בס"ד שלום רב, אנו זוג נשוי 6 שנים, פלוס 2 ילדים. אנו גרים קרוב להוריה של אשתי בדירה מאוד קטנה (כי יקר בירושלים) ואני עובד רחוק מהבית באזור המרכז, ולוקח לי בסביבות 5 שעות הדרכים כל יום. היה לנו משבר נישואין לא קטן בכל הנושאים האפשריים בזוגיות, והיינו אצל 3 מטפלים זוגיים במהלך 3 שנים (אצל הראשון היינו מעל שנה ולא באמת זז משהו, אז אני החלטתי שאין לזה סוף אז עזבנו אותו, למרות שאשתי כן רצתה להישאר אצלו, ולאחר בירור עם אנשי מקצוע התברר שמה שהיא קיבלה שם זה הכלה והבנה, אבל לא היה שום תהליך זוגי מקדם, ולכן מעל שנה לא זזנו לשום מקום בקשר) כאשר אצל האחרון מביניהם נעשה שינוי כלשהוא, וכאשר בפגישה הטיפולית דיברנו על מעבר דירה, אז המטפל בתחילה הציע שנתקרב מעט למקום עבודתי וגם בשביל להתרחק פיזית מהוריה, כי זה גם תורם לפגיעה בקשר שלנו, ואשתי לא הסכימה ואמרה שלא מסוגלת וכו', אז המטפל אמר שמצידו שנעבור דירה בירושלים עצמה וכו' ואז אני הסברתי שזה לא יתכן מבחינה כלכלית, וגרוע מכך יש גבול כמה אני מסוגל לסחוב בצורת חיים האיומה הזאת עם המרחק, וגם אשתי והילדים נפגעים מזה, ואין לה כמעט עזרה בבית ממני במשך השבוע אבל הרצון שלה להיות ליד הוריה וכו' לא יכול לבוא על חשבון החיים שלנו כזוג וכמשפחה, אז המטפל אמר שנלך לשאול רב בנושא. אולם אשתי החליטה שהיא לא רוצה יותר ללכת לטיפול אצלו וההסבר שלה מדוע זה - "הוא אמר לך לעשות משהו ואתה לא עושה, הוא אמר לך שנעבור דירה בתוך ירושלים ואתה לא עובר". אז הסברתי לה שאפשר לשאול רב כפי שהמטפל אמר, אבל אשתי בשלה, ויש לה עוד טענות על המטפל על כך שהוא לא מבין רגשות, (כאשר המטפל מבקש ממנה לבצע שינוי כלשהו, או לקחת אחריות על משהו, אשתי אמרה שהוא לא מבין רגשות). ואנו כבר 4/5 שבועות לא היינו בפגישה טיפולית. אני המשכתי לקבל הדרכה מאחד המטפלים הקודמים (שאותו היא עזבה בטענה שהוא מדי דוגרי בשבילה) כיצד להתנהל מולה, ובבית המצב סביר, ואני עושה עבודה על להבליג ולא להגרר למריבות איתה. אחד מהנושאים הטעונים הינו שאשתי כבר 3 שנים לא מדברת עם הורי, למעט בליל הסדר האחרון שבו היינו אצל הורי והכל עבר בסדר. אבל אשתי לא רוצה קשר איתם כי היא החליטה שהם דיברו עליה.(דבר שהוא לא נכון). [אמא של אשתי מסוכסכת עם משפחת בעלה כמה עשורים, וגם בבית אין שלום בית, ואשתי מגנה את התנהגות אמה, אבל בשטח היא מתנהגת אותו הדבר]. ובתוך המצב הסביר בבית אני מנסה לטפטף לאשתי בעדינות שאולי תתקשר לאימי להזמינה לאירוע מסוים שמתקיים בגן של הילד.. אבל עוד לפני שאני מסיים את המשפט היא הופכת את העור שלה כלפי וצועקת עלי אני אעשה מה שטוב לי. ואתה לא תגיד לי מה לעשות, ולמרות שניסיתי לומר לה את לא חייבת לעשות את מה שאני אומר, רק תני לי לסיים את המשפט. היא לא הסכימה ואמרה שלום והורידה את הטלפון. ואמרתי לה בעדינות - שהיא לא הייתה רוצה שאני ככה אתייחס לרצונות שלה. אז היא אמרה - זה החיים שלי, ואני אחליט וכו'. לי אין כח להתחיל עכשיו מלחמה איתה ואני לא רוצה לדרדר את המצב בבית שהחל להיות יותר טוב לאחרונה, בעיקר קירבה רגשית. ומצד שני היא לא רוצה ללכת ולהשלים את הטיפול והכל בטענה שאני לא עושה את מה שנאמר כנ"ל (מה שלא נכון). אז מה שבעצם נשאר לי זה להמשיך לספוג ולספוג ולהבליג ולהבליג... ובעוד נושאים כמו למשל הנושא הכלכלי שאני לבד סוחב על כתפי והיא לא מגלה שום הבנה, בשלוש חודשים האחרונים צברתי תוספת מינוס של 5000 ש"ח בבנק, כי היא רוצה ורוצה וכו', ואם אני מנסה להסביר בצורה יפה שאנו במצוקה כרגע.. אז מיד היא אומרת - בשביל המטפל היה לך כסף ?!.. ובשבילי אין לך, ולא משנה שהיא קונה לעצמה כל חודש משהו (בגדים/נעליים....). וכמה שאני מנסה להסביר לה שהמטפל זה לא עבורי אל זה עבורינו ומבחינתי זה הדבר הבא אחרי לחם מבחינת עדיפות ואני מוותר ולא קונה לעצמי כלום בכדי שיהיה כסף לטיפול. ואחרי כל המינוס - היא עוד קוראת לי קמצן. לה מותר לדרוש מה שהיא רוצה ולי אסור. ובנושא של ההורים היא אמרה - "אני לא מבקשת ממך בנושא הזה כלום אז אל תבקש ממני". אביה לא בקשר איתי (אין סיכסוך רשמי) אבל לפני 3/4 שנה הוא התקשר אלי ודיבר איתי שעה וחצי וצעק "מה אתה עושה לבת שלי..", וניסיתי לומר לו שיבוא איתי למטפל ונראה מה הוא אומר, והוא לא רצה לשמוע אותי אלא רק לצעוק עלי ולהזהיר אותי שאם המצב ימשיך כך אז......... . אני לא הסתכסכתי איתו למרות זאת, ואת אשתי לא מעניין הקשר שלי עם הוריה. מה אני יכול לעשות במצב כזה ? הרי לטיפול היא לא רוצה ללכת. ולהתחיל להתנהג אליה כפי שהיא מתנהגת אלי אני לא רוצה, כי זה רק ידרדר את המצב בבית שהחל להיות טוב, גם מצידה היא עושה מעט הישתדלות ונחמדה ונעימה וגם ביחסים האינטמיים. אבל המצב הזה כפי שהוא, הינו תקוע בהתאם לצורת החיים המעוותת שהיא מכתיבה. אני לא יודע כיצד להביא אותה לטיפול ממקום שהיא תרצה אותו, ולא רק תעשה לי טובות. ואם אני אנסה לדבר איתה על זה בזמן הכי רגוע ובצורה הכי רגועה, היא מיד תידרך ותגיב באלימות מילולית (שאתה לא עושה את מה שנדרש ממך, ואתה לא תכתיב לי מה לעשות וכו', ואם לא טוב לך אז אתה יכול ללכת) כנ"ל. לתובתכם אודה, בתודה רבה מראש.

