אני גר במושב עם שכן שכל חייו במושב רק מפסיד בעסקיו כנראה שהקינאה גברה עליו ובעצת הבת שלו שכל החיים זה שליטה הוא החל כל פעם להעביר כלים לשטח שלי ובכל פעם שהערתי לו ביפה ובעדינות הוא התמלא זעם כאילו השטח שייך לו מאחר ואני מבין למצוקתו אני נמנע מליפנות לגורמים אחרים ומצד שני אני סובל מהמצב
אגב גם לאשתו ועוד שכנים שמוותרים לו ומנסים לעזור לו הוא מתנהג בגסות ולמרות הכל כולם שותקים
כל פעם שנותנים לו אצבע לאט לאט הוא מכרסם את כל היד
וזה לא משנה אם מי הוא בא במגע אם זה משפחה חברים אנשי מקצוע תמיד זה נגמר לא טוב כולם גנבים כולם מתנשאים כולם דפוקים
הוא טוען שהוא החכם מכולם ומי שלא בדעתו הוא מטומטם
בבקשה מכם אשמח לפיתרון
אני מודה לכם מראש על כל תשובה
יש מושג של "תקיפות" בעדינות, כלומר ניתן לעשות דברים בצורה מוחלטת וברורה, אך עם ריפוד נעים המקל על המ
בדרך כלל אדם הסובל מנחיתות יש צורך לטפוח על האגו שלו, על ידי תשומת לב ויחס נאות, וכן ניתן לעשות ויתורים קטנים שאינם משמעותיים כ"כ לנותן אך תורמים רבות למקבל.
אולם!
אם יחס כזה וויתורים שונים, גורמים למקבל לדרוש יותר ויותר, והויתור כלפיו נתפס כחולשה או סיבה לדרוש עוד ועוד,
יש לשים לזה גבול בתקיפות ובעדינות.
כלומר ניתן לומר בכעס אתה כך וכך, יותר לא אתן לך כלום וכו' וכו' שזהו לשים גבול בתקיפות.
אך מאידך ניתן לשים גבולות ברורים, אך בצורה עדינה.
ובנידון דנן,
תכין את עצמך תחילה שאתה לא מרים את הקול, ולא אומר שום מילה שיכולה להתפרש כפגיעה.
ואז אומר לו בצורה ברורה והחלטית,
תשמע
הגבול של החצר הוא כאן וכאן, עד היום נתתי לך להניח את הדברים בשטחי, אך היות שזה כבר נעשה בצורה מוגזמת [או אם יש צורך אפשר לרכך את העניין,
ולומר איזה סיבה כלשהיא] אנני מסכים יותר שתניח יותר אצלי שום דבר ללא אישור מפורש.
יש לומר את הדברים בצורה החלטית, אך לא להניח לו לקחת את הדברים לפגיעות אישיות.
אם זה ממשיך יש עוד כמה שלבים שניתן לעשות.
ואם יש צורך אשמח לעזור.