אצל עדות המזרח מקובל לתת שם לילדים שהוא שם של סבא/סבתא שעדיין בחיים?.האם לא מפחדים מעין רעה?,שזה יפגע בסבא/סבתא וכו'. מדוע אצל עדות אשכנז זה אסור?. אם נותנים לילד שם של הסבא/הסבתא,אבל זה מתורגם לעברית,האם צריך בתור שם שני לתת גם את השם המקורי של הסבא/הסבתא או שזה לא הכרחי?. פניתי בשאלה זו לאתרים אחרים ולא עונים לי על כך. מחכה לתשובה.

לא עניתי...

והם לא פחדו- גם אנחנו לא נפחד, אדרבא- זה סגולה לחיים ארוכים. ברכה לנצח תדהר

שמות לילדים

התשובה לא עונה על שאלותי. ראה שוב את ההודעה הראשונה שלי. תודה.

תגובה

שלום לרבקה לא חייבים לתת את אותו שם כפי שנתתי לך דוגמא מנירון ור' מאיר, אצל האשכנזים היו כל מיני הריגות ורדיפות עד שהתחילו לתת שמות על חיות ומצאו לזה סימוכין כגון זאב צבי אריה וכו',עדות המזרח כמו שושלת הנשיאים שהיו משם כך מעולם נהגו- מי ששינה הם האשכנזים ולא הספרדים - שחששו מעין הרע- אבל לא הספרדים. אני מקוה שמובן? ברכה תמיד תדהר

שמות

אתה אומר בדבריך שמי ששינה,בגלל חשש מעין רעה,זה האשכנזים ולא המזרחים. אם כך,האם ניתן להבין שפעם,בתקופת התנ"ך,היהודים נתנו לילדים שמות של סבים וסבתות שעדיין היו בחיים?.אני חשבתי שנתינת שמות של סבים שעדיין בחיים,זה לא היה מנהג יהודי אלא מנהג של גויים. ושעדות המזרח אימצו מנהג זה של הגויים,כך חשבתי.זה לא נכון?.

שמות...

שלום לרבקה נתתי לך דוגמאות שיענו על כל השאלות שיעלו לך. שושלת הנשיאים היו ודאי יהודים ואף גדולי ישראל. ואם הם נהגו כך כנראה שכל ישראל כך נהג. חשש מעין הרע זה חשש כללי ולא מדוייק כלל , אף שמובא בפסקים של גדולי הדורות האחרונים הדבר הזה, אבל אם זה לא היה כך בכל ישראל ורק אצל האשכנזים וחלק מהתמנים שגם לא קוראים על שם הסבא או סבתא שחיים - אז צריכים ללכת אחורה יותר ולראות מה נהגו מדורות שקדמו ולכן הבאתי לך את הדוגמה של נשיאי ישראל שבאו אחרי תקופת הזוגות שבאו אחרי תקופת הנביאים שבאו אחרי תקופת המלכים והשופטים שבאו אחרי תקופת יהושע ומשה. ולכן למסקנה נראה שכל ישראל נהגו כפי שצייתי בתקופת השושלת הנשיאים שהם נהגו "כנראה" עד משה רבנו. ולא חששו כלל מעין הרע- .ל"ע. בתקופת התנ"ך אין כל כך ראיה גם אם נמצא שקראו על שם של ..שבחיים. יש מדרש יפיפה שאומר- ש80 אלך זוגות במשך ה40 שנה שהיו ישראל במדבר קראו את ילדיהם על שם אהרן מפני שהעריכו אותו על שהשכין שלום בית ביניהם. וכ]פי שהתחלתי בתשובה קודמת- בדרך כלל קוראים על שם דבר או אדם שמאד מעריכים ורוצים להתחבר אליו רגשית וכד'. כל הברכות בעולם לעד תדהר

נישואים תופסים

גבר ואשה ערכו חופה וקידושין לפי ההלכה,אך ללא עדים וללא רב,אבל עם כתובה ועם טבעת. מה דינם? האם האשה נחשבת לנשואה או למקודשת או אולי לשניהם?. אם הם ילכו אחרכך לבית הדין הרבני בשביל להירשם כזוג נשוי,האם בית הדין הרבני יקבל אותם כזוג נשוי?.

תגובה

שלום אין שום חלות לקידושין הללו כלל. מפני שהעדים של קידושין או נישואין הם שני עדים כשרים - שמקנים "חלות לנישואין" הללו. לא כמו עדים בדיני ממונות שמעדים על מקרא שהיה אלא עדי הנישואין "מקיימים" את הקידושין או נישואין. ולכן פסק מרן שאין שום חלות לנישואין הללו כלל בלי עדים כשרים- ואף אם היה עד אחד כשר שם . ולכן על פי ההלכה אין היא אשת איש. בברכה לנצח תדהר

נישואים תופסים

מה הכונה עדים כשרים?. ואם היו שני עדים כשרים אך לא היה רב.כלומר,הכתובה והחופה והקידושין נעשו ע"י החתן עצמו והיו שני עדים כשרים שהם קרובי משפחה של בני הזוג.מה קורה אז.הם נחשבים נשואים?. חוץ מזה,שמעתי רבנים שאמרו שאם בחור נותן לבחורה טבעת זהב חלקה ואומר לה שהיא מקודשת לו בטבעת זו.הרי הקידושין האלה תופסים.מה אז קורה? מה זה אומר אשה מקודשת?.מה מעמד אשה מקודשת?. האם היא אשה נשואה?.האם היא צריכה גט?.

תגובה..

שלום וברכה את\ה שואל כבר שאלות יותר מסובכות מבחינה הלכתית. יש עדים שהם קרובי משפחה שפסולים מדאורייתא- שאז אין האשה מקודשת כלל גם אם יהיו שם מאה עדים כאלה. ויש עדים הפסולים מדרבנן שאז העסק מסתבך. אתה מבין שאם יש באמת מקרא כזה - פורום זה לא המקום - אם היא נקראת אשת איש על פי דין תורה- ומתחתנת אח"כ לאיש אחר הבנים ממזרים או ספק ממזרים והיא צריכה גט לחומרא בספקות כאלו. עצם הקידושין נעשה רק ע"י שני עדים כשרים שלא קרובים כלל לאשה או לאיש עיין חו"מ סי' לג סע' ב' . בסמ"ע שם המפרט כל הפסולים. ראשון בראשון- שני בשני- ראשון בשלישי- לר"ת ועוד פוסקים שאסור ולאחרים ספק- ובשעת הדחק מותר.או שפסולים מחמת עבירה -שגם אם אינם קרובים הם פסולים .או פסולים מחמת שאינם מתנהגים בדרך ישוב העולם. או פסולים מחמת קטטות. או פסולים מחמתפסול שבגופן. או מחמת שהם נוגעים בדבר.--אין לדון בדברים הללו אלא אם כן יש רב מוסמך ומובהק בענייני קידושין וגיטין שיודע וחוקר כל מקרא לגופו. טבעת או כל דבר אחר לא מעלה ולא מוריד בלי עדים כשרים. שוב אם ידוע על מקרא כזה לטובתם ולטובת הצאצאים אחריהם - חייבים לפנות לרב מורה הוראה. כל הישועות תדהר

שמות

עדיין לא קיבלתי הסבר למה אצל עדות המזרח נותנים לילדים שמות של הסבים שעדיין בחיים ואילו אצל האשכנזים זה לא מקובל. השאלה היא למה זה כך?. שאלה נוספת - האם נתינת שמות של סבים שעדיין בחיים,זה לא בא ממנהג של גויים?.

שמות...

שלום לרבקה א--אם גדולי ישראל ועם ישראל כך נהגו- כנראה שהיה להם סיבה טובה. ומה שנראה לי- אף שלא עיינתי כל הצורך- שהיות ועם ישראל שואף להגיע לבחינה "מעשה אבותיו" כפי שכתוב- לעולם חייב אדם לאמר - "מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי"- היינו שאיפה להגיע ולהדבק למעשיהם של אברהם יצחק ויעקב וכל הצדיקים במשך כל הדורות. זה חז"ל בגמרא. אולי גם זו הסיבה שנותנים דווקא שמות של צדיקים ולא ההפך מפני ששם הוא המזל של האדם ושורשו וההורים מעוניינים שהילדים יצעדו בדרך של גדולי האומה. ב-- כבר בתורה מודגש המעלה הזו- למשל-"גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף"- שזכה לגדל את ניניו ולראותם בחייו. וזו הזכות ומעלה מיוחדת שסבא רואים את הדורות הבאים בחיי חיותם.ומפני כבודם כפי שראינו בשושלת הנשיאים דוגמא. שוב - מסתבר מפני כבודם של הסבים ומעשיהם הטובים - שהם קרובים יותר להר סיני- ומחזק אותם שרואים את הצאצאים הולכים גם בדרכם דרך "ישראל סבא"- וזה הנותן להם שמחה - ושמחה מרחיבה כלי דם -כידוע, וזה גורם לבריאות טובה - שידוע היום שאדם השמח פחות חולה- ומאריך ימים. ואולי לתרץ את אלה שאומרים שקריאה על שם החיים היא סגולה לאריכות ימים ושנים של זה שקראו על שמו-ומצות הסנדקאות משרה רושם על הנימול- ולכן אולי גם אומרים שהנימול יאריך ימים בגלל זה ותולים זאת בשם הניתן שהשם הוא הגורם למזל הטוב של הסבא או סבתא. . אגב- כל מה שאמרתי עד עכשיו יכול מאד להיות גם הסיבה שקוראים על שם הנפטרים- אמנם היות וראינו יותר ראיות שקוראים על שם החיים מאשר הנפטרים- מסתבר שהדברים אכן כך כפי שציינתי. כל הברכות עד בלי די תדהר

יאוש מתגבר

אני בשידוכים כבר למעלה מ-4 שנים, הייתי אצל שדכניות רבות, אך עדיין לא היתה הצעה מתאימה כדי הצורך. חשוב לציין שאני לא פוסל במקרה של ספר ללא התייעצות עם רב. אני מרגיש שאין לי כבר כל כך כח להמשיך ולחפש ורוצה לקחת פסק זמן, אך מפחד מגילי המתקדם - 25- שלאחר פסק הזמן יהיה מתקדם יותר, שלא יהיה בעוכרי. האם ישנה עצה בשבילי?

תגובה

שלום לך תן להקב"ה לחפש לך- קח פרק זמן של 40 יום ותתפלל על שה' ית' יזמין לך את זיווגך בקלות מהרה . כל יום תגיד 10 פרקים של התיקון הכללי שייסד ר' נחמן מברסלב זצוק"ל- זה עושה ישועות. גדולי עולם מעידים על כך. נשמע בשורות טובות מכל הצוות ינ"ר. ברכה עד בלי די תדהר

לר' תדהר - וכי לא ניסיתי סגולות למיניהן?

כבודו חושב שלא ניסיתי סגולות למיניהן? ... כשאני אומר לך שאני על סף יאוש אני לא רוצה לומר לך שאני כבר מונח אחרי הכל... אני מפחד לחשוב שח"ו אגיע לגיל 30 עדיין רווק, ואז ההצעות יהיו בהתאם לגיל. זה מייאש מאוד. ניסיתי גם "סגולות" שאני בטוח שרובו המוחלט של הציבור לא עשה.

אמונה היא לא סגולה- היא בעצם

שלום ידידי תפלה היא לא סגולה. אני מדבר על להיות מקושר עם בורא עולם ולא לשלוח לו פקסים. סגולות בעיני הם - פקסים. ותפלה מעומקא דליבא היא בעצם הקשר. כמו שאם אדם מדבר אתך ואתה חש שליבו רחוק ממך כך זה בעצם העיניין של הסגולות. אמנם הסגולות שבאים אחרי אמונה חזקה בבורא אז יפעלו. רחמנא ליבא בעי- זה אומר שה' ית' יודע מה עובר עליך כל רגע ויודע מה שאתה גם לא יודע - והאמונה מתבטאת בזה שאתה וכל אחד מאיתנו חייב לדעת ולהאמין שה' ית' שומע אותך גם אם אתה חושב שהוא לא. גם אם אתה חושב שמגיע לך. גם אם אתה חושב שזה טוב לך. הטוב האמיתי הוא רצונו ית' וזה מה שהתכוונתי לומר לך - עם התהילים אתה מחובר אליו כך ביקש דוד המלך ע"ה . אל תדאג מהגיל העיקר השידוך הטוב וההגון לך ובשבלך. כל הישועות מהרה תדהר

שאלה דחופה

שלום רציתי לדעת האם ניתן להשיג את החוברת כלים שלובים במועצות הדתיות ברחבי הארץ אגב אני בחורה חילונית\ תודה

תשובה ...

שלום לך קרן אני בטוח שאם תתקשרי למשרד ישלחו לך בדואר. כל הברכות עד בלי די תדהר משרד- 02-641-3242

לר' תדהר - אני מתפלל !

לר' תדהר - אני מתפלל לקב"ה כל יום, יותר משלוש פעמים ביום. בפועל אני לא כ"כ רואה שזה עוזר. אני שוקל להפסיק כבר השתדלויות בנושא, ניסיתי והשתדלתי כבר המון, נ מ א ס ל י ! !

לתא"ם...

ידידי היקר שלום בתוך דבריך בכותרת מונחת התשובה- חייבים לתא"ם פגישה עם בורא עולם על מנת שיענה לך . אמסור לך רעיון ויסוד גדול בעבודה שבלב . על פי משל- כשם שאוטו הוא אותו אוטו אבל מגיע למקומות אחרים קצרים ורחוקים במהרה ולפעמים באיטיות- כך התפלה - אותם מילים 3 פעמים ביום ואף יותר מזה- אבל כל תפלה ובזמן שונה היא מגיעה למקומות שונים בעולמות העליונים ולפי האמונה והביטחון כך התפלה מגיעה אם במהרה אם באיטיות. כך מגלה לנו האר"י הקדוש. שבריאת הזמן היא המובילה את התפלה לאותם מקומות עליונים - אנו שוחים במימד הזמן עם אותם כלים שניתנו לנו מהר סיני. וכך אנו מקבלים שפע עליון ממרום. יצר הרע יודע שאם הוא יחליש אותנו בדבר הזה זה יהיה לו לפתח על מנת לגרום לנו חוסר אמונה ואז אין חשק להתפלל ואין חשק לחשוב על הדברים. הרי בתוכך אתה יודע שהאמת היא אחת רק אתה מיואש כי אתה כבר רוצה להתחתן- הוא ית' שברא אותך לא רוצה שתתחתן?? הוא יודע איפה היא ומי היא ומה היא עושה כרגע ומה היא חושבת-- ומנסה לשדך ביניכם אומנם יש דברים נסתרים שלא נוכל להבין איך הוא ית' עושה זאת. מה שבטוח שאם תתן ליצר להתלבש עליך - לא תעזור למצב. לפחות אל תפריע לו ית' לשדך ביניכם!! כל הברכות בעולם תדהר

מה אומרת המועצה הדתית?

מה הבעיה?.

תגובה..

שלום וברכה ליפית לא שכחתי. אם יש מישהוא או מישהיא שצריכים עזרה אפשר לפנות אלי- מפני שאחרי בירור - כל מקרה לגופו - אשמח לעזור בנושא. בברכה תדהר 050-6650-779 02-586-5114

ליהודית

בזמן שהכרתם, לא הרגשת שמשהו אצלו לא בסדר?. למה הסכמת לשידוך הזה?. ונניח שבפגישות הראשונות לא שמת לב לזה, בטח אחרי האירוסין הבנת שמשהו לא בסדר אצלו. למה לא ביטלת את האירוסין?. עדיף אירוסין מבוטלים מאשר חיי נישואים כה קשים. הרי אחרי ביטול האירוסין יכולת למצוא שידוך טוב יותר, שידוך של אדם בריא בנפשו.

מיותר לחלוטין

שלום לך יהודית המקרה שלך חייב להיות מטופל אצל בעלי מקצוע ולא נראה שתתקדמי בפורום כזה או אחר , לידידנו האננימי מה עכשיו לעלות את ההסטוריה , עכשיו יש בעיה צריכים לפטור אותה- כל הכבוד שאתם מתעניינים אבל זה לא יועיל כלל אם עכשיו יהודית תנמק את הסיבות לשידוך- יהודית תהיי מעשית במקרה זה ותפני לגורם מוסמך שיכול לעזור לך- מבחינה חוקית מוסרית הלכתית ומכל הבחינות. אני מציע לך לפנות לד"ר פיש מוסמך לנושא שלך . תקלידי את שמו למעלה בצד שמאל ותקבלי את המספר. כל הישועות תדהר

לרב כהן

האם ד"ר פיש יוכל לתת לי גם עזרה וייעוץ בפניה לגירושין? והאם הוא אדם שומר מצוות?

תגובה..

שלום ליהודית ד"ר פיש מוסמך מטעם כל הרשיות בתחום בו הוא מתמחה . אין לי ספק שהוא יעזור לך בצורה המקסימאלית עבורך . את מתארת מקרה לא קל והוא - ד"ר פיש מומחה בתחום זה כבר כ30 שנה. ד"ר פיש אדם תורני ומנהל אורח חיים חרדי - מלא יראת שמים ואמונה- בברכה וכל טוב תדהר

למה המועצה הדתית לא מחתנת אותם?.

מחכים לתשובה.

תגובה..

יפית שלום לך תשלחי אותם אלי - ואם אוכל לעזור - אשתדל. בברכה תדהר 050-6650-779 02-586-5114 כאן זה לא המקום לוויכוחים- להוכיח נקודה זו או אחרת, יש בעיה נפטור אותה.

שידוך

שלום רב אני חוזר בתשובה כבר זמן רב אני בא ממישפחה חד הורית נראה כי דברים אלו מרחיקים כל בת זוג איתה יצרתי קשר. מאחר ולהסתיר מבת הזוג לא בא בחשבון מה לעשות?

כנס למסגרת

שלום לך ידידי אקצר לך הרבה מסלולים פניות ורמזורים אדומים או צהובים! כנס למסגרת ישיבתית טובה - שכל הנחלים זורמים אל הים. ברכות עד בלי די תדהר

שלום רב, אני מעוניין לדעת מה אומרת ההלכה

לגבי התקן תוך רחמי למניעת הריון.אשתי בת 37 ואני בן 32 נשואים 9 שנים ויש לנו 2 ילדים (7,4) שיהיו בריאים, לצערי, אשתי אינה מעונינת בילדים נוספים . ברצוני לדעת מה ההלכה אומרת בעניין וכיצד עליי לנהוג,אגב היא אינה מעוניינת ליטול גלולות כיוון שיש לזה תופעות לוואי של השמנה ושיעור יתר וכד'. אנחנו שומרים טהרה

התקן...

שלום לך אפי ההלכה ברורה בדבר זה אף שיש צדדים הרבה. הכלל- לזוג בריא ברוחם וגופם אין כמעט היתר. אמנם כל מקרה לגופו וחייבים להגיע לרב מורה הוראה ש"מבין טוב" בעיניינים הללו על מנת להקל. בעשר שנים שאני בתחום ראיתי "לא מעט" מיקרים שהקלו גם אם הזוג היה בריא בגופם ובנפשם. ודאי שאין כאן המקום להאריך שלא ישמע ממני לאחרים להקל או להחמיר.כל זוג חייב להגיע למורה הוראה ולהביא בפניו את כל הנושא. תכליס מה לעשות- אני ממליץ לך לפנות לאחד מרבותי - הרב משה פנירי שליט"א שמומחה ובקי בעיניינים הללו - הצלחה עד בלי די תדהר

תודה רבה על תשובתך,איך יוצרים עם הרב פנירי שליט"א קשר?

ובנוסף ,האם אתה יכול לאמר לי כיצד ניתן למחוק את ההודעה מהפורום?מה גם שכנראה שלחתי בפורום הלא נכון... תודה על התשובות.

בבקשה

שלום אפי הרב פנירי- 02-571-2010 . צלצל לטל נחום- 02-641-3242. בברכה תדהר

לרב תדהר

תודה על העזרה.

שמחה ואושר עדבלי די

שלום לאסתר לכל אחד מאיתנו כוחות לעזור - ואם יש לכל אחד מאיתנו כוחות משלו לעזור - הוא חייב. והוא מקיים-ואהבת לרעך- כמוך! אושר ושמחה עם שוקולדים- עד בלי די תדהר

תשובה לשאלה שנשאלתי.

יסלחו לי הרבנים, אך ישנה שאלה שנשאלתי פה ואני רוצה לענות עליה. השאלה שהופנתה אליי היא: כיצד אדם ירא שמיים שלא מלידה אלא שהגיע לכך בכוחות עצמו (ובעזרת ה' יתברך), כיצד זה מוריד מערכו בעיני יהודים יראי שמיים מלידה ופוגע ברצון שלו לקחת שידוך של בחורה יראת שמיים מלידה?. ראשית, יש להבין שהחברה הדתית מלידה (כולל החברה החרדית) גאה באנשים שחוזרים בתשובה. זה בגלל שכך 'מוכחת' אמיתותה של הדרך הדתית. אך החברה הדתית רואה בחוזרים בתשובה שידוך פחות טוב מאשר מי שנולד בחברה הדתית. הסיבה לכך היא החשש שמא החוזר בתשובה יתיאש ויתחרט בעתיד על דרכו החדשה ויסחוף אחריו את בן / בת הזוג הדתי. כלומר, בחברה הדתית יש רצון ללכת על שידוך בטוח. שנית, ישנה דעה בחברה הדתית שאדם שחטא בעבר הוא אדם רע שעשה מעשים רעים והוא חסר תקנה. החברה הדתית שוכחת שאדם שחטא איננו אדם רשע, אלא אדם שעשה טעות הנגרמת עקב חוסר מיקוד.(חטא איננו פשע אלא בא מהמילה החטאה - חוסר מיקוד למטרה) החוזר בתשובה ערך מיקוד מחודש וחזר לקלוע אל המטרה ולא מחטיא את המטרה שוב. מכאן, שהחוזר בתשובה, בעצם חזר לקשר שהיה לו קודם, עוד לפני שחטא. שלישית, צריך לזכור שאדם שחזר בתשובה בא ממשפחה חילונית. משפחה חילונית זה אומר שייתכן שאם המשפחה לא שמרה על דיני טהרת המשפחה. אם היא לא הלכה למקווה לפני העיבור של החוזר בתשובה, אז בעצם החוזר בתשובה נולד לאישה שלא שמרה על דיני נידה והוא לא כשר כמו ילדים אחרים שבאו לעולם מתוך שמירה על דיני נידה. אשמח אם הרבנים יכתבו מה הדין ההלכתי לגבי חוזר בתשובה שאמו לא נהגה ללכת למקווה. האם מבחינה הלכתית הוא נחשב לילד לא כשר?. רביעית, יש דתיים מלידה שלא רוצים להשתדך עם חוזרים בתשובה בגלל שמשפחת המוצא היא חילונית. כלומר הם לא רוצים חותנים וגיסים חילונים. הם לא רוצים לבקר עם הילדים שיוולדו בעזרת ה', אצל סבא וסבתא חילונים. הם מפחדים שהילדים יתקלקלו מהחשיפה למשפחה חילונית. רק חבל שהם לא מבינים שההסתגרות הזו מפני העולם שמסביב יכולה להיות יותר הרסנית מאשר פתיחות מסוימת לעולם שקיים בחוץ. ודבר אחרון וחביב, יש לזכור שלעיתים החברה הדתית חשה קנאה בחוזרים בתשובה או מעריצה אותם. הסיבות לכך הן: א. אצל החוזר בתשובה יראת השמיים שלו לא באה מבטן ולידה אלא היא מיוחדת. הוא הגיע אליה דרך המחשבה ויש לו עוצמת נפש שאינה קיימת אצל אדם דתי מלידה. אדם כזה שנעשה ירא שמיים, זה מראה שיש לו כוחות מיוחדים להליכה נגד הזרם, שיש לו דבקות במטרה. אצל אדם דתי מלידה קיום המצוות נעשה לפעמים בצורה מכנית, אוטומטית, וזה בניגוד לחוזר בתשובה שאצלו קיום המצוות נעשה בצורה מודעת. ב. אדם שחזר בתשובה, מתאמץ יותר בקיום המצוות. ידוע שגובה השכר לקיום המצווה הוא לפי ההתאמצות המלווה את קיום המצוה. אדם שחזר בתשובה, כנראה מקבל גובה שכר גבוה יותר עבור המצווה מאשר אדם דתי מלידה: הרי הוא התאמץ יותר לקיים את המצוה. ג. אדם שהוא דתי מלידה נפגש פחות עם אנשים חילוניים לעומת אדם שחזר בתשובה. אדם שחזר בתשובה נמצא יותר בסביבה החילונית ומשמש דוגמא אישית. הוא יכול לזכות לקרב עוד חילונים לשמירת מצוות. החוזר בתשובה יודע יותר טוב איך לדבר ואיך להשפיע על מי שלא שומר מצוות. הוא מכיר את סגנון החיים שלהם, הוא היה שם. לאדם הדתי קשה יותר לנסות לקרב חילונים לשמירת מצוות. מכאן יוצא, שמן השמיים החוזר בתשובה נולד חילוני. וזה כדי שאחרכך הוא יידע איך לקרב את החילונים לשמירת מצוות... ד. לחוזר בתשובה יש יותר סיפוק משמירת המצוות לעומת אדם דתי מלידה. הוא היה חילוני והוא מכיר את תחושת הריקנות והרדיפה החומרנית. הוא נעשה מחוסן במידת מה בפני הפיתויים לעומת האדם הדתי מלידה... אני מקווה שהשואל מצא פה את התשובות שחיפש. אם השואל הוא החוזר בתשובה שמחפש שידוך (מהשאלה הקודמת בפורום זה), כולי תקווה שאחרי שיקרא את הדברים האלה, הוא לא יהרהר בליבו מחשבות כמו: "מי אני לעומת שומר מצוות מלידה?" או "למה עליי נגזר להיוולד חילוני?" או "מי שנולד דתי יודע הכל ורגיל לשמור את התורה והמצוות". עליך לדעת שיש לך יראת שמיים מיוחדת שלא באה מבטן ולידה אלא שבאה מתוך הכרה פנימית שלך ! יישר כח ! מאחל לך הצלחה במציאת השידוך המתאים לך. שוב, אני מזכיר לך שיש רב שעונה פה לשאלות הגולשים והוא בעצמו שדכן טוב ומקצועי: הרב מנחם מורדוף. הוא בטח יוכל לעזור לך למצוא את השידוך שלך. נ.ב. אני פונה לרבנים שעונים לשאלות בפורום זה. אני מבקש ממכם את סליחתכם ולא לכעוס על תשובתי, שאיננה במקומה. פשוט התבקשתי לענות על שאלה חשובה. חשבתי שזו חובתי לענות על השאלה. מקווה שנשמע בשורות טובות מהבחור ששאל שאלה זו.

דו פרצוף

גולש אחד דו פרצוף

אני זקוקה לייעוץ משפטי בעניין הגירושין

הרב כהן שלום. רציתי לדעת למה אתה שולח אותי לד"ר פיש? אני פניתי לסיוע נפשי, ואני זקוקה לסיוע משפטי אייך לפעול בדרך הנכונה ביותר להתגרש, וגם מאידך לא להישאר בלי בית לגדל ילדים שכבר סבלו מספיק. תודה על הסבלנות והתשובות.

ד"ר פיש--מאבחן ומטפל מומחה

שלום לך יהודית כמו כל יועץ נישואין עובד סוציאל וכל אחד - ואף כל אזרח במדינת ישראל שיודע על מקרה שבא לפניו שבו אחד מבני הזוג בסכנה של אלימות כזו או אחרת - חייב להודיע לרשיות- זה החוק. אם שכן או שכנה יודעים בבירור על מקרה אלימות אצל שכנם ולא מודיעים - הם עברו על החוק. ד"ר פיש מומחה בכל הדברים הקשורים לאלימות - נא לקראו על קו"ח ותביני שהוא בעל מקצוע. הוא מומחה בבעיות נפשיות ואף אם לא יוכל לשפר את המצב בו את נמצאת - יפנה אותך כ"מומחה" לרבנות או לבית המשפט והדברים יראו אחרת שם - מאשר שאת תגישי תלונה או בקשה לגירושין- כשמומחה מאבחן הבית דין או בית המשפט נותן לזה משקל רציני. נצמא שממה נפשך - זה יועיל לך. כל הברכות עם הרבה טופי מתוק תדהר

דו פרצוף

לרב תדהר. אתה קורא לי דו פרצוף?. הרי אני נתתי תשובה שמתאימה לרוח ההלכה. מה קרה לך היום?. קמת על צד שמאל?. אינך חש בטוב היום?.

דו פרצוף- המשך

ידידי המתוק אם אתה יודע את ההלכה אז ודאי אתה יודע שחייבים לקום על צד שמאל כי בסוף הלילה צריכים להתהפך על צד ימין- והמבין יבין. בו לא נאריך בוויכוחים- רוצה לענות תשובות- צלצל למכון ותקבל רשות- אנו נשמח לענות יחד איתך לשואלים- לא כמו אלה "שכנים" שדופקים על הדלת ונכנסים בלי רשות- אתה מכיר כאלה שכנים- יש הרבה מהם- אם יש לך צורך לביטוי עצמי אהבה עצמית ריצוי אישי מערכתי וכו' - תכנס ללמוד בינ"ר ותלמד שדרך ארץ קדמה ל"הלכה" - וגם אם אתה עונה לרוח ההלכה- תלמיד שאינו הגון אף אם יודע הלכה- מוציאים אותו מבית המדרש- ומלמדים אותו קודם כל -דרך ארץ - כך נפסק ברמב"ם ושו"ע- אבל גם זאת אתה יודע. הרבה טופי לך ולכל משפחתך תדהר

דו פרצוף

לרב תדהר. אתה קורא לי דו פרצוף?. הרי אני נתתי תשובה שמתאימה לרוח ההלכה. מה קרה לך היום?. קמת על צד שמאל?. אינך חש בטוב היום?.

אוי שכחתי...

נכון שאתה הפסיכולוג\סקסולוג שעניתה לכמה מהשואלים!!!!! מה זה משנה - העיקר הטופי המתוק- יש מתיקות מותרת !! כל הברכות כולם על ראשך- תדהר

יצר

לפעמים לאשה יש יותר חשק מאשר לבעל. אולי יש בעיה של 'חוסר התאמה מינית'.

לב האדם ..

שלום לאבג האדם נולד עם "יצר לב האדם רע" -ממתי- "מנעריו"- כפי ההרגל הנעורים כך יהיה היצר שולט.(דרוש- לא פשט הפסוק) זו הכותרת- אבל עם הכוונה נכונה ומבוקרת- אפשר לקרב את הפערים.- היות ואמרתי כבר יותר מדי - אולי כדי להתייעץ עם ד"ר רבקה קליין מומחית למיניות.ולשאול אותה איך עושים זאת. אם אתה בעל ששואל יש את ד"ר שקד או ד"ר בראון שמומחים בנושא. כמובן שזה לא הוקוס פוקוס - זה יותר מורכב אבל מאד אפשרי- הרבה מתיקות תדהר

לרב "אוי, שכחתי"

לא. אני לא הפסיכולוג או הסקסולוג. אני סתם גולש בפורום. החוזר בתשובה ביקש תשובה ספציפית ממני. אם אתה לא מאמין תסתכל על השאלה שוב. כתוב שם: "לכבוד גולש בפורום". אז עניתי על שאלה שהתבקשתי לענות עליה. זה הכל. השמיים לא נפלו !

תהיה ברוך

טוב מקסי ניאו זומד ווייבי-באנגלית זה אומר -don't be a stranger תהיה מבורך

שאלה דחופה לכבוד הרב

שלום כבוד הרב אני בת 25 לפני כשנה הייתי אמורה להנשא לבחור שמאוד אהבתי, לציין כי היה מדובר באהבה גדולה וההחלטה להינשא הגיעה תוך חודשים ספורים , זמן קצר לפני החתונה ביטלתי את החתונה כיון שהתברר לי שהבחור לו עמדתי להנשא לא היה נאמן לי, ואני כמובן מודה לאלוהים על כך שהאיר לי את הדרך ופקח את עיניי בזמן, מאז אותו יום חלפה לה שנה ושום דבר לא השתנה במצבי הזוגי ואני עדיין לבד אני מרגישה שמצבי "תקוע" למרות שהנני מרגישה בשלה למערכת יחסים ומוכנה להתמסדות אי"ה, אינני מבינה למה לא הולך לי בתחום הזוגי והייתי רוצה לשאול אותך למה זה קורה? האם יכול להיות שמדובר בעין הרע לא עלינו או בעיכוב? ולמה יש דבר כזה שנקרא עיכוב??? אני חשה צורך לציין שמצבי נראה די תמוה גם לסביבה הקרובה אליי, כל הזמן מתפלאים ואומרים לי שלא חסר לי כלום, שאני בחורה נאה, טובה וכו' ותמיד מתפלאים איך זה שאין לי מישהו ואני לבד... אשמח לקבל תשובה במהרה תודה מראש

תגובה

שלום לנתי אף שאותו בחור לדבריך לא היה נאמן לך כבר עוד לפני החתונה- אולי את עדיין מרגישה משהו כליו- מניסיוני אומר לך שכשסוגרים דלת אז בדרך כלל נפתחים דלת אחרת טובה יותר. לכן קודם כל את צריכה לעשות כמה דברים. שלב א]- לסלוח לו על שפגע בך. ואף אם דברתם על זה שנה שעברה, והוא התנצל בפנייך. זה לא אומר שאת בלבך סלחת לו על כך- עד הסוף. יכול להיות שאת מרימה גבה אבל תאמיני לי שזה חייב להיות השלב הראשון שעל מנת שתוכלי להתקדם - זה מאד נצרך להתקדמות. שלב ב]- להפנים בתוך לבך שהוא לא בשבילך ואת עשית את הדבר הנכון ביותר וה' שמר עליך . שלב ג]- לא להחליף במוחך צפיות שהיו לך איתו ולהדביק אותם על שידוכים אחרים. שלב ד]- לפרט בתפילה לבורא עולם את כל מה שאת חושבת שרצונו ית' מייעד בשבילך. שיהיה בריא ברוחו ונפשו שיהיה עם מידות טובות ולב טוב , שיהיה לו מוסר עבודה , שיהיה נאה , שישקיע בקשר , וכאלה דברים מהותיים וחשובים באמת. לא שבורא עולם לא יודע מה שאת חושבת ומה טוב עבורך - אלא מפני שתפלה נועדה להראות לה' שאת רוצה לעשות את רצונו- וכמו שאב או אם רוצים לשמוע מילדיהם שהם צועדים בדרך הנכונה ואף שמכירים את טבעם.זה שה' יודע את העתיד זה לא אומר שהוא החליט עבורך מה יהיה.את החושבת והמבצעת- מחליטה את גורלך. שלב ה]- לא לדבר עם כל אחד על הדברים ולא להתלהב כל כך. סגולה גדולה- לקרוא 5 פרקי תהילים כל בוקר עבור כל אלה שצריכים זיווגים בעם ישראל- ומי שמתפלל על חברו על אותו עניין נענה ראשון. הרבה ישועות ושתבשרי אותנו כאן במערכת על עוגה עם קצפת תדהר

תודה על ההסבר וההנחיה

תודה רבה אעשה כדבריך.

מאי פלג'ר

כל הברכות על ראשך יהודית ה' איתך אל תדאגי תדהר

כשר או לא כשר...

מה הדין ההלכתי לגבי אדם שחזר בתשובה אך נולד לאשה שלא שמרה על דיני נידה ולא הלכה למקווה?. האם הוא נחשב לילד לא כשר לעומת ילדים שנולדו לאמהות שומרות נידה?. האם לפי ההלכה מותר להינשא לאדם שנולד לאם שלא נהגה ללכת למקווה?.

כשר..

שלום ליעקב אין שום מגבלות בבן נדה- הוא יכול לבוא בקהל. אף שרובצת עליו קושי בלהתעלות ברוחניות - התשובה לזה שיטבול במקוה הכשר לנשים ויכוון להסיר מעליו את טומאת הנדה שעליו. וטוב גם אם האמא תעשה תשובה על זה ותיטבול במקוה טהרה ותכוון גם בזה על בנה. כל הישועות והברכות תדהר

שם דביר

השם דביר זה שם טוב

מצויין

שלום לדידי המפרשים בספר מלכים קוראים לדביר- קודש הקודשים- 'פנימי להיכל - דביר' כל הישועות תדהר

שאלה דחופה

מישהו יודע אולי באיזה ימים ומאיזה שעה ניתן להגיע לביתו של הרב אלעזר מבאר שבע ? זה דחוף

ר' אלעזר הצדיק

נראה לי כמעט כל יום חוץ מיום רביעי על ידי גבר שיכנס אליו- לא אשה בברכה תדהר

לתדהר

תודה כבוד הרב ידוע לך אולי מאיזה שעה בערב ניתן להגיע אליו? מישהו כאן בפורום אולי יודע?...

ר' אלעזר

תהילה שלום מ6 בערב עד מאוחר מאד בלילה. עדיף לברר עם מי שיודע בידיוק. הצלחה רבה תדהר

בקשר לבחור

שלום, אני בת 31 רווקה, הציעו לי בחור בן 33 מבחינה דתית הוא מתאים לי פחות או יותר והפרטים הכללים גם התאימו, בטלפון השיחה היתה עניינית ותכליתית. שניפגשנו קצת התאכזבתי, לא יודעת להסביר,,, לא שפגשתי קוף אבל בשיחה הוא היה נשמע אחרת לגמריי, לא התחברתי לחיצוניות שלו. מה לעשות? אגב הוא התקשר יום אחרי שניפגשנו ולא עניתי,,, וכבר התפללתי שלא יתקשר כי ממילא זה לא נראה לי אבל עכשיו אני מרגישה מן הרגשה כזו של אולי כן? אבל בפנים בלב אני לא רוצה,,, מה עושים?

בליינד דייט

להודיה שלום התת מודע שלנו שולף למודעות שלנו את מי שאנו מדמיינים על פי השמע או הקול מאחורי הקו- דבר זה קורה הרבה מאד פעמים. אולם לפי דעתי יש בזה יתרון גדול. רוב המקרים שאני מכיר ב"תסמונת הטלפון" הזו - רובם הגדול לא המשיכו בעקבות הציפיות כפי שהסברתי לך . היתרון הוא שעכשיו מבינים את מה שהמומחים טוענים - שזה לא כל כך חשוב עם מי מתחתנים אלא מה עושים בנישואין . זאת אומרת שאם יש לכם שיחה משותפת והכל זורם- לא כדאי לשלול מיד. כל הישועות תדהר

יש לי בעיה

שלום שמי סיוון ורציתי להגיע לרב על בעיות פרנסה וזיווג. וכמו כן רציתי להתעייץ בפני רב על אמי שחולה בדיסטוניה כ9 שנים אשר רופאים אינם מוצאים לה תרופה למחלה. הייתי מעוניינית להגיע לרב איפרגן המכונה "הרטנגן" אבל משום מה איני יכולה להגיע לאף גורם שיכול לתת לי ליצור עם הרב קשר בכדי לבוא אליו לייעוץ. אשמח אם תוכלו לעזור לי. בתודה רבה סיוון.

ה' שומע כל אחד

שלום לסיוון אם לא הצלחת להגיע לרב מסויים - תנסי אחר. וגם תנסי אולי להגיע לה' -לו אין שמשים ותור- - תיקון הכללי של ר' נחמן זצוק"ל עושה ישועות- ואם תוכלי- בדוק - כל ספר תהילים- בשבת. עם כוונה. מתיקות רפואה שמחה עד בלי די והרבה טופי תדהר

שאלה לתדהר

שלום כבוד הרב אתמול הייתי אצל כבוד הרב אלעזר רציתי לקבל את ברכתו בעניין זיווג, לאחר כמה שעות מתישות שהשליח חזר עם התשובות קראו בשמות כולן, אך משום מה אני לא הייתי ברשימת התשובות...שאלתי את השליח מדוע לא קיבלתי תשובה והוא אמר שמי שהוא לא קורא בשמו הוא ברך..., האמת שזה מאוד תיסכל אותי שלא קיבלתי תשובה, ואני חוששת האם זה מבשר משהו אם הוא לא ענה לי??? אשמח לקבל תשובה ממך או ממישהו כאן בפורום שמבין בעניין זה... תודה רבה ויום טוב

הצדיק רואה

לתהילה שלום ר' אלעזר הצדיק רואה דברים שאנו הקטנים לא רואים. יש מעשים מכאן עד באר שבע סיפורים על מעשים נוראים על ר' אלעזר . הוא לפי דעתי הגדול שבכולם בדור שלנו. בלי ספק!! מעשה קטן כדי להבהיר לך ולכולם על העוצמה- אחד שבא - לא דתי- לפני ר' אלעזר המתין כ5 שעות - השמש יוצא לקהל המחכים ב2 בבוקר מחפש אותו לפי תיאום מפורט של ר' אלעזר על פי לבושו - ואומר לו שהוא הלילה לא יראה את הרב. שכך הרב אמר. הוא כמובן לא הבין - וגם השמש לא הבין. הבחור הזה היה סקרן לא לקח את זה אישי - ולמזלו- ושוב חזר אחרי כמה ימים. אחרי שהמתין 6 שעות שוב השמש יוצא ומחפש אדם בלבושו ומודיע לו שוב שהרב אמר שהוא הלילה לא יראה את הרב. הדבר חזר בפעם השלישית ורביעית - ובפעם החמישית ב8 בערב כשהבחור חזר ורצה לראות מה יקרה - איך שהוא מחכה כ5 דקות השמש ניגש אליו ב8:10 בערב ומחפש אותו שוב על פי לבושו- לפי מה שהרב תיאר אותו - ואמר לו - "הרב אמר שתיכנס" - ניגש הבחור הזה לרב הרב הסתכל עליו ואמר לו בלי שום הקדמות- "תדע לך שאשתך עוד מעט הולכת ללדת בן - היא והתינוק היו צריכים למות במהלך הלידה- אבל ע"י היסורים והביזיון שעמדתה בחוץ ושוב חזרתה - התבטלה הגזרה- אשמח להיות בברית" - כעבור שבועיים ימים- הרב ישב כסנדק והבחור התחזק מזה מאד- עוד דבר קטן: אחד שהלך לרב התיעץ עם אשתו מה לשאול את הרב- רשם על פתק 5 שאלות ממוספרים ומפורטים . שם את הפתק בכיסו הימיני ונסע לבאר שבע. כשהגיע לרב אחרי 4 שעות הוציא מתוך כיסו השמאלי את הפתק ונתן לרב לקרוא- הבחור הזה לא ראה את מה שהרב קורא מפני שיש לרב קובע ארוך וגדול שמסתיר את עיניו - מי שיודע - אמר לו הרב להתכופף אליו- וענה לו לפי הסדר של ה5 השאלות אחד אחרי שני על הכל- הלך זה הביתה ושמח על התשובות. כשהגיע לביתו בדק בכיסיו את הדברים כדי ללכת לישון וכו' ומה הוא מוצא - את הפתק של השאלות מקופל כפי שהיה לפני שעזב ששם בכיסו הימיני.וידע שהביא לו את הרשימה של המכולת של אותו בוקר. מי זה ר' אלעזר- זה תנא.בדורנו. ומי שיודע על מה שאני מתכוון - יודע!!! תהילה- זה על קצה המזלג- תתחזקי. כל הישועות והברכות על ראשך תדהר

התרת נדר

כב' הרב, אתחיל מכתבי בכך שהריני אדם חילוני. בערב יום כיפור האחרון נדרתי נדר כי את פרק ב' בחיי אתחיל עם אדם דתי עם כיפה סרוגה בלבד. מאז נחרבו חיי ואיני ישנה ימים ולילות. אנא עזור לי להתיר נדר זה. אנא אמור לי מה התפילה אשר תתיר נדר זה והאם עליי לומר זאת בחג מסויים או ביום חול. לעזרתך אודה. בכבוד רב, מירב (בת ליליאן) סמדג'ה פלאפון 0507196926

התרת נדר

שלום לך מירב אל תדאגי- זה קודם כל- עכשיו, התרת נדרים עושים בפני שלושה גברים דתיים שומרי שבת ומצוות דווקא . הם משמשים את ההרכב כבית דין . כל שלושה ולא חייבים להיות דיינים. אם תלכי לכל בית דין או רב מורה הוראה מוסמך יגיד לך את הדברים- יש נוסח קצרצר ולא מסובך. אם את חוששת מזה- אז זה מה שתעשי , אח"כ נותנים צדקה. ומתוודים על שנדרת ולא קיימת. לא לדאוג הכל יהיה בסדר. כל הברכות ושמחה עד בלי די- והחשוב מכל- לתת חיוך תדהר

בעיה עם קרובת משפחה מחותנת

שלום לכם. אשמח לקבל תשובה ממספר רבנים כדי להרחיב את הפרספקטיבה על העניין עצמו. יש לי בעיה עם קרובת משפחה מחותנת. (כלומר היא נשואה לקרוב משפחה שלי). האשה הזו כל הזמן מחייכת לאנשים. גם כאשר זה לא מתאים למצב וזה לא לעניין. אני בעצמי ראיתי איך היא מחמיאה לאנשים ומשבחת אותם ואחרכך היא מלכלכת עליהם, מאחורי גבם. כאשר היא פוגשת אותי היא מחמיאה לי על דברים שהם לא לעניין: איזה תסרוקת חדשה ויפה יש לי. (למרות שלא עשיתי תסרוקת חדשה). היא מחמיאה לי על הנעליים היפות והחדשות שיש לי (למרות שרואים שהנעליים לא יפות והן ישנות). כאשר יש ארוע שבו היא לא המארחת, היא ניגשת לאורחים ומודה להם על בואם. היא גם מחליטה למי יינשאו ילדיה: היא מחתנת אותם רק עם 'שידוך מוצלח' למרות שהשידוך הזה לא מתאים כלל לילדים. בשידוכים האלה מצד הילדים שלה, אין מציאת חן או התאמה כלפי בן הזוג. האמא, בכל זאת, מצליחה לשכנע את ילדיה לקחת את השידוך הזה.(אני כותבת על השידוכים בביטחון, לאחר בדיקה יסודית. בבקשה לא להטיל ספק בכך...) יש לי מספר שאלות: 1. האם האשה הזו בריאה בנפשה לדעתכם?. האם היא לא זקוקה לטיפול נפשי דחוף?. אולי היא זקוקה לאישפוז? 2. כיצד עליי להגיב על המחמאות המזוייפות?. האם עליי להגיד תודה על מחמאה שהיא שיקרית? 3. האם עליי לומר לה או לילדיה משהו על השידוכים אצלם?. יש עדיין ילדים שצריכים להינשא בעתיד והם כנראה גם ייפגעו מהרצון של האמא. האם עליי להעיר לה שהיא פוגעת בעתיד ילדיה ולא עוזרת להם במה שהיא עושה?. האם עליי לומר משהו בנידון לילדים עצמם, לנשואים, לרווקים?. מצפה לתשובה. תודה.

תגובה

שלום נראה לי לעל כל השאלות - לא! ברכה ושמחה עם מלא טופי תדהר

תודה לתדהר

כבוד הרב תדהר תודה רבה מעומק הלב בכל פעם שאני קוראת את תשובותיך אליי או לשאר האנשים בפורום זה אני מתחזקת מחדש, אתה נותן לנו תקווה ומחזק אותנו, תודה תודה... רציתי רק לשאול בהמשך לתשובתך לגבי כבוד הרב אלעזר, מהי יכולה להיות הסיבה שהוא לא יענה לי בעניין זיווג ויתן ברכתו? האם מפני שלא ראה את זה בזמן הקרוב?

כולי רגש- תודה רבה

שלום לתהילה אם הייתי יודע - אז אני הייתי הוא. תדעי - זמן זו בריאה עם חידוש. ה' ית' ברא את הזמן ביום הרביעי (למאן דאמר א') והוא משרת אותך ואת כולנו - ולא אנחנו פועלים על פי הזמן. שמעת את המוסג - "מעל הזמן" זה בשורש. אין זמן באמת. פי' את יכולה ע"י מעשייך הטובים לרחק או לקרב את המיועד - כל דבר- אני לא רק מדבר על שידוך. אמנם שמי ש"משתייך" יותר לעולם הזה הוא מושפע יותר ויותר מהבריאה כולה - ומהזמן. סיפור קטן ששמעתי לפני שנים רבות- בבא סאלי זצוק"ל הגיע להאדמו"ר מאמשנוף זצוק"ל בירושלים והשתעשע איתו בדברי תורה- לפני שעזב שאל אותו "איך זה שהאדמו"ר מתפלל מוסף של ראש השנה ב2 בלילה?- " ענה לו האדמו"ר -" כך עלה במחשבה תחילה!" בבא סאלי הרהר - ואמר -"לא הבנתי!" ואחרי ברכות נסע לביתו. יש מה לדבר על הסיפור הזה. אבל כך היה. זה לא אומר שבבא סאלי היה פחות "מעל הזמן" מהאדמו"ר אלא בחינות שונות. ודאי שאנו לא יכולים להתפלל נעילה של יו"כ ב8 בבוקר , אבל מה שאנו יודעים שהזמן הוא משרת אותנו ולא אנחנו אותו. לכן- תכליס- כמו שה' ית' אמר לנו יסוד זה- או בעיתה או אחישנה- זאת אומרת שאנחנו עם מעשינו הטובים שולטים בזמן- ופה הנקודה - אם זה לא מגיע כנראה שיש סיבה ש"לטובתנו" זה לא הזמן גם אם עשינו הכל. טובתנו = תכליתיות . כל "טוב" פי' תכלית . כל הבריאה מכונה ב"טוב" של כל יום וום - חוץ מיום השני - בפועל אבל בכח הוא ניתן ליום השלישי- לראות לנו שגם יצר הרע הוא -אם נשתמש "בו" לפי ההוראות - זה גם טוב. יש מה להאריך - זה לא פילוסופיה- זה בשורש . שוב תודה על המחמאות - כולי רגש- הרבה ישועות עם מלא טופי תדהר

לא רוצה לעכב ולהיתעכב...

שלום.אני יוצאת עם בחור,קרוב לשמונה חודשים. ואני עדיין מבולבלת לגביו...אין אפס הוא בחור טוב עם לב טוב,שדואג לי תמיד כל מה שאני רוצה,והוא יכול להשיג לי והוא יעשה הכל...אבל בכל זאת יש לי חששות לגביו,אני לא נעולה עליו אם כן אני מאמינה שהייתי כבר סוגרת איתו...הוא ניסה כמה פעמים להציע לי נישואים,וביקשתי ממנו לא להלחיץ אותי הוא מתבאס מיזה ,ואומר לי שהוא פוחד להיות אדיש לגביי ביגלל שאני דוחה ודוחה....אגב,אני רוצה להוסיף שהפגישות שלנו אחלה הם נימשכות שעות ולא משעממות. השאלה שלי אם אני דוחה ודוחה זה מראה על משהו? המראה החיצוני מציק לי מאוד... מה עושים? לפעמים שאני יושבת וחושבת אני לפעמים מוצאת את עצמינו יחד ולפעמים לא? אני מחכה לתשובה מהירה כי אני לא רוצה לעכב אותו ואותי....!

תגובה

שלום לליאת ואת חושבת שפורום יפתור לך את הדילמה? פעם קנית איזשהו חפץ אפילו הכי לא חשוב בלי לראות אותו- לכי איתו להנחיה לפני הנישואין - ותהיי יותר חכמה, כל מי שיענה לך על החלטה כו מהותית בחייך בלי לשמוע ולראות אתכם- זה לא יהיה פייר לא לך ולא לו ולא למנחה. פטור בלי כלום אי אפשר- אז אתן לך כיוון- נשמע לי שאת לא רוצה לפספס את הזמן וזה יכול להיות הסיבה של 35% מהחיבור איתו - והמשיכה אליו- עוד 45% בגלל שיש לכם "דיבור" ועוד כמה % לדברים אחרים כאלה או אחרים. אם אני צודק- זו לא הגישה הנכונה- הגישה צריכה להיות לא מה שתפסידי אם לא- אלא מה תרוויחי אם כן. שנית- אם את מתביישת ללכת איתו ברחוב - אז זה כבר הלכה שאין חיוב להתחתן- וממלא הדילמה שלך אמיתית. אם לא - אז תעצימי את הטוב בו - והמראה החזותי- ומה שמפריע לך- יתגמד מאליו. נקודות למחשבה. הרבה מתיקות בחיים- עם הרבה טופי תדהר

הרב זמיר כהן

שלום רציתי לשאול האם הרב זמיר כהן מקבל אנשים? האם ניתן להתיעץ עימו בנושאים אישיים? או שהוא רק מעביר הרצאות בציבור? תודה

הרב זמיר

שלום למירב אתר "הידברות" הוא האתר בו את צריכה לשאול את שאלתך. כל טוב תדהר

מחשבות טמאות

שמי ל. ואני נשואה כמעט 10 שנים ולי 2 בניםץ. יש לי בעיה דחופה בקשר למחשבות מיניות לגבי נשים. סליחה שאני מעלה נושא כזה בפורום אבל אני בייאוש גדול. אני אישה כאמור הכל החל לפני יותר מ- 10 שנים כאשר ראיתי בגן הציבורי שני בנים עושים אותו מעשה באותו לילה היה לי חלום לגבי יחסי אישות עם אישה. מאז יש לי מחשבות על נשים זה בא בתקופות. מיותר לציין שזה משפיע על יחסי עם בעלי וכל הסובבים. היצר לא נותן לי מנוח ואני לא יודעת איך לצאת מזה ? 1. האם יש סיכוי שאצא מזה?? כיצד?....? 2. מוקד יעוץ 3. בעיה גופנית נפשית? אני ממש מתביישת לדבר על זה בטלפון או בשיחה אנא תנו לי פתרון מעשי דרך הפורום תודה

טיפול

שלום לך תתקשרי לד"ר רבקה קליין פרטי בפניה - היא תעזור!!

פשרה בבחירת בן הזוג.

מה דעתכם על פשרה בבחירת בן זוג? כאשר אומרים 'הוא התפשר', 'היא התפשרה',למה הכוונה? האם הכוונה היא שלקחו בחור/ה לא מאותה רמה או שהכוונה שלקחו בחור/ה שאין כלפיו רגש עמוק?. המושג הזה לא כל כך ברור. אולי אתם יכולים להבהיר אותו ולומר מה דעתכם על העניין הזה: האם זה כדאי?, האם זה שווה את המחיר שמשלמים על כך? וכד'.

פשרה = פיתרון קונפליקטים

שלום פשרה= פיתרון קונפליקטים. כפי שאריקסון הגדיר נישואין מוצלחים ולהבדיל גם הרמב"ם ועוד בחז"ל הדברים שווים- שהאדם צריך להגיע לרמה מסוימת של בשלות אישית ומערכתית לגבי עצמו ובעצמו- להיות מאוזן ורק אז להכנס למסגרת נישואין [או כל דבר אחר]- וכך יש לו או לה סיכויים הרבה יותר טובים להיות מאושר בחיי הזוגיות .זה לא פשרה או ויתור על מעמדו. הפשרה נועדה לקבל את המקסימום לפי הנתונים הבאים... שיש לפניו או לפניה. זה מבחינת דיעבד. אמנם שכל זוג שאני מכיר -כמעט- מדבר על זה בפגישות הראשונות- שנותנים יותר מבן או בת זוג- זה כבר מראה לי אי שביעות רצון שקדמה לה , וזה בעצם מה שצריך לעשות בהנחיה ובייעוץ- לשדד תפיסות מעוותות ולאזן את היסודות- ואז רוב הדברים מסתדרים- זה לא פשרה - אמנם שכל אדם נדרש לדעת את מקומו ולהתפשר כשצריך- אם הוא או היא שלמים ומקבלים את הפשרה - היא מועילה לחיבור.כפי שאחד הסכים עם מראה החיצוני או עם הוריו או עם צורת דיבור וכדו' של בן או בת הזוג- זה התחיל בפשרה ועבר להסכמה כמעט מלאה ולפעמים מלאה בזוגיות- כך כל פשרה- או במילים אחרות - אם יש ענוה בנישואין - יהיה חיבור טוב. הרבה מתיקות בחיים תדהר

פשרה לא שווה לפיתרון קונפליקטים

ההפך, פשרה יוצרת קונפליקטים. אם אדם עושה פשרה בבחירת בן הזוג, תמיד הוא יזכור שעשה זאת. לכן זה גם עלול ליצור קונפליקטים. למשל רגשות אשם על כך שהבחירה לא נעשתה באמת מתוך רצון חופשי אלא מתוך פשרה. כלומר זה נעשה מתוך אילוצים לא להישאר לבד. סליחה, אבל עשיית פשרה לא קשורה למצבו של האדם. גם אדם שהגיע לשלמות עם עצמו (אריקסון וכו') יעדיף להתחתן עם אדם שהוא מעוניין בו. אדם שהוא שלם עם עצמו, גם כן לא ירצה להתחתן מתוך פשרה כדי לא להישאר לבד.

אתה לא בכיוון

שלום לך ידידי אמרתי ההפך- פשרה שווה פיתרון קונפליקטים- אחרי שיש קונפליקט בעצמו או עם מישהו- אז האדם מתפשר או מוותר על משהו על מנת להסיג את המקסימום במינימום הקרבה. כך בכל תחום. גם בבחירת בן או בת זוג- היות והאדם על פי רוב לא מוכן או לא מכיר את עצמו טוב מספיק כדי לדעת איך ומי לבחור כבן או בת זוג- הוא בעצם חייב להגיע לקונפליקט בבחירה וכדי לצאת מהתחושה של "אכזבה עצמית"-תולה את הכל בבן או בת זוגתו והוא "מרגיש" שהוא נכנס כבר למערכת - עם הקרבה מסויימת. הוא לא מודע לזה כל כך לקראת הנישואין- אבל זה עולה הרבה מאד פעמים - רטרואקטיבית אחרי כמה שנים בנישואין "לא מוצלחים"- ומחקרים מגלים שזוגות בלי שביעות רצון ניכרת מודים שמההיכרות הראשונה היה כבר משהו חסר מבלי שידעו על כך בהיכרות. נפקא מנא אחת לדוגמא- מטפל שרואה שבהיכרות הראשונה של בני הזוג היו זיכרונות לא טובים [על פי מחקרים] יודע שיהיה לזוג הזה עבודה קשה יותר מזוג שבהיכרות שלו הראשונה היו זיכרונות טובים. פשרה היא סגנון אחד של "לצאת " מקונפליקט- לא שהפשרה יוצרת אותה. אולי מה שאתה מתכוון שהפשרה על פי רוב לא מקובלת בעיני זה שהתפשר- ולכן כך זה נראה - אבל זה שיעור בפני עצמו על איך לצמצם מעצמו על מנת לאפשר לשני "להכנס" למעגלים של המצמצם. אני יודע שכבר יהיה לך שאלות- לא! צמצמום זה לא ויתור או פשרה. צמצום זה "פינוי מקום" לאחר ועל מנת להכנס ולחוות חוויות עם בן או בת זוגתו - יחדו. אבל זה שיעור אחר. בכל אופן- רגשות אשם על בחירה לא שביעת רצון זה כבר בחירה שהאדם עשה לא בגלל שהתפשר - אלא בגלל [לא רק] - על פי רוב לפי ניסיוני- שהוא התרגל בחשיבה ותפיסות של "אני אעשה ואחר כך אני אתקן" - אבל זה לא עובד- יש הרבה אנשים שחושבים בסגנון שכזה. זה גם שיעור בפני עצמו. ובדרך כלל אותם אנשים- נכנסו לחיים עם תחושה שאינם רצויים בחברה וכו'. אנשים שמהר מאד למדו מי נגד מי כבר -הייתי אומר- מרחם אימו- וסיגלו להם תפיסות. אדם שהיגע לשלמות עם עצמו לא חושב בצורה של "פשרה" אלא חושב בתפיסה של "צמצום" על מנת להקל או לאפשר "למקם" לשני ואת השני בתוך המעגלים שלו ובחייו. כל הברכות כולם תדהר

מיכל- תגובותיך מאד מעניינות אותי.

כמו כן נראה שיש לנו רקע דומה. אשמח להתכתב איתך בנושא. אם את מעוניינת כתבי למייל שלי [email protected]

ביטשגירלבסט

שלום לך זה פורום לשאלות- לא להיכרויות- תודה

לרב תדהר

מדוע אתה כה נסער? ( יצא לי חרוז) בסך הכל יש לי מה להגיב למיכל בנדון ובדיוק מפני שלא רציתי להשתמש בפורום (שלא נועד לכך) בחרתי בדרך הזאת. מקוה שהבהרתי את עצמי. כל טוב לך ! אני

לאני ...המשוררת

שלום לך אני נזהר ולא נסער להיות אני ולא עצמי טוב יותר מעצמי בלא אני על חוף הים -שאין אותי גם חברותי הן איתי לחפש את אני כשאין עצמי זה להיות ללא קווי מתאר (יצא לי חרוז) תהיי ברוכה

פשרה וצמצום

פשרה, התוצאה שלה זה ויתור על רגש אהבה כלפי בן הזוג. צמצום אתה טוען שזה פינוי מקום. אולי תחדד את ההבדלים בין פשרה לצמצום. כל זוג צריך לפנות מקום בשביל בן הזוג. האם זה אומר שאצל כל אחד יש צמצום?. המושג עצמו לא ברור. חוץ מזה, האם אתה חושב שפשרה בבחירת בן הזוג זה כדאי? האם זה משתלם?. מה ההלכה היהודית חושבת על פשרה בבחירת בן הזוג?.

תגובה..

שלום לך כפי שאמרתי הנושאים הללו הם הם לב ליבה של מהות העצמי והאני- של כל אחד. על הדברים הללו מדברים ומתאזנים בהנחיה ובטיפול- לא נראה לי שפורום זה המקום - מפני שזה לא שאלה ותשובה- אלא מצריך הבנה ותובנה מערכתית בין מטופל ומטפל. לכן אם תרצה להבין אשמח לשוחח. אבל רק בשביל להבהיר- צמצום זה לא ויתור. צמצום זה - לא להכנס הביתה עם כל כולך עם מה שאתה יודע עם כל העוצמות-- לבית ,כי כאשר כך יהיה - השני לא ירגיש שיש לו או לה מקום . להיות ענו ובו זמנית לדעת את מקומך- למשל- אותו משה רבינו שהתפלל על עם ישראל על חטא העגל אותו משה שאמר מחני נא מספרך- הוא אותו משה רבינו שמתפלל על קרח ועדתו -אם בריאה יברא ה' ופצתה הארץ את פיה - שתבלעם - הייתכן? אכן כן- הוא - משה רבינו שהגיע לשלמות "איש הא-לוקים" - חצי מלאך חצי אדם כפי שחז"ל מגדירים. בכל אופן - עוד דוגמא- על פי הקבלה- ה' צמצם מאורו הראשון ו"פינה מקום" לברוא את עלמו- הוא לא ויתר על אורו הגדול- אלא מיקד אותו בבית המקדש בבכורים שהיו קדושים -וכך גם יחזרו עם הלוים לעבוד בבית המקדש, במשכן באורים ותומים בירושלים- ועוד ועוד שם אורו נמצא- אחרי הצמצום. אבל ויתור הוא- הקרבה אחרי שאין הסכמה על ה"לכתחילה" - או פשרה בין שניים או שני דברים. כדאי שתחשוב על הדברים, הם בחז"ל ולהבדיל גם באנשים החכמים ביותר ומנוסים ביותר בעולם - והם אומרים אותם- זה לא שליפה סתמית . צריכים ללמוד את זה.להגיע לאיזון זה לא קל אבל עוצמתי ביותר. כל הישועות והברכות לך ולכל משפחתך תדהר

תגובה

הבנתי את דבריך. רק שכחת לענות מה דעתך על פשרה בבחירת בן זוג. כלומר מה אתה חושב על אדם או אשה שרוצים להינשא ומתוך הפחד להישאר לבד, הם בוחרים בבן זוג לא מתאים, הם בוחרים בבן זוג שבזמן ההכרות לא נוצר רגש איתו? האם לדעתך זה טוב להגיע לפשרה בבחירת בן הזוג ובכך לוותר מראש על בן זוג מתאים ואהוב?.

לא הבנתי את השאלה- כדאי לפרט יותר

שלום וברכה אם מדובר שנפגשים עם כמה שידוכים בוא-זמנית קודם כל זה לא בריא בכלל וזה מובן - ומכל הבחינות, אלא שודאי שחייב להיות משהוא רגשי בין השניים- ולא כדאי לוותר על שידוך אהוב ומתאים לבן או בת זוג שאין רגש כליו או כלפיה. זה ברור. או אולי לא היבנתי את השאלה. כל זה אם מכירים את שני השידוכים. אבל אם לא מכירים אלא אחת או אחד מהם ולא יודעים כלל על השידוך היותר מתאים ואהוב שעדיין לא קיים- אז מה השאלה? אם לא מרגישים כלום בפגישות מבחינה רגשית- אז כדאי ללכת הלאה ולחפש את השידוך היותר מתאים . לא? תדהר

הסבר

אנסה להסביר בצורה יותר ברורה וחדה ואקווה שלא אכשל בכך וה' יהיה בעזרי. אני מדבר למשל על בחורה רווקה שהגיע לגיל מסוים, היא עדיין לא מבוגרת, היא יכולה עוד ללדת אולי מניין של ילדים. אך חברותיה כולן כבר נשואות עם ילדים קטנים. המשפחה שלה והסביבה שלה לוחצים עליה להינשא. היא נפגשת עם בחורים ולא יוצא מזה שום דבר. יום אחד כאשר היא כבר מרגישה ממש לחוצה היא נפגשת עם בחור נחמד וטוב. הבחור לא מוצא חן בעיניה אך היא מחליטה לתת לו צ'אנס ולהמשיך להיפגש. הוא לא מוצא חן בעיניה והיא גם רואה שהוא לא מתאים לה. כמובן שהיא לא אומרת לו על כך דבר כדי שהם ימשיכו להיפגש. גם הבחור די לחוץ, הוא קצת יותר מבוגר מהבחורה. הם רואים שהם לא מתאימים, אך לא מספרים על כך זה לזו. שניהם מאד לחוצים להינשא. הם כבר מיואשים שמא לא ימצאו בן זוג לחיים. הם מתחתנים למרות שהם אינם מתאימים זה לזו ולמרות שלא התפתח רגש ביניהם בתקופת ההכרות. זו נקראת פשרה. כלומר, כאשר בני זוג לחוצים להינשא ולכן הם בוחרים במישהו לא מתאים, זה נקרא פשרה. הם מתפשרים בכך שהם נישאים לאדם שלא מתאים להם. אחרי הנישואין נוצרת קירבה ביניהם. בגלל שהם היו כל כך לחוצים ומפוחדים שהם לא יינשאו, הם לקחו מה שיש. הם שמחים שהצליחו סוף סוף להתחתן ולכן נוצרת קירבה ביניהם בחיי הנישואין. אך אהבה אמיתית אין ביניהם למרות ההשקעה בקשר הזוגי. למה לא נוצרת ביניהם אהבה? כי הם לא מתאימים זה לזה. איך אפשר ללמוד לאהוב מישהו שלא מתאים לך שיכלית או ריגשית ומנטלית?. חוץ מזה בני הזוג האלה תמיד יזכרו שהם רימו והם התחתנו לא בגלל הרצון להיות עם בן הזוג, אלא בשביל להיות כבר אדם נשוי. זיכרון זה גם מפריע לאהבה להיבנות. עכשיו אני שואל שוב מה דעתו של כבוד הרב על בחירת בן זוג מתוך פשרה. האם זה רצוי לדעתו? כיצד ההלכה מסתכלת על העניין הזה? האם ההלכה רואה בזה סוג של רמאות? ( רמאות כי הנישואין נעשים בשביל להיות במעמד אישי של אדם נשוי ולא בגלל שרוצים את בן הזוג). לצערי ישנם הרבה זוגות צעירים דתיים שמתחתנים בצורה כזו, גם בגיל צעיר יחסית כמו 24 ואפילו בגיל 22. מה דעתך על 'המגפה' הזו שקיימת בעיקר בשנים האחרונות אצל צעירים דתיים?. סליחה על האריכות בדברים, מקווה שהניסוח כיפר על האריכות...

תודה על ההסבר

שלום לך אני חושב שהבנתי. מה דעתך - אני אתן לך מסימה קטנה- ואחר כך נמשיך. תקרא בבקשה את הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" - מד"ר ג'ון גריי- יש לו כמה וכמה ספרים אני מדבר על החלק הא' שמדבר על ההבדלים בין גברים לנשים ברמה הרגשית וכו'. ואז תלך לספרו של הרב שמחה כהן "הבית היהודי" חלק א' - מבוא - חלק השידוכין. ואז נהיה יותר חכמים ונבין אחד את השני הרבה יותר טוב. זה להתחלה. אחר כך יהיה עוד מסימה קטנה. אבל התשובה לשאלה- שים לב- אין ריגושים לפני הנישואין דומים ב100% לריגושים שאחרי הנישואין- ולכן אחרי הכל- למסכנה- עדיף שידוך בגיל צעיר ככל שיהיה מגיל כ20 והלאה- מאשר לגבש מערכת יחסים רגשיים ש"עליהם" בונים- לנישואין. ושזה יקרא מתאים . מה שכן - אני מסכים איתך ויודע שיש הרבה זוגות כפי שציינתה אלא שגם הם יכולים להגיע לרמה די טובה של אהבה וחיבור רגשי בהחלט. לפי ניסיוני.זה עבודה אין ספק. הרבה הצלחה תדהר

אמא לוחצת

שלום רב אני בת 24 סובלת מאוד מלחץ מאמא על זה שאין לי חבר, הדבר מתסכל וגורם להתפרצויות ומריבות בבית והם לא מבינים שזה שאני לא מעונינת בחבר פשוט זה לא קורה. איך אפשר לשנות את המצב בבית שיתנו לי זמן ומרחב. תודה

"שיקוף מוסרי"

שלום לך מור אחרי כל ביקורת - לא מבוקרת- שבעצם גורמת למריבות וספירלה של רגשות סוערות בבית או בין אנשים כדי להשתמש בכלי טיפולי נחמד עד מאד ועובד ברוב הפעמים כשיש התמדה. שיקוף מוסרי- פי' לשקף את הדברים שהשני אומר בכמעט אותם מילים אבל אחרות- וזו בעצם התשובה שלו. "אני מבינה ממך אמא שאת כנראה דואגת לי ורוצה את הטוב עבורי ומתלוננת שאין לי חבר והיית מאד רוצה לראות אותי מתחת לחופה - האם הבנתי נכון אמא?" וכך על כל משפט שלה- ומה הסוד? הסוד הוא שבעצם כל מבקר את חברו לא כל כך מעוניין להשפיל אותו במזיד אלא מעוניין שהמבוקר ירגיש וידע שהמבקר אם היה במצב של המבוקר לא היה נוהג כך. ברגע שהוא מפנים שהמסר הועבר למבוקר = הביקורת כמעט תעלם לגמרי. תנסי ותגידי לי אם זה הצליח כל הברכות כולם לך ולמשפחתך שתנשאי מהרה בשמחה ובאושר עד בלי די תדהר

הדימוי העצמי של הילד על רקע הרבה פרגון וחיזוק וקצת הקנטה בצחוק

לאשתי ולי יש בת מדהימה - בת 3 שנים. מיום היוולדה זכתה בתנו להמון תשומת לב, פרגון, חיזוק, מילים טובות בכלל, ובפרט (מה שרלוונטי לעניין זה), אמירות שלנו אליה עד כמה היא מיוחדת, יפה, מקסימה, מדהימה, קסם וכו', וכו', וכו' - והכל גם על רקע מודעותינו, עד כמה חשוב טיפוח הדימוי העצמי של הילד, בפרט בשנותיו הראשונות, ובראש ובראשונה באמצעות הוריו. היום, כשרמת התקשורת בינינו לבין ביתנו גבוהה יותר, כחלק ממשחק ביני לבין בתי, לא לעיתים קרובות מידיי (פעם בשבוע שבועיים), אני גם אוהב "להקניט" אותה במילה "מכוערת", שנאמרת בטון מאד אוהב וחמוד (בטח שלא תוקפני וגס), כחלק ממשחק שבו בדרך כלל יש גם התרסה שלה "אני לא", ואז, מהר מאד, יש גם הרבה צחוק, גלגולים על המיטה, חיבוק ואהבה ובטח חיזוק שלי אליה שהיא "הילדה הכי יפה בעולם". אישתי סוברת ששימוש במילה מכוערת, גם במינון ובדרך הזאת, עלול לפגוע בדימוי העצמי של בתנו לטווח הארוך ולא מוכנה שאעשה זאת, מה שכמובן יוצר חילוקי דעות בינינו, מכיוון שאני סבור שהיא לוקחת את הכלל, שביסודו מאד ברור לי, למחוזות קיצוניים ובלתי רלוונטיים לטעמי. רציתי לנסות ולשמוע מפי מומחים, האם יש מחקרים שיכולים להעיד שגם במינון נמוך וכחלק מהקנטה מתריסה, שמלווה בצחוק, שימוש במילים כאלו עלול לפגוע בדימוי העצמי של ילד ? אודה לתשובתכם.

תגובה לרפי

שלום לך רפי אם לעיתים רחוקות\קרובות יגידו עליך שאתה מכוער וממי- מהדמות הכי חשובה לך - איך הייתה מגיב?! רפי - לא צריך מחקרים לדבר כה פשוט ומובן מאליו- כמו שקרקע שהופכים אותה ומכינים אותה לחרישה וזריעה על מנת שהזרעים יתפסו בצורה טובה שיתנו פירות טובים- מה דעתך- בוא נשים על הקרקע טיפונת ביטון יחד עם הזרעים - ונערבב הכל יחד - האם יתכן שחלק מהזרעים לא יפגעו מהביטון?. גם אם יש ביניכם- לפי ראות עיניך ותפיסתך- רמה גבוהה של יחס רגשי טוב ומובנה ואימיתי - זה לא אומר שתפיסת הילדה כתפיסתך. וההבדל הוא - שאתה אוהב את ביתך גם בשכל וגם מהרגש- אבל ביתך לא יודעת מה הוא אהבה שכלית- אצל ילדים עדיין זה לא שייך- רק מגיל ה16 והלאה זה מתרקם - אתה מבין את האהבה שלך אליה- אבל הילדה מעצבת את הדמות האבהית יותר מאוחר-בהבנה. יוצא לנו לסיכום - שאם תאמר לה מילות גנאי היא לא תדע "בשכל" לחלק בין האהבה הבאה מהמסר של "את יפה מדהימה מקסימה...." לבין "מכוערת" - [במאמר מוסגר זה מה שהטלוויזיה עושה בעצם ובמהות להבניה הרגשית של הילד וגם המבוגר- מבלבלת לו את החושים הרגשיים- איך ילד בגיל 8 או 10 מגיב לשרט שאחרי 12 דקות בממוצע של גידופים קללות רצח ערמומיות ופריצות של השחקנים - יהיה פירסומת של משהוא חינוכי או יותר גרוע של משהו משמח- החושים עולים ויורדים לרמות שהילד לא שולט - וכך יוצאים ילדים ברעננה שכ70% מהם לא גמרו כיתה ט'] בכל אופן - לעינייננו - אל תבלבל את הילדה. הברכה וכל המתיקות בעולם הזה ובבא תדהר

ילדה מנישאין קודמים

יש לי ילדה מנישואין קודמים, ובעלי הנוכחי מתעצבן על כל דבר שהיא מבקשת. מה עושים?

סליחה- המקום תפוס

שלום לאילנית זו התחושה שבה נכנס בעלך לנישואין- היא מבחינתו ילדה של בעלך "הקודם"- ומה שהיה מקודם- הוא רוצה לראות ולהווכח שאת העברת דף בחיים- הוא רוצה לראות איך את מעבירה את הדף בעיניו - יום יום - ולכן כל פעם שיכול להיות "סימליות" של כל דבר מסוים- שיכול לרמוז לו על שעדיין לא העברת דף- הוא מרגיש לזר לא רצוי לא אהוב לא ממוקם וממוקד ב"תוך" ביתו- לא נעים הא? צריך לחוש את הדברים יחדו לדבר על הנושאים שהעליתי לך- נראה לי שיכול להיות שיפור- ב"ה. כל הברכות - עם המון טופי תדהר

בקשה לעזרה דחופה!!!

שלום רב לכולם ! אנו זוג נשוי 3שנים(בני 30+) והורים ל2 ילדים מקסימים(בת 2.5 ובן1.4 חודשים).מאז החתונה אשתי לא עובדת ומטפלת בילדנו.אני עובד לבד ומפרנס יחיד במשפחה,אין לנו עזרה מההורים.אנו נמצאים כל הזמן במשברים ביננו,רבים והילדים סופגים הכל.אנו פונים לכל מישיכול לעזור! אנא עזרו לנו ! אין לנו אפשרות לממן יעוץ או שיחות. בכבוד רב,משפחת זהר 0504615275 0509209757 04-6466577

שלום לכם- להתקשר 02-586-5114

למשפ' זוהר שלום וברכה תהיו איתי בקשר טלפוני ואקבע לכם מועד לפגישה ע"י גמ"ח שלום בית שע"י ע"ר יקר תפארת שאני עומד בראשה חיוכים ושמחה עד בלי די תדהר

קדושת הבית

אנו נשואים כשבע שנים, בעלי שיתף אותי לפני זמן מה בכך שהוא מתמודד עם נטיה מינית לבני מינו, הבטיח שלא בגד בי ברוך ה'. האם לדעתכם לפתוח נושא זה איתו (לא במטרה להטיף מוסר) כדי שירגיש פחות לחוץ וידע שאני יודעת או שעדיף להשאיר נושא קשה זה בשתיקה. ולהתפלל כמובן. הצגתי את הדברים באופן ענייני אך מובן שאני בוכיה ימים ולילות על קדושת הבית ומוצאת נחמתי בה'.

טיפול מיידי בגשמיות וברוחניות

שלום לך שואלת כמובן שאת מתמודדת עם בעיה לא קלה- קצת יותר מ"בגידה רגשית"- אמנם אספר לך - אולי זה יתן פתח לכיוון חיובי בהתמודדות ובעזרה כלפיו, הייתי בחו"ל לא מזמן לאסוף לכולל ונגש אלי אחד הגבירים ושאל אותי את אותו שאלה לגבי אחיו שלא יודע איך להתמודד - אחיו גילה לו אחרי שהסתיר זאת כ5 שנים- ולא יודע איך להתמודד. ישבתי אתם במשך שעתיים והוא היום מקבל עזרה בנושא ולאט לאט יוצא מזה. אחד הדברים שאמרתי לו (הוא דתי) - האם כשהתורה צותה "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא"- למי היא צותה - רק לאלה שקשה להם או גם לגדולי הנביאים התנאים הגאונים עד אחרוני האחרונים?? הרי האר"י ז"ל כתב שחייבים לקיים את כל תרי"ג מצוות עשה ולא תעשה ואם לא ויחסר אחד מהם - יבוא שוב בגלגול לקיים זאת שהחסיר- ואם כן הרי בזה שלומדים על המצוות "כולם" ובמוחנו נאמר לעצמנו שלא נעבור ח"ו על איסורים אלו- הרי קיימנו את הלא תעשה הזה- גם משה רבנו ע"ה חייב לקיים זאת וגם הגר"א זצ"ל, הרי לנו שאם יש קושי בדבר או בכל מצוה עשה או לא תעשה - הרי זה הניסיון והתיקון לנשמה- טיפול מיידי ונכון עם מקוה במים קרים קריאת הזוהר 5 דפים כל לילה לפני השינה וקביעת עיתים לתורה במסגרת - זו ההתחלה לטיפול המוצלח- "הנותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר" - אין הקב"ה מנסה אלא אם כן האדם יכול לעבור את זה ולנצח הרבה הצלחה -תקראי 10 פרקי תהילים של ר' נחמן זצוק"ל יעזרו מאד- כל בוקר עם תפלה - כמו מים בסלע-שעשו בסוף חור -כך תחשבי כל טוב סלה תדהר

משפחת המוצע

שלום, הינני עומדת לפני סגירת וורט , אך לפני ישנה בעיה המטרידה אותי האמא של השידוך המוצע לא דוברת עברית (דוברת בוכרית) והאבא דובר עיברית חלש וכאשר היתה פגישה ביני לבין ההורים שלו האמא לא דברה כלל והדבר גרם לי לאי נוחות מה שיכול אולי להוות לי בעיה בעתיד, כאשר אצטרך להיתארח אצלהם האם החשש שלי מוצדק ? או שזה חשש סתמי ואפשר להתקדם הלאה? תודה מראש רותי.

גם זה "דיבור"

שלום לרותי הדיבור של שפת הגוף יתן לך אינדיקציה אם היא מאשרת את בואך למשפחתם - העיניים מדברות תווי הפנים- המצב יורגש שאם תרצה לדבר איתך- היא תעשה זאת גם בבוכרית ואת תעני לה בעברית- ותסתדרו יפה מאד כל הברכות כולם עם הרבה שלום ושוקולדים תדהר

hellow

hellow Im 30 years old, married 7 years with 3 children I manage a chain of successful stores, a position to which I rose through 10 years of hard work. Theproblem is that the higher my position the more it effects my family. I acr at home as I am the manager, both towards my husband and towards my children and its not very pleasant. But as much as I understand that is not good I cant seem to stop. Pleas, if you any advice

To b or not 2 b - is your choice

Hello Oria Having to manage family life and career is to juggle and to always valuate your self to being almost perfect. Not easy but rewarding. For many it's too much and for some it doesn't start, but for those whom are in focus and wand\need a career in being a great human being - it will be very important to exercise the method in being one. There are no recipes for one to install in the routine of every day, in order to make this balance. The choosing of it and making the right analogy makes the day be a better day. For example - one who knows the importance of not drinking alcohol and sitting behind the wheel as an important and frightening thought- is a well balanced person in this issue what if that same person as he or she comes home from work start to give out orders to every one in their way- do you see the analogy? Simple- there is no difference in the two cases- the reason that this same person is not well balanced in his home and makes him self as a dictator is because he does not realize the importance of a well balanced person in the unity of being a couple or the orientation of a well structured family !! True he or she acquired this attribute from his parents or teachers or some one he looked above to in his youth , still with that he is oblivious to the fact that drinking and driving is the same as not being a wholesome person with his family. Drinking=being unbalanced in ones character traits and not being wholesome, Driving = the day in day out misconduct because of the drinking-weather they inherited it or acquired it threw life. Give your self the chance to learn about the well balanced person and slowly you'll realize and understand the importance of the balance and character traits even if you acquired them. All the best for you and family Tidhar

קשה לי בנישואין

בס"ד שלום וברכה. יישר כוח על פעילותכם. רק עצם המחשבה שמישהו יקרא את זה, כבר מעודדת. אנחנו נשואים 8 חודשים. שנינו אנשים דומיננטים ואולי אפילו קשים. נישאנו לאחר רווקות די ארוכה והיינו מאושרים שמצאנו אחד את השני. למרבה התדהמה שלי, תחושות אלו חלפו כמעט לחלוטין. אנחנו מתווכחים הרבה, יש בינינו הרבה ציניות וכבר אין גילוי רגשות כמו בעבר. אם בתחילת הקשר הצלחתי לקבל אותו, לכבד אותו, לאהוב בו דברים מסויימים, עכשיו זה קשה לי מאוד. בחודש האחרון החלטתי לא לריב ויהי מה! מיעטתי בדיבור, בהבעת דעות וכו'. לאט לאט גם התחלתי לעשות את זה עם חיוך וכך אני רוצה להמשיך. ובאופן כללי - אני לומדת עבודת המידות ובקשר עם רבנית שעוזרת לי בכך על פי שיטה מסויימת וזה עוזר לי לכבד אותו יותר, לחזור קצת לאהוב אותו, לרצות שינוי אצלי ולא אצלו. אבל עדיין לא נראה לי שהמצב שלנו בריא. אנחנו מאוד שונים - בתחום התקשורת בניאישית, התחום הרוחני והדתי, השאיפות לחיים וכו'. אני כל היום עסוקה במחשבות על גירושין, למרות שאני מנסה לדחוק אותן ממני ולהמשיך לעבוד. הגרון שלי חנוק מדמעות, קשה לי כבר לחייך עובר עליי משהו לא טוב. הוא לא מוכן ללכת לטיפול. התירוץ הוא התחום הכספי, אבל ברור שיש לו גם קושי לדבר על עצמו. הוא גם לא מוכן לממן לי טיפול אישי ואין לי כסף של עצמי. מה לעשות? האם לשכנע אותו ללכת לטיפול בכל מחיר או שאפרד ממנו? מצאתי טיפול מסובסד, אבל הוא לא מתאים לדתיים, לדעתי (מרכז לטיפול פמיניסטי). יש לציין שתחושת הייאוש שלי גוברת במיוחד לאור העובדה שאני באה ממקצועות בריאות הנפש, אך לא יודעת איך לסייע לעצמי. חשוב לציין גם שהסגירות של בעלי, הקפדנות שלו וחוסר המודעות העצמית שלו משרתים אותו היטב במקום עבודתו, בו תכונות אלו הכרחיות. תודה רבה שבוע טוב.

....של עצמך

שלום גבירתי אש"ל לפני שמתחתנים - עם אדם אחר- חיייבים להתחתן עם עצמנו!!! תנסי - על פי הכלל הזה- לחזור על שאלתך ובכל מקום שכתבת על בעלך- שם תנסחי "עצמי" "לי" וכדו'. תגדי לי אם משהו השתנה במיתוסים ותפיסות עד היום. הרבה מתיקות ואושר תדהר

בעית חוסר רגישות מצד בעלי

בעלי עובד שעות רבות ולעיתים אני צריכה לדבר איתו במהלך העבודה ולפעמים אני מעוניינת לדבר איתו כדי להפיג את תחושת הבדידות האופפת אותי במהלך היום. אני רוצה לציין שאנחנו נשואים עם ארבעה ילדים בגילאים (13-1.5 שנים). לפעמים בעלי עונה לי בכעס, נותן לי הרגשה שאני נודניקית או מעיקה עליו בדרך זו או אחרת. ברצוני לציין שנאי צמצמתי את שיחות הטלפון שלי אליו במהלך היום עד למינימום האפשרי (לפעמים שיחה אחת שתיים ולא יותר ) למרות שהוא יוצא מהבית כל יום בשעות 8:30-9:00 וחוזר בשעה 20:00 בערב! וגם אז כשהוא בבית כל שאלה שלי הוא מתפרץ, אומר שאני מלחיצה ושאין לו זמן, עד שלבסוף הוא גםאומר שהוא עייף ורוצה לישון. החיים שלי הפכו לגיהנם. אני מרגישה דחויה, לא רצויה ומושפלת. בעלי מנגד טוען שאני סתם "מנפחת" דברים ועושה מכל נמלה פיל: "אז אמרתי לך שאני לא רוצה לדבר על זה אז מה?" הוא בכלל לא מבין מה פוגע בזה, ומה השכי מרגיז שאני כבר לא יכולה לשתף אותו כמעט בכלום! בעבר נהגתי לספר לו על הילדים, ומה קורה איתם במשך היום, וכל מיני דברים, אפילו שטויות! ועכשיו כלום! אין לו סבלנות לשום דבר, גם כשהוא בבית (אפילו בשבת!) ותמיד משתיק אותי! מה לעשות? אין לי אפשרות כלכלית להתגרש, כי הוא המפרנס העיקרי, ועם ארבעה ילדים קשה לי מאד לעשות קאריירה, אם אני מוצאת עבודה אז זה חייב להיות במשרה חלקית, כי ארבעת ילדיי צריכים טיפול מאד צמוד וקשה לי לבלות שעות רבות מחוץ לבית. אז היום המצב הוא שאני סובלת, בדכאון חזק, ותחושה ש"אין עם מי לדבר" מזעזעת. מה עושים?

טיק וואן-

שלום לך גב' מאב אנא תשני כיוון - קודמי מבקשות שתפני לעזרה או שתיקחי אקשן למעשייך. אני משוכנע שאת סבורה שעשית כמעט הכל , ולכן פנית לינ"ר. היות ולא נראה כלל שבעלך יסכים לעזרה אביא לך כאן שני טיפים שיעזרו לך ,ניסיון של יותר מ10 שנים עם מאות זוגות מוכיח את מה שאני אומר לך עכשיו- הדברים נראים פשוטים ואכן כן- אבל ההצלחה היא מותנית בהתמדה.....[את תלמדי גם על ה"אני" שלך] טוב מה עושים- אפשרות 1- אדם שמחייך- חייבים לחייך לו-[תחשבי..מה גורם לך לחייך, שירים עם קצב, לצייר,וכאלה דברים]- מבחינה פסיכולוגית - בעלך לא יוכל לכעוס עלייך אם הוא רואה שאת תמיד מחייכת באנגלית זה נקרא mind set "התפיסה" שאת מחייכת.. במוחך.. בליבך.. ירים את התחושות שלך מעל כל התחושות השליליות..בך, בנייך יראו שאת מאושרת מבפנים - לפחות כך נראה מבחוץ -וכמו מראה הם יתנהגו כך גם הם, לגבי בעלך- אם הוא באמת כועס עלייך - אם יראה שאת 'שרה' לעצמך ויש לך חיוכים על הפנים רוב היום..לעצמך - לא יוכל לכעוס עלייך. מפני שהצורך הגדול ביותר של זכר - כל זכר- בעולם זה שיהיה לנקבה שלו "טוב" ושיהיה בטוח שהיא שביעת רצון ממנו[עצם העובדה שאת אשתו-ואף שלא עשה כלום] - אם תתני לו את התחושה הזו- ללא מילים - אלא עצם העובדה שהוא רואה שאת מחייכת ו"שרה" בפנים בליבך- כך אט אט הוא ישתכנע שאת שביעת רצון ממנו - אף שלא השקיע - ויתקרב אלייך- [בינינו- אני בטוח שהוא צודק לפחות ב25% ?! נכון] אז ב25% לפחות - תני לו את ההרגשה שהוא בעל . וזכרי ההתמדה - ולבסוף את תסיגי את מה ש"את" רוצה- זה בדוק- אפשרות 2- היות ונשמע שאת לא היוזמת בבית וקשה לך עם זה- אז אציע לך תרגיל שמיועד לאלה שהם לא דומיננטיים בבית- אלה ש"מובילים" את הבית בדרך כלל הם אנשים עם חולשה רגשית מסוימת- כולם- ולכן לי נראה שבעלך מאד רגיש בעניין הצרכים ה"גבריים" שלו- (כלפייך), האם שמעת על המוסג "להחליף צורך בצורך" - כמו ילד קטן שיש לו צורך לקרוע את הריפוד החדש של הספה על ידי שהוא נושך את הריפוד באגרסיביות- היות ומבחינה ראשונית נראה שיש לו כעסים ומתחים לא פטורים עם בני ביתו- הוא כנראה חש שהוריו לא מקשיבים לו וכדו' - השיטה של "להחליף צורך בצורך" תעבוד כאן יפה מאד -התרגיל הזה נועד במיוחד לאלה שאין להם משהוא אישי עם זה שעושים לו את הרע[הרי אין לו משהו נגדך -אישי]- כפי שהילד אין לו משהו אישי לספה, אלא למי שהביא אותה- לבית - תפיסת מקום יתר-.. "במקומו" [ של הילד] , הוא - הילד - רצה להפתיע את כולם עם הספה - ולא נתנו לו את ההזדמנות...וכאלה- ...אם כן ניתן לילד תחושה שהוא חשוב עד מאד ומכבדים אותו ואת דעותיו- ובו זמנית לתת לו את האפשרות לפרוק את מתחיו וכעסיו ע"י ספורט או משהו אחר-...עכשיו לנידון שלנו- חפשי בארכיון מלפני מליון וחצי שנים כשהקרת אותו עד היום - במה ראית שהוא רגיש ביותר- למשל- אם הוא מאד מכבד ואוהב את אמו- אם תיקחי את זה ותעצימי את אמו כפי שהייתה מלכת אנגליה - תעריכי אותה תפרגני לה מולו - ואף תתחברי איתה-[הרי יש לו צורך של שליליות מרירות ...והוא משליך את זה עלייך- אף אם לא היית בסביבה ולא היה מכיר אותך כלל - כך היה מרגיש כלפי מי שהוא בסביבתו- זה מובנה אצלו - גנטית , הוא רוצה להשפיע[המרירות החוסר ביחס אלייך והשליליות שהוא משדר שולטת עליו]- תחליפי לו את הצורך הזה - עם צורך להשפיע לך קירבה ויחס אישי חיובי- (בזה שאת מפרגנת לצרכים שלו שהכי חלש בהם)מפני שכל דומיננט מחפש להשפיע- מפני החלישות שבו] אט אט הוא יתחבר אלייך- ואז...הכל היסטוריה ..... משם- מהנקודות הללו- תתחילי את הגלגל שוב ואז יהיה צ'נס טוב יותר לטיפול ומתן עזרה ההתמדה תוביל לניצחון- אף אם הוא הדומיננטי בבית, ספרי לנו אם זה עובד...כל טוב הרבה ממתקים מתוקים עם אושר ושמחה תדהר

מדוע קשה למצוא את החצי השני?

השם אורית, חרדית, מעל 23 וטרם נמצא השידוך, ניסינו את כל האפשרויות, מה לעשות?

סגולת התנא הקדוש......

