שלום וברכה. בעלי ואני חזרנו בתשובה לפני כשנה. יותר בעלי מאשר אני. היו לנו חיים יפים ביחד לפני החזרה בתשובה. עבדנו, כמו כל משפחה, קשה כל השבוע, אבל סוף השבוע הוקדש לזוגיות, למשפחה. טיילנו, נהנינו, היינו עם הילדים ואחד עם השני. מאז שחזרנו בתשובה, אני מרגישה בודדה. בעלי מתקדם מהר יותר ממני, ואני שמחה בשבילו כי אני רואה שטוב לו. אבל לפעמים אני לא יכולה שלא לחשוב על כמה טוב היה לנו פעם וכמה לא טוב לי עכשיו. הוא כאילו החליף אותי באמונה שלו, וביחס שלו כלפי הדת. כאילו אין מקום לשנינו. מאחר והוא עובד כל השבוע, את השבת הוא מקדיש ללימוד, הוא בשיעור חצי מהשבת ובחצי השני הוא ישן. כל דקה פנויה, גם באמצע השבוע, למשל אחרי ארוחת הערב, הוא יושב לקרוא וללמוד. אני מבינה שהוא רוצה להתקדם, אולי אפילו מרגיש איזה חסך או צורך להשלים את כל הידע שהוא החסיר. ובכל זאת - האם זה רצון ה'? בשביל זה חזרנו בתשובה - כדי להתרחק אחד מהשני? אני מוכנה ללכת ולצעוד איתו ולהתקדם איתו, אבל לא רוצה לאבד את הזוגיות והמשפחה שלי. תודה.

ללכת לרב שלו

שלום לך. מדברייך אני שומע שיש הבדלי רמות בדת בינך לבין בעלך. זה נשמע שבעלך עובר תהליך תשובה של "אורות", ואת עוברת תהליך תשובה יותר איטי ושכלתני. בעלך מבחינתו כל מה שהוא לא תורה, הוא לא עושה. הוא מרגיש שהוא פספס הרבה שנים על שטיות. לכן לדעתי לא יעזור שתדברי איתו, כי את מבחינתו לא דעת תורה. מה שאני כן ממליץ שתלכי לדבר עם הרב שלו או משהו שהוא מבחינתו דעת תורה. אם תרצי עוד עזרה טלפונית, אשמח לעזור. נחמן קליגר-יעוץ זוגי 0547862860 נ ב. "אורות" זה מתנה שה' יתברך נותן כדי שבעל תשובה יוכל לעבור את הקשיים בתהליך התשובה. אבל יש במתנה הזאת גם סכנה, והיא ללכת לקיצוניות של דת ולשכוח את כל האנשים מסביבך. ואחרי כמה שנים ש-"האורות" יורדים מצטערים על זה. לכן חשוב להתחבר לרב שיוכל לעצור את הסחף.

שלום אנו נשואים למעלה כ-שש שנים ויש לנו ב"ה ילדים שיהיו בריאים אני מנהלת חיים מסודרים של עבודה וכו בעלי פחות מסודר בעניין העבודה ועדיין מדשדש בתחום בעייתי היא אני מאוד אוהבת לעשות שבתות וחגים בבית עם ילדיי זהו זמן שאני מרגישה שאני יכולה להיות כולי עם הילדים ולהעניק להם אווירת חג מה שלא ניתן לעשות כשמתארחים וכו מה גם שבזמן שאנו צריכים לצאת למשפחה של בעלי הוא נינה לחוץ ואף צועק וממש ממש לא נותן חשק ללכת לשם גם אם קצת היה ואז ממילא אני מגיעה עם אפס מוטיבציה וממש לא רוצה להיות שם וכשאחנו שם הוא משגע את הילדים על סבא וסבתא בלי קשר בצורה קיצונית ומאוסה לי מאוד מאוד קשה עם זה ועם השטיפת מוח הזאת והקיצוניות הזאת לסבא וסבתא שזה כבר עובר את גבול הטעם הטוב בנוסף זה שמשפחתו אינה נימוסית כלל ולא שומרת על הפרטיות שלנו ולא מבינה את הצורך שלנו גם להיות לבד ולדעת שלא בכל עניין הם צריכים להביע דעה בלי לא מספיק מבין שלא בכל עניין מערבים את המשפחה ומספרים יש דברים שצריך להשאיר ביננו או שהוא מעיר או "מחנך" את הילד בקול כדי שכוווולם ישמעו וזה נורא מכעיס אותי שהוא מרגיל את הילד לסיגנון קולנו ושכולם יסתכלו ויגיבו בנוסף בעלי מרגיש חופשי לבקש שזה בעצם דרישה ללכת למשפחה שלו בחגים ושבתות מה שאני לא מרגישה חופשי לי אין אבא ואמא ואצלינו זה מפגש עם האחים והגיסות שלדעתי הוא מנסה לעשות לי את זה יותר מסובך בשאלות מי יהיה שם ועוד כאלה שנותנות הרגשה לא בטוחה וגם ככה אנחנו לא נפגשים הרבה ואין הרבה הזדמנויות וגם אני מרגישה יותר בנוח ובעלי לא מבין זאת שאלתי היא איך אני גורמת לבעלי יותר להבין שצריך לעשות שבתות וחגים בבית עם הילדים

