אסף יצחק נהוראי, B.A | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 04/05/2025 ו' אייר תשפ"ה
אסף יצחק נהוראי

אסף יצחק נהוראי, B.A

קורות חיים בקצרה

אודותי : עובד סוציאלי,פסיכותרפיסט וקצין בריאות הנפש בצה'ל, מטפל זוגי ומשפחתי משמש בתפקידי הציבורי כמנהל יחידה טיפולית מנחה קבוצות מוסמך יועץ נישואין רבני (מכון י.נ.ר) מטפל מוסמך בהתמכרויות מדריך מוסמך לאנשי מקצוע השכלה : תואר ראשון בעבודה סוציאלית,האוניברסיטה העברית. בשלב הסמכה לתואר שני בפסיכולוגיה בהתמקדות טיפול זוגי לימודי תעודה בפסיכותרפיה אינטגרטיבית במסלול טיפול זוגי ומשפחתי,מכון מגיד האוניברסיטה העברית. מטפל מוסמך בהתמכרויות,משרד הרווחה . מטפל מוסמך בשיטת 12 הצעדים,משרד הרווחה. יועץ נישואין רבני (מכון י.נ.ר) מדריך מוסמך לאנשי מקצוע מנחה קבוצות מוסמך ניסיון מקצועי : בעל ניסיון רב בטיפול פרטני וזוגי בעל ניסיון רב בטיפול בהתמכרויות ובעבריינות בעל ניסיון רב בטיפול בטראומה במסגרת היחידה לטיפול בתגובות קרב של צה'ל אודות גישתי הטיפולית : הגישה התיאורטית והפרקטית העומדת בבסיס השקפתי מעוגנת בעמדה כי אין גישה טיפולית אחת העונה על כל הצרכים. לפיכך המטרה המנחה הנה לחתור לקראת שילוב רב מימדי ואינטגרטיבי הכולל מגוון רחב של מתודות וכלים טיפוליים אצל היחיד,הזוג והמשפחה. היות וכך אני עורך אבחון פסיכודינמי של הפרט לצד אבחון מערכתי של האדם בהקשריו הבין אישיים הזוגיים והמשפחתיים. נעשית בחירה של כלים ושיטות התערבות המתאימים ביותר לכל פונה,לכישוריו ולאישיותו.

קבלת קהל

משטרת הישובים 1 פסגת זאב, ירושלים
טל: 02-5838789 פקס:

בעיות בזוגיות

לעניות דעתי, אני יכולה להגדיר את הצורך והרצון האובססיבי של בעלי, לו אני נשואה 31 שנים, לשבת מידי יום בבית-קפה עם חברים, "כהתמכרות". מכיוון שאיני מקבלת עובדה זו - כעובדה נורמטיבית, מצב הזוגיות ביננו חמור, ועגום. בעלי אומר שכזה הוא, הוא חייב לשבת בבתי-קפה עם החברים שלו, שאני אמורה להבין זאת ולא לכעוס. אני אשה ש"חזרה למקורות" לפני כ- 7 שנים. קצב ההתפתחות של בעלי בתחום, איטי יותר. לאמיתו של דבר מעיב על הקשר ביננו הסיפור שארע לפני כשנתיים. לבעלי היתה הרפתקאה עם אשה אחרת, שנמשכה כשנה (רוסיה, לא יהודיה, לא נשואה עם ילד). כספים בוזבזו, חיי הנישואין שלנו עלו על שירטון והכל היה נורא. באותם ימים ביקשתי להתגרש ויהי מה. לאחר שפתחתי תיק ברבנות, ובמהלך התהליך בעלי כל הזמן אמר שאינו מוכן להתגרש. בדיון השלישי כשהדיין פסק שאנחנו צריכים להתגרש, בעלי התחייב בפני הדיין שימלא את בקשתי, בין הייתר לא לשבת בבתי-הקפה עם החברים. היות ואני אשה עם יראת שמים, הסכמתי לשלום בית אך כמובן עם תנאים נאותים לקיום חיי משפחה תקינים. אך כאמור בעלי למרות הרצון הטוב שהיה לו אז וההתחייבות שלו, אין הוא מצליח להיגמל "מהיציאות הללו. קיוותי שלאחר שעות העבודה, הוא ימצא חלל פנוי (אם הוא לא יוצא), ואז ילך לבתי-כנסת, יתפתח וילמד את דרך השם, וכך תוך כדי יבין מה התכלית של החיים ובין הייתר ימצא איתי יותר. האמת שזה באמת קרה - אך לא החזיק מעמד. לאחר כ- 5 חודשים, הפסיק ללכת לבית הכנסת וכאמור המציאות כיום היא שהוא מוצא עניין עם ה"חברה" בבתי-הקפה. לכן אני מודה שאין אני יכולה לקבל אורח חיים שכזה, ריקני. הקשר הבין אישי ביננו גרוע. אני לא מוצאת שזה נכון שהעבור לסדר היום ואתנהג כאילו הכל בסדר. לפעמים אני אומרת לעצמי, שאני צריכה לקבל אותו כמו שהוא, בכל זאת זה בעלי. אבל כשבעל חוזר הביתה, רק לאחר כל "הסידורים שלו", זה משפיל, ומכעיס ולכן אי אפשר להתנהג כרעיה, כפי שאני אמורה להתנהג. (השם יעזור).

שלום הדסה

היטבת לתאר את מערכת היחסים שבניכם מתאורך עולה כי נכון לעכשיו יחסכם הזוגיים אינם רווים נחת בלשון המעטה,אולם לא ציינת ומעניין יהיה לבדוק מה היה מצבכם קודם לזמן זה אותו את מתארת. האם היו תקופות טובות יותר ? כיצד התמודדתם עם משברים בעבר וכדומה. מן הדברים שהבאת נשמע על פניו ומבלי לקיים בדיקה יסודית בעניין שרצונו של בן זוגך לבלות במחיצת חבריו בבית קפה,אותו כינית התמכרות,הוא ביטוי למשהו עמוק יותר ופנימי יותר. את מבינה בוודאי שלעיתים ההתנהגות המופגנת מנסה "לדבר" את מה שאינה רוצה או אולי אינה יכולה לומר במילים. לכן לפני שאת מחליטה מה עליך לעשות או מהי עמדתך הייתי מציע לערוך בירור יסודי זוגי באשר למתרחש בינכם.אם בן זוגך מתנגד לכך תוכלי להפיק תועלת מבירור אישי בשאלה מהוא מקומך בסיטואציה הנוכחית ואולי אף לרכוש מספר כלים שיסייעו לך להתמודד עם כך. אשמח לשמוע ממך ובהצלחה רבה !! אסף יצחקי 0546326044

לבעלי לא אכפת

בתקופה האחרונה יש לי תחושה שלבעלי לא אכפת ממני וכל מה שהוא רוצה זה לגעת בי.. ותוך כדי לקיים מצווה. אני לא נהנית כבר מהמגע הזה, אני מרגישה סוג של אונס - עם רצון שיגמר וזהו... אני מפחדת לדבר איתו על תחושותי אלו מה לעשות?

שלום אדוה

לא ציינת פרטים מאד חשובים כגון כמה זמן אתם נשואים ? כמה זמן את מרגישה כפי שאת מתארת ? מה ההיסטוריה הזוגית המשותפת שלכם ?ופרטים נוספים בעלי חשיבות רבה . פנייתך מעלה סוג של מצוקה שמתגברת על רקע אמירתך שאת מפחדת לדבר אתו על כך. האם את מפחדת לדבר אתו בכלל ? אני מבין מתאורך שלא קיימת בינכם פתיחות וכנות שהיא הכרחית לבניין יסודות טובים של זוגיות. אני מציע לדבר עם בעלך ולעניין אותו בטיפול זוגי.אם הוא מתנגד תוכלי להגיע לטיפול פרטני על מנת לברר את עמדתך ומקומך בזוגיות שלכם אשמח לשמוע ממך הרבה הצלחה בדרך !! אסף יצחקי 0546326044

אני במשבר ולא יודעת מה לעשות?

