העניין שאני מעלה כאן עכשיו מציק לי מאד ואודה לכם אם תתייחסו אליו בהקדם שכן, קשה לי מאד לפתוח את הדברים מול רב ומצד שני קשה לי גם להתעלם ממנו. אני נשואה כחמש עשרה שנה ויש לנו שבעה ילדים בנים ובנות. מתחילת הדרך סבל בעלי מדיכאון ומחרדות חברתיות שגרמו לו להסתגר בבית וגרמו לנו קשיים גדולים מאד. לפני כשנתיים וחצי התפתחה בינינו מריבה קשה שבמהלכה כיניתי אותו בכינוי שפגע בו מאוד. כתגובה לכך הוא השכיב אותי על המיטה עליה ישבתי והחל לחנוק אותי בצוואר. ללא נשימה צעקתי לביתי שתזמין משטרה וכך הוא הפסיק. למשך מספר ימים עוד נשארו לי סימנים אדומים וכחולים על הצוואר. בעקבות האירוע הזה הבין סוף סוף בעלי שהוא אכן בבעייה גדולה מאד והתחלנו טיפול זוגי. כשנה לאחר המקרה הפסקתי ללכת למקווה. אנחנו עדיין בטיפול ובאופן יחסי ישנו אכן שיפור במערכת אם כי הדרך קשה מאד. גם בעלי אינו מעוניין בי בגלל מערכת היחסים הקשה ומכיוון שהוא מטופל בכדורים פסיכיאטרים המעכבים אונות הנסיון (באופן יחסי) שלו קל יותר. אינני מסוגלת בשום אופן ללכת למקווה אך מצד שני, נפשי אינה יודעת מנוח. האם תוכלו לעזור לי? תודה רבה! אביגיל

אינטימיות היא דבר נרחב.

אביגיל יקרה! מאד נגע ללבי הקושי שהינך מתמודדת איתו. בנוסף לקושי עם בעלך הינך עוד מטופלת ב7 ילדים, שיהיו בריאים ואכן הדבר לא קל. אך, למרות הכל ב ח ר ת לבנות עם בעלך ולטפל ועל כך כל הכבוד לך! אביגיל, דעי שאינטימיות היא דבר נרחב ואינה מסתכמת רק בחיי אישות. אלא, גם בשיחה, מלים טובות, ארוחה משותפת, וכן מגע של חיבוק וליטוף לכן לא ללכת למקוה מונע בעדכם גם קירבה אינטימית וחבל. הקירבה תרגיע אותך ותקרב בינכם. את מציינת שאינך יכולה ללכת למקוה יתכן כי את כועסת על המצב, עליו. אבל, אם בחרת לטפל כדאי לך ללכת עד הסוף עם הטיפול. למרות, שזהו אתגר לא פשוט ולאפשר לכם זוגיות טובה ויציבה. בהצלחה רבה! מחזיקה לך אצבעות. שגית שלו. 0547700918

בעלי ואני באמצע שנות העשרים לחיינו, דתיים. יחסנו לפני הנישואים (כ-3 שנים של חברות) ידעו עליות ומורדות (די הרבה מורדות..) בסוף האהבה ניצחה ונישאנו לפני כחודש. מרגע החתונה לא ידענו נחת. אנחנו רבים הרבה, כועסים ולא מאושרים. כשהיה בעלי בן 18 לקח חשיש כחלק (לטענתו) ממשובת נעורים. בשבוע האחרון גיליתי שהוא לקח גם בזמן האחרון-בשבוע של השבע ברכות, ומספר פעמים מאז. הוא לא גילה לי אבל ראיתי לבד ולבסוף הוא התוודה. חוץ מזה הוא לא מתעורר לעבודה, מעשן סיגריות הרבה (יותר מלפני החתונה) ובאופן כללי לא לוקח אחריות על חיינו. בנוסף- עדיין לא הצלחנו באישות אני מתוחה כל הזמן והוא לא מצליח ,. ידעתי את חסרונותיו בטרם התחתנו, (שלפעמים הוא מבריז מהעבודה בלי סיבה,מעשן סיגריה ושותה קצת-מקובל במשפחה שלהם) אך עניין הסמים חדש לי לחלוטין וחשבתי שזה היה בגיל 18 ומאז לא. אני מבולבלת ועצובה,לא יודעת איך "לאכול" את זה. אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו, שלא כיף לי איתו וציפיתי שיהיה אחרת. אני לא יודעת איך להגיב לעניין הסמים. אני מאמינה שזה אולי נובע ממתחים מצד אחד אבל אני גם לא מוכנה לחיות עם אדם כזה שלוקח סמים. שאלותיי: האם עליי לנקוט בצעד קיצוני ולעזוב את הבית? לאיים בגירושין? האם עליי להעלים עין? מה לעשות??? אני אובדת עצות!!. אני מציינת שזו רק אחת מהבעיות שלנו והקריטית ביותר כרגע. עיזרו לי בבקשה.

כלה יקרה!

הינך כלה צעירה. עדין לא הספקת לחוות את היותך כלה וכבר את מגלה דבר המזעזע אותך על בעלך! את גם מתארת שבמשך השנים שיצאתם יחד היו עליות ומורדות לרוב (ואפילו יותר מורדות) מה עשיתם אז? מה גרם לכם לחזור שוב ושוב? תבדקי שאינך חוזרת על אותה התבנית סערה ורגיעה וחוזר חלילה איני חושבת שיש לזעזע את בעלך בעזיבה או באיומים כי אני מתארת לעצמי שלא בחיים כאלה את בוחרת ובעלך ודאי זקוק לעזרה והכונה מבעל מקצוע. לכן, הייתי מציעה לך במקרה שלך לפנות ליעוץ נישואין מידי ולפרוס את המקרה וללמוד על הזוגיות שלכם והאם ניתן לבנותה וכיצד? למרות שודאי הינך סובלת מהמצב וליבי איתך אל תישקעי עכשיו. אלא, תעזרי כוחות ותטפלי ותראי היכן את עומדת. בברכת הצלחה וכל טוב! שגית שלו 0547700918

בנישואיי הקודמים נולדו לי שלושה ילדים, לאחר מס' שנים לא מבוטל, החלטתי להתגרש מאבי ילדיי, קשר שהיה אלים מאוד. כיום אני נשואה שוב לגבר גרוש עם ילד, ולנו ילד משותף. הנישואים הללו קשים לי מאוד, יש לי תקשורת גרועה עם בעלי, כוללת האשמות, עלבונות, וכעסים רבים. מבחינה כלכלית קשה לנו מאוד, משום שאני לא מקבלת מזונות, ילדי גדולים, ואילו הוא משלם מזונות , והילד מגיע לעיתים קרובות אלינו, והוא דורש כל הזמן שיקנו לו, ויבזבזו עליו. הכנסתו של בעלי נמוכה מאוד.ולא רק זה הוא גם תובע תשומת לב מוחלטת של אביו, ומתעלם לחלוטין מהאח הקטן, ומנדה אותו. אני מרגישה גרוע, ולא יודעת איזו החלטה לקבל, האם להתגרש שוב או להמשיך בנישואים האלו. ויתכן שהבן של בעלי יעבור לגור אצלנו (אמו חולה) אני מרגישה שאין לי את הכלים להתמודד עם כל כך הרבה קשיים. אודה לכם על התייחסותכם.

סי היקרה שלום!

קראתי את מכתבך ואני מבינה שהינך במצוקה ובלבול לא די שעברת נישואין קשים ואלימים ועזרת כח לאחר לא מעט שנים ויצאת מהם כעת את שוב במערכת נישואין שאינך שבעת רצון ממנה ומלאה קשיים והתמודדויות . סי, בכל נישואין אנו זקוקים לכלים והכונה קל וחומר בנישואין שניים שהבעיות אף יותר מורכבות: תשלומי מזונות, ילדים שלי ,ילדים שלו, ילדים משותפים. לעיתים בעיות שעדין לא נפתרו עם הגרוש/ה ועוד ועוד. הבעיות שהינך מעלה הם אכן בעיות אך, אם היה ביניכם קשר טוב פתיחות והבנה הייתם יודעים כיצד להתגבר על האתגרים העומדים בפניכם הייתם מגלים יותר הבנה האחד לצרכי השני ואז היצירתיות עולה ואין רק פתרון אחד אלא ריבוי אפשרויות. לכן, עצתי לך לגשת לייעוץ נישואין (כדאי אצל יועץ שמבין בנישואין שניים) ונסות לבנות את חייכם נדבך על נדבך . בברכת הצלחה! שגית שלו- יועצת נישואין 0547700918

שלום לכולם, רציתי להתייעץ איתכם: אני נפגשת עם בחור, שנינו בסביבות גיל ה 30, אבל נראה לי שהבחור קמצן, למשל - הוא כבר בפגישה הראשונה אמר שאין לו מספיק כסף לשלם גם עלי, אבל איכשהו חשבתי שזה מקרי ואולי באמת הוא הביא קצת כסף ואני שילמתי, אבל לאט לאט אני מבינה שהבחור או קמצן או חסכן למשל אין לו רכב כי לטענתו זה יקר, הוא בירר לגבי פלאפונים מה הכי זול ועם זה הוא משתמש, ועוד כאלה דוגמאות הוא עושה חישובים שאני אפילו לא חולמת ולא חושבת לעשות. , והוא עובד אני לא יודעת כמה הוא מרוויח, אבל הוא עובד, אולי אני מצפה למשהו אני לא יודעת אבל אני רגילה שבחורים בגילאים כאלה מתנהגים אחרת נתחיל בזה שיש להם רכב, והם יותר לרג'ים ופחות משדרים דלפונים כאלה, אני ממש לא כזאת אני קונה מה שבא לי אני ממש לא אחת שעושה סקר שווקים על כל דבר, אני מחזיקה רכב, אני חיה עושה כל מיני דברים גם שהם עולים לי כסף, בכיף שלי, בקיצור אני לא מחשבנת ב"ה יש לי ואני נהנת, אז עכשיו אני די בבעיה מצד אחד הגיל שמלחיץ אבל מצד שני אני לא יודעת האם להמשיך לנסות עוד הוא בחור סביר, בגלל שאני כל כך מכירה את ההצעות בגיל הזה.... ואני יוצאת בד"כ פגישה אחת כי.... מה אתם מציעים לי לעשות.? תודה רבה לכם

שיראל יקרה!

