מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 29/10/2020 י"א חשון תשפ"א
שמואל דהן

שמואל דהן

קבלת קהל

דתי ומסורתית

אני נמצאת בזוגיות פרק ב' מזה שנה וחצי עם אדם דתי אני חילונית - מסורתית. יש לו שני ילדים מנישואים ראשונים ולי שתי בנות מנישואים ראשונים. יש חיבור טוב בנינו לבין הילדים של כל אחד מאיתנו. משך שנה גר אצלי, שמרתי טהרת המשפחה הלכתי למקווה, שמתי פלטה מייחם....כשהילדים שלו באו אלינו לא הדלקנו טלויזיה בשבת וכו' כיבדנו ומה שיכולתי עשיתי. לפני כחצי שנה נפרד ממני כיוון שאני חילונית והוא דתי והרצונות שלו הם אישה דתיה חינוך דתי ... לאחר חודשיים חזר שוב לגור איתי מתוך כוונה ששנינו נחשוב איך אפשר לגשר על הפער מבחינת הדת ולהגיע לעמק השווה, אף צד לא עשה כלום בנושא. נהננו מאוד מהביחד והיה לנו טוב ככה עד ש...הלך למאבחנת בכף היד אשר הציעה שנגור בנפרד כיוון שהוא צריך לעבור תהליך עם עצמו ושיקדיש לי יומיים בשבוע שנפגש איתי ושבתות יחד , בעקבות המלצתה החלטתנו להיפרד ואחרי כחודשיים שוב חזרנו ומנסים לפעול לפי המלצתה- זה לא יוצא לפועל כיוון שיום בשבוע לומד אצלה לאבחן בכף היד, יום אחר יש לו את הילדים שלו ובשאר הימים יש לו עבודה או דברים אחרים כך שאם מגיע אלי זה בשעות הערב המאוחרות 21:00/22:30 ישן אצלי ולמחרת הולך לעבודה. הדרישה שלו ממני שאהיה דתיה אך לא רוצה לקחת על עצמו אחריות ולכן אומר לי שזה צריך לבוא ממני. אני מרגישה שזה תנאי לקשר כיוון שזה מה שהוא רוצה ואם אני רוצה להתחתן איתו אני צריכה להיות דתיה. אני מרגישה סוג של חוסר ביטחון בקשר בעקבות התנאי ובעקבות הפרידות הקודמות וזה לא גורם לי כרגע לפעול ולהתאמץ יותר. מעוניינת לשמוע את עצתכם בנושא, אני שומרת נידה והולכת למקווה למרות שאנחנו לא נשואים יש פלטה, מייחם ודבק על המפסקים, יש הפרדה של חלב ובשר אך טעון שיפור בנושא ואני מוכנה להשתדל יותר הוא מבקש ממני ללבוש חצאיות, לשמור שבת, ולהתחזק יותר האם זה אפשרי לחיות כמו שאנחנו למרות שאני לא דתיה? האם זה תרוץ כי מפחד להתחייב או שזה באמת תנאי למיסוד הקשר? איך אני יכולה לקבל יותר ביטחון בקשר/בזוגיות? האם אני צריכה להיות דתיה כתנאי לקשר?

לתת מקום לעצמי

בס"ד שלום לך, מתוך הדברים שכתבת ניכר שאת נמצאת בקונפליקט . מצד אחד הרגשת הביחד שלכם היא טובה ומהנה ומצד שני תנאי להמשך הקשר ומיסודו מצד בן זוגך בעניין הפער הדתי . החוויה שאת חווה כתוצאה מהתנאי היא חוויה של חוסר ביטחון והיא מתעצמת לאור החוויה שחווית בעבר בפרידות קודמות. אם תהיי קשובה לעצמך ותתני מקום לחוויה הזאת בתוכך מבלי לבזבז אנרגיות מיותרות בשאלה מדוע הוא מתנה תנאים או האם אני צריכה לקיים את תנאיו ? את לא תקבלי תשובה אמיתית מתוכך כל עוד לא תהיי מחוברת לעצמך ותכבדי את מקומך . את יכולה מתוך מצוקה לטשטש את הכאב ולהחליט שאת כן מקבלת על עצמך יותר להקפיד (מה שלא נראה לי לפי הסיפור יספק אותו וזו רק השערה ) ואז תסבלי יותר כי השתקת את הכאב ואת תהיי מתוסכלת כי את לא באמת שם . כשנכנסים למערכת זוגית צריך לבדוק בד בבד דרך בן הזוג האם אני בשלום עם עצמי . אם אני בשלום עם עצמי אהיה בשלום עם בן זוגי ולא יכול להיות להיפך .