הרב גד מאיר , מה שלומך, אני לא יודעת אם אתה זוכר אותי שמי פזית טובים היית אצלך בייעוץ עם בעלי לשעבר יוסי טובים (איש קבע צבא) אם זכור לך, אז התגרשנו לפני חודש וחצי וקיבלתי כל מה שרציתי הסתדר לטובה, אבל עדיין לא הצלחתי להוציא אותו מהלב שלי, במיוחד עכשיו שנודע לי שיש לו חברה. אני במצב לא טוב בכלל, מבחינת השכל "אז אני מבינה שאנחנו לא מתאימים ושהיה לי רק רע איתו". אבל הלב שלי אומר לי אחרת, אני לא יודעת למה אני עדיין אוהבת אותו אחרי כל מה שעברנו, השקרים, היחס הרע שלו כלפיי, הכל אני לא יודעת איך לשכוח אותו.קשה לי ורע לי, יצאתי לפגישה ניסיתי לצאת עם גבר אחר אבל אני לא נמשכת כל דבר מפריע לי, קשה לי אני לא רוצה להיות לבד, אולי תוכל להגיד לי אתה למה אני עדיין אוהבת אותו????? מקווה שתעזור לי, ושתדע מי אני המון תודה, פזית

לפזית

פרידה ובוודאי גירושין אינם הליכים פרוצדורליים בלבד.זוהי הסיבה שהם מתפרשים על תחומים רבים בחיינו ומשפיעים עלינו ( לטובה ולרעה) במישורי החיים השונים שלנו. יחד עם זאת יש כמובן גם הבדלים בסגנונות ההתמודדות של כל אדם.יש מי שנוטים לשקוע ברחמים עצמיים למשל אל מול אחרים שמפגינים יותר פעלתנות ועוד הרבה דרכים אחרות ורבות כמספר בני האדם בעולם. מה שאת מתארת הוא דרך התמודדות עם משבר על רקע פרידה וגירושין. זוהי נקודה קריטית להתפתחות ולהמשך צמיחה ובתקווה שתאפשר למידה של דרך התמודדות יעילה יותר מכפי שהייתה עד כה. לא ציינת לפני כמה זמן התגרשתם אך עולה כי ישנה פגיעה כלשהי בתפקוד ( את מציינת שיצאת עם גברים אחרים אך את לא מצליחה להתגבר על האבדן ). הייתי מציע לך לשקול פנייה לטיפול שמטרתו היא לאפשר לך לעבור את התקופה הזו בדרך מעט טובה יותר. אשמח לשמוע ממך והרבה הצלחה בהמשך דרכך !!

בעלי מכור למראות

אסורים באינטרנט וגם סובל מחרדות ואינו מסוגל לנהוג לבד ברכב זה ממש משפיע לרעה על הזוגיות שלנו אשמח אם תפנו אותי למשהו שמבין בחרדות ובהתמכרויות הוא מסכים לייעוץ זוגי . אני ובעלי נשואים מזה 3 שנים ויש לנו ילדה בת 2 בעלי סבל מחרדות עוד מלפני החתונה והייתה לו רגיעה של כמה שנים ו עם הולדת הילדה הוא נתקף שוב בחרדה טאינו מסוגל לפתע לנהוג לבד בלי שום קשר לכלום כך פתאום. זה מקשה מאוד על חיינו מכיוון שאני צריכה לינסוע איתו לכל מקום ולסחוב איתנו את הילדה בנוסף לכך שאני עובדת ולומדת. זה משפיע מאוד גם על הזוגיות ואני מרגישה שאני לפעמים כבר מאבדת את הסבלנות. הוא היה בטיפול פסיכולוגי כמעט שנה וחצי פעם בשבוע "וחפרו" את העבר שלו אבל בפועל כלום לא השתנה לצערי זה משפיע גם על רגשותי כלפיו. בנוסף הוא מכור לאינטרנט (למראות אסורים) מה שגרם גם לבעיות באמון ביננו הוא מודע שיש לו בעיה ומוכן לקבל עזרה . האם יש אפשרות להפנות אותנו למישהו שמבין בחרדות וגם בהתמכרות?

שלום למתוסכלת

תיאורך מעלה קשיים ניכרים בחיים הזוגיים ואף האישיים של כל אחד מכם. אשמח לעזור אסף מטפל מוסמך בהתמכרויות מטפל זוגי ופרטני

מחשבות

יש לי מחשבות רעות,ללא כל כוונה אבל ממש דוחות ואני כבר מת לדעת איך פותרים את זה.. אני תופס את עצמי לא פעם בשאלה למה זה קורה לי ולמה אני חושב ככה אם אני יודע ב100 אחוז שזה רחוק מאוד מהמציאות. אשמח לתשובה מהמבינים, בתודה מראש משה.

למשה

שלום משה לא ציינת מהן אותן "מחשבות רעות" גם לא ציינת ממתי שמת לב שמחשבות אלה עולות ומה ההיסטוריה שלך בכלל כמו גם פרטים נוספים אחרים בעלי חשיבות תוכל לצור קשר ואשמח להבין יותר כדי לסייע לך הרבה הצלחה אסף

לא יכולה להתחתן איתו

אני בת 28 וחברי מזה 7 שנים בן 32. הקשר שלנו לא היה טוב ב 4 שנים אחרונות ניסתי להפרד ממנו רבות, אבל חברי הוא טיפוס שלא נתן לי אף פעם לעזוב תמיד הוא היה מציק ומתחנן ומתנהג יפה עד שהייתי סולחת עוד פעם וכך זה נמשך ,עד היום שאני כבר מרגישה קצת מבוגרת. (בהשוואה לחברותי והסביבה שכבר נשואות +) אז החלטתי לגור איתו וכנראה גם להביא ילד ממנו אבל לא רוצה להתחתן איתו כי אין לי אהבה אליו (בשונה ממנו כי האהבה שלו מאוד גדולה אלי). ואני כל הזמן חושבת שמגיע לי מישהו אחר (אולי). האם זוהי טעות לוותר על חווית החתונה בגללו וגם להביא ילד בלי אהבה. (רק רציתי להגיד שהיום הוא בסדר ומשתדל מאוד ויש לי רגש מסויים אליו דאגה, אכפתיות ) אבל יש משהו שמפריע לי. תודה רבה אשמח לתשובה (אני יודעת שזה נושא מורכב אבל אשמח לשמוןע תגובה.

לרוית

הי רוית את מציגה שאלות נוקבות מתוך מצב שהוא אכן סבוך.. פנייתך לקבלת תשובה נוגעת ללב ,אך לדידי התשובה שאת כה מייחלת לקבל אינה יכולה להתקבל מכל גורם שהוא להוציא : את עצמך. את מתארת למעשה מצב משברי מתמשך..במהלכו נראה שסגלתם דפוס כלשהו לפיו בן זוגך"..מתחנן ומתנהג יפה.." ( כהגדרתך ) ולבסוף את מתרצה לו. יתכן כי מספר מטפלים ימליצו על טיפול זוגי,עם זאת להבנתי את צריכה לשקול קודם כל להגיע לטיפול פרטני וללבן עם עצמך מספר שאלות בסיסיות ומהותיות ואולי ( ואף אחד לא יכול להבטיח לך..)תצליחי בהמשך דרכך לגבש תשובה. הרבה הצלחה בדרך !! אשמח לשמוע ממך אסף

מכור למחשב

אני נשואה 26 שנה לבעל שבכול דרך אני מפנקת אותו ומעניקה לו הוא טיפוס עקשן אגואיסט לא מעניק לי ולילדים תשומת לב אני והילדים פגועים ממנו גיל ילדי הוא 20 10 5 לאחרונה היכנסנו אינטרנט לבית בעלי עובד במוסך ומגיע הביתה בשעה 6 אוכל ומתקלח ומיד מתישב ליד המחשב .לפעמים עד שעה 3 לפנות בוקר לאחרונה גיליתי פתאום שבעצם הוא נכנס לאתר התכתבויות שנקרא אי סי קיו אני מאוד כועסת עליו וצועקת והוא לא מתיחס ומצהיר שלא יעזור כלום הוא בשלו ימשיך ראיתי שהוא מתכתב נשים יש לנו את האינטרנט 4 חודשים לאחר תקופה של ויכוחים החלטתי לא להיתיחס אבל מבפנים אני משתגעת אנא יעצו לי מה לעשות איך לגרום לו להיתנתק מעט

