מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 29/09/2020 י"א תשרי תשפ"א
משה ביגל

משה ביגל

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

פרידה זמנית

בגין מצב כלכלי לא פשוט, אני חפץ להעתר להצעה לעזוב את הארץ לפחות לשנה, ולעבוד בחו"ל. יש לי ב"ה אשה וילדים, וזה בלתי אפשרי לקחתם עימי. גם משום שהם מסודרים במקומות לימודים, ועוד יותר מכך באיזור אליו אני מתעתד לנסוע אין מסגרות לימודים מתאימים, זה פשוט חור נידח בקצה העולם. התקשורת תהיה קשה והמפגשים שלנו יהיו במקרה הטוב נדירים וקצרים. יש לי זוגיות טובה עם אשתי, אולם אני חושש שהניתוק הזה מהווה סכנה. הלבטים שלי הם קשים משום שאני חושב על כך שאשתי תיוותר כאן לבד ותאלץ להתמודד עם כל מיני סוגים של בעיות, בעוד אני אהיה רחוק כל כך ולא אוכל תמיד להיות לה לעזר. אולי לכם יש נסיון בתחום, ותוכלו קצת לעזור לי בשיקולים.

אני מכיר מקרים דומים למקרה הזה. בהם נאלץ ראש המשפחה לעזוב את הארץ והשאיר את בני המשפחה (אישה וילדים

ב"ה למשולם השלום והברכה. ניתן לקרוא בין השורות של שאלתך את אהבתך ומסירותך הגדולים למשפחתך. אני מכיר מקרים דומים למקרה שלך, משולם, שאנשים נאלצו לעזוב את הארץ לתוקופה ארוכה והשאירו כאן את המשפחה (אישה וילדים) כאשר מדובר במשפחה שבנויה היטב מבחינת הסמכויות, ומקום ההורים אצל הילדים, אין לחשוש לבעיות מיוחדות, ואולי אפילו תופתע מתפקוד המשפחה בצורה טובה כדי לעזור לאמא, כדי לא להכביד עליה, וכדי לא לצער את אבא הרחוק. וכך גם בעניין הזוגיות אם עד כה היתה לכם זוגיות טובה היא רק תתחזק עם הגעגוע שנובע מהמרחק. כמו שימי ההרחקה של תקופת הנידה יכולים (וצריכים ) להיות מנוף לחיזוק הקשר ולאהבה מרחוק. כיום ניתן למתק את הגלולה המרה של הפרידה ע"י תקשורת אלקטרונית וכך למנף את התקופה של הפרידה לטובת הזוגיות והאבהות. כמובן שעדיף להשתדל להגיע בתוך כדי תקופה זו ככל הניתן. בברכה שה' יהיה בעזרך, ותצליח בכל אשר תפנה. בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל - מיתר

ילדים

שלום, שמי דפנה ואני נשואה כבר 3 שנים,עם בעל טוב,נחמד ומוכשר.יחסית מאושרת לבעלי יש עבודה מסודרת שבה הוא מתקדם מאד יפה.גם אני עובדת במשרה מלאה וב"ה יחסית מצליחה.הבעיה שלנו זה שאין לנו עדין ילדים.ואני חייבת לציין שמהיום שהתחתנתי מיד רציתי ילדים אני מאד מאד אוהבת ילדים! לא סתם נאמר:"ילדים זאת שמחה!" כמובן שהתחלנו לטפל בבעיה שיש אבל כידוע לא תמיד הטיפולים עוזרים.. וכמובן צריכים פה הרבה והרבה מאד סבלנות ומכיון שמאד קשה לי במיוחד לחכות שזה יצליח אז לפעמים רוב הזמן אני מאד עצובה ומפחדת מאד שנמתין עוד הרבה שנים למה שאנחנו כ"כ מייחלים כבר.. כתוצאה מזה אני הרבה עצבנית ומתוחה נוצרות הרבה מתחים וכועסים (לפעמים על שטויות).קשה לי מאד המצב שבו אני נמצאת.איך תוכלו לעזור או לפחות להקל על הכאב???

צרה בלב איש ישיחנה

לדפנה השלום והברכה. את מספרת על מתחים וכעסים כתוצאה מהמתנה בת שלול שנים להריון. כתבת שעברתם טיפולים רפואיים, ולכן איני יודע אם החרדה היא הסיבה העיקרית לכך שעדיין אינכם חובקים ילדים, יחד עם זאת ברור שכאשר הזוג בחרדה גם כאשר אין בעיה רפואית, קשה להיכנס להריון. בנושא הבריאותי, עם הוא קיים , צריך לטפל ואני ממליץ לעשות זאת בעזרת מכון פועה שמתמחה בבעיות פוריות וקשור לרופאים שמבינים את הצרכים המיוחדים של אנשים דתיים. (טל': 1599505022). אנסה לתרום מניסיוני הדל, בנושא החרדה בו את נמצאת. אני מבין משאלתך שאת נמצאת באיזשהו סחרור. את צועדת במעגל סגור של חרדה: היית חרדה ללדת ילדים מיד לאחר החתונה, יתכן שהחרדה הייתה אחת הגורמים שלא הצלחת להיכנס להריון, וזה הכניס אותך לחרדה גדולה יותר והקשה עוד יותר להיכנס להריון, גם במהלך הטיפולים את ממשיכה במסלול החרדה למה זה לא מצליח מיד והאם אי פעם זה יצליח וחוזר חלילה. את המעגל הזה צריך לשבור כדי שתאכלי לצעוד במסלול ישיר ולהתקדם ולא במעגל וסחרור. האדם היחידי בעולם שיכול לשבור את המעגל המסחרר הזה הוא דפנה, אנסה לעזור לך לראות את העולם הסובב אותך בראיה אחרת. חז"ל למדו אותנו: צרה בלב איש ישיחנה. שני פרושים למילה ישיחנה ושניהם טובים כפתרון לסחרור שבו את נמצאת : 1. ישיחנה לחברו. 2. ישיחנה = יסיטנה. כלומה להסיט את הצרה מהמחשבה.ולחשוב על דברים אחרים. את מספרת על הצלחה בזוגיות שלך וכתבת:" נשואה... עם בעל טוב, נחמד ומוכשר" נשים רבות היו מוכנות לתת כל הון שבעולם כדי שתוכלנה לכתוב משפט כייפי כזה , ממש התרגשתי לקרוא מילים אלו (בדרך כלל פונים אלינו אנשים שלצערנו לא יכולים לכתוב כך) את כותבת שלבעלך "יש עבודה מסודרת שבה הוא מתקדם יפה" וכן שגם את "עובדת במשרה מלאה ומצליחה". הקב"ה נתן לכם הרבה מאד מתנות שזוגות אחרים לא קבלו. אני מציע לך להתמקד בחשיבה על דברים אלו ובחשיבה חיובית של תודה לה' על חסדיו. המשיכי לטפח את הזוגיות הטובה עם בעלך הנחמד תרבו לשוחח על כל הדברים שבעולם מלבד הבעיה שמטרידה אותך יותר ויותר תשקיעי יותר בעבודתך כדי להתקדם ולהצליח יותר והכול כדי להסיח את דעתך מנושא ההיריון. יש דרכים מקצועיות להרפיה בכלל ולהרפיה גם בשעה שאישה עם בעלה וחרדה "שהפעם זה יצליח". הגאולה, אומרים חז"ל, תבוא בהיסח הדעת, נדמה לי, שכך אפשר לומר גם בקשר לגאולה שלכם. דווקא אם לא תהיי לחוצה הסיכוי שלך להרות עולה (בין אם זה בעזרת טיפולים ובין עם לא) למזלך הטוב יש לך בעל שיכול לעזור לך להרפות מהצפייה האובססיבית להריון. נצלי את המתנה שקבלת מאת ה' שיש לך בעל טוב וביחד תשקיעו האחד בשני ותנסו לצאת ממעגל החרדה. ה' יהיה בעזרך. מ. ביגל - מיתר

שלום אני צריך עזרה אני וחברה שלי נפרדנו לפני חתונה

שלום שמי ח' עד לפני חודש חיי היו מאושרים היינו מאורסים מחודש מארס ועד ה- 17 לחודש יוני היום בו היינו צריכים להירשם לרבנות אז כך יש לציין שהיא יתומה מאב וחיה יחד עם האם היא שטלטנית ומאוד ביקורתית מה שקורה הוא שביום ההרשמה לילה קודם לכן לא הצלחתי להירדם ולכן קמתי מאוחר מהשעה שקבענו היא הגיעה אליי במונית העירה אותי והלכנו יחד לרבנות עברנו את תהליך הרישום נותר הייה לנו להביא רק אישורים של שני עדים מכל צד. שיצאנו משם התפתח ויכוח ביני לבינה בגין חוסר אחריות שהיא טוענת שלא קמתי בגלל שכאילו היא לא חשובה לי ניפרדנו למעשה כבר באותו היום וביטלנו כבר הכל ברצוני לציין שנפגעתי באופן שבחיים לא ניפגעתי השאלה היא כאשר ניסיתי לדבר איתה ענתה לי האם ואמרה פגעת בנו אני לא מוחלת אני ציינתי קודם לכן שרבה השפעתה של האם על חברתי \ארוסתי לשעבר ומה שהאם אמרה נשמע מגרונה של חברתי מה עליי לעשות ראו קיבלנו את כל הכספים בחזרה האים עליי להשיב מלחמה ולהציע נישואין /שוב אני שוקל לתבוע את האם והבת על ביטול חתונה בגין טיעון לא מוצדק ועוגמת הנפש שניגרמה לי ולי מישפחתי גדולה מכדי לדבר כאן מיותר לציין שניפגעתי בנפש בצורה מזעזעת אני כבר קרוב לשבועיים לא מתפקד בעבודה ומרחף בצורה יוצאת דופן מתבייש להראות את פרצופי אצל משפחתי המורחבת וחבריי ברצוני לציין שלה היה מקרה תואם בעבר יצאה שנתיים עם בחור וביטלה חתונה בעוד מועד יקיריי אני ליפני קריסה נפשית הבחורה היתה כל חיי ואהבתי וכל אורות נשמתי היו מכוונות אליה היא הייתה בראש מעיניי ותמיד במרכז הבמה אני מאוד אודה לכם על עצות ופתרונות או על עזרה תודה ח

קום ועשה מעשה אל תגרר לדיכאון

תשובה: כתבת מספר דברים בשאלתך שלא הצלחתי להבין. מצד אחד כתבת שחייך היו מאושרים עד לפני חודש . אם אכן כך, איני מבין איך היית מאושר עם בחורה שתלטנית וביקורתית ועם בחורה שאמה מתערבת יותר מדאי ומשפיעה על בתה? שתי אפשרויות רואה אני כדי לענות לעצמי על שאלה זו: א.אולי תמיד הרגשת את החסרונות הנ"ל אלא שמרוב לחץ להינשא "עבדת" על עצמך שאתה מאושר מאד איתה. ב. תמיד חשבת שהיא בחורה טובה ולא שתלטנית ו"גילת" את חסרונות הבחורה רק לאחר שהיא התפרצה עליך ביום הרשום ברבנות. א. אם אכן האפשרות הראשונה משקפת נכונה את המציאות, אני חושב שעליך להודות לבורא עולם על כך שגילית ברגע לפני האחרון את דמותה של הבחורה. ולחגוג כל הדרך לעבודה, במקום להיות בדיכאון . אני מציע לך לחשוב מה היה קורה אם חלילה וחס היית קם בזמן ביום הרישום והייתם נרשמים לנישואין ומתחתנים בשעה לא טובה ולא מוצלחת ומקימים בית של ריב ומדון .אמנם יום זה של הרישום היה יום של התרגשות גדולה אצלה כמו אצלך, יחד עם זאת אם ביום של מתח והתרגשות ראשון הבחורה מגיבה בפגיעה כל כך קשה על החטא שלא קמת בזמן ורואה בזה עלבון צורב וחושבת שהיא אינה חשובה לך וכו' וכו' מה יקרה בהמשך החיים שטומנים בחובם גם ימים של לחץ , גם ימים של מתח והתרגשות. איך תוכל לחיות עם אישה כזו?! ה' הציל אותך ברגע האחרון מחיים נוראיים עליך לשמוח ולהיות מאושר. קום מדיכאונך ותפנה את עצמך לבנות קשר חדש עם בחורה שמיועדת בשבילך. אם האפשרות השנייה מתאימה יותר למציאות, והבחורה לא הייתה שתלטנית בעינך עד ליום הרישום, וחייך היו באמת מאושרים איתה. הצעתי לך ללכת בעקבות הסיסמה הידועה "בכביש תהיה חכם גם אם לא צודק". יתכן שאתה צודק והבחורה לא הייתה צריכה לקחת כל כך ללב את האיחור שלך ביום הרישום (גם היא הייתה כנראה במתח רב) אבל כדאי להיות חכם ולא להרוס את הסיכוי לבנות איתה חיים מאושרים כמו שאתה מתאר במכתבך. זה הזמן לקום מדיכאונך "להוריד את האף" להתקשר אליה להתנצל ולנסות לחדש את החברות ביניכם. לתת לזמן יותר ארוך לשקם את היחסים ביניכם לקראת המשך חיים מאושר. כדאי לוותר על כבודך כדי להיות מאושר, ויפה שעה אחת קודם. מעשה זה אינו רק חכם ויעיל אלא גם נכון מבחינה מוסרית אם פוגעים במישהו צריך להתנצל. אם אתה צריך עזרה בכל אחת מהדרכים הנ"ל , אשמח לעזור . כמו כן אם אתה מעט מבולבל ואינך יודע באלו משתי האפשרויות לבחור כמתאימה לתאר את המציאות כפי שאתה רואה אותה , אשמח לעזור לך לעשות סדר בבלגן שבראשך. ה' יהיה בעזרך , חזק ואמץ. מ. ביגל - מיתר טל: 0522391763

תודה רבה

בס"ד תודה רבה לרבנים ליועצים וליועצות שענו, עודדו ותרמו מזמנם. ב"ה מצבי משתפר (בכל זאת עברו כחודשים וחצי מאז הביטול.) ואין ספק שבזמן זה חשבתי וניסתי לבנות את עצמי מחדש גם החזרנו כל אחד לשני את המתנות ובכך סגרתי מעין מעגל שהיה פתוח. הכוחות מתחילים לחזור, התפללתי להקב"ה שהצעות חדשות יגעו רק כאשר ארגיש מוכנה וב"ה בשבועים האחרונים החלו להגיע הצעות רק מקווה שאוכל להפתח ולבטוח בבחור. מקווה שאוכל לחזור לפורום ולבשר בשורות טובות. דבר נוסף תודה לרב אורי ברונר על המחשבה והדאגה ובעז"ה אם לא ילך ויזרום הקשר החדש אצור קשר עם הרב שוב תודה וחודש טוב ופורח ש-נשמע ונבשר ב-שורות ט-ובות

תודה על התודה

איני יודע אם את הבחורה שעניתי לשאלתה לפני כשבוע . איך שלא יהיה אני מודה לך על התודה שלך, אנו בהחלט זקוקים לפידבק . א. כפי שכתבה לך רונית זה מחדד אצלנו את התחושה שאנשים אמיתיים עומדים מאחורי הדמות הוירטואלית שאליהם ענו עונים . ב. שמחתי לקרוא שאת מתחילה לקום על הרגליים ולחזור לחיים נורמליים ולהתקדם הלאה. אני מאחל לך המשך חיים במעלה. עלי והצליחי וה' יהיה בעזרך. הרב מ. ביגל מנחה משפחה טל: 0522391763

בעלי מעשן חשיש

שלום לכל מי שיכול לעזור לי. בעלי ואני נשואים מזה חמש וחצי שנים. לאחרונה גיליתי כי הוא מעשן חשיש!! שוחחנו על כך והוא לא מביע נכונות להפסיק הוא טוען שאין בזה שום דבר רע לעשן "מדי פעם" והוא לא מתחרט על כך. חוץ מזה היחסים שלנו בסדר יחסית (היו לפני שגיליתי) הוא גם מעשן עם חברים ואני די בהלם מהעניין. האמת שזה מגעיל אותי ואני לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה. ברור לי שיש לזה השלות שבהתחלה לא חשבתי שהן קשורות לעישון אבל אחרי שחקרתי קצת בנושא הבנתי שיש קשר (שינה עד שעות מאוחרות, תפקוד כושל מדי פעם בחיי האישות) הדבר עולה לי בבריאות ושנתי נודדת. הו לא מוכן לדבר על זה עם אף אחד (אם זה כ"כ בסדר, מה הבעיה לספר?) מה עושים בכזה מצב?

שיחה זוגית חברית - לא שיפוטית

למירי השלום והברכה. את מספרת על "התגלית" שגילית שבעלך מעשן חשיש עם חבריו, ואינך יודעת איך להתייחס לכך. נתונים רבים חסרים בשאלתך: א. האם בעלך עובד בצורה קבועה ומסודרת? ב. מהו הרקע החברתי ממנו בא? ג. איך הוא מרגיש במסגרת הנישואין ? ד. ממתי התחיל בעלך לצרוך סמים? אנסה להשיב לשאלתך לפי הבנתי את הבעיה: הבריחה אל הסם, ובמיוחד העישון בחברה, נובע הרבה פעמים מניסיון לברוח מקשיים בחיים. נראה לי שצריך לנסות לזהות ממה בורח בעלך: ממצב של אבטלה ? מחוסר כבוד ומעמד בחברה/במשפחה ? או שזה נוהג שהשתרש אצלו עוד מנערותו? כדי לנסות לעזור לו הדרך הטובה ביותר היא כמובן לפנות לייעוץ מקצועי. נראה לי לפי מה שתיארת שהוא מתחמק מלהודות "בבעיה" . ולכן בודאי שלא יסכים לייעוץ. אם הגורם לבריחתו לסם, היא הרגשה של חוסר בטחון ומעמד, הוא לא מסוגל להודות בפני עצמו שיש לו בעיה, ובודאי שלא בפני אנשים אחרים. האדם היחידי שיוכל, אולי, לפתח איתו שיחה על כך היא אשתו (בהנחה שיחסיכם היו טובים וקרובים לפני "תגלית" הסמים - כפי שכתבת). אלא שכנראה שלאחר שגילית שהוא מעשן חשיש השיחות ביניכם היו שיחות שיפוטיות שלך אותו. שוחחת איתו ממקום של הגדול, המבוגר, הצודק והחכם מול הילד הסורר. אין סיכוי שהוא יוכל להיפתח ולהקשיב לך במצבו השברירי. הסיכוי שתצליחי לשוחח איתו הוא רק מעמדה של אישה /חברה . רק בשיחה חברית בגובה העיניים וללא שיפוטיות תוכלי לחזור ולהתחבר אליו, ומתוך כך לשוחח איתו להבין את מצוקותיו וממה הוא בורח. ואז כחברה הטובה ביותר שלו לתת לו ולהעניק לו את מה שחסר לו. כמו שצוותה התורה לגבי נתינת צדקה לאדם שהיה פעם עשיר בעל מעמד מכובד וכעת הפך לעני ועלול לאבד את מעמדו וכבודו: "די מחסורו אשר יחסר לו" (דברים טו ח) לתת לו את מה שחסר לו כדי לשמור על כבודו. גם בעלך זקוק , כנראה, לטיפוח בתחום שבו איבד את בטחונו וכבודו. נסי להתגבר על השיפוטיות (המובנת והטבעית) שלך למצבו, היי לו חברה ואוהבת. ואם ירגיש בכנות חברותך (ובעניינים כאלה אי אפשר לזייף) יפתח וישתף אותך בהרגשותיו ויחד תוכלו להתקדם ולצאת מהמשבר. כדי שתוכלי להגיע למצב שבעלך לא ירגיש מאוים תחת שיפוטך, עליך לעבוד הרבה על מידותיך. ללמוד לראות בו את הדברים הטובים שיש בו ולדון אותו לכף זכות. תצטרכי לעזור לו לתפוס את מקומו המכובד במשפחה ובחברה. עבודה רבה לפניך , אתגר גדול הניח בורא העולם לרגליך, יחד עם זאת אני בטוח שאת מסוגלת לכך . למרות שאיני מכיר אותך בטוח אני שאת מסוגלת לתפקידך. כי ידוע המשל שאמרו לנו חז"ל: שאין הקדר מקיש על הקדרות להראות את חוסנם רק כאשר הוא בטוח שבידו קדרה טובה וחזקה - כך אין הקב"ה מציב בפני האדם אתגרים אלא א"כ הוא מסוגל לעמוד בהם. אם תרגישי שאת צריכה עזרה כדי ללמוד איך לשוחח עם בעלך, תוכלי לפנות לאנשי מקצוע כדי לפתור את "הבעיה" שלך. אין טעם שתפני לייעוץ בשביל "הבעיה" של בעלך כי זה עלול להחריף את הפער ביניכם. אני מאחל לך הצלחה, וה' יהיה בעזרך. אשמח לעזור אם תרצי. בברכת העם התורה והארץ הרב משה ביגל רב ראשי במיתר ומנחה נישואין . טל: 052-2391763

בעיות בנישואים שניים

שלום רב! אני נשואה כשנה וחצי לגבר מקסים וגרוש+2. בתחילה כאשר גרושתו שמעה על כך שאנו נישאים היא החליטה להגדיל את המזונות וגם הצליחה. המזונות גדלו ומרצף טעיות שנעשו המזונות גדלו מעל חצי ממשכורתו של בעלי ,בגלל שמסתכלים על הברוטו ולו על הנטו,מאז חיי הפכו לקשים ביותר,במיוחד עכשיו שנולדה לי בת ,קודם כל אני חושבת שכאשר גבר מתגרש הוא אפס במדינתנו שלנו וחבל מאוד. בקיצור מה שהכי חורה לי זה שאין שום השקעה על הילדים מצד האימא והלואי והיתה משקיעה חצי ממה שניתן לה על הילדים אם מדובר בהיגינה בגדים או אפילו חוגים או דרך ארץ,מה גם שמצבה הכלכלי לא רע מאידך לנו מאוד קשה,וגם מקשה מאוד עלי מבחינת הקשר עם הילדים הילדים לא באים אלי בשבתות יותר,רק פעם בשבוע מישום שהשבתות הפכו ל"כבדות" כספית,הבעיה היא שמצפונית קשה יותר לבעלי וההוצאות על פינוקים לא פוחתים וגם כאשר האימא יש לה עיסוק הם ישר מתקשרים לאבא שיקח אותם וגם הקפצות למיניהם שהוא כל הזמן צריך לבצע עבורם עם הרכב. בקיצור זה הפך לבילתי נסבל איני יודעת מה לעשות אני אוהבת את בעלי מאוד ומצד שני הקשר עם הילדים הפך למאוד קשה שאני מרגישה שאני וביתי רק תפאורה מה לעשות???

אל תכניסי את הילדים האהובים של בעלך בינו לבינך

שלום רב! אני נשואה כשנה וחצי לגבר מקסים וגרוש+2. בתחילה כאשר גרושתו שמעה על כך שאנו נישאים היא החליטה להגדיל את המזונות וגם הצליחה. המזונות גדלו ומרצף טעיות שנעשו המזונות גדלו מעל חצי ממשכורתו של בעלי ,בגלל שמסתכלים על הברוטו ולו על הנטו,מאז חיי הפכו לקשים ביותר,במיוחד עכשיו שנולדה לי בת ,קודם כל אני חושבת שכאשר גבר מתגרש הוא אפס במדינתנו שלנו וחבל מאוד. בקיצור מה שהכי חורה לי זה שאין שום השקעה על הילדים מצד האימא והלואי והיתה משקיעה חצי ממה שניתן לה על הילדים אם מדובר בהיגינה בגדים או אפילו חוגים או דרך ארץ,מה גם שמצבה הכלכלי לא רע מאידך לנו מאוד קשה,וגם מקשה מאוד עלי מבחינת הקשר עם הילדים הילדים לא באים אלי בשבתות יותר,רק פעם בשבוע מישום שהשבתות הפכו ל"כבדות" כספית,הבעיה היא שמצפונית קשה יותר לבעלי וההוצאות על פינוקים לא פוחתים וגם כאשר האימא יש לה עיסוק הם ישר מתקשרים לאבא שיקח אותם וגם הקפצות למיניהם שהוא כל הזמן צריך לבצע עבורם עם הרכב. בקיצור זה הפך לבילתי נסבל איני יודעת מה לעשות אני אוהבת את בעלי מאוד ומצד שני הקשר עם הילדים הפך למאוד קשה שאני מרגישה שאני וביתי רק תפאורה מה לעשות??? ב"ה לשירז השלום והברכה. אם ננסה להתמקד בהרגשה הבסיסית שלך, נמצא : א. את חשה שילדי בעלך מתחרים איתך על ליבו. ב. את חשה ביקורת קשה על גרושתו. ג. את נתקלת בקשיים כלכליים בעקבות מזונות הילדים. א. כתבת שיש לך בעל מקסים וכן שאת אוהבת אותו מאד. סביר להניח שגם הוא אוהב אותך מאד, כדברי החכם מכל אדם: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". (משלי כז יב) כלומר כמו שבמים משתקפים הפנים שאנו מראים להם, כך גם אדם לאדם הפנים שתראה לחבר יהיו גם הפנים שתראה לו. אני מניח שאם אשאל אותך מהם התכונות שמצאו חן בעינייך כאשר נישאת לו, ומה את אוהבת בו? כנראה שתאמרי שהוא איש משפחה טוב בעל טוב איש טוב לב וכדו' . לאדם כזה יש מקום בלב גם לילדיו, שיישארו כאלה לעולם, גם אם התגרש מאמא שלהם, הגירושין היו מהאם אך לעולם לא מהילדים שלו. לנסות להיכנס בינו לבין ילדיו אינו דבר חכם ואינו דבר צודק . אין זה צודק לתת לו לבחור בין ילדיו האהובים ובין אשתו האהובה. וזה גם לא חכם כי זה לא יצליח. כאשר נשאת לבעלך המקסים ידעת שיש לו ילדים וידעת שהוא אוהב אותם , תאפשרי לו להמשיך להיות גם בעל מקסים וגם אבא מקסים. אין כל סתירה בין שני הדברים , להיפך שתי האהבות האלו יוצאות מאותו לב שמכיל את שתיהן. ניסיון להיכנס בינו לבין ילדיו מכניס אותו למצב בלתי אפשרי מבחינתו, אם את אוהבת אותו אל תעשי לו את זה. ככל שתרבי לאהוב אותו כך תגבר אהבתו אליך (כדברי הפסוק הנ"ל) וככל שתרפי מנושא ילדיו, למענו, תזכי ליחס של אהבה ותודה מצידו. בעלך לא צריך שתמרי לו עד כמה ילדיו מפריעים לך הוא יודע זאת וזה מכאיב לו מאד, הוא אינו רוצה ואינו יכול להחליט בין אהבתו אליך ואהבתו לילדיו, אם לא תעסקי בנושא זה למענו, כדי לא להכאיב לו, הוא יעריך זאת מאד ואהבתכם תגדל עוד יותר. ב. טבעי ומובן שיש לך ביקורת על גרושתו ועל דרך החינוך שלה את הילדים. אין זה מעניינך לעסוק בכך. תתרכזי באהבה לילדייך ולבעלך, היא מבחינתך לא אמורה להיות קיימת. ג. הקשיים הכלכליים שלכם אינם עניין מרכזי וחשוב, בבעיות שאת מתארת. אפשר לנהל בית חם ומשפחה אוהבת עם ילדים רבים גם במצבים כלכליים קשים. לא כדאי שתתרכזי בנושא זה, אילולי בעייתך עם ילדי בעלך גם הנושא הכלכלי לא היה מפריע לך. תמיד אפשר להעזר בגופים כלכליים וליעל את ניהול הכלכלה בבית כדוגמת ארגון "פעמונים" הפועל בהתנדבות ומציל משפחות רבות בקשיים כלכליים ומלמד אותם לנהל נכון את התקציב שיש. אני מאחל לכם הרבה הצלחה וה' יהיה בעזרכם. אשמח לעזור אם תרצי בכך. בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל רב במיתר ומנחה נישואין ומשפחה טל: 0522391763

תודה רבה!

שלום רב לכל העונים לשאלתי: למר שמחוני,יפה בן דוד,לאה גרוס,הדסה מקלר,ציפי מילוא,מרים ניימן,מר ביגל,מר אוחנה ויצהרי אבינועם אין מילים בפי על תשובותיכם המדהימות! על כל תשובה ותשובה ממש ירדו לי דמעות אני ממש מתרגשת ומעריכה את ההקרבה שאתם עושים פה! מהיום שהתחלתי לקבל את התשובות,חיי השתנו מקצה לקצה! פתאום אני התחלתי בעצם להעריך את חיי היפים שיש לנו! אני ובעלי מאד אוהבים אחד את השני אנחנו מסתדרים מעולה ב"ה,יש לו עבודה מעולה וגם אני ב"ה מסודרת בעבודה טובה כסף ב"ה לא חסר הזוגיות שלנו מדהימה ומה שקרה זה שהתשוקה לילדים והבעיות של הפריון איכשהו ניסו להפריע לזוגיות שלנו. ואמנם היו לי ימים קשים מאד שכבר ציינתי שזה ממש לא קל להמתין לילדים! בכ"ז מהיום שבו קבלתי את תשובותיכם אז החלטתי לעצמי שאני לא אהרוס את חיי בגלל הסיבה הנ"ל והתחלתי להעריך ןלאהוב מאד את החיים שלי את הטוב שיש לנו להסתכל על הכל בצורה חיובית יותר.והיום אני ממש מאושרת ומחכה כמובןבסבלנות עם הרבה שמחת חיים להפקד. ואני מקוה שהקב"ה יענה לתפילותינו במהרה ובעז"ה נפקד במהרה! דפנה

עלי , המשיכי וה' יהיה בעזרך

לדפנה השלום והברכה. התרגשתי מאד לקרוא את מה שכתבת, ואני מודה לקב"ה שהיה לי חלק בתחושתך הטובה . תמיד לשרותכם מ. ביגל - מיתר 0522391763

מעשר

יש לי שאלה אנחנו משפחה שמתקיימת מ5500 ש"ח כרגע אנחנו מעשרים 550 ש"ח אנחנו משפ' שחלקה שומר שבת וחלק קטן לא אני רוצה לדעת אם אפשר מהמעשר שלנו לקנות כמה דברים לחיזוק הבית כגון : סכום לחלבי , מיחם לשבת , ועוד כמובן שאם ישאר כסף נעשר את השאר פשוט שמבחינה כספית קצת קשה לנו לכן אני שואלת אם אפשר מכסף מעשר או שלא . בתודה רבה אורית

מעשר מהרווחים בלבד

מעשר כספים הוא מנהג טוב, שיש לנהוג בו. יש דעות רבות איך מחשבים את המעשר כלומר ממה צריך לעשר, לרוב הדעות המעשר ניתן מהרווחים. איך מחשבים רווחים במשפחה שחיה ממשכורת? יש דעות שאת המעשר יש להפריש מהכסף שנשאר לאחר ההוצאות הרגילות של המשפחה . את זה ניתן לחשב ע"י שמחשבים את ממוצע ההוצאות הרגיל של משפחה בגודל של המשפחה שלכם , ומשאר הכסף להפריש מעשר. אתם נהגתם (מחוסר ידע) להפריש עשירית מכל המשכורת שלכם, אדם שנהג מנהג טוב שלוש פעמים זה הופך לנדר אלא אם היה זה בטעות כי אז אין זה נדר. ולכן אינכם צריכים לעשות התרת נדרים. איני יודע מה גודל המשפחה שלכם אבל אתם יכולים לעשות את חשבון ההוצאות הרגילות של משפחה בגודל שלכם ורק מהשאר לתת מעשר. לשאלותיכם מכספי מעשר אפשר לקנות מצוות אבל רק מצוות שאינן חובה. כמו מצה או סוכה. ובודאי שאי אפשר לקנות ממנה את צרכי המשפחה ואפילו צרכים חשובים מאד. ניתן להכליל בכספי המעשר הוצאות לימוד תורה של ילדים גדולים , והוצאות פרנסת ילדים גדולים. לסיכום נראה לי שבמצבכם אינכם צריכים לתת לאחרים את כספי המעשר שלכם אלא להפריש מעשר מהסכום שמעבר להוצאות הרגילות, ובכסף זה להשתמש לצורכי הילדים הגדולים (אם יש לכם) אשמח להיותלכם לעזר ומאחל לכם הצלחה רבה,. ה' יהיה בעזרכם. בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל מיתר 0522391763

מצב קשה

אנחנו נשואים 9 שנים יש ב''ה 4 ילדים אחד מהם עם צרכים מיוחדים.אנחנו גרים קבוע בחוץ לארץ.הבעיה שבעלי אומר שהוא לא אוהב אותי.הוא בגד בי רציני עם חברתי לשעבר.ולא מקיים אתי יחסים כבר שנה וחצי.הוא אומר שאני לא מושכת אותו .אנחנו משפחה דתית ואני רוצה לחיות בקדושה ולשמור על המשפחה.אני משתדלת לשפר בכל התחומים אבל זה לא כל כך עוזר.מה לעשות?

להיות חכם גם אם לא צודק

לבקי השלום והברכה. ברגע הראשון שקראתי את מכתבך עלתה בי המחשבה הראשונה לכתוב לך שאם בעלך בוגד בך שילך לכל הרוחות, זה מה שמגיע לו, ולהציע לך להגיש נגדו תביעה לגט. יחד עם זאת אני מבין מבין השורות שלך, שקשה לך מאד להתמודד לבדך עם גידול הילדים ובמיוחד עם גידול הילד בעל הצרכים המיוחדים. לכן אני מציע לך לאמץ את הפתגם שמשתמשים בו אצלנו בפירסומת לזהירות בדרכים "בכביש תהיה חכם על תהיה צודק ". נהגי בחכמה ותנסי לשקם את הזוגיות שלכם ואל תנסי להעניש את הבעל על כל מה שמגיע לו. אני מזדהה עם תחושת העלבון שלך על עבדן המשיכה שלך אצל בעלך, ועל בגידתו עם חברה שלך. לדעתי את צריכה עזרה מקצועית כדי לשקם את מעמדך בעיני עצמך ולשפר את תדמיתך האישית. שינוי שיקרה באישיותך, בעיני עצמך, יקרין גם כלפי חוץ . אני חושב שאישה שמרגישה מושפלת ומנסה כל הזמן למצוא חן בעיני בעלה , עלולה להיות בלתי מושכת. ואישה שמרגישה חזקה ומושכת תהיה אכן כזו. ולכן אני מציע לך לפנות לייעוץ באזור מגורייך לאחד המרכזים העוסקים בשיפור האישיות (יש שיטות מגוונות לכך) .אני מציע זאת לפני פניה לייעוץ זוגי מכיוון שיש לי תחושה שבעלך לא ירצה ללכת ליעוץ זוגי כי הוא מרגיש שאין לו בעיה ( הרי הוא מסתדר כבר יותר משנה בלעדייך) וכנראה שאין לו גם בעיה עם מצפונו ודתיותו . לכן אני מציע שקודם כל טפלי בעצמך . אני חושב שיש לך מה לשקם בהרגשתך האישית ובתדמית שלך בעיני עצמך כאישה נבגדת. לא חלילה שאני מאשים אותך, אלא אני מנסה לנהוג ביעילות. כל זאת בהנחה שאינך מעוניינת לפרק את הזוגיות שלכם. טפלי בעצמך ואל תתעסקי בחיי הקדושה של בעלך ותשאירו לו להתמודד עם הבעיות שלו. טיפול כזה ישפר את הרגשתך ויתן לך כח להתמודד עם גידול ילדיך , ובשלב השני יהפוך אותך לאישה שמרוצה מעצמה ותהי אישה מושכת. קשה לעזור ממרחק ובכו"ז אשמח לעזור בטלפון או בדוא"ל . היי חזקה וה' יהיה בעזרך. בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל - מיתר 0522391763 . mbiegel53@gmail.com

האם אני קרה

בעלי טוען שאני לא מספיק יוזמת ושהוא רוצה יותר סליחה, אקשן, איך אדע מה כן ומה לא? אני מוכנה אבל לא יודעת מה

התקפה במקום הגנה

למיכלי השלום והברכה. הטענות של בעלך מאפיינות מאד אדם שיש לו רגשות אשם (ובצדק) על מעשיו ובגידותיו. הדרך הטובה ביותר להתגונן היא ההתקפה ולכן בעלך החליט במקום להתגונן מול האשמות הצודקות שלך , לתקוף אותך. ואת נכנסת בלי להרגיש לבור שהוא כרה לפניך , את מנסה ללמוד איך להשתפר ולהיות "חמה" ולספק את צרכיו. מצד האמת בעלך צריך ללמוד לשמור על ערכי המשפחה ולשם כך לפנות יחד איתך ליעוץ נישואין כדי לטפל במשבר בזוגיות שלכם שלא התחילה היום ואינה קשורה להיותך חמה או קרה. אם בעלך מוכן לכך אז זו הדרך הנכונה. אם בעלך לא מוכן ללכת לייעוץ אני מציע לך לטפל בעצמך ובאישיותך כדי לשפר את תדמיתך בעני עצמך. אח"כ ילמד בעלך שיש לו מה להפסיד כשהוא מעבד אותך ויחזור להסכים לטפל בזוגיות שלכם. אשמח לעזור לך . שה' יהיה בעזרך בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל מיתר רב ומנחה נישואין 0522391763

איזה בחור להכיר

שלום יש לי שאלה/בעיה אולי קצת מוזרה בעיניכם אבל זה האמת אני לא יודעת איזה בחור אני רוצה. כשמציעים לי בחור ישיבה לומד כל היום או חצי יום אני מנסה אבל גם כשמציעים לי כיפה סרוגה וזה נשמע לי אני גם מנסה ונפגשת. אני אספר קצת על עצמי למדתי במוסדות של דתי לאומי ובתיכון בחרדי. אז אני די בין העולמות האלה. מצד אחד אני רוצה בית של תורה ושבעלי ילמד אבל מצד שני אני עצמי לומדת באוניברסיטה וכן חשוב לי תחומי ענין פתיחות ידע. אני מקווה שהצלחתי להסביר את הבעיה שלי ואני מאוד רוצה אם תוכלו לתת לי עצה הכוונה איך אני אדע מה טוב לי איזה סוג של בחורים אני צריכה להכיר, כך אי אפשר להמשיך זה כאילו אני יכולה להכיר את כולם אבל בעצם אין לי כלום. תודה לכם, עברתי על כל מיני שאלות בפורום הזה ושתדעו אתם מאוד עוזרים.

העולם שבין העולם

לאסנת השלום והברכה. ראשית תודה רבה על המחמאות, אני מאושר, יחד עם חברי, להיות חלק ממערכת שעוזרת לבני אדם. אנסה לתרום בתשובתי נקודה מסוימת בהמשך לתשובות שכבר קבלת. את מתארת את מקומך כעומדת בין שני עולמות. יש שתי אפשריות להבין את מקומך : 1. את יודעת את מקומך ובחרת לחיות בעולם שהוא בין העולמות. 2. את אדם שעדיין לא עיצב את מקומו ולא החליט היכן הוא נמצא. בהנחה שהאפשרות הראשונה היא הנכונה. את צריכה למצוא לעצמך בחור שבחר למקם את עצמו באותו מקום שבו את נמצאת. ב"ה יש בעם ישראל גוונים רבים הכוללים גם גווני ביניים . הבחור שיתאים לך כדי לבנות בית משותף יהיה במקום שבו את נמצאת וכמו שהגדרת את עצמך גם בן תורה וגם בעל פתיחות. (אגב יש רבים כאלה בציבור הדתי לאומי - החרד"לי). מכיוון שאת מתארת מצב שאת במצוקה כנראה שהאפשרות השנייה היא הנכונה ועדיין לא מצאת את מקומך בין העולמות, אם כן זו הבעיה הראשונה ולכן את צריכה להתמקד קודם במיקום עצמך ואח"כ למצוא בן זוג מתאים. נראה לי שטוב תעשי עם תנסי להתחבר למסגרות לימוד, הרצאות ורבנים מן הציבור החרדל"י ( זו הגדרה של אנשים שהם חרדים לאומיים) כדי ללמוד ולהכיר את עולמם של אלה שנהנים משני העולמות הן מהעולם התורני ולומדים בישיבות וכוללים והן מהפתיחות למדע וטכנולוגיה. אשמח לעזור לך במציאת מסגרות כאלו או בכלל. משה ביגל רב מקומי במיתר ומנחה נישואין . טל: 0522391763

טבילת כלים

האם ניתן להטביל כלים בבית? כמו כן האם ניתן להגעיל כלים בבית (כלים שהיו בשימוש של בשר וחלב ביחד)

טבלת כלים לחוד והגעלת כילם לחוד

משאלתך נראה שיתכן ששני המושגים ההלכתיים אינם ברורים כל כך ולכן אשתדל להסביר. טבילת כלים: כל כלי שנקנה מגויים (גם חדש) צריך להטביל במקווה שבו מי גשם או בים או נהר. טבילה זו דומה לטבילה של גר שהופך מגוי ליהודי, כך הכלי הופך מכלי של גוי לכלי של יהודי. כמובן שאי אפשר להטביל כלים בבית כי אין בבית נהר, ים או מקווה שבו מי גשם. הגעלת כלים: כל כלי שהיה טרף (שימוש של בשר בחלב, כלי משומש של גוי וכדומה) מכיוון שדפנותיו בלעו טעם של טרף , צריך להכשיר אותו. לפי הכלל כבולעו כך פולטו כלומר: כדי להוציא מדפנות הכלי את הטרף שנבלע בהם צריך להכשיר אותו באותה צורה שבלע את הטרף. כלומר: כלים שהשתמשו בהם בטרף קר בלבד, שוטפים אותם במים קרים והם כשרים. כלים שבלעו את הטרף ע"י בישול, צריך להגעיל אותם במים רותחים. ע"י שמכניסים אותם לכלי שבו מים שרותחים. כלים שבלעו את הטרף ע"י אש ישירה (שיפודים, תבניות אפיה וכדומה) צריך לחמם באש ישירה עד שיהיו לבנים מרוב חום. יש כלים שאין אפשרותלהכשירם כמו כלי חרס, פורצלן , קרמיקה וכדומה. יש דעות שכלי זכוכית אין אפשרות להכשיר. ויש דעות שכלי זכוכית לא בולעים בכלל ואין צורך להכשירם. לכן: בעקרון מי שיודע להכשיר כלים יכול לעשות זאת בבית . אבל מכיוון שיש הרבה קשיים טכניים כי צריך כלי גדול למים רותחים ועוד קשיים לכן אם זה לא דחוף אני מציע לך להמתין לימים שלפני פסח בהם בכל הישובים בארץ מארגנת הרבנות או בחורי ישיבה , הכשרת כלים לפסח וכך תוכלי להכשיר את הכלים שאת צריכה להכשיר . אם דחוף לך מאד להכשיר כלי בבית תתקשרי אלי ואנחה אותך איך לעשות זאת. בכל מקרה לפני הכשרת הכלים צריך לנקות את הכלי היטב . לשרותך תמיד. בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל רב מקומי - מיתר 0522-391763

זקוקה לעזרה והכוונה

שלום רב אנחנו נשואים טריים, חצי שנה, וביחד חיים כבר 7 שנים. יש ביננו פערים בדרך השקפה (אולי אמונה) שלעיתים היא כמכשול בקבלת החלטה. הוא מגיע ממשפחה חד הורית ממוצא מזרחי. אביו נפטר כשהיה ילד ומאז קיבל עליו את תפקיד ראש המשפחה . אני בכורה למשפחה מסורתית. לרוב הקושי שלנו להגיע להסכמה /פשרה נובע סביב העבר הזה. כעת עומדים חיי הנשואין במבחן היות והוא רוצה לגור בבית אביו ואני לא יכולה לחשוב על כך. חשוב לי לציין כי הויכוח הזה היה בעבר וקיבלנו ייעוץ והכוונה טרם נישיאינו ובזמנו היה נראה כי הדברים מסתדרים ומגיעים למודעות והבנה שעלינו לייצר זוגיות משלנו ולבנות חיים נפרדים מבית ההורים. אך כעת הפעולה שלו מונחת מתוך הרגש (שמאוד מובן לי) ואני מתקשה להסביר בפניו למה איני יכולה לגור שם כדרך קבע מתוך האמונה כי איני יכולה לגור בבית שאוצר בתוכו את זכרונות העבר ובעיקר טעון ברגשות שלילים של עצב וכן לעולם לא יהיה הבית בו ארגיש נוח שזה המקום שלי. איני יכולה לתמוך בו לחיות או להחיות את העבר התחושה שלי שהוא לא רואה אותי כשווה ועלי לקבל את ההחלטה ולא נתגרש. אני אוהבת אותו בכל ליבי אך אינני יודעת מה עליי לעשות? אודה מקרב לב לעזרה

צריך לעזוב את בית ההורים בהבנה

לטי השלום והברכה. יש כמה נקודות שלא הבנתי משאלתך. האם בבית אביו חיה אמו? האם חי שם אביו החורג? אם לא מהם הקשיים שלך לגור בבית זה? אם הבנתי נכון הבעיה היא. שבעלך רוצה לחזור לגור בבית אביו כי שם חיה אמו והוא רוצה להיות קרוב אליה. ולך קשה לחיות עם החותנת. אחד השלבים החשובים ביותר בבנית הזוגיות כתוב בתורה: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". כדי לבנות זוגיות טובה צריך תהליך של עזיבה את בית ההורים. זוג שלא עושה זאת מוצא את עצמו בבעיות בבנית הזוגיות. כאשר אין גבולות ברורים מסביב לזוג וגבולות ברורים בין הזוג ובין המשפחה המורחבת. אם יש צורך לבעלך לחזור לבית אביו צריך ללמוד את החסר שלו ולעזור לו לעשות את שלב "הנטישה " של בית הוריו. יעוץ נכון יכול לעזור לכם למצוא תחליפים למגורים בבית ההורים מצד אחד כדי למלא את החסר והצורך שיש לבעלך. ומצד שני יעזור לכם לבנות את הגבולות מסביב לזוגיות שלכם. מכיוון שלפני הנישואין הייתם ביעוץ נראה לי שיש בכם את הפתיחות לקבל יעוץ וזו נקודה חשובה מאד לזכותכם. אני מציע לכם להיעזר ביעוץ כדי לפתור בעיה זו. אני מאחל לכם בכל ליבי, הצלחה בבניית הזוגיות והמשפחה שלכם . אשמח להיות לעזר , אם תרצו. ה' יהיה בעזרכם. מ. ביגל - מיתר 0522391763

המשך הפרטים

תודה לכולם לתשובה. רציתי להבהיר פרטים חסרים ע"מ לנסות להגיע להבנה אנחנו שוקלים ייעוץ ביחד ומשוחחים (עם הרבה קושי) על העניין. אנחנו בני 28 . כיום גרים בשכירות ובשל המחשבה על הרחבת המשפחה חושבים על בית קבע בסביבה יציבה. בבית הוריו מתגוררת אמו ואחיו הצעיר ממנו. שהיחסים שלי איתה בסדר ואינם רעים. היא חושבת לגור עם בן זוגה לחיים בבית אחר שיהיה נייטרלי מהעבר של שניהם. אך ניסיון זה היה בעבר ושניהם נפרדו וחזרו אין ספור. ולכן בעלי רוצה לעבור לבית שכך יוכל לשמור עליו כשלו. הבית בסביבה שאינני אוהבת (אין משפחות צעירות, מערכת חינוך מצומצמת) והבית גדול מאוד וכך גם הוצאותיו שאין לנו היכולת הכלכלית להחזיק. איני רוצה "לקבל" את הבית כך אין לי תחושה שהנכס שלי וכמו כן איני רוצה לקנותו כי אין לנו היכולת הכלכלית(בנוסף לכל השיקולים של סביבה ורגש אני מדברת מתוך אמונה כי אינני יכולה לגור בבית טעון ברגשות של ואל הנפטר שיש לו קשר קרוב אלי)) איני רוצה חלילה לנתק אותו ממשפחתו להפך אני מאוד מעריכה את הקשר החזק ביניהם אך אינני רוצה לקבל החלטה שכזו שבעיני שגויה מסיבות כלכליות ללא מחשבה על העתיד ובפרט שהיא מונעת על ידי הרגש. קשה לי להסביר לו את הדברים מבלי לפגוע או מבלי שייתפרשו כאילו אני רוצה בניתוק שלו מהם. אני רוצה כל כך לתמוך בו אך מצד שני לא לעשות טעות שאצטער עליה. אודה מקרב לב לעזרתכם תודה

למנף את הבעיה לזוגיות טובה יותר.

