אני גר במושב עם שכן שכל חייו במושב רק מפסיד בעסקיו כנראה שהקינאה גברה עליו ובעצת הבת שלו שכל החיים זה שליטה הוא החל כל פעם להעביר כלים לשטח שלי ובכל פעם שהערתי לו ביפה ובעדינות הוא התמלא זעם כאילו השטח שייך לו מאחר ואני מבין למצוקתו אני נמנע מליפנות לגורמים אחרים ומצד שני אני סובל מהמצב
אגב גם לאשתו ועוד שכנים שמוותרים לו ומנסים לעזור לו הוא מתנהג בגסות ולמרות הכל כולם שותקים
כל פעם שנותנים לו אצבע לאט לאט הוא מכרסם את כל היד
וזה לא משנה אם מי הוא בא במגע אם זה משפחה חברים אנשי מקצוע תמיד זה נגמר לא טוב כולם גנבים כולם מתנשאים כולם דפוקים
הוא טוען שהוא החכם מכולם ומי שלא בדעתו הוא מטומטם
בבקשה מכם אשמח לפיתרון
אני מודה לכם מראש על כל תשובה
אין אדם רע, יש אדם שרע לו.
אביב היקר, קראתי את ה ד י ל מה בא הנך שרוי ובודאי שדילמה זו מעיקה ומציקה ולא נותנת לך ולקרובים איליך מנוח בחיי השיגרה ומעבר לכך,
הבט ידידי, בדבריך הנך כותב כי אתה בא לקראתו ומבין לרחשי ליבו ולמצבו ולהתמודדות שלו בחיים, אך בד בבד אתה גם כותב ל ד ע ת ך את הסיבות הגורמות לו לנהוג כך.
אין אדם רע, יש אדם שרע לו. דפוס החיים בעבר ובהווה מקשה עליו לראות את החיים במשקפיים יותר ורודות, החיים לא האירו לו ושמש אינה למעלה בחייו, מחובתנו כבני אנוש לעשות הכל ואף יותר מכך בכדי לעזור לאותם נדכאים ואומללים שהחיים לא האירו להם.
אמת, ודברים של טעם אמרת שהוא "מנצל" את שתיקת הכבשים של כולם... אבל סבורני כי בשיחות ואפילו בהארת פנים הם הם שינמיכו את גובה הלהבות ואת עוצמת הלהט שלהם.
מי לנו גדול משלמה בחוכמתו "לשון רכה תשבר גרם"
אם אנו נאיר פנים ונפעיל את הלשון הרכה הפנימית שלנו נוכל לשבר גם גרם, שהוא סמל החמור העקשן והבילתי מתגמש.
חג הפורים הקרב ובא יכול לשמש כגורם עם מנוף חיובי לקרב לבבות כמובא בחז"ל ומשלוח מנות איש לרעהו,
אנו נושיט וניתן אמון. רק הנותן מרויח ו נ ת נ ו = ישר והפוך.
בהצלחה,
אביב תהיה גיבור
יהודה קריספין