לכלנית

שלום כלנית את מציגה את האינטרנט אותו הכנסתם לפני כארבעה חודשים לבית כאחראי לכך שבעלך לא מקדיש לכם כפי שאת חושבת שמגיע לכם. עם זאת את מציינת כי את נשואה 26 שנים לאדם "..עקשן אגואיסט,לא מעניק לי ולילדים.." וכן כי "..אני והילדים פגועים ממנו..". בסופה של פנייתך את שואלת "..איך לגרום לו להתנתק מעט.." ( מהאינטרנט המחבל) ואולם עולות כאן מספר שאלות כבדות משקל לגבי טיב נישואיכם ואיכות חייכם הזוגית והמשפחתית שהיא ללא כל ספק לא קשורה דווקא לאינטרנט.תוכלי לשער בנפשך שלעיתים או אפילו פעמים רבות התנהגות אף שאיננה מלווה במילים "מדברת".לכן מעניין יהיה לבדוק אתך מה לדעתך "מדבר" בתיאורך את מערכת היחסים שלכם ואת ההתנהלות שבבית אותה את מציגה. הייתי מציע לך לנסות לנסח שאלה אחרת כלומר במקום "..איך לגרום לו להתנתק.?." אפשר לשאול : מן ההיבט האישי "..מהי עמדתי לגבי כך ? כיצד אני רואה את התנהגות זו ?האם יש בהתנהגות זו תמרור כלשהו בעבורי ? מהי מקומי? וכ'ד. מן ההיבט הזוגי : " מהו טיב יחסינו המשותפים ? האם האינטרנט "מאותת" לנו ? וכ'ד ומן ההיבט המשפחתי : "..מהי דמות אב ? מה מצופה ממנו ? ושאלות רבות ( מאוד) נוספות. לפיכך ,הייתי מציע לך כלנית : א להתייחס בעיון לדברים הנאמרים ב לגבש לעצמך עמדה כלשהי לגבי העניין ג במידה ותרגישי שאת מעונינת בסיוע לפנות לקבלת ייעוץ/טיפול זוגי ( אם הבעל מסכים) או משפחתי, ובמידה והוא איננו מסכים לפנות לקבלת ייעוץ או טיפול פרטני . הרבה הצלחה בדרך ! אסף יצחקי

התלבטות אחרי אירוסין

שלום, אני ובן זוגי הכרנו לפני שנה, בן זוגי הציע לי נישואין הסכמתי להצעתו והפגשנו בין ההורים . מאז הצעת הנישואין אני מרגישה ירידה במורל (מצידי) , דברים אצלו מאד מעצבנים אותי, אנחנו רבים הרבה, ולא מתחשק לי לקבוע תאריך לחתונה אני מרקע דתי והוא מרקע חילוני , לעיתים הפערים הדתיים מרתיעים אותי , אך איני בטוחה שהרתיעה מהחתונה נובעת מכך... 1. מה לעשות 2.האם זו בעיה שלי (לפני הדיבור על חתונה ברצינות היה ביננו קשר מצוין) 3.אני גם לא רוצה לפספס , זה לא קשר ראשון שלי ,ואני כבר בת 29 , אורית ל

לאורית

שלום אורית אכן יתכן כי הצעת הנישואין וההסכמה שבעקבותיה עוררו מתח כלשהו ואך טבעי הוא הדבר,אחרי הכל מדובר בהחלטה כבדת משקל שיש לה השלכות לגבי המשך החיים. עם זאת את מציינת לגבי הרקע השונה שלכם "...איני בטוחה שהרתיעה (מהחתונה) נובעת מכך...".ואם כך הוא הרי שעליך לערוך בדיקה יסודית בשאלה מנין צצה ועלתה לה רתיעה זו אותה את מציינת ?. כאן הוא המקום לשאול מה קורה לך בדר'כ במצבי לחץ ? כיצד את מתמודדת עם לחצים שונים ? האם "הרתיעה" אותה את מביאה מוכרת לך ממקומות נוספים בחייך ? וכדומה. אני מחדד את השאלות הללו ועוד רבות אחרות כאמור על רקע אמירתך כי "...לפני הדיבור על חתונה היה ביננו קשר מצוין..."( כהגדרתך). חיי הנישואין מעמידים בפני הזוג אתגרים ומשוכות לא מעטים,תפיסת העולם שלי גורסת כי בשל כך לחיים הזוגיים יש להגיע בשלים ועצמאים כאשר יש לנו כבר מידה מסוימת של יכולת לזהות תהליכים המתרחשים בנו. לפיכך מעודדת היא פנייתך ומעידה על רצון להעמיק את ההבנה שבעקבותיה תתאפשר קבלת החלטות מושכלת ומתאימה. בלב לבה של נקודה זו ממש אני מזמין אותך לפתוח פתח להבנה מעמיקה יותר בטיפול שתאפשר לך להשיג את מטרותיך. אני מאחל לך הרבה הצלחה בדרכך !! אסף 0546326044

לחוצה לא למצוא בן זוג

שלום, התלבטתי אם להתייעץ בנושא או לא אבל אני מרגישה שזה ממש משפיע עליי ולכן החלטתי לפנות. אני בת 23 וחצי, עברתי מערכת יחסים אחת לפני כמעט שנתיים שנמשכה 8 חודשים. מאז אני לבד.. ואני מאוד מפחדת שאני לא אמצא בן זוג לעולם... אני פשוט מרגישה את זה שכל החברות שלי יתחתנו ואני לא.. וזה כל כך מפחיד אותי.. כולם אומרים לי שאני צעירה אבל אני לא מרגישה ככה.. אני מוכנה לקשר רציני ואפילו לחתונה. אני מרגישה שהנושא הזה משפיע עליי בצורה קיצונית ואני מתעסקת בו יותר מידי אבל אני כל כך רוצה חבר שלא עובר יום שזה לא עובר לי במחשבות. אני שומעת על חברות שמתחתנות ומתחילה לבכות כי זה מלחיץ אותי שהן מצאו ואני לא.. לא יודעת אם יש מה לייעץ בנושא אבל סתם חשבתי אולי לשתף מישהו זר ולקבל חוות דעת. תודה מראש, אור

לאור

שלום אור אכן מלחיץ לשמוע על חברות שמתחתנות בעוד את נותרת לבדך..ואולי היה הדבר טבעי ואפילו מצופה, אולם את מציינת כי "..אני מרגישה שהנושא הזה משפיע עלי בצורה קיצונית.." ( כהגדרתך ). לא פרטת כיצד הדבר משפיע עליך מעבר למחשבות רבות על כך,עם זאת באופן כללי רצוי כי "האני" של כל אדם יתקיים בזכות מה שהוא מזין לתוך עצמו ופחות בגין מי שמצוי לידו או בקרבתו. רוצה לומר,יש לך אישיות משל עצמך שכרגע מרגישה חסרה,לטעמי "המילוי" לחסר זה מוטב לו כי יגיע משל המקורות שלך עצמך שבוודאי קיימים. יתכן כי תדרש מעט עבודה מאומצת לשם כך, ואולי אף תדרשי "לפגוש" בדרך חלקים מסוימים בך עצמך שאינם בהכרח החלקים החזקים שלך, הבשורה הטובה כי מרגע בו תשיגי בזכות מאמציך ודרכך הייחודית את "המילוי" המיוחל או אז תוכלי לפנות החוצה ולחפש בן זוג לחיים. חיי זוגיות ( טובה) מושתתים על כך שכל אחד מביא לתוך הקשר את האני הייחודי והמלא של עצמו,רק כך ניתן לקיים קשר מפרה בו שניים יוצרים "תרכובת" של שני אנשים. אני מאחל לך כי תצליחי בדרכך לגלות את החבוי בך והרוצה להתממש ! אשמח להיות שותף מלווה במסע אסף

מה לעשות

שלום שמי הילה אני בת 32, נפגשתי עם בחור 3 פגישות, הוא בגיל 36 , בחור יציב מצא את עצמו מה שנקרא, יש לו טוב לב ממש, הוא לא קמצן ובסך הכל בחור טוב (מה שלצערי אני לא רואה הרבה) הענין הוא שאני לא מצליחה להרגיש כלום, אני יודעת שלא צריך וכו' וכו אבל אין לי כלום ממש אין שום קליק, אני מנסה לשכנע את עצמי שכרגע צריך שיהיה קשר שכלי והרגשי יבוא אולי אח"כ אבל ממש קשה לי אני לא יכולה להתחתן עם משהו שאין לי אליו שום דבר רגשי, הוא לא מתענין בהרבה דברים בפגישות אני בד"כ מעלה נושאים לשיחה, הוא בחור שהולך לעבודה וחוזר אין לו כמעט תחומי ענין, הוא אומר שהוא טיפוס ביתי ומה שמענין אותו זה הבית שלו הסביבה הקרובה המשפחה וזהו, אפילו שאמרתי משהו ששמעתי בחדשות הוא אומר עזבי זה ממש לא מענין אותי, ואני בדיוק להפך הימים שלי ממש עמוסים אני עובדת ולומדת מתנדבת, מאוד אוהבת לדבר והוא לא מבין מה יש כל כך הרבה לדבר. מאוד מפריע לי שהוא מתקשר אין דיבור רק מה שלומך? ומתי נקבע? אני מנסה לשאול מה היה היום אבל הוא מצידו מאוד יבש ולא מבין בכלל מה אני רוצה . אני צריכה ממש עזרה מה לעשות בגלל שאני כבר לא צעירה וההצע לא משהו אני לא יודעת אולי צריך להתפשר על כזה דבר, מה דעתכם?