לטי השלום והברכה. לאחר שהבנתי את הביעה באמת, נרגעתי. אני מקווה להדביק אותך ברגיעה זו. למדתי מההבהרה שלך המון דברים טובים שקורים אצלכם: א. אתם מדברים בינכם על הבעיה. (גם עם בקושי , זה חשוב) ב. אין כל סכסוך בינך לבין משפחתו. ג. את רגישה לקשר המיוחד שלו עם משפחתו. ד. הבעיות שאת מתארת הרבה יותר קלות לפתרון, כי יש הבנה והידברות בינכם . וכן מדובר בבעיות "קלות" יחסית. אני מבין שיש לך אי נוחויות לחיות בבית הוריו. תנסי לשקול את הדברים האלו מול הרצון שלו לשמור על הנכס כרכושו. לשתי הבעיות ישנם פתרונות "טכניים " אחרים מצד אחד: מסמך משפטי בין אמו ובינו. ( דבר שצריך לעשות תמיד בנישואין שניים בהם יש לכל אחד מבני הזוג רכוש מהעבר. מצד שני: את יכולה להתרגל ולהפנים מגורים במקום שיש בו פחות חברה בשבילך להתרגל לזה עם הזמן למען הרגשתו הטובה של בעלך . בהידברות טובה הוא יפנים זאת ויעריך את "קורבנך" מאד וכך הבעיה יכולה להיות מנוף לחיים זוגיים יותר טובים מתוך הערכה הדדית. זה לא קרבן כל כך קשה למען מטרה טובה מאד. כך גם בנוגע לגודל הדירה והתאמתה לטעמך . הרבה מאד אנשים גרים בדירות שלא מתאימות לצרכים שלהם (בדרך כלל קטנות מדי או באיכות נמוכה מדי) או בשכונה שהם לא בחרו לגור בה בגלל כל מיני אילוצים חיצוניים של עבודה , רמת חיים וכדומה. יש לך הזדמנות פז "לוותר" על דברים פעוטי ערך , יחסית, למען בעלך והרגשתו . לפי מה שאת מתארת את היחסים בינכם את יכולה לצאת נשכרת מ"ויתור" זה. יתכן ותוכלו למצוא בעצמכם את הדרך הנכונה לפתור את הבעיה. ואם לא יועץ יוכל לעזור לכם בזאת בדרך קלה יחסית כי הבעיה לא כל כך חמורה. אשמח לעזור אם תצטרכו , וה' יהיה בעזרכם. משה ביגל - מיתר 0522391763

בעיות ועוד בעיות

בס"ד אנו נשואים 5 שנים מתחילת הנשואים היה לי בעיות עם ההורים של אשתי כל הזמן היו מתערבים לנו בחיים כל הזמן נושא מקום המגורים עלה אשתי ידעה שאני רוצה להמשיך ולגור בדרום היא גרה בצפון עד שיום אחד היא החליטה לעזוב את הבית ואמרה לי שהיא לא חוזרת רק אם אנו עוברים למרכז העניינים התפתחו ועברנו גישור שבו החלטנו לעבור לגור למקום שקרוב למקום עבודתי עברנו הכל טוב ויפה עכשיו אשתי התחילה למרר לי את החיים היא לא הייתה מתנהגת אליי יפה מקללת מעליבה לא מתחשבת שאני חוזר מהעבודה עייף אז ישר אני צריך לעזור לה גם בעבודות הבית ואוי לי עם אני לא עושה מה שהיא רוצה ובנוסף למרות שלא היה חסר לה לא כסות ולא מזונות היא הגישה לבית משפט אזרחי תביעה למזונות כבוד הרב אני לא מבין אחרי כל מה שהיא עשתה לי ולי לא טוב לחיות איתה אנו כבר חיים שנתיים בלי יחסי אישות אני כבר לא אוהב אותה רע לי איתה למה אני צריך לשלם לה את כתובתה ? אחרי כל מה שהיא עושה אני צריך לתת לה פרס? ואני גם לא מבין איך זה שזוג נשואי והבעל לא מחסיר דבר ממנה בית הדין מקבל את זה שאישה תובעת את בעלה למזונות? שוב אני יודע שאני חייב לה במזונות וכסות היום גם אם היא תבקש שלום בית אני לא רוצה רק בתנאים שלי.

תקשורת ניתן ללמוד

לדני השלום והברכה. אני קורא בין השורות שלך את זעקת התסכול שלך. נישואיך החלו ברגל שמאל ומאז אתם רבים על כל דבר. כנראה שלא בניתם נכון את גבולות הזוגיות. לא קיימתם נכון את הכתוב: " על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" לכן גם לא הצלחתם לקיים: " ודבק באשתו" וכך הבעיות תפסו תאוצה ואתה מרגיש שבעיה רודפת בעיה ואתם במלכוד. אם הבנתי נכון את מה שאתה כותב בין השורות מה שמפריע לך זו לא העובדה שאתה צריך לשלם מזונות לאשתך , כי את זה אתה עושה בין כך ובין כך. אלא מה שמפריע לך זו העובדה שאשתך פנתה לבית הדין בדרישה למזונות למרות שלדעתך לא הייתה לה סיבה טובה לכך. ואתנ מרגיש נפגע מהדרך הכוחנית שבה בחרה אשתך נגדך. אני משתתף בכאב הרב שמשתמע ממה שכתבת, כנראה שאשתך גם היא סובלת מאד ומכיוון שלא התרגלתם לשוחח על הבעיות שבינכם אתם משוחחים בכוחניות. אם רצונך לשאול על נושא המזונות זה לא עניין לפורום זה זה בסמכות בית הדין. אני חושב שאתה מתכוין לשאול האם ניתן להציל את נשואיכם. לעניות דעתי ניתן לנסות להציל את נשואיכם וכבר היו דברים מעולם. גם אם תפנו לגירושין בבית הדין יפנו אתכם קודם כל לטיפול זוגי, כי מנסיון שלהם ניתן לפעמים להציל את הזוגיות. אתם צריכים ללמוד לשוחח בדיבור ולהקשיב אחד לשני, ניתן ללמוד זאת. אשמח לעזור. בתפילה שה' יהיה בעזרכם. משה ביגל - מיתר טל: 0522391763

קושי בשמירת דברים אסורים

בעלי מתקשה להתגבר על איסורי נגיעה כשאנו אסורים כמו"כ קיים אז ביננו מתח גדול שמגביר את הקושי אצלו כשאנחנו מותרים הכל מצוין אך כשאנו אסורים הוא מחפש שלא נשמור נגיעה

בעיה זוגית לא דתית

לאהובה השלום והברכה. אם הבנתי את שכתבת בין השורות אני מבין שמציק לך שבעלך כאדם דתי אינו עומד בנורמות הדתיות שאתם מאמינים בהם. ראשית ברצוני לספר לך על הבדל בין הצורך של הגברים למגע מיני ובין הצורך של הנשים. אצל הגברים יש צורך פיזי , כמו רעב, לפרוק מתח מיני/פיזי. לעומת הצורך הנשי בקירבה אינטימית של אהבה וחברות . לכן הצורך של בעלך הוא בעקרון צורך טבעי אלא שיתכן והוא לא יודע לדחות סיפוקים שלו. יתכן ובעלך צריך ללמוד לדחות סיפוקים. ללמוד להתאפק , גם כשיש רצון חזק למשהו. צריך לבדוק האם גם בתחומים אחרים בעלך מתקשה לדחות סיפוקים . למשל בתחום האכילה האם קשה לו להתאפק מלאכול משהו שאסור לאכול או משהו שאסור עכשיו וצריך לההמתין זמן מה (כמו חלבי לאחר בשרי) או בתחומים של רכישת דברים מבלי לעשות חשבון של יכולת וכדומה. אם זו בעיתו ניתן ללמד אותו לעשות זאת. בעצם אחת המטרות של המצוות הן ללמד את האדם להתאפק בתחום האוכל וכן בתחום המיני , חמדת הממון ובתחומים נוספים. התקופה שבה האישה אסורה על בעלה היא תקופה טובה לכוון את הקשר הזוגי לאפיקים נוספים על האפיק המיני, תקופה זו תורמת לבסס את הזוגיות על בסיסים נוספים, והיא תורמת רבות לחיזוק הזוגיות כדי שלא תתבסס רק על המיניות . כמו שכסא שעומד על ארבע רגליים יציב יותר מכסא שעומד על רגל אחת, כך גם הזוגיות שמתבססת על אפיקים רבים של חברות, הדברות, חיבה, הערכה ועוד וכן גם על המיניות תהיה חזקה ויציבה יותר. לכן צריך לבדוק את נושא סיפוק הצרכים של בעלך . וכן לבדוק האם יש משהו בצורך המיני שלו שצריך ללמדו לקבל זאת בדרכים אחרות . למשל: אם זו דרכו לקבל חיבה ותשומת לב ניתן ללמדו לקבל זאת ללא מגע פיזי. אולי יש בצורך שלו מילוי צורך למגע פיזי שהוא חווה בעבר חסר ממנו, יתכן מאד שצורך זה מבטא חסר שאת אינך ממלאת בשבילו וזה בעצם תחליף לחסר שאת לא יודעת למלא בשבילו. . בכל אופן ניתן ללמוד ולעזור לכם להתגבר. יש לראות את הבעיה כבעיה זוגית מערכתית ולא רק כבעיה שלו , כדי לעשות זאת בתחיפות לפני שהבעיה תתרחב ותפריע לזוגיות שלכם. קרוב לודאי שאין כאן בעיה דתית אמונית (גם את לא תארת את הביעה מנקודת מבט שלך כבעיה שבעלך אינו דתי מספיק לטעמך) אלא בעיה בתחום הזוגיות שאם לא מטפלים בה היא יכולה להתרחב , חלילה. בתפילה שה' יהיה בעזרכם אשמח לעזור. משה ביגל טל: 0522391763

הפרשי גיל

שלום רב ליועצים הנכבדים . לזיווג שני (שני בני הזוג) , כאשר האשה היא בגיל 25-26 . והגבר מבוגר יותר , בגיל 37 . אך הוא בריא ושומר על בראותו . בנוסף , נראה טוב , לא מקריח , ללא שיער לבן , אם כי פה ושם הלבן מעט מבצבץ . שאלותיי הן : 1. כמה רחוק אפשר ללכת בזיווג שני מבחינת הפרשי גיל ? 2. האם יש סיכוי לחיים מאושרים ? 3 . מה הן המעלות / החסרונות בנישואין הללו ? אשמח לקבל את תשובותיכם . תודה ושבת שלום יוסי

מורכבות הנישואין השנניים

ב"ה ליוסי השלום והברכה. מספר נתונים חסרים לי בשאלתך ואנסה לענות כמיטב יכולתי. 1. האם הנישואים הראשונים (אצל שני הצדדים )הסתיימו בגירושין או במוות, כלומר האם בני הזוג גרושים או באלמנות.? 2. כמה זמן כל אחד מבני הזוג היה בנישואין הראשונים? 3. האם יש ילדים מהנישואים הראשונים? 4. האם יש בין בני הזוג חברות, או שהרצון העז לבן/ בת זוג מכוון את דרכם?? 5. האם בני הזוג מעניינים האחד את השני? אלו בעצם השאלות האמיתיות שצריכות בדיקה לפני נישואים שניים . פער הגילים אינו משנה לא בנישואים ראשונים ולא בנישואים שניים. אני מכיר זוגות רבים שיש בינהם פער גדול בגיל אבל מבחינה מנטלית אין לפער הזה משמעות . לכן אם יש עניין וחברות בין בני הזוג. אם יש בינהם נושאים משותפים לשיחות, לבילוי וכדומה. אין מקום לדאגה מפער הגילים. לעומת זאת, צריך לבדוק היטב את היחס של שני בני הזוג לבן/ בת הזוג הראשונים. האם נשארו געגוע ואהבה (במקרים של אלמנות) ? האם נשארו משקעים שליליים ( במקרה של גירושין) שמושלחים גם לבן/ בת הזוג השניים.? כמה נסיון בני הזוג מביאים לנישואים השניים? במקרה שיש ילדים נשאלות השאלות: מה יחס בן/בת הזוג לילדים שלו/ה מנישואים ראשונים? מה היחס של הילדים לבן /בת הזוג "החורגים"? מה היחס של בן /בת הזוג לילדי ה"צד השני"? נושאים אלו צריכים בדיקה מעמיקה ולאורך זמן. נושאים אלו נבנים בתהליך איטי כמו הקשר בנישואים ראשונים אבל בתוספת המורכבויות האלו . בתפילה שה' יהיה בעזרכם ותזכו לבנות את עצמכם וביכם מחדש ,באהבה, אחוה, שלום ורעות . שמחתי לעזור לכם. ואשמח גם בעתיד אם תצטרכו, להיות לכם לעזר. מ. ביגל טל: 0522391763

הבדלי עדות

שלום למומחים אני גרוש אשכנזי חרדי (רקע חסידי) . וכעת אני בקשר עם גרושה ספרדיה , אשר התחנכה במוסדות אשכנזיים על כל המשתמע מזה . יש לנו שפה משותפת . כמו"כ אינטלקטואלית , אנחנו ממש מתאימים . הבעיה היא כזאת , שאני אשכנזי והיא ספרדיה . טענתה היא : היות והאשכנזים ידועים הם , כטיפוסים קרים לעומת עדות המזרח . מדבר זה היא חוששת . אציין , נכון להיום עדיין לא נפגשנו פיזית , וכל ההיכרות וההתרשמות הינן כתוצאה משיחות טלפון ושליחת מיילים . מדובר בבחורה רצינית , שלא רוצה לבזבז את זמנה על ספיקות ודברים שלא יובילו לשום מקום , ולכן היא מסרבת לפגישה פיזית . וכמה שאני מנסה לשכנעה , אינני מצליח להניח את דעתה בנושא זה ! רבותי המלומדים , תוכלו לעוץ לי עיצה ? תודה

העדה אינה מהוה מכשול חוסר הנכונות לפגישה כן.

ב"ה לשמעי השלום והברכה. אני מכיר הרבה זוגות "מעורבים" גם ילדי נשואים בנישואים כאלה ללא בעיות של הבדלים במנטליות יש אשכנזים שהם חמים יותר מה"מרוקאים "ויש "מרוקאים " קרים יותר מהי"קים", ב"ה בארצנו הכל מתערבב וטוב שכך. נכון שבחברה חרדית לפעמים מדגישים הבדלים בין העדות ולבסוף העניין הופך ל"נבואה שמגשימה את עצמה" כלומר אם מכניסים לאדם מגיל צעיר ,לראש, שהעדה הזו כך ועדה אחרת היא שונה בסוף הוא מפנים את ההבדלים ומגשים אותם. לעניות דעתי הבעיה בינכם היא בתחום אחר. בשום פנים ואופן אסור להתחתן בנישואין ראשונים ובודאי בנישואים שניים מבלי להיפגש ולהכיר היטב, כך היא ההלכה וכך מלמדת אותנו המציאות. אינני יודע למה הבחורה לא רוצה להיפגש איתך, פנים אל פנים, אבל אם היא עומדת בסירובה חבל לך להמשיך בקשר שלא יוביל לשום מקום. גם אם הבחורה היתה מאותה עדה שלך, כיצד תוכל לבדוק את מידת ההתאמה שלכם מבחינה רגשית ( חם או קר) ומבחינת ההתאמה האישית. אין קיצורי דרך ובפרט למי שנכווה ברותחים (אתה גרוש) צריך להיזהר כפל כפליים גם ממים קרים. כלומר תוכל לדעת אם הבחורה מתאימה לך או לא רק אחרי פגישות רבות ומעמיקות. וזה בלי קשר לעדה ממנה באתם. שה' יהיה בעזרך למצוא אישה שתאהב. אשמח להיות לך לעזר. בברכת העם התורה והארץ משה ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין בינר. טל: 0522391763

כיצד ניתן להגיע לידי החלטה?

שלום רב! אני נפגשת עם בחור במשך כשלושה שבועות(אך פגישה פעם בשבוע).אנו בגילאי העשרים המוקדמות.הבחור בעל מידות טובות,ירא שמיים,לומד ברצינות,משתדל להתחשב,מביע עניין בקשר ובראיה הכללית שלנו יש לנו מין המשותף בהרבה דברים גדולים וחשובים בחיים. אך יש לי הרגשה בלתי מוסברת,פנימית ,שגורמת לי לחשוב האם למרות התאמה שכלית בכל זאת להמשיך ,כוון שמבחינה רגשית אני לא כ"כ מרגישה חיבור.לעיתים אני מרגישה במעט פחות טובה ממנו,בין בהתקדמות רוחנית ובין בעבודת המידות.יש לי השערה מדוע הרגשתי כזאת: קרה כבר כמה וכמה פעמים שהבחור מספר דבר מה טוב שהוא עשה ואני מגיבה על כך בפרגון.אך כאשר אני מספרת משהו שקשור בי אז הבחור לא תמיד מגיב או פשוט אומר "אהה..זה מזכיר לי משהו.."אציין שלא תמיד זה קורה,מידי פעם אני כן מרגישה בנוח לספר דברים הקשורים ישירות בחיי.(רציתי לשחוח איתו על כך אך אני לא רוצה להיות ביקורתית מדי).כמו כן אני מרגישה שבפגישה פעם בשבוע מאוד קשה לבנות קשר ולשים לב לתהליך שמתרחש(הסיבה שיש פגישה פעם בשבוע איננה רק טכנית בעקבות המרחק ,אלא גם כוון שהבחור ציין בפני שבאמצע שבוע זה ממש טרחה וגם ביטול תורה (אמרתי לבחור באופן כללי שאני צריכה זמן לקבל החלטות ולכן הוא אמר אם רוצים לקחת יותר את הזמן ולא להחליט מיד אז פעם בשבוע נראה לו שזה בסדר.קשה לי ההרגשה שמצד אחד זה נראה כ"כ מתאים מבחינה שכלית,שאיפות משותפות בחיים וכן יש בי פחד לפספס ומצד שני אני לא יודעת מה לעשות בנוגע לרובד הרגשי ? תודה רבה מראש וחנוכה שמח.

פגישה לפני החתונה אינה ביטול תורה

ב"ה שלום לך ו. ברשותך אנסה לעשות מעט סדר בשאלתך המורכבת מכמה שאלות. א. האם ניתן להכיר היטב אחרי שלוש פגישות? לכך התשובה חד משמעית . לא! בא רבתי. ב. האם ניתן להתחתן כאשר יש קשר שכלי אך לא קשר רגשי של אהבה.? התשובה לכך , חד משמעית . לא! בא רבתי ואין להוכיח מיצחק ורבקה כפי שכתב לך ידידי אלי בן סימון. ג. האם ניתן להינשא כאשר יש לאישה הרגשת נחיתות כלפי הבעל? התשובה חד משמעית . לא! אפנה אותך למאמר שכתבתי בנושא המופיע בין המאמרים שלי באתר של ינר . ד. ועכשיו ברצוני לשאול שאלה שלא שאלת אך היית צריכה לשאול. האם אפשר להתחתן עם בחור שעסוק יותר מדי בעצמו ואין לו יכולת להתקשר לאחרים מבחינה רגשית ? התשובה גם לשאלה זו היא לא. אלא שברצוני להרגיע אותך אי אפשר ,אחרי שלוש פגישות, להגיע לקשר שכלי ובודאי שלא לקשר רגשי. אי אפשר לדעת אחרי שלוש פגישות עם הבחור יודע להתחבר רגשית לחויות שלך, או לא. ובחלט יתכן שכל הדברים יתקדמו לכיוון חיובי עם הזמן ויתחזק הקשר הרגשי והשכלי בינכם והבחור ילמד להתחבר לחויותיך ורגשותיך. אני רואה את הבעיה במקום אחר לגמרי. הבחור לא מוכן להשקיע בהכרות עם בחורה יותר מפגישה אחת בשבוע מפני שהוא רואה בזה בזבוז זמן וביטול תורה . כאן נמצאת הבעיה שלו אם להתחתן זה בזבוז זמן וביטול תורה אז אולי כדאי שיתחתן עם התורה וינסה גם ללדת ילדים ממנה. !? בקיצור אני חושב שנושא זה צריך לעלות בינכם ותומרי לו לדבר עם הרבנים שלו על " ביטול תורה " בפגישות עם בחורות לפני החתנה. יתכן שיש פה רק חוסר ידע והם יבהירו לו שזה לא ביטול תורה וצריך להשקיע הרבה יותר. ויתכן שיתברר שיש לבחור בעיה רצינית ביכולת להשקיע באנשים אחרים וזה יכול להתחבר עם מה שהתחלת להרגיש שאין לו רצון ויכולת להתחבר לרגשותיך והוא חי רק סביב עצמו . על כל פנים כדי לברר נקודה זו צריך שתעלי את הנושא של מפגשים יותר תחופים ושישאל את הרבנים שלו ותראי לאן זה מתפתח ,האם יגביר את הפגישות ותוכלו לחזק לאט לאט את הקשר או שיתחמק מכך למרות מה שיאמרו לו רבותיו. או שיסרב לדבר איתם בכל אחד שני המקרים האחרונים. תוכלי להסיק שהוא לא מסוגל לקיים קשר רגשי עם האחר, ותודי לקב"ה ששםמת לב לכך בשלב מוקדם ולא לאחר חתונה חפוזה . אני מאחל לך ומקווה שיתברר שאת מסוגלת לדבר איתו על הנושא ולהפנות אותו לרבותיו, למרות הרגשתך שהוא יותר ירא שמים ממך (הרגשה שגם את יודעת שאין לה בסיס) ואני מקווה שהוא יעשה זאת, ובעקבות כך תמשיכו לפתח את הקשר השכלי, הרגשי, והאהבה בינכם. ותתחתתנו. ואם זה לא יקרה מוטב שזה יהיה עכשיו ולא חלילה שתגלי זאת לאחר החתונה. שה' יהיה בעזרך. בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל הרב המקומי- מיתר. ומנחה לנישואין בארגון ינר. אשמח להיות לך לעזר . טל: 0522391763

תקופת מנוחה מהריונות

יש לנו 4 ילדים קטנים שדי צפופים בגילאיהם (7.5.3.1 - אלו גילאי הילדים) האישה היא מפ]רנסת יחידה והבעל בבקרים לומד ובחצי השני של היום שומר על הילדים. יש לציין שקשה לנו מאוד מבחינה פיזית. זה ממלא את כל הזמן וכמובן שחייבים לתת תשומת לב לכל ילד. זאת בנוסף לכך שההריונות לא קלים לנו כלל , כשהם מלווים בכאבים איומים ובביקורים לא מעטים בבית החולים. הקאות מדך כל 9 החודשים, ובכלל אישתי אומרת שזה לא בא בחשבון כרגע הריון נוסף מבחינתה (ואני מבין אותה מאוד) בגלל ההריונות הקשים והקושי ביום יום אני רוצה אמא בריאה הגופה ובנפשה לילדים. האם מותר לנו לעשות הפסקה של 3 שנים עד להריון הבא כדי שנוכל לקבל את הילד הבא בשמחה ועם כוחות ואישתי לא תרגיש מכונת לידה או מין משהו כזה? יש לנו 3 בנים ובת.

ילדים זו ברכה, ילדים זו שמחה.

ב"ה לזוג השואל השלום והברכה. אני מרגיש את המצוקה שעולה מבין השורות שכתבתם. ואעשה כמיטב יכולתי לנסות לעזור. א. בתשובה לשאלתכם, אפתח במספר הערות כלליות. 1. אתם מתארים מצב שבו הבעל אינו עובד ואינו מפרנס את משפחתו ואילו האישה עובדת מחוץ לבית לפרנסת המשפחה, וגם צריכה ללדת ולגדל את הילדים, ולהיות עקרת הבית. לעניות דעתי זה אינו מצב בריא, לפי ההלכה הגבר חייב לפרנס את אשתו ואת הילדים (הקטנים) וכך אכן גם התחייב הבעל בכתובת אשתו. ( ) את הזמן ללמוד תורה ימצא הבעל במקביל למילוי חובתו זו כמו כל הבעלים בני התורה, מאז מתן תורה ועד ימינו אנו. בנושא זה אתם זקוקים לחשיבה מחודשת ובניה חדשה של המסגרת המשפחתית והזוגית ולהתייעצות עם רב. בלי קשר לשאלת לידת הילד הבא. 2. אתם מתארים את הרגשתה השלילית של האישה "כמכונת לידה", איני בטוח שהרגשה זו נובעת מכמות הילדים שהיא ילדה (אני מכיר משפחות אם ילדים רבים יותר, לי יש שמונה ילדים הי"ו) אולי הרגשה זו נובעת מהיחס שהיא מקבלת או מהרגשה אישית כאילו להביא ילדים לעולם זה אינו דבר חשוב. "מכונת לידה" יכולה להיות וצריכה להיות, המכונה המאושרת ביותר בעולם, מכונה שמייצרת את הדבר החשוב ביותר בעולם - בני אדם. אני מרשה לעצמי להניח שאדם שמכנים אותו או שהוא מרגיש את עצמו כ"מכונת כסף" הוא אינו נפגע מהרגשה זו ואפילו מקבל זאת כמחמאה, כי כסף כידוע הוא דבר מאד חשוב ולייצר כסף זה תפקיד מאד מכובד. הרגשה מכובדת פי כמה וכמה מכך, צריכה להיות הרגשתה של אישה שהיא "מכונת לידה" או מכונה להבאת חיים חדשים לעולם. לכן נראה לי שהיחס שלכם להולדת ילדים, ויחסכם לילדים שכבר נולד, צריך שינוי בלי קשר לשאלתכם על הולדת הילד הבא. ב. כעת נעבור לשאלה ההלכתית שלכם, בקשר ללידת הילד הבא. ואפתח במספר הנחות יסוד הלכתיות. 1. חובת פרו ורבו מוטלת על הבעל ולא על האישה. 2. מצוות פרו ורבו מן התורה היא בן ובת . 3. מדרבנן יש מקבילה למצווה מן התורה שהיא לעוד בן ובת. כלל המצווה מן התורה ומדרבנן הוא ל4-5 ילדים שבהם יהיו מן הסתם עוד בן ובת. 4. מעבר לכך זו מידת חסידות, שקיימת בכל מצווה, מידה זו מיועדת לאנשים קדושים שרוצים להתקדש ולהתעלות במידת החסידות (אין לזה כל קשר עם תנועת החסידות שקמה באירופה לפני כ200 שנה). לסיכום: האישה רשאית מבחינה הלכתית, במצב שלכם, לעשות הפסקה לקראת ההיריון הבא. מכיוון שאת המצווה מן התורה שהיא חובת הגבר כבר קיימתם וגם את המצווה מדרבנן. ומידת חסידות אינה חובה אלא מתאימה רק לאנשים שמסוגלים להתעלות למידה זו . ברור שבמצבכם אתם אינם מתאימים לכך. לכן ברור שאתם רשאים לעשות הפסקה . הדרך הנכונה ביותר מבחינה הלכתית היא באמצאות גלולות, יש גם דרכים נוספות טובות מבחינה הלכתית. יש שיטות שגורמות לדימום האישה וקשורות בתקופות ממושכות של "הרחקה" שרופאים שאינם בקיאים בהלכה אינם מודעים לקשיים ההלכתיים שנגרמים כתוצאה מאמצעי מניעת הריון מסוימים .לכן אני מציע לכם לפנות למכון "פועה" בירושלים מכון זה מתמחה בשאלות פריון והלכה ובו רבנים ורופאים המתמחים בפתרונות לבעיות אלו בדרכים הכשרות ביותר והנוחות ביותר לציבור הדתי והחרדי. מספר הטלפון שלהם הוא:1800071111:. כאמור בתחילת תשובתי זו. היה טוב אם תנצלו את תקופת ההפסקה לשיפור האווירה בביתכם בנושאים הכלליים שכתבתי לעיל. אשמח להמשיך להיות לכם לעזר בכל התחומים. משה ביגל הרב המקומי - מיתר. ומנחה נישואין - ינר. טל:0522391763

קושי רגשי ללכת לטבול בעקבות משבר נישואין עמוק

אני נשואה כבר כמעט 8 שנים. נולדו לבעלי ולי 4 ילדים אך לאורך כל שנות נישואינו רבו עד מאוד הקשיים והחיכוכים כתוצאה משוני רב מאוד במנטליות ובאופי. בהתחלה ניסיתי בתקווה רב ה להשלים ודווקא הוא היה הקשה ובהמשך כבר נמאס לי והתייאשתי. היו מריבות שהקשו עליי גם לפני טבילות אחרות אבל עוד האמנתי בקשר אך עתה נראה לי כבר מיותר. אני נשארת כי אין לדעתי אלטרנטיבה פיירית בשביל הילדים וזו אחריותי לשמור על יציבות התא המשפחתי אבל מכאן ועד ללכת לטבול?? על מה אני אחשוב בזמן הטבילה? על הריחוק?! אבל מצד שני אסור לדחות טבילה... מה לעשות. .. יודעת שהדרך מובילה היישר אל הייעוץ הזוגי אבל עד אז מה אני צריכה לעשות ומה אחליט? אני מנסה לומר לעצמי דברי תקווה אך כבר אין לי כוח ומספיק אמונה שהמצב ישתפר אבל כבר יש בי יאוש מבן זוגי ואני לא רואה התאמה אפשרית לחיי אהבה. גם ייעוץ נראה לי רק כפתרון להמשיך חיי שותפות גם אם לא מתוך אהבה, למרות שאני רוצה עוד ילדים. בעלי נראה לי כל כך קר ולא מנסה לחדש אהבתנו שאין לי חשק להתאמץ מצידי ולדון אותו לכף זכות.. אז מה עושים? ללכת או לא ללכת השבוע למקווה??..

כל עוד הנר דולק ניתן לתקן

ב"ה לשואלת הנכבדה השלום והברכה. קראתי את הכאב והייאוש שמבצבץ מבין השורות של מכתבך. כשאת מתארת מערכת יחסים לא בריאה במשך כל שנות נישואיכם, שהגיעה עד להרגשת קרירות וריחוק. מיקדת את שאלתך בנקודה אחת והיא האם ללכת למקווה או לא? אני מצטרף לדעת חברי בתשובה הקודמת שזו אינה השאלה הרלוונטית . מצד אחד, את יכולה להמשיך ללכת למקווה ואפילו להמשיך לקיים יחסי אישות עם בעלך ומערכת הזוגיות שלכם תהיה מערכת טכנית בלבד של שני אנשים שחיים יחדיו בדירה משותפת ומחלקים בינם מערכת כלכלית משותפת ומערכת של אינטרסים משותפים הכוללים את כל הצרכים האנושיים ובינם את הצורך הפיזי ליחסי אישות. האם במצב כזה ישנה זוגיות ביניכם ? ! בודאי שלא! מצד שני, את יכולה להחליט שחלק מהצרכים הפיזיולוגיים אינם נעשים בשותפות בינך לבין בעלך ולכן אינך הולכת למקווה. ובשאר הצרכים אתם מקיימים מערכת אינטרסים משותפת . גם במצב כזה אין ביניכם זוגיות. אני רוצה להציע לך לשאול את עצמך ואת בעלך שאלה מרכזית אחרת. האם ניתן לבנות זוגיות בריאה, טובה ואוהבת כאשר יש הבדלים במנטאליות של בני הזוג. התשובה לשאלה זו היא חד משמעית , כן ! אני מכיר זוגות רבים שחיים חיי זוגיות מצוינים כאשר השוני המנטאלי בינם מפרה את הזוגיות והם מרגישים משלימים האחד את השני (אפנה את תשומת ליבך למאמר שפרסמתי באתר זה,של ינ"ר, תחת הכותרת "תקשורת בין זוגית מעשה אבות סימן לבנים / א". במאמר זה למדתי ממערכת היחסים של יעקב ורחל שהיו שונים מאד מהרקע שבו גדלו ובכל זאת חיו במערכת זוגית של אהבה רבה מאד).. כדי לבדוק אם אכן אתם יכולים לבנות מערכת זוגית טובה ואמיתית עליכם לבחון את עצמכם דרך השאלות למה נישאתם מלכתחילה? מה מצאתם זה בזו מלכתחילה? וכדומה. שאלות אלו ודומיהן עולות אצל יועץ נישואין, ומסייעות לבני הזוג בבניה של זוגיות טובה ובריאה. כדי לפנות לייעוץ עליכם להאמין שהבדלים מנטאליים אינם אבן נגף בבניית זוגיות טובה, וכן להאמין במסר הנובע מהסיפור החסידי המפורסם "שכל עוד הנר דולק, ניתן לתקן". אני מקווה שהצלחתי לנטוע בליבך את זרעי האמונה והתקווה שלא הכול אבוד, כדי שתוכלו לפנות בהקדם ובדחיפות לייעוץ נישואין. בתפילה שה' יהיה בעזרכם. אשמח לעזור ככל שאוכל. מ. ביגל הרב המקומי - מיתר מנחה נישואין . טל: 0522391763

אי התאמה מחמירה והולכת עם בן הזוג

אנו נשואים 20 שנה ,וכשהייתי צעירה סבלתי מהזנחה רגשית ופיזית בבית -שמחתי להתחתן ולבנות לי בית אחר רק לא להיות יותר בבית הורי ,בעלי נראה היה נחמד יותר מהורי והתחתנתי . החיים ביננו היו בסדר ברובד השיטחי אך עם השנים למדתי והחכמתי והתחיל שינוי בהלך המחשבה ובהבנה של רבדים עמוקים יותר באישיותי ובצרכי ובעלי משתרך איפשהו רחוק רחוק ממני, אני מרגישה שאינו יכול להזין אותי רגשית -גם אם מאד ירצה כיון שהוא שטחי מאד ולא מבין את עולמי .אני מנסה לשוחח ולעורר בו תובנות אך הוא בשלו ובעולמו. חשוב גם לציין שהוא חסיד עם כל הלבוש והמניירות ואילו אני מתחזקת יותר ויותר בהשקפה ובעבודת ה' מתוך הבנה עמוקה יותר מאשר חונכתי בבית (גם אני באה מבית חסידי ) אך מתרחקת מהחיצוניות החסידית שלא מדברת אלי כהוא זה ! נראה שהוא מקפיד מאד על חיצוניות חסידית -עם כל מה שזה אומר -אך מבחינה אמונית אני רק שומעת אותו מקטר ומתמרמר ולא מסוגל להפנים ולקבל מבפנים שהכל משמים ,גם אהבת הממון שהוא שרוי בה מפריעה לי מאד ,ממש לאהוב כסף בשביל כסף -כל זה לא מתאים לי לדמות של חסיד אמיתי וגם לא העובדה שממעט להגיע אל רבו העיקר להתעטף בעוד חליפה וכ'ו -לא הייתי מציינת זאת אלמלא הוא משגע אותי בכל הנקודות החיצוניות ,מעיר לי על לבושי ועל נקודות אחרות שלא סותרות את ההלכה אלא את ההלכה החסידית ואילו אני לא מעירה לו על לבושו אפילו שהייתי רוצה אותו שונה בלבוש אך אני מבינה ששם כל הזהות שלו ולא אבקש מאדם לבטל את זהותו בגלל שלי זה לא מתאים לעומת זאת הייתי רוצה אותו מחוזק בהשקפה וזה לא קורה כי א'א להתקרב לראש שלו וקשה לו מאד עם השינוי בחיי.אני מבינה שתאמרו לי ללכת לטיפול אך הייתי מודה אילו הייתם מציינים מלבד זאת גם תובנות שלכם בסוגיה זו תודה לכם !

כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם.