שלום לכרמל התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל מסוגל מאד- יש אומרים שכ"ו בסיון יום פטירתו- לא ידוע המקור-בכל אופן יעזור ללכת על קברו ולהתפלל בכ"ו עם כולם להתברך מר' אלעזר אבוחצירא שליט"א מסוגל מאד לקרוא כל יום 10 פרקי ר' נחמן זצוק"ל מסוגל מאד לתת כל יום צדקה עבור תורה ושיתפללו עבורך-אין כמו תורה - שמסוגלת לישועות אם אפשר- לצום חצי יום ולהתפלל על הזיווג ההגון ביותר הקמיע של הרב המקובל הצדיק מרדכי שרעבי זצוק"ל מסוגל לישועות רבות בעת שנותנים צדקה לעני - תבקשי שיברך אותך - זו שעת רצון כל יום ששי בבוקר להפריש חלה - בתפלה - זו שעת רצון בשבת אחרי חצות היום עד השקיעה בדיוק - תענית דיבור - עם תהילים - בדוק לישועות במוצאי שבת- ויתן לך.. מהאר"י הק' - בדוק .......להיות בשמחה.....בדוק לכל הישועות... הרבה הצלחה ומתיקות וישועה עוד השנה תדהר

א.פ.ש.ר. - ארגון בוגרי ינ"ר

לכל המעוניינים להתפתחות מקצועית וכלכלית, ברצוני להביא לידיעתכם אודות התארגנות עסקית - מקצועית ביוזמתי שקורמת עור וגידים בימים אלו. מטרתה העיקרית של יוזמה זאת היא לבנות גוף מאורגן ואקטיבי על מנת לקדם את בוגרי ינ"ר כבעלי מקצוע ברמה גבוהה מול לקוחות פוטנציאלים או גופים ציבוריים [כגוון מתנ"סים למתן הרצאות, בתי דין וכו']. הארגון יפעל באופן עצמאי. בעת כתיבת הודעה זאת, הצטרפו לשורות הארגון 11 חברים. לכל המעוניינים, נא ליצור קשר עם ד"ר ישראל אלכסנדר גולד טל: 0543132350

מיקום

שלום לך ד"ר גולד מה מתפתח בירושלים- ולאלה שישלהם קליניקה - איך ומה אתה מציע תדהר

עצלות בלימודים ...ובכלל

שלום לכל ההורים היקרים פנו אלי השבוע כמה הורים להתיעצות מה לעשות עם ילדיהם, עם בעיות שכולן קשורות לעצלות בלימודים הייתי מעוניין לשמוע מההורים היקרים מה דעתם וכך אולי כולנו נחכים יחד. אני הצעתי כמה דברים מעשיים- וב"ה ראו שיפור. כגון :בצד הרוחני - לדבר עם הילד שיש דין ויש דיין- כפי שציוה החזון איש ע"ה שכבר מגיל 5 ראוי ללמוד ספרי מוסר לפי הבנת הילד. לספר כל לילה סיפור בהמשכים, זה מאד מדבר לילד. לקרוא 2 פרקי תהילים כל יום עם אחד מההורים ולסמן על המקרר וי וכל 10 וי יקבל שקל שיוכל ללכת לגאולה (בי-ם- או באזור שלכם) לקנות ספר תורני לפי בחירתו,או אפילו סידור או חומש "אישי" עם שמו בכריכה. כל ק"ש על המיטה יקבל שקל נוסף שבו הוא אוסף לעניים שבאים לאסוף בדלתות, לרכוש את מידת הנתינה. (יש עוד - אני הייתי מעוניין לשמוע ממכם) בצד הגשמי: לתת אתגרים מעשיים - שהוא ילמד את בני הבית ילדים או את ההורים על לוח מה למד היום ואיך הרב'ה מלמד, (כך אפשר לבחון מה באמת קורה בכיתה), או המורה ואם הילדה מספרת עם חשק או לא, יצאו הרבה דברים לאור. עוד אפשר שההורה והילד יחליפו תפקידים ועכשיו ההורה עושה את עצמו לא מבין מה שצריכים לכתוב בחוברת ועל הילד המסימה להסביר לאביו או אמו מה הוא חושב שצריכים לעשות, לתת כמה צ'נסים טובים עם הרבה כבוד והערכה לילד- ותראו תוצאות מדהימות. עוד אפשר להכין עם הילד\ה את המרשם לזול פה ומה הוא \היא חושבים שצריכים בבית. ועוד כהנה דברים של שיתוף פעולה טוטלית. וכו' על זו הדרך (נא להציע עוד) מה עשינו - אנו בונים את המערכות הרגשיות והשיכליות על מנת לתת "כח" "דלק" - שיבוא מעצמם - שירגישו שהם היוזמים ולא כל כך הנגררים (לפחות איך שהם רואים את הכוליות של הדברים) אשמח לשמוע גם מהמומחים - אבל בעיקר מההורים רוב נחת מכל הילדים עם ממתקים לרוב- מהאתגרים שמחה ואושר עד בלי די כי הזריעה תביא את ה"מתי" (? תכין כבר שיעורים?) תהיו ברוכים , תדהר

תודה להתייחסות

שלום גב' שבתא תודה על ההתייחסות. אבל לא נראה לי שירדת לשורש הבעיה. "כעיקרון" ילדים רוצים לעשות"...מה? הכל הם יעשו כל מה שקשור להנאה וקיף. כלדבר מחייב עם מסרגת פשוט לכל מחנך מתחיל שזה מה שהילד לא רוצה לעשות. (הירושלמי אומר שמלמד יכול ללמוד לאור הנר ואין חשש שיטה את הנר בניגוד לבבלי שאוסר חד משמעית בלי שום תנאי, מפני שהילדים לא רוצים אוהבים ללמוד ולכן אין חשש שהמלמד יטה את הנר כי הוא עסוק בדברים אחרים עם הילדים-ולא לימודים). אמת שיש ילדים שטיבעם הגנטי לימד אותם לשבת וללמוד להקשיב...אבל רובא דרובא לא ולא. אמת שהסיסטם בארץ ובעולם בבתי ספר כמעט בכל המגזרים לקוי מבחינה כזו או אחרת, וזה הסיבה לאי עשיה וכדו', אבל אתגרים לטווח קצר הוא המוליד את ההרגל לעשיה לטווח ארוך (המטרה היא לא לעצב אותו להיות מהנדס), לקבל אותו כמו שהוא" -הרי הוא מלא ביצרים וגשמיות כפי שהתורה אומרת מפורש ורק בגיל המצוות יצר הטוב מתמזג לו, להבין ולא לכעוס עליו מפני שהוא "מוגבל" מבחינה רוחנית 'מעשית' אבל אסור לקבל אותו כמו שהוא, המוסר והגבולות (כפי שאמרת אח"כ-שבעצם קצת סותר ל"לקבל אותו כמו שהוא") הם הנוסחה האמיתית לחינוך- אמת שחייבת להיות שזירה של נועם מתיקות אהבה וכל מה שציינת אבל -"איזון" חייב להיות ונכון על פי מה שהגדירו חז"ל מיהוא הילד לפניך.מבחינה "על פי דרכו" .(זה לא הכוונה ש"לקבל אותו כפי שהוא") אין כאן האפשרות לפרט את המקורות של ההתנגדות וכו' וזו לא המטרה והפוינט , אלא רציתי לשמוע לפי ניסיונכם עוד רעיונות של "גרירה" "עוגן התקשרות" שלילד יהיה יותר "קל" מפני שהוא מלא יצרים- גם אם הוא קבל "כלים" גנטית למשמעת וכו'. תודה ואשמח לשמוע עוד תדהר

משפחה במצוקה

בעל מכור כפייתי להימורים. טופל לפני כמה שנים והשקט והשלווה חזרו למשפחה. עכשיו מסתבר שהחובות גרנדיוזים - מליונים מליונים. צובר רביות ענק של עשרות אלפי שקלים. עוד מסתבר שכל כסף שהגיע לידו (סכומי עתק) מאנשים שרצו לעזור לסילוק חובות מנושים אלימים, לא הגיע ליעדו אלא נפל בקופות ההימורים, הוא ממשיך להמר, עובד על כל סביבתו והאיומים מבעלי החוב מרצדים על ראשה של אשתו. לא מסכים בשום פנים ואופן לחזור לטיפול. מדובר על משפחה עם כמה ילדים. איך עוזרים להם? איום בגירושים למשל לא נראה לי שיעזור כי הוא יודע שאין לאשתו לאן ללכת, אין לה הורים שיוכלו לקלוט אותה. רבש"ע מה עושים?????????????????????????????

ייעוץ והדרכה דחוף

שלום לך הדברים של ידידי ר' מנחם מדוייקים ושימי לב שלא התמקד בבעל, כלל. ונכון עשה מפני שהמשפחה הנגררת אחרי התוצאות עלולים להנזק נפשית ורגשית לטווח ארוך על כן הטיפול בהם ראשון . אמנם חייבים להכריח אותו מבחינת "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". על כן לעשות בחוכמה ולחייב אותו בכל מיני דרכים בנועם לייעוץ פסיכולוגי מתאים. אולי ד"ר נעמן יכול לעזור 1-700-700-992 . בהצלחה ואושר תדהר

תודה על התשובות והמשך שאלה

כמובן שאנחנו עוטפים אותם בהמון אהבה ודאגה אך האישה אומרת לנו שהיא רוצה לדעת בדיוק מה המצב. היו כבר סצינות לא נעימות של איומים ליד הילדים וזו רק ההתחלה. הגענו למסקנה שהטיפול היחיד שיסייע לו זה באישפוז כי כל שניה שלו באוויר העולם הוא מהמר. זהו מצב שחום ואהבה שלנו לא מספיקים מדובר פה ממש על פיקוח נפש שלו של אשתו ושל ילדיהם. ייעוץ פסיכולוגי אינו מספיק כאן בפרט שהיה בטיפול ומסרב שוב. כמו כן אשמח בכ"ז לדעת מיהו ד"ר נעמן אנחנו אובדי עצות ותושיות. תודה

המשך...

שלום וברכה ד"ר נעמן הוא אחד הפרופ' יחד עם 'גאון הרגש' הפרופ' ד"ר עמי שקד ועוד , המרצים בארגון ינ"ר ,ובחיי היום יום שלהם עוסקים בתחום הפסיכולוגיה בתל השומר ובעוד מקומות בצפוף להרב הדיין הגאון ר' יצחק זילברשטיין שליט"א בבני ברק, והוא המדריך אותם יחדעם הדיאגנוזה שלהם המקצועית כשיש שאלות הלכתיות . ד"ר נעמן הקים ארגון שמסייע לאנשים שארץ ובעולם לטיפול פסיכולוגי\פסיכיאטרי מהטובים בארץ ובעולם. אם תצלצלי למס' שציינתי אליו לעיל יוכלו להדריך אותך בצורה הטובה והיעילה והמהירה ביותר. אשמח לעזור במידה והוא ירצה תדהר 050-6650-779

בעיה עם ביתי הבכורה

ביתי הבכורה שתחי' הינה בת 8.5 ולאחריה יש עוד 3 אחים. היא ילדה קשה מאוד ביחסים איתי - היא מתחצפת ועונה בעזות מצח, אינה נשמעת להוראותיי, עושה מה שהא לה, ברב הבקרים היא אינה רוצה להתלבש ולהתארגן לבית הספר מה שגורם לצעקות בבית, ביחסים עם אחיה - היא מאוד מקנאה בהם. במיוחד באחותה שמתחתיה בת 6.5, מרבה ללגלג עליה, לצחוק, להרביץ ולהציק. אינני יודעת מה לעשות. אני אובדת עיצות. בעלי אומר שאני קשה איתה מידי אבל גם כשאני מנסה ל"רדת" קצת ממנה זה לא עוזר. אשמח לייעוץ ועזרה.

בכורה צריכה לפעמים להרגיש כך

שלום לך מל5 אל תצפי שפורום כזה או אחר יתן לך אבחון ועצות לבעיה. פורום הוא נותן כיוון וזהוזה. יכול להיות שלא נתתם מספיק יחס שהיא הייתהצריכה מבחינת "עוגן התקשרות" צרכיה הרגשיים לא נענו והיא הרגישה 'בודדה' במערכת שיש גם קומפטישין מסביב, יכול מאד להיות שאת רואה את הכפיל שלך וגם היא ויש פיצוצים. יש לפעמים שבתך הבכורה ראתה איך שאמא התנהגה לאבא ואבא התנהג לאמא כששלושתכם הייתם לבד כשנה שלמה ובתת מודע היא למדה שע"י ויכוחים כאלה או אחרים מקבלים אטנשין. לכל אלה יש שיטות ריפוי אבל חייבים אבחון מינמאלי.אוכל להיות לעזרה בשמחה . הרבה אושר ומתיקות מהילדים תדהר

נישואין שגוועים עד מוות...

אני ובעלי נשואים כ- 20 שנה, כשהתקשורת בינינו נעשית פחות ופחות מובנת. יש שוני רב בינינו וכמעט ואין שפה משותפת. בעלי חזר בתשובה לפני כ- 15 שנה, ובעקבותיו כל המשפחה. אבל מאחר והוא טיפוס קיצוני בדעותיו ועצבני, הוא מתעצבן אם דברים לא נעשים בדיוק כפי שהם צריכים להיעשות לדעתו. לי פשוט נמאס מהקיצוניות שלו ומהגישה שלו להגיד את הדברים ואנחנו מגיעים לוויכוח לעיתים קרובות כשאחריו ישנו "ברוגז" מס' ימים. יש לציין שגם כשאנחנו לא בברוגז אין לנו שפה משותפת, ואני מרגישה שבעלי מעדיף לא להיות בבית ככל שהוא יכול (ביום הוא עובד בערב הוא הולך לתפילה, שיעור תורה ושוב תפילה), חוזר מאוחר ואם קיטרתי על אחד הילדים, הוא מתעצבן ואומר את האמא את צריכה להגיד והם צריכים לשמוע, מה אין לך מילה?! אין שום גילויי חיבה או חום מצידו. יצא שמס' פעמים הסברתי לו שאני רוצה שיוציא אותי, שצריך להשקיע בזוגיות, פניתי אף לרב שלו שדיבר איתו אבל שינוי של ממש לא נעשה. גם אם יצאנו פעם למסעדה, הוא נתן לי תחושה שהוא עושה לי טובה ("אם את רוצה אין בעיה תאכלי את אני לא רעב", היה מתח ולא תקשרנו) אני מרגישה שישנו תהום בינינו שהולך וגדל עם הזמן, שאנחנו חיים באותו בית אבל לא חיים חיים משותפים. נראה לי שמה שמפריע לו שבהמלך שנות הנישואים אני "התקדמתי" (עבודה קבועה במקום מסודר, למדתי לתואר, נעשיתי דעתנית) והוא נשאר מאחור. מה אפשר לעשות? (למרות הכל אני לא רואה את הגירושים כפתרון טוב לשנינו).

יש תקוה..

שלום לך אילת לפי ניסיוני החזרה בתשובה לא היא ה'גורמת' את הריחוק- הריחוק נמצא. לא מבחינת הקשר -יש לך קיררה - יש לו, גם. ודאי לא מבחינה רוחנית אם יש תשובה יש רוחניות ואם יש רוחניות יש שכינה, ואם יש שכינה יש קשר- מפני שקשר אמיתי- קשר זוגי לא רוחני כפי שאנו מגדירים אותו 'קשר זוגי' - קשור ישירות לרמה הרוחניתשל הזוג ומשפחתם,בעצם.(קמחית שדקדקה בכיסוי ראש גם כשחפפה אותו בחדרי חדרים זכתה שכל בניה היו כוהנים גדולים-תגידי לי מה הקשר בין שערות לכהונה??-גם אני לא מבין אילת- אבל זה עובד)-יכול להיות שהוא לא שיתף אותך שאל אותך לתהליך, יכול להיות כל מיני דברים אחרים, יכול להיותשהוא אף פעם לא 'למד' להיות 'בעל' לאשה , האם את 'למדת' להיות אשה.. לבעלה??- אם המינד סט נכון- מגיעים למקומות שלא תיארו. אם רוצים..... זוגיות תלויה בין השאר למתן צרכים- היינו 'מה כן'. כשמתמקדים יותר מדאי על ה'מה לא'- מגיעים למעגל סגור. את אומרת שיש לו בעיה של קיצוניות, את אומרת שיש לך ולו דיסטנס רגשי של ממש לעיתים קרובות ו'באו מים עד נפש'- או קי- אז תראי לו את הכיתוב הזה ותראי לו שאתרצינית ותלכו לייעוץ- מי חושב על גירושין בכלל כשיש ביד פוטנציאל???- הרי כל יום הוא פוטנציאל בפני עצמו-מה עושים איתו....זה השאלה. אשמח לעזור אם תרצו הרבה אושר ומתיקות תדהר 050-6650-779

שיעמום

אנו נשואים כמעט 5 שנים ב"ה +2 ילדים כ"י הבעי'ה היא שמשעמם לנו יחד וכל אחד מחפש לעצמו תעסוקות שונות ומשונות (לאו דווקא נצרכות כגון שינה ) וגם תעסוקות נצרכות (עכב השיעמום) ברגע שאנו יחד יותר מכמה דקות עד שעה יתחיל איזה ויכוח אפילו קולני . כמה שהסברתי לבעלי שזה לא יהי'ה ליד הילדים ,הוא לא מבין. המצב מאוד מתסכל אותי כי זה לא צריך להיות כך!!!(השיעמום יחד) למה זה כך? מה צריך לעשות ע"מ להפיג את השיעמום?!!!אולי אני לא יצירתית אבל מה לעשות? אשמח לקבל עיצות מעשיות

השיעמום הוא מעולם המחשבות

שלום לך ירושלמית "והאלוקים יצר את האדם ישר והמה חשבו מחשבות רבים"-כוח הדימיון גדול עד מאד בעוצמה שאין לנו שליטה פעמים רבות. עולם המחשבות שבנו מקיף אותנו ופעמים רבות שולט עלנו, ומעולם זה בא השיעמום- שיעמום זה בעצם אלפי מחשבות שרצות בו זמנית במוחו של האדם בתת מודע והוא בעצם לא חושב על כלום או לא יכול לתפקד בגלל רוב המחשבות.אף שאינו מרגיש שחושב ..בכלל. כמה שיותר האדם יהיה ממוקד בדבר אחד כך הוא יהיה פחות נבלע לאותו עולם - כמו החור השחור שכל דבר שמגיע ברדיוס שלו (כמה אלפי שנות אור) נבלע אליו , שיעמום בין בני זוג הוא סימטום שיש להם (או לאחד מהם) כל כך על מה לדבר ולעשות יחד - וכל זה במחשבה- אבל מרוב הרעיונות -בתתמודע- (והרבה פעמים לא יודעים זאת)לא מרגישים שיש בהם שום קשר. עיצה אחרי ההקדמה הקצרה מאד- קחו לכם פרויקט להתמקד במשהו יחד בלי לחשוב על קשר ביניכם - ואט אט תראו שיש ביניכם קשר אדיר. שבו יחד חצי שעה ביום שאין שום הפרעות תנשמו עמוק כמה פעמים ותשבו ותקראו משהו ששניכם אוהבים- נשיונאל גי'אגרפיק בדיסק או בחוברת , קחו את הספר של הרב שמחה כהן הבית היהודי וקראו יחד פיסקא אחת ותדברו עלזה- להיות ממוקד אחד יחד - זו הנוסחה, ישרות זו מיקוד. הצלחה וברכה והרבה מתיקות תדהר

גילוי נאות בשידוכים

מה חובה לגלות לצד השני לפני סגירת שידוך בענייני בריאות אצל המשודכ/ת???

ואהבת לרעך- כמוך....בדיוק

שלום לך פרץ ובניסיוני כמתחיל לפני 10 שנים האמנתי וכבדתי את דעותיהם של מומחים או רבנים ש"מבחינה הלכתית" יגדירו לך את הקווים המגדירים מה כן ומה לא ואולי .. כיום אחרי שנים בשטח [ואיפה כל אותם קווי מתאר בהגדרה מה לומר ומה לא?- אחרי תקופה קצרה הם לא נמצאים בחדר הטיפולים איתם..]אני לא מסכים עם שום דעה- אלא דעה אחת בלבד- מה שאתה היית רוצה לדעת על המשודך\ת שלך כך אל תסתיר מאחרים על עצמך. מיוסף ואחיו למדנו - אומר רש"י להיות עם הזולת "תוכו כברו"- היינו אם אתה יודע שהמום שלך יפריע לך אם זה היה מום של זולתך...ולא הייתנ רוצה שיסתירו זאת...תגיד, וה' גם יתנהג באותה מידה כלפיך ויתן לך משאלות ליבך. זו דעתי. הצלחה עם הרבה סע"ד ואושר עד בלי די תדהר

בעיות בזוגיות

לעניות דעתי, אני יכולה להגדיר את הצורך והרצון האובססיבי של בעלי, לו אני נשואה 31 שנים, לשבת מידי יום בבית-קפה עם חברים, "כהתמכרות". מכיוון שאיני מקבלת עובדה זו - כעובדה נורמטיבית, מצב הזוגיות ביננו חמור, ועגום. בעלי אומר שכזה הוא, הוא חייב לשבת בבתי-קפה עם החברים שלו, שאני אמורה להבין זאת ולא לכעוס. אני אשה ש"חזרה למקורות" לפני כ- 7 שנים. קצב ההתפתחות של בעלי בתחום, איטי יותר. לאמיתו של דבר מעיב על הקשר ביננו הסיפור שארע לפני כשנתיים. לבעלי היתה הרפתקאה עם אשה אחרת, שנמשכה כשנה (רוסיה, לא יהודיה, לא נשואה עם ילד). כספים בוזבזו, חיי הנישואין שלנו עלו על שירטון והכל היה נורא. באותם ימים ביקשתי להתגרש ויהי מה. לאחר שפתחתי תיק ברבנות, ובמהלך התהליך בעלי כל הזמן אמר שאינו מוכן להתגרש. בדיון השלישי כשהדיין פסק שאנחנו צריכים להתגרש, בעלי התחייב בפני הדיין שימלא את בקשתי, בין הייתר לא לשבת בבתי-הקפה עם החברים. היות ואני אשה עם יראת שמים, הסכמתי לשלום בית אך כמובן עם תנאים נאותים לקיום חיי משפחה תקינים. אך כאמור בעלי למרות הרצון הטוב שהיה לו אז וההתחייבות שלו, אין הוא מצליח להיגמל "מהיציאות הללו. קיוותי שלאחר שעות העבודה, הוא ימצא חלל פנוי (אם הוא לא יוצא), ואז ילך לבתי-כנסת, יתפתח וילמד את דרך השם, וכך תוך כדי יבין מה התכלית של החיים ובין הייתר ימצא איתי יותר. האמת שזה באמת קרה - אך לא החזיק מעמד. לאחר כ- 5 חודשים, הפסיק ללכת לבית הכנסת וכאמור המציאות כיום היא שהוא מוצא עניין עם ה"חברה" בבתי-הקפה. לכן אני מודה שאין אני יכולה לקבל אורח חיים שכזה, ריקני. הקשר הבין אישי ביננו גרוע. אני לא מוצאת שזה נכון שהעבור לסדר היום ואתנהג כאילו הכל בסדר. לפעמים אני אומרת לעצמי, שאני צריכה לקבל אותו כמו שהוא, בכל זאת זה בעלי. אבל כשבעל חוזר הביתה, רק לאחר כל "הסידורים שלו", זה משפיל, ומכעיס ולכן אי אפשר להתנהג כרעיה, כפי שאני אמורה להתנהג. (השם יעזור).

יש תשובה לכל דבר

שלום להדסה אני מבין את המצוקה שלך שהיות ורבים הם בבעיה שכזו - לצערנו, בכל אופן אין כאן את האפשרות לפרט את כל התהליך ואת התפיסות מה הם - אבל הכיוון הוא - שהיות ועם הזמן כולנו לובשים צורה ופושטים צורה- בכל תחומי החיים - הכיוון הנכון והתפיסה בתהליך "להחזיר אותו אליך" מה שנקרא - הוא להרבות ב'גירוי רגשי' , לי נראה שבדרך הזו הוא ירצה ששולחן בית הקפה יהיה בבית ואת תקחי את תפקידם של החברים, הרי הם "מגרים" אותו ומושכים אותו וגוררים אותו לשולחן בית הקפה- צריכים ללמוד מה גורם לו ולהחליף "צורך בצורך" וע"י זה הצורך שלו לחברים ילבש צורה של צורך באשתו --זו את, אני מאמין שזה עובד - טפלתי בלא מעט זוגות בדרך זו - וב"ה מעל 92% הצלחה - ה8% הנותרים ....לא רצו.. ברכה עד בלי די חג שמח תדהר

רגע לפני החג והמצב אנוש!

בעיית התקשורת שלנו לא רק שלא באה ליידי פתרון המצב מחמיר יותר ויותר תקשורת מינימלית מזלזלת והכי גרוע אנחנו לפני יום הדין! איך אוכל לבוא ולבקש סליחה ולהתחיל שנה בכזו הרגשה? אני זקוקה לקצת עזרה בענין. מה עושים?

להתמקד על הטוב

שלום וברכה כפי שאנו מתייחסים לאלה שאנו מחבבים שבעת בעיה כל שהיא שנאמרת אנו משתדלים בלי תשומת לב להביע את האמפטיה היינו ההזדהות כלפי הבעיה עם זה שמחבבים, זה בא אוטומט נכון?, גם כאן לשים דגש רק על החיובי בלבד ולחשוב עליו ולהזדהות איתו איתה, גם אם פולש לו דרך אותו יצר הרע להזכיר את קיומו, לא לתת לו צ'נס, להתמקד רק בטוב, לדבר על זה להביא משלים דוגמאות וכך המצב יתחזק רק לטובה. זה תרגיל מוכח, ממלא הרע יתגמד, מה שנותר זה לשים אותו בקופסה ולהשליך אותו בראש השנה בעת התשליך, שנה מלא ממתקים טובה וברכה אושר בריאות ומלא טופי ושוקולד לבן, תדהר

קשיים בתקשורת ובאמונה

אנו נשואים כמעט שנתיים ויש לנו תינוק בן חצי שנה הבעיות החלו במהלך ההריון. התקשורת ביננו הפכה להיות בלתי נסבלת. בחוסר כבוד ודרך ארץ. מה גם שבעלי שינה את אורך חייו הרוחני מקצה לקצה. (הפסיק ללכת לתפילות במניין. שלא לדבר על תפילות בכלל ושיעורים שחודשים הוא כבר לא מתמיד) כל נסיון שלי לחזק בו את האמונה לא מצליח. אני מרגישה מרומה. נישאתי עם בן אדם מסוים וקבלתי אדם שונה לחלוטין. והוא ממש מסכים איתי. ואומר שאם היום הייתה ניצב מול ההחלטה לבחור היה בוחר באורח חיים חילוני. אני לא מעונינת לפרק את התא המשפחתי כיוון שאני בטוחה באהבתנו. אפילו ששוחחנו על האפשרות הזו. הייתי מעונינת לשמוע דעת גורם מקצועי תודה

צפיות ויסודות בניין

שלום וברכה אם אתם חרדיים דתיים או חוזרים בתשובה או מתחזקים לא ציינת. אני מניח שאתם מתחזקים, ואם כך המצב , יש רבים מהזוגות שכשמתחתנים מצפים שהבעיות האישיות שלהם יושלמו על ידי בן או בת זוג, הרי שאין דבר יותר שלא מתקבל על הדעת. הם בעצם רוצים ש'על פי הציפיות' בחיי זוגיות יבנו לעצמם - את עצמם. זה נכון במישור מסויים, ועם הזמן אם הדברים מאוזנים ברוב המישורים בזוגיות זה נכון שיהיה. אמנם יסודות הבניין מלכתחילה רעועים, לא קונים פרה בשביל כוס חלב. הבעיה היא לא דתית או תקשורתית- אלו התוצאות, נראה לי שהקושי מונח ברצון לפריצת דרך כל שהיא מהמצב המתוח שבו או ביניכם.ומה הכי קל וכיף לעשות מה שהיצר מציע במזומן עכשיו "ספונטניות". התייעצו עם מומחים , לא לתת את המצב בידי הגורל. אשמח לעזור שנה הכי מתוקה

שאלה

אנחנו נשואים קרוב לעשר שנים ועד לתקופה האחרונה הכל היה בסדר גמור. בזמן האחרון אני מרגישה הידרדרות מאוד גדולה בקשר שלי עם בעלי- אנחנו מתווכחים כמעט על כל דבר, לא מסכימים כמעט על כלום, אפשר לומר שהוא "מעצבן" אותי לעיתים קרובות עד שאני מרגישה שאין לי כוח יותר להיות איתו. אני מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו ובכלל שאין אהבה ביננו. ואני רוצה מאוד שהכל יחזור להיות כמו פעם, שנחזור לאהוב ולהעריך אחד את השני ושיהיה לנו טוב וכיף לחיות ביחד, כי המצב כמו שהוא היום הוא ממש נורא. מה עושים???

מטרת החיים הזוגיים היא- המטרה

שלום לך בדרך כלל יש מטרה לכל מה שאנו עושים במשך החיים - והמטרה תגלה את הכוונה והרצון. אהבה לא בורחת - אם היא ....הייתה. יש אהבה שהיא בעצם רק תלויה בדבר- ויש אהבה שהיא רק אהבה. וכשהיא רק אהבה - היא "רק" אהבה. ולכן יכול מאד להיות שהרגשת תחושת חיבור רגשי - שזה מצויין- אבל לא אהבה ממש. אבל זה לא העיקר בכלל כאן- העיקר כאן זה המטרה לנישואין שלכם. וזה- הכוונה לרצות להעריך אחד את השני כפי שהיה - כפי שכתבת. וזה רק ע"י שנוגעים בנקודות המהותיות של הזוגיות ביניכם. מתן צרכים חשוב לכם עד מאד- לפי מה שאני שומע ממך- ולכן כנראה שכאן צריכים לעבוד על לשדר לשני את החשיבות בצורך ולא להתמקד על הצורך עצמו. הצלחה עד בלי די תדהר

יחס מקשר ובונה הימי ההרחקות

שלום רב, רציתי לדעת להמלצות מה כן אפשר לעשות בימי ההרחקות כדי לא להתרחק רגשית נפשית? נכון שזה נשמע מוזר כי שיש קשר טוב אז הנגיעה לא כלכך משנה, אך שהקשר עובר תלתלות לא קל להתרחק שכל רגע ושניה בזוגיות חשובה לאחר שנתיים של ריחוק נפשי? אז מה כן תוכלו בחוכמתכם הרבה להציע לנו ?

לא לבנות- לעשות

שלום לך כדאי מאד לחשוב על ...לדבר! איך מדברים ויוצרים תחושה של קירבה מהותית. לא סתמית. נראה לי לפי מה שאת משדרת בכיתוב שאת כועסת וכאובה מהמצב- לי נראה שהתקשורת ביניכם צריכה שיפור הדרכה וכיוונון- בכלל- ובפרט - תירגול לדיבור אפקטיבי ואמפטי. ולכן טוב אם תעשו לקרוא יחד על תקשורת בונה שיתן לכם כלים להבנייה בקשר הזוגי - בתקשורת - והרבה לדבר. כמה לדבר - הרבה מאד.... יחד כל לילה - כחצי שעה -(לא יותר) בלי טל' , נייד, וכו'- לא על הדברים היום יומיים - אלא על הילדות של שניכם , מה משמח אתכם ומה מעציב אתכם, מה הייתם רוצים להיות כשתהיו גדולים, מה מתוק בחיים ומה מלוח, מה משמח את הלב ומה מדאיג אותו, איך תראו את עצמיכם עם נכדים ונינים, מה הכי אהבתם אצל ההורים ומה הכי אהבתם, למה אתם שואפים ומה מתרת החיים עבורכם, האם כדאי ללמוד ולהתקדם והאם יש אפשרות כספית פזית וכו', אני אתן לך גם לחשוב על כמה רעיונות....(הרעיונות הללו הם בעצם כפי שהרבתם לדבר לפני הנישואין- אבל בנישואין הם מקבלים צבעים אחרים לגמרי) זה יפה, מועיל, משדר רצון, מגלה אימפטיה - הזדהות- חשק לדעת על השני יתרום אף להכיר ולהעריך שמחה ואושר עד בלי די למה חצי שעה- כי עדיף חצי שעה איכותית מאשר שעתיים סתמיות, ולמה לא יותר- כדי לתת חשק לעוד למחר.... תדהר

להתחתן או להפרד?

אני בן 24 וחברתי בת 23. אני וחברתי רוצים להתחתן בעזרת השם. ישנה בעיה גדולה, 2 החצוצרות שלה הוסרו בניתוח, זאת אומרת שאי אפשר להביא ילדים בדרך טבעית רק בהפריה חוץ גופית. ברצונינו להתחתן ולהביא ילדים(מצוות פרו ורבו), אך המרירות להכנס לחופה ביודעך שנצטרך לעבור הפרייה היא גדולה. הרופא אמר שאין לנו בעיה ואפשר "להביא הביתה" 10 ילדים(נראה לי שבתאוריה). הכל תקין אצל חברה שלי חוץ מחוסר ברזל בגוף. כולי אובד עצות ואיני יודע מה לעשות. יש כאן מספר סוגיות: האם מותר לעשות הפריה לפני החתונה על מנת להתחתן. אני יודע שאסור להוליד ילדים לפני החתונה,אך בסוגייה כזו שידוע שאין חצוצרות ובכדי להוכיח שכן אפשר להכנס להריון ולהביא ילד הביתה (במטרה להתחתן) ואחר כך להתחתן באיזה שהוא שלב(אם מותר אז מהו השלב?)? האם להשאר בקשר,להתחתן וללכת על הפריה? האם להפרד ולא לקחת סיכון? האם מותר להכנס לחופה ביודעין שאי אפשר להביא ילדים בדרך הטבעית? השאלה הגדולה היא מה יהיה, יהיה טוב וכן יהיו ילדים או שיהיו חיים ממורמרים? האם מצוות פרו ורבו בעייתית "בעסק הזה"? ההורים שלי ממורמרים עלי, מפני שאין אני פועל עפ"י דעתם להפסיק עם הקשר הזה,כך שאין כאן כיבוד הורים. השכל אומר לא להכנס לזה(אבל לא כ"כ אצלי), והרגש אומר הפוך. גיששתי המון באינטרנט בעניין הזה,כבר נמאס לי לשמוע את המשפט:"כשאתה הולך לסופר איזה מוצר תקנה ביודעך שאחד פגום". אבל זה לא נכון,אם נסתכל באמת, המוצר הפגום עדיין יכול להפיק תועלת.ועדיין יש סיכוי שכן נוכל להביא ילדים. שנינו מאוד אוהבים אחד את השניה ומאמינים מאוד בקב"ה, ולשנינו יש הציפיה שכן נוכל שנינו יחד לקיים את מצוות פרו-ורבו. אך שיכלינו קטן מכדי להבין מה נדרש מאיתנו לעשות. אני כבר אובד עצות,מפני שרוצים להתחתן צריך לחשוב בכובד ראש, וייתכן שכן יהיו לנו ילדים כתוצאה מהפרייה.

הצלחה עד בלי די- אמן

שלום לכם השאלה שלך עוררה בי את השאלה על אברהם אבינו ושרה אמנו כשאברהם אבינו לקח את שרה - האם הוא ידע שלא היה לה בית ולד היינו רחם- הרי ששרה ידעה שלא היה לה "מחזור חודשי" מפני שלא היה לה רחם - שממנו ומדופני הרחם הוא דם הווסת - שהרי לא הרגישה כלום ולא ראתה - ואיך לקח אברהם אבינו את הסיכון שלא יהיו לו ילדים - ואולי זה יכול להיות חלק מההיתר-- רק אולי- שמחה ואושר עד בלי די - אמן ואמן סלה ועד חג שמח תדהר

שדכניות

אני בחור בגיל די מבוגר, הלכתי לשדכניות רבות ואני ממש ממש לא חושב שמהן תצמח הישועה. אפשר לומר שהתייאשתי. איך אני יכול לדעת מה ההשתדלות שלי?

סליחה על ההמתנה ותודה על הסבלנות

שלום לך רק עכשיו שמתי לב על השאלה היות ואין תאריך על השאלותך והתשובות, ההשתדלות הנכונה היא בעצם כמה דברים יחד, דבר ראשון - להתפלל- יש המון תפילות שחיברו גדולי הדורות- דבר שני להראות טוב- לצערנו לשמחתנו - הדבר הראשון שרואים זה המראה החיצוני - וממנו מתרשמים בהתחלה- אף שזה ממש לא נכון - אבל זה המצב- אז חשוב הוא הדבר שתראה טוב ריח נעים לא יותר מדאי בכלל - שגנאי הוא לת"ח וגם כל יהודי להתבסם בשוק- כדברי חז"ל במסכת ברכות- בכל אופן נכון יהיה שתשאל על מראך החיצוני ומה לשפר- ומה אתה מרגיש בטוב- דבר שני להכיר את עצמך יותר טוב - לא לברוח ממצוקות מוסר עצמי - אחריות - וכו' מפני שזה הכלל - ככל שאתה במודעות עצמית גבהה יותר יש לך את האפשרות לבחור את ההמתאימה ביותר עבורך- כפי שאדם יודע שהוא צריך להגיע מירושלים לתל אביב - אבל הוא לא יודע מאפה ומאזה נקודה - אז לא רק שהוא לא יצא לדרך אלא גם עדיין לא התמקד בהתחלה של הדרך- אאני וויי- תמצא את עצמך יותר ותצליח להגיע לנקודת החיפוש - עוד דבר תתמקד בדברים שחשובים עבורך ולא תקבל כל מה שבא ליד- מפני שמהשמיים - בדרך שהולך האדם בה מוליכין אותו- עוד דבר - תלך לשדכנים עם שם טוב ושמצליחים מפני ששדכנים הם שלוחי דשמיא - ולא כל אחד זוכה - ואם כבר יש להם שם טוב "בשוק" - כנראה שמן שמיא ועל ידם יהיה השידוך לך המוצלח ביותר - ועם כל זאת וודאי שמן השמים אשה לאיש ןארבעים יום קודם שנוצרתה קראו בשמים את שמו של אביה של אשתך לעתיד והיא כבר כאן אז - --שנשמע בשורות טובות במהרה - ותשלח עוגת קצפת לצוות אצלנו בינ"ר לשמוח איתך אושר עד בלי די תדהר

לבעלי לא אכפת

בתקופה האחרונה יש לי תחושה שלבעלי לא אכפת ממני וכל מה שהוא רוצה זה לגעת בי.. ותוך כדי לקיים מצווה. אני לא נהנית כבר מהמגע הזה, אני מרגישה סוג של אונס - עם רצון שיגמר וזהו... אני מפחדת לדבר איתו על תחושותי אלו מה לעשות?

לכוון את הרגשות ולהגדירם נכון

שלום לך בעת שילד רואה את אמו מדברת בטלפון עם חברה יכול הילד להפריע מאד הוא מושך בסינרה של אמו והגם שהדברים חשובים עד מאד ואף שיש צדק לרצונותיו- בדרך כלל האמא לא מתייחסת ואחר כך כשהיא לא מרוכזת עם השיחה בעיקבותיו הרצון מהתת מודע קופץ ואומר לה איך להתנהג במצב זה - בספונטניות- אז אם היא התרגלה לדחות את הפחות חשוב ובעצבים כפי שקורה בדרך כלל עם הרבה- היא תשדר לילד דחייה רגשית אף לפעמים פיזית בעוצמה- שיקבל את המסר שהוא כרגע פחות חשוב. אבל אם היא נותנת לזה קצת חשיבה היא תתבונן ובשבריר שנייה תעלה על תחושותיה הספונטניים ותגלה לילד "דחייה" (סמויה -שלא תראה כדחייה כלל)- אבל מסוג אחר- הגם שהיא בטלפון בשיחה חשובה-- תחבק את הילד בו-זמנית ותגלה לו שכרגע הוא יותר רצוי משיחת הטלפון - אבל מבחינה טכנית לא יכולה להניח את השפופרת- בדרך כלל זה עובד כל הישועות ושמחה עד בלי די תדהר

מכתב לבעלי

שמתי לב שמדי פעם אתה נכנס לאתר הזה. אני כותבת לך בתקווה שיד ההשגחה העליונה תכוון אותך ותקרא,ותבין שזאת אני . אי פונה אליך פה ולא באופן אישי,כי אני מפחדת ממך. אם תשאל אותי אכחיש .אל תשאל, אם הדברים שאני כותבת אליך נוגעים לליבך אז תעשה מעשה.אם תנסה להתעמת איתי.אני אבין שלא הבנת כלום ואתיאש מחדש אני נואשת תתעורר לפני שיהיה מאוחר אני אוהבת אותך ושונאת ביחד.כשאתה פוגע בי אין בי שום אהבה רק המון כעס. אתה אף פעם לא מבין על מה המהומה ומה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות אחרי הפעם האחרונה החלטתי לעשות לעצמי ''ביטוח'' לקנות לעצמי בקבוק אלכוהול כדורים בכל הצבעים אדוויל כחול, נורופן אדום ,אופטלגין שקוף שיהיה מעניין.ואז שניה לפני אני אגיד לך רגע! ואני אראה לך את הקבלה ואני אאיים עליך שאם תעשה את זה אני אבלע אותם.אני לא רוצה למות אני רוצה לחיות.אבל כשאתה פוגע בי כל כך ,אני מרגישה מתה חלולה. עבר שבוע ועדיין לא התאוששתי אין לי מושג מה אני מרגישה אני מניחה שאני עדיין בהלם.כן לא מתרגלים אין חיסון נגד . תעשה משהו תיגש לפסיכולוג, בעצמך אמרת לי שאין לך שליטה.שכשאתה רואה אותי אתה משתגע אתה באמת נראה ומתנהג כמו מטורף בזמן הזה העיניים שלך נראות כאילו משהו או מישהו השתלט לך על הנשמה.ואז אני כועסת ומסרבת לדבר איתך.ואתה דווקא מתעקש ולא מפסיק להציק.ולמחרת אתה מפצה אותי ובמשך ימים עושה הכל כדי להיות בעל נהדר. אני הבנתי שזה אף פעם לא יחלוף תמיד זה יחזור על עצמו.ולי אין כבר כוח.אני מתנהגת רגיל מחייכת אליך מדברת איתך מראה לך שהכל בסדר.אך אין זה נכון כלום לא בסדר.אני מרגישה מנותקת מפוצלת הגוף שלי אולי כאן גם המוח אך הנשמה רחוקה מכאן. נמאס לי לחיות כך. אז אם קראת והבנת את המסר תפנה לקבל עזרה לפני שיהיה מאוחר .אתה שומע?

ייעוץ ללא תשלום

שלום לך ולבעל אם הוא קרא את הדברים אני אהיה מכון לפגוש אותכם ל3 פגישות ללא תשלום - היות ונראה מתוך דברייך שאת באמת מחפשת עזרה- אז בעל יקר אם קראתה את הדברים - לא יהיה לך שום התחייבות לתשלום- פנו אלי ונדבר ברכה ואושר עד בלי די חג שמח תדהר

האם אני אתחתן..?

אני בת 30 ויוצאת עם בן זוגי שנה וחודשיים.אנו אוהבים אחד את השני עברנו הרבה ביחד ,אנו עוד מכירים מלפני כמה שנים כשלא בדיוק "חיבבנו " אחד את השני. כשהתחלנו לצאת הבהרתי לו שאני רוצה קשר שהוא לטווח ארוך ולא מחפשת לבזבז את זמני.קשר שמוביל לחתונה. לאחרונה רוב חברותיי התחתנו ואני מרגישה "תקועה" מאחור,כששום דבר לא זז. אני רוצה להתחתן מאד כי אני בשלה ומוכנה ורוצה להקים משפחה.הנושא עלה מס' פעמים והוא אמר לי שהוא גם רוצה והוא מעביר איתי את הזמן אך אנו צריכים ולראות איך זה,והוא חוזר ואמר כל הזמן שעליי למצוא עבודה קבועה כי בשכר שאני מקבלת כרגע זה לא ייצא לפועל בקרוב, ושהוא לא יכול לבד עם הכל ושהכל צריך להיות בחצי חצי ולא הכל עליו. לצערי אין לי מזל בעבודות כי אני מוצאת אך המשרה היא חלקית או שהמשרה מלאה אך השכר נמוך וזה בעיה.אני מתוסכלת לארונה ויש לי לחץ בהכל והוא לא בדיוק תומך ועוזר לי רק לוחץ! אנו רבים הרבה וזה מביא למצב של מתח ולחץ וכעס ובעיקר של "פרדה" מהכיוון שלו.אני חשה לרוב שאני מבזבזת את זמני איתו ושאלת את עצמי האם אי פעם אנשא?ולמה אין לי מזל בחיים? המון מחשבות רעות ותחושה של כשלון. נמאס לי מהמצב הזה,הקשר לא בדיוק יציב והוא לא מקנה לי בטחון ולא תורם לי למצב המתסכל שאני מודעת אליו ולא יכולה לעשות כלום. מה עליי לעשות? לעזוב אותו ?למרות שרק מעצם המחשבה אני מקבלת לחץ בחזה.הרבה פעמים אני מתעצבנת עליו שהוא לא מבין אותי ורק מדבר שטויות ואני מאד כבר להקים משפחה . לא יודעת מה יהיה איתי?! כל שאני רוצה זה פרנסה טובה בריאות ואושר.לא עשיתי רע משתדלת להיות בסדר,אף אחד לא מושלם אך לא הולך לי כלום. מרתיח אותי שהוא מתחשבן איתי על כסף כל הזמן כלומר למה הכל הוא צריך לשלם? ועד שלא תהיה לי עבודה נורמלית זה המצב. אני חשה ברע וחשה שאין עם מי לדבר. אשמח לשמוע מה ניתן לעשות אולי תצליחו לשפוך קצת אור על המצב... חג שמח

הדרכה

שלום לך ברוב המקרים לא ניתן לצפות מה יהיה אחרי החתונה ולכן אין כל כך ראיה שהדברים לא יסדרו אבל וודאי כדאי מאד ללכת למומחה לשמוע אתכם ולתת לכם כלים איך להתמודד עם המצב ושתקבלי החלטה נכונה ומבוקרת לכאן ולכאן. בברכה רבה תדהר

נישואין שניים

אני בחורה דתית חרדית גרושה עם ילד צעירה (התגרשתי עקב אלימות מילולית ) מאוד רוצנה להתחתן מה לעשות ע"מ לקרב את זיווגי

ללמוד על עצמך

שלום וברכה גדולי הפסיכולוגים בתחום הנישואין מציעים שיידע האדם וילמד על עצמו כמה שיותר לפני הנישואין מה הם חולשותיו רצונותיו שיהיה מודע ל"אינטלגנציה הרגשית" שלו לעצמו ולזולת (זה הולך יד ביד) וכך יהיה מוכן יותר לקראת מערכת כנראה המסובכת ביותר "מערכת הנישואין". ודבר ראשון - הוא התפילה -שהיא מקשרת את הרצון ומציירת את המציאות בברכה עד בלי די תדהר

התמכרות לאינטרנט

שלום אנו נשואים כ8 שנים ובעלי מכור לאינטרנט הוא יכול להיות עד 4 5 בבוקר באינטרנט מה עושים??אני ממש דואגת לדבר איתו על זה זה לא עוזר הוא ניהיה רק יותר עקשן.אני מרגישה שאני נחנקת שאין לי עם מי לדבר ולשתף על היום המתיש שעבר עלי עם 4 הילדים הקטנים שלי כי הוא כל הזמן במחשב אני מתאפקת לא להעיר עד שאני פתאום מתפרצת עליו בלי קשר ובלי פופורציות על דברים אני הולכת וניהית עצבנית הילדים כל הזמן שואלים "למה אבא כל הזמן במחשב"?אין לי תשובה התחלתי לכת לייעוץ אבל הוא לא מוכן לבוא איתי אני ממש חסרת עצות אנא עזרו לי

לשתף חויות

שלום לך תשבי איתו גם, ממה נפשך- אם הוא עוסק בדברים חינוכיים - אז הוא "המתמיד" הגדול, אם הוא עוסק בדברים "לא חינוכיים" - הוא התבייש ויהיה מודע עד כמה יש לו בעיה, ואז אולי יהיה מוכן לשמוע את אותך ואת היועץ. ברכה וטובה עד בלי די תדהר

אני בקונפליקט!

הייתי גרה 6 שנים בחו"ל ובעקבות טיפול רפואי שנדרשתי לעבור עם בני סיכמנו עם בעלי שמכיוון שהוא כבר עובד שם ויהיה לו קשה למצוא עבודה בארץ ובגלל שזה זמני אז אני איהיה עם הילדים שנה בארץ והוא כל שבועיים יבוא להיות איתנו.השנה עומדת להיגמר ועכשיו בעלי טוען שבנתיים אין אפשרות שנחזור לחו"ל שהוא רוצה עוד שנה לחיות בסגנון חיים כזה. אני אמא צעירה ל4 ילדים ואני מרגישה שכל העול של חינוך ילדים ובית נופל עלי וקשה לי שהוא רחוק והוא לא מבין אותי ורוצה בדרך שלו לבנות את החיים אני מרגישה איתו ילדה בת 5 ושהוא אבא שלי שלא מתייעץ איתי ולא כלום עושה את השיקולים שלו ושאני אמורה לעשות כדבריו.... הוא לא מוכן שום ייעוץ ושום רב אני מאוד פוחדת שעוד שנה אצטרך ליהיות לבד בארץ ואולי לא שנה כמה שנים....מה עושים???

הדרכה נכונה לטובת כולם

שלום לך זו אחת השאלות שאי אפשר לתת תשובה בפורום - כל תשובה תהיה שיפוטית סוביקטיבית ולא נכונה עדיף חנה, להתייעץ פנים מול פנים עם יועץ שישמע אותך ואת הסיפור כולו - ואף לדבר עם בעלך בטל' או כשהוא מגיע לארץ (שאני כמעט בטוח שרוצה ומעוניין לטובתך ולילדים "שלו") ורק אז לסכם את הדרך המעודפת ביותר בעקבות העבודה בחו"ל וכו'.. בברכה ושמחה עד בלי די תדהר

is there help for me?

I have experianced feelings of chlastophobia and panic over the last few years. I have tried help thrugh phychiatry and behaviorists plus natural methods but no cure. I am not on medication and this condition severly disturbs me .Is there any help for this condition?

diagnose and proceed

Dear פאול Claustrophobia can be diagnosed and should be, and treated as advised from a professional. Therefore before I can give answers via the net the best thing you can do is proceed to a psychologist and get yourself evaluated. Try our mentor Dr. Ammi Shaked threw our data base here at our Association - Yannar. I think he can be of a great help. Claustrophobia is sum what common and there are good treatment techniques and medications, thus no need to panic or be alarmed in any way. There are also good homeopathic remedies that can taken. "Cognitive behaviour therapy" is one of the many ways to treat this situation and many have gone threw it and very much succeeded. I believe you can be helped thoroughly and successfully - all the best to you Tidhar

קשר מוזר

בס"ד שלום וברכה! אני בקשר עם בחור. יצא לנו להפגש 2 פגישות (פעם בשבוע). הפגישה הראשונה ארכה כ8 שעות. הבחור כנראה התרשם מאוד ממני ורצה לצאת פגישה נוספת. הסכמתי כי גם לי היה נחמד ונעים. אך הבעיה הגיעה לאחר הפגישה הבחור החמיא לי-לא בהגזמה ובצורה לא נעימה זה פשוט היה נראה לי לא שייך לומר מחמאה לאחר פגישה ראשונה. יצאנו לפגישה שניה שגם לה היה זמן מכובד (כ4 שעות). והבחור נפתח לפני וסיפר לי מלא דברים עליו. בזמן הפגישה הבחור הוציא 2 חומשים ורצה שאני אגיד ד.ת הדבר ממש לא התאים לי. אין לי בעיה לשמוע דברי תורה (וגם הפעם זה התאים הוא ארגן לנו ארוחת בוקר). אבל שלא הסכמתי הוא ממש נפגע ונעלב מזה. הוא לקח את זה בצורה ממש קשה ולא הבנתי למה. ניסתי לדבר איתו ולראות מאיפה זה מגיע ובכל זאת גם צריך לסיים פגישה בצורה נעימה. הבנתי שהוא פשוט בחור כזה-ד.ת זה משהו שמאוד חשוב לו (למרות שעדין זה לא ממש הסביר את עניין הפגישה). החלטתי לצאת פעם נוספת (אני בגישה של לנסות לפחות 3 פעמים אם זורם-ואצלנו השיחות זרמו לכייון החיובי). יומיים לפני הפגישה הוא שלח לי הודעה שהוא שמח שהוא הכיר אותי ושאני מקבלת אותו כמו שהוא. הייתי קצת בשוק ולא ידעתי מה וכיצד להגיב-הבחור שאל אותי אם ראיתי את ההודעה ומה אני אומרת/חושבת אמרתי לו שראיתי ולא ידעתי מה להגיב (מודה באשמה-שנסיתי להתחמק כי לא היתה לי תשובה) ביום הפגישה השלישית לא הרגשתי טוב ונאלצתי לבטל. התקשרתי אך הבחור לא ענה, אז שלחתי לו הודעה. ואז הוא ישר התקשר ושאל אם זה בגללו, משהו שעשה/אמר. אמרתי לו שאני לא מרגישה טוב ואין טעם להפגש בצורה כזאת שאני אגיע לו חצי מעולפת. החלטנו שנדחה את הפגישה לזמן אחר. בערב דברנו ו2 דקות לאחר סיום השיחה קבלתי ממנו הודעה שהוא מתגעגע אלי. ההודעה הזאת בכלל הדהימה אותי-להתגעגע? למה בכלל. אנחנו בקושי מכירים-נכון שזמן השיחות שלנו זה כמו 4/5 פגישות. אבל זה היה נראה לי כ"כ לא שייך. אתמול דברנו ואמרתי לו מה שאני מרגישה שההודעות האלו ממש חסמו איתו, זה גרם לי לפחד ולהסגר. לא הבנתי אייך הכי 2 פגישות הבחור מחלק מחמאות ועוד שולח לי הודעת געגוע. הוא ניסה להסביר שהוא ממש לא ניסה להפחיד הוא פשוט רצה לשתף אותי במחשבות בתחושות שלו. שאלתי אותו אם הוא בנ"א כזה שמחלק מחמאות בצורה כ"כ מהירה, ואייך היה לו קשרים אחרים. היה לו קצת קשה לענות על השאלה הוא רק אמר שהוא בנ"א שאוהב להודות לאנשים על כל מיני דברים. (כמו שהוא שלח לי הודעת תודה על זה שהוא הכיר אותי). הוא הציע שניקח הפסקה שאני אנסה לחשוב על העסק קצת במיוחד אחרי שהוא הסביר לי או יותר נכון ניסה להסביר דברים. מה אני אמורה לעשות עכשיו אני ממש לא מצליחה לחשוב בצורה בריאה ונכונה. אני לא יודעת אם שייך לנסות פעם נוספת ולנסות להכיר את הבחור המורכב (שד.א ההגדרה הגיעה ממנו). מה יעזור לי לנסות לחשוב מה לעשות הלאה. בברכת תודה א

לפעמים בחורים לא יודעים למצוא את המילים הנכונות

שלום לך א ככל שרעבים יותר כך האוכל טעים יותר, ואף משביע יותר. כנראה לפי מה שאני שומע הבחור הזה מלא טוב לב ואוהב את הזולת אוהב את עצמו ומנסה לשתף אחרים עם החוויות שלו. כנראה בעקבות הדברים הללו והדומים להם - (או שראה את הוריו את מחנכיו או כל אדם אחר שהעריך מאד - שמתנהג כך והיות הוא עצמו - ובתוכו- יש גם אלמנטים ונקודות שכשנוגעים בהם מה שיוצא זה הטוב לב מחד גיסא - ומאידך החסך הגדול הזה מתי כבר יהיה מישהו שיקבל...)בכל אופן - ודאי שהבחור - כפי שהרבה בחורים- אינו יודע לבטא את עצמו כפי שהוא היה רוצה להישמע- ודאי שהוא מעוניין בך - מפני שאת משדרת אור וסיפוק על הצד החשוך אצלו - בכלל - האדם נמשך למה שיש בו ואינו יכול להגיע אליו- היינו מה שאין - ופחות הרבה למה שיש - אם יש - אין צורך שמתבטא כלפי חוץ. כנראה שהעדינות של אשה והאינטליגנציה הרגשית הנשית מקסימה אותו- והוא מתמלא מהאור שמאיר על החשוך שבו ובעצמו. נראה לי - שאם יש יותר פלוסים מאשר מינוסים - כדאי ליידע את הבחור ושיהיה הדדי - שאין לכם מטרה להיפגש אם זה לא רציני - לפעמים זה מאזן את הציפיות הבאות מדמיונות וחסכים ומתמקדים על האישיות והקשר יותר מאשר רק לחפש את הדברים שנותנים תחושות של קרבה- נכון אמר לך ידידנו אורי - כדאי מאד להיפגש עוד כמה וכמה פעמים ולא להיבהל מהדיבורים שלו שלא נראים בענייך מתאימים- הוא יתאזן וימצא את המילים הנכונות שיתנו לך בטחון שהוא אמיתי עם עצמו ואיתך שהוא מתכוון להיטיב ולא יודע בדיוק איך להעביר את המסר וכו' הצלחה עד בלי די תדהר

מה לעשות

שלום שמי הילה אני בת 32, נפגשתי עם בחור 3 פגישות, הוא בגיל 36 , בחור יציב מצא את עצמו מה שנקרא, יש לו טוב לב ממש, הוא לא קמצן ובסך הכל בחור טוב (מה שלצערי אני לא רואה הרבה) הענין הוא שאני לא מצליחה להרגיש כלום, אני יודעת שלא צריך וכו' וכו אבל אין לי כלום ממש אין שום קליק, אני מנסה לשכנע את עצמי שכרגע צריך שיהיה קשר שכלי והרגשי יבוא אולי אח"כ אבל ממש קשה לי אני לא יכולה להתחתן עם משהו שאין לי אליו שום דבר רגשי, הוא לא מתענין בהרבה דברים בפגישות אני בד"כ מעלה נושאים לשיחה, הוא בחור שהולך לעבודה וחוזר אין לו כמעט תחומי ענין, הוא אומר שהוא טיפוס ביתי ומה שמענין אותו זה הבית שלו הסביבה הקרובה המשפחה וזהו, אפילו שאמרתי משהו ששמעתי בחדשות הוא אומר עזבי זה ממש לא מענין אותי, ואני בדיוק להפך הימים שלי ממש עמוסים אני עובדת ולומדת מתנדבת, מאוד אוהבת לדבר והוא לא מבין מה יש כל כך הרבה לדבר. מאוד מפריע לי שהוא מתקשר אין דיבור רק מה שלומך? ומתי נקבע? אני מנסה לשאול מה היה היום אבל הוא מצידו מאוד יבש ולא מבין בכלל מה אני רוצה . אני צריכה ממש עזרה מה לעשות בגלל שאני כבר לא צעירה וההצע לא משהו אני לא יודעת אולי צריך להתפשר על כזה דבר, מה דעתכם?

לפעמים השקטים הם הרועשים מבפנים

שלום הילה לפעמים מרוב העוצמה שכנראה שאת משדרת נועלת אותו ואף אם היו לו דברים שכן מעניינים אותו ואף שהוא גם היה רוצה להעלות בשיחות - לפעמים הוא מעדיף להיות פסיבי ולא אקטיבי- אבל זה לא ראיה כלל אחרי 3 פגישות שהוא בעצם כזה, לפי ניסיוני על פי אבחוני אירידיולוגיה בדרך כלל זה הפוך ממה שאת מציירת כאן, ברוב הפעמים האנשים השקטים הם בעצם רועשים וגועשים בפנים, אם היה להם רק הזדמנות זה היה מתבטא מאד- וברוב הפעמים זה כך, בכל אופן עצתי היא שתקדמי את זה כמה שאפשר ותנסי לא להיות הדומיננטית בשיחה ולתת לו את ההזדמנות לפתןח -לעניין אותך במה שהוא חושב שחשוב ומעניין עבורו - גם יהיה לך אינדיקציה מי הוא זה שמסתתר מאחורי הקלעים ומראה כאילו שהוא שקט ו"ביתי" וכו',,, הצלחה עד בלי די תדהר

קשר מוזר2

בס"ד קודם כל ברצוני להודות לרבנים על שהשקיעו מזמנם וענו על שאלתי. לאחר השיחה שבה הסברתי לבחור היכן אני נמצאת, לקחנו הפסקה של שבוע ובעקבות המלצות הרבנים החלטתי לנסות שוב ולראות. בפגישה השלישית הבחור ניסה להחזיק את עצמו ולחשוב פעמים מה להגיד שבשביל שלא לפגוע בי. הוא סיפר לי שהוא תכנן לשלוח לי הודעה כל שהיא אבל החליט לשנות ואמר לי מה היא היתה הההודעה המקורית :שיהיה לך יום נפלא (כמעט כמוך). הפתיחות שלו מדהימה אותי וכל כך לא מסתדר לי עם בחור שהגיע מרקע תורני, בוגר ישיבת הסדר. יצאתי עם בחורים שונים מישיבות שונות בעלי סגנון שונה וא"א מהם לא הרשה לעצמו להגיע לפתיחות כזאת. (אפילו בחור שיצאתי איתו תקופה מכובדת). אתמול בשיחת טלפון(יומיים לאחר הפגישה) הוא שמע שקראתי לאחותי בשם חיבה. ואז הוא שאל אותי מה דעתי שיקרא לי אגי (א-האות הראשונה בשמי, ג-שם משפחתי, י- יקירתי, יפתי). אמרתי לו שאני לא אוהבת ושנשאר עם שמי הפרטי. גם במהלך השיחה הוא העלה את נושא המתנות האם אני נותנת/מקבלת איך אני מרגישה שנותנים לי מתנה. האם צריכה להיות סיבה מסוימת או סתם כשמתחשק. איזה מתנות נותנים לאירוע כזה, ולאירוע כזה ואיזה מתנה נותנים למי שסיים תואר או התחיל עבודה חדשה (בשבוע שעבר קבלתי תואר). הוא נשמע שהוא יותר מידי בונה על הקשר שלנו הוא שאל אותי מה אני עושה בעוד חודש (אין לי מושג מה קורה איתי שבוע הבא אז בעוד חודש..). הוא הציע שנפגש במוצאי שבת הוא נמצא באיזור שלו הוא מתארח עם אחותי בבית של דודים שלו. ואז אמר שאפשר להפגש ביחד עם אחותו והבן דוד בבית הדודים-יש להם גינה גדולה ומרפסת. אני ממש מתלבטת מצד אחד זוהי יכולה להיות הזדמנות טובה לראות אייך הוא מתנהג (למרות שאלו אנשים מהמשפחה שלו). אך מצד שני אני ממש מתביישת לשבת עם אחותו והבן הדוד נראה לי ממש לי שייך לפגישה רביעית. למרות שהם לא יהיו איתנו כל הזמן. בברכה ותודה א.

בהצלחה רבה

שלום לך לפי הנראה זה הולך לכיוונים טובים - וגם נשמע לי שאת מעוניינת בו - תתמידי עם הקשר הזה ותעמדי על הדרישות שאת מייחלת לעצמך - בס"ד ה' יראה לך ותחושי מבפנים אם הוא זה מי שאת רוצה עבורך הצלחה עד בלי די תדהר

האם להמשיך את הקשר

אני נפגשת עם בחור כבר כמה פגישות, שנינו בגילאי 30+, אני מרגישה שיש בינינו פער בחשיבה בתחומי ענין, הענין הוא שהבחור לא מעמיק הוא בחור מאוד שטחי, כשאני נפגשת איתו אנחנו מדברים על הא ודא אין שיחה מעמיקה, גם כשאני מנסה לשאול כל מיני שאלות על זוגיות איך הוא רואה את הבית שלו הוא מיד מסכים עם מה שאני אומרת, נראה שהוא מאוד רוצה לרצות אותי, כשהתשובות שלו הם בד"כ כן, לא, בטח, נכון את צודקת, מאוד חסר לי משהו מענין, מעמיק קצת, ניסיתי לבחון את הנקודה הזאת כמה פעמים אבל הוא פשוט כזה וטוב לו כך רק שאותי זה מתסכל, האם לדעתכם כדאי להפסיק את הקשר?

פרק זמן - לא יזיק

שלום ליסמין אם זו פגישה 7 ומעלה והשיחות לא מתארכות יותר משעה ואין לך כמעט שום עיניין ברמה האינטלקטואלית ונושאי שיחה משןתפים ואת רואה פער גדול בין מי שאת רואה בך לביתך ובין מה שהצלחת לדלות ממנו- אז כדאי לעשות הפסק לכמה זמן - אולי שבוע וחצי ואז תראי איך את מרגישה בהצלחה עד בלי די תדהר

הכרויות עם גרושים+

אני בגיל 33, אני נפגשת וזה עדיין לא הולך, יש לי כרגע הצעות של גרושים+ , מצד אחד אני מבינה שאין בררה בגלל הגיל ואני צריכה לצאת להכיר גם בחורים שיש להם כבר ילדים אבל האמת שזה ממש לא קל לי אני לא ממש יודעת להגיד למה אבל זה הרגשה של פיספוס, מה דעתכם בכלל על הכרויות של רווקים/ות עם גרושים/ות + ?

ההשתדלות מציירת את הנמצא

שלום ליהודית פעמים רבות התחושות הללו עולות לרווקים בגיל הזה, אמנם לפי דעתי ומניסיון של רבים הכלל הוא - 'לפי ההשתדלות כך התוצאות', ההשתדלות מורכבת מתפלה ומהשתדלות מעשית , 'ראיתי איש מהיר במלאכתו - לפני מלכים יתיצב' כך אומר לנו שלמה המלך ע"ה, דהיינו אם ישתדל האדם באמת על איזה שהוא דבר יגיע בסוף לתוצאות שרצה לעצמו. כך מסביר 'כד הקמח' על הסוגיא של זיווג ופרנסה - שהם 'כקריעת ים-סוף' שבעת שבני ישראל נכנסו לים הים לא נפתח מיד, אלא בכל צעד שלקחו כך נפתח עוד צעד, ואם נסוגו אחורה בצעד או שניים אז נסגר עליהם הים בצעדים שנסוגו, ללמדנו שהפרנסה והזיווג בהתאם- היינו כפי ההשתדלות כך משמים יעזרו, כ"כ גם רש"י בתורה. בכל אופן , יהודית, לפי הרצונות והמחשבות כך יסייעו מהשמיים ובאותו מינון, ולכן אם תחשבי בכיוון מסויים כך יתנו גם מהשמים, תחשבי מה את רוצה מעצמך ותעמדי על זה בכל הכח עם תפלה מכוונת ממש ותתמידי עם זה , אם תחפשי גרוש עם ילדים זה מה שיכוונו ואם בחור יכוונו לזה. ברכה והצלחה וכל טוב עד בלי די תדהר

בעיה קשה

שלום הרב, אני כותבת מדם ליבי . בעלי ואני נשואים 14 שנה והקרבה ביננו נוראה. יכולים לעבור חודשים ביננו עד שיהיה מגע ואני מדברת על מצב שהיו גם שנים. בד"כ שאלות של ריחוק מגיעות מגברים , אבל גם יש מהצד השני... בעלי אמר שמדריך החתנים שלו אמר לו שאם אשתך מבקשת אז היא נוראה ואין זה צנוע - לחכות שנתיים זה צנוע מספיק ???? יש לנו 3 ילדים - בן ותאומות , בטיפולים מיכוון שהתדירות היתה כ"כ נמוכה (3 בשנתיים)הייתי מסיימת מחזורי הפריה ללא מגע - כי הוא לא מעוניין. המצב כ"כ גרוע שאני מיחלת לזה שכשאני אחזור מהטבילה הוא לא יהיה יושן ... אבל הוא ישן ואני לא מדברת על ערב שבת וכד'... אני די יפה , ומקפידה על הופעתי ולא מוזנחת גם כשאני בבית (הרבנית לפני החתונה עשתה עבודה טובה) מה הדרך הנכונה???? לאיזה יועץ לפנות ואיך לשכנע אותו לבוא ליועץ ? (אנחנו גרים באיזור המרכז) היינו אצל שני יועצים שנתנו לנו עצות אחיטופל , אני מעוניינת לבנות ולא להרוס. תודה. המחכה

עם קצת רצון לא תהיה בעיה

שלום וברכה אפשר לנחש מכל מיני כיוונים מה היא הבעיה ומה גרם לה וכו'. לפי ניסיוני אם בעלך לא עזב אותך כנראה שהוא אוהב אותך אך מתוסכל מבפנים. כנראה שיש בו דחייה פנימית לגבי עצמו עקב דברים שעבר, אולי. ידוע אצל חוקרי כוחות הנפש שהכל מתחיל מהפרט אל הכלל היינו מהאדם אל זולתו. אוהב את עצמו יהיה מסוגל לאהוב אחרים, מכבד את עצמו יהיה מסוגל לכבד..., על כן הדחייה ל..או מ.. נובעת מהפנימיות אל הזולת, האדם רואה את חסרונותיו דרך הזולת ומאשים או פוסל את זולתו בדיוק בנקודות שבו הוא חסר או פסול, מבחינת 'כל הפוסל במומו פוסל'. מפני ששואף בכל כוחו, מבלי לחשוב על זה כלל, להיות שלם. בגלל הנשמה הגבוה שבו והיא באמת מושלמת. והתחושה הפנימית של שלמות הנשמה מעוררת את התחרות עם זולתו. אך אם לא היה מעוניין רוצה מבקש מעצמו לראות את הפסול בזולתו לא היה רואה - גם אם היה באמת פסול. מבחינת 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם', הקדימה התורה את הלב לעין לומר אם אותו דבר לא היה משכנו בלב העין לא הייתה רואה את אותו דבר. זה לא קשור ליופי, זה קשור להיות יחד - קודם כל אדם עם עצמו ואח"כ יהיה מסוגל להשפיע , מהפרט אל הכלל. אם יהיה רצון מצידו ואף מינימאלי, וממך לעזור לו, תהיה התקדמות בס"ד. הצלחה וברכה עד בלי די תדהר

בדידות בחיי הנישואין

אני גבר חרדי בשנות השלשים נשוי כבר כ-11 שנים. אב לחמשה. אני ואשתי אנשים מוצלחים ומוכשרים בהרבה תחומים. מקובלים בחברה ואהודים. אבל כשאנו ביחד, יש איזה נתק, אולי סמוי, אבל מחודש לחודש מתבטא יותר ויותר במיוחד אצלי. אני מרגיש שוב ושוב כי חיי הנישואין הם משהו נוסף על אישיותי. בעצם יותר ויותר אני חש כבול, מדוכא ועצור. אני מרגיש איך עולמי הפרטי מתנתק ממנה ובכלל מכל התא המשפחתי. ניסיתי לשוחח איתה על כך בעדינות. אבל היא לא הבינה לרוחי. החלום הורוד שלי הוא שהיא תעלם מחיי. קשה לי להתבטא אפילו, אבל זו האמת. אני תולה זאת בסיבת הנישואין של שנינו. אני לא בחרתי בה, חיתנו אותי איתה. הסכמתי רק בגלל שלא מצאתי בה חסרון יוצא דופן. אבל כיום אני רואה הכל שונה. המצב הזה גורם למתח בבית. גם כשאני שותק היא חשה בכך. היא המון בוכה. עצבנית ונרגזת. וטוענת שאני נגדה. שאלתי: האם זה נורמלי? האם זו בעיה שבכלל ניתנת לפתרון? ואם נניח שכן ואוכל להתגבר, האם אני צריך לשוחח איתה על התחושות האלו? איך שאני מכיר אותה נדמה לי שהיא פשוט תכנס להיסטריה על מה שרץ לי בראש עליה. אודה לכם על עזרתכם.

הנישואין היא הזכוכית מגדלת למידות שבנו

שלום לאריה קודמי האירו את עיניך לכמה גוונים. אני הייתי אומר דברים אחרים ברשותך. לי יש את התחושה שאתה , מאחורי הקלעים, רומז לנו שיש לך תחושה ש'הפסדתה' משהו - ורוצה לגלות לעצמיך אם עדיין לא מאוחר...אולם ידידי קח ממני עצה קטנה, ה' ית' לא טועה' אם הוא ית' שיבץ אותך עם מי שהוא חושב שזו חצי הנשמה שלך, למה לחלוק על השכינה- לא כדאי שתוריד דמעות על המזבח רק בגלל שאתה משער אולי 'יש פתרון לבעיה' כפי שאמרת. מי אמר שיש לך בעיה?! (איכה? מי הגיד לך כי עירום אתה?) אתה? מי זה 'אתה' שתאמר לעצמך על הבעיות שלך כשאתה בעצמך רק שואל ואין לך תשובות, אני חושב שהשאלה לא מתחילה כלל, ובודאי שלעצמך ולך ולאתה אין תשובות, אולי אתה לא מכיר אותם די הצורך, אולי תשאל את עצמך למה אתה ועצמך לא מסתדרים להבין את עצמכם? איני שולל אותך ואת ההרגשה והמועקה בלבך, רגש מרגישים, אולם אם תכוונן את הרעיונות שלך על הטובה שיש באשתך ולא במה שהיא חסרה, את הטובה שיש בך ולא במה שאתה חסר, אל תתמקד על החסרונות , אט אט עם תרגול והתמדה הדברים יקבלו פרופורציות אחרות ותחזור לעצמך האמיתי בלב שלם לשלמות, להודות על הטובה הגדולה שה' נתן לך, גם מראות חז"ל וממחקרים וגם מניסיוני, [מבחינת לב הפנוי מהחכמה- שולטים בו, בלב האדם כל מיני רעיונות שליליות לא מאוזנות שמתפתחות למצב ומחשבות ללא מנוח, כפי שכתב הגר"א י' היא נקודה כשהוא מתנועע נוצר קו וכשהקו מתנועע נוצר שטח ומהשטח נוצר עומק, מבחינת יה"ו , המבין יבין] מפני שה' ית' לא טועה! אסור לתת לשאלה ליצור עומק! ולכן אף שקודמי ידידי ורעי המליצו לך ללכת לקבל ייעוץ ולשבת עם אשתך ולשוחח , איני חושב שאתה צריך את זה בשלב זה (כמובן שייעוץ מקצועי תמיד מומלץ) אבל כל עוד שלא תחדור לעמקי נשמתך ותודה על האמת - לא תוכל להתקדם - גם עם היועץ הטוב ביותר שקיים. ולכן לדבר עם אשתך בשלב הזה לא יניב פירות, אני סבור שאתה גם חושב כך, ולכן עצתי היא לטפל בעצמך קודם כל בגלל ש- אתה ועצמך עדיין לא מבינים איך להסתדר יחדו על מנת לבסס אחדות עם זולתך. אתה יכול! It's never late 2 make a 2nd impression on yourself for...your own self It's not about the shape of the wave; it's about the motion in the ocean ברכה והצלחה עד בלי די תדהר

בעיות עם ההורים

שלום , שמי י.ש ולאחרונה נוצרו לי בעיות עם הורי אני בת 13 ושלשום יצאתי למסיבה גדולה בתלאביב בלי לספר להורי ההורים שלי תפסו אותי לאחר שאמא אחת סיפרה להם . ההורים שלי התנהגו בצורה נוראית אמי לא הפסיקה לבכות ואבא שלי בכה פעם ראשונה בחיי ! אני רוצה לנסות להחזיר את האמון של הורי בי מה אני יכולה לעשות ?! נ.ב הבעיה השניה שחשובה לי שהם ריתקו אותי לחודשיים האם זה המעשה הנכון מבחינתם ?!

אמת היא הדרך היחידה- כי לשקר אין רגליים

שלום ל י.ש. אני מופתע מאד שילדה בת 13 קוראת את הדברים שיש לי ולחבריי לומר ולהנחות לאלה 3 X ואף יותר מגילך הרך. עצם זה בלבד נותן לי את ההרגשה שאת מאד בוגרת בנפשך ומבינה ומתעניינת בעיניינים הללו. שאם לא, מה לך ולפורום הזה, אם באמת את בת 13. בכל אופן נערה יקרה, אמון מחזירים בדיוק באופן שאיבדו אותו. כנראה שאת מבינה שהורייך רוצים את הטוב המקסימאלי עבורך ולעתיד שלך. מסיבה זה לא נורא אלא אם כן המסיבה לא תתאים לאורח חיים שהורייך מייעדים ומאחלים להם ולך גם יחד. כנראה שאת נערה מאושרת ואוהבת את הורייך ואת הבית, שאם לא כן לא היית פונה לעזרה. אם את מתביישת ורוצה לפתוח דלת תכתבי מכתב עמוד או שתיים, קודם כל תודי להורייך על כל הטובה ועל בריאותם שתתמיד, אח"כ תשבחי אותם על האכפתיות האהבה וההשקעה עד היום ולהבא, ואח"כ תפרטי את הסיבות שמנעו בעדך לומר להם לאן ועם מי הלכת למסיבה, ותיידעי אותם שבסך הכל היה לך כוונה טובה למצוא חברות חדשות וישנות, בסך הכל רצית לגדול. אח"כ תפרטי את ההתלבטיות שהיו לך שבעצם מאד היית מעוניינת לשתף אותם עם החוויה הזו ולקבל מהם את ההסכמה ללכת למסיבה, ואף שלא עשית זאת מה היו המניעים ומה גרם לך לחסימה בשיתוף. אח"כ תבקשי סליחה מעומק הלב על הצער שגרמת להם, ושיקבלו את הפיוס אף שקשה לקבלו. אח"כ בכמה שורות בודדות תבקשי על העתיד שאם יהיה מצב כזה שוב את מבטיחה ב"נ ליידע אותם ולשאול את רשותם ואת הסכמתם. חתימה ת.ז וורד אדומה מודבקת על הנייר , כדאי עם סלוטייפ ולא דבק מגע- זה מלכלך. (# ת.ז נמצא בארנק של אבא ואמא, תשאלי אותם מה הוא). אני חושב שזה יעשה משהו, ברכה והצלחה בלימודים ותהיי ילדה טובה ומואשרת תני אושר ושמחה להורייך עם הרבה חיוכים עם הרבה לב בעיניים אושר עד בלי די תדהר

לשמח את הבעל

אנו זוג צעיר נשוי 3 שנים עם ילד ובהריון. כל פעם יש לנו ויכוח על זה שאני אשה עצובה . שהוא לא מרגיש אשה בבית , הוא רוצה לחזור הביתה לשמוח להיות שמח. יש לציין שהוא גבר נאה מאוד, והוא חברותי ואני מקנאה בו המון בלי ידעתו הוא מצליח ליצור קשר נפלא עם אנשים בן זרים בן מכרים, כריזמטי, ואני תמיד מאין זנב שותקת מחייכת נחבאת אל הכלים וזה מעציב אותו הוא מעיר לי כל הזמן למה את ככה בלוק כמו אבן לא זזה קשה לי איתך וכדומה יש רגעים של התפרצות והוא רוצה להתגרש קשה לי לבטות את עצמי, אני מנסה להגע ללבו אבל תמיד יוצא לי עקום אני עושה ארוחת ערב, אז הוא לא רעב, מבקשת לדבר או לעשות דברים ביחד אז זה כדי לא להעליב אותי ולו תמיד יוצא מושלם באם זה מתנות , אם מילות עידוד שקשה וכו' אני לא מצליחה לרצות אותו... שאלתי היא מה אני יכולה כן לעשות לדעתכם אני צריכה להשתנות ואני צריכה קצת עזרה אני מוכנה לעשות הכל בשבילו.

עוצמה פנימית תפרוץ את המעגל הסטאטי

שלום לדניאל זוגיות יז אבאוט קשר אל עצמי דרך הבת או בן זוג. סוד הנישואין הוא השלמה מעולם העליון דהיינו שם הכל היה מושלם וכאן בעולם הזה יש הסתר פנים עולם משום 'נעלם'. לא רואים מרגישים ואף יודעים מה האמת, וגם כיודעים זה רחוק מאיתנו שנות אור. יש לדעת שכשאחד מהצדדים מתנהג כפי שאת מגדירה הוא הסימפטום להתנגדות עצמית, היות והקשר אל עצמי הוא דרך הזולת (שכל מטרת העולם הזה הוא להיות שלם עם התיקון הכולל - וזה לא קשור אל האשה או הבעל, בן זומא ובן עזאי לא נענשו שלא התחתנו אלא הגיעו לשלמות ע"י תורתם- זה לא לרוב העולם בכלל, אבל עצם הרעיון הוא שהנישואין לא היא המטרה אלא אמצעי לשלמות) , ברמה או במינון שאחד מהצדדים יתנגד אל זולתו כך הוא המינון שהוא מתנגד אל עצמו ומכחיש את זהותו האישיתונותן לעכס והאכזבות האישיות לתפוס אותו. כמובן אין כאן המקום להאריך, זה בסך הכל פורום ולא חדר טיפול, אבל הרעיון אני מקוה ברור. תהיי עצמך במה שאת, כשחושבים יותר מדאי לא מגיעים לאיזון מחשבתי וכל שכן לביצוע ולתכלית. אז תנסי להרגע מהעוצמה של הדחייה בקשר ותתני לו להבין שיש לך זהות עצמית עם רצונות, כדאי מאד ללמוד ולהגביר את המודעות של הנישואין והנישאים, ותחשבי יותר על אושר פנימי מאשר רק לרצות אותו. מורנו הרב שמחה כהן שליט"א תמיד חוזר על זה שהצורך הגברי החזק ביותר הוא לראות את אשתו שבעת רצון ושמחה איתו, ולכן על מנת לשבור את המעגל - תפרצי קדימה עםהשמחה הפנימית שלך מיידית ואל תחשבי יותר מדאי, וזה יתחיל מעגלים חדשים טובים ואיכותייםיותר. ברכה עד בלי די תדהר

קשר מוזר 3

בס"ד שלום וברכה! בעקבות החלטות שונות ובעקבות הצעות החלטתי להמשיך עם הקשר. אנחנו כבר בקשר חודשים. הצלחתי במהלך הקשר להתגבר על כל מיני דברים והרבה בזכות העזרה של הבחור. לדוגמא:דברתי איתו לגבי המחמאות אז הוא ניסה להרגיע את המצב עד שאני כן ירגיש בנוח עם העסק ועד שאני גם אתחיל לחלק מחמאות. אני יודעת שהבחור מידו רוצה לסגור אירוסין ולהתחתן הוא שאל אותי אם שייך ומתי הוא יפגוש את ההורים שלי ואני את שלו. בתחילה חשבתי שזה לא כ"כ שייך, הייתי בגישה שעד שאני לא סגורה עם עצמי בודאות אני לא מביאה את הבחור ואז חשבתי שהדבר בעצם יכול לעזור לי, לגרום לי אייך שהוא יותר להפתח, וגם שהאנשים אחרים (למרות שהם אנשים הכי קרובים אלי) יחוו דעה כל שהיא. אז הסכמתי והוא יגיע אלי. כמובן שאמרתי שזה שהוא מגיע זה לא תהיה פגישה רשמית עם ההורים, זוהי תהיה הכרות קצרה ונעימה. הוא מאוד רוצה להכיר את ההורים שלי , את אלו שגדלו וחנכו אותי-בגלל שהוא מעריץ את האישיות שלי. אבל עכשיו צצה בעיה אני מרגישה שכל שהזמן עושה את שלו אני נשאבת לקשר ואני ממש לא בטוחה אם השאיבה הזאת היא אמיתית או לא. אני לא מרגישה כלפיו רגש מיוחד, נעים לי איתו, הוא גורם לי לעלות הרבה חיוכים בפגישה, הוא תומך הוא מנסה כמה שיותר להבין אותי ולא ללחוץ. אבל אני לא יכולה להגיד את הכן-שזהו, איתו אני רוצה להתחתן/לחיות/להזדקן. אני מרגישה שככל שהזמן עובר אני יותר נסגרת אני לא יודעת עם זה מפחד של התקדמות או האם זה בגלל שזה לא. אני מנסה לשבת עם עצמי ולעשות מן טבלה של הדברים שבו-אבל קשה לי אני לא זורמת בכתיבה לא ביתרונות ולא בחסרונו. וכמובן איך מבלי פטריות כשיורד גשם במהלך החודשים האלו ההצעות לא מפסיקות לזרום להגיע. כמובן שאני לא מקשיבה ואומרת ישר שאני רגע תפוסה ואני בקשר, אבל גם זה מפריע. אני כ"כ לא רוצה למשוך ולאשלות את הבחור הוא בחור טוב, ומנסה כ"כ גם להיות טוב כלפי, ולא ללחוץ למרות שהוא מבחינתו כבר סגור. שנשמע בשורות טובות והמון תודה א.

קשר רומז -ג' (גדולה)

שלום לך א. הדבר הכי חשוב שקראתי הוא שכתבת שהוא גורם לך להעלות הרבה חיוכים בפגישה. זה דבר מקסים ואומר שבתת מודע שלך את מסכימה שהוא יהיה זה שיכול להיות בעלך. לכל אחד יש צד זכרי וצד נקבי. הצד הזכרי נקשר ובוחן את כל הזכרים שלפנינו, והצד הנקבי את כל הנקבות. יחד עם זאת הצד הנקבי יבחן גם את הזכרים מולנו וכך הפוך. לכל אחד מאיתנו יש צד היותר חזק, כפי שרוב האדם הם ימניים פזית, כך לכל אחד יש צד היותר רגשי או יותר פגוע. כשאני רואה משהו מולי אני יאבחן האם הוא או היא פגוע מהצד הזכרי או הנקבי או שניהם גם יחד. לעצם העיניין, זה שאת לא יכולה להעלות על הכתב את יתרונות ואת החיסרונות שלו זה אומר שאת חסרה על שני המישורים, ולכן אם זה קשה לך, אל תשתמשי באנליזה הזו על מנת להגדיר את הקשר שלו איתך והפוך. נראה לי שאת בחורה עם הרבה רגש ואמפטיה וזה מעולה, ולכן תסמכי על האינטואיציה שלך כאן יותר מלחשוב ברמה השכלית בלבד. יש לך כוחות גדולות מאד השאלה היא האם את תשתמשי בהם?! הצלחה עד בלי די תדהר

nothing is good enough for my wife

Please help me understand why my wife is always sad with me , I always try to satisfy her but nothing i do is good enough, what is the meaning for this behaviour? Thank you

knowing her needs for yours

Hello Adam The only way to fully understand 'your' wife is to acknowledge and recognize her needs. Many people don't even know how important this issue is and how it will affect their marriage. I think you must learn who your wife is and only then you will understand 'her' behaviour and why she feels the way she does. This will demand from you and your wife to sit down and start asking questions with much empathy as possible. Start knowing each other for what you are. Give one another the chance to speak their mind with open ears, appreciation and admiration. It will be wise to consult with a professional for the first stages. All the best to you Tidhar

חוסר משיכה גופנית-רגשית מצד בעלי אלי

אנו נשואים כ20 שנה,משפחה מורחבת ויפה,בעיות בפרנסה,עליות וירידות,קצת קשיים כלכליים מידי פעם אבל בסך הכל משפחה שז"זורמת" יפה , אני ובעלי חברים טובים,משתפים אחד את השני מתיעצים בעניני עבודה אחד עם השני ,אבל לי יש תחושה שבעלי לא נמשך אלי,הוא לא מבקש את קרבתי הגופנית,לא קונה לי מתנות,לא מחמיא לי, בעיקר לי מפריע ענין הקרבה הגופנית, זה נותן תחושה של "הוא לא אוהב אותי,הוא לא נמשך אלי,זה די מעליב,אני לא אומרת לו את זה כי מפחדת לקבל את האמת בפרצוף... אבל גם אחרי שבועים של איסור-אפילו שאני הולכת למקווה אני מרגישה שהוא עושה לי טובה..יש לו טענות שהוא עייף,כואב לו הראש...וכו' יש לצין שאני כבר שנים מפחדת אפילו "לרמוז" לו על צרכי הבסיסים כדי לא לקבל תשובות (שכבר היו בעבר) של:"אני מאד עייף,תני לי לישון" זה מאד מתסכל! על ענין המחמאות,מתנות-כבר השלמתי "שהוא פשוט לא הטיפוס הזה" ככה הוא מתרץ,אבל מה לעשות שאני כאשה זקוקה לזה מאד?

הזמנים גוררים איתם את הצורך לשינוי

שלום לטלי הצורך שלך לקירבת בעלך הוא לגיטימי ונכון, אמת שלפעמים השחיקה מהיומיום 'מרדימה' את החושים הרגשיים והפיזיים, אמנם חייב להיות תנועה של התחדשות מהשיגרה. ולכן טוב אם תעמדי על הדברים לפני שתמצאי את עצמך בבועה של ייאוש ח"ו.לכן מאד כדאי שתתייעצי איך לעשות זאת ע"י הדרכה לשיפור ולהרים את עצמכם מהשיגרה, היות ואמרת שיש בסיס איתן וחוסן בזוגיות, זו הנקודה שממנה תהיה המנוף לשינוי, אין לי ספק שאם תביעי את רצונך בצורה 'מקצועית' ו'שיווק עצמי' נאות , תתחילי להבין מה בעצם מונע את בעלך לקירבה. יכול מאד להיות שהוא ממתין לשינוי אצלך גם כן, נכון להתייעץ עם מומחית בנושא הרגיש האינטימי הזה, איך ומה לשפר, החיים לובשים צורה אחרת עם הזמן ונכון שיתחדשו הנוסחאות עם הזמן. ברכה עד בלי די תדהר

משקעי העבר

שלום, אני נשואה כ- 5 שנים, ויש לי ב"ה 2 בנות ובעלי אברך. אני בעלת תשובה כ-14 שנה, כיום בת 26. החל מגיל 16+ חונכתי בבית יעקב והמשכתי לסמינר. אולם מכיוון שביתי היה בית חילוני, הורי לא הקפידו על סגנון חברי. לכן היה לי קשר ארוך טווח עם בחור שגר בשכנותי. הקשר נמשך עד ליום בו התחתני. הוא בעצם הסתיים בלית ברירה- היות וידעתי שלא יהיה לי עימו עתיד. לאחר הנישואין סיפרתי לבעלי על עברי השחור, והנ"ל נשאר המום. הוא אף שקל להתגרש אולם כבר הייתי בהריון. מאז הוא היה מתעלל בי נפשית, ומשפיל אותי בטענה שאיני הבחורה שחיפש להתחתן עימה ואני "פרוצה" מן הרחוב. הוא נכנס לדכאון עמוק (תמיד היתה לו נטייה לעצבות- בתור בחור הוא טופל אצל פסיכולוגית). בשלב מסויים- החלטתי שאני פשוט מוחקת אותו מחיי, והקפאתי כל רגש שהיה לי כלפיו. זאת לאחר שהלכנו לייעוץ זוגי. כיום לאחר שעברו 5 שנים, והוא השתנה וכל הזמן מגלה חיבה כלפי ורוצה שאהיה בחברתו, אני מרגישה שאני קפואה כלפיו, וגם אין לי רצון להיות איתו. עברנו מספר טיפולים במשך 5 השנים, ואני לא מרגישה שמשהו יכול להחזיר לי את הרגשות כלפיו. ובפרט שהוא לא אוהב את הורי, ואימו הדכאונית מתקשרת ובוכה לו בטל' על צרותיה, ובכך מורידה את מצב רוחו.. כיום כשאני עוצמת את עיני אני מדמיינת כמה טוב היה אם הייתי אלמנה, היות ואין לי אומץ להתגרש. בייחוד בחברה החרדית, שכ"כ התאמצתי להגיע אליה ולהיות כאחת מן המניין. מבקשת את עזרתכם. תודה.

אם אני אני כי אתה אתה אז אני לא אני ואתה לא אתה..

שלום לשירה לכולם יש פחות או יותר משקעים מהעבר שירה, ההבדל בין אלו שעוזבים את העבר לאלו שלא, הוא ההבדל בין ספינה המתרחקת מהחוף לספינה שעומדת ...כל ...רגע...לצאת. עדיין לא התרחק מהעבר מפני שאת 'תקועה' בעבר. זה לא קשור לבחור ההוא שעבר חלף הלך לו, כנראה שהוא לא מעוניין בך יותר ואף שכח אותך לגמרי, יכול להיות מאד שהוא אף התאכזב ממך עד בלי קץ וכיום חושב איזה טעות זו הייתה שהכיר אותך, נראה לי שאפילו הוא מתחרט על היום שהכיר אותך ואם היה יכול למחוק אותך מהזיכרון היה נותן מליון דולר (כיום-יורו) לעשות זאת. שירה, אם כרגע הרגשת מועקה בלבך ותחושה של ריחוק מהמכתב הזה, כנראה שאת עדיין חושבת שהיה יכול להיות בעלך, או שבעצם הוא 'בעלך' הסמוי הדמיוני תקוע שם בזיכרונך ה'רגשי\האסוציאטיבי'. ודאי שהדבר הזה שאת חובקת בלבך ושכלך גם יחד חייב תשומת לב מיידית ומקצועית, 'להיות תקוע בעבר' ולא לראות את היום הוא שכיח בקרב המון אנשים, זה חלק מתפיסות עולם בהם חונכת , הצדקה לתחושות מסוימות, אופי ניהול החיים והרצונות, ועוד כהנה רבות. תני לעצמך גיבוי ותתחילי לחפש את עצמך ומה את צריכה ורוצה מעצמך. שמעת על אותה ילדה שפעמים אין ספור כמעט מרדה לה וכמעט עזבה את הבית, אבל תמיד היה משהו שעצר אותה....התחושה הפנימית ש'זה לא הדבר הנכון לעשות'...ואז בשבריר שנייה החליטה להישאר ולהיות הילדה הטובה של אמא,... יש לך אינטואיציה נכונה וחוש מפותח מאד לצדק ואסטטיקה רגשית פנימית, לכי עם זה עד הסוף , ה' ית' נתן לך בעל תומך (אף שצריך יותר מודעות..זה יבוא עוד בהמשך עם עזרה ) אוהב ומעוניין בך מאד, ילדים נפלאים...הם שלך... לא בשביל כמה דמיונות שווא ותחושות של 'תקיעות' - אף שהם בעוצמה אדירה וסוחפת...תאפשרי לכפילות של שירה. אושר ושמחה עד בלי די תדהר

אני / חמותי / אשתי

שלום לכם, רציתי לפרוק כאב שיש לי כבר הרבה שנים בנושא של חמותי וערעור היחסים עם אשתי בעקבות זאת. אני אקדים כי גדלתי בבית שהבסיס היה: פינוק ותשומת לב. כשהגעתי לפני החתונה לבית של אשתי כבר הבחנתי כי שם סדר החיים שונה. האמא במרכז והיא מחלקת את הפקודות וכלם כפופים למרותה. גם האבא. מחודש לחודש זה צרם לי יותר ויותר גם כשהאזנתי קצת לצורת השיחות בין אשתי לאמא שלה, איך הכל במין שתלטנות כזו וחוסר התחשבות. בתוכי התחלתי לפתח ממש שנאה עמוקה לאמא שלה ובעקבות זאת למשפחתה. מיעטנו לבוא לשם לשבתות וכמעט לא יכולתי לומר לה שלום. לאשתי זה מאד כאב ובמשך כמה שנים טובות כל המריבות בינינו היו על הבסיס הזה, פחות או יותר. אשתי מעולם לא היתה מוכנה להודות שאמא שלה מכשיפה [סליחה על הביטוי] ואני מעולם לא הייתי מוכן לקבל שאמא שלה אולי כן אמא דואגת. היו בינינו כמה שיחות קצרות בנושא כאשר תמיד אשתי נפגעת מאד ומגיבה בבכי או בברוגז או בכעס. יש פתרון?.אמרו לי שאני צריך לעשות עבודת המידות. אבל לא התחתנתי עם אשתי בשביל להכנס לישיבת המוסר. אולי היא צריכה להבין אותי? קראתי את השאלות כאן וחשבתי שאולי אתם תוכלו לסייע לי, להבין איך, אם בכלל, אפשר לצאת מהמצב הזה. תודה רבה לכם מראש

תסכים איתי שהכוונה שלך היא להשאיר כך את המצב..

שלום לך יעקב לא התחתנתה עם חמותך אבל לכבד אתה חייב. הן מבחינה הלכתית, והן מבחינה גרשית כלפי אשתך. קבל נא את עצתי, גש לייעוץ וראה ברכה עם האשה אשר לקחתה. מתיקות עד בלי די תדהר

פרפרים בבטן

האם אפשר לשמר את הפרפרים בבטן שמרגישים לפני החתונה או במהלך הפגישות? לפני כל השגרה , הילדים, המשכנתא, החובות, וכו' הייתה התרגשות מכל טלפון , או הודעה או פגישה עכשיו אחרי הכל ואחרי שיגרה מטורפת של חיים לא קלים לזוג צעיר ללא עזרה חוץ מסיעת שמיים כמובן הדברים נשחקו מעט והפרפרים אינם אפשר להחזיר אותם?? אפשר לגרום להם להישאר? אני לא מוצאת שום דרך אולי אתם??

על מדף הזמן יש הרבה הפתעות...

שלום לאמונתי את יודעת שפרפר בעצם לא נולד כפרפר ישנם 4 שלבים עד שהוא מגיע להיות פרפר, ביצה זחל גולם ובסוף הפרפר...היפה עם כנפיו המקסימים. בכל שלב של התפתחות מצב, יש להתמקד בו ולעיין בו, על מנת לשמר אותו ואיתו ולהשתמש בו בעת הצורך, כמעט - לשלוף אותו מהמדף כשצריכים. כך הזוגות המיומנים כשמגיעים למצבים כאלו שאת מגדירה, יודעים לעשות שימוש עם אותם שלבי התפתחות זוגית המונחת על מדף הזמן. אושר ועונג עד בלי די תדהר

הבעת תודה ובקשת המלצה

שלום לכם. אין לי מילים להביע את תודתי לכם על ההבנה וההכוונה, שכבר נתנה אותות. האמת שדבריהם של הרב כהן וגב' סלומון עשו לי סוויץ במוח. התחלתי להפנים כי הבעיה אינה אשתי, אלא חסך שלי עם עצמי ומוסד הנישואין. אודה לכם מאד אם תוכלו להמליץ לי על ספרות מקצועית בנושא הספציפי הזה. לפעמים מרוב הספרים קשה לבחור את הספר המתאים. ושוב תודה מקרב לב אריה

תודה רבה

שלום לך אריה הערכתי ותודתי לך על התגובה. אני תמיד ממליץ על ספריו של הרב שמחה כהן שליט"א 'הבית היהודי' ב"ח, אחרי לימוד וקריאה של ספרים רבים בתחום הזוגיות מגולי המטפלים בארץ ובחו"ל נוכחתי לדעת שהרב שמחה שזר בתוך ספריו 'בנייני אב' כמעט לכל מבנה ומודל להנחיה אפקטיבית ונכונה לזוגיות בונה. אני בעצמי אמצתי הרבה מרעיונותיו ובניתי עליהם כדרכו של מטפל. ברכה ואושר עד בלי די אשמח להיות חלק מההתקדמות תדהר

מתי יגיע זיווגי???