בראשית דברי אני רוצה לציין כי אל תצפי שאחרי החתונה הדברים יראו אחרת והוא ישתנה. אנחנו לא מתחתנים על מנת לשנות אנשים זה הבן אדם לטוב ולמוטב. מאידך עליך לבדוק האם הוא באמת קמצן או שהוא מכיר אורח חיים שונה משלך. יותר מחושב, חושב על העתיד, חוסך וכו' יתכן שאת בחורה כבר מאד עצמאית ומנהלת את כספך לפי ראות עיניך חיה את הכאן והעכשיו בלי חשבון. אם יש לך את האפשרות לכך נפלא. אך, האם יש לך חסכונות? את חושבת על העתיד? נקודות למחשבה. על מנת שתדעי האם כדאי להמשיך. שוחחי איתו על אורח חייך, על חששותיך, מה ראית במהלך הפגישות ומה את מרגישה. אין מקום להסתרות אלא לדבר בגילוי לב ולשמוע את דעתו ועמדתו. בברכת הצלחה וכל הטוב! שגית שלו יועצת נישואין ומשפחה 0547700918

אני נשואה בפעם השנייה, יש לי 2 ילדים מנישואים ראשונים , לבעלי גם כן 2 ילדים מנישואים ראשונים ו3 ילדים משותפים כל הילדים בגילאי חודשיים-11. הבעיות הם רבות ומורכבות החל בזה שבעלי לא אוהב את ילדי וכמובן שהם אינם אוהבים אותו הוא מתנהג אליהם בזלזול ובצניות האווירה בינהם צוננת, מתוחה, וחסרת כל חמימות, לעומת זאת הוא אבא חם אוהב, ומפנק לילדיו שלו, האפליות זועקות לשמיים, ילדי מתוסכלים ואני בין הפטיש לסדן , הבן הגדול(10) כבר שנתיים מטופל ע"י פסיכותרפיסטית אבל היא הבהירה לי שזה כמו לשים ילד על גחלים לוחשות ולשפוך מים מלמעלה ז"א צריך לטפל בשורש הבעיה שזה בעלי ובידו המפתחות לבעיות שלהם,אני רואה את עינהם כלות כשהוא מתייחס לקטנים יותר ואני פשוט מרחמת עליהם, הבן הגדול אפילו אמר לשכן שלי שהוא רוצה שהוא יהיה אבא שלו. אני רוצה לציין שהם כמעט ולא רואים את אביהם הביולוגי הם יותר בקשר עם הדודים והסבתא מצד אביהם, הגדול יותר קשור לאביו ומזכיר אותו הרבה ובאמת רוב הבעיות ניכרות אצלו , הוא מופנם. חסר ביטחון ודי מתוסכל. בעלי טוען שהבעיה היא בי כי תמיד גוננתי עליהם והייתי לצידם (מה שנכון הוא שהרגשתי שאני האמא והאבא שלהם ושאפשר לגעור ולחנך כשצריך אבל רק מתוך כבוד וחיבה כי גם בילדיו הוא גוער אבל זה מתאזן עם חיבוק ונשיקה מאוחר יותר ואילו הם סופגים רק את הצד הבקורתי והנוזף בלי שום כבוד וחיבה בעלי יכול להכנס הבית להרים , לחבק ולנשק את ילדיו הם יקפצו עליו וישמחו ואילו 2 בני יעמדו מהצד ויסתכלו הוא פשוט לא מתייחס אליהם. בעבר ניסיתי לפנות לטיפול דרך הרווחה אך לאחר מס' פגישות הוא החליט שזה לא מתאים לו. ברור לי שהבריאות הנפשית של ילדי בסכנה ושהאחריות לכך מוטלת עלי, ברור לי שאנו לא עונים על ההגדרה "משפחה" כי אין הרמוניה ואין אוירה טובה בבית אני מבקשת ייעוץ ודרכים לטיפול,לאן עלי לפנות האם יש אצלכם מטפלים לנושאים כאלו באזור הצפון? האם יש סיכוי שבעזרת טיפול הוא ישנה את גישתו? אני מרגישה שחובתי כלפי ילדי היא להרחיקם ממנו בכל דרך גם במחיר פרוק המשפחה האם אני צודקת? תודה על התייחסותכם.

אפרת היקרה!

אני שומעת מדבריך הרבה כאב וסבל על ילדיך, שניזוקים מחוסר תשומת לב וגילויי אהבה מצד בעלך. בעוד הילדים האחרים- ילדיו כן מקבלים יחס ראוי ואף חם ואוהב. מדבריך נראה שאת אישה שמודעת למצב ועל אחריותך כאמא ואף לקחת את ילדך לעזרה מקצועית. (דבר שלא מסייע כאשר הם עדין נמצאים בסביבה עוינת כדברי הפסיכותרפיטית.) לדעתי מוקד הבעיה נמצא בקשר הזוגי ביניכם (ואינך פרטת מה מצבכם) הקשר בינכם והתקשורת לקויים ובעלך פוגע בין במודע ובין בלא מודע בבטן הרכה, שהם ילדיך ודרכם את נפגעת פגיעה קשה בנוסף לנזק שנגרם גם להם. לכן עצתי לך לפנות לייעוץ נישואין באופן מידי. (באתר של י.נ.ר ישנם שמות יועצים המסווגים לפי איזורים. בנוסף, אשמח להמליץ לך על יועצת שאני מכירה מאיזור חיפה.) בברכת הצלחה וכל הטוב. שגית שלו יועצת נישואין ומשפחה 0547700918

בה"י ערב טוב אבקש מהיועצים/ות רעיונות ונושאים מעניינים לשיחה עם בחורה אינטלגנטית וכשרונית (תואר שני במשפטים). אנו מכירים מזה כחודש ואני כעת "במבחן" אצל הפרסונה. אני מרגיש מעט יובש בנושאי השיחה הפותחת שעלי ליזום בדר"כ. יישר כח שמעון

לשמעון שלום! מדבריך נשמע שהנך מעוניין בהמשך הקשר עם בחורה זו. יתכן שזהו כבוד עבורך לצאת עם אשה בעלת תואר שני במשפטים. והנך מנסה לעמוד בציפיותיה, לברור את מילותיך, לחשוב אלו נושאים להעלות ע"מ להגיע לרמתה האינטלקטואלית בכדי שתעמוד ב"מבחן" כדבריך. האם אתה מרגיש נחות ממנה ולכן אתה חושש מה לומר שיהיה בסדר שלא תטעה וישמע שאינך חכם כמוה? מאידך אני שומעת זלזול "אני במבחן אצל הפרסונה". אף אחד לא חפץ בחיים שהוא במבחן או מרגיש נחות. האם היא נותנת לך הרגשה זו או שמא זה מקום שלך שאתה מרגיש מאוים מהשכלתה ? לכן עצתי לך לברר עם עצמך ואיתה את מהות הקשר ביניכם . מה היא מחפשת בבן הזוג שלה?(בחור עם השכלה וכו') ומה אתה מחפש? איך אתה מרגיש במהלך הפגישות? (לחץ, מבוכה או רוגע וזרימה) ואיך היא מרגישה? ברגע שתברר עם עצמך נקודות אלו נראה לי שלא תצטרך למצוא נושאים לשיחה תהיה רגוע והם יזרמו או שתגלה שקשר זה אינו מתאים לך . בכל מקרה אני מאחלת לך הצלחה שגית שלו יועצת נישואין ומשפחה מגשרת 0547700918 sagitshalev@neto.net.il

שמי נרקיס אני בת 52 וברוך השם גידלתי 4 ילדים שלמדו בישיבה והם דתיים שבגרו. בעלי יצא לפנסיה לפני חמש שנים מהיום והתחיל לצאת ל"נופש" כך הוא מגדיר אך לתקופה ארוכה של חודש וחצי ועוד למזרח הרחוק לי קשה מאוד מבחינה שאני יודעת שהייתי שם ואני כול הזמן חוששת ורואה שהרגשות בנינו השתנו אמנם נסענו ביחד לחול אך זה לא קרב בנינו התאיישתי עד שהלכתי לכיוון גירושין נפגשתי עם העו"ד אך הוא ומשפחתו גילו ואמרו חבל שתפרקי את החבילה בנינו הבעיה שהוא מצידו לא מוותר על הנופש הזה ולא מבין שזה מאוד קשה לי מבחינה רגשית איך אפשר להסביר לו ולקרבו אלי. בתודה, נרקיס 55

