שלום, אני פונה כי אני מרגישה שאני באופן כללי בחיים מאוד זקוקה להיות בשליטה. תמיד חזקה ובוחרת, תמיד פה בשביל בעלי, 'אישה טובה' מעודדת ומחזקת וכו'. זה נראה שזה נוח לי ומשרת משהו ואינני יודעת מה. נראה שזה משרת גם את בעלי, שיותר נזקק,יותר 'עושה לעצמו הנחות'. לפעמים אני מרגישה קצת 'איזה אפס' וכמובן שזה משפיע גם על האינטימיות ומקשה על היכולת שלי להיות חלשה נזקקת ונהנית ממנו. אשמח לכיוון, מה בדכ זה משרת, איך נוכל לצאת מהמעגל הזה, האם אפשר בטיפול אישי? זוגי? טיפ כלשהו? תודה!

לקבל כדי לתת

בס"ד

זה נפלא שיש לך מודעות לתכונות כל כך טובות באישיות שלך , 

את חזקה ואת רוצה להשתמש בחוזקות שלך לתת לבעלך ולהיות אשה טובה ולהעניק לו  ,אבל מצד שני את רוצה גם להביט עליו בהערצה ,בכבוד ,להעריך אותו כאדם עם חוזקות משלו ,ואת מודעת לזה ,שזה מפריע לך באינטימיות שאת לא רואה בו את העוצמות שאת רוצה לראות בו , את לא מכבדת אותו מספיק ואת אמיתית וכנה לומר לעצמך שזה לא טוב .

את "בוחרת"  וכנראה ,למרות שלא ציינת ,שבעלך מאוד אוהב אותך ומעריך אותך ומאפשר לך "לבחור" מסכים לך "לשלוט "

אבל את מרגישה שחסר לך את החלק שלו בבחירה שהיא תיהיה אולי שילוב של רצון שלך ושלו ביחד .

הצורך שלך לשלוט לא חייב לסתור את הצורך שלך להיות  מקבלת (בלשונך :ניזקקת ) הקב"ה ברא אותנו עם הרצון לקבל ,

ואת מרגישה שאת רוצה לקבל ,רק לא יודעת איך לממש את הצורך החשוב הזה ,

צריך לברר פרטים נוספים כדי להבין מה זה משרת ,צריך להבין את העולם הפנימי שלך ומה מניע אותך ,זה יכול להיות

מהרבה דברים 

אולי זה משרת פרפקציוניסטיות שאת רוצה לחוש אותה בעצמך ?

אולי קשה לך לשחרר את הרצון שלך להרשים ולהיות סופר ,האשה המושלמת שרק נותנת ולא זקוקה?

וזה בא על חשבון כל כך הרבה דברים אחרים 

חסר הרבה נתונים על החוויה של בעלך מהנתינה המרובה שלך ,לפעמים הרבה נתינה מגיע מהצורך לתת לשני כאוביקט ,

בלי לבדוק שהוא באמת  זקוק לזה ,רוצה את זה ,ואולי הוא רוצה רק כוס מים ,ואת שופכת עליו דלי?

בזוגיות בריאה אין מצב רק של" רק לתת " ,צריך לקבל ,להיות "מחצית השקל"

להינות מהקבלה ולתת לשני את ההרגשה שהוא אכן נותן ואת זקוקה לו רק כך הוא ואת תיהיו באמת מאושרים .

בכל מקרה,יש הרבה מה לברר ,

אין ספק שהזוגיות שלכם יכולה להיות הרבה יותר עם חוסן ושביעות רצון אם תקבלי את הצורך לקבל כזכות לתת של הצד השני .

ברכה והצלחה 

פנינה פורטונה גנסיא 

 

 

אנו זוג נשוי 17 שנים, בנישואינו השניים וחיים באושר. בני מהנישואים הראשונים נמנע מלפגוש את אשתי הנוכחית במשך כל השנים והוא האמין שאשתי הנוכחית היא הסיבה שהתגרשתי מאשתי הראשונה (אמא שלו), למרות שלא, כי הנישואים שלנו לא היו מאושרים, אבל הסתרנו את זה ואף אחד לא האמין שאנחנו לא מאושרים. יכול להיות שאשתי הנוכחית הייתה "ההדק", אבל בהחלט לא הייתה הסיבה לגירושין. למרות שבני נמנע מלפגוש את אשתי, היא תמיד באה איתי להרבה מאירועי חייו, כמו סיום הלימודים, חתונת בתי או אירועים משפחתיים אחרים בהם הוא נכח, ותמיד במסעותינו קנתה לו מתנה, כאשר קנינו לילדים האחרים. במהלך השנים נפגשתי לבד עם בני מחוץ לביתנו, כי הוא סירב להגיע לביתנו כשאשתי נכחה. בפגישותינו, ניסיתי לשכנע את בני לפגוש את אשתי, וכך ניסו גם בתי הגדולה, וגם אחי, אך זה היה חסר תועלת. אפילו אמרתי לו שאני לא אבוא לנישואיו בלי אשתי, אבל זה היה חסר תועלת. אחרי ניסיונות רבים, אשתי אמרה שהיא לא תגיע לנישואיו, כי בסופו של דבר היא מרגישה נעלבת מההתנהגות שלו, אבל אז זה לא היה רלוונטי, וקיוויתי שהזמן יפתור את הבעיה. לפני מספר חודשים, בני הגיע לביתי יחד עם אשתו לעתיד והודיע שהם יתחתנו. הפגישה הייתה טובה ושני הצדדים דיברו, וקיוויתי שהכל הגיע לסיומו הטוב. כשאשתי ואני דיברנו על הנישואין העתידיים, היא אמרה לי שהיא לא מתכוונת להגיע לחתונה שלו, כי היא מרגישה שהבן שלי בא כי הוא ידע שלא אבוא לחתונה שלו בלי אשתי. אמרתי שבמקרה זה נצטרך להתגרש, בלי קשר לנישואינו המאושרים ושאנו אוהבים זה את זה, וזאת מכיוון שאיני יכול לשאת את הבושה על מה יחשבו חברינו וקרובינו כאשר יראו אותי מגיע לבד. אני מאוד מכובד בקרב החברים והמשפחה שלנו, ואני אדם גאה מאוד באופי שלי, ואנחנו לא גרים לבד, ולכן הבושה להגיע לבד תגרום לי כאב וסבל רב. מה דעתך וכיצד צריך להגיב?

רגישות עם מובחנות

אתה מתאר 17 שנם של זוגיות עםשביעות רצון ,וזה נהדר .

אבל לד הזוגיות יש רגשות של הורות במצוקה מול רגשות טיבעיים של הילד ,זהמצער אותך  ואת הילד ואת אשתך ,

הרבה אנרגיות מושקעת מסביב הניסיון לשנות את התפיסה שהלד נאחז בה בצורה טבעית מבחינתו הוא מגן  על כבוד אמ הטבעית

אולי השלמה עם המציאות איך שהילד רואה אותה ומתוך אמונה שכשיגדל יבין ...תמנע הרבה סבל מסביב לנושא טעון ,

מותר לך להיות בזוגיות ולומר לאשתך שאתה אוד מעריך אותה ואוהב אתה גם אם היא לא תגיעלשימחה של הילד ולהיות שלם 

שזה בסדר ,הילד ירגיש שמח בחתונה שלו ,ירגיש שאתה מכבד את ריגשותיו ,אשתך לא תצטרך להשקיע אנרגיות שלא מועילות

כלום ורק גורמות למתח ביניכם ,כי כגודל המסירות כן הציפיה שלה לתמורה ממך ...