רקע קצר: אני באה מבית דתי (כיפה סרוגה-בני עקיבא), בוגרת אולפנא לבנות אך כבר 9 שנים שאיני דתיה-אני בת 27 אך למרות עובדה זו (ועקב כך...) החלטתי לפנות אליכם ע"ג דפי המחשב (בעקבות המלצת קרוב משפחה) לשם ייעוץ/אבחון/כיוון ואולי אף ברכה. כל הרבנים אשר אליהם הגעתי במהלך השנים לשם קבלת ברכה וכיוון -אם בחיי הזוגיות ואם בלימודיי האקדמאים...ניסו להחזיר אותי בתשובה-ואני מתוך פרנציפ גיל ה-20 התקשתי יותר. ולכן אני מבקשת בבקשה להתמקד בשאלתי ופחות בסובב אותה. (למרות שברור לי שביתי בע"ה יהיה כשר וטהור כפי שחונכתי בבית אף אם אתחתן עם חילוני ואת זאת איני שוללת) כעת לשאלתי: למה איני מוצאת זיווג? אני כבר לא ילדה.אני אמנם בחורה מלאה אך נאה.אשה טובה עם חטאים מסויימים אשר עליהם אני מנסה להתגבר. (ישנו עוון עיקרי שאני יודעת שאני עושה-ולא אפרט עליו ברשותכם, אך לא מצליחה להתגבר עליו למרות רצוני הנועז).אני אשה טובה.לעיתים קצת נלהבת-מהחיים בכלל ומאנשים בפרט...לא בררנית, יוצאת להרבה היכרויות-לא שוללת שידוכים (בד"כ לא משדכים לי דתיים)-אני אשת מש' בכל רמ"ח איבריי.אופטימית.דעתנית. לא עצלנית (עובדת ומסיימת כעת את לימודיי האקדמאיים בבר אילן),מתגוררת בגפי,אני אשה מאווווד רגישה אשר דמעות ניזלות על לחיי מכל שטות אך לא רואה בזה כמגרעה-אולי זה משום שהתייתמתי מאבי בגיל מוקדם-15 אשמח באם תגיבו על פנייתי. אני די נסערת רגשית/נפשית ולא שקטה עם עצמי כבר תק'.מפחדת להיות בעקבות כך ממורמרת.אני רוצה להיות אמא צעירה.אני רוצה להקים בית בישראל כפי שרב מכרותיי כבר עשו. אנא עזרו לי בהגשמת ייעודי. תודה (אגב נהנתי/החכמתי מלקרוא את ייעוצכם באשר הינם ולכן החלטתי לאזור אומץ ולפנות אליכם-ישר כח)

לשמור 'כלה ' כבחמורה- יצמיח ישועה

שלום למירב מה אפשר כבר לומר לך הרי את היית בשני הקצוות דתייה ושומרת הכל "כלה" כבחמורה, ועכשיו את יודעת שזה לא מתאים לך [לפחות בשלב הזה של החיים] ומשתדכת עם עם חילונים וגם דתיים , נו ... העיקר יהודי - הא? מירב יקרה, עד מתי יהיה זה למוקש, הקול המיסטורי הקטן הזה בלב הגדול שלך מהדהד לך כל יום ואת יודעת את האמת- שהכל ממנו ית' , תפסיקי לכבות את הקול הזה בתוכך ותתחילי לשמוע למילים לצלילים הניעימים שהקול הזה הוא מעין רוח הקודש כפי שהאר"י ז"ל כתב - לכל אחד מאיתנו יש ניצוץ קטן של רוח הקודש - הוא היצר הטוב, הוא רק לוחש - הוא לא מאיים מפחיד הוא לא יצעק גם עד 120, אבל הוא תמיד יהיה שם להדריך אותך - אבל היצר הרע הוא מאיים הוא צועק והוא המפחיד- חלק גדול מהעצבים האכזבות הדיכאונות וכל השאר ל"ע באים ממנו - הוא יצר הרע שהבורא קראו 'רע', איך זה שביום כפור עדיין עושים חטאים - הרי אין יצר הרע שולט בנו כידוע?- אומרים בעלי המוסר - שעם החטאים ששמענו בעצת היצר הרע נבלעו אותם חלקים מהיצר הרע בתוכנו עד שהפכנו להיות 'רעים וטחאים' ולכן אותם חטאים הנעשים ביום כפור הם מההרגלים שהורגלנו לעצמנו בכל השנה, מבהיל הרעיון, זה בעצם אומר שגם בכל ימות השנה היצר לא יעבוד עלנו במה שכבר נתפסנו אלא בדברים חדשים . אברך אותך מירב היקרה, שאם תתחילי ללמוד על מהות החיים כבר עוד השנה נשמע בשורות טובות, (אני לא באבא- לא צריך לשלוח צי'ק) הצלחה וברכה ואושר עד בלי די תדהר אל תשכחי לשלוח עוגת קצפת לצוות במשרדנו

מה קורה כשהצרכים בינינו מתנגשים

שלום לכם ויישר כוח על התשובות רציתי לשאול אני ובעלי היינו אצל מטפלת ודברנו רבות על תקשורת בונה וכו', אחד מהפרקים דברנו רבות על מתן צרכים. אמנם יש לי בעיה, מה קורה כשהצרכים הבסיסיים של בעלי מתנגדים עם הצרכים שלי. יש פער כל כך גדול בינינו בעניין הזה עד שפעמים רבות אין אפילו חשק לדבר. אני חייבת לציין שאנחנו חברים טובים מאד ומעריכים אחד את השנייה, וב25 שנה שאנחנו נשואים עם העליות והמורדות, חייבים באושר ב"ה. תודה לכם ויישר כוח לרבנים. א.א

יש מטרה ויש מטרה

שלום לך לא יכולה להיות תשובה ברורה אלא אם שומעים את שניכם ומה מסתתר מאחורי ומה הם הצרכים המנוגדים. אם את אוהבת מתוק ובעלך אוהב מלוח, אם הוא צריך לשון עם מזגן ואת קמה עם רגליים קפואות, ומה קורה כשיש לבעלך צורך לישון ב8 בערב כשאת מגיעה מהעבודה והוא...לא שם בשבילך. יש אין ספור צרכים 'מנוגדים' בין בני זוג, השאלה הרבה פעמים היא האם יודעים ומכירים את העובדה שנישואין היא מסגרת מחייבת שמגדירה מראש ומבקשת מראש את ההתייחסות הראויה לה. הכוונה היא זו- שכמו בכל מסגרת האדם משנה את הצרכים שלו את הזמן שלו ומתכנן לעצמו את היום כפי שמכתיבה לו המסגרת בה הוא או היא נמצאים. הרבה פעמים הנישאים לא עומדים די הצורך על ההתייחסות והרצינות בדבר זה. אם כך- כנראה שהשאלה היא לא אם יש צרכים המנוגדים ואיך להתייחס ל'גשר' בין ההבדלים ולענות בו-זמנית על הצרכים הרי זה בלתי אפשרי, אלא השאלה היא האם תהיה התייחסות מספיק רצינית למסגרת הנישואין שדורשת חשיבה ורצינות להכיר בצרכים של השני. אינני מדבר על וויתור כלל. זה כבר דרגה ודיפלומה בזוגיות, מי שיודע לוותר ועדיין ובו זמנית לא להתאכזב אפילו בתת-מודע רגשי ולו בכמה אחוזים בודדים, ראוי לדיפלומה ו'תואר כבוד' מיוחד במינו. אני מדבר על לתפוס שהשני צריך לו ושיש למסגרת "מטרה" ודרישה לשני בני הזוג המחייבת אותם להכיר בצרכי השני לא פחות מעצמו. זה היסוד בחז"ל וברמב"ם בפרט שכותב שהאיש חייב לכבד את אשתו יותר מגופו ולאוהבה כגופו. הדברים ידועים. כמו בעל מכולת שהכניס שותף לעסק, גם אם השותף יבקש מחברו להסכים איתו שלטובת העסק אני צריך כך וכך, הייתכן שהשותף יסרב?! הלא יש מטרה לצורך ולבקשתו.ואף אם זה מנוגד לראייתו של חברו. על קצה הכפית כל הטוב בעולם ואושר עד בלי די תדהר

luv at 1rst site

hi i realy like your website and think it does great for all those whom need you guys for answers my ? is - is there a think called - love at first site? or is it only at the movies thanks for all joey

love is within ourself

Hello Joey Thank you & very much appreciated. Your question is a vey good one and vey much observed at a professional level as it being studied around the world and sum. The meaning of love at first sight actually means - the wanting and seeking and in a quest for the most enjoyable most awesome feeling of belonging and friendship that there can be. Love is a very broad yet much defined term. To one love is the essence of having a partner in life and threw the happiest and threw the worst and toughest times. For another love means caring and pleasing one another or just being there when they most need it. In a case study with one of the most known psychologists today when asked a 87 year old woman why she thinks that her marriage with her 89 year old spouse is so strong and stable and why she loves him...still, she answered "He never let me down". For others, like this woman- not being let down is the meaning of love. As a professional, and threw my years of work with couples I can answer the best I can and say that the term 'Love at first sight' is a misleading and obstruct term used to interfere with the right concept that says that- marriage is the essence of two people getting together for a building the bridge and 'railway', if you will, to harmony and synchronization of the differences of two worlds. Love, is something within, a concept of the loving of our own self which subconsciously is a vivid model yet we don't know of it, only if we'll meet it with someone....we love. Another words once we feel it we'll know its there. You can't plan it out. And because it's not being planed out - or... we don't know how to plan it, yet - since we seek it in the most desperate way, we tend to 'fantasize' about the term love and 'install' it and integrate it within and threw a relationship. The most common 'love at first sight' syndrome can be seen at a friendship or relationship based on 'looks'. Meaning, they both are very good looking or one of them and that made the click for the 'love at fist sight' syndrome. Hope I gave you some room for thought all the best to you Tidhar

חזרה בתשובה

שלום רב, אני וחבר שלי בהליכי נישואין ובנוסף לכך, אנחנו בהליכי חזרה בתשובה... ברבנות הוא צריך לעבור בדיקת יהדות (הוא עולה חדש) והוא מרגיש ממש פגוע שהוא צריך לעבור את ההשפלה שהוא עובר! הוא מגיע לשם ומחכה שעתיים מעבר לתורו ולאחר מכן אומרים לו שהוא לא יהודי בגלל שאין לו את האישורים הדרושים!! הוא טוען שלאחר שעבר כ"כ הרבה השפלות בארצו מכיוון שהוא יהודי עכשיו שהוא בא"י אומרים לו שיכול להיות שהוא לא יהודי והוא צריך לעבור גיור ספק!! עכשיו, בגלל כל מה שסיפרתי הוא הפסיק ללכת לשיעורי תורה ובעבר הוא שמר שבת לגמרי שאת זה הוא לפעמים לא עושה... כשאני אומרת משהו, הוא אומר שזה מה שהוא רוצה וזה גם קשה לו, כי אני נולדתי בבית מסורתי והוא נולד בבית שגם חזיר אוכלים (עכשיו הוא שומר כשרות ומניח תפילין הולך לבי"כ בשבת ומנסה כמה שיותר לשמור שבת) עכשיו השאלה שלי היא איך אני עוזרת לו להתחזק בלי "ללחוץ" עליו? כי אני כן חוזרת בתשובה ואני רוצה שהוא ילך לשיעורים משהו שהוא כבר לא עושה.... איך לשכנע אותו??? אשמח לתשובה מהירה... ותודה על העזרה בכל מקרה.....

מסגרת נכונה לשניכם

שלום למירב לצערנו ולשמחתנו, הרבנות הראשית או כל בית דין אחר , מקבל את ההנחיה שלהם מדרגות גבוהות ואין להטיל ספקות במה שמנחים אותנו ואת העם היהודי בארצו. נכון שפעמים רבות מי שעומד מאחורי הדלפק הוא פקיד או 'רב' מתלמד, שעבר באותו יום להתמודד עם כל מיני טיפוסים ואנשים מכל הסוגים טובים וטובים פחות. נכון, שנראה לפעמים שגם הם לא מתייחסים כפי הצורך הראוי. בסך הכל יש השתדלות. עצתי לך מירב, אחרי ניסיון שעברתי עם כמה וכמה עזרה לבחורים ובחורות שהתגיירו וחוזרים בתשובה רבים, הדבר היחידי שיעזור לתהליך וגם להתחזקות שלו וגם שלך הוא, שגם את וגם הוא תכנסו למסגרת מחייבת לפעמיים או שלוש בשבוע בערבים ללימוד יהדות במסגרת של חוזרים בתשובה כגון נתיבות עולם ולך יש את מדרשיה סלה בב"ב.גם במסגרת , הם ידאגו לפי ההתפתחות הרוחנית איך ומה ועם מי לדבר לזרז את התהליך לגיור לחומרא, כדאי לצלצל לערכים או לשופר או להדברות ולשאול על מסגרות מתאימים , ותוך כדי תראי הרבה שיוני. חבר שלך יקבל ממך בערבון מוגבל היות ואת קרובה אליו רגשית ויש לו את התדמית האישית הגברית כלפייך ועל זה הוא שומר ... זו עצתי המלומדת על פי ניסיון רב שתניב פירות יפים ומתוקים כל האושר בעולם ומזל טוב עד בלי די תדהר

עזרה

אני מכיר אשה המרבה להתלונן שבעלה (במקרה זה אני) לא עוזר לה, או לא מספיק עוזר לה. ובכלל אני לא מתעניין במה שקורה בבית. אגב אני כשלעצמי סבור שהיא מגזימה בריטינות. אולם מה זה משנה מה אני חושב, אני מנסה להבין מה עובר עליה. ולשאלתי איך אדע בבירור שאי העזרה זה הדבר שמפריע לה, או שמא יש משהו נסתר שמבעבע מתחת לפני השטח. שמעתי פעם, שלא צריך לקחת את דברי האשה כפשוטתם.

יש כוונה ויש כוונה

(הבנתי מתוך דבריך שאתה ואשתך הייתם כבר בסדרת הנחיה או הדרכה בזוגיות או שבעצם אתה אדם מאד חושב וקורא המון ומתעניין בצרכי הגבר והאשה ומה לעשות כשיש הבדלים קונפליקטים ביניכם וכדו'. כך הבנתי מפני שיש תופעה אופיינית לגבר כשנכנסים לטיפול, שהוא - הגבר- מנסה להיטיב לאשתו (ולו גם יחד) אמנם פעמים רבות כשהטיפול נכנס למהלך יותר רציני יש לגבר את התחושה שהוא צריך לכופף את האגו שלא נענה על צרכיו כל צורכו מפני התחושה והצורך הגברי לקבלת 'כבוד' ויחס מתאים לפי הצורך הגברי הבנוי אצלו. ועל כן פעמים רבות הגבר כביכול נמצא בפינה ואין לו פתרון לעצמו, אלא.. לחוש את התחושה שלא משנה מה המצב, הוא צריך לוותר ודעתו וצרכיו ודעותיו 'כרגע' לא חשובים ועד שאשתו תקבל את מבוקשה וצרכיה הרגשיים וכל השאר ... עד אז אין מה לדבר על דעתו ומה שהוא חושב. עד כאן בסוגריים). שלום לך רפאל פגשתי עשרות רבות גלים מסוג כזה שאתה מתאר. היופי כאן זה שאתה , לפי האינטואיציה שלי בלבד, מנסה יותר מדאי לרצות את עצמך בזה שאשתך תהיה שמחה איתך. ואם אני בכיוון, אז אסביר לך למה. מפני שכנראה אתה אדם מאד חיובי ומעוניין 'כמעט 'בכל מחיר לרצות את חברך, אשתך. לקיים 'ואהבת לרעך כמוך'. לעצם השאלה, לדעתי וכן גדולים ממני, התשובה היא-- כן. יש לאשתך כוונות אחרות לפעמים להפך הגמור ממה שהיא אומרת במילים. כשהיא אומרת לך שהיא עייפה, היא תרמוז לך (בגלל התחושה הנשית של שותפות, הבנוי אצלה מטבע בריאתה (עצם מעצמי..ראה בהמשך), שהיא מעוניינת שתפסיק עם מה שאתה עושה ותצטרף איתה לסגור את היום ולקרוא איתה קריאת שמע על המיטה וללכת לישון...יחד. כשהיא תומר לך שהיא הייתה מעוניינת לספר לך על מה היה בעבודה היא תצפה שתסכים שהיא צודקת בוויכוח עם הבוס שלה. אף שהוא צדק והיא הייתה לא בסדר במקרה ההוא, הצפייה ישנה ולזה היא תגרור אותך, היות והיא חשה וסבורה במליון אחוז שאתה יכול צריך לתת לה את הביטחון הרגשי שהיא צריכה כרגע. אין כאן המקום להאריך. אבל רק אסיים שהכתוב מבדיל בין האיש שנברא מהעפר לבין האשה שנבראה מן הצלע. חשוב, למה התורה שמה דגש על הדבר הזה, אלא ללמדנו שהאשה נבראתה מן הצלע שהוא הצד, בתוך כל מאמר שהיא אומרת תהיה פירוש והצעה מוסתרת 'מן הצד', נכון שגם הגבר מתכוון בכל אמרה שלו ויש לו 'פירושים' מן הצד, אולם ההבדל הוא כמו בפרק המדבר על הצרכים הגבריים והנשיים, שבעצם יש לו ולה את אותם הצרכים 'בדיוק' , ההבדל היחידי הוא המינון. גם כאן ידידי, ההבדל בין ה'יפרושים' שלו לשלה, הוא שה'הצד' שלה הוא העיקר, ושלו הוא לא העיקר אלא יותר שם דגש על מה שאמר ולא מה שהתכוון, האשה תנסה 'להשמיע' את כוונותיה והמילים הנשמעות הם רק מעטפת לכוונה האמיתית- זה הכוונה הסמויה. אמשיך פעם אחרת כל הטוב בעולם ושמחה עד בלי די תדהר

קשר מוזר 4

בס"ד שלום וברכה! תזכורת:אני יוצאת עם בחור חודשים וקצת. תחילת הקשר היה קצת מתוסבך הוא מהיר בקצב אני קצת יותר פגרתי מאחור. דברנו וישרנו קו, נפגשנו עם ההורים והכל זורם ב"ה טוב. אבל היום היה סוג בוחן פתע (כבר נשמע מלחיץ) שמרנו יחד על 3 האחיינים שלי, בתחילה היה נעים, הוא שיחק איתם, והשתולל איתם מעט. ואז היו מספר סצינות שהפריעו לי. 1. ירדנו מהורים שלי לכיוון הבית של אחותי, ירדנו במעלית והוא דיבר בטון מאוד סמכותי וביקש מאחיין שלי להיות בשקט. (אחיין שלי היה בתלהבות לספר לו משהו..) אמרתי לו עזוב אותו, תן לו לדבר לא צריך להיות בשקט במעלית. אחיין שלי מאוד נפגע מהעניין ולפתע השתתק, ניסתי לדובב אותו עם דגדוגים. כשיצאנו מהמעלית הוא אמר לו כן, חמודי מה רצית? 2. קילחתי אותם, והוא לבנתיים שיחק עם כדור, כשהוצאתי אותם מהמקלחת אז מה לעשות יש מישהו זר בבית ואוטמטית הם הלכו לסלון כדי לראות מה הוא עושה, ואז שוב הגיע הטון הסמכותי (וקצת מאיים) וביקש מאחיינית שלי להכנס לחדר להתלבש. 3. בשעה טובה סימתי עם מקלחות, הלבשה ואז כמובן שלפני ארוחת הערב הם שיחקו איתו בכדור. כל אחד קלע בתורו לסל. אחיינית המתוקה שלי רצתה לזרוק ולנסות לקלוע בתור שלא שלה. (הבנתי לאחר המקרה-בעקבות בירור) שהוא ניסה לדבר איתה ולהסביר לה שלא תורה עכשיו כמה פעמים ואז שוב הגיע הטון הסמכותי והפעם אחיינית שלי הלכה לחדר ונשכבה על המיטה. נגשתי אליה וניסתי לראות מה קורה-הגברת בת שלוש וחצי והיא אמרה לי: "א, אני לא אוהבת את החבר שלך, אני לא רוצה שהוא יבוא לפה" הייתי בשוק, חבקתי אותה חזק כ"כ.. כשיצאנו מהבית של אחותי הוא אמר לי שהוא חושב שדווקא שתפקדנו לא רע בתור זוג+ ואז שאלתי אותו על ההתנהגות שלו עם האחיינים שלי, אם ככה הוא יתנהג עם הילדים שלו. הוא אמר שכן, וצריך גבולות ומשמעת כבר מהתחלה. -אין בעיה אני מסכימה שצריך להציב גבול, אבל צריך לדעת על מה ואיזה גבול. וחוץ מזה הם לא הילדים שלו, אחותי לא אוסרת עליהם לשתוק במעלית, או לצאת מהמקלחת ולא להכנס ישר לחדר. אפשר להסביר להם שזה לא יפה/מכובד אבל לדבר בצורה סמכותית שאין לך קשר אליהם זה צרם והפריע לי מאוד. זה כ"כ גורם לי להתסתכל על הקשר בצורה שונה. אני כבר לא רואה את הכיף והנאה שיש. אצלי הדבר הראשון זה החינוך וצריך לדעת אייך לעשות/לדבר/להתנהג. גם דברנו על זה במקרה (או שלא) לפני הבייביסייטר, שלא ממש חשבתי על מקום מגורים, או באיזה סוג בית אגור. חשבתי על אייך אני מחנכת את הילדים שלי, דור ההמשך שלי בצורה הכי טובה ונכונה. דבר נוסף שהפריע לי הוא לומד חינוך, הוא מתעסק בזה הוא צריך להבין קצת בעניין. אני יכולה להעיד על עצמי, בתור אשת חינוך, שאני כ"כ מסתכלת על דברים בצורה שונה. אני מנסה לא להסתבך אבל ישנם דברים שעולים להם וגורמים לחשיבה אחרת, על הסתכלות שונה לגבי המשך הקשר. בתודה, א.

איזון גלגלים, וממשיכים...

שלום לך א האמת שלא נראה לי שתגיעי להחלטה מאוזנת ומבוקרת בנט, על מנת ללמוד אותו את צריכה ....ללמוד אותו- איתו. הוא לומד חינוך, אז תשאילי אותו לפי דעתו ועל פי לימודיו איך הוא מתיחס למה שנראה התנהגות סמוכותית שלא כ"כ מתאימה לך , וכו' , ואם כבר זה עלה זה הזמן לשבת לדבר ברצינות על כל הדברים הקשורים. אבל אל תתבלבלי , אין זוג שמתאים לא לעצמו ולא למסגרת הנישואין, והציר המרכזי הוא שישנם שני אנשים שלא מתאימים זה לזו כלל וינסו על ידי מסגרת הנישואין להתאים את עצמם כל אחד , לשנייה , על מנת ליצור קשר ידידותי ונעים ומסור שיוביל עם הזמן לרגשי חיבה אמיתיים עם כינות ועם הזמן יוביל לרגשי אהבה אמיתיים . וזה על רגל אחת ממש. אם פסלת אותו בסמכותיות יתר, גם לך יש את הסימפטום הזה, 'כל הפוסל במומו הוא פוסל'. אבל אין זה צריך להפריע כלל להתפתחות של הקשר אלא איזון גלגלים וקדימה. הרבה מאד אושר ושמחה עד בלי די תדהר

רמה שונה

שלום רב1 אני נשואה כ4 חודשים. ב"ה יש לי בעל מצוין עם לב זהב ששומע מבין ואוהב ומשקיע המון! ואני יודעת שזה דבר ענק (ולא כולם כאלה...) אך הנקודה המפריעה לי היא: אני, כל מקום שמגיעה עושה רושם ואנשים מהר מתחברים אלי ואוהבים. ויש לי דיפלומטיות ויחצנות טובים מאד ואני אוהבת אקשנים ודברים לא שגרתיים... אני מפרגנת בכיף לכולם ומקבלת גם המון פרגונים.. ובעלי הוא בעל אופי מאד שגרתי, ביישן ולא מחפש הפתעות והוא חי מאד על הקרקע. לא אחד ששומעים אותו הרבה. אני מאד רוצה לחזק לו את בטחונו העצמי ולעקור לו את הבושה. בקיצור להעלות אותו בכמה רמות. כי זה קשה לי מאד שהרבה פעמים אנחנו לא משדרים על אותו הגל. וזה מוריד לי את כל ההערכה שלי כלפיו. שהוא לא כמוני..ואז באחת יורד לי כל המצב רוח ואני כבר מתחילה לחשוב למה התחתנו ואנחנו בכלל לא מתאימים. ועושה לו 'הצגות' (כמו שבעלי קורא לזה) וזה ממש לא נעים לא לי ולא לו. מה עושים? איך מתגברים על הפער וממשיכים לחיות הכי טוב? בלי לסגת אחור פתאום... אשמח לשמוע עיצות ורעיונות. בהערכה ובתודה, הדס.

לעבוד עם מה שיש ולא מה שאין

שלום להדס נתפסת בתהליך הנקרא Deformation syndrome היינו דפורמציה , עיקום, כיפוף, במילים שונות הרצון 'לשנות' את מבנה האישיות של בעלך או של הסובבים אותך על פי או לפי המבנה האישיותי שלך. כנראה שיש לך תפיסות עולם עם חוזק פנימי אדיר שמכתיב לך לזרוק את החץ ואז לסמן עיגול. הייתי אומר כמעט בכל דבר. המילים שלך במכתב קצר זה מראים עד כמה את עם כוחות עילאיים אבל לא מכוונים די הצורך, כמו מיתרים בכינור הצריכים חיזוק כאן ושם. אם יורשה לי לומר הדס, הרצון לשנות את הסביבה אלייך הוא טסק אדיר וכמעט לא יישומי, קשה עד מאד, עדיף להתמקד בלשנות את המצב ולא את בני האדם. יש בני אדם שרוצים להגיע למקום הטווילייט Twilight , כי שם האי ודאות מתבטאת הכי. ברכה עד בלי די תדהר

ביטול חתונה

חברי לשעבר ביטל חתונה שבועיים לפני המועד כיוון שחודש לפני הייתי רבה איתו המון,רוב הריבים היו בגללי לשווא ועל שטויות עקב הלחץ שלי מההכנות והמתח הנפשי שלי.אני אוהבת אותו מאוד אך הוא נקט בצעד זה כי כבר לא יכל לסבול ריבים וצעקות,הכפשות מצידי וזה כבר נמאס עליו ובצדק.אני כ"כ מצטערת על ההתנהגות שלי אך הוא לא רוצה לדבר איתי אומנם שנינו מחלנו אחד לשניה אך הוא רוצה להמשיך בחייו ושאעזוב אותו לנפשו.אני במשבר עמוק כי אני מאוד אוהבת אותו.מה אעשה???

הפוך בה ...ד'כלה' בה...

שלום לך אם המצב היה הפוך, איך היית מגיבה? ודאי היית אומרת שכל עוד שהוא לא ישתנה וישנה את היחס כלפיו אלייך לא היית מוכנה אפילו לשמוע על התנצלות. אז מה נותר לומר....חוץ מ.....זה הוא זה! הצלחה עד בלי די תדהר

מה לעשות

שלום לכולם אני ואשתי נשואים ארבע שנים עם הרבה מתח ותסכולים כבר מראשית הנישואין התחלנו תהליך עם יועץ נישואין אך אשתי הציבה מחסום רציני והוא שהיא מוכנה לשקם את הנישואין בתהליך עם היועץ ובתנאי שאני אתנתק חד משמעית ממשפחתי לפחות למשך שנה ואם תנאי זה לוא יתקיים חד משמעית מבחינתה אפשר ללכת לרבנות והיא רצינית .אני לא מעוניין להתגרש אך האם עלי להתנתק מהורי שאני כה אוהב ומעריך וקשור אליהם מה עלי לעשות? אשמח לראות כמה שיותר תשובות ועצות תודה מראש

ועזב את אביו ואת אמו ...ממש

שלום לירוחם חד משמעי כן, תן לה ליזום קשר ידידותי להוריך כשתרגיש נוח, שלא תשכח שהיא גם חייבת בכבוד הוריך, אם כן הניתוק צריך להיות , מפני שגרעין המערכת זה אתם, היינו ודאי, ותת המערכות כאן הם הוריך היינו ספק, וכלל הוא שאין ספק מוציא מידי ודאי, הצלחה עד בלי די תדהר

כלכלה - קלקלה

בס"ד שוב שלום ליועצים ולגב' גולשת הפעם אני אשמח אם יואילו להתייחס המומחים הנכבדים לבעיה אחרת בה אני מתלבט לא פעם. עד כמה צריך להיות פתוח עם האשה למשל בנושא כספים. האם אני צריך לדווח לה על כל השקעותיי. האם אני צריך לשתף אותה באיזו קופת גמל או תוכנית חיסכון כזו או אחרת אני משקיע לעתיד חיינו. האם אני צריך למסור דו"ח עדכני לגבי תיק ההשקעות שלי לאשתי. אסביר את עצמי: מחד אני בהחלט סבור שהיות והחלטתי לכרוך את חיי עם חייה (החלטה לא כל כך מושכלת, אבל...) הרי שאני צריך וחייב לספר לה. מאידך, (וסליחה מציבור הנשים) נשים לא כל כך יודעות ומבינות בהחלטות מן הסוג הזה. (לא, לא כולן, חלקן) יש נשים שהם רואת את הכאן והעכשיו, אם יש כסף קדימה לקניות (יש גם גברים כאלה, כן אני יודע) הן מסרבות להביט קדימה לעתיד. לפיכך מאוד קשה לי לשתף את אשתי בכל הנושא הכלכלי השייך לביתינו. אשמח לשמוע מה אתם חושבים על העניין!

תלוי בכם

שלום לך רפאל לא צייתה את מידת ההתעניינות שדורשת אשתך ממך בענייני הכספים, בכל אופן בזוגיות עם חוסן ושביעות רצון אמפתיה מקסימאלית וקירבה עם רצון להתחבר אף שיהיו חילוקי דעות, מ"מ לא תעלה שאלות כאלה אלא אם כן מסתתר לו שם מתחת לאפידרמיס מהקוגנציה ההורית בביתו שכך היו הדברים ביניהם או סתם בכלל בגלל שזה שמעלה את הבעיה 'חסכן' , או שכך היא הדפוסי התנהוגויות שלו או שלה - אדם בודד וחי 'לבד' אף שבחוץ נראים חברתיים מאד. בכל אופן לעצם השאלה , הגרעין בנפש הנשי בענייני כסף הוא - 'אני צריכה להרגיש בטחון כלכלי' גם אם תהיה מיליונר ותחסוך ממני אני ארגיש ענייה, מאידך גיסא- גם אם תרוויח 3300 בחודש אבל תן לי את התחושה שיש לי, זה יהיה מספיק , ובלבד שהצרכים שלה ינתנו לה, כל זה בזוג שלא התרקם יחדו ונעשה אחד , זה 92% מכל הזוגות בעולם, ה8% הנותרים או שלא התחתנו בגלל אנוכיות כלכלית או שהם כ"כ פתוחים גם ובכלל בכל הנושאים ביניהם בצורה מקסימאלית שהנושא הכלכלי לא עולה לבעיה מפני שהם מרגישים יוניטי בשיתוף מקסימאלי. בכל אופן קשה לבחון את הדברים מבלי ללמוד את הנושא , אשמח להיות שותף בסולם הזוגיות אתכם אושר וכלכלה עד בלי די תדהר

סתם

אדוני הנכבד תרשה לי לומר לך - אם היית משקיע אנרגיה באשתך ובזוגיות ואת כל החוכמות שאתה מתחכם כאן במשחקי לשון היית משקיע כדי להחמיא לאשתך ולתקשר איתה אני בטוחה שהקשר שלך היה נראה אחרת. אתה משתלח בלשונך בכל הנקרה דרכך וזה לא מראה על חכמה גדולה. במקום זה, ואני אומרת את זה בשיא האיכפתיות כלפיך, קח את הזמן החשוב הזה, נראה לי שאתה יודע בדיוק מה עליך לעשות כי אתה לא ממש מקבל את מה שעונים לך פה אנשים שלדעתי מספר אחד בתחום אז אם אתה כל כך מבין ויודע ויש לך מה להגיד על כל דבר - בבקשה תעשה, תוריד פרופיל ותפסיק לחשוב שאתה כל יודע ולהתגאות במה שאין לך השילוב של הורדת פרופיל עם ניתוב נכון של תקשורת ובחכמה זו העצה שאני הייתי נותנת לך כי היא הבסיס להכל. כשיש ענווה ומידות טובות יש קשר בריא. סליחה על הבוטות ובהצלחה.

סמ דנס 2 ריממבר סמ דנס 2 פורגט

שלום לך קודם כל תודה על המחמאה המחממת והפירגון לי ולחברי, כנראה שרפאל היקר מחפש את עצמו תוך כדי השאלות אלינו וזה לגיטימי, פעמים בעת ובעונה אחת יש אפשרות לשאול שהשאלה מורכבת מהתשובה עוד לפני ששאלו, תמיד אני שואל 'למה גנב גונב' 'למה האריה שואג'? .....מפני שיש אפשרות....תינק אבוט איט.. ברכות עד בלי די תדהר

not getting what i wanted for myself

Hi Tidhar wanted to ask you I think I missed something along the way when I'm thinking about it, I really like my husband but I can't stop thinking about what if.... Maybe I missed the one I wished for myself what do you think? thanks Rivka

look within, its there

Hello Rivka The best way to foresee and determine retroactively if you chose the choice you wished for is to dig inward and behind the screen of what it means to be loved and appreciated. All human kind act very much the same in that if loved and given the right approach in the relationship, will overcome and defeat these thoughts of 'what if...'. It really has nothing to do with looks money health and sum, which people tend to think that these are the crucial points that 'will' make a relationship work. The wanting of a companion makes us build a picture form and evaluation within our self to form the seen of a perfect someone whom can respond to our needs. Rivka, be sure that if your needs will be answered with the one you chose there will not be any room left for 'what ifs'. The best for you and your family Tidhar

רפאל

אני מאוד מקווה שבמקום להעלב תיקח את הנישואין שלך ברצינות ובדחיפות תפנה ליועץ הטוב ביותר!!! אני מניחה שיש לך ילדים ושהזלזול שלך כלפי אשתך משפיע עליהם לרעה ואם יש לך בנות עוד יותר גרוע אני בטוחה שהן נפגעות בשביל אמא שלהן ושבסתר ליבן לא מכבדות אותך ואתה יודע זה כמו כדור שלג שאם לא תעצור אותו עכשיו מי יודע לאיזה מימדים הוא יגיע זה ישפיע גם על הנישואין של הילדים שלך השפעה גרועה ביותר אז אם אכפת לך מהילדים שלך אז קדימה תתעלה מעל שיקולי אגו וצא לדרך אני ממש מבקשת ממך בשבילך ובשביל המשפחה שלך

אמא יקרה לי ...יקרה...

שלום לך אמת ויציב כל הכבוד, אבל מישומה כשסיימתי לקרוא את המכתב שלך הידהד לי הניגון של ..אמא יקרה לי....יקרה... תני לו הרגשה שאת איתו בתהליך מה שנקרה אצלנו 'צמצום' המטפל אל המטופל (מוסג טיפולי ע"פ פרופ' מרדכי רוטנברג, לצמצם מעצמך על מנת למקם לזולתך ביטוי הראוי לו או לה לתהליך בריא להתפתחות אישית בטיפול), תזדהי איתו , אני בטוח שאת מעוניינת להיטיב עם יצורי הבורא ית', כל הטוב ואושר עד בלי די תדהר

צורכי ליבה סותרים

אני מטפלת בזוג שבאופן ברור ניתן לזהות שהם בעלי צרכים שונים. היא רודפת אחריו לקירבה ושותפות והוא עסוק בלברוח. אשמח לקבל אבני דרך ראשוניים לטיפול, אחרי השלב של הגברת המודעות של הזוג למצב. הזוג נשוי 19 שנה + ארבעה ילדים בני 7-18. תודה מירי דהן

עבודה אנטגרטיבית

שלום לך גב' דהן זה כמו גרפולוג שמאבחן רק ע"י חתימה בלבד. אפשרי אם הוא מומחה מאד כמו חנה קורן או ...בכל אופן בריחה היא התנגדות זה למדנו , רדיפה אחרי קירבה פעמים רבות מסמלת חוסר סבלנות או אף ייאוש מהמצב מבחינת שלהבת הנר מדרכו להכבות שהוא מעצים את אורו, לזה צריך לחשוש, אבל לא לומר. אם כן יש לנו מצד אחד התנגדות ומצד שני חוסר סבלנות, כשמחברים אותם יוצא לנו צ'ולט חדש שנקרא 'חופש' , כנראה שמתוך 19 שנה של מאבקים רגשיים חיצוניים ופנימיים נוצר דסטנס עם הרבה נחשים קטנטנים שלוחשים להם כל מיני לחשים, ביטוי לחופש, תיקון- צריך מאד מאד לעבוד איתם על היפה ביניהם מה כן מחבר ביניהם לעשות 'רשימת צרכים' (זה תרגיל שפיתחתי לעצמי שעובד נפלא) לדבר רק על מה שקושר אותם ולעצים את זה, ליידע לכבוד הדדי ע"י שמבינים את ההבדלים שבין כל אחד ואחד, ובו זמנית מכבדים ואף 'עוזרים' עם ההבדלים הללו (מה שנקרא אצלנו אימפתיה הדדית) , תפתחי אצלם את המודעות שכל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו ושהחיבור מותנה בזאת שהם מסכימים להיות יחד, גם מותנה בזאת שהם מאמינים ביכולת לשפר אף שיהיו טעויות, תני להם תרגיל 'הכסאות' לפירוק מתחים, ועוד...ודאי שעם כל זאת ועוד האמת תצא לאור... הצלחה עד בלי די תדהר

סטיה

אני בחור דתי בשנות העשרים. יש לי בעיה הקיימת אצלי מאז שאני זוכר את עצמי. זה נקרא "טרנסווסטיט" - משיכה וגרוי מלבישה של בגדי נשים. כמו"כ, אני אוהב נשים ורוצה להתחתן. אין לי ב"ה נטיות הפוכות וכו'. היו כמה מערכות יחסים עם בנות, והסטיה הנ"ל לא פגעה בכך (בערבון מוגבל כמובן - עד כמה שזה אפשרי ללא חתונה...) כולל משיכה פיזית שחשתי כלפי בנות. השאלה: 1. האם יש דרך - מקצועית - לשנות את זה? 2.האם ומתי עלי לספר לבת זוגי, כמובן מתוך הנחה שאני נמנע מכך לחלוטין. תודה.

אל תגלגל אבן שלא תוכל להעמידה על מקומה

שלום לך קרוס-דרס או 'לא ילבש גבר...' התורה אסרה את הדבר הזה לומר לך שיש נטיה - לא סטיה, לאחד מהמינים להתלבש ואף לעיתים להתנהג כהמין השני לו או לה לענות על צורך מיני ע"י הזדהות המין השני, אמנם כפי שכתוב לא תרצח- איזה מזל שאין לך יצר לרצח ..תאר לך, ועוד מזל שאין לך יצר לאכול חלב - השומן האסור כגון חלב הפריסה וכדו', אז תראה , לפי גדולי כוחות הנפש הרמח"ל המהר"ל מפראג , חז"ל הקדושים בכל התורה ולהבדיל מומחים רבים בעולם כולו כולם כאחד מדברים על 'משביעו רעב מרעיבו שבע', זה מונח פסיכולוגי התנהגותי שאומר כל עוד תתן לכוחות ואנרגיות השליליות לעטוף אותך תמצא את עצמך בתחושת כלא ותחושות ריקנות נפשית עמוקה שעלולה להוביל לדיכאון רוחני או נפשי , אמרתי שזו נטיה היינו עוצמה פנימית לרצון עז להתמזג להתחבר עד כדי להיות המין השני, כשהעוצמה עוטפת ומסובבת את האדם מכנים את זה 'סטיה' מפני שהוא כבר לא יכול בלי זה , לעיתים המטופלים שלי (לגבי נטיות אחרות ) מכנים את התחושה הזו 'כמי שכפאו שד' ממש ככפייה או באילוץ ממקום אחר - לא רצוני. פתרון, היה עסוק בלימוד הזוהר הקדוש כ5 דפים כל יום עדיף לפני השינה (כך כתב מורנו המלוב"ן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל) זה יוציא ממך את כל הבלגן, שנית תתפלל לה' שיעזור לך שאם זה תפס אותך זהוא התיקון שלך ברור, הוא יעזור בלי ספק כגודל האמונה כך גודל הישועה, לגבי בת זוגתך אם לספר- לא, אם לא תקבל את הדברים כפי שאני מציג לך אותם, כן- אם היא תקבל ותהיה לעזרה בהבנה אימפתיה תתפלל עבורך ולא תעשה מזה ביג דיל, אל תשכח זו נטיה בגלל תיקון, אל תהפוך אותה לסטיה . הברכה וכל האושר האמיתי בעולם לך תדהר

המשך לשאלה הקודמת

המשך לשאלתי הקודמת ביחס לקרוס-דרסר/טרנסווטי: האם זה משהו שניתן לשנות, או שכל הטיפולים והיעוצים הם התמודדות/הדחקה עם הדחף? מאיפוא זה נובע? האם זה מעודף משיכה למין השני? מה זה אומר על האישיות שלי - תכונות, דומיננטיות של צד נשי/גברי וכו'

התמודדות זה לא דחיקה

שלום כפי ההתמודדות עם איסור לשון הרע הלכות שבת החמורים בורר מוקצה וכדו', איסור עריות וכו', זה התמודדות אין ספק אבל ה' ית' כבר הקדים תרופה למכה, 'הרגל נעשה טבע' כאן זה חיובי היינו שתתרגל לאט לאט עם ההתמודדות בהתחלה יהיה קשה ואחרי 3 פעמים של הצלחה ה3 פעמים הבאות יהיו קלות יותר וכן בהמשך, לא, אתה לא אשה אל תתאג, אבל התשוקה לחיבור ולקשר רגשי ואנטימי מפנה את החושים שלך למקומות אחרים, איזון מערכת חשיבה ותפיסת המצב עם רצון טוב ישנה את התחושות הללו, כן, זה מעודף משיכה למין השני כנראה בעקבות הדיבורים או מעשים וצורה התנהגותית או ו מחשבתית כפי שראיתה כשהייתה צעיר בילדותך, כן , זה איתך, אבל תוכל תהגבר על זה זה לא נקרא דחיקה או בריחה מהבעיה זה התמודדות ככל דבר שאדם הבוגר מתמודד בחיים שלו, תעשה מזה ביג דיל זה יעשה ממך עוד יותר בברכה ואושר אמיתי עד בלי די תדהר

יום נישואין

יש לי בעיה עם בעלי שמאוד מכאיבה לי. תמיד שיש לי יום הולדת או שיש לנו יום נישואין בעלי לא מתייחס לימים אלה כימים מיוחדים. הוא לא קונה לי מתנה , לא לוקח אותי למסעדה. ואילו במשפחתו יש מנהג שתמיד בימי ההולדת של האחים שלו(שהם נשואים)או ההורים שלו או האחיינים שלו הם נוהגים להתכנס כולם , להביא מתנה, ועוגה. ולחגוג זאת עם ארוחה חגיגית כמו במסעדה. בעלי תמיד רוצה ללכת ולהביא מתנה. ואילו אני מאוד כעוסת על כך. לא בא לי להוציא על המשפחה שלו שקל אחד. לא בא לי ללכת לחגיגות האלו ומכעיס אותי שהוא מתייחס לימי הולדת שלהם ואליי לא. אנחנו רבים על כך מאוד. והנה עכשיו יצא שהשבוע יש לנו יום נישואין דווקא ביום לפני המבחן שלו בלימודי המקצוע שלו. הוא לא דיבר על היום נישואין ,אבל אני בגלל שכל כך זה חשוב לי העלתי את הנושא ורבנו על כך מאוד. הוא לא מעוניין לחגוג זאת בכלל , הוא צריך ללמוד למבחן, הוא יודע שהוא יהיה רק לחוץ מהמבחן והיום נישואין ממש לא בראש שלו. קשה לי עם כך מאוד, נכון אני רוצה שהוא יצליח במבחן אבל אני חושבת שעדיין אפשר להקדיש קצת זמן גם ליום הנישואין גם כשיש מבחן למחרת. תמיד יש לי חלומות שהוא יפתיע אותי, יקח אותי לאיזה מקום מיוחד(כמו כל בעל נורמלי ואוהב) שיקנה לי מתנה (ואני כמובן לו) אבל זה לא קורה. אני כל כך הייתי רוצה שהוא יהיה בעל רומנטי ואוהב אבל הוא לא כזה . הוא כל הזמן עסוק בעצמו .

יט טייקס טו לעבור את הגשר

שלום לשושנה במוחנו נתפס מודל מעוצב לבחירת בן בת הזוג עוד לפני הנישואין, את בעצם מגדירה בעיה קיימת אצלך ונראה לי שלא קשורה כ"כ ליום ההולדת או לרומנטיות בזוגיות שלך, יש לך כנראה מאבק פנימי עם עצמך להכיר בזאת שבעלך הוא זה ואת היא זו והפער בהתיחסות לחיבור רגשי או במילים אחרות פשוטות יותר- תסכימי שזה בעלך ואז תוכלי להתקדם. נעוץ במכתבך זה גם את הפתרון - והוא שאת גם לא מעוניינת להשקיע 'שקל' במשפחה שלו כשזה בא ליום ההולדת או ...אבל תראי שושנה, מתוך הכאב ומתוך הדברים שאת אומרת בעצם הבהרת לעצמך שיש כאן מאבק כוחניות במאבק אין שום צד שנשאר מרויח, יש הפסד לכל הצדדים, וההפסד הגדול הוא שעדיין לא הבנת שבמה שאת רוגזת את גם מייסמת, בלי שום ספק שאם כמה פעמים תראי לבעלך שאת אוהבת ומכבדת את המשפחה שלו אט אט הקיר החוצץ שיצר לעצמו יתפורר ויגיע להבנה שאת ורצונותייך חשובים לו ...גם. אושר עד בלי די תדהר

הורים של הבעל

לפני החתונה הייתי רזה ויפה. אנחנו נשואים שלוש וחצי שנים ומאז החתונה העלתי בערך 20 קילו(לא מלידות). אני לא נראת שמנה כי אני גבוהה אבל אני נראת מלאה. אני מרגישה עם כך כל כך רע שהשמנתי, אני מתביישת מכך מאוד. קשה לי, אני נורא רוצה לרזות אבל לא מצליחה. בכל פעם שנפגשתי עם משפחתו הם היו מסתכלים עליי מלמעלה עד למטה ורומזים רמזים... זה גורם לי לתסכול נוראי. זה גורם לי לחוסר חשק לראות את משפחתו. אני לא הולכת אליהם כמעט . אולי משהו כמו פעם בחצי שנה. זה מכעיס מאוד את בעלי. אנחנו רבים על כך הרבה. אני מאוד רוצה לרצות את בעלי אבל ההרגשה שלי כל כך קשה שאני פשוט לא מסוגלת ללכת אליהם. קשה לי להכיר בכך שאני נראית כך. קשה לי אפילו ללכת לקנות בגדים כי אני שונאת להסתכל על עצמי במראה, ושונאת לראות שהמידות שלי השתנו. זה כואב לי מאוד.

ואהבת לרעך כמוך- היות ויש בכמוך אהבה

שלום לשיר על מנת להתקדם חייבים קודם כל לנשום עמוק ולהבין ולקבל את עצמנו במה שאנחנו לדעת את החסרונות ויותר מהכל את היתרונות, להראות טוב זה חשוב לדימוי העצמי אבל אם את אוחזת בענף הזה הרי אותו עץ ביום מהימים יזדקן והענף ייחלש, עדיף שיר, להאחוז בגזע ובשורשים מאשר בענפים, השורשים הם המידות הפנימיות שגורמות ליופי החיצוני להראות, אם המידות הם טובות אומרים ראו מה יפה אילן זה ומה טובים פירותיו, גם אם הוא לא הכי הכי, אמנם גם אם יהיה עץ היפה ביותר אם הוא דוקרני ולא ניתן לגעת בו הרי הוא לא יהיה שווה כלום, הכל מתחיל ונגמר מהתפיסות שלנו, תתחילי לאהוב את עצמך וכך תוכלי לעצור את הגלגל לקראת אושר פנימי אמיתי. אין ספק שגם זה ישפיע על בעלך להעריך אותך ולהגן עליך. אושר עד בלי די תדהר

אז אייך מחליטים

בס"ד אני יוצאת עם בחור 4 חודשים. ב"ה טוב לנו ביחד, הוא תומך, מפגן וכו'.. תמיד אומרים שזה זה אז יודעים, הלב אמור להרגיש משהו, אבל אצלי זה נראה לי חסום ממשהו. יש רצון אבל הלב לא אומר בבטחון בלב שלם הנה זהו נמצאה האבדה. מה עושים, מה יעזור להבין ממה החסימה? תודה רבה ונזכה להחליט החלטות נכונות אני

עם פראקטיקה

שלום לך אני אין לנו נביא היום שיאמר לנו אם זו או זה יהיה הזיווג האמיתי מששת ימי בראשית, גם כשהנביא יאמר זאת אין אנו יודעים שעם הזמן לא יתפתחו קשיים אלא אם כן הוא יאמר גם את זו, בכל אופן אין נפקא מינא היום. הכלל הגדול בשידוכים הוא שכל עוד לא היו סימנים בדברים שאי אפשר להסתדר איתם ומדובר שביררת עליו כמו שצריך עם אנשים שמכירים את המשפחה ומכירים את חבריו איך היה בישבה או בלימודים שלו בתיכון ואף ביסודי, לברר על כל הדברים שאת חוששת מהם וכד' ואם אחרי כל זאת נראה לך תדעי שמסגרת הנישואין היא מאד דומה לספינה בים, לא נדע מה ילד יום אבל נדע שכל עוד שתסכימו שיחדו אתם בוחרים בטוב ובמוטב גם אם אחד מכם יעשה טעות, יהיה זה המנוף לפעמים הבאות ועם כל גל יהיה הראש מעל פני המים, יד ביד, להרגיש את הדופק, והרבה לחייך.... החסימה שלך נובעת ממשהו פנימי ולאו דווקא לבחירת בן זוג, תוכלי להגיע למטפל שיאבחן אותך בצורה מקצועית להרים לך את הדימוי העצמי ואת המורל, לתת לך כבוד עצמי ראוי - לא גאווה, ועם זאת תתחילי להאמין בכל מה שאת בוחרת , וזה יעזור לך גם לזה. אושר עד בלי די תדהר

חוסר הבנה מוחלט בין בני הזוג

אנחנו נשואים 9 שנים ויש לנו 4 ילדים , חיינו גיהינום אמיתי. בעלי לא מבין אותי ואני לא מבינה אותו. .הוא לא יודע לפתור קונפליקטים. שנים עשיתי את זה בשביל שנינו בתקווה שיום אחד יהיה אחרת, הוא יבין ויהיה יותר קל. גם היום כשיש מריבה , בעלי לא מבין למה אני כועסת ואיך אפשר לתקן. תמיד הסברתי את עצמי , אבל יותר אני לא יכולה. אני מבינה שלא יהיה יותר קל, ולא יהיה יותר טוב. היום אני מסרבת להסביר ולנתח למה קרתה המריבה ואיך אפשר לתקן. אז הוא פשוט לא פותר כלום אלא מחכה שזה יישכח, יעבור .זה כמובן לא עובר ולא נשכח. אני סוחבת המון משקעים ומאוד מתוסכלת מי זה. באיזשהו שלב הגעתי למסקנה שחייבים ללכת לייעוץ, אמרתי את זה לבעלי. אבל הוא מסרב ללכת.קשה לו להחשף, הוא טוען שאף איש זר לא יכול לעזור, הוא לא מכיר אותנו ובסופו של יום אנחנו נשארים אחד עם השני. גם את ההסבר הזה הוצאתי ממנו בכוח, אחרת הוא היה פשוט מתעלם. בכלל הוא לא משתף אותי בשום דבר שקשור לעתיד בזוגיות, , איך נצא מהמצב הזה- לא ברור, אין לו תוכנית מציאותית. הוא פשוט מקווה שיום אחד הוא יתחיל להבין אותי. אני לא יכולה לפרק את המשפחה אבל אני גם לא יכולה להמשיך כך. אני מיואשת

להיות הגוררת לתוצאות טובות

שלום לענת היות ורק הגדרת בעיה אופיינית וכללית מאד בקרב 100% מכל הזוגות בעולם קשה מאד לתת תשובה שתתן לך לראות את האור, אבל מה שאוכל לומר לך זה שנראה מתוך דברייך שאת ברוב הפעמים היוזמת האקטיבית בכל מה שקשור לקשר ביניכם ובעלך הפסיבי, עצה קטנה ששווה המון- אם תוכלי לרברס את המצב להפוך את השיטה והסגנון שיבין שאת הפסיבית\אקטיבית והוא האקטיבי הדומננטי, פירוש- במקום לדרוש לצאת למסעדה תומרי לו שאת מתגעגעת לתחושה והאוירה המקסימה כשהייתם במסעדה פלונית או כשהייתם במקום פלוני... ,זה עשה לך טוב בלב והרגשת שאת אוהבת אותו ....אם תעשי זאת בצורה טובה קרוב לוודאי שהוא יציע לך או יתחיל לשאול אותך מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש...היינו שהוא יתחיל להיות האקטיבי בקשר, כך תסגנני צורת דיבור שיגרור אותו לחשוב אחרת ומשם יהיה הרבה יותר קל גם לגרור אותו לייעוץ או להתחיל לדבר על הדברים הכואבים ביניכם. ההבנה מתפתחת כשיש עם מי להבין, לא הפוך. רצון להבנה נבנה בהתאם לרצון על ידי השני להיות נאהב\לאהוב מעורך\מעריך ומכובד\מכבד. כשאחד מרגיש שהוא נדחה ודחוי, אין שום סיכוי שהוא או היא יגיעו להבנה הדדית או אפילו אם זה מגיע. אושר עד בלי די תדהר

חוסר אמון

בעלי ואני נשואים 7 שנים +3 אציין שאני חרדית ובעלי מסורתי , אחרי החתונה אני התחזקתי והוא נשאר באותו רמה רוחנית במשך הנישואים עברנו משבר של פרידה ושיקמנו זוגית לטובה אצל יועץ עקב חוסר תקשורת וירידה באהבה , עוד אחת הבעיות הייתה חוסר גבולות של בעלי בשיחות עם חיילות מעבודתו שלטענתו שיחות ייעוץ לחלוטין בעבר בעלי ניהל קשר טלפוני תוך כדי הנישואין עם חברתו לשעבר בשינוי שם בטלפון ובסתר וכשגיליתי זאת ישבתי איתו לשיחות על שאיני מסכימה לידידות כדי לשמור עליו ועל קן משפחתנו ושהדבר לא נובע מקנאה הקשר נפסק אך לצערי לאחרונה גיליתי שהוא מתכתב ובקשר טלפוני עם חיילת תחת שם של בן שבעבר ביקשתי לנתק קשר וטוען שההסתרה נובעת כדי לא להגיע לויכוח שוחחתי איתו בנועם על החוסר אמון שנוצר לאחר גילוי ההסוואה, ושבעיניי זוהי פגיעה נפשית כי איני מוכנה לידידות אך אינו מוכן לחזור שוב לייעוץ וטוען שיהיה בסדר ולא יחזור על עצמו, מה עליי לעשות? בתודה

מים גנובים \ עניית צרכים

שלום לשרית נראה מתוך הכיתוב שאכן יש לבעלך בעיה והוא מודע לה במאת האחוזים וזה טוב, לפעמים שאין מודעות לבעיה הבעיה חריפה יותר. בכל אופן, על פי ניסיוני, ייעוץ לא כל כך יעזור אלא אם כן אותו יועץ מעורך מאד אצל בעלך עד כדי כך שהוא מאמין בו יותר מעצמו, אבל ודאי שכל ייעוץ יכול לעזור כאן, לעצם הפתרון, לתחושתי לפי הסגנון של הכותבת מדובר באשה , זו את, עצמאית מאד ויודעת מה שהיא רוצה מעצמה, חושבת ומחושבת, עם ביקרות עצמית גבוה ויכולות שיכנוע, אם זה אמת, הרי את יודעת שיש נואנסים קטנים שבעלך מתחבר אליהם וחושב שאין לך איך לענות על הצרכים הללו. אם מדובר בגורם אישיותי סתמי שיש בו שאוהב את החיזור מבחינת מים גנובים אז זו בעיה והתמודדות שלו אישית גם לא קשורה אליך ספציפית אף שאת בתמונה כאשתו, אם מדובר באי עניית צרכים שיש לו או אף שהוא חסר תהיה עלייך האחריות שלבת ולשאול אותו מה הוא חסר ושיידע שאין בעולם דבר שלא תוכלי לסייע לו בו, הבריחה למקומות נשברים אשר לא יכילו המים הם סמפטום למצוקה רגשית מסויימת או מתפיסות עולם או מהילדות שלא קבלו את מלא היחס המתאים או ציפיות מסויימות שלא מדבר עליהם. בכל אופן אם כך או כך, אם הייתם בטיפול והדרכה טובה יש בידכם כלים לצאת מכל הבועות שעלולות להתפתח, עם כל זאת לא לשכוח שישנם דברים שאף פעם לא יצאו לאור מפאת גורם הזמן, היינו שהזמן גורם להתפתחות של שינוי בצרכים ואף המינמאליים, לכן עליכם שוב לשבת ולעלות דברים בסיסיים עבורכם, כדאי מאד שזה לא יתפתח מפני שהצד השלישי כאן, אין בו את המוסר העצמי הידידותי שאומר עצור, לכן את חייבת שזה יעצר מיד, תיידעי אותו שאין בעולם דבר שלא תוכלי לעזור לו ומה חסר לו , תשאלי אותו בצורות שונות כמה פעמים בשיחה כדי שהוא יפנים שעליו לענות על השאלה, ולא לברוח ממנה, ומשם מהמקום הזה אולי הוא יפתח לעצמו רגשות אשם ויידע שיש כאן בעיה שחייבת ייעוץ, שמחה ואושר עד בלי די תדהר

relationship in the darkness

Hi Tidhar The hardest thing for me is the fact my marriage is going down hill. What do I do, I don't know how to handle the situation , my husband doesn't see anything wrong with our marriage and I'm feeling the distance between us, I don't know how to go on?! Sara

To know how is to know one self

Dear Sara, Since I don't know the situation I cant really advise you in the proper manner but I can tell you that in the depth of the matter it really doesn't matter what its about , it matters how you relate to the issue. Marriage is about perfecting the art of being in unity loving one self and just being yourself for what you are. Every one wants to be loved cared for and appreciated with whom they are, and 'not getting along' means that the person in front of you is not so loving not so appreciative and not so caring, that someone is...our self! Once we present our self and carry out our self in the best manner, the one we chose to fulfill our needs for 80 some years will recognize that we are worth a lot more and also know that he or she also want to be appreciated cared for and loved, he will definitely try , for his own sake, to answer our needs to. Some room for thought all the best to you and your family Tidhar

פסיביות

הרב תדהר שלום וברכה קראתי את תשובתך לשואלת / טוענת שהיא האקטיבית ומאוד הזדהתי עם הרגשתה כי גם אני מוצאת את עצמי ממש ברוב הפעמים היוזמת והדוחפת והמבצעת אני יודה לך מאוד אם תפרט ותתן קצת יותר דוגמאות מעבר לדוגמא שנתת בתשובתך - בעניין המסעדה . למשל איך אפשר לגרום לבעל להיות מעורב קצת יותר בבית ? בחינוך ? בלבוא לקראת האשה ולנסות להבין אותה יותר ? בלהיות היוזם והפותר את הקונפליקטים כשהם קורים ולא להסתפק רק במשפט המוכר .. טוב זה יעבור לך.. תודה רבה

גורר ונגרר

שלום לורדית הנושא מורכב מאד היות ואנו כאן, חברי ואני , משתדלים לענות בצורה קצרה וקולעת עד כמה שאפשר ודאי את מבינה שאי אפשר לתת רגלים לרכבת הפרופורציה הזו שתתגלגל ויושמע מאיתנו ומאיתי על ידי ריבוי הדוגמאות ותפיסות שאז המטרה בפורום תצא מגבולותיה. בכל אופן, כלי טיפולי חשוב מאד שלמדתי מרבותי הוא מה שהייתי מבקש לשתף אותך ואת הקוראים הנכבדים הי"ו, והוא כלי שאני קורה לו - RE-TOOLING , זוהי תפיסה ומיתוס שרבים מהמומחים משתמשים בו, הוא בא בשביל אלה שעדיין לא ממהרים , לא יכולים, לא שם עדיין, בשביל לפנות ולהפנות את עצמם למסגר מחדש את הקונפליקטים והפערים בחברה משפחה עבודה וכו' בהם הם נמצאים. אם נפגש עם אדם כזה שיש בו את הסימפטום שאין בידו כח יכולת להתנתק מהעבר (למשל אלו שלא יכולים לזרוק שום דבר והכל נשאר בבית במחסן ..נים, וכל ראש שנה עושים סדר עד איפוא שידם מגעת ואז שוב מסדרים את הכל בצורה אחרת מכיתה ד' ..ועדיין לא יכולים לזרוק או להעביר ) לאלה יש בדרך כלל, את הבעיה הזו של לרוץ אחרי הציפיות הגבוהות מאחרים או מעצמם גם כן, לקחת פיקוד ולמפקד את הסביבה את עצמם ואת הדימיון גם יחד, אלה שחונקים מאהבה את האחרים ומצפים מאחרים שיקבלו אותם איך שהם, אלה שיעשו הכל למען הילדים, גם על חשבון הבעל, בכל אופן RE-TOOLING הוא זה שאומר לעצור ולהתמקד לא על הבעיה ולא הפתרון וגם לא איך הגיעו לבעיה, אלא איזה כלים עלינו לבנות ליצור עבורנו בשביל להבין את הבעיה לא לדוש בבעיה כלל, RE-TOOLING בעצם מסביר שעם אותם כלים שהיו לי עד היום לא הצלחתי להגיע לתוצאות טובות עבורי, מהיום אני אנסה לבנות מאותם כלים כלים חדשים. אם היה לי מגרפה אני יהפוך אותה למעדר... וכך הלאה. דברתי על פרופרציה וכנראה שיצאתי ממנה, אז אענה לך, ודאי שזה תלוי מאד באופיים התקשורתי של הזוג , אבל באופן כללי , אם תדעי את החוט המקשר היינו הצרכים שנצרכים לגבר ושל האשה יהיה מאד קל לגרור את כל אחד לנקודה בה את מעוניינת והמטרה, למשל אם לבעל קשה להיות בבית ואת מבחינה שהוא מעדיף לצאת מאשר להשאר, אף שזה סמפטום של ...כל מיני דברים, אם תתחילי לעודד אותו כמה שהוא נצרך בבית ומעורך על ידיך ועל ידי הילדים - היות והצורך שלו ושל כל גבר זה שיכבדו אותו - הוא 'יעשה' זמן להיות בבית על חשבון הקשיים הרגשיים שלו מלהיות בבית, בחינוך- תלוי אם הוא מבין במקצוע מסויים הוא זה שיהיה אחראי לעזור לילדחים באותו מקצוע 'בלבד' - זה יתן לו את התחושה שהוא נצרך לדבר שאין בלעדו , שוב זה חוזר לצרכים הגבריים החזקים ביותר שקושרים אותו (מה שהרב שמחה כהן שליט"א קורה לו- עוגן התקשרות) בקיצור אם תמחישי לו שהוא הגורר הוא יהיה שם בשבילך. 'טוב זה יעבור לך' נשמע ממשהו שקיבל את התחושה שאת מסכימה מעוניינת ויודעת להסתדר גם בכוחות עצמך ..כשאת רוצה. ועכשיו את צריכה אותו? למה? הוא אומר לעצמו בתת מודע רגשי שלו- 'כשאני מעוניין להתקרב היא מראה שהיא חזקה ולא מעוניינת שאתקרב- (דחייה א'), גם כשהיא בוכה מתחילה להשתמש בזה נגדי 'וזורקת' את הדמעות עלי, (דחייה ב') , וגם כשאני חושב ומנסה להבין מה עשיתי נמצאתי מתוסכל ממנה (דחייה ג') , עד כאן! מסכנה - 'כנראה ש'עדיף' לי לשתוק וגם 'כדאי' לי, ואסכים איתה שהיא תוכל להתגבר בכוחות עצמה כפי שהיא מראה לי פעמים רבות!' - טוב לא התכוננתי להיות על המחשב כ"כ הרבה זמן - אז אנסה להמשיך פעם אחרת תודה לך אושר עד בלי די תדהר

being selfish

Hello Tidhar Thanks to you - I've come to learn so much, You talk about the importance of answering one's needs and that will eventually come to bring the couple together, my therapist here in N.Y said I should start caring for my own self and be a little bit selfish, I don't have to do everything that my husband wants of me and make him realize that he should take care of himself too. Like to hear your response Esti. k

being selfish is for your sake

Dear Esti I thank you for the warm words. Your Therapist back in N.Y is right accurate and is informing you that to build a strong and stable relationship one should recognize and be in total realization of who he or she is and how to unify and bring together the strong points in one self for the best results he or she can achieve for the binding of the marriage. There is just one more step to ascend. Exactly from this point, of being selfish, one should understand that if Dan will be selfish and Dina will also be selfish, and both will work on the fact that the selfishness they are 'tooling-up' will make them be stronger and more appreciated - in a good sense, therefore will gain 'democracy' and a strong backbone to hold almost any wave that could rise in the relationship, this is all true, but the next step is to realize that if being selfish is a good tool- Now lets use this tool to increase ever so much the relationships' backbone in that when answering your husbands' needs and him yours, You and Him are being selfish. Since you are selfish you know that if you answer his, and you meet those needs in the right way, he will get to answer yours, so basically what is happening here is that using this tool called 'selfishness' throughout it you are looking out for yourself for your needs to be answered, and your husband as well. So if I'll summarize, the way for you to get your needs is to be selfish and start answering his, cause if you answer his you are building your way up to a great relationship. He will be selfish and meet your needs for his sake as well. Wishing you and your family All the best Tidhar

תודה רבה על תשובתך

הרב תדהר תודה רבה אני אמשיך לעקוב ולחכות להמשך תשובתך. הייטבת לדייק ולנגוע בדיוק במקומות הנכונים... אשמח אם תתיחס לעניין הצפיה שלי מבן הזוג והנסיון שלי לתת לו לקחת אחריות ולעמוד מהצד בלי להתערב הבעיה שלפעמים הוא לא לוקח את האחריות או לוקח ומטפל בדיוק ההפך ממה שאני חושבת ואז אני משלמת את המחיר בכעס פנימי שלי או באכזבה קשה או בתשלום עבור חוסר הנסיון שלו ובעצם מחיר תהליך ההתבגרות וההתמודדות שלו עם דברים שלא התנסה בהם אני צריכה להיות פסיכולוגית דגולה בשביל לגרום לו לעשות מה שצריך ולפעול נכון לפי הנסיון שלי - וגם לא לפגוע בו בגלל זה העדיפות הרבה פעמים היא לעשות הכל לבד ולהתמודד לבד. כי ב 2 המקרים אני משלמת מחיר תודה

זה לא נורא ללמוד פסיכולוגיה

שלום לורדית תודה מאד, הערכה וכבוד... צפיה באה בעקבות התובנה והידיעה שאחד מרגיש כשיש לו סממנים מובהקים לחוש שחברו מסוגל ויכול לענות על ציפיותיו, אם הבנתי לנכון , הידיעה שגורמת לך להבין שבעלך מסוגל לענות על הציפיות שלך נובע מזה שאת מאמינה שהוא יכול, ובו זמנית את נאבקת עם עצמך שההתמודדות שלו בעניין מסוים לא מגיע לידי מימוש כפי שאת היית עושה זאת בעצמך, אם כן יש לנו כאן סתירה או קונפליקט 'שמתספרלר' ומתכוונן לכיוון ההפוך ממה שציפית מאותו עניין. עוד יותר קשה לך גם שכשהוא מבצע את המסוים, את מרגישה (כמעט בידיעה ברורה לך) שהוא לא מגיע לביצוע מקסימאלי כפי שהדבר המסוים יאפשר. תראי, היות ואין לי שום מושג למה את מתכוונת ולא יהיה פיר אלא לומר כמה מילות על נושא ההתמודדות שאת חשה בעצמך . סליחי לי אם אתן לך קצת מוסר, ורדית לא התחתנה עם ורדו, הוא לא את ואת לא הוא ואם את היית הוא אז הוא לא היה עצמו כפי שאם הוא היה את אז את לא תהיי עצמך. הרבה מקוצק אמר 'אם אני אני כי אתה אתה ואתה אתה כי אני אני אז אני לא אני ואתה לא אתה, אבל אם אני אני כי אתה אתה ואתה אתה כי אני אני אז אני אני ןאתה אתה'! או במילים אחרות ,Don't try to be yourself.....In somebody else's self היות ובעלך , לפי דברייך, חסר ניסיון ויכולת ביצוע כפי שאת מצפה זה לא אמור לתת לך את הלגיטימציה לחשוב שההתמודדות לא תועיל כלל והמצב לא ישתנה. כי בעצם אני שומע 'באוזניים השלישיות שלי' (יש לי כמה כאלה...מכל הצדדים) שאת מובילה את עצמך לתרגיל 'אוטוסוגסטי' בו את מעניינת את עצמך לפגוש את כוחותייך להראות לעצמך עד כמה 'את' הגדולה מכל. טוב עד כאן לביקורת, מבטיח לא יותר. בכל אופן, הצעה קטנה, תנשמי עמוק ותנסי לראות בבעלך - אולי יש בכל זאת איזשהו משהו ללמוד מהניסיון שלו ומחר עוד אחד וכך הלאה ואולי עם הזמן תוכלי לחבר את כל הנקודות של כל אלה ולהעריך אותו קצת יותר , כי אותם אוזניים אומרות לי שאין לך מספיק הערכה כלפיו וההילה שלך דןחה אותו מייד ואולי זה מה שמרתיע אותו ולכן הוא 'נאלץ' לעשות את ההפך ממה שאת היית עושה...אף שידוע לו מה בקשתך ותעש... וויל קנטיניו נקסט טיים אושר עד בלי די תדהר

רגשות מהעבר משתלטים עלי

הייתי רוצה לדעת אם יש טיפול לעזור לי לשכוח מישהו שהייתי מחוברת אליו רגשית אולי שיטת e.f.t

כמה נקודות...

שלום לזהבה כמה נקודות שיעזרו: לשכוח ניתן כשיש להחליף בזכרון חדש ועדיין...צריך לשכוח עם הסכמה מלאה שאינך נמצאת שם יותר ועדיין ...על מנת לשכוח חייבת את לשחרר ולהתיר מעצמך את הציפיות מהקשר ועדיין...שכחה מגיעה אחרי תקשורת בונה עם עצמך להאמין שהיה כדאי שהקשר הסתיים כך ועדיין...לפעמים הזמן הוא מה שיבדיל ביניכם שאלון עצמי: מהי רמת ההתנגדות לשיחרור, מה עליך לעשות על מנת להשתחרר מהעבר, מה יעזור לך להרפות מהמצב, האם סלחת מחלת, האם יש משהו שלא פתרת שם ויש רצון לתיקון..הרצון לתיקון מהווה את העיכוב אולי, תאהבי את עצמך באותם נקודות שטובות עבורך הם ישפיעו אט אט על אותם שלא. אושר עד בלי די תדהר

מי מעוניין בתיק כבד?!

מדובר בהורים גרושים הוא התחתן שנית ונשוי 4 שנים עם ילד בן 2, האשה לא התחתנה, הוא 38 היא 37, 3 ילדים, היא חזרה בשאלה והוא 'עלה לו הסעיף' כלשונו, הלשין עליה בתקווה להוציא את הילדים ממנה ,חקרו אותה ואת הילדים עם פרוטוקול לא קל, לה יש כמה תיקים עליו במשטרה, בקיצור חגיגה, צריך כאן התערבות לשלמים וכולם יאכלו יחד, אשמח לשמוע למי יש ראש לדברים הללו.... אושר עד בלי די ידידכם אוהבכם לעד תדהר

גישה פסיבית, בכל אופן תודה

שלום לברוך עוד לא שמעת אחוז אחד, נכון, גם ביום יום יש תיקים כבדים, לצערנו, כאן מדובר הרבה אחרי עו"דנים ושני הצדדים מעוניינים לשבת לגשר בגישות ופערים עצומים ,ומדובר באיש מקצוע עם ניסון רב ועם לב ענק לכן פניתי למומחי ינ"ר עם הלב הענק האמפטי .....לא עו"ד מתחיל!! תודה לך תדהר

מי מעוניין בתיק כבד?!

מדובר בהורים גרושים הוא התחתן שנית ונשוי 4 שנים עם ילד בן 2, האשה לא התחתנה, הוא 38 היא 37, 3 ילדים, היא חזרה בשאלה והוא 'עלה לו הסעיף' כלשונו, הלשין עליה בתקווה להוציא את הילדים ממנה ,חקרו אותה ואת הילדים עם פרוטוקול לא קל, לה יש כמה תיקים עליו במשטרה, בקיצור חגיגה, צריך כאן התערבות לשלמים וכולם יאכלו יחד, אשמח לשמוע למי יש ראש לדברים הללו.... אושר עד בלי די ידידכם אוהבכם לעד תדהר

באמת צריך תשועה

שלום לך ידידי הרב פאטשינו תודה כבר קבלתי לא מעט תגובות במייל האישי ובטל' הבעל בחו"ל ואינני יודע מתי הוא חוזר הסיפור מורכב עד מאד כפי שאמרת ועוד אוסיף שכיסיתי אלף אמות, השמחה בלבי שאתה בא לעזרתם עם כל הדורשים האחרים הי"ו, כשיהיה רלבנטי אדבר איתך ב"נ תהיו כולם ברוכים מאת ה' אושר עד בלי די בברכת התורה כתיבה וחתימה טובה גם לך ולכל המשפחה תדהר

קשר מוזר אבל עם סוף טוב

בס"ד רציתי לפרסם ולהודיע לרבנים שבשעה טובה ומוצלחת התארסתי. רציתי להודות לרבנים שהקשיבו ועזרו. שנזכה לבשורות טובות ומשמחות שנה טובה

מזל טוב..........!

נשמח לעוגת קצפת עם הרבה קצפת....ישר למשרד.... רח' הנרייטה סולד 48 קרית מנחם קומת קרקע....לא צריך לדפוק על הדלת ...להכנס ישר...ובטוח! אושר עד בלי בלי די תדהר קווים ללא עצירה 19 , 27

רגשות רחמים כלפי הבעל

אני נשואה שלוש שנים ונמצאת בבעיה קשה. שנה לאחר נישואינו בעלי עבר איזושהיא תאונה שגרמה לו להיות נכה לכל החיים. הנכות לא ניכרת מאד מאד אבל יש לה השלכות קשות והוא חדל לעבוד מאז. הוא טוען שאני לא יכולה לבוא אליו בטענות כי הוא מקבל את קצבת הביטוח לאומי וזה כאילו שהוא מפרנס. אבל זה לא זה. הוא ישן שעות נוספות (אפשר לספור את השעות שהוא ער) אני עובדת רוב שעות היום ודואגת לכל עבודות הבית, אני לוקחת ומחזירה את הילד מהגן ובעלי לא נוקף אצבע בעבודות הבית. כל היום גולש באינטרנט וכבר תפסתי אותו גולש לאתרי פורנו וכו' ויש עוד כמה דברים שלא כאן המקום לפרטם. הוא טוען שהוא אוהב אותי והכל נעשה משעמום ושהוא ישתנה. בפועל כלום לא משתנה ואני חוזרת הביתה אחרי יום עבודה מלאת מרץ ושמחה והוא מעציב אותי ומאכזב אותי בצורת החיים שלו. אני כבר לא אוהבת אותו אבל אין לי כח להתמודד עם גירושין עכשיו. זה לא זמן טוב עבורי. אני כאובה ועייפה מלשוחח איתו על צורת חייו ולכן אני מתעלמת מהכל ומתחזקת באהבה לילד שלי, במסירות לעבודה שלי ולבית. קשה לי מאד כי בתקופה האחרונה אני מרגישה שוב צורך באהבה, אבל לא באהבתו. קשה לי גם כלכלית, אין לנו כסף למותרות.

להיות ולא להיות...

שלום ללילך כנראה אין כל כך פתרון עבור בעלך אלא אם כן משהו דרסטי יתפתח, הוא נמצא בבועה ומשהו או מישהו צריך לפוצץ את הבועה הזו על מנת שיראה שישנה דרכים נוספות ולהעריך את לחייו. השאלה היא לא אם הוא אוהב אותך זה לא סממן שישנה כאן כלום, גם לא אהבתך אליו, גם אם יש אהבה היא לא בפועל רק בכח ואינה מןלידה שום התרחשות ביניכם. השאלה כאן עד כמה את מוכנה להשקיע במצב ולהיות שם בשביל בעלך עד שהוא יעשה משהו שישנה אותו וילמד אותו שהוא חייב לקחת אחריות למצבו. המצב עבורו ודאי קשה עד מאד,ושלך אולי יותר, אמנם צריך לסגנן דרכים ותפיסות חדשות שיבין שהוא מדרדר ומלפף את הבועה שנמצא בתוכה בחומרים קשים ויהיה לו כפליים יותר קשה עם כל תקופה שתעבור. תראי, בעמקי הנפש זה לא משנה מה שעוברים בחיים גם אם ח"ו עוברים ל"ע דברים כאלה או אחרים בסוף.. על פי מבנה אישיותו ותפיסותיו שרכש שהפנים במשך חייו המוקדמים והמאוחרים יותר על פי מחנכיו הוא ישלוף מתת המודע את צורת ודרכי ההתמודדות וההתיחסות לכל מצב עבורו.(בעומק הוא בוחר להיות במצב הזה, זה צריך הסברה והבנה לא כאן המקום רק לעזור לך שתתחילי להבין שגם במצב הזה יש לך את האחריות כלפי עצמך לשאוב כוחות חיוביים מקורסים שונים (המלצתי על ינ"ר) לחיזוק הנפש והרוח להיות ולא להיות עם המצב ולהתמודד בצורה בריאה ואמיתית וגם עם הכל להמשיך להיות שמחה במה שאת וזה יוציא אותך מהדיכדוך הרגשי והנפשי) לא באתי ליאש, באתי כאן לומר לך שהבעיה שלו היא שלו! ושיבין שאת באה לעזרה ולא זו שאשמה בתוצאה ובודאי שלא זו שתשא את עול ההתמכרות שלו להימצא בבועות שנמצא בהם.ואחרי הקדמה קצרה זו, לילך, חייבת את לעמוד על שלך ולהתחזק מול המצב ולקבל גם עזרה מבחוץ שילוו אותך בתהליך , ודבר שני, לגרום לו להיות מודע למצבו ע"י מישהו שהוא מעריך וישמע לו. ה' יעזור לך בכל אשר תעשי ברכה וטובה עד בלי די תדהר

רגשות רחמים כלפי הבעל

אני נשואה שלוש שנים ונמצאת בבעיה קשה. שנה לאחר נישואינו בעלי עבר איזושהיא תאונה שגרמה לו להיות נכה לכל החיים. הנכות לא ניכרת מאד מאד אבל יש לה השלכות קשות והוא חדל לעבוד מאז. הוא טוען שאני לא יכולה לבוא אליו בטענות כי הוא מקבל את קצבת הביטוח לאומי וזה כאילו שהוא מפרנס. אבל זה לא זה. הוא ישן שעות נוספות (אפשר לספור את השעות שהוא ער) אני עובדת רוב שעות היום ודואגת לכל עבודות הבית, אני לוקחת ומחזירה את הילד מהגן ובעלי לא נוקף אצבע בעבודות הבית. כל היום גולש באינטרנט וכבר תפסתי אותו גולש לאתרי פורנו וכו' ויש עוד כמה דברים שלא כאן המקום לפרטם. הוא טוען שהוא אוהב אותי והכל נעשה משעמום ושהוא ישתנה. בפועל כלום לא משתנה ואני חוזרת הביתה אחרי יום עבודה מלאת מרץ ושמחה והוא מעציב אותי ומאכזב אותי בצורת החיים שלו. אני כבר לא אוהבת אותו אבל אין לי כח להתמודד עם גירושין עכשיו. זה לא זמן טוב עבורי. אני כאובה ועייפה מלשוחח איתו על צורת חייו ולכן אני מתעלמת מהכל ומתחזקת באהבה לילד שלי, במסירות לעבודה שלי ולבית. קשה לי מאד כי בתקופה האחרונה אני מרגישה שוב צורך באהבה, אבל לא באהבתו. קשה לי גם כלכלית, אין לנו כסף למותרות.

לשנה טובה ומתוקה

לידידי הדגול ר' גד היקר כולנו מאחלים לאשתך רפואה שלמה מהירה בברכת 'אל נא רפא נא לה' בשם הקדוש אנרנל היוצאים מר"ת תהיה רפואה שלמה ומהירה לכל אבריה וגידיה החיצוניים והפנמיים בזכות היום הקדוש והנורא הוא יום ראש השנה הבעל"ט שבו נברא האדם וחוה עמו כשם שהיו שלמים ובריאים כך יהיה לה ולך רפואה שלמה נפשית פיזית ורגשית ובזכות יום הקדוש הוא יום הכיפורים הבעל"ט שבו נתנה תורה היינו לוחות שניות והתפייס בתחנונים בורא העולם כך יחוס ויחמול על כל עם ישראל ובכללם אשתך היקרה לרפואה שלמה במהרה אמן ואמן סלה. רק להעיר שהבנתי מלילך היקרה שבעלה מסוגל לתפקד ולפרנס אף שלא ציינה מה רמת הנכות גם כתבה שהוא מפעיל מחשב בכוחות עצמו ומסוגל לחשוב ולדבר להבין וכו' כך נראה שהוא אכן מסוגל לעבוד ואף לתפקד כבעל אך לא 100% אף שלילך התיחסה יותר, ומובן , להשלכות הרגשיות והחוסר תמיכה בבית כאשה ורעייה לחיים. בכל אופן, ודאי שמילותך עשו פירות טובים שנתתה אמפתיה ועידוד ראוי וקיימתה מצוות ואהבת לרעך כמוך מהדרגה הראשונה, גם מילותיה של הגב' הנכבדה והמלומדת ציפי מילוא תח' מלאות חן וחסד וטוב לבב, ללילך היקרה, עצתה של הגב' מילוא וידידי הנכבד ר' גד שמחוני במקום ממש , פני לעזרה במהרה ותבוא הישועה, לך ולבעלך, הקרובה. כי אין סוף ב"ה יחוס וירחם בחסדיו המרובים ולכם האהובים הטובה והברכה לרפואה שלמה אמן ואמן סלה. אושר ושמחה עד בלי די לשנה טובה ומתוקה ללא פניות הבאי לזכות בדין הקשה והרפה כי ממנו המרפא לכל עם ישראל האהובים בזכות האבות הקדושים מאחל מקרב לב באהבה לכל חבריי המתוקים תדהר

בכיתי מהתשובות שלכם..

אין לכם מושג למה גרמתם לי. שנה וחצי שהלב שלי רדום. לאף אחד לא אכפת ממני, אף אחד לא מקשיב לי והדבר היחיד שהצליח לעורר בי רגש זה הילד שלי. ופתאום באתם אתם. המכתב שתבתי אתמול היה אקט של ייאוש, לא של תקווה או של ציפיה לטוב אולם כשקראתי את התגובות החמות, המחזקות והתומכות פשוט זלגו לי דמעות מהעיניים. יבורך האתר הזה ויבורך הרב גד שהבנתו הרגישה את המצב המורכב נתנה לי תחושה של נשיאה בעול. ה' יברך את כולכם בבריאות והצלחה ושנה מאושרת. אני רוצה לציין במענה לאי הבנתכם שבעלי לא נכה על כיסא גלגלים אלא יש לו לקות מסויימת שאנשים שאינם מכירים אותה אפילו לא מבחינים בה, וזה הופך את העניין לקשה יותר כי אף אחד חוץ ממני ומהוריו אינו יודע על כך ואני מנועה מלספר אפילו למשפחתי הקרובה כדי שתתמוך בי. (אם שואלים אותי, הנכות שלו היא נפשית ולא באמת פיזית, אבל אני לא אשת מקצוע) כולם חושבים שהכל בסדר. שיש לי בעל מקסים וחייכן וחברותי שנראה טוב (והוא באמת כזה. עד שזה מגיע למחוייבויות) וחושבים שהוא עובד וחרוץ ומרוויח מצוין (כשלמעשה מי שמכלכל את הבית בתבונה עם דאגה שתמיד יהיה הכל זו אני) ואין לאף אחד, גם לא לאבא ואמא שלי, שהילדה שלהם סובלת. הכי סובלת בעולם. נהייתי אפאטית, אין לי כח וחשק (וכסף) לעזור לו. הוא פרימיטיבי בדעותיו ולכן לא ייגש לטיפול מעצמו ואפילו לא יבין שהוא זקוק לזה ואם נלך זה יהיה רק כדי "לעשות לי טובה" וממש לא מתחשק לי. אתמול בלילה הגענו למצב שרבנו בצורה מכוערת וחריפה ליד אחותו וליד בת דודה שלו תוך כדי שהוא מצהיר שאחוות משפחה זה הדבר הכי חשוב לו בחיים ושאני בחיים לא ארחיק אותו מהאחים שלו ולא יעזור לי כלום. והאמת היא שאין לי שום ענייין להרחיק אותו מהם פשוט לא התאים לו שבשעה אחת בלילה אחרי שחזרנו מחתונה והוא היה שתוי (ואלכוהול זה סיפור נוסף) יגיע אלינו אחיו שהוא גם שתוי... לפעמים אני שונאת אותו ולפעמים אני מרחמת עליו. אני סולדת ממנו, ממה שהוא מדבר, מהמוסיקת דיכאון שהוא שומע (או עופר לוי או טרנסים שמוציאים אותי מדעתי), מההמצאות והשקרים שלו על "עבודתו"... מהאתרים המטומטמים שהוא גולש אליהם, מעישון החשיש שהוא לא נגמל. אוף!!!! הכל כ"כ מורכב!!!! אני שבורה מאד בתחום הזוגי. אבל מאושרת בשאר הדברים בחיי. אני מטיילת הרבה, אני רוקדת, יש לי חברות ומשפחה אוהבת, יש לי עבודה טובה ומכובדת ויש לי ילד מהמם!!! אבל הזוגיות שלי מנופצת ולא בא לי לאסוף את השברים. תעזרו לי? בבקשה! דחוף!

פתיחת דלת לשנה טובה ומאושרת

שלום שוב לילך עכשיו שהרעשת את השמים ואת שבעת הרקיעים עם הבכי והדמעות, ופתחת דלת לעצמך, כל מה שנותר לך לעשות זה להרים טל' למישהו שמבין וגם אדם מקצועי , וחושבני שידידי הטוב ר' גד שמחוני הוא הכתובת הראשונה,לפחות, המס' שלו הוא 052-649-0791 הוא אינו יודע שאני מפנה אליו אבל אני מכיר אותו מספיק שיענה בשמחה (וכרגע ממש בעת שאני כותב מילים אלו השעה 2 בצהריים הוא שולח לי במייל לשנה טובה, אולי הוא נביא? לא יודע) טוב אז הנה לך צירוף מקרים מדהים, אז הרמי טל' כי מוצאי שביעית בן דויד בא- לגאולה פרטית גם כן במהרה בימינו אמן. אושר עד בלי די וכל הטוב והיפה (כדבריו של חברי בכיתה ר' אליהו) שנה טובה תדהר

בחירת בן זוג

ברצוני לדעת איך אוכל לבחור בן זוג אחר. כיום אני בתהליכי גירושין עם 2 ילדים. הוא כיבד אותי בשולחן האוכל בזמן חברותנו. אבל רק אחרי החתונה התחיל להעביד אותי ולא לתת לי מחמאות התייחס אלי בתור שפחה ולא המקום לפרטן. איך אדע לא ליפול בפח שנית?

חייבים לעשות חוזה נישואין...

שלום ליסמין קראתי מאמר פעם והוא השמיע את עצמו כך, 'יקירי האהוב, אתה יודע, אנו מעוניינים להנשא, אך לשנינו יש חסרונות, מה דעתך שנכתוב חוזה בינינו שיתן אפשרות שלא נחזור על הטעויות שוב,..... אני מבטיחה... 1-לעולם לא לצעוק... עליך ובבית בכלל, אבל אם אתפוצץ מעצבים אוכל אותך חי..אבל מייד אבקש סליחה..כמובן אם גם פגעתי, *אם אתה זה שפגעתה תוכל לשכוח מכל התנצלות שהיא, ועם כל זה, אחכה שתפייס אותי כמו שארצה ואם לא... אבין ממך שאתה 'בכלל' לא אוהב אותי. 2-לעולם לא אעליב אותך ליד אחרים ומאד מאד מאד אשתדל שלא להעליב אותך ולפגוע בך הן מבחינה רגשית הן מבחינה פיזית וכו' , אמנם כשאהיה קצת במצב רוח **לא מאוזן, אם לא תבוא ותתדאג להשקיע בי ולשמח אותי , אדאג שתבין טוב טוב... כשתהיה גם אתה במצבי ותדרוש ממני לעידוד כל שהוא. 3-לעולם לא אלחץ אותך בעניין כלכלת הבית ובפרט בעסק שלך, אמנם אם ארצה ממך כסף, ותומר לי שאין אפשרות כרגע, אוווווו ווההה, חבל לך על הזמן..... 4-לעולם אוהבי..(אה.. התכוונתי לומר אהובי..) , לא אתן שמשפחתי תכנס בינינו כלל, ואדאג לכך שלא יתערבו ביחסים שלנו כלל , אבל תדע, שאם תומר מילה אחת על אמא שלי...אאוווווווו וווההה, חבל לך על הזמן...אווו ועוד איזה זמן...... 5-לעולם יקירי, בעלי לעתיד, הכסף שאני מרוויחה הוא שלך, אמנם אם ***נחליט שאתה לא משתמש בכסף בצורה הוגנת לשנינו ......תשכח מזה . *מי שיחליט אם זה פוגע זו אני **מזה מצב רוח לא מאוזן..זה אני אומר כשאגיע לשם ***מיהוזה שיחליט, כמובן זו אני מצחיק....? בכלל לא, כמובן שאין חוזה כזה......בכתב.. בעלפה..יש עוד חמשים אלך סעיפים.. יסמין..הנקודה היא- לעולם לא נוכל לדעת מה טיבו של הגבר המאושר, עד שיהיה ..מאושר...ויעשה גם אותך מאושרת, זו המערכת, והנקודה המרכזית היא- שכל עוד שהאדם לא במערכת לא יהיה שום אפשרות להגיע לאושר אמיתי ממש, מחוץ למערכת יש הרבה כיף אבל בסוף היום מרגישים שהכיף הזה חסר . רק המערכת יכולה ליצור , עם כל הקשיים, מסילה לכיוון של השלמה שלמות ושלום פנימי ... הברכה והצלחה עד בלי די תדהר

האם להציב אולטימטום?

שלום לכולכם! אני מרגישה שהפכתם להיות חלק מחיי, מאחר וחלקתי איתכם את סודותיי הכמוסים ביותר. אני מקוה שאתם זוכרים אותי ממכתביי הקודמים. הבעיה היא שאני לא מצליחה לדבר עם בעלי על הנישואין שלנו בצורה רשמית. אני זורקת פה ושם מילם על כך שקשה לי שהוא לא עובד וכו' והוא אומר שזה אוטוטו משתנה ואני סותמת את הפה. אני לא בטוחה שהוא עוד אוהב אותי וזה גם לא כל כך מאכזב אותי. אני גם לא בטוחה שאני אוהבת אותו, עובדה שאני לא נלחמת על השארותו לצידי. (המון פעמים גיסתי, שהיא היחידה שמודעת לבעיותיו האישיות אומרת לי שהיא במקומי היתה צועקת עליו, ובוכה ועונה בחזרה ולא נותנת לו לישון וכו' והיא לא מבינה איך אני כזו אדישה. אז חשבתי לעצמי שאולי אין בי מספיק אהבה להלחם עלינו.) אני יודעת שזה לא האופי שלי. כשאני אוהבת אני נלחמת ועשיו פתאום אין לי כח. בכל מה שקשור לזוגיות שלי אני מרגישה עייפה וזקנה וממוטטת. ואני כל כך צעירה, וחיי הנישואין שלי בקושי החלו. אני רוצה להתגרש אבל מרגישה קצת לא פייר כלפי בעלי. אם פתאום קורה משהו לאחד מבני הזוג זו סיבה לקום ולעזוב? העניין הוא שבעלי בכלל לא מבין שהנכות שלו היא משהו שמשפיע גם עלי, הוא חושב שזה עניין אישי שלו ואין לי חלק (רגשי) בזה. הוא מאד הרחיק אותי מכל מה שקשור לבדיקות הרפואיות, לוועדות הביטוח הלאומי וכו'. מעולם לא הייתי איתו בשום מקום כזה. אני מפנטזת על חיים אחרים, של בטוח שיתממשו אי פעם. אני לא רוצה לפגוע במשפחה שלי (בכל זאת גירושים הם לא סיפור נעים לאף אחד) ויש לי גם ילד, וזה אבא שלו. והוא אבא נהדר. אני מתפוצצת מבפנים. לפעמים נדמה לי שאם לא הילד שלי הייתי בורחת מכאן לעולם אחר. לארץ אחר. פותחת בחיים חדשים ואחרים. יש בינינו המון שתיקות ואני לא מצליחה לגשר עליהן. השאלה שלי היא האם כדאי להציב לו אולטימטום ולומר לו: "אני רוצה לעזוב אותך, אין לי כח לשמוע על כך שאתה עובר תקופה קשה ושזה יעבור. התקופה הזו ארוכה מדי ואני לא עומדת בזה. או ש- שבוע מהיום יש לך עבודה ואתה קם בבוקר ואני מנתקת את האינטרנט וכו' או שאני הולכת". או שלא כדאי לי לומר דברים שאולי אח"כ לא יהיה לי כח לעמוד בהם. (חשוב לי לציין שהאולטימטום הזה כבר קרה ושום דבר לא באמת השתנה!) אז להציב אולטימטום ולגרום לו בזה להבין עד כמה המצב חמור? או להמשיך להתעלם ולחיות בבועה בודדת?

גם לך

שלום וברכה ללילך לילך, את יודעת, לא כולם זוכים שחיי הדימיון וחיי המציאות היומיומית יתגבשו יחדו ויציירו תמונה כהופעה חיה המתוכננת מראש, יש כאלה שזכו, אני מכיר כאלה, הבחירה היא שלך, אם להתגרש או אם לא, יש לי כמה עצות בשבילך מה דעתך? בשביל ההתחלה אלו דברים שתהיי חייבת להפנים על מנת להתקדם עם כל זה, מוכנה... היר ווי גו... 1- אם זה היה קורה לך, ח"ו, איך היית מקבלת את העובדה שבעלך כאן היה חולק איתנו את הדברים הכמוסים ביותר ומה שעובר עליו? והוא היה שואל מאיתנו האם להתגרש או לא- 2- בעת שאני כותב לך את המילים האלה, שימי את עצמך מול המחשב , ותחשבי טוב טוב, מה היית עונה לעצמך אם היית מגיבה לשאלה שכזו- 3-תראי מה קורה בבחירות בארה"ב, תארי לך שלא יהיה תאריך סופי למירוץ הזה, וכל עוד מקיין או אובמה לא יצליחו לשכנע את כל המאה וחצי מליון בוחרים (בערך) לא יסתיים המירוץ, נשמע מצחיק הא? וואל, הנה לך סיסטמה נהדרת, האולטימטום שאת מדברת עליו כלפי בעלך צריך להיות גם אלייך, כל אחד מכם בתאריך מסוים, שתבחרו, יגלה את מחשבות ליבו על הדברים החשובים ביותר עבורו לחיים משותפים ולשאוף לאושר פנימי אמיתי, והכל יכתב על דף, ובאותו תאריך תשבו יחדו לראות מה עלה על הדף , אני ממליץ לעשות זאת מול יועץ המקובל על שניכם, הסיכוי להגיע לאמת יהיה רב יותר ומשם אפשר לבנות לכאן או לכאן- 4-כשאת אוהבת את נלחמת, אני הייתי קצת משנה את הסדר ותראי אם זה מיטיב איתך, 'כשיש סיכוי שאהיה נאהבת אלחם עבור זה, אמנם כשאני רואה שיש משהו שמילא את חללו של הסיכוי, אין על מה להלחם', או קי, האם זה נראה לך? אז פשוט, צריך למלא את החלל של אותו סיכוי, במילים אחרות לילך, תלמדי את בעלך ותנסי ללמוד בו מה מקרב אותו אלייך, בזה להתמקד שוב ושוב, - הייתי מוסיף עוד כמה נקודות חשובות ..התשובה הזו באה בין הסכך..כוס קפה.. לקישוטים, ועכשיו הקישוטים, בינתיים תינק אבווט יט אושר עד בלי די תדהר

בעלי לא מבין אותי

שלום, אנחנו נשואים 9 שנים. יש לנו ב"ה 6 ילדים. בעלי עובד, אני עקרת בית. כבר מההתחלה הרגשתי שהוא לא מבין אותי. זה מתבטא בהרבה דברים. הדבר העיקרי הוא שאני מרגישה שאני חיה במדבר מבחינה רגשית. כמעט ואנחנו לא מדברים על הרגשות שלנו, ואם מדברים ואומרים מה מפריע זה בצורה של ריב. עלי לציין שלבעלי הרבה תכונות חיוביות, הוא אדם מקובל חברתית, וביחס שלו אליי יש הרבה דברים טובים, אבל דבר אחד חסר וזה שהוא מאד נחמד לאנשים בחוץ ובבית בדיוק ההפך. אין מחמאות, אין כמעט מילים טובות או עידוד. אני לא יכולה לחיות ככה, בזמן שאני יודעת איזה הבדל עצום זה יכול לחולל אצלי, גם בהרגשה טובה שלי עם עצמי, וגם ביחס לילדים ולעבודות הבית. אמרתי לו את זה הרבה פעמים ולא עזר. בחוץ בשיחות שלו עם משפחתו, עם חברים או לקוחות שלו הוא שופע חיוכים, מילים מקסימות, הבנה, עידוד, חיזוקים. הוא אומר ששם זה הכל מלאכותי, לא אמיתי ובבית זה מה שהוא האמיתי, אבל אני לא "קונה" את התרוץ הזה. כל פעם שאמרתי לו שזה חסר לי תמיד השיחה הגיעה לנושא שאם הייתי עובדת כמוהו בחוץ ומרגישה את הקושי שבזה - אז לא הייתי באה אליו בדרישות "מוגזמות" שכאלה. אני מרגישה שהוא רואה אותי בצורה לא ממש חיובית, למרות כל הדברים שהוא כן עושה למעני. הוא מעיר רק על דברים שצריך לשפר, לא רואה את הטוב שבי. מאד מפריע לי גם ההרגשה הזאת שלי שאני כאילו "חייבת" את העידוד שלו כדי להרגיש טוב עם עצמי. אולי הבעיה היא אצלי של דימוי עצמי נמוך ? אני יודעת שאם נלך ליעוץ הוא יצליח לשכנע את היועץ בחלקות לשונו שכל הבעיה היא אצלי. אני גם לא זוכרת תמיד את כל הדברים והדוגמאות להתנהגות שלו למרות שיש הרבה, תמיד כשצריך לספר זה בורח לי מהראש ואני נזכרת אח"כ. הוא לעומת זאת יודע טוב מאד איך לדבר ואיך להציג את הדברים להוציא אותי לא בסדר. מה לעשות ? תודה מראש על תשובותיכם.