פתרון קונפליקטים

שלום לך. יש פה קונפליקט. מצד אחד את רוצה ובצדק להיות לבד בבית עם הילדים. ומצד שני בעלך אוהב להיות אצל ההורים שלו. מה שאת קודם כל צריכה לעשות זה לקבל שבעלך חושב אחרת ממך (לקבל, לא להסכים) והוא אוהב ללכת להורים שלו. ואז אפשר לפתור את הקונפליקט ולהגיע להסכם מתי נשארים בבית ומתי מתארחים. אני גם שומע מדברייך שבעלך מזלזל במשפחה שלך. וכמו כל מעגל, אם תעריכי יותר את המשפחה שלו, הוא יתחיל להעריך את המשפחה שלך. אשמח לעזור גם טלפוני -נחמן קליגר- ייעוץ זוגי 0547862860

משפחת הכלה הם אנשים מאוד שטלטנים.והכלה מאוד קשורה לבית. בתקופת האירוסין נסינו מאוד לקבל אותה ולהיות סבלני ווויתרנו למשפחה שלה על כמעט הכל למרות שבמידה בסיוימת רימו אותנו (אמרו שישתטפו בעלות דירה שקנינו לבן -לזוג - חזרו בזה אחרי שהסכמנו לכל הסידורים לחתונה לפי טעמם-ולא ממש לפי טעמינו- על סמך זה -ואצלינו מילה זה מילה).הבן שלנו לוקח צידם בהכל . ממבקר אצלם פי 4 מאצלינו. בקושי מדבר איתנו - ולא מוכן לשתתף אותנובכלל במה שקורה בחייו מעבר לפרטים הכי שטחיים.-אנחנו עדיין עוזרים לזוג כספית כל חודש והוא כועס שאנחנו לא רוצים לתת לו כל הכסף לדירה עד הסוף כמתנה. הכלה אנחנו בקושי מכירים והיא לא עשה שום מאמצים של ממש לתקן המצב הזה ובמידה מסויימת מתנהגת בחוסר נימוס כאשר הם מבקרים אצלינו.הזוג נשואים כבר כ3/4 שנה ואחר כמה תקופות של ניקור מוחלט כרגע אנחנו במצב "יחסים קרים".הוא הקטן במשפחה והאחרון להתחתן ויש לנו יחסים די טובים אם שאר הילדים (האחרים כולם בנות) והחתנים.אני גם ידעת טוב מאוד לעשות הגבולות ביןמעורבות והתעברבות - אבל היחסים ביניו במקרה הנ"ל- רחוקים מאוד אפילו להגיעה למצב של הבעיה הזה...הוא לא מבין למה אני מרגישה פגועה ולמה אני כל כך כועסת עיליו והוא לא רואה צורך לעשות שום מאמץ מצידו לשפר המצב ולא מוכן לדבר איתנו בצורה כנה וגלוי בכלל - לכל אמירה בנידון הוא רק שותק.בקיצור אני לא רואה שום תקווה אמיתי ואני מעבר לדיכאון על המצב.

לדבר על הכל

לחדווה שלום את מעלה נקודה כואבת של הורים. הילד שלך התחתן והוא מתרחק ממך, הוא מעדיף את ההורים של אשתו ולא מתחשב בך. ראשית את צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב האם טוב לבן שלי? ואם כן? האם לא  חתנת אותו כדי שיפתח חיים עצמאים משלו. עכשיו נגיע לפתרון: את צריכה לשבת עם הבן שלך לבד בלי אשתו, ופשוט לדבר על הכל. את גם בהחלט יכולה להתנות איתו, שאם המצב הזה ימשיך, הוא לא יקבל את כל הכספים. אי אפשר לקבל רק מתנות ולא לשאת בחובות. בברכה נחמן קליגר -מטפל זוגי 0547862860

שלום וברכה שמי נועה ואני נשואה מזה כחמש שנים יש לי שני ילדים. אני באה ממשפחה הרוסה ולעומת זאת משפחתי של בעלי היא משפחה חמה ומקבלת. למרות זאת אני לא אוהבת ללכת למשפחתו של בעלי (אפילו שהם עוזרים לנו כלכלית) אני מרגישה שם חנוקה, מרגישה שמרחמים עלי ואומרים איזה משפחה מסכנה יש לי. בגלל זה יש לי הרסה מריבות עם בעלי.  הוא לא מבין איך אני כפוית טובה כלפי ההורים שלו, והוא לא מבין מה הבעיה שלי הרי הם מאוד חמים ומקבלים. אני מתלבטת האם זה אגואיסטיות איך שאני מתנהגת או שזה נקודה אמיתית.