להקשיב למצב

בשאלתך אתה מתאר מצב דיי מסובך ברמה התקשורתית אך הקושי העיקרי ממה שנראה מתוך הדברים האוירה הקשה בו אתם נמצאים תה מספר על מתחים וויכוחים כמעט סביב כל דבר סביב מגורים,הוצאות כלכליות, קשר ריגשי, משפחות מוצא(הורים משני הצדדים), בתוך דבריך ניכר שישנם סגנונות התנהגות נרכשות על ידי העבר (שאולי היו צריכים לעבוד עליהם) בד בבד ניכר איכפתיות מצדך לשיפור הזוגיות אתה גם מציין שאשתך גם כן התחילה להשתפר במובנים מסוימים שלא כל שך פירטת לגביהם ישנו נקודה שאשתך ציינה לגבי המטפלים או שהוא דוגרי מדאי או לא מתחשב ברגשות אוכמו שציינת אחד המטפלים כן הצליח לתפוס אותה מבחינת הקשר של מטפל-מטופל אך אתה הגדרת זאת כסתם הכלה והבנה ללא שום טיפול אולי מתוך הסיטואציות האלה אנו יכולים ללמוד שמה שחסר לה זה באמת הכלה והבנה וזה מה שיניע את התהליך אחרי שניתן מקום אמיתי לרגשותיה כמובן שזוהי רק מצע על מנת להניע תהליך (ואין לי מושג מה הייתה הסיבה שלא הצליח עד היום) הינכם צרכים ללמוד יותר האחד על "צרכיו העמוקים" של השיני ולהתחיל לדבר איליו ולא רק איתו צריך ליצור יותר סדר בתוך כל הבלאגן כל מטפל מיקצועי יידע איך לעשות זאת אני לא חושב שהגיע הזמן לומר נואש אלא ההיפך ברגע שאתם שניכם התחלתם להשתפר במקצת ללמוד מזה ולהמשיך אך כמובן רק בתיווך מטפל

אנחנו נשואים 15 שנה, במקום להתקרב נוצר ריחוק, עד כדי שאנחנו ישנים בחדרים נפרדים. האם לדעתכם ניתן לטפל בסיטואציה כזאת? או עדין להפרד סופית? האם ניתן לגשר בריחוק שכזה? על אף שאני מרגישה שאין ביננו כלום.

צריך בדיקה יסודית

שלום וברכה על אף שהסיטואציה בה אתם נמצאים היא סיטואציה לא נוחה בלשון המעטה עדיין לא פירטת מספיק על מנת שנוכל לסייע בידייך לקבל את ההחלטה הטובה ביותר את מספרת על ריחוק שהולך ומתרחב עד כדי שינה בחדרים נפרדים אנחנו חייבים להבין לפני הכל האם מדובר בקושי על רקע יחסי אישות או שהפער ביניכם נוצר עקב שונות בתחומים אחרים באופן כללי אפשר לטפל במקרים כאלה ואף בגרועים ממנה מתוך דברייך לא ניכר שיש לך עדיפות ליצירת שינוי על פני היפרדות (ובכל זאת פנית לקבלת ייעוץ) היה חשוב להבין מהי עמדת בן זוגך האם יש בכלל מוטיבציה ליצור שינוי הייתי מסכם את תשובתי על שאלתך שהנסתר רב על הגלוי ולכן קשה להתייחס בצורה שקולה בברכת הצלחה וסייעתא דשמיא אפרים אסקל