לשואלת השלום והברכה. ברצוני לשתף אותך בהרגשתי בקריאת השורות שכתבת ובעיקר במה ש"כתוב" בין השורות. את מוכנה ללכת לייעוץ אבל לא הבנתי ממכתבך האם גם בעלך מוכן לכך? הבסיס להצלחה בתהליך זוגי הוא הנכונות של שני בני הזוג לתהליך זה, נכונות אמיתית לקבל את האחר והשונה. והיכולת להתרחק משיפוטיות של בני הזוג אחד על השני. אם יש נכונות מצד שני בני הזוג השותפים בזוגיות, ומערכת השיח שלכם אינה שיפוטית, חינוכית כלומר אין התנשאות של אחד על השני, בסגנון הוא/היא לא מבינה ש... וכדומה או ניסיון לחנך את השני/ה לדרך נכונה יותר, אפשר לצאת במשותף לתהליך משותף של הזוגיות המשותפת . את מתארת מצב של פער בינך לבין בעלך. ואצטט מעט מהדברים שכתבת. 1. " למדתי והחכמתי והתחיל שינוי בהלך המחשבה ובהבנה של רבדים עמוקים יותר באישיותי ובצרכי ובעלי משתרך איפשהו רחוק רחוק ממני" 2. הוא ... "שאינו יכול להזין אותי רגשית -גם אם מאד ירצה כיון שהוא שטחי מאד " 3. נראה שהוא מקפיד מאד על חיצוניות חסידית -עם כל מה שזה אומר -אך מבחינה אמונית אני רק שומעת אותו מקטר ומתמרמר ולא מסוגל להפנים ולקבל מבפנים שהכל משמים ,גם אהבת הממון שהוא שרוי בה מפריעה לי מאד ,ממש לאהוב כסף בשביל כסף -כל זה לא מתאים לי לדמות של חסיד אמיתי וגם לא העובדה שממעט להגיע אל רבו העיקר להתעטף בעוד חליפה וכ' את מתארת מצב שבו הנסיונות שלך לדבר איתו לא מועילים וכי את מתקשה "להתקרב לראש שלו". וכן מצב : " הוא משגע אותי בכל הנקודות החיצוניות ,מעיר לי על לבושי ועל נקודות אחרות שלא סותרות את ההלכה אלא את ההלכה החסידית" השיח ביניכם הוא שיח של האבקות, כאילו יש ביניכם תחרות מי ינצח ע"י שיזכה בנקודות רבות יותר של הערות וביקורת לשני. מי שיצליח לבקר יותר את בן זוגו הוא המנצח. זה אינו שיח זוגי וזה מרחיק את שנכם האחד מהשני ומהיכולת לבנות זוגיות של שיחה וכבוד הדדי. כאשר אדם מרגיש את עצמו מותקף הוא מגן על עצמו, וההגנה הטובה ביותר היא התקפה. כנראה שזה מה שקורה ביניכם. לא משנה מי התחיל (רק בהיותנו בגן עסקנו בשאלה זו) זה לא נכון ולא יעיל לעסוק בשאלה זו אלא בשאלה איך להפסיק בתחרות זו וללמוד שיח אחר - בונה. במקום לעסוק בעבר אני מציע לבנות עתיד טוב יותר. אני מכיר רק את הצד שלך בסיפור זה , לפי מה שסיפרת, ואין לי מושג על מה הוא מרגיש וחושב, רק מנסה לדמיין אותו עומד מול השיפוטיות שלך . יתכן שהוא זה שהתחיל במאבק מולך ואת מתגוננת מולו בשיפוטיות שלך, כאמור שאלה זו לא רלוונטית כלל וכלל, ואינה תורמת לבניית העתיד. מכיוון שאת השואלת ברצוני להציע לך הצעה מעשית כיצד תתחילו שיח שונה, תפני לבעלך בהצעה לפנות לייעוץ . נסי לעשות זאת ללא שיפוטיות או התנשאות אלא כשאלה חברית בין שווים, בצורה כזו יש לזה סיכוי להצליח, וזו תהיה התחלה של תהליך הבראה של השיח ביניכם. כבר למדנו משלמה המלך: " כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כז יט). החכם מכל אדם מלמד אותנו, שכמו שאדם המתבונן במים המים מראים לו את אותו הפרצוף שהוא מראה להם כלומר אם הוא מחייך למים המים מראים לו פרצוף מחויך וכן להיפך, כל גם בין בני אדם אם נדבר עם אדם אחר בחבריות ולא בשיפוטיות גם הוא יענה לנו בחבריות ולא בשיפוטיות. להלן דוגמאות של הזמנת בן הזוג בצורה שיפוטית: " נמאס מהשטחיות שלך, אתה זקוק לייעוץ, אני מוכנה למענך להצטרף לייעוץ וכדומה. להלן דוגמאות של הזמנת בן הזוג לייעוץ בצורה שוויונית:. אני מרגישה שקשה לי עם הזוגיות שלנו , איך אתה מרגיש? מה אתה חושב? בצורה השנייה, אין האשמה של אף אחד מהצדדים ואין התנשאות. אלא יש שאלה פתוחה, והמתנה לתשובה של השני מתוך רצון להקשיב. כל זאת לאחר תאור בעיה של שניכם בזוגיות של שניכם. מנקודת מבט שלך. אם תפסק ההאבקות ביניכם, אני מאמין שתגלו את היכולת של שניכם לצעוד יחדיו לקראת זוגיות טובה, וה' יהיה בעזרכם. אשמח תמיד לעזור מ. ביגל הרב המקומי- מיתר ומנחה נישואין . טל: 0522391763

אישה לא טובה ובעל לא טוב

אנחנו נשואים כ-7 שנים,יש לנו שלושה בנים וחיים חייים באורח דתי.בד"כ מערכת היחסים שלנו די בסדר,בחיי היום יום.עד שיש איזשהו ויכוח על משהו ומתחילים לפתוח את הפה אחד על השני ואז מסתבר שבעלי חושב עלי רע ואני עליו ושנינו בטוחים בעצמנו ואין מעצורים בדיבור לא יפה ומילים לא טובות אחד כלפי השני . עצם זה שבעלי טוען שאני לא דואגת מספיק לילדים,לא לבית ולא כלפיו-מאוד פוגע בי כי אני מרגישה שאני מאוד משתדלת לחזור אחרי העבודה ולהכין צהריים ולסדר ולנקות את הבית כל יום ולדאוג לשמח ולעזור לבעלי כמה שאני יכולה ולמצוא זמן איכות גם בשבילנו אם מתאפשר.וכל זה לשווא!הוא לא רק שלא מעריך את זה אלא שבכלל טוען שאני לא עושה שום דבר!!טוען שאני לא אישה טובה ואני לא מכבדת אותו ומזלזלת בו!!אני לא מבינה איך הוא מגיע לחשוב את זה ומצער אותי שהוא חושב כך ואין עם מי לדבר כי כשאני טוענת ההפך הוא אומר שאני חולת נפש!!אני לא מבינה את ההתבטאות שלו ואני מתביישת בכך.בייחוד כשכל הויכוח קורה מול הילדים והם כבר בני 4 ו-5 וזה עלול לפגוע בהם לכל החיים!!אני הרי גם לא שותקת ואומרת מה שיש לי להגיד בחזרה.אני מאוד כאובה שאנחנו מגיעים למצבים כאלה ולרמות כ"כ ירודות של ויכוח.אני פונה לייעוץ וכולי תקווה שנקבל הנחייה צמודה למעשים ולהתנהגויות שלנו ,בנינו ועם הילדים.תודה

תקשורת ניתן ללמוד

ב"ה לאודל השלום והברכה. אנסה לחלק את תשובתי לבעייתכם לשני חלקים. א. מסגרת הטענות שלכם האחד על השני מאפיינות זוגות רבים, וקשורות לשוני במנטאליות בין המינים הזכר והנקבה. ב. הדרכים לפתרון במקרה המיוחד שלכם. התורה מספרת לנו על ויכוח בין יעקב לרחל בו חז"ל הרשו לעצמם לבקר את יעקב ותגובתו לרחל. אינני יכול לבקר את אבותינו ואמותינו הענקיים שאיננו משיגים את גדלותם וצדקותם , אלא ללמוד מהסיפור שהתורה מספרת לנו ומדברי חכמינו לסיפור זה. רחל טוענת כלפי יעקב: " הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי !" יעקב עונה לה: " התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן? !" (בראשית ל א ב) חז"ל העירו לנו על ויכוח זה: " אמר לו הקב"ה כך עונין את המעיקות?! חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה".(ילקוט שמעוני שם) . לעניות דעתי סוג זה של ויכוח נובע מהבדלים בצורת החשיבה ושפת הדיבור בין גברים לנשים. הגברים חושבים חשיבה תכליתית, מה צריך לעשות. והנשים חשיבה רגשית /רוחנית. הצורך בחברות, אמפטיה וכדומה. את מנסה מאד לרצות את בעלך ע"י שאת דואגת לזמן איכות איתו, דואגת לאווירה טובה בבית למענו, והוא לא מעריך זאת. כי לטענתו את לא עושה מספיק ,זה מתסכל אותך שכל מה שאת עושה לא טוב בשבילו. אני מניח שאת מרגישה כלפיו שהוא לא עושה מספיק למען הזוגיות שלכם כי שעות איכות ואוירה טובה של כבוד לא מספיק חשובים בעיניו. והוא אינו מבין את טענותיך כי לדעתו הוא עושה הרבה למענכם ולמען המשפחה. הוא רואה בך כפוית טובה או גרוע מזה כפי שכתבת. אולי זה ירגיע אותך לדעת שדו שיח כזה (כמו בין חרשים) מאפיין בני זוג שלא למדו להכיר האחד את שפת רעייתו ולהיפך. כמו שני אנשים שמדברים בשפות שונות צריכים בני הזוג ללמוד שפה אחרת. האישה צריכה להבין מה מתכוין הגבר באומרו את לא עושה כלום והגבר צריך ללמוד מה מתכונת האישה כשהיא אומרת בעלי איננו איתי או אין לי בעל. ב. אם תדעו ותכירו את השפות השונות תוכלו להתגבר על בעיות התקשורת שלכם. אני מתרשם שבאמת אין זילזול אמיתי בינכם, כי את מתארת מצב שבו בדרך כלל החיים המשותפים שלכם מתנהלים בסדר. וכי בעיתכם היא בראש וראשונה בעית תקשורת. בכל פעם שאת מגיעה לנקודת רתיחה (רצוי מאד לפניה) במקום להתעצבן ולתת למצב להתדרדר תשאלי את בעלך למה התכוונת כשאמרת...? תגלי שהוא ציפה ממך לעשות דברים שלא ידעת שהם חשובים לו ובמקום זה השקעת מאמצים רבים למענו בדברים שהוא לא מחשיב בכלל. וכן אני מציע לבעלך (תראי לו את תשובתי זאת) תשתדל לפני שאתה מגיע לנקודת הרתיחה לשאול את אשתך למה את מתכונת כשאת אומרת? או מה את מצפה ממני ? תגלה שהיא לא מצפה שתעשה את כל מה שחשבת והתאמצת , אלא מצפה לאהבה אמפטיה, התחשבו וכדומה. ואתה יכול להעניק לה את מה שהיא רוצה. כמו שני אנשים שלומדים שפה חדשה בהתחלה יתכן שיקח לכם זמן ללמוד איש שפת רעייתו, בהתחלה תזכרו לשאול את שאלת ההבהרה למה "התכוונת" לאחר שהגעתם לפיצוץ אבל עם הזמן תזכרו לשאול את שאלת המפתח לפני הפיצוץ ולא תגיעו אליו בכלל. אני רוצה להפנות אתכם לספר גברים ממאדים ונשים מנוגה של ג'ון גריי. המתאר מצבים רבים הדומים למצבכם. ומטפל בהם בדרך שכתבתי. וכן לחוברת הנקראת אני לא מבינה את בעלי / אני לא מבין את אשתי. של שמחה אור. לא כתבת האם בעלך מוכן ללכת לטיפול זוגי. אם תציעי לו טיפול זוגי ביחד כדי לטפל בבעיית התקשורת של שניכם יתכן תצליח לשכנע את בעלך ללכת יחד כדי ללמוד לתקשר טוב יותר. אשמח לעזור בכל דרך. משה ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין ומשפחה טל: 0522391763

יעוץ לפני נישואין

לחברי הפורום היקרים! רציתי לשמוע מה דעתכם-כשזוג זקוק ליעוץ לפני הנישואין (אינם שומרי תורה ומצוות כרגע)האם זה מצביע על חסר התאמה? בתודה מרים ניימן

קורס הכנה לנישואין , חובה !

ב"ה למרים השלום והברכה. מכיוון שלא פירטת בשאלתך למה אתם מרגישים שאתם זקוקים לייעוץ קשה לענות ספציפית לשאלתך. בגדול אני מצטרף לכל חברי שענו בגדול שכל זוג רצוי שיעבור יעוץ נישואין לפני הנישואין. גם כאשר הכל נראה ורוד וטובה לפני הנישואין. בתקופת המקרא המנה והתלמוד, עדל פני כמאה וחמישים שנה היה מקובל בעם ישראל שזוג התארס שנה לפני שהתחתן (אירוסין מחייבים שקשרו בין בני הזוג בצורה שאם רצו לפרק את הקשר של האירוסין צריך היה גט. התקופה שבין האירוסין (בה הזוג חי בנפרד בבית ההורים) לנישואין נוצלה כדי להתכונן לחתונה. חכמינו חשבו שכל זוג צריך להתכונן לקראת הנישואין תקופה ממושכת של שנה. מסיבות של סיבוכים הלכתיים הנוהג הזה השתנה, אבל הצורך בהכנה טובה של בני הזוג לחיי זוגיות נשארה. אילו ניתן היה לחוקק חוק שזוג חייב לעבור קורס הכנה לזוגיות לפני נישואיו הייתי תומך בכל ליבי בחוק שכזה. לפני כ20 שנה הצלחנו לשכנע את משרד הדתות לממן לזוגות שנרשמו לנישואין קורס הכנה לזוגיות בו הצפנו בעיות וערכנו תרגילים שהציפו בעיות מאפינות זוגות , הקורס הועיל מאד לזוגות שהשתתפו בו, גם לאלה שהיה נדמה להם שהכל בחייהם ורוד והם יכולים לפתח זוגיות מוצלחת. רוב הזוגות שבחרו להשתתף בקורס היו זוגות שאינם דתיים ורובם חיו (לצערי) יחד לפני הנישואין, והיתה להם תחושה שחיי הזוגיות שלהם טובה בכל זאת בחרו לבוא לקורס זה ולמדו בו הרבה. אני שומר על קשר עם חלק מהזוגות וכולם זוכרים גם אחרי 20 שנה לטובה דברים שלמדו בו. אני מאחל לכל זוג שיזכה להתכונן לזוגיות טובה ואמיתית בצורה מקצועית כדי לזכות להתגשמות דברי הכתוב: " על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו , והיו לבשר אחד. אשמח להיות לעזר. בברה ובידידות מ. ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין. טל: 0522391763

מחפשת יועצי נישואין בהתנדבות

א. מחפשת יועצת בירושלים, טובה ורגישה לכלה צעירה שזקוקה להדרכה בחיי הנישואין, פתרון לקונפליקטים, לגישור על פערים במנטליות, להגדרת צרכים, למאבק כוחות וכדו' - בעלה כמובן לא מעוניין להכנס לתהליך, לדעתו זה טבעי, אך אינו מבין שמצב הרגשות שלה כלפיו בסכנה... ועוד בעיה - אין לה תקציב והבעל לא מתכוון לממן את זה. ב. לאשה נוספת באזור המרכז זקוקה יועצת נישואין מקצועית, אם היא גם תרפיסתית עוד יותר טוב. מדובר במערכת זוגית שלא מצליחה לעלות על דרך המלך, נשואים 15 שנה, בעיות כלכליות קשות הנובעות מחוסר לקיחת אחריות מצד הבעל (נדמה לי אפילו בעיה של דכאון או התמוטטות נפשית-רגשית לא מוגדרת,לא מאובחנת ולא מטופלת כמובן...) האשה שורדת איכשהו למען הילדים בלבד, אין לה תמיכה משום כיוון שלא לומר סופגת רק ביקורת. הם שניהם אנשים אינטלגנטים, חיוביים, מוכשרים ואיכותיים מכל הבחינות - חוץ מנושא הזוגיות. היא במצוקה נוראית, חייבת עזרה דחופה!!! אשמח אם אשיג דרככם מתנדבים מקצועיים, מודה לכם מראש! תזכו למצוות! אם יש עוד שאלות, אשמח לענות. אני מאוד מקווה שאצליח לעזור לזוגות הללו בדרך הזו.

התשלום - מחוייבות לתהליך

ב"ה אני מסכים לחלוטין עם מה שכתבו קודמי וברצוני להוסיף נקודה נוספת למחשבה. מלבד הצורך הלגיטימי של היועץ לקבל תמורה , כדי להתייחס לזוג ברצינות ולהשקיע בו, התשלום מכניס את הזוג למחוייבות לתהליך, מכיוון שאם משלמים אז חשוב להתמיד וחשוב לעשות את שיעורי הבית וכו' וכו'. התנסתי לא אחת במתן יעוץ בהתנדבות. בטעות החלטתי שלתושבי מיתר (הישוב שאני משמש כרבו) אתן יעוץ זוגי ללא תשלום מכיוון שזה "נושק" לתפקידי כרב, תפקיד עליו אני מקבל שכר מהמדינה. למרות שמבחינה חוקית אין כאן בעיה החלטתי להיות "סופר נקי" ולעשות את היעוץ ללא תשלום. התוצאה היתה "בלאגן שלם" בנושא הגעה לפגישות, באו מתי שרצו ולא הגיעו כשלא "בא להם" כמובן שאין אפשרות להכנס לתהליך במצב כזה והכל נכשל. כיום אני מקבל זוגות ממיתר במחיר נמוך מהרגיל, אבל לא חינם. כדי שירגישו מחוייבות כלפי עצמם לבוא למפגשים ולהכנס לתהליך. במיתר הוקם מרכז לגישור בו פועלים מגשרים מקצועיים בהתנדות כדי לעזור לאנשים לפתור סכסוכים מבלי להזדקק לבתי משפט ועורכי דין. מכיוון שבמרכז פועלים המגשרים בהתנדבות חשבה המועצה המקומית לתת שרות זה חינם, כחלק מהשרות לתושב. כל אנשי המקצוע שבהנהלת המרכז, מגשרים (בינהם גם אני) עורכי דין , יועצים ואחרים כולם פה אחד התנגדו לכך שהשרות יהיה חינם. ולבסוף סוכם שיהיה מחיר סמלי כדי לשדר לאנשים מחוייבות לתהליך. וכדי שהמגשרים ירגישו מחוייבות למפגשים. נקודה נוספת: האנשים מייחסים חשיבות לדברים לפי המחיר שלהם. "מה שעולה הרבה כסף סימן שזה איכותי יותר, מה שלא עולה כסף לא שווה כסף" . וכאשר הזוג מתייחס ליועץ כאילו הוא אינו שווה, כלום, אין סיכוי שהם יכנסו לתהליך לשיפור הזוגיות שלהם עם יועץ כזה. אין זה מיקרי שהבחורה המסכנה אינה יכולה לשלם וגם בעלה אינו רוצה לבוא למפגשים ,האחד תלוי בשני הנכונות לשלם והרצון להתקדם בתהליך. היעוץ הנכון ביותר לבחורה זו הוא להבהיר בצורה ברורה ואסרטיבית לבעלה מהן תחושותיה, ושיש לזוגיות שלהם בעיה אם לא תטופל. וכל דבר חשוב צריך להתייחס אליו ברצינות ולשלם בעבורו. מתפלל שה' יהיה בעזרן של הנשים, הנ"ל , וידריך אותן כיצד לשכנע את הבעלים להכנס לתהליך טיפולי של הזוגיות שלהם. בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל הרב המקומי מיתר מנחה נישואין ומגשר.

בעית בין בחור שהתחזק בדת ואשתו הרבה פחות

שלום אני פונה בבקשה לעזרה זוג צעיר עם תינוקת כבת 9 חודשים, הבחור מתחזק יום יום בדת והבחורה מתוך כל הלחץ לא רוצה לקיים מצוות הבחורה עברה גיור כדת וכדין הפתרון שלהם הוא להתגרש האם ישנה דרך אחרת??

התחזקות דתית כזוג ולא לבד

אנסה לענות כמיטב יכולתי בתפילה שה' יהיה בעזרי לעזור לכם. א. בנושא הגיור. ב. בנושא ההתחזקות של הבעל. ג. בנושא התרחקות האישה מקיום מצוות. א. הגיור של האישה: אינני מפקפק בגיור של האישה, מתוך הכרות קרובה לנושא זה ומתוך ידיעה ברורה שבתהליך הגיור למדה הבחורה את כל מה שנדרש כדי להכיר את עקרי תורת ישראל והאמונה, ובית הדין מצא לנחוץ שרצונה לקיים מצוות הוא רציני, אין גיור לשם נישואין בישראל, על כן הפתרון הקל של ביטול הגיור + הנישואין אינו נכון, לעניות דעתי. מה על התינוקת היא גויה ? לא כל כך בקלות מבטלים גיור ולא כל כך בקלות הופכים תינוקת לגויה ובודאי שלא כל כך בקלות מזלזלים בבית דין רבני שמגייר. כמו שכתבו קודמי אני חושב שהפתרון של גירושין הוא הפתרון המהיר, הקל והכי לא נכון שיש. הלוואי שאפשר היה לפתור את בעיות החיים בקלות כל כך גדולה ובמהירות כזו, החיים מורכבים יותר וצריך להתמודד עם הקשיים שהם מניחים בפנינו וניתן להתמודד עם הבעיה. הקב"ה לא מניח לפני בני האדם ניסיונות שהם לא מסוגלים להתמודד איתם, צריך רק כוח לרצות להתמודד ולהאמין בכוח של האדם להתמודד, ולפעמים עזרה בכיוון ההתמודדות. ב. להתחזקותו של הבעל: יפה מאד שהבעל מתחזק בקיום מצוות (יתכן שזה קשור גם לתהליך הלמידה שעבר עם אשתו בתהליך הגיור) אבל עליו להפנים שהוא אינו אדם בודד אלא זוג כמו שנאמר בתורה:"ודבק באשתו והיו לבשר אחד". ההתחזקות צריכה להיות של הזוג אין אפשרות לחיזוק של אחד מבני הזוג מבלי חיזוק של השני. תהליך זה יכול להיות מנוף רציני לחיזוק הזוגיות שלהם אם יעשו אותו ביחד, כמו כל תהליך שהם עושים ביחד. אם ההתחזקות של הבעל אינה מתוך הדברות כזוג, יש להם בעיה בזוגיות שאינה קשורה להתחזקות הבעל ועליה ורק עליה יש לדון ולנסות ללמוד איך לתקשר בזוגיות. אני מאמין שאם ילמדו לתקשר נכון ולעשות דברים ביחד מתוך הדברות גם "בעיית" ההתחזקות במצוות תרד מסדר היום. בעיה זו היא רק קצה הקרחון שרובו של הקרחון השקוע במים, אינו נראה לעיין רגילה אבל קיים מאד והוא תקשורת ושותפות זוגית. ג. להתרחקות האישה מקיום המצוות: אם הבנתי נכון את המצב שתיארת, בתחילת דרככם, האישה היתה שומרת מצוות ורק כתגובה להתחזקותו של הבעל היא התרחקה מקיום המצוות. אני חושב שגם זה קצה הקרחון הנראה לעיין, שרובו של הקרחון הוא חוסר תקשורת זוגית, כאשר הבעל עושה לבדו דרך חיים מסוימת ללא שותפות עם האישה, היא תגיב בהליכה עצמאית, ובדרך כלל השיטה הקלה ביותר להפגין עצמאות היא לבחור בדרך הפוכה מזו של הבעל. עליכם להתרכז בזוגיות שלכם וללמוד לתקשר יחדיו לתכנן יחד את חייכם המשותפים ולבנות זוגיות טובה, אם לא יהיה קרחון מתחת למים לא יצוץ הקצה שלו מעל המים ושאר הבעיות שלכם יפתרו ביחד. אשמח לעזור ככל שיידרש, בנושא תקשורת זוגית. שה' יהיה בעזרכם. מ. ביגל הרב המקומי - מיתר. ומנחה זוגי טל: 0522391763

יחסי חתן חמות

בעלי נמצא ביחסים מתוחים מאוד עם משפחתי. אני כל הזמן מנסה לגשר ולשמור על שקט תעשייתי. אינני רוצה כעת להרחיב בעניין. אך שאלתי- אמי יושבת עכשיו שבעה על סבי ז"ל. אנחנו נהיה בשבת אצל הורי. כעת הבנתי מבעלי שהוא כלל לא מתכוון ללכת לנחם בשבעה וכי עצם העובדה שבשבת אנחנו שם זה מספיק וגם ככה זו הקרבה גדולה מצדו. מה דעתכם? האם זה ראוי שהואלא יבוא לשבעה? יש לאמי גם אחיות וגם אותם צריך לנחם, אפילו שהוא לא כל כך מכיר אותם. אני די בשוק מהענין.אמרתי לו שזו החלטה שלו, אבל אני בטוחה שזה יזכר לו לדראון עולם. אני מקווה שבאמת אוכל לקבל את זה שהוא חושב כך ולא אצור מריבה בשל כך.

בניה משותפת של הזוגיות וגבולותיה מול המשפחה המורחבת/חותנת.

תשובה: בתחילה אנסה להרגיע אתכם, מצב שכזה בו אחד מבני הזוג לא כל כך מסתדר עם משפחת המוצא של בן הזוג אינה נדירה ומוכרות לכולנו הבדיחות על ה"אהבה" שבין החתן לחותנת. נכתב בתורה: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"(בראשית ב כד) הדבר הבסיסי בבניית זוגיות היא היכולת לבנות את גבולותיה, וליצור את האיזון בין הזוגיות שנבנית ובין משפחות המוצא של בני הזוג. דווקא הבעיה שעליה לא רצית להרחיב היא הבעיה השורשית ביניכם. בעיית ניחום האבלים היא רק קצה של קרחון שצף על פני המים, והפתרון של ניסיון להשיג שקט בין בעלך לבין אמך רק מסבך אותך ובעיקר את הזוגיות שלכם. לעניות דעתי עליכם להתמקד בבניית הזוגיות ובניסיון להבין את הקשיים שיש לבעל עם חותנתו ושיש לאישה עם קשיים אלו. עליכם לשוחח באווירה טובה ולא תחת לחץ של מצב האבלות. כאשר את משתפת את בעלך בהרגשתך עם יחסו לאמך ובעלך משתף אותך בהרגשתו כלפי אמך. יחד תמצאו את הדרך הטובה בשביל הזוגיות שלכם. שיחות כאלו צריכות להיות מנוטרלות מלחץ חיצוני כל שהוא, כמו השאלה מתי ללכת לנחם ואת מי וכו' . זו אינה הבעיה האמיתית , אלא הזוגיות שלכם מול המשפחה המורחבת בכל ימות השנה ובכל המצבים. רק בשיחה חברית ואוהבת כשכל אחד מכם לא מנסה לחנך את בן/בת הזוג אלא להבין אותו/אותה תקדם את הזוגיות שלכם ותאפשר לכם למצוא יחד את דרכם בפתרון הבעיה שמציקה לשניכם. שיחה חברית ולא שיפוטית, אל תנסו להסביר אחד לשני איך צריך להתנהג , אלא תנסו להבין אחד את הרגשות של השני. השאלה אינה מה מקובל לעשות במקרים של אבל , אלא איך אתם ביחד מתוך הבנה בונים מערכת יחסים זוגית במרחב המשפחתי המורחב. שה' יהיה בעזרכם לבנות נכון את הזוגיות שלכם. ואשמח לעזור אם תרצו. משה ביגל רב מקומי - מיתר ומנחה נישואין טל: 0522391763

יעוץ האים לשים לב למקרה

שלום אבקש להשאר בעילום שם . אניcבקשר עם בחור כבר תקופה ארוכה מקרה דומה קרה פעם אחת רציתי לדעת מה לעשות ? ניהלנו שיחה ולא נתתי לו לסיים את המשפט ונכנסתי בדבריו נזכי ר שהוא רק יתעורר ולא אכל עדיין הו א יתעצבן מזה והתחיל לצעוק ואיבד את ההישתונות ודחף אותי על הדלת אני מאוד נבהלתי והתחלתי לבכות לאחר מכן הוא נירגע וביקש סליחה ושהוא לא יתכוון ואמר שהוא יודע שזה לא עושה לנו טוב בקשר ויעבוד על עצמו לא לעשות זאת שוב . מה לעשות אני מאוד חוששת שזה יכול להיות יותר גרוע? אודה על תשובתכם

כעס ניתן לטיפול וצריך ללמוד לרסן אותו שלא יגיע לאלימות.

השלום והברכה. משאלתך אני מבין מעט מאד, נתונים כמו כמה זמן אתם מכירים ומהם הדברים הטובים שאת מוצאת בו? האם יש דברים נוספים שאת חושבת שאתם לא מתאימים? כדי לנסות לענות על שאלתך אצא מנקודות הנחה: שאתם מכירים זמן רב ואת מוצאת ששווה "להשקיע" בבחור זה , ושאלו שני מקרים בודדים שאירעו. בראשית תשובתי כמה כללי ברזל: א. אין שום הצדקה בעולם להתפרצות קשה כל כך שגורמת לאדם להגיע לאלימות (דחיפות וכו') ב. אין מה להתרגש ולהתלהב, מההתנצלות הרבה שהבחור התנצל לאחר מעשה, רוב הבעלים האלימים יודעים שעשו מעשה אשר לא יעשה, ומתנצלים לאחר מכן, הם פשוט לא יודעים איך להביע את מורת רוחם מבלי לנקוט באלימות. ג. קורה לפעמים שאנשים נפגעים וכועסים, אמנם נאמר "אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח" (קהלת ז ט) כלומר מי שכועס במהירות לעיתים קרובות, הוא כסיל, אבל הכועס לעיתים נדירות מסיבה מוצדקת ,אינו כסיל, כמו שנאמר: "ברוב חכמה רוב כעס". (קהלת א יח) כנראה שהבחור שלך אינו מהיר חמה, כי הכעס התפרץ אצלו רק לעיתים נדירות ולפי מה שאת מתארת גם אולי מסיבה מוצדקת. יחד עם זאת אין לתת לכעס להתפרץ ולהגיע לכדי ביטוי פיזי. אם אכן מדובר בבחור שאת מוצאת בו דברים רבים טובים ואת רוצה להמשיך את הקשר איתו הוא צריך ללמוד לשים גבולות לכעסו גם כאשר הוא מוצדק.כאשר מדובר באדם שרוצה לעבוד על עצמו זה אפשרי. (לפי מה שכתבת בשאלתך הוא באמת מוכן לעבוד על עצמו). עצתי היא שהוא ילך למפל כדי ללמוד איך לשים גבולות לכעסו, זה אפשרי וזה מאד מומלץ אני מכיר מקרה שבו אדם למד להכיר את כעסו ולתת לו גבולות והוא מאושר וכך גם הסובבים אותו. יתכן שגם אצלך יש מה לשפר אולי את צריכה ללמוד שלא להיכנס לדברי האחר כדברי חז"ל: "חכם אינו נכנס לדברי חברו" (אבות ) , לכן אני מציע שתפנו לייעוץ ביחד. זה גם יקל על הבחור ללכת לייעוץ כי אינו הולך לבדו , גם יעזור לך ללמוד דברים חשובים על עצמך וגם יקדם בצורה מצוינת את הקשר ביניכם, כמו כל דבר שעושים ביחד. וכך תהפכו את המקרה המצער לטוב, לתועלת של כל אחד מכם ושל הזוגיות שלכם. אשמח לעזור. משה ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין טל: 0522391763

צריכה עצה!

שלום אני נשואה קרוב לשלוש שנים. ללא ילדים כרגע אני בבית הוריי לאחר תקופה די קשה שעברתי עם בעלי - אלימות מילולית ופיזית. אני ובעלי אוהבים מאד ורוצים להיות ביחד, אבל זה נראה כמעט בלתי אפשרי כי הוא מכה אותי זה התחיל זמן קצר לאחר החתונה כשאני נתתי לו שתי סטירות בגלל איזשהו עניין פעוט, לאחר מכן התבדחננו על זה. ומשם זה התחיל. בהתחלה היינו מכים אחד את השני אבל עם הזמן זה החמיר והיום כשהוא נטרף אני רועדת מפחד ולא מעיזה להגיב. זה הפך להיות בלתי נסבל אז ברחתי בהתחלה זה היה קורה לעיתים רחוקות הוא היה בוכה מתנצל והייתי סולחת ושוכחת, לו יש הרבה אשמות כלפיי על מכל מיני מקרים שהיו בינינו, הוא טוען שאני פוגעת בו ומבזה אותו. ואולי הוא צודק, אבל לו יש בעיה שנראה שהוא מסרב להודות בה. אלה נישואים שניים של שנינו, ובנישואים הקודמים שלו הוא לא היה אלים פיזית אבל מילולית כן, לפניי הוא מעולם לא היכה אישה (הוא בן 35) אני מאמינה שהוא מבין את חומרת המצב ומצטער על זה מאוד. כרגע הוא חושב שאני מתכוונת להתגרש ממנו זה נראה הדבר הכי הגיוני לעשות, אבל זה לא באמת מה שני רוצה. כי אני רואה בו הרבה דברים טובים ומיוחדים. זה הרבה הרבה יותר עמוק ומורכב ממה שתיארתי, אני גם אדם מאוד עקשן ואני מאמינה שגם לי יש חלק גדול בטירוף הזה. ייעוץ הוא לא מוכן לקבל. מה לעשות? חשוב לציין שידענו תקופות טובות ויפות ויש לנו קשר מאוד חזק אבל בעייתי.

תראי לו את הדרך, בבחינת קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים.

תשובה: כפי שכתבו קודמי עולה משאלתך שלשניכם יש בעיה של אלימות פיזית וכנראה גם מילולית. אין מקום לאלימות בשום מקום ועניין, אכן צריך לטפל בה כמו במחלה קשה. כמו בכל מחלה כדי לטפל במחלה צריך כמה דברים: א. שיש תרופה למחלה. ב. שהחולה מכיר במחלתו. ג. שהחולה מאמין ורוצה שאפשר להירפא ממנה . ד. לפנות לרופא שמתמחה בריפוי מחלה זו. כללים אלו נכונים בכל מחלה, שמקורה מחוץ לאדם, שבדרך כלל אינה בשליטתו של האדם. בודאי נכונים הדברים במחלה שלא באה מבחוץ, מחיידקים או וירוסים, אלא שהאדם עצמו אחראי לה והיא בשליטתו. לאלימות יש תרופה והיא ניתנת לטיפול (ייעוצי ולפעמים תרופתי) . אני מבין משאלתך שבעלך אכן מכיר במחלתו, אלא שאינו רוצה לפנות לייעוץ. יכולות להיות שלוש סיבות למה אינו רוצה לפנות לייעוץ: א. אינו מאמין שאפשר להירפא ממנה. ב. אינו מכיר יועץ שמטפל בכך. ג. מתבייש להודות במחלתו. ד. חושב שהמחלה היא של שניכם ורוצה שגם את תפני לייעוץ. לגבי כל אחת מהסיבות, גם בידייך האפשרות לפתרונות. לגבי סיבה ראשונה:. אולי תפני את למקום טיפולי באלימות שלך וכך תראי לו את הדרך, לטיפול. לגבי הבושה שלו לפנות לייעוץ, אם תציעי לו טיפול משותף לשניכם יתכן שזה יקל עליו. בידיך הדבר כי אם הוא אינו מסכים לפנות לייעוץ יש בך את הכוח להתלונן ולאלץ אותו לכך, או להעמידו בפני עובדה , טיפול או גירושין. אבל לשם כך עליך להיות "נקייה" בעצמך מהאלימות. דרך ארוכה לפניך אבל דרך שאפשר ללכת בה ולהצליח. יהי ה' בעזרך, ותצליחי לרפא את שניכם מהאלימות. בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין 0522391763

גט לחומרה

בס"ד כבוד הרב לפני כ-4 שנים התגרשתי.אחרי הגירושין נפגשתי עם הגרוש וקיימנו קשר של אישות באופן חד פעמי. לא רציתי לפגוש בו יותר לאחר מכן. כיום אני נשואה שנינו חוזרים בתשובה . חברה אמרה לי שיש ענין גדול ואני צריכה לעשות גט לחומרה. ממה שהבנתי אני צריכה גירושין נוספים. אציין שאין לי ענין לפגוש את הגרוש . ולא יודעת איך והאם עליי לשתף את בעלי. זה לא יתקבל בברכה נושא רגיש. יחד עם זאת רוצה לעשות את רצון ה'. ולקיים את ההלכה. בברכת כל טוב סיגלית

בדרך כלל אין צורך בגט וכדי לברר פרטים

לסיגלית השלום והברכה . פרטים רבים חסרים בשאלתך. א. האם היו עדים באותה פעם ש"חזרת לפגוש" את הגרוש שלך? ב. האם "הפגישה" היתה לאחר שהתחתנת? לכן אני מציע לספר את הסיפור במלואו לרב / דיין מומחה לדיני אישות, כדי לפתור את הבעיה . בדרך כלל הנתונים הם שאין צורך בגט ולכן כדאי להסיר את הספק הזה מחייך ומליבך. אשמח לעזור ולייעץ (אפשר גם בעילום שם) שה' יהיה בעזרכם להמשיך ולקיים בית נאמן בישראל, מתוך אהבה אחוה שלום ורעות. משה ביגל הרב המקומי- מיתר ומנחה נישואין טל: 0522391763

גילויים אודות בעלי

שלום לכולם! בעקבות מספר דברים שנתגלו לי הבנתי כי אצל בעלי קיימות "נטיות הפוכות" הנושא ודאי מבחינתי ומוכחש מבחינתו. חשוב לי לציין שאני באה בגישה מאד מכילה אמרתי לו בפירוש שאין לי שום בעיה עם זה רק הוא צריך להחליט אם הוא מעוניין ללכת לטיפול כדי למגר את הנטייה הזו אם זה אפשרי בכלל, או שהוא רוצה לחיות כך וכמובן לעזוב אותי. בכל מקרה אני עומדת מאחוריו ומעריכה אותו ולא בזה לו ולא נגעלת ממנו. אני רק רוצה שהוא לא יחיה בהכחשה ויגדיר לי ולעצמו היכן עומדים הדברים. הוא עדיין בהכחשה. בפירוש כן הרגשתי את זה על "התפקוד" שלו מה שחיזק את ביטחוני בעניין. רציתי רק לדעת האם אני פועלת נכון. כי על אף הליברליזם שלי אולי אם ביהדות אין מקום לנטיות הפוכות אני אמורה להרתע ולשבור את הכלים לאלתר. בלי שום קשר, אני אוהבת את בעלי מאד, מעריכה בו דברים רבים ואנחונו חברים טובים מאד. כנראה שנושא זה הוא וטו מבחינתו והוא לא מעוניין לשוחח עליו בברכה

טובים השניים מן האחד ואתם מסוגלים להתמודד עם האתגר

ברצוני לענות על שאלה זו מתוך הכרות קרובה למקרה דומה מאד שבו חיים כיום בני הזוג בהבנה ואהבה, והזוגיות שלהם התחזקה בעקבות "הגילוי" של האישה את נטיותיו ההפוכות של בעלה. וכאמור הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. אני מציע לך להראות לבעלך את תשובתי זו, ומכוון אותה אל שניכם. (אם תוכלו לקרוא אותה ביחד , מה טוב ואם לא, בחוכמתך תשאירי לו שיקרא). ראשית, הנטייה ההפוכה אינה תכונה מולדת , ויש בה , כמו בכל תכונה אנושית דרגות רבות, החל מאדם שמרגיש שאינו מסוגל להיות עם אישה בכלל וכלה באדם שחי עם אשתו ומוליד ילדים, ויש לו גם נטייה הפוכה.לא ספרת לנו בשאלתך מה מצבכם המשפחתי , האם יש לכם ילדים ? ולמה התכוונת שהרגשת בבעלך קשיים בתפקוד המיני? אבל מכיוון שהוא נשוי (אין לי מושג כמה זמן) כנראה שאינו נמצא בקצה הקיצוני של הנטייה ואין לו רתיעה מוחלטת מנשים. נטייה זו כמו נטיות אחרות של בני האדם היא ניסיון מאת ה' , וכידוע ה' לא מנסה את האדם אלא א"כ הוא יכול לעמוד בניסיון, לא תמיד הניסיון הוא קל , אבל בהחלט אפשרי, וכמו כל ניסיון / אתגר שה' שם לרגלי האדם ההתמודדות בשניים קלה יותר. אם אכן אתם חברים טובים תוכלו לצאת מניסיון זה מחוזקים יותר בחברות ובזוגיות שלכם. אין אדם שיכול להבטיח לכם גן של ורדים אבל בהחלט ניתן להציע התמודדות משותפת וחברית (שהיא כבר ברכה רבה לזוגיות) והליכה משותפת בדרך ארוכה ולא קלה , אבל כאמור מחזקת את הזוגיות. הבחור שעליו אני מדבר ואשתו עברו דרך זו במכון שנקרא "עצת נפש" שעוסק בנטיות הפוכות על פי דרך התורה. אני מציע לכם להיכנס לאתר האינטרנט של מכון זה ולקרוא את החומר שהם מציעים כולל סיפורי הצלחה מדהימים. אני מציע לך להיאחז בחברות הטובה שביניכם ולתת לו להבין שבכל מקרה הזוגיות שלכם רק תצא נשכרת . אינני בטוח שהדרך שבה את מציגה את שתי הברירות לפניו, מקילה עליו לשתף אותך בקשיים שלו. את מציעה לו שתי אופציות: או ללכת לטיפול או לעזוב אותך. אני מציע דרך אחרת והיא לטפל בבעיה מבלי שחרב הנטישה תרחף מעל לראשו, תבדקי את עצמך עד כמה את אוהבת את בעלך ורוצה לצעוד איתו יחד בדרך הקשה של ההתמודדות עם הנטייה שלו, אם תשובתך חיובית תציעי לי לדבר על הנושא בפתיחות ללא חשש שתעזבי אותו. כדי להקל עליך לקבל אותו ולהעריך אותו (בהנחה שיש לו נטייה הפוכה) היא לראות בנטייה שלו אתגר שהוא צריך ללמוד להתמודד איתו וככל שהניסיון של האדם יותר גדול סימן שהוא גדול יותר כי כבר אמרו לנו חז"ל : " כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" אם הוא ירגיש שאת באמת מעריכה אותו יתכן שיקבל את האומץ לשתף אותך. ולבעל אני כותב אל תחשוש לפנות לעזרה, זה אפשרי ואתה יכול לגאול את עצמך מיסורי המצפון שבודאי אוכלים אותך, ההתמודדות וההצלחה יעלו אצלך את הביטחון העצמי ואת האמונה בכוחך. אני לא מציע לעסוק (בודאי לא בשלב זה) בשאלה האם הנטייה רק קיימת בלב או שהאדם גם עבר עבירה. לא מפני שאני חלילה מזלזל בעבירות, אלא מפני שלכל אחד מאיתנו יש "תיק" משלו של ניסיונות ואתגרים שלפעמים הוא עומד בהם ולעיתים הוא נכשל בהם, זה חשבון של האדם מול ה' אין לזה קשר לזוגיות שלכם. גם עם בעלך עבר עבירות זה לא בגלל שהוא לא אוהב אותך זה בגלל ניסיונות קשים שהוא לא עמד בהם. (אין כל קשר בין נטייה הפוכה ואהבה לאותו מין ) אם תזכו לדבר על הנושא תגלי שיתכן שאהבתו אליך. חזקה יותר מאשר בעלים "רגילים" מכיוון שלמשיכה המינית יש חלק קטן יותר במשיכתו אליך ולאהבה האמיתית יש חלקים גדולים יותר וכן מכיוון שהוא מחובר יותר לחלקים הנשיים שלו וקל לו להתחבר לנשיות שלך. (לכל גבר יש גם צדדים נשיים אלא שהם בדרך כלל חסויים חלקית ואצל בעלי נטייה הפוכה הם פעילים יותר) . בתפילה לה' שיעזור לכם להתמודד יחדיו עם הניסיון שהעמיד לכם. אשמח לסייע לך, לבעלך או לכם. משה ביגל הרב המקומי - מיתר מנחה נישואין טל: 0522391763

איך אוכל לעשות את בעלי מאושר?

ברוך ה' זכיתי לבעל מושלם. הוא עושה הכל בשבילי שאהיה שמחה. נכון שיש קונפליקטים לפעמים אבל גם אם יש כעסים, אחרי דיבור וברור הכל ברוך ה' עובר. הבעיה, אני שומעת הרבה מבעלי את המשפט: " כמה שאני יעשה, תמיד אני הלא בסדר". ואני שואלת את עצמי: "מה אמרתי? הרי הוא בסדר מעל ומעבר?" שאלתי: מה אני יכולה לעשות כדי שבעלי יהיה מאושר? כדי שהוא ירגיש טוב עם עצמו ואיתי? כדי שהוא ירגיש שאני באמת שמחה בו ואוהבת אותו? אשמח מאוד לקבל עיצה ותשובה, אני מאוד מתוסכלת מהמצב הזה. תודה רבה על העיצות שקיבלתי כאן בעבר, עזר לנו מאוד. מיכל.

שיחה גלויה ופתוחה עוזרת בבניית הבנה זוגית

למיכל השלום והברכה. ראשית אני מצטרף לתשובות קודמי . בקצרה ובפשטות אענה: אם את רוצה לדעת למה הוא מרגיש שהוא לא מרצה אותך? תשאלי אותו! את כותבת שאתם יודעים ליישב חילוקי דעות ביניכם ע"י דיבור ובירור לכן צריך לברר למה בנושא נזה שכל כך מציק לך אינכם מצליחים פשוט לדבר ולברר את הרגשתו? ! יתכנו כמה אפשרויות לענות על שאלה זו: 1. אתם מסוגלים לדבר על נושאים שמפריעים לכם אך אינכם יודעים לדבר על "הרגשות " שלכם. לכן אינכם מסוגלים לדבר על למה בעלך מרגיש שהוא לא בסדר בזמן שאת חושבת שהוא מאד בסדר. 2. . אולי לא ראית צורך לומר לו את זאת מעולם, כי חשבת שזה מובן מאליו. זה לא מובן מאליו וצריך לומר שוב ושוב, שאת אוהבת אותו ושאת שמחה בו. 3. אולי אמרת לו, שאת שמחה בו ואוהבת אותו, בשפה שהוא לא מבין. כי יש שוני בין השפה של הגברים לשפה של הנשים: הנשים חושבות ומדברות בשפה של אינטלגנציה רגשית והגברים מביעים את אהבתם ע"י מעשים. יתכן שבעלך רוצה לומר לך שהוא אוהב אותך ע"י מעשים שהוא עושה ואת לא מבינה את שפתו. הוא מצפה שתגיבי "למעשיו", למענך, וכשאינו מקבל את התגובה לכך כפי שהוא מצפה הוא חושב שמה שהוא "עושה" לא טוב בשבילך, וראה את זה ככישלון שלו. לכן אני מציע לך לשאול אותו למה הוא חושב שהוא לא בסדר בענייך? תנסו לדבר גלויות על הרגשתכם. וכשלב ראשון אני מציע שתראי לו את מכתבך זה. כהתחלה ופתיחה בנושא. אולי זה יפתח את המחסום שחוסם אתכם לומר ישירות וגלויות את מה שאתם מרגישים. אם הוא יראה מה כתבת על הרגשתך כלפיו ועל התסכול שלך אולי זה יקל עליו לפתוח בשיחה. דבר נוסף כאשר במהלך לא תהיי בטוחה שהבנת מה שהוא אומר (כי הוא דיבר בשפה גברית) תשאלי למה התכוונת כשאמרת ? או מה הרגשתך כשאמרת ? אני מפנה תשובתי זאת גם לבעלך בתקווה שיקרא את שאלתך וגם את התשובות. אני מקווה שקריאת שאלתך והתשובות יפתחו את הסתימה שבהתחלה של שיחה בנושא ואז השיחה תזרום, כפי שאתם יודעים לעשות. אשמח לעזור אם תרצו. מ. ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין ומשפחה טל:0522391763

חשבתי שיהיה אחרת...