שתפי את בעלך בכאב שלך

לנועה שלום וברכה.  יש בך שני צדדים, צד אחד שמודה להורים שלו על העזרה ואוהב לבקר אצלם. צד שני שכואב למה איך לך גם משפחה  כזאת ולכן זה גורם לך שאת לא רוצה לבקר אצלם. הפתרון: קודם כל את צריכה לשתף את בעלך בכאב האישי שלך (ולא בזה שאת מרגישה שמדברים עלייך). לאחמ'כ תוכלו להגיע להסכם משותף איך אפשר להפחית את הכאב. לדוגמא: שיתן לך מילות חיבה בזמן שתשהו בבית הוריו. או שישבח אותך בפני הוריו. בהצלחה נחמן קליגר- מטפל זוגי 0547862860

מדובר בבת 24 דתיה לאומית תורנית שנפגשה עם כ 20 בחורים . הבחור האחרון שיצאה עימו היה בחור תורני עם כיפה אמריקאית והם יצאו כחודשיים נוצר בנתיים חיבור אך בסופו של דבר תקבלה החלטה לנתק את הקשר עקב אי התאמה . כעת הבחורה יוצאת עם בחור שלמד במסגרת דתית לאומית תורנית , אך הבחורה היא יותר רוחנית והוא פחות דתי ממנה. מבחינת מידות מדובר בבחור טוב מאוד. קיים גם חיבור מבחינה אינטלקטואלית ויש מציאת חן.הבחורה מתלבטת מאחר והבחור פחות תורני ממנה . אשמח לקבל התייחסותכם

אם את מודעת להשלכות לכי על זה

שלום לך בעיקרון, הבדלים ברמת הדת יוצרים חיכוכים ומריבות בחיי הנישואין. אבל אם את מודעת לרמת הדת של בעלך ואת בכל אופן שלימה עם זה (רוב הסיכויים שהוא לא ישתנה ברמת הדת) זה לא אמור להוות בעיה. בברכה נחמן קליגר מטפל זוגי 0547862860

אני ובעלי נשואים 3 שנים. יש לי בעיה שמתעוררת מידי פעם בפעם. ההורים של בעלי גרושים, אמו היא אישה עובדת בעלת נכסים ועבודה מכובדת ומכניסה. אני עובדת רוב שעות היום. בעלי לומד ב"ה. מצבנו הכלכלי בכי רע. אני משתדלת להצטמצם בכל מה שאפשר, עד שאני חשה ממש חנוקה. בעלי מבקש מידי פעם שניתן כסף לחמותי לעזור לה לדוג' בנישואי האחיות שלו או באירועים כאלה ואחרים שנראה לו שהיא דחוקה כלכלית, ונאלצת להתמודד לבד עם המצב בעקבות הגרושין מבעלה. אני מבינה לליבו שהוא דואג לה בתור אימו, אך מרגישה שזה מגיע על חשבוני. כל פעם שאני מנסה להסביר לו זה גורר ויכוחים ומריבות נוראיות שאני מעדיפה לשלם מאשר להיות "לקה ושילם"... לאחרונה הוא שוב ביקש שנעביר (בתשלומים- כי פשוט אין בבנק...) סכום מכובד מאד של כסף כ"עזרה" לאימו שמחתנת בקרוב בת. אני לא יכולה לעמוד בלחץ הכלכלי! כמה שהסברתי לו את העניין הוא לא מבין כלל. אני לוקחת על עצמי עבודות נוספות איחר הצהריים, מטפלת בילדים ובבית לבדי כדי שילמד בראש שקט, הוא מודע הייטב למצב הכלכלי, לזה שאני חוסכת ולא קונה הרבה דברים שהם ממש הכרחיים... אז למה הוא לא מבין? מה אעשה? איך אוכל להסביר את עצמי בלי לפגוע בו? האם אני לא בסדר? כבר ניסיתי להסביר עם מכתב, עם מתנה, עם שיחה בארבע עיניים...וכל פעם מגיעה למבוי סתום. אולי חשוב לציין שאני לא הבאתי להורי שקל אחד מיום החתונה. בעלי טוען שהם אנשים אמידים שלא זקוקים לעזרתנו. אשמח לעזרתך.

אולי תשני גישה

ליוספה שלום:
המצב שאת נמצאת הוא לא פשוט, נראה בכך שאת עושה הרבה מאמצים כדי לפתור את הבעיה, אך עדיין ללא הצלחה.
ולכן את צריכה לשנות גישה ולנסות להבין את המניע של בעלך, מהו הגורם שהוא נותן כסף לאמא שלו על חשבון המשפחה שלכם, ע"י שהוא יראה שאת לא מתנגדת אלא מתענינת, הוא ישתף אותך במניעים שלו וכך תוכלו להגיע להבנה.
אשמח לעזור בהמשך הדרך נחמן קליגר- 0547862860