בעל ואשה לא חייבים ללכת צמודים לכל ארוע ,דווקא המסוגלות להיפרד כדי להישאר מחוברים היא הכח להמשיך יחד עד מאה ועשרים 

פנינה פורטונה 076/5305561 0508755555

 

 

שלום וברכה, אנחנו נשואים שנה וחצי ב"ה, יש לנו קשר מעולה ומקסים מכל הבחינות ממש! בעלי הוא אברך כולל רציני, ירא שמים מאד, מידות זהב! באמת בעל טוב ,מסור ואוהב, הוא לא עצלן ולא בטלן בכלל ! הוא מנצל את הזמן וזריז מאד, אבל- יש בעיה אחת רצינית שמציקה מאד מאד לקשר שלנו, לבעלי קשה מאד לקום בבוקר! לא מכירה בקרים שהוא קם לפניי! יש בקרים שהוא מצליח לקום בזמן ויש מלא שלא... בבוקר הוא בן אדם אחר! עד שהוא מתעורר.. עד שהוא קם.. מתלבש.. יוצא.. הכל לאט לאט עד שהוא מגיע לערות מלאה.. בהתחלה הייתי מעירה אותו מלא פעמים, הייתי מקפידה שנלך לישון מוקדם, מכינה לו קפה חזק, מעירה אותו בטובות ובחיוכים... לא עוזר.. ניסיתי גם להעיר לצערי בעצבים.. בקצת הרמת טונים... לא עוזר.. וזה מצער אותי מאד מאד מאד, מרגישה שלפעמים כל היום שלי מתנהל לפי זה. היה תקופה שהחלטתי פשוט לקום מוקדם וללכת וביקשתי ממנו שלא יגיד לי מתי הוא קם, אבל זה כבר לא כל כך מעשי, כי חלק מהשבוע אני עובדת מהבית. הוא אומר לי כל הזמן שבבוקר אסור לי להראות לו שאני כועסת או משהו , כי זה מכניס אותו עוד יותר לשינה, והוא אומר לי שאני לא מתארת לעצמי איך קשה לו לקום והוא מרגיש איזשהו פחד לקום , ואיזה מלחמות יש לו עם עצמו... הוא מאד מתוסכל שהוא לא מצליח לקום ואני אומרת - למה??? למה זה ככה?? אין לו מחויבות לקום??? הוא בן אדם מאד שמח וטוב לו בחיים, הוא לא במשבר או משהו.. אז למה???? אני לא מסוגלת נפשית להיות השעון מעורר שלו... מרגישה שנהייתי אחראית למתי שהוא קם.. ויש מזה הפסדים - המלגה בכולל נמוכה, הפסדים של שעות לימוד ,זמן תפילה, תפילה בבית וכולי , וסתם כך זה גורם לי לפעמים לקושי להעריך אותו שאני רואה אותו ככה ישן - וזה חבל לי כי בעלי הוא באמת באמת בן אדם מיוחד מאד מכל הבחינות רוחנית וגשמית! בשבתות אצל ההורים הוא קם לפעמים מאוחר גם כן וזה לא נעים לי בכלל!! ונוצרים מזה ויכוחים וחוסר הבנה ואי נעימות גדולה. וממש חבל לי! כי באמת יש לנו קשר טוב, וחבל לי שנושא כזה יכביד כל כך על הקשר... אני מודעת לזה שגם לי יש בעיה שאני לוקחת את זה קשה וכועסת ובוכה ונכנסת לעצבות גדולה, ומתנהלת לפי זה, ושאסור לי בתור אישה להעיר אותו לבקר אותו כ"כ הרבה, אבל מה אני אמורה לעשות שזה פשוט מפוצץ אותי??? אני לא מוכנה להשלים עם זה בשום אופן!! אגב- יש לציין שגם בישיבה היו לו תקופות כאלה - זה לא התחיל מהנישואין. אשמח מאד לטיפים מעשיים איך להתגבר על המצב. תודה רבה ויישר כח.

לעשות את שלי ולהיות מאושרת

בס"ד 

אשת אברך יקרה 

נשמע מדבריך שאת משקיע המון אנרגיות ,כעס ורגש מסביב לתפקיד של בעלך לקום בבוקר .

את נשמעת סובלת מאוד ,עד מצב ממש תחושה של חוויה בלתי נסבלת מבחינתך  לשאת את ההמשך של הדפוס התנהגות של בעלך ,

היה מעניין לשמוע אם יש עוד תפקידים שבעלך לא מבצע מלבד להספיק את מטלות הבוקר ,שכך שמכניסים אותך לסערת רגשות של :"מה אני אמורה לעשות כדי לתקן את המצב"

מה החוויה שלך?

האם את מרגישה רגשות אשמה ? 

האם הכעס שאת מרגישה הוא כלפיו?

או אולי גם כלפי עצמך?

יתכן שאת נושאת על כתפיך העמוסות עול שהוא לא שלך ?

למה?

מעניין לשמוע אותו ,מה הוא אומר ,למה הוא כל כך רגוע כשאת כל כך בסערה ,

אולי הוא יתרגל שהסערה שלך מאפשרת לו להתפנק עוד קצת במיטה כשאת מבצעת את התפקידים שלו ?

אולי הוא חושב שאת גם קצת נהנית לנהל את כל הבוקר בלעדיו ,ועושה את זה טוב יותר ממנו ?

היתי שמחה לשמוע מאיפה בא לך הרעיון שאת אמורה להיות אחראית על התפקידים שלו?

את נשמעת אשה חרוצה,חכמה ,עסוקה ,יש לך כל כך הרבה תפקידים משלך .

לשאת גם את התפקידים שלו? זה ממש קשה!

בדרך כלל כשאנשים רואים שעושים את התפקיד שלהם ,זה טוב להם והם לא מתנדבים לשנות את המצב ,

בפרט שמדובר באשה חרוצה ואחראית שעושה את הכל במרץ .אפילו מייסרת את עצמה בשביל האיבוד זמן קריאת שמע שלו ...

מה יותר טוב בשבילו ? למה שיעשה שינוי?

אז אולי תשחררי ....

את מחזיקה כל כך הרבה קופסאות של מטלות בידיים והכל נופל לך ....אפילו הערכה שלך לבעלך ..

עד מתי ?

אולי תנשמי עמוק ופשוט תתרכזי בעול שלך ,ותשאירי לו את העול שלו ?

ברכה והצלחה 

פנינה פורטונה ג

 

 

 

 

 

 

שלום אני נשואה כבר שנה וחצי וכבר לקראת סוף הריון שני. ובכל התקופה הזאת של הנישואין היו לנו ממש פעמים בודדות של יחסי אישיות וגם זה רק בשביל לרצות את הבעל או מלחץ של הבעל עלי. ובתקופה האחרונה הגעתי למצב שאני פשוט לא מסוגלת למגע מיני . זה פשוט מרתיע אותי וגורם לי להתעצבן עליו. הייתי רוצה ללכת לטיפול ולנסות לטפל בבעיה (אני מודעת מזה שהחוסר חשק יכול להיות גם מההריון אבל זה כבר יותר מחוסר חשק). הייתי רוצה שתכווני אותי איך לפנות לטיפול ולאיזה מטפלת

חבל לסבול

לשואלת שלום וברכה 

אני מעריכה מאוד את האומץ לפנות לעזרה , סטיסטית אנשים פונים לעזרה רק אחרי ממוצע של 7 שנות סבל !

את מתארת מצב שמתחילת הנישואים יש קושי מסביב לקיום המצווה ,וזה כמובן לא צריך להיות כך .

קיום המצווה צריך להביא לשניכם שמחה וכוחות .

 

קושי יכול להיות מסיבות רבות חלקן קשורות לחסימות ריגשיות כמו :שביעות רצון ,עמדות ,מיתוסים 

חלקן רפואיות כמו ווגיניסמוס,הורמונים ועוד 

כמובן שאם בעלך יסכים הכי טוב שיצטרף וביחד תגיעו ליעוץ .