אני ובעלי נשואים 3 שנים. יש לי בעיה שמתעוררת מידי פעם בפעם. ההורים של בעלי גרושים, אמו היא אישה עובדת בעלת נכסים ועבודה מכובדת ומכניסה. אני עובדת רוב שעות היום. בעלי לומד ב"ה. מצבנו הכלכלי בכי רע. אני משתדלת להצטמצם בכל מה שאפשר, עד שאני חשה ממש חנוקה. בעלי מבקש מידי פעם שניתן כסף לחמותי לעזור לה לדוג' בנישואי האחיות שלו או באירועים כאלה ואחרים שנראה לו שהיא דחוקה כלכלית, ונאלצת להתמודד לבד עם המצב בעקבות הגרושין מבעלה. אני מבינה לליבו שהוא דואג לה בתור אימו, אך מרגישה שזה מגיע על חשבוני. כל פעם שאני מנסה להסביר לו זה גורר ויכוחים ומריבות נוראיות שאני מעדיפה לשלם מאשר להיות "לקה ושילם"... לאחרונה הוא שוב ביקש שנעביר (בתשלומים- כי פשוט אין בבנק...) סכום מכובד מאד של כסף כ"עזרה" לאימו שמחתנת בקרוב בת. אני לא יכולה לעמוד בלחץ הכלכלי! כמה שהסברתי לו את העניין הוא לא מבין כלל. אני לוקחת על עצמי עבודות נוספות איחר הצהריים, מטפלת בילדים ובבית לבדי כדי שילמד בראש שקט, הוא מודע הייטב למצב הכלכלי, לזה שאני חוסכת ולא קונה הרבה דברים שהם ממש הכרחיים... אז למה הוא לא מבין? מה אעשה? איך אוכל להסביר את עצמי בלי לפגוע בו? האם אני לא בסדר? כבר ניסיתי להסביר עם מכתב, עם מתנה, עם שיחה בארבע עיניים...וכל פעם מגיעה למבוי סתום. אולי חשוב לציין שאני לא הבאתי להורי שקל אחד מיום החתונה. בעלי טוען שהם אנשים אמידים שלא זקוקים לעזרתנו. אשמח לעזרתך.

קונפליקט עם פוטנציאל צמיחה

שלום וברכה לשואלת.

ממה שאת מתארת אפשר היה להבין שיש בינכם מבט אחר על מצבה הכלכלי של חמותך, כי, בעוד שאת מציינת את מצבה כ"בעלת נכסים ועבודה מכניסה ומכובדת" בעלך רואה את המצב שלה כנצרכת לעזרתכם על אף שכפי שציינת הוא מודע למצב הכלכלי שלכם ובנוסף לכך להשתדלות שלך לעבוד הרבה שעות על מנת לכלכל את הבית כדי, שבעלך ילמד בראש שקט.

גם לאחר שכבר ניסית להסביר לו בדרכים שונות (יש לציין שהם נראים מקוריות ויפות) הוא עדיין בשלו שצריך לסייע לאמו בסכומי כסף מכובדים שמצבכם לא מאפשר.

אני רוצה להאמין שלא כך הם פני הדברים, ולצאת מנקודת הנחה שאין בינכם ויכוח על מצבה הפיננסי של אימו/חמותך, 

ולהפנות אולי את תשומת הלב למשמעויות אחרות שיש לו בכך שהוא עוזר לאמו.

בכך שאנחנו נלמד את ההשתמעויות העמוקות יותר, נדע לתת מענה ואולי העצמה לשינוי מיוחל.

במילים פשוטות יותר אסביר. שאפשר לקחת את הקונפליקט בינכם בענים הסיוע לאמה ודרכה להתבונן בקשר שלכם בכלל ואולי גם בקשר שלו עם אמו. 

היות ובמה זו היא יעוצית ראשונית בלבד; ובנוסף לכך אני מאמין שחסרים לי הרבה פרטים על רמת הזוגיות שלכם בכלל, לא ארחיב יותר.

רק אייעץ לכם לפנות לגורם מקצועי על מנת שתוכלו בעזרתו להעמיק את הקשר הזוגי בינכם.

שמחתי לייעץ 

אפרים אסקל 

afraim3@gmail.com

משהי שאני מאוד אוהבת היה התקפי חרדה כשהייתה בת 16. מאז היא עם תרופות ירד למינון מאוד נמוך של 2 מיליגרם בשלושה ימים. היום לאחר שנתיים שחשנו שלאט לאט מורידים לגמרי מינון והיא ממש נורמלית וחזרה לעצמה והיא תצא מזה ותתפקד בלי כדורים בכלל שוב חלה נסיגה . זה אומר שיש לה בעיה נפשית והיא תצטרך ליטול כדורים כל החיים? כל כך קשה לי המחשבה הזאת.. תקופת שידוכין- האם יש מישהו נורמלי שירצה? איך לעודד את הבחורה ואת ההורים? אני בעצבות כי היא בחורה מדהימה

הבחנה בין הכאב לעזרה

שלום וברכה לשואלת 

מתוך דברייך ניכר בהחלט הדאגה והכאב שאת חשה כלפי הבחורה. כאב הנובע מתוך אהבה אליה כנזכר בדברייך.

לצורך הענין היה כדאי שתקראי קצת חומר על תופעות החרדה בכדי להבין שגם אם אמנם היא נחשבת להפרעה שכיחותה גדולה מאד.

עם זאת אין להתכחש לעובדה שבשל ההפרעה צריך לחפש שידוך מתאים. אך לא רק לטובת המיועד אלא בעיקר לטובתה של זו הסובלת 

עם זאת העזרה המתבקשת ממך להעניק לה תחושת קבלה עצמית וביטחון גם עם ההפרעה הקיימת. (הקריאה בספרות תסייע לך)

 

ולעצם הענין אצטרף לקודמיי

התרופות המסייעות מאד לריכוך תופעות ההפרעה אינן מצליחות תמיד למגר אותה לחלוטין ולכן מבחינה מרצועית תמיד האפשרות האולטימטיבית היא טיפול תרופתי ע"י פסיכאטר בשיתוף טיפול פסיכולוגי 

הטיפול הפסיכולוגי המוכר והיעיל ביותר לחרדות בכלל ובמיוחד להתקפי חרדה היא טיפול C.B.T

המלצתי לא לעשות ענין גדול ופשוט להיות מעשיים ויעילים ולעשות את הנ"ל 

וה' יהיה בעזרתכם.

