מדובר בהורים גרושים הוא התחתן שנית ונשוי 4 שנים עם ילד בן 2, האשה לא התחתנה, הוא 38 היא 37, 3 ילדים, היא חזרה בשאלה והוא 'עלה לו הסעיף' כלשונו, הלשין עליה בתקווה להוציא את הילדים ממנה ,חקרו אותה ואת הילדים עם פרוטוקול לא קל, לה יש כמה תיקים עליו במשטרה, בקיצור חגיגה, צריך כאן התערבות לשלמים וכולם יאכלו יחד, אשמח לשמוע למי יש ראש לדברים הללו.... אושר עד בלי די ידידכם אוהבכם לעד תדהר

אני מוכנה

אם הבנתי נכון אתה מחפש מישהו עם הרבה נסיון לגישור. אשמח לנסות לעזור. זהבה פרידלנד 02-5710318

שלום רב! אני פונה בבקשה לעזרה דחופה. אימי נשואה לאבי זה 35 שנה בערך. הם בעלי תשובה שנים רבות אולם לאבי יש קושי רב בשליטה על הפה שלו.ברגעים של כעס על אחיותיי הצעירות למשל, הוא מסוגל לקלל קללות שלא עולות על דל שפתיו של אדם חרדי קללות שאחיותיי אפילו אינן מבינות והן באות לאימי לשאול אותה מה זה. חשוב לציין שאחיותי הן בנות טובות, בנות סמינר ואם הוא מקלל אותן זה על התחצפות, מילים לא יפות שהן אומרות זו לזו, או חוסר צניעות ברמה קלה מאד כמו: הליכה בבית ללא גרביים, חשיפת המרפק מדי פעם בלי כוונה, או כשהן מתכופפות וגבן נחשף. אני חייבת לציין שאבא שלי הוא אדם ירא שמיים מאד מאד והוא מקרב אנשים לתורה, מלמד, מחזק ומאיר פנים וגם בבית הוא עוזר והוא בדרך כלל אב אוהב ותומך אך ברגעים מסויימים כאלה הכל נעלם. בגלל היותו אישיות מוכרת ומוערכת הוא מסרב להצעותיה של אימי ללכת לטיפול/ייעוץ אצל רבנים ומטפלים והוא אוסר עליה לדבר עם אי מי על מה שקורה. אימי כאובה ומוטרדת מאד. היא לא מוכנה (ובצדק) שמילים כאלה יישמעו בבית, בזמנים של לחץ או עומס בלימודיו המצב מחמיר והבית במצב קשה, בפרט אימי. אחיותיי לא מדברות איתו וכו'.. מאחר ואימי לא עוברת על מצוות אבי ואני היחידה שמודעת לבעייה יעצתי לה להתייחס אליו כאל אדם חולה ולכן: 1. לקבל בהבנה ורחמים את מילות הזעם היוצאות מפיו, כאילו הוא אדם חולה עם בעיה נפשית הנמצא בהתקף פסיכוטי. ולהסביר לילדים שלאבא יש בעיית כעס מסוימת ולא להתייחס / להגיב כאשר הוא מקלל כי זה לא נובע ממידות מושחתתות אלא מבעיית שליטה. 2. לפנות בצורה אנונימית טלפונית לרב שיוכל לייעץ לה כיצד לטפל בבעייה מן השורש ולהיות לה לאוזן קשבת. ברצוני לדעת האם פעלתי נכונה, מה עוד באפשרותי לעשות ולמי אני יכולה להפנות אותה שיוכל לתת לה לפחות הכוונה ראשונית? ה' יברך את כולם.

לפנות לרב

אני מצטרפת לדעת קודמי שחייבים לטפל בבעיה, ולא להשאירה כך. אני מציעה לכם לפנות לרב, שהוא ידריך אתכם מה לעשות, ולבקש מהרב ש"יכריח" אותו לפנות לטיפול. יש לי נסיון טוב במקרים דומים, ואם תירצו אתם מוזמנים לפנות אלי . זהבה פרידלנד 02-5710318

ביתי הקטנה בת ה-5 מנסה להשיג את מה שהיא רוצה בצעקות. אספר מקרה שקרה השבוע על מנת לדעת איך לנהוג להבא במקרים מסוג זה: בשעות הצהרים הילדים שלי בני 11, 9 ו- 5 נמצאים לבד בבית כשעה וחצי ומחכים לי שאני אשוב מהעבודה. אחד מהכללים הם שלא יוצאים למרפסת כשאני לא נמצאת. כשהגיעו הילדים הביתה, הבת הקטנה יצאה למרפסת והבכורה אמרה לה להכנס כי אמא לא מרשה כשהיא לא נמצאת , והחל ויכוח בינהן. כרגיל הקטנה החלה בצרחות כשהיא מסרבת להכנס הביתה. הגדולה התקשרה אלי ובגלל שלא יכלה להשתלט על המצב וגם מאוד נלחצה. במשך יותר מחצי שעה הילדה צרחה במרפסת וסרבה להכנס הביתה. אני נאלצתי להזעיק קרובת משפחה הביתה כדי שתרגיע אותה ויצאתי מוקדם מהעבודה בשל כך. איך אני אמורה לנהוג במצבים מסוג זה: האם להעניש אותה (להכניס אותה לחדר שתצעק שם? יש לציין כי אני כל הזמן מסבירה לה שיש דרך לבקש כל דבר ומרגילה אותה לבקש בצורה יפה ולא בצעקות ובדרישות של "עכשיו". דוגמה נוספת להתנהגות שלה: בשבתות לפני הקידוש היא תמיד מוצאת על מה לבכות לפעמים גם בלי סיבה וזה מאוד מקלקל את האוירה בשולחן השבת.

טיפים

שלום מיטי יקרה! התופעה שתיארת, אופיינית לגיל הזה. אתן לך "טיפים": אפשר לומר לילדה שהיצר הרע נכנס בה, ולכן כדאי להוציאו. ואז, "לתפוס" אותו באופן דמיוני, "לזרוק", ולהתפעל: איזו ילדה מקסימה, בלי היצר הרע! אפשר להרחיב את הרעיון ע"י סיפור על ילד שהיצר הרע נכנס בו, ואמר לו לעשות דברים רעים... ועוד כיד הדמיון. כלל נוסף: יש לעשות עם הילדה שיחה על הבעיה, דיון, לא בזמן שזה קורה, אלא בזמן רגוע אחרי. ויחד איתה לחפש פתרונות. אפשרות נוספת היא להתעלם לחלוטין כשהיא צועקת, ולומר לה: אם את רוצה שאשמע - דברי יפה. בהצלחה רבה, רוב נחת זהבה פרידלנד - מנחת הורים, עובדת סוציאלית, מטפלת זוגית ומשפחתית.