מברכת אותכם בחודש טוב ושמח ושהכל יתהפך לטובה. 

פנינה פורטונה -יועצת זוגית ומאבחנת ויועצת בקדושת הבית .

050/8755554

 

שלום אני נשואה כבר שנה וחצי וכבר לקראת סוף הריון שני. ובכל התקופה הזאת של הנישואין היו לנו ממש פעמים בודדות של יחסי אישיות וגם זה רק בשביל לרצות את הבעל או מלחץ של הבעל עלי. ובתקופה האחרונה הגעתי למצב שאני פשוט לא מסוגלת למגע מיני . זה פשוט מרתיע אותי וגורם לי להתעצבן עליו. הייתי רוצה ללכת לטיפול ולנסות לטפל בבעיה (אני מודעת מזה שהחוסר חשק יכול להיות גם מההריון אבל זה כבר יותר מחוסר חשק). הייתי רוצה שתכווני אותי איך לפנות לטיפול ולאיזה מטפלת

חבל לסבול

לשואלת שלום וברכה 

אני מעריכה מאוד את האומץ לפנות לעזרה , סטיסטית אנשים פונים לעזרה רק אחרי ממוצע של 7 שנות סבל !

את מתארת מצב שמתחילת הנישואים יש קושי מסביב לקיום המצווה ,וזה כמובן לא צריך להיות כך .

קיום המצווה צריך להביא לשניכם שמחה וכוחות .

 

קושי יכול להיות מסיבות רבות חלקן קשורות לחסימות ריגשיות כמו :שביעות רצון ,עמדות ,מיתוסים 

חלקן רפואיות כמו ווגיניסמוס,הורמונים ועוד 

כמובן שאם בעלך יסכים הכי טוב שיצטרף וביחד תגיעו ליעוץ .

מברכת אותכם בחודש טוב ושמח ושהכל יתהפך לטובה. 

פנינה פורטונה -יועצת זוגית ומאבחנת ויועצת בקדושת הבית .

050/8755554

 

שלום אני נשואה כבר שנה וחצי וכבר לקראת סוף הריון שני. ובכל התקופה הזאת של הנישואין היו לנו ממש פעמים בודדות של יחסי אישיות וגם זה רק בשביל לרצות את הבעל או מלחץ של הבעל עלי. ובתקופה האחרונה הגעתי למצב שאני פשוט לא מסוגלת למגע מיני . זה פשוט מרתיע אותי וגורם לי להתעצבן עליו. הייתי רוצה ללכת לטיפול ולנסות לטפל בבעיה (אני מודעת מזה שהחוסר חשק יכול להיות גם מההריון אבל זה כבר יותר מחוסר חשק). הייתי רוצה שתכווני אותי איך לפנות לטיפול ולאיזה מטפלת

חבל לסבול

לשואלת שלום וברכה 

אני מעריכה מאוד את האומץ לפנות לעזרה , סטיסטית אנשים פונים לעזרה רק אחרי ממוצע של 7 שנות סבל !

את מתארת מצב שמתחילת הנישואים יש קושי מסביב לקיום המצווה ,וזה כמובן לא צריך להיות כך .

קיום המצווה צריך להביא לשניכם שמחה וכוחות .

 

קושי יכול להיות מסיבות רבות חלקן קשורות לחסימות ריגשיות כמו :שביעות רצון ,עמדות ,מיתוסים 

חלקן רפואיות כמו ווגיניסמוס,הורמונים ועוד 

כמובן שאם בעלך יסכים הכי טוב שיצטרף וביחד תגיעו ליעוץ .

מברכת אותכם בחודש טוב ושמח ושהכל יתהפך לטובה. 

פנינה פורטונה -יועצת זוגית ומאבחנת ויועצת בקדושת הבית .

050/8755554

 

שלום אני נשואה כבר שנה וחצי וכבר לקראת סוף הריון שני. ובכל התקופה הזאת של הנישואין היו לנו ממש פעמים בודדות של יחסי אישיות וגם זה רק בשביל לרצות את הבעל או מלחץ של הבעל עלי. ובתקופה האחרונה הגעתי למצב שאני פשוט לא מסוגלת למגע מיני . זה פשוט מרתיע אותי וגורם לי להתעצבן עליו. הייתי רוצה ללכת לטיפול ולנסות לטפל בבעיה (אני מודעת מזה שהחוסר חשק יכול להיות גם מההריון אבל זה כבר יותר מחוסר חשק). הייתי רוצה שתכווני אותי איך לפנות לטיפול ולאיזה מטפלת

חבל לסבול

לשואלת שלום וברכה 

אני מעריכה מאוד את האומץ לפנות לעזרה , סטיסטית אנשים פונים לעזרה רק אחרי ממוצע של 7 שנות סבל !

את מתארת מצב שמתחילת הנישואים יש קושי מסביב לקיום המצווה ,וזה כמובן לא צריך להיות כך .

קיום המצווה צריך להביא לשניכם שמחה וכוחות .

 

קושי יכול להיות מסיבות רבות חלקן קשורות לחסימות ריגשיות כמו :שביעות רצון ,עמדות ,מיתוסים 

חלקן רפואיות כמו ווגיניסמוס,הורמונים ועוד 

כמובן שאם בעלך יסכים הכי טוב שיצטרף וביחד תגיעו ליעוץ .

מברכת אותכם בחודש טוב ושמח ושהכל יתהפך לטובה. 

פנינה פורטונה -יועצת זוגית ומאבחנת ויועצת בקדושת הבית .

050/8755554

 

שלום אני נשואה כבר שנה וחצי וכבר לקראת סוף הריון שני. ובכל התקופה הזאת של הנישואין היו לנו ממש פעמים בודדות של יחסי אישיות וגם זה רק בשביל לרצות את הבעל או מלחץ של הבעל עלי. ובתקופה האחרונה הגעתי למצב שאני פשוט לא מסוגלת למגע מיני . זה פשוט מרתיע אותי וגורם לי להתעצבן עליו. הייתי רוצה ללכת לטיפול ולנסות לטפל בבעיה (אני מודעת מזה שהחוסר חשק יכול להיות גם מההריון אבל זה כבר יותר מחוסר חשק). הייתי רוצה שתכווני אותי איך לפנות לטיפול ולאיזה מטפלת

חבל לסבול

לשואלת שלום וברכה 

אני מעריכה מאוד את האומץ לפנות לעזרה , סטיסטית אנשים פונים לעזרה רק אחרי ממוצע של 7 שנות סבל !

את מתארת מצב שמתחילת הנישואים יש קושי מסביב לקיום המצווה ,וזה כמובן לא צריך להיות כך .

קיום המצווה צריך להביא לשניכם שמחה וכוחות .

 

קושי יכול להיות מסיבות רבות חלקן קשורות לחסימות ריגשיות כמו :שביעות רצון ,עמדות ,מיתוסים 

חלקן רפואיות כמו ווגיניסמוס,הורמונים ועוד 

כמובן שאם בעלך יסכים הכי טוב שיצטרף וביחד תגיעו ליעוץ .

מברכת אותכם בחודש טוב ושמח ושהכל יתהפך לטובה. 

פנינה פורטונה -יועצת זוגית ומאבחנת ויועצת בקדושת הבית .

050/8755554

 

האם ראוי/ראוי שלא להשתמש בשם החיבה של אשתי בפני זרים ובני הבית? כגון השם שלה בסיומת 'וש'.. תודה רבה

אלגרית לפרחים

בס"ד

לשואל שלום 

לפני התשובה ההלכתית , צריך להבין שגם אם  נניח שמותר, יש לבדוק מה החוויה של האישה  בגילויי חיבה ברבים ,

לפעמים אנחנו רוצים לעשות משהו שנראה לנו גילוי חיבה שנובע ממקום טוב של אהבה ,ואצל השני זה מתפרש 

כחוויה של חוסר נוחות עד בושה עמוקה ,

יש שמרגישים שחשיפה של רגשות בפורום היא ביטוי חיצוני ושיטחי ופוגם בעוצמה הפנימית של האינטימיות ,

יש שלא רוצים שאנשים יקנאו...ויעשו עין הרע ...

