שלום רב ,
אני נשואה כמעט שלוש שנים ויש לי כבר שני ילדים ,
מאז שהתחתנתי אני מכירה את בעלי ברמה מאד שטחית, הוא לא יודע לשתף בחוויות ,מאד לא רומנטי ולא מעניין ,על אף שהוא יודע לבטא רגשות אהבה , הוא חם יודע לחבק ולנשק וכ' אני מרגישה שהוא מאד חסום רגשית ומופנם , ניסיתי בכל הדרכים לפתוח את סגור ליבו ,ולפתח איתו שיחות עמוקות על רגשות . וזה קשה עד בלתי אפשרי! מחד אני מאד מעריכה אותו ורואה בו הרבה התמדה חריצות ועקשנות יפה ופתיחות להבין ולשמוע אך מאידך , אני לא מסוגלת לסבול את החנופה ונסיון לרצות את הסובבים במידה מוגזמת הוא פעמים רבות מסוגל לשקר ע"מ למצא חן בעיני אחרים ומעדכן אותי כשי שלא אגרום לבזיון - ואומר בטעות את האמת ..., הוא מבקש טובות מאנשים בלי לשמור על כבוד בסיסי של בנ"א (לדג' מבקש הנחה בחנות בצורה שמאד משפילה אותו) הוא מאד פגיע ופחדן ממה שיגידו האחרים, והדבר שהכי מפריע לי זה, שבכל פעם שאני מנסה לשוחח איתו על רגשות לעומק , הוא אמנם מראה נכונות ורצון אבל מלא בפחד, יאוש וסוג של עצלות להכנס למקום נפשי אמיתי .הוא חי חיים מאד לא אוטנתיים ונראה לי כאילו לעולם לא אוכל לדעת מה הוא באמת מרגיש ורוצה , כי גם הוא לעולם לא הצליח לתאר לי את תחושותיו , אני מרגישה שזה כבר בלתי נסבל ומאד מאד כואב לי , מה גם שהמצב הולך ומחמיר מפעם לפעם הנסיון שלו לרצות את הסביבה והפחד שלו ממה יאמרו מתעצם וזה בא כבר על חשבוני ועל חשבון הזוגיות שלנו . חשוב לציין שאמו מאד קיצונית בשוני של ההתנהגות שלה לאנשים שבשליטתה , כגון בעל וילדים עליהם היא צועקת מתפרצת ונרגזת מאד מזלזלת ומשפילה את בעלה לעיני כולם לעומת זאת לאנשים רחוקים יותר כגון: ילדים נשואים חתנים , כלות שכנים ,היא מנסה להרשים ולרצות באופן קיצוני ומוגזם ומתנהגת כאדם אחר לחלוטין(!).אביו אדם מאד קר ומעשי ,מתמיד ,עקשן די רגזן אך גם פגיע ובעל מעמד מאד נחות בבית (גם הילדים מסוגלים לפגוע בו ולהתייחס אליו בזלזול ,כולל בעלי) .
אני כבר חודש מבקשת מבעלי לפנות איתי ליעוץ הוא לאט לאט מתחיל להפנים ולקבל , אני מאמינה שהוא יבא אבל צריך סבלנות ,
בנתיים אני ממש מבקשת לשמוע כמה כללים / עצות איך להתנהג איתו ובאיזה דרך אפשר לתקשר איתו ולתקן את המציאות הכואבת הזאת
בעיה רגשית גדלה וטופחת
<p>לפי מה שכתבת בעלך סובל מצורך חזק לרצות אנשים סביבו, הוא סובל ממצב שהערך והכבוד העצמי שלו נובע (בעיניו) ממה יגידו ומה יחשבו עליו. הוא נמצא בבור שקשה מאוד לצאת ממנו. בטח במצב שהוא לא שם לב או שהוא לא מודע לגמרי למצב בו הוא נמצא.</p> <p>במצב הזה הוא עצמו לא מודע לגמרי לרגשות שלו, ולכן בוודאי שהוא גם לא יכול לספר לך מה הוא מרגיש. הרגשות האמיתיים שלו חסומים גם בפניו. לכן, אין טעם בשלב זה ללחוץ עליו "לגלות" מה הם רגשותיו. כאשר הוא יצליח לצאת מהשעבוד לצורך לרצות אחרים ומהשעבוד לכך שערכו העצמי שלו תלוי בהערכתם של אחרים, אז הוא יוכל גם, לאט לאט, להיפגש עם רגשותיו. אז הוא יוכל, בסופו של דבר, לשוחח איתך שיחה "אמיתית", שהוא יהיה איתך שם עם העומק שלו.</p> <p>בינתיים את צריכה הרבה סבלנות ואמפטיה לבור שבו הוא נמצא ולקושי איתו הוא מתמודד. לא לבקר אותו על הקושי איתו הוא מתמודד אלא להיות איתו ביחד מול הקושי. זה אומר שלא לנסות לתקן אותו. הוא יוכל להתחיל לתקן את עצמו ברגע שהוא יסבול מספיק מהבעיה שלו ויבין שזו בעיה שהוא צריך לפתור. מה שכן הייתי ממליץ לך, זה לעזור לו לראות ולהבין כמה הוא סובל ממצבו. יחד עם זה אני ממליץ, במידת האפשר, לא לשתף פעולה עם המצב הזה של שימוש בשקר כדי לחפות על הצורך העז לרצות אנשים ולגרום להם לחשוב עליו טוב. תבהירי לו שאת איתו, שאת תומכת בו, ושאת לא מוכנה לשקר ולעקם את החיים שלך כדי לחפות ולתמוך במצב הזה שרק הולך ומתדרדר.</p> <p> </p> <p> </p>