לא מצליח לקבל החלטה - נא עצתכם!

שלום , אני יוצא עם בחורה תקופה ארוכה מאוד , מעל שנה וחצי . שנינו כבני שלושים . אפשר להגיד שאני די מכיר את הבחורה ( עשינו כבר הכרות עם המשפחה ) וכול המידע שצריך יש לי . מבחינת אישיותית מדובר בבחורה טובת לב , תמימה , טהורת לב ,נאמנה , מסורה ,רגישה , חרוצה , ישרה, צנועה . אין לי שום ספק שהיא בחורה טובה ( הייתה לי שנה קשה בגלל מחלת הורים והיא הייתה איתי לאורך הדרך והיא עדין איתי . אני יודע שקשרים נמדדים בשעת צרה וקושי ואני מעריך אותה על זה מאוד ). מבחינת מטרות כיוונים , רמת דתיות , אורך לחיים וכו' אנחנו אותו דבר. למרות ששנה וחצי זה המון זמן אני פשוט לא מצליח לקבל החלטה האם להתחתן . יש כל מיני דברים שמפריעים והם: לפעמים היא מגושמת , אדישה , כבדה, עייפה ,לפעמים לא שמה לב לדברים ( זאת אומרת שיכולים להיות מסביבה התרחשויות ( לדוגמא בבית ספר ) והיא תהיה האחרונה שתשים לב . תמימות / נאיביות . לפעמים מעופפת ,רגעי ניתוק, במהלך שיחה יש לה רגעים שהיא פשוט לא איתי . היא אומרת שהיא מודעת לזה. מבחינת מראה היא בסה"כ בסדר ואני נמשך אליה אבל היא קצת מלאה ויש לה נטייה להשמנה ואני מפחד מהעתיד . בגיל – היא גדולה ממני ב 10 חודשים והיא מעל 30 שזה גם קצת מציק לי. יש לה הרפס ( שאני לא יודע מאיפה קיבלה אותו ) שמתפרץ כל כמה חודשים וזה גם קצת מציק לי. בסה"כ אני כן מרגיש שאנחנו קרובים ושיש לי חיבה אליה, אנחנו לא לגמרי שונים נגיעה , לפעמים יש ליטופים וחיבוקים. כשאנחנו נפגשים אני מרגיש מין תחושה של חמימות כזו בחזה . ולמרות כל זאת אני פשוט לא מצליח לקבל החלטה . כל הזמן עולים לי כל מיני ספקות שזה לא מספיק , שאין מספיק משיכה עזה ,שאין מספיק חיבור עמוק ושזה לא מספיק רגשות . שזה נחמד אבל לא מספיק בשביל חתונה .ואני נכנס לבילבולים. אני מרגיש רע מאוד עם זה ולא ראוי לה ואולי מדובר בדברים לא מהותיים ואבל אני פשוט לא מצליח לקבל החלטה . נא עצתכם.

הקשבה ללב

בס"ד שלום ! ראשית יישר כוח על עמידתך מול ההתלבטות הקשה בכינות ובשיתןף . זה אכן מקום לא פשוט . אתה מכיר ויודע את כל הנתונים החיצוניים את הצדדים לכאן ולכאן ולמרות זאת לא הגעת להחלטה אתה בספק . לא מוצא בעצמך כוח להחליט . זה נכון אתה לא יכול להחליט החלטה כל כך חשובה כשאתה לא בטוח . בכל החלטה ובפרט בהחלטות חשובות כאלה יש כמו קפיצה למים שנובעת מבת קול פנימית . הנתונים החיצוניים הם חשובים מאד כמו למשל הכנות , הטוב לב , התמימות, הנאמנות ,הרגישות, החריצות ועוד תכונות חשובות שציינת אך אלה הם רק יכולות להוות אישור להרגשה הפנימית שלך לבת קול הפנימית שלך לרחש של הלב בלי קשר לשום פרט חיצוני . העובדה שאתה עדיין לא מצליח להחליט ואתה קשוב היא מצויינת . החיצוניות (הפרטים והתכונות ) אומרת לך כן אבל מבפנים יש עיכוב , מניעה. המניעה מגיעה מהלב , הלב מתנגד לא מאפשר להכריע . ונכון שאי אפשר להכריע במצב זה , אם תחליט החלטה חיובית במצב זה , זה יעמוד לרועץ במשך כל חיי נישואיך . השאלות והתהיות והספקות יעמדו לנגדך . עצתי אליך להקשיב לליבך מתוך קבלה והתייחדות עם המקום הזה שליבך משדר ,לנסות לקבל מסרים על המקום הזה ואז אולי לפייס אותו . כמו"כ חשוב מאד שלא תלך שבי אחר ייעוץ שיאמר לך תתחתן מכיוון שהנתונים טובים או סיבה אחרת זוהי החלטה שצריכה להגיע מתוכך . בהצלחה בכל אשר תפנה שמואל ישי דהן