קבלת השינוי מונעת התנגדות

לנרקיס היקרה! לעיתים אנו חווים שינוי בבן הזוג שלנו. לעיתים שינוי קל ולעיתים שינוי משמעותי. כל שינוי קשה לנו לקבל. אנו מעדיפים להיות במקום המוכר לנו עם האדם שהכרנו. שם בדר"כ זהו תחום הנוחות שלנו. וכשאנו לא שם מתעורר בנו פחד לאן זה יוביל. את הפחד הזה את כנראה מעבירה גם לבעלך, שעובר את השינוי ונוצרת בו התנגדות להתנגדות שלך וחוסר קבלה מצידך למקום בו הוא נמצא. יתכן שהוא בברור עם עצמו על החיים ( עד עכשיו היה עסוק בשגרה ובלשרוד את החיים כעת יש לו זמן למחשבה) יתכן שחש שלא מיצה את חייו מספיק וזה הזמן לטייל ולברר . מכל מקום רצוי שתשוחחי איתו ותאמרי לו שאת מבינה שיש לו צורך ליסוע לטייל ושאת מקבלת אותו עם השינוי שחל בו ושינסה לשתף אותך ממה זה נובע יתכן שיהיה לך קל לקבל זאת יותר. שתפי אותו גם בחששותייך מה את עוברת ממה את פוחדת . נסי ששיחה זו תהיה ,אם זה אפשרי , ללא האשמות. אלא, ממקום בוגר ואם אינכם מסוגלים לנהל שיחה כזו כדאי לפנות לאיש מקצוע. כי זהו משבר בזוגיות שיכול להוביל לפירוד וגירושין ומאידך אם תדעו איך לעבור אותו זה יכול להוות מקום לצ מ י ח ה ו ח י ב ו ר. בהצלחה! שגית שלו יועצת נישואין ומשפחה מגשרת 0547700918 sagitshalev@neto.net.il

שלום לכל העונים, באמת תודה אמיתית! אנסה להרחיב מעט יותר כדי לתת תמונה יותר ברורה. לגבי מה שכתבתי על ביקורת, פחד וכו'- אני לא יכולה לדבר בחופשיות אפילו לא עם שכנה שדופקת בדלת לשאול משהו (לא רק בטלפון) כי איכשהו בעלי ימצא דרך ללגלג או להעיר משהו בוטה על מה שנאמר או על איך שזה נאמר או על הכוונות הניסתרות שלי שהוא מפענח מדברי (שברוב המקרים פשוט לא קיימות...) זו הרגשה איומה להרגיש כל הזמן בהסתכלות שיפוטית כזו ולכן אני מוצאת את עצמי נמנעת מלעשות דברים כאלה לידו. כמובן שזה משפיע על התקשורת ביננו!!! וכמובן שלא ניתן לדבר ביננו על דברים בלי להרגיש הרגשות דומות ואף חמורות יותר. אני אתייחס גם לשאלה "מה אני רוצה?"- ובכן, ברור שאני רוצה בית של שמחה אהבה ושלום. אבל אם להיות כנה, אני קצת מיואשת. אני יודעת כמה כוחות השקעתי וכמה כספים הוצאנו על העניין, אני יודעת כמה כוחות נפש זה אומר להתחיל ולהמשיך עם כל טיפול וטיפול... ומדוע שאבחר לעשות זאת שוב אחרי כל החוויה הקשה הזו???? אכן הייתי מעדיפה לשמור על הבית ולהתחיל דף חדש וכל זה, אבל אני צריכה שיתוף פעולה, אני לא לבד בעניין, ואני מרגישה שאין לי את השיתוף פעולה וההתגייסות האמיתית לעניין. היו שינויים מזעריים מצד בעלי אך השינויים לא מספיקים בכדי לייצב מצב כזה כמו שלנו ולא ניכר מבחינתו שהוא מסוגל או רוצה לעשות שינווים גדולים יותר. כמו כן כל שינוי החזיק מעט מאד זמן ולא התקבע בחיים שלנו. עוד בעיה רצינית שהייתה עם כל הינוי ושינוי, היתה שהוא מצליח לעשות את השינויים בצורה מאד חיצונית (רק למעשה ולא עם חיבור לעניין) דבר שמאד צורם לי ואף מחמיר את המצב. מנגד, כשאני עושה שינוי, אני עושה אותו מתוך הבנה וחיבור, ורצון להתקדם וכו', והפער בעמדה של כל אחד מאיתנו אף יותר פגיעה נוספת ורבים המשקעים עקב כל הטיפולים למיניהם.... לתגובתכם, בתודה!

אין טעם להמשיך לסבול

לאה יקרה! מדבריך אכן עולה שהנך סובלת מאוד. קשה באמת לנתח את כל המקרה לפרטי פרטיו ולראות מה ניתן לעשות ולשנות במערכת הזוגית שלכם, שאין מכירים את כל הצדדים והמאפיינים בחייכם. לכן, עצתי לך, אזרי אומץ והחליטי, שאת לא סובלת יותר!!! פני לייעוץ. העצימי את עצמך וכך יהיו בידייך הכוחות, לראות היכן את עומדת בחייך ומה את עושה איתם. אין טעם לגרור את הסבל עוד שנים ארוכות. לא כלפייך ולא כלפי בן זוגך ובטח לא כלפי ילדיכם המקסימים. יתכן שתופתעי לטובה מהמקום אליו תגיעי. הרבה הצלחה שגית שלו 0547700918 יועצת זוגית ומשפחתית מגשרת

שלום, אנסה לתאר את המצב בקצרה בתקווה כי יוכל מי מיועצכם לעזור לנו. מאוד קשה לי לברור את היועץ המתאים שמי רוית נשואה 10 שנים. לאחר שלוש שנות המתנה וציפי'ה לילדים זכינו ב"ה לשבעה ילדים שנולדו בצפיפות רבה. כבר בתחילת הנישואין התגלו בעיות תקשורת. אציין, כי ממש סמוך לנישואין חזרנו בתשובה. הוא היוזם בצעדים מהירים וענקיים ואני אחריו בצעדים קטנים, איטיים ובטוחים. לשנה ראשונה זו של חיבור בין איש ואישה, נוסיף את "קיבוץ הגלויות" שלנו. הוא כורדי מהקסטל אני בת להונגרי וארגנטינאית (עם עבר פולני). אין צורך להוסיף מילה על ההבלים התהומיים במנטליות והחשיבה שבין שני צדדים. השם כידוע מזווג זווגים. בעיות תקשורת היו תמיד. חוסר התקשורת רק הלך ותפח עם הילדים והעומס הכרוך בגידולם וכלכלתם. העומס שנוצר רק "עזר" להפריד סמכויות הוא בחוץ לימודים/פרנסה אני בית/ילדים/עבודה בין הריון לחופשת לידה. המצב היום מוזר ומענין. אני: יכולה ומעדיפה בלעדיו. כניסה שלו לתחום שלי מכניס אותי ללחץ ומפריע לי. מעלה בי ציפיות וממלא אותי באכזבות חדשות ותחושות יאוש וחוסר אונים מקשר משותף. בהחלט "נוח לי" כאשר אני לבד בתפקיד הבית הילדים. הוא: רק שמח למצוא את הדרך החוצה מוצא שם מקום להרגיש טוב ולקבל חיזוקים. בבית לפי הרגשתו. תמיד יש הערות וחוסר סיפוק. למרבה הפלא בחיים האישיים מתגלה הקשר האמיתי. ומשם נשאב הכוח להמשיך. אפשר בהחלט לראות את הקשר ברגיעות היחסים ביננו לפי תקופות הקירבה והריחוק. יש עוד המון מה להוסיף בינתיים אוסיף פרטים טכניים. אנחנו גרים סמוך ירושלים ונכון להיום, עת רצון. קיימת פתיחות משני הצדדים להתחיל בטיפול לעזרה. בתקווה להצלחת כולנו. חודש טוב רוית

פתיחות ומוכנות שלב חשוב

רוית יקרה! לפי הדברים שכתבת בקצרה. ניכר, שאכן קיימים פערים בינכם ועול החיים אינו תורם לצמצמם, אלא ההפך. בהחלט ניתן לגשר על פערים ויעוץ והכוונה יכולים לסייע לכם מאוד. בעיקר שהגעתם למצב ששניכם מבינים את הצורך בטיפול שזהו הצעד הראשון לשינוי. בברכה שגית שלו יועצת זוגית מגשרת 0547700918 בית שמש

אני נשואה בשנית 5 שנים בעלי התאלמן ולו 2 ילדים מנישואים קודמים ולי יש 2 ילדים ממנישואים קודמים ולנו ילד משותף כיום בן 3 , אנו מגדלים תחת קורת גג אחת את כל הילדים. עם השנים הקשיים הולכים ומתגברים הבת הגדולה של בעלי בגיל ההתבגרות(בת 16) לא מקבלת את המשפחה החדשה מה שגורם להמון מתחים ובעיות אני והיא לא מסתדרות ולא מדברות כשנתיים, בעלי לאחרונה לא מסתדר עם ביתי הגדולה (בת 14) לאחרונה בעלי מתחיל לדבר על אפשרות של אולי כל אחד יחייה עם משפחתו , כל הבית רועש וגועש נעשה ממש קשה, כמובן שאני לא יכולה לפרט את כל הקשיים בעלי התחיל גם בתהליך של התחזקות מבחינה דתית כל שילדים זה מהווה קושי. אני נמצאת בפרשת דרכים מאוד רצינית ולא יודעת איך עליי להמשיך החלטנו שאנו כך צריכים תהליך של ייעוץ (מיותר לציין שמבחינה כלכלית זה לא פשוט) אשמח מאוד להתיחסותכם ולתשובתכם המהירה - תודה