נ.ב. אכתוב עוד ענין ששייך אך ורק להחלטה פסיכיאטרית 

לפעמים המטופל בעצמו נהיה תלוי מהבחינה הפסיכולוגית בכדור. אין זה אומר שיש לו תלות ביולוגית אלא תלות רגשית (הוא אינו יודע וחרד מה יהיה בלי התרופה.) כדאי לבדוק גם את האפשרות הזאת.

בתקווה שעזרתי 

אפרים אסקל 

afraim3@gmail.com

אבקש הכוונה דחופה כי ראשי מתפוצץ ממחשבות. אנסה בקצרה- אני חיה עם בן זוג מדהים שיום אחד בלעדיו אין לי חיים. לפני 7 שנים (שנה ראשונה לנישואנו) נפל בעלי במלכודת האינטרנט וצפה ימים ארוכים בתכנים פרוצים ביותר.מאז שנחשפתי לעניין אני בנ"א אחר, למרות שבעלי הבטיח כי זו הייתה מעידה ושמח שעליתי עליה כי מצפונו ייסר אותו. אין לי טיפת אמון, אני 7 שנים אחרי עם טראומה כאילו זה קרה עכשיו, אני סוחבת איתי פגיעה איומה ורגשות מעורבים שאני בהחלט מרגישה כי אני קרובה להשתגע. איך זה קרה לו? בחור ישיבה שנשבע לי אמונים, אני הייתי אמורה להיות האישה היחידה שמעניינת אותו ושבה הוא מביט אך הוא ישב וצפה בתכנים שכאלה. ברור ששוחחנו רבות על העניין, אך הוא ממש כועס כשאני מעלה את הנושא, הוא טען שזו הייתה נפילה לפני שנים והוא לא רואה לנכון לחזור לשם. אני גמורה! אני אוהבת אותו אהבה ענקית, לעולם לא אמצע גבר כמוהו. הוא מתאים לי , הוא אוהב אותי, הוא מדגיש את אהבתו מדי יום, אבל אני מרגישה שהוא בגד בי. ואני לא מצליחה להתשחרר מזה.וגרוע מכך - לא מצליחה לבנות אימון- שזהו המוצר הבסיסי לחיים תקינים. אציין שקשה לי גם להשתחרר מזה היות ועד היום אני יכולה להסתובב איתו ברחוב ועיניו יכולות "לטייל" כשנשים עוברות וכו'. בקיצור: היות ואין לי יום ולילה , אני אשה צעירה שאין לי מינימום הכוונה לאן עלי לפנות אנא כוונו אותי (אני בטוחה שבעידן האינטרנט הנורא של היום יש נשים רבות שסוחבות עימן משקעים של נפילות כאלו. אקווה לתשובתכם המהירה! בתודה רבה!

הבגידה עדיין חיה

שלום לשואלת

המצב שאת מתארת קשה מנשוא.

מצד אחד את אוהבת אותו, ומרגישה גם אהבה מצדו אלייך.

אך מצד שיני את עדיין לא עיבדת מספיק את החוויה של הבגידה. 

את מציינת שעל אף שדברתם על זה הוא כועס כשאת מעלה את זה שוב. 

ובכל זאת את עדיין מחפשת תשובות.

השאלה הראשונה שעולה לי לראש היא, האם קרה משהו בתקופה האחרונה שהעצימה את הבעיה?

מסתבר לומר שעיניו המטיילות ברחוב מעוררות אצלך תחושות קשות מהעבר. ואולי לא רק זה. 

אך, הנני תוהה האם זוהי נחלת העבר? או שעדיין את חוששת שיש לו דברים שהוא מסתיר ממך?

מה לגבי בעלך, לא מפריע לו שאין בינכם אמון מלא? 

(בתגובה הקודמת התייחסו לזה כאל טראומה. 

מבחנה הגדרתית אין כאן טראומה אך יש כאן אירוע מכונן עם השלכות עד היום.)

אני מציע לכם לפנות לטיפול זוגי (אין צורך כרגע בטיפול פרטני)

אך, תוודאי שיהיה מטפל זוגי שעבר הכשרה לטיפול זוגי לאחר בגידה (האירוע אמנם נחשב לבגידה בהגדרה סובייקטיבית)

בתקווה להבנה.

אפרים אסקל

afraim3@gmail.com

שלום וברכה!אני אישה נשואה בת 27+4 ילדים מיום אחרי החתונה הרגשתי שהתקשורת ביני ובין בעלי לקויה בחסר הוא בחור שמרבה ליצור ולדבר הרבה פחות ואני לעומת זו דברנית גדולה בקיצר ההפך ממנו,הוא לא מעמיק לחשוב ואני על כל דבר יש לי אלף תגובות,אני מספרת לו סיטואציה והוא לא מגיב לא בשאלות ולא מחווה את דעתו אנו יכולים ללכת למסעדה אך אין שיחה משותפת(נראה לי שהוא סובל מעט מקשב וריכוז)מה אוכל לעשות עמנ להגיע למצב שתהיה לנו שיחה?

לשנות מטרה

בראשית משאלתך עולה ראייה מפוכחת חסר שיפוטיות והבנת שוני באופיים הבסיסי של שניכם, מדרייך לא עולה ריח של האשמת בן הזוג.

ראייה זו היא היא חשובה במיוחד וגבוהה.

עם זאת, עולה מדברייך רצון עז לשנות את המצב (וגם כאן היופי הוא בשאלה מה את יכולה לעשות על מנת לשנות את המצב ולא אותו)

כפי שציין אחד החברים כדאי לבדוק האם הוא כן שותף לשיחות עם חברים או בני משפחה אחרים. אך, אם נניח שהמצב כפי שתארת, הפיתרון הוא להבין את השוני בינכם ולקבלו. 