מה עושים כשהבעל בטלן

אשה צעירה השיחה בפני את כאבה: היא נשאה לא מכבר, ובעלה הטרי אינו מעונין "לרדת לחיים כל כך מהר" כהגדרתו. הוא נהנה לקום בשעות הצהריים, להשתעמם עד לאחר חצות הלילה וחוזר חלילה. אין לו מסגרת והוא גם לא מחפש אחת כזו והוא לא מאפשר לה לחזור לעבודה אלא רוצה שהיא תתבטל בחברתו... (פרנסה מנין? זה לא מטריד אותו בכלל. ) עלי להבהיר שמדובר בבחור שידוע לי בבירור שהוא נחשב לבחור איכותי והיה מתמיד גדול בישיבה (וזה לא היה כל כך מזמן...) עד כמה שמה שזה נשמע קיצוני, אני יודעת שזו תופעה קיימת ואולי אפילו נפוצה. בחורים טובים, שלומדים היטב בישיבה מוצאים את עצמם לאחר החתונה פתאום בסביבה מאד שונה והם מתחילים להתעצל. אולי הם גם חושבים שהם מקיימים בזה את המצווה לשמח את האשה בשנה הראשונה, אני לא יודעת. במיוחד כשהם יודעים שהאשה מחכה שהם ילכו ללמוד – זה גורם להם סוג של אנטי, כי אז יש להם נטיה להרגיש כל פעם שהם לומדים משהו שהם נכנעו לאשה, ואז הגבריות שלהם נפגעה כביכול. הם חושבים לעצמם: שתקבל אותי כמות שאני. ותכבד אותי בגלל שאני בעלה. אני לא חייב לה כלום. אם אני לומד או לא זה ביני לבין הקב"ה, וזה בכלל לא ענינה. אבל איך אפשר לכבד בנאדם שמתבטל מהבוקר עד הערב? אדם ללא סדר יום? (וזה עוד חוץ מהעובדה שהשעמום מביא לידי חטא). הם באמת כל כך טפשים ולא מבינים שכבוד אמיתי מושתת על הערכה ואף אחד בעולם לא מעריך מישהו שלא ראוי לכך? כבוד מדומה אפשר לקבל ע"י מעמד (כן, אני אכבד אותך כי אתה הבעל פה אבל בינינו, הכבוד הזה שווה ערך לכבוד שמקבל מלך מושחת - מכבדים אותו אבל לא חושבים עליו דברים טובים במיוחד), אבל הערכה כנה? היא באה רק כתוצאה מהמעשים הראויים להערכה שלך. אודה לכם אם תוכלו להאיר את עיני ולייעץ לי מה לומר לחברתי ולכל הנשים האחרות שאני פוגשת מידי פעם ורואה שיש להן בעיה דומה. תודה מראש, טליה

לפעמים המתבונן יוצר מציאות

<p>&lt;p&gt;בס&amp;quot;ד&lt;/p&gt; &lt;p&gt;שלום לך&amp;nbsp;&lt;/p&gt; &lt;p&gt;נכון לא פשוט להתמודד עם מציאות כזאת . צריך לדעת שכל כאב הנוצר כתוצאה עם מציאות בלתי נסבלת קשורה למתבונן . רק שצריך לברר מה החלק שלי בציור שלי את המציאות ואיך ליצור כלים לשאת אותה ולהבין את הסוד הטמון בה .&lt;/p&gt; &lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt; &lt;p&gt;אשמח לעזור&amp;nbsp;&lt;/p&gt; &lt;p&gt;שמואל ישי דהן&amp;nbsp;&lt;/p&gt; &lt;p&gt;0556606385&amp;nbsp;&lt;/p&gt; &lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;</p>