להילה

שלום הילה את מתארת התלבטות בה קשה לך להכריע כרגע. בדר'כ התלבטויות מסוג זה נוטות לחלוף לאחר פרק זמן כלשהו שהוא כנראה נדרש כדי לקבל החלטה מבוססת. אני מציין זאת מבלי להכיר אותך או הבחור עמו את נפגשת,אלא מביא את ניסיוני המקצועי בתחום. פרק זמן של שלוש פגישות הוא מינמלי ולמרות שהוא נותן "קריאת כיוון" מסוימת או "מפה" בסיסית של מי שנמצא מולך הוא עדיין איננו מספיק על מנת לקבל החלטה מהסוג שבו את מתחבטת. לפיכך הילה עצתי לך הנה להחליט שאת לא מחליטה כרגע,עד שיהיו לך מספיק נתונים ותחושי שעם המידע שיש לך זה הזמן הנכון לקבל החלטה. היחפזות בקבלת ההחלטה יש בה כדי לעורר ספקות בהמשך והיא מכניסה ללחץ מיותר שאיננו בריא בדרך כלל לצד המקבל את ההחלטה.היא גם אינה תורמת לשיקול דעת נבון ומאוזן. ( במאמר מוסגר - את מציינת שאת בת 32 ואינך צעירה ולכן אולי יש מקום להתפשר- נקודה למחשבה ) אני מאחל לך הרבה הצלחה בדרכך ! אשמח להיות שותף מלווה במסע שלך אסף

מה עושים

שלום רב! זה זמן רב שאני חושבת שבעלי זקוק לטיפול.לאחר טראומה הוא אכן פנה לעזרה,אך הפסיק והוא טוען שתורת הרבי נחמן עוזרת לו והוא לא צריך טיפול. אני מתמודדת עם קשיים רבים שכוללים בעיקר כעס לא פורפורציונלי,הוא יכול להתנתק ממני בקלות,ללכת מהבית,להחליט לבד ליסוע לאומן,לא לדבר איתי זמן ממושך בגלל כעס,לא לגלות חמלה גם כשנדרש,לעיתים אני חושבת שיש שני אנשים באדם הזה.לאחרונה אני חיה רק עם האדם הקשה,המנותק,זה שממש לא איכפת לו ממני.בעבר היו גם דיכאונות. אני שוקלת ברצינות האם להמשיך את הנישואים הללו. הפסיכולוג שטיפל בו בעבר היה חילוני,ואני לא מכירה רבים דתיים.כרגע,הוא לא מוכן לשמוע על טיפול-כפי שהזכרתי.מה עושים?אשמח לייעוץ

לדקלה

שלום דקלה בתאורך את מתמקדת בבעלך. ציינת כי הוא עבר "טרואמה" וכי היה מטופל בעבר כנראה ללא הטבה במצב.מלבד זאת כעס לא פרופורציונלי מצדו של בעלך כלפיך. עם זאת להוציא הרגשתך כי "..לאחרונה אני חיה עם האדם הקשה.." אינך מציינת דבר לגבי עצמך.אמנם כתבת כי מזה זמן רב את חושבת כי בעלך זקוק לטיפול אך שוב בעלך הוא המוקד כאן. אינני יודע מיהו בעלך ויתכן כי הוא אכן זקוק לטיפול,יחד עם זאת בפנייתך חסר מידע לגביך עצמך ולגבי טיב הזוגיות שלכם.מתוך דבריך כי את שוקלת האם להמשיך את נישואיכם אני מניח כי הגעת למצב בו את חשה תסכול רב ממסגרת נישואיכם,ובכל זאת פנייתך לקבלת ייעוץ מעלה שביב של רצון ותקווה לשינוי. לפיכך כל עוד רצון זה בשינוי קיים,הייתי מציע לערוך בירור יסודי ומשותף יחד עם בעלך בשאלות נוקבות אתן את מתמודדת ושנוגעות לקשר שבינכם. והיה ובעלך אינו מוכן בשום פנים ואופן להצטרף אליך למסע שכזה,תוכלי את עצמך לברר מהי עמדתך בעניין ומהן מטרותיך על מנת שבבוא הזמן תוכלי לגבש החלטה לגבי המשך חייך. אני מאחל לך הרבה הצלחה במסעך ! אשמח להיות שותף מלווה במסע זה אסף

שאלה ליצחקי אסף

שלום לך רופאת ילדים הפנתה אותנו לפסיכולוג משפחתי מה פירוש B.S.W M.F.C ? האם אתה פסיכולוג? בעלי סובל מהתמכרות למשהו מסויים שמרגיע אותו ומרגיז אותי,הילד היפראקטיבי הרופאה טוענת שאני לא יכולה להתמודד לבד ושכולנו זקוקים לטיפול

לאמא הפונה

שלום לך אמא יקרה BSW פירושו תואר בעבודה סוציאלית MFC פירושו ייעוץ משפחתי וזוגי רבני אינני יודע אם עברת על הפרטים שלי בכרטיס האישי שלי באתר,בכל אופן מוסברים בו ומוצגים בו פרטי השכלתי וניסיוני המקצועי. מכיוון שאת מציינת שבעלך "..מכור למשהו מסוים שמרגיע אותו.." אציין כי אני מטפל מוסמך בהתמכרויות מטעם משרד הרווחה אשמח להיות לך ולמשפחתך לעזר הרבה הצלחה ! אסף

חרדות לפני חתונה

שמי תמר , אני בת 23 , מהמגזר החרדי , אני מאורסת , אתחתן בעז"ה בעוד שלושה שבועות. אני מלאת פחדים וחרדות לגבי העתיד. שמעתי שהימצאותם של פחדים וחששות מצוי ולגיטימי מאוד בתקופה זו , אך עדיין ליבי מלא חשש ... נתחיל בכך שתקופת ההכרות שלנו הייתה מאוד קצרה , ההחלטה להתחתן עימו הייתה די ברורה כי הוא ענה באופן מפתיע על כמה מהרצונות החשובים שלי , בנוגע לכיוון התורני של הבית שנרצה להקים , יש ביננו הרבה קווים משותפים. א"כ מבחינה שכלית יש התאמה , אך מבחינה רגשית אני חשה תקיעות , לא זורם לנו ביחד , אני מרגישה שהקצב שלו מהיר מידי , טכני מאוד , עינייני , הוא מתקשר ומיד ניגש לעיניינים שיש לסדר לצורך החתונה. אני חוששת שהוא טיפוס סגור , שאינו נהנה לשתף ברגשותיו ולהביע רגשות , זה ממש חונק אותי! כאשר שוחחנו על מצב הקשר הוא אומר כי גם הוא מרגיש תקיעות , כי הוא לא יכול להביע רגשות כלפי מבחינה הלכתית , לפני החתונה אני עדין לא אשתו , ולכן הוא לא יכול להרשות לעצמו להיפתח. יתר על כן , אני מלאה בפחדים שמא הוא נוטה לבעיה נפשית , כלשהי , כיון שרגשותיו שטחייים , אני ממש מפחדת מזה היות וחברה שלי חלתה בסכיזופרניה ואני בקשר די רצוף איתה , מה שגורם לי לפעמים להרגיש כאילו אני מדברת איתה . יש לי פחדים נוספים , אני פוחדת מגירושין , אימי היא בת להורים גרושים , כמו"כ אחותי התגרשה . עברתי הטרדה מינית בהיותי בת 13. אני מלת חשות לגבי מערכת היחסים האינטימית. אני חוששת מהילדות שבה גדל , מכך שהמשפחה שלו קרירה , פחות מילולית , פחות מביעת רגשות , אני מרגישה זרות להיות אצלם, מערכת היחסים של הורי היא די קונפליקטואלית , ונראה לי שגם כך אצל הוריו... לסיכום , יש לי פחדים רבים רציונליים מאוד.. אני ממש אבודה!!! מה לעשות????