ולהיות ממוקדים בחלקים האחרים המשותפים והאהובים על שניכם.

אין בנאמר משום וויתור על הצורך הבסיסי שיש לך לדבר ולספר על חוויותייך, כי זהו צורך אנושי וטוב ואל לך לחסום את זה 

אך לא תמיד אפשר להגשים את כל הצרכים שלנו דרך בני הזוג.

המלצתי: להסתייע באיש מקצוע על מנת להבין האם יש הבדל אישיותי בינכם? וגם היכן המצב פוגע בך? 

אפרים אסקל

afraim3@gmail.com

 

בעקבות הליכי גירושין מאוד קשים ואני חושב שהילדים במצוקה הם 2 בנות בנות 18 ו15 ובן בן 11 השאלה למי כדאי לי לפנות שידאג להם, (כי האבא שהוא אדם "חשוב" כנראה לא מבין שזו טעות לאפשר לזה לקרות)! ולשתוק.

לשים את הילדים במרכז

 

לא שיתפת בפרטים, אך, אם המצב הוא כפי שאפשר לדמיין, מדובר בנזק לטווח ארוך לילדים בעיקר, ולכאב עצום לאימא, 

איני יודע מהי עמדתו של האב, אולי הוא נהנה מזה שזה קורה, ואולי הוא אף מלבה את המצב. 

אם הם נמצאים בהליכי גירושין ויש איזשהו גורם המוסמך על שניהם או יועץ לעניני גירושין או בית הדין או בית המשפט 

צריך לפנות אליהם ולהבהיר את המצב.

לא תמיד יש מה לעשות, וזה בעיקר תלוי ברצון שני הצדדים, אך לפעמים צד אחד לא חושב על הנזק. וצריך לידעו. 

עניתי לפי הפרטים שהבאת.

בהצלחה 

אפרים

בהצלחה רבה 

 

שלום רב! אני נשואה 8 שנים. לבעלי יש חסימה רגשית או קושי רגשי שממש גורמים לי להרגיש בחרדה. אני מרגישה שכל מה שעלול לקרות מותיר אותו אדיש ומאופק ולא יודע כיצד להגיב. היו לי כ"כ הרבה חלומות שבו הוא היה האויב שלי! ובבוקר כשקמתי הייתי צריכה זמן להחזיר את המציאות וממש אין לי מה לעשות. יש בו משהו מסתורי מבחינתי, ואני מרגישה שאני צריכה להיות מאד עוצמתית רק כדי להחזיר לי ביטחון לחיי. אבל אני כמעט כל בוקר קמה עם לב דופק ורק כשאני הולכת להעיר את הילדים נכנס בי כח וחיוכים. אני ממש מפחדת/ נרתעת ממנו. עכשיו רק בעצם עליתי על הרגש הזה כי תמיד חשבתי שאני עצבנית עליו ומאוכזבת ממנו וחשבתי כל פעם מחדש להתגבר...... ופשוט אני עכשיו מבינה שזה פחד ממנו. כי אין לי אימון וביטחון בו. והוא מוציא ממני את השמחה והחיות הטבעיים שבי. אנא, למי לפנות? תודה רבה!!!!!

בירור והצבת הרגש המדויק

שלום לשואלת 

תחושת ביטחון הוא צורך אנושי חזק ובסיסי, ואת מציינת שאין לך את התחושה הזאת בגלל שהוא עלול להיות אדיש כלפי דברים שעלולים לקרות.

יש כאן מקום לברר איתך מה מביא אותך להרגיש כך. האם הם ניסיונות העבר שהיו לך עם בעלך או אולי ניסיונות מהעבר הרחוק שלך. 

לא ציינת האם הוא יודע שאת מרגישה לא בטוחה או פחד מכך שהוא יהיה אדיש במצבים מסוימים?

עוד נקודות לבירור 

מה הכוונה שיש לו חסימה רגשית? והאם את אומרת את זה על סמך איבחון מסוים?

כשאת מציינת שיש בו מסתוריות הכיוונים שאני יכול לקחת את זה רבות, ולכן כדאי לברר את זה לעומק. 

ציינת שהיו לך חלומות שהוא האויב שלך. האם החלומות האלה מבטאות משהו שאת מרגישה גם בלעדיהם, או שהם מלמדות אותך משהו שלולא הם לא היית חושבת על זה.? 

אני חושב שכדאי לך ללכת לייעוץ פרטני, שעם הזמן המטפל יחליט אם יש מקום להביא את הבעל גם כן לתוך הטיפול.

בהצלחה 

אפרים

afraim3@gmail.com

 

יש לי אח בן 19 שסובל מכפיתיות בעניני דת בצורה לא מוסברת כמו בענינים של שמירת עינים או סתם התנהגות של פרישות שהוא חושב שהוא מכפר בה עוונות לדעתי זה גם יכל להיות מזה שהטיפו לו בעניין וגם ספרים שהוא קרא אך כיום זה מתבטא בצורה ממש חריגה

הרחבה תסייע לראייה

שלום לך גד 

אשריך שהנך איכפתי כלפי מצבו של אחיך ומנסה למצוא עזרה.

עם זאת לא ברור כל כך לאן הנך מכוון בשאלתך 

אתה מחפש מטפל?

הוא בכלל מעונין לטפל?

מי סובל ממצבו הוא או הסובבים?

היכן ההורים בתמונה?

מה רמת קשר האחווה בינכם?

 

ישנם פרטים רבים חסרים לגבי מצבו ולגבי השאלה שהינך שואל 

אשמח אם תרחיב.