לרכוש כלים לשינוי אפקטיבי

שלום וברכה לליבי ניכר מתוך הכיתוב שיש לך את מה שצריך על מנת לגלות מתוך כל ההסתר , כביכול, את כוחותיו ותכונותיו של בעלך שיושפע גם בבית. ניכר שאת דואגת לו מאד ומעריכה אותו, הכלל הגדול ביותר (אף שפעמים רבות מוסתר) הוא 'כמים הפנים..כן לב האדם..' , אין לי שום ספק כלל שבעלך מעריך אותך ואוהב אותך ורוצה מאד לטובתך, אמנם ישנם כמה דברים שעלולים לגרום למצב שכזה להיות ואפרט כמה שיעזרו לך להבין מה קורה כאן: 1- הצורך כמעט החזק ביותר שיש לכל אדם הוא להשמיע ולהישמע- להיות מוכר ע"י האחר ואולי יותר מזה, שיקבל תחושה אמיתית לו שמכירים בו ואותו ושיהיה לו תהודה רגשית שיהיה מקובל כפי שהוא מעורך על ידי עצמו(הצורך האנושי הזה לא בא רק מהמודע אלא חלק גדול מאד מגיע מתת-ההכרה, לכמיהה שכזו להיות נאהב ורצוי- גם אם לעיתים יש זיוף בהבעות ובמשחק התקשורתי ביניכם (זה צריך לימוד- לא כאן המקום להסביר את המורכבות בדברים)) ,בכל אופן הערכה ע"י החברה ובפרט ע"י הקרובים לו ביותר חשובים לו ביותר. זה נכון גם בטיפול, אני רואה את זה כמטפל, בכל פעם שאני נפגש עם יחיד או זוג. 2- 'שלמות האני'- האדם הנשוי נמצא בתהליך מתמשך ארוך ומייגע למצוא את עצמו ואת הנאותיו את סיפוקו ואת משאלותיו על ידי אשתו\בעלה. בעצם ומאחורי כל הקלעים אף הדברים החשובים ביותר עבורו יהיו שוליים כשלא יקבל את מבוקשו. כל אחד עם מה שהתרגל בילדות ובהמשך חייו, מה מתוק ומה מלוח מה יפה ומה מכוער, וכך יבנה לעצמו את הקרון האישי שלו וינסה להעלות את הקרון הזה על הנתיב 'שנבנה' טרם ידע על הרצון העז הזה שנקרה 'שלמות האני'. 3- לעתים רבות, נצבע על ידי האדם מקומות כואבים בחייו של האדם, התת-מודע מקרין לאדם ע"י תהליך אסוציאטיבי את אותם מקומות וכשעולות תחושות שליליות כגון סעיפים 1 ו2 לעיל, לא במודע האדם יכנס לדכדוך רגשי, וכמובן יפגוש קונפליקט מוסתר, שמצד אחד מעוניין ומחפש באחדות מקסימאלית עם רעייתו ומצד שני 'הריבונד' שמעובר לו ע"י אשתו מכניס אותו לדכדוך, האוט קם- לא מדבר הרבה , לא יוזם נשאר פסיבי (אף שמצפה מאד לאקטיביות מהצד השני), לא מחמיא, וכל מה שפירטת כאן ממש. אנסה להמשיך יותר מאוחר בכל אופן, העצה היא להבין שתהליך שאת נמצאת בו נורמאלי לחלוטין ומובן מאד בנישואין, כל מה שעלייך לעשות הוא לרכוש כמה כלים לגרום לשינוי אפקטיבי בעצמך ולבעלך. אשמח להיות חלק מהתהליך., הברכה עד בלי די תדהר

occupied with thoughts

Hello Tidhar, I love your answers especially the one with that 13 yr old , I also think she wasn't 13 but more like 31, any way, ? for you, I find my self at times looking back at my life and wondering had I done what I really wanted for myself I would have been so much happier, this matter really keeps me occupied most of the time, what do you think? Thanks so much and The Best to You. Jenny

shifting method

Hello Jenny Thank you, nice to hear warm feedback. You didn't specify if you're talking about your marriage or childhood years or teen years. Well it doesn't really matter; part of this disappointment syndrome has to do with being tied down to issues which at times will not let you experience your wishes as you hope for yourself. One of the ways to deal with this is to learn the 'Shifting Technique' which says that you have to be setting up goals for your self and stick to the rules you determine, once you acquire the rhythm of this skill you then will have the ability to sketch out almost any project that comes in mind. Now this will take you to the next step, learn from your practice of reaching these goals, how many mistakes you didn't make and why you were successful at reaching the goal you wanted for yourself. Think about what could have happened if the mistake was made. Now finally the third gear is to interfere with your every day routine and reconcile and unite the goals and your every day issues. The shifting, is the shift of a mindset you have acquired as you've learned while patching up your personality behaviour and traits, the shifting technique will teach you to make good change in the way you think and stand on every point, the main point is that, threw this practice you can go back to the things you wanted to accomplish and integrate them in your immediate life circle. The best to you Tidhar

מה יהיה הלאה

בס"ד ב"ה התארסנו, אבל כל ההכנות לחתונה כ"כ זוחלות. אני מרגישה שכל דבר שאנחנו רוצים לסגור צריך לעבור אישור של ההורים של הבחור. ההורים שלו קשים, וכל דבר חייב להיות מדיוק עד הסוף. בנוסף מצד אחד הם אומרים שהם מביאים לנו יד חופשית לסגור דברים לבד מצד שני הם לא ממש מאפשירים לנו. היום הם הזמינו את המשפחה שלי אליהם לסוכה ופתאום האמא אמרה משפטים כ"כ לא ברורים, שכ"כ פגעו בי. הבן הגדול התגרש לפני כמה שנים והיא דברה ושאלה אם אנחנו כזוג סגורים על עצמנו, אם באמת אנחנו רוצים לחיות ביחד ואז שוב הגיע העניין שאנחנו סומכים עליכם ותעשו מה שטוב לכם, אבל אתם באמת רוצים להתחתן??? כ"כ קשה לי המשפחה שלו...עם צורת הסגנון שלהם, הדיבור שלהם דברים שלא שמתי לב אליהם לפני-כן. אני מנסה לדבר איתו ולנסות להסביר לו שהערב זה שלנו והחלטה היא שלנו וא"א שההורים יתערבו בכל דבר. אנחנו רוצים לסגור צלם, הם רוצים לבוא איתנו, ורוצים את זה-והם רוצים להתקשר ולבדוק. מקציבים לו מספר חברים שיזמין לחתונה (לחסוך בכסף), לא רוצים לשלם לו על ההסעה לחבר'ה מהישיבה. בנוסף במהלך הפגישה קרה דבר נוסף הארוס שלי התעצבן ודיבר בצורה מאוד לא יפה, בצורת כעס ועצבים. כשיצאנו משם אבא שלי אמר לי שהוא דואג לי אם היתה לו התפרצות כזאת על משהו שאמא שלי אמרה ,אז מה יהיה בעתיד, בבית שלנו. מקווה ומאמינה שיהיה טוב

להעמיד כללים ברורים

שלום לך על מנת לענות לך בצורה אמיתית ומדוייקת, עד כמה שאפשר, צריכים להכיר אתכם ולהבין את המצבים עליהם את מדברת. תראי, אפשר להבין את המשפחה שלו, כנראה שעברו טילטול רציני עם כל התהליך של אחיו הגרוש, וזה מדאיג אותם כנראה שלמדו לקחים מסויימים וכו' , נכנסו לחרדה סמוייה שכל דבר 'מקפיץ' אותם, אמת זה לא נוגע לך כלל, ובמסגרת פורום כל מה שאני אוכל לומר לך זה דבר מאד כללי אף שהוא כמעט כולל את הכל, אם יש דברים בבחור עצמו שלא תוכלי להסתדר איתם, אחרי חשיבה מעמיקה מאד עם עצמך או עם ליווי מקצועי, לא סתם אימרות של איזה דודה או חברה...ובאמת לא נראה לך שתוכלי להתגבר על הקושי המסויים , הייתי מציע לך לחשוב טוב טוב עם הבחור ולקחת אותו לשיחה מעמיקה ולפרט על דף את כל החששות שלך לקראת העתיד, ומעכשיו להעמיד קווים חזקים ואיתנים שיידע שאשה זה עול על צווארו הן מבחינה רגשית כלכלית וכו', ובפרט דברים מסוג התפרצויות שאת מדברת עליהם שזה לא יהיה בביתנו כלל, תני לו להחליט אם הוא יודע בעצמו שהוא מסוגל לעמוד בדברים שאת מדברת עליהם, לא להכנס לסערת רגשות אלא להיות מאד שכלי עם כל התהליך, כל מולקולה של רגש כאן במצב הזה תגרום לאי איזון של תהליך בריא, תגשי לזה כמי שפותחת עסק ..חנות מכולת ,(וסליחה על הדוגמה אבל זה ממש כך- זה צריכים ללמוד), וטוב שראית את הדברים עכשיו שתוכלי להעמיד מסגרת על פי התורה ודרך ארץ , עבודת המידות שתוביל לחיבור רגשי אמפאטי וידידותי ושבתקווה תוביל לאהבה אמיתית ביניכם. כל השמחה בעולם ואושר עד בלי די שנה טובה ומבורכת לכם תדהר

איפה אפשר למצוא יועץ נישואין במחיר זול!

אני רוצה ללכת ליעוץ. אני ואשתי אוהבים מאוד אחד את השני ואנו נשואים כמעט שנה, אך לצערינו יוצא לנו לריב הרבה. אשתי לא רוצה ללכת לייעוץ, אך מאוד תשמח אם אני אלך. ביררתי על יועצי נישואין במקום מגורי - ירושלים, ולאחר בירור מעמיק התברר לי שיש לי 3 אפשרויות: א. ללכת ליועץ מקצועי ולוותר על 120-150 ש"ח בכל מפגש דבר שאינו ביכולתינו מבחינה כלכלית, ב. ללכת למתמחה אך לצערי בירושלים יש רק מתמחות ואמרו לי שלטיפול פרטני חובה ללכת לגבר, ג. ללכת ליועצים מתנדבים הבעיה היא שהיחיד שהצלחתי למצוא לא מוכן לעשות יעוץ פרטני. לכן רציתי לשאול אתכם בכל זאת האם ידוע לכם על מתמחה באזור ירושלים, או אדם שיהי מוכן לייעץ באזור ירושלים במחיר מוזל? תודה מראש... ושבת שלום! משה

תורה לשמה- בשמחה

אשמח להפריש מעשר זמן בשבילך מבחינת 'תורה לשמה' - ב' מפגשים ללא תשלום כלל 050-6650-779 תדהר

לרב מאיר ידידי היקר - איש רב פעלים

בס"ד מזל טוב לרגל נישואי בתך והולדת נכדך. מי יתן ובע"ה יקימו בית יהודי אוהב ה' ויעמידו בנים הגונים, תלמידי חכמים ובנות הגונות וחסודות. יגדילו תורה ויאדירו.

מזל טוב וסימן טוב - ת" תהיה ש" שנה ס" סימן ט" טוב

מזל טוב ידידי ס --סוף סוף תוכל לעשות ב--בייבי סיטר א--אושר עד בלי די, אוהבים אתך מש"ע מאחל תדהר

התמודדות עם הגרושים בנישואין ראשונים

שלום רב כבוד הרב, שמי חגית ואני הבת הבכורה בבית ואני כותבת שאלה זו בנוגע לאחי שיותר קטן ממני והיה נשוי שלוש שנים ולאור בגידה של אשתו הוא התגרש ממנה כבר בערך כחצי שנה. יש לציין וא אהב אותה מאוד ונתן לה את כל כולו מבחינת רגש, אהבה, יחס, מתנות, ימי הולדת, פרגון וחיזור ובמשך השנים שבהם הם היו נשואים אשתו התנהגה אליו בצורה קשה ביותר. דרשה ממנו בלי הפסקה אהבה ללא גבולות, חנקה אותו בדרישה לאהבה קינטה לו, השמיצה וזלזלה בו ליד ההורים שלה למרות כל מה שעשה למענה. כאשר היו רבים הייתה בורחת לאמא שלה ומסרבת להסביר ולדבר איתו ולאחר מכן באה ומנסה לחזר אחריו, הייתה לה ילדות קשה, הוריה לא אהבו אותה ובשבילה אחי הייה אבא, אח, חבר ובעל - כך היא הייתה אומרת לו והוא כעת מרגיש מנוצל, מושפל, דחוי, בלי בטחון עצמי, אין לו חשק להפגש עם אף בחורה אחרת. הוא רואה אותה מחובקת עם בחור אחר ופשוט נשרף מבפנים לראות שהיא נתנה לו סטירת לחי מצלצלת אחרי כל מה שעשה למענה. כבוד הרב, איך עוזרים לו להשתחרר מרגשות הכאב והתסכול, איך עוזרים לו לבנות את עצמו מחדש? אשמח ואודה לך מאוד עם תשיב לי בהקדם את תשובתך מכיון שאמי כבר כאובה מאוד מנושא זה. תודה רבה ויישר כח חגית.

כמה עצות מיידיות

שלום לחגית אגיד לך את האמת, יש לא מעט דברים שמפריעים לי למקד את עצמי לקראת תשובה נכונה עבור אחיך. אני מאמין שאחיך אדם עם ראש על הכתפיים, עם כל השנים שלי כיועץ נישואין, עוד לא פגשתי אדם שהשפילו אותו בצורה שאת מגדירה והוא המשיך לשלוש שנים ומעבר לזה, להמשיך להעניק את כל כולו, אלא אם כן יש לו איזו הפרעה אישיותית הסמוייה לו ולסביבה. בכל אופן, אולי הגזמת קצת, אבל עם כל זה את מגדירה בעיה לא קלה שהוא מתמודד או לא, אבל צריך עזרה. הייתי מכוון אותך בכמה תחומים. א- הוא חייב להיות עסוק ופעיל כל היום עם מה שנהנה לעשות. ב- חייב להכנס לשיעורים ביהדות עם מסגרת מעוצבת מראש, זה יכול להיות פעם , פעמיים או שלוש בשבוע, כמה שרוצה, אבל זה חייב להיות עיקבי. הייתי מציע ארגון הידברות אצל הרב זמיר כהן. ג- מבחינת התסכולים שהוא עבר ועובר ודאי שצריך עזרה מקצועית, להוציא אותו בה'טראומה' הסמויה שנמצא בה, ולכן מה אוכל לומר לך - זה פורום חגית, לא חדר טיפול, ולכן תעזרי לו בתהליך הזה הוא מבחינת אסור, ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, הוא צריך וחייב אותך לעזרה, אם לא את משהוא שהוא נשען עליו וסומך עליו, ד- עדיף שיהיה כרגע רחוק ממנה גאוגראפית, איך אומרים, רחוק מהעין רחוק מהלב, (וזה מה שלא מובן לי עם אחיך, אם יש לו לב- איך הוא נותן ללב הזה להיצבט כל כך הרבה- אולי הלב הזה נמצא בהלם קרב שהוא כבר לא מרגיש כלום לא הטוב ולא הרע), טוב בכל אופן אנסה להמשיך כל הטוב עד בלי די תדהר 050-6650-779

הבעת הערכה

אנחנו נשואים מספר שנים, ללא תקריות חריגות. בעלי מעט יותר איטי ממני בהבנה, וזה גורם לי לשדר זלזול כלשהוא כלפיו. אני יודעת שהמפתח להצלחה בחיי הנישואין הוא הבעת הערכה לבעל, ואני מתייסרת בייסורי מצפון. יש לכם כמה טיפים בשבילי איך להתעלות מעל עצמי?

יש רגש באינטלקט

שלום לך עדיף להתמקד על יכולות שלו הקוגניטביות\רגשיות , מאשר לחפש בו את הביצועים הקוגנטיביים נטו. הקוגנציה היא היכולת לתפקד על פי הבנה מבחינה רציונאלית הנשענת על תפיסות עולם זיכרון ושיפוט, אמנם יש גם רגש באינטלקט הוא מה שאת צריכה לחפש, לדוגמה: היכולת לדבר ושתף רעיונות ופעולות שמצריכים אתכם להגיע למקום אתם נצרכים אחד לשנייה, כשאין צורך אין רצון, וכשיש רצון יש אתגר, כשיש הבנה ואף מנמאלית, שהשני מעוניין שומע ומאזין, פותח את עצמו לקראת שיקבלו אותו, מגיעים לשלב שבו תחושת השייכות ממקמת את עצמה בזוגיות. להיות שייך זה להיות נצרך, כשאת מדברת על חוסר בהערכה את בעצם מדברת על צורך פנימי של בדידות אישית\זוגית, שמשפיעה עלייך להרגיש שאת לא מעריכה את בעלך. לפי ניסיוני , תוכלי מאד למצוא תכונות שגוררים אותך למצוא צורך, והוא לא רק יהיה בעל לא מעורך. אשמח להיות חלק מהתהליך ברכה עד בלי די תדהר 050-6650-779

ייעוץ דחוף

שלום רב, אני בתחילת הדרך לנישואי, נשואה קצת יותר מחצי שנה, האם זה טבעי ונורמלי שרוב הזמן אני מתוסכלת מהנישואין ומתאכזבת כל פעם מחדש? בעלי ואני שונים בהכל! אני זורמת עם ביטחון עצמי והומור אוהבת אטרקציות וכו' ובעלי מופנם וביישן וטיפוס רגיל הולך בתלם. וחסר לי הרבה בקשר אין לי הערכה ואהבה אליו הוא לא מתחיל לספק אותי. אני מכירה הרבה גברים אחרים כמו אחים, צוות בעבודה וכולם ברמה חברתית יותר גבוהה. אני מרגישה שאין לי עניין לספר לו חוויות, לא מגרה אותי לצאת איתו לטייל. בעוד שאני מאד אוהבת לצאת ואוהבת חברה, אבל איתו אין לי קטע! כל הזמן עולות לי מחשבות שאנחנו חייבים להתגרש כי נמאס לי מהקשר הזה, ולמה אני צריכה לסבול ולהרגיש שאני תקועה איתו??? חיי נישואין אמור להיות כיף ומרגש ולא עם דמעות בעיניים כל הזמן. ואני ממש מפחדת מה יהיה... ההורים של בעלי גרושים והוא גדל עם אבא חורג מגיל צעיר, ויש לו איזה פחד שגם לו זה יקרה ולכן הוא כל הזמן מוותר לי ועושה כל מה שאני דורשת ממנו אפילו דברים מוגזמים, אין לי משענת ואין לי ביטחון. הוא מעריץ אותי ורודף אחרי, ואני בדיוק ההיפך.... מה אני עושה??? מודה מראש על תשובתכם! הילה

בבקשה

שלום להילה מערכת הנישואין היא לא דומה כלל לשום מסגרת חברתית אחרת, אם קליגים בעבודה, מכרים, חברות..., על פי ניסיוני ולימודי, אם היה לך בעל כפי שאת מגדירה לעצמך בכיתוב ובין השורות , היית לא עצמך. זו רק השערה מקצועית על פי ניסיון ומה שלמדתי במסגרות שונות (ןסליחה על האכזבה). תשובה מקצועית פרופר מצריכה אינטייק מפורט והנרטיב היינו סיפור החיים של שניכם על מנת לשבת ולראות איך לייעץ לכם כלים שתסייעו לעצמכם לעלות דרגה ולחוות מעלות להבין את חוויית הנישואין ואת האתגרים היא נותנת, וביחד לגבש מסע של הבנה אחד לשנייה ואת הצרכים. תדעי, אחוזים קטנים מאד של זוגות לא יהיו מסוגלים לספק את הצרכים המנמאליים והלא, בדרך כלל האחוזים הנותרים הם אלה שלא מסתדרים גם עם עצמם. ברכה עד בלי די תדהר 050-6650-779

another ? for you

Thank You Tidhar, what can you tell me about keeping the marriage stable and fulfilling for both of us, what do we have to do? Thanks So Much Jenny

A person who aims at nothing is sure to hit it.

Hello Jenny I picked up some thoughts from a very known Psychologist today named Dr. Phil known in the USA for his work with couples as he puts marriage life in the right perspective and I my self use his views and understanding also because of his experience and his accomplishments. So here are some thoughts for you from his books: Accept your partner. If your partner experiences in you the spirit of acceptance, then it is most likely that he/she will find you approachable. Two partners who are moving toward each other, rather than both trying to seek safety from pain, have a dramatically improved chance of reconciliation. Focus on friendship. You have to take a step back from the problems and pain of your intimate interactions, and focus on your partner's positive qualities. Turn back the clock and recall what it was that started the friendship that matured into an intimate relationship. Promote your partner's self-esteem. You must bring the spirit of acceptance into affirmative, interactive action. Find the courage and creativity to promote and protect your partner's self-esteem, even when you feel compelled to be critical. By using the value of self-esteem, you provide a much more nurturing atmosphere, one your partner will not want to abandon. Aim your frustrations in the right direction. Work at sorting out the causes of your frustration, and resist the impulsive temptation to pick at your partner. Once you start seeing that the negative things you perceive in your partner are often things you see in yourself, you will literally alter the nature of your interactions with your partner. Make yourself happy instead of right. Start evaluating the things you do in your relationship based on whether those thoughts, feelings and actions are working. For example, you don't have to prove over and over that you know what you're talking about more than your partner. Instead, choose a different emotion such as tolerance, understanding or compassion that does not escalate hostility in your relationship. By deciding to be happy rather than right, you will be receptive to your partner's attempts to de-escalate hostility and return to civil interactions. Put motion into your emotion. You must turn the concept of love into a proactive behavior. Don't be so consumed with negative messages that your expectations are low. You must require yourself and your relationship to truly be better. Hope it helped you out, all the best to you and your family. Tidhar

בעלי בגד

בעלי בגד בי וגיליתי זאת. התעתנו והוא אישר אני שבורה ורצוצה מה לעשות האם יש מצב לסלוח? אני אוהבת אותו אבל מה, לחיות בפחד שיקרה שוב?

תיקון מערכת מיידית

שלום למיכל אין ספק שהתחושות הרגשיות כלפי בעלך כיום ירדו פלאים, בגידה כזו או אחרת מהווה הפרה של ברית נישואין ממדרגה ראשונה. אני מעריך מאד את הרצון שלך לתיקון המערכת מפני שזה מראה על הנפש האצילה שלך שלא מתעסקת על הקלקול אלא על המעלה והתיקון. להדבק במידותיו של בורא העולם מחייב את הישראלי לראות קדימה ולא להתמקד בחרון אף, עגל הזהב שעשו ערב רב היה הפרה יסודית בברית הנישואין ביננו לבין נותן התורה ב"ה, ממש בחופה כפי שמגדירים חז"ל, אמנם השינוי היגיע והמתווך שידך את הקשר חזרה 'אהבתי אתכם' אמר ה'. כשקראתי את הכיתוב שלך ממש נזכרתי בדברים הללו. תראי מיכל, אין ספק שאתם צריכים גישור וייעוץ אפקטיבי, למצוא כל אחד את מקומו ואת עצמו ואת שניכם גם יחד- עכשיו, אולם הרבה עברו (לצערנו) את המשברים הללו והצליחו מאד. תאמיני בכוח שלך לשיפור ותיקון, עם אנשי מקצוע נכונים יהיה אפשרי ללמוד להתמודד ולמנף מהקוצים את השושנים המוסתרים. הצלחה עד בלי די תדהר 050-6650-779

בת

שאלה בנוגע לביתי הבכורה, בת 10 . הסידורים שלי של אחה"צ מהווים בעבורה בילוי הכי טוב שיש. אני מאוד רוצה שתיפגש עם חברות מהשכונה והיא לא רוצה. חברות פונות אליה ורוצות בחברתה וזה מפריע לה ומהווה בשבילה "מיטרד". כשחברה אומרת לה שלום ומה נשמע היא בקושי עונה (מעין "סנוביות"). אני מנסה להסביר לה שחבל כי חברות כן רוצות להיות בחברתה והיא פשוט דוחה אותן ויכול להיווצר מצב שהיא תרצה שיהיו לה חברות אבל הן כבר לא ירצו להיות איתה.היא אוהבת להיות רק עם בנות מהכיתה אך הן לא גרות קרוב אלינו ונוצר מצב בו היא משתעממת אחר הצהרים.האם אני אמורה להתערב בענין זה או פשוט להניח לה?

לאפגרייד את המשמעויות

שלום למיטל אם האזור בו אתם גרים הוא חדש עבורה- הזמן יעשה את שלו וכדאי שלא לדחוף בגיל הזה. אם לא, כנראה שהיא ילדה שקטה וצנועה במקום סנובית- לא כדאי מיטל, להדביק ולעצב ראיית עולם , כבר מגיל מוקדם יותר הילד\ה יודעים ומבינים את ההורים ואת הסגנון דיבור וכו' ויודעים איך להתייחס, אמנם אם ההדבקות נהפכות למשמעויות ותפיסות עולם החשש הוא שאט אט ירכשו תפיסות מקובעות ומובנות שיהיה קשה לאזן עם הזמן, עדיף - אם תראי התנהגות מסויימת להרים ולאפגרייד את ההגדרה למעלות ולרמות על, כגון כאן- סנובית=צנועה ואצילה וכו', בכל אופן , בדרך כלל, כשהילד\ה עדיין רוצה בקרבתך ומעדיפה אותה, במילים אחרות היא אומרת 'אני לא מוכנה רגשית נפשית למעבר של ..., אז ודאי שלא כדאי לדחוק את הזמן- והוא יעשה את שלו. החשוב מכל מיטל, עם מי היא מתחברת, ויכול להיות שעדיף להשאיר לה לפעמים לחוש את הסביבה. ואת יד על הדופק. הברכה בחינוך הילדים - עד בלי די תדהר

צרות של עשירים - אבל הן גם

בעלי היקר מארגן לי פעמים רבות הפתעות שאינן לרצוני, יש לו אובססיה להפתיע אותי בכל יום הולדת-תודה מכל הלב!! אלא שלעיתים אני ממש לא אוהבת את ההפתעות האלו ואני חייבת "להנות" מהן כדי לא לפגוע בו. עם השנים החכמתי ובמרחק רב מההפתעה וברגע של רגיעה הסברתי לו את הענין.תגובתו היתה שכל מה שהוא יעשה זה לא טוב,איזו אישה לא אוהבת הפתעות וכו'... הראתי לו באיזשהו פורום שאני שותפה בו שהמון אנשים לא אוהבים הפתעות... השנה לא לקחתי סיכון ואמרתי לו שלימדוני להגיד לבעל הכל בלי רמזים (ולחכות שיבין) אז לכן אני מבקשת ממך שלא תזמין לי לא חברות ולא משפחה ולא תעשה כך ולא כך...אלא תביא לי מנקה לכמה ימים הביתה ונצא באותו יום אנו וילדינו בלבד!! זה מה שאני רוצה!!! הוא ה ת ע צ ב ן - גם הפתעות אי אפשר לעשות. ניסיתי לנתח איתו את הענין - לשם מה ההפתעה? כדי לסמן לעצמך שהפתעת או כדי לשמחני?....והזכרתי לו שוב מה אני רוצה ביום הולדת מחר יום הולדתי , תפסתי (הודעה ששכח למחוק בסלולרי) שהוא מזמין אלינו הביתה מחר אנשים. נכנסתי ממש לרעידות ולמתח פנימי. אינני רוצה להרוס לו כי אני יודעת שזה מאוד ירגיזו אך אני ממש ממש לא מצליחה לתפקד ולא רוצה שיום ההולדת שלי יהרס. שאלתי: מה אני עושה? איך בכ"ז מדברת איתו שישנה כיוון עוד היום?

לרפד את הסימפטום

שלום לרות נראה לי שמדובר כאן בבעל אוהב אך האובססיה שאת מגדירה שבו היא נובעת מהתפיסה של צורך עמוק ומורכב יותר שהסימפטום הוא האובססיה שמוגדת כאן. צריך לברר איתו מאיפוא זה נובע, יכול להיות שכך עיצב לו שהפתעות זה סוג של נתינה ללא צ'נס של אכזבה, נשמע מוזר - במילים אחרות- 'את חייבת לקבל ממני את הנתינה הזו ', ועוד יותר- 'גם אם לא תהני מההפתעה- הרי ש...נתתי ולא 'הוחזר הצ'יק' '. אלא שמבחינה טכנית הוא פעל והנתינה ניתנה- אך מה שזה הוליד- וזה הוא מדלג במודע או שלא במודע, שהנתינה אמורה להיות אמצעי ולא מטרה. יש טישטוש בזהות של מיתוס זה אצלו, טוב אז מה את עושה, אני לא מכיר אותו, אבל אולי אם תעודדי אותו שהוא מיוחד ...עבורך והוא ישמח אותך הרבה יותר אם ישאל אותך במקום שיפתיע, (או-ו) תאמרי לו שיש הפתעות שאת אוהבת (לא כדאי לשלול את הדחף שלו הפנימי (בשלב זה) למתן הנתינה) ויש שלא- ולפי הניסיון בשנים קודמות- הפתעות מסוג זה שאתה מזמין אנשים ...זה לא הפתעה שאני אוהבת ואדרבה זה דוחה אותי (איזון שההפתעה הוא אמצעי להעצים את הקירבה בינכם- שזו המטרה) ואינני שמחה בהפתעה שכזו- אם תוכל בבקשה - אם התכוונתה להזמין אנשים- תבטל את זה , אני מעדיפה הפתעות שיקרבו אותי אליך ולא ההפך..... הברכה עד בלי די ויום הולדת שמח בלי הפתעות תדהר

דעתכם / הצעתכם

פנתה אלי אשה ליעוץ וסיפור בפיה: הכירה גבר גרוש המבוגר ממנה ב 16 שנה,ולאחר שסייעה לו ל"התנקות" מסמים (7 שנים כבר נקי)חיו יחד,נולד להם ילד וכאשר היתה בהריון השני,החליטו להינשא כדמו"י.(היא היתה רווקה). כאשר פנו לרבנות,זו סירבה להשיאם מאחר והבעל התגרש בחו"ל ולא המציא להם תעודת גירושין(גם לא "מוצאים אותה"). רב של ישוב מסוים אמר להם שאינם צריכים להתעמת עם הרבנות,מספיק שיהיו עדים שיעידו על מסירת טבעת ואדם נוסף שיערוך את החופה והכל שריר וקיים. כך אמנם עשו.בנתיים נולד עוד ילד,ועכשיו הגיעו למשבר שכנראה הכיוון שלו זה גירושין. דא עקא,הבעל מנסה כנראה להערים קשיים ולה די נמאס. הבעיה(בה' הידיעה)שהאשה רשומה בתעודת הזהות כרווקה,ובשום מקום לא רשום שנישאה. לי כבר אמרה שבוודאי אם יציעו לה כהן המצפון שלה לא יתן לה להנשא לו ותספר שהיא גרושה.(לך תסמוך על המצפון שלה).גם שינוי במרשם האוכלוסין לא יפתור את הבעיה כי כל זמן שהיא לא תלך לשנות,איש לא ישנה. שאילותי: א.כיצד להתיחס למקרה כזה ? (האם לדחוף לכיוון גירושין או עדיף שישארו יחד כי גירושין בגיל מאוחר יותר יש פחות סיכוי שתצא תקלה על ידה וכו') ב.האם יש מקום לנסות לעדכן מישהו מוסמך על מה שעלול להפוך לבעיה מאד קשה ?א"כ את מי ? ג.מה דעתכם על רב שמשיא עצות כאלה? האם יש מקום להעמידו על מקומו ?א"כ כיצד ? משה מרדכי כהנא,טו"ר

לא להרבות ספק ממזרים או-ו חללים

שלום וברכה להרב משה הלכתית הסיפור מורכב מאד ולכן הצעתי היא שכדאי להחזיר את הגלגל אחורה ולנסות שיחזרו לגור יחד ולהיות 'בעל ואשה' - שכבר יצא קול- וגם אם יש בעיה הלכתית בתוקף של הקידושין עדים כתובה,... יש לחזור ולהנשיא אותם בעשרה כדת וכדין ואז.. מה שיעשו יעשו- העיקר שלא יצאו ספק ממזרים וחללים לעם ישראל- ....לא צריכים אותם- יש הרבה כאלה משוטטים להם בחוצות.בקצרה ממש. זו דעתי. ידידנו הרב הגאון ר' אליהו בר-שלום בקי בדברים כדאי להתייעץ איתו. ישועה וברכה עד בלי די תדהר

דעתכם / הצעתכם

פנתה אלי אשה ליעוץ וסיפור בפיה: הכירה גבר גרוש המבוגר ממנה ב 16 שנה,ולאחר שסייעה לו ל"התנקות" מסמים (7 שנים כבר נקי)חיו יחד,נולד להם ילד וכאשר היתה בהריון השני,החליטו להינשא כדמו"י.(היא היתה רווקה). כאשר פנו לרבנות,זו סירבה להשיאם מאחר והבעל התגרש בחו"ל ולא המציא להם תעודת גירושין(גם לא "מוצאים אותה"). רב של ישוב מסוים אמר להם שאינם צריכים להתעמת עם הרבנות,מספיק שיהיו עדים שיעידו על מסירת טבעת ואדם נוסף שיערוך את החופה והכל שריר וקיים. כך אמנם עשו.בנתיים נולד עוד ילד,ועכשיו הגיעו למשבר שכנראה הכיוון שלו זה גירושין. דא עקא,הבעל מנסה כנראה להערים קשיים ולה די נמאס. הבעיה(בה' הידיעה)שהאשה רשומה בתעודת הזהות כרווקה,ובשום מקום לא רשום שנישאה. לי כבר אמרה שבוודאי אם יציעו לה כהן המצפון שלה לא יתן לה להנשא לו ותספר שהיא גרושה.(לך תסמוך על המצפון שלה).גם שינוי במרשם האוכלוסין לא יפתור את הבעיה כי כל זמן שהיא לא תלך לשנות,איש לא ישנה. שאילותי: א.כיצד להתיחס למקרה כזה ? (האם לדחוף לכיוון גירושין או עדיף שישארו יחד כי גירושין בגיל מאוחר יותר יש פחות סיכוי שתצא תקלה על ידה וכו') ב.האם יש מקום לנסות לעדכן מישהו מוסמך על מה שעלול להפוך לבעיה מאד קשה ?א"כ את מי ? ג.מה דעתכם על רב שמשיא עצות כאלה? האם יש מקום להעמידו על מקומו ?א"כ כיצד ? משה מרדכי כהנא,טו"ר

הוספה

אם הצעתי נראת לכבוד הדיינים ומי שיחליט על המצב...יש לי גמ"ח - "גמ"ח הנישואין"- שבמקרים כאלה אני תורם מעצמי זמן למען עם ישראל המתוקים- ושהשכינה לא תהיה בצער - "כבד עוון...." הכתוב בפסוק, ....אהיה מוכן לקבל אותם לייעוץ והדרכה למטרה של - כמובן זוגיות- אבל פה חשוב יותר (ומגמאטי- אין מה לעשות) שתהיה נשואה כנ"ל ...גם בת.ז תדהר

מרגישה שחקנית

לכל היועצים והרבנים שעזרו לי גם בשאלותי הקודמות שלום רב! טוב, סביר להניח שאתם לא ממש זוכרים את הקושי שלי מתוך שלל הקשיים שאתם נחשפים אליהם. בקצרה, עד לפני חודש הייתי בטוחה שאני אוטוטו עוזבת את הבית קשה לי עם חוסר המעש של בעלי ועם רגשות הבוז שלי כלפיו (שהפכו לאדישות בחלוף הזמן) השאלה שלי היא כזאת: לאורך כל הזמן האחרון שחשבתי לעזוב את הבית השתמשתי באמצעי מניעה כדי לא להרות מאחר ולא רציתי להיות גרושה + 2 ילדים, (יש לנו ילד אחד והוא כבר גדול דיו כך שזה לא נורא כ"כ) בחודש האחרון החלטתי לעשות ממש הכל כדי לגרום לי להתאהב בו שוב. ממש ללכת על כל הקופה כמו שכתבתם לי "שתוכלי להגיד לילד שלך שבאמת ניסית הכל", אז ניסיתי לעשות הכל, להיות הכי טובה בעולם, בישלתי ארוחות טעימות והזמנתי לנו מקום מיוחד, הלכתי להוריו כל החגים שירגיש טוב... החמאתי לו בכל הזדמנות, שילמתי חלק מחובותיו וכו' וזה ממש לא זה. אני לא מצליחה לאהוב אותו באמת באמת מחדש. אני גם מרגישה שהוא לא מעריך את מה שאני עושה (ואין זה פלא, להערכתי אין לו מושג שהוא היה מועמד להיות גרוש עד לא מזמן...) רוב הזמן אני מרגישה שהוא לא באמת אוהב אותי אפילו שהוא אומר את זה בלי סוף. אם מודדים אותו במבחן המעשה הוא לא עושה עבורי כ-ל-ו-ם, בשונה ממני, והוא מודע לזה. התשובה שלו זה שפשוט לוקח לו זמן לעשות דברים. בנתיים מבחינתו הוא מרגיש ש"השתניתי" ושאני "אוהבת אותו" ולא אדישה אליו והוא רוצה עוד ילד... מה שממש לא בא בחשבון מבחינתי, אני לא רוצה להביא ילדים מאדם שאני לא אוהבת ובטח לא כאשר אין לי מושג אם עוד שבוע עדיין נהיה יחד. אגב- אני יודעת שזה לא בסדר, אבל את כל המניעה הזו עשיתי על דעת עצמי בלבד. לא שאלתי אף רב. עשיתי מה שהרגיש לי נכון. השאלה שלי מה עושים? אני מרגישה שאולי אולי קיים סיכוי שאם הוא יסכים לעשות דברים שאני אעריך (ללמוד, לעבוד, לפרנס) אני אוכל לאהוב אותו ולא לפרק את הבית. אבל הוא לא מתאמץ מספיק, אפילו שהוא כן השתנה בכמה דברים (הוא קם מוקדם בבוקר, מחפש לימודים) מה עושים? אני גם רוצה עוד ילד, אני כבר לא בת 20 מזמן. אני פשוט לא בטוחה שזה צעד נכון עכשיו. להתייאש ולעזוב? לתת לזה עוד קצת זמן? (אל תמליצו לי רק על ייעוץ - לצערי אין לי כסף לזה בשלב הזה.) תודה רבה מראש, לילך

ייעוץ והדרכה..

שלום ללילך אם את רצינית בנידון- מוכן לקבל אתכם לייעוץ והדרכה ללא תשלום ל2 פגישות, אני כמעט בטוח שזה יתן לו ולכם כיוון על מה ואיך לעבוד. כל הטוב בעולם עד בלי די תדהר 050-6650-779

זיווג..

קצת מסובך לתאר, אבל אנסה לתמצת את שאלתי.. אני רווקה בת 28 וטרם מצאתי את בן הזוג שלי. אחרי שכל חברותי התחתנו והביאו לעולם ילד או שניים אני מתחילה לתהות האם זה לא משהו בי שגורם לזה שאני לא מצליחה להתחתן.. היו לי הרבה פגישות ו"מערכות יחסים" של כמה חודשים שאחת מהן כמעט הובילה לנישואין אבל שום דבר לא הוביל ל"דבר האמיתי". עכשיו לשאלה.. האם חוסר ההצלחה שלי יכול לנבוע מכך שאני לא ממש מוגדרת מבחינה דתית ואם כן, מה אפשר לעשות בנידון חוץ מלהתחזק כי את זה אני מנסה כל הזמן לעשות רק שהסגנון חיים החרדי לא מתאים לי..? (אני דתיה אבל שומרת על כשרות מחמירה ובגלל זה גם הסגנון של הבחורים שאיתם אני נפגשת בעייתי. אני יוצאת עם דתיים או מתחזקים לחלקם נראה שאני "דתיה" מידי ולחלק שבא מהכיוון החרדי נראה שאני פחות מידי בשבילם). מקווה שהצלחתי להבהיר מה השאלה שלי. תודה מראש..

...מהשמים

שלום לאני יכול להיות שהסוגיה של מציאת בן זוג מעוררת אותך למצוא את ה'אני' ומעניין שבחרת בשם כינוי שכזה (אלא אם כן זה שמך האמיתי- וגם זה מעניין) בכל אופן תדעי, רוב האוכלוסיה הכלל עולמית לא מגיעים בכלל לשאלה שלך, מכסים את 'מציאת האני' עם כל מיני מסכים ומגיעים למשברים ופרשת דרכים...'משבר גיל הארבעים' ..וכהנה רבות, תתעודדי שיש לך את הרצון לחוות ולחפש את הטוב המקסימאלי עבור עצמך וזה כמעט הדבר החשוב ביותר. התחושה שלי היא שאין לך בעיה למצוא בן זוג אלא הקושי למצוא את עצמך בבן זוג שלך העתידי, כפי שידידי ורעי ר' אליהו כתב לך ליווי מקצועי יעזור לך בכל הנושא הזה. תהיי ברוכה והצלחה עד בלי די תדהר

השפעת הבית וההורים על חיי הנישואין

הזוגיות של הורי לא בריאה ולא נכונה חוסר תיקשורת נכונה ויכוחים ליד הילדים וכו'. כמובן כשאני עומדת מהצד ומבטיחה לעצמי שאצלי בעז"ה הדברים יראו אחרת זוגיות בריאה נכונה וטובה תיקשורת והבנה . אך כפי שהבנתי וקראתי זה תמיד נישאר בגדר הבטחה ובסופו של דבר הבעיה ממשיכה לדור הבא למרות שיודעים שזה לא נכון ככה ולמרות ההבטחות שאצלי זה לא יהיה .מתוך מה שקראתי כמה פעמים אז תמיד נשארים עם המגרעות שמביאים מהבית כמובן שאפשר לשנות תמיד השאלה היא האים זה כ"כ קשה לצאת מדפוסי התנהגות של הבית ולפתוח חיים אחרים לגמרי .

האבות עשו אתנו למתפללים...

שלום לאזמרה אמת ויציב ונכון וגם ...קיים, אף כי "המומר היהודי" הידוע שהיה גאון עצום בחכמת הרפואה והנסיונות להבין את כוחות הנפש המוסתרים..קרא להם בשם והמציא כמה תאוריות מוזרים ..ולא, הגם שהיה בכיוון, אולם עם הזמן נוכחו להיות לא מדויקים כלל...הלא הוא שלמה פרוייד (שנקרא כך על שם הדודה פרידה), דיבר על הדברים שאת מגדירה בצורה זו או אחרת, וגם למד מחבריו בטיפולים והבחנות שונות, ועם הזמן התפתחו זרמים שונים כל אחד בדרכו במסע החיפוש להבין את.....מה שמתרחש על פני העור וכולי האי ואולי יצליחו להגיע לעמקי עמקי ה...אפידרמס, ...אלא כל רופא מתחיל שרק זה עתה נכנס לפקולטה לרפואה יודע שעור = כבד טחול מצב הורמונאלי לא תקין לחץ מתח גופני או נפשי, ועוד כמה מטעמים. הרופא שינסה לטפל אך ורק בעור..הלא הוא פושע גמור ממדרגה ראשונה, ואינו ראוי לתפקידו הבכיר גם אם מסע ומשאלת חייו הם לעזור כמה שאפשר לכל אדם. אחרי הקדמה קצרה זו, כבר את מבינה על מה אני מדבר. כפי שתפלה לא היינו יודעים להתפלל אלא רק בזכות האבות אברהם יצחק ויעקב, וכפי שללמוד איך עושים מלחמה למדנו מיעקב שכשפגש את עשו התכונן בשלושה דברים תפלה דורון ומלחמה, כך ...למדנו שכוחות נפש האדם נמצאים אך ורק ואני חוזר ואומר..אך ורק אצל אלו שקבלו את ההגדרות של הכוחות המוסתרים, איך נראת הנפש, מה הקשר בין הנפש והגוף הסומאטי, איך מפעילים את הכוחות הללו וכוד', ובקיצור - הפסיכולוג שהוא מבחינת - 'חכמת הגויים' (תנא דבי אליהו) תאמין ולוקח גם משם ובזהירות רבה שוזר לאחד את הרמב"ם מהר"ל הרמח"ל ועוד כל גדולי ישראל שהם ....אינם מדברים על הסימפטום (בעיית העור(או הסימפטומים שאת מגדירה) אף שיהיה בתוך האפידרמס) אלא בשורש ממש ועם חכמת הגויים אפשר להגיע לאפקטיביות רבה ומועילה מאד. כמובן כל עוד אותה חכמה אינה סותרת אף הדרבנן הקל שבקלים ומנהג ישראל גם אם אין לו מקור הלכתי. טוב אז אחרי הקדמות קצרות אלו, נראה לי שעצם זה שאת מודעת לבעיה כשתבואי למצב כל שהוא שיגרור אותך להתנהג ללא רצונך בספונטאניות ולמפרע תראי בעצמך שלא היית רוצה בכך, תעמדי על זה מיד ותעשי פעולות ליוציאו ממך את ההתנהגות הלא רצונית כגון- מייד תכתבי בכמה דקות ובריכוז מלא מה היה שגרם לך כך להתנהג (כגון בדוגמא של ההורים..אולי בהרמת קול או כעסים וכדו') איך הגבת בצורה הספונטאנית למה את מתוסכלת מזה מה הגורם המפריע לך בעצם ובסוף איך היית רוצה להתנהג ומה לעשות לפעם הבאה על מנת שלא תגיבי כך שוב. או במקום לכתוב את יכולה לדבר על זה מיד אם לא עם המטפל\ת שלך אז עם עצמך. ועם כל מידה ומידה מכל 70 כוחות הנפש להביא את עצמך עם הדרכה, לקצה השני של המידה , כגון אדם קמצן יהיה פזרן לשבוע וכך אט אט יגיע לאמצע.(הרמב"ם). וכדו'... ובקיצור, כפי שהאבות עשו אותנו למתפללים, חז"ל וחכמי ישראל עשו אותנו לחושבים ולהיות מודעים לעצמנו ולקחת אחריות על מעשנו, ובזה יהיה השילוב המושלם להבין ולהורות לעצמנו ולאחרים. הארכתי קצת כי ראיתי בזה הזדמנות להביע את אשר איתי בברכה עד בלי די תדהר

האם הבעיה רק בי?

בס"ד אנני יודעת מהיכן להתחיל.ומרגישה מבולבלת ולא יוצלחית מה שמביא אותי לחוסר בטחון. אני משדרת בטחון עצמי אבל בפנים פנימה-ה' יראה ללבב..אציין כי אני אקדמאית נשואה כ- 12 שנים לבעל מקסים,נהדר וכו' בעלי אף הוא אקדמאי ועובד במקום מסודר וקבוע. אני לעומת זאת בממוצע כל שנה וחצי -שנתיים מחליפה מקום עבודה(דבר שאינו נראה טוב בקו"ח) הסיבות הן בעיקר בגללי-אני מוצאת מקומות עבודה מאוד טובים ,עם תנאים וכו' אבל תמיד מגיע הרגע שבו אני מסבכת את עצמי עם הפה שלי כלומר מתוך כוונה טובה ורצון לעזור אני בסופו של דבר נפגעת ופגעת.וכשאני מגיעה לראיון אנני יודעת מה לומר לגבי עזיבתי.אתן דוגמא מהפעם האחרונה:התכוונתי לשלוח מייל לחברה לעבודה על מנהלת המשמרת שלנו מייל אשר מבחינתי היה "לשחרר קיטור "ולהמשיך הלאה אציין כי מה שהביא אותי לשליחת מייל זה היה היחס של המנהלת אלי ואל שאר העובדים במייל כתבתי כי מכוון שאיני מקללת כמו השאר אני רק מבקשת שהקב"ה ישלם לה כגמולה.המייל הגיע בטעות אליה והיא כמובן העבירה אותה למנהל שלנו.המנהל שלקח אותי לשיחה אמר כי הוא מבין אותי וכולנו טועים ואני עובדת מצויינת ומאפשר לי לתקן זאת ע"י שאאסוף את כל העובדים אספר להם מה קרה ואתנצל.אני סרבתי מכוון שטענתי כי שאר העובדים אינם יודעים ממייל זה ויש כאן עניןן של הלבנת פנים.המנהל ביקש שאחשוב על כך כי אם לא אני אצטרך לעזוב.ולכן עזבתי.כעת כשנגשתי לחברה אחרת לא סיפרתי בדיוק מה קרה רק שהיה ארוע שההיתי מעורבת בו לא לחיוב והתנגש עם ערכיי.האם ההיתי צריכה לספר מה קרה?והאם לא מאוחר כלומר להרים טלפון למח' משאבי אנוש ולספר כוון שהם עושים המון ברורים וטלפונים ומסים לברר מה קרה ומי אני.(דרך אגב מנהלת המשמרת פוטרה) מקווה לתשובה ועזרה מהירה וכמובן תודה רבה

יבוא ידיד...

שלום לורד ש. היות והשם שלך מזכיר לי את פרשת השבוע תולדות..'ותלך לדרוש את ה ' ..(ורד ש = דורש) אז אומר לך מאמר נחמד שאני חושב שיטיב איתך ומה שאת עוברת בצורה כזו או אחרת.... היר ווי גו.. יש מדרש יפה ומעניין מאד שמשומה הרבה טועים בו- רבקה מתעברת ביעקב ועשו ומוטרדת מאד למצב הרוחני של העוברים, כל פעם שהייתה עוברת ליד עבודה זרה הייתה מרגישה שאחד היה רוצה לצאת וכל פעם שהייתה עוברת בין בתי המדרש היה אחד רוצה לצאת...הלכה לה לשם (שהיה חי 400 + שנה) ועבר שהיו אז מרביצי תורה בבית מדרשם(שדרך אגב - שם למד אברהם אבינו ע"ה 39 שנה - כך מצאתי במדרש קדום- )ואמרו לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו ולאום...ורב יעבוד צעיר.. 1- איך זה הרגיע אותה? 2- מה שאלה ומה התשובה הרי לא חידשו כלום חוץ מנבואה שעליה לא בקשה לדעת? שם ועבר לכאורה היו צריכים לענות לה אל תתאגי כבר מהבטן יש אחד עם רצון עז לרוחניות דקדושה ויש אחד עם רצון עז לחטוא ולהחטיא.., מה הקשר שרב יעבוד צעיר ושני לאומים..לשאלה עצמה פרופר.., 3- חוץ מזה מאיפוא היא ידעה שהיו לה 'שניים'- שעל זה כביכול חידשו לה- והרי כבר ידעה - אם ידעה- ומה הם אומרים בעצם?? אלא...(וכך לקרוא את המדרש)..רבקה הייתה מבולבלת מאד ואף נכנסה לחרדה..כשעברה בבתי מדרש העובר היה רוצה להתחבר לשם ולצאת , וכשייתה עוברת בין בתי עבודה זרה '''אותו''' עובר היה רוצה לצאת ולהיות חלק מהעבודה הזרה הזו, וזה מה שהטריד את רבקה....בקיצור שיעור בחינוך לדורות.. להתמודד עם דתי\לוני זה הגרוע ביותר (מבחינת 'שנה ופירש קשה מכולן'..), איך אני צריכה להתמודד עם תסכול שכזה מה לומר לו...?? אבל באו שם ועבר ומלבד הנבואה שלקחה אותה לרובד נוסף ועמוק יותר..הפשט הפשוט ביותר קודם כל הוא - שיידעו אותה שיש לה....2 ולא 1. אז נרגעה, עם עובד עבודה זרה ורק אם הוא כולו שם אני יכולה להתמודד (וכפי שהיה - להרחיק את יעקב ממנו, ורבקה אוהבת את יעקב דווקא לקרב את עשו ולהראות לו שהדרך שבוחר לא בהסכמתה והרי היא נביאה ומייסדת האומה...) אבל אם רק עובר אחד היה גם בתוך רוחניות ובו זמנית בתוך עבודה זרה- אין התמודדות קשה מזה ! (עכשיו אפשר להבין את חטא אדם הראשון- שאומנם רק עם אכילה אחת יצר מציאות חדשה בעולם של שש אלף שנה של תיקון העולמות..וכשיצחק ראה את הציד בפיו של עשו (נשמות שצד היצר הרע בבריאת העולם)- ידע שטמון אצל עשו נשמות ר' מאיר בעל הנס ור' עקיבא (ה) , מפני שעם אכילת עץ הדעת - מעולם הנקרא 'דעת' שהוא עולם הנשמות - עירבב ובילבל את הנשמות ע"י אכילתו- נשמות טהורות וקדושות נשאבו לעולם הנשמות הטמאות וכן להפך, ובעצם רצה שעשו יקלוט קצת רוחניות שאולי זה יפתח דלת שעם הדורות נשמות ר' עקיבא ו' מאיר לא ילכו לאיבוד...ויטמעו בין 'הקליפות'...) אמנם רבקה קיבלה בנבואה שיצחק לא יקלל את יעקב גם אם יראה כמתעתע , ומכלל לאו אתה שומע הן..שאם לא ממלא הברכה תחול על יעקב ויחזיר 'עטרה ליושנה' מהחטא הגדול בהסטוריה...חטא עץ הדעת...והוא יתקן את אדם הראשון (אדם הא' היה צריך להוליד 12 שבטים ולקבל תורה ולבנות את בית המקדש- יעקב הוליד אותם במקומו וקיבל תורה זו מידתו מידת האמת - תתן אמת ליעקב , יעקב התאבק עם המלאך וניצח - משה רבנו - שבא מלוי -בנו של יעקב-התאבק עם המלאכים כשרצה תורה ונציח, הזווג 'האמיתי' של יעקב היא רחל שתביא את יוסף ובנימין - שיוסף הוא זה שינצח את עשו - באחרית הימים- שהוא האויב האמיתי - עמלק שבא מעשו-(איך היטלר העמלקי ימ"ש כתב במיין קמף שלו- המלחמה האמיתית בעולם כולו הוא בין הנאצים ובין היהודים וזה הוא זה), יעקב הביא את בנימין שבחלקו נבנה בית המקדש -כפי שאמרו חז"ל :. "יבוא ידיד בן ידיד, ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד ..במקום אדם הראשון שהיה אמור לבנות את בית המקדש..... .......בקיצור יעקב תיקן את אדם הראשון), ורד היקרה, גם רבקה הייתה מבולבלת, אם תתמקדי עם ליווי מקצועי ועם בעלך (היות והוא תומך ואוהב זה רק יעזור לך להתמודד) מה גורם הבילבול מה מוציא אותך מאיזון - ואיך ומה מחזיר אותך..תוכלי ע"י כלים יציבים ושיתנו לך יציבות לכל אשר תבקשי לעצמך אשמח להיות חלק מהתהליך תדהר יועץ נישואין 050-6650-779

האם הבעיה רק בי?

בס"ד תודה לרב כהן תדהר על המענה. הבנתי את התשובה ואכן בלי נדר איישם אותה.אך האם יש באפשרותך לתת לי מענה לגבי שאלתי האחרונה .האם ליצור עימם קשר ולהבהיר עצמי או להמתין לתשובתם שאני מאוד מקווה לא תהיה שלילית.לתשובתך אודה.

אין בעיה - יש אי הבנה..

שלום לורד השאלה עד כמה את רוצה להמשיך בעבודה הנוכחית, הבנתי ממך שמאד היית רוצה לחזור..אך לא מהמקום שעזבת..., לומר לכולם כפי שהמנכ"ל מצפה, נראה לי שגם הוא מבין שזה גם לא רלוואנטי, הוא אמור להתנהג כמנכ"ל אל תשכחי, אבל מהר מאד כשמוריד את כובע המנכ"ל על השולחן של המנכ"ל בסוף היום הוא מבין שרק אמר זאת על מנת להשתמש בסיצואציה שבה נגררת ללמד את האחרים - 'למען יראו ויראו', אני סבור שלא תעשי את זה - לספר לכולם. ב'- תמיד טוב להבהיר את עצמך לעצמך ולזולת, אמנם כאן כדאי להביא יחד רק את אלה שהיו בסוגיה בלבד ולהעמיד את הדברים בכלליות- את לא חייבת לומר בדיוק כל מילה , אלא לשחזר את האירוע בצורה עדינה ו80% מהדיבור יהיה מה שיצא מזה- שטעית בזה שהיבנת בטעות ש..והמייל ששלחת היה ברגע של עצבים ולו היית עוד קצת בסבלנות 'ודאי' שלא היית מגיבה כך...כי בעצם היא אשה עם הרבה יתרונות ויש לי הרבה מה ללמוד ממנה..... אם תסרדי 7-8 דקות ולא יפריעו לך באמצע- זה ודאי שיעשה משהו- , ולגבי אם ליזום את הקשר תחילה- ודאי שכן, א- כי את רוצה מעוניינת שמחה בעבודה הזו, ב- דווקא מהמקומות הללו ורד, תגיעי לאיזון ובטחון עצמי, ותוכיחי לעצמך שאת מסוגלת עם כל הקשיים להיות לעצמך למשענת ומיד לחזור לאיזון ולא ...ג- זה יראה להם שאת לא רק זורקת פצצות ועוזבת ..הדבר הקל ביותר לעשות ומעיד על קטנות ואדם ללא חנניות לזולת...אלא את בוגרת עם אינטלגנציה רגשית שחשה ומודעת לתחושות של הזולת ורוצה להתמזג איתם למען הטוב והישר הברכה עד בלי די תדהר 050-6650-779

האם הבעיה רק בי?

לרב כהן תדהר-סליחה כנראה שלא הבהרתי את עצמי שאלתי היא לגבי מח' משאבי אנוש בחברה אחרת שאצלם אני נמצאת בתהליך לקראת קבלה לעבודה.האם אליהם לפנות ולהבהיר מה קרה כוון שהתהליך לוקח מעבר לזמן הרגיל והם תוהים מה קרה בחברה הקודמת. לתשובתך אודה

תלוי מה יכריע את הכף

שלום לורד על פי הדברים הקודמים נראה לי שכדאי לך לבחון את עצמך אם לא תכנסי למצבים לא נעימים כפי שקראו עם העבודה הזו הקודמת ואחרים, לימדי את הטעויות על אישורן תני להם להדריך אותך להגיע לאיזון שדברתי עליו ותיידעי את עצמך כשאת פותחת דלתות לא רצויות. אין לי פרטים מסבירים שאדע עליך ועל נוהל העבודה ומה תפקידך שם, ומה כבר אוכל לומר לך, בכללי- אם הנושא הזה מעסיק אותם עד כדי שזה יכריע אם לקבלך לעבודה או לא- אז ודאי שכדאי ליזום את ההסברים ולהסביר כפי שתארתי בתשובה הקודמת. ואם זה לא יכריע את הכף- עדיף תמיד לא לומר ולהראות שליליות ואת החסרונות, אלא להחליק ולגמד את מה שהיה ביניכם - בעבודה הקודמת. ואת ..תעבדי על עצמך שלא להתפרץ גם לא 'בעדינות'. הברכה עד בלי די תדהר 050-6650-779

האם הבעיה רק בי?

בס"ד תודה לרב תדהר על תשובתך-אתמול אחה"צ קיבלתי הודעה חיובית על קבלתי לעבודה.אין ספק כי למדתי(מקווה שלמדתי) מהטעויות שלי ובלי נדר אשתדל לא לחזור אליהן וכמובן ליישם את רעיונתיך.ישר כח וראו ברכה במעשי ידיכם.

תודה ובהצלחה רבה

ורד עלי והצלחי בכל אשר תפני לך ולכל משפחתך, תודה על הברכה תדהר

הסדר ראיה לילדים

אנו לפני גירושין , במסגרת הגישור בודקים הסדר ראיה לילדים . ילד בן 5 ובת 3 האם יכול להתאים להם הסדר של 2 לילות אצל האם ולילה אחד אצל האב ברצף ללא קשר לימי השבוע . אנו מחפשים דחוף פתרון והגענו להצעה זו לאחר שהסדרים אחרים לא התאימו. האם הסדר כזה עלול לבלבל אותם? או שיש בו סדר קבוע שנותן שיגרה בטוחה?

תהיי אמיתית עם עצמך-לא עם התחושות השליליות- שבך

שלום לעליזה הילדים חייבים הום בייס, ואין ספק שזה יבלבל אותם- עם כל הכאב בדברים, הם צריכים את האיזון ולא את ההפך, אם את אמיתית עם עצמך- ורוצה לטובת הילדים- לך ולבעלך- תרימי טלפון ואני מתחייב ב"נ לחמשה מפגשים- שיעשו את השינוי - ...חגרו את חגורת הבטחון...השינוי יבוא ובגדול...אם יש קצת רצון להיות אמיתי באמת - ולא לשמוע לקול הקטן בתת-מודע שכדאי עדיף ואף...נכון לצעד הזה... יש לי הרבה ניסיון עם אלה שהגיעו למדרגות הרבנות- ולא פתחו את הדלת, ...אל תאנסי את השכינה להוריד דמעה על גבי המזבח...יש לה מספיק על המשיח... בברכה עד בלי די תדהר 050-6650-779

תמונת המשיב

עצה טובה להוציא את התמונה של הרב\ מטפל\ יועץ המשיבים לתשובות- אם היו התמונות בגודל אחיד קטן יותר ובסוף התשובה אולי זה היה בסדר, בכל אופן יישר כוח תדהר

הארה..

לר' גבריאל תודה רבה נעים לשמוע תגובות מעודדות, שמחת אותי- ה' ישמח אותך, לא קשור לצניעות- פשוט ישנם תמונות של היועצים שהם תופסים חצי עמוד וזה מוזר כשישנם 5 או 6 שורות של תשובה אח"כ, לדעתי זה נחמד אבל אם התמונה הייתה קטנטנה בסוף התשובה - איך שאני מכיר את ר' מאיר ידידי היקר - הוא יקח את זה לתשומת ליבו אחרי שהיו תגובות לעניין הזה...הוא מתוק - ואנחנו אוהבים אותו- כרגע הוא כנראה עם בקבוק מטרנה ביד אחת ובשנייה עם מוצץ וסינר על כתפו - ומנדנד את הנכד החדש - בלי עין הרע- וכן ירבו...אז ניתן לו עוד כשבוע עד שזה אולי יתממש..או אולי לא... לגב' פיטוסי היקרה, נדמה לי שהתשובה לקורס אנגלית במקום הקודם.. בברכה רבה - עד בלי די ידידכם אוהבכם תדהר

נישואים במשבר בעקבות קשיי היום יום ואירועים קשים שקרו בשנים האחרונות

שלום רב, אשתדל לספר בקצרה את הסיפור שלנו.אני נשואה שנתיים (ממש בימים יחול יום הנישואים השני שלנו).הכרתי את בעלי לפני כשלוש שנים,אני דתיה לאומית מבית ואת בעלי הכרתי כשהיה בשיא ההתחזקות שלו וההתקרבות לדת.הוא בא ממשפחה מסורתית אך עד לפני מס' שנים הוא לא שמר שבת וחי אורח חיים לא דתי.כאמור כשהכרתי אותו הוא כבר שמר שבת,הלך לשיעורים כמה פעמים בשבוע והיה אפילו יותר חזק ממני מבחינה דתית,אישיותו ושמחת החיים שלו כבשו אותי וכמו כן רמתו הדתית התאימה לי והבנתי שאני רוצה שהוא יהיה בעלי ושנקים יחד משפחה.אחרי קצת יותר משנה התחתנו.אך חצי שנה לפני החתונה ממש בימים שניגשנו להכנות לחתונה החיים התהפכו מהקצה אל הקצה: בית הוריו של בעלי נפרץ ונלקחה ממנו כספת ובו סכום רציני של כסף.הכסף-שלא ידעתי על קיומו היה חסכונות של בעלי שחסך במשך שנים רבות-כסף שהיה מיועד לקניית דירה.נוסף על המקרה הכה קשה,היה ברור שהגנב הוא לא זר והחשודה העיקרית היא אחות של בעלי.אך כל עוד אין ראיות חותכות לא נותר מה לעשות.בעלי נותר ללא כלום וגם הוריו המבוגרים שהכסף היה אמור לכלכל אותם עד סוף חייהם. מאז החיים השתנו,נוצר קרע במשפחה והקשר עם האחות נותק(אותה אחות היתה האחות הכי קרובה לבעלי).בעלי נרתע מלהתחתן אך שיכנעתי אותו שיהיה בסדר.לא הייתי מוכנה לוותר עליו אפילו שידעתי שלא יהיה לנו קל.אמרתי לו שזה לא משנה לי,שאני אגור אותו בצריף אבל לא אוותר עליו לעולם. לאחר חצי שנה התחתנו.8 חודשים ראשונים גרנו אצל הוריו ולאחר מכן מצאנו דירה ואנחנו עד היום גרים בה בשכירות.בעלי מאד השתנה מאז אותו יום,איבד את שמחת החיים שלו,את ביטחון שלו ובעיקר-האמונה הלכה ודעכה.אני לעומת זאת רק ניסיתי לחזק אותו לעודד אותו שה' יגמול לנו בבוא הזמן. לפני כ-8 חודשים חל עוד מקרה מצער-אביו של בעלי נפטר.בעלי שהיה כה קשור לאביו הפך לשבר כלי.לא אפרט יתר על המידה אבל מאז חיי הנישואים שלנו רק הולכים ודועכים.מצבינו הכלכלי לא מאוד טוב,כרגע אני לא עובדת ומחפשת עבודה,השכירות וההוצאות הרבות מקשות עלינו.הדבר מביא למתחים רבים,ריבים,בכי,עצב ,תיסכול וייאוש,בחודשים האחרונים אנחנו רק רבים,אני בוכה הרבה ועצובה.בעלי הוא לא הבנאדם שאיתו התחתנתי והכי קשה לי זה שהוא לא חושב בכלל בכיוון של ילדים.בגלל מצבינו הכלכלי.הוא אומר שעד שהמצב הכלכלי שלנו לא ישתנה אין מה לדבר על ילדים.הוא מרגיש רע עם זה,כי הוא לא רוצה למנוע ממני להיות אמא ולכן המילה גירושין מרחפת באויר בזמן האחרון ואני אובדת עצות. בעלי לא מוכן ללכת לכל טיפול כלשהו-לא רב,לא יועץ...בגלל כל האירועים שפקדו אותו הוא נחלש מאוד מבחינה דתית ואמר לי שהוא כבר לא רוצה להיות דתי וכשתיגמר השנה של אביו הוא לא יודע אם ימשיך לשמור מצוות.לא לבעל כזה ייחלתי,לא על בית כזה חלמתי כשהחלטתי להתחתן איתו. בימים האחרונים אני חשה עצב רב,תיסכול,מרגישה שגם האמונה שלי נחלשת כי התפילות והבכי שלי כאילו לא נשמעים.אני מרגישה שאני לא יכולה להתמודד עם המצב לבד ולכן אני פונה אליכם ואולי אתם גם תפנו אותי למישהו מקצועי. אני אוהבת את בעלי בכל ליבי,רוצה להצליח איתו ולהקים איתו משפחה ויודעת שאם לא נהיה ביחד אני אתמוטט...בבקשה-עיזרו לי,תנו לי עצה כלשהי או פיתרון...הרי כל מה שאני רוצה זה להקים איתו משפחה.(אני בת 26 אבל השנים עוברות....) תודה לכם.

''וילכו שניהם יחדו''- לכל אורך הדרך...ולתת חיזוקים

שלום לשירה חייב לומר מרגש ומעציב מאד , אין ספק שכל אחד מאיתנו עובר משברים וסומך על כוחותיו שיעבור אותם ללא תסכולים ופגעים שילוו אותו בהמשך הדרך, שאם לא הוא לא היה חושב שיכול לעבור את המשבר אלא היה זועק לעזרה עוד לפני שנכנס לאותו משבר..ולכן משתף לקראת הסוף, כמו אלה ...כמעט כולם...שבאים לטיפול רק שכלו כל הקיצים..או שעומדים לפתוח את הדלת של משרדי הרבנות. כנראה שבעלך חשב שיעבור את המשבר הכלכלי הזה שפירטת בכוחות עצמו - וכאשר ראה שזה גדול עליו - ולא רצה לפגוע יותר-להעציב אותך.. מה היא תחשוב עלי ועל ההתמודדות שלי - איך אתמודד- הציפיות לזה(שיכול להתמודד) התרסקו מול עיניו- ואם החשד נכון ואמיתי- עם אותה אחות שהייתה כל כך אהובה שסמך עליה והאמין בה ולה - והיא זו שאולי..אחראית לקרע המשפחתי הזה שנוצר???!!- נראה לי שזה היה ההפתעה האיומה ביותר שחיכתה לו בסיבוב ושלא חלם עליה, מזה שרק אם גנב פרץ וגנב את הכסף שלו ושל הוריו. הקרע המשפחתי מתלווה אליו יום אחרי יום - לא כל כך סכום הכסף, יש גם סנס של בושה איומה על פני כל המשפחה הקרובה והרחוקה - שדבר כזה יכול לקרוא ..מבפנים. אין ספק שבעלך אוהב אותך עד השמים ומעוניין לפתוח דלתות חדשות, ואנסה לפרט לך כמה דברים שאולי יעזרו, (חוץ מזה שיש לי 'גמ"ח' שאני ב"נ יכול לקבל אתכם לחמשה פגישות ללא תשלום - ואנסה ב"ה לעזור במיטב יכולתי) - להוציא אותו מדיכדוך וייאוש - להבין אותו ולהכיר בו- וכך את גם - עם כל הקושי - חייבת להתחזק ולהראות לו שלא הוא זה שיש בו את התסכול והייאוש - שהוא לא חטיבה אחת ומקשה אחת עם התחושות הנראיות הללו, אלא הייאוש הוא חיצוני לו ומנסה לעטוף אותו ולהשתלט עליו- תעודדי אותו שהוא ''יכול'' לעזור ''למצב'' ולכם- ולא לפחד ממנו- תרבי פרגון ועוצמה אישית ידידותית חיבה יתרה כל הזמן ואיפוא שאת רואה שהעיתויים הנכונים על מנת שהמילים יתמלאו עם תוכן פנימי ומשקל, כשאת בוכה את מראה לו שהוא זה שגרם למה שאת חשה בפנים - בתת-מודע- גם אם שניכם יודעים שזה לא, אני לא אומר לך לא לבכות- אבל אל תראי לו את הדמעות. תגבשי לו בתודעה לחזרה ביכולות שלו החיוביים והמידות הנעלות שבו - על אף שהוא שבר כלי. תעודדי אותו שכמו שפתאום נכנסתם לכל זה - אתם תצאו מזה ''יחד''..ויחד יד ביד לכל אורך הדרך-לא די שהוא נמצא בתוך כל הבלגן- הוא מתמודד עם זה שאולי תעזבי אותו - ואז...?, גם אם קשה לך ,.. אבל יש לי תחושה שתעשי את זה הרבה יותר טוב מהכיתוב כאן. נראה לי שהאישו הדתי והקשיים הרוחניים שנרקמו בעקבות כל זה, ישתפר ויתעצם עם הטיפול והאמפתיה שיינתן לו ממך ומתהליך של הטיפול, יש לך כוחות - שאם לא - לא היית כותבת לנו, אין ספק שהפטירה של אביו עיצבה חלל עצום - האם האבא סלח ואולי לא לאחות שלו..וכו' - עם טיפול טוב ונקודתי למצבים הללו והכלים שיקנה יחדשו לו דרכי חשיבה ומוטיבציה - בלי ספק. הברכה עד בלי די לכם ולכל המשפחה תדהר 050-6650-779

מי יודע מתי

חברים שלום מי יודע מתי הסיכום של השיעור האחרון יהיה מוכן שלום וברכה

גם אני מחכה...תודה

שלום לידידיי אהוביי כנראה שהסיכום יהיה מוכן כשיסכמו אותו ויעברו על הסיכום ויסכימו שהסיכום כדאי הוא להסכם עבורינו כי יש כאלה..כמוני, שלא היו בשיעור הא', והסיכום שסיכמו בשיעור המסוכם יהיה רווח לכל המייחלים לסיכום כי בסיכומו של דבר כולנו רוצים לסכם שהיה כדאי להיות בקורס אם נזכור את הסיכומים שסוכמו ע"י המסכמים חברינו המתוקים הנפלאים.... תודה וכל טוב סלה ועד... מחכים לסיכום המסוכם ..תודה ידידכם אוהבכם תדהר

סיכום הפגישה השניה - אומנות ההנחיה

סיכום לפגישה שנייה בקורס אומנות ההנחיה: הקבוצה נשאלה על ישום בפועל על נקודות שנלמדו במפגש הקודם מספר המשתתפים.ענו בחיוב. לדוגמא: אבא שאיפשר לילדו לשחק (גיל 6) ותיאמו שיכנס לתפילת ערבית , והילד שכח להתפלל ותגובת האבא: שהילד יבין שהבעיה היא שלו. דיאלוג פנימי- כל אדם שנפגש עם אדם נוסף מופיע אצלו דיאלוג פנימי"איך השני מסתכל עלי". ביקורת- בא בדרך כלל ממה שמפריע למבקר ולכן כדאי למבקר לבדוק מה מקור הבעייתיות בו,והתובנה להבין מאיפה זה מגיע. יסוד מאוד חשוב בהסתכלות הפנימית לחנך את עצמו ולא להשוות את עצמו לאחרים וכמו-כן לא להשוות את הילד לחבריו. המנגנון התחושתי- הובאה דוגמא: תינוק רעב שבוכה ואמו מדברת בטלפון תגובתה תהיה בדרך כלל שמיד היא תנתק את השיחה,לעומת ילד גדול שיאמר לאמו שהוא רעב,האמא תאמר לו שיחכה כ-10 דקות עד שהיא תסיים את השיחה התגובה היא מנגנון תחושתי של תחושת מצוקה המסר שעבר לאמא - מצוקה,העברת תחושות: אדם חוזר מעבודה עצבני ומשדר עצבנות כדי לשתף את האדם השני בעצבנותו. בכל קבוצה יש נפש שמשתקף למנחה על מצב הקבוצה,לדוגמא: כולם מסתכלים על השעון - רומזים למנחה שיסיים את השיעור . הוצגו שני מאמרים,מאמר ראשון: דן בנושא "הוי דן את כל אדם לכף זכות" והקבוצה הגיבה מה מקור בחירת המאמר לאותו משתתף אחת המסקנות שיש נטייה לדיבור צפוף יותר הנובע מלחץ ז"א ע"י רצף הדיבור שבא ממקום של התגוננות,המנחה: ישר כוח למי שלקח על עצמו להציג ראשון בקבוצה. מאמר ב':נבחר שיר הדן בנושא ''כלי לשליחות'': התחבר באישיות למטרות חיים לתוכן השיר תגובת המנחה היה לו אומץ להעביר ביקורת על אנשים שתמיד בלטו בקבוצה (למשך זמן כ-3 שנים) המסקנה מציג המאמר נמצא במקום טוב על עצם העובדה שיכל להעביר את הביקורת. המנחה: טקסט הוא כמו פעמון וכל אחד יכול להכות בו מכיוון אחר-ביטוי מושאל זה מרמז שכל אחד יכול לראות מנקודה זווית שלו. בשפת גוף: מציג המאמר שמר על קשר עין עם כולם. בזמן ההפסקה כל אחד ממשתתפי הקבוצה התבקש לרשום על גבי פתק בעיה שמציקה לו והיה רוצה שבעיה זו תעלה בפורום המורחב באופן אנונימי. לדוגמא: אפקטיביות בקבוצה אחרת הועלתה בעיה לאחד מן המשתתפים שיש לו בן שאין לו שום קשר נפשי אליו ודנו על זה בקבוצה באופן אנונימי והתוצאות לא אחרו לבוא. הערה:בקבוצה אפשר לשנות את ההסתכלות בסיטואציה(כמובן מבלי לשנות תנאים הסביבתיים) דוגמא נוספת: היה אדם שלא גרם לו שום ריגוש לחיי היומיום ובסדנא דשו בנושא והגיעו למסקנה שאין צורך להתרגש רק מדברים מיוחדים אלא ללמוד להעריך דברים שקורים בחיי היומיום. מאפייני האישיות של בני אדם - הבדל בין הרצאה לסדנא: בהרצאה: כל אחד יכול להבין אחרת ללא שיתוף לעומת סדנא שאפשר להגיע למסקנה ללא האמירה האישית וכל זאת ע"י שיתוף בין חברי הסדנא לדוגמה - לא משנה מה נאמר בשיר אלא מה אני לומד מזה או מה התובנות שאני לוקח מזה . אמונה = אומנות באומנות מועבר מסר על ידי יוצר היצירה של תחושות למסתכל (המתבונן) כנ"ל לגבי תרבות המוסיקה,כנ"ל לגבי הקב"ה שיצירת העולם היא מסר למתבונן ומביאה אותו לידי אמונה. תפקיד המנחה הוא להעביר מסר לאנשים "לתחושת ההרגשה" אח נקרא אח מלשון איחוי- לכן אח יכול לקנא באחיו מכיוון ששניהם באותה משבצת במסגרת המשפחה,לפעמים חברים טובים מקנאים מכיוון שהם מתמודדים על אותה משבצת. שאלת המנחה:מי מרגיש קונפליקט בתוך הקבוצה? 5 הצביעו שאכן יש להם קונפליקט וזה בא מתוך הפרעה סמויה ולכן יש צורך למנחה להציף את הקונפליקט שמרגשי התחושה יבררו מהיכן זה בא. מנחה מיומן לא נבהל מקונפליקט, אבא אמא מיומנים לא נבהלים מקונפליקט בין הילדים,רק יש לוודא שיתבטאו באופן מכובד. מי שיש לו קונפליקט עם סוגי אישיות יכול ללמוד מזה על אנשים שיפגשו אותו ביומיום ולכן יש לו לברר את התובנה החדשה מדוע יש לו את אותו קונפליקט . לדוגמה: לילד יש קונפליקט עם אביו וכתוצאה מהסדנא הילד הגיע לתובנה שהאבא רוצה לטובתו. ילדים שלא מסתדרים עם אחד המורים יש להם הזדמנות ללמוד על אישיותם של אותו מורה ולבחון היטב לעומק למה הם לא מסתדרים עם אותו מורה זוג מותאם: חלק מהאישיות דומה ומזדהה חזק, וחלק אחר שונה מהשני ביחס של כ-50% בסדנא השלבים המתפתחים כדלהלן: שלב א': יצירת אינטימיות כולם חברים של כולם (עד 4 פגישות כאשר כל מפגש שעה וחצי) שלב ב': ממפגש 5 והלאה המנחה מזהה קונפליקט ומציף ומעלה לדיון פומבי את הנושאים הרצויים ומידי פעם עוצרים ומשקפים את התנהלות כגון שכולם ''מתנפלים'' על אחד מחברי הקבוצה ואז מבררים מה גרם להם להתרגז. מספר המפגשים הממוצע לסדנא נע בין 15 ל-18 מפגשים. ישנם ארבע טיפוסים מרכזיים: 1.אוהב להיות נחמד קרי רוצה תמיד לרצות את כולם סוכם ע"י המנחה כל מאפייני הטיפוס הנ"ל כולל התנהגות,מקור ההתנהגות,תגובת הסביבה עליו, והמטרה במהלך הסדנא לשפר את נקודות הראויות לשיפור. כוחן של מילים: סוכם ע"י המנחה מה הכוח של מילים כדלהלן א.דיבור משוחרר ופתוח (לא להעליב וכו') ב.שפה ברורה ומובנת. ג.סביבה רגועה ללא הפרעות חיצוניות (רעש וכו') ד.הקשבה מלאה לזולת. ה.משוב= שיקוף מסר מול תת מסר: המסר צריך להיות תואם לתת מסר דוגמא לאי תאימות:מסר=אדם אומר שהוא לא כועס. אבל התת מסר שמתקבל כשהוא מדבר בטון של כעס.

תודה וברכה

לר' אמנון היקר ברכות יחולו על ראשך תודה תדהר

אי הבנה ביני בין אשתי

אנחנו נשאים כבר שלושה חודשים , לפעמים נוצר ויכוחים ביננו . מה עלי לעשות למנוע את הויכוחים? אני אשמח אם תענו לשאלתי.

המודעות ככלי לפיתוח האישיות

שלום לאברהם אני מבין מתוך דבריך שהיית סבור שוויכוחים נשארים בבית משם באנו ולא יחלחלו לתוך מעגל חיינו כזוג, ההפתעה הגדולה היא שאנחנו כבני אדם מעבירים את תפיסות החיים תכונות המשפחה והמודעות הרגשית איתנו כשעוברים מעבר לגדר 'לביתנו הקטן'. שלושה חודשים וכבר יש וויכחים...אני מתפעל, זה היה אמור להתחיל לפני ..ג' חודשים. ואם רק עכשיו זה התחיל כנראה שאתם זוג מוצלח עם השתדלות ומוכנות לחיים משותפים. ידידי הטוב ר' אליהו נתן לך מפרי עיטו כמה קווי מתאר וסגנוני התמודדות ואני הקטן אוסיף עוד איזה משהו. הסגנון של שאלתך נותנת לי את התחושה שאימצת לעצמך תפיסה להתמודדות ורצון עז לשליטה בכל מצב שאתה פוגש ובפרט למצב בו אתה עליו מדבר. אם כנים דבריי, עצתי לך ידידי, יהיה קשה עד מאד למצוא את מבוקשתך אם לא שבת זוגתך תדע את הקושי שאתה עובר עם עצמך. וויכוחים יוצרים שניים מתוך פנמיות הרגשות ומיתוסים של אותו מודל ראשוני בו יצרנו לעצמינו בהיותנו בילדותנו. אותו מודל מעוצב שאמר לנו מה מתוק ומה מלוח מה יפה ומה מכוער מה עדין ומה גס, אנו כבני אדם 'עובדים' עם כלי עבודה מעוצבים מהתת-מודע ב95% ממשך היום, וחושבים שאנו בשליטה עצמית. אמת שליטה העצמית הזו היא מאותם כלי העבודה המעוצבים המקנים לנו תחושת יציבות ומודעות למצבים בהם אנו מתמודדים, אמנם כשנפגשים עם הזולת שלהם יש את אותם חלקים הקוגנטיבים שלך יש - נמצאנו מגיעים לקונפליקט אי איזון או כפי שקראת לזה...וויכוחים. הוויכוח נובע מכמה עשרות אלפי תפיסות עולם שלא מקבילות לשל זולתנו. אנו מודעים רק לכמה מהם. והנה כמה עצות: 1- כדאי שתיידע את אשתך היקרה שהיא תורמת לוויכוח את שלה מעצם היותה שונה ממך, שהרי כל אחד מעוניין רוצה ואפילו שואף לגרור את השני אליו מתוך כוונה טובה ..לעצמו, שהזוגיות תיטיב עמו\ה, ועל כן התת-מודע שולף דרך התמודדות שנקראת וויכוח- להוכיח לשני את עמדתו ושהוא צודק או מכוונן יותר לאמת. ומשום כך נוצר וויכוח וזאת להנעים את הזוגיות לפי הפיגורה שלו\ה ותפיסותיו. הידיעה יוצרת את המודעות שכל אחד תורם משהו לאותו וויכוח ואין שום צד שבעצם צודק אלא הצדק ...משכנה בתת-מודע של כל אחד מאיתנו. ועלינו לכוונן את עצמינו ולרקום אחדות שחדשה לנו עם בן\בת הזוג. 2- כדאי לא להיות שיפוטי ,ולהתחיל לקבל את השני עם חסרנותיו כפי שקבלנו והסכמנו עם יתרונותיו. ההסכמה מולידה תחושת רוגע פנימי וקבלת האחר איך שהו\יא, ומשם הדלת נפתחת להבנה פנימית יותר ולהבנת הבעיה הוויכוח או כל מה שלא יהיה. 3- תנסה להפוך את הוויכוח למילות שמקרבות ולא מרחיקות..תשאל את אשתך אחרי כל כמה משפטים- 'מה עבר עלייך שכשאמרתי לך את ..כך וכך, האם זה עשה לך טוב או אולי הרגשת ריחוק רגשי ממני..' וכך תלמד את אשתך ואת עצמך קצת יותר, ומהמקום הזה תוכל לבנות רעיונות חדשים עבורך איך לגשת למלאכה. אם אתה דובר אנגלית תמשיך עם התשובה הזו ותעבור לתשובה האחרונה שכתבתי לג'ני שם תקבל כמה רעיונות המבוססים על ידע וניסיון אישי של אחד הפסיכולוגים הידועים כיום בארה"ב. אם תרצה , הייתי שמח להדריך אתכם לתפיסות מאוזנות ורצויות לנושא זה ובכלל למערכת הזוגיות. שמחה ומזל טוב לכם וברכה טובה ושלום עד בלי די תדהר 050-6650-779 יועץ נישואין

פגיעה בהתפתחות?

האחיינית שלי נכנסת למקלחת מתי שאביה מתקלח האם זה בסדר? האם זה יכול לפגוע בהתפתחות שלה?

אין ספק

שלום לדנה אין ספק שההתפתחות הנשית והגברית לגבי זהותה ויציבותה תלוי בזה שהילד\ה והבוגר\ת לא יהיו מושפעים בצורה כזו או אחרת הגם שהאיסור חל מפני שהן הבנות שלו, והרי האיסורים בתורה באים להזהיר ולמנוע התפתחות לא בריאה מלבד זה שציוה כך בורא העולם. מומחים בתחום זה למדו מלפני עשרות שנים שבריאות הנפש ויציבות הנפשית תהיה מעורערת בהמשך ובהתפתחות הילד\ה אם לא שישימו גבולות לתוך מעגל חייהם הרך. בגיל הרך הכל נצבע מסקרן טראומאטי ויתכן לאינפקט חזק ביותר אם לא שפשוט- לא יחשפו לדברים כאלה. מלבד חומרת התורה שכבר הזהירה על זאת ומודיעה חד משמעית שהגדולים מצווים על הקטנים לשמרם כי אין ביכולתם להבין חומרת התיק שיפול בחלקם. מבחינה מקצועית ספרים ומחקרים רבים נכתבו ע"י חוקרים את הנושא הזה והראו אחד לאחד שילדים שהיו בסיטואציות כפי ששאלת בלא מודע היו מושפעים בצורה לא קלה ובהמשך הדרך אף הגיעו לטיפול פרטני זוגי עבור חוויות וסימולציות קוגנטיביות ורבים הצליחו להשתחרר. לא הארכתי מפני הצניעות- ואף להסביר לא יכולתי למנוע מפני התסכול- המסר ניתן למבין העניין כל הטוב עד בלי די תדהר

איך להיתמודד?

ניפרדנו לפני 4 חודשים אני לא מצליחה לשכוח אותו. יש 2 ילדים מנשואיים ראשון (היתי אלמנה) 2 בנים 7 ו10 ש הם לא רוצים אותו. הוא רצה לכנך את ה ילדים שלי בדרך שלו ש אני לא רציתי. יש לו בעיה בשתיה.

דרכי התמודדות באובדן ובשכיחה בו זמנית...

שלום לאטל ננסה לעשות סדר, אם הבנתי נכון- היית נשואה לבעלך שנפטר ונולדו לכם שני בנים אחד בגיל 7 והשני 10 שיחיו. כעת את מבקשת דרך התמודדות למצב בו את נמצאת אחרי פרידה של ארבעה חודשים מגבר שהיית בקשר כנראה לא סתמי, ואחד הסיבות לפרידה על רקע חינוך הילדים , הילדים לא מקבלים אותו כדמות סמכותית 'אבהית' , ויתרה מכך שהוא בחר לחנך אותם כפי שמעוניין בדרך שלו ודרכי החינוך שלו לא מקובלים עלייך. את אומרת גם שיש לו בעיה בשתיה כנראה מוגזמת והבעיה הזו מחלחלת וגורמת לכם לפערים משמעותיים בתקשורת ביניכם עקב המצב הכרוני הזה. אטל, הרבה פרטים משמעותיים וחשובים חסרים כאן על מנת להדריך אותך לאיזון, יש כאן כמה סוגיות עמוקות מאד שלדעתי את חייבת לטפל בהם בזמן הקרוב, ההתמודדות עם גבר שנכנס לחייך עתה יכול להיות הסיפור החלופי מהמצוקה האכזבה התסכול שעברת עם פטירת בעלך, איך התמודדת עם התהליך של הפטירה שלו יותר מעניין אותי לעכשיו, אולי העדפת פיצוי מלא מאשר חלקי עבור מצבך מהנישואים הראשונים בחייך, רק השערה. ודאי שמצב החינוך של ילדייך ובעיית השתייה המוגזמת שתפסו מקום לעצם הפרידה מקבלים משמעות עבור ההחלטה שבחרת, להפרד ממנו. אבל לפי מה שנראה לי זה לא מקור הבעיה בהתלבטות והרצון למצוא דרך התמודדות ב'לשכוח' את הגבר הזה החדש בחייך. איני אומר שלא עשית צעד נכון , ההחלטה היא שלך לחלוטין וכנראה את מבינה בתוכך שזה היה הדבר הנכון ביותר לעשות, אמנם אם זה היה רק לשכוח אותו הדרך הייתה קלה יותר, נראה לי אטל, שעדיף קודם כל לטפל באובדן מאשר להתמקד בשכיחה, הרבה פעמים גם שניהם יוטפלו בו זמנית. יש הצלחות רבות אטל, את מוזמנת להתקשר למוקד שלנו שם יש אוזן קשבת ומומחים בתחום הפסיכולוגיה והיהדות למצוא עבורך דרכי התמודדות, כפי שבקשת. ההצלחה והברכה לך ולכל משפחתך עד בלי די תדהר

בטל דבר-בטלה האהבה

בס"ד אני נשואה פעם שניה עם שני ילדים מנישואים קודמים ושניים מהנוכחיים. החלטתי להתחתן שנית נבעה מתוך רצון ב"אבא" לילדים ובעלי הנוכחי היה המועמד האידיאלי לכך. הוא העניק לילדים מה שאביהם הביולוגי לא נתן, הוא השקיע המון ובכלל היה נוח מזג ושמח. יש לציין שאלמלא הרצון לאב לילדיי מעולם לא הייתי חושבת להתחתן איתו( ובכלל) הוא בכלל לא הטיפוס שלי, הוא לא מושך אותי וכו'... פשוט יום אחד הילדים ממש ביקשו ממנו להיות להם לאב וזה "מחץ" לי את הלב וגרם לי "לרצות" להנשא לו - אהבה התלויה בדבר.הוא מצידו היה להוט להתחתן למרות שהבהרתי לו שזה לא הולך להיות פיקניק. העניין הוא שלאחר לידת בננו המשותף- בטל הדבר וגם האהבה ומאז כבר 6 שנים המציאות טופחת לנו על הפנים רע לשנינו ורע לילדים. כמובן שיחסו שונה בין ילדיו הביולוגים למאומצים. ואני לא יכולה לסבול את זה- מצטערת,גם אם יבטיחו לי שנים סוגות בשושנים של שלום בית. בקיצור, כל מה שמעניין אותי זה הילדים, גברים - לא ממש (גובל בשנאה רחל"צן) אולי אני נכה מבחינה רגשית או משהו.ושאלתי היא: האם יש לנישואים כאלה סיכוי? האמת ששנינו רוצים להתגרש אך מרחמים על הילדים . אשמח לשמוע עצות- תודה.