נישואים שניים ומורכבים הזדמנות לצמיחה וחיבור

אשה יקרה! נישואין הם דבר נפלא אך, בהחלט אתגרי . קל וחומר, שמדובר בנישואין שניים. הגעתם לנישואים אלו שכל אחד מכם "סוחב" גוף כאב . בעל שאיבד אשה ילדים שאיבדו אמא ,אשה וילדים שחוו גירושין וכולכם חברתם תחת קורת גג אחת. האם כל אחד עיבד את הכאב קודם? האם עברתם תהליך טיפולי לפני חיבור המשפחות? ככל הנראה ,שלא ולכן המצב רק הולך ומחמיר. ודאי שאתם זקוקים לייעוץ וכמה שיותר מהר ייטב לכולכם. ולגבי האפשרות שבעלך מעלה שתחיו תקופה בשני בתים נפרדים יש להעלות זאת לפני היועץ נישואין ולבדוק אפשרות זאת. אך, את מציינת שמצבכם הכלכלי לא פשוט ומגורים נפרדים יצריכו הוצאות כפולות. לכן, מהרו למענכם, למען ילדיכם לעשות "סדר" במשפחה. הרבה הצלחה! שגית שלו יועצת נישואין מגשרת 0547700918 sagitshalev@neto.net.il

אנו הורים לשניים(4.5, 3), ציונים דתיים בגיל 30. אנו נשואים קרוב ל6 שנים ועד היום חיים בשכירות. ביני לבין אשתי יש מריבות רבות, בעיקר סביב הסוגייה הבאה: אנו רוצים לרכוש דירה פשוטה בפריפריה (650,000ש"ח). אבא של אשתי אדם אמיד מאוד ולא מעוניין לסייע לנו אפילו בסכום של 4 ספרות, בתואנה כי אין לא. יש לציין שאין סיכוי שאני טועה כיוון והוא מנהל בכיר בפירמה יוקרתיח מאוד. נקודה זו מצטרפת לעובדה שהם לא הביאו נדוניה-"אצלנו במשפחה זה לא מקובל". אבא שלי הוא פנסיונר, שעבד כפקיד זוטר כל חייו, יש לו עוד 4 ילדים לחתן בע"ה, הוא מוכן לתת לי לדירה 200,000 ש"ח, בתנאי שיהיה שקל מול שקל מצד הוריה של אשתי.- לדבריו, אם העשיר לא נותן, למה שה"עני" יתן? בנתיים אנו מוציאים 35,000 ש"ח בשנה לשכירות, סכום היורד לטמיון. בקשתי מאשתי שתשכנע את אבא שלה, את אמא שלה- אבל היא לא מוכנה לנסות- היא משוכנעת שאין להם. שכנעתי את אבא שלי לעזור במשהו חלקי, והוא נתן לי עד עכשיו כ40000 ש"ח אך אני לא מוכן לבקש יותר. היחסים שלי עם ההורים שלה הם בסדר גמור.בשולחן שבת הכל זורם חלק ואין רקע של מתיחות. אני יודע שהוא איש ממלוח ועקשן מאוד, עם ראש של "סוחר". אני יודע שאם לא היה לו כסף-לא הייתי מבקש. אני חושב שכל אבא שאוהב את הן שלו עוזר לו במידה ויש לו. יש אפשרות שנגור בבית קרקע רחב ידיים בירוחם בחינם, (דוד שנמצא בחו"ל) אך היא לא רוצה לגור שם ומעדיפה לשלם שכירות גדולה על דירה קטנה בקומה שלישית ללא מעלית. אין לי כח יותר. אני חושב על היפרדות ממנה, אך חושש מלהיות רחוק מהילדים שאני כ"כ אוהב. כ"כ יש בה מעלות טובות והיא נאה מאוד אך בחצי שנה האחרונה אני שואף למהנע מיחסי אישות עד שלא נסדיר את נושא הדירה, שמא נתגרש (גם היא לא פוסלת)ואז יהיה קשה ומסובך לשנינו, בקשתי היא ,אם אתם יודעים איזה דרך להציע לי לקדם את מטרתי, שאביה יסייע לנו ברכישה (יש לנו רק 100,000).כמובן שאנו נקח משכנתא על סכום מסוים מעבר לסכום שההורים יביאו בע"ה תודה רבה!!!

בנית בית לפני קנית בית

למוש שלום רב! אני מבינה ממכתבך שאתה מאוד חפץ להתקדם בחיים לבית משלכם שלא תצטרכו לשלם שכירות ולזרוק כסף כל חודש לחינם או לפחות לגור במקום שלא תשלמו שכירות ותגורו בנוחות בבית רחב ידים אך אשתך מסרבת ומעדיפה בית קטן עם עלות גבוהה ועוד בקומה שלישית... (בטח כל פעם שאתה עולה במדרגות ועוד עם קניות אתה ממש מתוסכל על התפיסה של אשתך) גם עולה ממכתבך שמי שיכול לעזור לכם לממש זאת הוא אביה של אשתך שהוא בן אדם אמיד לדעתך ואשתך מסרבת לבקש ממנו עזרה ועל כך כעסך גדול מאוד, עד כדי כך שאתה מוכן להגיע לפירוד ומעניש את אשתך מהימנעות מקיום יחסי אישות צר לי לאמר לך שאתה מנסה להשיג את מטרותיך באופן שגוי ומוטעה לחלוטין ובדרך זו לא תשיג . לא מנהלים חיי זוגיות תקינים בדרך של אולטימטום ולחץ ובמאבקי כח. אני בטוחה שכמו שלך יש סיבות מוצדקות לרכישת בית ועזרה מצד חמיך גם לאשתך יש את הסיבות שלה למה לא לבקש או למה להעדיף בית קטן בקומה שלישית במקום בית גדול ביישוב מרוחק. אך הקשיים שקיימים ביניכם לא מתחילים ונגמרים באופן רכישת הבית. זהו קונפליקט שכרגע מעסיק אתכם בשלב זה בחייכם וברגע שתפתרו אותו בדרך לא דרך יצוצו דברים חדשים ואז איך תתמודדו? האם באמתחתכם ארגז כלים להתנהלות תקינה בחיי נישואין ? לכן שואל נכבד עצתי לך לבנות את היסודות של ביתך האישי, הפרטי בשיתוף עם חברתך לחיים(והרי אתה אומר שיש לה גם מעלות טובות) לפני שאתה מנסה לרכוש בית למגורים (שאחר כך תריבו איך לחלקו ואיזה צד נתן יותר...וחבל להכביר במלים). כדאי שתפנו לייעוץ נישואין רק במטרה לבנות את חייכם המשותפים נכון ולא בכדי לקדם מטרה זו או אחרת. בברכת הצלחה ! שגית שלו יועצת נישואין ומשפחה מגשרת 0547700918 בית שמש

אני נשואה בשנית , אם לארבעה ילדים כשהראשונה מנישואין ראשונים. בעלי נשוי גם הוא פעם שניה אך בלי ילדים. נישואיי הראשונים הסתיימו ב"ה לאחר כשמונה חודשים עוד בהיותי בהריון. אין קשר עם האבא, לא בריא בנפשו. ממה סובל אינני יודעת בדיוק מה שאני יודעת שהנישואים והגירושין סחטו ממני הרבה כוחות נפשיים. התחתנתי בשנית לפני כ-8שנים עם אדם שגדול ממני ב-14 שנה. ממנטאליות אחרת והשכלה שונה דברים שלא חלמתי שיהוו בעיה. רציתי אדם טוב לב שיאהב את ביתי ויקבל אותה כבת ויהיה כתף תומכת לי ולה. נמאס היה לי לנהל הכל לבד ולהיות ללא איש סוד ושיחה.היום לבטח לא הייתי מתחתנת אתו, כי מלבד המנטאליות והגיל כל מה שייחלתי לו לא קרה. היו הרבה משברים קשים בחיי הזוגיות ויותר מריבות מאשר ימים "טובים". אני מבחינתי החלטתי שאני ממשיכה איתו כי אין לי מוצא. יש ילדים ועדיף שאני אסבול והם פחות..השלמתי עם כל הקשיים חוץ מדבר בסיסי אחד ששובר אותי כל הזמן אין תקשורת. כשיש ויכוח או מחלוקת הוא מעדיף להאטם לא לדבר ולשתוק... (אני בגיחוך כל הזמן אומרת שאני חיה במנזר השתקנים). אין פתרונות למחלוקות אין שיחה ואם אני יזמתי שיחה אז תמיד זה נגמר בצעקות וגידופים כשהוא אומר לי אני המתורבת ואת ה"לא מנומסת" והצחוק הכי גדול הוא עושה "שלום בית" אצל אחרים ובלי שום תעודה...

חוסר ברירה שווה חוסר כח

אשה יקרה! דעי שאין מושג של חוסר מוצא או חוסר ברירה שאדם חי עם תחושה כזו אין לו כח. אני מנקה את הבית מחוסר ברירה אני הולכת לעבודה כי אין מוצא אחר, אני נמצאת במערכת זוגית מחוסר ברירה אז אין כח ואת מגדירה את עצמך המת החי . בחיים יש לנו בחירה לנקות את הבית או להשאירו מלוכלך. לא נעים לי לחיות, כך אז אני בוחרת לנקות, כשבוחרים מקבלים כוחות. גם במערכת זוגית את בוחרת להיות שם או לא וברגע שתבחרי יהיו לך את הכוחות לעמוד מאחורי הבחירה שלך ולפעול ע"מ שיהיו לך חיים טובים ואת ראויה לחיים טובים. המלצתי פני לייעוץ ועזרי לעצמך לחיות! בהצלחה שגית שלו יועצת נישואין ומשפחה מגשרת 0547700918

ערב טוב, אני נשואה 3 שנים כאשר בעלי אלו הם נישויו השניים , יש לנו 2 ילדים + 3 מנישואיו הקודמים. ילדיו מגיעים אלנו 3 פעמים בשבוע ,בזמן שהם מגיעים אני מרגישה בבית שלי אורחת, בלתי נראת, לא שייכת וכל פעם זה מוציא אותי מאיזון המלווה בויכוח עם בעלי. אני כל הזמן צריכה להבין אותו בזה שיש לו ילדים, הלו"ז שלי האישי חייב להיות מותאם ללו"ז שלו עם הילדים שלו שזה יוצר אצלי הרגשת חנק קשה לי לקבל את החבילה שאיתה הוא בא , אני מפחדת שילדינו המשותפים יגדלו ויבינו הם יפגעו. מה עליי לעשות, אני את בעלי מאד אוהבת ואני יודעת שהוא מנסה שכולם יהיו מרוצים , אך בסוף יוצא מצב שרק אני יוצאת לא מרוצה תמיד אני חייבת לוותר על משהו לטובת ילדיו , לא רוצה את זה יותר!!! אודה לכם על תשובתכם

יכול להיות אחרת!