אפרים אסקל

afraim3@gmail.com

שלום וברכה, רציתי לשאול, האם אינטליגנציה רגשית זה דבר שניתן לפתח אותו (אצל בעל בן 32) ואיך? תודה רבה.

שאלה כללית מדי

שלום לשואלו/ת 

המושג אינטלגנציה רגשית כולל בתוכו הרבה אלמנטים.לכולם יש לפחות חלק מהמרכיבים, וחלקנו צריכים להשלים בנו אי אלו חלקים אחרים שאינם קיימים. 

אינטלגנציה רגשית על אף שישנם איזורים במוח האחראים לה, מדובר במשהו נלמד סביבתית, (פרט לאדם עם הפרעה בתפקוד המוח)כך שאפשר למצוא הבדלים תרבותיים וסבביתיים לאופן שהיא מתבטאת. 

אי לכך, אינטלגנציה רגשית נרכשת במשך השנים וככל שהאדם מבוגר יותר היא נהיית קשה יותר לרכישה, אך לא בלתי אפשרית. 

בשאלתך לא ברור למה כוונתך בשימוש המושג "אינטלגנציה רגשית" 

כך, שאם השאלה תהיה מפורטת וספציפית יהיה קל יותר להתייחס לנקודה שמטרידה אותך 

תודה 

אפרים אסקל 

afraim3@gmail.com 

אני בת 28, נשואה 7 שנים + 5 ילדים ב"ה. מאז ותמיד לא היה לי חשק לקיים את מצוות הבית, אך בשנתיים האחרונות ובחודשים האחרונים זה ממש החמיר. בעלי מתוסכל ממני כבר.. אני הולכת למקווה ויכול לקחת כמה ימים טובים עד שאני מסכימה להיות איתו , וגם זה פעם אחת בחודש. בעלי רוצה יותר אך לי אין חשק.. לא מסוגלת בכלל. ובגלל שאני כ"כ לא מעוניינת - גם כשאנחנו עושים זאת הוא גם לא מצליח להכנס. הכל מכווץ אצלי.. הייתי אצל רופאה שבדקה ואמרה שהכל תקין אצלי.. בעלי טוען שאני לא משוחררת איתו וזה גם נכון.. אני מאד נהנית שהוא לידי אך שזה לא יגלוש מעבר לזה.. (יכול להיות שיש לי שם יובש, אך אפילו שאנו שמים קרם לחות זה לא מגביר את החשק..) באופן כללי השלום בית שלנו סביר ב"ה , אין מריבות רציניות , בעלי מסייע הרבה בבית ואני מעריכה אותו מאד..הוא אברך עדין ואציל נפש.. יש אפשרות לפתור מצב כזה? זה כבר נהיה מוגזם לכל הדעות.. בעלי אומר בצחוק שהוא רוצה לקחת פילגש , אבל אני מרגישה שזה לא תלוי בי, אני ממש לא מסוגלת להיות איתו (או עם אדם אחר, לשם דוגמא, זה מרגיש לי כמו אונס, להבדיל..). לתשובתכם אודה!

שינוי בכותרת -"מחפשת להיות עם בעלי בכייף"

שלום לשואלת 

אשאל רק כמה שאלות שאולי יהדהדו בך ויתנו לך מבט יותר רחב.

 מעצם היותכם הורים לחמישה ילדים נ"י ניכר שהנכם מקיימים יחסים מלאים לפעמים. ולכן, אשאל אותך דווקא על פעמים אלה. אם ישנם כאבים, ואם ישנם אז באיזה שלב? ציינת שיכול להיות שיש לך יובש, שאלתי האם הדבר ידוע לכם, או שהחלטתם ביניכם שאולי זאת הבעיה? את מציינת דימוי של אונס, ולדעתי, אולי צריך לעזור לך לראות את הדימויי שאת מעלה בדמיונך על עצם קיום היחסים. 

את מציינת ענין נוסף. שאת נהנית שהוא לידך, אך לא רוצה שיגלוש מעבר...    לא פירטת למה כוונתך, אך אם הכוונה היא שאת נהנית מקירבה פיזית, ולא רוצה שימשיך ליחסים מלאים, ניתן לברר ביתר פירוט, מהן הדברים שאת נהנית מהם, ואולי להיות יותר ממוקד בהם. 

כפי שציינתי בהתחלה, אלו הן שאלות מרכזיות שהייתי רוצה שתשאלי את עצמך, על אף שישנן שאלות רבות שבטיפול יוכלו להתברר כמו, מתי זה התחיל, ואולי היסטוריה מינית כללית. 

אפשר לומר שבאחוזים גבוהים מאד ניתן לטפל בבעיות חשק, ואין סיבה לסבול עוד. 
אוסיף ואומר שסגנון המחשבה "שאינך מסוגלת"... על אף היותה משקפת את המציאות העכשווית, היא יכולה להיות גם משמרת את הבעיה. לכן אציע לשנות את הכותרת ל"מחפשת את הדרך להיות עם בעלי בכייף"

בהצלחה

אפרים אסקל 0535251473

afraim3@gmail.com

 

 

הרבה אומרים את המשפט הבא: לא מתחתנים עם המשפחה אלא עם הבחור\ה. האם זה נכון מנסיון על עצמי אני רואה שאשתי סובלת מאוד ממה שמשפחתי לא בסגנון כמו משפחתה וזה גורם לנו כמעט להיפרד. לתשובתכם אודה.

נכון בגבול

אתה מציין כאן בעיה שנקראת בעיית גבולות. הכוונה היא כדלהלן.

אין ספק שכשמתחתנים עם אשה, אנחנו באופן אוטומטי מכניסים אותה ונכנסים איתה לתוך המעגלים המשפחתיים שלנו טרום הזוגיות. אם לטוב ואם למוטב - היינו גם אם הקשרים עם משפחות המוצא תקינים וגם אם לא.- אך יחד עם זאת, אנו צריכים לתת חשיבות ממדרגה ראשונה לזוגיות, ולאופן בו אנחנו כזוג רוצים לבנות את התא הפרטי שלנו. 