אהבה התלויה היא אהבה מסכנה

שלום לימימה הייתי אומר לך קצת מכיוון שונה מקודמיי חבריי שכל אחד אמר דברים נכונים ויישר כוח להם, אמנם נשכח ממך ומהם דבר אחד ונראה לי שאולי...כאן הנקודה המרכזית. ארך פרום ועוד דברו על המצב הנורמאלי ההכרחי ביותר של מוסג האהבה ומה המשמעות לנו ולחיינו. את מגדירה בעיה אמיתית שורשית שכביכול אין לה מענה ופתרון אלא לחפש יתרון על פי המצב הנתון שקבעת מראש - ש..היות ואהבתך הייתה תלויה בדבר - וזה היה ידוע ומוסכם בינך לבין עצמך, בכל זאת העדפת להינשא לבעלך הגרוש ..שוב, עם הלבושים של בעלך הנוכחי. כל עוד בעלך הנוכחי לבש את מלבושיו, הילדים אותתו לך שבגדיו נאים ונעימים למגע (הרגשי), כעת שמלבושיו נלקחו ממנו- ראית את התמונה ממבט-על, ושוב זה החזיר אותך לתחושות של שנאה עצבות ותסכול. את מבינה ימימה, שמבחינה פסיכולוגית רגשית אנו כבני אדם חושבים במוחנו בצורה מאד משונה..כביכול, לו הייתה את האפשרות להקליט ולהסריט את מחשבותייך היית רואה על מסך ענק בלשון מטפורית, גלים קטנים וגדולים רועשים ושקטים אפילו בצבעים שונים שמקבלים את גווניהם גם מהלבנה החזקה בתקופת תמוז של הלו-טייד החזק, ומהשמש על כל צבעיה כשהיא בשקיעתה, קחי את כל הגלים הללו ותערבבי אותם במהירות רבה..את יודעת מה יצא מזה? - רסיס אחד קטנטן בחלקית השנייה של מחשבה אחת הכי פשטנית שלנו. במילים אחרות, אסוציאציות והסימולציות(ההדמיה בין דבר לדבר ובין האנשים בחיינו) בשילוב חיפוש ורדיפת ההנאה השייכות לעולם לעצמנו לחברנו...ולבת\בן הזוג שלנו נובע מכל הגוונים והעומקים של רסיסים אין ספור (כפי שידוע שאנו משתמשים בכמה אחוזים בודדים מיכולת המנטאלית שלנו) , בקיצור...עצתי לך, אל תחפשי פתרונות ..חפשי את השייכות את אהבת האהבה, לא את האהבה שהייתה אמורה להתרקם בין שני דמויות או שלושה או יותר, תרשי לי להביע את דעתי הקטנה לפי ניסיון של כמה שנים טובות, הילדים לא רצו אבא אידיאלי את רצית בשבילם, הם לא חפשו אהבה את חיפשת, הם לא הכריחו אותך להינשא לו ולהיכנס למחויבות כה גדולה..נישואין, ברובד עמוק יותר ימימה..את בשתי ידייך עיצבת לעצמך תוכן ומפה ו..אסטרטגיה, אם תרצי, רצון ליצור יעילות ונוכחות לעצמך בחייך על ידי דמויות שונות(כגון כאן ילדייך) ולהעצים את המשמעות לחיים מאושרים. עצה קטנה אם תרשי לי- תהיי עסוקה יותר בלראות את האושר שבדרך ולהגדיל את האור ..חפשי אותו הוא שם- החושך נסתר וגם גלוי בו זמנית, האור תמיד נסתר...וזה החושך הגדול ביותר בחיינו, האור בחיינו הוא התהליך עצמו של גילוי האור...לא חיפוש האור עצמו..הוא יבוא מאליו. כל הטוב בעולם...עד בלי די תדהר 050-6650-779 טרפיסט

קשור לאימי

שלום, אני בת 32 נשואה +1 בתמצית: מעולם לא הסתדרתי עם אימי, העולם לדעתה הוא בניגוד אלי מקום שבו צריכים לריב, אני מאוד מנסה לחייך ןלשמוח בחלקי ורק כעת נפל בידי הדבר לאחר בעיה בריאותית אחרי הלידה שהחלמתי ממנה ולא בעזרת אימי, היא כל הזמן מבקרת אותי לא מפרגנת מטיפה מוסר, עיניה מפחידות ולא מקבלות, אני גרה רחוק ממנה וממעטת לבקר, הבעיה היא שהיא באה לעזור לי פעם ב... שלושה שבועות שבועיים, פעם אחת בשבוע ,אני כל הזמן הודפת אותה, כמה זה עלה?... סחתיין קנית מגהץ... הרופא נמצא רק ב5 למה לא לפני? תסגרי את הארונות? כמה זה עלה? נורא מחפשת רוע גם בשיחות על חמותי ועוד ועוד, כל כניסה שלה הביתה מלווהבאנרגיות שליליו ת אחרי הלידה לא רציתי שתבוא בכלל, היא שיגעה אותי, היא יוצרת בי תחושות אשם כבדות, אני מרגישה שהיא מקנא לי, סליחה על ה וספת המידע הנ"ל אך שהיא מגיעה אני מקבלת וסת מהלחץ. אני רוצה להרות, אך הלחץ בסביבתה איום, אני אפילו מרגישה עין הרע ממנה.אחרי לכתה אני בדיכאון, אנו אמא ובת אך במימד הרגשי ניתן לומר שאני לא אוהבת אותה. היא עוזרת הרבה, אך מה זה שווה שאני בדיכאון, ואינני רוצה לישון אצלה לעולם, יש לי המון כעס כלפיה על כל היחס שלה אלי לילדות, בעיה שאני סובלת ממנה קשורה ביחס ישיר אליה. מאוד עצוב לי שאני לא יכולה למצוא פתרון. נכון שבתורה כתתוב כבד א אביך ואימך, אך היא לא מכבדת אף אחד גם לא את עצמה ובטח שלא אותי. היא יודעת לעשות אך לא להרגיש. אז אם תגידו לקבל ולהבין, לא אוכל יותר היא משפיעה עלי הן פיזית כפי שתיארתי והן נפשית. בילדותי היא הכתה אותי העליבה אותי , גזרה לי את שערותיה שרפה א ידי ובכל זאת יצאתי בסדר למרות שהיא אימי. מה דעתכם?פתרון, שלא תגיע אלי? אפילו אם היא באה לבקר עם אבי, אני נלחצת כולי , שניהם רואי שחורות, אני לא רוצה להיות בלחץ. אבל לדוג' אנו רוצים לקנות דירה לא לשתף אותם לסמןך עלל עצמנו? תודה והרבה אושר רחל

קשור גם אלייך

שלום לרחל כמה עיצות בשבילך ומקווה שיטיבו איתך. 1- הדברים נראים מסובכים ואני בטוח שישנם עוד הרבה פרטים שהחסרת, אמנם דבר ראשון הוא לשנות את המיינד-סט - התדמית כלפי אימך. כיוון החשיבה אחרת על המצב וההסתכלות על אישיותה של אימך תתן לך מימד של פרופורציה חשיבתי אחר הלחץ ממך ירד פלאים ותוכלי להיכנס לאיזון הן חשיבתי הן רגשי כלפיה וכלפי המצב כולו וההתמודדות תהיה נסבלת שתוביל אותך למצוא את הכוח להיות הגוררת, ולא הנגררת למצב רוח שלילי כלפיך וכלפי אימך. על כן צריכה את להתחיל לראות את הנקודות המשותפים ביניכם אם ישנם, שאיתם אתם כן מסתדרים, ופחות לדוש בדברים שאתם לא, לעשות זאת - כדאי לבודד את התחושות השליליות מהתחושות הטובות והחיוביות שבקשר ביניכם, עיצה קטנה איך לעשות זאת: תרשמי על דף שלושה טורים - אחד מימין אחד משמאל ואמצעי- בצד ימין כל הדברים שעליהם אתם מסתדרים בשמאל הדברים שאתם לא מסתדרים בכלל, והאמצעי הוא חלק האפור בקשר- דברים שהם בגדר הספק- לפעמים כן ולפעמים לא. התרגיל הזה יתן לך הגדרה טובה לקשר ביניכם מכאן ולהבא תתחילי להעצים את הטור הימיני ואם תגיעי לסיטואציה שמאותתת לך שהיא מגיעה מהטור השמאלי- מייד תחשבי האם את יכולה לתרגם אותו לאחד מהדברים שבטור הימיני. אם יבוא מצב שיאותת לך שהוא נמצא בטור האמצעי - תחשבי איך לבודד אותו או האם יש אלמנטים חיוביים ולהשליך אותו לטור הימיני- אותם אלמנטים שמיטיבים איתך בקשר עם אימך, לחזק ולהעצים אותם- אותם אלמנטים שלא - להשליך אותם לטור השמאלי. וכך חוזר חלילה. התרגיל הזה כאמור, יתן לך אינדיקציה איפה לשים דגש ואיפה לא ועל מה ומתי ואיך. 2- מתוך הדברים האלה קחי לך כמה נושאים שברצונך לשפר ושייתנו לך תחושה של חיזוק התקשורת - דברי עם אימך בשעה קבועה פעם בשבוע או שבועיים על הנושא הזה שבחרת- תעדכני אותה שאתם יושבים ומדברים על הנושא שבחרת לעצמך- עדיף שתתחילי מהקל לכבד, לא נושא שבטוח יגרום לויכוח. אם גם זה לא מסתדר- קחי לך נושא מהטור הימיני - היינו - נושא שיש לכם עליו דיבור והסכמה - ואט אט תפתחו את התקשורת הבונה - אחרי כמה שבועות תתחילי עם הנושאים מהטור האמצעי - וכך הלאה. 3- להוריד כעס - יכול להיות שיהיה חכם לגשת לטיפול יחד ולמצוא בתהליך הטיפולי את הנקודות של הגורם המשמעותי שיצר בכם ובך את הכעס ואת התחושות השליליות. אין ספק שאימך מרגישה שאת כועסת עליה - כמים הפנים..כן לב האדם- ההתעלמות מזה לא נובע מחוסר אכפתיות אלא ההפך- הבעיה היא אחרת - כנראה שאימך לא יודעת דרך להתמודד עם פתרון לבעיה.. שהיא- לגעת בליבך וללטף אותך בחום אימהי- הזקוק לך. אין ספק שלהיות אמא לילדה שכועסת עליה, זה הדבר הכי הרסני שיש ללב אוהב- אמא זו אמא- כנראה שהיא צריכה ללמוד- אין ספק שהיא יכולה - ואת כבת לאמא שתשתדל להיות אמא אוהבת - תרשי לה - בתהליך הטיפול. תסכימי שזו אימך- תקבלי אותה - תכירי בה - כי מאחורי כל החומות ישנו לב אוהב. כל הטוב בעולם..עד בלי די תדהר 050-6650-779 תרפיסט

תודה

המון תודה מכל הלב על ההקשבה והתשובות המעמיקות, המון בריאות ושמחה, זה בעיני תמצית הכל

כבוד והערכה למפנימים את המסרים

כולנו תקווה יחד איתך שתצליחי בכל אשר תפני, לך ולמשפחתך הברוכים. ברכה וכל טוב..עד בלי די תדהר 050-6650-779 תרפיסט

האם כדאי להכיר

אני בחורה בת 34, אקדמאית, הציעו לי בחור בגיל 38 הוא עובד במפעל, ומה שאמרו לי עליו שהוא איש טוב יש לו לב טוב אבל הוא לא מלומד (גם לא רוצה טוב לו כך) אני ממש מתלבטת עם כדאי לי להכיר אותו. ראשית כי נמאס לי להכיר עוד אחד ועוד אחד זה ממש קשה ואם מראש אין קשר אז למה בכלל לצאת שנית מאוד חשוב לי שיהיה לי עם מי לדבר, אני רוצה אדם עם ראש פתוח רחב אופקים (לא רדוד). אני לא בטוחה שעם בחור כזה (שהוא בטוח בחור מאוד טוב רק שצריך להתאים) אני אמצא קשר, נושאי שיחה. בעצם בגילאים כאלו הקשר הוא די שכלי. מצד שני אני חושבת בעצם מה חשוב בקשר? עם הוא איש ביתי עם לב טוב אולי אני צריכה להגיד לעצמי: די! תלכי על זה, תנסי לבנות איתו קשר, בכל זאת אני כבר לא מאוד צעירה ואני מאוד רוצה בעז"ה משפחה וילדים. אני מאוד אשמח אם תכוונו אותי למה צריך לשים יותר דגש בקשר, האם כדאי לי להכיר אותו, האם נראה לכם שיש לזה סיכוי לקשר כזה? תודה שירי

גיבוש עצמי ותפלה לאל במרומים

שלום לשירי במסגרת פורום וספציפית לגבי עיניין השידוכים כמעט ואין מה להוסיף אחרי שידידי ורעי ר' אליהו ענה לך בצורה עמוקה ומשמעותית, הייתי מוסיף קצת ואומר : התלבטויות בחיינו נובעים מהמקומות המוסתרים בנפשנו שעדיין לא החכמנו לפזר עליהם מספיק אור, כשהם מוארים הם יהפכו מהתלבטות לאידיאולוגיה למיתוס והתגבשו עם כל רעיונותינו המגובשים. קו המחשבה ורצף החשיבתי שלנו פעמים קטוע (לדוגמה: ...מה רציתי לומר..שכחתי, או מערבבים כמה דברים יחד- ותופסים את עצמנו פתאום) הרצונות עולות מהלב אל המוח, אבל אם הלב 'הפנוי מהחכמה' ישדר למוח את הרצונות מבלי שהרצון יקבל את ההגדרות שמאפיינות אותו - האפיונים (הלא מגובשים ומוגדרים) ..כשיגיעו למוח (בשניות) לא יעמדו בלחץ שנדרש להפוך אותם למיתוס לרצון 'מגובש' לאידיאולוגיות להבנות לתובנות ולרצונות שיטיבו איתנו, והם בעצם מאפיינות את הכוחות שלנו כבני אדם, כוחות אלו הם הם החכמות שלנו, לכן עצתי לך- תרשמי לך את כל הדברים הכי חשובים עבורך, אלה הם בעצם הכוחות שלך, אם רשמת אותם על הדף הם אמורים להיות הדברים המגובשים ביותר אצלך, העקרונות שבלעדיהם לא תוכלי לשרוד, בעת התרגיל הזה 'אסור' לחשוב על כל דבר אחר, כגון הדילמה שלך לגבי גילך וכו' , שימי את זה בצד לחלוטין, אחרי שתעצבי לך את הרצונות שלך אז תשייכי את הדילמות ותבררי עם עצמך על מה כן אפשר לוותר להשלים למזג יחד עם כל הרצונות של חוסן ומה שיתן לך את שביעות הרצון מעצמך. השלב הסופי הוא התפלה- אחרי שתגדירי לעצמך 'פחות או יותר' את הדברים, תשאי תפלה לאל במרומים הוא השדכן האמיתי - לא לשכוח - בדרך שאדם רוצה ללכת ..בה מוליכין אותו' אם לא עשית את כל זה - היינו - לגבש לעצמך...את רעיונותייך לקראת בחירת בן זוג מי הוא מה הוא- מי את ומה את.... על איזה דרך את רוצה שהוא ית' ידריך אותך? דומני- שרוב הבעיות של האנשים ולגבי השידוכים, שהדרך לא מעוצבת, ולכן "קשה" להקב"ה לשדך בין פלוני לפלונית 'גם' אם נקבע 40 יום קודם יצירתה של אותה פלונית, הקושי הוא כביכול, מפני שהאדם על פי מעשיו משנה את מזלו וביום מסוים ש'יתאים' עצמו לפלונית, והיא על פי מעשיה ביום למחרת תגרום לירידה או עלייה למזלה..שעל פי מעשיה, ממלא יהיה 'קשה' לזווגם מפני שמזלם השתנה, בכל אופן הסוגיה הזו באמת מסובכת ועד כמה שניתן להבין ולחקור ..אנחנו בעצם רק מגיעים עד גבול מסוים. העיקר הוא- לסמוך על אבינו שבשמים שהוא זה שמזווג - גם אחרי שנים ונישאים שוב לפרק ב' המעשים מותאמים בין שני בני הזוג - וזה מזלם שוב שעל פי מעשיהם. (לאלה ששואלים את עצמם- הרי הגמרא בסוטה ב. אומרת שהזיווג הא' הוא על פי מזלו והב' על פי מעשיו, אז מה זה משנה למעשיו כרווק\ה לקראת הזיווג הא'? הרי הכל נקבע על פי מזלו?! נראה לי בס"ד שמעשיו של האדם ורצונותיו הליכותיו תפיסת העולם שלו - יכתיבו גם את מזלו להיות מזלו, ('משנה מקום משנה מזל' - המקום הוא השינוי של המצב, המצב הוא בעצם מוגדר על פי מעשה שעשינו). אם כן ניתן לומר שאין בין זיווג א' לב'- אלא שהא' האל הטוב בשמים מזווג יותר על פי מזלו - מפני שאותו אדם הצעיר בגילו ברעיונותיו בתפיסותיו ברצינותו לחיים 'הגדולים' - אין בו ולו עדיין רעיונות מגובשים איתנים עם חוסן עצמי, ויחד עם זה הרי 'בדרך שהאדם הולך בה מוליכין אותו' - שבגיל הצעיר האדם יותר סומך על הוריו חבריו מעריציו מחנכיו - אין לו גיבוש עצמי- אז ודאי שה' הטוב 'חייב' לזווג אותו עם זיווגו ..על פי מזל..כי האדם עצמו סומך יותר על מזלו, אבל בזיווג שני- האדם מחושב יותר , עבר הרבה יותר ניסיון לגבי גיבוש העצמי האישיותי רעיונותיו דעותיו ו...רצונותיו, וממלא ה' הטוב בשמים מתחשב בדרכו של האדם- שעל פי מעשיו- מפני ש...בדרך שאדם הולך..בה מוליכין אותו'.) ובקיצור...רציתי רק להוסיף על אמרותיו של ידידי ורעי ר' אליהו...שככל שדעותייך ורצונותייך יהיו חזקים ואיתנים - ועם זה תשאי תפלה לאל במרומים- אין לי ספק שזיווגך יהיה זה שרצית, ואת כל מה שתרצי. כל הטוב בעולם...עד בלי די... בשורות טובות לך ..במהרה אמן! תדהר

התלבטויות

אני אברך נשוי למעלה מ 20 שנה ואני נמצא בהתלבטות קשה הואיך ומסיבות שונותשאינן תלויות בי אין אני רואה ברכה בלימודי הן מבחינהת כמות (חוסר ניצול זמן) וק'ו מבחינה איכותית ולא הגעתי לשום הישג כלשהו בלימוד ובודאי לא מעין השאיפה שהיתה לי בתחילה, ואני מוצא עצמי ריק הן מתורה הן מדרך ארץ (מלאכה) והזמן חולף לריק, כשאני מנסה להסביר לאישתי את המצב בכולל דוחה אותי בכל מיני טענות כגון מה עושים אחרים...? וכו' אינני מעונין לדבר על אחרים מחמת לשוה"ר, לפני כמה שנים התחלתי להתעסק בתשמישי קדושה תוך כדי הלימוד בכולל דבר שנתן לי חוץ מהכנסה כספית בעיקר סיפוק נפשי מזיכוי הרבים והתעסקות בקודש אך, מחמת דרישות של אישתי והפרעות מצידה נאלצתי לעזוב מתוך כעס. בשנה האחרונה יש לי אפשרות ללמוד מקצוע מכובד על חשבון ביטוח לאומי כיוון שנעשתי נכה, אך היא מתנגדת לי לכל דבר וכבר זמן רב שאני הולך מתוסכל הן מצד אחד על השנים הרבות שהלכו לריק וגם עכשיו היא נועלת בפני כל אפשרות לשינוי וזה רודף אותי יום יום , ההרגשה רעה מאוד ואיני יודע מה לעשות?! ואני שואל האם זכותה למנוע ממני כל דבר והרי לשיטתה אני נדון לסיים את חיי בלא כלום. ומיותר לציין שהיחסים בבית לגמרי לא תקינים כל אחד חי לעצמו וגרוע מכן שמריבות לא חסרות כעס, שינאה, וכו' וכל זה גם בפני הילדים 2 שלומדים בישיבות וכבר כמעט יצא לפועל גירושין רק שנמנעתי מכך מסיבות מסוימות היא אינה מנסה להבין אותי או לבוא לקראתי רק שאשאר בכולל כי כך נח לה. אבקש מכם עיצה מה לעשות? האם זכותי או חובתי להתעקש עד הסוף ולא לוותר ?

שנינו יחד וכל אחד לחוד

שלום לך פינחס אומר בקצרה ממש- אף שהנושא צריך הסברה מפורטת. הבעל אמור צריך וחייב לפרנס את ביתו, ביתו זו אשתו, זה ילדיו, וכו' - האשה לא אמורה ולדעתי האישית לא טוב אם תתערב בהחלטות של בעלה בנושא הזה היינו במה לעבוד ומה יתן "לך" סיפוק. התורה נתנה ליהודי מצוות, ולא נתנו מצוות אלא לצרף בהם את הבריות, על פי הפשט - לאחד את כל היהודים , פירושו של דבר שחשוב עד כדי כך היחד בעיני ה' וזו המטרה בעולמנו, הפשע הגדול ביותר שאדם כזה או אחר יכול לעשות לשני זה....לא לתת לא את ההרגשה שהוא מיוחד שהוא מישהו, שהוא לא מובן, שהוא לא מעורך וכו', אם כן ניתן לומר שאם אשתך לא מאפשרת לך לעסיק את עצמך אולי כדאי להפנות את הדילמה אליה, ושתחשוב על הדברים שנאמרו כאן בפורום, עצה טובה יותר היא לגשת ליעוץ מקצועי - אני בטוח שמסתתרים עוד כמה וכמה פרטים חשובים על מנת שתשובה ועצה נכונה תבוא לקראתך. כל הטוב..עד בלי די תדהר 050-6650-779 תרפיסט

מרגישה "נודניקית"

ערב טוב. יש לי ילדה בת 7 וכמה חודשים, היא כרגע בכיתה ב'. ילדה נהדרת, מקסימה, ממושמעת וטובת לב ונפש. פשוט ילדה מיוחדת ושובת לב. יש לי בעיה שאני לא מצליחה למצוא את הדרך להתמודד איתה. אני מוצאת את עצמי "מנדנקת" לה ואני שונאת את זה. העניין הוא שאני מוצאת את עצמי אומרת לה כל דבר שהיא צריכה לעשות - החל מ: תצחצחי שיניים, תתלבשי, תנעלי נעליים, תסתרקי, תכניני מערכת, שיעורים, סדרי את החדר ועוד ועוד ועוד. ניסיתי לא להגיד, לא להעיר, לא "להציק" אבל בשיטה זו היא לא תגיע לבית הספר ולא תלך לישון ולא תספיק שום דבר. מצד אחד אני לא רוצה לפגוע ב"אדישות הילדותית" שלה - סך הכל אין לה בית, משפחה, עבודה וילדים ויש לה את כל ה"זכות" כילדה להיות קצת אדישה וחולמנית ןמצד שני - צריך בכל זאת להספיק!! לפעמים אני מאלצת את עצמי לשתוק ורואה איך הזמן עובד ומתבזבז ונמרח על שעתיים של הכנת שיעורים ומערכת בזמן שהייתי רוצה לראות אותה משחקת או נהנית. סך הכל אני רוצה בטובתה - שתמהר "לסיים את חובותיה" על מנת שישאר לה זמן לעשות מה שהיא רוצה ואוהבת. התוצאה היא שאני מרגישה נודניקית - מבחינתי ומבחנתה אני יודעת שאני עושה אותה יותר תלותית ב"פקודות" שלי ולא לקחת אחריות על הדברים שהיא צריכה לעשות כי יש מי שלוקח את האחריות ואפילו על הדברים הפשוטים והאלמנטריים. מה עושים. אשמח לשמוע תגובתכם.

חנוך הנער(ה) על פי דרכו(ה)....

שלום מיכל גיל 7 הוא גיל חשוב ביותר עבור ביתך שתחי' , היא התחילה כבר מגיל 5 להבין את עצמה ואת הסביבה, ההורה אמור להרפות במידה מסיומת בהדרגתיות את תחושת האחריות מהדברים שהיא כבר מסוגלת להתמודד לבד כגון לצחצח שיניים להתלבש לבד לסדר את החדר, ומהמקום הזה להפנות את תשומת ליבה ל"חשיבות" הכדאיות והיתרון שיש בדברים שהיא צריכה לעשות. הילד\ה מבחינה מסוימת כמהה לשמוע את הוריו מחנכיו 'מבקרים' אותו בצורה בונה, ומאידך כמהה ומחפש לעשות את הדברים בכוחות עצמו ללא התערבות שום אדם אחר. השילוב הזה לעיתים יוצר בעיתיות מצד ההורה או מהמחנך ועל זה אמרו חז"ל חנוך הנער על פי "דרכו" , לדעת את כישרונותיו ידיעותיו ויכולותיו , ולפי זה להדריך אותו\ה למצוא בעצמה את היתרונות וחסרונות , את ההשלמה ואת הכדאיות בשבילה ועתידה. דבר נוסף הוא למצוא בעצמך את ה'דרייב' שיש בך להעיר לה עד כדי שאת מרגישה 'נודניקית' כפי שהגדרת, מה המשמעות בזה, איך את עושה את זה, מה את מרוויחה בזה, מה מטרותייך בתהליך, מה משכנע אותך לחזק את ההשפעה שלך על ביתך, האם את מרגישה בעצמך ריחוק\קירוב ממנה כשאת עושה את זה, האם היא מרגישה ריחוק\קירוב ממך. שאלות אלו, ודומות לאלו יגבירו לך את המודעות לתהליכים שאת 'מעצבת' לעצמך המשפיעים על המצב, ואמורים לתת לך זווית ראייה מעודפת והסתכלות יותר בעין המחנך ופחות מ'ההורה' שבך. ברכה עד בלי די תדהר

ילדה פטפטנית

יש לי ילדה פשוט פטפטנית. כל דבר מזכיר לה סיפור, רעיון, כל מחשבה היא אומרת בקול, אין לה משהו שעובר לה בראש בלי לצאת מהפה. מצד אחד - זה טוב כי אני יודעת ושותפה לעולם שלה מצד שני - זה נראה לי פשוט מוגזם! כמה אפשר לשמוע - אני לא מצליחה לעשות כלום כשהיא בסביבתי או להתרכז מרוב סיפורים. סליחה שזה נשמע מגעיל אבל אני פשוט מוצאת את עצמי מייחלת לכך שתמצא איזה עיסוק או שאני אומרת לה ללכת להתעסק בדברים שלה ואני חוששת לפגוע בה או לשדר לה שאני לא רוצה לשמוע אותה. אני מאוד רוצה לשמוע אותה אבל יש לי עוד מליון ואחד עיסוקים!! ניסיתי להבסיר לה שלא כול דבר אומרים ויש מחשבות שאפשר לשמוע אותן רק לעצמו או לומר לה - בואי נעשה כך וכך ואחר כך אוכל לשבת ולהקשיב לך בנחת אך זה נראה כאילו זה צורך קיומי - כאילו כל העולם שלה עומד על כך שאשמע אותה, היא לא שוכחת שהבטחתי להקשיב, אפילו לסיפור הפשוט ביותר ולא נרגעת עד שאשמע - "אמא, עכשיו את יכולה לשמוע?". זה מתחיל מהבוקר - מהשעותת המוקדמות עם כל הלחץ של הבוקר ועד לזמן בו היא עוצמת את העיניים בערב. מה עלי לעשות?

הצורך בהשתייכות

שלום אורית נראה שאין ספק שביתך 'קלטה' את החולשה שלך והיא זו בעצם האפיון החזק שבך - לטפל במליון ואחד דברים!! כפי שכתבת. כשמתעסקים בו-זמנית בהרבה דברים 'אמורים' גם להיות מרוכזים לפחות בכל אותם דברים שעושים. פעמים רבות אם לא בכולן, הילד 'ילמד' את דפוסי ההתנהגות של הוריו וירצה 'להוכיח' להוריו שהוא זהה ומזדהה עם הוריו על פי מה שקלט שהוא 'חשוב'. ומה חשוב?? חשוב מאד 'להיות' דומה להורה- כך הילד יודע ומאמין. עד כדי 'תרגול' וקנין למידות ותובנות של הוריו. במילים אחרות כנראה שביתך למדה אותך טוב טוב, ונראה שחוכמתה הביאה אותה להבנה שלהישמע ולהשמיע זו הדרך להיות מורגש בבית. מה עלייך לעשות? הלא התשובה מונחת בתוך המילים שכתבת, לשתף אותה בתוך המליון ואחד דברים שאת עושה - לתת לה את התחושה ההרגשה שהיא כנראה דורשת 'צורך בהשתייכות' (ה. מארי)the need for affiliation - הצורך שלה זה לספר להישמע ולהיות מורגשת על ידי אמה שכל כך מעריכה, שתפי אותה בכל מה שאת עושה - גם אם את חושבת שהיא לא 'כלי קיבול' עדיין להבין מאה אחוז את הדברים, וכך על ידי שתרגיש 'שותפה' - את תוכלי להמשיך בעיסוקייך ובו זמנית לתת לה את ההרגשה שהיא חשובה עבורך (הרי זה מה שבעצם היא מחפשת ממך) ולנתב אותה ו'לעזר' בה, דומני שאם תעשי את זה בצורה משכנעת - היא לבד תמצא עיסוקים אחרים בחלק נכבד מהזמן. הצלחה עד בלי די תדהר

התלבטות- ילד משותף?

שלום רב, נישאתי בשנית לפני כ-8 חודשים, אני אם ל-6 בגילאים שונים ובעלי אב ל-4. אנו בסביבות גיל ה-40. בעלי מתגורר עימי ועם 4 מילדיי. אנו מתמודדים יחד עם מערכת מורכבת ולא פשוטה. יש לציין שהזוגיות שלנו טובה מאדוהתקשורת מצויינת. עם זאת, כצפוי, יש קשיים טבעיים, שהיינו מוכנים להם מראש. חלקם נובעים מהגירושין שעברו הילדים (בעיקר שלו) וחלקם נובעים מהקבלה של המסגרת החדשה. לאחרונה, בעלי מעוניין בילד נוסף. אני מתלבטת קשות. אני מרגישה שסוף-סוף הגעתי לשלב בחיי שאני יכולה לעשות יותר למען עצמי, להינות, להתפתח. מרגישה שנתתי מספיק מעצמי למען גידול ילדיי. חוששת מהריון בגילי, עם הסיכון שבדבר. נראה לי שיש לנו מספיק נושאים להתמודד עימם, מספיק קשיים עם ילדינו, כך שמיותר להוסיף עוד. חוששת גם שהמניע שלו הוא פיצוי עצמי על כך שנשללה ממנו האפשרות לגדל את ילדיו באופן פעיל וקבוע (פרט להסדרי הראיה). בעלי מצידו טוען שיצירה משותפת תחבר בינינו ותיצור מטרה משותפת לנישואין. הוא מבטיח שיתמוך ויעזור. אני מתלבטת קשות, ובינתיים השעון הביולוגי שלי מצלצל נואשות. לאחרונה התחלתי "להתיידד" עם הרעיון. כיצד אוכל להגיע להחלטה נכונה? מי יוכל לכוון אותי?? אודה על תשובתכם.

לשתף כוחות

שלום לך עלמה יקרה התרשמתי מהמכתב שלך שמצד אחד את מעוניינת בילד משותף ומצד שני את בוחנת את עצמך משני זויות- בצד הבריאותי בגילך ומזוית זו שחשוב לך סוף סוף לעשות יותר לעצמך. מצד הבריאותי - ודאי שאת צודקת בעיניין הזה - יש לא מעט סיכונים ופוריות האשה כבר מתמעטת מגיל 35-40 בכל אופן זה לא הנושא החשוב ביותר לפי דעתי. הדבר השני שציינת חשוב לא פחות ואף יותר לדעתי, והוא ...פשוט- להרגיש עם עצמךאת השמחה ולהרגיש מאושרת. יש לך ילדים שיהיו בריאים, את צריכה כוחות לגדול איתם לתת להם להפגין את שמחת החיים שקיימים. דבר נוסף לא פחות חשוב, מה עם עצמך? אני בטוח שכשאמרת להינות לא התכוונת לחפש רק את עצמך בחיים שלך, אלא לצמוח ולהרגיש את עצמך עם כל הסובבים אותך. לימודים, העשרה רוחנית וגשמית, כל דבר שיתן לך דרך אל האושר הפנימי. שוב זה לא שולל את הרעיון שאי אפשר להגיע לזה גם עם תולידי עוד ילד, אבל את צריכה לקחת הכל בחשבון, כפי שהגדרת. דבר נוסף, לפי ניסיוני, יש אמת בזה שהילד המשותף יחבר ביניכם, השאלה היא לא אם זה יחבר, אלא האם אתם מוכנים לזה כפי שכתבה הגב' שמחי בתבונה רבה. שניכם ביחד יכולים וצריכים לשתף כוחות לרצונות שלכם. אמרת שיש ביניכם תקשורת טובה מאד, אז אולי איש מקצוע לא נחוץ , אבל ודאי שאתם צריכים לשבת בכובד ראש ולדבר על הנושא. אישית אני חושב- שהאהבה בין בני זוג לא מותנית אם יש ילדים או לא, והחיבור לא יתעצם רק בגלל שהילד מקשר ביניכם. הילדים מקשרים בין בני הזוג אבל לא מולידים אהבה בנישואין. ברכה והצלחה עד בלי די תדהר 050-6650-779

מחפשת יועצת מומחית

כתבתי אליכם בעבר וגם שוחחתי איתכם בטלפון אבל אני זקוקה למישהי או משהו מומחה לדבר יותר שיחות דרך הטלפון ולקבל עצות טובות ועידוד כי אני מרגישה מתמודדת עם מצב לא נעים ואין לי עם מי לדבר. אני בוכה לקב"ה שיושיע אותי ורואה ב"ה הרבה ניסים אבל אני זקוקה בדרך הטבע לדבר עם מישהו ולהתייעץ מדי פעם כי אני לא רוצה בשום אופן לספר למשפחה זה גם לא יועיל אלא להיפך .יעוץ ללא כסף כי מצבי הכספי מאד מאד דחוק .

כדאי לעבור את "מסע ההבנה" אל עצמך מאשר..רק לדבר

שלום לך עצה קטנה אם יורשה לי- לדבר עם מישהי זה כנראה מה שאת צריכה כמו כולנו כשאנחנו במצוקה כזו או אחרת, אמנם פנית לפורום של מטפלים שעוסקים כמומחים מבחינת ראשו ורובו בתחום הזוגיות והמשפחה, הסיבה שהמומחים כאן באיגוד ינ"ר עונים על שאלותיהם של הציבור הדתי והכללי מפני שהם למדו והשקיעו שנים (לפחות שנתיים של לימודים- ויש כאלה שמתמחים כבר בשנה ה7 במכון ינ"ר) בתחום ע"י פסיכולוגים ורבנים מהשורה הראשונה שהקנו ללומדים כלים מודלים הנחיה והדרכה מפורטת מעוצבת עם הרבה ניסיון וכנראה הדבר החשוב מכל...לב ענק שאוהב, גם זה צריך ללמוד.מכל מקום, גם הניסיון מראה שלדבר זה טוב, אבל לעבור "מסע הבנה" אל עצמך ומתוכך להבין את הבעיה לאשורה ומהמקום הזה לרכוש כלים ממומחי ינ"ר או כל אדם אחר מקצועי...כדאי ואף עדיף. הברכה ..עד בלי די תדהר

בעיות עם החתן

יש לנו חתן שלא רצינו בו ולאחר החתונה רק ראינו עד כמה צדקנו הן מבחינת אי הקפדתו בקיום מצוות ותפילות והן מבחינת הליכותיו הוולגריות. הזוג חי בשלום מכיון שביתי שותקת ומוותרת לו על הכל .היא טוענת שלא יכולה להשלים פערים של אי חינוך שאיתו הגיע מבית הוריו ומשתדלת לראות ולהתמקד רק במה שיש. איתנו הסיפור שונה :כשהם מגיעים אלינו לשבתות וחגים -בעיקר .כולנו נמצאים במצב של סלידה ממעשיו ,מפריע לנו מאד סדר יומו ,ההשכמה המאוחרת לתפילות ,הקולניות המוגזמת והוולגרית בכל מעשיו,הבטלה והילדותיות- וכשמעירים לו -התשובות החצופות שלו .אין פעם שהיא מגיעה והביקור לא מסתיים בפיצוץ. אנחנוו מאד קרובים ואוהבים את ביתנו וכואב לנו שאין יותר את הבילוי המשותף שלנו ללא הבן זוג הבעייתי שלה . למרות ההחלטות כל פעם מחדש לשתוק ולהתאפק -בשטח המצב הוא שתמיד חוזר על עצמו פיצוץ ומריבות איתו. היא די בודדה בלעדינו וכואב לנו לא להזמין אותה לבלות עם כולם אך כאמור לא הצלחנו לעבור בשלום בילוי משותף עם החתן הזה. מלבד הקושי בלארח אותם כולם תמימי דעים שביתי וותרנית מידי ולא מאתגרת -למרות שטוענת שניסתה רבות לשוחח איתו ולהגיע איתו לשינוי אך ללא הצלחה -לנו נראה שהיא לא משתדלת מספיק ומשלימה מאד בקלות עם התנהגותו וכן בענין חינוך הילד .לא נראה שהיא מתאמצת במיוחד להעיר ולחנך היא יותר מאפשרת לדברים לזרום העיקר שיהיה שקט ושלום. הילד גדל להיות מפונק ודעתן ותגובותיו מעוררות אי נחת לכולם-חוץ מהוריו ! לא ברור לי עד היכן נכון לנו להתערב ומצד אחר כל האוירה המשפחתית שלהם מעוררת אצלינו תיסכול, כל פעם מסכמים שהם לא מגיעים יותר כיון שלא עומד בהבטחותיו להתנהג בכבוד ואח'כ כשנרגעים גוברים הרחמים על ביתנו ושוב מוזמנת אלינו ושוב חוזר חלילה כל המהלך הרגיל. ניסינו לומר שתבוא אלינו בלעדיו והיא לא מוכנה לעשות זאת. אשמח לשמוע רעיונות בנידון .תודה מראש

מגשרת פסיבית בין הצדדים

שלום למרחביה מעניין אותי איפה ההורים שלו בכל הסיפור הזה, אם בכל זאת ביתכם "בחרה" אותו ובו היא הייתה מודעת לכמה דברים. 1- אף כי לא רציתם אותו - היא כן. 2- על אף שהוא הרגיש ידע הבין 'לא רצוי' במשפחה שהוא נכנס אליה ..עדיין מצא את מקומו אצלכם, והיא נתנה לזה ביטוי . 3- על פי ניסיוני- היא הייתה מודעת היטיב שתהיה אפשרות לוויכוחים ליצור את הדיסטנס ביניכם (ואיתה) -(ומעניין שהיא לא רוצה לבוא אליכם בלעדיו- אולי טוב לה איתו..אולי היא אוהבת אותו?!? -האם ביררתם לעומק?). 4- אין ספק שביתכם משתפת פעולה עם הצד הפסיבי. ואם יורשה לי..איני שם דגש על הנקודה ששמת במכתבך..על הויתור, אלא נראה שהנקודה המרכזית היא ...שלא רוצה לפגוע בכם ..ובו. או במילים אחרות..ידה הימנית מחזיקה בעוגן של ספינה אחת ובו זמנית ידה השמאלית מחזיקה בעוגן של הספינה לצידה..והיא ..ביניהם! אולי התוצאה נראת כויתור..הייתי קורה לזה - מגשרת פסיבית. אחרי דברי ידידי ורעי ר' אליהו הי"ו רק אוסיף ואחזק את עניין הצורך המיידי לטיפול מערכתי משפחתי זוגי ,ואל דאגה ..מקסימום - זה יצליח! אפשר ליצור קשר וננסה למצוא ולחבר בין העוגנים. ברכה עד בלי די תדהר צוות מכון "לב אל לב" לטיפול וייעוץ זוגי ומשפחתי 050-6650-779

בהמשך לתגובתכם

ראשית ברצוני להודות על טירחתכם והשקעתכם בתגובה ,רציתי להוסיף שאלה : האם אין לנו את הזכות לדרוש שכאשר הם מגיעים אלינו שיכבד את אורחות חיינו ? ואם הוא מפר אותן בכל פעם מחדש -עלינו לבלוע זאת ולהמשיך להזמין כאילו לא קרה דבר ?השתיקה וההעברה לסדר היום היא זו שלדעתי גורמת שהוא לא לוקח ברצינות את התרעמותינו . מענין ,סתם כך .שבאופן גורף התייצבו כל היועצים לימין הזוג הצעיר וביקר את הצד שלנו.

וילכו שניהם יחדו...

שלום למרחביה לא הייתי קורה לזה שתיקה והעברה לסדר היום, הייתי יותר מתיחס למשמעות שאת כחמה נותנת לשתיקה עצמה. והנה ללא תוספת פילוסופיה הייתי מציע כמה דברים . 1- אין ספק שזוית הראיה שלך ושל בעלך חדה עם עומק ותוכן אישי, אתם בעלי ניסיון וחכמת החיים עושה את שלה, כך שאתם הרבה יותר ממבט-על לעומת הזוג הצעיר. לעיתים בתת-מודע אנו כבני אדם מעוניינים ושואפים ליידע את אהובי לבינו שלא יכשלו באותם חוויות לא נעימות שעברנו אנו, על כן- לפעמים, מנסים אנו להוכיח לעצמנו ולהם ומנסים 'לתקן' את מעשינו ואת העבר. תקדימים אלו יוצרים לנו , לפעמים, תחושות של ניצוח, התערבויות שונות לפרט, מחשבות שונות על מנת להגיע לרוגע נפשי ורגשי מעיצוב העבר(שלנו ושל אחרים בחיינו), וכו. לכן- הייתי מציע - לקחת את כוחות נסיוני התיקון הללו - ולהעזר בהם על מנת להיטיב לזוג - ולכם- ולהועיל על ידי הקניית מוטיבציה ולהפחית לחצים. אולי תומרי כפי שכתבת שהמעשים שהוא עושה אצלכם לא מתאימים, תראי- כבר יש לך ביד את המעשים הללו שלא לרוחך, את כבר לא יכולה להפסיד אלא רק יותר. ולכן- על מנת להוביל את המצב לטוב יותר- עליכם לראות רק את הטוב שיש לכם מהזוג הצעיר. אנא קחי דף ועט וכיתבי ....אני לא יכולה לשנות את הזולת - אני יכולה לשנות את המצב! - שתי סמיילי משני הצדדים - רצוי בצבע אדום - ו...ישר על המקרר. שנני את זה עם בעלך...ואולי ..תצמידי לזה מוזיקת רקע...(רצוי...אחרי ל"ג בעומר). 2- כל עוד לא יצרתם והכשרתם את הקרקע על מנת לבקש את בקשתכם - תהיה הדרך קשה יותר. לכן חשוב מאד להפנים שביתכם ..כבר לא קשורה אליכם - כפי שכתב לכם ידידי ורעי הרב גד, היא שלו והוא שלה...וכשאתם מתיחסים אליה אתם מפרידים בהכרח את הזוגיות שלהם, וזה יענה על השאלה שלך - איך זה שכל היועצים כאן נבאו בסגנון אחד, תאמיני לי --לא התיעצנו יחדו ובאנו ונתנו לכם על הראש בכוונה- אלא הניסיון של כולנו וגדולים מאיתנו ומאלה מורים גדולים שבינ"ר (המרכז האקדמי ללימודי נישואין ומשפחה) הנחו אותנו שהדרך להוביל לשינוי ואפקטיביות למצבים שכאלה - הם קודם כל לברר בתת המערכת המשפחתית ולדעת שכל עוד לא יופחתו החיצים ויהפכו לממתקים - השינוי יהיה קשה יותר. ולכן - תעודדו את הקשר ביניהם באימפטיה ורעות ואהבה להם...כזוג, ולא כביתכם עם בעלה! טובה וברכה עד בלי די תדהר צוות מכון "לב אל לב" 050-6650-779

שוב תודה רבה ובהחלט לקחנו לתשומת ליבנו

ונשתדל לעבוד חזק על שינוי אך עם זאת עלי להודות לג'ב ציפי מילוא שגילתה רגישות והבנה גם לצד שלנו -לא רק על אכזבה מחתן שממש ממש לא לרוחינו אלא לקושי הרב לארח אותו בביתנו ,לספוג את התנהגותו ולדעת שזה שלנו ולא מישהו שילך מחר לביתו וחסל ! זה כואב ,מעצבן ,בלתי נסבל ומתסכל - אז תודה מיוחדת לך ציפי!!!

איחולי לכל הטוב

שלום למרחביה איחולי לכם ולכל המשפחה הברוכים לאהוב אחד את השני כמה שיותר - בסך הכל אנו בני אדם - הצריכים זה את זה למצוא בעצמנו ולעצמנו את הדרכים להיות בני אדם יותר משפיעים טובה רוך חום ואהבה - לא רק בשבילנו - בשביל ילדנו וכל הסובבים, בברכה רבה - עד בלי די תדהר צוות מכון לב אל לב 050-6650-779

בת אחותי נישאה לפירחח שהכירה ברחוב

הסיפור היה עצוב מאד ומבייש כיון שבכל מקום כבר ידעו על הקשר ורק ההורים נלחמו עבורה והכחישו כי באמת לא ידעו שזה מה שמתרחש מאחורי גבם - כשהסיפור התפוצץ להם בפנים הם היו בהיסטריה נפשית אך גם בבושה עצומה- שעשו מעצמם צחוק.כיום תקופה ארוכה מאד לאחר הנישואין (ויש כבר ילדים) ההורים מאפשרים לביתם להגיע אליהם אך ללא הבעל.הבת מבקשת ללא הרף לאפשר לבעלה להצתוות אליה אך הם עיקשים בדעתם לא לתת לו לדרוך על סף ביתם . מעניין אותי לשמוע את דעתכם בנושא תודה מראש

אמר ר' עקיבא (X 2) זהו כלל גדול בת-ו-ר-ה - תשירו איתי......

שלום כבר הבעתי את דעתי בנושא- בתשובה אחרת - למרחביה, שההורים תמיד אמורים להיות רול-מדל לבנים ולצאצאים. מי היה שונא תלמידי חכמים? ר' עקיבא, מי עשתה אותו תלמיד חכם ורב רבנן לכל תלידי החכמים "לעולם ועד" - עד שמשה רבנו לא הבין אותו?= רחל אמנו - הקטנה והמסכנה שישבה כאלמנה - וסתם דרך אגב- מעניין : אביה לא רצה אותו - כי הוא היה ....אני לא יכול לומר את המילה אפילו.., כלל ברזל- אם הנערה רוצה את אהוב ליבה - תמיד תנצח! מה הפסידו ההורים שגם הפסידו אותה - קבלו את החתן....קבלו את הכלה....אין לכם ברירה אחרת, מקסימום...זה יצליח! בברכה רבה - עד בלי די תדהר צוות מכון לב אל לב - ירושלים 050-6650-779

חרדי מאד ודתיה לאומית לנישואים שניים

אני גרוש וחרדי מאד והיא דתיה לאומית ז"א ערכים שונים האם זה יצליח? יש לציין שיש ביננו אהבה רבה האם כדאי ורצוי להכנס לנישואים שניים למרות השוני הגדול והפער בערכים?

אהבה אמיתית תסלול את הדרך

שלום לך על פי הגמרא "זיווג שני - על פי מעשיו"- אפשר לדלות משם כי אין הבדלים בעצם בין זיווג א' לב' - ההבדל היחידי הוא שכלה בזיווג ב' תגיע עם ילדים או -ו ניסיון חיים מסוים- וכן החתן, כל עוד שניכם מוכנים לאתגר כפי שציינו קודמיי בתבונה רבה - הדרך דומה כמעט לחלוטין. ציינת שיש ביניכם אהבה רבה - אם נניח שאתה יודע מה היא אהבה אמיתית הרי שאותה אהבה תנצח ללא ספק! תחושת אהבה היא לא כמו שאר המידות או תחושות שיש באדם. ואולי אתן לך כמה טיפים מה היא אהבה אמיתית, ותבחן את האהבה שלך כלפיה והיא כלפיך. לעולם לא ניתן לאהוב(אהבה אמיתית) שניים או שלושה בו זמנית- אבל ניתן לשנוא בו זמנית הרבה. אהבה עיוורת היא האי יכולת להבחנה מבדלת בין המציאות לבין הדמיון, הדמיון גובר ושואב את הדמות הנאהבת מתוך עולם המציאות של האוהב\ת אל תוך עולמו הדמיוני. זה יכול להמשך זמן רב עד שהמציאות פורצת את עולם הדמיון עד.... ואהבה זו תעמוד למבחן. לאהבה אמיתית יש תחושת בלעדיות נכונה ומסורה לשניים האוהבים. כשאוהבים לא משנה אפוה נמצאים - חלל החדר יתמלא מתחושת הבלעדיות של אותה אהבה - לנאהב\ת. אהבה שכלית תהיה חייבת להקדים את האהבה הרגשית. אם אין עובדות בשטח שאהבה זו מנצחת כגון אינטימיות גבוהה יכולות לתקשר ורבאלית ורגשית הידיעה שמובנת לשניהם שהקשר חזק עם יציבות רגשית התגעגעות ותשוקה גם אחרי יום שלם יחד וכהנה.., אהבה שכלית מייצבת את הרגש הרוצה למרוד בשכל. מפני שרגשות של אהבה הבאים בלי התרגשות שכלית תעצב אכזבות רבות. במאמר שאפרסם ב"נ בקרוב תוכל עוד לקרוא על הדברים. ובכן, החרדי מאד שבתוכך כבר נפגש עם הדתיה הלאומית- ומצא את הדבר החשוב מכל..אהבה! והחרדית שבתוכה התעניינה וחשבה שאכן יש דתי לאומי שם בפנים ושזה לא ישנה- כי גם היא ..את האהבה מצאה! ומה נותר עוד לומר - זיווג אמיתי יוליד אהבה רבה - מי ששם יודע! שיהיה מזל טוב עולה ומצליח! כל הטוב והאושר - עד בלי די תדהר צוות מכון לב אל לב 050-6650-779

האם להכיר בחור גרוש עם ילד

אני בת 34 רווקה, והציעו לי בחור בן 35 גרוש עם ילד בן 4 והוא מגדל אותו (האמא עזבה את הארץ) לפי מה שאמרו הבחור מאוד טוב אחראי חרוץ והוא כמו אמא ואבא לילד, הוא ממש מסור אליו, ואני ממש מתלבטת אם בכלל כדאי להכיר כי זה להיות אמא ורעיה בבת אחת, אני מאוד אוהבת ילדים אבל בכל זאת אני לא רוצה להתחיל קשר כשמהתחלה אני בספק, אשמח מאוד לקבל עזרה בנושא תודה

דו וואט יו פליז...בט דו יט גווווד

שלום למיטל המשפט האחרון של ידידי ר' גד היקר הוא השיר שאת צריכה לשיר לעצמך, אם הבחור הזה 'מדבר' אלייך ואל ליבך...שיהיה מזל טוב, אפשר להסתכל על זה כך או כך, מה שבטוח...איטס וואט יו מייק אב יט! שיהיה בהצלחה ונשמח לקבל את השיריים של הממתקים מהוורט למשרד באיגוד... לרח' הנייריטה סולד 48 ב' ירושלים..תודה תדהר

אובדת עצות

אנו נשואים כבר 9 שנים +4 . התחתנו מלחץ ושאלת רבנים שאמרו שאין סיבה לדאגה למרות שהרגשתי חוסר התאמה מבחינה שכלית ורגשית. ומאז החתונה אני רואה כ"כ את השוני ביננו ולא מוצאת שום דבר משותף. חייה בהרגשת תיסכול ודכדוך (איבדתי את שמחת החיים שהיית לי). אני אוהבת מאוד ללמוד (תארים) רוחנית, חשוב לי מאוד לשמוע השקפות, דעות ולחקור. בעלי הוא איש טוב מטבעו עוזר בבית עובד, ולא מגביל אותי בכלום אך חוץ מזה אין לי שום דבר אליו או איתו. מבחינתי אני מרגישה שהוא רדוד, בעולם טכני, לא מרבה לדבר (וגם אם הוא מדבר יש לי ביקורת), קשוח, לא טיפוס עדין. חשוב לציין שאנו לא רבים, אך יש המון שתיקות בבית. אני מרגישה שהוא לא מבין אותי, אין לי עם מי לשוחח, להתיעץ. וכל מה שהוא יגיד לא יספק אותי. אני חייה בהגשה שעשינו טעות גדולה למרות שאני מאמינה שזיווג הוא משמיים (לכן נשארתי עד היום), אך קשה לקבל זאת שחיים במציאות. קיבלנו סיוע מיועצים אך זה לא גרם לשינוי. מה כבר ניתן לעשות? האם יש דרך?

יש הפתעות נעימות...זה יהיה אמיתי!

שלום לאיילת אני מנסה לחשוב על הרצף של הדברים והקשרם, ורואה שבסך הכל נראה שעם קצת תרגולים והנחיה תלמדו להקשיב אחד לשנייה, ליצור את האתגר, ליצור משמעות, להעצים את היש ולא מה שאין, כרגע את מרגישה את החסר - שינוי יגיע מתוך ברירה של בחירת האושר, בחרי באושר , תני לזה להוביל אותך להבין את הקשר ביניכם, אין ספק שאת לא תוכלי לעשות את זה לבד מבלי שבעלך יצעד איתך יד ביד (ולב אל לב) , נסי למצוא בתוכך את הפערים שמבדילים אותך מהרצון, תני להם מנוחה, בינתיים הם שם, אז לא כדאי להפריע להם, בינתיים חשבי מה באמת טוב עבורך ועבור הילדים, ..ובעלך. אמרת שאת אוהבת ללמוד, אז טיפ קטן...כמו שאת מאמינה שאפשר ללמוד לטוס לחלל...ניתן ללמוד לאהוב להיות אכפטי להקרין אור חיובי לגעת בלב האוהב..הרדום הזה.., להחיות אותו ופתאום לגלות שהוא בעצם חי וקיים.. , לימודים זה לא רק למקצוע שייתן פרות כלכליים, יש לימודים של מקצוע האהבה והרעות בין בני האדם אל עצמם ואל זולתם...תני לעצמך את ההזדמנות..לא כדאי לחרוץ גורל מראש! יש הפתעות.... אשמח להיות לעזר ברכה עד בלי די תדהר מכון "לב אל לב" - ירושלים 050-6650-779

התייעצות על מקרה שהגיע אליי

שלום לכל חברי האיגוד, קרובת משפחה שלי ניגשה אליי בהתייעצות , שראיתי לנכון להביא את הענייין בפניכם ולשמוע חוות דעת נוספים. הם זוג שנשוי למעלה משלושים שנה משפחה ברוכת ילדים שכולם ב"ה נשואים ויש גם נכדים. והיא מספרת לי כי חייהם עלו על שרטון כבר לפני שנים רבות. כאשר האישה רוצה בשלום בית ועבודה על הזוגיות והבעל לא . אין ביניהם תקשורת נכונה , הבנה , שותפות וכל הדברים הנדרשים לחיי משפחה עד כדי שאפילו כל אחד ישן בחדר נפרד כבר שנים. לפני כשנתיים עבר האבא של האישה (בהזמנת הבעל ) לגור איתם בדירה הגדולה שלהם. דבר שבסופו של דבר הביא לעוד מקום של מריבות והתמרמרויות. כשמצב ההתנגשויות שבין הבעל וחמיו החמירה עד מאוד, הוחלט לחלק את הדירה ולהשכיר לאב האישה את החלק השני. הבעל לא עובד למעלה משלוש שנים ועכשיו האישה ביקשה מבעלה כי לפני שמחלקים את הדירה היא מעוניינת לשבת ביחד ולעשות חלוקה מחדש של הדירה. הבעל הוא אספן ומשתלט על הבית עם חפציו והיא לא מוכנה לזה. הוא לא ממש מראה נכונות ורצון להגיע להסכם. היא שואלת מה עליה לעשות? אם יש דרך לתיקון או הדרך היחידה לפרוש כל אחד לדרכו??? אודה לכם אם כל אחד ייתן את עצותיו והיא תוכל לקבל תמונה מכמה היבטים.

ברוכה תהיי

שלום הדסה וברוכה תהיי על העזרה לחסרי ישע.., ראשית, כל זוגיות מאופיינת מכמה היבטים שאין חולק, כגון מערכת רגשית כלכלית וכהנה, לפי ניסיוני, גבר 'רדום' מאיזה בחינה של תאופיין, זה גבר שאין לו תמיכה ליוזמתו הערכה וכל מה שלמדנו מרבותינו המלומדים בינ"ר, צריך לפרגן.., בכל אופן, הפרטים לחלק דירה או לא - שום אחד מאיתנו לא יקח על עצמו לומר - זה יהיה הדבר הכי לא מקצועי מוסרי וכו ' שיכול להיות מטעמים מובנים, אבל מה שניתן לומר זה כפי שכתב אהובי ר' סימון שליט"א שאין דרך אחרת אלא להיכנס למקרה שלהם עם כל העוצמה המקצועית והלבבית שניתן, אוכל להציע מטעם מכון לב אל לב, שאני חלק מהצוות הנכבד , לפגישת ייעוץ ראשונית ללא תשלום, ונראה איך לעזור לזוג ולמשפחה . הברכה וטובה עד בלי די יישר כוח תדהר מנהל המכון "לב אל לב" 050-6650-779

קשר עם אדם ,שגרוש ולא גרוש

אני בקשר עם אדם,שגרוש וחיי בבייתו .אנחנו ביחד די הרבה זמן.האדון מטופל אצל פסיכאטר כבר הרבה שנים. יש לו בעיות נפשיות,האדון התחתן עם אישתו והיה מאוהב באחותה התאומה.בשל כך נשאר 27 שנים במערכת להיות קרוב לאחותה התאומה.כל זה התגלה לי רק בימיים האחרונים.רוצה אני להתחיל בדרך חדשה כי מצבי הנפשי בירידה.יש לי 3 ילדים .אני בחורה מאוד חזקה,ומאוד מצליחה בכל מה שאני עושה.פשוט נתקתי עם האדון הזה ,ולא יודעת אייך לצאת מהמחלה הזאת,כך אני קוראת לה.פשוט מחלה. כרגע אני לא איתו,והוא כותב שהוא צריך אומץ כדי להתאבד.תייעצו לי בבקשה דחוף,אייך אני מתרפא מהמחלה.תודה

עם כל דלת הנסגרת..אחרת תיפתח

שלום לגילי רעיון זה אולי יעזור לך להבין את כיצד להתגבר על התחושות וכו' השליליות שאת מגדירה כ'מחלה'. אנו כבני אדם מזמינים לעצמנו את הדברים אותם אנו מייחלים עבור הנוחיות הרצונות הכמיההות ואף..הדימיונות ששם אנחנו רוצים להגיע..מכל סיבה שהיא. כשפתחנו דלת לאותו אובייקט אם הוא אדם או בעל חי ואף הדומם, ה'חיות' של אותו אובייקט נגע בלבנו , ובאותו עוצמה של 'פתיחת הדלת' שאפשרנו- כך יהיה האובייקט מורגש לנו ולעצם חיינו. כפי שצויין את לא שם, הבחירה שלך היא אחת, מה יעשה אותך מאושרת עם עצמך לעצמך ועם משפחתך, אותו אדם שנכנס ופתח לו את הדלת גם אם אפשרת לו הרי למפרע התברר כי את חשה כעת את העוצמה של פתיחתה של אותה דלת. כנסי לפסיכולוג הסמוי שבתוכך ונסי להבין ולשחזר את הדרכים שגרמו לפתיחתה של דלת זו, מה ואיך תרמת לדלת הזו שתיפתח, אם הגעת למסכנות לשאלות הללו ...תהיי בטוחה שאת ורק את יכולה ומוכנה עכשיו לסגירתה. בדרך כלל עם כל דלת שנסגרת אחרת... עומדת להיפתח...אך עם תובנות חדשות ...רק אם למדת את הטעיות של אותה שנסגרה. עדיף לקבל עזרה ממומחה בתחום להניב פרות מתוקים.. הברכה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב 050-6650779

איך יודעים מה נכון?

איך אני יודעת אם עדיף לילדים שלי לחיות בלי אבא שלהם או עם אבא במצב דכאוני, מתוח, וכל מה שנלווה למצב שלו. אל תציעו לי טיפול לאבא - כי אין על מה לדבר. רק אני מבקשת כלים לדעת לאבחן האם יהיה לילדים שלי טוב יותר בלעדיו, או עדיף להישאר למרות המצב. תודה מראש.

מתחילים לשאול נכון...

שלום לאיריס זה תלוי עד כמה איך ...ולמה, בעיה הופכת להיות של כל ה'משתתפים' בה מפני שמכירים בטובתו של הסובל\ים הבעיה. אם עברתם את השלבים שאמורים למקד אתכם כמשפחה הנותנת כתף לכל גל שמאיים ...הרי שהבעיה תהפך להיות אתגר חיובי אף כי יהיה קשה, האתגר יקבל פרופורציה של הזדהות והוכרה אמיתית ומאוזנת. שם אמורים להתחיל לשאול, ומהמקום הזה השאלה לא תקבל את המשמעות של יאוש וחסרת אונים, אלא התמודדות . אני בטוח שאם תתחילי לחשוב בצורה מאוזנת יותר תגיעי לשאלות אמיתיות יותר. אם בעלך לא רוצה לשמוע על טיפול ולמצוא לעצמו מרפא לנפש ולגוף הוא ישא בתוצאות, עדיין זה לא אמור לנתק אותו מאשתו ומילדיו שחייבים מבחינה הלכתית מוסרית וכל השאר, להכיר בקושי שהוא עובר. אין ספק שגם אתם כמשפחה עוברים תהליכים לא נעימים ואף יותר, המסר שלי הוא לאזן ולמצוא מתוך מה שקיים את הקיים, ולאו דווקא לחפש את שינוי ממקום אחר לא ידוע. אשמח לעזור תדהר מכון "לב אל לב" 050-6650-779

בעית בין בחור שהתחזק בדת ואשתו הרבה פחות

שלום אני פונה בבקשה לעזרה זוג צעיר עם תינוקת כבת 9 חודשים, הבחור מתחזק יום יום בדת והבחורה מתוך כל הלחץ לא רוצה לקיים מצוות הבחורה עברה גיור כדת וכדין הפתרון שלהם הוא להתגרש האם ישנה דרך אחרת??

השינוי יבוא בהדרגה אישית...

שלום לך ג'קי אני מבין שאתה מלווה אותם בתהליך,האשה הנכבדה עוד לפני שהתגיירה ידעה למה היא נכנסה וכנראה שבית הדין שגייר אותה ראה לנכון כי היא אמיתית עם החלטתה, וזה נותן את ההרגשה באמת כפי שהגדרת..שמתוך לחץ ובילבול האשה לא מתקדמת עם יהדותה ובכלל, לא נותר אלא שתפנו ליועץ מומחה שישמע את כל הפרטים וינחה אותם לשינוי הרצוי להם יחד. הגם ולא נתתה פרטים מספקים לענות לך בצורה יותר ממוקדת. נשמח להיות לעזרה תדהר מכון לב אל לב levelev.co.il

אי הסכמה על הסגנון של היועץ

שלום לכולם, אנחנו זוג בני עשרים ושלש שניגשנו לייעוץ נישואין אצל בוגר ינר איתו נפגשנו כמה פגישות שהיו מאוד טובות ומועילות בהם למדנו לקבוע זמן לבלות יחד ולדבר למדנו כלים לפתרון קונפלקטים למדנו לא לפרשן את בן הזוג אלא לברר כל דבר והרגשנו שאנחנו עולים על דרך טובה אך ברגע שהיועץ דיבר על הצורך שלי במרחב אישי ועצמאות כצרכים בסיסיים בגלל שאני כבר לא יכולתי לסבול שאישתי תחליט בשבילי איזה מוזיקה אני ישמע ועם איזה חברים אני ילך לבלות אשתי פשוט הכתיבה איך לחיות ולנסות לעצב אותי אני מקצר אך אני הרגשתי שאני הולך להתפוצץ ומבחינתי הייתי כבר מפרק את החבילה בגלל שכל פעם שלא הייתי שומע לה היא היתה מתרחקת ממני ולא מכבסת לי לא עושה אוכל וכל מיני דברים מה שגרם לי גם לשקר לה בגלל שכן חייתי את חיי כמו שאני רוצה. היועץ הסביר לה שאפי' שהיא חוששת לרוחניות שלי ושל הבית אבל רק אני יכול להחליט עבורי מה אני יעשה ומתי כל זמן שאני לא כופה את דעתי עליה כמו לשמוע מוזיקה בבית שהיא לא מעונינת לשמוע אלא רק באוטו או באוזניות. אבל אשתי לא קיבלה את זה למרות שבהתחלה היא מאוד התלהבה מהיועץ ומההתקדמות שלנו אך היא לא מוכנה להפסיק את ההשטלטות שלה עלי למרות שהיועץ הסביר לי שהיא לא מנסה להשתלט עלי אלא שההתנהגות שלי משדרות לה חוסר יציבות ושזה הצורך שלה אבל היא לא מוכנה לשמוע על כך בגלל שהיא שמעה דיסק של הרב קואס שאמר שהגבר צריך לתת לאישתו לבחור לו את החברים היועץ אמר לה שהוא עובד בדרך שהוא יודע ומכיר וזה בסדר אם אנחנו רוצים להפסיק את הפגישות ולפנות לרב קואס. אשתי התקשרה לרב קואס והוא אמר לה שמרחב אישי לכל אחד מבני הזוג זה מושג חילוני ושהיא כן יכולה להחליט לי עם איזה חברים להסתובב. הבעיה היא שלרב קואס אני לא מוכן ללכת בשום אופן בגלל שאני לא מקבל את זה שמשהוא יגזול ממני את המרחב האישי שלי ואשתי לא מוכנה ללכת ליועץ שיומר שהיא צריכה לכבד את המרחב האישי שלי כך שהקונפילקט המרכזי שלנו מונע מאיתנו לגשת לייעוץ שכן זה בעצמו לא מאפשר לנו לבחור יועץ. בנתיים המצב על הפרצוף אנחנו בקושי מדברים כבר שלשה שבועות וכל דבר גורם למתח גדול הבית לא מתפקד ואני אובד עצות אך בשום אופן אני לא מוכן לחזור להכתבות שלה. אני מצטער על האריכות ומקווה לקבל עזרה.

מכלל לאו אתה שומע הן...

שלום לך שלמה למכתבך ראויה התהילה, לתובנה העמוקה, לבחירה ולתנופה. עם זאת, אתייחס לכמה נקודות אף שיש מה להעיר לחזק ולהוסיף, וודאי שחבריי יעשו זאת. אי ההתאמה ביניכם המונחת לה בין השורות ועמם, נובעת גם מהסיבה של חוסר גמישות בנישואין, ואינני מתמקד במוסיקה כזו או אחרת סגנון החברים או וואט אוור. סגנון החשיבה האחידה אמורה להתרקם עם הזמן - אם יבנו לעצמם בני הזוג את הרצון להשקיע בשווי ובתמורה. היכולת להסתכל על נישואין באופן זה יוליד את האנטלגנציה הרגשית האמורה לעזור בההתפתחות לרקום גידים ועצמות לתבנית ברית הנישואין. לגבי הרב קוואס שליט"א, נראה לי שהוא יומר משהו בסגנון, אומנם יותר נראה שהכוונה היא שהאשה עם הבינה יתרה 'חשה' ביותר תבונה אם חברים כאלה או אחרים יגררו את בעלה למקום הרצוי והנכון עבורו. אבל לא שהיא תומר מי. והוא צודק. כפי שחז"ל אומרים, האשה מכרת באורחים יותר מבעלה, יש לה את ה'אנטנות' שאין לו והיא רגישה יותר גם מבחינהזו- בהבחנה עמוקה יותר. אינני אומר שבעקבות זאת תנתן לה ההזדמנות ל'צדק' הזה, אבל אתה ידידי, צריך לבחון את עצמך אם כשאתה מסרב ודוחה את הרצון שלה, האם אתה עושה זאת מפני עצם בחירת החברים או האם אתה מרגיש שקשה לך עם הסגנון של הבקשה? הדרישה, הבקורת, וכל שאר המטעמים...תבחן את זה עם עצמך, לגבי אשתך, האם כשהיא בוחרת את חברך..האם היא אומרת במילים אחרות 'מה איתי' 'אפוא אני בסיפור'? משום מכלל לאו אתה שומע הן... הברכה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב 050-6650-779

מתוסכלת

שלום! אני בת 23 נשואה כבר 4 שנים +תאומות בנות 3 וחצי אני גרה כבר 4 שנים דלת ליד ההורים של בעלי (מיכיוון שהם קנו לו את הדירה הזאת כשהיתחתנו, והיא רשומה על שמם ועכשיו הם לא יכולים להביא לנו לימכור אותה בגלל בעיות כספיות שיש להם). בשנתיים הראשונות אני ממש ניסתי להיסתדר איתם למרות שזה לא היה לי הכי קל.. מכיוון שהם עדה מאוד קשה והחמה כל הזמן נכנסת לי לבית ובודקת מה לא מסודר כמו שצריך, וכל הזמן ניכנסת לנו לחיים אם היא רואה אותי נחה איזה חצי שעה היא משתגעת גם בגידול הילדים הם תמיד הפריעו לי כשאני הייתי אוסרת על הבנות משהוא והם היו שומעים אותן בוכות הם ישר היו מגיעים ומביאים להם ממתק ואומרים אמא פויה(או משהוא כזה..) ובגלל שאנחנו דלת מול דלת בעלי והבנות נמצאים שם הרבה והבנו שומעות כל הזמן צעקות ומריבות שיש שם בקיצור בשנתיים האחרונות כבר ממש קשה לי אני כבר לא יכולה ליצחוק איתם או אפילו להיסתכל עליהם ואני גם מגיבה בהתאם (אני משדרת עצבים ואני עונה להם הרבה פעמים בכעם) למרות שאני בחורה מאוד עדינה וביישנית.. ויש לי עם זה הרבה מריבות עם בעלי שרוצה שאני אתנהג טוב עם ההורים שלו אבל לא מבין את המצוקה שלי. וכשאני מדברת איתו על לעבור דירה הוא כל הזמן מורח אותי חודש הבא, חודש הבא בינתיים אני תקועה שם 4 שנים ואם אני מזכירה לו את זה הוא אומר שאני שונאת את ההורים שלו. בקיצור אני כבר ל יודעת מה לעשות אשמח לתשובה.

לדובב, ומצד ב' לא לוותר

שלום לשני הזוגיות שלך מתמודדת עם בעיה לא קלה. נשמע לי שבעלך גם מתמודד מול הוריו עם דילמה לא פשוטה - שמצד אחד הוא 'תקוע' ולא יודע מה לעשות מול העובדה ש'דירתו' אינו שלו לחלוטין, ואולי לא תהיה..ומצד שני 'חודש הבא' נשמע כמו - אני גם רוצה אבל..איך נסתדר כלכלית , ההתמודדות מפחידה , תחושת איום מהכשלון העתידי אם..., וכו', במכתבך אין סממנים של זוגיות כושלת אלא ההפך, אלא שהנושא הזה כשאור המחמיץ את העיסה, עצתי לך לדובב אותו מחד, ומאידך לעמוד על כך שהמצב מאיים על הזוגיות ותא המשפחה ה'קן' שלכם. וכל עוד הוא 'מאפשר' ובוחר בדרך הזו ללא גבולות וקווי מתאר איתנים, הוא עלול להפסיד את הדבר החשוב מכל...יכולת הבחירה ! יהיה נכון מאד להציע לו לשמוע צד ג', ולהנחות אתכם לחיים רגועים יותר. בברכה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב levelev.co.il 050-6650-779

גילויים אודות בעלי

שלום לכולם! בעקבות מספר דברים שנתגלו לי הבנתי כי אצל בעלי קיימות "נטיות הפוכות" הנושא ודאי מבחינתי ומוכחש מבחינתו. חשוב לי לציין שאני באה בגישה מאד מכילה אמרתי לו בפירוש שאין לי שום בעיה עם זה רק הוא צריך להחליט אם הוא מעוניין ללכת לטיפול כדי למגר את הנטייה הזו אם זה אפשרי בכלל, או שהוא רוצה לחיות כך וכמובן לעזוב אותי. בכל מקרה אני עומדת מאחוריו ומעריכה אותו ולא בזה לו ולא נגעלת ממנו. אני רק רוצה שהוא לא יחיה בהכחשה ויגדיר לי ולעצמו היכן עומדים הדברים. הוא עדיין בהכחשה. בפירוש כן הרגשתי את זה על "התפקוד" שלו מה שחיזק את ביטחוני בעניין. רציתי רק לדעת האם אני פועלת נכון. כי על אף הליברליזם שלי אולי אם ביהדות אין מקום לנטיות הפוכות אני אמורה להרתע ולשבור את הכלים לאלתר. בלי שום קשר, אני אוהבת את בעלי מאד, מעריכה בו דברים רבים ואנחונו חברים טובים מאד. כנראה שנושא זה הוא וטו מבחינתו והוא לא מעוניין לשוחח עליו בברכה

עזרי לו להתמודד ולא להגיע למצב של הכחשה..

שלום לך קודמיי חבריי העירו והאירו את הדרך אל הבירור ולסלול דרך אל דרך לא קלה בהחלט, לפני שאתייחס לשאלתך, אוסיף מילה אחת על קודמיי, ובהתייחסות לזוית הראייה של התורה, 'אוהבי ה' שנאו רע..' - נפש הישראלית שרואה עושה מתאווה לדבר שמוגדר כרע בעיני התורה , לא הגיעה עדיין לאהבת ה', יש רבים שחושבים ואף בטוחים שהם אוהבים את ה' על כל הטוב שגמלם ה' ית', ואף מיחסים לו הערכה ןכבוד אין סופי כפי שנדרש מהם, אומנם בא דוד המלך ומגלה סוד עמוק וכמוס , תדע יהודי יקר , אם לא תעבתה שנאתה את מה שה' קורה לו רע - לא הגעת לאהבת ה'. והרי על זה היה בוכה ר' עקיבא ע"ה, לא על עצם האהבה אליו ית' - אלא כנראה שפסק כדעתו של הרמב"ם שעד שלא יגיע הניסיון על אותו עיניין ואןתה רמת קושי - לא חזרת בתשובה וגיליתה את אהבתך אל האור האלוקי האין סופי. ר' עקיבא היה מקלל תלמידי חכמים, ולתמיד חכם וכבודו נמשל לכבוד וליראה אל ה' ית', 'את ה' אלוקיך תירא' ''את'' לרבות תלמידי חכמים, וכשהגיע אל אותם רשעים שסרקו את בשרו כידוע - גם התלמידים לא הבינו את הדרגה ועומק הדין - והפוך על הפוך - מה שר' עקיבא הגדיר לחיים הם לאט ורק אז הבינו את עומק הדברים. רובנו לא הגיענו לאמת הזו לצערי, לא שאני נותן מוסר לאף אדם ח"ו ואיני ראוי לכך, רק לעורר, כך לימדוני רבותי, לגבי השאלה שלך, הייתי מברר טוב לנקודה אחת שבעיניי חשובה ואולי המפתח לפתרון הנושא, אם נומר שאת יודעת בבירור שזה המצב , (על אף שסימפטומים רבים יכולים להיות סימפטומים של גורמים אחרים לחלוטין, וזה ש'תפקודו' מראה על כך לגבייך זו אחת מהאפשרויות - ולא בהכרח) אולם אם נתייחס שזה כך, הרי שההכחשה שלו נובעת ומקבלת את הפרופורציות שלה בעקבות זה שהוא לא מסכים עם הנושא, אינו מרגיש שהוא יוכל להתמודד עם עזיבתך, אינו רוצה להחשף אלייך לעצמו ולעולם, אין לו כלים לענות על השאלות של עצמו בעקבות תהליך השינוי שחל עם עצמו, יכול להיות שזה בא בהפתעה גם אליו והוא בטראומה סמויה מעצם זה שעוטף אותו התחושות ה'לא רצויות' הללו גם אם הוא שם, וכו', אתן לך כבר לחשוב על עוד שאלות מהסגנון - ונראה לי שזה הכיוון, נסיוני מראה לי שאם הגעת איתו שהוא מרגיש צורך להכחיש את התחושות - אינו מסכים עם תהליך הבירור שאת מעצבת לו ואיתו, לכן עצתי לך, שתפנו למומחה עם נסיון בנושא זה ספציפית , וכך תעזרי לו - וזו הנקודה המהותית ביותר עבורו (ואמור להיות עבורך) , מפני שעצם ההכחשה ולא משנה כרגע למה, מאותת על רצון להתמודדות , עזרי לו עם התהליך, וממקום האמיתי ומהלב האוהב שבך...תגיעי לאמת הפנימית שבו - אשמח לעזור ברכה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב 050-4151057

אני אוהבת בגדים מסויימים שלי ובעלי לא.

יש לי בגדים משנים קודמות, ומלפני החתונה שאני מאוד מתחברת אליהם אבל בעלי מאוד לא אוהב. מה עלי לעשות,אני לא רוצה לוותר עליהם הם מאוד יפים ואחרים בעיני, מצד שני אני לא רוצה להעציב את בעלי, הרי אני צריכה להיות יפה בעיקר בשבילו.

מערכת חיסונית רגשית

שלום לאייצ' אם אוסיף כמה מילות על דברי ידידי הרב אליהו הי"ו, שנינו יחד וכל אחד לחוד היא אחת התפיסות המכוונות ומאזנת את התבנית הזוגית לברית ולקשר הנישואין והיא תובנה חשובה עד מאד להפנמה, עם זאת על פי ניסיוני חשוב עד מאד (ספציפית לשאלה שלך) לתת צ'נס לבעלך להתמקד ברצון שלך לגבי הבגדים הללו שאת אוהבת, תבואי ממקום של 'בגדי הזוגיות' ולא הבגדים 'שלך'. שאלי את עצמך איך אתן 'כוח' ואתלבש להעצים ולהגדיל את הזוגיות עם הבגדים הללו (וכך על כל דילמה שיש לך), יותר מאשר לעשות רצון לבעלך, ממילא את תעשי את רצונו אם זה ימצא חן בעיניו, אבל כשתבואי ממקום מאוזן ובריא יותר - תגיעי לפתרונות עם עצמך לקראת הזוגיות שלך עם בעלך. בעלך אמור גם להפנים שהשמחה שלך והרצון שלך להיות בזוגיות שמורכבת עם מערכת חיסונית רגשית תלויה בזה. להגיע לפתרון שייתן סיפוק רגשי בזוגיות שלכם מותנה עד כמה תשקיעו זמן ואנרגיה חיובית למצוא את המקום הזה מאשר להתמקד מה הם הרצונות של כל אחד, כי שנינו יחד וכל אחד לחוד בגלל שכששנינו באים ממקום של לתת לזוגיות, ה'יחד' נראה אחרת וממילא ה'אחד' הופך להיות הנגזר מהזוגיות של שיתוף הכוחות מה'יחד' - וחוזר חלילה לרקום מערכת חיסונית רגשית שתניב פתרונות מתוקים. בברכה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב - ירושלים 050-4151057

כיצד לקדם קשר?

בס"ד שלום וברכה! אני זוכרת לטובה את רבני, יועצי ויועצות הפורום. אשר ענו, עודדו ותרמו מזמנם. לכן, הרשתי לעצמי להתייעץ עימכם שוב. אני יוצאת עם בחור כחודש +, הבחור חמוד, מתחשב, עם טוב לב עצום. הקשר זורם, נעים ונחמד לנו ביחד. אך, אני מרגישה שהקשר עומד, פשוט תקוע.. אני מתלבטת האם החוסר ההתקדמות (למרות הנעימות שבפגישות) תלויה וקשורה בי. האם אני זאת שגורמת לתקיעות שבקשר (בעקבות הקשר הקודם+הביטול אירוסין) או שחוסר ההתקדמות קשורה לקשר עצמו-פשוט מחוסר התאמה וכו'.. כיצד אוכל לדעת ממה זה נובע? אני יודעת שהחודש זה לא הרבה זמן בשביל להחליט החלטות- אבל תדירות הפגישות היא יחסית גדולה. תודה רבה ובשורות טובות ומשמחות במהרה

דפוס ההתפתחות שלך יתלווה לכל קשר...

שלום לך בחורה עם כל תקשורת בין אנשים ובפרט בהיכרות בן או בת זוג לנישואין, ישנם אמוציות וריגושים לקראת הציפיות שעומדות ואמורות להתפתח, ולהיפתח עם אותם דלתות של ועם בחירת בן הזוג. השאלות של קודמיי נכונות, עם זאת , נסי לבחון את הקשרים והפגישות עם בחורים אחרים שהיו לך, ושאלי את עצמך האם ישנה דפוס התנהגות דומה או מחזוריות של התפתחות הקשר -יש ושהאדם מתת-מודע יוצר את צעדיו וזה יתבטא בכל קשר גם אם הסיבות והסביבה יהיו אחרים, אם ישנה דפוס התפתחות דומה - המכנה המשותף יעלה כשתגיעי למודעות עצמית - ומשם יהיה לך את האות והסימן מה ולמה הקשר תקוע. הצלחה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב 050-4151057

בעיות תקשורת הבנה ורגש

שלום לכולם, שמי אביחי ואני רוצה לספר לכם בתמצית את סיפורי עלי ועל אשתי בכדי לשפר את מערכת היחסים שלנו ולקבל עצות מאנשים שמבינים קצת יותר מאיתנו. לפני כשנתיים נישאתי לאשתי ג' (שאת שמה אני ישאיר בעילום שם) באהבה ושמחה ואפשר להגיד שעד היום אנחנו מאוד שמחים מרוצים אוהבים ומרגישים את הרגשת חיבור שני הנשמות שלנו, הבאנו ילד לעולם ברוך השם ושנינו באים מעולמות שונים לחלוטין (היא מחו"ל אני מהארץ) ותרבויות שונות. חשוב לציין כי שנינו החלטנו להתחזק בדת אשתי התחילה לשים כיסוי ראש וכו.. אני התחלתי לשמוע שיעורים ובמהלך הזמן גם לשים ציצית וכו.. ואף על פי כן כמובן, יש את המצבים הלא נעימים למשל: חוסר היכולת להביע רגשות, ויכוחים ועימותים שבאים מתוצאה של בילבול, חוסר סבלנות לקבל את הדעה של השני ועוד.. חלק גדול של אפקטים אלו מגיע כתוצאה מניסיון עמוק להצליח בקשר הזה ועבודה יומיומית בשביל להגיע למצב שבו שנינו בונים בית אמיתי ושלום בית מיוחד. הבעיה: בגלל הבעיות שנכתבו מעלה נוצר מצב שבו בזמן האחרון אנו נמצאים במצבים הללו לעיתים יותר קרובות חוסר הסבלנות גובר כנראה מהשגרה ולפעמים יש אפילו מחשבות שאולי בעצם אנחנו לא מתאימים. המצבים האלו גורמים לכאב וליצירת מציאות חדשה בה קשה לחיות בה והשאלה היא איך אפשר לשמר ולחזק את הקשר בנינו בצורה ששני הצדדים מרגישים את אותה מחויבות והסכמה על דברים שעל ידי כך נגיע לשמחה האמיתית כמובן שאי אפשר במכתב אחד פשוט לפרט את אישיותנו או את הרגשתנו ופרטים נוספים, וכמו כן נשמח לתת לכל שואל ויועץ עוד פרטים בכדי לעזור לנו בנישואנו. תודה רבה רבה לכל העוסקים במלאכה.

תעודדו את תהליך השינוי יחדו...

שלום לך אביחי היטבת להמחיש בטוב טעם את העובר עליך ובנישואין בפרט, איני שם דגש כ"כ לעצם הקירוב לתורה (אם כי יש משמעות חשובה לתהליך של ההתחזקות בתורה ובמצוות פעמים רבות ולמשמעות השינוי שתהליך זה ישפיע עליך ועל בת זוגתך שתחי' בנישואין), נקודה שמבררת את היחס שלך כלפי הזוגיות הינה היחס אל עצמך, ולכן הייתי אומר וביחס למכתבך, מצא את הנקודות החשובות עבורך הנמצאות בבת זוגתך, סמן אותן, פזר עליהן אור, תלמד אותן היטיב, 1- איך הם יעזרו לך להאמין בקשר הזוגי 2- איזה כוחות אתה מגייס לקראת השינוי הרצוי לך ולזוגיות בכלל 3- האם מצאת את המשמעות ואת היחס לתקשורת שתיטיב עם הבעיה 4- האם גייסת את הסובבים הקרובים לך ביותר כגון אשתך שתחי' - ושיתפת אותה באמת את מה שעובר עליך נסו לשבת יחד ולהתבונן באורך רוח ולתת כתף ומשענת אחד לשנייה, זמן איכותי וכמותי גם יחד, אין ספק שתצליחו להתחיל תהליך של שינוי אפקטיבי ...ובלבד שתעריכו ותעודדו את התהליך. בברכה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב 050-4151057

למה התחתנתי

ראשית אני נהנה מאד מהאתר. מידי פעם אני מציץ ונהנה מהתשובות הנפלאות. אני נשוי מס' שנים ואב ל3 ילדים חמודים. התחתנתי בגיל צעיר, כיתר חברי, עם אשה אינטלגטית וחכמה מלאה שמחת חיים, היה ביננו אהבה ממבט ראשון, שאף הצדיקה את עצמה בהמשך, נהנתי לשוחח איתה על כל דבר ועניין,וכשני פילסופים התעמקנו בכל דבר, אך לצערי הרב אני מרגיש שכל עניין הנישואין אני פשוט סוחב אותה על גבי, צריך להקשיב לה, לשמוע את כאבה, ללטף ולהרגיע כל הזמן, ופשוט נגמר לי הכוח להיות מטפל שלה, אני טוב בלהקשיב, אבל אין לי כוח שחלק גדול מהשיחות ביננו מורכבות מתלונות שלה על גידול הילדים הקושי בסידור הבית, וזה לא זעקה לעזרה, כי אני נמצא שם בשביל לעזור, היא פשוט סיגנון "קוטר" עם נטייה לפרצי זעם חזקים, עד כדי איבוד עשתונות,היא קיבלה את זה בתורשה מהאמא שלה, ואני לא יודע מה לעשות, הבטריה שלי הולכת להיגמר. בתודה מראש משה

walk your talk 2 find a peace of mind

שלום משה כל אחד עם אוזן שלישית חדה יבין מתוך דברייך שאינך מתלונן על חיי הנישואין ואף לא על אישתך שתחי'. על מנת להועיל לך במסגרת הפורום לא אחזור על דברי חבריי, ואשתף אותך קצת מניסיוני. על פי סגנון הכיתוב ובחירת המילים והלקסיקון הפרגון האמיתי הענווה והכינות, נראה לי שאתה אדם ערכי עם מודעות עצמית ואנטלגנציה (גם רגשית) גבוהה. ולכן ארשה לעצמי להתיחס למכתבך כפי שראוי לה. כמה כללי יסוד : כגודל הרצון לתת כך גודל הרצון לקבל. והפוך. מי שיודע להקשיב מעוניין שיקשיבו לו באותה מידה ואף יותר. והפוך. מי שמזמין את ההזדמנות אין ספק שזה ינוצל באחוזים גבוהים ובהתמדה. מי שלא יודע איך לעצור את המעגליות של דפוסי חשיבה/התנהגויות הלא רצויות יגיע מהר מאד לאי שביעות רצון ואיבוד החשק והרצון, גם אם ההשתדלות ניכרת מאד מצדך. תרגיל בשבילך: קח את הכללים הללו והרכב אותן על דברייך, הייתי מעוניין לשמוע ממך לאיזה תוצאות הגעת. הצלחה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב 050-4151057

חשבתי שיהיה אחרת...

שלום רב, עוד בזמן פגישותי עם בעלי הכרתי בו את מעלותיו וחסרונותיו. והם גרמו לי להתלבט מאד! מצד אחד ראיתי את אופיו היותר מידי עדין, ביישן בצורה בולטת, ואינו שופע בטחון עצמי, אך לא יכולתי להתעלם מאופיו הטוב והמתחשב, מהאכפתיות שלו, מההקשבה הרצינית שלו בנוסף לאינטליגנטיות וחן. ההחלטה הייתה "גדולה עלי" וכמובן התייעצתי ברבנים גדולים ומבינים מאד. שהסבירו לי שמידות כמו עדינות וביישנות הן נדירות לבחורי (הישיבה) בזמננו. וכי להוריד את השידוך כי הבחור לא גבר, זו לא סיבה מספקת. טענתי שאיני נמשכת כלל אל הבחור, והרב ענה מה שידעתי קודם כי לא תמיד מגיעה משיכה ואהבה היא דבר הנבנה לאחר הנישואין. יצאתי מבית הרב עם פסיקה מוחלטת, תתארסו ותתחתנו ושיהיה במזל טוב. אני, בכח אמונת החכמים ולמרות שהיה לי קשה המשכתי ואכן, סגרנו. אני אפשר לומר הכרחתי את עצמי ובעצימת עיניים עשיתי זאת בלי להסתכל ולראות מה יהיה אופי הקשר שלנו והאם אני מרוצה מכך. בטחתי בהחלטתו של רב גדול. אך עוד בווארט הסתכלתי על הבחור ולא הבנתי מה אני עושה איתו. ומאז התחילה לי תקופה קשה ביותר של ייסורי נפש עצומים, הוא בכלל לא מתחיל להתאים לי, אני ההיפך הגמור שלו בכל תחום. ולא כיף לי בכלל להיות איתו. בתקופת האירוסין עמדתי על סף עזיבת השידוך, ושוב יעוץ עם רב ובעקבות מידע נוסף ששמענו עליו - המשכנו והתחתנתי. הייתי כולי ציפיות שהחתונה ואני ישנו אותו והוא יהפוך להיות כמו שאני רוצה. אך, התבדיתי. הרי אופי זה לא דבר שקל לשנות. וכך אני חיה כל יום מחדש מלאת אכזבות והמחשבות לא נותנות לי מנוחה. "מדוע התחתנתי איתו, הרי מראש לא רציתי אותו?" וכו' וכו'. אני כל הזמן מתהלכת רק עם המחשבות הללו בראש. בעלי מודע לכך והוא הרבה שומע אותי אני מסבירה לו בעדינות את כל השתלשלות העניינים אמנם כואב לו מאד לשמוע אך, הוא מבין ואוהב ואנחנו יחד רוצים למצוא פתרון מה ניתן לעשות? להמשיך כך אינני מסוגלת. זה באמת סוחט את כוחות הנפש!! וחבל לנו לחיות כך כי שנינו בעלי מידות טובות ולא רוצים חלילה לצער אחד את השני. אך, קשה מאד לחיות עם בנ"א שאתה בכלל לא מתחיל להשלים איתו ולקבל אותו. וזה אחרי אלף נסיונות להתמקד רק בחיובי ולהיות רגועה. אבל מה לעשות שהמציאות טופחת על פני? אני באמת רוצה לטפל בבעיה מהשורש. מה עלי לעשות? יישר כח! בברכה, הדס

סוד הנישואין= הפרפקשיין של היחדיות!

שלום הדס, התחתנת מתוך אמונה שדברי הרב יחזיקו, וברוב הימים סופסוף יהיה איזה קליק של התחברות ביניכם, וזה לא קרה. לא נותר לומר אלא ש...אולי כדי להתגרש... מאותם מחשבות שלא נותנות לך מנוחה, המודל הראשוני במוחו של האדם ושעיצב לו את הדמות האבהית לילדייך, את בעלך , איך הוא נראה מה הוא לובש, מה הוא לוחש לך, וכו..הרי שכשאת אומרת שחשבת שיהיה אחרת, הרי שלזה את מתכוונת, במודע או בתת-מודע. סוד הנישואין טמון בפרפקשיין של היחדיות!! עיצה טובה- תתמקדי באותו מודל במוחך שמגדיר לך מה מי איך למה ...בעלך אמור להראות, שימי את המודל הזה בהולד, ותתחילי לנתק את אותו מודל מחיי הזוגיות שלך, ורק משם תוכלי 'ללמד' אותו לקבל אותו ולראות בבעלך אדם שיענה על ציפיותייך. אשמח להיות לעזרה הצלחה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב 050-4151057

גיליתי שבעלי לוקח חשיש

בעלי ואני באמצע שנות העשרים לחיינו, דתיים. יחסנו לפני הנישואים (כ-3 שנים של חברות) ידעו עליות ומורדות (די הרבה מורדות..) בסוף האהבה ניצחה ונישאנו לפני כחודש. מרגע החתונה לא ידענו נחת. אנחנו רבים הרבה, כועסים ולא מאושרים. כשהיה בעלי בן 18 לקח חשיש כחלק (לטענתו) ממשובת נעורים. בשבוע האחרון גיליתי שהוא לקח גם בזמן האחרון-בשבוע של השבע ברכות, ומספר פעמים מאז. הוא לא גילה לי אבל ראיתי לבד ולבסוף הוא התוודה. חוץ מזה הוא לא מתעורר לעבודה, מעשן סיגריות הרבה (יותר מלפני החתונה) ובאופן כללי לא לוקח אחריות על חיינו. בנוסף- עדיין לא הצלחנו באישות אני מתוחה כל הזמן והוא לא מצליח ,. ידעתי את חסרונותיו בטרם התחתנו, (שלפעמים הוא מבריז מהעבודה בלי סיבה,מעשן סיגריה ושותה קצת-מקובל במשפחה שלהם) אך עניין הסמים חדש לי לחלוטין וחשבתי שזה היה בגיל 18 ומאז לא. אני מבולבלת ועצובה,לא יודעת איך "לאכול" את זה. אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו, שלא כיף לי איתו וציפיתי שיהיה אחרת. אני לא יודעת איך להגיב לעניין הסמים. אני מאמינה שזה אולי נובע ממתחים מצד אחד אבל אני גם לא מוכנה לחיות עם אדם כזה שלוקח סמים. שאלותיי: האם עליי לנקוט בצעד קיצוני ולעזוב את הבית? לאיים בגירושין? האם עליי להעלים עין? מה לעשות??? אני אובדת עצות!!. אני מציינת שזו רק אחת מהבעיות שלנו והקריטית ביותר כרגע. עיזרו לי בבקשה.

טיפול...ומייד!!

שלום לך בדרך כלל איני מביע את דעתי כל עוד אין בידי את כל האינפורמציה, אך כאן אחרוג מהנורמה ואומר לך שכן ...עדיף לעשות צעד קיצוני ולעצור את הכדור עוד לפני שעלול לגלוש למקומות סבוכים יותר. והצעד הקיצוני הוא כפי שכתב לך ידידי ר' אליהו - מיד להגיע לאבחון וטיפול פרטני לבעלך ולכם כזוג.!!! לא להמתין אף רגע אחד יותר. 'הקיצנויות' מתבטית בזה שלא תשאירי לו מקום לספק קל בנידון, ושהוא חייב לטפל בעצמו - ומייד. כל התסמינים שכתבת מעידים על כך שזה לא רק נובע מלחצים ומתח רגעי, וחשיש זה לא הבעיה הגדולה, אלא שהתמונה שציירת מגדירה אדם שלא שולט למצבו ומנסה לברוח מהמציאות מפני שאין לו כלים להתמודדות. ברכה והצלחה וברכת מזל טוב עולה ומצליח תדהר מכון לב אל לב 050-4151057

נטיות הפוכות - סיפור אישי

אני מאד מקווה שתפרסמו את מכתבי, על אף שיש בו פניה ישירה לכותב "אברהם": אני רוצה לשאול אותך בכנות, בתור זו שממלאת את תפקיד האישה של אחד שעומד במצבך. מה היית רוצה שאני אעשה? שאשתך תעשה? אני מתארת לעצמי שאתה סובל נורא, אבל אתה יודע למה. אשתך סובלת לא פחות, אבל היא בניגוד אליך - לא יודעת למה. היית רוצה שהיא תדע? שהיא תדבר איתך על זה? זה היה עוזר אם היתתם מנסים להתגבר על זה יחד? אם היא הייתה משתנה או משנה דברים למענך? הרי רוב הסיכויים הם שאם אתה אדם מאמין וירא שמיים. לא תעבור את התהליך המורכב הזה של גירושין, יציאה מהארון ומעבר לעולם ההומוסקסואלים. זה הרי כרוך במחיר עצום! (תחשוב על הילדים, על אשתך, על הצער לכלום אם תגלה הכל או על הצער של עצמך אם תשאר חסוי כל חייך והכי חשוב, על החיים בחטא.) אני מאמינה שכן היית רוצה לעבוד על הנטייה שלך בכדי שתחיה "רגיל". אני רוצה לספר לך שמאז שאני גיליתי את העניין הזה על בעלי (אע"פ שאצלו זה מעט שונה כי קיימת נטייה לשני הצדדים) אני מרגישה נורא ולא משום שנפגעתי כאישה, אני לא חושבת שיש בכלל מקום לזה. אלא משום שנבגדתי כרעייה, כחברה. הייתי מצפה מבעלי לצאת מהריבוע הקטן (זה בטח קל יותר לצאת מהארון...) ולמצוא את הדרך הנכונה והנעימה לספר לי על התחושות שלו, על היצרים שלו ועל המסקנות שלו או הצורך שלו בטיפול יחדני או זוגי. אנחנו בני זוג. יש לנו משפחה משותפת, חיים משותפים, כל כך הרבה דברים שכורכים אותנו זה בזו. ואני חושבת שברור לך שגם חשקים / הרהורים מהסוג הזה שיש בהם השלכות מרחיקות לכת על היחסים בין בני הזוג ראויים להדברות. אני מקווה שהארתי לך את הצד השני בעניין, אולי תבין שהנסיון שלך הוא לא פרטי בלבד. יש צד פגוע נוסף ובמקום שיהיה כאב כפול, יכולה להיות כאן התמודדות ודרך חדשה. ואולי בסופה של הדרך אלה יהיו החיים החדשים שלך...

והאלוקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים

שלום לך פלונית האמת, כי כבר שלמה המלך ע"ה כתב ברוח קודשו שה' ית' עשה את האדם ישר, כפי ש'צרב' בדיסק המקורי,הרי הם לוחות הברית, אמנם ע"י כל מיני תופעות לוואי באויר שבדור שלנו או במקומות מסוימים, עלולים להיות חשבונות רבים תוך כדי מנהרת הזמן והמקום. כל עוד ואין תובנה מובנית שאותם חשקים ויצרים הם בסך הכל עצת היצר עם כמה תבלינים צבעים ומרקמים , שמגדירים לזה שחווה אותן שישנה לגיטימציה להרגשות הללו, לתחושות ולנעימות ששואבים את הדמיון לכיוון היצר. "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו".. בין גבר בין אשה , האיסור מפורש במקום אחר גם כן, בורא העולם מודיע שיכול להיות תחושות ויצרים אך עליך יהודי יקר להתעלם מכוח המניע ולהתחיל להתמקד ע"י כלים ועבודה עצמית להגדיר שוב מחדש את ההגדרות בתוכנה שבך. כמו למשל, כל סוג של התמכרות וכדו' , הדרך תהיה קלה או קשה על פי היחס שייחס זה שעובד לקראת השינוי הרצוי, אם זה רצוי. ובניגוד מוחלט לתפיסות פסיכולוגיות מודרניות מסוימים שיינתבו את כוחה של 'הדמוקרטיה המינית' והלגטימציה הייצרית והייצירתית וזה אמור לעצב לנו את החברה??? אוי ואבוי לנו לדור שכזה!! כמה עיצות ברשותך: הנחת היסוד היא שתורתנו הקדושה יודעת ומבינה את נפשו של האדם ומודעת שיצרים וכל השאר, כל עוד ולא יטופל המצב עלול להיגרר לעומקים ולמרחבים, על כן יש ליידע את בעלך (ולמר אברהם), שאין חדש מתחת לשמש, וחשוב מכל- כמו כל 'פנצ'ר' - צריכים לתקן !! ב- מורגש ההשתדלות בכיתוב אך זה לא מספיק, גשי עם בעלך למטפל שיעזור בתהליך, ואולי יעדיף בכוחות עצמו, העיקר שיתחיל להבין שהוא שוקע בתהליך השינוי של היצר, והיצר כבר מנוסה 5769 שנים והוא חזק ביותר עם כל הסכמות ותבניות מעוצבים להפליא לגרור לאותם עומקים חשוכים. עם כל זה האדם חזק פי אלף ואולי עוד קצת...מפני שהוא יצור שבוחר!! ג- הרבה עידוד נצרך לתהליך שכזה, כמו כל תהליך, אמנם היות והנושא מאיים רגיש מבייש לא נעים, האמפטיה למסגור החדש יפזר אור חיובי ואמיתי , כך שתהיי לו לעזר..גם בזה. חשבי עוד ותובילי את חיי הנישואין שלך ושל בעלך ללא תופעות לוואי שמטרידים ומעכבים את ה'ישר' שבאדם. הצלחה עד בלי די תדהר מכון לב אל לב 050-4151057

ילדיי מנישואים ראשונים

אני בן 44 גרוש+2 ילדים בניי 9,14 .ובעוד שלושה חודשים אני מיתחתן פעם שנייה עם בחורה רווקה בת 28 אני רוצה יעוץ איך לומר לילדיי מנישואיי הראשונים שאני מיתחתן תודה מראש..........