יחסו של בעלי לבן שלי מנישואין קודמים

התחתנתי בנישואין שניים לפני 4 שנים. יש לי ילד אחד (בן 10) מנישואין קודמים + תינוקת משותפת. בעלי אדם נפלא וטוב לב. דואג לבן שלי ואוהב אותו. מתייחס אליו ממש כמו אבא. לאחרונה התחיל הבן שלי להראות שמחה בכל זמן בו בעלי לא נמצא בבית. אם קורה ובעלי חוזר הביתה בשעת ערב מוקדמת (מה שלא קורה כל יום) במקום להיות שמח שאבא חוזר, הבן שלי כועס ועצבני ולא רוצה שאבא יחזור מוקדם. זה כואב לי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות במצב כזה ? אני גם לא רוצה לפגוע בבעלי ולכן לא סיפרתי לו על תגובתו של הבן שלי. האם זה נכון ? או שכן עלי לשתף אותו ? אודה לעצה וסיוע, שירי

הסתרה שבתוך הסתרה

בס"ד   

שלום 

ראשית חשוב מאד לא להיבהל גם אם הילד לא שמח שבעלך חוזר הביתה זה יכול לקרות גם אם זה היה בינכם הביולוגי וד"א זה יכול לקרות בכל סוג של מערכת יחסים . אני מבין שעד היום בנך היה שמח על קיומו ונוכחותו של בעלך זה יפה מאד ולא ברור מאליו חשוב לברר מה קורה באמת במציאות האם הילד אומר בפירוש שהוא לא רוצה שבעליך יגיע ? יכול להיות שאת כל כך רוצה שהכל יהיה בסדר שעל סימן זה שבנך מאותת את בונה תרחיש שהוא אינו מציאותי .

חשוב לשוחח עם בנך באופן ישיר לנסות לברר מה מקור ההתנהגות השונה שאת מזהה (חשוב לאפשר לו להביע כל רגש באופן חופשי גם אם הוא מבטא רגש דחיה כלפיי בעליך ולא לאסור עליו להרגיש כך רק להכיל ולנסות לבדוק מה מקור הרגש ) ורק לאחר שיתברר מה שיתברר לשוחח עם בעלך ולפתוח . יכול להיות שהילד עובר איזשהו משברון יכול שבעלך פגע בו מבלי משים יכול להיות שהוא עובר משהו במסגרת הלימודים . חשוב לדעת אם יש אבא ביולוגי בתמונה .

העיקר להסכים לכך שכמו בכל מערכת יחסים גם כאן ישנם זמנים של התקרבות וזמנים של התרחקות וזה טיבעי רק צריך לדעת מה עושים כשישנה התרחקות .    

דרך אגב לפי הסיפור שאת מספרת הייתי נותן כותרת אחרת לבעייתך " יחסו של בני לבעלי " ולא יחסו של בעלי לבני " . 

הייתי מציע לך לבדוק האם את מזהה יחס מסויים מצד בעלך שיכול לגרום לבניך להתרחק ? אם כן מדוע את לא מספרת

על כך ? 

בהצלחה רבה 

אשמח לסייע  

שמואל ישי דהן 0556606385

 

סוג המשפחה

הרבה אומרים את המשפט הבא: לא מתחתנים עם המשפחה אלא עם הבחור\ה. האם זה נכון מנסיון על עצמי אני רואה שאשתי סובלת מאוד ממה שמשפחתי לא בסגנון כמו משפחתה וזה גורם לנו כמעט להיפרד. לתשובתכם אודה.

להיות קשוב למציאות

שלום לך . אם בסיס הזוגיות שלכם הוא איתן ומבוסס על עדני האהבה שום רוח שבעולם לא יכולה להטביע את ספינת הקשר .

המציאות זימנה לכם הורים שלא כל כך מוצאים חן בעיני אחד מכם . רוח הסערה הזאת היא הזדמנות נפלאה לחזק את הקשר שבינכם ולולא הרוח הזאת לא הייתם יודעים שמשהו רעוע . עליכם ללמוד כיצד לעשות זאת למרות הקושי הכרוך בכך . 

אשמח לסייע לכם .