אפשר להסתכל על המערכות כמו מודל האטום של נילס בוהר, כשהפנימי ביותר זה אני והמעגל הסמוך מסמל את הזוגיות וזה הסמוך לו, את משפחות המוצא, וכן הלאה עד לתרבות כללית.

ברגע שמערכת כמו משפחות מוצא מעורבת בצורה כה חזקה ביננו, עד שזה מאיים על שלמות התא הפרטי, ההסבר הוא שהגבולות בין הזוגיות לבין משפחות המוצא פרוצות יותר מדי.

הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות ורבות וכדאי לברר את זה בטיפול/ייעוץ

לפעמים הפתרון הוא אקט מעשי קטן. אך לפעמים הדבר מצריך עבודה מאמצת אך בונה ומשתלמת

 

קיצרתי 

אך מקווה שהובנתי 

בהצלחה

אפרים אסקל 

0535251473

afraim3@gmail.com

שלום וברכה רציתי לדעת על דרכי הטיפול שלכם בתור חרדים\דתיים, אם מגיע אליכם מטופל שרוצה שתעזרו לו לפרוק עול מצוות (או חלקן וכו') שלא יהיה לו בעיות עם זה ובלי נקיפות מצפון תעזרו לו? יש לי הרבה קשר לשאלה כי אישתי התחילה טיפול וחלק מהבעיות שלה קשורות למצוות לדוגמה היא רוצה שאני יפסיק ללמד ויצא לעבוד השאלה שלי אם אני יכול לסמוך על זה או שאני יערב רב בנושא שיבדוק שאנחנו לא עושים טעיות וכן עוד ספקות שקשורות לזה

טיפול הוא טיפול

שלום לשואל 

שאלתך טובה ומנוסת היטב, ונוגעת לפילוסופיה מאחורי הטיפול. 

כמטפלים, אנו רוצים לאפשר לפרט לבטא את עצמו בצורה שתהיה טובה בשבילו, ואין אנו עסוקים בשאלות של האם יהיה דתי או לא, מה גם, שאני מאמין, שהאדם לא בא לשאול אותנו מה לעשות, או במה להאמין.

עם זאת, בטיפול אנו מבררים עם המטופל, מהן הסיבות לרצון שלו בשינוי, ובדרך כלל כשהתמונה מתבהרת, הענין הדתי מסתדר. 

אך במפורש אי אפשר לערוב לכך. 

אך ההצעה שלי היא אליך לברר כמה שאלות איתך לגבי היחס שלך לפער שיש בינכם והמשמעויות בעיניך 

ועל כך אמליץ לך לך לפנות לאיש מקצוע.

שלום. בעלי ואני בזוגיות מעולה(!) כבר 9 שנים, עד שזה מגיע לאינטימיות אמיתית. המוח שלי מבין היטב שהוא אוהב אותי באמת, אבל הלב ממאן להאמין. אני מרגישה שיש לי לב עשוי מאבן. (בעוונותי) גם לאחרים שאהבו אותי לפניו לא האמנתי שהם באמת אוהבים... זה תמיד היה ככה. האמון הכללי ביננו שלם ואך ורק כשזה מגיע לאהבה אינטימית, אין לי אמון. זה לא הגיוני. קראתי, שאם השנים הראשונות לחיים היו נטולות אהבה וכד' מההורים, זה משפיע על היכולת לתת ולקבל אהבה. גדלתי בבתי ילדים מזוועים של הקיבוץ של פעם. עשיתי תשובה. האם בזאת נגזר גורלי? מה אוכל לעשות?

והסירותי את לב האבן

שלום לשואלת  

אטעה אם אתייחס לתוכן הדברים, ולאיך שאת מתייחסת לדברים. אך, מה שברור, שאין מדובר בגזירה שאין דרך לשנותה, ההיפך, יש כאן מקום לצמיחה אישית.

כדאי שתפני לאנשי מקצוע

כשלאישה חדל אורח כנשים האם עפ"י ההלכה מותר שהאיש יתן זרעו בחוץ וזה לא ייחשב כזרע לבטלה ? שהרי במילא האישה כבר לא יכולה להיכנס להריון... אז מה זה משנה היכן השפיכה מתקיימת? או שזה משנה תמיד והזרע צריך בכל גיל להינתן בתוך גוף האישה?

וודאי אסור

שלום לשואלת 

קודם כל התשובה היא וודאי שאסור לשפוך בחוץ.

ושאלתך יכולה להישאל גם על אשה הרה, שכעת היא אינה יכוה להרות שוב.

כמו"כ על אשה עקרה, שאינה יכולה להרות כלל. 

או על גבר שאינו נשוי, ואין בכלל מי שתקלט ממנו. 

ובכל הנ"ל וודאי יש איסור, והאיסור הוא מהחמורים ביותר כמובא בשו"ע 

על הגבר חל האיסור בכל מצב שהוא. 

מספיק להתבונן בפולמוס סביב ההיתר הניתן לזוגות שמטופלים בהפריה חוץ גופית 

קיצרתי מפאת הענין 

אפרים

שלום אנו נשואים 5+ ב"ה לאחרונה בעלי לא מעוניין לקיים יחסי אישות ביקשתי ממנו כבר כמה פעמים שיספק את הצרכים שלי הוא מבין וזה מחזיק לזמן קצר... מה לעשות? יש לציין שבשאר הדברים הכל מצויין. תודה מראש.

רב הנסתר

שלום לשואלת 

התיאור שלך קצר מדי, האפשרויות לאיבוד החשק המיני, יכולות להיות רבות ומגוונות, ולכן צריך לברר בצורה מקיפה גם על שאר תחומי החיים בינכם. 

