בני בן כמעט 9. לאחרונה לא רוצה ללכת לבית הכנסת (מדובר על שבת, ביום חול לא הולך). עד עכשיו היה קם בשמחה מוקדם בבוקר בשבת והיה הולך בשמחה ולאחרונה, הוא מסרב ללכת. יש לציין כי גם לשיעורי תורה בשבת או ביום חול הוא מסרב ללכת. כיצד ההורים אמורים לנהוג?? לומר לו ואם הוא מסרב אז לרדת מזה או לנסות לשכנע אותו?? יש לציין כי מדובר על ילד עם בעיות קריאה (מטופל על ידי מורה מתקנת) ולכן חשבנו שאולי זאת הבעיה).

השאלות שעלינו לשאול את עצמינו.

לאם היקרה שלום רב משאת נפשינו היא לראות את ילדינו הולכים בדרכינו ומממשים את רצונותינו, כמה נעים וטוב לנו כאשר ילדינו מתפללים ולמדים שעורי תורה ואנו רווים מהם נחת.אך לצערינו לא כל ילד הוא חותמת גומי שלנו ולכן כתוב במקורותינו בספר משלי ''חנוך הנער על פי דרכו'' הקושי העצום שלנו לדעת ולמצוא את ;''מהי דרכו'' ולכן עלינו לשאול את עצמינו מספר שאלות. א. מה הסיבה שהילד שינה דרכו לפתע? ב.כיצד אנו מעירים לו על כך? האם בצעקות? האם בזלזול ?האם באיום? האם בהשוואות לאחר? או אולי בעונש? ג.האם נוכל להבין את הקושי שלו? ד. האם נוכל להיות איתו יחד בקושי? ה. האם ניסינו למצוא פשרה, שתתאים לו? ו האם הילד מחפש תשומת לב ? ומצא ,שבדרך זו הוא מקבל,אפילו במחיר יקר? שאלות אילו מורכבות וכל שאלה ושאלה צריכה את מלוא כובד הראש על מנת למצוא את תשובתה ,אך זה מאפשר לתת כיוון לבדוק היכן נמצא הילד ומה עלי כהורה לנסות ולמצוא כיוון. בברכה והצלחה שושנה רוט ---מנחת הורים