את יקרה! אין ספק שההתמודדות שלך היא לא קלה. גם כשיודעים למה מצפים ועם איזה חבילה הצד השני מגיע עדין לא פשוט במציאות וביום יום. הכוונת שני הצדדים לפני החתונה מסייעת רבות. אך, עדין לא מאוחר. פנו לייעוץ ע"מ לקבל הדרכה זה יועיל מאוד לכל הצדדים. תוכלי לפנות אלי טלפונית אשמח לעזור. בהצלחה רבה! שגית שלו יועצת נישואין ומשפחה מגשרת 0547700918

שלום רב! אני נשואה +ילד בן שנה אני ובעלי כרגע אחרי ריב לא פשוט שבו אני כעסתי עליו והוא עלי בגדול הריב היה בעקבות שינוי שהוא עשה בלבוש שלו (סוג מכנס שונה)שלי זה נורא הפריע והציק ואמרתי לו שזה נורא מפריע לי וכו' וזה התגלגל להתבתאויות לא יפות בעיקר זה הפריע לי משום שיש לי פחד כאשר נגיע לרישום של הילד למוסד לימודי שבו אני מאוד מעוניינת שילמד ואני יודעת שהסגנון שהוא לבש לא יתקבל אצלם ואני מפחדת שיסרבו לקבל את ילדי למקום לימודי טוב ואנו נצטרך להתפשר חלילה על מקום לימודי טוב יותר (אולי קצת הגזמתי אבל זה הפחדים שלי נורא חשוב לי החינוך של ילדי) למרות שהוא המשיך ללבוש אותו רק בשביל ללמד אותי לקח שאליו לא מדברים כך למרות שהבין כבר בהתחלה שאני לא מרוצה ורצה להחזיר כך בכל אופן זה מה שהוא אמר לי ואז הריב המשיך ולא לצד הטוב וכרגע לאט לאט אנו משלימים הנקודה שמפריע לי שאני רוצה לדעת איך לצאת ממריבות בצורה יפה ושנדבר עליהם בשביל שהם לא יחזרו ןשבאמת נבין אחד את השני ושיהיה לי יכולת להעביר לו את מה שאני חושבת איך עלי להתנהג ולפעול?? אם תגידו לי שצריך יעוץ נא הדריכו אותי איך להגיע אני ובעלי ליעוץ כי אני לא יודעת איך להגיד לו על אף שאני חושבת שאנו צריכים קצת יעוץ (הבעיה שעד לפני זמן אני לא הייתי בקטע הזה ולא חשבתי שזה בכללי דבר שצריך אותו כי חשבתי שאם יש לך את זה את הלהסתדר עם השני או שלו וא"א ללמד אותך ונראה לי שקצת טעיתי בכל אופן אני לא יודעת איך להגיד לו כזה דבר אשמח לקבל הכוונה ממכם תודה רבה

ניהול קונפליקטים בנישואין

תמר יקרה עשית נכון שפנית לאתר ולא התמהמת לגרור אחריך מריבות נוספות אשר צוברות משקעים בזוגיות. תמר, העיקרון הבסיסי בזוגיות הוא הרצון שיקבלו אותנו כפי שאנחנו וברגע שאין קבלה באה התנגדות. בדרך בה נהגת למעשה לא קבלת את בחירתו של בעלך והוא חש שאת לא מקבלת אותו ולכן פרצה מריבה. אני מבינה את חששותייך אבל, את הורסת את חייך הנוכחיים לדבר שהתרחש בעוד X שנים.(התינוק בן שנה...) ישנם דרכים לדבר ולנהל דיאלוג ולהסביר מדוע הענין עקרוני לך . אבל, בדרך בה בחרת השגת תוצאה הפוכה והרבה עוגמת נפש. יעוץ נישואין יכול לסייע לכם רבות ללמוד איך לנהל קונפליקטים במערכת הזוגית. אוכל לסייע לכם. בהצלחה שגית שלו יועצת נישואין ומשפחה מגשרת 0547700918 בית שמש

אני נשואה קרוב ל3 שנים. היתי נחשבת לבחורה מוצלחת מאד. היתי מוקפת המון חברות. היתה לי הצלחה בלימודים ב''ה וכן בעבודה. אני בעלת בטחון עצמי גבוה. בקיצור, לא היה חסר לי דבר. עד שהתחתנתי! קיבלתי בעל מושלם. פשוטו כמשמעו. בעל טוב, חכם, מבין, מוכשר (ביותר!!!). מבוקש ואהוב על כולם. זה גורם לי מידי פעם להרגיש קצת פחות ממנו... בעצם הרבה פחות. בכל אופן ממה שהיתי בתור בחרותי. הבטחון העצמי קצת ירד. כיום אני לא עושה כלום בלי להתייעץ/לשאול אותו. כי אני סומכת עליו בעיניים עצומות, או יותר נכון לא סומכת על עצמי בכלל. זו אמנם בעיה לא כבדה, אבל עדיין מקשה עלי ביום יום. תודה מראש

שלום פמיני

שואלת יקרה! אוסיף על קודמי בקצרה שהשלמות הגדולה ביותר היא להיות בשלום עם עצמינו. אין מושג כזה שלמות אלא שאני חיה בשלום עם עצמי. יתכן שכך בעלך חי הוא בשלום עם עצמו ומקבל את עצמו ולכן הכל שלם לו וכך גם נראה לך. אך את עדין לא השלמת עם עצמך ולכן את לא סומכת על עצמך. עצתי לך לברר עם עצמך או בעזרת מטפל איך להשלים עם עצמך! עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. אמן. בברכת הצלחה שגית שלו יועצת זוגית ומשפחתית מגשרת מנחה סדנאות לשינוי ולהעצמה אישית 0547700918

יש לנו ב"ה כמה ילדים, הקטנים תאומים בני כמה חודשים. מאז לידת התאומים אני כמעט לא ישנה. הם קמים הרבה מאוד בלילה וגם במשך היום ישנים מעט ומתעוררים מהר מהשינה. גם כשאני מנסה להחזיר אותם לשינה, הרבה פעמים הם מעירים אחד את השני ואין לי את השקט שצריך כדי להרדים אותם כי הם צועקים ביחד. (יש להם גזים, אמרו לי שזה קשור גם לצמחית השיניים ולא משהו שבדרך הטבע עובר כ"כ מהר הם מתעוררים בגלל הגזים וגם במשך היום זה מציק להם וכואב)בקיצור גם בלילה קשה וגם ביום כעמט ואין לי זמן לעשות כלום חוץ מלטפל בהם. העומס הזה מכביד עלי נפשית, כי אני כל הזמן סביבם וגם המציאות שלהם מקשה עלי להתייחס ולטפל כמו שצריך בילדים האחרים שבבית. ארוחת הערב מתאחרת, המקלחות מתאחרות, וכך גם שעות השינה (כי צריך למצוא לכל אלה זמן ששניהם רגועים וזה לא קורה הרבה). בסופו של דבר התאומים גם הולכים לישון מאוד מאוחר, בסביבות 12 בלילה כי בעלי חוזר מהעבודה רק ב10 ואז עוזר לי לקלח אותם ולהרדים אותם (קשה לי לקלח אותם ולהרדים לבד) וגם זה נראה לי לא נורמלי ובריא שכך המצב אבל אני לא יודעת איך להתמודד איתו. בגלל כל הנ"ל, אני עייפה מדי, מתוחה מדי ולא מספיק סבלנית ומרגישה פעמים רבות לא טוב עם עצמי. האם תוכלו לייעץ לי איך להתמודד במצב הזה? תודה רבה

להקל מהעומס

אמא מקסימה! ראשית מזל טוב! וכעת מה עושים? העומס הרב בו את נתונה כעת הגיוני מאוד יש עליך עול גדול ללא שעות שינה ללא הפוגה וזמן לצרכייך ואז מגיעה שחיקה. בנוסף הזכרת במשפט קצרצר שבעלך מגיע מאוד מאוחר וזה לא נורמלי ואת לא יודעת איך להתמודד איתו. מדברייך נשמע שאת כועסת עליו? מרגישה שאינו נושא עימך בעול? נראה לי שמכאן נובע התסכול שלך שאין לך עזרה ואינך יודעת איך לדרוש אותה. יתכן שגם בעלך מתוסכל מהמצב ובוחר להגיע מאוחר כך הוא פחות מתמודד מול תיסכולייך, הבלאגן בבית וכו' על מנת שתגיעי לרגיעה שתשפיע על כל בני הבית עליך לקחת עזרה . לא יתכן שכל העול יפול על כתפייך. מצאי דרך בתשלום, אחות, אמא,אירגון חסד שתפי בקושי שלך על מנת שתקבלי סיוע וכמה שיותר סיוע יותר טוב. ביביסטר על מנת שתשני, עזרה בנקיון על מנת שתתפני לצרכייך ולילדים האחרים וכן תפני זמן בו אתם יוצאים את ובעלך מהבית בכדי ל ד ב ר!!! בכל הבלאגן הזה ודאי אין זמן לשתף האחד את השני מה כל אחד מרגיש. ואם לא תפנו זמן הוא לא יגיע מעצמו! לסיכום ברגע שתהיי קשובה לצרכייך תקבלי תמיכה והבנה מבעלך ועזרה פיזית בחיי היום יום ממילא יוקל עליך. הרבה הצלחה וכל טוב שגית שלו יועצת זוגית ומשפחתית 0547700918