שלום רב, עוד בזמן פגישותי עם בעלי הכרתי בו את מעלותיו וחסרונותיו. והם גרמו לי להתלבט מאד! מצד אחד ראיתי את אופיו היותר מידי עדין, ביישן בצורה בולטת, ואינו שופע בטחון עצמי, אך לא יכולתי להתעלם מאופיו הטוב והמתחשב, מהאכפתיות שלו, מההקשבה הרצינית שלו בנוסף לאינטליגנטיות וחן. ההחלטה הייתה "גדולה עלי" וכמובן התייעצתי ברבנים גדולים ומבינים מאד. שהסבירו לי שמידות כמו עדינות וביישנות הן נדירות לבחורי (הישיבה) בזמננו. וכי להוריד את השידוך כי הבחור לא גבר, זו לא סיבה מספקת. טענתי שאיני נמשכת כלל אל הבחור, והרב ענה מה שידעתי קודם כי לא תמיד מגיעה משיכה ואהבה היא דבר הנבנה לאחר הנישואין. יצאתי מבית הרב עם פסיקה מוחלטת, תתארסו ותתחתנו ושיהיה במזל טוב. אני, בכח אמונת החכמים ולמרות שהיה לי קשה המשכתי ואכן, סגרנו. אני אפשר לומר הכרחתי את עצמי ובעצימת עיניים עשיתי זאת בלי להסתכל ולראות מה יהיה אופי הקשר שלנו והאם אני מרוצה מכך. בטחתי בהחלטתו של רב גדול. אך עוד בווארט הסתכלתי על הבחור ולא הבנתי מה אני עושה איתו. ומאז התחילה לי תקופה קשה ביותר של ייסורי נפש עצומים, הוא בכלל לא מתחיל להתאים לי, אני ההיפך הגמור שלו בכל תחום. ולא כיף לי בכלל להיות איתו. בתקופת האירוסין עמדתי על סף עזיבת השידוך, ושוב יעוץ עם רב ובעקבות מידע נוסף ששמענו עליו - המשכנו והתחתנתי. הייתי כולי ציפיות שהחתונה ואני ישנו אותו והוא יהפוך להיות כמו שאני רוצה. אך, התבדיתי. הרי אופי זה לא דבר שקל לשנות. וכך אני חיה כל יום מחדש מלאת אכזבות והמחשבות לא נותנות לי מנוחה. "מדוע התחתנתי איתו, הרי מראש לא רציתי אותו?" וכו' וכו'. אני כל הזמן מתהלכת רק עם המחשבות הללו בראש. בעלי מודע לכך והוא הרבה שומע אותי אני מסבירה לו בעדינות את כל השתלשלות העניינים אמנם כואב לו מאד לשמוע אך, הוא מבין ואוהב ואנחנו יחד רוצים למצוא פתרון מה ניתן לעשות? להמשיך כך אינני מסוגלת. זה באמת סוחט את כוחות הנפש!! וחבל לנו לחיות כך כי שנינו בעלי מידות טובות ולא רוצים חלילה לצער אחד את השני. אך, קשה מאד לחיות עם בנ"א שאתה בכלל לא מתחיל להשלים איתו ולקבל אותו. וזה אחרי אלף נסיונות להתמקד רק בחיובי ולהיות רגועה. אבל מה לעשות שהמציאות טופחת על פני? אני באמת רוצה לטפל בבעיה מהשורש. מה עלי לעשות? יישר כח! בברכה, הדס

תיקון כל אחד בנפרד ושל הזוגיות

אינני רוצה להתווכח עם החלטתך להינשא בגלל אמירה כזו או אחרת של הרב שלך, בדרך כלל אדם צריך להינשא מתוך הרגשה של קשר, אהבה, עניין וחברות. (או לפחות חלק מהדברים האלו) את מתארת מצב שבו מתחילת הפגישות ביניכם לא מצאת התאמה בינך לבין הבחור, וככל שהקשר נמשך ההתאמה אינה מגיעה. גילת לפתע שהאהבה לא תגיע מעצמה. אכן את נמצאת בפני פרשת דרכים: האם להתגרש לפני שיהיה מאוחר יותר (ילדים סבל ותסכולים) . או להמשיך את הנישואין. לא ספרת על החברה שאת חיה בה, אבל אני מבין שזו חברה שבה לאישה גרושה אין סיכוי רב לשקם את חייה בשנית. ואם כך גם לאחר הגירושין מצפות לך חיי סבל. לכן אני מציע לפנות לאותם רבנים שדחפו אותך להינשא כדי שייעצו לך מה לעשות מתוך לקיחת אחריות לפסיקתם שעליך להינשא לבעלך. ובמקביל לפנות לייעוץ זוגי שבו תוכלו ללמוד לחות יחדיו עם מה שיש (ותמיד ניתן למצוא הרבה חיובי ומשותף). אם בישנותו של בעלך מלווה בחוסר בטחון עצמי הנושא בהחלט בר טיפול בטחון עצמי והעדר בטחון עצמי הם דברים שנובעים, בדרך כלל, מחויות שעובר האדם בילדותו, והדברים יכולים להשתנות בצורה טובה. העיסוק שלכם בנושא חוסר בטחון עצמי שלו יכול רק להחריף את המצב אם לתחושות הכישלון שלו מהעבר תצטרף תחושה נוספת של כשלון, שהוא אפילו לא מוצלח אפילו בתור גבר. לכן יש צורך לטפל בנושא ברמה מקצועית .אולי תפקידך משמים לעזור לבעלך, אני חושש שאם תתפקדי כמטפלת בבעיה של בעלך זה רק יחריף את המצב שלו ואת חוסר הבטחון שלו. לכן אני מציע לשניכם לטפל בנושאים של כל אחד מכם ושל הזוגיות שלכם. יתכן שיש לך גם "תרומה" למצב שנקלעתם אליו ואת צריכה ללמוד שלא ל"עצב" את הסובבים אותך שיהיו בדיוק לפי מה שאת מדמיינת, יתכן שעליך ללמוד לקבל דברים כמו שהם ולא לחפש את המגרעות שבכל מצב. על כל פנים כאשר מדובר על טיפול בכל אחד מכם זה מיקל על הטיפול הזוגי וזה בהחלט יכול לעזור לכם. לפי מה שאת כותבת שניכם אנשים טובים ולכן סיכויי ההצלחה גדולים. .יהי ה' בעזרכם אשמח לעזור ככל שתרצו. משה ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין 0522391763

נטיות הפוכות - סיפור אישי

אני מאד מקווה שתפרסמו את מכתבי, על אף שיש בו פניה ישירה לכותב "אברהם": אני רוצה לשאול אותך בכנות, בתור זו שממלאת את תפקיד האישה של אחד שעומד במצבך. מה היית רוצה שאני אעשה? שאשתך תעשה? אני מתארת לעצמי שאתה סובל נורא, אבל אתה יודע למה. אשתך סובלת לא פחות, אבל היא בניגוד אליך - לא יודעת למה. היית רוצה שהיא תדע? שהיא תדבר איתך על זה? זה היה עוזר אם היתתם מנסים להתגבר על זה יחד? אם היא הייתה משתנה או משנה דברים למענך? הרי רוב הסיכויים הם שאם אתה אדם מאמין וירא שמיים. לא תעבור את התהליך המורכב הזה של גירושין, יציאה מהארון ומעבר לעולם ההומוסקסואלים. זה הרי כרוך במחיר עצום! (תחשוב על הילדים, על אשתך, על הצער לכלום אם תגלה הכל או על הצער של עצמך אם תשאר חסוי כל חייך והכי חשוב, על החיים בחטא.) אני מאמינה שכן היית רוצה לעבוד על הנטייה שלך בכדי שתחיה "רגיל". אני רוצה לספר לך שמאז שאני גיליתי את העניין הזה על בעלי (אע"פ שאצלו זה מעט שונה כי קיימת נטייה לשני הצדדים) אני מרגישה נורא ולא משום שנפגעתי כאישה, אני לא חושבת שיש בכלל מקום לזה. אלא משום שנבגדתי כרעייה, כחברה. הייתי מצפה מבעלי לצאת מהריבוע הקטן (זה בטח קל יותר לצאת מהארון...) ולמצוא את הדרך הנכונה והנעימה לספר לי על התחושות שלו, על היצרים שלו ועל המסקנות שלו או הצורך שלו בטיפול יחדני או זוגי. אנחנו בני זוג. יש לנו משפחה משותפת, חיים משותפים, כל כך הרבה דברים שכורכים אותנו זה בזו. ואני חושבת שברור לך שגם חשקים / הרהורים מהסוג הזה שיש בהם השלכות מרחיקות לכת על היחסים בין בני הזוג ראויים להדברות. אני מקווה שהארתי לך את הצד השני בעניין, אולי תבין שהנסיון שלך הוא לא פרטי בלבד. יש צד פגוע נוסף ובמקום שיהיה כאב כפול, יכולה להיות כאן התמודדות ודרך חדשה. ואולי בסופה של הדרך אלה יהיו החיים החדשים שלך...

כמו שאפשר לקלקל אפשר לתקן

ב"ה אחזור על עקרי הדברים שכבר כתבתי בעבר כתשובה לשאלה דומה . נטיות הפוכות אינן מולדות אלא נרכשות ע"י האדם בילדותו. כשם שהאדם רוכש את התכונות האלה כך יכול הוא גם להשתחרר מהם. אמנם זה לא קל אבל זה אפשרי. לימדונו חז"ל שהקב"ה לא מנסה אדם אם אינו יכול לעמוד בנסיון כך שאני בטוח שמי שהנסיון שלו הוא נטיות הפוכות יש בכוחו את האפשרות להתנתק מהם ולחזור להיות ככל האדם. אני מכיר מקרה שאדם עבר תהליך זה והצליח להשתחחר מנטיתו ההפוכה . במהלך הטיפול ובעזרת המטפל הוא גילה לאשתו את נטיתו והצליח לרתום אותה בהבנה ל"פרויקט" שלו וזכה להטיב את עצמו ואת הזוגיות שלו. אני מציע זאת לאברהם וגם לשואלת ששאלה שאלה דומה. אפשר לתקן וצריך לתקן. אשמח לעזור טלפונית או בכל דרך שתמצאו לנכון . באהבה. מ. ביגל רב מקומי מיתר מנחה נישואין 0522391763

תשעה אב דחוף מחכה לתשובה מהירה

אני צריכה לקנות בד לתפור שמלה לחתונה אני צריכה את הבד עד יום שישי י' לחודש אב עכשיו אני יודעת שאסור בתשעה באב לקנות כלום יום שישי אני לא יוכל לקנות האמת שאת השמלה תופרים לי רק אחרי השאלה שלי אם אפשר רק לקנות היום א' באב ולא לעשות כלום ורק אחרי תעשה באב לתפור מחכה לתשובה מהירה

הכנות לחתונה בתשעת הימים

ב"ה במקרה שאין לך אפשרות וזמן מספיק לקנות את הבד אחרי תשעה באב ולהספיק לתת אותו לתופרת וכו' מותר לך לקנות את הבד בשבוע זה. סליחה על שהתעכבה תשובתי עד היום פשוט לא הייתי זמין ליד המחשב בימים האחרונים. יה"ר שיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ומועדים טובים. בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל הרב המקומי מיתר.

לקדם את הקשר לשלב רציני יותר

שלום רב לכל הרבנים והיועצים! לאחר שלוש שנים חזר לחיי בחור שכיום הוא מיתחרד, לומד תורה , מיתחזק וכו".. אנחנו כבר כמעט 6 חודשים ניפרדים שבוע ואז שוב חוזרים... אנחנו כן קשורים מאוד אחד לשני אנחנו הכרנו בחילוניות . וכיום כמו שאמרתי הבחור רוצה ליבנות בית של תורה! חשוב לי לציין שעדיין קשה לי להיתלבש בלבוש חרידי . לכן במראה החיצוני אני ניראת פחות "חרידית" אך אני כן משתדלת לעשות כמה שאני יכולה כי אני כן אוהבת את טעם התורה וכן מצפה להקים בית של תורה בע"ה! אך אני עדיין מרגישה שיש תקיעות בקשר אני לא מוצאת מישהו שיוכל לייעץ ולעזור לנו לידחוף את עצמנו ליפרוץ את כל החסימות שמעכבות אותנו להתחיל ליבנות קשר לקראת חתונה בע"ה. אנחנו כן מדברים פעמים רבות על חתונה וכו".. אבל אחר כך הכל ניראה רק דיבורים כמו חול.... אני יודעת ש"חוכמת נשים בנתה ביתה" ושאני צריכה לקדם את הקשר הזה ולהפסיק לבזבז זמן מיותר אבל איך עושים זאת ??

בניין האישיות ביחד ולחוד

לשואלת הנכבדה השלום והברכה. חסרים לי מספר פרטים מרכזיים בסיפור שלכם יחד עם זאת אנסה לענות כפי יכולתי, מהמעט שהבנתי. את מספרת שהיה לכם קשר כאשר הייתם חילוניים. האם הקשר היה רציני, האם לא היו תקיעות בקשר הזה? בהנחה שבעבר היה הקשר טוב וזורם. (דבר שאני לא יודע , כאמור) ננסה לחשוב מה יכול לגרום לתקיעות הנוכחית. תנסי לקרוא את הדברים ולחשוב האם משהו ממה שכתבתי מתאים למה שאת מרגישה. אפשרות אחת להבנת התקיעות שלכם: חלק ניכר ממכתבך/שאלתך את מקדישה לנושא ההתחרדות שלו ושלך עד כדי כניסה לפרטים. ובעניין התקיעות שלכם וכן בנושא הקשר שלכם את ממעטת בפרטים. ניתן אולי להסיק מכך ש... 1. העיסוק שלכם בשינוי (המבורך) בחייכם גורם לכם להיות כל אחד יותר עם עצמו ופחות פתוח לזולתו. לעיתים כאשר האדם עובר תהליך רוחני/ נפשי הוא מכונס בעצמו ובמצב זה קשה להיפתח לקשר עם השני. אולי עדיין אינכם מגובשים אישית עם עצמכם ועם השינוי שבחרתם בו, ולכן קשה לכם לבנות קשר זוגי. 2. יתכן והעיסוק שלכם בתהליך השינוי שלכם מכניס אתכם לתחרות סמויה. אתם מתחרים ביניכם (ללא מודעות) מי מתקדם יותר ובמה כל אחד מתקדם ביחס לחברו. תחרות בין בני זוג היא כמו נחש מסוכן שיכול להרוס כל חלקה טובה. אם אכן אלו הבעיות ניתן ללכת באחת משתי הדרכים: א. להפסיק את הקשר ביניכם ולעסוק כל אחד בבניין אישיותו ולחזור לקשר ביניכם רק לאחר שתרגישו מגובשים עם עצמכם. ב. (מומלץ יותר) לבנות יחד את אישיותכם. לספר האחד לחברו על הרגשות שלכם בתהליך השינוי. לשתף האחד את השני בלבטים שלכם או בספקות שלכם בנושא בניית האישיות (לא לעסוק רק בעניינים טכניים או חיצוניים של השינוי ). כל זאת בהרגשה של משימה משותפת לשניכם ולא מתוך מדידה של השני, תחרות או ביקורת. משאלתך ניתן להבין שאתם עוסקים בשאלות טכניות של השינוי ואולי אינכם עוברים יחד את חווית השינוי את הרגשות והמחשבות של השינוי. הדרך הטובה לבנות זוגיות טובה היא כאשר הזוג בונה ביחד את האישיות האישית והזוגית שלו. אפשרות שנייה להבנת התקיעות שלכם: הקשר שלכם בעבר החילוני שלכם היה קשר חברי ללא מטרת נישואין והקשר שלכם היום הוא למטרת נישואין.כתוצאה מזה בקשר הנוכחי אתם עומדים עם "סטופר" ביד ולחוצים להגיע במהירות לחופה. יתכן והלחץ הזה מרחיק אתכם מהמטרה. לפעמים דווקא הלחץ להגיע למקום מסוים מרחיק את האדם ממנו. כתבת שאתם נפגשים כבר 6 חודשים, יתכן שאתם צריכים עוד זמן לבניית הקשר ביניכם, עשו זאת מבלי לבדוק בכל יום עד כמה התקדמתם, ועד כמה אתם רחוקים מהמטרה. נסו לקרוא את מה שכתבתי ואם התחברתם לאחת הנקודות שמדברת אליכם נסו ללכת בדרך הפתרון שהצעתי. אם לא התחברתם לתשובתי תוכלו תמיד להיעזר ביועץ שיכוון אתכם להכיר את מקור התקיעות ולהציע פתרונות. וכן אם מצאתם את הבעיה אך אתם מתקשים לפותרה בכוחות עצמכם. בתפילה שה' יהיה בעזרכם. אשמח להמשיך לעזור מ. ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין 0522391763

אלימות בתחילת דרכה- שאלה

שלום רב, אני יוצאת עם בחור המבוגר ממני בתשע שנים, מזה חודשיים וחצי. במהלך התקופה הבחור הראה כל מיני סימנים שונים שהדליקו לי נורה אדומה והעלו בי את החשד כי מדובר באדם אלים או בעל פוטנציאל להתנהגות אלימה: מחזוריות של חיבה שופעת מול זעם חסר פרופורציה, חוסר יכולת מוחלט לקבל ביקורת- כל גילוי של ביקורת הביא לכעס נוראי מצדו, סובלנות נמוכה ביותר לדעות המנוגדות לדעתו, שימוש רב בקללות ובשפה בוטה (לא כלפי, אלא בכלליות), דיבור רב על תכנים אלימים. יצויין כי יחד עם כל זאת, כאשר הוא רגוע הבחור מראה חיבה, רגישות, אכפתיות, אמפתיה והתחשבות רבה, הוא נאמן ומסור מאוד אלי ולקשר ומשקיע בו מאמצים רבים. בגלל שהקשר בתחילת דרכו, החלטתי להבליג לעת עתה על הסימנים הנ"ל ולראות האם הם מתפתחים למשהו חמור יותר, מה שלצערי קרה. אתמול בלילה היה הקש ששבר את גב הגמל. אני נמצאת כרגע בתקופת מבחנים קשים ומותחים מאוד במסגרת לימודיי ועבודתי, ואתמול בלילה החלטתי לשתות מעט משקה אלכוהולי לפני השינה, כדי להרדם טוב לפני מבחן חשוב שהיה לי היום. בן זוגי נתקף פתאום בזעם, טען שאני אלכוהוליסטית, איים לשפוך לי את כל המשקה מהבקבוק ובשלב הבא אכן מימש את איומו- ורוקן בקבוק שלם של משקה לכיור. למען הסר ספק: אני בעלת שני תארים ראשונים, בדרך לתואר שני, עובדת בעבודה מכובדת במשך ה-4 שנים האחרונות ובאופן כללי אדם יציב ביותר ובריא בנפשו, כך שהטענות על "אלכוהוליזם" הן משוללות כל בסיס ואף מצחיקות. בתגובה לכך סיימתי את הקשר. חשוב לציין כאן, כי מדובר בבחור אשר חווה בילדותו אלימות והתעללות בדרגת חומרה קשה ביותר מצד אביו כלפיו, כלפי אמו ואחיותיו. אני מבקשת את חוות דעתכם המקצועית- האם צדקתי בפיענוח של הסימנים והאם עשיתי נכון כשסיימתי את הקשר? האם צדקתי בהנחתי כי מדובר באדם בעל פוטנציאל רב להתנהגות אלימה? תודה רבה מראש, דנה

המעשה הנכון בזמן הנכון

כל הכבוד על ההבחנה הנכונה . תודי לבורא עולם שפתח את עינייך לגלות את האישיות האלימה של הבחור לפני שיהיה מאוחר. מה שתארת הוא לא בחור עם פוטנציאל לאלימות אלא בחור אלים מאד והניתוק שהחלטת עליו היה נכון ובזמן. אל תנסי להתפתות אחרי ההתנהגויות הנחמדות שלו כאשר הוא רגוע , זה בהחלט מאפיין אנשים אלימים. תוכלי לקרוא בפורם זה על נשים החיות בצל בעל אלים ומכה שבשעה שהוא רגוע הוא מאד נחמד ואפילו מבקש סליחה. בקיצור עשית דבר נכון היי שלימה עם מה שעשית ושה' יהיה בעזרך למצוא בעל טוב . מ. ביגל הרב המקומי מייתר ומנחה נישואין 0522391763

ילדיי מנישואים ראשונים

אני בן 44 גרוש+2 ילדים בניי 9,14 .ובעוד שלושה חודשים אני מיתחתן פעם שנייה עם בחורה רווקה בת 28 אני רוצה יעוץ איך לומר לילדיי מנישואיי הראשונים שאני מיתחתן תודה מראש..........

דברים גלויים מסירים פחדים.

ב"ה אפתח בברכת מזל טוב , שה' יהיה בעזרכם להקים בית טוב וזוגיות טובה ולבנין עדי עד. נקודת המוצא בתשובתי שיש לדבר עם הילדים, על הכל בצורה גלויה ומובנת לילדים, כל דבר שמסתירים או לא מדברים עליו נותן לילדים תחושה שאם מסתירים מהם סימן שזה משהו רע ומפחיד. לא הבנתי משאלתך היכן מתגוררים ילדיך, האם הם אצל אמא שלהם או אצלך? אצא מנקודת הנחה שהילדים אצל אמא שלהם. (כפי שזה בדרך כלל) וכן שהם באים מידי פעם לביקורים אצלך.כלומר אשתך החדשה לא צריכה להיות אמא שלהם, אבל תהיה אצלם בתמונה. מצד אחד זה מקל עליהם וחוסך מהם את הפחדים מאמא חורגת (בכל מיני סיפורי ילדות שלהם מתוארת אמא חורגת כמכשפה רעה). מצד שני גם האישה וגם הילדים צריכים הכנה לקראת התפקיד החדש, כי הרי הם באים לביקורים אצלך, וצריך לקחת בחשבון שאמא שלהם עלולה להסית אותם נגדה (אינני יודע מהי מערכת היחסים ביניכם, ואם היא מסיתה את ילדך נגדך). הדרך הטובה להסביר לילדים בגילם, עוברת דרך סיפור החוויה שלך כבודד, הילדים יכולים להבין שזה לא נעים לחיות לבד, גם להם זה לא נעים. ולכן מצאת לך אישה שתהיה גם חברה שלך. במקביל אפשר להסביר להם שמי שהיא חברה שלך היא אוטומטית גם חברה שלהם. לאחר מכן לערוך מפגש הכרות בינה לבין הילדים. מפגש שבו קונים מתנות וכו' כמו ביום הולדת.כדי שזיכרון המפגש יהיה חיובי בעיניהם. אם הילדים גרים אצלך, ואשתך החדשה צריכה להיות האימא שלהם צריך לדבר על הפחדים שיש להם מאמא חורגת ולאט לאט להסיר את הפחדים ע"י התנהגות נכונה של האישה לילדים. יה"ר שבורא העולם ישלים את הבניין של הזוגיות שלכם ותדעו אהבה אחווה שלום ורעות. מ. ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין. טל: 0522391763

קנייה חכמה

אנחנו משפחה שבאמת משתדלת לצמצם עד כמה שניתן בהוצאות. לא קונים מה שלא צריך וחשוב באמת. הקייץ בארץ הוא בלתי אפשרי ואנחנו חייבים להכניס מזגן הביתה, השאלה אם יש חודשים בשנה שיש מבצעים ושיותר זול לרכוש מזגן? והאם יש שעות במשך היממה שיותר זול להפעיל?

ארגון "פעמונים" לעזרת המשפחה לכלכלה נכונה.

ברצוני להוסיף נקודות מספר לתשובות קודמי שאני מסכים עמהם. א. מזגן הוא שיטת החימום (בחורף) הזולה ביותר. יש לקחת זאת בחשבוןכאשר קונים מזגן לקרור בקייץ. ב. המזגנים מקבלים "ציון" ממשלטי בהתאם ליעילות שלהם שזה מדד שמודד את התפוקה הגבוהה ביותר תוך חסכון גבוה ביותר בחשמל בקיצור המזגן שמקרר/ מחממם הכי טוב בתצרוכת חשמל הכי נמוכה הדירוג הזה הוא לפי אותיות abc כאשר a הוא היעיל ביותר ויש גם דרגות g'.f לא תמיד המזגן הזול ביותר הוא אכן כזה לטווח ארוך. הדירוג הזה מופיע על כל מזגן וכל יצרן חייב לכתוב אותו על גבי המוצר. ג. אם אפשר להבין מבין השורות, שיש לכם התלבטויות בקשר לנושאים כלכליים ולחסכון בכלל, אני ממליץ על ארגון התנדבותי בשם " פעמונים" שמסייע למשפחות לארגן ביעילות את הכלכלה המשפחתית שלהם . ארגון זה פועל בהתנדבות ע"י אנשי מקצוע (רואי חשבון כלכלנים וכו) מומלץ מאד להשתמש בשירותיהם ולארגן נכון את ההוצאות המשפחתיות. שה' יהיה בעזרכם מ. ביגל

האם כדאי להמשיך?

שלום לכולם, רציתי להתייעץ איתכם: אני נפגשת עם בחור, שנינו בסביבות גיל ה 30, אבל נראה לי שהבחור קמצן, למשל - הוא כבר בפגישה הראשונה אמר שאין לו מספיק כסף לשלם גם עלי, אבל איכשהו חשבתי שזה מקרי ואולי באמת הוא הביא קצת כסף ואני שילמתי, אבל לאט לאט אני מבינה שהבחור או קמצן או חסכן למשל אין לו רכב כי לטענתו זה יקר, הוא בירר לגבי פלאפונים מה הכי זול ועם זה הוא משתמש, ועוד כאלה דוגמאות הוא עושה חישובים שאני אפילו לא חולמת ולא חושבת לעשות. , והוא עובד אני לא יודעת כמה הוא מרוויח, אבל הוא עובד, אולי אני מצפה למשהו אני לא יודעת אבל אני רגילה שבחורים בגילאים כאלה מתנהגים אחרת נתחיל בזה שיש להם רכב, והם יותר לרג'ים ופחות משדרים דלפונים כאלה, אני ממש לא כזאת אני קונה מה שבא לי אני ממש לא אחת שעושה סקר שווקים על כל דבר, אני מחזיקה רכב, אני חיה עושה כל מיני דברים גם שהם עולים לי כסף, בכיף שלי, בקיצור אני לא מחשבנת ב"ה יש לי ואני נהנת, אז עכשיו אני די בבעיה מצד אחד הגיל שמלחיץ אבל מצד שני אני לא יודעת האם להמשיך לנסות עוד הוא בחור סביר, בגלל שאני כל כך מכירה את ההצעות בגיל הזה.... ואני יוצאת בד"כ פגישה אחת כי.... מה אתם מציעים לי לעשות.? תודה רבה לכם

הבנה וכבוד ולא שיפוטיות

תשובה : לשיראל השלום והברכה. כאשר בוחנים קשר בין שני אנשים למטרות נישואין צריך לקחת בחשבון שבן/בת הזוג אינו "תאום זהה". יש תכונות שכל אחד מבני הזוג טיפח לעצמו עד כה, והם שונים האחד מהשני. זוגיות בנויה על קשר שמתחיל במטרות משותפות, חברות, הערכה והבנה. שמתפתחת לאהבה. בהחלט יש זוגות רבים שחיים בהרמוניה ויש ביניהם הבדל בהתייחסות לכסף, או בנושאים אחרים. אין זוגות שאין הבדלים בין בני הזוג. יתכן שהסיבה שאת נפגשת רק פגישה אחת ופוסלת את האפשרות להמשיך להיפגש, כי את מחפשת את התאום הזהה לך והוא אינו קיים. הבסיס לאהבה הוא הבנה וכבוד, לאלו ניתן להגיע רק לאחר שיחות ממושכות ומעמיקות דווקא בנקודות שבהם בני הזוג שונים זה מזו. הבסיס לכישלון של פיתוח הבנה הוא שיפוטיות. את התכונה שאת מזהה אצל הבחור שאת נפגשת איתו ניתן לכנות בכינויים רבים חלקם מחמיאים וחלקם מביישים, אלו וגם אלו אינם נכונים בניסיון לפתח הבנה וכבוד. ניתן להתייחס לבחור כאדם אחראי, שיודע לשמור על כספו ורכושו, אפשר להגדירו כאדם מתוכנן ומחושב. ובעוד כינויים חיוביים רבים. .ניתן להגדירו כקמצן, מרוכז בעצמו ובעוד כינויים שליליים. המשותף לכל הכינויים הוא ראיה שיפוטית, מתנשאת של המגדיר את האדם. גם שיפוטיות שנותנת ציון חיובי לאדם היא פסולה במערכת יחסים בין בני אדם ובפרט שיפוטיות שלילית. התורה מלמדת אותנו: " בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט טו) וחז"ל לימדונו: " הוי דן את כל האדם לכף זכות" (אבות) לראות את תכונות האדם במובן חיובי. זאת ניתן כאשר רואים תמונה שלימה של כל האדם ולא מסתכלים רק על תכונה אחת שלו. ראיה כזו נכונה תמיד בין בני אדם ובעיקר כאשר רוצים לבנות זוגיות. תנסו להכיר האחד את השני על כל תכונותיו זה יעזור לכם לגלות את הצדדים החיוביים שבכם. כמו כן תנסו לשוחח על ההבדלים שביניכם בנושא הכספי לא מתוך שיפוטיות וביקורת אלא מתוך רצון להבין. אם יש רצון להבנה יתכן שתגיעו אליה. ומתוך כך אפשר להגיע לכבוד לשונות של הזולת. כאשר יש הבנה וכבוד ניתן למצוא פתרונות "טכניים" לחיים משותפים כמו כמה לבזבז איך לבזבז וכדומה. לסיכום: איני חושב ששורש הבעיה שלכם היא "קמצנותו" של הבחור, ואפילו לא "פזרנותה " של הבחורה אלא השיפוטיות שלך (ואולי גם של הבחור) . בתפילה שה' יהיה בעזרכם. משה ביגל

נישואים שניים

אני נשואה בפעם השנייה, יש לי 2 ילדים מנישואים ראשונים , לבעלי גם כן 2 ילדים מנישואים ראשונים ו3 ילדים משותפים כל הילדים בגילאי חודשיים-11. הבעיות הם רבות ומורכבות החל בזה שבעלי לא אוהב את ילדי וכמובן שהם אינם אוהבים אותו הוא מתנהג אליהם בזלזול ובצניות האווירה בינהם צוננת, מתוחה, וחסרת כל חמימות, לעומת זאת הוא אבא חם אוהב, ומפנק לילדיו שלו, האפליות זועקות לשמיים, ילדי מתוסכלים ואני בין הפטיש לסדן , הבן הגדול(10) כבר שנתיים מטופל ע"י פסיכותרפיסטית אבל היא הבהירה לי שזה כמו לשים ילד על גחלים לוחשות ולשפוך מים מלמעלה ז"א צריך לטפל בשורש הבעיה שזה בעלי ובידו המפתחות לבעיות שלהם,אני רואה את עינהם כלות כשהוא מתייחס לקטנים יותר ואני פשוט מרחמת עליהם, הבן הגדול אפילו אמר לשכן שלי שהוא רוצה שהוא יהיה אבא שלו. אני רוצה לציין שהם כמעט ולא רואים את אביהם הביולוגי הם יותר בקשר עם הדודים והסבתא מצד אביהם, הגדול יותר קשור לאביו ומזכיר אותו הרבה ובאמת רוב הבעיות ניכרות אצלו , הוא מופנם. חסר ביטחון ודי מתוסכל. בעלי טוען שהבעיה היא בי כי תמיד גוננתי עליהם והייתי לצידם (מה שנכון הוא שהרגשתי שאני האמא והאבא שלהם ושאפשר לגעור ולחנך כשצריך אבל רק מתוך כבוד וחיבה כי גם בילדיו הוא גוער אבל זה מתאזן עם חיבוק ונשיקה מאוחר יותר ואילו הם סופגים רק את הצד הבקורתי והנוזף בלי שום כבוד וחיבה בעלי יכול להכנס הבית להרים , לחבק ולנשק את ילדיו הם יקפצו עליו וישמחו ואילו 2 בני יעמדו מהצד ויסתכלו הוא פשוט לא מתייחס אליהם. בעבר ניסיתי לפנות לטיפול דרך הרווחה אך לאחר מס' פגישות הוא החליט שזה לא מתאים לו. ברור לי שהבריאות הנפשית של ילדי בסכנה ושהאחריות לכך מוטלת עלי, ברור לי שאנו לא עונים על ההגדרה "משפחה" כי אין הרמוניה ואין אוירה טובה בבית אני מבקשת ייעוץ ודרכים לטיפול,לאן עלי לפנות האם יש אצלכם מטפלים לנושאים כאלו באזור הצפון? האם יש סיכוי שבעזרת טיפול הוא ישנה את גישתו? אני מרגישה שחובתי כלפי ילדי היא להרחיקם ממנו בכל דרך גם במחיר פרוק המשפחה האם אני צודקת? תודה על התייחסותכם.

תחזקי את עצמך כאם

ב"ה לאפרת השלום והברכה. קשה מאד לקרוא את מה שעובר על ילדיך המסכנים. הכל נשמע מוכר כמו באגדות, האב החורג שאינו אוהב את ילדיו החורגים, אלא שאצלך זה סיפור מהחיים. לא ברור משאלתך מה היה היחס שלו לילדיך לפני שנישאתם ? ממתי התחיל היחס הקר והמתעלם שלו אליהם? על כל פנים ילדיך סובלים ואת יחד איתם. פרט נוסף שחסר בסיפור שלך הוא: מה את עושה כאשר ילדיך מקנאים בילדים האחרים , מלבד לרחם עליהם? קשה מאד להכריח אדם לאהוב, ולכן קשה מאד להתמודד עם בעיית חוסר האהבה של בעלך לילדיך בדרך כלל נושא זה צריך להבחן היטב לפני הנישואין השניים. את מתלבטת בין חובתך לילדיך - פרי בטנך - לבין חובתך לבעלך. למעשה אם אכן זו היתה הבעיה ניתן היה לענות בקלות יתר שחובתך לילדיך קודמים לחובתך לבעלך מכיוון שהחובה להם קדמה לחובתך לבעל ומכיוון שאת הבעל את בחרת (וכנראה שהבחירה לא טובה כל כך אם הוא אינו מתייחס לילדיך) ואת ילדיך לא ניתן לבחור, והם גם לא בחרו בבעלך כאב , את זו שבחרת בו. אלא שיש פה בעיה נוספת אליה לא התייחסת יש לכם שלושה ילדים משותפים שחובתך אליהם קושרת אותך לבעלך. העניין אכן מסובך מאד ואינו ניתן לפתרון בשליפה של תשובה בכתב. עליך לפנות לייעוץ מקצועי שיכוון אותך להיות חזקה יותר כדי שתוכלי לעמוד מול בעלך ולהעמידו במקום ולאלץ אותו ללכת לייעוץ יתכן מאד שהיחס שלו כלפי ילדיך נגרם גם בגלל חולשתך בהגנה עליהם. על כן בראש ובראשונה תנסי לטפל בעצמך כדי שתוכלי לעמוד איתנה להגנת ילדיך. ובנתים תני לילדיך את כל מה שיש בך בתמורה למה שבעלך מונע מהם. היי חזקה ושה' יהיה בעזרך. אשמח לעזור טלפונית אם תרצי מ. ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין 0522391763

מחפשת שלום בית המשך

בהמשך לשאלתי אשמח לדעת אם יש משהו מהמומחים שיכול לעזור לי ללא תשלום תודה

אשמח לעזור

אשמח לעזור תתקשרי ונמצא את הדרך מ. ביגל 0522391763

איך מתמודדים עם כל הכאב שמלווה אותי לאורך כל השנים שאני בשידוכים?

שלום רב, אני בת 27.5, רציתי לשאול איך אפשר להתמודד עם כל הכאב , התסכולים והאכזבות שמלוות אותי לאורך כל השנים שאני בשידוכים. קשה לי להיות שמחה, קשה לי עם התגובות של הסביבה שלא מבינים את הקושי שלי ואת הרצון העז שלי להתחתן . קשה לי שהם חושבים שבטח אם הגעתי לגיל כזה זה בגלל שאני בררנית. למה הם לא מסתכלים על זה כניסיון ורק מוסיפים על הכאב? איך אני יכולה להיות שמחה ולכאוב פחות?

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

למימי השלום והברכה. אני משתתף בכאב שלך ומתפלל לבורא עולם שיעזור לך . בשאלתך כתבת על שני קשיים א. הקושי שלך עם עצמך. ב. הקושי שלך מול החברה . יתכן שיש קשר ישיר בין שני הקשיים ופתרון אחד לשניהם. מכיוון שאת מרגישה מתוסכלת מאי הצלחתך, עד כה, למצוא את בן זוגך הסביבה מגיבה בביקורת חסרת טעם וטקט. יש אנשים שנטפלים למי שנראה להם פגיע וחלש כי זה נותן להם הרגשה של כוח. כאשר אדם מרגיש פגיע וחלש הערות של אנשים מכאיבים לו יותר, וקשה לו להתעלם מהם. כך סובב לו הגלגל ואת בתוכו. כדי לצאת מהמעגל הזה עליך לפרוץ אותו במה שנמצא בידייך ותלוי בך ובשליטתך. על תגובות האנשים , על רמת המשכל שלהם ועל הערותיהם אין לך שליטה , על הרגשתך ועל מה שאת חושבת על עצמך יש לך שליטה. את המעגל שבו את נתונה תוכלי לפרוץ במקומות שבהם יש לך שליטה. במקום להיות מתוסכלת מהכישלונות של ה"שידוכים" שלך תמצאי את הדרך להסתכל על הצד החיובי שבמצבך, כאשר תצליחי להיות שלמה עם עצמך ושמחה ייעלמו להן ההערות הטיפשיות של הסביבה. גם אם יישארו "חכמים" בודדים שימשיכו בהערות ה"חכמות" שלהם את תהיי שמחה ולא תתייחסי אליהם. אם תבדקי את עצמך ואת מצבך מנקודת מבט חיובית תמצאי שעם השנים את רוכשת ניסיון רב יותר בנושא "שידוכין" את יכולה ללמוד ולהכיר אנשים בצורה טובה יותר, כבעלת ניסיון. כאדם מאמין אני בטוח שלכל סיר יש מכסה או כדברי חז"ל: " ש40 יום קודם יצירת הוולד יוצאת בת קול ואומרת: בת פלוני לפלוני" אי שם ממתין לך בן זוגך שמתאים לך. בן זוג זה הותאם לך ע"י בורא עולם, והוא כליל השלמות בשבילך. ככל שתפנימי אמונה זו תוכלי למצוא מרגוע לנפשך. בטחי בה' שהוא בחר בשבילך את בן זוגך ואת רק מנסה למצוא אותו כדי לבנות איתו זוגיות מושלמת. לעיתים אנשים מוצאים את בן/בת הזוג בקלות ולעיתים לא. אין אנו יודעים חשבונו של בורא העולם, יחד עם זאת הביטחון בה' נותן הרגשה טובה. כאשר תחשבי בכיוון זה תצליחי, בע"ה , להתגבר על הרגשתך המתסכלת וכאשר החברה שסובבת אותך תראה אותך כאדם שלם עם עצמו ושמח לא יטפלו אליך כל ה"חכמים" אם הערותיהם ה"מתוחכמות". כי הם נטפלים רק למקום של חולשה. כדברי שלמה, החכם מכל אדם, כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם . כמו שאדם המסתכל למים הוא רואה את הפרצוף שהוא מראה למים. עם מראה למים פרצוף מחייך המים משקפים פנים מחייכות ואם מראה להם פנים עצובות המים מראים לו פנים עצובות. כאשר תהיה שלמה עם עצמך ותראי לחברה פנים של חוזק ושמחה התגובות של החברה יהיו בהתאם. חיזקי ואימצי ויהי ה' בעזרך למצוא את בן זוגך במהרה. (הוא נמצא אי שם רק צריך למצוא אותו). מ. ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין

מחפשת שלום בית ותקשורת נכונה עם בעלי

שלום רב, אני נשואה 5 שנים ביני ובין בעלי יש חוסר הסכמה וחוסר הבנה בהרבה דברים. זה התחיל מיד לאחר הנישואין אך עם הזמן זה הלך והתגבר. ניסינו לשוחח בינינו ולפתור את הבעיות שעלו אך ללא הצלחה. בעלי מאשים אותי בכל מה שקורה ובין היתר הוא אומר שאני לא אמיתית וזאת בגלל שאני מבליגה ולא מעירה על כל דבר שמפריע לי והוא אומר הכל בפרצוף גם אם זה פוגע. וכן טוען שאני גאוותנית ושלא מעריכה או מכבדת אותו וזאת שלמרות שמבחינתי אני מעריכה ומכבדת אותו ואני אומרת לו זאת וכאשר יוצא ושהוא עוזר או עושה איזה שהוא דבר למשפחה אני מודה לו. שנינו אנשים אקדמאים עובדים קשה כל אחד בתחומו רוב הזמן אני מטפלת ומגדלת את הילדים מוציאה ומכניסה מהגןואני מטפלת בכל הקשור לבית חוץ בעניינים כספים שהוא אחראי עליהם. לעיתים אני מרגישה שיש לו רגשי נחיתות מזה שאני מרווחה יותר ממנו ואנחנו לא כ"כ מדברים על זה, הוא כועס אם אנשים מחמיאים לי בעניינים אישים או מקצועים. אני מוכנה לעשות הכל כדי לשנות את המצב הזה שמזיק גם לילדים בגלל שהוא כ"כ מתוסכל הוא כועס הרבה ולא הולך לו גם בעבודה. אני לא יודעת מה אני צריכה לעשות כדי להראות לו שאני מכבדת, מעריכה ואוהבת אותו ושאני רוצה שיהיה לנו טוב. האם יש מישהו מכן שיכול להדריך אותי כי כרגע הוא לא כ"כ רוצה ללכת לטיפול וחושב שהבעיה העיקרית היא אצלי ושאני צריכה לשנות את ההתנהגות שלי . אנא עיזרו לי. תודה.