יש שפשוט מאמינים שכמה שהאהבה יקרה יותר היא שמורה יותר כמו יהלום בכספת .

ואם זה כך ,לא משנה מה ההלכה אומרת הרי בהתנהלות הזוגית התחושה של האשה היא רתיעה ומתקבלת ההיפך ממה שהית רוצה. אתה רוצה לשמח אותה והיא אדרבא יכולה לכעוס כשהחוויה שלה : הוא לא מבין אותי ,

אני לא אוהבת את זה !למה הוא לא רואה את הצורך שלי בשמירה על אינטימיות .

כמו אשה שאלרגית לפרחים ובעלה מתעקש להביא כל יום שישי פרחים כי הוא אוהב פרחים ,אבל היא לא מפסיקה להתעטש 

מהרגע שהם בבית.

לעניין ההלכה :

כבר נכתב בשולחן ערוך אבן העזר ס' כ"א סעיף ה' עיין שם 

שאין לנהוג דברי חיבה כלפי אשתו בפני אחרים .

מכמה טעמים האחד הוא הרהור של אחרים ..קינאה.. צניעות בדברים שבינו לבינה .

מברכת אתכם 

בחודש טוב ושמח  ,

ויש עניין שהכל  מתהפך לטובה 

מכל מקום כדאי ללמוד אתשפת  האהבה של בן הזוג 

פנינה פורטונה יועצת זוגית ויועצת בקדושת הבית 

050/8755554

 

 

ב"ה בוקר טוב אני מעל גיל 50 הורי גרושים מאז שהייתי בן 3 במשך השנים היו לי הרבה חיכוחים קשים עם אבי על כול ממה שקשור לסדרי עדיפיות בחיים בגדול הוא בחר לדאוג לנשותיו לפני שהוא דאג לילדו כאשר אני בכול אופן תמיד הייתי זמין עברו ולא כך היה מצימצידו (אני ממש ממעיט כאן בדברים הזויים שעברתי בחיים איתו) לפני שבוע שמתי קווים אדומים לאבי במערכת יחסים ומאז אין ביננו דיבור... הבטחתי לו שאם חלילה קורא משהו אני תמיד יהיה מאחוריו והוא יודע זאת (מה שלא היה מתי שאני הייתי במצב פחות טוב ) כשזה מגיע לכיבוד אב ואם חשוב לי מאוד ליישם את זה ולצערי הרב עצם זה שאני לא בקשר עם האבא גורם לי הרגשה טובה (פשוט תפסתי מרחק) והשאלה שלי האם אני מתנהג נכון ואם לא מה אני צריך לעשות? תודה מראש ושבת מבורכת

יש בך את הכוח

לשואל הנכבד שלום 

הרב זילברשטין נשאל שאלה דומה במחור שעבר שבע מדורי גיהנום מאבא שלו עד שמרוב צער השתגע ואושפז בגיל 17 בבית חולים לחולי נפש ,מאז השתחרר והשתקם אבל הוא לא אדים רגיל ,

הרב זילברשטין ענה שאי אפשר לצוות אדם כזה בכבוד הורים ,כי הוא לא מסוגל לכבד את אבא שלו זה מעבר לכוחות הנפש שלו ,

הכעס ,ההשפעה על החיים ,הסבל ,

אבל בעבודה איטית ועם הרבה סבלנות ע"י טיפול חיצוני ועבודה עצמית אדם יכול להגיע למצב שהוא עושה הפרדה בין העבר שלו לבין ההווה ,

יש באדם בגנטיקה האלוקים את כוחות הריפוי של עצמו ,וכל זמן שהנר דולק אפשר לתקן 

ככל שאדם ירפא את עצמו ,יחזק את עצמו  יעבד את העבר ע"י גורם חיצוני ,יפריד בין האישיות שלו לאבא שלו 

יפריד בין התיקון והסבל שעבר ,ויבין שיש לו בחירה חופשית להחליט שהוא לא רוצה יותר לסבול .

יהי לו גם קל יותר לקיים את מצוות כיבוד הורים בניתוק בין :"מה שמגיע לאבא "

לבין מה שאני עושה כמצווה שמזכה אותי בשכר עצום "

אנחנו לא מבינים סיבות של סבל אבל אנחנו מאמינים במשמעות ושאין גרם של סבל שאנחנו מקבלים בלי סיבה .

השם יברך אותך שתתחזק שתשתחרר ותצליח לשחרר מחילה 

למענך ולמען משפחתך 

פנינה פורטונה יועצת זוגית ומשפחתית,פסיכולוגיה יהודית  

ב"ה בוקר טוב אני מעל גיל 50 הורי גרושים מאז שהייתי בן 3 במשך השנים היו לי הרבה חיכוחים קשים עם אבי על כול ממה שקשור לסדרי עדיפיות בחיים בגדול הוא בחר לדאוג לנשותיו לפני שהוא דאג לילדו כאשר אני בכול אופן תמיד הייתי זמין עברו ולא כך היה מצימצידו (אני ממש ממעיט כאן בדברים הזויים שעברתי בחיים איתו) לפני שבוע שמתי קווים אדומים לאבי במערכת יחסים ומאז אין ביננו דיבור... הבטחתי לו שאם חלילה קורא משהו אני תמיד יהיה מאחוריו והוא יודע זאת (מה שלא היה מתי שאני הייתי במצב פחות טוב ) כשזה מגיע לכיבוד אב ואם חשוב לי מאוד ליישם את זה ולצערי הרב עצם זה שאני לא בקשר עם האבא גורם לי הרגשה טובה (פשוט תפסתי מרחק) והשאלה שלי האם אני מתנהג נכון ואם לא מה אני צריך לעשות? תודה מראש ושבת מבורכת

יש בך את הכוח

לשואל הנכבד שלום 

הרב זילברשטין נשאל שאלה דומה במחור שעבר שבע מדורי גיהנום מאבא שלו עד שמרוב צער השתגע ואושפז בגיל 17 בבית חולים לחולי נפש ,מאז השתחרר והשתקם אבל הוא לא אדים רגיל ,

הרב זילברשטין ענה שאי אפשר לצוות אדם כזה בכבוד הורים ,כי הוא לא מסוגל לכבד את אבא שלו זה מעבר לכוחות הנפש שלו ,

הכעס ,ההשפעה על החיים ,הסבל ,

אבל בעבודה איטית ועם הרבה סבלנות ע"י טיפול חיצוני ועבודה עצמית אדם יכול להגיע למצב שהוא עושה הפרדה בין העבר שלו לבין ההווה ,

יש באדם בגנטיקה האלוקים את כוחות הריפוי של עצמו ,וכל זמן שהנר דולק אפשר לתקן 

ככל שאדם ירפא את עצמו ,יחזק את עצמו  יעבד את העבר ע"י גורם חיצוני ,יפריד בין האישיות שלו לאבא שלו 

יפריד בין התיקון והסבל שעבר ,ויבין שיש לו בחירה חופשית להחליט שהוא לא רוצה יותר לסבול .

יהי לו גם קל יותר לקיים את מצוות כיבוד הורים בניתוק בין :"מה שמגיע לאבא "

לבין מה שאני עושה כמצווה שמזכה אותי בשכר עצום "

אנחנו לא מבינים סיבות של סבל אבל אנחנו מאמינים במשמעות ושאין גרם של סבל שאנחנו מקבלים בלי סיבה .