לתמר

שלום תמר אכן פחדים וחששות לגיטימיים בתקופת האירוסין טרם החתונה ולפיכך יש לייחס להם משקל סביר ורצוי לא להגזים. עם זאת, היטבת לתאר את פחדיך ואת המצב עמו את מתמודדת כרגע,תיאורך חד וממוקד וכמי שהתעמק בקריאתו אומר אף כי אולי הוא מעיד על יכולת "קליטה" טובה של הזולת חשוב להבין ושלא ישתמע מדברי כי ארוסך "...נוטה לבעיה נפשית..." ( כהגדרתך ) הרי לא ניתן לאבחן זאת על סמך תיאורך מדוייק ככל שיהיה,א ב ל לדעתי כל עוד זוהי הרגשתך אל לך למהר ולהתחתן ( מה יקרה אם תמתינו קצת עם זה ? ) חשוב גם לבדוק יחד אתך כיוונים נוספים,למשל עד כמה את מוכנה לחתונה כרגע ? עד כמה יש בשלות לחיי זוגיות על כל המשתמע מכך ? ( את מציינת שעברת הטרדה מינית בהיותך בת 13,מה נעשה עם זה? האם עיבדת את הדברים בטיפול ? וכ'ד ) ולבסוף,לאחר החתונה יש מקום להגיע למסגרת של ייעוץ/טיפול יחד עם הבעל על מנת לאפשר חיי זוגיות ללא קונפליקטים וחששות. אשמח לסייע לך ולכם ! בהצלחה רבה אסף

איך מספרים לילדים

אנחנו זוג שנכנסים עכשיו לתהליך של גירושים ורצינו לדעת מתי לספר לילדים ואיך האם כדאי לבצע קודם תהליך פירוד שבוא האבא יצא מהבית לכמה ימים בשבוע כדי להרגיל אותם לראות פחות את אבא ואחרי החתימה על ההסכם לספר להם או לשתף אותם מתחילת התהליך ולא לבצע פירוד על העזיבה הסופית

ליעל

שלום יעל ראשית מילה טובה לגבי דאגתכם לילדכם ולרגישות הנובעת מההבנה שתהליך גירושין הוא מסורבל וכרוך במקרים רבים בסבל. צר לי כי החלטתם להתגרש ( אגב,כיצד הגעתם להחלטה ? האם פניתם לטיפול זוגי לפני קבלת ההחלטה להתגרש ?..) (..אך אם התשובה על כך חיובית..ואתם שלמים עם החלטתכם : רצוי לערב את הילדים באשר להחלטתכם,מוטב גם להסביר משהו לגבי הדברים שהובילו להחלטה זו ( כמובן בהתחשב בגיל הילד,ביכולת ההבנה שלו,במאפינים מיוחדים של כל ילד למשל רגישות מיוחדת וכדומה..וכמובן לא לפרט יתר על המידה במיוחד בנושאים בהם ילדים לא מעורבים בדרך כלל) אינני מכיר אותך ואת משפחתך,אך דאגתך לילדיך מלמדת משהו על יכולתך להתייחס לצרכים של ילדיך ועל רצון להיערך לכך,אם את מציינת כי דאגתכם משותפת לך ולבעלך הרי שמבחינה זו אתם במקום טוב. אני מאמין שטיפול משפחתי עשוי להועיל מאד בתהליך הגירושין ובהקלת מרכיביו על כל הצדדים ( לא רק על ילדכם כי אם גם לגביכם -את ובעלך-) מנסיוני אני יודע שכאשר מתפתחת כבר מידה של הבנה וקבלה מצד הילדים הרי שהדבר מאפשר להורים להיפרד ביתר קלות. אשמח לסייע לך ולמשפחתך בתהליך בהצלחה רבה ! אסף

איך מתמודדים עם אישיות גבולית הרסנית

שלום יש לי בעייה נורא קשה . אני חושבת שיש לי אישיות גבולית שמתבטאת בפעולות הרסניות וחיים מקצה לקצה. אני בת 20 משתחררת מהצבא ומאז ומתמיד הייתה לי בעיית הסתגלות למערכות . כבר מהתיכון בקושי הסתדרתי ומהצבא יצאתי ואז חזרתי וגם זה בקושי רב.. יש לי חבר נשוי עם שני ילדים מזה שנה וחצי והוא גבר קשה מאוד לא יודע ולא מסוגל להראות רגשות ואני כרוכה אחריו בלי יכולת להשתחרר. הוא מתייחס אלי בצורה נוראית ואני מוצאת עצמי במצבים נמוכים מאוד של השפלות ותסכול גדול. אני בחורה מאוד אינטלגנטית יש לציין ומאז ומתמיד נמשכתי לאנשים עם קשיים גם החברות שלי לא היו בגובה העיניים וניתלו בי ואף השתלטתי עליהן עד שברחו מימני. ועכשיו אני עם גבר שעושה בי כמו שהייתי עם החברות שלי. שולט בי ועושה בי כרצונו. כל פעם מחדש אני עוזבת אותו וחוזרת ביאוש. אני חסרת אונים. הורי מכירים אותו אך לא יודעים שיש ביננו קשר. אני מאמינה שאימי מרגישה ואני מתוסכלת מאוד מכל הצער שאני גורמת לה בהיותי כזאת בעייתית לא עושה כלום כמו שצריך. לא נורמלית בקיצור. יש לי מסוכיזם קשה ואני שוב ושוב בוחרת לסבול. אני לא שוללת טיפול אם אפשר להפנות אותי.

לשירלי

שלום שירלי אשמח לסייע לך מוזמנת לצור קשר אסף 0546326044

פרפרים בבטן

האם אפשר לשמר את הפרפרים בבטן שמרגישים לפני החתונה או במהלך הפגישות? לפני כל השגרה , הילדים, המשכנתא, החובות, וכו' הייתה התרגשות מכל טלפון , או הודעה או פגישה עכשיו אחרי הכל ואחרי שיגרה מטורפת של חיים לא קלים לזוג צעיר ללא עזרה חוץ מסיעת שמיים כמובן הדברים נשחקו מעט והפרפרים אינם אפשר להחזיר אותם?? אפשר לגרום להם להישאר? אני לא מוצאת שום דרך אולי אתם??

לשואלת

שלום לך רוב הזוגות עוברים בחייהם המשותפים מספר שלבים החל מן ההיכרות,דרך " תקופת הזוהר" של ההתחלה ולאחר מכן התפכחות.כל שלב נמשך זמן מסויים ועל פי רוב מוצאים דמיון בין רוב הזוגות. מובן מדבריך כי עברתם את "תקופת הזוהר" וכעת אתם בפתחו של שלב חדש המציב אתגרים וקשיים. בדבריך את מעלה נקודה חשובה מאין כמותה,כוונתי לטיפוח הקשר,לשימורו וליכולת שני בני הזוג "להשקות" ולהפרות את הקשר. אינני מדבר דווקא על טכניקה אם כי גם זו חשובה,אלא כוונתי להבנה כי יש להמשיך,להוסיף ולעמול על טיפוח הקשר. אשמח להיות לכם לעזר ולהדריך אתכם הצלחה רבה ! אסף

טיפול זוגי

התחלנו טיפול זוגי והיינו בפגישה ראשונה סיפרנו כל אחד למה הוא הגיע וכו' בסוף הפגישה דיברנו בנינו על הפגישה ובעלי הסתייג מכך שהעליתי נושאים שלדעתו קטנוניים לדעתו הייתי צריכה לדבר בכלליות יותר לא לפרט אני רוצה לציין שאני לא כל כך טובה בלהתבטא כמו שהוא ואני מעדיפה שאני מעלה בעיה לספר תרחיש כדוגמא בכדי שאני אהיה בטוחה שהובנתי טוב כמובן שהוא אמר שהוא לא העלה הרבה דברים והוא אמר לי כמה דוגמאות למה שהוא לא אמר ומפריעים לו ואני חושבת שהוא טועה כי אני רוצה שנעבור שינוי ואם הוא מחליק כמה דברים שהם מפריעים לו אני חושבת שחבל ולא נגיע למטרה שאלתי היא כמה להיות פתוחים ביעוץ כי אני רואה איך זה לא עשה טוב לבעלי והוא ממש היה בדכאון לאחר השיחה עם המטפלת וגם יום אחרי כן למרות שאני מרגישה שינוי בדברים שהעלתי והוא לקח על עצמו אבל זה תמיד היה כך שהיינו מדברים בנינו שבוע לאחר מכן היה השתתדלות ואני יודעת שזה זמני ועוד שבוע הכל יחזור לקדמותו למשל המטפלת שבעצם רק שמעה אותנו בפגישה הראשונהה העלתה נקודה שאולי בעלי דכאוני הוא מאוד נפגע וזה הפריע לו אני מקווה שהיא כן תעלה את הנקודה הזו בפגישה הבאה כי אני יודעת שחמותי כמה פעמים אמרה לו דברים בכיוון לא שנראה לי שהוא בדכאון נוראי אבל אכן יש משהו בהנהלות שלו שמשדרת את זה אני לא רוצה להעלות את הנושא הזה בפגישה הבאה נראה לי שהוא יפגע בקיצור אני מרגישה שאנחנו הולכים ליעוץ אבל בסוף בגלל שאני לא אפתח עד הסוף זה לא יפתר אשמח לשמוע תגובה בנושא