זוגיות ללא שיפוטיות

השלום והברכה. בשאלתך את מעלה את האפשרות שהרגשת הנחיתות של בעלך נובעת מכך שאת מרוויחה יותר ממנו ומצליחה בעבודתך יותר ממנו. יתכן שאת צודקת, אבל ברור שאם את מרגישה כך את מקרינה את הרגשתך לבעלך וזה "לא ממש עוזר להרגשתו הטובה". ובכלל ראיה "שיפוטית" או "מקצועית" של בן הזוג עלולה להכניס את הזוג לדרך של תחרותיות שמזיקה מאד לזוגיות. האמת היא שלקצרים בתקשורת יש שני שותפים כמו לכל בעיה של זוג, יחד עם זאת אני מבין שבעלך לא ירצה ללכת לייעוץ ועצם ההצעה לעשות זאת יכולה להכניסו עמוק יותר להרגשה נחותה, (לא שאין לו חלק בבעיה אלא שהוא ברגע זה מתקשה לקבל אחריות) לכן אני מצטרף להצעה של קודמתי שתלכי לייעוץ , בשלב ראשון לבדך. תוכלי ללמוד על החלק שלך בקצר התקשורתי ביניכם ועל החלק שלך בהרגשתו הנחותה.איך לא להקרין כלפיו הרגשה של עליונות ואיך לתת לו הרגשה של חשיבות, להיות לו חברה וללא הרגשה של תחרות. בהמשך כאשר בעלך יראה את השינוי לטובה מצידך יוכל גם הוא לקבל "חשק" להצטרף אליך לייעוץ זוגי מתוך הרגשה של שוויון. כל עוד נר האהבה דולק אפשר לתקן, ויפה שעה אחת קודם. אשמח לעזור בכל דרך, אם תרצי בכך. משה ביגל מנחה נישואין ורב מקומי טל: 0522391763

קשיים בשדוכים לבעלי תשובה

השאלה מתחלקת ל-2 נושאים. דבר ראשון,בעבר חוויתי קשר זוגי גרוע,שממנו נותר לי חשש שמא לא אמצא.כיום אני מתחזק ומתקרב ליהדות,וכשנכנסתי קצת פנימה גיליתי שמלבד קשיים גדולים שעוברים על בעלי תשובה והיחס המזלזל של חרדים כלפיהם המחשיבים אותם כיהודים דתיים סוג ב' ולא משלבים אותם בחברה החרדית,גיליתי שלהרבה בעלי תשובה יש קושי רב למצוא זיווג. בחורות דתיות או חרדיות מסתכלות על בעלי תשובה לעיתים בזלזול או בהתנשאות ואינן מוכנות אפילו לשקול אותם כאופציה לשידוך או היכרות.אני בא מהעבר שלי עם מטען ריגשי של חשש לגבי מציאת זיווג ואז פתאום אני גם מגלה שלבעלי תשובה יש קושי במציאת זיווג,אז הדבר ממש מטריד אותי,עד כדי הירהורים לגבי האם יש טעם להכנס לתהליך של חזרה בתשובה אם זה מה שמצפה לי,ומחשבות של לוותר על ההתחזקות ביהדות במידה ולא אמצא זיווג.אנשים אומרים לי בנוגע לכך שצריך אמונה ובטחון בקב"ה ושהחזרה בתשובה צריכה להיות בלי קשר לעניין הזיווג ושאסור להציב כביכול תנאים לקב"ה אבל הטיעונים האלה לא מרגיעים אותי ולא עוזרים.אני יכול להאמין ולהתחזק מבחינה תיאורטית אבל בפועל אף בחורה מאמינה לא תסתכל לכיוון שלי,אז מה זה משנה?בעוד שבעלי תשובה מגלים את נושא הקשיים שבמציאת זיווג רק כבר שהם עמוק בתוך התשובה והיהדות והם לא יודעים איך להתמודד עם זה,אני בן אדם יסודי ובדקתי לעומק וגיליתי את זה כבר בהתחלה.אני לא רואה את עצמי בוודאות מחזיק עול תורה ומצוות בעתיד במידה ולא אמצא זיווג,חס וחלילה.למצוא מישהי שתאהב אותי יותר בזכות האדם שאני יותר חשוב לי מהכל.מה לעשות,כיצד להתייחס לעניין?אשמח לקבל תשובה גם בפן המעשי וגם בפן התיאורטי. דבר שני,אם בעולם החילוני היחודיות שלי התבטאה באופי שלי,בתכונות שלי,גיליתי שאין הרבה חשיבות לדברים האלה בעולם הדתי.הרבה בחורות מאמינות מעוניינות ב"רובוט" שיודע לדקלם היטב פסוקים ומצוות,וכל עוד הוא יודע לעשות את זה אין חשיבות לאופי שלו ולבן אדם שהוא.זה לא נחשב קריטריון לבחירת בני זוג.וקצת קשה לי עם זה.עוד דבר שגיליתי לצערי הוא,שחשבתי שהעולם הדתי שאמור להיות רוחני יהיה שונה מהעולם החילוני שהוא עולם חומרני וריקני.וגיליתי שכאשר חלק גדול מהבחורות הדתיות מחפשות זיווג,גם הן כמו החילוניות רוצות להתחתן עם ארנק ותואר,ואין חשיבות לבן אדם שאני.אני יכול להיות הבן אדם הכי מקסים בעולם,אופי נהדר,בחור חם ואוהב,אינטילגנט ואיש שיחה,אבל אין לי תואר.ואם אין לי תואר או מעמד או יוקרה או עבודה יוקרתית,מי תסתכל עליך בכלל כאופציה להיכרות או שידוך בעולם הדתי.אם אין לך תואר,אז אתה "בהכרח" טיפש וגם כסף אין לך.אבל מה לגבי הבן אדם שאני?מה עם זה?ולמה זה לא חשוב בעולם הרוחני בדיוק כמו שזה לא חשוב בעולם הגשמי?גם בעולם הדתי,מציאת זיווג נראה כמו קבלה לראיון עבודה ולא למציאת בן זוג. כיצד עליי להתמודד ולהתייחס אל הנושאים האלה? השאלה שלי מיועדת לפורום "הדרכה בשידוכים ובמציאת בני זוג",ואני מבקש לקבל תשובה מכל המומחים באתר. נראה לי שהשאלות הללו חשובות כי הן עוסקות בנושאים יסודיים ומהותיים שרלוונטים לבעלי תשובה. תודה רבה

במקום שבעלי תשובה עומדים

תשובה: משאלותיך אני חש את התסכול שבו אתה חי, ומקווה שה' יעזור לי לתת לך תשובה שתרפא גם את כאבך. אתה מגדיר את עצמך כבעל תשובה , דע לך שכולנו בעלי תשובה (גם אני שנולדתי במשפחה דתית, בעל תשובה ומקווה להצליח לחזור בתשובה בימים אלו)אני מעריך מאד את החלטתך לשוב בתשובה ומחזק את ידך להמשיך בדרך זו. אני מכיר בעלי תשובה רבים שנכנסו לקהילות דתיות/ חרדיות, ומוצאים בהן מקום של כבוד. כשלמדתי בישיבה היו לי רבנים שהיו בעלי תשובה. חלק מחברי נשואים לבעלות תשובה (חלקם גם משמשים בקודש כרבנים) אני מכיר חברים /רבנים שילדיהם נשואים לבעלי תשובה , מבחינתי אין לי בעיה שמשהו מילדי יינשא לבעל/ת תשובה. אני מאמין בדברי חז"ל: "במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינן יכולין לעמוד" (ברכות לד ב). יתכן ונתקלת באטימות ובחוסר כבוד מצד בנות שנפגשת איתן, חבל מאד על כך ואני מקווה שתמשיך לחפש את בת זוגך ותגלה גם בנות שמעריכות את הצעד הגדול והחשוב שעשית. אני מבין משאלתך שאתה עדיין לא "סגור" ממש בהחלטה על המשך דרכך האם כאדם דתי או לא, יתכן שמכאן נובע הקושי שלך במציאת בת זוג .כל אדם שמחפש בן/בת זוג צריך להיות, בראש ובראשונה, סגור על עצמו, כלומר שהוא יודע היכן מקומו האם הוא דתי האם הוא חילוני או מסורתי וכדומה. כדי להקרין בטחון ומצב יציב כלפי בו/בת זוג . יתכן שזו גם התשובה לחלק השני שבשאלתך. אני מרגיש שיש צורך בתשובה ארוכה יותר שאינה ניתנת במסגרת זו . לכן אשמח מאד לעזור לך בדרכך החדשה בטלפון או בכל דרך אפשרית . משה ביגל הרב המקומי - מיתר מנחה נישואין. 0522391763

מוקד י.נ.ר

חברים יקרים, אנו מעוניינים להגדיל את מספר הפניות למוקד י.נ.ר על מנת שלחברים יהיו כמה שיותר הפניות. בשנה החולפת ממון רב הושקע בפרסום המוקד במדיה ובעיתונות, ועדיין קיים הצורך לתגבר את הנושא. ברצוונו להקים מערך נפרד שיקיף את פעילות המוקד ויעסוק באופן ממוקד בתחום זה על מנת להגביר כמה שיותר את המודעות לתחום בכל אתר ואתר. הרעיון עליו חשבנו מפורט להלן, נשמח אם תקדישו מחשבה יחד איתנו, על מנת להוסיף רעיונות ודרכי פעולה. פרוייקט מוקד י.נ.ר מטרה: הקמת מערך פעולה שיפריט את המוקד לפעילות עצמאית. זאת על מנת להעצימו ולהגביר את רמת המודעות בציבור לפעילותו. פעילות זו תביא: למספר גדול יותר של פניות מקשת רחבה יותר של ציבורים באופן בו כל גוף או אדם פרטי ידע ויכיר את פעילות המוקד. לתשובתכם המהירה אשמח ואודה. פעולות המוקד: 1. שם המוקד יהיה- י.נ.ר - מוקד לייעוץ נישואין ראשוני. 2. המוקד יתופעל על ידי צוות התנדבותי הממוקם באזור ירושלים. המוקד יקבל פניות טלפוניות להפניות לחברי איגוד י.נ.ר מכל רחבי הארץ לפי תחום התמחותם. 3. המוקד ינהל מחקר על אופי הפניות על מנת ללמוד את הצורך וההתמחויות הנדרשות בתחום זה. 4. על המוקד יפקחו ועדת אתיקה וועדה רוחנית. 5. צוות המוקד יפעיל מוקד יזום על ידי פניה למקבלי שירות המוקד לוודא ולבדוק אם אכן הקשר בוצע, במידה ולא תבוצע פניה חוזרת, וכן על מנת לדרג את המומחים. 6. צוות המוקד ידאג לפרסום בכל דרך חוקית אפשרית למוקד כאשר הדגש יהיה על מוקד התנדבותי לייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי. 7. צוות המוקד יבצע מערך טלמרקטינג לצורך רישום מנויים לכלים שלובים 8. יוקם אתר בנפרד מאיגוד י.נ.ר שיתמחה בשירותי המוקד בלבד. 9. צוות המוקד ישב בנפרד מאיגוד י.נ.ר ומרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה.

יישר כח

ב"ה יוזמה ברוכה מאד. אני מקווה שהפרסום ב"מקומי דתי" יצא לפועל ויתגלה כערוץ פרסום יעיל לאזור הדרום. נדמה לי שפרסום בדפי פ"ש למינהם המחולקים חינם בבתי הכנסת כמו חינמונים אחרים הם מקום טוב לפרסום והעלת המודעות הציבורית. (אני יודע מנסיוני בנושא אחר ,שפינה שמתפרסמת באחד העלונים של שבת מגיעה לקהל של אלפים). כמו כן אולי ניתן לנתב מראש את השאלות למוקד הטלפוני לפי אזורי מגורים של השואל ע"י נתב שיחות אוטומטי, כך שהשואל שקבל תשובה ממומחה שגר בסביבתו ויוכל להמשיך את הקשר "פנים אל פנים" ולא רק בטלפון. בהצלחה מ. ביגל

קשר בעייתי

שלום לכם, רציתי לשתף אותך ולקבל את דעתכם בנושא. אחנו נשואים 4 שנים אחרי שנת חברות והורים לילדה בת 3 ולתינוק בן חודשיים. היחסים בייננו בגדול מאוד טובים אנחנו מאוד מסתדרים גם בייננו וגם בגידול הילדים. הבעיה נמצאת בקשר ההדוק יתר על המידה(לדעתי) שיש לה עם אמא שלה ובכלל לתא המשפחתי הקודם שלה. לצורך הדוגמא בערב ראש השנה היינו אצל משפחתי והיה מאוד קשה וכואב לאור התדרדרות המצבו הבריאותי של אבי היו קצת דמעות ועצב אצל כולם כולל אישתי. מאז שאני עם אישתי זאת הייתה הפעם הראשונה שהתפרקתי ושהיא ראתה אותי שבור וכואב ובוכה למרות שהיא מכירה אותי טוב ואני לא מזיל דימעה בקלות אותה מה שעיניין באותם רגעים קשים שלי זה מתי אנחנו כבר יוצאים להורים שלה אחרי נדנוד ממושך בנוסף לאי נוחות מצידה ועצבנות קמנו ויצאתנו בדרך חזרה היא עוד התחילה לבכות אך עשיתי לה את זה שלא הספקנו להגיע מוקדם להורים שלה וכמובן שנוצרה מריבה שעדיין לא הסתיימה. בגדלו אני חי בתחושה שלא תמיד היא תיהייה מאחורי כמו שאני יהייה מאחורייה תמידתחושה שלא קל לי לחיות איתה כרגע ניסיתי להסביר לה את עמדתי בנושא שקודם כל זה אני לה והיא לי ואת האכזבה העצומה שחוויתי מעצם העובדה שהיא לא עמדה לצידי זאת הייתה רק דוגמא לקשר התלותי שלה במשפחה שלה. אשמח לשמוע את דעתכם.

ודבק באשתו

ב"ה לליאור השלום והברכה. אכן כאשר גבולות הזוגיות אינן ברורות ויש סחף של התערבות מצד המשפחה המורחבת, יש בעיה לבנות זוגיות. כי כתוב: " על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". מהמקרה שאתה מתאר כדוגמה קשה למצוא משהו בעיתי בכיוון הזה, אינך מתאר התערבות של ההורים בחייכם, אינך מתאר תלות של אשתך בהוריה או קצר בעיתי בין אשתך להוריך או בינך לבין הוריה. לכן נראה לי יותר לחפש את הבעיה במקום אחר שאתה מתאר בשאלתך. כתבת שבביקור אצל הוריך נשברת ובכית וזו היתה הפעם הראשונה שאשתך ראתה אותך בוכה. אולי צריך לבדוק מה חוסם אותך מלהביע רגשות מול אשתך? אולי גם אשתך חסומה רגשית מולך ולכן לא ידעה איך להביע איתך את הרגשתה מול הבעיות של אביך והדרך שלה להתמודד עם הבעיה (מלבד לבכות) היתה לברוח משם? כתבת שניסית להסביר לה את עמדתך בנושא . האם דיברת על הרגשתך העניין? האם אשתך סיפרה לך על הרגשתה? כתבת שאתה פוחד שאשתך לא תמיד תהיה מאיחורך . האם דיברת על תחושה זו עם אשתך ? אני מדגיש האם דיברת על תחושתך, לא התכונתי האם הסברת לה את עמדתך, אלא האם יש בניכם ערוץ תקשורת רגשית? יתכן שזו הבעיה שבניכם. למרות שהזוגיות כהגדרתך: " היחסים בייננו בגדול מאוד טובים אנחנו מאוד מסתדרים גם בייננו וגם בגידול הילדים" אולי הקשר הרגשי חסום ביניכם אתם משוחחים על כל הדברים הטכניים הקשורים לתא המשפחתי אבל אין ביניכם חברות אמיתית של קשר רגשי. כשלב ראשון אני מציע לך להראות את תשובתי זו גם לאשתך ולשוחח על ההרגשות שלכם בעקבות מה שכתבתי. לעניות דעתי אין צורך לחפש את הבעיה במשפחה המורחבת אלא בקשר הרגשי ביניכם. אין צורך להיכנס ללחץ הזוגיות שלכם ברת תיקון. כל עוד נר האהבה דולק ניתן לתקן. גמר חתימה טובה. מ. ביגל 0522391763

בקשת הכוונה ועזרה

אחותי התחתנה לפני חודש לצערי היא לא הספיקה להרגיש נשואה וכבר התחילו הצרות. אספר בקצרה כמה שאוכל , כי הסיפור ארוך ומורכב . ראשית כל הוא דחה אותה במשך המון זמן מלהכניס אותה לחשבון שלו - שאיליו נכנסו המשכורות שלה (!) , הכספים של החתונה , כסף שההורים שלי נתנו. הסיפור התפוצץ לאחר שהוא דחה אותה מספר פעמים ולא דיבר איתה כמה ימים טובים. לאחר ששמע שיחה שבו אמרה לאחי שאם לא יכניס אותה לחשבון היא תמצא דרך לקבל את כספה , בעלה ביטל לה את כרטיס האשראי , את השיחות בסוללרי . ההורים שלו ביקשו לדבר עם ההורים שלי והנ"ל לא הסכימו להתערב בין הזוג - ביקשו שיסכים ללכת ליועץ נישואים שידריך אותם. בגלל שאבא שלו לא הסכים שהבן שלו ילך ליועץ(לדבריו:כי הבן שלו לא מפגר) האבא אמר שאם ההורים שלי לא באים הם פותחים תיק ברבנות. למחרת ההורים שלי הלכו לקחת את הבגדים של אחותי והוא מצידו רוקן את החשבון מכול הכספים שהיו בו . לאחר כמה ימים עם המון איומים מצידם על גירושים ושיחות עם הדודה שהייתה לטובתנו ואמרה להורים שלו שהם רק הורסים את הבן שלהם , הוא הסכים ללכת ליועץ ושאחותי תכנס לחשבון הבנק. אחותי הייתה במקווה והגיעה לבית , למחרת בבוקר הם הלכו לבנק הוא הכניס אותה לחשבון אבל לא החזיר את הכספים החשבון עמד על 1000 ש"ח . שאחותי שאלה אותו מה פשר הדבר ומתי הוא התכוון להחזיר את הכספים הוא אמר שהוא לא יודע אם בכלל הוא יחזיר את הכספים. אחותי נפגעה והרגישה שהוא שוב רימה אותה ביקשה שיוציא אותה מהחשבון - הוא מצידו רוקן את החשבון עד גובה המסגרת (ז"א הכניס את אחותי למינוס) ולא נתן לאחותי להיכנס לבית שלהם וכמובן לא הוציא אותה מהחשבון . רק לאחר שהיא הזמינה משטרה הוא נתן לה להוציא את הדברים שלה וזלזל בה, גם אמא שלו בקשה את הזהב מאחותי. יום למחרת גילינו שהוא רוקן את הבית מכל המטלטלין שהיו בו. לפני יום כיפור הוא פתאום התחיל להתחרט ורצה לדבר עם אחותי. גם לאחר יום כיפור שוב הוא יצר קשר השיג את המספר החדש של אחותי למרות שהוא חסוי - מצידו הוא טוען שהוא מצטער והוא לא יתן לאחותי גט בכל מחיר ושהוא נשבע שאחותי לא תיהיה עם אף אחד אחר. אחותי לא מוכנה לסלוח לו במיוחד אחרי שנתנה בו אמון שוב חזרה לבית וחטפה שוב סטירה. את האמון כמו שאפשר לראות יהיה קשה להחזיר. חשוב לי לציין שחוץ מהכסף שהוא במקום הראשון לפני אחותי נמצאים גם הוריו שמכוונים אותו בכל צעד וצעד ובלעדיהם הוא לא זז. כרגע הוא טוען שהוא כבר לא יקשיב להם אבל קשה לנו להאמין לאור זה שאנחנו ראינו ולא פעם שהוא מחובר אליהם בחבל הטבור ולאור זה שאי אפשר להאמין באדם שחצה כ"כ הרבה קווים אדומים ושיקר לכל אורך הדרך. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לראות את אחותי גרושה ,אבל מצד שני אנחנו מפחדים שהיא תחזור איליו ותפגע שוב בקרוב, או יותר מאוחר שיהיו ילדים מעורבים בנישואים. מה דעתכם? ואיך נוכל לעזור לאחותי מבחינה נפשית ללא תשלום או בסכום מינימלי(כרגע היא נותרה ללא אגורה וגם ההורים שלי הוציאו המון כספים הן על החתונה ונתנו לה סכום לא מבוטל-שכרגע אצלו) . תודה וגמר חתימה טובה

כוח לגירושין

לטלי השלום והברכה. בדרך כלל נכון לומר שמעורבות המשפחה המורחבת בחיי הזוג היא הרסנית, צריך לתת לזוג לגבש את הזוגיות שלהם, בעצמם. כדברי הפסוק: " על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" ( בראשית ב כד) אני לא בטוח שהכלל הזה נכון גם במקרה זה. הבעיות לא החלו בעקבות התערבות ההורים אלא בגלל התנהגות אלימה וקשה מאד של הבעל.הדרך היחידה לתקן את הזוגיות (אני לא תולה בזה תקוות רבות) היא יעוץ זוגי משולב עם טיפול של הבעל בנושא האלימות. את מספרת על אלימות פיזית , על השתלטות כספית ואלימות מילולית קשה מצד הבעל , כל אלה ניתנים לטיפול אם תהיה נכונות אמיתית וכנה מצד הבעל לשתף פעולה עם טיפול זה הדרך היחידה להביא את הבעל למסקנה שאכן אין לו ברירה אחרת אלא לטפל בעצמו היא באמצעות כוח. לא, חלילה אינני מתכוין לאלימות נגדית , חלילה וחס אלא שתעמוד מולו אישה חזקה שיודעת מה היא רוצה ומוכנה להתגרש , ולא פוחדת מהגירושין כי אין לה מה להפסיד. תפקידכם לחזק את אחותך להיות נחושה בהחלטה להיפרד ממנו וללמוד למה היא לא ברחה ממנו כבר ביום הראשון ולמה היא לא הכירה אותו היטב לפני החתונה. בנושאים הכספיים יש חוק במדינה מחלק את כל הרכוש והכספים המשותפים שנכנסו לחשבונם שווה בשווה, לכן אין זה משנה אם הוא מרוקן את החשבון או לא. כדי לתת לאחותך את הרגשת הכוח עליה לפתוח תיק בביה"ד למזונות/ לגירושין זו הדרך היחידה להסביר לבעל שאין לו ברירה והוא אינו מלך שעושה "מה בראש שלו", וכן לתת לאחותך כוח להתמודד עם הגירושין (שזה אינו תהליך קל אבל "גן עדן" לעומת חיי "הנישואין " שלה.. אשמח לעזור בנושא בית הדין . בתפילה שה' יהיה בעזרכם. מ. ביגל מנחה נישואין ורב מקומי - מיתר. 0522391763

בקשת הכוונה ועזרה המשך

חייבת לתקן... המילה סטירה נכתבה בתור מטאפורה ואיתכם הסליחה. בעלה של אחותי מעולם לא הרים עליה יד אחרת אפילו לא הייתי פונה אליכם... פניתי היא למרות שכן החלטנו וכך גם אחותי (שההחלטה כמובן שלה ) ללכת לכוון גירושין , אנחנו אף שכרנו את שרותיו של עו"ד . פשוט אנחנו מבולבלים ולא יודעים עם לקחנו את זה קשה מידי - כי תמיד אומרים ששנה ראשונה קשה, אך לאור תשובתכם (למרות שחשבתם שיש גם אלימות פיזית) אני מבינה שאנחנו בכיוון הנכון . שאני אומרת אנחנו אני גם מתכוונת לאחותי כמובן שלא בוטחת בבעלה. אנחנו ממש לא מפחדים מגירושין ,אלא שדרך החינוך שלנו הוא לנסות להתמודד עם משברים , וכמובן לא לפרק נישואים בקלות כזו -כמובן שכרגע זה נראה שאין ברירה . לפני החתונה כמובן לא ראינו את פרצופו האמיתי , ראינו רק בחודש לפני החתונה שהמשפחה מאוד משפיעה עליו במיוחד אביו. ההתערבות כרגע בחיי נישואי אחותי היא אך ורק כיוון שזה המצב שנוצר, לפני כן אמא שלי אמרה לה להתמודד בעצמה או ע"י יועץ נישואים . הורי מניסיון של נישואיי ונישואי אחותי השניה לעולם לא מתערבים ההפך הוא הנכון. בעלה של אחותי מצידו מערב בהכל גם את הוריו וגם את הורי (למרות שמצידם הם לא מאמינים שהם צריכים להיות מעורבים וכך גם אמרו לו) . אבא שלו מדבר בשמו המון פעמים וזה חמור שלעצמו. כרגע בעלה אומר שהוא יבקש מהרבנות שלום בית - מצידו הוא לא מוכן לתת לאחותי גט . השאלה איך הרבנות תגיב לסיפור זה האם היא כן תדרוש מאחותי ללכת לכוון של שלום בית?! מבחינתו הוא מוכן ללכת ליעוץ/לעזוב את מקום מגוריו של הוריו / לא להקשיב להוריו וכוי... אחותי ואנחנו מצידנו לא מאמינים לא יותר נכון מאוד חוששים לאור העבר. אודה לתשובתכם לאחר התיקון.

כל עוד הנר דולק ניתן לתקן

ב"ה לטלי השלום והברכה. את מתארת מצב שונה ממה שהבנתי בהתחלה. א. הבעל מוכן ללכת לייעוץ. ב. התחלתם הליך גירושין ושכרתם עו"ד. ג. הוא מערב את ההורים בנושאי הזוגיות שלהם לא התייחסתי לתיקון שלך שהוא לא נקט באלימות פיזית מכיוון ששאר ההתנהגויות שלו היו אלימות (חשבון הבנק, ולרוקן את הבית מתכולתו) לדעתי הסכמתו ללכת לייעוץ נובעת מהרצינות, הביטחון והכוח שאתם הפגנתם בכך שהלכתם לעו"ד ולכיוון של גירושין. כפי שכתבתי לך והצעתי לכם לעשות "להפעיל כוח מול כוח" (לא במובן האלים של המילה אלא במובן של בטחון ועוצמה) הבעל מרגיש את עצמו "מלך" שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו לכן חשוב שהורדתם אותו מרומי "כסא מלכות". הפגנת הכוח שלו נובעת כנראה מחוסר בטחון עצמי שמחופה ע"י הכוחניות שלו, לכן הוא מערב את הוריו ואפילו את הורי אשתו. אני תומך בניסיון ללכת לייעוץ זוגי ובמקביל לטיפול בכוחניות שלו. משתי סיבות: א. מסיבה עקרונית. צריך לתת צ'אנס לייעוץ נישואין במקביל לטיפול שלו בכוחניות שלו, טיפול שיתן לו בטחון עצמי .אני מאמין בסיפור החסידי שמלמד אותנו שכל עוד הנר דולק ניתן לתקן. הסיפור הוא על הרבי שהלך ברחוב בשעות הקטנות של הלילה, כשכל בתי העיירה היו כבר בחשיכה וראה בבית אחד שעדיין דולק אור קטן. התקרב לבית וראה את הסנדלר יושב ומתקן נעל. שאל הרבי : אתה עובד בשעה כל כך מאוחרת ?! כבר לפנות בוקר? ! ענה הסנדלר: שמכיוון שבדל הנר עדיין דולק אז כל עוד הנר דולק ניתן לתקן. ענה הרבי: למדתי ממך לימוד חשוב , שכל עוד הנר דולק ניתן לתקן. אני מכיר מקרים רבים של אנשים שלקחו את עצמם בידיים והצליחו להשתנות ולשנות את חיי הזוגיות שלהם. ב. מבחינה פרקטית. בהליך הגירושין כאשר אין הסכמה של שני בני הזוג לגירושין ואחד הצדדים רוצה שלום בית הדין שולח אותם לייעוץ ובפרט שמדובר בנישואין קצרים כל כך. מוטב לעשות זאת בהסכמה וביוזמה שלכם ולא מיוזמת בית הדין. זה יתפרש אצלו כניצחון שלו ויכול להקשות על נכונותו האמיתית לטיפול בעצמו. עדיף שהדברים יבואו מצד הנחישות שלכם ולא מצד הכוחניות שלו. שה' יהיה בעזרכם אשמח לעזור מ. ביגל מנחה נישואין ורב מקומי - מיתר 0522391763

התמכרות כתוצאה מתקשורת שאינה מספקת.

יש לנו בעיות שלום בית קשות הכוללות אלימות מילולית קשה מאד שהופנתה כלפי וכלפי הילדים. התחננתי במשך השנים לקבל תמיכה אחרי לידות, בשעה שהייתי עצובה אך ככל שהייתי חלשה יותר בעיניו, הוא נלחם בי יותר ויותר. בשנים האחרונות, לא ביטאתי חולשה כלל, כי ידעתי שלא אקבל את התמיכה שאני ראויה לה ככל אישה (אני מגדלת 4 ילדים יש לי קשר טוב איתם. פתחתי בביתי משרד שנותן שירותי יעוץ פיננסים ואני מצליחה מאד בעסק ובתפקוד) מאז תחילת הנישואין, המצב השתפר בהרבה, אך קשה לי לומר שאני מרגישה אהבה כלפיו. אני מעריכה את התכונות החיוביות שלו, ויש לו הרבה כאלה, אך הפצעים סרבו להגליד. למדתי לא לבכות, לא להחלש, לא להרגיז אותו,לא לכעוס, לא, להיות אני- כדי לחיות איתו בשלום. בשנה האחרונה חל מפנה מבחינתי אני נחשפתי לאינטרנט ולקשרים לא מתאימים. קשרים וירטואלים שלא הובילו לפגישות, אך היו שליליים בתכלית. בקשרים האלו, קיבלתי סיפוק לאהבה ולהערכה שהיתה חסרה לי עד היום. לפני חודשיים, נוצר קשר שהיה אמיתי ומשמעותי יותר מהאחרים, להבדיל מהקשרים הקודמים, כאן הייתי אמיתית שנינו הבנו שהקשר לא טוב. שנינו לא רוצים לפרק משפחות, ואני בזכות החיזוק שלו ניתקתי את כל הקשרים הקודמים שהיו לי. אבל הקשר איתו נמשך. לא נפגשים, אבל יש קשר טלפוני. הקשר הזה ממלא חלל חסר נותן סיפוק למה שאני לא מקבלת בזוגיות, אבל אני יודעת שאין לו תכלית. אני מרגישה נורא יודעת שזה אסור, אך לא מצליחה להתנתק. הוא נותן לי תמיכה נפשית, רכות והבנה שמעולם לא טעמתי מהם בחיי הנישואין. אני גם חשה שהכעס הפנימי שלי כלפי בעלי גובר. יודעת שהתנהגותו היא שהובילה לכך, למרות שיודעת שגם לי יש חלק בכך ואין זה נכון להאשימו. האדם שנוצר איתו הקשר, מבחינתו נמצא באותו מצב אנו רוצים לעבוד את ה' באמת, ומבינים שזה לא יוביל לשום דבר טוב, ולהיפך, אך..חשים שלא מסוגלים. אני עצמי מרגישה כמו התמכרות. במצב הנוכחי, אל תייעצו לי ללכת ליעוץ זוגי, כי אין סיכוי עם בעלי. יש כרגע שקט ויציבות, אך חוסר הסיפוק הוביל אותי למקום שלא דמיינתי שאגיע אליו. אני רוצה להרגיש סיפוק, ולצאת מהקשר הזה. אבל יודעת שאם אצא מזה, אייצר קשר אחר דרך המחשב כמו בהתמכרות. אל תאמרו שהקשר יוביל רק למקומות שליליים ולחורבן, אני יודעת את זה תעזרו לי להתנתק. אנא, עזרו לי.

העצמה אישית

למיכל השלום והברכה. קראתי את שאלתך/כאבך וניסיתי למצוא קצה חוט של תקווה לשינוי במערכת היחסים בינך לבין בעלך. כתבתשבמהלך השנים התנהגותו של הבעל השתנתנ לטובה , הרבה. לא כתבת כיצד היא השתנתה ובעקבות מה. האם בכו"ז משהו זז בעקבות מעט המפגשים שהיו . או שהסיבה היא בגלל שהפסקת להראות חולשה כלפיו . כתבת שככל שהרגשת חלשה כך התעללותו התחזקה. יתכן שכאשר הפסקת להפגין חולשה ואולי גם מצאת נקודות חוזק בעצמך בעקבות הצלחותיך בעבודה וכד', הוא התמקד במקום פחות קשה משהיה בעבר. ויתכן שהשילוב של שני הדברים הביא לשינוי אצלו. על כל פנים אם משהו מצליח כדאי להמשיך בו ולכן כדאי לך להמשיך ללמוד בעצמך למצוא את נקודות החוזק שלך בתקווה שזה יחליש את החשק שלו להיות קשוח. את יכולה לעבוד על עצמך בשיטות רבות שקיימות בשטח בנושא העצמה אישית שלך ובמקביל להחמיא לו על התקדמותו (יתכן שעשה מאמץ רב להתקדם ולא קיבל פיטבק חיובי מצידך שסיפק אותו. עם דרך זו תוכיח את עצמה תוכלי להציע לו בשיחה נעימה ומכובדת להצטרף לטיפול שלך כדי שלא ירגיש שמעמדו נפגע כי הוא צריך טיפול. במקביל ברור שצריך לנתק כל קשר שיש לך לפני שיהיה מאוחר מדי ותעשי דברים שאין את חפשה בהם. את הצורך שלך לקבל תמיכה וכו' תעביר בנתיים לאפיק אחר של חברות עם חברה (נקבה) שיש לך מהעבר או שתמצאי באינטרנט. כל עוד הנר דולק יש אפשרות לתקן שה' יהיה בעזרך מ. ביגל מנחה נישואין ומשפחה ורב מקומי במיתר 0522391763

פער רוחני בין בני זוג חוזרים בתשובה

בס"ד ישנם מקרים לא מעטים בהן בחורה חוזרת בתשובה פוסלת שידוך עם חוזר בתשובה רק מפני שהרב או הרבנית שלה אמרו לה שאותו גבר חוזר בתשובה אינו ברמה הרוחנית שלה.ואותה בחורה,כאילו שטופת מוח,כאילו שוכחת את כל מה שהיה בינה לבין הבחור ואומרת שלא תוכל להנשא לו כי ככה הרב או הרבנית אמרה.ולא צריך שום סיבה מעבר לכך כדי לסגור את הקשר.כאמור,מדובר במקרים רבים וזה נראה כאילו הבחורה פועלת מתוך שטיפת מוח,כביכול היא בובה על חוטים ואין לה דעה והיא ודעתה מתבטלים לחלוטין לאחר שאותו רב או רבנית אומרים לה זאת,כל מה שבנתה עם אותו בחור כאילו חסר משמעות,ואפילו אם הם הסתדרו מצוין בניהם,מאותו רגע שהרב או הרבנית אמרו לה את זה,אז כאילו הכל נמחק מאותו רגע ולא קיים עוד,ללא שום הגיון. השאלות שלי הן: -כיצד יכול רב או רבנית,שאינם מכירים את אותו הבחור,להגיד לבחורה לפסול בחור אם הם לא מעולם לא ראו אותו? -אם היו פערים ברמה הרוחנית בין הבחור לבחורה בכך שאחד מהם חוזר בתשובה והשני דתי מלידה אז מילא,אבל למה להחמיר בין בני זוג ששניהם באו מהעולם החילוני,שניהם יכולים להתאים אחד לשניה מבחינת הרקע החילוני שממנו הם באו ולדרג אותם לפי רמת רוחניות ולקבוע שהם לא מתאימים?הרי גם ככה יש קושי בהתאמת זיווג בין חוזרים בתשובה לדתיים מלידה אז למה להתחיל להקשות גם בין חוזרים בתשובה שרוצים להנשא בניהם ולהשתמש בטענות כמו פער רוחני כדי להפריד ביניהם? חוץ מזה,פער רוחני אפשר להדביק ולצמצם אם מדובר בזוג ששניהם חוזרים בתשובה וזה גם נשמע די מתנשא שבחורה שבאה מעולם חילוני בדיוק כמו הבחור תגיד לו שהיא לא רוצה להמשיך בקשר כי יש בניהם פער ברמה הרוחנית. תודה על התגובות שלכם מראש.

פער והבדל אינם שפיטה

ידידי, השלום והברכה. אני קורא את הכאב והעלבון מבין השורות שכתבת, ומזדהה איתם מאד, זה בהחלט קשה כאשר אחד הצדדים מפסיק את הקשר שלא בהסכמת הצד השני, אני מאחל לך החלמה מהירה. אולי הידיעה שכמעט כל אדם עבר בחייו חוויה כזו תקל עליך, כדברי חז"ל: "צרת רבים חצי נחמה" . לא אוכל להתייחס ישירות ל"דעת התורה" של רב או רבנית. מהסיבה שאתה כתבת בעצמך, לא ניתן להתייחס ישירות כאשר אינני מכיר את כל הצדדים הנוגעים לעניין. אין לנו מידע על תחושותיה של הבחורה, ולא על מה שסיפרה לרב, וכן לא על מה שאמר לה הרב, ומה הם סיבותיו. אנסה להתייחס לדברים שכתבת מתוך נקודת המבט שלך ומתוך הרגשתך שלך. יש אנשים דתיים שרגילים לשאול את הרב שלהם כל דבר שהם עושים, הם מכלילים כל שאלה תחת הכותרת "דעת תורה". דעתי האישית בנושא זה אינה רלוונטית כי לכל אדם הצרכים הרוחניים שלו. מסתבר ממכתבך שבנושא זה דעתך חלוקה בצורה קיצונית על דעת הבחורה. הצורך הנפשי/רוחני שלה נשען על שאלות רב/רבנית גם במקרים שלדעתך זו סתם שטיפת מח. הרי לך דוגמה של פער רוחני/נפשי ביניכם, זה פער שניתן לגישור אבל למה לכתחילה לקדם מערכת קשרים כאשר בשאלה מרכזית יש לשני בני הזוג דעות קוטביות כל כך ?! כאשר מדברים על פער אין בקביעה זו שיפוטיות כל שהיא של אחד טוב יותר מהשני. אלא קביעה עובדתית שיש פער וכדאי להפסיק את הקשר כדי לא להסתבך. הדוגמה הטובה ביותר לפער ביניכם היא הדוגמה שנתת בעצמך בעניין "שאלת רב" זה שאתה חושב שהבחורה נחותה מבחינה נפשית ונשענת על שטיפות מח זו קביעה שיפוטית בדיוק כמו הקביעה שאתה לא מספיק ירא שמים כי אתה נזקק פחות לשאלות כאלה . והאמת היא שבראיה אובייקטיבית ולא שיפוטית יש כאן צרכים שונים של אנשים שונים וזהו פער שמפריד ביניהם. הדרך הנכונה ביותר הן מבחינת תפיסת היהדות (בצדק תשפוט עמיתך) והן מבחינה ייעוצית היא ללמוד שלא לשפוט את השני אלא להבין שלאנשים שונים יש צרכים שונים כך יקל עליך לקבל את האחר וכך יקל על האחר לקבל אותך מבלי לפגוע ולהשפיל ומבלי להעלב. אני מאחל לך שתזכה במהרה למצוא את בת זוגך ותפתח קשרים לא שיפוטיים שיובילו אותך לחיי זוגיות מאושרים, בע"ה. נכון תמיד לעזרה משה ביגל רב מקומי- מיתר ומנחה נישואין 0522391763

סירוב לחיי אישות

אני נשוי כ 30 שנה + 7 ילדים, בעשור האחרון אישתי מסרבת לקיים עמי יחסי אישות וכנשק נגדי אף לא הולכת ליטבול. אישתי טוענת שהיתנהוגתי שוללת ממנה את עצמאותה. מה האפשרויות ההילכתיות שעומדות לירשותי למימוש זכויותי בעינין יחסי אישות. בתודה מורדוך

לקחת אחריות ולא להשליך אחריות

תשובה: ראשית אענה לשאלתך כפי שנוסחה, שאלה הלכתית. האופציה ההלכתית העומדת בפניך היא לגרשה, כאישה מורדת. האם קבלת תשובה לשאלתך? ! בודאי שלא! הרי לא באת על סיפוקך. כנראה שאתה רוצה להמשיך להיות נשוי לאשתך. השאלה המסתתרת בין השורות היא מה קרה בעשור האחרון שאשתך מתנהגת כך? מה היה בעשרים שנות נישואיכם הראשונות? מדרכו של האדם לספר רק את חלקו של האחר בבעיה ולהשליך את האחריות והאשמה על האחר. כמו שאדם הראשון ענה לשאלת הבורא "המין העץ אשר אמרתי לך לבלתי אכול ממנו אכלת?" והוא ענה: "האישה אשר נתת עמדי" וכו'. וכך ענתה גם האישה, והשליכה את האחריות כלפי הנחש. רבש"ע יכול היה לענות לאדם הראשון את התשובה שעניתי לך על שאלתך, אם האישה שנתתי לך לא טובה בעינך תתגרש ממנה. אבל רבש"ע מחזיר את האחריות לאדם על מעשיו ומעניש אותו וגם את חוה ולא נותן להם להתחמק מהאחריות למעשיהם. אין ספק שאשתך אחראית למה שנוצר ביניכם, יחד עם זאת ללא כל ספק גם אתה שותף למצב שנוצר ביניכם. לכן עצתי לכם לפנות לייעוץ זוגי ביחד, ולבדוק מה חלקו של כל אחד מכם במצב הבלתי נסבל שאליו הגעתם. לא מתוך האשמה של האחר אלא מתוך לקיחת אחריות אישית על מעשיכם. ולמידה לנהוג בצורה שתבנה זוגיות טובה. איני מבין למה המתנתם עשר שנים ככל שחולף הזמן כדור השלג המתגלגל גודל יותר ויותר. לכן במהירות פנו לייעוץ זוגי ביחד. אשמח לעזור ככל שאוכל. משה ביגל רב מקומי מיתר ומנחה נישואין 0522391763

בעניין השידוכים והשדכניות

שלום לכם, אני לא יודעת איך להתחיל את שאלותיי,אבל אשתדל לתמצת כמה שאוכל... אני בת 34 ב"ה בעלת תשובה בערך 5-6 שנים השקפות חרדיות מחפשת בעל תשובה עובד ולומד,משהו פשוט בחור עם יראת שמים ומידות טובות, אין לי בקשות נעלות כמו של אלה שאני שומעת, יפה תואר,חכם, מסודר כלכלית וכאלה. אני בחורה נאה שנראת קטנה מגילה ומחפשת משהו שקצת דומה לחיצוניותיי, ז"א חשוב לי שלא ייראה מבוגר מגילו, או שגילו לא יהיה גדול. נתקלתי בהמון שדכניות שמעולם לא ראו אותי אלא רק שמעו את מה שביקשתי,ושגם שמעו את גילי וזה הספיק להם. ניתקלתי בהמון שדכניות שציערו אותי מאוד,והעבירו מספרי טלפון ללא הסכמתי,ושפניתי אלהם בבקשה שלא יעבירו את מס' הטלפון שלי הם שאלו "אם באמת אני רוצה להתחתן?" היו הצעות כמו גילאים 40-42 והסברתי להם שזה גיל שמאוד קשה לי, ואפילו לשאול אם הם ראו את הבחור - פחדתי. אני נימצאת במצב של חוסר אונים, קודם כל בגלל גילי שבאמת הולך וגודל, ושנית כי אני נתקלת "בשליחים" שמצערים אותי. רציתי לשאול את הרב מה דעתו על זה.אני הגעתי למצב שאני דוחה המון הצעות של אנשים שהם לא שדכניות כי אני כברלא מאמינה באף אחת....נכנסתי קצת לדיכאון ולחרדות מכיון שנושא זה דיי כואב לי אשמח לקבל עצתכם במהרה

בטחו בה' עדי עד

ראשית , אל ייאוש ארבעים יום לפני שנולדת הכריז בורא עולם על בן זוגך. והוא ממתין לך אי שם. שנית , יש שדכנים רבים שפועלים בשיטה יותר מקצועית ועושים ניפוי מוקדם לפני שהם מציעים הצעות. רוב המכונים הגדולים עושים זאת ויש מהם המתמחים במגזר החרדי ובמגזר בעלי התשובה. יתכן ש"נפלת" על שדכנים לא מוצלחים, חלילה ליפול לדכדוך כי במצב כזה את נכנסת לסיחרור ולמעגל קסמים שקשה לצאת ממנו: את משכנעת את עצמך שאין תקווה ואת מדוכדכת ובמצב כזה בודאי שלא תמצאי חן בעיני איש ולא תצליחי ליצור קשר טוב עם בחור כל שהוא. נסי לטפל בבעיית הדכדוך שלך, ללמוד להתעודד ולבטוח בכישוריך וביכולתך להינשא לבחור טוב המתאים לך. יתכן שמפגש טיפולי בנושא זה יתן לך כח ואמונה ביכולתך, ישפר את מצב רוחך, ובמצב של הרגשה בטוחה יותר תצליחי למצוא את בן זוגך שממתין לך כבר 34 שנים. לידי ר' אליהו יישר כח על היוזמה תוכל ללמוד מנסיונם של אחרים בנושא. שה' יהיה בעזרך ותמצאי את אבידתך בקרוב. אל ייאוש ! משה ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין 0522391763

פערים השקפתיים ומעשיים ביני לבין אשתי בזמני הריחוק.