יחס אישי ובוגר

שלום לך תשובה נכונה 'לך' יכולה להינתן שיועץ יכיר אותך ואת הילדים ומה עברתם בתהליך הגירושין. אם אומר כמה מילות כוללות ובאופן כללי, הילדים חייבים: 1- את הדבר החשוב ביותר עבור עצמם והסטבילטי עם איזון הרגשות, והוא - הבטחון שלך אל הקשר הזוגי החדש שאתה עומד להביא אל 'ביתם'. גילאים 9 ו14 , הם כמו 20 ו25 של הדור שעבר, היום הילדים מפוכחים ומודעים לעולם הגדול, וזה כולל רגשות וכו' ומבינים באינטימיות זוגית, אף שלא משתמשים במונחים הללו, ולכן הכוחות שלך אמורים להתמקד בלהעביר להם את הבטחון והחוסן הרגשי והמשמעות שלך לקשר החדש. 2- לא פירטת כמה זמן אתה גרוש, האמת לגבי הילדים לא כל כך חשוב, החסר שלהם בדמות אימהית חסרה להם עד מאד..הרבה יותר מדמות אבהית, ולכן, אתה אמור לתת להם את ההרגשה שאתה מבין את הצורך הזה, גם אם היה להם 'ניסיון' לא נעים עם אימם. הילד יהיה צמא לטאצ' האימהי ועל זה הם 'בונים'. לכן חייב אתה ליצור יחד איתם את היחדיות בתהליך המעבר, ולהיות להם לשותף ממש, רמת הצורך בדמות אימהית לא פחותה מרמת הצורך שלך באשה שתענה על ציפיותך, ואף יותר. 3- ספר להם על המשמעות של תא המשפחתי מבלי להשוות בין ה'אמהות' (כך הם תופסים את החיים החדשים עבורם - אף שמודעים שהיא לא האמא שלהם, מבחינת החוויה הרגשית שהם כמההים לה - אשתך תהיה זו שתיצור להם את הבמה האמהית ..שלהם..גם אם לא תרצה, מבחינתם זה אינטגראלי לחלוטין בתת מודע). ולכן כמה שתעצים להם את המודעות של תא המשפחה מבחינה נטראלית ואובייקטיבית תהיה להם האפשרות להתייחסות מאוזנת. אז איך לומר?? - בגלאים קטנים יותר מייעצים המומחים לעשות זאת ע"י סיפור , או סיפור מתמשך פעמיים או שלוש, וליצור להם את ההפנמה של המצב החדש, וברוב המקרים הם לבד יבינו את המתרחש תוך כדי הסברה שאתה השחקן הראשי בסיפור. גילאים 9 ו14 , מבינים מייד ורוצים להגיע לנקודה ומהר, ולכן תומר להם בצורה הכי כינה ואמיתית, ממש מהלב את תחושיותך על המצב , ולא על ההשוואה של המצב. דהיינו, שהאמא שלהם כבודה במקומה עם הערכה ודאגה לה, עם כל זה הנישואין לא החזיקו ומייד לדבר על המצב הנוכחי - של ה'קן' שלכם יחד עם האשה אשר בחרת. לפי הניסיון, ונורמאלי לחלוטין הילדים ישוו ויקחו צד כל שהו, תפקידך הוא לאזן ע"י שתשמור על כבודה של אימם ובו זמנית ליידע אותם שאשתך החדשה היא זו שבחרת להקים בית מחדש. שמחה ואושר עד בלי די תדהר

כאבי בטן דימיוניים

היי,אני בת 25 עד לפני שנה גרתי לבד ואז חזרתי להורים לעיר שעושה לי ממש רע בנפש וגם המחייה עם ההורים,תמיד סבלתי מקיבה רגישה אך בשנה האחרונה אני סובלת מהרגשה של קלקול קיבה בבטן התחתונה כאילו שאני חייבת לרוץ לשירותים כשבעצם אין לי כלום,כשאני יוצאת מהבית זה ממש חזק ובגלל זה אני לא יוצאת מהבית כבר שנה ואם יש לי סידור לעשות אז אני צמה 4-5 ימים כדי לדעת שהבטן ריקה ואין סיכוי שזה אמיתי,הרופאים לא מוצאים כלום ולא מכירים את התופעה ורציתי לדעת אם כתחום הנפש זה מוכר? לפני כשנה היו לי 3 מקרים של קלקול קיבה אמיתי ברחוב ונכנסתי מאוד ללחץ אך הצלחתי להתאפק עד הבית,יכול להיות שאני בחרדות מזה ותמיד מדמיינת את ההרגשה? אשמח אם תענו לי אני אובדת עצות וממש מדוכאת שמה כל חיי יהיו ככה,אני לא חסרת ביטחון עצמי כלל ולא סגורה,רק בשנה האחרונה נהייתי כזו בעקבות המצב

תזונה נכונה

שלום לך לילך הסימפטומים שאת מרגישה בהחלט יכולים להיות על בסיס רגשי כפי שהסביר הרב אליהו, כתבת שאת אובחנת והרופאים לא מוצאים את המקור לסימפטומים, אולם מניסיוני ומלימודיי אומר לך שכמעט הכל מתחיל ונגמר מתזונה לא נכונה . אשתף אותך ואת הקוראים בסיפור קצר. ד"ר ג'נסן, מי שמכונה כאבי תורת האירידיולוגיה, כשסיים את לימודיו ברפואה והיה אז (לפני 70 שנה) בשנות העשרים המאוחרות לחייו, חלה ל"ע עם סימפטומים קשים ביותר במערכת העיכול, שום רופא לא יכל לעזור לו , עד שחשב והתחיל לחקור , למה זה שהעיזים הכבשים ושאר חיות לא מצלצלים לקופת חולים הקרובה ומתייעצים עם הפרופסור, הלך למרעה וצפה בהתנהגותם של העיזים, וגילה שיש ביניהם כאלה שלא היו בקו הבריאות , יום אחרי יום ראה מה הם עושים, וגילה שהן אוכלות עשבים מסויימים מאד, ורק כשהם חולות. ראה שהם אוכלות 'עשב חיטה' וצמחים אחרים לא שגרתיים. אמר לעצמו - אם הם מבינים שזה יכול לרפא, בוא נחקור את העשבים הללו. וטו מייק תא לונג סטורי שורט, חקר אלפי צמחים ומה טיבם, וגילה , וכך על פי אבחון האירידיולוגיה, שכשהגוף מאותת, זה סימן שהגוף לא מקבל את התזונה שלו הנכונה להבריא את עצמו. הסינים טוענים שהגוף יכול לחיות 300 שנה בלי בעיות , אלא שהתזונה הלקויה מחלישה אותו. כדאי מאד ללכת לאבחון , לפי דעתי, כל אבחון טוב ומקיף, ורק מי שבקי מאד, ולקבל חוות דעת ממומחים. הברכה ורפואה שלמה אמן עד בלי די תדהר

מה עושים במקרה כזה?

שלום: שמי דני נשוי 5 וחצי שנים ומאז החתונה אין לי מנוח מאשתי כל היום אני מקבל על הראש שאני לא עושה טוב שאני לא מספק ואני הרסתי לה את החיים וכל מה שקורה זה בגללי .ואני לא יכול לשמוע מילים כאלה סוף כל סוף אני מתאמץ הלכנו לטיפולים (אף טיפול לא סיימנו לגמרי)אני מוכן ללכת למי שיהיה כמובן מקצועי, אני לא מוכן לחיות בצורה כזאת אם אני חי עם אשה אז אני רוצה שהיא תהיה מרוצה ממני ולא כל היום תלונות שאני הוא הבעיה ...... ולא רק תלונות גם קללות נחרצות ביותר דברים שלא יכולה לשמוע אוזן ובמקרים נדירים גם מכות אכזריות מה אני יכול לעשות במצב הזה איך אני יוצא מכל הפלונטר הזה? אשתי רוצה שעכשיו אני יטפל ואותה לא מעניין כרגע טיפולים והיא רוצה לראות תוצאות. האם יש טיפולים טובים בחינם פשוט הוצאתי כבר המון כסף על זה ואני בחובות מזה? בתודה מראש דני

2 מפגשים

שלום לך דני אוכל לקבל אתכם לשני מפגשים חינם. צרו קשר אם תרצו בברכה עד בלי די תדהר 050-4151057

ייעוץ און- ליין

לכל חבריי ידידיי המתוקים חברי ינ"ר שלום וברכה רציתי לשתף אתכם ברעיון של הייעוץ און- ליין חביב ביותר כל מה שצריכים זה מצלמה ותוכנה כמו סקייפ (חינם) , התשלום מוזל למטופלים ואפשר לקבל מכל מקום בעולם,,, אצלי התגובות טובות מאד ,,וכמובן הרבה יתרונות,, בהצלחה לכולם,,, באהבה וידידות תדהר

למשיבים היקרים,,

שלום לך סטלה אם את שואלת לגבי המטופלים, קובעים עם המטופל גם שיוריד את התוכנה של סקייפ ופשוט מנהלים את השחיה ממש כפי שהייתה בחדר הטיפול. ראוי שלמטפל או יועץ תהיה פינה אם בבית או בעבודה שמאחורייך יהיה נקי ומסודר, אולי עם וילון או משהו דקורטיבי. עדיף ורצוי מאד שהמודם לא יהיה נייד אלא להיות מחוברים דרך קו נייח, בזק או הוט, המודמים שלא- הרבה פעמים לא משדרים קו איכותי אלא אם כן את נמצאת קרוב מאד לאנטנות של הספקים, או במקום גבוהה. עוד דבר, התיאום עם המטופלים חייב להיות רציני כפי שהנחה אותנו אהוב ליבי ד"ר שקד הי"ו (שדרך אגב - היה לו יום-הולדת בי' באב, ראוי להשאיר לו הודעה למזל טוב, כפי שניסיתי באתר...), אז..שיהיה התיאום רציני בדיוק כפי שאם היו מגיעים אלייך, שעה זה שעה , ללא פלאפונים , ילדים במיטה, אכלו שתו, ולנהל את השיחה בצורה טבעית ומקצועית. לגבי המכון שלי, מכון לב אל לב, הרעיון הוא להביא לציבור השומר תורה ומצוות והכללי , מודעות שישנם מטפלים ברמה המקצועית ומוסמכים עם ניסיון, למתן שירות שיוביל לשינוי בחייהם, האתר והמטפלים במכון עדיין לא מפורסמים בציבור מפני שעדיין אני לא ערוך לכך, יש עוד הרבה מה לעדכן באתר והרעיונות יושבים מולי , כשהפרוייקט הזה יהיה מוכן לפרסום רציני כלל ארצי אשמח לשתף את כל מי שירצה לפרסום באתר . www.levelev.co.il תודה על ההתעניינות, וברוכה תהיי להדסה שלום וברכה, ההתקנה של התוכנה היא חינם וההורדה מהירה , הם ישמחו להוריד אותה בכמה דקות ספורות, במקום לנסוע אלייך שעה או חצי שעה , אף שודאי זה לא דומה להנחייה וייעוץ פנים מול פנים, ללא ספק. אבל השירות הזה ייתן מענה לאלה שלא יכולים להגיע מבחינה טכנית (אינני מדבר על מצבים של התנגדויות טיפולית וכו', אף שלמדנו איך להתמודד עם זה - ד"א השיטה הנרטיבית כוחה רב נגד התנגדויות.., המצלה שלי ..זה עובד כל פעם), עוד - השירות נותן מענה, וזו הבעיה המרכזית - הרבה פעמים, שאפשר להוזיל עלויות, אני גובה 100 ש"ח - חצי מחיר. וזה מדבר אליהם (והם לא יכולים לתרץ לבעל \ לאשה שהטיפול יקר ...) , תודה לך, וברוכה תהיי לר' גבריאל שלום וברכה, אם אתה מתכוון לנושא של הצניעות, נראה שעדיף מבחינה הלכתית לדבר דרך המחשב מאשר פגישה בחדר סגור, גם אם אין בעיה של יחוד. ברכה וטובה, ברוך תהיה לחנה שלום וברכה אמת, זה שדרוג ופריצת דרך חדשה לפי דעתי אף שרבים כבר עושים זאת, אבל לגבי ייעוץ מקצועי (עד כמה שניתן דרך המחשב) זה מדהים, ברוכה תהיי והצלחה לכולם ידידכם תדהר

ייעוץ און- ליין

לכל חבריי ידידיי המתוקים חברי ינ"ר שלום וברכה רציתי לשתף אתכם ברעיון של הייעוץ און- ליין חביב ביותר כל מה שצריכים זה מצלמה ותוכנה כמו סקייפ (חינם) , התשלום מוזל למטופלים ואפשר לקבל מכל מקום בעולם,,, אצלי התגובות טובות מאד ,,וכמובן הרבה יתרונות,, בהצלחה לכולם,,, באהבה וידידות תדהר

שלום ליונה

שלום וברכה יונה כפי שציינתי, המהירות והאיכות לחיבור לאינטרנט ישפיע על הקליטה. בדרך כלל כל הספקים מציעים מהירות מספקת של לפחות 2 או 2.4, בלי זה הקליטה לא תהיה טובה. אני מנהל שיחות עם חו"ל וגם בארץ אין הבדל בקליטה או באיכות. אנו מנהלים שחיות כפי שהיו בחדר הטיפול ממש. זה פשוט נפלא. ודאי שזה לא דומה לנהל שיחה פנים מול פנים, אבל אם הם מרוצים אז זה יסתדר, העיקר בכל טיפול..שתהיה ברית טיפולית בינכם ברמה מקסימאלית וזה ימנף כל סיטואציה , גם בטלפון. הייתי אומר שזה השלב ביניים, בין הטל' לביןפנים מול פנים. בהצלחה רבה תדהר

מחפשת שלום בית המשך

בהמשך לשאלתי אשמח לדעת אם יש משהו מהמומחים שיכול לעזור לי ללא תשלום תודה

גמ"ח ייעוץ נישואין

שלום לך אוכל לקבל אתכם ל2 פגישות ללא תשלום בברכה תדהר 050-4151057

ליקוי בקשר אב ובת

שלום רב, ברצוני לקבל עצה בנושא קשר אב-בת מפסיכולוג שמתמחה בזה. אם אפשר פסיכולוגית מחיפה.(אישה). זה מורכב מידי לכתוב כאן,זקוקה לשיחה פנים מול פנים. תודה מראש.

פסיכולוג מומחה

שלום לך ש.ש הפסיכולוג מר שמואל ויינשטיין הי"ו מוסמך ומומחה לטיפול עם ילדים ומתבגרים בודאי שיכול לעזור לך, מר ויינשטיין מקבל בחיפה והמרכז, מספר הטלפון שלו הוא - -825-6252 -04 בברכה תדהר

האם אלמן וגרושה + 15 ילדים (קודמים) יכולים *באמת* להצליח בנישואים שניים?

האם אלמן וגרושה + 15 ילדים (קודמים) יכולים *באמת* להצליח בנישואים שניים? אני אלמן עם 10 ילדים בגילאים שונים מתחת לעשרים שנה, בנים ובנות. רובם ככולם גרים אצלי בבית, לומדים במסגרות שונות. אחד מבני סובל מנכות המצריכה טיפול והשגחה יומית גם מצידי ולא רק על ידי כוח עזר חיצוני. הוצע לי שידוך עם גרושה הצעירה ממני במספר שנים, אשר לה 5 ילדים מהגיל רך עד בוגרים. כולם גרים אצלה בבית, לומדים במסגרות שונות. הרקע של שנינו הוא בעלי תשובה ישראלים ותיקים, חרדים. הילדים בשני הצדדים, בלשון המעטה, אינם חופשיים מבעיות התנהגות, משמעת, וכדומה, חוץ מבעיות בריאות כאלה ואחרות, ושנינו מקדישים את רוב ככל היום שלנו, כל אחד בנפרד כמובן, לא לעבודה או לימודים אלא לטיפול שוטף בצרכי הילדים, דבר התופס אותנו מבוקר עד ערב. נפשית ופיסית קשה מאוד לי ולמוצעת, לעמוד בנטל הקיים כבר. איננו מלאכים כמובן ואיננו מחפשים להוסיף על עצמנו עוד עול נוסף על הקיים, אלא אדרבה רק להקל. שאלתי היא האם פרויקט נישואין כזה יכול להצליח על פי רוב. אני חושש מאוד שהעומס הרב של הטיפול בילדים ובפרט שיש בעיות חינוך וכו' מורכבות בשני הצדדים - יטרפד את העניין. אודה על כל תשובה ענינית וזהירה. בכבוד רב, יעקב

אפשרי בס"ד!

שלום לך יעקב אני בדעה, המבוססת על ניסיון של כמה שנים ולימודיי. ואני חלוק על כמה מחבריי אמנם עם ראיות, מניסיונם, הם טוענים שעל פי ניסיונם הטיפולי עם זוגות בנישואין שניים הפערים גדולים מאד, הקשיים אחרים במהות והניסיונות ברבדים שונים לחלוטין מנישואין ראשונים. אין חולק על דבריהם, אמנם כפי שאני מכיר הרבה זוגות בנישואין שניים, ואחרי שישבתי איתם והתעמקנו בנושא הזוגיות, נוכחתי לדעת שאין כמעט שוני ברמות הקושי בין זוגיות א' לפרק ב'. הקשיים והניסיונות ודאי אחרים לחלוטין, אך ברמה שהיה קשה לזוג בנישואין קודמים פחות או יותר תהיה לו או לה את אותם רמות הקושי, אך בתוספת ניסיון קודם (וכאן ההבדל, שלעיתים יש הרבה השוואות וזיכרונות, וזה מה שיבלבל את התפיסה של הנישואין הללו). הרבה מאד פעמים לא רואים את האבחון הזה על פני השטח, ואף רבות הפעמים שיראה להיפך הגמור. אמנם המעמיק והמקשיב והרואה את מה שבין השורות ותוך כדי המילים , יראה שדפוסי ההתנהגויות ומסלול המעוצב על פי המעצב, הוא זה שינחה את המנחה את דרכו הא' ולא יהיה שום הבדל בגישה בדרך הנסללת ..הרי הוא פרק ב'. בכל זאת אתה צודק בשאלה שלך, לגבי 15 הילדים (בן פורת יוסף) והקשיים שאתה והמשודכת עוברים, כפי שפירטת. וזה לא כל כך קשור למהות ועצם הנישואין השיניים.(הרבה פעמים ראיתי נישואין שיניים ללא ילדים שלא הסתדרו , ומאידך אחרים עם שבעה ועשרה ילדים שמאד הסתדרו), עצתי היא, קודם כל להבין שנישואין שניים שונים מאד מנישואין א' אך הדרך והקשיים יהיו חופפים לקשיים הרגשיים וכו' בנישואין ב'. לגבי השאלה שלך, היא שאלה אמיתית ושצריכים אתם להרבות בתכנונים בקווים ברורים וכמה שיותר , מפני שאין מקום לטעויות וניסיונות. הייתי מציע כמה אפשרויות. (אם תינשאו) 1- לעשות סדנא מיוחדת עבורכם וכל הילדים. מטרת הסדנא היא לטכס עצות נכונות מובנות שמטרותיהם למנף את הבית שלכם ולהיעזר בכולם לפי כוחם. הרי שמדובר בלפחות 3 מכונות כביסה ביום, 4 משמרות של 3 ארוחות יומיומיות. רק לצחצח שיניים בערב לקראת השינה יקח לפחות 15 שעה (אם כל אחד יצחצח דקה). זה זמן יקר. וכהנה רבות... לכן, סדנא זו תעצב לכם את הדרך אל ...הסבלנות, האמפתיה ההדדית, נכונות לעזרה יומיומית, ללמוד כמה שיותר לאהוב אחד את השני, להיות מודע שבית זה לא יכול להתקיים בלי עזרה של 'כולם'...גם הקטנים ביותר.וכו כו' 2- עזרה מבחוץ נראה שחיונית מאד . לפחות פעמיים בשבוע. אם עזרה מהרווחה לא תהיה אפשרית, את זה צריכים לברר, אולי אפשר לפנות לקרנות או גמחי"ם מהארץ ומחו"ל, ואפילו לשכור עסקן שיעשה את העבודה בשבילכם על פי אחוזים. אם תוכלו לגייס 1000 $ לחודש, זה יהיה לכם לברכה גדולה. אפשר לתת לכם עוד כמה רעיונות, אם ויהיה רלוונטי תוכל להיעזר בנו עוד. זה אמנם פרויקט, אבל בר ביצוע ואפשרי , הכל תלוי עד כמה תתכננו עד כמה תשמחו זה עם זו, וכמובן סעייתא דשמיא, כמו כל שידוך! העיקר יעקב, שתוכלו לגדול עם הילדים , לראות בשמחתם, בבריאות איתנא ונהורא מעליא אמן. בברכה עד בלי די תדהר

תגובה על תשובת הרב אליהו בן סימון ליעקב

לכבוד הרב בן סימון אליהו הנני גולשת אשר מדי פעם קוראת שאלות ותשובות של יועצי י.נ.ר והדבר מחכים אותי ביותר, ואני חושבת שגם מפתח רגישות לזולת ונותן לי להעריך דברים טובים שקיימים בחיי. התרגשתי מאד לקרוא את תשובתך ליעקב, היות ומצאתי בה רגישות מקסימאלית לקשייו וכאבו של האחר והערכה ריאלית של המצב בו הוא נתון. הצעתך ל"תקופת נסיון" נראית לעניות דעתי הגיונית מאד ומנסה לתת פיתרון עדין לבעיה כה סבוכה. כך אולי ניתן למעט בנפגעים ובכאבי לב מיותרים. עצם ההתייעצות עם גדול בתורה ואישורו מהווים קרן אור עבור הזוג הפוטנציאלי הזה, שמגיע לו גם רגעים של אושר. יישר כח והרבה תודה על כל העצות הטובות והתובנות. שולמית

יישר כוח הרב אליהו...

ויישר כוח לשולמית וגב' ניימן ובעיקר להרב אליהו הי"ו ברוכות תהיו אכן גם אני מביע את התפעלותי והעכרתי לידיד נפשי הרב אליהו הי"ו, לא רק בגלל הניסוח הנפלא והרגישיות המקצועית, אלא מהאיזון הנפלא והמדויק בתשובתו. אנו גאים למנהל פורום שכזה , ברוך תהיה ידידי ורעי הרב אליהו, עלה והצלח. ידידך תדהר

הרגשה של שיעמום בין בני הזוג

ב"ה אני נשוי כבר חמש שנים ויש בינינו קשר טוב וחזק, אבל הבעיה שלנו שאנחנו מגיעים להרבה מצבים שפשוט משעמם אין לנו מה לדבר במשך היום מרגישים בדידות ממש לא נוח.

משימות בונות

שלום שואל יקר תחושת שיעמום זו תופסת אתכם מהסיבה ההכרחית ביותר והיא מפני שאתם נותנים לה לתפוס אתכם. אין ספק שצריכים להכיר את התקשורת ואיך אתם משתמשים בה ליונייט ולהרגיש את הזוגיות ביניכם, אמנם בכלליוןת ניתן לומר (על פי ניסויני) האחד מכם ה'מוביל' את הקשר מזניח את התקשורת ותורם להרגשה הזו ביניכם, כל עוד ולא תהיה אתגרים 'מבחוץ' לעניין אתכם ול'הפגיש' ביניכם ובנוסף שרק אחד מכם הוא ה'מוביל' בקשר תהיה התחושה מקבלת פרופורציה כפי שאתם מרגישים. מה לעשות, להתחיל לשמוע יותר את השני ולשתף 'כוחות' מבחוץ להפגיש ביניכם. משימות משותפות, פעם בשבוע לתכנן 'יום כיף' יחד,,, מהסלון למטבח..יד ביד, ולנקות את הארונות ..יחד, מסימה שנייה- לעשות תחרות ..מי המחמיא יותר במשך היום לשני,, מי יוזם תקשורת בונה..ומי לא,,מי עוזר לשני לצאת מהכישלונות שלו שלה, לשמוע, להיות שם כשהוא היא צריכים אותכם תא מוסט..מי זה שמחייך ויוצר אוירה נעימה יותר,, כמובן שזה לא בא ממקום תחרותי,,ומי שאכן חושב שכך - עוד לא התחיל,, איחולי למשימות מהנות יחד רק בתוך אושר ועושר ובריאות איתנא שנה טובה ומבורכת תדהר

מחפשת שלום בית ותקשורת נכונה עם בעלי

שלום רב, אני נשואה 5 שנים ביני ובין בעלי יש חוסר הסכמה וחוסר הבנה בהרבה דברים. זה התחיל מיד לאחר הנישואין אך עם הזמן זה הלך והתגבר. ניסינו לשוחח בינינו ולפתור את הבעיות שעלו אך ללא הצלחה. בעלי מאשים אותי בכל מה שקורה ובין היתר הוא אומר שאני לא אמיתית וזאת בגלל שאני מבליגה ולא מעירה על כל דבר שמפריע לי והוא אומר הכל בפרצוף גם אם זה פוגע. וכן טוען שאני גאוותנית ושלא מעריכה או מכבדת אותו וזאת שלמרות שמבחינתי אני מעריכה ומכבדת אותו ואני אומרת לו זאת וכאשר יוצא ושהוא עוזר או עושה איזה שהוא דבר למשפחה אני מודה לו. שנינו אנשים אקדמאים עובדים קשה כל אחד בתחומו רוב הזמן אני מטפלת ומגדלת את הילדים מוציאה ומכניסה מהגןואני מטפלת בכל הקשור לבית חוץ בעניינים כספים שהוא אחראי עליהם. לעיתים אני מרגישה שיש לו רגשי נחיתות מזה שאני מרווחה יותר ממנו ואנחנו לא כ"כ מדברים על זה, הוא כועס אם אנשים מחמיאים לי בעניינים אישים או מקצועים. אני מוכנה לעשות הכל כדי לשנות את המצב הזה שמזיק גם לילדים בגלל שהוא כ"כ מתוסכל הוא כועס הרבה ולא הולך לו גם בעבודה. אני לא יודעת מה אני צריכה לעשות כדי להראות לו שאני מכבדת, מעריכה ואוהבת אותו ושאני רוצה שיהיה לנו טוב. האם יש מישהו מכן שיכול להדריך אותי כי כרגע הוא לא כ"כ רוצה ללכת לטיפול וחושב שהבעיה העיקרית היא אצלי ושאני צריכה לשנות את ההתנהגות שלי . אנא עיזרו לי. תודה.

ליידע ולהאמין

שלום לך האמת היא , שרק אם תפני לייעוץ מתאים והדרכה כפי שכתבת, תוכלי לגרום לשינוי הרצוי עבורך ועבור בעלך. אני מאמין שבעלך גם היה מסכים לבוא לייעוץ אם היה משוכנע שאין עליו אצבע מאשימה ואת גם תורמת לאי שביעות רצון ביניכם. אם תיידעי אותו שהוא צודק בזה שגם את תרמת, הוא יתרכך ויסכים לנסות. בברכה שנה טובה ומבורכת תדהר 0504151057

ליל טבילה בכל מחיר?

חייבת תשובה דחוףףףףף....... מחר אני אמורה ללכת למקוה. ואני ממש לא מעונינת. המצב ביני לבין בעלי מאוד מתוח, ויש לנו פגישה ראשונה ליועץ נישואין השבוע. האמת, נהיה לי רע רק מלחשוב על מחר, לא יכולה להיות איתו בצביעות ובשקר ומתוך העמדת פנים. לא יודעת מה קורה מבחינתו, אבל אני פשוט לא מסוגלת. מה לעשות???

למנף מתוך החושך

שלום לך דינה היות וישנם הרבה שאלות בפורום זה כמו זו ששאלת, שלא קשורה לייעוץ זוגי פרופר אלא השילוב של פסק הלכתי וייעוץ, רציתי ברשות הקוראים והמשיבים הי"ו היקרים, לחדד את הנושא הזה ולהתייעץ עם גורם אחראי לנושאים ש'מקפלים' את הפן ההלכתי וייעוץ הזוגי. ובקצרה דינה, על פניו- היות ואין לנו שום מושג מה קורה ביניכם- אין שום היתר לעכב את הליל טבילה והיועצים לא אמורים לתת לך תשובה אם כן או לא, כפי שכתב הרב אליהו הי"ו , בפן הייעוצי כל מה שאמרו לך קודמיי נכון מאד , אולם ההלכה מחייבת את האשה להבין את גודל האיסור הרובץ על שני בני הזוג , מלבד זה, שאחת הסיבות העיקריות של 'ההפסקה' של שבועיים ימים היא דווקא מפני שהיא תזכיר לבעל וגם לאשה, ותרומם אותם שוב לאותם רגעים של כהכנסת כלה לחופתה. אדרבה, תמנפי מתוך הסיטואציה הזו את החיבור הרגשי ביניכם, ואני בטוח שאותו יועץ יהיה בזה הכיוון. בברכה ושנה טובה ומבורכת תדהר

האם הנני מחוייבת בכיסוי ראש בפני אבי ואחיי?

לפני כשנה קיבלתי על עצמי כיסוי ראש מלא. החלטה זו למרות שהעניקה לי ברכה רבה עדיין מאוד קשה לביצוע. שאלתי היא האם הנני מחוייבת בכיסוי ראש בפני אבי ואחיי כאשר אני בבית הוריי ואין אף גבר זר מלבדם? שכן מאוד קשה לי להיות עם כיסוי ראש כל היום ולעיתים הנני מתחרטת על שקיבלתי על עצמי החלטה זו למרות שאין אני מעוניינת לשגת ממנה עדיין... ראוי לציין שענין זה מעורר קונפליקט תמידי ביני ובין בעלי כאשר הוא טוען כי אין בכלל שאלה בכך שאני מחוייבת להיות עם כיסוי ראש בבית הוריי בעוד שאני מסרבת בגלל הקושי הרב שאני חשה... תודה מראש

עשי בתבונה ותבורכי

שלום לשרית אקדים בקצרה ואברך אותך על החלטתך המבורכת והזכות שנפלה לך מן שמייא ודאי שהיא זכות אבות, מפני שבדור שבוא יבוא משיח צדקינו אין לנו אלא זכות אבות, מבחינה הלכתית, אף שכל מקרה לגופו, וצריך לדון בכל האספקטים ולראות את כל התמונה, ויש אולי שלא יענו מבחינה הלכתית שלא לתת פתח להקל לאחרות שיעשו דין לעצמן, אולם רואה אני כאן שתשובתי יותר תועיל מאשר תזיק, חיוב האשה היהודית לכסות ראשה הוא חיוב של תורה, כך נפסק להלכה. ואינני נכנס למחלוקת בין הפוסקים לגבי כיסוי ראש של פאות. חיוב זה הוא דווקא בשוק היינו במקום רשות הרבים או במקום שיש רבים, והפוסקים להלכה לא חילקו בין הרבה או מעט, ואף אם יהיה גבר זר אחד היות והיא אסורה עליו מדין אשת איש, חייבה התורה להיזהר בדבר הזה מאד. היות והמצוה הזו היא להרחיק את היהודי ממכשול חמור ביותר, עם כל זה למדים אנו שהאיסור מתייחס אך ורק לאשת איש בפני גברים זרים(ואלמנה וגרושה בכלל). ומובן, שמפני ההירהור באשה נשואה עלול להוביל למעשה אסרה התורה את שערה של האשה היות ושערה ימשוך תשומת לב רבה. (יש חלק מהפוסקים שעל פי הבנה זו מתירים את הפאה היות ואין אלו שערות ראשה ולא שייך הרהור כלל היות שהן לא חלק מגופה, אולם רוב ככל הפוסקים אוסרים את הפאה, הן הפוסקים האשכנזים הן הספרדים). ולכן , היות והרהור לא שייך בבנים לאמם, ולא שייך אב לבתו, ולא בעל לאשתו גם בימי נידותה, היתירה התורה וחז"ל לאשה שתהיה פרועת ראש בביתה. עם כל זה ואף שקשה לך מאד בעניין הזה, אמליץ לך שאם תראי שהבית עלול להביא עוד בני משפחה עדיף וכדאי לשמור כיסוי ראש 'הנדי' ורק אם אביך (ונ"ל שגם בפני אחיך) יהיה מותר לך שלא להחמיר. הדברים נכתבו על פי פסק שו"ת האגרות משה זצ"ל סי ל"ז,שמתיר בפני בעלה ובניה, (ושחולק על החת"ס שמחמיר בביתה מצד המנהג שכבר נהגו אבותינו,אף שנראה שפסק כדבריו הביאור הלכה סי ע"ה) ,. בברכת שנה טובה תדהר

מדוע צריך להתחתן, מה לא טוב בלהישאר חברים.

למה צריך את הנישואין, במה הם יותר מחברות - זוגיות ללא נישואין, מה עושה לנו החופה? למה לא להישאר חברים.

חברים=אמצעי, נישואין=שלמות פנימית רוחנית

שלום לפייגי בנוסף קצת מידידי ואהובי הרב אליהו, מלבד הציווי האלוקי שזה עצם רצון העליון שאנו כיהודים ובנים של הקב"ה , שקיבלנו מאיתו ית', והתפיסה הפסיכולוגית למחויבות ובטחון בקשר - וזה אמיתי ונכון מאד, הצורך והמחוייבות ההלכתית (והחברתית) להינשא עם אותו 'חבר' או 'חברה' הוא צורך שנובע מהסיבה הפשוטה והמורכבת ביותר ושעונה על מהות הנישואין והזוגיות, והיא - כדי לפתוח את הדלת אל השלמות. האדם מרגיש בתוך נפשו את הכמיהה אל השלמות ומחפש אותה בכל מקום אפשרי. רובנו מגיעים אל השלמות המחופשת ועוצרים שם, בסיפוק צרכים אגואיזם ורצון עז לעליונות , איפוה שהיכולת תימצא - שם אנו נהיה. ושכחנו את המטרה.... נכון, לא נוכל לעלות בסולם אל השלמות מבלי לענות על הצרכים הרגשיים המנטליים והפיזיים(להיות חברים...). אבל אסור לשכוח שהם מבחינת אמצעי ולא מטרה. וחובה עלינו לגשת לזה בשיטתיות מובנית ומעוצבת נכון אל המטרה. וזאת תוך כדי שהצרכים הללו יניעו אותנו אל השלמות. כשהאדם מגיע אל השלמות מתוך זה שצעד בכיוון הנכון עם סביבה תומכת ורצון עצמי גבהה, יהיה בטוח שהוא בדרך הנכונה, אל השלמות. השלמות בנישואין הוא דבר רוחני עם אלמנטים גשמיים, כמו שהנביא הביא את המנגן ותהי עליו רוח ה', מתוך הגשמיות ותוך כדי השימוש הנכון בחומריות אל הפיסגה - לשלמות הרוחנית בד בבד. לא הנשמה באה לעולם בלבד, ולא הגוף יבוא לבדו - אלא כבר בראשית דרכו כשהזרע יפרוץ את מעטפת הביצית תיכנס בו הנפש המחייה אותו, ובהארבעים יום להתפתחותו יקבע אם זכר או נקבה פיזית ורוחנית, וכך עד מאה ועשרים. ובסיכום, ולחזק גם את מאמרו הקצר של הרב אליהו, הציווי האלוקי ציוה אותנו להגיע אל השלמות, וזאת לא נוכל לעשות אלא אם כן יהיה 'טקס' שמעצב את הרוחניות הקושרת את הנישאים לחיים של יחד. ורק מתוך זה יהיה להם את האפשרות לצעוד יחדו אל השלמות ממקום של עניית הצרכים הרגשיים המנטליים והפיזיים. וזה לא יהיה אפשרי ממקום של חברות. מפני שלהיות חבר וחברה זו הכנה אל ...מבחינת אמצעי ולא מטרה. כל הטוב...עד בלי די תדהר

התאמה או אי התאמה

אני שייכת למגזר הדתי לאומי. אני יוצאת עם בחור זמן ממושך. שנינו בני 30. הבחור הוא טוב ורציני. הוא מעוניין להתקדם הלאה. אני עדין לא. קשה לי לותר על הקשר הזה: הוא אדם מאד טוב ואוהב, תמים ורציני, עוזר ואכפתי. כלפי ולפי החברים שלו והמשפחה שלו. אני לא מרגישה מאוהבת, ולמרות שאני לא מחפשת "פרפרים" או משהו, חסר לי איזו תחושה של שלמות ושייכות. אנחנו מדברים על בעיות בקשר, ומנסים לעבוד על מה שאפשר. שנינו רוצים להצליח, אע"פ שאני לא בטוחה שאני מבינה מה הכוח שמניע אותי, בהתחשב בעובדה ש"חסר לי משהו בקשר". יש בעיות ששמתי לב שהן חוזרות אצלינו: 1. היסח דעת שלו- אני יכולה לדבר איתו על משהו, ופתאום משהו "יצוץ" ויקח את תשומת ליבו. למדתי להחליק את זה כשזו שיחה לא רצינית, אבל זה גם קורה מידי פעם כשאני מדברת על משהו אישי וחשוב שדורש ממני פתיחות ופגיעות רבה. אני מאמינה שהוא אינו עושה את זה מרוע, חו"ח, ואני יודעת שזה קורה גם בנושאים שאכפת לו לשמוע עליהם. הוא יכול פתאום להשחיל משפט על משהו שמטריד אותו או משהו שמעניין אותו, או משהו שמלהיב אותו, בלי לקלוט שאני הייתי באמצע משהו. הוא מודע לזה שדברתי. הוא יכול לחזור על כל מילה. אבל כשמשהו "תופס את תשומת ליבו", ויכול להיות שזה משהו שהוא התחיל לחשוב עליו לפני שבכלל התחלתי לדבר, אני אראה פתאום את העיניים שלו חולמות או שהוא פתאום יגיב תגובה לא שייכת, בגלל משהו אחר. זה מעליב אותי מאד, אע"פ שאני יודעת שזה לא מכוון. אני חשה שלא מקשיבים לי ושאני מאד בודדה. כשאני מסיבה את תשומת ליבו שהייתי באמצע משהו, הוא מתנצל ומבקש לשמוע. אבל העיניין הזה מתסכל אותי. 2. הצורך שלו "לנוע"- אני אדם שאוהב שלווה. רוגע. מנוחה. אני בחורה פאסיבית. הוא בחור מאד אקטיבי, אוהב ספורט ותזוזות. קשה לו לשבת בבית קפה לזמן ארוך אם כבר סיימנו לאכול. שאלתי פעם מה מרגיע אותו- מרגיעה אותו פעילות אקטיבית: לרוץ, לשחק, לבשל, לאכול (אבל גם לקרוא); בעוד אותי מרגיעה פעילות יותר פאסיבית: לשמוע מוזיקה, ללכת, לעצור ולחלום... תחושת הבטן שלי, היא שכשמשהו מטריד אותו- גדול או קטן, טוב או רע- הוא פשוט לא איתי: זה יכול להיות לחץ בעבודה, או התלהבות ממשהו שפתאום צץ. קשה לי עם זה. הוא מאד רוצה למנוע את המצב הזה, אבל נראה שזה "גדול עליו". כמובן, שאינני חפה מבעיות, אין ספק שחוסר הבטחון שלי בקשר משפיע על איך שאני מרגישה כלפי הקשר וההתלהבות שאני מפגינה כלפיו. יש גם רגעים של נחת, היו אפילו כמה שבועות "טובים", נטולי בעיות. אבל הרבה פעמים יש משבר כזה- הוא לא מגיב למשהו, כי הראש שלו במשהו אחר. חוסר הבטחון שלי בקשר מציק לו, אבל הוא יודע שאני עושה מאמץ בנושא, כולל ללכת לדבר עם מישהי, שתעזר לי להבין את התהליכים שעוברים אצלי ואולי מונעים אותי מלהתקדם. שיחה שעושה לי טוב ומקדמת אותי. בתחילת הקשר היו לנו המון ויכוחים וריבים על דברים, עם הזמן הבנתי שנפגעתי ממנו\האשמתי אותו כי ציפיתי ליותר מידי, או כי התשתי אותו, או כי לא הבנתי אותו. באמת שהוא אוהב אותי ועושה המון למעני, ומשום שכך, אני רוצה לעשות את מקסימום המאמצים כדי לאפשר לזה להצליח. מה ניתן לעשות? תודה, עלמה

זהו הסלפ טוק שבך...

שלום לך עלמה התחושה המיידית שעולה מתוך הכתוב שאת מעוניינת ולא מעוניינת. שמצד אחד את יודעת ומבינה מהוא קשר אמיתי המלווה בהתאמת רגשות אינטלקט, וצרכים האישיים והסביבתיים, ודורשת מעצמך את הבן זוג האידיאל עבורך.. ומאידך, עם כל זה מספיק לך שבן זוגך יענה על הצורך המנתב את ליבך אל קשר זוגי כפי שאת מבינה מי הוא ומה הוא יכול להעניק. אמנם נראה לי שבדומה לשאלה ש'עלמה' אחרת שאלה לפני כשנה נדמה לי ,גם היא מרקע דומה, וסגנון דבריה דומה מאד לשלך, ומשם אקח משהו שיעזור לי להבין את מה שאת מחפשת. וכך נראה גם כאן מתוך דברייך, הבן זוג האידיאל שהיא יישמה בשם 'אח גדול' הוא כנראה מה שגם את מנסה לומר. הצורך בהשתייכות אל..., להישען על..., שחשוב עד מאד בכל קשר זוגי ועונה על הצורך כמעט החזק ביותר של בת הזוג. אך כאן, נראה שאת מחפשת את האח הגדול ביתר שאת ובחיפוש תמידי. יכול להיות שהצורך שלך מחופש לו באדרת של הצורך בבן זוג שיענה על רוב הדברים שאת מחפשת, אולם, כנראה שהדבר החשוב מכל עבורך הוא הצורך בחיבור מסוג אחר, או יותר בכיוון של זה. ואולי זהו הקושי, קושי בהגדרה. העצה הראשונית היא להבין את הצורך, אם הוא קיים כפי שהגדרתי, ולהסכים ולקבל את בן זוגך לעתיד כפי שהוא. ומהמקום הזה תוכלי לבנות ולהיעזר בנקודות המקשרות אתכם ולהוביל את הקשר תוך כדי דיבור אמפטי ואמיתי , אל הצורך הזה, אין ספק שעם תרגול הצורך הזה יקבל ממשות ותוכן. שנית, אפשר פשוט לדבר על זה...קודם עם עצמך. סלפ - טוק . תגלי אל ליבך את המניעות ואת ההימנעויות שעוצרים אותך בקשר. מה הם מסמלים עבורך, עד כמה הם חשובים עבורך, האם את בטוחה בעצמך שהצרכים שאת מדברת עליהם הם אלו שיובילו אותך להיות מאושרת. גם איתו. יכול להיות שאם תתמקדי בדברים הללו , זה יקל עלייך להבין את מה שמניע אותך לקשר ומה את מבקשת , ואת החוסר והגפ שישנו. אשמח להיות לכם לעזרה תדהר 050-4151057

התמודדות עם טראומה

הילד שלי בן 10 נשדד לפני כחודש ע"י צעיר כבן 17 ונלקח ממנו הטלפון, ששאל אותו מה השעה והילד בתמימותו הוציא את הנייד בכדי לענות, הצעיר חטף ממנו את הטלפון ונעלם, המקרה אירע בגינה ציבורית סמוך לבית. מאז ועדיין הילד שלי חושש ללכת ולחזור לבד מביה"ס, הוא לא אוכל בצורה סדירה כפי שהיה קודם לכן, אחה"צ הוא לא יורד לשחק בגינה הציבורית עם חברים וחברות, הוא מסתגר בבית, לפני כשבועיים שאל אותו אדם מבוגר "מה השעה ?" הוא חזר הביתה מבוהל ולאחר בירור שעשיתי אכן היה זה עובר אורח תמים. הייתי מבקש לקבל עצה כיצד לפעול.

טיפול בחרדה

שלום רענן אין ספק שהמעשה השאיר על ילדך הי"ו רושם חזק המצריך התערבות ממומחה. ישנם כ40% מנפגעי חרדה המתמודדים בכוחות עצמם ושואבים כוחות מהיותם אופי חזק, כנראה. הסמפטומים שהעלת רומזים על הפרעת חרדה וכדי שתפנה להתייעץ עם מומחה בתחום. בשלב ראשוני החשוב מכל זו ההבחנה שהמומחה יעשה ומשם יתמקד בטיפול נכון. בשלב זה כדאי שלא להמתין ושיסגר בחדר לבד, בהרבה מקרים זה רק מחמיר אם ימשיך כך. הפרעת האכילה שציינת מרמזת גם על חרדה וכדי לטפל בזה מיד. טיפול אצל פסיכותרפיסט או פסיכולוג המתמחה עם ילדים הוא נצרך ובאחריותך כאב. הייתי מציע את מר שלמה וינר הי"ו פסיכולוג מורשה מטעם משרד הבריאות או ד"ר אהוד רהט הי"ו, תוכל להתקשר לאיגוד בדף הבית ולברר את מספרם. בהצלחה עד בלי די תדהר

דיני נידה והרחקות

אנו זוג חרדי נשואים כ4 חודשים ואני שם לב שבזמנים שאישתי אסורה אנו רבים יותר וכתוצאה מזה אנו נכשלים במגע וכו'. ניסינו כמה פעמים ללמוד את ההלכות ולבצען אך שוב ושוב אנו נכישלים וזה משגע אותי כי לפעמים זה נראה שאין לי עזרה כל כך בזה. אני יודע בודאות שגם היא רוצה לא להיכשל אבל לפעמים היא מרגישה תשוקה למגע. אני בבעיה אני ממש אוהב אותה וזה ממש קשה לי לראות את זה לאחרונה היה ליל טבילה ולאחר 2 ימים היא נאסרה זה היה ממש קשה למרות שניסינו והצלחנו להתגבר הרבה ולאחר 2 שבועות עוד ליל טבילה ולאחר יום שוב פעם היינו אסורים וזה ממש שיגעון. גם ניסיתי לדבר איתה שזה בסדר ויהיו זמנים טובים יותר ואני יפנק וכו ואנחנו מנסים ממש ונכשלים ותוך כדי לפעמים רבים ואני ממש תופס את עצמי. אני שם לב שהיא לחוצה גם מהעבודה וזה מתסכל אותי שאת הלחץ הזה צריך להביא לבית ולריב בגללו הכשלונות שלי הורגים אותי ממש שלפעמים אני חושב שאין לי בזה מספיק תמיכה מצידה שכל אחד צריך לעודד את השני בזה ולא רק אני אותה רציתי לשאול גם אם יש מה לחשוש ממה שעשיתי או תיקון פשוט זה ממש לא נעים לי לדבר על זה והייתי מעדיף שרב יענה לי על הצד ההילכתי וגם חוות דעת ממומחים תודה רבה על הכל

איסורים נהפכים לאישורים...

שלום לך אורי היקר ראשית כל יישר כוח גדול לך על האומץ לשתף אותנו במצב בו אתה נמצא וחווה. אין ספק שהאיסורים הללו הם גדולים ומאידך המתבייש בם נענה תחילה ומוחלים לו על אותו עוון עד שיחזור בתשובה גמורה מתוך שמחה ואהבה, אל תראה את גודל המצוה (ל"ת) אלא גודל המצווה, הקב"ה. לעצם המצב, ראשית הייתי מפנה את תשומת ליבך לגבי אשתך תחי' שרואה דימומים האוסרים אותה כמה ימים אחרי ליל הטבילה, כדאי שתבדוק מה קורה בעניין הזה, מבחינה רפואית, זה תורם למצב שבו אתם נמצאים ויותר מזה הורס את הציפיות והחוסרבקרבה ביניכם מאיימת על התקשורת הזוגית בלל. אני מבין מתוך דבריך שהמריבות סביב העניין הזה ושיש לכם תקשורת טובה ובריאה. ודווקא משם ומהמקום של אותה נקודה המקשרת תהיה לכם לקרש הצלה עבור העניין ההלכתי. אין ספק שהדבר הקשה ביותר הוא הנושא של השמירה, ומי לנו גדול מרבנו החפץ חיים זצוק"ל זיע"א שבעת שהיו לפניו כמה מהרבנים ותלמידים בעת סעודת מצווה הייתה שם בחורה צעירה שהגישה לאוחרים את האוכל , פנה רבנו לבעלי השמחה ואמר "האם אתה חושב שאנו מלאכים, תומר לבחורה שתעזר בבני הבית ושהגברים יגישו לנו". שנית ידידי, ללמוד על הנושא מתוך ספרים וסופרים לפי דעתי לא תשפר את המצב אם שלא תקדים מודעות בצוותא עם שיעורים קבועים ותפלה גם יחד. ולכן, הייתי מציע להתחזק בעניין של האיסור החמור הלז על ידי תרגול קוגנטיבי, דהיינו- לדמיין לעצמך בכישלון ומה התוצאות ומהם ההפסדים לעומת הרווח העכשוי. תרגול ב'- ההפך- דמיין לעצמך את הכשלון הפוטנסיאלי ותראה את עצמך משתדל ומצליח להישמר,תרגל את התרגילים הללו פעמיים ביום - עדיף בעזרת קוצ'ר או מדריך או מטפל מומחה, ובדרך כלל ועל פי רוב לא רק שזה מקל את תחושת החרדתיות אלא שגם מגביר את המודעות העצמית. כל הטוב בעולם עד בלי די תדהר 050-41-51-057

כיצד למנוע כעס?

שאלה לחבר היועצים של ינר מאת: ירוחם אמונים אנו שכל דברי חז"ל נאמרו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה שקבלם מפי הגבורה. חז"ל הרבו לדבר אודות גנותה של מדת הכעס ותוצאותיה ההרסניים. אך השאלה הנשאלת היא: מה אעשה בזמן שאני רואה ילד שאינו סר למשמעתי? אמו אומרת לו פעמים רבות שיסדר את חדרו וכאילו שדיברה לקיר, האם שייך שלא לכעוס? המצפה לתשובה מספקת ירוחם

להחצין את הבעיה

שלום לך ירוחם אשתף אותך ואת הקוראים בשיטה מהפכנית - לפי דעתי - והיא שיטה הנרטיבית . אחת מאלמנטים החשובים בשיטה היא הצורה שאנו מיחסים לבעיה- לא למי הבעיה! וזה נקרא - החצנה. אם רק תשתמש באלמנט הזה בלבד (מתוך כל האלמנטים שבה)- תראה הרבה ישועה. אל תדבר אל הילד שהוא זה שלא שומע - שאל שאלות של 'השפעה' וזה יוביל אותו לחשוב בצורה מערכתית על הבעיה שמובילה אותו לא לשמוע למה שנכון ומה שכדאי עבורו. למשל: יוסילה - מה מטרותיה של ...(הבעיה הספציפית שאתן דנים עליה) ? ומה עתידה עבורך? על איזה דברים בחיי היום יום היא (הבעיה) הצליחה להשפיע? מה היא משכנעת אותך לעשות? לאיזה התנהגויות היא מביאה אותך ? האם אתה מרוצה עם ההצלחה שלה? תוכל להביא דוגמאות? - (הן לחיובי הן לשלילי) מצד אחד לתת לגיטימציה לתחושות שעולות ויחד עם זאת לכוון את השאלות למודעות שלו , בו זמנית. כמובן לעדן את הדיבור ולא לתת תחושה של אי סבלנות וחוסר אימפתיה, אלא הפוך. זה עובד כבר מגיל 5 עד 120 - ועובד נפלא. יש עוד הרבה דוגמאות של שאלות, אוכל לפרט עוד אם תרצה ,, בברכה תדהר

"הפקדות" מה ואיך?

שאלה מהקליניקה ההנחייה מד"ר עמי שקד - אם הבנתי נכון - לקראת סוף הטיפול, צריך להתחיל לעבוד על הפקדות. מה זה אומר "הפקדות" מבחינה קונקרטית? איך עובדים עם זה מול בני-הזוג בטיפול? אשמח לעזרה בנושא בתודה מראש

הפקדות כשהבנק סגור?!?

שלום לך שמואל ברוך הבא למעגל המנחים , להוסיף רק על דברי ידידי הרב אליהו - חשוב מאד ללמד או לדוג שפת גוף הבעות פנים וכדו' לאימרות או חששות , תמיהות או כמיהות של המטופלים בהקשר הזה, ולהראות להם שחלק חשוב מהתהליך הוא לאפשר את ההפקדות. שמבחינה פסיכולוגית ההפקדות הניתנות להיות, פעמים רבות הם ההוכחה לשומר על ההפקדות הללו שיהיו אצלו בנאמנות, וזה לא יאופשר אלא על ידי שתינתן הזדמנות להפקיד. ומי אחראי על האפשרות הזו - בן-בת הזוג ההמקבל את ההפקדה לחיסכון של שניהם. וחוזר חלילה. ברכה עד בלי די תדהר

רוצים לשפר, אבל איך??

שלום רב, בעלי ואני הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשפר ולהעמיק את החיים המשותפים שלנו. רציתי לדעת, האם יש סיכוי לבנות חיי נישואין מחדש? אנחנו רוצים להתחיל מהתחלה. ולהיות מאושרים! אבל איך?

כמה טיפים...

שלום לעידית המומחים מדברים על כך שמעט אחוזים הפונים לייעוץ והדרכה בנישואין ואשריכם . תהליך הטיפול מתבסס על כך, ולא משנה באיזו שיטה מטפלים, שהכוחות שלכם להעצמת התא המשפחה והנישואין ייעצבו את המסלול . כמה טיפים קטנים שהם גדולים- וכמובן זה לא מוריד מהחשיבות והצורך בטיפול. ראשית כל, תנו לעצמכם את האפשרות להישמע ולהשמיע, שנית- קחו אחריות על מעשיכם ותלמדו את השוני שביניכם, 3- קבלו אחד את השניה באשר אתם עם תובנה של היחדיות , וכל מה שעשיתם עושים ותעשו רק יחד, 4- תתעניינו כל הזמן מה הצרכים המקשרים את בין בת הזוג אליכם, מחמאות סמויות חשובות מאד, הערכה וכבוד ואימפתיה אל הצרכים 'צרכי הליבה' כפי שאנו קוראים לה, זה יבנה את המערכת שתיטיב עם התהליך ויימסגר מחדש את האישיות של המסגרת. 5- דברו אל השני ממקום של שותפות - התייעצות - הסכמות הדדיות - (אם קשה בהתחלה תרגלו את הדבר הבא- שכנעו את עצמכם למה להסכים עם השני ודברו על כך אחד עם השנייה - זה קשה - אבל זהעושה פלאות- על פי רוב זה מה שייעצב את תהליך הבונה והבריא אל הסכמות הדדיות). בהצלחה עד בלי די תדהר

פגישה פרטנית בטיפול זוגי

שלום וברכה. מתי עושים פגישות בנפרד עם כל-אחד מבני הזוג? מה הפרוטוקול בנושא? מה הם העקרונות המנחים אותנו בהחלטה? בכבוד רב אברהם

כל טיפול זוגי הוא ראשית כל פרטני ...

שלום לך אברהם שנינו יחד וכל אחד לחוד הוא מודל לתובנות רבות לא רק בבית גם בטיפול. אישית אני משתדל כמה שאפשר לחסום שיעלו את האפשרות, ובעשר השנים שאני עוסק בתחום אפשרתי רק במקרים מאד מסוימים וספורים, לא רק מפני שאני סובר שזה לא מועיל - על פי נסיוני- ולא מקדם כמעט כלום בזוגיות ובטיפול עצמו- אלא שזה יוצר תחושות שליליות ביניהם אף כי הם רצו בכך והסכימו. (יש שטוענים שזה מתאים לסגנונות טיפול והדרכה ולפי המסגרת שבה המטפל בונה לעצמו ובמפת ההנחיה). וכמובן יש יוצא מהכלל ולפעמים על מנת להבהיר נקודה מסוימת - אולי זה בסדר - אבל הסגנון הטיפול שלי - הכל נעשה דרך העיניים של השני - גם אם הוא או היא יושבים כל השעה וחצי ורק שומעים את הדו-שיח בינינו - וזה עדיף. בכל אופן- לפי הפרוטוקול היבש, אם הם מבקשים לדבר כל אחד בנפרד, צריכים לאפשר להם , אם כשתראה שהזוג מתקשה בהבעות רגש ודובר 'גרש' - דהיינו שלא משתפים ומשתתפים - או שקשה לאחד מהם לענות על שאלות - חושבים הרבה ואומרים מעט- , אם כשהזוג מביע תחושות וביקורת שלילית כלפי השני או השנייה, (כמובן כל ביקורת היא שלילית - אבל אם זה נעשה ללא הזמנה או האשמה יתרה וכד') , אם תראה שהמצב מדרדר ביניהם מפעם לפעם בקליניקה, אם תראה שהאוירה בחדר מאיימת על הטיפול וזה מכניס אותך למתח, אם תראה שהדברים שעליהם הם מדברים לא ממוקדים לבעיה שבאו איתה אליך. יש עוד כמה דוגמאות, וכמובן אלה רק כמה קווים , וכל קו יש לו מדריך ולכל מדריך יש תקדים ולכל תקדים יש חלום ולכל חלום יש קו...וחוזר חלילה... בהצלחה תדהר

בעיות רגשיות לילדה בת 9

שלום ביתי בת 9 היא אחות בכורה לאחיותיה התאומות בנות ה-4 כשנה לאחר לידתן וסמוך לכניסתה לכיתה א היא השתנתה לגמרה , נעשתה בכיינית , נודניקית , ווכחנית ומאוד קולנית . היחס שלה אלינו כהורים השתנה לגמרה היא גם פחות מחבקת ומנשקת ומפגינה אהבה . אנחנו לוקחים בחשבון שזה גם אולי קשור לגילה ללא קשר לאחיותיה אבל כמובן שאי אפשר להתעלם מהמצב בבית , כהורים שמודעים לדרישות תשומת הלב שלה אנחנו משתדלים למלא את החסרים כמה שניתן : לבלות איתה זמן איכות בנפרד, לאפשר לה את החוגים והחברים שהיא צריכה ולא כופים עליה לשחק או לשמור על אחיותיה . דבר לא עוזר . גם לא שיטות תגמול למיניהם כמו כוכבים או מתנות , הדבר בא לידי ביטוי גם בבית הספר . היא כל הזמן מבקשת מהמורים שלה הסברים וטוענת שהיא לא מבינה את החומר כשזה די ברור שהיא מבינה הכל ורק דורשת תשומת לב , בכל המבחנים היא מצליחה להוציא ציונים מעולים אבל משדרת כל הזמן חוסר ביטחון בדרכה התיאטרלית . ודורשת שיסבירו לה שוב ושוב. אני דואגת לה וליכולת שלה להתמודד בעתיד עם הלימודים ועם החיים בכלל אשמח לחוות דעת מקצועית תודה רותי

הילד כמראה למשוב שמקבל מהוריו

שלום לרותי אין ספק שלחוות דעת מקצועית לא תהיה אפשרית אלא אם כן יהיה אבחון מקיף, וזה את מבינה ללא ספק. מה שנוכל לומר לך זה על פי מה שאת מספרת כאן במכתבך ורק על פי זה. ההתנהגות שאת רואה אצל ביתך היא על פי רוב השיקוף בהתנהגות והיחס בינה לבין המשוב שמקבלת מהסביבה המיידית , זה הבית. מה שיעבוד יותר מוצלח זה לא לרוץ לחסרים כאלה או אחרים, אלא למצוא מה הם הדברים שכן מקשרים בינה לבין הבית אמה אביה אחיותיה. קליין ואחרים אחרי מחקרים רבים למדו שיש קשר הדוק בין ההתפתחות הראשונית של התינוק בין החודש עד שנה לבין ההתנהגות שלו בגיל חמש עשר , והבגרות. חז"ל כבר רמזו על תהליך בונה חנוך הנער על פי דרכו , השאלה עד כמה ההורה מבין , יודע, מעוניין באמת, ואמפתי לדרכו של הילד. ילדים הם רגש, שמחה טבעית, קרובים מאד לאהבה אמיתית , ללא תקדימים שליליים, על פי רוב. המומחים היום, כמה שנוכל לומר שהפסיכולוגיה המודרנית היא מדע...משערים שיש תסמינים גנטיים 'בהפרעות' מסוימות. יכול להיות שכן יכול להיות שלא, מה שחשוב שישנם דרכי אבחון וטיפול קלים להוביל להתנהגות ראויה ולהחזיר את הכוחות לילד או למבוגר ולא חייבים לרוץ להשערות שבגדר הטאוריה והנסיון. בעבודתי עם ילדים דרך השיטה הנרטיבית של וואיט ואפסטון נוכחתי לראות שבצעדים ספורים הילד מתחבר שוב אל עצמו וב98% ההורה מתחיל להיות מודע לחסרים שלו המשקפים לו ומניעים אותו למצוא אותם בילדו. וזה חבל. הברכה עד בלי די תדהר 0504151057

כיצד אחנך את התינוק שיש דברים שאסור לגעת בהם?

לכ' היועצים בינ"ר בני בכורי מלאו לו זה עתה ארבעה חדשים והתחיל לזחול. יש לו טמפרמנט גבוה והוא זוחל לכל מיני דברים שאסור לו לגעת בהם. כיצד אוכל לחנכו שלא יגע בדברים שלא בשבילו? אמא טריה

להחליף צורך בצורך

שלום לך בסך הכל את מדווחת על תינוק בריא ברוחו ונפשו, הייתי חושש אם זה היה הפוך! הוא אמור לחפש להתעניין ולגלות את העולם, הוא רואה זאת כאפשרות להתפתחות ולא ההפך. מחקרים מראים שתינוקות שמנעו מהם את האפשרות לזחול לגלות ולהתעניין פיתחו יותר ויותר חוסר סבלנות לעצמם ולחברה, חוסר תקשורת ואי שביעות מעשייתם. מה שכדאי לעשות זה , לקנות לגו או משחקים לגילו , ויש הרבה, כמובן שהם באים עם תו תקן ולא מסוכנים, וכך יגלה את העולם המרתק של התינוק שבו, ושהוא חייב לגלות על מנת שההתפתחות תכוון אתו והוא אותה. זה נעשה בו-זמנית. תרבי בלדבר איתו ולתת לו תחושה של אמא אוהבת , זה מה שיעצב אותו לשמוע לך, לא צעקות ועכס וכדו' - שהרי הוא לא מבין , וחינוך שבא ללא הבנה , הוא חינוך של אילוף וריחוק מהמטרה. כל ההצלחה ויהי רצון שיגדל לתפארת תדהר

פערים דתיים גדולים מאו

שלום חברים יקרים! הייתי רוצה לקבל טיפים מחברים עם ניסיון בזוגות שיש ביניהם פערים גדולים מבחינה דתית. אני מטפל בזוג כזה, האישה חזרה בתשובה לפני 4 שנים - ראייתה היא שחור לבן, מקושרת עם איזה חוג מסוים ונמנית על הקיצוניים שבו. לעומתה הגבר, נשאר חילוני. הוא מכבד ככל שמתבקש, אך הפערים גדולים כל כך שאינה מאפשרת לו לצאת לטיול בשכונה עם ילדיו לולי "משגיח"..צמוד. כמובן ישנם עוד הרבה קונפליקטים כתוצאה מכך. ואני יודע שהבעיות השורשיות התחילו עוד קודם לכן, ובכלל, לדעתי ההדיקות שלה נובעת ממקום אחר ולא ממקום דתי נטו... אבל בכל אופן, הייתי רוצה לשמוע כיווני חשיבה של חברים "מנוסים" בעניין זה. בכבוד רב אביחי

צריך הרבה רצון ולב אוהב גם אחרי כל הטכניקות

שלום ידידנו היקר הרב אביחי הכהן מתוך עשרות זוגות שהיו אצלי ואחרים שאני מכיר די טוב, המפתח לן לו במקום ובא ממקום אחר לגמרי מאשר חושבים שרק אם יכבדו והיו 'דמוקרטיים' מבחינת שבוכאח"ל (שנינו ביחד וכל אחד לחוד), זה יכול לעבוד אבל על פי רוב - לפי ערכתי ב98% מאלו שהיו אצלי זה לא עבד- והפערים הולכים וגדלים עם כל ויכוח ריב וכו' הכל מתכוונן לשם - שידוע שככל שיש מקובעות יש עקשנות יש חוסר אמפתיה לשני וזה לא רק קשור לפערים דתיים. בכל אופן , הייתי מציע כמה כיוונים : א- סיסמת 'כבד אף שאינך מסכים' - כפי שנאמר זה לא כל כך עובד על פי רוב אבל זה חשוב לנסות. תעשה מזה עניין עם הרבה דוגמאות חיות מהחיים שלהם ואיפוה ואיך ומה הצליח - ומשם - להעתיק את הסיסטמה הזו עם כל מה שמשתמע מכך לסוגיה של הפערים בדת ביניהם. ב- ידוע שכשיש ערכה יהיה כבוד ורגש לחיבור . לכן תעבוד איתם הרבה על המוסג וצבע המרקם התכונות של המוסג ערכה, מה חשוב להם בזה איך ואיפוה הם מצאו בעצמם שכשהעריכו אותם בדברים מסוימים הם נעשו יותר ויותר אימפתיים רגישים אוהבים , ואז לעבוד איתם על ה'אור' של הפערים הדתים' - כן כן- מה מאיר בפער , מה יפה בו, איך הוא מקשר ביניהם, השאלה כביכול לא במקומה- אבל אנו כמטפלים אמורים למצוא את האור ולא לדוש בחושך, כי זה כבר יש להם, זכור סיסמה חשובה - 'מקסימום ....זה יצליח' - כי אי הצלחה כבר ישנה. ולכן כדאי להרגיל אותם לחשוב על מה מחבר ביניהם ולא מה שלא - . וכמובן לתרגל את זה על ידי 1- רשימות יומיומיות ואחרי שבוע להגיע לפגישה הבאה עם אותם רשימות, מה קישר ביניהם בזה. 2- להעלות 'מחשבה ראשונית' - מה עבר להם במוח כשפער כזה או אחר ברמה הדתית ניסה לבוא וליצור דיסטנס ביניהם- מה הוא אמר, איך הוא השפיע. וכו'. ולכתוב את זה ולהעלות את הדברים, בקליניקה, עד שילמדו לדבר על זה לבד ולמצוא 'פער' משותף שיראה להם שהם בעצם אדם אחד - והפערים נקראים בשם - - מסויים - שהם יקראו לו שם, והוא זה שמפריד ביניהם. זה ילמד אותם להיות קשובים לקולות לתחושות שכן מחברים ביניהם.3- תרגיל ידוע ועובד הרבה פעמים, להחליף תפקידים שיתנו להם עד כמה שאפשר להיות נוכחים בעמדה של השני - ולהתחיל לראות את הקשיים שהשני עובר על מנת ליצור את האוירה של היחדיות, ומשם שיבינו שהדת לא מאיימת לא מפרידה , אלא הרצון שלה להתחבר לרוחניות ותובנה של קשר אל משהוא גדול יותר מהחיים, ושבעלה יכיר בה...כפי שד"ר עמי מכנה את זה. ויכיר אותה ממקומה היא, וברוב המקרים זה עובד נפלא. כמובן שכאן הסוגיה מסובכת יותר, מפני שהחיים הרוחניים משפיעים על כל חלק מהיום על כל הרצונות והעתיד. ולכן צריך כאן עבודה אינטנסיבית עם עומק חדות וכיוון ומטרה אל היחדיות ואיפוה ימצאו אותה. אמשיך עוד מעט - בינתיים בהצלחה יישר כוח עלה והצלח תדהר

זוג משמיים

שמעתי שאפשר לאבד את המיועד .הייתי מעונינת להבין את המשמעות לכך, אם מכריזים 40 יום לפני הולדת האדם על זיווגו מאין עלינו לדעת מה הכריזו ואם תאמרו שמכוונים משמים להגיע אל המיועד-אז איך יתכן שכיוונו משמים לאבד את בן הזוג? אם הצעה מסויימת לא נראית לנו אך היא הייתה המיועדת לנו,אולי דחינו אותה? ואז זה אומר לגשת לכל הצעה גם אם היא לא מריחה לנו?

זיווג אמיתי אולי תלוי בנו

שלום האמת שאת צודקת, שאלות וסתירות בתורה ובחז"ל באו כדי לעורר אותנו שאנו עדיין בגלות- לא מפני שאין סיבה וח"ו שאין התורה אמת, אלא כפי שילד הלך לאיבוד בשוק מלא אנשים ומחפש את הוריו , ובכל דוכן מוצא איזשהו דבר השייך להוריו וכך מנסה לחבר את הפזל והיכן הם נמצאים. בכל אופן, נראה שאם זה לא מתאים זה לא זה, אם יש חיבור רגשי והצרכים האישיים יענו כנראה שזה זה, לעולם לא נדע עד שהמשיח יבוא, אז אם מתפללים על השידוך כדאי להשחיל כמה מילים גם על ביאת המשיח, הנחמה היא, שזה לא כך כך משנה. מפני שאם האדם מתמקד בחסר, הוא או היא יגיעו לחסר כל ימיהם , וזה כולל החמצה של שידוכים ואם כך אז כך וכו וכו, ואם הוא או היא יתמקדו במלא, הנחמה היא בטבע, שנמצא את הדברים המקשרים ונעצים אותם ורק אותם, וכך ילמד בן הזוג להיות נאהב ורצוי והוא גם יתמקד בזה - וזה יעסיק אותנו ולא אם זה מי שמולנו הוא הזיווג האמיתי. ואם אהיה קצת פילוסופי הייתי אומר- את תעשי את הזיווג שיהיה אמיתי! הברכה עד בלי די תדהר

קראתי את הכוונתו של אליהו בן סימון למציאת בן זוג ושאלתי היא

אם חמשת התנאים הגדולים -כפי שהוא מגדיר-קיימים.ואילו למראה החיצוני של בן הזוג קשה להתרגל. כלומר,המפגש זורם ויש הערכה וחברות והבנה ותאום ציפיות-פחות או יותר -אבל המראה החיצוני מפריע.להמשיך להיפגש או לעזוב?

תיאום בין היופי החיצוני לבין המודל.

שלום לשואלת מראה החיצוני הוא אחד האלמנטים בתחושת השייכות אל..., התת מודע שולף מהמודל המעוצב (כפי שנגע בו ידידי הרב אליהו), האם המראה של אותו אדם מסמל עבורינו, למה שאנו נמשכים אל..., למשל: אם התרגלנו מהבית ממקום מגורינו וכו כו , שדבר חשוב מאד הוא הרוגע , או השמחה, או השלווה, או הטוב לב, אנו ללא משים נחפש את המודל המעוצב לנו כבר במוחנו ונדביק אותו על מי שמולנו, אם זה שמולנו יתאים לאותו מודל , ואף שרק הקול שלו יהיה זהה למודל, זה יענה על הצורך והחיבור אליו. מה שחשוב לדעת זה שעל פי הצרכים של הגבר ושל האשה המודל הזה נבנה ויתן יותר משמעות, ולכן הרבה יאמרו ובצדק שעם הזמן המראה לא ישנה כל כך וב20 אחוזים. זה נכון. למשל- הגבר בדרך כלל יודע שאשתו 'אמורה' להיות עדינה , היות ואחד המאפיינים של כל אשה היא העדינות (שמורכב מכמה גורמים), בכל אופן, אם וכשאשתו "תתנהג" שלא בעדינות הרי שלא ישנה אם היא תהיה 'מלכת היופי' הרי שהוא יאמר את המשפט הכל כך ידוע לכולם..."מה זה משנה אם היא יפה , הגם שהיא מאד יפה, הרי היא בשבילי כגרע מכורעת מאד - ואיני יכול אפילו להביט בה ולו לרגע אחד", מוכר לנו?? מאד!! - אז מה זה בעצם היופי ? התשובה לזה היא כפי שהתחלתי להסביר, המודל במוחנו מגדיר לנו את החיבור את ההשתייכות את הרצון הפנימי , לדברים המקשרים אותנו אל האמונות הרגשיים שבנו. אם אחד דוגל במודל השמחה , כל אשה שתראה שמחה ואופטימית תהיה יפה בעיניו. כמובן, שכל המידות שבנו הם השחקנים הראשיים בהחלטה איזה גבר או אשה יפה או מי לא. למשל- אם נקח 10 מידות מרכזיות באדם ונמדוד על פי גראף מ1 - 10 , הרי שהשילוב של כל הפרמטרים יעצבו את המודל במוחנו. הסוגיה לא קלה אבל גם לא כל כך מסובכת. והסיבה שהיא לא מסובכת היא מפני שאין אנו מודעים לתת מודע עד כדי כך שנוכל בכל מחשבה לרדת למשרד הראשי ולהתיעץ עם המודל. (ולפעמים זה חיסרון גדול). יש לפעמים שהיופי ישחק מימד מסוים של 'התמכרות' אל היופי כפי שאנו רואים למשל אצל בעלי תשובה. מעניין שעל פי שמה שהסברתי - המודל של אלה שצפו בטלוויזיה יהיה משמעותי וגם שונה לחלוטין מאשר אלה שלא מכירים אלא את אימם או אחיותם . אותו מודל מגדיר הרבה יותר מאשר יופי. הוא מגדיר דברים רבים חוץ מיופי. והפער בין זה למציאות הוא הבדל של תהום. והפרדוקס הוא- שהם כל כך רחוקים ומרחיקים את עצמם מאותו מודל עד כדי שהם רואים בו איום על המודל הרוחני שלהם. ונאלצים לאבחן שיופי = יצר הרע! שממש לא נכון וחבל שיש שכאלה נותנים לזה ביטוי. וכנראה שזה מחוסר עיון הראוי. חז"ל בכמה מקומות מעודדים את היופי - וכמובן אל ולבעל בלבד, 1- תלמיד חכם ראוי שתהיה לו אשה נאה, אין אשה אלא ליופי, אחד האמוראים אמר לתלמידים שידקדקו עם בנותיהם שיהיו נאות לשידוכים, השיר הקדוש ביותר הלא הוא שיר השירים מדבר איך שכנסת ישראל היא היפה בנשים, אברהם אבינו משמח את שרה אמנו "אשה יפת מראה", אצל יעקב אבינו ורחל, וכו וכו. אם הביטוי הנכון הוא שיופי חיצוני הוא סמל ליצר הרע- לא מובן כל הפסוקים ואמרות חז"ל הקדושים. אלא שהיופי הוא כמובן אמצעי ולא מטרה! אלא שהתורה נותנת ליופי מימד של חיבור אל דבר של שייכות רצון פנימי חיבור אל...כפי שהגדרתי. ולכן יופי הוא חשוב על מנת שאנו ע"י שהמודל במוחנו נקבל את הלגיטימציה שאכן אנו מחוברים! לסיכום- אם המשודך דוחה - ואחרי 3 פגישות עדיין יש את אותה תחושה על המראה החיצוני- אפשר שלא מתאים. (שהרי לא היה שום אלמנט שעונה על אותו חיבור במודל). אם המראה החיצוני לא עונה על כל הצורך,אלא מעט, הייתי ממליץ עוד כמה פגישות. אם הוא מאד עונה על הצורך במראה החיצוני - יש לשכוח מהמראה ולהתמקד ישר על התיאום בין המראה לבין ההגדרות והסימליות של המראה לצרכים ולחיבור האמיתי (לרדת למשרד הראשי..התת מודע)- וכאן נכנס האלמנטים של חיבור רגשי הבנה תיאום ציפיות וכו. ברכה עד בלי די תדהר

עד כמה חשוב היופי

קראתי גם את המאמר הבל היופי ועדיין שאלתי נשארה כמה מקום יש לתת למראה חיצוני אם הוא לא קיצוני לשלילה אך הוא גם לא אטרקטיבי מספיק.

שאלה סמויה שילדה את שאלתך

לשואלת שלום האוזן השלישית מהדהדת לי ששאלתך מקבלת את משמעותה ואת חיותה מאימה החורגת, והיא - האם תמצאי מישהו עם אותם קרקטיבים מיוחדים שמצאת אצל המשודך הלז, וגם ליהנות מהיותו אטרקטיבי מספיק?! - פעם ...שהייתי קטן, למדתי אימרה מהמסטר שלי למרשל ארטס (שהיה גם ד"ר לפילוסופיה יהודית), והוא אמר כך- if you destroy the image of your opponent - you'll defeat the enemy כל עוד אותם הדהודים מצביעים על שילוב של המציאות ומה יש בה ואיך לקחת את ההזדמנות ולפתח אותה לטובתך למענך ולשמחתך, ובו-זמנית מה יהיה אם אמצא יותר טוב- תהיה הדרך קשה יותר ויותר, ולכן- קחי פסק זמן של שבוע והמציאות תתבהר. בברכה תדהר

נשואים לגבר גרוש עם ילד

אני ובן זוגי שהוא גרוש+ילד בן 11 בעוד כשבוע אנחנו מתחתנים ושאלתי היא האם נכון להזמין את ילדו לחתונה שזהו ערב מעורב המון רגשות ואמוציות רציתי לציין שהילד איננו יודע להתנהג בחברה ובכלל.....? תודה מראש אור ס

אינטראקציה 'אבהית' הולמת

שלום וברכה ושיהיה במזל עולה ומצליח כל נושא ובפרט המורכבים , יותר מצליחים כשקדמו להם הסברה ותקדימים הולמים את האירועים. צריך לברר מה הכוונה א- 'להזמין' את הילד- אני מבין שהוא עם אימו ולכן הוא יצטרך 'הזמנה'. ב- מה הכוונה בזאת שאיננו יודע 'להתנהג' בחברה? העצה הטובה ביותר על פניו, שאביו יקח אותו לשיחה ו'יראיין' אותו לנושא המורכב הזה, נראה שעדיף שיהיה בחתונה ולו לפרק זמן קצר, היות ואביו תמיד ישאר אביו , והקשר הטוב ביניהם יתמיד ומותנה באינטראקציה 'אבהית' בכל דרך שיבחר אביו. בברכה ומזל טוב עד בלי די תדהר

הדדיות מה היא?

ביני לבין אשתי יש המון כעסים ותחושה רעה בבית, התייעצתי עם איש מקצוע דרך הטלפון והוא אמר שהבעיה היא של שנינו, ניסיתי לומר לו שאני משתדל מאוד ובאמת אני משתדל מצידי לעשות הכל אך הוא חזר על עצמו שהבעיה היא של שנינו, קראתי גם בפורום הזה שיש הדדיות בנישואין, האם אפשר להסביר על מה אתם מתכוונים כי זה נראה לי מנותק מהמציאות.

תולדות בכלל האבות - הדדיות הנולד מה'הד' הרגשי

שלום לחיים ידידיי חבריי האהובים האירו את עיניך בכמה תבונות חשובות ורק אם אוסיף קצת מכיוון וזוית שהיא משמעותית לפי השקפתי. הדדיות יכולה להשמע מכמה פנים ומהיא אמורה לתת ולהשריש בתוך מערכת של תקשורת כזו של הנישואין או בכל תקשורת. אולם הצעד הראשון בכל תקשורת היא לשמוע את השני או את השנייה ולהאזין לצרכים, לרצונות, למשאלות, וההדדיות אמורה לצמוח מה'הד' הנמצא מאחורי המילים. ההד של התקשורת הבין אישית תבהיר את המקום בו אתם נמצאים , מקום של יציבות או חסרונו, והמציאות תהיה ברורה יותר כל עוד שנישמע את אותו הד . זה לא אומר שההד וההידהוד ידבר את מה שאתם רוצים לומר, אלא בדיוק הפוף, ההד יאמר לכם מה שביניכם ואיפוא אתם עומדים. זה הדבר הראשון בכל תקשורת. לדעת היכן אנו נמצאים. האם כאן או שם. או אולי בכלל לא. או אולי מאד. כך שההד שביניכם הוא חומר הגלם שבונה את ההדדיות . זהוא הצעד הראשון! ולכן דומני שהבעל מקצוע שדיברת איתו צדק לפחות בזה שאכן עדיין לא היגעתם אל ההד ההוא האמור להיות אבן יסוד לתקשורת ביניכם. ההד של ההדדיות. בברכה תדהר

סימנים לבעל מכה

הייתי רוצה לדעת איך אוכל לזהות תסמינים של בחור שעלול חס ושלום להיות בעל מכה.. תודה רבה!!! וחג שמח!

לכל יש תרופה ...ממרומים

שלום לגאולה מניסיוני אוכל לומר שכמעט ואי אפשר לדעת מראש מי ומה מולך. מה שמאפיין אדם אלים או מכה הם כדלהלן: המוכה(הרגשי או הפיזי) - יכה בסיטואציות דומות לחוויה שהוא או היא חוו, ודגש על הוא או היא! למשל- אב שהיכה את ילדו בסיטואציות שקשורות לכספים, כשהילד קלט את זאת ולו לכמה פעמים קונסקיוטיבים (חוזרים ונשנים), בתת מודע נקלט שכסף שייך לעצבים ומכות. ובצבע מרקם וחוויה של המציאות , המציאות של חייו תהיה מלווה עם אספקטים וחוויות דומות , ויש טוענים שאף יחבר את עצמו לאותה מציאות כשתגיע, ומה שנקרא בהמון העם (כמטאפורה) - דא ז'ה וו ''רגשי'' - בצרפתית - משהו שנראה מהעבר, וחשוב להזכיר שכפי החוויה שהוא חווה כך זה יתבטא.ולכן, יהיו גם יוצאי מהכלל בזה, ואנו כמומחים עדים לכך שלא מעט מאלה האנשים דווקא סללו דרך בדיוק הפוכה לעצמם, וכשמגיעים לקצה ההר ועומדים ליפול ממנו, יעשו מאמץ עלאי להיות 'המציל' של אותו מצב ו'יושיעו' (כך הם מגדירים זאת) את עצמם ואת הנפגעים באירוע הוואילנט שבא לידם. (והרבה מהם יבחרו בתת מודע לעבוד בעבודה דומה שתתן להם את הבמה הראויה לביטוי ההצלה). מישהו שעבר טראומה המלווה עם פחד ונטישה, כנראה או שיעורר אצלו את אותם שדים סמויים כדלעיל, או שבעקבות דברים שראה חווה , למשל בסרט שהשאיר 'צלקת' בסנסורים הגבריים וחשמלו אותם, ואם ידברו ואף ילחשו דברים שרומזים לו על כי יהיה לו קצר , עלול להיות עם מה שנקרא - 'פתיל קצר'. מי שעבר התעללות מילולית או מינית - כנראה שאלו שלא טופלו ירגישו השפלה נוראית ואף שנאה לגופם ועצמם וחווית האינטימיות הפיסית או הרגשית, אף כי יבינו , פעמים רבות גם לא יוכלו לדבר על הנושא האינטימי. וזכרי כי כל שתיקה היא כאלף מילים. (מעניין כי בסיטואציה דומה שאלתי מטופלת - אחרי 8 דקות של דממה - 'אני שומע ממך המון כשאת שותקת' - הרבע שעה הבאה הייתה רק דמעות זולגות --ללא מילים.) הדוגמאות רבות אולם - הכלל הגדול הוא - לכל בעיה מסתתרת לה מישאלה! הרבי בתפילות ותחנונים לבורא עולמים שיתן את ברכתו למתוקים כי יש תרופה בעומקים וה' ית' יזמין לך את היחיד שלך ממרומים. בברכה וחג שמח תדהר

בהמשך לשאלה:סימנים לבעל מכה

קודם כל חשוב לי שתדעו שלפני כמה חודשים שלחתי מכתב נוסף והדהים אותי כמה אתם עונים ברצינות ובכוונה אמיתית לעזור!!! תודה. ודבר שני-אני נפגשת עם בחור כבר 3חודשים ומאוד טוב לנו!!!ב"ה. לפני כמה ימים הוא התקשר ולא יכולתי לענות והוא התקשר עוד פעמיים!! ולאחר מכן שחזרתי אליו אמרתי שכרגע אני עסוקה ונדבר מאוחר יותר.בסביבות השעה שאמרתי שאתקשר הוא שלח הודעה ואמר שישמח אם אתקשר אבל אני לא חייבת אם לא נוח לי...ולכן שאלתי בפורום. חשוב לי לציין,שהוא ממש ממש לא מתאים לתאורים שיש לבעלים מכים להיפך!הוא שואל בגבול הטעם הטוב ונותן לי את המרחב שלי -לגמרי!!ואני בנאדם שדורש אתזה.. (אני אפילו בוחנת אותו בדברים האלה...:)) ב"ה,אני מגיע ממשפחה מצויינת מכל הבחינות וגם הוא! ולכן היה לי מעט מוזר כל העניין של הטלפונים... יש לי סיבה לדאגה? שוב תודה!!!

שיהיה זיווג עולה ומצליח

שלום לגאולה על פניו לא נראה שיש קשר בכלל בין סגנון השאלה לבין ההמשך , והמחשבה הראשונית שעולה היא האם ישנה מטרה בשאלות הללו, ויותר מזה למה לנסות אותו - נכון - זה טבעה של פימייל להקנות לעצמה את הבטחון העצמי הרגשי ולאמת את המשענת את 'הכתף' , אולם מהקוטביות בסגנון שהעלית על הכתב אני שואל - מהיא המטרה בזה. והאם יש. שיהיה זיווג עולה ומצליח ונשמח לקבל את השיריים של עוגת הקצפת לרח' בית הדפוס מרכז ספיר ירושלים אפשר בדואר רשום כל הטוב - עד בלי די תדהר

בני בן ה-4 עדיין עושה צרכיו בלבנים ובטיטול

יש לי ב"ה 3 בנות שהגדולה בת 12 ובן אחד בן 4. גמלתי אותו מטיטול בגיל שנתיים וחצי ונגמל לגמרי במשך כ 3 חודשים. לאחר מכן התחיל לעשות שוב צרכיו בלבנים וזאת נמשך עד היום. כדי לעודדו להיכנס לשירותים, ליויתי אותו , יושבת איתו, קוראת לו סיפורים ושום דבר לא מדרבן אותו, אפילו מחמאות בלי סוף ופרסים אם כבר הצליח לעשות בשירותים אך שום דבר לא עוזר. תקופה ארוכה נראה היה שהוא פשוט מפחד לעשות, הוא ממש נעצר מאדים בפנים ולא מוכן לעשות כלום. אז בגלל זה מצב זה גורם שהוא כל הזמן עושה צרכיו מס' פעמים ביום. כיום החזרתי לו מידי פעם טיטול כי כבר קשה לי נורא עם ההחלפות. בטיטול הוא לא מפחד כלל לעשות ולא אכפת לו שהוא מתלכלך. בהתחלה היה מצב שהיינו אומרים לו (מרוב כעס וייאוש) שאתה כמו תינוק שעושה בלבנים או בטיטול. מצד שני אומרים לו אתה גדול שצריך לעשות בשירותים. והיום שהוא מבין, נראה שמפריע לו שמדמים אותו לקטן ו/או תינוק. במכון להתפתחות הילד ביקשתי אבחון וטענו שבעייתו היא רגשית. אודה לכם מאוד אם תעזרו לי בענין ותוכלו להנחות אותי במה מדובר או לפחות לתת לי כיוון בנושא. תודה רבה לבנת

טיפול נרטיבי יעזור אי"ה

שלום ללבנת כמתמחה בשיטת טיפול נרטיבי אוכל לומר לך שיש הרבה הצלחות גם לבעיה שאת חווה עם ילדך הי"ו. אכן העלית נקודה שרבים נופלים ברשת האשמה ולא די אלא שהתסכול של הקוטביות בין "אני ילד תינוקי " לבין "אני אמור להיות גדול" וזה בהחלט מכניס אותו לדילמא בזהות העכשוית מול הבעיה שהוא מנסה לפתור. מייקל ווייט בספרו מתאר את הבעיה הזו ספציפית והצליח לגמול את הילדים ע"י טיפול הנרטיבי שהוא ודייויד אפסטון גילו כי לא צריכים לאותם עומקי הנפש כמו הפסיכואנליזה או שיטות דומות מעמיקות לכת, אלא הבעיה הדופקת על הדלת היא בעיה שגם אוחזת באותה דלת ואותה בעיה היא זו שסוגרתה, או במילים אחרות - בעיה זו סוג של מישאלה או רצון שלא טופל, והמאפיינים שלה מקבלים לבוש של 'בעיה' וזה מה שנראה על פני השטח, אולם אותם מאפיינים כמעט בדיוק הם הם המגדירים את הרצון הפנימי. בטיפול הנרטיבי אנו מחצינים את הבעיה והאשמה כבר לא חלק ממנו, אלא חלק מישות קולקטיבית של התפתחות האני. האני מתבהר ומקבל פרופורציות של מציאות ולא דמיון. אחיזה בבטחון ושליטה עצמית גבוהה. תוכלו לפנות אלי ואשתדל לעזור. בברכה תדהר 050-4151057

ילדים בנישואים שניים

1. ב"ה אנו נשואים בשנים כשנתיים ויש לנו ילד משותף. לכל אחד מאיתנו ילדים מנישואיו הקודמים.ילדי מתגוררים עמנו וילדיו עם אמא שלהם גיל הילדים משתנה הקטנים יותר מגיעים וזורמים הגדולים חלקם עסוקים בלבנות את עצמם ומחליקים - הם מאוד טעונים ממנה ומחפשת אותו.הבת גדולה טעונה והכי קשה לה רגשית-זה בא לידי ביטוי בהתבטאיות ובדרישות כלפי האב. גרושתו מדברת אליו וליד הילדים בצורה בוטה ומזלזת וילדיו נאלצים לעמוד במצבים לא נעימים כלפי האב.ישנם דברים מהנישואים הראשוונים שלא סגורים בינהם וזה מפריע וצף ביננו. 2. אנו בעז"ה לקראת אירועים של הילדים בת מצוה ובר מצוה- איך להצליח לעשות אותם באוירה טובה שגם הצד השני ישתתף ולהמנע ממחלוקות. 3. אתגרים בחיי נישואים ובפרט ב' פוגשים אותנו מידי יום - מעונינים בקבלת יעוץ והדרכה מעשית.

לחזק כוחות משותפים

שלום לרחל אין ספק ששלושת הפרקים שציינת הם רק טעימה מינורית וישנם עוד הרבה פרטים. הכלל הגדול בנישואים ובפרט נישואים מורכבים \ שניים, עד כמה שתסכימו יחד שבדרך שניכם צועדים עם הבנה הדדית למטרה משותפת הדרך תהיה הרבה יותר קלה. הגלים נראים מאיימים בפרט כשמרגישים גם את הקור של המים, את הרוח, ובפרט אם חשים שעוד מעט השקיעה מגיעה...ולכן, אותם תחושות יגרעו ממכם להתקדמות - יחד. כשהסובבים , אם ילדים, הורים, הגרושה , וכל מי שיהיה, יראו שאתם חזקים בדעותיכם וגם אם אחד ממכם יעשה טעות השני תמיד יהיה לצידו\ה, לא יהיה שום פתחון פה לשום גורם חיצוני. אפשר להתקשר ואשתדל לעזור ברכה עד בלי די תדהר 050-4151057

נישואיים שניים

אני גרושה כ-10 שנים ללא ילדים. לומדת ועובדת. מציעים לי אלמן עם ארבעה !!!! ילדים. אני מרגישה עם זה מאוד כבד. משום שאני יודעת שאצטרך לוותר על הרבה דברים חשובים בחיי, לא תהיה לי תמיכה נפשית מחלק מהמשפחה, האם ניתן על בסיס זה להוריד את ההצעה ? או חובה עלי לבדוק לשקול ? לתשובתכם אודה,

תלוי..

שלום לנחמה בדרך כלל לא כדאי להוריד מהפרק כל הצעה אלא אם כן זה כלל לא נשמע. מהרבה ראיונות שלפני ואחרי התברר שדברים משתנים מקצה לקצה , אולם לגבי ההצעה שהציעו לך , תלוי בת כמה את, אם את צעירה - עד גיל 30 -35 , הייתי מציע להמשיך בכיוון של הצעות יותר הולמות את אורח חייך. בברכה וכל ההצלחה עד בלי די תדהר

התנגדויות בטיפול

בס"ד שלום לכם חברי כולם! לאחר אתנחתא קלה בה היה הפורום שרוי, הייתי שמח לחדשו בשאלה אשר שאלוני חברי בהזדמנויות שונות, ולאחר מחשבה בדבר הסקתי, כי הנושא ראוי להתייחסות ואף להרחבה. דן אמנם מגיע לטיפול יחד עם רעייתו דינה, אך בהמשך הפגישות ע"י תשאול ותהייה מתברר, כי כל הגעתו לטיפול הינה מכורח איומי אשתו שתחי' וכן במהלך הפגישות הוא מדווח ליועץ כי אינו מסכים עם הנחות היסוד שלו וגם אינו מסכים עם האבחונים הדיאגנוסטיים שלו, מתוך הנחה כי אין אדם שכמותו היודע את מצבו האמיתי. ולכן: א. מה לדעתכם ניתן לעשות, ע"מ להגביר מוטיבציה אצל בן הזוג כאשר בן הזוג השני משווע לעזרה ושינוי. ב. מהי ההתמודדות האינטרקציונית עם דן בתפיסה הפילוסופית של המצב, כאשר הוא אינו חש חיבור לדברי היועץ, מהמקום שהיועץ בכל זאת לא חי את חיו ולא נמצא עם בני הזוג במהלך שגרת החיים.(כמובן זאת לאחר שהאבחונים הדיאגנוסטיים נוצרו בעיקבות הכלים והמיומנויות המקצועיים אשר רכש היועץ.) ג. בכלל הייתי שמח להרחיב את היריעה הקיימת ולשמוע על טיפים נוספים מעבר לדרכים המקובלות והידועות-מה הייתם ממליצים לעשות, ע"מ לחסן מפני תופעות עתידיות של אי חיבור והסכמה לדברי היועץ תוך כדי הטיפול. לכל אשר בכוונתם להשיב, כי למנחה האסרטיבי והסמכותי אשר יודע להעמיד גבולות וסייגים תוך כדי שילוב של יציבות ואחריות, לא אמורים להיות תופעות אלו, אומר כי לא אליכם הופנתה השאלה.... בידידות, מאיר לנקרי.