השם יברך אותך שתתחזק שתשתחרר ותצליח לשחרר מחילה 

למענך ולמען משפחתך 

פנינה פורטונה יועצת זוגית ומשפחתית,פסיכולוגיה יהודית  

ב"ה בוקר טוב אני מעל גיל 50 הורי גרושים מאז שהייתי בן 3 במשך השנים היו לי הרבה חיכוחים קשים עם אבי על כול ממה שקשור לסדרי עדיפיות בחיים בגדול הוא בחר לדאוג לנשותיו לפני שהוא דאג לילדו כאשר אני בכול אופן תמיד הייתי זמין עברו ולא כך היה מצימצידו (אני ממש ממעיט כאן בדברים הזויים שעברתי בחיים איתו) לפני שבוע שמתי קווים אדומים לאבי במערכת יחסים ומאז אין ביננו דיבור... הבטחתי לו שאם חלילה קורא משהו אני תמיד יהיה מאחוריו והוא יודע זאת (מה שלא היה מתי שאני הייתי במצב פחות טוב ) כשזה מגיע לכיבוד אב ואם חשוב לי מאוד ליישם את זה ולצערי הרב עצם זה שאני לא בקשר עם האבא גורם לי הרגשה טובה (פשוט תפסתי מרחק) והשאלה שלי האם אני מתנהג נכון ואם לא מה אני צריך לעשות? תודה מראש ושבת מבורכת

יש בך את הכוח

לשואל הנכבד שלום 

הרב זילברשטין נשאל שאלה דומה במחור שעבר שבע מדורי גיהנום מאבא שלו עד שמרוב צער השתגע ואושפז בגיל 17 בבית חולים לחולי נפש ,מאז השתחרר והשתקם אבל הוא לא אדים רגיל ,

הרב זילברשטין ענה שאי אפשר לצוות אדם כזה בכבוד הורים ,כי הוא לא מסוגל לכבד את אבא שלו זה מעבר לכוחות הנפש שלו ,

הכעס ,ההשפעה על החיים ,הסבל ,

אבל בעבודה איטית ועם הרבה סבלנות ע"י טיפול חיצוני ועבודה עצמית אדם יכול להגיע למצב שהוא עושה הפרדה בין העבר שלו לבין ההווה ,

יש באדם בגנטיקה האלוקים את כוחות הריפוי של עצמו ,וכל זמן שהנר דולק אפשר לתקן 

ככל שאדם ירפא את עצמו ,יחזק את עצמו  יעבד את העבר ע"י גורם חיצוני ,יפריד בין האישיות שלו לאבא שלו 

יפריד בין התיקון והסבל שעבר ,ויבין שיש לו בחירה חופשית להחליט שהוא לא רוצה יותר לסבול .

יהי לו גם קל יותר לקיים את מצוות כיבוד הורים בניתוק בין :"מה שמגיע לאבא "

לבין מה שאני עושה כמצווה שמזכה אותי בשכר עצום "

אנחנו לא מבינים סיבות של סבל אבל אנחנו מאמינים במשמעות ושאין גרם של סבל שאנחנו מקבלים בלי סיבה .

השם יברך אותך שתתחזק שתשתחרר ותצליח לשחרר מחילה 

למענך ולמען משפחתך 

פנינה פורטונה יועצת זוגית ומשפחתית,פסיכולוגיה יהודית  

אנו נשואים מעל 3 שנים היו לנו המון קשיים בזוגיות מכל כיוון אפשרי ובסיעתא דשמייא מנסים ומצליחים להתגבר. השאלה שלי איזה יחס אישה צריכה לקבל מגבר מבחינת חיי אישות וגם סתם יחסים אינטימיים במהלך היום ? מי אמור להיות היוזם? האם גבר אמור לחזר אחר אישתו? מי אמור לרצות את מי(בזמן ריב) ? ועוד שאלה שהיא הכי חשובה האם גבר בעל אופי קר יכול להשתנות? קשה לי מאוד בחיי האישות עם בעלי והכל מתחיל מזה שהוא לא יודע ליזום טיפוס מאוד אדיש וקר כלפי כמובן שזה משפיעה על שאר הדברים בזוגיות. אשמח לעצה או כל דבר שיעזור לי לפתור את הבעייה הזאת. תודה ובברכה.

גם הילדים שונים גם בזוגיות שונים וזה בסדר

בס"ד

שואלת יקרה ואמיצה 

אתם נשואים שלוש שנים,ולמרות שאת מתארת סבל אמיתי בכנות עם קשיים שכנראה לא רק ביחסי אישות

סטיסטית את מהזריזות הפונות ליעוץ וזה נפלא(מחקרית מוכח שפונים אחרי שבע שנות סבל) 

יש לך שאלות חשובות של  אשה שרוצה להיות מאושרת ואת מתלבטת בשאלות  של "מי מתחיל ראשון " ומה נכון 

ואלו שאלות טובות עם תשובות שצריכות להיענות מתוך הזוגיות האישית של שניכם .

ובשביל זה צריך לשמוע שני צדדים 

אין יועץ שיודע יותר טוב ממך ומבעלך מה הכי יעשה לכם אושר אמיתי ,

אבל מהשאלה למדים שאת ובעלך שונים ביוזמה ,ובדברים נוספים  ואנחנו ברמת העיקרון צרכים לדעת שאין התנהגות לא הגיונית כשהיא לפעמים מגיע ממקום של מנגנון הגנה ..צריך לבדוק ולשמוע 

גם הילדים שלנו שונים מאוד וזה בסדר ,גם בזוגיות ההתנהלות של כל צד שונה וזה בסדר 

יחד נלמד להכיל את השוני ,להיות רגישים ליבלות אם יש ולהתרחב .

זו החלטה משותפת של הבנה שאין לי בה מושג עכשיו .

לגבי "אופי קר"

תשובה כללית : בוודאי שאפשר לשנות אופי ,אחרת לא היה עבודה של טיפול זוגי .

כי אופי נוצר מפעולות והרגלים שחזרו על עצמם 

ובאותה שיטה אפשר ללמד אופי /הרגל חדש 

צעד קדימה קטן 

ועוד צעד קטן 

יש תובנות חוסמות ,לפעמים חרדות ,יש הרבה נעלמים .

אבל האושר בידיים שלכם 

גם בשביל נס קריעת ים סוף היה צריך לעבור תהליך ולהכנס למים ...

ברכה והצלחה 

פנינה פורטונה 050/8755554

 

 

 

בעלי נימצא במרכז גמילה (כחלופה למעצר) בנתיים הוא לא מפרנס .. למקום העבודה הוא אמר שהוא יוצא לחל"ת מסיבות אישיות. ההתמכרות שלו היא הימורים ואלכהל והוא הכניס אותנו לסחרחרה של חובות.. עוד פחות מחודש חתונת הבן הבכור שלנו ולפי מה שהבנתי יתכן שלא יתנו לו לצאת לחתונה. אני מנסה להשיג שיחה עם מנהל מרכז הגמילה והוא מתחמק מתשובות. אני מתמודדת עם המצב הכלכלי שהוא יצר ומתמרנת בין חובות . תשלומי חתונה וכלכלת הבית היומיום. אני מרגישה שסף הקריסה הנפשית קרובה תנו עיצה

המגדלור של הבית

אשה יקרה תח"י

את מתארת מצב כל כך קשה ,ונראה שאת נושאת על כתפיך עול של ניהול בית ,עול של פרנסה 

חתונה קרובה בפתח...ולא ניראה שיש לך שותף אמיתי לתמוך ולסייע 

הצליל בין השורות כל כך קורס .