אנחנו נשואים הרבה שנים. יש לנו כמעט מניין ילדים. אחרי הרביעי בעלי רצה לעשות הפסקה לחלוטין, ולי היה קשה עם זה. במהלך השנים נולדו עוד כמה, ובכל פעם כשיש קושי עם אחד מהאחרונים וצריך לטפל בו טיפול אחר (אונקולוגיה, קשב וריכוז, שיעורים פרטיים) - הוא מזכיר ש"לפני 10 שנים היינו יכולים לעשות הרבה כדי שהבעיות האלו לא יהיו עכשיו". לא עוזר שאני אומרת שמידת צער גידול ילדים נקבעה עלינו מזמן ועדיף שתתחלק בין הרבה ילדים ולא בין מעט. לא עוזר שאני רומזת שזו התכלית שלנו בחיים ואנחנו צריכים לעבוד על עצמנו במידת הבטחון (אני אגב מכלילה את עצמי למרות שאני מאמינה מאד!!! כדי לא להאשים אותו רק...), לא מעניין אותו שום דבר: לפני 10 שנים יכולנו למנוע הכל!!!!! אין לי סבלנות לשמוע את זה יותר. לא מוכנה שזו תהיה המנטרה במקום להתמודד ביחד עם דברים,בבגרות, כמו שצריך. אין סיכוי שהוא הולך לייעוץ. אשמח לשמוע כיצד עליי להגיב בפעם הבאה (היא תהיה שוב היום, כמובן) שהוא זורק את המשפט המרתיח הזה. תודה!

לחבוש כובע אחר

אישה יקרה! עד היום היית במקום של האישה שבעלה מציק לה השכם והערב שאחריות הבאת הילדים היא עליך ולכן את צריכה לשאת בעול זה וכל זאת מפני תפיסת עולמך ששונה מתפיסת עולמו של בעלך. כעת אם באמת הינך חפצה בשינוי אמיתי ובהבנת המצב בו אתם נתונים הינך צריכה לחבוש כובע אחר כובע שמוכן לשמוע תפיסות שונות כובע שמוכן להכיל רגשות אחרים ודיעות שונות משלך. החליפי כובע רק לזמן מועט ללא כעס רגשות אשמה וקראי שוב את מכתבו של הרב גד מאיר שמחוני שהיה לו אומץ לאמר לך את הדברים באופן ישיר ברור וכן. לעיתים קל לנו להסתתר מאחורי המצוות ,ביטחון בה', זה צער שבמילא היה מגיע וכו' וכו' במקום להסתכל על החיים ישר בעינים ולקחת אחריות. כמובן שהכל בסיעתא דשמיא על כך אין ויכוח אבל להשליך את כל הקורה לנו על ה' זה לא הוגן כי אם כן היכן הבחירה ? אף פעם לא מאוחר ילדים אלו שלכם זקוקים לכם לאבא ואמא איתנים מאוחדים אבא ואמא שמוכנים להסיר את חליפות ההישרדות שלהם ואת ההגנות שלהם ולהוות משענת תמיכה וביטחון עבורם. בברכת הצלחה שגית שלו יועצת זוגית ומשפחתית מגשרת 0547700918

שלום בני האמצעי בן 3 וחצי ואני חשה שמאז שנולד בעלי לא חש חיבור אליו ולעיתים אפילו מתייחס אליו פחות יפה ואפילו מעליב אותו ולעיתים אף מכה .יש לנו עוד 2 ילדים האחת גדולה והשני קטן אליהם בעלי מתייחס באהדה יותר גדולה ובסלחנות למעשים שעושים , רמזתי לבעלי אך הוא כועס שאני אומרת את זה אולי הוא לא מודע להתנהגות המפלה שלו .נסיתי אף להסביר לו שמאוד חשוב לילד שיהיה לו קשר בריא עם דמות האב ולא רק איתי וכיון שכך אני חשה שעליי לעשות "אפליה מתקנת" ומרבה לחבק אותו ולנשק ולומר לו כמה הוא מקסים ומשתדלת לבלות איתו זמן איכות, לצערי למרות זאת אני מרגישה שבעלי לא שש לבלות איתו לבד הוא טוען שהוא מפונק ובכיין ( ולעיתים בני אכן מתנהג כך ואפילו בצורה מוגזמת ) והוא רוצה לחשל אותו שלא יהיה עדין מידי ולדעתי הוא יכול רק להרוס אותו נפשית ואני חוששת מאוד לכך ,אני לא יודעת מה בני חש אבל לא פעם הוא בוכה כשאבא כועס עליו ובא למצוא ניחומים אצלי ולעיתים יש לו אומץ להגיד לאביו אני לא רוצה אותך , לך מפה וכו' שזה מבטא לדעתי תסכול שהוא חש מאביו. מה עליי לעשות ? אני לא רוצה שבני ירגיש פחות אהוב ושמקומו לא בטוח , ואף לא פעם מצאתי את עצמי מהרהרת בכך שאני מסוגלת להיפרד מבעלי באם המצב ימשיך ובלבד שבני לא יחווה תחושה של חוסר אהבה אשמח לשמוע את דעתכם !

להתייחס להרגשתך

רינה יקרה! אני לא הייתי שוללת את הרגשתך . את הרי מרגישה זאת ורואה את התנהגות בעלך דבר שמכאיב לך מאוד. יתכן שילד זה מעורר בך או בבעלך צדדים וכאבים שיש לתת עליהם את הדעת על ידי טיפול. לא הייתי מנסה לדכאות רגשות אלו וכן הייתי פונה לטיפול. בהצלחה רבה שגית שלו יועצת זוגית ומשפחתית מגשרת 0547700918

שלום לכולם! התחתנתי רק לפני כחודשיים והבת הגדולה של בעלי פשוט עושה לנו טרור! גם לי וגם לבעלי 3 ילדים מנישואים קודמים. בתו הגדולה בת ה-15 עושה מה שהיא רוצה כשהיא מגיעה אלינו הביתה, זה מתבטא בלכלוך (כל היום אוכלת ושותה ואף פעם לא מנקה אחריה), בקללות, התחצפות, צעקות, כניסה לדברים בשיחות שבין בעלי לביני, חוסר אחריות (מפעילה מזגן או טוסטר למשל ושוכחת לכבות, מתנהגת מאוד לא יפה ופוגעת הרבה בבת הקטנה שלי בת ה- 7 שכ"כ אוהבת אותה. ניסיתי לדבר עם בעלי מס' פעמים, אמר שישוחח איתה אך המצב לא משתנה. ביקשתי שישוחח איתה פעם אחת לידי, כשאני נמצאת בבית והבנתי בדיוק למה המצב לא משתנה... במקום "לטפל" בה הוא עושה בדיוק ההיפך "מלטף". לטענתו, הוא מפחד על הילדה שלא יקרה לה משהו היות והיא חולת סוכרת ומפחד לאבד אותה ולכן מתנהג איתה ברכות. באחת הפעמים ביקש שאעיר לה באותו רגע שהיא עושה משהו לא טוב, שמעתי בקולו והערתי לה באותו הרגע ומה שקרה זה שהוא צודד בה, מייד בא להגנתה. חשוב לציין כי הילדה לא מסתדרת גם עם אמא שלה וכל יום בעלי מקבל שיחה ממנה עם תלונות על אמא שלה בלי סוף. אני לא חושבת שהמחלה קשורה לנושא, לא יתכן שהיא תגיע אלינו הביתה ותעשה מה שהיא רוצה, איך ומתי שהיא רוצה. דבר אחרון, כל מה שהיא מבקשת מאבא שלה (שיקנה לה, שיעשה לה, שיתקן לה, חסר לה...) מקבלת במיידית וכשלי יש בעייה כלשהי ואני מבקשת ממנו שיעזור לי לוקח שבועות ולעתים חודשים עד שמטפל בבעייה. בבקשה תעזרו לי כי אני ממש מיואשת וכמעט מרימה ידיים. תודה.