מידי חודש בחודשו (כמעט, ולבד תקופות ההריונות שהיו ושעתידים בע"ה להיות) זה קורה. מתחים בבית על רקע חוסר תשומת לב מספקת לרצון אשתי. הפערים הינם מעשיים, מילוליים והשקפתיים: הדבר קורה בזמני הריחוק מרגע קבלת הווסת (+-) ועד לליל הטבילה. אשתי מעוניינת בחיבה ובהרעפת מחמאות מקרבות היוצרות אווירה של געגועים לימים בהם אנחנו מותרים. אני מבין אותה בהחלט ומסכים שאני צריך להשתפר בדבר. רקע נוסף לעניין - בימי בחרותי כשנחשפתי לענייני שמירת הברית, עברתי תקופה לא קלה והתאמצתי רבות להגיע לשמירת הברית באופן מלא הדבר היה כרוך במאמצים מרובים שכללו תחינות לה', בכיות ממש (אפילו עם דמעות), עבודה פסיכולוגית על עצמי עד שבס"ד עלה העניין להצלחה. בקיצור - הגעתי למצב ב"ה שע"י השכל אני מנהל את תאוותיי, לרוב. בדיעבד, הסתבר לי שבחיי הנישואין הדבר דווקא הפריע. כבר בתחילת נישואנו היו בעיות ולקח לנו כארבעה חודשים עד שהצלחנו לחיות חיי אישות וחשבנו שזהו. לאחר מס' שנים הסתבר שיש לכך השלכות נוספות היוצרות פערים תיפקודיים בזמני הריחוק וכמוזכר למעלה. ב"ה אני סוגר את תאוותיי בזמנים אלו. אלא שכאן התגלתה הבעיה. ומה לעשות הא בהא תליא - אותה סגירות מסתבר שגורמת גם לסגירות רגשית כלפי אשתי. יש לציין רק, שלאורך שנות נישואנו היינו בהדרכה וייעוץ צמודים. ובעניין זה הוא ייעץ לנו בעבר שלצורך ההרגל אשתי תרעיף עליי אהבה ומימלא גם אני אתן לה ולכשאתרגל אבוא מעצמי. אלא שדבר זה קשה עליה מפני שהיא רוצה להרגיש א. שהדבר בא ממני לחלוטין. ב. היא רוצה להרגיש ששנינו באותה דרגה (כהגדרתה), מחד היא איננה מקבלת את הפער ביננו כלגיטימי, ומאידך נטייתנו שונה. אני מקווה שהבהרתי את הדברים בצורה מאוזנת והייתי שמח לשמוע את דעת הרב בעניין. בתודה מראש ויישר כוחו.

יעוץ בענייני אישות

ראשית אני מתרשם לטובה מהדרך שבה אתה מתאר את הבעיה שלכם. אתה לוקח אחריות לחלק שלך בבעיה זו ולא משליך את הכל על אשתך. זה כבר תחילה של תהליך נכון של טיפול. שנית אתה מציין נקודות חשובות בעברך שיכולות להיות הגורם לבעייתכם. אני חושב, כפי שכתב ידידי ר' אליהו, שאתם זקוקים לייעוץ מיני (שהוא שונה מייעוץ זוגי שאותו יתכן שעברתם) ייעוץ מקצועי לטיפול בקשיים בקיום יחסי אישות, ובהתאפקות מקיומם בתקופות האסורות מבלי לפגוע באהבה בתקופה זו. אחד ההסברים לדיני הפרישה בתקופת האיסור הוא בניה של זוגיות המושתתת על חברות, אהבה ללא יחסי אישות כדי שהזוגיות תתבסס גם על דברים נוספים מלבד יחסי אישות. ניתן ללמוד זאת וכדאי לעשות זאת במהירות כדי לא לתת למצב להידרדר יותר. אולי ירגיע אתך אם תדע שבעיה מסוג זה מאפיינת בחורי ישיבה שצריכים להתמודד עם הפער הגדול של היחס לנשים לפני הנישואין והיחס לאשתך לאחר הנישואין. כאדם נשוי שיטת "ההתאפקות" בתקופה האסורה שונה ממה שעבדת על עצמך בהיותך רווק, מכיוון שלאחר הנישואין ההתייחסות שלך צריכה להיות כאדם "שפת בסלו" כפי שההלכה מתייחסת בצורה שונה לפני ואחרי הנישואין גם בתקופת האיסור. (כדוגמה ההיתר להתייחד עם האישה בתקופה זו לעומת איסור יחוד לפני הנישואין) אם שמת לב בחרתי להשתמש במילים: " תקופת האיסור" ולא "תקופת הריחוק" כפי שאתה קראת לימים אלו, מכיוון שבתקופה זו הזוג לא צריך להיות מרוחק מבחינת הרגשתם אלא שיש איסורים ומוגבלויות מסוימות בתקופה זו, כדי לבנות זוגיות טובה המושתתת על דברים נוספים. אני מעריך מאד את פתיחותך וכנותך בשאלותיך ומאמין שבהכוון מיני נכון המבוסס על ההלכה ניתן לסייע לזוגיות שלכם. תוכל לפנות ליועצי אישות בינ"ר, שמשלבים ידע מקצועי עם ההבנה ההלכתית, הקרובים למקום מגוריכם. שה' יהיה בעזרכם אשמח לעזור. משה ביגל הרב המקומי - מיתר מנחה נישואין ואישות 0522391763

שוני בין בני הזוג בנושא רוחני

פנתה אלי אשה חרדית שבעלה אברך ויש להם כבר כמה ילדים כולם חרדים והבעל לטענתו לרענון הזוגיות רוצה לראות עם אשתו סרטים וחלילה של תועבה אלא של צחוק וכדומה אבל מטבע הדברים יש כמעט בכל סרט נשים שאינן צנועות לא חלילה ערום וכדו' האשה מתנגדת נחרצות כי זה אסור הבעל טוען שזה מאוד נחוץ לו ההרגשה שהוא עם אשתו ורואים סרט זה נותן לו חשק וכדו' ובפרט (לטענתו) שנשים עם חולצה ללא שרוולים או מכנסיים קצרים זה רואים יום יום וכבר זה לא דבר שאמור להכניס לו הרהורים אסורים האשה מתעקשת והבעל מאוד כועס עליה והוא טוען שחוסר סיפוק זה יכול להביאו חלילה לדברים יותר גרועים אנא תענו לי בדחיפות כי האשה הזו מתקשרת אלי כמה פעמים ומורגש שהיא במצוקה מהנושא ואיני יודע מה להשיב לה בתודה מראש רחמים ואם אין אתםת מעונינים לענות בכתב אנא תשלחו לי מס טלפון של אחד המקצועיים ואשוחח עמו תזכו למצוות עלו והצליחו

שיחה לא שיפוטית

בשאלתך מספר נקודות : א. מה לעשות כאשר אחד מבני הזוג רוצה לעשות דברים שאסורים לדעת השני ? ב. מה לעשות כאשר לשני בני הזוג תחביבים וריגושים שונים ? א. אחד ה"איסורים" החמורים ביותר בזוגיות, הוא שפיטה של בני הזוג האחד את השני. לא ניתן לבנות מערכת זוגית כאשר לאחד מבני הזוג תחושה ששופטים אותו על מעשיו. לדעתי או דעת מומחים או רבנים אחרים בעניין הסרטים אין כל חשיבות , בני הזוג צריכים להתייחס בחברות זה לזו ולא לשפוט את מעשיהם. וזאת ניתן לעשות ע"י שמשוחחים מתוך רצון להבין ולא מתוך ביקורת. ב. לשאלת השוני בין בני הזוג, כמובן שיש תחומים של אוטונומיה (חופש) בזוגיות יש תחומים של התעניינות שיכולים להיות שונים בין שני בני הזוג , אני יכול לשער שבתחום הקשור ללימוד של הבעל בישיבה, אשתו אינה שותפה. אני משער שהוא לא מספר לאשתו על חידוש שלמד, ועל הריגוש שבלימוד, זה תחום שהוא משתף בו את חבריו. הקושי הוא שהבעל רוצה לעשות משהו ביחד עם אשתו וזה לא מתאים לה. (שים לב ! לא כתבתי אסור או מותר, אלא לא מתאים לאישה) כאן אני מצטרף לדעת ידידי שצריך לשוחח על הנושא ולבדוק מהו החסר של הבעל, מה יכול להיות התחום המשותף שבו יוכלו להתרגש ביחד ולרענן את הזוגיות. יתכנו סיבות רבות לכך שהבעל מרגיש צורך ברענון הזוגיות בשיחה חברית ולא שיפוטית ובלא הטפת מוסר ניתן למצוא תחומים משותפים לשני בני הזוג שבהם יוכלו לעסוק ביחד, ולרענן את הזוגיות. אשמח להמשיך לעזור בטלפון או בכל דרך. משה ביגל רב מקומי במיתר ומנחה נישואין . 0522391763

שוויגער בבית...

חמותי היא אשה מוגבלת, ובשנים הראשונות של נישואי כל הראש של אשתי היה בבית של אימה, היא אמרה לי שכשהיא התחתנה היא חיפשה בעל בשביל לתמוך בבית הוריה. דבר שגרם הרבה קושי ומתח בנינו. כיום המצב מאוזן, אשתי הרבה יותר בבית גם פיזית וגם נפשית, היא עוזרת לאימה אבל בצורה מאוזנת, ואני ת"ל שבע רצון. עכשיו חמותי התאשפזה בביה"ח בעקבות ניתוח שבר, ומאד חשוב לי להיות עם אשתי ולתמוך בה בהתמודדותה עם אימה, ואכן אני עומד לצידה וזה בונה ומחזק את הזוגיות, עד שהגיעה הצעה שנביא אותה לביתינו לשבוע, פה נבהלתי מאד וכל העבר עלה לי, שהנה הזוגיות שלנו תיהרס, ושוב כל הראש של אישתי יהיה אצל הוריה וחמותי תתחיל לבוא אצלינו באופן קבוע ותשתלט על חיי. דווקא מאד הייתי רוצה לעשות לאישתי את המחווה הזו ולהביא את אימה לבתינו להחלמה, ולהראות לאישתי את אהבתי האמתית אליה ללא תנאי, אך הפחד הנ"ל משתק ומתסכל אותי. מה דעתכם? תיהיה התוצאה של הבאת חמותי אלי הבייתה. תודה רבה

להפוך בעיה לאתגר

לשמעון השלום והברכה. שאלתך גרמה לי להתרגשות. דאגתך לאשתך והרצון לתמוך בה אמיתי וכן. יחד עם זאת קשה מאד שלא להבין את הפחד שלך מהחיים של חמותך בבית ובפרט שיש לחשש הזה על מה לסמוך מניסיון העבר. בחיי הנישואין צצות מידי פעם תקלות או הפתעות שהחיים מגלגלים לפתחנו, ניתן לראות בהם בעיות שיפגעו בנישואין וניתן לראות בהם אתגר שימנף את הזוגיות למקום טוב יותר. (אלו בעצם ניסיונות שהקב"ה מנסה אותנו כדי שנתאדגר ונתקדם) אני מציע לך להראות לאשתך את שאלתך ואת תשובתי זו. בכך לפתוח דיון ביניכם בנושא זה, כאשר אשתך מבינה עד כמה אתה רוצה לרצות אותה. באווירה כזו של הבנה ואהבה ניתן להגיע ביחד להסדר שיתאים לחמותך ולא יחזור ויפגע שוב בזוגיות שלכם. ניתן להגיע להבנה מראש שהשהות של חמותך תהיה לזמן מוגבל עד שתשקם ותחזור לביתה, ניתן להגיע להבנה שחמותך תשתקם בביתה עם סיוע של מטפלת או בסיוע מתוכנן ומוגבל של אשתך ויתכנו פתרונות יצירתיים רבים. אני לא מציע לדבר על כך עם חמותך כי אינני בטוח שאפשר להגיע להסכם עם חמותך שהיא לא תתערב בחייכם, מכיוון שקשה מאד לשנות תכונות של אדם בגיל מבוגר, ויתכן מאד שהיא לא תבין בכלל על מה אתם מדברים. הדיון איתה רק יחריף את המצב ביניכם, אני חושב ששיחה טובה בינך לבין אשתך על רקע הדאגה האמיתית שלך לאשתך יכולה להפוך את האתגר החדש למנוף שיחזק את הזוגיות שלכם. עלו והצליחו וה' יהיה בעזרכם. אשמח לעזור בטלפון או בכל דרך. משה ביגל רב מקומי במיתר ומנחה נישואין 052-2391763

אי הבנה! ללכת לארועים במשפחה שלו ולא במשפחה שלי

שלום. תודה על האתר. תודה ליועצים וכל העוסקים במלאכת השכנת השלום והשמחה בבתי ישראל. ותודה גדולה על התשובות שקיבלתי בעבר. קראתי כאן תשובות אך לא מצאתי תשובה מדויקת לתסכולי. ולכן אני מוסיפה את שאלתי. כשמגיעה אלינו הזמנה על ארוע במשפחה שלי מתחיל האקשן בבית. במשפחתי רוב השמחות הן של בני דודים. (למשל: בר מצווה או חתונה של בן דוד) ואצל בעלי רוב השמחות הן של אחיינים שלו. הוא סובר שאי אפשר ללכת לכל הבני דודים. הולכים רק לשמחות של קרובים מדרגה ראשונה. אך מאחר ואצלינו עדיין אין אחיינים, אם אלך רק לשמחות של אחיינים זה אומר שב10 שנים הקרובות אני הולכת רק לשמחות במשפחה שלו. דיברנו, והסברתי לו שמכיון שבמשפחתי אין שמחות של אחים ואחיות שלי שמזמינים (אחיינים) אצלי הקשר עם הבני דודים הוא כמו אצלו עם אחיינים. בקיצור, אין בינינו הבנה בעניין הזה. ובנתיים כל פעם שיש ארוע במשפחה שלי (כנ"ל) הוא לא מסכים לי ללכת. ואז מתחילות ה"חגיגות". מה לעשות כדי להבין?

הקשר עם משפחת המוצא

למיכל השלום והברכה. את כותבת על בעיה שמתעוררת בכל פעם שמגיעה הזמנה לשמחה אצל בני משפחתך, ואתם תולים את הסיבה לבעיה ברמת הקרבה המשפחתית, שרוב השמחות אצל קרובייך הם מדרגה רחוקה יותר מהשמחות שאצל קרובי משפחת בעלך. אינני בטוח שצריך למקד את השאלה ברמת הקרבה, מפני ששמחה משפחתית היא מפגש של כל המשפחה הקרובה יותר והקרובה פחות. האירוע הרשמי הוא, בדרך כלל, רק המניע הראשוני לבני המשפחה להיפגש. בשמחות יושבים בני המשפחה ליד הקרובים או החברים שהם מרגישים רצון לקרבתם ומרגישים נח בחברתם. לכן אני רוצה לכוון את הפנס ולהאיר את הבעיה ממקום אחר. אולי בעלך לא מרגיש נח בשמחות של משפחתך בכלל, ללא קשר לקרבה המשפחתית? אולי הוא עדיין לא נכנס ממש למשפחתך ? לפעמים זה לוקח זמן ממושך יותר והאדם זקוק לעזרה בנושא. אולי יש משהו בקשר שלך עם משפחת המוצא שלך, שמפריע לבעלך? אני מציע לכם לשוחח על שאלות אלו מתוך רצון להבין האחד את הצרכים של השני. בשיחה בין בני זוג או בין חברים חשוב להתרחק ולהימנע משיפוטיות. שיחה שיפוטית היא שיחה שבה יש צד אחד אשם וצד אחד מאשים, או צד אחד מסביר ומלמד את הצד שאינו יודע. שיחה כזו גורמת לצד שמרגיש נאשם, להגן על עצמו בהאשמת האחר וכך נכנסים לסחרור של האשמות, שלא מוביל לפתרון אלא מגביר את ה"חגיגה" כלשונך. שיחה שעוסקת ברצון אמיתי להבין מה הצורך של השני, במקרה זה בעלך, איך הוא מרגיש במשפחת המוצא שלך? מה מפריע לו? וכן מה הצורך שלך בהשתתפות בשמחות, ומה חסר לך כשלא משתתפים, מבלי לחנך או לשפוט. שיחה כזו יכולה לגלות מה באמת הבעיה ולנסות למצוא פתרון. אם אינכם יודעים לשוחח בצורה כזו, תוכלו להיעזר ביועץ כדי ללמוד לפתור שאלות שמתעוררות מידי פעם. שה' יהיה בעזרכם. אשמח לעזור אם תרצו. משה ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין 0522391763

הפרעות בזוגיות

אנו זוג צעיר בערך 4 חודשים נשוי .חוינו עד עתה הרבה קונפליקטים בחיי היום יום. או שזה התחיל ממילה מסוימת לא במקום אי הבנה לגבי דבר מסויום שלפעמים זה היה נגרר למריבה שהיו נפלטים בה מילים על המשך הקשר ל"ע וכמעט תמיד לא היינו דנים ופותרים את הבעיה ממש אלא זה יעבור מילה טובה או מגע גופני ותמיד הרגשתי בסדר זה עבר אבל נשאר עדיין בפנים משהוא שעלול לצאת במריבה הבאה ואני חושש וגם מאמין שזה עלול לפגוע באהבה ובקשר להמשך החיים ביחד אני בטוח שלשנינו יש הרבה מה לתקן אבל נראה לי שהיא לוקחת דברים יותר מידי עמוק וגם נפגעת ורגישה מאוד לאחרונה התעוררה שוב בעיה צריך לציין שכתוצאה מכך לא ההינו שומרים נגיעה בזמן האסור שזה הפריע לי ממש הבעיה היתה שרצתה לגעת בי ואמרתי לה שלא וזכותי לא לחטוא היא נפגעה ממש מכך. צריך לציין שכמעת כל המריבות הם יוצאות בזמן האסור .ואז הלכה לעבודה למחרת עצובה וגם לחץ מהעבודה הוסיף ונוצר ממש בלאגן ניסיתי וניסיתי כמה פעמים ולא הלך עד שנפלט לה משהוא ששבר אותי שהעיקר שבשבועיים שאנו מותרים אתה מנצל אותי זה שבר אותי ממש התחלתי לבכות כאב לי הלב ממש הרגשתי שאני הולך להשתגע ממש לא נרדמתי ואחרי זמן מה היא הרגיע אותי שאני ינסה לשכוח מזה אבל קשה לי במיוחד שעוד יומיים זמן טבילה נציין שמדובר בבית חרדי .וזה ממש דחוף לי תודה רבה

ושמח את אישתו אשר לקח

לאורי השלום והברכה. א. לשאלתך על בעיות התקשורת שביניכם. ראשית אנסה להרגיע אתכם, אתם לא לבד, זוגות רבים מאד חווים חוויות דומות בעיקר בשנת נישואיהם הראשונה. כך ניתן להבין את הפטור שנתנה התורה מהתגייסות למלחמה (מלחמת רשות) בשנה הראשונה לנישואין כמו שנאמר:"כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח" ("דברים כד ה) . בשנה זו לומד הבעל לשמח את אשתו. אם התורה מייחסת חשיבות רבה כל כך לצורך "לשמח" את האישה סימן הוא שאכן יש צורך כזה, והוא בסיסי מאד לחיי הנישואין.למה צריך "לשמח" את האישה וכיצד עושים זאת? בשנה הראשונה עוברת האישה משבר (שמשפיע גם על הבעל וכמובן על הזוגיות) האישה עברה את חייה עד הנישואין, בחברת נשים, היא תקשרה איתן בשפה המוכרת לנשים, שפה הקשורה לרגשות. היא חוותה את רגשותיה ע"י דיבור עם החברות. מאז הנישואין האישה מוצאת את עצמה מול חבר חדש שאינו מכיר את שפתה, חבר ממין זכר שאינו "מתחבר" לעולמה הרגשי. חבר זה מדבר בשפה תכליתית יותר הוא עוסק ב"מה צריך לעשות" ולא במה ואיך מרגישים. הוא אינו רגיל "לבזבז" את זמנו על דיבורים, הוא רגיל למעשים. כמו שני בני אדם הדוברים שפות שונות צריך כל זוג "טרי" ללמוד איש את שפת רעייתו, וכמו כל לימוד של שפה חדשה לימוד זה דורש זמן, ככל שהזמן עובר לומדים את השפה החדשה. למטרה חשובה זו פטרה התורה את הבעל "הטרי" בשנת הנישואין הראשונה, כדי שילמד להבין את שפתה הרגשית של האישה - כדי "לשמח" (שימחה = רגש של אדם מסופק מבחינה רגשית) את אשתו. אני מציע לכם ללמוד את השפות השונות הנובעות מעולמות פנימיים שונים של הזכר והנקבה. הבעל ילמד שאשתו מצפה ממנו להקשבה כדי שיעניק לה אמפטיה. ואילו האישה תלמד שכאשר הבעל "עושה" משהו למען הבית או הזוגיות הוא אומר בשפתו אני אוהב אותך ב. לשאלתך השניה בקשר לימי הריחוק או הקרבה. חוסר ההבנה שלכם נובע מאותה נקודת הבדל שבשפות השונות שלכם. ימי הריחוק נועדו לבנות תקשורת זוגית שאינה קשורה לעשייה אלא לתקשורת רגשית הבנויה על דיבור, הבנה וכדומה, בימים אלו חווים ומרגישים אהבה, אלו הימים שבהם התקשורת היא בשפה הנשית.. ימי הטוהר נועדו לבסס את הזוגיות על עשייה. בימים אלו "עושים אהבה" אלו הימים של התקשורת בשפה הגברית,. בגלל השפות השונות ביניכם נוצר הקשר התקשורתי . האישה רואה ב"לעשות אהבה" אקט אנוכי של הבעל (כאשר זה אינו מלווה בתקשורת בשפתה). ואילו הגבר נפגע מכך שלא מתייחסים לאהבה שהוא מקרין ע"י עשייה. ובימי הריחוק האישה מצפה לתקשורת נשית ואם הגבר לא יודע לשוחח בשפתה נוצר קצר תקשורתי. אני רוצה להפנות אתכם לספר גברים ממאדים ונשים מנוגה של ג'ון גריי. המתאר מצבים רבים הדומים למצבכם. ומטפל בהם בדרך שכתבתי. וכן לחוברת הנקראת אני לא מבינה את בעלי / אני לא מבין את אשתי. של שמחה אור. המתרגלת לימוד של השפות השונות. כל עוד נר האהבה דולק אפשר לתקן, סדנה בנושא זה או ייעוץ יכולים לעזור לכם ללמוד איש את שפת רעייתו. שה' יהיה בעזרכם. אשמח לעזור, בטלפון או בכל דרך. מ. ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין 0522391763

אין הנחתום מעיד...

שלום וברכה, היכרתי מישהו לצורך שידוך. כאשר דיברנו בטלפון לצורך תיאום פגישה, התגלגלה השיחה על מקום עבודתו (הוא עובד במוסד ציבורי וידוע) והוא הזכיר כל מיני תהליכים באותו המקום, ש"היו צולעים" והתייעלו רק בזכותו. לי הענין הזה צורם. אם הבחור טוב מבחינה מקצועית, מה לזה ולזוגיות? (אגב, מדובר באלמן שכבר חווה נישואין) האם הוא חושב שבזה הוא ירשים אותי? קבענו אמנם להיפגש, אך אני חוששת שאני מבזבזת את הזמן של שנינו (הוא מגיע מאד מרחוק) ואולי עלי לבטל את הפגישה. אשמח לשמוע דיעות. תודה

להכרת האדם צריך להשקיע הרבה

למחפשת השלום והברכה. הבעיה שאת מתארת מאפיינת מצבים דומים אצל מחפשים רבים. השיחה הטלפונית לא מרשימה מספיק או שיש בה משהו שמפריע למחפש/ת. את השיחה הראשונה ניתן להשוות לחלון הראוה של חנות. בעלי החנות מנסים לגרום לעוברים בדרך להיכנס כדי לקנות. קרה לי פעמים רבות שנכנסתי לחנות בגלל שבחלון הראוה היה משהו שמשך אותי ובחנות עצמה לא מצאתי את מה שחיפשתי. קרו לי גם מקרים רבים הפוכים, האם לך גם קרו מקרים כאלה? אני מרשה לעצמי להניח שכן. בשיחת הטלפון הראשונה (וכך גם בפגישה הראשונה) שני הצדדים רוצים מאד להרשים את האחר והם בלחץ עקב כך, בתנאי לחץ שום דבר שעושים או אומרים אינו אמיתי. שני הצדדים אומרים ועושים דברים מתוך לחץ ורצון להרשים, מצד אחד יוצא להם שאמרו דברים שלא התכוונו להם ואינם משקפים את אישיותם. מצד שני, שני הצדדים רגישים מאד לכל מה שנאמר או נעשה ע"י האחר, ומייחסים חשיבות מוגזמת לדברים שנאמרים. האמת היא שהרבה דברים אינם משקפים נכונה את האדם, וחבל מאד להסיק מסקנות מכך. בתודה לה', אני נשוי באהבה רבה ובאושר עם אישה, שלאחר הפגישה הראשונה שנינו לא רצינו להמשיך, חברים משותפים שהכירו היטב את שנינו הצליחו לשכנע כל אחד מאיתנו בנפרד שהאדם שחשבנו שהכרנו אינו האדם האמיתי. אני מודה לבורא העולם שנתן לי את התבונה להקשיב לחברי (וכך גם אשתי) ולזכות לחיות עם האישה המקסימה בעולם. אני מכיר אישית מקרים דומים מזוגות רבים, שההכרות הראשונה לא שיקפה בצורה אמיתית את האישיות של הזוג שנפגש.והם מודים לה' שנתנו "צ'אנס" והמשיכו להיפגש למרות הרושם הראשוני. כאשר אנו קונים מכשיר חדש: מחשב, מכונית וכדומה, ברור לנו שאנחנו צריכים ללמוד היטב להכיר את התכונות והביצועים של המכשיר, ואנו יודעים שצריך להשקיע כדי ללמוד את המכשיר. כאשר לומדים נהיגה צריך להשקיע זמן רב, כי צריך ללמוד להכיר את הרכב וגם את הנוהגים האחרים בדרכים. אנו מקבלים עובדות אלו בהבנה. כדי להכיר לעומק בן אדם זה מורכב הרבה יותר מאשר מכונות ומכשירים וצריך להיות פתוח ולתת גם לזמן לעשות את שלו. זוגיות מאושרת היא דבר חשוב ומרכזי בחיים וכדי להשקיע בו מבלי לקחת בחשבון מרחקי נסיעה או דברים דומים. בתפילה שתזכי לפגוש את בן זוגך בקרוב.

מיתלבטת, להיתגרש פעם שניה?

שלום לכם. נישאתי בפעם השניה לרווק, הבאתי לנישואין אלה 2 ילדים מנישואי הראשונים. בתי בת 13 ובני בן 9 , אנחנו לא מיסתדרים בכלל , בעיקר לאחרונה. כמו כן בתי עברה לגור עם אביה לאחר הסתות נוראיות מצד אביה. על כל פנים נותרנו הילד, בעלי ואני. אנו מיתווכחים לעיתים קרובות, לעיתים על רקע חינוך ילדים, לעיתים על רקע היתנהגות לא בוגרת של בעלי. אנו נשואים כבר 3 שנים, הוא איו מאמין ביעוץ ובטיפול. אני אובדת עצות.והאם טיפול פסיכולוגי עשוי לגרום לגבר בן 37 להיות בוגר יותר? גם מבחינה כלכלית אני חוששת משום שאין לי שום רכוש, הכל שייך לו עוד מלפני החתונה. אני רוצה להאמין שאפשר לצלוח ולהגיע למצב של קשר טוב, משפחתיות מאוד חשובה לי. כמו כן, האם אתם מכירים יועץ טוב מאיזור באר שבע? תודה דנה.

בצדק תשפוט עמיתך

לדנה השלום והברכה. ראשית ברצוני לפתוח במשפט שמשמש בשבילי כמוטו " כל עוד הנר (של האהבה) דולק, ניתן לתקן". אני קורא בין השורות את הייאוש שלך מהזוגיות השניה, מבעלך ואולי גם בעצמך. אל ייאוש ניתן להתגבר וללמוד לבנות זוגיות טובה. אני יוצא מנקודת הנחה שבעלך אינו מעוניין בייעוץ, כפי שאת כותבת. ברצוני להציע לך לפנות לייעוץ אישי וללמוד על חלקך במצב הזוגיות שלכם. אין ספק שכאשר הזוגיות לא טובה יש לכך שני שותפים הבעל והאישה, והטיפול הנכון ביותר הוא של שניהם. כאשר לא ניתן לעשות זאת (לפחות בשלב זה) ניתן לפנות לייעוץ אישי וזה מה שאני מציע לך. משאלתך ניתן ללמוד שאת כנראה מתקשרת עם בעלך בצורה שיפוטית, כאשר את כותבת: התנהגותו לא בוגרת, האם טיפול פסיכולוגי יגרום לו להיות בוגר יותר וכדומה.מהעובדה שאת בתך הגדולה הפסדת (בינתיים) לטובת בעלך הקודם, ניתן ללמוד שיש לך מה ללמוד בתחום זה. כדי לנסות להדגים לך מהי תקשורת שיפוטית אשאל אותך: נסי לדמיין איך היית מרגישה אילו בעלך היה כותב לפורם המומחים של ינ"ר שאלה ובה הוא כותב שאשתו אינה בוגרת וזקוקה לטיפול כדי ללמוד להתבגר. ניתן ללמוד ולהתאמן בתקשורת חברית ושוויונית ולא שיפוטית. יתכן מאד שאם תפני לייעוץ ובעלך יראה תוצאות טובות הוא יקבל "תיאבון " לפנות לייעוץ זוגי ביחד איתך. את מחפשת יועץ באזור באר שבע. יש מספר יועצים כאלה שתוכלי לקבל בפניה לינ"ר (אני אחד מהם - מקבל במיתר) טבע הדברים הקשורים ללב שככל שעובר הזמן והבעיות לא נפתרות הן צוברות כעסים וגדלות, לכן מוטב להתחיל בטיפול מיידית. שה' יהיה בעזרך. מ. ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין 0522391763

האם לערב את הורי הזוג בטיפול.

נמצא בטיפולי זוג שהאישה קבלה הנחייה לנתק קשר עם הוריה בעקבות התערבותם וההשפעה השלילית של זה על הקשר הזוגי. עם משפחת הבעל הם כן נמצאים בקשר. באופן עקיף - לא ע"י בני הזוג, נודע לי כי הורי הבעל מתערבים בנושאי הזוגיות שלהם, ואחד מהורי הבעל קרא את האישה לשיחה נוקבת - הגן על בנו והדריך את כלתו תוך דיבור "איום" בנושא גירושין. נראה לי 2 בעיות בנושא, 1. שהאיזון מופר, ההורים של האישה אסור להתערב והורי הבעל מה איתם?. 2. הם צריכים לבנות את הזוגיות שלהם לבד באופן עצמאי מתוך בידול ממשפחת המוצא. השאלה: הורי הבעל הם אנשים אחראים וברי שיח, האם להזמין אותם לשיחה והדרכה איך לעמוד מן הצד ולאפשר את ההתפתחות התא הזוגי החדש? בכל הכבוד והתודה אברהם

שומרי החומות

ב"ה ידידי השלום והברכה. קשה לענות לשאלה על מקרה שאינני מכיר וחש את בני הזוג. אנסה לענות תיאורטית. א. לפעמים כדי לבנות גבולות ברורים צריך להקצין את הדברים עד כדי ניתוק מוחלט עם ההורים כמובן שבניית חומה מבלי למלא את המתחם בזוגיות אינה המטרה אלא כתהליך ריפוי זמני בונים את החומה כפי שכותב הרמב"ם (שמונה פרקים, הלכות דעות) שכדי להגיע לדרך האמצע צריך ללכת לקצוניות ההפוכה מהמקום שבו נמצאים. לכן אינני שולל את חובת "הניתוק ". ברור שאם יש צורך לבנות חומה מסביב לבני הזוג הרי היא צריכה להיות חסומה לגמרי ובפרט כאשר מדובר בהורה שמזמין את כלתו לשיחות בירור ואיום וכד' . בלי קשר "לאיזון הקדוש" בין הורי האישה להורי הבעל. מבחינה מקצועית אין זה מענינינו מה באמת נאמר בשיחה זו מצד ההורה כי אין זה מתפקידנו לחנך אותו. מה שחשוב לנו שהאישה מרגישה שההורה מזיק לזוגיות שלהם. לכן לדעתי אין מה להזמין את ההורה "לשיחת בירור", או ל"תידרוך" אלא ללמד את בני הזוג לבנות כשלב ראשון, חומה סביבם "מפני המזיקים". להדריך אותם לבנות את הזוגיות שלהם כך שכאשר יבנו את הזוגיות שלהם יוכלו לפתוח את שערי החומה מבלי לחשוש שהחומה תיפרץ. ולתת להם להבין שמדובר בתהליך בניה של זוגיות שמצריך, במקרה שלהם, הקיצוני, לבנות חומה . עד שילמדו לפתוח בעצמם ולפי החלטתם את שערי החומה. שה' יהיה בעזרך. מ. ביגל

איך ניגשים לטיפול?

כל הכבוד לכם על פורום חשוב זה כסטודנט בפרקטיקום יש לי הרבה "פרפרים" לפני שאני פוגש זוג, גם הדברים עדיין מטושטשים ולא ברורים, חשוב מקום שיהיה אפשר לקבל גם את ההדרכה וגם את הביטחון. פנו אלי זוג בטלפון (עדיין לא נפגשנו), בכדי לבדוק אם המקרה מתאים לי שאלתי מה הנושא? הנושא הוא: האישה לא מסתדרת עם חמותה. אבקש את עזרתכם, בהבנייה של הטיפול, תעשו לי קצת סדר איך אני מתחיל ומתקדם עם הטיפול, השאלה היא לגבי ההבנייה. תודה רבה רבה שמואל

בנית גבולות ברורים

לידידי שמואל . אני מברך אותך על "הפרפרים " שבבטן ומאחל לך שגם בהמשך דרכך לעולם לא תשכח שאתה עוסק בדיני נפשות ושיהיו לך תמיד פרפרים בבטן. כאשר נהגו דיני נפשות ממש בסנהדרין , היו הסנהדרין צמים ביום שהיה דיון בדיני נפשות. א"כ "פרפרים" בבטן מוכיחים שאתה מתייחס נכון לזוג שבא לפניך. לעניין הכלה שלא מסתדרת עם החותנת, הבעיה יכולה להיות מורכבת מכמה דברים : 1. הבעל עדיין לא השתחרר מתלות באמו, ולא מצליח לבנות חברות וזוגיות עם אשתו. 2. החמות לא הפנימה את העובדה שבנה התחתן, ולא "סולחת" לכלה על "שגנבה" לה את בנה. 3. הזוג אינו יודע לבנות את גבולות רשות היחיד של הזוגיות, ויש פרצות שדרכן נכנסת החמות לזוגיות. 4. הכלה קנאית מאד ורוצה את הבעל רק לעצמה. צריך לבדוק מה מהדברים הבאים מתאים לזוג שלפינך..בכל מקרה הטיפול הוא בזוגיות שלהם ולא בחמות או בנורמות מקובלות או לא במשפחות המוצא, בעדה או בקהילת המוצא של בני הזוג. צריל לבנות איתם מערכת של תקשורת פתוחה בכל הנושאים ובכללם בנושא משפחות המוצא ושיבנו את הגבולות שמתאימות להם סביב הזוגיות שלהם . בהצלחה ושה' יהיה בעזרך. מ. ביגל

סיכום תשובות שקבלתי, וחידוד השאלה

הרב בן סימון כתב בנושא הגבולות של תא הזוגי, שצריכים להיות במידה שתאפשר השפעה טבעית ובריאה - שאופיה ומידתה תיקבע בהסכמתם של שני בני הזוג - של ההורים על צאצאיהם. והדגיש כי אל לנו לנתק זוג ממשפחת המוצא, ולכן הנחייה כזו צריכה להיבחן שוב. לעומת זאת הציב הרב ביגל: כי "לפעמים כדי לבנות גבולות ברורים צריך להקצין את הדברים עד כדי ניתוק מוחלט עם ההורים", והתנה זאת, א' בלמלא את המתחם בזוגיות, ב' שהניתוק אינו המטרה אלא תהליך ריפוי זמני. ואכן המקרה המונח לפני מחייב ניתוק מוחלט ממשפחת המוצא של האישה, עקב היותם הורים מרעילים, כפשוטו ממש. שאלתי היא: א' שאלה כללית - עקרונית: במקרה שההנחייה היא לנתק את הזוג ממשפחת מוצא אחת, הרי לכאורה מופר כאן ה"איזון הקדוש", דבר שיכול להיות משמעותי במקרה כמו זה, שההורה שאין חשיבות לנתק הקשר ממנו, מתערב [ואפילו התערבות טבעית ובריאה]. ב' שאלה ספציפית: במקרה המונח לפני שההנחייה היא לנתק את הזוג מהורי האישה, ואבי הבעל מתערב, [נניח התערבות טבעית ובריאה], האם כדאי לזמן את אבי-הבעל לשיחה, לא אל "חדר הטיפולים"! אלא להסביר לו את תהליך הטיפול וחשיבות התפתחות הזוג באופן עצמאי ואוטונומי, כך שהוא יירגע ויוכל לשחרר את זוגיות בנו להתפתחות עצמאית. ומכיון שהוא בר דעת הוא יקבל ואפילו יתמוך בתהליך. הערה הרב אביחי ידידי החשוב והמלומד, קבלתי את דבריך המעמיקים, שסביב נושא הגבולות טמונים הרבה "מוקשים", שדרך הנחייה אפשר ללמוד הרבה, על מחוייבויותם לתהליך, ואולי גם עוד דברים. אני מתחבר לסגנון עבודה זה, אך זה בניגוד להנחייה שקבלתי מדר שקד - להפסיק עם הפסיכולוגיזציה ולהתחיל לעבוד! על מימוש צורכי ליבה. בכל הכבוד והיקר אברהם

אין איזון קדוש

לאברהם השלום והברכה. לשאלתך הראשונה על האיזון הקדוש. צריך לבדוק אם האיזון מהוה בעיה לזוג כלומר האם הם מרגישים לא טוב בגלל חוסר איזון. אז הטיפול יהיה בבעיה שהם מרגישים בזוגיות שלהם ואין צורך להיצמד לאיזון. אם הזוג לא מעלה את בעיית האיזון אתה בודאי לא צריך להעלות אותה כי תפקידנו אינו להיות שופטים מי צודק והאם יש צדק בחוסר איזון בין הורים ביולוגיים של הבעל ושל האישה. תפקידנו להדריך את הזוג לטפל במה שהם חושבים כבעיות בזוגית שלהם. לשאלתך השניה. אין לערב הורים בשום מקרה לא בתוך הקליניקה ולא מחוצה לה .נקודה. הטיפול הוא בצרכים של בני הזוג ובזוגיות שלהם כפי שהם מביאים אותה לקליניקה. חשבתי שהמקרה שהצגת הוא מקרה קיצוני שיש לשקול "כתרופה זמנית" פתרון קיצוני של ניתוק בגלל שתיארת התערבות בוטה מאד וקיצונית מאד של אחד ההורים. כך זה נראה לעיני האישה ולכן כך צריך להתייחס לזה. אני מסכים מאד שאין לעשות ניתוחים פסיכולוגיים ומחקרי עבר או פסיכואנליזה וכד' לא רק בגלל שפרו' שקד מתנגד לזה אלא גם בגלל שתי סיבות נוספות (אולי אלו הסיבות של פרו' שקד) א. לא לכל רופא יש רישיון לנתח ובפרט אם הוא לא למד זאת, ואיננו רופא. כדי שניתוח יצליח צריך המנתח להיות בטוח שהוא יודע גם לסגור את הפצע כדי שיגליד כך זה ברפואת הגוף קל וחומר ברפואת הנפש. ב. גם ברפואת הגוף פונים לניתוח רק כאשר אין כל דרך ריפוי אחרת , במקרים שאנו מטפלים בהם צריך לנצל קודם כל את האופציות האחרות והן קיימות ורבות. הן אינן מסוכנות כמו ניתוח. שה' יהיה בעזרך מ. ביגל

האם יש סיכוי לתיקון

שלום למומחים אני יודעת שכבני זוג בעלי ואני זקוקים דחוף לטיפול, אך ברור לי שבעלי לא ישתנה, אני יודעת שכך נוסיף לסבול כל החיים אני מרגישה את זה, האם יש פיתרון שיכול לעזור לנו? רונית

אם תרצי אין זו אגדה

הטיפול הטוב ביותר בזוגיות הוא כאשר שני בני הזוג משתתפים בתהליך . אני מבין משאלתך שלדעתך בעלך לא רוצה להשתתף בטיפול ושאלתך מה ניתן לעשות.? לפניך מספר אפשרויות: 1. לטפל אישית בחלק שלך בבעיות הזוגיות , טיפול בו תוכלי ללמוד מה בך מאפשר את המצב שבו את נתונה. (לא מדובר בהעברת האשמה אליך או בהאשמה כלשהי אלא בלמידה להכיר טוב יותר את אישיותך. טיפול זה נעשה כטיפול זוגי גם מבלי שבן הזוג נמצא פיזית. 2. לטפל אישית בך ללא כל קשר לזוגיות , ותוך כדי כך תלמדי על עצמך ואגב כך תלמדי להתמודד עם בעיות הסובבות אותך וגם בבעיות מול בן זוגך.טיפול כזה עוסק רק בך וללא קשר ישיר עם בן הזוג. בשיטות "אימון" "גשטלט" וכדומה. ההחלטה בידיך אם את באמת רוצה שינוי בידיך לעשות זאת. שה' יהיה בעזרך. אשמח לעזור טלפונית או בכל צורה . מ. ביגל 0522391763

נישואים שניים, טובים, אך קשים מאד.