התנגדויות הם לבושים של כמיהות

שלום לידידנו הרב מאיר אולי אחת מהשאלות החזקות שיש, המוטיבציה תגיע בדרך כלל כשדן יקבל את המשוב הנכון למצוקתו, אי אפשר להתחיל פגישה אלא אם כן אתה יודע בבירור היכן הוא נמצא ומאיזה מקום הוא מגיע מדבר מביע את כאבו- (חוסר מוטיבציה היא 'פרי הילולים' של אי פירוק לחצים אי הסכמות ומתחים וכעסים שחדרו לתוך 'הרקמות והאברים' הרגשיים, אין אדם שאין לו מוטיבציה ההבדל בין זה שמראה שיש לבין זה שמראה שאין הוא הבדל של משוב - אם תראה מהיכן הוא מגיע תדע איך לגשת אל ליבו כפי שפרוצ'סקה מגדיר את זה - מי שעבר את השיעורים עם אהובינו ד"ר עמי שקד הי"ו לעד, חמשת השלבים של פרוצ'סקה ואני מדבר על שני השלבים הראשונים, מה שנקרא 'קדם הירהור והירהור', אף שבמודע אינו מראה לעצמו ולך, וזה קשור יד ביד להתנגדות אל היועץ המטפל, אם תדוג את השלבים בו הוא נמצא תוכל לא להיכנס להתנגדות אל היועץ אלא ההתנגדות תיהפך אל הטיפול - וזה הרבה יותר טוב , אולם מכאן תוכל להשתמש בטכניקט ההדהוד של מייקל וויט על פי שיטה הנרטיבית, מה זה אומר לך על עצמך , ותוכל לסובב את הגלגל שהוא עצמו יביט במראה תוך כדי הטיפול והייעוץ. לסיכום - הדבר ההרסני ביותר הוא שלא לראות מהיכן הוא מגיע - וזה צריך להיות הבירור הא'. פעמים רבות עם התנגדויות - הכלל שעובד הוא - תזרום איתו- ואט אט תרים את המוטיבציה שלו ותשלוף מהנקודות אור שאתה מוצא בו - ותרחיב עליהם - שאל לדוגמאות, מה אתה מתכוון כשאמרת, איך אתה חושב שהמצב יצליח אם..., האם הדרך שנקטת היא מוצלחת לכל הדברים (בדרך כלל חוסר מוטיבציה צועד בד בבד עם מקובעות רגשית וכו') הזרימה איתו משמעותית ביותר שהוא רואה בזה שהוא בשליטה- ותוך כדי הוא ימצא חן בעיניך ורק אז על פי הגישה של קארל רג'רס שהברית טיפולית היינו הקשר החיובי בין המטפל למטופל תהיה זו שתעצב את הדרך אל האימפתיה למצוקות ולדברי דינה. הרבה הצלחה ידידך תדהר

לא יודע להציב גבולות

יש לי בעיה כללית, שמפריעה לי במיוחד בזוגיות: אני לא אסרטיבי, לא יודע להציב גבולות לאחרים. כשאני מביע רצון או התנגדות למשהו, רוב האנשים פשוט מתעלמים ממני. כל עוד הייתי רווק, זה לא כל כך הפריע לי, כי תמיד הקפתי את עצמי באנשים עדינים, שכיבדו אותי והתייחסו אליי ברצינות למרות שאני לא אסרטיבי. אבל לפני כחודשיים התחתנתי עם אישה מאד אסרטיבית ומנהיגותית, עם הרבה ניסיון בניהול והנהגה. ומאז אני מרגיש חלש וחסר השפעה על החיים שלי. כשהיא רוצה משהו, היא יודעת טוב מאד לדרוש, ואני מרגיש שאני חייב למלא את רצונה; אבל כשאני רוצה משהו, אני לא יודע לדרוש, וגם כשאני אומר מה אני רוצה, היא מתעלמת, וזה לא באשמתה אלא באשמתי - אני מדבר בצורה עדינה וחסרת עוצמה, אני לא מצליח להעביר לה את החשיבות של העניין עבורי. אשתי לא מעוניינת בייעוץ זוגי, וגם אני חושב שאין בכך צורך, הבעיה היא איתי. הייתי רוצה ללמוד להיות אסרטיבי ולהציב גבולות, אבל אני לא יודע איך עושים את זה?

יש בזה מה שאין בזה...

שלום לך אליעזר חבריי האירו לך אור נכון, רק הבהרה קטנה לגבי תחושותיך בלהיות אסרטיבי, אסרטיביות או assertiveבלועזית פירושה להיות עם ביטחון עצמי ואישור מקסימאלי לאותו דבר אתה עושה, ו''עוצמתה'' שאתה מכנה כ'יכולת' או כלי לתקשורת שאשתך כביכול משתמשת ומה שאתה רואה כמאיים אין בהכרח הבעיה שאתה חווה. נראה שהפער שנמצא הוא פער בהתייחסות אל המצבים אתם חווים יחד, או כשניגשים אל מצב אתם שונים בהתייחסות אליו, וזה בסדר גמור, אנו כבני אדם אמורים להיות שונים, וכל אחד מתייחס אל כל דבר לפי וכפי שהוא או היא מתייחסים. יש אנשים מהירי חשיבה ויש ההפך, יש מבצעים ומחליטים במהירות רבה ויש כאלה שלא, וכו , אבל זה לא אומר שזה אמור לגרום לבעיה, אלא שיש בזה מה שאין בזה. ולכן כמו כל תקשורת שמאפייניו מורכבים בקבלת האחר ולימוד הטכניקות לתקשורת כאן גם ובדומה יהיה עליכם ללמוד את הצד היעיל (לאו דווקא חוזק ועוצמה) של האחד , ואת הצד התורם של השני (לאו דווקא האי יכולת בהתמודדות) , ולסיכום - נסו ללמוד על היכולות ותנו ביטוי מתאים של קבלה אל ומהשני. בברכה עד בלי די תדהר

איך משקמים זוג שאחד מבני הזוג איבד אמון בבן זוגו

שלום לכל החברים אשמח לקבל רעיונות מניסיונכם- כשיש איבוד אמון בעקבות שקרים, איך לבנות את האמון מחדש? האם יש משהו לעשות מעבר להדרכה לתקשורת פתוחה וברורה? פעמים רבות האשה לא מאמינה אפילו להשקעה החיובית של בעלה בזוגיות-כגון חיזור, וזה מה שמקשה יותר את שיקום הזוגיות של הזוג.

תולדה של ...

לידידנו היקר ר' בן דוד שלום וברכה אני מבין שהזוג בטיפול והם עוברים סוג של שיקום לתקשורת בונה. רבות הפעמים אם כבר הגיעו לטיפול או הדרכה, כנראה שיש הסכמה לשיקום- אם לא עליך לברר איפה הם נמצאים, באיזה שלב של הטיפול, אם תראה שהם עדיין מכחישים את הרגשות של עצמם של השני\יה, עדיין אין הסכמה מקסימאלית, אם הם מקבלים את השני אף שכועסים וכו' זה שלב טוב יותר, בכל אופן לגבי השאלה שלך, חוסר אימון היא נגזרת ותולדה של כמה אבות נזיקין. א- חוסר ההסכמה והאישור מהשני\יה שאכן גרמו להם צער, ואף צער מינימאלי, ואולי לשני אין כלים לראות שאותו חוסר רגישות היא אחד האלמנטים המקשרים, כפי שמורנו הרב שמחה קורא לזה - 'הצורך המקשר', ואותו צורך - היינו- ההסכמה שאכן השני\יה מודעים לכך, זה לבד יכול - עם הזמן- ליצור חוסר אימון - והחוסר אימון מתפתח ומודרך על פי תחושת החסך הזה - או הצורך הזה שלא נענה- ב- חוסר אימון היא גם תולדה של התפתחות בחוסר אימון מאותו צד שמביע את החוסר אימון. כוונתי היא - פעמים ישנם שהילד או הילדה חוו בבית הוריהם ניואנסים מסוימים המהדהדים במוחם סיטואציות או זיכרונות המקבילים לתקשורת לא בריאה בין הוריהם והיו עדים לכך, המודל של חיי נישואין במוחם קיבל את אישורו בזכות הכמיהה הטבעית של הילד להיות אהוב ורצוי, למצוא חן בעיני הוריו - התחושות הללו מולידים אצלו נכונות להיות זהה להוריו ומעתיק ללא משים את הזהות הזו אל חייו- ואל חיי הנישואין שלו\ה. יוצא שלכל אחד מאיתנו ישנם מודלים מקובעים שנהפכו לזיהוי תחושות המולידים 'תעודת זהות' של ואל חיי הנישואין. ואם נחזור, ישנם פעמים רבות שאחד\ת מזהים אצל השני ללא משים הבעות רגשות קצב או טון דיבור וכו' שמניעים את הטריגר אל ה'חומר האפור' במוחם ומה שצבוע אצלם לדברים המקבילים לחוסר אימון - ומשם מתפתח ללא משים שאלות, מעשים, ואף דמיונות של חוסר באימון אצל השני, וכמובן מצדיקים את כל זה ע"י דברים קונקרטיים שקראו ביניהם, מבחינת את אשר יגורתי יבא לי, כאלה אנשים שזורקים את החץ ואח"כ מציירים את העיגול מסביבו. אמנם שזה פרדוקסאלי אבל זה פעמים רבות קורא. והראייה, ישנם הרבה זוגות שהיו בסיטואציות מהחמורות ביותר ואף על פי כן נתנו צ'נס לעצמם ולזוגיות שוב ועברו את המשברים לטובה. ג- חוסר אימון יהיה מצוי כשהאדם התרגל במידת השקר. יכול להיות אדם נפלא אבל השקר מפתה אותו ועם הזמן שמים לב שהוא מעגל פינות, חוזר על דברים שאמר בסגנונות שונים, מדבר הרבה ועושה מעט, ועוד כהנה. לעצם השאלה מה כדאי לעשות, לשאול לדוגמאות , ולא משנה הדוגמה, לראיין את הבעיה ומה היא אומרת, מתי זה התחיל, מה יגרום לך לעקוף את הבעיה, מי יעזור בזה, כמה צריך להשקיע לזה, פעמים רבות ראיתי שכשאני קופץ מהראשון לשני עם השאלות אנו מקבלים תשובות אחרות לחלוטין מקצה לקצה , ומשם מתחילים לדבר על השוני בין הסגנונות ובין התשובות. כל זה רק כדי ליצור הבנה ראשונית להבנה שהם שונים, אך לא אויבים. - כאמור - אם הם מתחילים להתנצח אחד עם השנייה זה אומר שהם עדיין בשלב של חוסר הסכמה אל התהליך, אז אין שום סיכוי שהתהליך יתפתח לכיוון טוב, וחייבים לתפוס את השור בקרניו.. אם כבר עברו את השלב של השאלות, בהצלחה, ומבינים שצריך יותר להקשיב להאזין לראיין לבדוק ולהיות אכפתיים עם אמפתיה מקסימאלית, שלב שני הוא לתרגל סיטואציות - בהתחלה קלות, של חוסר אימון ע"י שיציגו רק אחד מהם- להביא כמה דוגמאות - זה חבל"ז, זה יצא מפרופורציה ושליטה, ולשאול כל אחד איך זה אמור להיראות, לשאול את 'המותקף' שיגדיר את הבעיה מחדש, לשאול הפוך - למה או איך זה בעיה, למה שלא תהיה בעיה כזו, מה הבעיה לחיות עם חוסר אימון?? (כביכול שאתה רואה בבעיה כמשהו בונה). החידוד בתשובות אמורים להביא אותו\ה לסגנן מחדש את, או המודלים המקובעים, או את השקרים - ואז יקרא משהו נפלא- הוא\י יבינו שיש להם בעיה - והבעיה היא שלהם בלבד!! שנגררה אל חיי הזוגיות, ויפסיקו להאשים את השני, או סוף סוף כל אחד יבקש סליחה על העבר, סליחה אמיתית והבטחה בהשתדלות לעתיד. כשהדברים נעשים כך רוב הסיכויים שיהיה התחלה של תהליך בונה. הצלחה עד בלי די תדהר

בעיות שפתיות המלוות בבעיות רגישיות

ביתי בת 4.5 עם קושי בשפה -אוצר המילים שלה לקוי נמצאת כשנה וחצי אצל קלינית תקשורת- לפי איבחון ע"י רופא התפתחותי הבעיה היא קודם כל רגשית ואחר כך שפתית- אילו טיפולים רגשים יכולים לעזור לבתי ? במה אני יכולה לעזור לה ולפתח אותה בתחום הרגשי שלה - יש לה בעיה של שיום ושליפה איך אוכל לעזור חוץ מגורמים חיצונים- יש לציין בפניכהם כי בתי היא תאומה לאח- שההתפתחות שלו תקינה - אני במצב של תיסכול ובילבול בנוגע לבתי- האם פסיכולוג ילדים יכול לעזור בעיניין? אודה לכם על שאלותיי ...

לעבוד בכמה מישורים

שלום אין ספק שפסיכולוג המומחה בתחום וניסיון רב לו יכול לעזור - לא להתפשר עם פסיכולוג שלא מומחה לפחות עשר שנים ומוכר בתחום ההתפתחותי. וודאי לא להיכנס לתהליך של 'תרופות' וסמים, אין שום מחקר פסיכיאטרי מבוסס קלינית שלבעיות רגשיות ישנם תרופה ע"י הסמים הנ"ל. זה לא אני אומר - זה מחקר שמאות פסיכיאטרים בעולם אומרים. ולדבריהם "אנחנו מנסים". אז אם סגרנו את הפינה הזו , לפי ניסיוני בעיות רגשיות מקורן בטראומות מזעריות לא נרגשות לעין שהתפתחו עם התרקמות הסנסורים הרגשיים של ההורים שהועברו גנטית או בהתפתחותו של העובר או ע"י זעזועים רגשיים ופיזיים תוך כדי הזמן של התינוק. ולא טופלו. אין דאגה- זה לא מאוחר! יש לדקדק בכמה דברים בו זמנית. 1- מגע פיזי ורגשי , הרבה ליטופים ומחמאות ולעודד את הריגושים ולתקף אותם. לתקף פי' להביע רגשות מילולית ולהביע את הרגש 'כאן ועכשיו'. למשל- אחרי שהלכתם לפארק ושיחקתם בכדור - לתקף את המשחק ומה המשחק נתן לכם יחד. 2- לעבוד לסירוגין במשך היום על המחשב בתוכנות המלמדות את הדברים הקשים לביתך. למשל- בשיום ושליפת מילים או הבעות המודעיים בתודעה שלה, הדברים החזותיים על גבי המסך אט אט יעזרו לה לשלוף מהר יותר ומדוייק יותר. מקורו של תרגיל זה הוא ההקבלה החזקה לתחושות של רגש, ופה המקום לומר שאם תמעיטי כמה שיותר להראות לה ולבן דברים שלא ראויים היא תתאזן מהר יותר (כוונתי לסרטים - אפילו של ילדים - היום אין ביקורת והסרטים אינם מיועדים להראות אלא להימכר- וכל שכן טלוויזיה אם יש לכם בבית, אם לא תבורכו ). על פי מחקר בארה"ב ילדים קטנים נמצאו חקיינים של דמות כזו או אחרת בפרט אחרי סרט כזה או אחר. 3- להמעיט כמה שיותר ואף לחלוטין צעקות בבית ובחוץ, לחנך מתוך ראייתו ומבטו של הילד ולא ההורה, ולשתף המון בכל פעולות הבית כגון שטיפת כלים סידור המיטות, הכנת הבגדים לבוקר, ובקיצור להשליך לאט את האחריות שתתפתח למודעות ולבגרות. 4- להראות חיבה בין ההורים חיוכים ועדינות נפש וכבוד הדדי. וזה חשוב מאד. כמו השאר. אבל זה יעצב את המודלים הקוגניטיביים והרגשיים של הילד מול המודל הכולל של 'בית'. בהצלחה עד בלי די תדהר

אלימות וחוצפה

שלום בני בן 6 , יש לו אחות תאומה. בני אובחן כסובל מבעיות רגשיות משמעותיות, והפרעות קשב קלות מאוד, (ללא טיפול תרופתי כלל). הבעיות הרגשיות , ע"פ האבחון הן בגלל היותו תאום וסובל מרגשי נחיתות אל מול אחותו. הבעיה שלי היא כזאת: בני הוא ילד מ-ד-ה-י-ם, רגיש ואכפתי וממושמע ומצחיק וחייכן , הבעיה היא שזה מתרחש רק כשאני בסביבה. אני בלבד, ולא אבא, סבתות,סבים או דמויות אחרות משמעותיות כגון מורות או גננות. העניין הזה תופס תאוצה , כיוון שכשאני בסביבה הוא מתנהג בצורה מהממת, אך כשאני איננה הוא מקלל, משתולל,מתחצף (נורא!!) מרביצ לאחותו התאומה ( יש לי גם תינוקת קטנה שאותה הוא מאוד אוהב, ומשחק איתה מהמם, גם כשאני לא שם) כרגע, חופש גדול, חילקנו את ה"קייטנה" ביננו, אני ובעלי. כאשר הוא נשאר עם בעלי, הוא מתנהג נורא ואיום, וכשאני מגיעה פתאום הוא נהיה מלאך! לא עוזרות שיחות הנפש,ההבטחות לתגמול על התנהגות טובה, והחיזוקים החיוביים שבעלי נות במשך היום, עדיין ההתנהגות שלו זוועתית. מה עושים? איך מבטיחים התנהגות טובה גם כשאני לא שם? ניסיתי להתקשר כל שעה/שעתיים ולשוחח איתו, אולי זה יעודד אותו להתנהג יפה, ניסיתי לכעוס עליו, ניסיתי להעניש, ניסיתי טבלת מיצוב התנהגות שאבא ממלא, כדי שיתן לו את ה"דרייב" להשתדל גם כשאני לא שם.. כלום לא עוזר... בעלי על סף ייאוש, ואני לא מוצאת פתרונות נוספים.. בבקשה, אשמח לעצות מועילות. תודה

ייעוץ עם מומחה

שלום גיל ה6 הוא גיל משמעותי ביצירת הקשר החברתי והסביבתי, הוא נהיה פחות מעוניין עם הבית ועכשיו הוא נמצא במקום של מבט אל העולם הגדול. הוא מבין שיש בו כוחות להבין לדעת ולהיות אחד מאלה שעושים ויוצרים, אך מבין גם שיש לו מגבלות של - התחייבות, משמעת ולכל מה שספג שביתכם דורש ממנו. אפשר לומר שגיל זה הוא גיל שמצביע על שינויים חוויות וסיפוקים מיידיים, אם כי הוא מבין שאי אפשר להגיע לשם במהירות שהוא מצפה לה. הניסיון מראה שגם בגיל זה ניתן לעבוד ע"י שיחות כפי שאם היינו מדברים עם אדם בוגר. נושא זה הוא רגיש מדאי כדי לענות בפורום לכן הייתי מציע ליצור קשר עם מומחה, תוכלו להתקשר ואשמח לאבחן אותו ולעזור בנושא. בברכה תדהר 050-4151057

לנעול בחדר ?

שאלתי היא כזאת: יש לי שלשה בנים הבעיה בעיקר בגדולים, בגיל 6 ו7לפעמים נוצר מצב שאחד מתחיל עם מכות והרמת ידיים לכן הפתרון שנראה לי באותו רגע זה לנעול את הילד שמכה בחדר ולהגיד לו תרגע כאן או שיחשוב על מה שעשה האם זה פתרון מתאים ולא מזיק? תודה מראש

לא מתאים אבל גם לא מזיק

שלום לשרה הרמת ידיים מגיע בדרך כלל ממקום של התנצחות ורצון בשליטה במצב או בזולת. הרבה יותר קל מאשר להביע את מה שמפריע- זה הסיבה שהפתרון שלך לא יכול כל כך להזיק מפני שכשהוא ננעל בחדר או במקום סטאטי - הוא "מוגן" מאותם תחושות שליליות שאומרות לו 'תנצח על ידי הרמת ידיים'. עכשיו שהוא שם - הוא לא יכול 'לבד' לחשוב על אם זה היה נכון או לא, אם הוא צודק או לא, אם הוא מסכים לזה שהוא בעונש, ולכן זה לא מועיל, בודאי ללונג-רן. אמנם זה נכון לבודד אותו מהסיטואציה, ובזה את אומרת לו - 'אתה התנהגת בצורה שלא מקובלת אצלנו בבית', אבל עדיין נשאר בתסכול - 'מתי יבינו אותי, ויסכימו שהרמת הידיים היא ביטוי של אכזבה, ללא מענה, נעלבתי, לא שומעים אותי, אני לא נשמע, אוהבים אותי פחות מאחרים...וכו', אלו הדברים שעולים בקליניקה כשמטפלים בנושא - ואלו הביטויים שנשמעים. ולכן אמרתי שזה לא מועיל - מפני שהילד בגיל הזה עדיין לא לו כלים להבין על מה לחשוב כשאת אומרת לו 'חשוב על זה'. הדרך היותר מוצלחת היא - להזמין אותו ל'שיחת משוב' - ומה עובר עליו - כפי שצייתי אם עושים את זה נכון את תשמעי את הביטויים הללו שציינתי מתוך ניסויני. הרבה הצלחה תדהר 050-4151057

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

גימטריה 50 (עמודים)

לפי דעתי : 1- להגדיל פרסום ולחלק כל שבוע 2- להוסיף מדורים של כל מה שקשור לכלה לחתן נופשים חוגי בית סדנאות קורסים וכו כו של מומחים חברי הארגון 3- לתת במה לרבני חוץ לא רק של מרצי ינ"ר - על נושא הזוגיות - 4- בשביל העלות לחלק דפים צבעוניים ורוב התוכן דפי שחור לבן - בסך הכל קוראים את זה - לא אוכלים את העיתון 5- לפרסם סדנאות של חברי ינ"ר בתשלום (מינימאלי...הא הא- כמובן) - 6- לפרסם יועצי נישואין לפי איזורים - לא רק בכתוב אלא עם התמונה שלהם - כמו כרטיס ביקור 7- להוסיף מדור רפואה משלימה של ינ"ר בתוך העיתון ועוד ועוד - אולי שיניתי את הזהות של העיתון אבל נראה לי שאחרי כל כך הרבה גיליונות זה היה צריךלהיות כבר מקודם , כל מה שתעשו אנו איתכם אוהב אתכם ידידכם , תדהר

אני תוהה אם ניתן לשפר את היחסים ביננו או שאולי אנחנו לא מתאימים...

שלום לכם, אני נשואה כ-8 שנים ואמא לבן אחד ואם אתבקש לתאר את חיי הנישואים שלי אתאר אותם כחסרי סיפוק כמעט בכל תחום אפשרי, חסרי שמחה פנימית ואושר. בעלי אדם מאוד טוב עם מידות מקסימות אוהב ואכפתי עוזר בבית וכו' אבל לא מצליח לגעת בי רגשית הוא מאוד שיטחי, לא מעמיק, לא יוזם שום דבר לא יציאות משותפות לא חופשות לא הפתעות קטנות וכו' לא קיימות ביננו שיחות אפילו לא על חוויות מהיום יום הוא לא יודע לתת לי את ההרגשה שאני מענינת אותו או מרגשת אותו והתחושה הכללית היא שאנחנו יותר שותפים לדירה מאשר בני זוג. המצב הזה גרם לי להפסיק לאהוב, לכעס מצטבר בלב ולזלזול בו ולא פעם עברה בי המחשבה שהייתי שמחה להיפרד... אני תוהה אם ניתן לשפר את היחסים ביננו או שאולי אנחנו לא מתאימים... אשמח אם תוכלו ליעץ לי בנושא.

צודקת אבל יש מה לעשות

שלום לך האמת שאת צודקת - ישנם 3 סגנונות של זוגיות- 1- אלה שמחוברים רגשית אם ירצו או לא, אהבה שבאה מאליה ואם יכילו אותה ויעבדו יחד היא תהיה שם לתמיד 2- כאלה שאין ולא יהיה להם שום חיבור רגשי בגלל הפערים הגדולים בתפיסת העולם הרגשי והחוויתי. אמנם שאם יעבדו על החיבור הזוגי יצליחו עד גבול מסוים אבל לא כמו הסגנון הראשון. 3- כאלה שהזוגיות מבלבלת אותם מפני ששני הסגנונות דלעיל מעורבים יחד, לפעמים נראה להם שהם יכולים להגיע לרמת אינטימיות רגשית ולפעמים הם בטוחים ונראה להם כי אין להם קשר אל חיי הזוגיות ושהם נאלצים להיות שם ללא רצון ובלית - ברירה. את כל אחד מהסגנונות ניתן לשפר ולהעלות את הרמה לרמה שניתן לחיות באושר - ישנם שיצטרכו לעבוד קצת יותר וכאלה שרק סגנון של הדרכה מספיקה להם. מה שברור הוא שאם תתחילי להסכים שהקב"ה לא עושה טעויות - אז יהיה לך את האפשרות להאמין ולעשות, ללמוד על דרכים אפשרויות וטכניקות להעצים את חיי הזוגיות שלך לרמה של אושר. לעצם השאלה - אמת , ישנם זוגות שזכו שהם מחוברים יותר רגשית ומתאימים יותר בין אם השקיעו או לא. אבל גם אם ברכה זו לא התקיימה בך זה לא אומר שאין אפשרות להגיע לרמה של שביעות רצון, הייתי אומר שמעל 90% מהמטופלים שמגיעים לקליניקה על פי ניסיוני הם אלה מהסגנון השני והשלישי. והאמיני לי יש יותר מ90% הצלחה, התודות לטכניקות ומיומנות ממומחים בתחום ומחקרים המעידים על הצלחות ושביעות רצון כמעט מקסימאלית. בברכה תדהר

מרגישה שחיי הנישואין שלי הם ללא מוצא

אני מרגישה שהגענו לאיזה מבוי סתום. בעלי לא משקיע כלום בתחום הזוגי. הוא טוען שזה לא מעניין אותו ואם אותי זה מעניין אז שאני אזום ולי נמאס ליזום כל הזמן. כשאני שואלת אותו למה בכלל הוא התחתן איתי אז הוא אומר שאני פשוט הראשונה שהסכמתי. יש לו בעיה שאין לו יכולת לבטא את הרגשות שלו בכלל. הוא לא מבין מה זה בכלל "לרצות". עושים דברים כי צריך לעשות אותם. כלומר אין לו את היכולת להביע במילים מה הוא מרגיש. אני כבר מודעת לבעיה הזו מזמן ולמדתי לקרוא אותו גם בלי המילים. אבל יש לו תקופות שבהם הוא מחליט שהוא מוציא מינימום מילים מהפה, כי צריך להבין לבד. גם כשאני מבקשת ממנו דברים הוא לא אוהב שאני אומרת לו "אתה יכול בבקשה" או "אתה מוכן" אלא צריך לנסח ישירות את השאלה. אני מודעת לזה שזה שפת הגברים אבל כל הטבעיות שבשיח נורמלי בין אנשים יורדת. אני צריכה לחשוב שתי דקות לפני שאני מבקשת משהו. ובתקופות שבהן הוא מתרחק, שזה לגיטימי, אז הוא פשוט לא עונה על שאלות. בכלל נושא התשובות אצלו מאד מורכב. כל שאלה ששואלים אותו צריכים לצפות או לשתיקה, או לאיזה תשובה מתוחכמת. אם אני שואלת אותו אם הוא קנה משהו מהמכולת הוא יגיד תמיד "לא" ואני צריכה לפענח למה הוא התכוון - האם ה"לא" הזה הוא "לא" מתריס כי הוא קנה, או "לא" כפשוטו כי זה משהו מאד נדיר שהוא עונה ישירות. התקופות של השתיקה שלו הן התקופות הכי קשות לי. גם העובדה שאין שום השקעה מצידו בזוגיות שבינינו, אפילו לא נשיקה קטנה, אפילו לא צעידה לילית ביחד, אפילו לא שיחה קטנה בערב. הכל צריך להיות ביוזמתי. ואם אני יוזמת, לוקח זמן עד שהוא נפתח לשיחה ולא עושה פרצוף של "אני עכשיו עושה לך טובה גדולה". הוא גם לא אוהב בכלל את "החיים הטובים". ואצלי, ככל שעובר הזמן, אני מגלה שאני חיה בשביל הרגעים האחרים, של מעבר לשיגרה. אצלו השיגרה היא הדבר הטוב ביותר וצריך פשוט לעבור אותה בשלום. אני מתחרפנת כבר מהחיים שלי האלה איתו. אני לא רוצה יותר לחיות איתו. אבל אני לא רוצה להרוס את החיים של הילדים שלנו. אוקי, הוא עוזר הרבה עם הילדים, ועוזר הרבה בעבודות הבית, אבל אותי זה לא מעניין בכלל. אני צריכה חיים של מעבר לשיגרה. אני חיה בשביל הרגעים האלו ואותו זה בכלל לא מעניין. גם בכלל יש לו טירוף בנושא הזמנים בשבתות. כל הילדים חייבים להתייצב יחד איתו אחרי התפילה בבית כנסת ולהגיע ביחד הביתה. אסור לדבר עם חברים. אם מגיעים שתי דקות אחריו אז ישר יש פרצוף וכל אווירת השבת נעכרת. זה גם בליל שבת, גם בשבת בבוקר שאני לא מצליחה לסדר את הבית טיפ טופ עד שהוא מגיע, ובסעודה שלישית אם לא מגיעים בזמן. כל הזמן אווירה של כעס וחוסר נוחות. יש דבר אחד שממש חשוב לו שזה הסדר בבית. ואז תמיד לקראת ערב מגיע הפרצוף החמוץ של "אני תמיד מסדר לבד". אני הפרייאר של הבית ואתם כולכם רק יושבים ונחים כל היום. מול הילדים תמיד תחושה של אכזבה, של חוסר סיפוק, חוסר סבלנות. תמיד הכל לא כמו שצריך ויש כעס בעיניים שלו. אין כזה דבר אצלו סתם לתת מחמאה, תמיד חשוב להדגיש לילד כמה הוא לא היה בסדר במה שהוא עשה. אין לי כבר סבלנות אליו. אין לי סבלנות להיות נחמדה למי שהחליט בהחלטה אסטרטגית שהוא לא משקיע. הוא שורד. פעם היו לנו גם שיחות מעניינות ועל רמה, כמובן אחרי שיזמתי. היום השיחות האלו לא מובילות לכלום. הוא בקושי מגיב למה שאני אומרת, ובכלל לא אכפת לו מהשיחות האלו, או מהקשר בינינו. הוא מצידו חי ושורד ולא אכפת לו בכלל אם הקשר בינינו לא משהו. לפעמים זה מפריע לו כי אני עצבנית והאווירה בבית נערכת אז השיגרה לא כמו שהוא רצה, ואז הוא מגיע לשאול מה קורה. לפי דעתי קשה לו איתי, הוא גם לא ממש אוהב אותי יותר, למדתי כבר לקרוא את שפת הגוף שלו ואני קוראת את הסימנים האלו יותר ויותר. תמיד הייתי מורכבת לו. פעם זה היה מאתגר בשבילו, היום זה סתם כאב ראש וצריך לעבור רק את החיים האלו בשלום. הוא יכול לחיות ככה. הוא נועל את הרגשות שלו וממשיך לחיות. , אני לא יכולה ככה. נמאס לי מהחיים האלו איתו. אם זה לא היה מורכב כל כך הייתי מתגרשת מזמן. אבל הילדים חשובים לי מאד ואני לא רוצה להרוס להם את החיים. בלעדיו אולי הייתי מוצאת מישהו שקצת מוכן להשקיע בי, שאני מעניינת אותו ולא מהווה רק כאב ראש.

ייעוץ זוגי דרך בטוחה יותר

שלום לחנה מצב לא נעים בהחלט, רובם של הגברים חווים את הבעיה של הבעת צרכים ורגשות או בגלל שלא ראו זאת בביתם, האגו הגברי שמפריע להם להתקדם, חוששים שאם יתנו אצבע יצטרכו להושיט אחר כך את כל היד, לא מבינים שאנטימיות רגשית מתחילה במילים ונגמרת במילים, כנראה שאת מחפשת כבר את הדרך החוצה אבל אולי נותר עוד איזה לחלוח של תקווה שאולי הוא יתחיל ליזום ולהיות כפי רצונך, אם לא נראה לך שתגיעו לטיפול זוגי, שזה הדרך הבטוחה יותר ומהירה יותר, אז עצתי לך היא שדברי איתו בצורה של בקשה ולא אולטימטום , תראי לו שכולם אוהבים אותו ותומרי זאת בפני הילדים, תוציאי לאור את פעולותיו הטובות בבית ותודי לו על כך, תיידעי את הילדים שיש מילה אחת בבית והמילה מורכבת מאבא ואמא , אם הם שואלים אותך משהו- תומרי שאת צריכה להתייעץ עם אבא - אפילו על הדברים הקטנים ביותר, אין מה לעשות חנה, הגבר הוא נגרר אחרי הכבוד והיחס שנותנים לו, נכון...זה לא פייר - אבל במצב שלך את צריכה להגיע לדיבור איתו - ואם הוא יבין שאת מעריכה אותו ומכבדת אותו מול המשפחה הוא יתרכך, נכון...אני מבקש ממך להיות שוב היוזמת, אבל אם את אומרת שניסית הכל , ולא נראה שהוא יגיע לטיפול , אז זו הדרך היחידה שאני מכיר להגיע אליו.(ישנם דרכים אחרות אבל לכולם תופעות לוואי לא נעימות). אם תגיעי ללבו - זה הסיכוי היחידי שהוא יקשיב לך ויסכים להגיע לטיפול ומשם הדרך יותר בטוחה. בברכה תדהר 050-41-51-057

פראקטיקה וטיפול בגיל צעיר

אני הנני לומד בינר קורס הנחיית נישואין סיימנו ב"ה שנה ראשונה ואנחנו באתנחתא לקראת שנת הפראקטיקום.. אני בן כמעט 24(נשוי שנתיים) ושאלתי היא: האם זה בכלל לעניין להיכנס לשנה שניה בגיל כ"כ צעיר?האם זה נכון עבורי? לא מאמין כ"כ שהמערכת תיתן לי להנחות זוגות אך מצד שני חבל לי גם על השנה הזאת(במחינת הזמן כמובן) השאלה היא האם יש כאלה המתעסקים בנושא בגיל צעיר שכזה?אני מאד חדור מוטבציה ומאד נמשך ורוצה לעבוד עם אנשים בעניינים אלו. בתודה על כל מה שקורה באתר ובפורום בפרט. יוסי

קשור להיות מקצועי ולא לגיל

שלום לך יוסי דווקא בגלל גילך הצעיר הייתי ממליץ לך להמשיך ולהתמחות , אל תחשוב על עבודה כרגע והפניית מטופלים , תתרכז בהתמחות וכמה שיותר לקבל ולהיות מקצועי בתחום. ואם קיבלו אותך כנראה שמבינים שכדאי להשקיע בך! בהצלחה בהמשך הדרך תדהר

חוסר עניין ואולי תכלית

מה יכול להיות ההסבר לעניין הבא? רק כשאני עושה את אחד הדברים הבאים אני מרגיש טוב ובעל יכולת לדבר עם אנשים\ ללמוד דברים חדשים\ לעשות "סידורים" יום יומיים : - בזמן שאני אוכל - בזמן שאני מעשן סיגריה - תוך כדי פעילות ספורטיבית ואולי במשך שעה אחרי שאני מסיים אותה - בשירותים (בעיקר לקרוא) בכל זמן אחר אין לי סבלנות לאנשים, שום דבר לא נראה מעניין ואפילו לצפות בטלויזיה בתוכניות שאני אוהב ויודע שמעניינות אותי במצבים אחרים - לא מעניינת אותי. אולי כתבתי קצת בהגזמה, אבל זה לא רחוק מלהיות המצב

המצב הפיזי משפיע על הרגשי

שלום אדיר אין אתה יכול לצפות שע"י ארבעת ההגדרות הללו תוכל לקבל אבחון מלא לחוסר עניין וכו' שאתה מגדיר. אולם אפשר לקבל תמונה מעורפלת למצבך ע"י הדברים שאתה מעלה , כל ארבעת הדברים מראים כי מצבך הפיזי משפיע על מצבך הרוחני\הרגשי. וכך כתוב בכל ספרי הרפואה ובראשם רבנו הרמב"ם ע"ה, לכן אני הייתי ממליץ לך קודם כל לאבחון מלא של בדיקות דם כלליות (CBC) בדיקות כבד GGT, GOT, GPT , בדיקת סוכר של HB A 1 C, בלוטת הTSH - בדיקת אלרגיות , ושרופא אבחן אותך בכלל. כמעט בכל המצבים כששיפרו את המצב הפיזי היה קל יותר לטפל במערכות הרגש וחבל שאין לזה במה ראויה בקרב המטפלים והפסיכולוגים כפי שצריך להיות. לא צריך לרוץ ל'תרופות' פסיכיאטריות שעד כה לא הכיחו מדעית קלינית שהם הפתרון ולדיבריהם 'אנחנו מנסים'. התופעות לואי קשות יותר. בכל אופן, יש צמחי מרפא טובים מאד לאיזון יחד עם איזון מערכות הגוף שישפיעו על המצב שלך. בברכה תדהר 050-41-51-057

"היא לא בעלבוסטע"

בס"ד לחברים החשובים שלום! נשאלתי ע"י אברך נשוי 10 שנים עם 5 ילדים, שיש לו בעיות ב"שלום בית", ולדבריו בעיקר כי אשתו אינה "בעל-בוסטע" כמו אמא שלו... לדבריו איננה יודעת לבשל (באופן קיצונית), איננה יודעת לנקות את הבית "כמו שצריך" ולגהץ כלל אין לה מושג. לדבריו, בעבר נעשו נסיונות ללמד אותה, ללא הועיל "פשוט אין לה את זה". מבחינתו "זה קריטי" כהגדרתו, וחייבים למצוא פתרון. שאלתי, האם להמשיך לחפש פתרון לבעיה (סומכת מלווה וכדו') או שיש סיכוי למצוא אפשריות חילופיות למילוי צרכי ליבה חסרים?

מודל חלופי למודל המעוצב לו שם

שלום ר' שלמה ברוב המקרים אין מדובר בגיהוץ או כדו' אלא המודל המעוצב לו שם במוחו ואיך הוא מגדיר לעצמו ולחויית הנשיות של אשתו מול המודל הנשי אצלו. לא קשור לצורכי ליבה אחרים פרופר אף כי הם קשורים ממש למודל , אלא לדבר ולתשאל את 'המצב' ואבחון המודל - 'לחקור' ולראיין את המודל ומה הוא רוצה ממנו (מהמטופל), מה ההשפעות, בחירה מתוך המודל, משמעות שהוא נותן לה, וכוחה. וכנראה שהוא יגלה כי המודל הזה מוביל אותו לרצות מישהי אחרת לגמרי ואין לו זמן ורצון מספיק לראות את האשה שה' בחר לו. ההתעסקות במודל המעוצב גם מחליש את הקירוב לבבות שהיה אמור להיות שם. אם יעצב מודל חילופי שמקביל לאשתו אט אט יגלה שהוא מסוגל להתקרב אליה רגשית ושההתקשרות הרגשית הסמויה כעט שהיא אפסית בתת-מודע רגשי איננו, כפי שהסברתי. לפי נסיוני זה מצריך טיפול וראיונות ממושכים עד שהוא יסכים למודל החדש שיתאים גם לאשתו. בספרי החדש אי"ה יהיה עוד חומר על הנושא ואני תפלה שיצא בקרוב. בברכה והצלחה תדהר

חברות

אני ילדה בת 17 במצב של משבר בחברה אין לי חברות בכיתה כלל ואני גם לא חפצה בהן הן פשוט נורא ברמה נמוכה שמפריע לי להיות איתן קל וחמר להיות איתן בקשר אחה"צ יש לי חברה מאוד טובה מהיסודי שהייתי איתה בקשר רצוף בתור חברה לכל דבר ובתכלס היא היתה היחידה שהקשר שלי איתה היה אמייתי , לאחרונה היא מצאה לה חברה מכיתתה ( אניו לא לומדות באותו בית ספר) והיא נורא בקשר איתה מה שגורם לקשר שלי איתה להתדרדר מיום ליום והקשר שלנו נחלש לאט לאט מה שמפחיד אותי שפשוט היא"תגנוב לי את החברה" יש לציין שאני בקשר רעוע עם אותה חברה ובתכלס היא נותנת לי הרגשה שהיא חברה שלה יותר ממני אני פשוט לא יודעת מה לעשות בנידון.

כמה עצות

שלום לדנה היקרה אנו כאן במרכז ינ"ר מתמחים מזה עשור שנים ב"ה בדבר החשוב מכל ..והוא נושא התקשורת. תקשורת בין אנשים זו המצוה הגדולה ביותר כמו שכתבו חז"ל 'לא ניתנו תורה ומצוות אלא לצרף בהן את הבריות', זאת אומרת שהדבר החשוב ביותר הוא היחדיות וכל מה שקשור. הקדמתי זאת בגלל שיש לי תחושה בין השורות שכתבת שאולי הצורה שאת בוחרת את חברותייך היא מסוימת ויחודית ואולי כדאי להתייעץ עם מומחית באיזור מגורייך (בהסכמת ההורים) לפתוח ולראות עוד רעיונות חדשים איך ליצור קשר ידידותי בכיתה ובכלל. תרשי לי לייעץ לך כמה דברים: תרבי לשמוח בדברים החיוביים שבך- בנסיון מחקר שהייתי שותף בו עלה - שאם אדם מסוים יחייך אל אדם אחר ואף ברחוב שאינו מכיר כלל - אין מצב שהמקבל לא ירגיש התקשרות חיובית כלפיו. נסי ותראי. זה בדוק! תתרכזי אך ורק במה שאת אוהבת לעשות ומה שנותן לך סיפוק ואושר. רבנו הרא"ש מסביר בספרו אורחות חיים - שהדבר הטבעי ביותר והנורמאלי במכל זה שהאדם מתרכז קודם כל בדברים השליליים אבל החיוביים - זה מאמץ. כשמתרגלים - זה כבר נראה מוזר אחרת! אל תתרגשי מזה שהחברה הזו התחברה יותר עם השנייה, תהיי בטוחה בעצמך ע"י שתראי הצלחות ועשייה חיובית, ואהבה לדברים שאת אוהבת, וכך יתחברו אלייך בלי לשים לב לכך. ברכה וטובה עד בלי די חתימה טובה ושנה מתוקה תדהר כהן

אשתי והילדים עזבו את הדירה כאשר הייתי במסע שורשים בפולין

חזרתי לפני חודשיים ממסע שורשים לפולין עם אימי שהיא ניצולת שואה. כאשר חזרתי לביתנו נוכחתי לדעת לצערי הרב כי אשתי והילדים עזבו את הדירה ושכרו לעצמם דירה נפרדת. אני נאלצתי לעבור לגור אצל אימי (אני לא גר בדירה שלנו מכיוון שהיתה מושכרת והשכירות הסתיימה. אני לא שוכר כרגע דירה כי אני לא יודע כיצד הבעייה הזו תיפתר ולא יודע איזה הוצאות יהיו לי. אני מעוניין מאד בשלום בית). אשתי כרגע לא רוצה בשלום בית והיא אומרת שהיא סבלה איתי (אנחנו נשואים כ 20 שנה והורים לשני בנים בני 15 ו 18). ברוב חיי הנישואין שלנו היו יחסים לא טובים בין אשתי לאמי ואני ברוב המקרים נטיתי לטובת אשתי ולא לטובת אימי, אבל אשתי לא ידעה להעריך את זה). הקש ששבר את גב הגמל היה כנראה הנסיעה שלי עם אימי לפולין ועל זה אני מצטער מאד. חיי הנישואין שלנו היו בדר"כ טובים והשלמנו זה את זה. לדעתי אשתי שינתה את יחסה לאמי לאחר שאשתי חלתה לפני כ 6 שנים (אשתי הבריאה תודה לאל) וכן שינוי היחס היה גם לאחר שאמא שלה נפטרה. אני מאד מעוניין ללכת לייעוץ והדרכה אבל אשתי שכרגע גרה בדירה אחרת לא מעוניינת ואני לא יודע כיצד לשכנע אותה להגיע לייעוץ. אני מנסה להסביר לה שאנחנו צריכים לנסות את הפתרון הזה אבל כרגע אין לי שיתוף פעולה מצידה. אני חושב שייעוץ והדרכה יכולים לעזור לנו מאד. איך מגיעים לליבה ולשיכלה?

התחלה חדשה

שלום לניסן הנסיון מראה כי במקרים כאלה כפי שתיארתה לנו יש דרך טובה ומובטחת יותר מאשר אילוץ וכדו', כל אשה מעוניינת להגיע להרמוניה פנימית רגשית עם עצמה ועם בן זוגה, כל אשה רוצה חיים טובים, וכל אשה תשתדל ...אם היא תראה שבן זוגה רציני לגביה. ולכן עצתי אליך הוא שתתחיל אתה בהדרכה וטיפול אישי ותודיע לה על כך במכתב קצר ואוהב ומכבד. ותומר לה שהגעת להסכמה עם עצמך שצריך להתחיל לשנות את המצב ותעשה כל מה שנדרש עבור הזוגיות. כנראה שכבר הדברים עלו בעבר והיא תומר שהבטחת וכדו' אבל אם לא הלכתם לייעוץ אף פעם זה ירשים אותה יותר ובפרט שכתבת שאתה רציני. בברכה תדהר כהן 050-4151057

יש לנו בת משפחת שלא יכולה לזרוק שום דבר חוץ מזבל

בעיה רצינית של מסע קניות מטורף במשך שנים 2 חדרים בבית מלאים עד התקרה ולא ניתן לפתוח כי הכול מפוצץ , כמו כן לא יכולה לזרוק שום חפץ בקבוק ריק, שקית ניילון או כול דבר אחר פשוט הבית מפוצץ בדברים כבר אין אפה לשבת . לא נעים מאוד רוצים לעזור לה והיא לא מעונינת צריכה דחוף את עזרתכם

טיפול נרטיבי ורופא משפחה בהקדם

שלום אני ממליץ על טיפול נרטיבי שראיתי שעובד בדומה לסימפטומים שאת מעלה כגון בחרדת נטישה שדומה למה שהגדרת וכו' , כדאי ללכת בכיוון בו זמנית עם רופא משפחה שיאבחן אותה כללי. בברכה גמר חתימה טובה תדהר

שאלה טורדנית

שלום, אשמח אם תוכלו לתת לי כיוון , ודרכי פתרון. נישאתי ב"ה לפני כחודש, עוד בתקופת האירוסים נתקלתי בתופעה מוזרה אצל בעלי, שהוא יכול לשאול את אותה שאלה מספר פעמים בכל מיני סיטואציות ווריאציות, ובכל פעם השאלה נשאלת כאילו בפעם הראשונה, מצידו. כאילו משהו בתשובותיי טרם השביע את חששותיו, רצונותו. וזה בכל תחום. מה עליי לעשות? כיצד להתמודד עם נתון זה? אציין כי לעיתים אלו שאלות מביכות דיין, שלא ברור מה עומד מאחוריהן. אודה אם מישהו יתן לי הכוונה, כיצד לנהוג?

בירור יתר

שלום מיכל לא ציינת אם העלית את התופעה הזו אליו והאם דברתם על זה ומה הוא הגיב, דבר ראשון זה לברר אם הוא מודע, דבר שני שאלי אותו מה הכוונה שלו בכל פעם שהוא חוזר על השאלות, אולי תגלי א- שהוא היה מודרך לסגנון הזה, ב- אם אכן זו בעיה פסיכולוגית תעלי על התופעה ביתר דיוק, ג- אכן , תבררי אם האי ידיעה שלו כשהוא שואל בפעם השנייה ושלישית וכו' היא מלווה בסימפטומים פיזיולוגים. שהרי על פי הדי אס אם, כל כמעט כל הבעיות מלווות בקונקשיין לתופעה פיזיולוגית כל שהיא ואז יהיה לך יותר אינפורמציה. בברכה וכל טוב לשנה מתוקה וגמר חתימה טובה תדהר

ילדה שמתנהגת כמו בן

שלום,הבת שלי בת 6 מיזה תקופה שהיא מתנהגת כמו בן, מתלבשת ודורשת בגדים של בנים, משחקת רק ברובים, חרבות וכן הלאה...... יש לציין שהיא מתעניינת בכל דבר שקשור לבן , וכמו כן דיי אגרסיבית וכל מה שסובב סביב בן היא באקשן מלא... מה זה אומר ומה ניתן לעשות???

לשתף חוויות

שלום רונית גיל 6 הוא גיל הסקרנות ההידהוד הסביבתי, כל עלה כל מכונית שעוברת וכל פרח בגינה מסמל לילד בגיל הזה את החיים הגדולים הגוררים אותו אל האובייקטים הללו, ובכלל. מאפיינים מסויימים עלולים להיות לביתך שתחי' הסמליות אל הכמיהה שהגדרתי, וזה יהיה מאופיין על ידי אחים גדולים אם יש לה, לא ציינת, או דמות דומננתית במשפחה או למשל דיבורים וסגנון הבעה ולקסיקון שיגרור אותה לרצות לחקור על פי ההתפתחות שלה הרגשית הפיזית והמנטלית בו זמנית. לא כדאי ללחוץ ולדבר איתה קשות על הנושא אלא לתת לה להבין שיש משחקים בגדים וכו' של בנים ויש של בנות, וזאת על ידי סיפורים ולהיכנס לפרטי פרטים אודות הדברים. כגון כשאת מתאפרת לשבת או לאירוע לשתף אותה בבחירת המייק אפ , וכדו' , קחי אותה לקנות בגדים נעלים ואיפור וכדו' כשאת הולכת בשביל עצמך, שתפי אותה יותר ויותר, וכך המוסגים יובהרו לה יותר. בהצלחה וברכה רבה תדהר כהן

מה לעשות כשבן הזוג משקר?

שלום, אני נשואה 8 שנים נישואים סבירים ומעלה, ולאחרונה גיליתי שבעלי משקר לי בנושא עישון, בעבר הוא היה מעשן ונגמל עוד לפני הנישואים וברור לו לחלוטין שאני נגד עישון, כבר תקופה ארוכה שהוא חוזר עם ריח של סיגריות לבית ותמיד הוא היה מתרץ שהיהבסביבת מעשנים היום הוא שוב חזר עם ריח ופעמיים שאלתי אותו אם עישן והוא ענה שבכלל לא, בררתי את זה אצל אחי שהיה איתו והוא אמר שבעלי עישן, אני לא יודעת מה לעשות כי קשה מאוד להחזיר לי אמון שנפגע ומעבר לזה איך להגיב? מה לעשות?איך אני ידע שבדברים אחרים הוא לא משקר לי במצח נחושה? חשוב לציין שכבר אמרתי לו שאני יודעת שהוא משקר לי וכן שכבר היו מקרים שהוא "שינה מן האמת" בבקשה,תעזרו לי...

לשקר אין רגלים- לכם יש ארבע- עזרו אחד לשנייה

שלום לשירה ההתייחסות הנכונה לדעתי, שהשקר הוא סוג של לבוש חיצוני המשפיע על בעלך לבחור להיות במקום הזה מתוך דאגה ואכפתיות אל עצמו וכנראה יותר אליך גם יחד. ההפך לאהבה היא היאוש- לא השנאה. השנאה מסמלת את הכמיהה ואת האכזבה. אולם, כשיש יאוש יש אכזבה עמוקה עוד יותר שמשם קשה יותר להתרומם שוב. השקר מקבל פרופורציות רק אם תתני לו להיות ולהוות. מאפייניו של השקר ובראש מעייניו הוא ליצור ניתוק בין המציאות הזוגית לבין המציאות כפי שהיא. המציאות היא שירה, שהשקר רוצה ליצור פירוד בינך לבין בעלך, וזה מתבטא במכתבך, כנראה שהוא, השקר, עשה את תפקידו כפי שנתת לו. ההצעה שלי היא, להתייחס אל המציאות שיש בעיה שקוראים לה 'שקר', וזו הבעיה, לא בעלך. אם תתחילי לשנות לתפיסה הזו החדשה, יהיה הרבה יותר קל להתמודד ולדבר על הנושא, ולפי נסיוני, כשמגדירים את הבעיה שלא תאיים שלא תפריד בינכם, בעלך יהיה הרבה יותר מודע, ומתוך עצמו הוא תהי לו לעזרה בנושא. ברכה עד בלי די תדהר כהן

זוג מעורב

שלום, אנחנו זוג מעורב, חבר שלי מתחזק ואני חילונית, אנחנו גרים כבר שנה ביחד ורציתי לדעת לגבי ייעוץ בנושא, מה לגבי ההמשך, איזה בעיות יכולות להתעורר אחרי החתונה, גידול ילדים וכו'. אשמח אם תפנו אותי לגורם מוסמך בעניין תודה ויום טוב.

זוג מעורב הם זוג מורכב

שלום לנטע הסיבה שחיים משותפים אסורים היא בפני שהקב"ה אסר על האיש והאשה לחיות במצב של זוגיות ללא נישואין. הנישואין הם עצם הזוגיות ולכן לא יהיה יתרון בזה שאתם חיים יחד כפי שהרבה מהזוגות הצעירים ושאינם, שחיים יחד על מנת לודא שאכן אתם מתאימים. התאמה איננה נובעת ואינה נגזרת אלא מתוך נישואין של זוגיות או נישואי הזוגיות. לכאורה אפשר לקיים את כל מערכת הנישואין ללא חופה וקידושין או נישואין, אלא שכפי שהקב"ה כשברא את העולם הוא ית' ברא אותו על ידי דיבור - כך הדיבור מקיים ונותן תוקף לנישאים להיות בסטטוס של זוגיות אמיתית על ידי הדיבור- 'הרי את מקודשת', וזה חייב להיות על ידי שני עדים כשרים לתקף את עצם הזוגיות כפי שקבלנו מהר סיני כמו מצוות שבת ונדה, איסור חלב ובשר וכל השאר. הקדמה קצרה זו מפני שראיתי צורך להסביר את המהות של זוגיות אמיתית, ולהסביר לך ולחבר שלך, שעל פי רוב, לא תכירו אחד את השנייה בעצם אלא עד שתכנסו לעול של הנישואין על ידי חופה בקידושין. זה לגבי הנושא של חיים משותפים. לגבי השאלה שלך, בעניין הדת, אכן אם את תהיי מסוגלת להצטרף אליו למסע חיים של התחזקות ומציאת האמת בעולם שברא ה' ית' , אזי תהיה לך נישואין תקינים ומאושרים, ההמלצה שלי היא לא להתחתן אם יהיו פערים ואף הקטנים ביותר. אלא אם כן תסכימו יחד שאתם בכיוון התשובה. ואז גם אם יהיו פערים קטנים אחד יחזק את השנייה. בברכה עד בלי די ובהצלחה תדהר כהן

עזרה לאדם שלא מצליח לעזור לעצמו...

בס"ד שלום רב לכם, אני מכירה איש שהייתי בקשר זוגי איתו לתקופה ארוכה מאוד,סיפור חייו בתמצית:עבר 3 תאונות דרכים באותו מקום(בצוואר)הוא מוגבל בהרמת דברים כבדים וגם בנסיעות בצורה רגילה וכמובן שלא יכול לנהוג מטעמי זהירות יתר על פי המלצת רופא.הוא בירידה רוחנית וגם בכלל,ככל שניסיתי להראות את הדרך הנכונה להסתכל על הדברים,זה לא כל כך הצליח והוא תמיד היה מדוכא ממצבו,ממעיט בערכו בצורה גלויה וקשה,ואפילו פחדים לא מציאותיים מכל מיני מצבים של החיים.הוא אלמן ויש לו בת אחת מתבגרת.הוא בן 53 והזוגיות בינינו לא הצליחה בעקבות מצבו הנפשי והרוחני בעקבות זה.היה לו רצון בעבר להתפרץ קדימה ולעזור לעצמו וגם אני עזרתי מאוד ועודדתי,אך זה לא החזיק הרבה זמן מעמד.גם שיעצתי לו לקבל טיפול הוא לא ממש מימש את זה.דרכנו נפרדו אך ב-3 השנים האחרונות אנחנו רק מתכתבים במייל.אני עדיין מנסה לעודד אך הוא ממש מדוכא ממצבו ולא יישם כל מה שהצעתי לו,שזה כולל ייעוץ פסיכולוגי.מצד אחד יש לי את הספקות שמא הוא זיווגי והפסדתי אותו עקב מצבו ומאידך,אני ממשיכה מידי פעם לשלוח לו מאמרים בנושאי של חרדות וטראומות.מה עוד אפשר לעשות?

מוטיבציה על ידי מומחה שיבוא אליו

שלום ליעל לפעמים אנו כבני אדם מתמקדים יותר מדאי על הבעיה והבעיה הופכת להיות למרכז וסיבה. את זוכרת את הגננת שכשהילדה נפלה על הברך ובכתה, הגננת ידעה שהיא מתמקדת יותר בבהלה ובפחד והלא ידוע מאשר הכאב עצמו. עצתי לך יעל, 10 אחוז לעודד ו90 אחוז להתמקד בעשייה פרו-אקטיבית, יציאה לאירועים, לטייל, וכדו' . לעשות דברים שיאתגרו אותו מבחינה קוגנטיבית חיובית, אפילו ללכת ללמוד משהו, חשיבה חיובית, אם קשה לו בהתחלה לצאת מהבית , להזמין דסקים של הרצאות בדי וי די, וכו'. עדיף להביא אליו מישהו מקצועי בהתחלה, שיאתר איתו את נקודות החיוביות שלו ויתן לו מינוף של עשייה. בחינוך, הכלל הוא, אם אמרת לילד 4 או 5 פעמים ולא שמע, כדאי לא לומר יותר. מפני שהבעיה זו לא השמיעה, אלא הרצון. אין זה אומר שהוא לא ממושמע, אלא חסר מוטיבציה. לכן, צריך להתמקד במוטיבציה ולא לומר מה לעשות. ברכה עד בלי די תדהר כהן

ילד לא ישן

ילדי בן 12 שנים לא מצליח להרדם לבד הוא זקוק למישהו שישכב לידו כדי שירדם. כאשר אני אומרת לו שילך לישון הוא אומר שהוא "מנסה ולא מצליח." מה עושים? האם הבעיה רפואית או פסיכולוגית. יש לציין שאני עובדת במשמרות ולא תמיד בבית אבל תמיד יש איתו מישהו אני או בעלי. האם צריך לעשות אבחון לבעיות שינה? אשמח על עזרתכם.

לבדוק קודם כל את "הילד" ולא את 'הגוף' שלו

שלום לירדן בעיית השינה איננה חייבת להיות קשורה לחרדה או סימפטומים של בעיה פסיכולוגית. נכון שעל פי הדי אס אם (ספר פסיכיאטרי של 'טאורייה' (שלא יכעסו עלי באומרי) המבוסס על מחקרים- לא ממצאים מדעיים באופן אמפירי), ספר זה שיצא בכמה וכמה מהדורות והוספות ושינויים, אוסף ניתונים מחקריים, ומאפיין של בעיית שינה נופל בכמה מההגדרות של בעיות. הארכתי קצת מפני שלא תבהלי אם יאמרו לך שזו אחת מהסימפטומים של חרדה וכיוצ"ב, ואין את צריכה לרוץ לפסיכיאטר או פסיכולוג שיאבחן את בנך נ"י. הפרעת שינה יכולה להיות מהמון סיבות נורמטיביות לחלוטין וחבל שרצים לכל מיני השערות ודמיונות עוד לפני שבדקו קודם כל אם: א- האם הוא אוכל בצורה מזינה את הגוף שלו, הרי שהוא בהתפתחות גופנית בגיל זה. כדאי שלא יוכל מאכלים חריפים או שומניים בלילה לפני השינה, לא דברים מתוקים שהם ממריצים, אלא סלט ודברים מרגיעים כמו חלבונים חמים, חלבון כשמחממים אותו מפעיל את המלטונין והסרטונין והם ההרומונים המרגיעים את הגוף, כפי שתינוק היונק נרדם תוך כדי היניקה מפני שחלב חם הוא חלבון שהתחמם שיפעיל את הסרטונין. ב- איך ומה המצב החברתי , לרוב בגיל זה יש לחץ חברתי משמעותי להתפתחות הרגשית של הילד\ה. יכול להיות מאד שהמצב החברתי גורם לו לחשוב ולדמיין את עצמו מול החברה. על פי אריקסון הגיל הזה הוא מאד משמעותי ותופס לו את רוב היום. ג- המצב המשפחתי בין ההורים יכול לגרום לא רק להפרעת שינה אלא הרבה יותר מזה. אולי הייתי צריך להקדים את זה לראש, אבל המצב בבית מתחים צעקות לחצים דרישות וכדו', יכולים להכניס אותו למצב של עייפות נפשית. וזה בהחלט סיבה ולא סימפטום. בברכה עד בלי די תדהר כהן

בתי כופה את עצמה על חברותיה .

בתי בת 12 , ילדה חייכנית , אדיבה , עוזרת . במפגש ראשון , שני עם אנשים חדשים מוקסמים ממנה אבל אחרי שהיא מרגישה נוח בסביבה היא מתחילה לכפות את דעותיה על כולם ומשתלטת על המשחק או מה שעושים . היא מרימה את קולה , אם לא מקשיבים לה היא נוגעת ביד כדי לקבל תשומת לב , במהלך הזמן היא נשארת ללא חברים , מה עושים איך מתמודים עם זה?

לתרגם 'כופה' לאדיבה

שלום למלי קודמי העירו יפה מתוך הכתובים והניסיון. אך רציתי קצת לנטות מדרכם מפני שיש לי את התחושה שאין כאן מדובר על חוסר ביטחון עצמי מפני ההפך, שהרבה פעמים זה נכון ועל פי רוב, ואין אני חושב שאת צריכה בשלב הזה לדבר איתה על אחר מעשה. יכול להיות שאני לא מדייק כלל, אבל יש לי את התחושה כמובן בגלל שחסרים פרטים, שמדובר בילדה חכמה מאד, יוזמת המון, יודעת לתת כמו שיודעת לקחת, רוצה את שלה בגלל שני דברים שאמרת, שולטת ודורשת שימת לב מהחברה ומהסובבים. ולכן, נראה לי שקרוב המצב להיות כזה שהיא עדיין לא בשלה מספיק ורגישה די הצורך למציאות של הסביבה. זה גם מאופיין על ידי כך שילדים או מבוגרים גם יחד , בזמן שמרגישים טוב עם עצמם וקבלו מספיק אינפורמציה על הסובב אותם , יאמרו כל מה שעל לשונם, ובפנים. אם זה נכון, אז לא הייתי ממליץ לדבר איתה על 'אחר העשייה' אלא להתמקד על המציאות כפי שהיא. למשל, אם היא משתלטת על משחק , לסובב את הפעולה של הלקיחה (זו המציאות שלה - לא השליטה) לפעולה של אדיבות לסובבים (תמיד צריך להשתמש במידות החיוביות הקיימות למינוף), את לוקחת על מנת שתתני לאחרים,. השלב הבא, ורק אחרי שהיא תתרגל לחשוב על המציאות, היינו העשייה שלה, היא תהיה יותר מודעת לבעיה של השתלטנות. בברכה עד בלי די תדהר כהן

בהמשך לשאלתי הקודמת:עזרה לאדם שלא רוצה לעזור לעצמו

בס"ד שלום רב כוהן תדהר, תודה רבה על תשובתך לשאלתי בנושא הבחור האלמן עם בעיית חוסר הרצון להתמודד עם בעיית הפחדים והטראומות מהתאונות.תודה על הנקודת אבחנה שלא חשבתי עליה,אך ישנה בעיה אחרת שאני בעצם לא בקשר אישי איתו,כי נפרדנו לפני כמה שנים. אני כן שלחתי לו הרצאות בכל מיני נושאים,לא נראה שזה עזר במיוחד. לגבי ההצעה לעודד אותו לצאת לטיולים או לימודים זה עדיין יהיה שקול להחלטתו,כמו שאר הדברים.ואני לא איתו כדי לעודד אותו לדברים הנ"ל.הכל וירטואלי...יש גם את העניין שאני ממשיכה לחפש לעצמי שידוכים ואני לא רוצה שתהיה לי מעורבות רגשית איתו,כפי שהיה בעבר,לכן אני רק מתכתבת איתו.כרגע יש לי רגשות רחמים כלפיו. האם תוכל להמליץ לי לאיזה איש מקצוע לפנות כדי שיגיע אליו הביתה לשיחה?הוא גר בנהריה.שוב תודה רבה על ההתייחסות לשאלתי. כל טוב יעל

המשך לתשובה הקודמת

שלום יעל אין ספק שהתמיכה הזו מעודדת אותו מאד ואת מחייה אותו ממש, כנראה שאת תופסת מקום די חשוב בחייו ונשען על התמיכה שלך שהרי כל יום מתמודד מחדש במצבו. איני מעודד את הקשר, וזו בעיה הלכתית בפני עצמה, אכן צריך מורה הוראה מובהק עם התייעצות ואבחון למצבו אם הקשר הארוך בינכם מתאים לאורח חיים על פי תורתנו. בדרך אגב אומר, שמצד אחד זה חסד גדול בתמיכה אליו והוא נצרך לזה מבחינה טיפולית, ומצד שני יעל, זה דווקא מה שיכול לעכב את השידוך שלך. ולכן, ההצעה שלי, אף כי לא שאלת מרשה אני להתייחס לנושא הרגיש הזה מפני שאני רואה בזה חשיבות רבה, וכנראה שאמרו לך או שחשבת על זה כי זה מתבקש מאליו, אז ההצעה שלי היא שבהדרגתיות תרפי מהקשר הן מבחינה הלכתית הן מבחינתך, ותוך כדי הטיפול עם בעל המקצוע ש'יקח' ממך את עול התמיכה, שהרי את בעצם המטפלת שלו, אבל היות והיה קשר רגשי ביניכם המצב אחרת. אני בטוח שישנם כמה וכמה מומחים שיעזרו לו, יצויין שלא מקובל שהמטפל יגיע אליו, אבל הצעתי את זה כי כנראה אין ברירה אחרת במצב הזה, לכן אולי יהיה קשה יותר למצוא מטפל שיסכים, אינני מכיר מישהו בנהריה. אני מנהל פגישות גם דרך המחשב בתוכנת סקייפ, ואוכל לעזור במידה ויהיה צורך בכך. הכתובת בסקייפ הוא tc.therapist . אף כי את גומלת חסד אולם גם תתאגי לעצמך מבחינה הלכתית ולהתקדמות למיועד לך. בברכה תדהר כהן

תשובתי לשליטת יתר

שלום וברכה תודה רבה על כל התשובות המהירות והאכפתיות. דבר ראשון באמת הפסקתי עם האלימות הפיזית והמילולית ואני חושבת 10 פעמים לפני כל מילה וממש נזהרת. בעלי הוא עדין נפש ממש בעל מידות טובות שאין עוד כאלה. לדעתי גבר אחר מזמן היה מעיף אותי לכל הרוחות אבל נראה לי גם שאם מישהו חזק לא הייתי מעיזה... אני מתחילה לאט לאט לשפר לו את התדמית בעיני עצמו ולתת מחמאות למשל על דברים שתיקן או על קניות (בעבר תמיד היה משהו שהוא לא קנה נכון...) לגבי העיניינים הכספיים אני מבינה שזה לא רע שאהיה שר אוצר במיוחד שאני ממש טובה בזה אז פשוט אמשיך אבל אעדכן אותו במה שקורה בפרוטרוט (בדר"כ כשאני אומרת לו משהו על זה הוא אומר ב"ה אם את אומרת שהמצב טוב זה מספיק אני לא רוצה לדעת) שאלתי אותו מה הוא חושב לגבי יעוץ הוא אמר שלא שאנחנו זוג מושלם ואני אישה נהדרת ומטובה ולכל אחד יש לפעמים קשיים. הוא באמת חושב שאנחנו זוג מצוין :( אני מצאתי מישהו שעוזר לי בתהליך בהתכתבות ואני מקווה ממש להצליח ביחד עם העיצות של כולכם. יש ספרות שאתם ממליצים לי לקרא כדי לשנות את עצמי?להיות יותר עדינה ורכה איתו?ללמוד לכבד את הבעל יותר? תודה רבה שבת שלום

כיוון נוסף

שלום לנילי קראתי גם את השאלה הקודמת ורציתי לתת אולי כיוון חדש שאולי לא חשבת או אולי כן, בדומה לטיפול בהתמכרויות המטפלים האפקטיביים ביותר היו אלה שהיו בתוך עולם ההתמכרות והצליחו והם אלה שמטפלים. היו מטופלים ובגלל שכל כך מבינים וחוו על בשרם הם אלה הטובים ביותר. בדומה, הייתי ממליץ לך נילי, ללמוד באופן שיטתי את הנושא, אישית אני ממליץ לך להיכנס ללינק של הקורסים אצלנו כאן בינ"ר וללמוד הנחיית הורים או מדריכת נישואין, ההיקף הידע והניסיון של הפסיכולוגים והרבנים שמעבירים את החומר ללא ספק יקדם אותך מכל טיפול או עזרה מגורם שלישי, מפני שבלימודים את הופכת להיות הגורם השלישי בו זמנית. ספרים: הבית היהודי - הרב שמחה כהן שליט"א פסיכולוגיה בהוויית היהדות - פרופ' אליהו רוזנהיים אדם נפגש עם עצמו - כנ"ל בברכה תדהר כהן

רעיונות לשיחה עם הבחורה בפגישות מתקדמות

בה"י ערב טוב אבקש מהיועצים/ות רעיונות ונושאים מעניינים לשיחה עם בחורה אינטלגנטית וכשרונית (תואר שני במשפטים). אנו מכירים מזה כחודש ואני כעת "במבחן" אצל הפרסונה. אני מרגיש מעט יובש בנושאי השיחה הפותחת שעלי ליזום בדר"כ. יישר כח שמעון

חסרים פרטים

שלום לשמעון היות והרבה פרטים חסרים כגון גילכם רמה רוחנית עיסוקך ועוד ועוד,לא אפשרת תשובות לעניין, אבל בגדול - דבר א' - אם אתה אומר שאתה צריך ליזום זה אומר שהיא מחכה או מתביישת או אולי גם מכבדת, אבל לא ממקום של מבחן, נכון שתוך כדי הדברים כולם בוחנים ומצפים לראות את ההתקדות של השיחה אבל זה לא העיקר. נכון יותר לשתף ולהתמקד בחוויות מאשר תוכן, זה מה שנזכר - החוויה הרגשית מאשר תוכן השיחה, כנס לפרטים ולא רק סיפור הדברים, אחרי זה תביע את דעתך איפוה אתה רואה את עצמך במקום ההוא, אל תימנע מלשאול תוך כדי על הדברים, אם היא תגלה ותגלה לעצמך - שאתה אימפתי למצב לאנשים ותהיה קשוב, היא תגלה פתאום שאתה אדם איכותי עם רגש ואכפתי ואלו המידות שבדרך כלל כל אשה מחפשת וצריכה. אם תפרט יותר על עצמך נוכל להתקדם בברכה תדהר כהן

מענה לכהן תדהר - פרטים חסרים

ראשית תודה על תשובתך. ובכן אנו מהמגזר החרדי בגילאי ה- 30. אני מתעסק בהנהלת חשבונות + סטודנט במינהל עסקים. ושוב תודה שמעון

המשך לתשובה הקודמת

שלום שמעון כנראה שמי ששידך\ה או אם הכרתם ללא שדכן\ית הניח שרמת התקשורת ביניכם זהה מבחינת רמת משכל והתעניינות. חשוב מאד להשתדך ביודעים שהם 'בדעה אחת' כלשונו של רבנו הספורנו ע"ה (על הפסוק 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו'), כך שנראה שאין כאן פער משמעותי בכלל בעניין הזה. ואכן כך בגיל. על פניו שידוך טוב בס"ד. ואחזור ברשותך לדברים הקודמים, שאכן כל אחד צריך ללמוד את הנושא של התקשורת ובשידוכים ותקשורת מחייבת, כגון עבודה לימודים וכו' זה יתבטא יותר, ותקשורת מחייבת תגלה את רמת התקשורת האישית בין אותם אנשים. מבחינת כוסו כיסו וכעסו. אלו רק דוגמאות, נראה לי שמה שהתכוונו חז"ל בזה הוא שכל מקום שיהיה לחץ חברתי שם תתבטא הפנימיות של האדם. בכל אופן, התקשורת הנלמדת תתן כלים לאפקטיביות בדיבור והבעה בשיקוף ובקירוב לבבות שאמור להתפתח על מנת שתקבלו בטחון רגשי ומנטלי שאכן אתם יכולים להתאים. בסך הכל שמעון, כל אדם צריך וצורך כל ימיו את האישור של ריצוי אהדה הערכה שיוביל לרגשי אהבה תוך כדי התהליך, לכן המומחים מדברים על כך שאם תפעיל 'טכניקות' נכונות וממוקדות לתקשורת חיובית על פי הצרכים של השני תוכל להסתדר עם כמעט כל אדם. נכון שזוגיות טובה דורשת יותר, וזה לומדים תוך כדי , אבל הכלים הבסיסיים אמורים להשאיר אתכם על פני המים ולא להיכנס למערבולות וספירלות שליליות. לכן כדי מאד ללמוד את נושא התקשורת ואתן לך כהמשך לדברים הקודמים עוד כמה טיפים. לפעמים מרגישים כי בוחנים אותנו והתת מודע שולף התנגדות ומפעיל את החשש אל הבוחן ואנו מתחילים תוך כדי השיחה לבחון כל מילה והבעה שאנו מביעים, ולכן קשה להתקדם בצורה חופשית ונוחה. לפעמים אנו מגיעים מיום ארוך ומייגע לפגישה ולא 'מוכנים' רגשית לפגישה. לפעמים יש תחושה שהפגישה הקודמת לא הייתה מוצלחת ורוצים לתקן ולא יודעים איך. שואלים את עצמנו, האם אנו מקובלים, רצויים, מעניינים, מה באמת חושבים עלינו. ועוד כהנה רבות. לכן, ההצעה הנכונה ידידי, שתגיע מוכן לפגישה, אם הפגישה ב8 בערב, תתכונן לה כבר משעה 6:30, תתמקד בפגישה על ליצור חווייה חיובית, תהיה קשוב לדברים שהיא אומרת ולא להזדרז ולמצוא דברים משותפים, לפחות לא כל כך להביע אותם מילולית - זה יובן מאליו , אם היא סגנון שקט (ולא משנה כרגע למה) אל תמהר בדיבור רק בשביל להגיע לנקודה, תפרק את הספור להתחלה אמצע וסוף, תוך כדי שאלות רטוריות ומתבקשות מאליהם, תחוש תוך כדי הדברים מה מעניין אותה (אל תשכח ידידי, אתה גם זה ש'בוחן' אותה ורוצה לראות שהיא קשובה זה לא חד צדדי), כך אתה לומד אותה, הרעיון בכל זה ועוד, הוא ליצור במה, להגיע למקום שיתן לכם את ההרגשה הטובה שאתם ביחד. לא חייבים להסביר לעצמכם למה נוח יחד כי זו תחושה ולא לוגיקה, בלוגיקה יש אלמטים רגשיים אבל הם יוצרים תחושות בלב. ולמקום הזה אתה אמור להגיע. הצלחה עד בלי די ובברכת ענבי הגפן... תדהר כהן

בעיה חברתית

אני אם חד הורית לילד בן 8 .שתי בעיות א.בני טוען שאין לו חברים,דבר המעיק לי נורא.... ב.בני על כל דבר שאני אומרת לו או מתבקש לעשות וזה לא לרוחו בוכה צועק נופל על הרצפה זקוקה לעיצות דחופות תודה מראש

הרמת המוטיבציה על ידי בטחון והערכה

שלום לליאורה ההתפתחות לסביבה של בנך בו הוא מנסה להשתלב בה כנראה היא התפתחות איטית לציפיות שלו. בטבעו של כל ילד יש את הרצון לגדול ולהיות מישהו, מישהו חשוב בעיני הסביבה המשפחה וחבריו. לכן כדי מאד לתת לו בטחון רגשי במה שהוא אמור לעבור. זיכרי, ילד בגיל 8 הוא מנסה להיות צעד אחד קדימה, לפחות. וכשאין לו את האפשרות להיות שם במקום ההוא יכנס לתחושות שליליות. בנוסף לבטחון רגשי לציפיות, חשוב מאד להשתדל כמה שתוכלי באפשרותך ליזום שיחות המביעות תחושה של העברת האחריות אליו. גיל 8 הוא גיל גם של עשייה פרואקטיבית ולא כל כך משנה מה, נכון, עדיף במה שמעעניין אותו, אבל בדרך כלל כל דבר כמעט יעניין אותו ובלבד שירגיש ש'הוא' עשה את זה ולא אחר. בנוסף, כדי לבקש בצורה של כדאיות ומשמעות. תני משמעות לכל דבר שאת מבקשת ממנו, תראי לו את החשיבות של עשייתו וכמה הוא תורם לבית, ממש כאילו שהוא מבוגר. קצב הדיבור ורמת הקול כאילו שאת מדברת עם אדם מבוגר שמכבדת ומעריכה, זה לא רק יתרום לכבוד שלו אלייך אלא גם הכבוד שלו אל עצמו ושהוא שווה יכול וחשוב בענייך. לא לשכוח, הוא מחפש את הפיד בק ממך על עשייתו, הכבוד שתתני לו וההערכה יגביר לו את המוטיבציה לאין שיעור. בברכה תדהר כהן

ציפיות שונות מנישואים שניים

שלום רב, אנחנו נשואים בנישואים שניים כשנתיים, בשנות הארבעים, הורים לילדים (בסך הכל עשרה, ב"ה) ומתמודדים עם המציאות החדשה של חיינו. עברנו שנתיים לא קלות של נסיון להגדיר את הפורמט של המשפחה החדשה. אנו מתגוררים עם שלושה מילדיי, מערכת היחסים שנבנתה עם בעלי השני היא טובה מאד. מאידך, אני מתמודדת עם קושי גדול של ילדי בעלי לקבל אותי כבת-זוגו- אני מקבלת יחס שנע בין ניכור ודחיה לאדישות והתעלמות. אני יודעת שהם רק ילדים, אני יודעת שלא פשוט גם להם, אבל זה קורע אותי... בתחילת הדרך האהבה פרחה והתקשורת זרמה, אולם לאחרונה, היחסים ביננו נפגעים שוב ושוב מנושא הילדים. חלק מזה נובע מגישות שונות של בעלי ושלי.בעלי מטפח חלום של משפחה מורחבת ואידיאלית- שלי, שלו ושל הילדים משני הצדדים. רוצה שנבלה זמן יחד, שניזום דברים...ואילו אני מטפחת חלום של זוגיות נפלאה, לאחר שנים של לבד, בה נקדיש זמן גם לשנינו, כאשר כל אחד דואג לילדיו הוא ועל קשר טוב (או סביר) עם ילדי בן הזוג. אני טוענת שזה חלום שווא ואין צורך "להדביק" את המשפחה לגוף אחד, בנישואים שניים. אני רואה גם שילדיי אינם מעוניינים בכך. יש להם אמא, אבא, הם מקבלים את בעלה של אמא- ודי להם בכך. הם מקבלים את ילדיו של בעלי בצורה טובה, אך אינם מעוניינים בריבוי פעילויות משותף, בנוסף להסדרי הראיה. כך יוצא שכל אחד מאיתנו מרגיש מתוסכל- בעלי מאשים אותי שהמשפחתיות לא חשובה לי ואני מאשימה אותו- שהזוגיות לא חשובה לו... אני מתגעגעת לאדם שחיזר אחריי, אהב אותי ורצה בי כבת זוג, אני זקוקה לרומנטיקה ולתשומת הלב. בעוד הוא משתוקק לטיולים עם הילדים, ארוחות רבות משתתפים וגיבוש משפחתי. אין כאן בעיה של תיאום ציפיות, יש בעיה של ציפיות שונות. זה נובע מאופי שונה, מההסטוריה של כל אחד מאיתנו, מרמת ההפנמה של ילדי כל צד את גירושי הוריו, ומטיב הקשר שלו עם ילדיו. מה עושים? כיצד מגשרים על הפערים??? תודה מראש.

מטפור על פי המודל

שלום לעלמה המודל הראשוני המעוצב במוחנו יגדיר רבות מהפעמים את הווייתנו ואת רצוננו. אין כאן מה לעשות, יש כאן מה ואיך להתייחס להבנה של כל אחד מכם, השינוי יגיע ללא שימת לב לבעיה ותוך כדי התהליך של ההבנה לצורך על פי המודל הקוגנטיבי הזה. המודל של בעלך שמנחה אותו לרצות את אופי חייו עם הילדים הוא צורך בהתעניינות ושימת דגש למשמעות של חייו, ומשמעות של 'ההמשך'. את כנראה נותנת משמעות, על פי אותו מודל שלך, לצורך של חיי זוגיות, נראה לי שמה שחסר כאן זה בירור ואמפתיה לשני, להכיל את השני בחייכם ה'פרטיים', לתת וליצור 'מקום' ולמקם את השני וזה חייב לבוא בצורה הדדית ובו זמנית. עצה טובה להיעזר ביועץ להתחלת התהליך ברכה עד בלי די תדהר כהן

מה לעשות בזמן שבעלי אוהב אותי רק כשצריך ממני משהו..?

אני נשואה 9 שנים עם ילדים ב"ה . חיינו מתנהלים בצורה מאוד טכנית ללא רגשות ללא רצונות ללא שיחות מעמיקות.. מדברים רק מה שצריך ולא יותר. הדבר גורם לריחוק רגשי גדול שלי כלפי בעלי ושל בעלי כלפי . הדיבורים שלי לא מענינים אותו וע"כ גורם שאנחנו יכולים להיות שעות יחד בלי להחליף מילה. הוא לא משתף אותי בכלום ולא עוזר בבית ולא מושיט יד . ואפילו לא מתענין בשלומי... אבל בזמן שמגיע זמן שצריך להיות יחד אני פתאום מצרך יקר... אני פתאום מענינת אותו וחשובה לו ולוא דוקא ביחסי אישות אלא גם בזמן שצריך שאני יעשה עבורו משהו לדוג' עבודה במחשב וכד'.. כרגע אני אחרי לידה המון זמן לא היה בנינו מגע , וכמובן הריחוק גדל וגדל... ואני מרגישה נורא שאני נאהבת רק בזמן כזה שהוא "צריך אותי".. אני שוקלת "לנצל" את ההזדמנות להציב תנאים או משהו דומה.. אע"פ שלדעתי הוא יוותר על המגע.. מה עלי לעשות? הזוגיות במשבר רציני והוא לא מעונין ללכת ליועץ כי כבר בסרט הזה היינו... אגב, גירושין היא לא מילה גסה אצלינו לצערי... אודה לתשובתכם.

זה סימפטום ולא סיבה

שלום לרותי בנוסף למה שחבריי האירו, הייתי ממליץ לך לחשוב על כמה דברים. ראשית כל , לפי מה שכתבת הנישואין שלך תקינים לחלוטין, על פי הגישה התורנית ולהבדיל הפסיכולוגיה המודרנית, אנשים שונים לחלוטין וכל שכן אשה ואיש. השוני מתבטא בכמעט כל המישורים. אמת שהצרכים דומים אולם המינונים שונים לגמרי. איש ואשה שמסתדרים הם זוג שסלל דרך מחוץ לטבעיות הגברית והנשית (עם הזמן זה נהפך לטבע). כדאי ללמוד כמה שיעורים על המבנה הגברי והנשי על מנת להבין עד כמה זה נכון ואמיתי. ואחרי שמבינים, מתקדמים להבין שהמצב הנורמטיבי הוא כזה שאחרי ההתלהבות הראשונית לבני הזוג בהתקשרותם לחיי הנישואין, אט אט יגיע מצב של 'ירידה' ומה שמכנים הזוגות ב'פיצוץ'. כל מיני פיצוצים, מהפן הרגשי ועד הכלכלי ובכלל כמעט כל דבר. אז קודם כל אמורים לצאת מנקודת יסוד שאנחנו שונים. עכשיו נלמד שעל מנת לחבר בין שני בני אדם שונים לחלוטין אמורים אנו למצוא את מה שמקשר. מפני שאם לא לא יהיה סיכוי אלא אם כן יש להם איזשהו סגולה מיוחדת, זכות מהשמים, ברכה שלא חזרה ריקם, וכדו'. הסיכוי לחבר בין אנשים מסתמך על הפונקציה של הדברים הללו. כל עוד בעל המכולת יביא את מה שאת צריכה ובמחירים שמתאימים לך את תמשיכי לקנות ואף תודי לו, במאמר שכתבתי, העלתי שאלה ישנה וחדשנית, הלוא אם אין שכינה ביניהם אש אוכלתם, זה דבר מפורסם נכון? אז למה אנו מוצאים שהגויים מדווחים על שולם בית ואף אהבה?? מפני שלפני כל תקשורת חייבים להבין שהצרכים הם מחברים בין אנשים! לכן התורה מבינה שאפשר לחייב בכתובה, הרמב"ם מונה חיובים שהאשה חייבת בהם וכן האיש שחייב מהתורה ומדרבנן. בסכך הכל הכירו כמה חודשים וכבר לחייב בממון וברגש?? הייתכן? ממש כן, כי התורה אומרת במילים אחרות - אם כל אחד יענה על הצרכים הבסיסיים והלא, יהיה סיכוי ששני אנשים שונים יסתדרו לאורך זמן. עד כאן המאמר בקצרה. אולם, הלואי שזה יהיה כזה פשוט, הצרכים שיקשרו ביניכם הם אלה שאתם אמורים לשמור במקום מאד מיוחד. למשל, אם את מאד צריכה שבעלך יראה לך שהוא משתף אותך מתעניין עוזר בבית וכו', הרי שהדברים הללו הם התוצאה ולא הדברים המקשרים. אלא שאחרי שהוא יחליט להעניק לך את כל זה ובעשייתו - את תרגישי קרובה אליו, אבל זה ממש הפוך, היות ואת לא יודעת מה קורה לו בפנים ועל מה הוא חושב, הדבר היחידי שגורם לך להבין שהוא קרוב אלייך היא עשייתו. ולכן, הרבה מאד פעמים אתם לא מבינים אחד את השנייה, ומפני שיש סתירה בין העשייה ללא רצון ומוטיבציה ובין זה שאמור להיות קירוב וקשר זוגי על פי הציפיות. אז כמה עצות בדבר, אל תתמקדי לראות את הפעולות, תבני מהלך שיגרום לו להבין שהוא נצרך רצוי אהוב בבית , אלה הדברים שגבר וכל גבר כמהה להם. כפי שהאשה כמהה לבטחון רגשי בטחון כלכלי אימפתיה חיזור ורגשי אהבה, בעצם ובהתעמקות אנו רואים שלא משנה על מה רבים או על מה היה הויכוח, בסופו של כמעט כל תהליך הדברים שציינתי הם אבני היסוד של כל תקשורת. השאלה היא - האם הזוג מוצאים דרך להעניק את הדברים. אם תצטרכו עזרה אשמח לדבר איתו בברכה תדהר כהן

משבר בחיי הנישואין

אני בת 52 נשואה כבר 26 שנים ויש לי 4 ילדים בוגרים בעלי התחיל לנסוע כבר חמש שנים למזרח הרחוק אומר לנפוש לחודש וחצי אני הגעתי לעצבות ולכן הלכתי לעורך דין אך המשפחה שלו גילתה ושכנעו אותי שכדאי שלום בית, אך הוא ממשיך לנסוע לחול ואני מרגישה נטושה. כרגע הוא בחול ואני מחכה שיחזור ולדבר איתו יותר לעמוק כי אני לוקחת את זה קשה בפרידה ממנו הוא ממשיך את חייו הוא טוען לוקח נופש אך לא לוקח אותי אומר שאני צריכה לחסוך בשביל לנסוע המצב העדין הזה שהילדים צריכים להתחתן אני מרגישה שאני נמצאת בין הסדן לפטיש הוא גם אמר שצריך שלום בית לכן אני מקווה שילך לקראתי. האם תוכלו לעזור. בתודה, נרקיס 55

משבר = הזדמנות

שלום מחקרים מראים שרוב המשברים ברבים מהזוגות נמצאים בשנה הראשונה השביעית וה35 לחיי הנישואים, זה לא אומר שביניהם לא יהיו אלא שהשנים הללו על פי סטטיסטיקה תןך כדי אבחון לגבי אורח החיים המשותף, המאפיינים בדרך דומים לרבים מהזוגות, וזאת בעקבות היציאה מחיי השיגרה של העשייה המשפחתית, כשנכנסים לחיי שותפות זו סוג של אי איזון של הפרט, חיי הורות בשנה השביעית, וכשהילדים מתחילים או שעזבו את הבית, ופתאום מוצאים בני הזוג את עצמם...רק עם עצמם, כל עוד לא בנו את עצמם על פי מאפייני מסגרת הנישואין הזוג ימצא את עצמו באותה סטטיסטיקה של אותם זוגות. לא הזמנים חשובים על פי המחקרים, אלא המצבים בהם הזוג נמצא. ולכן, עצתי לך, שתקחי את עצמכם בידיים ותתחילי לאזן את המערכת בו את נמצאת. קראי יותר, תתייעצי יותר עם בעלי מקצוע, ולקצר תהליכים כשבעלך יגיע ארצה תתכנני איתו ללכת לייעוץ וטיפול למצב, כנראה כפי שידידי גד שמחוני כתב, מסתתרים כאן המון פרטים בין ובתוך השורות וחבל לא לטפל בזה. ברכה עד בלי די תדהר כהן

בעיה עם בתי בת ה4 שהחלה לשקר הרבה

רציתי לדעת איך וכיצד להתמודד ולהתיחס לבתי שהחלה לשקר לאחרונה הרבה. מדובר בילדה קטנה אך אני מרגישה שאם זה לא מטופל בדרך הנכונה ועכשיו, זה עלול להיות רע מאוד בעתיד. אני רוצה למנוע מצב בו היא משתמשת בשקרים "להרוויח" דברים, ושזה לא יעשה הרגל. אשמח לשמוע עצות מעשיות והדרכה ברורה לנושא זה. בתודה מראש.

תרגום שלה מהסביבה

שלום לגיטי גיל ה4 הוא גיל של בירור והתחברות לחברה ולמצבים, עדיין נבנה ה'תעודת הזהות' ולכן הקשר אל המציאות מעורפלת. כמו תלמיד הנכנס לאוניברסיטה ואינו יודע מה ללמוד ובמה להתמחות אך יודע שהוא חייב ללמוד ולהצליח. כך הילד הקטן יודע שהוא צריך להוכיח לעצמו ולסובבים אותו שהוא גם יכול , ולכן אופייני שילדים עם אחים מבוגרים ממנו יכנס ל'לחץ' החברתי הזה יותר. התשומת לב והדומננטיות נשארת אצל הבוגרים יותר מאשר הוא, ואז מתחיל הרדיפה אחרי התשומת לב שהוא מחפש ומשקיע כדי להוכיח ולרצות אחרים ואת עצמו. אין ספק שחייבים פרטים נוספים בירור ואבחון למצב, אבל על פי הכלל שכל הנחלים מובילים אל הים, הדרך והעיצה הנכונה זה פשוט להתיחס אליה כאל אחת מהמשפחה והילדים תוך כדי תשומת לב וחוויות לגילה. אם מדובר אל בת בכורה או יחידה כנראה שהיא חכמה ביותר וסופגת מהמילים והסגנון של הוריה או הסביבה שהם 'משתמשים' ונשמעים, לפחות אליה ואיך שהיא מבינה, במילים וסגנון הנשמע לה כדברים סותרים. וכשהיא משתמשת באותו סגנון זה מתורגם להוריה כאילו שהיא בוחרת לשקר על מנת להסיג דבר מסוים. אבל האמת היא שהיא בעצם רק מתרגמת את מה שהיא רואה לפרטים. בברכה תדהר כהן

נישואין בין עדתיים

רציתי לשאול מדוע אצל החרדים יש הפרדה ברורה בין אשכנזים לספרדים, בענין הנישואין. אינני בא להתריס, אך אני בחור ספרדי, ומצאתי לי אשכנזיה כלבבי. ההורים שלי מתנגדים; האם יש איסור בדבר? בועז

שיהיה במזל טוב

שלום בועז האמת שכתב הספורנו ע"ה בפרשת בראשית שהדרך הטובה ביותר היא שבני הזוג יהיו דומים זה לזו ובזה יהיו בדעה אחת ודומה. יש הרבה בזה, אמנם שהיום שכבר כמעט 100 שנה יהודי ארץ ישראל אף שעלו מארצות שונות, דומים מאד בהרבה מאפיינים. ולכן אילו היינו כותבים בפורום זה עד לפני 100 שנה, הייתי אומר שיש צדק בדבריהם של הוריך. היום המצב אחרת, ואנו עדים למאות ואלפים זוגות בפרט במגזרים הדתי לאומי , חרד"ל, וכל שכן המגזר הלא דתי, (אינני אוהב את הכינוי 'חילוני') שחיים באושר ואהבה. לכן הייתי ממליץ לך לשכנע אותם בנעימות, כל שכן שההלכה מתיחסת לזה ואין כאן חשש לכיבוד אב ואם, (שו"ת המהריק קסו, מהרשד"ם סי צ"ה ועוד). בברכה תדהר כהן

האם כדאי להתגרש?

שלום, אני נשואה כמעט 8 שנים, התחתנתי עם בעלי בגיל 20 ,הוא היה בן29 .יש בינינו הבדלים רבים מאוד גם תרבותי, גם מנטאלי וגם בדת (הוא חילוני ואני דתיה). בעלי מכבד אותי ושומר שבת בבית. כשהתחתנו למרות כל המריבות בגלל השוני, אהבנו מאוד ועדיין אנחנו אוהבים אך אני מרגישה שאני לא יכולה לחיות איתו יותר, אנחנו כל הזמן רבים וזה מאוד פוגעה בילדים שלנו (ב"ה יש לנו 3) יש לנו חילוקי דעות רבים ודווקא לא בנושאי דת, אנחנו פשוט לא מצליחים לתפקד ביחד כזוג, הוא בא מבית שאמא שלו עשתה הכל ולא ואבא שלו והילדים לא עשו כלום ואני באה מבית עם שיתוף פעולה בין כולם ועזרה הדדית בהתחלה, לצערי עשיתי טעות ופשוט התנהגתי כמו אמא שלו הכל עשיתי בכוחות עצמי אך מהר מאוד זה הביא אותי לידי מרמור, ואז זה כבר היה מאוחר מדי מכיוון שבעלי התרגל שגם האישה שלו עושה הכל כולל קניות (אני לא מסוג הנשים שמעירות לבעל ואז לבעל אין חשק לעשות כלום.. אלא להפך אפילו שהוא קנה לי מלפפונים רקובים באחת הפעמים היחידות שהוא עשה קניות, לא אמרתי כלום) אני פשוט חושבת שבעלי עצלן ולא איכפת לו לאף אחד חוץ מעצמו! כנראה כשהייתי צעירה חשבתי שאוכל לשנות אותו וכמובן שטעיתי. עכשיו יש לנו בעיות בפרנסה ולמרות שאני עובדת במשרה חלקית אנחנו לא מסתדרים, בעלי לוקח המון ימי חופש מכיוון שהוא לא אוהב את מקום העבודה.. אין לו אחריות אפילו שהוא כבר מבוגר. אני מרגישה שאני צריכה לגדל עוד ילד בבית ואין לי כבר כוחות. התרחקתי ממנו מאוד והוא לא מבין למה וכשאנחנו מדברים הוא משתנה למספר ימים לטובה אך מהר מאוד חוזר לעצמו... אני ניסיתי להתגבר על עצמי פעמים רבות ולא להיכנס איתו למריבות ליד הילדים אך אינני מצליחה. אולי זה בגלל האופי שלי או בגלל שבעלי כל הזמן מושך אותי למקום הזה מבלי להתחשב בילדים. כיום אני מרגישה שעדיף להתגרש מכיוון שזה הפיתרון הכי טוב לי ולילדיי. אני לא חושבת שאהבה מספיקה, אם לא מצליחים לגשר על הפערים, ניסינו מס' פעמים ללכת לטיפול זוגי וכל פעם זה התפוצץ גם בגלל מצב כלכלי.. אני מרגישה שאין לי יותר כוח להילחם, ואני מרגישה שגם עשיתי טעות כשהייתי נערה ואני לא רוצה לחיות אותה כל החיים. חשוב לי שתדעו שאני ובעלי מדברים המון ואני תומכת בו מאוד, אך זה לא עוזר.. ולכן אני שואלת האם כדאי להתגרש? אני בכל אופן חושבת שכן....

התשובה בשאלה

שלום לשרה מכתבך מלא באימפתיה למצב בו את נמצאת, לא רק לבעלך. עולה התחושה שהילדים ממוקמים בראשונה בסדר העדיפיות שלך, וזה לגיטימי. ומפני הסביות הללו דווקא הייתי ממליץ לך לחשוב על הדברים שכתבו ידידיי לעיל, אף כי אני סבור לא כפי שכתבת שאהבה זה לא הכל, אהבה זה הכל! לא רק כלי אבחון, עוצמה, הופך את הגרש לרגש ע"י הגשר הנקרא אהבה, אלא זהו דווקא הסיבה היחידה שבנ"י כאן בעולם הזה, להגיע לדרגה שרק ר' עקיבא הגיע אליה בשמע ישראל שלו כידוע. אהבה היא המחברת את כל הדברים של עולמו של הפרט והכלל, כנראה שאת חשה תחושות אהבה. ובגלל הסיבות שאת בעצמך נתת תהיה הצלחה גדולה - אל תתייאשי שרה, כנראה הסיבות לפי סדר הם: ילדים, אהבה, ואימפתיה גדולה למצבכם , שיתרמו ויעזרו לכם להגיע למקום טוב יותר בהמשך. אשמח לעזור לכם, במחיר מוזל דרך צפייה און ליין בתוכנת סקייפ. כתובת: tc.therapist בסקייפ. בברכה עד בלי די תדהר כהן 050-6650779

בעיות תקשורת עם ותק.