אני מבינה שגם אין הרבה כסף ללכת לטיפול 

ואת לא עשויה מברזל

ואת חייבת עזרה ,כי את המיגדלור של הבית ,את האנרגיה החיובית ,את הדלק ואם ניגמר לך חייב למלא.

היתי ממליצה באמת לפנות לעזרה  ,לא להתבייש ,להרים את הכפפה ולבקש מכל מי שיכול לסייע

 

את רואיה לכל עזרה את המגדולר של הבית ובשביל זה את צריכה לדעת לקבל מכל מי שחייב ויכול לתת .

הכי נגיש זה לפנות לאלו שמסביבך אפילו לעו"ס שבוודאי יש לך ולשאול מה מגיע לך ,

אפילו לקופ"ח יש עזרה בסיפסוד מינימלי של שיחות  שחשובות לך כל כך 

יש ארגונים 

יש עמותות 

יש אפילו מטיבתט של איגוד היועצים והמטפלים 

 חזקי ואימצי 

ברכה והצלחה 

 

 

בוקר טוב אשמח אם הרב יוכל להגדיר לי מהו מגע של חיבה שאסור בפני זרים (כמובן כשבני הזוג מותרים). ומה המקורות לגבי מגע שאינו של חיבה, הן מבחינה הלכתית יבשה, והן מבחינת רוח ההלכה תודה רבה

גיוליי חיבה בפרהסיא תם ולא נשלם

בס"ד

גילויי חיבה בפרהסייא בין בני זוג מותרים

. תשובה נכונה לשאלה החשובה הזאת צריכה להתברר בשני מישורים : ראשית ,תשובה מותאמת לעולמם הספיציפי של הזוג המדובר .

שנית ,תשובה הלכתית לסוגיה . כי גם אם ע"פ ההלכה אחרי שנציג מקורות ,החוויה האישית של אחד מבני הזוג היא פגיעה באינטימיות , עד תחושה של חוסר נוחות ובושה . בוודאי לא תירצה ליצור תחושה כזאת גם אם יש היתר הלכתי .

מכון לינדאבום להלכה מתייחס לסוגיה בהרחבה ולמרות שבסיכום דיבריהם לא רואים בסיכום איסור להימנע יש רבנים רבים בציבור  שפסקו אפילו להמנע מלתת יד .

במקורות : הרמ"א )שו"ע אה"ע ס' כא, סע' ה( פוסק כדלהלן: "יש אומרים שאין לנהוג אפילו עם אשתו בדברים של חיבה, כגון לעיין ברישיה אם יש לו כינים, בפני אחרים". לכאורה הרמ"א קובע איסור כולל לגבי גילויי חיבה בציבור, אפילו בדיקת כינים בשיער הראש. הטעם הוא ככל הנראה שבדיקה כזו דורשת עמידה קרובה מאד לאדם, נגיעה בשערו והסתכלות מעמיקה בראשו האורכת זמן ממושך. כשפעולה זו אינה נעשית על ידי בעל מקצוע, היא נעשית בדרך כלל על ידי אדם קרוב מאד, כגון הורה או בן זוג, דבר שיגדיר אותה כפעולה בעלת אופי אינטימי .לפי זה, כנראה ,כל גילוי פיזי של חיבה או אינטימיות בין בעל לאשתו, אף כזה שאינו בעל אופי רומנטי או מיני ,נאסר לחלוטין. אולם מסקנא זו אינו נכונה בהכרח. פסק הרמ"א הובא בעקבות הערות הנימוקי יוסף על אגדתא בבבא בתרא )נח, ע"א(. בגמרא נאמר: "ר' בנאה הוה קא מציין מערתא, כי מטא למערתא דאברהם, אשכחיה לאליעזר עבד אברהם דקאי קמי בבא. א"ל: מאי קא עביד אברהם? א"ל: גאני בכנפה דשרה וקא מעיינא ליה ברישיה. א"ל, זיל אימא ליה: בנאה קאי אבבא. א"ל: ליעול, מידע ידיע דיצר בהאי עלמא ליכא. עייל, עיין ונפק ". ]רב בנאה היה מסמן מערות קבורה. כשהגיע לקבר אברהם, מצא את אליעזר עבד אברהם עומד בפתח. אמר לו: מה עושה אברהם? ענה לו: הוא ישן בזרועותיה של שרה, והיא בודקת את ראשו. אמר לו: לך אמור לו שבנאה עומד בפתח. אמר לו אברהם: תן לו להיכנס, ידוע שאין יצר בעולם הזה )דהיינו, בעולם האמת(. נכנס, הביט במערה, ויצא.[ ממעשה זה נראה שבנסיבות רגילות, לא היה ראוי שאדם יכנס לחדר שבו שוכב גבר בזרועות אשתו. הנימוקי יוסף מעיר על כך: "שמעינן מהגדה זו דרך ארץ, שאינו ראוי להתנהג עם אשתו בכיוצא בדברים הללו בפני אחרים". מהגמרא, היינו עשויים להבין שהבעיה היא שלא ראוי לזר להיכנס לחדר שבו נמצא זוג המגלה חיבה פיזית, כיון שהוא פוגע בנוכחותו באינטימיות שבין איש לאישתו. כלומר, אילו רבי בנאה היה נכנס בלי להודיע מראש ,הוא היה נוהג שלא כראוי. אך הנימוקי יוסף הבין שהמוקד הוא כיצד אמורים בני זוג להתנהג בנוכחות אחרים. אינטימיות היא חוויה סגורה ,פרטית בין שני יחידים. כשם שהיא נפגעת כשנכנס זר לחדר בלי להודיע ,כך היא נפגעת כשבני הזוג מגלים חיבה כזו בפני אדם זר. תחושת החיבה או המיניות עדיין תהיה קיימת אך האופי האינטימי של המעשה היה נעלם. כאשר מבצעים פעולות אינטימיות בפרהסיא, לא רק שיש בכך פגיעה באופי האינטימי של הפעולה, אלא שיש בכך גם גם פגיעה באופי הלא-אינטימי, הלא-אירוטי של המרחב הציבורי. אני מאמין שזהו ערך שכולנו מסוגלים להזדהות איתו בחברה שבה דברים כה רבים שפעם היו פרטיים ,או שאמורים היו להיות פרטיים, מוצגים כעת בראש כל חוצות. אולם, עלינו להתמקד במשקל ובהיקף של סוגיא זו. יש לציין כי הגמרא מעולם לא אמרה שהתנהגות כזו אסורה, והנימוקי יוסף עצמו אומר פשוט שהיא אינה בגדר דרך ארץ ואינה תואמת נורמות מוסריות מקובלות . באופן דומה, אומר הרמ"א כי "אין לנהוג" כך, ולא "אסור לנהוג כך", ונראה שהוא מדבר רק על התנהגות ראויה )ראו שו"ת בני בנים א, לז, א( . בנוסף לכך, כל הנ"ל מבוסס על הערה בודדת של אחד מן הראשונים . לפיכך, כותב הרמ"א את הדברים בשם "יש אומרים" ולא מביא אותם כהלכה פסוקה. ובכל זאת, עלינו לשאוף להתנהגות אידיאלית, ולא להסתפק בדרישות המינימום וראיתי בפוסקים נוספים שמכיוון שהבעת חיבה בפרסיה עלולה לגרום לבעיות נוספות כמו : פגיעה ברווקים עוררות אצל המסתכלים על הזוג ואין לנהוג כך (הרב ש.יוסף וייצן ). ועוד רבנים שפסקו : ראוי להימנע אפילו בנתינת יד  .

 

לעניין הייעוצי-אישי. לא כתב השואל את העמדה של אשתו בעניין האם התחושה שלה היא שבעלה אינו מפגין כלפיה חיבה כשהיא מצפה לכך, היא עשויה לחוש לא אהובה או לא רצויה ואלי בחברה המשפחתית שלה זה מקובל וזה חסר לה ?