לאירית

שלום אירית את מעלה סוגיה מורכבת ומוכרת מחד הרצון לרכוש שינוי התנהגותי בר קיימא ומאידך ההסתייגות מפגיעה בבן זוגך. במובן זה אני מאמין שמטפלים שונים יאמרו לך דברים שונים,אגב כל ההתייחסיות לגיטימיות ומקובלות. ציינת אמנם כי בעלך נוטה "לדיכאון" (אך עדיין חשוב להבחין בין המינוח המקצועי לשפת יום יום) ולכן אינך מעוניינת לפגוע בו,אך עדיין לא הבנתי האם כל חילוקי דעות בינכם מסתיימים כאשר את "מתקפלת" עקב חשש מפגיעה בו ? - אם כן הרי שיש לכם כבר נושא מרכזי אחד הדורש התייחסות מעמיקה,אם לאו חשוב להבין מהו חשש זה ? אולי זה דווקא חשש משינוי מצדך ?והשערות רבות אחרות. ציינת כי הייתם בפגישה אחת בלבד,וכבר מקננת בך תחושה זו,לדעתי האישית ויתכן כי יהיה מי שיחלוק עלי מוטב להעלות את ההשגות שיש לך בטיפול ו"לשים אותם על השולחן" אחרת אתם ממשיכים בדפוס מוכר וידוע של התעלמות מן הדברים ולא זוהי מטרתכם בהגיעכם לטיפול. אני מאמין שמטפל/ת מקצועי ידע להתמודד עם כך,לכן עצתי לך העלי את הדברים לאחר שתכיני את בעלך כי את הולכת לדבר על כך ( את יכולה לומר לו באופן כללי כי את מתכוונת לשוחח על כך ולא לעשות מכך דרמה גדולה). בהצלחה רבה ! אסף

כרגע אנחנו פרודים - התלבטות לגבי חזרה

שלום! אנחנו פרודים כחודשיים, בעלי עזב את הבית ואני נשארתי עם הילדים. במשך החודשיים האלה היו בנינו "מלחמות" על כל מיני דברים. והתחלנו בתהליך כתיבת "הסכם גירושין" אצל מגשר, אך לפני כשבועיים בעלי החליט להקפיא את ההליכים ולנצל את הזמן למחשבה, לפני כשבוע הוא החליט שהוא רוצה לחזור להיות יחד. מייד עניתי בשלילה אך מאז אני כל הזמן מתלבטת אם כדאי ולתת צ'אנס נוסף. יש לציין כי במהלך הנישואין (5 שנים) פנינו מידי פעם כשהיינו צריכים לייעוץ, אך זה לא עזר. אני חושבת שיש דברים שטבועים באדם שלא ניתנים לשינוי, וגם יועץ נישואין ומדריך לא יצליחו לשנות, יכול להיות שאני טועה ומנסיונכם תגידו לי אחרת.(אני לא רוצה להיכנס לדוגמאות, אך אציין רק שיש דברים מעברו/מילדותו שעבר עליו והוא לא מצליח להשתחרר מזה. זה בעקיפין והוא לא יידע להגיד שדברים אלו הם מהילדות) ישנה אי אהבה בין משפחתי לבעלי - כך שגורם זה לא מוסיף יותר מידי. אני ממש לא מעוניינת לחזור למה שהיה ולמה שהיינו יחד. כי אם כך גירושין זה הדבר הכי נכון לעשות. מקווה שהובנתי ואם תוכלו לתת לי קצת הכוונה בדילמה כה קשה. תודה

לאפרת

שלום אפרת מפנייתך ברור שאינך מעונינת לחזור למצב הקודם, אולם מדבריך להוציא אזכור כי פניתם "מדי פעם" לייעוץ ( כדבריך) שלא הועיל לא מובן מה קרה במשך חמש שנות נישואיכם (לפני החודשיים האחרונים בהם נפרדתם). שנית,את מתמקדת בחלקו של בעלך במערכת יחסיכם ואינך מביאה את זו שלך אף שאת היא זו הפונה בבקשת סיוע. לגבי שאלתך,נדמה לי שכדאי לעבד את הדברים בטיפול ולא למהר ולהגיע להחלטה כל שהיא.ליתר דיוק הייתי אפילו מציע פרק זמן שיוגדר על ידכם במהלכו תבחנו את המשך יחסיכם המשותפים. והיה ובעלך לא יסכים להגיע יחד עמך-מה שעל פניו לא נראה כסביר היות והוא זה שהציע כי "תחזרו להיות יחד" (כדבריך)-הייתי מציע לך לעבד את הדברים באופן אישי עד למצב שבו תוכלי לקבל החלטה מושכלת. אשמח לסייע לכם בתהליך תוכלו לפנות דרך הפרטים שבאתר בהצלחה רבה ! אסף אשמח לסייע לכם בתהליך זה

איך להשאר שמחה

שלום, אני בגיל 33 ועדיין רווקה אני בד"כ מנסה ומשתדלת להיות שמחה להיות בעשייה ולהבין שהכל מלמעלה הכל מאת ה' ושהבחור שלי יבוא בע"ז. לאחרונה ב"ה התחתנו 3 חברות שלי ועוד אחת התארסה והיא מתחתנת עוד חודש. אחי ואחיותי כולם נשואים חוץ מהאח הקטן שלי שגם מתחתן ממש בקרוב. כל המצב הזה שכולם מתחתנים ואני עדיין לא מאוד קשה לי. כשאני מנסה לישון לנוח אני וכל הזמן חושבת על איך שאני נשארת בודדה לבד בלי כל החברות האלה, כל האיזון המצב שהיה מוכר לי שנים פתאום מתערער זה הרגשה כאילו האדמה זזה תחתי, המצב הזה לא מוכר לי הוא ממש משתק אותי פתאום אין לי חשק לכלום לא ללימודים ולא לעבודה. אני לא טיפוס עצבובי בכלל אני בד"כ זאת שמעודדת ואומרת ומאמינה שהכל לטובה ושיהיה בסדר אבל עכשיו זה תקופה שממש קשה לי, אני ב"ה קמה הולכת לעבודה וללימודים אבל משהו בתוכי כאילו מחרסם אותי לא נותן לי מנוח, מחשבות עצובות וזה ממש גומר אותי, אני מנסה לעודד את עצמי להגיד שיש לי דברים טובים ואני צריכה להיות שמחה במה שיש וגם הזיווג יבוא. אני יודעת שבע"ז הוא יבוא למרות שעכשיו קצת קשה לי שאין לי מישהו ולהם יש. אני צריכה עזרה ועצה איך לעבור את התקופה הזאת בלי לקנא איך לפרגן אני מודה שקשה לי לפרגן עכשיו אני רק רוצה להיות שלווה להיות שמחה גם בשמחה של אחרים. האם כדאי ללכת לייעוץ או טיפול כלשהו? אשמח לקבל תשובה בהקדם. תודה מראש