נישואים שניים

דנה שלום ! אני מבינה מאוד לליבך. אך אם המצב ימשך בדרך זו .אתם עלולים מהר מאוד למצוא את עצמכם מדברים על פרידה וחבל. בעלך נמצא במצב של בין הפטיש לסדן. מצד אחד הרצון להצליח בנישואיו השניים ולרצותך ומאידך, לא לאבד את בתו. גם את עוברת חוויה לא פשוטה ואין צורך להאריך. אם רצונך בשינוי אמיתי פני בדחיפות לייעוץ,לפני שתצברו משקעים וכעסים מרובים. ביכולתי לעזור לך! בברכת הצלחה שגית שלו יועצת זוגית ומשפחתית 0547700918

שלום אני נשואה כשנה וחצי עם בת. אני ובעלי מסתדרים מצוין בהכל עד שזה מגיע לדברי םשקשורים בדת. אני חרדית וגם הוא מבית מאד חזק אך בעלי טיפוס מאד מרדן. וכנראה כלחץ מהבית בעניני דת הוא פיתח אנטי בכל הקשור לזה. בתחילה לא ידעתי כמה הפער גדול בנינו אך ככל שאני מכירה אותו יותר כך הפער גדל יותר. הוא בקושי מאמין בבורא עולם וכל האמונה לא נראית לו בכלל מבוססת על משהו מציאותי ולכן זה מבחינתו עוד תירוץ במה להתלות ואשליה לתקווה. מאד קשה לי אני בד"כ מבליגה ולא מתערבת בדברים שקשורים רק אליו אך הרבה פעמים זה גורם למריבות בינו ולמתח וכעס , כמו ללכת לאכול בחןץ לא אכפת לו לאכול רבנות ןאני לא אוכלת ולכן הוא נורא כועס עלי שאכפת לי יותר התורה מאשר מהזוגיות. הוא לא קם לתפילה בכלל בקושי בשבת. מניח תפילין ומתפלל כמה דקות בבית. בהתחלה דברתי איתו וראיתי שזה לא עוזר לכן עברתי על זה והבלגתי. כשהתחתנו הוא קנה בשבילי מגבעת לשבתות ואני נורא שמחתי חשבתי שהוא עולה בגללי אבל לאט לאט הוא התחיל להוריד אותה ועכשיו הוא לובש אותה רק אצל ההורים שלי כי הוא עדיין מתביש מהם. אני מרגישה שאנחנו משחקים משחק כפול. אני מנסה להסתיר שהוא לא לומד בכלל ולא מתפלל. בזמן האחרון הוא גם הוריד את החולצה הלבנה ולובש טריקו מאד אכפת לי ואני לא יודעת מה לעשות, ציצית הוא גם לא לובש . הכי אכפת לי מהילדה אני הייתי רוצה שתראה רוחניות בבית ועוד מעט היא תגדל ואני לא יודעת מה לעשות איתה ומה היהיה איתה. ככל שאני מנסה לדבר איתו בעניני דת הוא נהיה יותר קיצוני לצד השני הד"כ אנחנו רבים ולא מדברים חצי יום או יום ואז מתפיסים עד לפעם הבאה. אנחנו לא באמת פותרים את הדברים ביננו אלא מטייחים ומטאטים מתחת לשטיח עד לפעם הבאה. לפני סוכות אין לנו איפה לבנות סוכה ליד הבית לבעלי לא ממש אכפת מצידו לישון בבית הוא לא רוצה ללכת לישון אצל הוריו שגרים לידינו אני ממש מתוסכלת לפעמים אני נשברת ובוכה הרבה אני רוצה מצד אחד לחיות איתו בשלום ורוגע אבל מצד שני אני מרגישה שאני מקריבה את כל הרוחניות שלי ואני בעצמי יורדת לאט לאט. גם הישיבה מול המחשב רוב הזמן מכעיסה אותי אני לא אומרת כלום אבל אני מרגישה שאני לא מספיק בנינו את הקשר שבנינו נכון אנחנו אוהבים אבל לא מספיק מתקשרים ומדברים על הקשיים של שנינו כי אם אני מנסה לפתוח את הנושא זה רק גורם לעצבים וכעס ועוד מריבה כשכל אחד אומר את דעותיו זה מעצבן את הצד השני.כי זה ההפך מדעותיו. אני לא יודעת מה לעשות האם זה נכון להמשיך כך ולנסות לחיות למרות שאני יודעת שזה רק ידרדר אותי? או לעזוב יפה וכל אחד ימשיך לדרכו?

חוסר קבלה יוצר התנגדות

מיכל יקרה! הפערים שקיימים בינכם בדת גורמים לך צער ועוגמת נפש גדולה ממספר סיבות: התחתנת עם אדם שמשתנה כל הזמן , את חוששת מהחינוך של בתך ובעתיד מחינוך ילדיכם, את לא יודעת עד היכן תגיע ההדרדרות ואם תקבלי את השינוי אולי המצב יחמיר?,והחשש שלך שגם את מתדרדרת ואת מפחדת מכך! ובכלל יש תורה מצוות ויש לקיימם. אז מה עושים?? קודם כל אין טעם לריב זכרי את נשואה לאדם מבוגר שבסופו של דבר יחליט ללכת עם רצונותיו, התנגדותך רק מחמירה את המצב ואכן את רואה זאת ככל שאת מגלה התנגדות הוא מקצין יותר. לכן יש מקום לדבר מתוך בגרות לנסות להבין ממה נובעים השינויים באורח חייו, להיכן היה רוצה להגיע? תדברי תביני את מקומו ותכילי!! אחר כך שתפי אותו את בחששותייך , בהרגשתך שהקרקע נשמטת מתחת לרגלייך ותנסו להגיע לעמק השווה. דברים עקרוניים שתקפידו עליהם, דברים שניתן להתפשר, דברים שגם תהיו חלוקים עליהם וכל אחד ינהג אחרת אבל מתוך קבלת האחר וכבוד הדדי. ולסיום אם אינכם מצליחים לבד גשו לטיפול לפני שהמצב ידרדר ותצברו משקעים. אשמח לסייע לכם במידת הצורך! גמר חתימה טובה שגית שלו יועצת זוגית ומשפחתית מגשרת 0547700918 בית שמש

לכבוד ינר שלום וברכה! אני נשואה 4 שנים + 3 ילדים מתחילת הנשואים היו ביננו ויכוחים ומריבות הטענה של בעלי בעצם היא שאימי אשמה בהכל כי התערבה יותר מדי בהתחלה וע"י כך הרסה לנו את השלום בית והיינו יכולים להסתדר מצוין לולי זה לא היה קורה. הסכמתי איתו שבתחילה לא נהגתי נכון וערבתי אותה בכל מה שקשור בנו ומאז התחלתי להתרחק מאימי ובאמת כיום כמעט ואינני בקשר איתה למרות שזה מאד כואב לה. אך הבעיות שיש בבית לא נעלמות כלל. לבעלי יש בעיה עם 2 הבנים שלי (עם הקטן עדיין לא ב"ה) את הגדול הוא היה נוהג להכות הרבה מאד כשהיה קטן כי לדבריו לא סבל אותו ואח"כ כשנולד השני הכל עבר אליו והוא מסתדר עכשיו טוב עם הגדול אך השני סובל הרבה מכות והצקות ממנו. כל היום אנחנו רבים על כך כי אינני מסוגלת לראות התעללות בילד קטן על לא עוול בכפו- הוא טוען שלא יכול לסבול אותו ואת הקול שלו והמראה שלו כי מזכיר לו את אמי הוא מודה בכך שהתנהגותו היא לא נורמלית ולא בסדר אך טוען שכל הצרות שלנו בבית נובעות מעין הרע שאימי עשתה לו. הוא לא מפסיק לקלל את אמי וכשמגיעים אליהם פעם ב..הוא לא מתייחס אליה כלל ומראה לה את שנאתו ומחכה לרגע שנחזור לבית. בעבר ניסתי לקחת אותו ליעוץ פסיכולוגי אך לא מוכן בשום אופן. שיתפתי את הוריו והם יודעים על הבעיה הם ניסו לדבר איתו המון אך מכירים את בנם העקשן ויודעים שאין הרבה מה לעשות איתו. הורי לאחרונה גילו שהוא מתנהג בצורה לא יפה לילד וכעסו על כך מאד אימי מנסה לדבר איתי שאעשה משהו בנדון אך אניני יודעת מה לעשות ורק מתפללת שאולי זה יעבור כמו שעבר עם הבכור אך בינתיים זהו סבל רב ממש עבורי ועבור הילד. יש לציין שבעלי הוא אברך ירא שמים ומתנהג אלי בצורה יפה ומכבד אותי ואוהב אותי רק הבעיה שלו עם היא עם הילד -בעקבות אימי.. לאחרונה אני מרגישה שאני מתחילה להאמין לו ולשטויות שטוען על העין הרע ובכלל תמיד אני מרגישה מאד מושפעת ממנו.. ומפחדת לעשת צעדים שיחמירו את העניין .. כי היה תקופה שעשיתי בלאגן וכמעט עזבתי את הבית במטרה לשנות אך המצב רק נהיה גרוע יותר. איני יודעת מה עלי לעשות ואם בכלל??

את חייבת תמיכה רגשית

אובדת עצות יקרה! אין פלא שאת אובדת עצות מצד אחד בעלך לכאורה אוהב אותך ו״בסדר״ איתך מצד שני מכה את הילדים שלכם ומתעלל בהם, וקורע את ליבך!! בנוסף מרחיק אותך מאימך דבר שבודאי כואב גם לך ולא רק לאימך בדרך זו הופך אותך לרכושו. אולי קשה לך לשמוע את הדברים כי אם המצב הוא כזה עליך לפעול ואת פוחדת מההשלכות. דעי שאת נמצאת במצב לא נורמלי ויש לבעלך בעיה שמשליך אותה עליכם את תיסכוליו האישיים וקשייו הנפשיים. ילדייך אינם שק חבטות ועם כל הקושי הגדול שאת נתונה בו רק את יכולה להציל אותם !!! לכן עליך לפנות לגורמים מקצועיים!! שידריכו אותך יתנו לך כוח והכוונה מה לעשות. ויפקחו לך את העיניים כי לעיתים לאחר שנים החושים כהים וקשה להבחין בין מציאות נורמלית ללא נורמלית. זכרי חוסר ברירה שווה חוסר כוח !! את בוחרת אם להשאר עם האלימות או לא ! לעיתים כשאת חזקה ויודעת מה את רוצה בן הזוג מבין שאם הוא רוצה להמשיך את החיים איתך הוא חייב לטפל! אבל את לא מוכנה לחיות עם אלימות בשום אופן! מחזיקה לך אצבעות! את וילדייך ראויים לחיים טובים! אשמח להיות לעזר! שגית שלו 0547700918  