. מה עמדת הבעל במקרה זה? יכול להיות שאחד מהצדדים מבטא אפילו דרישה לחיבה בפרהסיא עם עניין רגשי?

או משהו שקשור לנישואין, שגורם לו לרתיעה מהבעת חיבתו כלפי אשתו בפרהסיא?

יש להשקיע בעבודה משותפת לגלות ולדון בעניינים אלה על מנת להגיע לשלום בית אמתי שיביא לסיפוק לשני הצדדים 

 

תם ולא נישלם ...

פנינה פורטונה גנסיא -יועצת אישית ,יועצת מינית  ומלווה זוגות מאותגרי פוריות 050-8755554

בס"ד ותשועה ברוב יועץ. 10 שנים של התנקרות ישירה וכללית. שום תודה, שום הערכה, התדרדרות רוחנית שכבר לא מניחה כיסוי ראש בבית למרות הסברים ובקשות שמכשילה אותנו אז לפחות בסלון לשים ובחדר שלה תעשה מה שרוצה ולא עוזר דבר. והעיקר בחוץ עם שאל ומדברת חופשי עם כל אדם וצוחקת עם כולם ואיתי מר ממוות היחס שלה כפי שאמר קהלת בעוונותיי הרבים. אין לי כח בשבילה, אפילו לדבר איתה אין כח, היא משפילה ומעליבה וגומרת אותך תוך כדי דיבור, בכל נושא ובכל תחום גם בתחומים שהיא לא מבינה ואני מומחה, אגואיסטית משמע... שתמיד הצדק איתה ולא מחפשת שום פשרה ושלום ולא מבינה את משמעות המילה שלום ולא רוצה לדבר עם מדריכה מלומדת בנוגע ליחס שלה לבעלה, לא מוכנה לדבר איתה אפילו כדי לומר לה במה אני לא בסדר שבעלה ידבר איתי! שאולי אני לא בסדר ואשמח להשתפר... גדלה בבית חילוני שאביה בגד באשתו ואמא מתה מסרטן ונראה שאני הקורבן כאילו הייתי אביה והרסתי לה את החיים כשבדיוק ההפך רק טוב וחסד עשיתי איתה אך אין שום תמורה וכששאלתי אותה מדוע התחתנת איתי אם את לא אוהבת אותי??? היא לא עונה פשוט. התחתנה בשביל הנוחות שלה, יתומה ללא הורים ללא שקל ועשיתי לשם שמים ועכשיו היא בעוכריי בלתי נסבלת. בטבילה הקודמת הכרחתי את עצמי להיות איתה ועד עכשיו אני מרגיש לא טוב. מעל לשבוע לאחר הביזיון האחרון שהיא לא מדברת איתי, כמובן שהיא תטען שאני לא מדבר, זאת למרות שהסברתי לה כבר שהיא אומרת לי דברים קשים כגידים ומכעיסים ואני עצוב מהיחס שלה וכועס עליה ולכן מסתגר אך היא שמחה להפוך אותי ללא מדבר איתה והיא מוכנה לשתוק ככה לנצח ובסוף היא גם תאמר בפה מלא שאני לא מדבר איתה, שהיא זו שבעצם שלא ניתן לדבר איתה אפילו על חינוך הילדים... היא מתנהגת כרגיל כשהיא יודעת שאני נפגעתי מדבריה או כועס עליה, כאילו אני אוויר, לא מזיז לה... 10 שנים ככה ונגמרתי כבר מלעשות "שלום", זה לא שלום זו מציצה של הנפש שלי לאגו מזוכיזם שלה! כמובן שהיא לא דואגת לשום צורך בסיסי שלי, אני דואג לי ואף לילדים. היא תכין אוכל היא לא תגיש לי, לא תציע, תניח לילדים מולי כשאני גווע ברעב וכלום אני אויר!!! אחרי צום אני גם לא מעניין אותה!!! ואם מבקש עושה עליי פוזות ומגישה עם פרצוף חמוץ שאתה רוצה לזרוק לה בחזרה לפנים שלא תעשה טובות. סבתא שלי זצ"ל רדפה אחריי לאכול, תמיד אמרתי לא, ביישן וכשרות גם אחרי... טיפה של אהבה לא קיבלתי באמצעות מאכל טעים שהכינה או קנתה לי ואמרה לי הנה תאכל אתה אוהב ואני אוהבת אותך. אתמול היא הלכה לטבול וחזרה בלי לומר מילה, עד 1 בלילה ישבתי ללמוד והיא בשלה מחכה שהב(ו)על יגיע מעצמו כפי שתמיד עשיתי מצד חובתי ועבור השלום, אך אין באפשרותי יותר. אני מואס וקץ בה ולא רוצה לחיות איתה יותר רק שכל הבית עומד עליי עם 4 ילדים קטנים ומשמעות הדבר היא שהם יעברו גיהינום ממנה, הבן הגדול גם בו היא מתעללת ככה בהתנצחות והשפלה, ממש רודנות, כל לילה מריבות איתה, כשמה מתקוטטת ללא הפסקה ירחם ה', הבן אומר לי שיותר טוב שהייתה מרביצה לו ופעם אחת באמת פצעה אותו מעצבים שהיא לא שולטת בהם. לכל העולם היא הכי נחמדה ומקסימה רודפת כבוד 24/7 ולי כלום אני אויר, אפילו אני כותב לה משהו היא לא עונה, שואל שאלה עונה משהו אחר, מבקש מאכל לשבת לא מכינה לי כלום רק 10 סלטים שהיא אוהבת ולי סלט 1 שאני אוהב מבית הורי, לא! וכשאני מבקש ומזכיר לה "מדוע לא הכנת לי סלט?" היא צועקת וזועמת עליי "אתה לא הזכרת לי! אני לא זוכרת משבוע שעבר!" וזה שקר גמור אני מזכיר לה ומניח על השיש והסברתי לה מיום הראשון שאני רגיל מבית הוריי, ומבקש יפה והיא לא מכינה לי ואחרי זה מעליבה אותי שאני אשם בזה שהיא לא הכינה שהבעיה אצלי. היא דורשת ממני שאזכיר לה כל שבוע! וגם כשעשיתי את זה המחזה הנ"ל חזר בשקרים שמרתיחים את הדם במקום "סליחה, אתה צריך לעזור לי לזכור..." ככה בכל תחום, אני פשוט לא רוצה לדבר איתה יותר ולא לפנות אליה כי בכל תחום היא שמה לה מטרה לגמור אותי! אומרת לי כל פעם: "אי אפשר לדבר איתך יותר!" ועם כולם אפשר מסתבר... 24/6 בווטסאפ ואינטרמת למרות כל הבקשות שזה יגמור אותה רוחנית זה 10 שנים, היום אני רואה את תוצאות דבריי. ציירה את עצמה שחוזרת בתשובה ולפתע החלה לפרוק עול ולגשת למקומות החילוניות שלה מהעבר בהתחלה בסתר והיום שמה פס בגלוי ואף מזיקה לי לילדים. שלחה לי איום: "אתה יודע אם אתה תעזוב אז אני לא אשמור על הילדים כמוך!" וצחקקה כמו שדונת... רוממתי אותה והיא הפכה לי סורי הגפן נוכריה! ממש נוכריה! קניתי לה בית דאגתי לכל, לא הביאה כלום מביתה, כלום! והיא מתעמרת בי קשה מאוד כל כאב שיש לי ואני מבקש ממנה שלא תפגע בי שזה כואב לי מה שהיא עושה שאני אתן מעצמי ורק שתעזור להשתנות, היא לא מקבלת את דבריי והיא מאשימה אותי והופכת את כל הקערה על פיהה שהיא אומללה ופגועה! שאני שואל מדוע? היא ממציאה דברים שלא התרחשו מעולם! או שהתרחשו כתוצאה מכך שהיא פגעה וגמרה אותי והם ממש שוליים ביחס למעשיה, הסברתי לה שהיא לא יכולה לירות בבן אדם עם אקדח ולצפות שהוא ייתן לה חיבוק ויחס חם... אין קליטה, ואז מוסיפה פי 10 כאב בנאצות והשפלות כאילו באתי לפגוע בה כשאני רוצה לדבר על הכאב שלי כדי שיהיה שלום בבית, אז אין עם מי לדבר. הזיה פשוט! היא אגו מניאק של שלימות בלתי נתפסת!!! אז מיאוס נפשי כזה גדול, סידרתי לי חדר ואני ישן לבד, כל עוד היא טובלת האם אני יכול להמשיך לחיות ככה? היא לא תובעת שום דבר אפילו לא רומזת, אני אויר. טבלה וחזרה הביתה וכלום! פעם הייתה אומרת "אתה בא?" וגם אז אמרתי מדי פעם במטרה לנסות להסביר לה שזה לא ככה, אז אמרתי לה "מה בא? תשבי קצת נשתה משהו, נדבר..." והיא כל הזמן! "לא! אין לי כח אני מחכה לך במיטה!" ולי חשוב לשבת לראות אותה ואחרי זה לגשת לחדר חשוך... זה רק היא, היא חיה עם עצמה! זה המטרה של בעל? להיות בועל? בשביל זה הוא מתחתן? זה אנושי? וכמובן שאני זה שאשם שלא קיימתי מצוות עונה אחרי שהיא לא קראה לי ולא ניגשה לומר אפילו שלום כשחזרה מהטבילה ולי אין מושג מה היה אולי לא טבלה ואני סתם מדמיין. אני לא מסתכל עליה כבר כדי שלא תתגבר עליי התאוה כי אחרי זה אני מצטער. היא לא ניגשת לאמר טבלתי או כל אמירה אחרת שמאפשרת לי להבין שהיא טבלה. אז תשובה לשאלתי הנ"ל אודה כי תמו כל הקיצים עם אשה זו. לא איך פותרים כי אין עם מי לדבר, איך מתמודדים וחיים בעולם שכזה? גם מבחינה הלכתית וגם נפשית.