לתהילה

שלום תהילה את מתארת מחשבות חודרניות בנושא זוגיות - הכוונה שהן חודרות לאספקטים השונים של חייך,למשל בעת שאת מנסה לישון- ציינת כי בדרך כלל את "...טיפוס לא עצבובי שמאמין שהכל יהיה בסדר.." ( כהגדרתך) ויחד עם זאת האם בעבר כבר נתקלת באופן זה שבו מחשבותיך מציפות וחודרות לחייך ? לתשובתך לשאלה זו ולעוד רבות אחרות ישנה חשיבות על מנת להבין ולהעריך את מצבך כרגע,למשל אני מבין מדבריך כי את מרגישה שהקרקע נשמטת תחת רגליך,האם פירוש הדבר כי תפקודך היום יומי נפגע ? האם פעולות שעשית בעבר בקלות הופכות בימים אלה למעמסה וכ'ד ? לגבי שאלתך האם כדאי לפנות לייעוץ/טיפול-אני מאמין שבטיפול תנתן לך ההזדמנות לעבד נושאים משמעותיים לחייך כגון הנושא הזוגי המדובר, הייתי שואל במובן זה שאלה לגבי הדימוי העצמי שלך בכלל,יתכן כי זהו נושא שכדאי לגעת בו. אשמח להיות לך לעזר תוכלי לפנות דרך הפרטים שבאתר בהצלחה רבה ! אסף

קונפליקט אמיתי

שלום לכם אני בחורה גרושה בת 35 שמנסה כבר שש שנים מאז גירושיי להכיר אדם לבנות איתו בית לפני שנתיים הכרתי בחור מדהים שמהר מאוד הבהיר לי שזה לא יוביל לשום מקום ובכל זאת נשבתי בקסמיו השעון הביולוגי מתקתק והחלטתי לחתוך ממנו עם כל הקושי ,לאחרונה הכרתי בחור עם מידות טובות נפגשנו כבר חמש עשרה פגישות ומאד נעים איתו אך דבר אחד מפריע לי מאד והוא שאין לי משיכה למגע איתו מה שבעבר לא הרגשתי כך , ולשאלה מאיזה מקום המחסום הזה? אולי הרגשות חסומים כי הם תקועים באקסט? והאם בכל זאת לעבור להחלטה שכלית ולהתחתן איתו למרות החשש הכבד כי אני יודעת שבחור כזה לא אמצא ואני מפחדת. או אולי יש פו משהו אמיתי ולכן חייב לבוא אלמנט שיפריע בצורה כזאת או אחרת. אנא עזרו לי תודה מראש נחמה

לנחמה

שלום נחמה אכן דילמה לא פשוטה הנהיה אחר הלב או השכל ? ולעצם שאלתך- מה את מבקשת בעצם ? עצה ? הכוונה ? סיוע בהחלטה או הבנת המניעים שלך והרגשות ? נדמה לי שאולי את בעצמך אינך יודעת.. ברור שאת נמצאת במצב של לחץ..במצב שכזה לא כדאי למהר ולהחליט אף ש"השעון הביולוגי מתקתק" כהגדרתך. הייתי מציע לך לערוך בירור יסודי ונוקב באמצעות איש מקצוע ואולי עם הזמן תוכלי להגיע להבנה טובה יותר של מניעיך ורצונותיך בהצלחה רבה ! אסף

המשך לאסף יצחק

הייתי רוצה להבין מה הם המניעים החוסמים אותי רגשית לקירבה פיזית והאם אפשר לקבל החלטה רק עם השכל ללא התחברות רגשית

לנחמה

שוב שלום נחמה החלטה שכלית גרידא ללא התחברות רגשית ניתן כמובן לקבל- אך עדיין חשוב לשאול האם זה רצוי ? אני מאמין שמערכת הלב שלנו לא מנותקת מן השכל ,לכן דווקא במצבים של חוסר הלימה בין הרגש לשכל נוצרת מצוקה ( קטנה וכמעט חסרת חשיבות או משמעותית יותר ). כפי שציינתי קודם לכן כדאי לך לערוך בירור נוקב ויסודי בשאלות שאת מציגה..יתכן אף שתגלי כי הדבר מזכיר לך אירועים אחרים בחייך..אך כמובן רק בלווית איש/ת מקצוע יהיה נכון לדון בכך. בהצלחה ! אסף

גיליתי שבעלי לוקח חשיש

בעלי ואני באמצע שנות העשרים לחיינו, דתיים. יחסנו לפני הנישואים (כ-3 שנים של חברות) ידעו עליות ומורדות (די הרבה מורדות..) בסוף האהבה ניצחה ונישאנו לפני כחודש. מרגע החתונה לא ידענו נחת. אנחנו רבים הרבה, כועסים ולא מאושרים. כשהיה בעלי בן 18 לקח חשיש כחלק (לטענתו) ממשובת נעורים. בשבוע האחרון גיליתי שהוא לקח גם בזמן האחרון-בשבוע של השבע ברכות, ומספר פעמים מאז. הוא לא גילה לי אבל ראיתי לבד ולבסוף הוא התוודה. חוץ מזה הוא לא מתעורר לעבודה, מעשן סיגריות הרבה (יותר מלפני החתונה) ובאופן כללי לא לוקח אחריות על חיינו. בנוסף- עדיין לא הצלחנו באישות אני מתוחה כל הזמן והוא לא מצליח ,. ידעתי את חסרונותיו בטרם התחתנו, (שלפעמים הוא מבריז מהעבודה בלי סיבה,מעשן סיגריה ושותה קצת-מקובל במשפחה שלהם) אך עניין הסמים חדש לי לחלוטין וחשבתי שזה היה בגיל 18 ומאז לא. אני מבולבלת ועצובה,לא יודעת איך "לאכול" את זה. אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו, שלא כיף לי איתו וציפיתי שיהיה אחרת. אני לא יודעת איך להגיב לעניין הסמים. אני מאמינה שזה אולי נובע ממתחים מצד אחד אבל אני גם לא מוכנה לחיות עם אדם כזה שלוקח סמים. שאלותיי: האם עליי לנקוט בצעד קיצוני ולעזוב את הבית? לאיים בגירושין? האם עליי להעלים עין? מה לעשות??? אני אובדת עצות!!. אני מציינת שזו רק אחת מהבעיות שלנו והקריטית ביותר כרגע. עיזרו לי בבקשה.

לנשואה הטרייה

ראשית ברכות לרגל נישואיכם את מתארת מצב שבו בעלך משתמש בסמים מסוג קנאביס ללא ידיעתך וכאשר הוא מסתיר זאת ממך עוד את מתארת כי בעלך איננו "..לוקח אחריות על חייו.." (כהגדרתך) וכי יחסכם בתקופה שטרם הנישואין ידעו מורדות רבות. ואולם את מציינת "..האהבה ניצחה.." ולבסוף החלטתם להינשא. כמומחה לטיפול בהתמכרויות ומטפל זוגי אציין כי תיאורך אכן מעלה סימני שאלה כבדים,במיוחד בתיאור הנוגע לחוסר התפקוד של בעלך במישורים השונים ובכלל זה עבודה וסדר יום יצרני ומקובל,אך יחד עם זאת לא הייתי מציע להיחפז ולהסיק מסקנות נמהרות, ראשית בעלך זקוק לאבחון מקצועי על מנת לקבוע האם מדובר בהתמכרות לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים ולהתאים לו תכנית טיפולית העונה על צרכיו ,ומלבד זאת מומלץ כי תפנו יחד לטיפול זוגי או לכל הפחות לייעוץ נישואין על מנת להתמודד יחד עם הבעיה אותה את מעלה. אשמח להיות לכם לעזר תוכלי לפנות דרך הפרטים שבאתר או לצור קשר בפלאפון 0546326044 בהצלחה רבה ! אסף יצחק,מומחה לטיפול בהתמכרויות ומטפל זוגי

האם אפשר לכוף את אשתי(פרודים) ללכת לטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי? בנושא של סכיזופרניה?

אני אתחיל שאין לי כל מושג בתורת הפסיכו. וכל המידע הוא מהשכל הישר והאינטרנט. אשתי ואני פרודים.... ואת ילדתי ראיתי פעם אחת מתוך 3 חודשים לצערי ואני חושב(נשמע מדבריה) שזאת מסיבה של סכיזופרניה או משהו אחר(נפשי). 1)היא חושבת שאנשים מקללים אותה (אני אבא שלי אמא שלי) 2)היא כמעט ואין לה חברים(רק אחת וגם לא קרובה) ורק למשפחה שלה היא נפתחת! מסיבות של חששות ופחדים שלי לא מובנים, וככה זה גם אמה ואחיותיה, (חברים אני מגדיר אנשים שמדברים איתם על נושאים חשובים וכאלה שנותנים אמון בהם!) 3)היא טענה שהיא "לא מכירה" אותי ולכן היא לא מוכנה להביא את הילדה(שוב חששות שב!) 4)אחד התסמינים שראיתי שעשויים לגרום למחלה הוא ממות של אדם קרוב! אני ארחיב קצת ברשותכם.... לאמא של אשתי(חמותי), אביה נפטר כשהיתה בת 10, אישתי, אביה נהרג בתאונת דרכים כשהיתה בת 17!(עכשיו היא בת 24)ואני חושש ש א)הם/היא נתקפה בסכי' ב)אני מאוד מפחד שחמותי "תורמת"(לא נראה לי שבמודע) ללגיטימציה של המצב שבו בת גודלת בלי אבא. שאלתי היא האם לאור הנסיבות והחששות שלי (שנראים לי לגיטימים בנוגע לילדה שלי) אפשר לכוף אותה לטיפול/לבדיקה שבו אפשר יהיה לראות אם היא אכן סובלת ממחלה כולשהי? חשוב לי לציין שבתור אמא היא אמא טובה!!! מלבד העובדה שהיא מרחיקה ביני לבין הבת שלי! נ.ב כרגע אשתי גרה עם חמותי!!