שלום וברכה, אני נשואה פעם שניה כ-3 שנים. לי יש שתי ילדים מנישואים קודמים, בעלי היה רווק, וכעת יש לנו ילד משותף. הבעיה שבעלי עדיין לא הבין כ"כ שהוא נשויו ושחייו השתנו. אין לו עול מהבית, גם בדברים שלכאורה שייכים לגבר, כמו פרנסה, כספים, תיקונים בבית וכו'. שנינו עובדים במשרה מלאה, אך רוב העול של הבית עלי. בעלי טוב לב, ועוזר לי כשאני מבקשת, אך הוא מאד רחפן ושכחן וכל דבר אני צריכה להזכיר לו ולרדוף אחריו מאה פעם. אני המנהלת של הבית והוא "עוזר" לי. ניסיתי לשבת איתו ולהסביר לו שזה לא יכול להתנהל ככה, והעול חייב להיות משותף, ניסינו לעשות רשימות, מי אחראי על מה, אך אחרי שבוע הכל חוזר לקדמותו. הוא עסוק בעצמו, בעבודה שלו ובתחביבים שלו, ואני מרגישה שהבית והילדים באים במקום האחרון. הוא איש טוב ואני אוהבת אותו, אבל מאד קשה לי שהכל עלי. הוא כמו עוד ילד במשפחה ולא כמו שותף. הוא לא רוצה ללכת ליעוץ, כי מרגיש שהוא מאד חכם, ואף אחד לא יכול לעזור לו, וגם כולם אינטרסנטים, לא מאמין לאנשים. אנחנו רבים הרבה על הרקע הזה, שהוא שוכח ומרחף, ולא אחראי, כי לי נורא קשה, וגם אחרי מריבה הוא לא מתנצל, כי תמיד חושב שהוא צודק, ואני בסוף זו שנכנעת ומבקשת סליחה ומרצה אותו. האם יש דרך שאוכל לקבל עזרה בלי שהוא ילך ליעוץ? תודה

בצדק תשפוט עמיתך

אם אמקד את הבעיות שאת מתארת אז מדובר בהרגשתך שבעלך אינו ממלא את מקומו כאבי המשפחה וכבעל, כפי שאת מבינה את זה. אין קשר בין הבעיות שאת מתארת והכותרת שבחרת בה והעובדה שאלו נישואין שניים. אני קורא בין השורות של שאלתך שאת נכנסת לתפקיד האימא של בעלך אליו בעלך גורר אותך, לדעתך. יתכן מאד שזה החלק שלך בבעיה, שיש לה שני צדדים הצד של בעלך התנהגותו הילדותית (לדעתך) והצד שלך הוא התנהגותך האימהית. את הצד שלו קשה לשנות בלי טיפול אבל את הצד שלך ניתן לתקן ע"י שתלמדי שלא להיכנס ל"נישה" הזו של האימא שלו. החלטה זו היא בידייך את לא מוכרחה להיכנס למקום שאחרים רוצים להכניס אותך אליו. אם לא תהיי אימא יתכן מאד שבעלך לא יהיה תינוק . אני כותב זאת מנקודת המבט והרגש שלך, איני יכול להיות שופט ולהחליט מי התחיל ב"משחק" האם בעלך התחיל "לשחק" את התינוק או שאת התחלת "לשחק" את האימא, וזה גם בכלל לא משנה בכל מקרה את יכולה להפסיק את הצד שלך במשחק וזה ישפיע גם על בעלך. כדי שתקבלי רושם לתפקידך "במשחק" אני מציע לך לקרוא את שאלתך ולהפוך את הכל ללשון נקבה ובמקום בעלי תכתבי אשתי (כלומר כאילו זה מכתב של בעלך שכותב עליך) ותבדקי איך את מרגישה. אני מניח שתרגישי כמו תלונה של אימא על בנה או כמו מכתב של שופט על נאשם. הדבר העיקרי ביחסים בין אנשים זה לא לשפוט את השני ולא לתת לשני ציונים, אלא להקשיב ולהבין את השני מנקודת מבט שוויונית. תוכלי ללמוד לשוחח כך גם בטיפול אישי, וזה יכול להיות מדבק גם את בעלך. שה' יהיה בעזרך אשמח לעזור ככל שאוכל מ. ביגל 0522391763

בעלי מאוד ביקורתי.מה עושים

בעלי מעיר לעיתים קרובות לי ולילדים וזה מאוד מרגיז אותי.כונתו טובה כמובן אך זה גורם לאוירה לא טובה ביחוד בשבת הוא מסוגל להעיר ולהטיף מוסר לילד לפני כולם וזה מאוד מכאיב לי.זה מקלקל לי את מצב הרוח .בכלל אין לו עין טובה על אנשים ויש לו תמיד ביקורת על כל אחד.כשדיברתי איתו על זה הוא אומר שאני מפרשת כל דבר כביקורת גם אם לפעמים לא התכון לכך אלא רק העיר משהו.וגם אם אמר משהו הוא חושב שזה לא פוגע ואפש לעבור הלאה.איך אני צריכה להגיב אם בכלל כשהוא עושה זאת?והאם אוכל לשנות את התנהגותו?

משיחה שיפוטית לשיחה חברית

הביקורתיות יכולה לנבוע משתי תכונות הפוכות א. הרגשה של גאווה מצד המבקר כלפי סביבתו, ב. הרגשה נחותה של המבקר כלפי סביבתו, הביקורת נותנת לו תחושה שהוא מעל האחרים ובזה הוא מחפה על חוסר הביטחון שלו. בשני המקרים לא ניתן לטפל בביקורת ע"י ביקורת נגדית. בשני המקרים המבקר מרגיש פגוע מאד מהביקורת הנגדית והוא מגיב שוב בביקורת ושני האנשים עולים על מסלול של "תחרות". הם מתחרים ביניהם מי ינצח בסופו של דבר, למעשה איש לא מנצח והזוגיות והחברות מפסידים בגדול. כדי לצאת ממעגל התחרות יש צורך בשניים שיסכימו לשתף פעולה וילמדו ביחד לשוחח ביניהם ללא שיפוטיות וביקורת. אני מבין שלא מצאת את הדרך להביא את בעלך לטיפול משותף בנושא. לדעתי יש לך אפשרות לנתק את מעגל הביקורת גם "בנוכחות צד אחד בלבד".. עליך ללמוד לבדך איך "לנטרל" את הביקורת של בעלך, ולהביא אותו לשוחח בצורה חברית. כבר רמז על כך קודמי ר' אליהו בתשובתו שכאשר תלמדי "לענות" על הביקורת במשפטים שאינם שיפוטיים וביקורתיים כלפי בעלך אלא תסבירי לו עד כמה מפריע לך וקשה לך וכו' בזה את "שוברת" את מעגל הביקורת ההדדית ומאפשרת הקשבה לצרכים שלך. אפשר ללמוד זאת, ואני מציע לך להתחיל מיד ולא לדחות זאת.. תגלי עד כמה תשובה שלך בסגנון אחר " מדבקת" וגם בעלך ילמד לשוחח על הדברים שמפריעים לו בצורה שאינה ביקורתית. שה' יהיה בעזרך אשמח לעזור . מ. ביגל 0522391763

חששות והתלבטויות

אני נשואה 10 שנים, מכירה אותו כבר 18 שנה. אני חוששת ומתלבטת כיוון שאני חשה שיש הרעה מצב היחסים בינינו. יש לי תחושה שהוא מעוניין רק בדברים מסוימים ואם הוא לא נענה לצרכיו בתחומים הללו הוא כועס מאוד. הוא לא מרביץ או מקלל, אבל הוא מוריד ממני את השמיכה בלילה ע"מ שאתעורר ואתייחס אליו... אני משתדלת להתייחס אליו באופן כללי בצורה חיובית ובד"כ נענית לרוב בקשותיו. אבל, לעתים התגובות שלו מוגזמות מדי, לטעמי ואני חוששת. לפעמים אפילו מרגישה שאין בי אהבה אליו, למרות שכתיבת המלים הללו מעלה דמעות בעיניי... מה לעשות? איך לגרום לדברים לחזור להיות כפי שהיו קודם? אני לא מעוניינת להיפרד, אך שוב - אני חוששת...

לדבר כך שבעלך יקשיב

מהמעט שכתבת קשה להבין ממה את חוששת. אנסה לשאול אותך כמה שאלות מנחות שאולי יעזרו לך לעשות סדר בבלגן שאת שרויה בו. א. ממתי את חשה בשינוי לרעה אצל בעלך? ב. מה קרה לך או לבעלך במקביל לתקופה זו שבה החל השינוי אצל בעלך ? לאחר מכן נסי לשוחח איתו בשיחה שתשמור על כבודך וגם על כבודו, שיחה שאינה שיפוטית כלפיו ואינה "ממסכנת" אותך. וייעוץ הטוב ביותר אם תצליחי לשכנע אותו ללכת יחד לפתור את בעיית הזוגיות שלכם . לא לפתור את בעיתו , כי זו הצעה שיפוטית שמכניסה אוטומטית את ה"נשפט" למגננה ובדרך כלל ההגנה הטובה ביותר היא התקפה. אם תציגי את הצורך שלך בייעוץ זוגי בגלל שאת לא מרגישה טוב בזוגיות שלכם, יש סיכוי שבעלך לא ירגיש מותקף ולא יצטרך להתגונן . אם הוא אינו מעוניין בייעוץ יש דרך לייעץ לך לחיות טוב יותר, יש דרך לעזור לך להתמודד עם הקשיים בזוגיות שלכם. יש דרך ללמד אותך לשוחח עם בעלך על הקשיים שלך בצורה שהוא יקשיב לך. שה' יהיה בעזרך למצוא בתוכך את הכוח הפנימי שבך, להצליח בזוגיות שלכם. אשמח לעזור. מ. ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין 0522391763

פער דתי?

אני יוצאת עם בחור במשך -3-4 חודשים.וטוב לנו מאוד יחד!! מבחינת אופי,מידות הכל מתאים לי ומרגיש לי נכון בקשר שלנו. אבל.מתחילת הקשר נושא אחד מעיק על שנינו. אנחנו מרגישים שיש בנינו פער דתי מסוים. חשוב לי לציין ששנינו מגיעים מחינוך דתי תורני ומבתים תורניים. אני מרגישה שאני ה'דתייה החזקה' בקשר,ולא טוב לי עם זה. הוא מבחינתו רוצה להתקדם אך אינו יכול להבטיח דבר.. הוא ואני מרגישים פיספוס אם נוותר בגלל הפן הדתי.. האם בגלל סיבה זו צריך לסיים קשר?? אני מבולבלת מאוד ומרגישה ללא מוצא.. אשמח אם תוכלו להאיר את עיני .. תודה!וחודש טוב.

כבוד הדדי בסיס לזוגיות

תשובה. לתקומה השלום והברכה. את מספרת על קשר טוב ביניכם, על כך שהבחור רואה בעין חיובית את העובדה שהרמה הדתית שלך גבוהה יותר משלו. גם הוא רוצה להתקדם אך אינו בטוח שזה מה שיקרה. מכיוון שאינני רואה במקרה שלכם איזו הפתעה לרעה שיכולה לקרות לאחר נישואיכם. וכן אינני שומע על זלזול שלך בבחור או זלזול של הבחור בך אלא מדובר על הבדל ידוע ביניכם שלא יכול להיות יותר גרוע. ואתם נוהגים בכבוד הדדי, אינני רואה סיבה מוצדקת להפסיק קשר כזה. אלא שאתם צריכים לבדוק, כל אחד בפני עצמו האם אתם יכולים לחיות לאורך שנים עם הפער הקיים בתחום הדתי. יש לבדוק את מהלך החיים השגרתי ביחד בפער זה ובעיקר את ההרגשה שלכם בפער זה כלומר האם משהו מכם מזלזל בזולתו בגלל פער זה. אם חלילה יש הרגשה של אי כיבוד ביניכם, המצב בחיים "האמיתיים " ביחד יכול רק להחריף. יחד עם זאת אם את מכבדת אותו במקום שהוא נמצא והוא מכבד אותך במקום שאת נמצאת אני מאחל לכם המשך הצלחה ובניית בית נאמן בישראל. כמובן עם בפער הדתי שביניכם יש גם בעיות הלכתיות של ממש שאין אפשרות לגשר עליהם על פי ההלכה אין מקום לבניית זוגיות כזו. אבל אני מבין משאלתך שלא זה המצב. שה' יהיה בעזרכם מ. ביגל

חסימה..?

בס"ד שלום וברכה, אני בת שהתייתמה מאבא בגיל מאד צעיר, בבית לא היו מערכות יחסים בריאות (בעיקר של אמא) ואני חושבת שאני לא יודעת מה היא מערכת יחסים זוגית נורמלית או בריאה. אני מרגישה שאני אפילו לא יודעת מה היא בכלל מערכת זוגית. מה תפקיד האישה, מה תפקיד הבעל, מה זה בדיוק בעל?! כשאני נפגשת עם בחורים אם הקשר יכול להתקדם אני חשה פחד וחוסר ביטחון, אני לא יודעת להתייחס לבחור בתור בן זוג אז אני פשוט מתייחסת אליו כמו לידיד טוב. אני מרגישה שקשה לי להיפתח ובמיוחד לגברים. השאלה היא מה אני יכולה לעשות בנידון? אני משתדלת לקרוא כמה שיותר על זוגיות אבל אני מרגישה שיש בי איזושהי חסימה ועל מנת להתחתן אני חייבת לשחרר את זה. אשמח לעזרה.. תודה מראש

כל עוד הנר דולק ניתן לתקן

לנועה השלום והברכה. את מתארת את עצמך כחסרת ידע מהי זוגיות טובה. ואת תולה את חוסר הידע בחויות שליליות בחייך (מותו של אביך וחוסר קשר עם האם) וכן את מתארת קושי להיפתח ובמיוחד להיפתח לגברים. בעניין הידע מהי זוגיות טובה . זוגיות מורכבת מחברות, אמון ואהבה. יש אנשים שחווים חוויות אלו במסגרת המשפחה ויש שחווים חוויות אלו במסגרת החברים/ ות בשכונה בבית הספר וכדומה. העובדה, המצערת, שאין לך אב מגיל צעיר, ושמערכת היחסים עם האם לא היתה תקינה אינה צריכה בהכרח להביא אותך למצב של סגירות כלפי חברות או בחורים. יש אנשים במצב דומה לשלך שבחרו למצוא את הפורקן שלהן ואת הצורך ש/להם באהבה ע"י שפיתחו חברות טובה ובפתיחות מול חברים /ות בלימודים או בשכונה. נראה לי שאת חשבת שבגלל מצבך אינך יכולה להיפתח לחברות ו"הנבואה שלך הגשימה את עצמה". בכל מצב את יכולה ללמוד לפתח את הקשרים והפתיחות שלך, וכדאי לעשות זאת מה שיותר מהר כדי שתוכלי להתקדם בנושא הזוגיות. תמצאי לך מאמנת אישית לנושא וה' יהיה בעזרך שתמצאי במהרה את בן זוגך. בברכה. מ. ביגל

סימנים לבעל מכה

הייתי רוצה לדעת איך אוכל לזהות תסמינים של בחור שעלול חס ושלום להיות בעל מכה.. תודה רבה!!! וחג שמח!

מאיפה באה השאלה ?

ברצוני להרחיב את תשובתי בכיוון שכתב ידידי ר' אליהו. השאלה הקצרה ששאלת היתה קצרה מאד אבל חודרת וכואבת. ואני שואל את עצמי מאיזה מקום הגיע שאלה זו? א. אולי את רואה דברים מסוימים אצל הבחור שאת יוצאת איתו, ואת רוצה לבדוק את הנושא? במקרה זה הייתי עונה לך לבדוק היטב היטב האם ה"סימנים" חוזרים על עצמם ואם כן לעזוב אותו מיד. ב. אולי את שואלת שאלה תיאורטית לפני מפגש עם בחורים ? ואז אענה בשאלה (אני יהודי) למה את שואלת ? למה דווקא נושא האלימות מטריד אותך באופן תיאורטי ? יתכן וזה קשור לחויות שעברת בעבר . אם כך ממליץ לך לטפל בנושא בצורה מקצועית כדי שלא תפסלי כל בחור בגלל הפחד שלך מאלימות. ג. אולי אינך רואה שום בעיה אצל בחור שאת נפגשת איתו ואת שואלת מתוך פחד מהעבר כנ"ל. במקרה זה חשוב מאד לטפל בנושא כנ"ל בסעיף ב. בכל מקרה אם את רואה אצל בחור שאת יוצאת איתו סימנים מחשידים של אלימות מילולית כאשר הוא "מתחמם" או ביטויים דומים של אלימות. תברחי משם מיד ואל תאמרי לעצמך שזה יעבור לאחר החתונה, האמת היא שזה יחריף לאחר החתונה. שה' יהיה בעזרך למצוא את בן זוגך בקרוב ולבנות בית טוב של אהבה אחוה שלום ורעות. אשמח לעזור משה ביגל 0522391763

דילמה הילכתית בין בני הזוג

בס"ד שלום לכם, אני נמצאת בסיטואציה המצריכה יעוץ ובוררות הלכתית מצד בן זוגי.הנני בחורה בת 39 רווקה המנהלת אורח חיים דתי מסורתי. בן זוגי, המתעתד להיות בעלי, מנהל אורח חיים דתי- חרדי. בנושאים דתיים רבים בהם הוא מקפיד והיה רוצה לשלבם באורח חיינו בהקמת בית יהודי אני זורמת איתו. כגון: כשרויות של בית יוסף, נידה ושיעורי תורה מצידו. אך יחד עם זאת ישנו נושא שלא נותן לנו מנוח ועלול לפוצץ את תהליך הנישואים. בן זוגי מתעקש שתהיה הפרדה מוחלטת בריקודים דהיינו מחיצות גבוהות ברחבת הריקודים. הבהרתי לבן זוגי כי זהו עניין שקשה לי מאוד לקבלו! נכון, אני מבינה את חשיבות הדברים אך יחד עם זאת אינני באה מרקע דתי ומדרגה רוחנית גבוהה כמו של בן זוגי. הבהרתי לו כי הצעת הפשרה שלי היא שהנני מוכנה להפרדה בריקודים ובלבד שלא תהיה מחיצה! אלא, שעציצים יתחמו את הרחבה לשניים . בן זוגי מרים את דגל ההלכה בגאווה ועל כך יבורך ,אך אני שואלת : האם אין מקום למצוא דרך מפשרת. הדת איננה זרה לי! מתוכה אני באה! ואליה אני רוצה להישאב לאט ובטוח באמונה ולא בכפייה. האם אין מקום בעבור שלושת השעות של החתונה למצוא פשרה? האם בעבור כך יש לגרום לביטול החתונה. האם בעקשנות זו אין טעם לפגם, ביכולת לקרב אישה דתייה הנמצאת במדרגה רוחנית נמוכה מבעלה לדרגה גבוהה יותר ע"י פישור והבנה. אין ספק! החתונה לא תצא לפועל עם מחיצה, וחבל! להלן כמה פרטים חשובים על בני הזוג: האישה רווקה בת 39 והגבר גרוש בלי ילדים בן 40 משפחתה של האישה דתית מסורתית ושל הגבר דתית חרדית אשמח לתשובה בהקדם

המחיצות כמנוף לנישואים מאושרים

ב"ה למירי השלום והברכה. אנסה לענות לשאלתך גם מנקודת מבט הלכתית וגם מנקודת מבט ייעוצית. הלכתית: אינני מכיר דעה הלכתית המתירה ריקודים של נשים ללא מחיצה שמסתירה אותן מציבור הגברים. זה פשוט עניין הלכתי, עקרוני. אפשר לדון על אופי המחיצה ולעשותה יפה ואסטטית אבל אי אפשר לוותר עליה. כמו תשובת קודמי גם אני חושב שמקרה זה חושף בעיית תקשורת ביניכם, ומציע שתלמדו לשוחח ביניכם בצורה שוויונית וחברית. גם אם תמצא "פשרה" בעניין המחיצה לא נפתרה הבעיה של התקשורת ביניכם שמתנהלת כמו תחרות "כיפוף ידיים". מוטב ללמוד לשוחח מתוך חברות ואהבה לפני החתונה, ובעיית המחיצה תמצא את פתרונה ביניכם מתוך תקשורת נכונה והבנה ולא מתוך התנצחות. פנו ליועץ נישואין והשתמשו בויכוח סביב המחיצות כמנוף ללמידה של תקשורת פתוחה וחברית. כך תיהפך "הבעיה" כמנוף לבניית הזוגיות שלכם. שה' יהיה בעזרכם ותזכו להקים בית נאמן של אהבה ואחווה. מ. ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין.

זוג שרבים ורבים......

הרקע הוא כך: האשא עובדת משעות הבוקר המוקדמות ועד שעה מאוחרת בערב מגיעה הביתה אחרי סיבוב קניות (קניונים וכדו') מותשת ועייפה רוצה רק אינרנט ולישון ובכלל חסרת פעילות ,בעלת מימדי גוף גדולים, אינה מעוניינת להשקיע לא בבית ולא בבעל. הבעל לעומת זאת מעוניין בחברת אישתו ומבקש ממנה מפורשות לשבת איתו ולשוחח, לאכול יחד, לטייל וכדו' .יש לציין שהאופי של הבעל הוא חם מזג, יש לו התפרצויות של כעס והעלבות לפעמים שנובע מקושי להביע רגשות . יש לבעל מודעות לכך והוא מנסה להשתפר, קונה לאישתו מתנות יקרות מכל הלב, מכין וטורח, עוזר לה בבישולים לשבת, בניקיונות וכו' . האשא לעומת זאת יודעת שהבעל אוהב אותה ,לא יכול בלעדי-ה , מתייעץ איתה בכל צעד ושעל, קונה לה ומשתדל אך היא מצידה לא מעוניינת להתאמץ. אין לה בעיי-ה שהבית לא י-ה-י-ה נקי לא י-ה-י-ה אוכל , לא להתייחס לבעל רק לאינרנט ולסנדוויטץ' . הבעל מוצא את עצמו לבד, מכין לעצמו אוכל וכדו'. האשא אומרת "הוא משגע אותי ", "אין לי כח אליו", "הוא לא מפסיק להציק"- כשהוא מבקש התייחסות ומבקש ממנה לכבות את המחשב ולשבת קצת ביחד להעביר חוויות, לסעוד ביחד וכו'[ . מה עושים??? האשא זורעת הרס וחורבן לזוגיות ולעצמה עם השמנת יתר,חוסר פעילות, חוסר מוטיבצי-ה לכל דבר חוץ מקניות ובזבזנות?? אינה מעוניינת ביעוץ כלשהו , לא רוצה להשתפר, להתקדם, אין לה שאיפות לכלום ! (כהערת אגב , יש לציין שהאשא נותנת את כל כולה לעבודה יוזמת ,יוצרת,עובדת שעות נוספות על חשבונה, מתייחסת יפה לעובדים איתה וכו')

לצאת מהאדישות

בשאלה מתוארת אישה מלאת מוטיבציה בכל מה שקשור לעבודה מחוץ לבית, ואדישה בכל מה שקשור לבית. כמו"כ האישה אינה מעוניינת בייעוץ ושיפור הזוגיות . לדעתי האישה אינה רק אדישה אלא מיואשת מנישואיה אדישותה וחוסר הרצון שלה להשקיע נובעים מיאוש מבעלה ומהזוגיות שלה. אולי הדבר קשור בהתפרצויות הבעל. נראה לי שאם האישה אינה רוצה ללכת לייעוץ יעשה זאת הבעל, בשלב ראשון, לבדו וילמד איך לתת לאשתו תחושה טובה בזוגיות ויעורר אצלה מוטיבציה להשתתף בייעוץ ולשפר את הזוגיות. שה' יהיה בעזרכם לבנות בית של אהבה אחווה שלום ורעות מ. ביגל הרב המקומי מיתר ומנחה נישואין

האם התנהגות בעלי נורמלית

שלום אני נשואה כ20 שנה יש לנו 3 ילדים בעלי הוא בן יחיד ולי יש 3 אחיות ואח. בעלי רב איתי כל היום על הקשר שיש לי עם אחיותי 2 אחיות שלי גרושות וגם לשלישית אין נישואים מוצלחים. בעלי טוען שאני נגררת אחריהם ובגללן גם אנחנו כנראה נתגרש. הוא מתייחס אליהן כמצורעות בגלל שהן גרושות למרות שהן אינטלגנטיות ומקסימות, אך הבחירות שלהן לא היו מוצלחות. הוא טוען שאני מדברת איתן הרבה בטלפון, ושומע ומעודכן בכל דבר שאני עושה. הדבר מעיק עליי מאוד אלה הן אחיותיי והן חשובות לי והוא מציין ליד הילדים שאחיותיי חשובות לי יותר ממנו ומיילדי. חשוב לציין שאני לא מגזימה בקשר אני רואה אותן אולי אחת ל10 ימים ומדברת בטלפון פעם אחת ביום עם 2 מאחיותיי. מה עליי לעשות, האם אני מגזימה? החיים כך פשוט בלתי נסבלים אודה על תשובתך המהירה והמקצועית

זמן איכות משותף

ב"ה לסמדר השלום והברכה. כשרוצים לבנות זוגיות טובה עלינו להתפס בנקודות החיוביות שיש בה, ולהעצים אותם. בעלך נלחם על תשומת ליבך, בעלך רוצה יותר קשר איתך, זה פנטסטי. תפסי את קצה החבל ותמשכי בו בחזקה. אני מתכוין שתמצאי את הדרך להענות "לחיזורים" של בעלך ולפתח את הקשר שלכם . אם בעלך ירגיש כמה הוא חשוב בשבילך הוא יפסיק לעשות חשבון כמה דקות דברת עם אחיותיך, אם בעלך ירגיש עד כמה הוא חשוב לך הוא לא יחיה בפחד שהוא עלול לאבד אותך כמו שאחיותיך התגרשו. אם אכן את אוהבת את בעלך והוא והילדים חשובים לך יותר מכל דבר אחר (תבדקי עם עצמך אם זה אכן כך) תמצאי את הדרכים לפנות זמן איכות לשוחח עם בעלך על הזוגיות שלכם, על הילדים ועל הבית תמצאי את הדרך להציע לבעלך יציאה לבילוי משותף, תקבעו ארוחת ערב משפחתית שבה אין טלפונים ובה מבלים רק אתם . בדרכים אלו ודומיהם תחזקי את הקשר והאהבה בינכם. והחששות של בעלך יעלמו. כל עוד נר האהבה דולק ניתן לתקן. מ. ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין . 0522391763

חוסר כבוד

שלום רב, אני ובעלי נשואים כ7 שנים התחתנו באהבה גדולה אחרי שיצאנו קרוב ל 9 שנים , הבעיה איתנו זה שאנחנו לא יודעים לריב ,אנחנו נכנסים לדברים אישיים ולא רלוונטים לנושא המריבה , אנחנו יכולים לא לדבר כמה ימים ואחרי שאנחנו משלימים אנחנו לא מדברים על הנושא כך שזה חוזר על עצמו, אני מנסה לתקן את דרכי אבל לא מצליחה , יש ביננו חוסר בתקשורת וחוסר כבוד הדדי. אני צריכה הכוונה ועזרה האם למרות שאיני דתיה אוכל בכל זאת להתייעץ באופן אישי (אני ובעלי)?

תקשורת ללא שפיטה.

ב"ה כהמשך למה שכתבו חברי עלי להוסיף כללים שיכולים לעזור לכם "לריב בצורה נכונה" : א. למקד את הבעיה ולא לדבר באופן כללי תמיד אתה ... ב. להביע את הרגשת הבעיה, מנקודת מבט עצמית קשה לי עם .... ולא להאשים למה אתה .... אתה לא בסדר ש... אלו תרגיליפ פשוטים שניתן לתרגל לאחר הדרכה זוגית . השינוי יכול לחולל פלאים. כל עוד נר האהבה דולק ניתן לתקן. אשמח לעזור, בכל דרך. מ. ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נישואין. 0522391763

ילדים בנישואים שניים

1. ב"ה אנו נשואים בשנים כשנתיים ויש לנו ילד משותף. לכל אחד מאיתנו ילדים מנישואיו הקודמים.ילדי מתגוררים עמנו וילדיו עם אמא שלהם גיל הילדים משתנה הקטנים יותר מגיעים וזורמים הגדולים חלקם עסוקים בלבנות את עצמם ומחליקים - הם מאוד טעונים ממנה ומחפשת אותו.הבת גדולה טעונה והכי קשה לה רגשית-זה בא לידי ביטוי בהתבטאיות ובדרישות כלפי האב. גרושתו מדברת אליו וליד הילדים בצורה בוטה ומזלזת וילדיו נאלצים לעמוד במצבים לא נעימים כלפי האב.ישנם דברים מהנישואים הראשוונים שלא סגורים בינהם וזה מפריע וצף ביננו. 2. אנו בעז"ה לקראת אירועים של הילדים בת מצוה ובר מצוה- איך להצליח לעשות אותם באוירה טובה שגם הצד השני ישתתף ולהמנע ממחלוקות. 3. אתגרים בחיי נישואים ובפרט ב' פוגשים אותנו מידי יום - מעונינים בקבלת יעוץ והדרכה מעשית.

לקבל את מה שלא ישתנה

ב"ה לרחל השלום והברכה. נישואין שניים מפגישים אתנו עם אתגרים חדשים ומיוחדים בכל יום, כפי שכתבת, אלו אינן בעיות אלא אתגרים שאתם יכולים להתמודד איתם. כמו בחיים "הרגילים" גם בנישואין שניים יש אתגרים שניתן לתקן אותם ויש בעיות שאינן תלויות בנו וצריך ללמוד לחיות איתן ולהסתגל אליהן. התנהגות גרושתה של בעלך היא מהבעיות שלא ניתנות לפתרון מכיוון שאם היא שונאת את בעלך ומסיתה את ילדיו נגדו היא בודאי לא תסכים לבוא לייעוץ יחד אתכם. עם בעיה זו תצטרכו ללמוד להתמודד מבלי לפתור אותה. כמו שיש בעיות בחיים שאינם תלויים בנו אנו לא יכולים לתקנם אלא ללמוד לחיות איתם. יש תפילה האומרת : אלוקים תן בי את הכח לחיות אם מה שלא ניתן לתקן ואת הכוח לתקן את מה שניתן לתקן ואת החכמה להבחין בינהם" (תפילות מוהר"ן) את ובעלך כזוג יכולים ללמוד לחיות עם סגנון הדיבור והביזוי של גרושתו ע"י שתלמדו שלא לקחת ללב, להתעלות מעל הרמה שלה וע"י כך תתנו דוגמה לכל הילדים (גם לגדולים המתלבטים) מהי זוגיות טובה של בעל ואישה שתומכים זה בזה, וכיצד נראים אנשים טובים שאינם מבזים אחרים והם רודפי שלום. ילדים קולטים היטב את סביבתם והם יודעים להבחין בין טוב ולרע וכאשר יראו אישה שמבזה ומזלזלת מול זוג אוהב ומכבד הם ידבקו בדמויות החיוביות. את השמחות המשותפות כדאי לתכנן יחדיו כאשר אתם הזוג המכבד והמפרגן וטובת הילד לנגד עינכם ואילו האם מתנהגת בגסות. יתכן ותצטרכו "לסבול" את השיגעונות שלה אבל בזה תקנו את הילדים שיחושו באהבה שלכם ובהתחשבות שלכם. אגב: בעיות דומות יש גם בחיים הרגילים כאשר מחתנים ילדים ויש שתי משפחות בעלי מנטליות שונה או בעלי התנהגויות שונות ורצונות שונים שצריכים לתכננן יחדיו חתונה משותפת. ההורים שמגלים הבנה סימפטיה לזוג ומוותרים למען הזוג ל"צד השני" זוכים בסופו של דבר בהערכת הזוג ובתמורה מלאה "לויתור" שלהם. שה' יהיה בעזרכם. אשמח לעזור. 0522391763 בברכת העם התורה והארץ מ. ביגל

קשר עם הגרוש/ה ועוד

קודם כל תודה רבה לצוות שענה לי בהרחבה על שאלותי הקודמות. אחת התשובות הייתה אולי לשתף את גרושתו איתנו ביעוץ - וזה נראה לי לא רלונטי אם כשהיו נישואין לא היו הסכמות על יעוץ אז למה היום- כרגע גרושתו חושבת שרק הוא הבעיה. לפי ראות עיני קשר עם הגרוש חייב להתקים בגלל המחויבות לילדים- אך כיצד ?? גרושתו של בעלי בכל פעם שהמזונות צריכים לעבור מיד היא שולחת הודעת טקסט בנייד או במייל ומאוד טעונה כאילו שאנחנו לא זוכרים ותמיד עם איזה עקיצה. לי כאישתו זה ממש לא נעים. ואפילו מפריע . אם סיכמו בינהם ואפילו בע"פ שההסכמים הם בין ההורים ולהשתדל בלי לערב את הילדים- אז קורה שהילדים מתקשרים לבקש שהאב ישנה את יום הביקור שלו אצלהם על מנת לקחת אותם לארוע של חברה. או אם קימים לנו כזוג שינוים בהסדרים של שבתות אז תמיד זה מלווה מצידה בהערות בוטות וגם הילדים שלה שומעים- יש לה ענין גדול להשפיל אותו גם ליד ילדין.- איך להגיב???(היה מקרה שהוא הקדים קצת להקדים לקחת אותם- והיא לא היתה בבית אז האב הודיע לה טלפונית עוד לפני שהגיע.היא לא הסכימה שיקח אותם בטוענה שהיא לא סידרה את התיקים- מדובר בילדות בנות 12 ו-10 שיכולות לקבל הוראות טלפונית- כדיי להקל על האב שלא יגיע פעמים- אך כמובן הוא היה צריך לחכות עד שהיא האם תגיע ותסדר את התיקים וגם אחכ עוד ניסתה להתעמת איתו -עד למצב שמול הבנות היא אמרה - אם כך אז הם לא נוסעות, וסוף סוף בעלי קיבל אומץ וענה- חיבק את הבנות ואמר לה שהוא אבא שלהם וזה לא נושא לויכוח ובפרט לא לידם.אנחנו כזוג מאוד משתדלים לא לדבר ח"ו רעה על בני הזוג לשעבר שלנו- ובפרט שלא ליד הילדים. האם העברת מסרים בדרך זו מקובלת ,כדאית? האבא של הילדים שלי מתגורר בחו"ל - כמובן ענין תשלומי המזונות מתבצעים ע"י הבט"ל - אך ההפרשים משולמים על ידו. אצלו יש ענין שאתחנן אליו שאני צריכה כסף ואני ממש לא אעשה זאת- רק אמרתי שאפעיל שק"ד כלכלי בהתאם לחוסר תשלומים מצידו. הרוב מתבצע דרך שיחות טלפוניות שלעיתים מסתימות בניתוקים. או דרך מיילים. מה שכן אני מצינת אנחנו לפני ארוע של הבן הבכור- בר מצוה הגרוש מלא בחובות בארץ ועל פניו מסתמן שלא יוכל להגיע - אך בכדי להוציא את עצמו נקי מכך הוא מנסה לשדרלי ולילד שבגללי אינו מגיע כי - הוא חי בסרטים שהארוע יהיה מנקר עינים וגדול עם תזמורת וכו' ושהוא ישלם- אני אינני מאמינה לו בגרוש כי נכוויתי ממנו ובגדול. וגם שלא רוצה הוצאות גדולות אלא משהו סטנדרטי. וגם אם הציע שהוא ישלם אינני מעונינית עי מצב זה הוא ינגן לי כל החיים שהוא שילם יותר.(חלק מן הבעיה שלו זה חוסר אמון , ודמיונות...) לאור זאת שאינני מסכימה על אולם יקר וכדו' הוא מחליט ועדין אצלו שום דבר לא סגור בראש לקיים בר מצוה נוספת בחול. דבר שלא יוכל להתבצע גם בגלל עיתוי זמנים לא טוב וגם בגלל שאין אוירה דתית -כיום לא ידוע לי עד כמה הוא מקפיד - כמו שהילד שלו רוצה ויצטרך. מה הכיון ואיך להתיחס אני אמרתי לו שישלם לי רק את החצי של התפילין ושיחליט לבד מה ברצונו לעשות - אני עורכת ארוע צנוע ודי מכובד כמו שפרטתי לו. הוא מתחייב לילדים למתנות יוקרתיות ושאינם מקובלות עלי מבחינה חניוכית - פלאפון וסוג של נגן יוקרתי.למעלה מוחדש הוא סוחב אותם שזה בדרך ךלחארץ- ואומר להם לבקש ממני לנסוע לעיר מסוימת ורחוקה ממקום מגורינו להביא זאת?- נכון שטובת הילדים מול עיני- אבל אין באפשרותינו מבחינה כלכלית לנסוע במיוחד ומה עוד שאינני מאמינה שזה אכן שם??? כל יום יש אתגר ושאלה להתמודד איתם??

לתקן רק מה שאפשר

השלום והברכה. בתשובתי הקודמת כתבתי לך את התפילה: א' תן בי את הכוח לתקן את מה שניתן לתקן. ושלא לנסות לתקן את מה שלא ניתן לתקן ולהבדיל ביניהם. את הגרוש (שלך ושל בעלך) לא ניתן לתקן מכיוון שאין הם רוצים לעשות טוב לכם. צריך לקבל את זה כעובדה שלא ניתנת לתיקון ולא לעסוק בשאלה של עד כמה זה לא צודק כי חשוב יותר להיות חכם ולא להיות צודק. אין ספק שלטובת הילדים צריך שיהיה שיתוף פעולה בין הוריהם הביולוגיים גם אם הם התגרשו. ההורים התגרשו האחד מהשני אבל לא התגרשו מהילדים. יחד עם זאת לא תמיד שני הצדדים מבינים זאת, לכן צריך ללמוד שלא להתרגז מהתנהגות הצד השני. את מספרת על השמצות של הצד השני והתנהגות שמשפילה אתכם, הדרך שבחרת בה נכונה מאד, אתם לא משמיצים, אתם מחבקים את הילדים, אתם מעניקים להם אהבה. ילדים אינם טיפשים והם לומדים מהר מאד להעריך את ההורה המשמיץ ואת ההורה האוהב. אני מציע לך ולבעלך ללמוד להתמודד עם הבעיות שצצות חדשים לבקרים עם הגרושים שלכם, מבלי לנסות לשתף אותם בתהליך ייעוצי שאין סיכוי שירצו להשתתף בו. אשמח לעזור משה ביגל 0522391763

דחוף!!! "התעללות" באמצעות תזכורות העבר

אנחנו נשואים הרבה שנים. יש לנו כמעט מניין ילדים. אחרי הרביעי בעלי רצה לעשות הפסקה לחלוטין, ולי היה קשה עם זה. במהלך השנים נולדו עוד כמה, ובכל פעם כשיש קושי עם אחד מהאחרונים וצריך לטפל בו טיפול אחר (אונקולוגיה, קשב וריכוז, שיעורים פרטיים) - הוא מזכיר ש"לפני 10 שנים היינו יכולים לעשות הרבה כדי שהבעיות האלו לא יהיו עכשיו". לא עוזר שאני אומרת שמידת צער גידול ילדים נקבעה עלינו מזמן ועדיף שתתחלק בין הרבה ילדים ולא בין מעט. לא עוזר שאני רומזת שזו התכלית שלנו בחיים ואנחנו צריכים לעבוד על עצמנו במידת הבטחון (אני אגב מכלילה את עצמי למרות שאני מאמינה מאד!!! כדי לא להאשים אותו רק...), לא מעניין אותו שום דבר: לפני 10 שנים יכולנו למנוע הכל!!!!! אין לי סבלנות לשמוע את זה יותר. לא מוכנה שזו תהיה המנטרה במקום להתמודד ביחד עם דברים,בבגרות, כמו שצריך. אין סיכוי שהוא הולך לייעוץ. אשמח לשמוע כיצד עליי להגיב בפעם הבאה (היא תהיה שוב היום, כמובן) שהוא זורק את המשפט המרתיח הזה. תודה!

מתקשורת שיפוטית לתקשורת חברית

לארמונית השלום והברכה. אנסה לתאר את המצב בינך לבין בעלך באופן כללי, לא רק בנושא שאותו העלית. אני מניח שאתאר את המצב הכללי ביניכם. ומתוך כך ננסה למצוא את הפתרון לקצר התקשורתי ביניכם. התקשורת ביניכם היא תקשורת שיפוטית. את שופטת את בעלך והוא שופט אותך, וחוזר חלילה. ואקח דוגמאות מתוך השאלה שלך ומתוכן להגיע להבנה כוללת של הבעיה שלכם. את מתייחסת לרצון של בעלך להסתפק בפחות ילדים בצורה שיפוטית וקובעת: " אני רומזת שזו התכלית שלנו בחיים ואנחנו צריכים לעבוד על עצמנו במידת הבטחון" . לעומת זאת בעלךעונה לך באותה מטבע ומנסה לחנך ולשפוט אותך ע"י שהוא קובע שאת הבאת על עצמך את כל הצרות וכו' . אנשים מתחתנים כדי שיהיו להם בני זוג כחברים ולא כדי שיהיו להם מורים, מחנכים או שופטים. חז"ל למדו אותנו שבני זוג יכולים להיות, אם זכו, עזר - חברים. ואם לא זכו כנגדו - שופטים זה את זו. אתם מנהלים דו שיח שאינו חברי ואינו "בגובה העיניים" זה אינו שיח של "עזר" אתם מנהלים שיח של "כנגדו". בשיח כזה כל צד מנסה להוכיח שהוא יותר צודק/ צדיק/ חכם וכדומה, נכנס לתחרות עם בן/ בת הזוג, טענה של אחד הצדדים גוררת מגננה של הצד שכנגדו ע"י התקפה, וחוזר חלילה. בתחרות זו בכל פעם אתם עולים מדרגה איש מכם לעולם לא ינצח התחרות תמשיך לנצח או עד שימאס לכם האחד מהשני. אתם צריכים ללמוד שיח אחר ושונה, תקשורת שבה חברים מדברים ביניהם מתוך רצון להבין האחד את צורכי חברו מבלי לשפוט. ניתן ללמוד לתקשר בצורה זו ולהציל את הזוגיות שלכם, שלפי התיאור שלך נמאס לך כבר לשמוע את טענות בעלך (כנראה שגם הוא מרגיש שנמאס לו לשמוע את הטענות שלך). הדרך היחידה לשכנע אותו ללכת לייעוץ הוא קודם כול לשכנע את עצמך ששניכם צריכים ייעוץ. כאשר תשוחחי עם בעלך "בגובה העיניים" על הבעיה הזוגית שלכם. ותציעי לשניכם להתייעץ הוא לא יצטרך להיכנס למתקפה כדי להתגונן כנגד הטענות שלך והוא יהיה מסוגל להקשיב לך. לכן אני מציע שתתחילי ללמוד את איך לשנות את השיח ביניכם ומתוך כך להציע לבעלך להצטרף ללימוד זה ולשנות את כל מערכת התקשורת שלכם. לשרותכם תמיד הרב משה ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה זוגות 0522391763

המשך לשאלתי....

יום שישי האחרון זמן קצר לפני שהשבת נכנסה מרוב מתח התפרצתי והשתוללתי זה היה מראה לא נעים בכלל.בעקבות ההשתוללות שלי היתה לי ירידת מים נבהלתי מאוד מאוד לא קרה לי דבר כזה . הבן שלי היקר לא עזב אותי והושיט לי יד עד שהלכנו לישון.מבין העצות שייעצתם לי כאן אימצתי את העצה לדבר עם הילד ולהסביר לו שסבא כמו ילד קטן וכ'ו... וצריך לסלוח לו.הוא קיבל את זה יפה מאוד. אנחנו מבררים כרגע לגבי מישהו מהימן שיתן לנו פתרון ועזרה לגבי הנושא הזה כי מבחינתי כרגע פקוח נפש דוחה שבת .הסברתי לבעלי שנגמר לי הכח מוותרת אני אהיה עם הילד מצידי שישחק ויעשה מה שהוא רוצה אני לא מתכוונת להשתתף בארוחות לא מתוך דווקא.מתוך שפשוט הגעתי למצב שאני חושבת על השבת ופשוט רוצה לבכות.אני שמחה לשמוע שאין לי מה לפחד מהקללות שלו.באמת נרגעתי.בסופו של דבר אני לא שונאת את הקשיש הזה.יש לי רגשות חמים אליו הוא עזר לנו המון מבחינה כספית.אין טעם לדבר איתו כי הוא שקוע בעולם שלו. תודה רבה

על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו

כתבתי כבר תשובות רבות מאד בשאלות דומות בהן המשפחה המורחבת (ההורים או חלקם) מערערים את מסגרת הזוגיות. בלי ספק אתם צריכים למצוא פתרון הולם לסבא פתרון שישאיר אתכם כזוג. הפתרון שלך לברוח מהזוגיות, ע"י שלא תשתתפי בסעודות שבת משפחתית עם בעלך, אינו נכון. הפתרון הוא לתכנן יחד את המקום שבו יחיה הסבא את חייו בטוב ובנעימים מחוץ לזוגיות שלכם. טפלתי לא מזמן בזוג שהגיע אלי עם בעיה דומה והם היו על סף "הליכה לרבנות" כאשר נמצאה הדרך לנתק בין הזוג וילדיהם ובין ההורים הם למדו לחיות כזוג ולהנות מהזוגיות וזה מזו. דברי עם בעלך על הצורך שלך לחיות איתו כזוג וכמשפחה ועל הדרכים שהסבא לא יפריע לזוגיות שלכם. אנני חושב שדרך איומים היא דרך טובה להביע רגשות וצרכים , כי כאשר מאיימים (גם כשהמצב קריטי וקשה) הצד השני רואה בזאת מלחמה ומתחפר בעמדותיו או מחזיר מלחמה בנשק שלו. לכן עליכם יחד למצוא את הדרך שתרגישו שניכם טוב בזוגיות שלכם. ניתן ללמד אתכם איך לדבר על הצרכים שלכם במקום להיאבק . אשמח לעזור בכל דרך משה ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה נשואין ומשפחה. 0522391763

האם אני קנאית ?