מאושרים ביחד זה אפשרי

לכותב הנכבד שלום וברכה !

קראתי את שאלתך המתארת סבל אמיתי ומובן ,

במישור הזוגי הכללי ובמישור האינטימי כתוצאה מצרכים רבים בלתי ממומשים 

עצוב וכואב  לקורא את הקשיים אתם אתם מתמודדים .

ואת רמת המתח הגבוהה בבית .

היו הרבה שאלות שעלו לי:

האם עשר שנות הסבל הם מתחילת הנישואים או שהיו גם תקופות טובות של שביעות רצון? 

 האם היתה פניה לייעוץ מיקצועי בעבר ?

והאם יש אפשרות לשכנע את האשה להגיע לייעוץ ?

אני רואה המון כעס שלך ,שבהחלט ברור מכיוון הראיה שלך על אשתך,אבל כעס זו לא אדישות 

אין ייאוש כי יש שם משהו  בשורש של אהבה שאולי מתחבאת בגלל תוך אישי מאוד פגוע..

גם שמתי לב שיש שם אשה,שלמרות כל הדברים שהיא עושה בדרך לא מתוקנת אולי הם תוצאה של צעקה לקשר

מאוד מצפה לאהבה ,לא בדרכי נועם  

אבל היא מחכה לך.. 

ברור שיש לאנשי מקצוע אפשרות לעזור כי יש לכם גרעין  חזק ואתם לא חיים סתם ביחד עשר שנים

אבל השאלה האם  אתם רוצה לעבוד יחד

אם תירצו לצאת למסע שיוביל אתכם להיות מאושרים ביחד 

אשמח לעזור 

פנינה פורטונה גנסיא 050/8755554 

 

 

 

שאלה לפורום, בעלי טוען שפגעתי בו ואני צריכה לבקש סליחה, טוען שאני מתנשאת ולא איכפת לי מהבית אני לא מבינה מה הוא רוצה ועל מה דורש סליחה, ולא מניח לי עושה לי שיחה בחדר, ואני רוצה להמשיך הלאה

ביחד על מה שביננו ...

שואלת יקרה 

מדבריך ,את לא מבינה ממה בעלך נפגע 

כנראה שאת במרה דומה לא הית נפגעת ..הית ממשיכה הלאה ומבטלת את הפגיעה בליבך מיד כשהתרחשה 

זה בסדר 

אבל עולם נפשי הוא עולם שלם יש בו חדרים נסתרים שלפעמים אפילו האדם עצמו לא רוצה לדעת עליהם ,

יש לנו עולם ריגשי שנבנה מיום היווצרותינו והעולם הזה רגיש ונפיץ 

מה שבשבילך לא פוגע בכלל בשבילו זה לדרוך על יבלת כואבת .

אולי כדאי לשבת ולדבר על העולם הריגשי הזה ?

עם אדם ניטרלי ,מכבד,מכיל ,

שיתן לשניכם מקום בטוח לשתף כדי שתדעו יחד כל אחד איך לא לפול לתוך מצב כזה 

ואם נפלתם איך לקום כמה שיותר מהר ,ולהמשיך כמו שאת רוצה (וזה יפה מאוד )  הלאה....

פנינה פורטונה גנסיא -050-8755554

 

 

שלום וברכה. נשוי ב"ה באושר לאשתי היקרה יש לנו רק בעיה אחת שמפריעה לאיכות החיים שלנו. קורה לאשתי שהיא כועסת/מתפרצת אחת לתקופה, היא כל פעם מבטיחה לי ולעצמה שזה לא יחזור אבל זה חוזר, לעתים אפילו אחרי כמה ימים. למשל, כשהילד מנדנד יותר מהרגיל, או סתם כשמתעצבנת על משהו בלי סיבה מאוד מיוחדת. זה גם יכול להיות לא נעים כשזה ליד אנשים ולא נשלט. מה הפיתרון לכעס ועצבים כשזה בלתי נשלט? רוב תודות

על כעסים כוחנות ונוכחות

לשואל הנכבד הי"ו 

נשמע מדבריך שהזוגיות שלכם משביע רצון ,אתה רק רוצה לשפר דבר קטנטן ...כמעט שולי ... 

אבל זה רק מדבריך ,את אשתך לא שמעתי! אין לי מושג מה דעתה על הנישואים ,האם אם אשאל אותה היא גם תדווח על שביעות רצון ?

האם היא מרגישה יציבות בזוגיות ,לפחות כמו שאתה מתאר?

כעס הוא דבר שלילי מיסודו , אבל כעס ככעס הוא סוג של ביטוי כוחני . הרבה פעמים אצלבני זוג כעס יכול להיות צעקה 

על מצוקה שאולי לא חשבת בכלל שקיימת במערכת .

אולי זה ביטוי על נוכחות .

הרבה פעמים ודווקא אצל גברים אלימי לצערנו בטיפול מתברר אדם חלש...חסר בטחון ...שמעולם לא בא לידי ביטוי בביתו כילד ...והוא למד בדרך השלילה ביטוי מאוד לא טוב להביע נוכחות וזה כוחנות.

אם חשובה לך המערכת הזוגית 

לא היתי עוברת לסדר היום 

והיתי ניגשת לייעוץ זוגי לברר ולהבין את המקום הזה...שפוגע בך ,בסביבה ובכועס עצמו 

 

בברכה לגמר חתימה טובה 

פנינה פורטונה גנסיא -יועצת נישואים ומשפחה פסיכולוגית יהודית ויועצת בחיי אישות   050-8755554