אנחנו נשואים כ4 שנים ויש לנו 3 ילדים לבעלי יש בעיה קשה עם הבן השני הוא לא יוכל לסבול אותו וכל דבר הכי קטן שהוא עושה מעלה את חמתו. בעבר דיברתי עם פסיכולוג והבנתי שהבעיה היא בעקבות אימי שבעלי שומר לה טינה על כל מני דברים שאמרה ופגעה בו והילד שלנו מזכיר לו מאד את אמי כך שאת כל הכעס שלו הוא מוריד על הילד שלא אשם. המצב שאנו נמצאים בו קשה לא רק לילד ולי אלא גם לבעלי דיברנו הרבה מאד בנושא הוא לא מוכן בשום פנים ואופן ללכת לטיפול ומבחינתו המצב אינו נתון לשינוי הוא טוען שאין מה לעשות וצריך לחיות עם זה יש לציין שעם הגדול והקטן הוא מסתדר מצוין ויש בינהם יחסים מצויינים ואהבה הדדית. בעלי אמר לי כבר כמה פעמים שאם אני באמת דואגת לטובת הילד (שלטענתי לא יכול לחיות בצורה כזאת ולגדול לילד נורמלי ובלי משקעים כשיבין את האפליה הגדול ה שיש בינו לבין אחיו) טוען שעלי לשלוח את הילד להורי שהם יגדלו אותו כי מבחינתו זה ילד שלהם ולא שלו. יש לציין שאני עושה את זה לעתים רחוקות כדי לתת לילד קצת רוגע כי לפעמים המתח בין בעלי לילד הוא נורא שזה יכול להתבטא בכך שיכניס את הילד לחדר כי דיבר קצת בקול ואם הילד בוכה מדי אז הוא מרים עליו גם יד (למרות שהיו תקופות שהיה ממש אלים כלפיו כיום הוא הרבה פחות אלים פיזית ודיי מנסה לשלוט על עצמו אך הוא אלים מילולית כלפי הילד בצורה קשה). המשפחה יודעת מהמצב אך לא יודעים כל כך איך לעזור ומפחדים להתערב. יש לציין שבעלי הוא אדם עדין ומאד מוערך ואהוב בקרב הציבור. אך לאחרונה אני מרגישה שאני מאבדת את סבלנותי מיום ליום וחושבת על כיוון של פרידה ואף גירושין הפסקתי לאהוב את בעלי בעקבות כך אני מתייחסת לבעלי פחות בכבוד וזה נעשה הדדי ואני מרגישה שהעזיבה שלי מהבית עם הילדים זה רק עניין של זמן. עוד נקודה שאני בעצמי איני מסתדרת עם אימי וזה אחת הסיבות שקשה לי לקום וללכת אימי לא אישה מאד קלה ואני יודעת שאם אלך אליה עם הילדים תוך יום יומיים אעדיף לחזור לבית שלי ואז זה יאבד את כל האפקט. ומקום אחר ללכת אליו אין לי. אני אובדת עצות ואיני יודעת מה עלי לעשות האם עלי לעזוב את הבית בכל מקרה למרות הקושי ולהציב ברירה מול בעלי או שהוא הולך לטיפול כדי לשנות את המצב או שאני עוזבת אותו

יש לפנות בדחיפות לגורמי רווחה

חנה יקרה! צר לי מאוד על אשר את חווה , בתור אם לראות איך בנך התינוק חסר הישע חווה אלימות פיזית מילולית ונפשית זה מתסכל וקורע לב. אני חוברת לדברים שכתבה לך גב׳ שלי שפיצר שיש לעשות מעשה ויפה שעה אחת קודם! חנה אני יודעת שאת חסרת אונים מצד אחד בעלך ה״עדין״ שטוב לילדים האחרים( לא נראה לי שהוא כל כך טוב בזמן שהם רואים אלימות כלפי אחיהם) ומצד שני בנך הסובל , אבל זהו האתגר העומד לפניך והקב״ה יתן לך גם את הכוחות ! כי בכל הסיפור הזה את האם ורק את יכולה וחייבת להגן על בנך חסר הישע!!! פני לרווחה זוהי חובתך ובקשי ייעוץ וטיפול יתכן שכך בעלך יהיה חייב להשתתף בטיפול ודברים ישתנו לטובה.אבל להמשיך את המצב הנוכחי זו ממש לא אפשרות. ליבי איתך התחזקי ופעלי! בהצלחה שגית שלו 0547700918  

שלום רב. יש לי חבר דתי כבר שנה ו-4, הכרנו בצבא כשאני מסורתית. ברוך השם התחזקתי. אחרי הרבה זמן ,כפי שניתן להבין אנחנו עומדים לפני ההחלטה אם להתחתן. חשוב לציין שאני רציתי להתחתן ממש כמה חודשים מתחילת הקשר, ולו היו כמה בעיות שהקשו עלינו מאוד אבל ברוך השם נפתרו. אני כל כך אוהבת אותו הוא אדם כל כך רגיש, אכפתי, מתחשב, אמין, גם אחרי שנה ו-4 הוא לא מפסיק להרעיף אהבה וכידוע אהבה היא תולדת הנתינה אז חשוב לי ,גם בשביל עצמי, להגיד שאני אוהבת אותו לא בגלל שהוא נתן לי כל כך הרבה אלה בגלל שאני נתתי הרבה וזה היה לי כל כך כייף וטבעי. פתאום כעניין החתונה התחיל להיות יותר על הפרק בזמן האחרון ויש לי סימנים שההצעה מגיעה בזמן הקרוב,.הדברים התהפכו. פתאום מפריעים לי בו דברים שמעולם לא הפריעו לי. מעולם לא הפריע לי שהוא אשכנזי ואני ספרדיה, אולי הוא לא מספיק דתי, הטון דיבור, ההליכה, הוויות פנים. ועוד דברים הזויים שמעולם לא הפריעו לי שמפרים לי את השקט הפנימי שלי.. ממש חרדה. פתאום אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו, השיחות שלנו יותר קצרות, לא מתגעגעת, לא נמשכת, מרגישה סוג של מיאוס, עצבנים עליו על כל מיני דברים, התגובות שלי חסרות סבלנות. רוב הקשר שלנו לא שמרנו נגיעה, פתאום אני חושבת שאולי המגע עיוור אותנו ושעכשיו אני פשוט רואה את האמת. וקשה לי מאוד עם המחשבות האלו, יכול להיות ששנה ו-4 הייתי עם מישהו שלא באמת אהבתי. אולי כשהוא לא היה יכול להציע לי אז כי היו כמה דברים שמנעו ממנו שהיו לנו מאוד קשים וזה היה בלתי מושג אז כל כך רציתי, ועכשיו כשזה קרוב אז אני בעצם לא רוצה..בוחנת אותו על כל דבר ופתאום לא תמיד אוהבת את מה שאני רואה. אבל אני רגילה אליו ולא רואה את חיי בלעדיו. הייתי בפגישה אצל יועץ זוגי שאמר שאני חרדה וזה מצב לגיטימי והחרדה תלווה אותי לאורך כל תקופת האירוסין ואולי גם אחרי וגם דיברתי עם נשואה טריה שהרגישה אותו דבר והיום הכל בסדר איתה, אבל היא שמרה נגיעה עם חבר שלה כל הזמן לפני החתונה אז אולי אנחנו לא אותו מקרה, שכן עליה אפשר לומר שהיא אובייקטיבית ועליי אולי לא. אבל לפי השכל אין לי ספק שהוא יהיה בעל מדהים ואבא הכי טוב. יש בי את הפחד שאולי אני פשוט לא אהיה מאושרת, שתעבור החתונה ונלך לביתנו ואני אבכה בלי סוף וחס ושלום זה יוביל לגירושים מוקדמים. זוהי הרגשה שזרה לי מאוד. ודבר אחרון, כל הקשר שלנו כמעט ולא רבנו,והפעמים המעטות שהתווכחנו אולי לא היו דברים קריטיים ומיד אחר כך התפייסנו והיה לנו כואב שאולי הכאבנו או פגענו אחת בשנייה. מה זה אומר עלינו? פתאום אני שמה לב שיש לו טיפה דיבור מתנשא. תודה רבה!

קונפליקט התקרבות הימנעות

לינוי היקרה! ישנו מושג בפסיכולוגיה שנקרא קונפליקט התקרבות הימנעות .מה זאת אומרת? כאשר אדם רוצה משהו מסוים ככל שהוא מתקרב לאותו הדבר כך הפחד והחרדה מונעים ממנו להתקרב לאותו הדבר. ברגע שמתרחקים שוב רוצים מאוד מאוד להתקרב וכשזה כבר קרוב אליהם מוצאים את כל הסיבות להימנע מכך! לרוב הפחד מתגבר על הרצון אלא אם כן האדם אוזר אומץ מתגבר ומגשים את רצונו. תופעה מסוג זה קורית לזוגות לפני חתונה. מצד אחד חיכו ליום בו יציעו להם נישואין וברגע שזה קורה ומועד החתונה מתקרב הפחד מרחיק אותם מהרצון להינשא. וכך דוחים את מועד החתונה ואז הרצון להינשא מתגבר וכשמתקרב המועד שוב צפה עולה ומתחזקת החרדה וחוזר חלילה עד שבן הזוג השני אומר לא מתאימה לי יותר החוסר יציבות הזו - בוא נפרד! אם את רואה את עצמך מתאימה לסיטואציה המתוארת כאן נסי לדמיין שאתם מבטלים את החתונה שוחחי עם בן זוגך על הדברים ואולי תשהו את מועד החתונה בדקי את עצמך מה קורה לך, האם שוב את חפצה בהתקרבות? אם כן פני לאיש מקצוע שיעזור לך לעבור שלב זה בחייך כי ברגע שתתגברי על פחדייך כבר לא תחווי את המצוקה שאת נתונה בה כעת. אשמח לעמוד לעזר שגית שלו 0547700918