שלום, אנסה לתאר את המצב בקצרה בתקווה כי יוכל מי מיועצכם לעזור לנו. מאוד קשה לי לברור את היועץ המתאים שמי רוית נשואה 10 שנים. לאחר שלוש שנות המתנה וציפי'ה לילדים זכינו ב"ה לשבעה ילדים שנולדו בצפיפות רבה. כבר בתחילת הנישואין התגלו בעיות תקשורת. אציין, כי ממש סמוך לנישואין חזרנו בתשובה. הוא היוזם בצעדים מהירים וענקיים ואני אחריו בצעדים קטנים, איטיים ובטוחים. לשנה ראשונה זו של חיבור בין איש ואישה, נוסיף את "קיבוץ הגלויות" שלנו. הוא כורדי מהקסטל אני בת להונגרי וארגנטינאית (עם עבר פולני). אין צורך להוסיף מילה על ההבלים התהומיים במנטליות והחשיבה שבין שני צדדים. השם כידוע מזווג זווגים. בעיות תקשורת היו תמיד. חוסר התקשורת רק הלך ותפח עם הילדים והעומס הכרוך בגידולם וכלכלתם. העומס שנוצר רק "עזר" להפריד סמכויות הוא בחוץ לימודים/פרנסה אני בית/ילדים/עבודה בין הריון לחופשת לידה. המצב היום מוזר ומענין. אני: יכולה ומעדיפה בלעדיו. כניסה שלו לתחום שלי מכניס אותי ללחץ ומפריע לי. מעלה בי ציפיות וממלא אותי באכזבות חדשות ותחושות יאוש וחוסר אונים מקשר משותף. בהחלט "נוח לי" כאשר אני לבד בתפקיד הבית הילדים. הוא: רק שמח למצוא את הדרך החוצה מוצא שם מקום להרגיש טוב ולקבל חיזוקים. בבית לפי הרגשתו. תמיד יש הערות וחוסר סיפוק. למרבה הפלא בחיים האישיים מתגלה הקשר האמיתי. ומשם נשאב הכוח להמשיך. אפשר בהחלט לראות את הקשר ברגיעות היחסים ביננו לפי תקופות הקירבה והריחוק. יש עוד המון מה להוסיף בינתיים אוסיף פרטים טכניים. אנחנו גרים סמוך ירושלים ונכון להיום, עת רצון. קיימת פתיחות משני הצדדים להתחיל בטיפול לעזרה. בתקווה להצלחת כולנו. חודש טוב רוית

התהליך הבריא מתחיל בהסכמה

שלום לרוית פערים גדולים בין הנישאים אודות 'מיקום הגיאוגראפי' שמשם חוצבו, יוצר תחושות של אי התאמה, ומאידך יכול מאד לקרב ולעניין ולאתגר. ההבדל בין פער תהומי שיוצר את הריחוק לבין הפער שיכול הוא לאתגר ולקרב, הוא היכולת להכיל ולקבל. זה נכון אודות כל הנישאים, ובמיוחד כנראה אצלכם יותר. האמת שזה לא מתחיל שם, זו הזדמנות... או הזדמנות לריחוק או לאתגר מרתק ומקסים. מהמכתב כולו, הייתי דווקא מתמקד ברשותך, אודות "ההסכמה" לשינוי והגעה לטיפול זוגי, דווקא עכשיו. להמליץ לך שאתם צריכים זה כבר ידוע, העזרה שלי כאן הוא לכוון אתכם, ולכן התחילו לדבר יותר על הסיבה שרק בתקופה הזו ישנה ההסכמה לטיפול, מה מונח שם, למה לשנות את מה שהיה עד עכשיו, איזו משמעות יש בשינוי, מה הציפיות לקראת התהליך, האם תוכלו לשיים ולהגדיר את אישיותו של השינוי איך הוא נקרא נראה , מה הוא מתכנן עבורכם, מה יחזק אותו, ויחזיק אותו לאורך זמן. בברכה תדהר כהן 050-6650-779

שאלה דחופה!

אני בתחילת קשר עם מישהו שגילו 28 בדרך כלל בגיל כזה כל אדם יודע מה הוא רוצה בחייו מה שלא קורה לי איתו, דיברתי איתו לגבי בעיה שנימצאת אצלו והוא מודע לכך שהוא פשוט לא יציב בחיים שלו לפעמים יש לו רגעים שהוא קריר אליי ושותק, וכשאני שואלת אותו מה קרה הוא אומר "בא לי שקט" "אולי אני לא בנוי לקשר בכלל כרגע" וככה זה קורה כמה פעמים. אחרי שאנחנו מדברים ומחליטים להיפרד הוא מבין שהוא טועה ורוצה לחזור לקשר בחזרה.. אני יודעת שהוא עבר ילדות לא קלה הורים גרושים, לא ישן עם ההורים שלו כשהיה קטן אלא בבית תינוקות, אמא אלכוהליסטית, אבל איך אפשר להתמודד עם חוסר יציבות? ומה צריך לעשות ?אם כדאי לי להמשיך בכלל בקשר כזה?

להיכנס לקשר הזוגי עם מוכנות לרצון פנימי מקסימאלי

שלום לדנה נראה מתוך דברייך שאת מחפשת אדם עם יעדים רצינות אתגר משותף לחיים הזוגיים ובכלל שתוכלי לבנות איתו קשר טוב ויציב. אף כי אני מסכים עם האנליזה הראשונית של קודמיי, כל אדם ובכל סטטוס ומבנה אישיות חייב אבחון והערכת מצב בו הוא נמצא. על פי הכלל הידוע 'הנותן שלג כצמר' הקב"ה לא יתן אתגרים וקשיים ונסיונות לאדם אם מלכתחילה לא יוכל לעמוד בהם! ומאידך, היהודי לא יבקש על עצמו נסיונות מפני שאינו יודע מה האתגרים לפניו. על פי אבחון אירידיולוגי ראיתי המון פעמים שאף כי יושב מולי אדם עם בעיות וקשיים רבים בחייו, תלוי מאד החוזק הפנימי שלו, וכוח ההתמודדות. ידוע שהמטפלים הטובים ביותר הם אלה שהתמודדו בקשיים דומים למומחיות שבהם הם עוסקים, ודווקא אלה מצליחים יותר. כך גם מטופלים, אלה שעברו מסכת חיים של למשל התמכריות למניהם, יהיו המדריכים הטובים ביותר, כך גם האדם עצמו. איך שיהיה, הסיכןם הוא, והמלצה שלי , אם הוא נראה לך ומוצא חן בענייך תעודדי אותו לגשת לאבחון ובעל מקצוע מומחה. ורק אח"כ להחליט אם תוכלי לשאת את האתגר הזה. אם עולים לך מחשבות לא מסודרות ובילבול , כדאי לקחת שבועיים הפסקה ולבחון את עצמך. הכלל, בכל דבר, להיכנס לקשר הזה עם מוכנות ורצון. כל עוד זה לא סגור אצלך, שום קשר לא יתחיל למיטבו. בברכה תדהר כהן

מה לעשות?

אספר הכי בקצרה שאני יכולה. הכרתי מישהו בחודש מאי, היה ביננו ניצוץ ואהבה ענקית, הרגשנו מאוד מחוברים אחד לשניה. והכל הראה שאנחנו אמורים להיות ביחד, היינו דומים באופי, בהתנהגות, מתאימים מבחינה חיצונית כמו פנים, גובה, מעמד מסויים ועוד... הרגשנו שאנחנו רוצים להתחתן ובישרנו את זה לכולם. בכוח סידרנו תאריך מסויים לאולם 9 חודשים לפני התאריך, כי קבעו שאנחנו צריכים לזרז, והמכשלה היא ההורים שלו. הם עשו לי את הגיהנום, והוא לא עשה שום דבר להילחם נגדם, אני נלחמתי במקומו הם הכתיבו לנו מה לעשות, מה כן לעשות כל דבר ודבר היו חייבים לדעת, הם תמיד צדקו בכל מה שאמרו, בקיצור הבחור היה השפוט שלהם ועשה כל מה שאמרו לו אבל כל מה שני אמרתי, לא הזיז לו. הייתי שבורה מבחינה רגשית והבאתי לו אולטימום. הסכם ממון. הוא בתגובה לא הסכים, והחלטתי לפרק את הכל. נפרדנו וחזרנו והוריו גילו איכשהוא שאנחנו בקשר והם לחצו עליו להתנתק ממני, כעת שוב פעם חזרנו, (יד הגורל) חיפשנו לראות אם יש משהו, ויש עדיין רגש. הבעיה היא כזאת. ההורים שלו, אין לי כניסה אליהם בכלל והם לא רוצים לשמוע ממני (גם לפני כן לא היה לי כניסה אליהם) והסכם הממון (אין לי אמון בו מבחינה כסף בגלל שהוא נותן להם כל הזמן וגם חשוב לי שיהיה לי ביטחון כלכלי בעתיד) מה אני צריכה לעשות? כלומר מה עלי לעשות כדאי להחזיר את העניינים ולעשות אותו גבר גבר שיעמוד מול הוריו ויגיד שהוא איתי וגם שיחתום על הממון?

רק ..להיות

שלום לסיגלית התחושה הראשונית שעולה לי זה שאת מזרזת את התהליך שלו לקבל אותך מול הוריו. כנראה שיש למשפחתו ולהוריו בפרט, קשר הדוק יתר על המידה. ואף על פי כן, אם הוא יהיה סגור עם עצמו שהוא 'מתנתק' מהוריו ועושה את המעבר אל בית הזוגיות שלו, זה יראה. כל עוד אין לו הסכמה לכך כנראה תהליך 'הפרידה' להוריו תהיה קשה, ולא קשור אלייך. להיות דומים זה נפלא אבל לעיתים זה חסרון. וכאן החיסרון מתבטא, כנראה שהוא סומך עלייך כשרואה את העוצמה שלך מול הוריו. אז הייתי מציע אולי, להתעדן מעט ולשנות גישה. במקום להעצים את היכולות, להתחיל למצוא חן יותר ויותר בעיניו. להראות לו שכדאי שהוא לא יפסיד אותך, כשמאתגרים את התחושות ואת הרצון הפנימי זה בא ממנו, ומבפנים. לא נראה שכדאי להתיחס בשלב זה להוריו ואף לא לדבר עליהם טוב או רע, פשוט להיות. כנראה שזה יסתדר ב"ה. בברכה תדהר כהן

שוב אותה סיגלית

בסופו של תהליך נפרדנו בדיוק אתמול. עוד לפני שקראתי את התשובות שלכם. ייעצתי לו ללכת לייעוץ לפני נישואים, הוא התנגד. הסברתי לו שאני באמת אוהבת אותו, והנושא עם הוריו שלא ייתנו לי להיכנס לבית שלהם הוא יותר מדי קשה והעתיד נראה יותר מדי שחור. הוא דיבר איתם בטלפון והם אמרו לו באופן מפורש. לו יש כניסה לבית הוריו, לי אין כניסה אליהם גם אם נתחתן. הוא וויתר מהר מדי עליי. אפילו כעת אני כותבת עם דמעות חמות. אך אני חושבת שהוא לא אהב אותי באמת, והוא יותר מדי קשור אל הוריו. יכול להיות שסללתי את הדרך לבחורה הבאה שתבוא בחייו. כנראה שאני סנדלרית הולכת יחפה. תודה על התשובות שהענקתם לי. נתתם לי הרבה מאוד תובנות. ואני בטוחה שעם הבחור הבא שייכנס אל חיי, אני אשנה את גישתי לגמרי.

את חוסנך אינו נוטל

שלום לסיגלית אין ספק שהבחור ספג מהוריו ואימץ סגנון של להיות אבליוויאס לחלוטין למציאות. וחבל. לפעמים מרגישים כי הפרידה לקחה מאיתנו חלק ואין איתנו בעיתים כמעט שאת אשר נתנה תחושת נתק בסכך הכל הוא היה רק חלק ממודל שבתוכך ישנו והוא אשר מיועד יהיה לך מיוחד כי בעצם ניתן לאהוב כל, כפי רצונו אז אין דאגה, כי את חוסנך אינו נוטל תהיי ברוכה וחזקה איחוליי להתחלה חדשה תדהר כהן

עושה במכנסיים

ילדי בן הארבע גמול כבר יותר משנה. בחודשים האחרונים משהו קרה לו והוא עושה את צרכיו בתחתונים ולא מוכן לשבת על האסלה. הילד מבין איפה עושים אפילו מספר זאת , לפעמים הוא עושה "קטנים" בשירותים לבד ומיד אחר כך עושה "גדולים" בתחתונים. הילד לא עושה זאת בגן הוא מתאפק, הוא לא רוצה שילדים יראו אותו ויצחקו עליו ולכן עושה זאת רק בבית. אנחנו כבר מיואשים מהסיפור ולא יודעים מה לעשות איך להוציא ממנו מה קרה וממה הוא מפחד. הצרכים בתחתונים לא מפריע לו והוא יכול לעמוד איתו הרבה זמן . הוא יודע שצריך לעשות בשירותים אך כששואלים אותו למה עשה בתחתונים הוא אומר ככה. אשמח לקבל עזרה בנושא זה בתודה סיגל.

כבוד וזהירות

שלום לסיגי דבר ראשון שכל הורה אמור לעשות בגיל זה, זה בדיקה אצל רופא המשפחה, גיל ארבע הוא גיל שאמור הילד להבין את עצמו ואת הסביבה. אם הרופא לא רואה סימנים של בעיות בשרירים יציאות סדירות בעיות עיכול וכדו' אז כנראה וגם, הבעיה היא רגשית. אין ספק שיש קונקשין בין 'פחד' רגשי כפי שתיארת. כמובן שזה מצריך אבחון. פעמים רבות זה חולף לבד , אולם אם את מרגישה כאם שהילד שלך לא שולט בזה כדאי לאבחן זאת מיד. במצב הרגשי שהוא נתון בו כנראה ישנם סממני צורך בהשתיכות וחיפוש אחר האני שלו, תוך כדי ה'מה יקרה כש..' שמאד אופייני לגיל הזה. אין ספק שהוא מנסה ללמוד את תגובותכם כהורים ואיך הסביבה תגיב. יהיו זהירים בלהלבין את פניו ברבים שגם אם זה 'יעבוד' הרי שהבעיה תהיה חריפה יותר ותצוץ במקומות אחרים בעתיד הקרוב או הרחוק. בטיפול נרטיבי אכן יש הצלחה רבה בתחום זה עם ילדים ואשמח לעזור. בברכה תדהר כהן 0506650779

איך לנתק רגשות

לצוות המומחים שלום! הכרתי בחור במקום העבודה וכשהתחלנו להפגש זה היה ניראה מתאים למרות שכמה דברים אצלו הפריעו לי . בשביל הבחור זה היה ברור שאפשר לדבר על חתונה. וכשהוא דיבר על הנושא השבתי לו בלא- אני עדיין לא שלימה עם ההחלטה. ניתקתי את הקשר כי הבנתי שזה לא השמונים אחוז שלו צפיתי. אבל חודשיים טחנתי אותו בראש ויש לי אליו רגשות לבביים . שאלתי היא. איך אני יכולה להתחיל קשר חדש בלי מעורבות של העבר? תודה רבה

אין ניתוק כשאין הסכמה לכך

שלום לאודליה הדינאמיות בחיים שלנו היא חלק מאיתנו. כולנו 'חיים את העבר'. השאלה עד כמה אנו נותנים לזה להשפיע עלינו. פעמים רבות רואים אחרי ניתוח הדברים, שרגשות חיוביים או ההפך היא פונקציה של דברים לא פטורים. משל לאדם שהלך ממקום א' למקום ב', כשהגיע גילה שחסרים לו כמה חפצים שנשא. השאלות שישאל את עצמו יהיו מבוססות על פי החשיבות הכדאיות המשמעות של אותם חפצים ומצבים בו הוא נמצא אחרי שהגיע למקום ב'. אולם שאלה אחת ודאי שלא ישאל, האם חסרים אותם חפצים, הרי שזה ברור לו. בברכה תדהר כהן

פרידה מחבר על רקע כעס המתבטא בצעקות

בס"ד שלום וברכה, מתנצלת מראש על אורך השאלה ואודה מראש על התייחסותכם לבעיה. שאלה זו נשאלת בדיעבד הואיל והיום נפרדתי מהבחור איתו יצאתי, אבל הכל פתוח. אני בת 33 מרקע דתי לאומי, לפני כחודשיים חזרתי להכיר בחור שלפני כ- 7 שנים נפגשנו והא חשש שאני דתייה מאד על רקע שמירת הנגיעה שאני מקפידה עליה מטעמים דתיים. אחותו, שעובדת איתי, הציעה לו שנפגש וגם לי. אני נעניתי מטעמי נימוס ובידיעה שהוא לא ירצה את הקשר שהרי הוא לא חפץ בו אז. כחודש לאחר השיחה עם אחות הבחור, הוא יצר איתי קשר ונפגשנו כשכל הזמן אני מנחמת את עצמי כי אפשר לנתק את הקשר, לא חייבים להתחתן איתו. הסיבה לאי הרצון שלי להכיר אותו הוא הרקע הדתי שלו- הוא יותר מסורתי ולא מכיר הלכות רבות והמראה החיצוני אבל זה פרט שולי בעיניי כי חיצוניות היא בעינני המסתכל. הבחור (בן 38) נדיב מאד, ענייני- מפגישה לפגישה ראיתי את המעלות הטובות שבו בעיקר בעניין הנתינה- הוא נדיב כלפי אחרים ומשתדל בעשיית חסד. הפריע לי מאד שלעיתים די קרובות בפגישות שלנו אנו לא משוחחים לעומק והכל על ענייני העבודה ומה קרה כאן ומה קרה שם... הזמן רץ ואנו נפגשים כבר חודשיים, לא בתדירות גבוהה בגלל העבודה התובענית שלי - פעם עד פעמיים בשבוע. לאחרונה הצלחתי להביא אותו לידי שיחות עומק ושמתי לב שכשאני אומרת משהו שאינו עולה בקנה אחד עם מה שהוא יודע / חושב הוא מתחיל לדבר בתקיפות ובקול. פעם ראשונה שהדבר קרה - הנחתי לזאת. פעם שנייה הראיתי לו פנים עצובות / לא מחיכות כהרגלי שיבין שלא נעים לי - הוא לא מאד צעק אבל הרגשתי שהוא מדבר אליי כאילו אני חייל שלו (הוא שירת כקצין בצה"ל ואם אינני טועה הגיע לדרגה יפה שם). בשבוע הנוכחי יצא לנו לשוחח על ערכים- האיש מעשן מידי פעם וציינתי בפניו שהדבר מפריע לי,למרות הצהרותיו כי בכוונתו להפסיק לעשן. בשיחה הזו הבהרתי לו שאבוי לילד שלי אם יעשן- הוא מייד נרתע מהאמירה הזו וציין כי לילד שלו הוא יאמר כי העישון אסור לילדים אבל מותר למבוגרים .בשיחה דיברתי איתו על הערכים שיש להקנות לילד ובינהם גם העישון הוא תוצאה של חסר בערכים מסוימים לדעתי. הוא כמובן כעס והתחיל לדבר בקול תקיף וכועס, יתכן ובצדק- הכעסתי אותו, אבל עדיין-צ דיברתי איתו בצורה שלווה גם כשדבריו לא מצאו חן בעיניי. יום למחרת שוחחתי איתו בטלפון והתנצלתי אם הוא הבין שרמזתי כי לו אין ערכים, שהרי הוא מעשן. בשיחה הזו הרשיתי לעצמי להסביר לו מה הם ערכים על פי מה שאני לומדת בהשתלמות כלשהי- ציינתי כי אהבה, שמחה ועוד כמה - הם ערכים - משהו שמניע את האדם בהנעה פנימית- הוא מיד התעצבן ואמר כי לדעתו אהבה איננה ערך- ואנשים לא יהיו מוכנים "למות" למען אהבה, ציין כי לדעתו המאמנת בקורס מדברת שטויות ואין היא יודעת כלל מה הם ערכים- הוא הה קצין בצבא ולכן הוא יןדע מה הם ערכים ושאף אחד לא יבלבל לו את המוח. הוא נשמע מאד כועס ולא הבנתי מדוע ? אותי לא הכעיס הדיעות השונות שלו ושגם אני לא הסכמתי איתן ובכל זאת לא צעקתי או כעסתי. הוא ביקש לסיים את השיחה ולא שוחח איתי עוד באותו ערב למרות שיום קודם קבענו שנפגש. יש לציין כי בתום השיחה הקול הפנימי שלי צעק לי- הפרדי מהבחור. לא היה לי נעים בשיחה. היום כאמור שוחחתי איתו וציינתי בפניו כי אינני חפצה להמשיך בקשר. קשה לי עם ההחלטה הזו הואיל ובאמת הוא אדם טוב, אכפתי מאד הפריע לי מאד הכעס הזה ואני חששתי מהעתיד לבוא במידה והקשר כן היה נמשך ואולי מתמסד. אציין גם ואומר שמידי פעם בפגישות הוא היה משוחח איתי בשפה קצת מינית והדבר הפריע לי, דאגתי להבהיר לו שסוג הדיבור הזה מביך אותי אבל לעיתים זה היה עולה בו כבילד קטן שקשה לו לשלוט בענייני הפה שלו. קיבלתי זאת במעט סלחנות כי בכל זאת הוא מגיע מסביבה חילונית והוא עצמו לא התחנך בבית דתי. אני מרגישה קצת עצבות על הפרידה ושאולי הייתי קשה איתו. ההורים שלי, שכבר רוצים לראות אותי נשואה, טוענים שהוא בחור טוב (הכל מהמידע על צורת ההתנהגות לו כלפיי, הוריי לא פגשו בו), היחידי שבאמת היה פשוט, עמך נותן בלי התחשבנות, נדיב כלפי אחרים, אכפתי מאד, וחבל שאני עוזבת אותו בגלל דבר כזה - צורת ההתבטאות שלו כשהוא כועס.(אני מעדנת את תגובתם כי הם באמת נשמעו מאוכזבים וציינו כי אין זוג שלא מתווכח, שזה נכון, אבל הסיבה לכעס וצורת הכעס הפחידה אותי מהבאות) אשמח לשמוע לדעתכם - כיצד הייתי צריכה לנהוג לעתיד או אולי עליי לנסות לתת לו הזדמנות נוספת. תודה מראש

פרידה מאוזנת

שלום לאסתר המחשבה הראשונית שעלתה לי מסיפורך הוא ששמת במשפט אחד שני עיניים שונים לכאורה. אך היות וכנראה בחרת לשדך ביניהם הייתי שם לזה דגש וכך אמרת - "אני מרגישה קצת עצבות על הפרידה ושאולי הייתי קשה איתו. ההורים שלי, שכבר רוצים לראות אותי נשואה,..." לא בריא להיכנס למסגרת כה עניינית ומאתגרת מתוך רצונם של ההורים או כל אדם אחר. אני משוכנע שזה די ברור לך, אבל בכל זאת אחרי מכתב שיוצא מהלב ומפורט שכזה לשמוע זאת באוזן השלישית מצריך התייחסות לדעתי. שנית, אני חושב שאת אדם עם כושר התבוננות גבוהה ולכן אני נוטה להאמין שעשית את הדבר הנכון וההחלטה שלך הגיעה ממקום בריא ומאוזן. התחושות אינם רק תחושות בטן שהובילו אותך לפרידה, התבססת על 'ניסוי' ולמדת אותו בסיטואציות שונות ושיקפת ואימתת לעצמך את אותם דיבורים והתנהגויות שלו. זכרי, לפני הנישואין רמת ההתעניינות הטבעית גבוהה פי כמה וכמה מאשר אחרי הנישואין. לא בגלל שאין התעניינות ורצון אחרי, אלא מפני שהצורך הפנימי להרגיש נשוי, (הצורך הוא זה שמגיע משלילת הבדידות והזהות הקנויה לו או לה ע"י האחר שאיתו, רק בגלל שהוא או היא קיימים באותו סטאטוס), הוא צורך הנבנה תוך כדי ההתבגרות ומימדים חברתיים. והוא נענה. שאלת על העתיד, עם עבר מאוזן כזה אני משוכנע שבס"ד יהיה עתיד טוב עם סעייתא דשמייא לך, ויהי רצון שה' ית' יענה לתפילותייך תדהר כהן

השקפות עולם שונות

אנו נשואים מזה 9 שנים כמעט ויש לנו 2 ילדים. התחתנתי בת 18 והייתי בחורה חרדית. עם הזמן ירדתי. כיום אני מזרחיסטית, והוא נשאר חרדי . יש לנו אין סוף וויכוחים בעקבות כך. יש לנישואים שלנו סיכוי או שנפנה איש לדרכו?

רוורס הנעה מחשבתית

שלום לתום בגלל חוסר בפרטים מהותיים, לא יהיה מקצועי אם אענה, אך דומני שהכיוון הטוב ביותר כאן ולכוון אותך הוא - שתחשבי על השאלה הבאה בכובד ראש. אם המצב היה הפוך, והיית מעוניינת להישאר בנישואין הללו, עד כמה היית משתדלת, מה היית עושה על מנת שזה יעבוד, אילו דברים היית מציעה לעצמך לשכנע אותו לגשר בין הפערים, ולסיום, איך היית עוזרת לו להתמודד? בברכה תדהר כהן

בענין שידוכים

שלום אני בת 36 עוד 4 חודשים רווקה , בעלת תשובה הנסיונות רבים ואין צורך לפרט ... נפגשתי עם מלא בחורים והיום נגמרו לי הכוחות היו ויש לי המון הצעות רובם ממש לא קשורות וה' ירחם איזה הצעות , לפעמים אני מרגישה שאולי עדיף שלא יהיו לי הצעות אני צמודה לרבנית ומשתדלת ללכת לפי ההנחיות שלה היום אני במצב שאין לי כוח יותר להיפגש ומעבר לזה שכל הצעה שאני מקבלת אני נכנסת לחרדות, "את מי שוב אני הולכת לפגוש"? אני מרגישה חרדות דיכאון חוסר שמחה עצובה ובוכה הרבה אני מרגישה שזהו, נגמר לי שאני לא רוצה להתחתן כי הסיכויים קלושים שבגיל שלי אני אמצא משהו כמו שאני רוצה, אני משתדלת המון להתפשר , ולא אכפת לי בחור גרוש בלי ילדים ועוד כמה דברים שעלהם היתי מוותרת מעבר לזה, אני מרגישה פחד להתחתן , אני לא יודעת מה לעשות אני ממש אובדת עיצות אשמח לעיצה טובה ומועילה

כוחות מאופיינים ע"פ המשמעות

שלום למורן בהצטרף לבירכתם של קודמיי, ועוד עיצה אחת קטנה שהיא גדולה. על פי ניסיוני. חז"ל אומרים שג' דברים באים באקראי בהיסח הדעת, אחד מהם הוא המשיח. ללמוד מזה שגאולה פרטית וכללית באה לאדם דווקא כשלא יחשבו על זה. המסתתר מאחורי זה הוא , שדברים שקוראים לאדם הם השילוב בין רצון של האדם והרצון העלון , בו זמנית. אנו כבני אדם לא מסוגלים להכיל את הפועל היוצא ולממש אותו בפועל ובו זמנית. לכן ההעצה שלי היא פשוטה, עשי מה שאת צריכה היי עסוקה בעבודה ותמצאי את עצמך במה שמשמח אותך!! הזוהר הקדוש כותב אנשים בעצבות מורידים עצבות ושליליות לעצמם, והשמחים יורידו שמחה ושפע וברכה לחייהם. על פי נסיון ומחקרים רבים המומחים יודעים שמשמעות מאופיין בצורך, חשיבות לדבר מסוים יקבל פרופורציה על פי רמת הצורך, וציר המשמעות לכל דבר ינוע בתהליך הזמן ומשתנה תוך כדי הצרכים המשתנים עם הזמן. הצורך שלך בפגישות הוא מסוים, כיתבי מה הוא. בכמה משפטים. ראי נא אם את מתחברת למשמעות של אותו צורך. כיתבי מה הם המשמעויות על פי הצורך. האם מה שכתבת היה שונה אילו היית כותבת זאת לפני עשר שנים. מה אם כן השתנה ובעקבות מה. הרבה פעמים אנשים תקועים מפני שחוזרים על דפוס חשיבה לא מאוזנת והתוצאות דומות אף כי ההנסיונות שונים. היות ואין בידינו להבין ולפעול בו זמנית בעליונים ובתחתונים כאן עלי אדמות, נוכל רק להתמקד בדרכים שיש לנו כלים, כפי שרש"י ז"ל מפרש, שהמתפלל ומצפה תמיד שה' יענה לו יבוא לכאב לב. מפני שאין לנו הסגות בעליונים, אז מה התועלת. אלא להתפלל כי צריך! ואט אט תבוא השמחה בתפלה ובעשייה . האל במרומים יתן לך רחמים וישלח מלאכיו להרבות בשפע רב בברכה ובהצלחה רבה עד בלי די תדהר כהן פסיכותרפיסט מאבחן ויועץ

מה עושים כשאין משיכה לבין הזוג -"המדויט"

בס"ד שלום וברכה, אשתדל להציג את שאלתי בקצרה- אני אישה בת 33 רווקה השייכת למגזר הדתי לאומי. מכירה כרגע איש יקר בן 38 דתי היום לאחר התחזקות מגיל 19- דתי לאומי . אנו נפגשים כבר 7 מפגשים - האיש אקדמאי, נראה טוב, גר לבדו, מנומס, בעל הליכות ומידות טובות, אין בפי מילים רעות עליו. הנתונים היבשים מצביעים על בחור איכותי, אז מה הבעיה אם כן? אני לא מרגישה שהוא צליח ליצור אצלי עניין בו. אני אדם שמח, בעלת שיחה...וכשאני איתו קשה לי מאד לשוחח איתו- אני מרגישה שהשיחות מאולצות לא באות מתוך רצון לשתף. אין לי עניין להתעניין בו. אני חשה בפגישות כאילו אני פוגשת חברה- לא רע לי איתו הוא איש נעים אבל לא נוצרת אצלי ציפייה לפגישה נוספת, לשמוע אותו, אני לא מחכה לסיום הפגישה אך גם לא "עצובה" כשהיא מסתיימת. קיוויתי שהדבר ישתנה עם הפגישות- אך לא. בפגישה האחרונה הוא אף שאל אם אסכים להכיר את משפחתו- די נבהלתי כי אני עדיין לא יודעת, מרגישה מה אני רוצה מהקשר הזה. ביקשתי ממנו בטלפון הפסקה בת שבועיים כדי לברר עם עצמי לפשר חוסר היכולת שלי "להקשר" אליו, לרצות להפגש איתו. אציין ואומר שהכרתי אנשים בעבר שהיה בי את הרצון הזה של להפגש שוב, לראות את טלפון הבחור בצג הטלפון שלי... ופה זה לא קורה. אנחנו כבר יומיים לא מדברים- ואני לא חשה רצון לשוחח איתו או לשמוע אותו. שוב- הוא בחור בעל נתונים טובים ? מה עושים? לא מרגישה שאני רוצה להמשיך איתו למרות הנתונים הטובים שלו. יועצים יקרים, בבקשה, אשמח לשמוע את הצעתכם. תודה ושבת שלום.

אם תהיי היוזמת יכול להיות שזה יסתדר

שלום לאתי לפי איך שהגדרת אותו ומה שהיה ביניכם נראה שבחור הנ"ל כפי שאמרת ומה שנקרא 'פרווה' לא כאן ולא שם, זורם אבל חסר פרואקטיביות ויוזמה רגשית, נראה גם שהשאלה אם להכיר את משפחתו הגיע דרך ערוץ אחר מאשר מליבו, ולכן זה לא היה צפוי. לכאורה אני מאד מסכים עם קודמיי, אבל ראינו גם שאם נוגעים בנקודות מסוימות ויודעים איך להוציא מהכוח אל הפועל את רגשותיו ולראותו פרואקטיבי שחוויית הפגישות יהיו מלאות ואיכותיות. לסיכום - נראה שאם תרצי להמשיך תצטרכי להיות היוזמת כמעט בכל תחום בקשר הזה. זו רק החלטה שלך. בהצלחה תדהר כהן

גמ"ח טו"ר/יועץ נישואין?

אנא! האם יש מישהוא/הי (באזור ירושלים) שמוכן לעזור לזוג הנשואי זה עשרים שנה וברוך ילדים עם הכנסה חודשית מצומצמת מאוד שהמצב מתקרב לגירושין ממש? או שמא יש איזה קרן שעוסק בזה?

גמ"ח ייעוץ נישואין

שלום לצופית אפשר להתקשר ולקבוע 050-4151057 בברכה תדהר

מתי הזמן לוותר ולהיפרד

אני בת 34 ובעלי בן 36 נשואים 8 שנים ויש לנו 2 ילדים בן שנתיים ובן 4 חודשים. כל השנים היו בינינו אי הסכמות, ריבים, ויכוחים המגיעים לפגיעה עמוקה. עם הזמן המצב מחמיר. יש לשנינו כבר הרגשה שהמצב לא ישתנה. יש כבר סלידה, זלזול. רוב הויכוחים שלי שבעלי לא מגיע הביתה מוקדם וע"כ הדברים מצטברים ולא נפתרים. כל פעם שאנו מדברים זה האשמות , זלזול והמצב מביא אותי למצב חסר פתרון. לי קשה להמשיך להיות במצב כזה ובעלי משדר שמצידו זה ימשיך להיות ככה אך נשאר רק בגלל הילידים ובגלל היותי לא מסוגלת לטפל בהם לבד. הבאתי את הרב שלנו הביתה וסיפרתי לו על מקרים קודמים מול בעלי. זאת תמיד אני מדברת והוא רק מחייך כאילו הוא הקרבן ומוותר. אני לא יודעת אם יש לו בכלל רצון לפתור את הבעיות שלנו (מה שעשו הוריו, הוריי כמו בדורות קודמים) מהיכן להתחיל, מיואשת מאוד וחסרת תקווה . אין לי כוח מלבכות כל יום ללא הרף.

חוסר תקווה מגיע מחוסר תקווה כללי המשפיע

שלום ראי נא , כל דבר שאנו פוגשים בחיינו מקבל משמעות והוא פונקציה של ההתייחסות שאנו נותנים לאותו דבר. כנסי לתוך מקור הדמיון ונסי לדוג משם את ההתייחסות שלך אל גבר ואל עולמה של הזוגיות ואולי תנסי לראות האם ההתייחסות שלך אל המקומות הללו הם הגורמים את החוסר תקווה שאת מתארת. אמת, תחושות שלך הם אמתיות אולם להגיע אל הפתרון ושינוי מצב תלוי באיתור המקורות מפני שבמקורות ישנם הפתרונות. בברכה תדהר

להמשיך בייעוץ???

שלום לכולם, אני פונה אליכם עקב עניין מאד חשוב שאני מפחדת להיכשל בלשון הרע ח"ו אני ובעלי התחלנו ייעוץ זוגי אצל סטאז'ר קצת לפני פסח מאז הספקנו להיות אצלו בערך 3-4 פעמים כבר בפגישה השלישית הוא טען שאנחנו בסדר גמור והבעיות הם לא "כאלה גדולות" והכל בסדר לפני פסח הוא הבטיח שהוא מראה את המקרה שלנו לפרופסור בינר והוא יקרא לנו לסיכום פגישה-למרות שאני חשבתי ששום דבר לא "מסוכם" מאז הוא דוחה אותנו עד היום בטענה שהפרופסור לא נמצא וכרגע נמצאים בפגרה והפרופסור לא היה ואם יש בעיות "חירום" ניתן להרים אליו טלפון, גם כשהתקשרתי לקבוע פגישה כי ראיתי הידרדרות במצב שלי ושל בעלי הוא פשוט נתן לי פיתרון בטלפון ושוב טען שכרגע נמצאים בפגרה... בנתיים המצב שלי ושל בעלי די הידרדר גם היתה פרידה ושוב חזרה וכל זה ולא הרמתי טלפון למטפל כי זה כבר עיצבן אותי ממש חוסר היחס הזה, אני לא יודעת מה לעשות, איבדתי בו אימון לחלוטין וזה נראה לי ממש לא במקום, מצד אחד בעלי נורא התחבר אליו ואם אני אתחיל את כל הטיפול אצל מטפל אחר לדעתי זה יאבד מהאפקטיביות אבל מצד שני אם אתקשר לינר ואבקש מטפל אחר אני עלולה להיכשל בלשון הרע, מה שגם לפגוע במטפל עצמו.... אודה אם תיתנו לי פיתרון שלא פוגע באף צד...

חוסר פרופורציה במבנה הזוגי

שלום לפי האמור במכתבך, ניתן לשער כי המנחה ענה על ציפיותיו של בעלך בהנחיה איתכם ולא לשלך. נראה שאת היוזמת לפגישות עם המנחה ולא בעלך, נראה גם, שהמנחה אבחן שהמצב ביניכם הוא מסוים, ואת עדיין לא הצלחת להבהיר את עצמך די הצורך, כל זה לא אומר שהמנחה 'התנגד' להמשיך מפני שאינו רוצה, אלא שנפגש עם 'פער' בין הצדדים וחוסר פרופורציה זוגית ביניכם. מישהו מתקדם , רוצה, שואף, מוכן, מקבל , מסכים,,, יותר מהשני\ה, ולכן ניסיון וידיעותיו של המנחה כנראה עוד לא עוצבו להנחיה ממוקדת אלכם. אין כאן חשש לשון הרע מפני שאת לא חייבת לומר מי הוא זה, ושנית - כחבריי דלעיל התייעצי עם מוקדי ינ"ר מי יכול להתאים לטיפול\הנחיה\הדרכה שתתאים לכם. בברכה תדהר כהן 0506650779

THANK YOU FOR OPENING AN ENGLISH DEPARTMENT

First of all, I can tell you how happy I am to see that a new English forum has opened, I'm sure this will be a massive benefit to the community. I've been married for nearly eleven years. The truth is that even before our marriage, I knew that this wasn't the right one for me. My husband is generally a very nice person, he just doesn't know how to be supportive enough in our marriage. We have been through various crises in our marriage, and every few months, I feel all those suppressed feeling of anger returning. Today after almost eleven years, I simply feel that I hate my husband, and the only thing holding me back from requesting a divorce, is the effect this will have on my three precious children. We have spoken many times about going for help but nothing has happened as yet. His detachment is killing me. What should I do??

be part of it

Suppressed feelings will eventually cause this kind of reaction you're talking about, while for another, will be an opened door for that change long awaited. You say that you hate your husband, even though your words are harsh, you might want to consider an alternative trail, for example go threw the buildup, versus the breakdown, of your relationship, be part of the development and the cause, the role you had in it. What to do is the other question, What shouldn't I Do is the real question. This being said, I recommend for you and your husband to sit and talk about what makes a couple tick, what is the essence of being married, do not talk about your selves at all, try to learn whom you are and who is in front of you, have a better understanding of where you're placed and your spouse, and most of all, answering ones essential needs of one self, which will make those shadows go away, and clarity will rise. All the best to you Tidhar Cohen 050-6650-77

מה לעשות אם אני בטיפול כבר שנה וחצי ועדיין לא מצליחה לספר מה עובר עלי באמת???

שלום! לפני כשנה וחצי התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית, אך עד עכשיו אני לא מרגישה שינוי כמו כן נורא נורא קשה לי להיפתח כל פעם מחדש (אנחנו נפגשות פעם בשבוע) ויוצא שחצי מהזמן אני פשוט שותקת והיא מסתכלת עלי... אני מחכה שהיא זאת שתפתח את השיחה אבל היא טוענת שאני זאת שאמורה לדבר ולספר מה עובר עלי... האם זה הגיוני שעד עכשיו אני לא מרגישה יכולת לבוא ולספר ולדבר?.. האם ככה צריך להתנהל טיפול? אני מרגישה שאני עוברת את רוב ההתמודדויות שלי לבד ומה שאנחנו מדברות זה באופן שיטחי בלבד (לפעמים קצת מה עובר עלי אבל לא עד הסוף...)...גם כל פעם אני אומרת לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני באה לטיפול אבל מצד שני כן ניקשרתי ואין בי כוחות נפש להתחיל עם מטפל חדש...מה לעשות???? להמשיך בטיפול? האם יש עוד סוגי טיפול (ולא רק כזה שאני צריכה לבוא ולספר מה עבר עלי כל השבוע)? אני מאמינה שהבעיה היא בי שאני לא מצליחה לדבר ומרגישה סגורה אבל האם יש איזשהו משהו אחר שיהיה יותר טוב בשבילי? האם אני לא אמורה להרגיש ביטחון גמור במטפלת שלי (במיוחד שהיא מחוייבת לשמור על סודיות מוחלטת)?

טיפול נרטיבי מוצלח מאד

שלום רב אכן את צודקת ולמה שאת חשה, כל פסיכולוג מטפל או יועץ מתחיל יודע ומודע שטיפול מוצלח נובע בעיקר מהיכולת ליצור קשר של ביטחון ולהאמין ביכולות ובמטופל, מתוך העשרות רבות של שיטות הטיפול שיש, שאכן לא כל טיפול מתאים לכל מטופל כפי שרמזת, אני מציע לך לנסות את הטיפול הנרטיבי הנותן משמעות אפשרות ויוצר במה לאותו האדם נזר הבריאה על ידי הפרדה מוחלטת ממנו ומהשאלות 'הבעיות' והתסכולים הנובעים מקולקציות של היומנים האישיים שכתב על עצמו. ברכות וכל טוב תדהר כהן תרפיסט\יועץ בכיר מטפל נרטיבי 0506650779

SHOULD THERE BE A "PULL" IN SHIDUCHIM

Hello eveyone, I came across your site, and i wondered now that you have an english section, if you could help me with something that's been bothering me I've been on a few shiduchim,and never feel like there's any "pull" between me and the boy I'm meeting . Is that a reason not to get married, or is this something that will just develop, and if so in how long?

Know yourself as much as possible

Hello to Nechama Your assessment on marriage life or a spouse is somewhat realistic and somewhat unbalanced. A wise man once said 'its not what you do in the marriage, its what you look for in your marriage'. Once you look for that something you love about in someone, he will become it, for your own values and ambitions if coming from that of being together forever, and a day . What are you looking for in your world, your every day, your children g-d willing, your livelihood, your happiness? Try to learn who You are, before choosing that special one, because that special one will be- not more than 80% if you'll be 100 % of your own self. Don't try to look for that person who will answer your needs because you can't grasp them. If your needs will be given to you by yourself there is a good chance your spouse will answer them to, in his way, trying identical to how you do and want them. But if you don't know what it is you are looking for, not to mention the lack of answering those needs and ambitions you already have, there will be a very slim chance for him to know. Blessings Tidhar Cohen 0506650779

פרודים ואני מבולבלת

אני בת 29 ובעלי בן 30.אני באה מבית עם שאיפות,מטרות,לימודים,נשים קרייריסטיות ואני בחורה אינטיליגנטית עם ידע כללי רב(זה לא מתוך התנשאות זה קשור לנושא). בעלי בא מבית שהשאיפות והמטרות העיקריות הם בית ,אישה,ילדים,בית עבודה ולהנות מנופשים ומפגשים עם חברים.הוא בחור לא אינטיליגנטי בכלל ,עם 9 שנות לימוד וללא ידע בסיסי אבל ממש בסיסי.לזכותו אני אומר שאין אדם עם לב רחב יותר ממנו וכל שהוא רצה זה לעשות אותי מאושרת גם אם זה על חשבונו,פשוט הייתי מלכה והיה לי הכל. אני רוצה לציין שאנחנו זוג מגיל 20 וקצת ונשואים 3 שנים ,עם טיפולי פוריות של שנתיים באמצע(מה שמקשה על ההחלטה). לפני כשבועיים החלטתי לעזוב את הבית ולחזור לבית הוריי וזאת בגלל שהרגתי שאני לא נמצאת במקום שבו אני רוצה להיות,אני חושבת שבגלל הסביבה שהייתי בה לא סיימתי את לימודיי ולא פיתחתי את עצמי כמו שרציתי כי נשאבתי לתוך סגנון החיים שלהם.דבר חשוב יותר הוא שאני לא חושבת שכל אדם צריך להיות עם תואר אבל בהחלט צריך להיות ידע בסיסי ואני מרגשיה שבעתיד כאשר האהבה תעבור פשוט ישעמם לי איתו כי אין לנו על מה לדבר חוץ מחיי היומיום.אני לא מאשימה אותו כי זה מי שהוא. הוא לקח מאוד קשה את הפרידה והוא מתחנן שנלך לטיפול ושהוא ישנה והישתנה אבל אני לא חושבת שזה משהו שיכול להישתנות. אני מפחדת שאני ממהרת לפרק גם כי החיים שאני שואפת אליהם בראש קוסמים לי וגם כי אני מפחדת שעוד מספר שנים אם רק אני אתפתח אני אכיר בסביבתי בחורים שיותר דומים לי ואני לא רוצה למצוא את עצמי מנהלת רומן. אני כבר לא יודעת מה לחשוב, עזרההההההההההההה

ייעוץ נכון יעזור לכם

שלום רב לא כדאי לחשוב הרבה אלא להרגיש מתוך תחושות הקיימות. עצם העובדה שהסכמת להתחתן ולא משנה מה היו הסיבות, ראית בבעלך מישהו שיכול לענות על צרכייך האישיים והזוגיים. כעת את מרגישה וחושבת על פתרון שלא מותאם ל'פתרון' שהיה לך בעבר כשנישאת לו. האמת, כי מחקרים מראים שהתת מודע 'בוחר' לו את הנצרך, אלו אלמנטים תת המודע שלך בחר כשראה את בעלך, זה רק את תצליחי לוודא כשתהיי יותר מודעת לעצמך. והמפליא ביותר, שאלו שהתגרשו, 'בחרו' שוב באותם אלמנטים 'דומים' שהיו אצל הבעל הראשון, אף שהיה עם תואר ב' וג', ואף שהיו הרבה יותר דומים כביכול. באתי רק להזכיר, לא לשפוט חלילה, שככל שתהיי מודעת לבחירה הראשונית שלך עם בעלך, כך יופנם אותו מודל והאלמנטים החיוביים שאת צורכת,דווקא ממנו. וזה מביא אותי לומר, כי נראה שאין שום קשר בין השאיפות שלך והסגנון וכו' מהבית, שסותר את החיים הפרטניים שלך עם בעלך לעתיד הקרוב והרחוק. החיים דינאמיים ומשתנים רק לטובה - רק אם המטרה וההתייחסות תהיה זו שתגרום לכך. אנו נבנים ובונים בו זמנית אל תשכחי ! ובעלך היקר לך יהיה זה שיבנה אותך ואת תבני אותו , וביחד. בטוב ובמוטב. החיים הם תהליך ולא החיפוש אחר פתרונות. תהיני מהחוויה הטמונה בתהליך, כי הוא רב יותר מהגעה ומציאת הפתרון. לכן, ייעוץ נכון יכול לתת לך ולבעלך את הנעה הראשונית אל התהליך. כי ככל שהאתגר גדול יותר היכולות והמסוגלות גדלים בהתאם לתת לאדם את המענה הנצרך לפי כוחותיו. ברכות לרוב תדהר 0506650779

המשך פרודים

תודה רבה על כל התשובות. אני חושבת שהבסיס הטוב לנישואים שאפשר לדבר על כל נושא שבעולם(ז"א גם נושאים כלליים) וכשיש דברים משותפים שאוהבים לעשות. אבל כמו שאמרתי מקודם לבעלי אין ידע בסיסי ואף הבסיסי ביותר(אני מתביישת לומר אבל הוא לא ידע אפילו מה היא עיר בירה והוא חשב שירושלים היא עיר חשובה אבל לא שהיא עיר בירה בשביל ישראל) בגלל זה אני אומרת שיש פערים מאוד גדולים ואני יודעת שזה מי שהוא וייעוץ זוגי לא יכול לשנות את זה. האם אני צודקת שבעוד כמה שנים אחרי שהאהבה משתנה זה מה שנשאר בין בני זוג ושזה בעייתי אם זה לא קיים. יש המון געגוע ואהבה בינינו אני לא אשקר,אבל השאלה האם אני אשאר מכיוון שהוא הגבר היחידי שאני מכירה,מכיוון שאני מפחדת להתקדם,מכיוון שהוא העניק ונתן ושהוא היה הגב שלי.אני אפילו לא יודעת מה היא עצמאות כלכלית או בכלל ובנוסף עולים פתאום כל מיני חלומות של הדברים שלא עשיתי כי הייתי איתו מגיל צעיר,כמו: לטוס כמה חודשים לניו זילנד,לחיות לתקופה בתל אביב ולבנות שם קריירה מעניינת. אני לא רוצה לקום עוד כמה שנים (שרוב הסיכוי שאני אתפתח והוא לא) ואני ארגיש שחסר.

ייעוץ - מקסימום--זה יצליח!

מצד אחד את רומזת שיש לך את מה שאין לאחוז גדול של הנישאים, ומצד שני את דואגת שתהיי חסרת הרפתקאות ולחיות את החיים למקסימום. פרדוקס מעניין. אולם, כפי שהצעתי בתשובה הקודמת, לכי לייעוץ עם בעלך כי מקסימום ,,,זה יצליח. ברכות לרוב תדהר

הליכה ליעוץ אצל השדכן

בני זוג שיש להם בעיות בתחום השלום בית, ורוצים ללכת ליעוץ זוגי, האם יש יתרון שילכו דווקא לשדכן שביצע את השידוך ביניהם , ויש לו יתרון על פני יועץ אחר, על דרך הנאמר "לך לאומן שעשאני", וכאן הרי השדכן הוא הוא האומן שביצע את מלאכת השידוך בין שני בני הזוג. אשמח לקבל תשובה.

ודאי שלא!

שלום אריאל האם כשהבאת את המכונית למוסך חשבת ללכת לשאול על התקלה מהסוכנות של טיוטה?? כמובן שיש עדיפות ללכת לשדכן אם הוא יודע פרטים שאתה יכול יותר לברר, אבל לגבי ייעוץ הדרכה או טיפול, המלאכה נלמדת תוך כדי ניסיון ואינטואיציה הנרכשת עם הזמן, ולזה יש מומחיות רבה. ודאי לא קשור אם הוא לא מתמחה בייעוץ. בברכה תדהר כהן 00506650779

הקשר בזמן האירוסין

מה עושים כשהבחורה מאוד רוצה לדבר המון בזמן האירוסין וכמו"כ להפגש בתדירות גבוהה וכל נסיונות הבחור להבהיר לה שכדאי לשמור על גבולות לא עוזרים מה עוד שהיא מפרשת את זה שהוא רוצה את הקשר פחות ממנה מה שלא נכון כי הוא רוצה רק שהוא מבין שכדאי לשמור על גבולות מדובר בבחורה מאוד רגשנית. אשמח לשמוע על דרכים לעזור לו מה לומר או שכדאי לו לותר וליתן לה את הצורך הזה שלה.

צורך ואיזון

שלום יענקי הדרך לביטחון בקשר אצל כל אשה הוא להרגיש את הצורך המולד אצלה, והוא לקבל מהזולת ובפרט מהקרוב ביותר שהוא בעלה לעתיד, את ההבנה שהוא מקשיב ומעוניין בה. היא חייבת להרגיש שהיא מובנת, שהיא חשובה לו. כשאשה לא מקבלת את הצורך הרגשי הזה, היא תרצה להוכיח לו ולעצמה במיוחד, שאכן היא מרגישה כך. וככל שהוא 'ירמוז' לה שהיא לא כזו אצלו, היא תמשיך 'לחקור'. כמובן, זה לא מרוע לב, או מהתנצחות כל שהיא, פשוט צורך רגשי מובנה. בתקופת האירוסין אין ספק שהפגישות אמורות להיות גם מסודרות ומתוכננות, מצד אחד יש דיבורים יותר מעמיקים, וזה ידרוש יותר לדבר או בין הצדדים או בני הזוג העתידיים. גם כמובן שזה תלוי במגזר ממנו הם באים. חסידי, דתי לאומי, ושאר מטעמים. ומצד שני צריכים לשמור על איזון מוחלט. ברכות לרוב תדהר 0506650779

מחשבות תוקפות אותייייייי

אני נמצאת קצת בבעיה ואני נורא מתבישת אין לי את מי לשאול ועם מי לדבר. בזמן האחרון עובר עלי דיכאון קשה..באתי מעולם חילוני. התחלתי לאחרונה להתחזק ובאמצע תפילות תוקפות אותי קללות בזמן התפילה ודברים לא טובים על השם זה לא נשלט..זה חודר לי לפעמים שאני אוכלת לפעמים באמצע שינה. אני אוהבת את השם אני לא יודעת למה זה קורה לי מה עלי לעשות? שאלתי היא האם זה נחשב לחטא?? גם שזה לא אני..ללא ספק זה יצר הרע....

סילוק רעלים

שלום לרעיה אנו כמטפלים מודעים לתופעות 'פסיכולוגיות' למיניהם ואף יודעים לקרוא להם בשם שהוגדר בדי אס אם (המעודכן והלא וכנראה יהיו עוד הרבה שינויים), כמי שעבד עם הרבה חוזרים בתושבה בעבר, ושאלתי לרבותיי על תופעה שלך, המוכרת ואף כתובה בהרבה מקומות, וידוע אצל חז"ל, אין ספק שהתחזקות הרוחנית שלך עושה פרות ואף גדולים ביותר. אין ספק שאת בדרך הנכונה רעיה. משום שהיצר הרע רואה את העתיד כפי שכל מלאך טוב רואה גם כן. היות והעתיד משתנה כל הזמן על פי המעשים שבני האדם עושים בהווה, ותפקידו של היצר הרע הוא לבלבל את האדם. והדרך שאת מכינה לעצמך לעתיד מאיים על היצר הרע ורואה שאם תמשיכי לצעוד בדרך ה' הוא יפסיד בגדול, לכן ההדהוד של השמועות והזיכרונות הלא טובים יוצאים. איך זה עובד מבחינה קוגניטיבית - השכל שבו הנשמה שוכנת זוכר כל דבר שראינו שמענו הרחנו וכו', מאז היותנו כעובר ברחם אמנו. הנשמה לא שוכחת כלום. ברוחניות מקום אחד לא יכול להכיל אלא סוג אחד- או קדושה או טומאה. כשהנשמה רואה שרוחניות גבוהה נכנסת היא חייבת לפנות מקום. איזה מהם יצא - זה תלוי במעשים. ההדהודים הנשמעים לאדם הם בעצם אותם דברים שעשה שמע דיבר במשך חייו, כל עוד זה מסתדר עם הנשמה והיא תוכל 'להסתדר' עם דרגת או רמת הרוחניות (לא משנה אם קדושה או טומאה) לא יושפע 'ישירות' לאדם, או במילים שלנו- הוא לא ירגיש זאת מידית. אולם, כשדבר גדול קורה לו לאדם ברוחניות, או בקדושה או בטומאה, מיד ירגיש.(כמו אלה ש'חוזרים בשאלה' מהדהד להם ה'מצפון' בעשותם רע) כפי שציין ידידי הרב יאיר אביני הי"ו -זה לא בשליטה שאת צריכה לעשות על זה תשובה, זה תהליך נורמאלי ופשוט שיעבור עם הזמן ועם הרבה קריאה -(מומלץ מאד לשמוע קלטות דיסקים של הרב מרדכי נויגרשל שליט"א בנושאי יהדות הנקראים 'יהדות מזוית שונה') וחשוב מהכל--עם הרבה הרבה שמחה שאת בדרך הנכונה.(הכלי הזה שנקרא 'שמחה' הוא האנטיתזה ליצר ותחבולותיו)- זכרי! לא אמעיט בטיפול מבחינה קוגניטיבית יהודית שתחזק אותך תוך כדי. יהיו כאלה שיאמרו שהפסיכולוגיה סותרת את התורה. נכון- היכן שיש התנגדות חז"ל לתפיסה, למשמעות, לרעיון, או כל דבר אחר שבפסיכולוגיה -אכן נמחק אותו לגמרי. אבל טכניקות 'פסיכולוגיות' שמאפשרות חיזוק בביטחון עצמי דימוי העצמי הקבלה של העצמי וכו ' בראות תורנית אמתית, היא השיטה המנצחת. וכפי שאנו עושים כאן ולומדים כאן במכללת ינ"ר. אף שמעתי מגדולי הרבנים והמקובלים שטוב לחוזר בתשובה לקרוא 5 דפים מהזוהר הקדוש וזו הבטחה שהאיזון הרוחני של האדם ישכון. וכך כתב מו"ר הרב בן ציון אבא שאול זצוק"ל בזכרון הדסה. וכך אמר בשיעור תורה ששמעתי - אף אם לא מבינים ארמית ואף שלא יודעים מה קוראים - לא משנה. הרוחניות והקדושה מעצם המילים תשפיע על הנשמה להתחזק ולהוציא את הפסולת. לנשים מומלץ מאד לקרוא את התהילים של אותו יום ולסיים בר"ח את כל הספר! והמלצתי לך רעיה, לקרוא את היום לפי יום בשבוע ולסיים את התהילים עד שבת. העיקר הוא השמחה !! רעיה. תדעי שזה תהליך כמו חילוף חומרי הגוף - ידוע לרופאים שניקיון הגוף מרעלים תלוי בחילוף החומרים היוצאים - והגוף מכין מקום לחומרים המשפיעים לטובה על הגוף להיכנס, כי לא ניתן לתא להחזיק כמות גדולה של רעלים וויטמינים ומינרלים - בו זמנית. ברכות לרוב והצלחה רבה תדהר כהן 0506650779

האם קיים מצב של אהבה שלמה אחרי אפס אהבה?

שלום לכם, לא אפרט, רק אומר שבעלי לא אוהב אותי ולא אהב אותי מעולם. אנחנו שנינו עובדים קשה להשיג שלום אמיתי בבית מכבדים ודואגים אחד לשני. שאלתי היא, מניסיונכם וממקרים שפגשתם, האם יש סיכוי שאי פעם נגיע לאהבה אמיתית? או שאין סיכוי? אם נפגשתם פעם במקרה של זוג שהתחתן ללא אהבה כלל והצליח להגיע לאהבה?

הכל לפי המזל היכולת והמקום.

שלום ההתאמה בין בני זוג שונים מזוג לזוג. כל הזוגות יכולים להגיע להתאמה. כל הזוגות יכולים להגיע לאהבה ביניהם. ולכל השאר מה שביניהם.אולם, כפי שישנם אנשים שנולדו למשפחות עשירות, נולדו 'מאופרים' -יפת אלוקי-ם ליפת, כאלה אחרים נולדו בריאים וכך יהיו, וכאלה שלא, וכו וכו. צריך לדעת שלא כל הזוגות יהיו ויגיעו למקסימום התאמה או אהבה. וזה בדוק אצלי מנסיון של 13 שנה. והאמת לא צריכים נסיון או ידע אלא לראות מסביבינו, היתכן שכל מאמרי חז"ל על כבוד וערכה וחיוב לפרנסה או ואהבה, יהיו בגלל שיש או יש יכולת. אלא בדיוק ההפך. והכל לפי המזל. העבודה. והמקום. בברכה תדהר

אישות - צורך של אחד יותר מהשני

שלום אנחנו נשואים 8 שנים ויש לנו 3 ילדים. הזוגיות שלנו בסה"כ טובה אבל מאד קשה לי ביחסי האישות ביננו. יוצא שמעבר לליל טבילה כמעט ולא יוצא לנו לקיים קשר אישי מהסיבה שבעלי לא מרגיש צורך בכך לעיתים קרובות (לפחות כך הוא אומר) ועל אף שדברתי איתו על הענין בגלוי ובנעימות , אני לא רואה שנוי ומאמץ מבחינתו להבין אותי ולבוא לקראתי. אני לא משחקת משחקי כבוד במערכת הזוגית והרבה פעמים אני מגיעה מעצמי. אבל לאחרונה אני מרגישה עיפות נפשית בנושא הזה. אני מבינה שלכל אחד מינונים שונים לצרכים אלו אך התחושה שרק אני צריכה בקשר אישות מתסתכלת אותי מאד. בפועל כשקיים קשר אישות - שנינו מרוצים ושמחים. מעבר לאישות, בעלי לא מרבה להתקרב ולשדר לי אהבה בדרכים נוספות שיוצרות קירבה. בעלי לא מעונין ללכת ליעוץ . שאלתי: א. האם יש כלים שאוכל לקבל להרגיש יותר טוב עם עצמי? ב. מה אוכל לעשות כדי לשפר את המצב? תודה על תשובתכם יפעת

מודעות ורצון

שלום מבלי לפגוע, שאלות שכאלה יש להשיב אך ורק עם מטפלת מוסמכת ושעברה לימודים ונסיון בנושא זה. ורצוי בטלפון או בפגישה. ולא ויאה הנט. לעצם השאלה, אין ספק שהמראה של הזוגיות היא נושא התקשורת האנטימית שבין בני הזוג. ובודאי שעם מודעות ולימוד ורצון לשפר גם חלק זה של הנישואין ישתפר. בברכה תדהר

יש לי שאלה מורכבת שלא אוכל לישאול בפורום הזה

יש אפשרות ליצור קשר טלפוני אם מישהו מהאתר ? תודה

[email protected] 0506650779

תדהר כהן

להתחתן ולהיות לבד

כותרת קצת מוזרה אני יודעת. אני יוצאת עם בחור מקסים מספר חודשים וטוב לנו יחד אבל ידוע לי שאם נתחתן לא נהיה יחד אני אצטרך לעזוב את עיר מגורי ועיר רחוקה מאוד לעזוב את משפחתי וחברותי ולהיות לבד עם 4 קירות בגלל העבודה שלו (אני לא יכולה לפרט את העבודה )הוא צריך להיות כל יום וכל היום בעבודה ויש לו ערב חופשי פעם בשבוע שזה היום היחיד שאנו נפגשים כעת. מה עושים אני לא יודעת אם אני מסוגלת לזה ומצד שלי מה אם הוא הבחור המיועד לי - לא רוצה לפספס...

פשרה טובה כפליים

שלום נראה לי שכדאי לתכנן את חייכם על פי הנתונים שנתת, אכן עבודה, בפרט היום בימינו, חשובה עד מאד, אבל עדיין יסודות הבית היהודי האוטנטי יהיו מושפעים מגוונים אחרים. כגון- מוסדות חינוך, שיעורי תורה, וכדו' ובכלל חיי קהילה. לפעמים נראה לא די חשוב אבל נצרך. ועוד כהנה רבות. לכן נראה לי שתתכננו ותתנו לעצמכם אופציות רלוונטיים להיות קרובים לעבודתו עד כ40 דקות נקרא עדיין קרוב, ולמצוא מקום מגורים ברדיוס זה. נראה שגם כמים הפנים אל הפנים והוא יבוא לקראתך. בברכה ובשעה טובה ומוצלחת תדהר

איך להתמןדד עם געגועים

שלום, וני נשואה בת כ-30, אמא למספר ילדים. בשנה שעברה הייתי בטיפןל פסיכולוגי (בשיטה הפסיכו דינמית) נהניתי מאד מהטיפול, והוא הסתיים בהצלחה ב"ה. הבעיה היא שכעת- כמעט שנה אחרי, אני עדיין מתגעגעת נואשות למטפלת, כאילו אתמול נפרדנו. הגעגועים מנקרים לי בראש כמו היתוש של טיטוס ואני כמעט 'משתגעת'... יש איזו דרך להתמודד עם זה, או שעלי לחכות שהזמן יעשה את שלו? (מה שלא קרה עד עכשיו). אגב, אני אישה מאד עסוקה או פעילה, מה שלא עוזר לי להתמודד. תודה רבה מראש.

געגועים סוג של תחושה אל בטחון ותמיכה

שלום על פי גישתו של פרופ' פרוצ'סקה ואחרים, וכחלק מבסיס לטיפול אפקטיבי, היה צריך להיות איזשהו סוג של 'ליווי' או כפי שמכנים זאת- תחזוק. התחזוק הוא שלב בו המטפל\ת אמור לאפשר 'עזיבת הקן' למטופל\ת, אולי וכנראה שלב זה לא הודגש. בדרך כלל, התחזוק הוא יכול להיות מפגש כל פרק זמן, ואף בטלפון, עם תאריך פגישה כפי שבקליניקה ממש. יכול להיות , מפגש כל חודשיים עם חזרה על התובנות ואימפקט החדש של היום יום. וכהנה רבות. לעצם המצב בו את ניצמאת. נראה שמצאת בעצמך ואת יתרונות העצמך מול ותוך כדי הטיפול. ויכול מאד להיות שאת 'מתגעגעת' לתחושות של בטחון העוצמתי שהקרין לך ואלייך. ולכן אני סבור שכדי לחדש את הקשר הטיפולי ולדבר גם על התחזוק אחרי הטיפול הזה החדש. ותחשבי תוך כדי מה הם הניואנסים שמגרים את הטריגר אל הגעגועים הללו. בברכה תדהר

שיקוף

שלום עליכם אני קורא את השאלות והתשובות ממש יפה הבנתי שאם בו הזוג אמר משהו פגע בי אז צריך לשקף הבנת י שצריך להגיד לו שאני מרגיש כך ... לא מובן או לחזור על דבריו להגיד האם זה הי ה כוונתו יש 2 שיקופים איפה אני יכול לקרוא על זה למצוא תשובה אחת על שיקוף תודה רבה

תרגול בונה

שלום לך העצה הטובה ביותר היא לחיות ולתרגל את השיקוף, ובכלל את נושא התקשורת. שיקוף הוא אלמנט אחד ממכלול צעדים הבונים את התקשורת. ולכן, כדאי מאד ללמוד את זה על ידי סימולציות ותרגול. הטוב ביותר ללכת למטפל\ת עם נסיון ושיטת עבודה המתאימה לכם. בברכה תדהר

סיבה מוצדקת לפרק את הנישואין?

אנו נשואין כ3 שנים +,וב"ה יש לנו 2 ילדים יש לנו בעיות בתקשורת בנושא של תכנים, הלכנו ליעוץ נישואין בזמן היעוץ הכל היה בסדר אבל אח"כ הבעיה חזרה אחד מהבעיות או תיאור הבעיה היא שלאשתי יש צורך בהנאות מלצחוק מלדבר הרבה מלספר סיפורים וכו' לי יש צורך יותר מתוכן של ערכים, הקפה, חשיבה, בריאות, וכו'. אני טיפוס יותר רציני מסור למה שאני עוסק, ונהנה לגלות דברים בחיים, השאלה היא האם זה סיבה לפרק את הנישואין כיון שאין חיבר אמיתי /דבק אמיתי? או שזו לא סיבה?

חיפוש

שלום אין דבר העומד בפני הרצון חוץ מהרצון עצמו. זה הרעיון שעלה לי מייד כשקראתי את שאלתך. ואני שואל את עצמי האם אתה מודע שאתה שואל שאלה או האם רצונך לומר משהו אחר בזה. דע ידידנו היקר, ההסכמה והקבלה על מעמדך ומקום דרכתך ואותו מקום שאתה עומד, יהיה עבורך פתיחת דלת לראות את פנמיות קירות הלב ומה נמצא שם, בברכה תדהר

מרגישה שאין לי כוח להשקיע בשלום הבית

מה עליי לעשות במצב כזה ? אנו נשואים כמעט 10 שנים ובתקופה האחרונה חל ריחוק גדול ביננו יש לנו 4 ילדים וכל ההתנהלות שלנו היא טכנית ועוסקת בעניינים שקשורים בילדים , מזה תקופה אנו ישנים בחדרים נפרדים ,על פניו המצב בנינו היה יכול להיות טוב אך יש לנו חוסר תקשורת ומשקעים מהעבר שמעיבים עליי לפחות ,אין לי כוח נפשי לשים הכל בצד ולאזור כוח לפתוח הכל מה גם שאני מרגישה שבעלי גם איבד עניין וכל אחד סובב סביב עצמו . אני יודעת ששאלתי לא מפורטת ולא מספקת פרטים על מנת להבין את התמונה המלאה אך אני מרגישה שאין לי כוח להלחם ומעדיפה לוותר על כל ובלבד שלא אצטרך יותר לסבול כאבי לב חוסר הערכה, ותחושה של לא נאהבת ... מה אפשר לעשות ?

חידוש לכוחות חדשים

שלום לרונית כשמגיעים מטיול ארוך ומעייף, עם כל החפצים, הנקיים והלא, ה'מריחים' והלא, כאלה שעדיף לזרוק...והלא, הנעלים המעצבנות, וכו כו. אז מה את עושה קודם כל? האם תטפלי בלהכין את ארוחת הבוקר לילדים, האם תעשי כביסה, האם תחשבי על הכלים שהשאירו לך?? אז עצתי לך רונית, עם כל הכאב הכרוך, קודם כל מתחילים מהדברים הבסיסיים ביותר. וכך לצעוד קדימה. תניחו את הילדים במקום, אל תגעו בכביסות מלוכלכות, שלא יהיה אכפת לכם אם ומה ואיפה קרה מה ולמה, ...כרגע מתחילים מהדברים הבסיסיים ביותר. האם יש מכנה משותף ביניכם לגבי החיים בכלל ובפרט, האם אתם מעוניינים אילולי לא היו כל הבעיות והמשקעים, האם מסוגלים אתם לסגור 'חוזה' התקשרות לחיים משותפים, אם כן , בואו נתחיל לעבוד, ואט אט תגיעו ל'כביסה' המלוכלכת, וכל השאר, אבל עם כוחות.וזה יהיה ההבדל. שעם כוחות מחודשים תוכלו לנצח את גלי הצונאמי. לשאלות 0506650779 בברכה וכל טוב תדהר

האם לשדך בחורה תורנית דתית לאומית עם בחור פחות תורני אבל עם מידות טובות מאוד?

מדובר בבת 24 דתיה לאומית תורנית שנפגשה עם כ 20 בחורים . הבחור האחרון שיצאה עימו היה בחור תורני עם כיפה אמריקאית והם יצאו כחודשיים נוצר בנתיים חיבור אך בסופו של דבר תקבלה החלטה לנתק את הקשר עקב אי התאמה . כעת הבחורה יוצאת עם בחור שלמד במסגרת דתית לאומית תורנית , אך הבחורה היא יותר רוחנית והוא פחות דתי ממנה. מבחינת מידות מדובר בבחור טוב מאוד. קיים גם חיבור מבחינה אינטלקטואלית ויש מציאת חן.הבחורה מתלבטת מאחר והבחור פחות תורני ממנה . אשמח לקבל התייחסותכם

מורכב ...לעיתים

שלום הן מבחינה מקצועית והן השקפתית\תורנית, עדיף שלא לשדך ביניהם, אך אם כבר נפגשו, שיהיה 'חוזה' ברור מאד מאד ביניהם ועם הגורמים מסביב איזה סוג של בית הם עומדים להקים. לא מדובר על מידות טובות, ואין קשר, מדובר על עקרונות שמושרשים בפנימיות של האדם ואידיולוגיות ומוסכמות 'נפשיות' ולכן מאד צריך לעגן אותם ולהגדיר קווי מתאר ברורים. בהצלחה תדהר לשאלות 0506650779

בעיות בתקשורת והתרחקות בחיי האישות

בעלי ואני נשואים שנה נשואים שניים, בנישואי וויתרתי על הרבה דברים ויחד עם זאת בתחושה של התאמה. בעלי טיפוס מאוד רגיש. וכל שיחה בעינינים עלינו בכל מיני תחומים לאו דווקא מאוד אישיים בעלי נמנע מלשמוע, נפגע, בורח, מתחמק ולוקח כל דבר כהאשמה. עוד לפני שאני מדברת בעלי לא נותן לי לסיים משפט! אלא אם כן אני לא מוותרת.. זה מוציא לי הרבה אנרגיות... בחודשים האחרונים בעלי לא מעונין לחיות איתי חיי אישות תקינים וכל פעם יש לו תירוצים אחרים להתחמקות . כשאני מנסה לדבר איתו עלינו הוא אומר :כן כן צודקת ..סליחה.. והכל נשאר אותו דבר. אני מרגישה שאין לי למה ללכת למקווה. נעשיתי מאוד מאוד עצבנית ומוצאת את עצמי בוכה כל הזמן אשמח למענה ועזרה תודה ויום טוב.

פערים בפרק 2

שלום נישאים שניים לעיתים קרובות נמצאים בסטטוס של המראה עם התחושה של הנחיתה, ולכן ישנם מצבים פרדוקסליים שאחד מהם או שניהם, גם יחד, עלולים לפגוש. היות ואין מספיק אינפורמציה וכל שכן בנישואין שניים שהמטפל חייב משנה זהירות בייעוץ הוגן וממוקד, כדאי מאד להתייעץ. בברכה תדהר לשאלות 0506650779

חיי אישות

שלום אנו נשואים מספר שנים עם ילדים. בעלי סובל מבעיה רפואית מסויימת שמאפשרת לו חיים רגילים אבל גורמת לקשיים בתפקוד המיני. על רקע זה חוינו קשיים בקיום חיי אישות מתחילת הנישואים. בזמן האחרון התדירות ירדה מאוד לפעם בחודש. הדבר מאוד מפריע לי ומעציב אותי. אני מנסה לגלות רגישות כלפי בעלי אבל הוא מצידו מעדיף להתעלם מהבעיה וסרב בעבר להתייעץ עם רופא. לפני שנה גיליתי שהוא לקח כדורים שיעזרו לו מבלי לספר לי. עד היום אני לא יודעת על כך פרטים. יש בינינו גם מתיחות באופן כללי ואני מרגישה שאם לפחות היה העניין האינטימי זה היה מפצה על כך וגם גורם לו יותר לרצות בי ולהשקיע בקשר. כמו כן, מצד שני, אם היתה יותר אינטימיות מסוג אחר כמו שיחות, שיתוף, מגע אוהב גם ללא המצוה עצמה היה לי יותר קל להשלים עם החסר. זה יוצר אצלי גם משבר באמונה. תמיד ידעתי שחיי אישות זה מרכיב חשוב ביחסים וקשה לי להשלים עם החוסר הזה. רבנים ששאלתי היו בגישה שאין מה לעשות וזה קשה לי כי איך זה מתיישב עם מצוות עונה. אני מנסה לחשוב מה אם חס ושלום הבעל חולה במחלה קשה יותר אז מתמודדים עם מצב קשה בהרבה אבל זה לא מנחם אותי. החיים שלנו כביכול נורמליים ואף אחד לא מתייחס למצוקה שלי למרות שהיא מרגישה משמעותית. כך שאני בעצבות ומרמור מהמצב ולא יודעת מה לעשות. אולי יש לכם עצות בשבילי תודה

להתייעץ

שלום המומחים מדברים על נושא זה שהגבריותו של האיש לקויה במידה לא מבוטלת. אולם לא כל גבר יגיב בדומה. אם כבר מתחילת הנישואין היו בעיות כאלה אין ספק שישנם הרבה משקעים ותסכול לגביו ואיך להתמודד. אין עצה אחרת מלבד לשכנע אותו לייעוץ וטיפול. אולם עם זאת, יכול להיות שניסה הכל ואמרו לו שאין מה לעשות, וזה את לא יודעת אם כן אם לא. בכל מקרה על מנת לקדם את הנושא חייבים אתם להגיע לדיבור ומקום בטוח ביניכם, וששניכם תוכלו להעלות את הנושא ולקדם אותו. בברכה תדהר לשאלות 0506650779

בעיית תקשורת קשה ביננו

שלום נשואים 8 שנים עם ילדים. כל פעם שבעלי פוגע בי - אני מציבה לו מראה למה שעשה, מסבירה שפגע, ומבקשת בפירוש שיתקן. פעם הייתי נותנת לו לנחש - היום אומרת הכל. אני מצפה ממנו שיתן יחס אישי. לפחות בימים של מקווה, לפני חג, בימי הולדת, ביום נישואין. אבל הוא מחפש את הפתרון הקל - קונה משהו וזורק לי על השלחן או שנותן לי שניה לפני שיוצא מהבית. למשל נהוג במשפחתי לחגוג את השבת של יום ההולדת בארוחת עוגות חגיגית בבוקר השבת. בימי הולדתו תמיד המשפחה שלי מתכנסת וחוגגים לו, פעם הפתעתי אותו בנסיעה ליום ספא ולילה במלון. ביום הולדתי האחרון הוריי לא יכלו להגיע. חברים הגיעו בליל שבת ובעלי אמר שקנה פיצוחים כדי לחגוג איתם את יום הולדתי. בפועל - הגיש פיצוחים ושכח לציין את יום הולדתי. כשהערתי - אמר שלא מבין איך שכח לציין את זה, טעות שלו והוא יתקן. כך הבטיח. בצהריים נתן לי את מתנתו כשהייתי עם פיג'מה וכאב ראש במיטה, ואחריה אמר לי - קומי אנחנו צריכים להשתתף בקידוש של... ואת חייבת לבא קדימה. נתן לי את המתנה כדי להוציא אותי מהמיטה בשביל הצורך שלו שאגיע לקידוש. עד צאת השבת לא חשב להגיד לי אפילו מזל טוב, וכשהערתי לו על כך אמר - אה, נכון, אז תברכי אותי מהר אני צריך לצאת. במוצאי השבת אמרתי לו שנפגעתי מכך שלא התייחס ליום שלי, והוא החליט פשוט להתעלם ממני. כמה שאמרתי שאני פגועה ומצפה ליחס כל שהוא - הוא התעלם ממני והמשיך לשתוק. רק אחרי שבוע של מריבות אמר שטעה, והבטיח שיחגוג לי בתאריך הלועזי. בתאריך הלועזי - ערב שלם הסתובב איתי לסידורים, ובסוף הגענו הביתה והוא קלט שעדיין לא התייחס אליי. אז הזמין אוכל הביתה, אכל והלך לישון. ושאלתי אותו - למה גם היום לא חגגת לי ? הרי הבטחת, אנחנו שבועיים רבים על קצת יחס, גם כשבסוף אתה עושה משהו - אתה לא אומר מזל טוב, לא מתייחס אליי . עוד פעם אמר שטעה ולא מבין איך שכח שהארוחה לכבוד יום הולדתי. סליחה שפירטתי עניין כזה טיפשי, אני לא באמת צריכה מסיבה עם בלונים. אני פשוט צריכה יחס, שהבן אדם שחי איתי יחשוב לציין מאורעות בחייים שלי. שיקדיש קצת מחשבה ויחס אליי. שלא יסתובב רק סביב עצמו (תברכי אותי - בשביל זה נועד יום ההולדת שלך, תצאי איתי לקידוש - בשביל זה אני אנסה ל"שמח" אותך עם מתנה). הוא אומר שהוא אוהב אותי, אבל ההתעלמות שלו מהצרכים שלי, מהרגשות שלי, מהכעס, מהתסכול שלי היא בלתי נסבלת. אחרי שאני מתפוצצת ומביעה את התסכול שלי בכעס - הוא אומר שהוא לא יכול להתקרב אליי אחרי שהטחתי בו מילים. בקיצור המצב הוא שאם אני מדברת בעדינות - הוא מתעלם, וכשאני כבר כועסת - הוא מוצא תירוץ לא להתקרב אליי כי אני לא פנויה לקבל את סליחתו. יעוץ - הוא לא מוכן בשום אופן, ניסינו כמה פעמים ללא הועיל. מצד שני אני יכולה לא לצפות לכלום, אבל אני יודעת שאז גם לא אתן כלום, ואני לא יכולה לחיות עם אדם בלי רגשות. עדיפים גירושין.

לא להתקע במעגל אין סופי

שלום אם אמרת לילד ללכת לישון, או לסדר את החדר, וכו וכו, ולא עזר ....שלוש פעמים...אל תגידי יותר!! למה? כי כנראה שהשיטה בה את נוקטת לא עובדת! חברת לזרם 110 וולט של220 וולט, זה לא עובד,...עדיף לזרוק את המכשיר כי היצרן לא יודע לעשות מכשירי חשמל כפי שפרסם, או אולי החנות עבדה עלייך, או אולי נהג המונית לקח אותך לחנות הלא נכונה ..'ועבדו' עלייך... כמה דמיון צריך בשביל לא להתאזן, מספיק גרם וחצי! והכל נשמע אחרת. חשבי נא אשה יקרה מה חשוב בחיים, ואל תתקעי במעגל אין סופי של דמיון שו! לכי קבלי ייעוץ ממומחה והכל יסתדר. בברכה תדהר לשאלות 0506650779

לאיזה יעוץ לגשת

אני נשואה 13שנים + 4ילדים אני ובעלי שונים לחלוטין הן במנטליות והן הרקע שמימנו אנו מגיעים בקיצור שיא הניגוד עברתי המון משברים בזוגיות ואני מיואשת כל פעם יש פיצוץ רציני ואז משלימים וממשיכים את החיים הגעתי למסכנה שאני לא רוצה ליסבול יותר טלגשת ליעוץ בעלי כבר שנתיים שנחשף לפייס בוק ורכש המון חברים עד ליפני שנתיים הוא לא היהי יוצא מהבית וכיום הוא יוצא בלי סוף ומושפע מהם....היו פעמים ששמעתי אותו משוחח עם נשים וזה מפריע לי מאוד. כל המשברין שהיו לנו השפיעו גם נפשית עליי אני מרגישה שאני לא חיהי את עצמי אני רק שקועה בו מה הוא עושה לאן יוצא ומאוד מאוד ממורמרת הוא חיי את חייו כיביכול כל אחד חי בעולם שלו אני רוצה לטפל גם בזוגיות שלנו שאהבה גם מתחילה לדעוך והמון מריבות ואני לא משקיעה מספיק בילדות שלי וגם לטפל בעצמי המון פעמים אני במצב נפשי ירוד ובוכה המון לאחר הלידה ליפני שנתיים עקב כל העומס הנפשי זה רץ והייתי בוכה המון לקחתי טיפות הומופטיות וזה עבר לי אחרי שבועיים בערך והכול בעזרת התמיכה של המשפחה שלי אני מחפשת יעוץ זוגי שמשלב גם טיפול פסיכולוגי בתחליה הייתי רוצה להגיע לבד ליעוץ להגיד כל מה שמפריע לי ואחר כך לנסות להביא גם אותו כי אני לא יודעת כמה הוא רוצה לשתף פעולה זה ניראה שהוא הרים ידיים אשמח אם תחזרו אלי להציע לי למי לגשת......

מומחי ינ"ר

שלום אפשר להתקשר: לגב' מרים ניימן מומחית בנושאים אלו 050-8442823 או גב' שונמית דרעי גם היא מומחית ויכולה לכוון אותך 052-2314040 בהצלחה תדהר

שאלה

שלום וברכה! אנו נשואים כ-3.5 שנים ולנו יש ב"ה 2 ילדים החיים שלנו ב"ה סבירים והזוגיות שלנו בסדר לדעתי אך בעלי בא אלי הרבה בטענה שאני לא מספיק מקיימת איתו יחסים והוא זה שצריך כל הזמן לפנות אלי וכאילו אני לא רוצה בכלל(והוא באמת כל היום מקרקר סביבי כדי שנגיע לזה וזה נמאס ואפילו מגעיל) הרגשתי היא שהוא אולי צריך את זה יותר מידי וזה כבר הופך להיות נטל ממש הראש שלי לא רק עסוק בזה ולי נראה שהראש שלו כן עסוק בזה הוא כל הזמן מנגן לי את זה שאני לא רוצה איך גורמים לו לחשוב על דברים אחרים ואיך מורידים את המינון של הצורך הזה וזוגיות זה לו רק זה לתשובתכם אודה

תשובה

שלום זה לא קשור לחשוב על דברים אחרים , זה מעבר לזה, אף שאין מקום לשאלה זו בפורום, וגם לא לתשובה, אבל מה שחז"ל אמרו ניתן להשיב, לב הפנוי מהחכמה הוא לב שעלול להיות מושפע מרוח מצויה וכל שכן מרוח שאינה מצויה. ולכן תפקידך הוא לעזור לו בנושא בזה שתגיעי איתו ליועץ מומחה בנושא זה. בברכה תדהר לשאלות 0506650779

האם אפשר ללכת על הצעה ?

אני בת 30 + ויוצאת עם משהו רווק שהוא הרבה יותר מארבעים. בררתי עליו הרבה וכך הבחור לא מסודר כלכלית לא דירה ולא אוטו, אלא גר עם אמא שלו ועובד 10 שנים באותו מקום עבודה. על פניו אחרי ברורים ופגישה 1 נראה שאן לו נקודה רעה, זה נראה שיש לו מידות טובות ואחרי העבודה הולך ללמוד שעה שעתים תורה וכולי. מה שמציק לי שבגיל הזה אדם שלא מסודר כלכלית זה אומר אולי ששיש לו שריטה בשכל ? וברור שאני לא רוצה אדם סרוט אבל גם קשה ל לתפוס דרך הברורים והפגישות ,השאלה אם לדחות את ההצעה ולא להמשיך בשל נקודה זו שמצביעה על משהו עמוק כי כתוב בצל החכמה בצל הכסף, איפה שיש שכל אז אמורים להיות מסודרים באיזשהוא שלב. אני עצמי גם אין לי מסלול רגיל, עשיתי הסבה להנהלת חשבונות יש לי אחוזי נכות מסויימים +קצבה ואני עובדת מידי תקופה ולכן אני גם יודעת שבשוק השדוכים, המצב שלי לא כזה פשוט שאפשר לי לדחות את ההצעה בקלות ולחפש יותר טוב. השאילה האם לדחות את ההצעה , מה אתם אומרים או להמשיך וכיצד אפשר דרך הפגישות להיות רגועה שאין קטע נפשי או משהו שהאדם נורמילי לחלוטין. תודה רבה מכל הלב על החסד הגדול הזה שהאתר זמין ואם עונים בכיף.

התאמה לפני...חשובה יותר מהתאמה אחרי

שלום לנעמה הגישה הנכונה היא להיות לחוות ולהרגיש את המקום בו את והוא נמצאים, יחד. האם נוח לך איתו בדיבור, בתפיסות עולם, ציפיות ורצונות משותפים, רצוי מנהגים דומים, חשוב מאד רמה תורנית זהה, הסכמה בעתיד המשפחה וילדים, וכו . זה מה שחשוב. כלכלה עולה ויורדת ושוב כביכול שאנו שולטים בזה, אבל הכל מאיתו יתברך, זו הסיבה שמפתח הפרנסה בידי בורא העולם, מפני שבמה שאדם חסר ..הקב"ה רוצה שיתחבר אליו. כמו אב את בנו, כשרוצה האב למשוך את בנו למצוות או לכל דבר טוב שאמור הילד לעשות, מגרה אותו באתגרים ומסימות לטובתו של הילד. כך בורא העולם שולח פרנסה לפי האתגרים העומדים לפני האדם. אם רק יכולנו לדעת מה הם האתגרים היינו יודעים את הסיבות שפעם הפרנסה ברווח ופעם שפחות או יותר. זה לא להסגתנו. העיקר האמונה. ושוב אם תוכלי לומר שבכל הדברים שציינתי ועוד דברים שחשובים לך אתם מתאימים, אז חבל לחכות. קבלי ברכה מהרב דוד אבוחצירא שליט"א, שלחי את השמות אליו עם מכתב והוא יענה. בברכה וכל טוב. תדהר

איך מתמודדים עם כאב פסיכולוגי?

שלום אני עברתי תאונת דרכים לפני כחצי שנה, נפגעתי בכל הגוף וגם בראש. היום עושה פיזיאותרפיה, חזרתי לעבודה בקיצור די התאוששתי. לפני כחודש התחלתי להרגיש כאבים באזור הלב, לחץ וכאבים בחזה. עשיתי בדיקות כמו אקו לב, א.ק.ג, צילום חזה וכולם אמרו לי שהכל תקין. האם ייתכן זה נובע מהסטרס של התאונה? לחץ בחיי היום יום? האם ייתכן שהכאב לא אמיתי ואם כן איך מתמודדים איתו? תודה מראש

מה שיש בזה אין בזה

שלום וברכה להוסיף על דבריו של ידידי הרב אביני, רבות הפעמים שראיתי אנשים שהבדיקות דם שלהם כפלס וכל הערכים באמצע הסטטיסטיקה לפי אחת משלושת הקופות. אולם והגם שכך, עדיין היו מדווחים על כאבים באיזורים שונים בגוף, או כאבים פיזיים חוזרים ונשנים. והשאלה כמובן - היתכן. אם לא מדובר בתופעה של פסיכו-סומאטיות נרכשת ולא, או תופעת הפי טי אס די, תרשימים פיזיים המשפיעים על הקוגניציה וההתנהגות היום יומית, אזי מדובר על חוסר תזונה, שינה, חוויות רגשות שליליות, או חוסר סיפוק מתמיד. ניתן להבין זאת ברור יותר כשהתמונה הפוכה. למשל, גם אם אדם ירגיש לא טוב, ויהיו סימנים מובהקים בבדיקות דם וכדו', אבל הספורט היומי, ההליכה היומית, התזונה הנכונה לו, ושאר דברים שפרטתי - הצלחה וסיפוק רגשי ופיזי - יעזרו לו לעבור את התסמינים הפיזיים ואף יתגבר עליהם. בברכה תדהר 0506650779

אני מפריעה לו או לי?

אני פגשתי מישהו שאני מאוד אוהבת והוא עורר בי מן רצון להתחתן למרות שלפני כן זה לא דיבר אלי. אני אוהבת אותו כמו שהוא ושום דבר בו לא מפריע לי. אני מכבדת אותו מאוד ומעריכה אותו. גם הוא מעריך אותי אבל לא יותר מזה.. הוא לא אוהב אותי. הוא אף פעם לא ניסה לאהוב. לא ניסה להכיר, לא ניסה לבדוק אם זה מתאים. נפלתי לו לחיים בלי שום הכנה ובלי שהוא רצה בכך. אין לו שום תוכניות קרובות לבנות משפחה והוא לא מבין מה הטעם שנפגש. למרות שבזמן הפגישות שנינו נהנים. אבל הוא עסוק מאוד וזה מבזבז לו את הזמן. אני מבינה אותו מאוד ורוצה בטובתו. אני לא רוצה להפריע לו לחיות. אבל יש לי הרגשה חזקה שבסופו של דבר נתחתן. וחבל לי על הזמן. במיוחד שכל עם ישראל בערך מנסה לחתן אותי בינתיים ואני לא מוכנה לשמוע כלום כי אני כבר אוהבת מישהו אחד ואי אפשר לאהוב שניים... כבר נפרדנו רשמית לפני הרבה זמן אבל אני עדיין רוצה מאוד שיחזור. אני מתקשרת אליו והוא לא עונה. איך אני גורמת לו לבוא בחזרה? ואיך אני גורמת לו לבדוק אם זה מתאים לו? אפילו אם אחרי שהוא יכיר אותי באמת ויגיד שלא מתאים לו - אני אקשיב לו וירפה אבל כשהוא הולך לפני שהוא יודע מי אני, קשה לי לוותר. יש לציין שהסיבה שמרתיעה אותו לדעתי היא שאני דתיה חזקה והוא כמעט ולא.. אבל אני מאוד רגישה ולא כופה עליו שום דבר. בעבר דיברנו על כך שכשרות, שבת, וכיפה הם גבולות אדומים שלא אוכל לוותר עליהם. הוא הסכים לכך ואמר שזאת לא תהיה בעיה. אני לא מבינה מה קרה פתאום. ואיך אפשר להרגיע אותו אם יש חשש שזאת הסיבה לניתוק? אני מרגישה הכל בעוצמות חזקות. ובטוחה שזאת הנשמה שלי שמכוונת את המהלך. אני לא מצליחה להרגיע אותה. זה מפריע לי לחיות. אני יודעת שלעולם לא אוכל לחזור לחיות אם לא אנסה את זה באמת ואדע בברור שניסנו לפחות. אבל בקשר שאני מנסה "לכפות" עליו אני מפריעה לו לחיות. איך אפשר לחדש את הקשר בלי להפריע לאף אחד?

מודל שבך

שלום קודמיי הלכו בדרך הנראית לעין, אך לא ענו "לך" . באת אלינו על מנת לשאול, אבל בעצם הגעת בשביל להודיע. במחילה מכבוד חבריי דלעיל, אף שאני מסכים עם כל מילה, אילו בעצם השאלה הייתה מותאמת לשואלת. השואלת שואלת 'האם יש לי בכלל סיכוי להתחתן עם אותו אחד 'ולא שניים'. האם יש לי תקווה להיות נאהבת על ידי מישהו שחסר לי כממלא מקום לאותו מודל שבי. האם אני אצליח להבין שיש מוסג שנקרא 'לא' ואני יכולה להתמודד עם הלא הזה, שמבטא דחיות חוסר ריצוי וחיפוש אחרי אותה אהבה, הרודפת אותה מהיותה 'שואלת'. אחד ששואל הוא זה שלא בהכרח מעוניין בתשובה. הוא רוצה לראות איך יתקבלו השאלות. לא רק שזה פילוסופי אלא גם אמיתי. לכן, עלה בדעתי לומר שנקח את אותו מודל שאת מדברת עליו, נאפיין אותו, נגדיר אותו, ניתן לו להיות, ונלך לחוות את החוויות בתהליך ומה יקרא כל שבוע ושבוע, חודש בחודשו, ואחרי שנה או שנתיים. ואט אט נעמוד מהצד ונראה שהשואלת תחי' בעצם עונה על כל השאלות ...בעצמה. נקווה שהוא יהיה אותו זה המותאם למודל שבך, ואם לא...יהיו עוד הרבה כאלה...אל דאגה. בברכה תדהר

ראיון פסיכולוג-מבחני קבלה לעבודה

שלום, עברתי מבחנים לקראת עבודה חדשה מבחנים פסיכוטכניים ,אישיות וכדומה . כשהגעתי לשלב בו מראיינת אותי הפסיכולוגית , במשך 20 דקות היא נעצה מבטים לפינה מאחורי גבי .. מאחר וחשבתי שמדובר בניסיון לערער על הביטחון העצמי שלי התעלמתי והמשכתי לענות על שאלותיה בנוחיות. הייתי שמחה לדעת אם מדובר בתרגיל פסיכולוגי ואיך היתה צריכה להיות התגובה שלי . או שאולי סתם יש לפסיכולוגית בעיה כלשהי. תודה מראש לעונים :)

אל דאגה

שלום פסיכולוגים הם לא עשויים מחומר היולי ואין להם כנפיים לבנות. הם בסך הכל אלה שלמדו וחקרו והרבה שאלו. יש מהם עדיין בלימודים...יש מהם עדיין במחקר...ויש מהם עדיין בשאלות. אלה שעברו לפייס ב' הם אלה בדרך כלל שמחייכים ועונים מהלב. אל תתאגי לימור. כנראה שהיה משהו שנתן לה להבין שהיא עדיין באותם שלבים. אם לא בעבודה זו אז אחרת טובה הימנה. זכרי אין אנו בוחרים בעבודה ...היא בוחרת אותנו. שנה טובה ומתוקה תדהר

ילד בן 6 עם מצב רגשי בגן לא מובן

ילד בן 6 בגן שפתי (מיוחד) מתחיל לבכות משטויות קטנות כמו: כשחבר מתישב קצת יותר קרוב מן הרגיל אליו, אוכל מידי פעם לבד רחוק מכולם, מתחיל לבכות בכי עמוק רגשי, קושי ביציאה מן הבכי (כחצי שעה) גם כשמיסתכלים עליו במבט אכזרי. ילד מבקיר סופג במהירות את חומר הנילמד, כשבבית הוא אוהב למשחק, לרקוד, לא בוכה מחייך , מבין כל מה שאומרים לו ולא עושה הצגות. { אוהב לישון עם ההורים באצמע המיטה, לא מוכן ללכת לישון לבד,קם לקראת 2/3 בבוקר ועובר להורים}. מה גורם לו לבכות בגן ( עם הזמן המצב מתחמר) בכי עמוק ולהיות סגור בעצמו כשבבית הוא ההפך? חשבתי ללכת איתו לאיבחון פסיכיאטרי. מה כדי לעשות? איך להתמודד עם זה? מה גורם לזה?

איזון לביטחון הרגשי

שלום לקייסי המלצתי היא שהילד יעבור סדרה של אבחונים לגילו כמובן, לא כל אבחון מתאים לגיל הזה, למשל מבחן 'טובא' ונודע כי היום כבר הרבה מסתייגים ממנ ו, הוא לא מגדיר ואינו אמין לגיל הרך. יחד עם אבחונים המתאימים לו, הייתי שם דגש הרבה מאד על התפקוד הבין אישית הרגשית של ההורים מול הילדים ומה שביניהם לעומתו וסביבתו. הילד בין הגילאים 5-10 מעצם טבעם רוצים לממש את היכולות שלהם מול ותוך כדי הסביבה, ולכן ההגדרות שציינת מורים שהילד נמצא בסביבה שאינה תומכת לגילו ולחוסר אישון לבטחון הרגשי שלו. אשמח לדבר אתכם בנושא 0506650779 תדהר

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130