הדברים יכולים לפעמים לשבת על נקודות ספציפיות שוליות שניתנים לפתרון מהיר, אך לפעמים הדברים רחבים ועמוקים יותר. 

המלצתי היא, לפנות לאיש מקצוע, ולא לתת לדברים להימשך זמן רב. 

תודה 

אסקל אפרים

אשתי לעיתים נוטה לכעוס מאוד על הקשיים שלה בבית בעיקר עם הילדות. לצערי היא משתמשת בביטויים חריפיים מאוד כפי שאפרט מעט. דוגמא טריה מאמש- יצאתי בערב למפגש בוגרי צבא בעידודה. כמובן אחרי יום עבודה ואחרי שסייעתי לה בלקלח את הקטנות ולהכינם לשינה. בשעה 10 ומשהו בלילה היא מסמסת לי איפה אתה כבר?? ואח"כ כותבת - נמאס לי מהילדות האלה הן לא נרדמות וכבר אין לי כח להרביץ להן הם בוכות סתם, אין לי כח יותר... ובהמשך - בסוף אני אשבור לשתיהן את הראש.. וכן נמאס לי מהן אני שונאת אותן... וגם מה אתה בכלל יודע על ילדים?אתה כל היום בחוץ עושה חיים ואני נשארת בבית כל הזמן עם הכלבות האלה... אוכלת קש וזבל עובדת קשה בלי סוף ורק דורכים עלי אתה והבנות המקוללות שלך וההורים הזבליים שלך תלכו כולכם לכל הרוחות... בכוונה פירטתי קצת כדי להבין את מידת כעסה וביטוייה. לצערי איני מצליח להרגיעה ולעודדה למרות שאני משתדל לסייע ככל שניתן כשאני בבית. מה אתם מציעים לעשות בנידון?

הבחנה בין החלקים.

שלום לך 

המצב שאתם שרויים בה נראה בהחלט לא פשוט, מצב שאין ספק שמצריך התערבות של איש מקצוע מכוון. 

אך קצת לעשות סדר מתוך מה שתיארת

צריך להבדיל בין הכעס שלה, לביטוי הכעס, ולתוכן המילולי שבה מתבטאת הכעס. 

התוכן הינו קשה וחריף מאד, אך הביטוי הכללי על היותה מתמודדת לבד להרגשתה מבורך(צריך בדיקה אם היא נעשית באופן קבוע), שורש כעסה צריך בירור עמוק על מנת לאפשר לרגשותיה העמוקים לצוף על פני השטח. 

אני ממליץ לפנות לאיש מקצוע בדחיפות על מנת לא לקבע מצב ולאפשר שינוי. 

תודה 

גח"ט 

אסקל אפרים

 

אני נשואה 9 שנים ומרגישה שלאיש חסרים הדרכה וידע לגבי עולמה של האישה. בעבר הרחוק ביקשתי שילך להדרכת חתניםאך סירב. אני יודעת בוודאות שלו היה הולך היו חיכוכים רבים נמנעים. מה עושים?

חכמת נשים

שלום לשואלת 

בדרך כלל עצות אינן מועילות, אך במקרה דנן,אחרוג ואייעץ.

אני מרגיש שקצת שינוי בבקשתך יוכל לעשות שינוי גדול בהיענות שלו. 

תחשבי על להציע לו טיפול זוגי ממקום ששניכם צריכים לשפר, ולא הדרכה בשבילו ממקום שהוא בעייתי וצריך ללמוד. 

 

גרתי תקופה של מס' חודשים ביחידה אצל אבא שלי (אמא שלי נפטרה בשנה וחצי האחרונה) השארנו רהיטים ועברנו בחודש האחרון לדירה אחרת, בהסכם היה שאח שלי בא לגור במקומי ונשאר עם הרהיטים שלי+שלו. הוא החליט על דעת עצמו להזיז את הרהיטים להעלות חלקם לגג ללא ידיעתי והסכמתי, מה שקרה זה שבשיחה האחרונה היה לנו טענות אחד על השני ובעלי ביקש ממני בעקבות שיחה זו להפסיק את הקשר עם אחי ואבא שלי שבעצם לא התערב בעניין זה. בעלי אמר לי שאם אני עונה לאחי או לאבי בטלפון הוא בעצם לא מדבר איתי, לדבריו "או אני או הם". (ומניסיון אני יודעת שהוא עומד בדיבורו). מה עושים, איך מתמודדים עם זה, עם אחי מילא, אבל לא לענות לאבי שאני המון עוזרת לו בענייני הבית והוא אלמן, ברור לי שהוא יפגע וינסה להתקשר ללא סוף עד שאענה לו (ומסוגל לא לישון בלילות בגלל זה כי אני מאד קשורה אליו)? מצד שני אין יותר חשוב מבעלי ומשלום הבית שלנו, איך פותרים את המצב הזה על הצד הטוב?

תקשורת ישירה, בריאה.

המצב המתואר על ידך, מציב אותך בצורה ממולכדת בין הרצון לתת את הכבוד הראוי לבעלך ולזוגיות, לבין הביטוי האישי שלך, שאת לא חושבת שזה אקט צודק לנתק קשרים, וודאי לא עם אביך, שאת לא רואה בו בכלל צד בענין, ואף לא עם אחיך, כמשתקף בכותרת השאלה. 

ויכוחים וחילוקי דעות בין בני זוג, הוא דבר נורמטיבי, ואף נצרך. 

השאלה האם אתם מתדברים זה עם זה, או שיש קביעה מבלי יכולת לערער?

אשמח לסייע אם אדע את הדפוס התקשורתי ביניכם.

 

אפרים

afraim3@gmail.com