שמואל ישי דהן 0556606385 

בעל נבוך לאחר ספק בנאמנות אשתו

שלום רב לכל העוסקים במלאכת קודש. מדובר בגבר נשוי כמעט 20 שנה, שגילה לפני חודש שאשתו מתחברת למשיהו במקום העבודה, ואף מתכבת איתו בביטויים של חיבה. הבעל לקח הכל על עצמו, ומחולל שינוי מהפכני ביחס עם אשתו. הוא הסביר לה שהוא יודע, ושהוא אשם בכל, הזניח אותה ולא הביא לה את הצרכים הרגשיים שלה לאורך שנים. למרות שהתקרבו מאוד בכל ההביטים, הבעל עדיין "תפס" התכתבויות ואשתו אינה מצליחה להפסיק את הקשר. הוא אינו רוצה להפעיל עליה לחצים וכח, אבל נכנס לאט לאט לדיכאון ואפילו אומר שגעון מסויים. אינני יודע איך לפתור מצב זה, הן בפעולה כלפי הבעל, והן בפנייה אל האישה. אודה מאוד לעזרתכם ב"ה

להרגיש אשמה

בס"ד

בני שלום

אני מבין שבהקשר של אישתך אתה מרגיש אשם . זהו הרגש שמעזע את עולמך בימים אלה ובאמצעותו יש באפשרותך להיפגש עם רובד עמוק ופנימי יותר בנפשך ולכך אתה צריך עזרה . מעבר לכך ברור שאשתך פעלה בדרך לא נכונה ובהתנהלות שלך מולה אתה צריך צד ג' לעזרה . אינך צריך להיות עסוק בימים אלה בלנסות לרצות או לנסות לספק את צרכיה .

אשמח לסייע 

שמואל - 0556606385

מתוסכלת מאד!!

אנחנו נשואים 17 שנה עם 4 ילדים מתוקים. בעלי מאד ומתמיד לא נותן לי את ההרגשה שאני "מס' 1". זה יכול להיות שהוא יעדיף משפחה, חברים - בעיקר באירועים חברתיים- בקושי מתייחס אלי. אמרתי לו שזה מפריע לי המון פעמים! הוא טוען שאני צודקת, ובאירוע עצמו שואל אותי שאלה כמו "הכל בסדר"? וזהו. מבחינתו הוא התייחס אלי. יש לציין שבבית הוא צריך המון לדבר (בעיקר על עצמו- יש לו בעיה של בטחון עצמי. הוא גדל כאחד שבבית מעולם לא סמכו עליו או כיבדו אותו) העניין הוא שהוא מערב את ההורים שלו ברוב המריבות שלנו!! אמרתי לו המון פעמים שזה מפריע לי, כל העניין של התדמית שלי, והוא אומר שהוא מבין- ושוב מתקשר ומעדכן.. והוא תמיד מחפש את ההערכה שלהם והוא לא מקבל בכלל. הוא מאד אינטואיטיבי ורגשי- ואומר שהוא חייב להתקשר וכמעט שלא שולט בזה! המון פעמים, למשל במקום לעדכן אותי במשהו חשוב: אם אני לא זמינה- הוא ישר מתקשר להורים שלו. מבחינתו אני והוריו באותה דרגה. אני מיואשת לגמרי! הוא מאד ילדותי ולא הפנים "ועזב איש את אביו ואמו ודבק באישתו" היינו כבר בייעוץ זוגי פעמיים ולא עזר. אציין שהוא הלך להמון יועצים/מאמנים בקשר לבטחון העצמי שלו ולכל מיני בעיות כאלה ואחרות- וכלום לא עזר.

לקחת אחריות

שלום לך אתי 

קראתי את פנייתך ומצבך מאד נגע לליבי . את נמצאת במצב של חוסר, מרגישה שעבור בעלך את לא במקום הראשון את לא מספיק חשובה בעינו . אני מבין שאת נמצאת במצב זה זמן רב והמצוקה הולכת ומחריפה . אין ספק שאתם צריכים עזרה חיצונית אך על מנת שטיפול יהיה אפקטיבי ומוצלח עלייך להיפגש עם הכאב והמצוקה שאת חווה ולמצוא בתוכך את היד החמה המלטפת האוהבת והמנחמת. מאד מבין את התלונה שלך כלפיי בעלך אך במצב שבו את נמצאת יהיה קשה ביחד עם בעלך לטפל . אין זה אומר חלילה שבעלך לא צריך להחשיב אותך לייקר אותך וכו' זה צורך בסיסי לקיום זוגיות תקינה . אך כשלב ראשון לפני טיפול זוגי עלייך לקחת אחריות על חייך  להיכנס פנימה בלי הרמת אצבע מאשימה כלפיי  בעלך וייתכן שלצורך כך תזדקקי לעזרה . אשמח לסייע

שמואל ישי

יועץ זוגי - 0556606385  

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130