לאיציק

שלום איציק בתיאורך אתה מעלה נתק בינך לבין אשתך ומעלה שאלה לגבי סכיזופרניה ככל הנראה עקב קריאה באינטרנט וכד', ועם זאת לא נמסר דבר המזכיר תסמיני סכיזופרינה סכיזופרניה היא מחלת נפש קשה ביותר שבמרכזה אבוד הקשר עם המציאות ונסיגה לעולם פנימי מדברך שלך כלל לא ברור האם יש קשר בין הדברים לבין המחלה כדי לאבחן סכיזופרניה דרוש אבחון של איש מקצוע (בדר'כ פסיכיאטר ) שאף יכול להעניק טיפול מתאים תרופתי ותמיכתי לא ניתן לכוף על אשתך פניה לאבחון/טיפול אלא אם כן ישוכנע ( וזה לא קל,דרושות לכך אמות מידה ברורות ביותר שאינן מופיעות בתיאורך ) הפסיכיאטר המחוזי כי בהתנהגותה של אשתך יש משום סיכון לעצמה או לסביבתה. לא פרטת כמה זמן אתם נשואים ומה היה טיב הקשר בניכם עד טרם הפרידה אך אני מתרשם מבין השורות כי יש מקום שיש לך תרומה לפרידה שאולי אינך מכיר ( כמובן שאני אומר זאת בזהירות רבה ומבלי להכיר אותך או את אשתך שגם היא ציר מרכזי בזוגיות) אם לא תוכל להגיע לכל הסדר שהוא בקשר לפגישות סדירות עם הבת באופן ישיר עליך לפנות לפקידת סעד באזור מגורך על מנת לקיים הסדרי ראייה או לחילופין לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה שכזו.

בעיה בתוך המשפחה ומצד האם לאחרונה

שלום יש לי בעיה לבוא הבייתהבסופי שבוע אני בת 32 רווקה לצערי יש לי קונפליקט עם אמי אני מרגישה שהיא משפילה אותי גם בלי מילים אסביר. הרקע של הבית הוא אלימות מילוילת ופיזית מצד אבי כלפי חלק ממשפחתי מי יותר ומי פחות אני נמנתי עם אלא שיותר. אחרי טיפול במשטרה מצד אימי זה ירד עם השנים הרבה העלבות יש בבית גם שהאחים והאחיות גדלו הפגיעה גדלה איתם ואני מרגישה שאין לי עם מי לדבר כי כולם פגועים בנוסף האמא שלי ממש משפילה אותי שאחים מגיעים עם הנשים {הם התחתנ}ו שלהם היא כל הזמן מחמיאה לגיסות ואלי לא מתייחסים אני מרגישה כמו שרפה בפנים שום מילה טובה גם שאני עוזרת בנקיון הבית היא מזלזלת בי ואומרת שאני צריכה לעזור גם בגילי ועל כוס אחד שאחת הגיסות מנקה היא מהלללת אני מרגישה שהיא ממש רומסת אותי אני כמובן אחרי טיפולים נפשיים רבים בהם בקשתי עזרה להקים בבית כייון שהרקע הנפשי מהבית ומהאלימות הפריע לי כל כך אין לי מנוחה האם לא להתקרב ל"בית " וזה עדיף כמה שיותר רחוק מהם בעיית הרווקות מכבידה כיוון שכל אחד בה עם הילד שלו וכביכול הוא רצוי כי מי שנשוי זה האידיאל ומי שעדיין לא אז הוא מוזר ודחוי , תודה אני.

למאיה

בדאבון לב נקראות שורותיך את מציינת כי עברת מספר טיפולים ונראה מדבריך כי את מודעת יותר משאר בני משפחתך למתרחש בביתכם,נראה כי יש בך חלק השואף "לתקן" את מאורעות העבר והדפוסים המשפחתיים ואולם בד בבד ישנה ההבנה כי לא מדובר במשימה קלה ופשוטה. נראה מקריאת דבריך כי את חצויה בין רצון זה "לתקן" את המשפחה לבין ההבנה כי לטובתך האישית והפרטית יתכן וסופו של דבר תאלצי לוותר עליה.(כהגדרתך "כולם פגועים במשפחה"). מתוך הנחה זו אינני מסכים עם המלצתו של עמיתי מיכאל בוקצ'ין לאימון אישי או ייעוץ קוגניטיבי,להבנתי דרוש לך טיפול מעמיק יותר אשר מוקדו עיבוד האלימות אותה חווית וכן בחינת טובתך האישית על פי אמות מידה שאת קובעת. אשמח להיות לך לעזר. תוכלי לפנות דרך מוקד ינר או הפרטים שבאתר. אסף נהוראי

חבר טוב מאוד שלפעמים מתמלא בכעס ושנאה בלתי נשלטת

אני וחברי חברים טובים כבר כמה שנים ולפעמים כל תקופת מה אני מתמלא כעס ושנאה עליו אבל זה מאד מסובך כי לרגע אני בלי חשק ואז כל הכעס והשנאה מגיעים מחשבונות שאני מחשבן מה הוא חושב עלי ומסיק מסקנות מתוסכלות ומזה אני מתוסכל ועצבני והוא כבר נמאס לו קצת אפילו שהוא מנחם אותי ואז עוד באותו יום אני מתנצל והכל חוזר על מקומו בשלום אני יודע שאנחנו תלויים מדי אחד בשני ומעורבים מדי אחד בתוך החיים של השני ובכל זאת אנו מנסים דרכים שיעזרו לנו כגון להפגש רק כך וכך שעות וכו' ובסוף תמיד הדברים בחיים מצריכים אותנו רגשית להיות אחד ליד השני ואז הכל חוזר על עצמו

/////

שלום לך הפונה אינני יודע מהו גילך או מה הסטטוס המשפחתי שלך היות ולא ציינת אותם,פרטים שבמקרה אותו אתה מציג חשובים להערכת הבעיה ( מכיון שאין דין אדם נשוי בן 28 למשל עם הבעיה אותה אתה מציג כדין בן 18 רווק ) ובכל אופן,לפעמים חסרים רגשיים וצרכים שלא נענו מוצאים לעצמם מעין "תחליף" במקום אחר ומאדם אחר.שוב,היות ולא ציינת פרטים רבים אינני יודע מהו מקומך מול הדברים שלי. אלו היית מציין כי אתה באופן כללי אדם תלותי המחפש להשען על הזולת כי אז ייתכן שתיאורך ממשיך קו זה אך להערכתי ומתוך קריאה של דברך אין כך הדבר אתה מעלה נקודה לפיה אתה עסוק מאד בשאלה מה אותו חבר חושב עליך.להערכתי אתה עסוק בשאלות של הערכה עצמית ותדמית וייתכן כי הדבר קורה לך שלא רק אל מול אותו חבר. בשלבים מסויימים על פי רצף החיים השאלות הללו חיוניות והן מהוות שלב חשוב במעבר לשלב הבא.בשלבים אחרים ומאוחרים יותר השאלות הללו אמורות כבר למצוא פתרון מניח את הדעת. לכן אני מציע לך לפנות לבירור השאלות שאתה מעלה,הפעם בפירוט רב יותר של הפרטים החסרים על מנת למצוא סיוע לבעייה אותה אתה מעלה. אשמח להיות לך לעזר תוכל לפנות במייל או טלפונית אסף נהוראי

    מרכז ינר

    סניף ירושלים: בית הדפוס 30
    טלפון: 02-6321600
    סניף מרכז: ברוך הירש 14
    טלפון: 03-7160130