שלום רב,
אני חרדית בת 27. נשואה 3 שנים + שני ילדים.
סה''כ זוגיות טובה.. מתווכחים ואוהבים. זורמים בשטף החיים.
מידי פעם בעלי פשוט ננעל.
אני פתאום מקבלת אותו קריר, לא מדבר בכלל או עונה לקונית, לא מושיט יד לעזרה עם הילדים או המטלות הבית... (והוא ב''ה כן עוזר בדר''כ)
מתנהל כמו אדון לעצמו.
כשאני פונה אליו ומבקשת לדעת מה קרה הוא עונה לי 'תחשבי בעצמך'
מנסה להכין לו אוכל שאוהב ולדבר איתו כשרגוע והוא רק אומר 'תחשבי על מה שאמרת/ עשית' כשאומרת לו שלא יודעת (באמת לא יודעת!) מה עשיתי/אמרתי ואשמח שיגידו לי כדי לדעת על מה מדבר הוא רק אומר לי 'את אפילו לא מודעת למה שעשית..' כועס עליי יותר
אין לי מושג מה לעשות בכזה מצב.
הוא רק הולך ונסגר יותר.
פעמים קודמות שזה קרה פשוט הייתי מתנצלת אומרת לו שלא התכוונתי לפגוע בו וכו' (למרות שאין לי באמת שום הבנה על מה אני מתנצלת-לא זוכרת תקרית דרסטית או אמירה לא מתאימה)
וזה מרגיע אותו קצת ורק יום למחרת יכול להתחיל להתרכך.
אני מתוסכלת מהמצב.
אשמח להכוונה בבקשה
שימת לב והקשבה
שלום לך, שואלת יקרה.
מרוח המילים הראשונות שכתבת ישנה התרשמות של חיוביות מצידך. נראה על פניו שאת מעוניינת בקשר שלכם, מה שמראה על איכפתיות ורצון טוב.
את כותבת כי בעלך ננעל במצבים מסויימים, וקשה לו להשתחרר מהחוויה. ישנם אנשים שמתקשים להתאושש אחרי אירוע תקשורתי רגשי.
כאשר הוא נחסם את מרגישה אבודה מרגישה חסרת אונים כי את בסך הכל רוצה לדעת מה לא עשית בסדר מצד שני בעלך פגוע מדיי בשביל להגיב, לדעתי את צריכה לזהות מה באינטראקציה ביניכם גורם לחסימה הזאת ובאיזו סיטואציה, ולומר לו שאת שמה לב שמשהו קרה ושתשמח תלדעת מה קרה ושאת לא רוצה לפגוע בו וזה כמובן אחרי שהוא נרגע, כי לפעמים אנחנו מנסים לרצות מישהו תוך כדי שהוא כועס ופגוע וכבר חכמים אמרו אל תרצה אדם בשעת כעסו.
ממליץ לכם לקבל הדרכה מיועץ נישואין מקצועי.
בהצלחה רבה.