בעלי גבר נאה ואני חשה כי נשים לא מעטות מוצאות בו עניין בשיחה אשר גובלת לעיתים בפלירטוט ואחת משכנותיי הלא דתיות העידה בפניי כי "בעלי חתיך ואחלה גבר ואבא " ,אנו זוג דתי שגר בסביבה מעורבת ועובדים במקומות עבודה חילוניים ,עם זאת חשוב לנו לצקת תוכן תורני לחיינו ובעלי משתדל להקפיד לקבוע עיתים לתורה להתפלל במניין אני מקפידה על כיסוי ראש מלא ,בגדים צנועים ואנו מחנכים את שניי ילדינו בגילאי ( 7 ו 5 ) במסגרות תורניות ( הקטנים גם נמצאים במסגרות גן תורניות ) . בעלי אדם חביב ואדיב ואני חשה כי לעיתים החביבות שלו לא תמיד במקומה כלפיי נשים לא דתיות ,ולפעמים אפילו עם חברותיי . הזוגיות שלנו טובה בדר"כ ישנם משברים ומריבות אך התחושה היא של אהבה ומשיכה אולם למרות הכל אני חשה שההתנהגות הזו מכניסה אותי לחוסר ביטחון בעצמי וגורמת לי לקנא לו ,אני לא אומרת לו דבר אך אני מסוגלת לחזור הביתה לאחר שהיינו במקום ציבורי או אירוע ושבו הוא היה חביב והריץ קטעים עם כולם וגם עם נשים מאוד ממורמרת פגועה וקצת מושפלת אני בטוחה שהוא לא עושה את זה בכוונה ובטח לא רוצה לפגוע בי אך אותי זה מכניס למתח ולתחושת עליבות באותו מעמד ,אני פתאום חשה לא מושכת ולא מעניינת ושאני צריכה להילחם על מקומי לתשומת הלב שלו ואני לא אוהבת את זה ולא עושה את זה ואז אני מתחילה להתמלא בכעס פנימי עליו ועויינות ונמענת מלתקשר איתו במהלך המפגש עד שמגיעים הביתה וזה מתפוצץ ואני מרגישה ממש בושה שזו הסיבה למריבה וגם הוא חושב שאני קטנונית מדוע אני חשה כך ? האם זה משהו לקוי בתחושת הערך העצמי שלי או שיש משהו בנסיבות שמצדיקים כזאת תחושה מצידי ? האם לשתף אותו באופן מלא בתחושות או שזה יגרום ל"פיחות" במעמדי ויכניס לו מחשבות זרות באותה אישה או נשים ? אשמח לשמוע את דעתכם בנושא ....

שיחה חברית ולא שיפוטית פותחת את הלבבות

את שואלת אותנו ואת עצמך, למה את מרגישה רע עם העובדה שבעלך חביב מאד על סביבתו. יכול להיות שזה קשור לכך שאת לא מצליחה כל כך בחברה. יכול להיות שההתנהגות של בעלך מוגזמת, יכול להיות שאת אינך מרגישה בטוחה מספיק במערכת הזוגית וחוששת שמשהי תחטוף לך אותו. יתכן ויש צורך לבעלך להרגיש סביבו חבורה שמעריכה אותו, יתכן שבעלך זקוק לאישור מסביבתו שהוא חכם וחביב. הכול יכול להיות, אבל הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה זו שמטרידה אותך מאד, היא לשוחח על כך ביניכם. ממכתבך ניתן להבין שניסית לשוחח על כך עם בעלך אבל הוא לא הבין אותך וזה גרם למריבה ביניכם. לכן אני חושב שצריך לשוחח על הרגשתך ועל התסכול שלך, ולא על ההתנהגות שלו. לשוחח בשיחה חברית ולא שיפוטית. כאשר אנו משוחחים עם אדם בשיחה שיפוטית כלומר אנו "מסבירים" לו "אומרים" לו וכדומה אנו באים ממקום של מורה שמלמד תלמיד או שופט, בשיחה כזו תמצאו מהר מאד את עצמכם במין מאבק ביניכם את "תסבירו" לו עד כמה הוא לא בסדר והוא "יסביר" לך עד כמה את לא בסדר והשיחה תהפך למאבק ביניכם ולא תביא לשום מקום טוב, אלא רק תדרדר את המצב. אני מציע לשוחח על כך בשיחה חברית כאשר את מספרת לבעלך עד כמה את מרגישה רע כאשר אתם יוצאים לפארק וכדומה את מדברת על הכאב שלך ועל ההרגשה שלך מבלי להאשים .שיחה כזאת נמצאת במקום שבו בעלך לא מרגיש שהוא צריך להגן על עצמו ולכן לא צריך לתקוף בחזרה. הוא יקשיב להרגשה שלך ויגיב ע"י שיספר לך את ההרגשה שלו וכך יפתחו הלבבות ותמצאו ביחד עם הפתרון לבעיית הזוגיות שלכם שזו בעיה משותפת לשניכם, מבלי להאשים ולשפוט. ניתן ללמוד ולתרגל צורת שיחה כזו. באופן כללי במקום למה אתה עושה.... או זה לא בסדר לעשות... או אתה חושב שזה בסדר ... ועוד משפטים כאלו המסתיימים בסימני שאלה וקריאה . ניתן לשוחח במשפטים המתחילים אני מרגיש .... כאשר ... קשה לי מאד להתרגל ... עצוב לי כאשר ... וכדומה. זוגות רבים שתרגלו שינוי כזה בשיח ביניהם מצאו את הדרך לזוגיות טובה ופורחת אני מאחל לך הצלחה רבה בשיחתך עם בעלך. אשמח לעזור בכל דרך. משה ביגל רב מקומי - מיתר מנחה זוגות ומשפחה ומגשר. 0522391763

יועץ משפחתי באזור המרכז או הדרום

שלום חברים הגיע אלי מקרה של בעיות תקשורת בין אם לבנה הנשוי, שרוצים להגיע לאיש מקצוע,מי שלמד את התחום ויש לו נסיון בתחום המשפחתי הנ"ל, מוזמן ליידע אותי. תודה. יש להם העדפה לגבר.

אשמח לעזור משה ביגל 0522391763 אני מקבל במיתר

חוסר אמון

שלום אני בת 22 וברוך ה' מאורסת לבחור כבן 24. אנחנו מכירים כבר כ-10 חודשים והחתונה בעוד כחודשיים-שלושה... עד עכשיו הכל היה מעולה, קשר טוב, בחור תורני, אכפתי, רגיש ומקשיב, עד שיום אחד- תפסתי אותו על שקר. דיברנו כרגיל בטלפון והוא שיקר לי שהוא קם למניין בשעה מוקדמת. (במקרה זה היה היומולדת שלו ורציתי לעשות לו הפתעה ודיברתי עם בני משפחתו ואמרו לי שהוא ישן במיטה...) קיוויתי שאני טועה, ויש לזה הסבר, ולכן כשדיברתי איתו שאלתי אם הלך לתפילה והוא אמר: כן, בשעה ___. אמרתי לו שאני יודעת שהוא ישן בשעה הזאת, אז הוא אמר שאיחר למניין ברבע שעה, ועדיין היה לי מוזר, ולכן שאלתי שוב ושוב ואחרי כמה נסיונות (!!!)לשקרים הוא אמר בסוף: "לא הלכתי לתפילה"! ומסתבר שהיו עוד כמה פעמים (אני לא יודעת בדיוק כמה) שהוא שיקר לי בנושא הזה... הוא אמר שלא שיקר לי בדברים אחרים, שזה רק זה, הוא אמר שהנושא של לקום בבוקר קשה לו, ושיקר כי לא היה לו נעים. כי זה מעיד על הרמה הדתית. הוא נשבע (!!!) שלא ישקר לי יותר לעולם, בכה ואמר שהוא מתבייש מאוד במה שקרה ושהוא צריך לעבוד על המידה הזאת אצלו. אני כבר לא יודעת אם להאמין למילה שלו. אולי הוא שקרן כרוני?!? מה לעשות? בינתיים אנחנו לא כ"כ מדברים, אמרתי לו שאני רוצה להתייעץ עם מישהו ושאני אחליט מה לעשות... אשמח מאוד לעצה! תודה, הדס

תהפכו את המשבר כמנוף לאהבה וחברות

להדס השלום והברכה לפי מה שאת מספרת אתם מכירים כבר הרבה זמן. כנראה שההכרות בינכם טובה. אינני חושב שכדאי להסיק מסקנות חפוזות ממה שקרה. יתכן שקשה לבחור לקום בזמן לתפילה (דבר שקורה המון אצל "הצעירים של ימינו" ואפילו בישיבות. הבחור נראה מבוייש מאד כשנחשפה חולשתו וניסה להסתירה . יתכן שהלחץ שלפני החתונה והלחץ שאהפעלת "בחקירה שלך הלחיץ אותו יותר ולכן הוא נכנס למערבולת של שקרים . אני לא בטוח שזה לא קורה לכל אחד מאיתנו. טוב עשיתם שדברתם על כך בגלוי אני מציע שתדברו על כך אבל בצורה חברית . לא בצורה שיפוטית שבו אחד הצדדים מבקר או שופט את השני אלא מדברים כל אחד על תחושותיו.למשל: תספרי לו שקשה לך ואת פוחדת אחרי המקרה שהיה מבלי להאשים אותו. תנסי שהוא יספר לך בכנות על הרגשתו מבלי להרגיש מאוים הוא הרי "הודה" שהוא צריך לעבוד על עצמו אין כאישה - חברה לעזור לעשות זאת אבל בתנאי שזה נעשה באוירה חברית ולא שיפוטית. כך תהפכו את המשבר לטובה אני מקיים סדנאות לזוגות לפני הנישואין שעוסקות גם בתחום זה . אשמח לעזור (אפשר גם בטלפון. שה' יהיה בעזרכם. מ. ביגל 0522391763

פרודים ואני מבולבלת

אני בת 29 ובעלי בן 30.אני באה מבית עם שאיפות,מטרות,לימודים,נשים קרייריסטיות ואני בחורה אינטיליגנטית עם ידע כללי רב(זה לא מתוך התנשאות זה קשור לנושא). בעלי בא מבית שהשאיפות והמטרות העיקריות הם בית ,אישה,ילדים,בית עבודה ולהנות מנופשים ומפגשים עם חברים.הוא בחור לא אינטיליגנטי בכלל ,עם 9 שנות לימוד וללא ידע בסיסי אבל ממש בסיסי.לזכותו אני אומר שאין אדם עם לב רחב יותר ממנו וכל שהוא רצה זה לעשות אותי מאושרת גם אם זה על חשבונו,פשוט הייתי מלכה והיה לי הכל. אני רוצה לציין שאנחנו זוג מגיל 20 וקצת ונשואים 3 שנים ,עם טיפולי פוריות של שנתיים באמצע(מה שמקשה על ההחלטה). לפני כשבועיים החלטתי לעזוב את הבית ולחזור לבית הוריי וזאת בגלל שהרגתי שאני לא נמצאת במקום שבו אני רוצה להיות,אני חושבת שבגלל הסביבה שהייתי בה לא סיימתי את לימודיי ולא פיתחתי את עצמי כמו שרציתי כי נשאבתי לתוך סגנון החיים שלהם.דבר חשוב יותר הוא שאני לא חושבת שכל אדם צריך להיות עם תואר אבל בהחלט צריך להיות ידע בסיסי ואני מרגשיה שבעתיד כאשר האהבה תעבור פשוט ישעמם לי איתו כי אין לנו על מה לדבר חוץ מחיי היומיום.אני לא מאשימה אותו כי זה מי שהוא. הוא לקח מאוד קשה את הפרידה והוא מתחנן שנלך לטיפול ושהוא ישנה והישתנה אבל אני לא חושבת שזה משהו שיכול להישתנות. אני מפחדת שאני ממהרת לפרק גם כי החיים שאני שואפת אליהם בראש קוסמים לי וגם כי אני מפחדת שעוד מספר שנים אם רק אני אתפתח אני אכיר בסביבתי בחורים שיותר דומים לי ואני לא רוצה למצוא את עצמי מנהלת רומן. אני כבר לא יודעת מה לחשוב, עזרההההההההההההה

בגלל אולי אסור לפספס זוגיות טובה

לשל השלום והברכה. אני מנסה לבדוק איתך את ההיסטוריה ויוצא לי שאתם מכירים כ9 שנים ונשואים שלוש שנים. ברובם אתם בטיפולי פוריות. כמו כן אני מבין שחיי עם בעלך היו טובים והרגשת כמו מלכה. ורק לאחרונה התחלת להרגיש שאת מפספסת את הקידום שלך. כאשר מצרפים יחד את כל הנתונים הנ"ל אפשר להסיק שאולי בעיות הפוריות הם שהכניסו אותך לתחושת ההחמצה ולמצב שבו הזוגיות שלכם נמצאת. אם במשך 9 שנים מצאת בבעלך בן זוג וחבר ואת לא מתארת ששינוי לרעה בהתנהגותו כלפיך כנראה שמשהו השתנה אצלך וחבל. חבל לפספס זוגיות טובה שהייתה לכם, חבל לפספס בעל טוב שאת מרגישה אצלו כמו מלכה רק בגלל חלו שא-ו-ל-י יש משהו אחר בכדור הארץ משכיל יותר מבעלך. ואם ישנו כזה הוא גם טוב לב כמו בעלך והוא גם יתן לך תחושת מלכה כמו בעלך הכל אולי ואולי ובגלל חלומות אלו את מפספסת זוגיות טובה . נסי לחשוב כמה נשים בעולם היו מאושרות לכתוב שהבעל נותן להן הרגשה של מלכה . אני מציע לכם ללכת לייעוץ שיעזור לכם לחזור ולחדש ימיכם כקדם. שה' יהיה בעזרכם גם בנושא הזוגיות וגם בנושא הפוריות. מ. ביגל

מדוע אין מדברים על כבוד לבעל?

עד לפני כמה חודשים סבלתי הרבה מיחס מזלזל מבעלי מאלימות מילולית ומיחס קשה ומשפיל, כפי שמתואר בשאלות שונות שמופנות לפורום. בעצת רב פניתי ליועצת. היא הסבירה לי שזה קריאת מצוקה מצד בעלי. וביחס נכון מצידי כלפי בעלי, כל המצב ישתנה. אם אני אכבד אותו, כפי שהוא זקוק ( אתן לו את המילה האחרונה, הוא יהיה המחליט בכל נושא, אגיש לו כוס קפה / אוכל וכו', ואשתדל לקיים את רצונו), יחסו אלי ישתנה. אני עובדת על זה והמצב השתנה לבלי הכר, (כמובן עם עליות ומורדות, אך בכיוון הנכון.) שאלתי היא: בקריאת שאלות ותשובות שונות בפורומים באתר י.נ.ר, ניסיתי למצוא תשובות בכיוון זה, ולא מצאתי. הכיוון הוא לא לתת לבעל לפגוע ו"להעמיד" אותו על מקומו, ושום דבר לא מצדיק יחס כזה מצד בעל. האם השיטה היא שונה? מדוע השוני כה גדול בין התשובות? ומה האמת? תודה!!

גם וגם

. א. שמחתי מאד לקרוא פניה כמו שלך. מכתב שמסתיים בשיפור ובתקווה ואני מאחל לכם שה' יהיה בעזרכם ותמשיכו להצליח לשכם את הזוגיות שלכם. c/ לשאלתך . האמת היא שאין כל הצדקה לאלימות והשפלה לא מצד גבר לאישה , ולא להיפך. או מצד אדם לחברו בכלל. והאמת היא שאלימות והשפלה נובעים בדרך כלל ממצוקה של המשפיל. ובייעוץ זוגי כאשר עוסקים בזוגיות של שני בני הזוג לומדים מהי תרומתו של כל אחד מבני הזוג למצב וכיצד משנים זאת. כנראה שזה מה שעשתה היועצת שלך. יחד עם זאת אין אפשרות לתת לגיטימציה למצב של השפלה (בודאי לא בכתב ובפומבי )כאשר הדבר יכול להתפרש כאשמת האישה המוכה במצבה. לדעתי מבלי שבעיית האלימות תפטר לעומק שורשה מצידו של הבעל לא יבוא פתרון אמיתי לזוגיות שלכם. לכן בעלך צריך להצטרף לייעוץ יחד אתך. אני מקווה שתמשיכו בייעוץ זוגי ותעלו על דרך המלך. בהצלחה מ. ביגל

ייעוץ מקצועי - לפני גירושין!

נשואה כ-10 שנים 3 ילדים. בעלי ואני לא מתקשרים כלל רק במצב של יחסים אינטימיים הוא יותר ניפתח. משפיל מבזה , ומלבין אותי בפני ילדיי. מבחינה נפשית מרגישה שלא בריא בנפשו - אם לא מקבל את אשר דורש הוא לוקח בכוח - בכל דרך שניראית לו , לא מוכן להקשיב ליועצים אני צריכה מדריכה מקצועית שתעזור לי להביא אותו לייעוץ בהתחלה - לנסות לבד שאלך אח"כ אצרף אותו. מצבנו הכלכלי לא טוב - קשר ישיר עם שלום בית לטעמי. לכן אני אבקש משהיא שתוכל לתת ייעוץ ותכוון אותי איך להגיע איתו במחיר סביר ולא יקר. אני ממש סובלת נפשית ומנסה בכל כוחי לא לקבל את השלילה שבו , לא קובע עיתים לתורה - לדעתי חלק מהבעיה שלו יש לו רב שהוא לא סומך עליו בעצם סומך רק על עצמו ואולי על אימו אם היא מצייתת לו אם לא גם היא מחוקה. הייתי רוצה שקט בחיי - מתבוננת ואומרת מדוע ? מה ה' רוצה ממני? עי יפה מהכל.

אימון אישי לפני ייעוץ זוגי

אני מכיר זוגות שהיו במצבכם ולמדו לחיות בזוגיות טובה של כבוד ונתינה. בשלב ראשון אני מציע לך לקבל מעט כוח כדי לצאת מתחושת הייאוש שלך. יש שיטה של אימון אישי שבה את לומדת לחזק את עצמך ולמצוא את הכוחות שבך. ובשלב שני אולי תוכלי לשכנע את בעלך שתלכו יחד לייעוץ זוגי. האימון האישי ניתן בכמה שיטות . אני יכול להמליץ על אימון בדרך היהדות שמתאימה לאנשים דתיים (הבנתי שאתם דתיים ) . יש מאמנים שעושים זאת בשיחות טלפוניות כך שמקום המגורים לא משנה. אני יכול להציע לך את אשתי המאמנת (קאוצינג) . טל: 0524255894) שה' יהיה בעזרך. משה ביגל הרב המקומי - מיתר ומנחה זוגי בינר

בהמשך לפנייתי הקודם

שלום תודה רבה על התשובות שלכם. בהמשך לפנייה הקודמת שלי לגבי יעוץ. אני חושבת שלא נגעתי בנקודה שבעיני העיקר. הסיבה שפניתי עליכם זה בגלל שאני רוצה המלצות האם אני פועלת בחכמה, או יכול להיות שאני באמת גורמת נזק. בעלי יגיד שאני מזיקה. הייתי אבל רוצה לשמוע מאיש מקצועי ומשיש נסיון (דבר שמאוד מרגיז את בעלי כי הוא אומר לי לאנשים אחרים את שומעת אבל בעלך לא! אני עונה לו שאני אוהבת לשמוע דעות נוספות כמו בכל עניין וע"פ זה ומה שנראה הכי הגיוני למצב.) אבל זה בכל זאת מפריע. הנושא שאני בקונפליקט עם בעלי זה שאנחנו לא מצליחים להגיע להפשרות זה ויכוח שלא נגמר. לדוגמא הוא רוצה שאביא כסף מההורים שלי כי אין לנו בסוף החודש להתחיל את החודש ואני לא עובדת. אני כבר ביקשתי ממנו מלא פעמים שאני גם אדעג לעניני הכספית שלנו אבל אתה גם תדאג לעניני רוחנית שלנו כמו תפילה פעם אחת בשבוע, יותר קדושה מצד שלך במקום שהכל יהיה חומרי וכל פעם פשוט דוחה אותי. בצד אחד אני לא יכלה להתעלם מהמצב בצד שני אם אני "אכפל" תמיד יחשוב שהישעות באות ממני ולא מהקדוש ברוך הוא. יכול להיות שאני בעצם מזיקה את עצמאי כדי שהוא יתחזק. חשוב לציין מדובר בבחור שהיה פעם בחור ישיבה לפני שהכרנו. אם תוכלו לשתף אותי בדעות שלכם האם זה עלול לגרום יותר נזק או שאפשר משהוא אחר אני בטוחה שאפשר רק השאלה מה? תודה וכל טוב.

משיחה שיפוטית לשיחת הבנה

בזוגיות שלכם אתם "רוקדים ריקוד של שופטים". הצד שלך ב"ריקוד" הוא שאת שופטת אותו מבחינה רוחנית , דתית. הצד שלו שהוא שופט אותך מבחינה כלכלית במקרה שהזוגיות נמצאת במסלול של שפיטה הדדית כל אחד מנסה להוכיח שבן זוגו אשם ע"י שהוא מבקר יותר ויותר אתו וכל מגיעם למריבות עד אין קץ. אתם צריכים לשנות את ה"ריקוד" ביניכם להפוך את הזוגיות שלכם לשיח של נתינה והבנה. ניתן ללמוד זאת אצל יועץ נישואין. אני מכיר זוגות רבים שלמדו זאת והם חיים בזוגיות טובה. אפנה את תשומת ליבך למאמרים שכתבתי בנושא זה בדף שלי באתר של ינר. אשמח לעזור. משה ביגל 0522391763

חשש מהתאהבות

בטח לפי הכותרת אתם חושבים שאני לא בסדר מי לא רוצה להתאהב? אבל הפחד שלי שזה מגיע ממקום לא אמיתי שזה תהיה התאהבות ולא אהבה. אני בקשר עם בחור-יצאנו 4 פעמים (בשבועיים) כל פגישה שלנו ממש לא שגרתית (כמו כל הפגישות שתמיד מציעים לעשות שנתקעים עם הרגש) בפגישות נעים לי איתו, אני מרגישה שאני יכולה להרשות לעצמי להפתח יותר מהר מקשרים קודמים אבל העניין שאני לא ממש מצליחה להכירו כמו שצריך אני מפחדת שהרגש ישלוט הרבה יותר מהשכל ואז למקרה שזה לא יתאים הכאב יהיה חזק יותר. מה לעשות? תודה רבה ובשורות טובות

המשיכי

ניתן להבין משאלתך שבפגישות בעבר חששת מלהתאהב . בכל זאת את מרגישה יותר פתוחה בפגישה זו. תמשיכי בפגישות תני לעצמך בדרכך לבדוק את הדברים בשכל וה' יהיה בעזרך. העיקר שלא תעסיקי את עצמך עד כמה את מאוהבת ברגש או בשכל תזרמי והצליחי משה ביגל

השקפות שונות

שלום וברכה, " בעלי מגדיר את עצמו כאדם מאמין אך מתנגד בכל תוקף "לאווירה" יהודית. בעיקר בשבתות אבל גם בימי חול. חגים זה לא נושא.(עדיין מכיוון שאנחנו אצל ההורים עדיין ושנינו מבתים חרדים.כך שזה רק קורה שאנחנו הבבית. אני מבקשת שישיר עם הילדים שירי שבת (אני משתדלת אני לשיר איתם). ושיגיד דברי תורה בשולחן לא להתנהל שיחות שאינו מטעימה לאווירה שבתית.אך שאני מציעה לו תמיד מתנגד ואפילו נרתח.בעבר, היינו מגיעים בסוף לויכוחים על איך שאני מנהלת את הבית. טוען שאני לא עושה כלום ומתעצבן ולא מדבר איתי. הוא כבר לא מגיב בתגובות כאלה אך כל שבת אני מוצאת את עצמי בקונפליקט פנימי. בצד אחד אני לא רוצה להציע אפילו להציע לו כי אני פוחדת מה תהיה תגובתו. בצד שני אני מרגישה שהתנהלות שלו הורס מה שאני מנסה לשדר. אך אינני יכלה להתלונן יש לי בעל בד"כ רגיש, אכפתי, רומנתי לפעמים. אך שאנחנו מתחילים דיון על השקפת עולם הויכוח אף פעם לא נגמר כי בסוף לא מגיעים למסכנות או שנאלצים לסיים את השיחה בגלל ילדים, טלפון וממשיכים בשגרה עד הפעם אנחנו כרגא עוברים תקופה קשה בפרנסה. אנחנו מתנהלים דיונים כל יום איך לפתור את הביעה הזאת. אך אי אפשר להתנהל איתו דו-שיח על הנושא כי הוא עסוק בלהאשים אותי בכל הצרות. כל המצב שלנו אשמתי בעיניו. אני מאוד משתדלת לשמור על קור רוח ולא לרדת לרמה שלו לא להיסחף למכלודת, אך בזמני לחץ, בוקר בעיקר אני מתפוצצת. וזה מאוד חבל לי כי זה דווקא שהילדים נוכחים ואז הם חסופים להכל. לפעמים הוא מתנפח עד כדי שקורא לי שמות מזלזל בי,לועג,יורד על המשפחה שלי...וליד הילדים אחכ הוא מתנצל. אך אני חוששת שהוא באמת מאמין את משהוא חושב כי בשעת הכעס הוא שוב חוזר על אותו מילים. אני משתדלת לא לקחת מידי ללב ולהתעלם מהמילים אבל זה מתיש אותי נפשית או שאם זה נמשך כמה ימים אני מתפוצצת ומוצאת את עצמאי נלכדת בכדור שמגלגל ושום דבר לא נפתר רק הטענות כלפי אחד השני. אחכ הוא מתעצבן קורה לי עוד שמות אומר לי שאני כפויה טובה ולא מעריכה. ושאני אחפס מישהוא שיסבול אותי ומגיעים בסוף לאיומים להתגרש ואז עובר כמה ימים שהוא מתעלם ממני לא מתיחס לא מתקשרים אך הוא "עוזר" בבית. מסדר מה שלא הספקתי לעשות או שלא עשיתי כי אני פשוט מיואשת ואומרת לעצמי "בשביל מה להתאמץ אם גם ככה אין אף אחד שמעריך את המאמצים אחכ אני מנחמת את עצמי ואומרת שאני לא עושה את דברים למענו אלא לי ולילדים. ואז אני מתחילה לעבוד. אך אני מרגישה כאלו גרושה שעושה את כל מטלות הבית לבד לומרות שזה לא נכון כי בעלי בעצם עוזר אבל באווירה של מתח ונתק. אז אני מתחילה דיאולוג עם עצמי. שבשביל מה אני נשארת עם האדם הזה הוא לא מעריך אותי סגור עם עצמו לא מצליח לפרנס כמו שצריך אז מבחינת כלכלה אין לי על מי לסמוך כל היום לוחץ עלי לבקש מהוריי כסף שזה סיפור אחר. ואז קורה שפתאום מגיע רואה מה שעשיתי אומר תודה ומתנהג כאלו כלום לא קרה. אם אני מנסה להעלות את הנושא אומר לי הכל תלוי בך אם את תהיי בסדר גם אני. ''אישה בונה אישה הורסת''. אני מנסה להסביר לו ברוגע שלא תמיד אני מצליחה לעשות את רצונך ואז הוא אומר אם תתאמצי תראי שאת מסוגלת אני לא מבקש הרבה... מינימום. אבל בכ''ז יש לנו המון חילוקי דעות בנוגע לתפקידי הבית של הבית היהודית אני בעצם בא מכיוון של הרוחניות שכל מה שאנו עושים זה כדי להעביד את הקבה. והוא מהמקום שהבית צריך להיות מסודר. אפילו בעיניני פרנסה אני אומרת לו במקום להשקיע את כל האנרגיות להאשים אותי ולחכות לישועות ממני אולי תתחיל להתפלל כל בוקר ותבקש מאבא שלך עזרה. ואיך הוא מתנפח כשאני אומרת לו אומר לי שצריך השתדלות לא רק להתפלל. ואני אומרת לו שכל השנה רק השתדלתי כמיטב יכולתי אך משום מה אני תמיד מגיע למחסום. מהשהוא חוסם את נסיונות שלי ואז הוא אומר לי שאת רואה את מתפללת ולא קורה כלום. ואז אני מוצאת את עצמי הופכת לרב. ואני אומרת לו במקום לשאול אותי על אמונה והשקפות לך ללמוד אבל הוא לא עושה שום מאמץ לברר. ובמקום משקיע את כל האנרגיות להתאמת איתי. במקביל הלכנו פעם אחד ליעוץ זוגי למתמחה מארגון י.נ.ר לפני חודשיים אך פתאום הכל היה בסדר ובעלי לא רצה ''להתעסק בעבר''. אך שוב התחילו הדיונים הטענות והתלונות. כרגע אנחנו לאחר ויכוח שהתפוצץ בו אמרתי שאם אתה לא מסוגל להתנהל דיון נורמלי בלי אשמות ובלי תגובות ילדותיות אז אנחנו לא נוכל להתקדם לשום מקום אנחנו צריכים להגיע להפשרה ומסכנות קונקרטיות. ואני לא יכלה לעשות את זה אתך לבד אז נצטרך לצרף צד שלישי. אני פונה עליכם לשאול מה אתם חושבים שיהיה הכי יעיל לאחר שקראתם את הקונפליקט. האם צריך גישור,יעוץ,רב? ובנוסף, יש לי שאלה הלכתית אם זוג החליטו בזמן ויכוח להיפרד אך זה לא יצא לפועל עקב פרוצודורות שיגרתיות בזמן שהם ביחד האישה מחויבת ללכת למקווה? יש עוד המון שלא נגעתי אך אני עייפה ולא רוצה לגזול ממך יותר זמן. אני בתקווה שלמה שתוכלו לייעץ לי. בתודה מראש!!

משיחה שיפוטית לשיחה חברית

אני חושב שאתם צריכים ללמוד לשוחח מבלי לשפוט. שיחה שיפוטית היא שיחה שכל אחד מהצדדים מנסה להראות שהוא צודק ע"י שהוא מבקר את הצד השני את מבקרת אותו על הדתיות שלו והוא עונה לך בביקורת על התנהגותך. שיחה כזו אינה מובילה לשום מקום. ניתן ללמוד איך לשוחח על צרכים ורגשות שלכם מבלי לשפוט ולהאשים. אפנה את תשומת ליבך למאמר שכתבתי בנושא והוא מופיע באתר ינר. אשמח לעזור . משה ביגל 0522391763

אייפון

שלום רב , אני נשואה די טריה , לפני הנישואין הסכמנו בעלי ואני כי לא תהיה לנו טלויזיה בבית אלא רק מחשב. לבעלי יש אייפון - ואפשר לומר שהוא די דבוק אליו , הוא הולך לישון איתו בלילה וקם איתו בבוקר ובמשך היום , בעיקר הוא רואה חדשות או שומע חדשות או מגיב לחדשות . עד לפני חודש וחצי הייתי נאבקת המון על תשומת הלב עבורי - אבל האמת היא שנתפסתי לייאוש מהנושא , וכך אני די מזניחה את התקשורת ביננו , ואם אני רואה אותו עם האייפון אני פשוט לא מנסה לדבר וגם קצת מתרחקת כדי שזה לא יכעיס אותי , האמת שכשאני עושה את זה אנחנו מתווכחים פחות מה שכן - זה לא ממש מקרב ביננו. השאלה שלי זה איך אתם ממליצים לנהוג בנוגע להתמכרות כזאת?? שוחחתי איתו על העניין בצורה רגועה כמה פעמים - שנחליף את המכשיר בחברה למכשיר פשוט אך הוא לא ממש מוכן לשמוע. אני גם לא ממש מצליחה להבין במה האייפון ככ שונה מטלויזיה - חוץ מזה שהוא זמין תמיד ואפשר לראות הכל. תודה מראש .

דאגה לתשומת לב, כן. שפיטה של בן הזוג, לא

ב"ה אחלק את שאלתך /בעייתכם לשני חלקים. א. הצורך שלך בתשומת לב בעלך. ב. הויכוח שלך עם בעלך בנושא הרוחני/ דתי של אחזקת אייפון. לדעתי אלו שתי בעיות שנות ואם תלמדו להפריד ביניהם תוכלו לפתור את הבעיות ביניכם . הבעיה הראשונה מדברת על הצורך שלך ועל ההרגשה שלך , ואם כך מציגים אותה ללא שיפוטיות של בעלך שהוא לא בסדר ... אלא את זקוקה כך וכך. לא תהיה לבעלך סיבה להתעמת איתך ולהחזיר לך. כאשר משוחחים בשיחה שיפוטית שהיא: אתה לא בסדר ... אז התגובה האוטומטית היא התקפה אתה לא בסדר ! אבל כשתלמדו לדבר על צרכים שלכם מבלי להאשים ניתן להקשיב ולתת מענה. על הבעיה השניה שעולה לא ניתן לשוחח בצורה לא שיפוטית כי באמת את לא נציגה של בורא העולם "לחנך" את בעלך וגם הוא כנ"ל עליכם לשוחח רק על הבעיה הראשונה שאת צריכה יותר תשומת לב שלו. ניתן ללמוד לשוחח בצורה של צרכים וללא שיפוטיות ולהעביר את השיח הזוגי לפסים אחרים. אשמח לעזור משה ביגל 0522391763

האם יש טעם להשקיע בחיי נישואין כאלה?

אני חרדית, נשואה שנה וחצי+ ילדה. בעלי הוא אדם מקסים, ירא שמיים, אוהב לתת את כל כולו לכל אחד. עד כאן הכל נשמע מקסים. איפה הבעיה? האמת היא שזה התחיל כבר מתקופת אירוסין, לא יודעת למה לא התייחסתי לזה מספיק (ועל כך ייסורי המצפון שלי), אבל אף פעם לא הרגשתי עם חתני- בעלי מספיק פתוחה. העניין הוא שאני בטבעי אחת שנוהגת לנתח ולחשוב המון לעצמי, על כל דבר, חיי עם עצמי מפותחים מאוד, חיי הרגש והשכל, בעלי- לעומת זאת- אדם חלק וישר, שונא להתפלסף ולהעמיק, מקבל את החיים כמו שהם, לא חושב הרבה ולא משקיע מדי בעצמו ובכבוד העצמי שלו. זה, עם עוד כמה דברים ששונים בינינו, גורם לפער ענק בכל נושא, שיחה, התנהגות וכו' שלנו. קשה לי מאוד, ואני יודעת עד כמה זה חשוב- להעריך אותו ככה. בעוד אני משקיעה, מדברת איתו בכובד ראש על מחשבותי ורגשותי, הוא מעביר ומחליק, או צוחק או לא מבין. כל כך קשה ככה.... איך אפשר לגשר על כזה שוני??? אני חולמת כל הזמן (אני יודעת שזה לא בסדר!!) על אדם אחר, יותר בסגנון שלי, מישהו שאני יוכל לאהוב ולבטוח בו, שיהיה מעלי ויאהב אותי ויוכל להעריך אותי כמו שאני מסוגלת להיות, והחלומות האלו רק יותר גורמים לריחוק, אני מפחדת לדבר על זה או להתייעץ כי אני לא רוצה שהוא ידע מזה- הוא יפגע כל כך....(רגיש ביותר, ובמיוחד ממני) אין לי כוח להיות כמעט האמא שלו, ואני לא יכולה להעיר לו כלום כי הוא לא יבין ורק ירגיש רע מזה, עלי להדגיש שאני חושבת שדוקא הוא מרוצה, אני משתדלת להיות מסורה אליו, ולהראות לו אפילו כניעה לפעמים, ולכן אני מרגישה כזזו שקרנית עם עצמי.... עזרו לי להפסיק את ההצגה הזו, בבקשה.

להבין ולהיות חבר מבלי לשפוט

לשואלת השלום והברכה. אכן יש הבדל בין הגישה הגברית לגישה הנשית לכל דבר בחיים. ניתן ללד אותך לקבל את מה שבעלך מעניק ולהבין את "שפתו" וכן ניתן ללמד אותו לדבר ולהבין את שפתך. ההרגשה שלך שהוא מסכן וחלש וזקוק שתהיי לו לאם אינה עוזרת לזוגיות שלכם אלא רק מזיקה. תציעי לו ללכת איתך לייעוץ לא מתוך אפוטרופסות עליו, או שפיטה אותו (כמו אמא או מורה) אלא מתוך הצגה של הבעיה שלך לקבל את אהבתו ומתוך כך בעיית הזוגיות כפי שאת מרגישה אותה מבלי להאשים ולחפש אשמים. אשמח לעזור משה ביגל

תקשורת בזמן דייט

אני בחור שלומד בישיבה לטאית,כולם מכירים אותי כבחור חברותי. מכיון שאני טיפוס לא דברן קשה לי בשידוכים, במיוחד שהעול על התחלת השיחה מוטל על הבחור. אני ודאי לא טיפוס ביישן, אך תוך שעה נגמרים לי נושאי השיחה. האמת שגם תוך השעה אני לחוץ על מה אני ידבר אחרי שהנושא הזה יגמר. בנוסף אני מסיים נושאים יותר מדי מהר, אמרו לי שאני צריך להיות סקרן בכדי שזה יעזור לשיחה אבל אני לא רואה שזה עוזר, כמובן עם חברים אין לי שום בעיה לדבר על כל נושא שבעולם. האם יש לכם הצעות עבורי? מייקל  

לא דברן זה לא דפקט

תשובה אפשר להבין מתיאור הבעיה שלך שיש לך שתי בעיות א. אתה באופן כללי טיפוס לא דברן, קשה לך בדייטים. ב. אתה כל כך לחוץ מזה שאין לך על מה לדבר או מה יהיה הדבר הבא שעליו תדבר, שאתה נאלם מרוב פחד. אני רוצה לגלות לך "סוד" בדרך כלל נשים אוהבות לדבר יותר מגברים , לכן אינך צריך להרגיש "בחור עם דפקט". אחרי שתקבל את עצמך כמו שאתה ולא תרגיש בחור עם בעיה תוכל לגשת בביטחון ובקומה זקופה לדייט, ללא הרגשת נחיתות וללא פחד. לדעתי עליך לפעול בשני מישורים: א. ליידע את הבחורה מראש שאתה בחור לא דברן , זה לא "דפקט" ואין צורך להסתיר זאת. ובפרט שאתה מדווח שבישיבה אתה נחשב לבחור חברותי אז אין לך בעיה אמיתית אלא אתה לא דברן במיוחד והאישה שאיתה תתחתן תהיה כנראה היוזמת של הדיבורים . ב. יש לדבר על כך מיד בתחילת המפגש והבחורה (שיודעת כבר מראש שאתה שתקן) תיקח את היוזמה. לך לפגישות עם כל התכונות הטובות שבנית לעצמך ובאישיותך החברותית ובעזרת ה' תמצא את "הצלע" שלך, שהיא כנראה בחורה טובה ודברנית שאוהבת בחורים שתקניים וכבר הכריזו עליכם כזוג לפני שנולדתם. ובכוח אמונה זו תצליח. אם תרצה חיזוק נוסף תוכל להתקשר אלי משה ביגל 0522391763

נישואים שניים

שלום רב רציתי לדעת לגבי נישואין שניים בכל ההרצאות על שידוכים וכל תוכניות הרדיו הספרים והמאמרים לא מדברים על נישואין שניים אני כבר גרושה שש שנים יוצאת לשידוכים היו כמה שהיו בסדר אך לא הסתדר מבחינת הילדים וכן להפך הייתי בקשר עם אדם בקשר בין זוגי הכל היה מקסים אך עם הילדים זה לא הסתדר איך ריבונו של עולם מקימים בית בפעם השניה ולמה אך אחד לא מדבר על זה איפה יש הכוונה שיכול להכין זוגות לקראת הצעד הגדול הזה אשמח לעזרה בתודה מראש ליאת

נישואים שניים אתגר למבוגרים

באופן כללי נישואין שניים מסובכים יותר מנישואים ראשונים. 1. שני בני הזוג "סוחבים" על גבם צלקות מהנישאים הקודמים: בגירושין, צלקות מנישואים כושלים וכל המשתמע מכך, ובאלמנות, צלקות הנובעות מגעגועים לבן זוג אהוב. 2. שני בני הזוג עורכים השוואות עם בני הזוג הקודמים. 3. במקרה של גירושין יש חששות רבים כתוצאה מכישלון ה"הסיבוב הראשון". 4. במקרה שיש ילדים, יש נתון נוסף שצריך להיכנס למערכת השיקולים וזה מכביד. הסיפור שלך כולל בתוכו את כל המרכיבים, לכן הוא מסובך יותר. הדרכים להתגבר על הנ"ל הם : א. להיות מודע לקשיים ומתוך כך הזמן הנמשך הופך להיות פחות מייאש. ב. להסתכל על מצבך ועל כל הנ"ל מנקודת מבט חיובית: בנישואין שניים של אישה בוגרת ומנוסה יותר עם גבר בוגר ומנוסה יותר, יש יתרונות רבים על פני נישואים ראשונים של נערה (אולי לא בוגרת מספיק) עם נער (אולי לא בוגר מספיק). הסתכלות חיובית כזו יכולה להמתיק את הגלולה המרה של הקשיים בדרך מציאת בן זוג ב"סיבוב" שני. את הרגשת התסכול ואולי גם ייאוש שאת מרגישה, את חשה מתוך בחירתך לחוש כך את מצבך. ניתן גם לחוש במצבך דברים חיוביים, כמו שכתבתי, לראות את הצדדים החיוביים שיש במצב של נישואים שניים. ומתוך כך לראות את הקשיים שבדרך כאתגרים של אנשים בוגרים. אמנם את לא אחראית ואין לך שליטה על מצבך אבל יש לך שליטה על ההרגשה שלך במצבך. כל עוד תרגישי לחוצה לא תצליחי ליצור קשר חיובי ובונה . אם תצליחי לראות את מצבך דרך "משקפיים וורודות" תשתחררי מהלחץ ותוכלי לבנות מערכת יחסים טובה . שה' יהיה בעזרך. אשמח לעזור משה ביגל 0522391763

ייעוץ לשידוכין

שלום וברכה, מדובר בבת 23, אקדמאית, דתית לאומית. יצאה לדייטים אך נוכחה לדעת שהבחורים לא תמיד רציניים. הגיעה למסקנה שככל שהבחורים יותר תורניים הם יותר רציניים בנושא. הוצע לה לחפש בחור ישיבה דתי לאומי בגילה, שחושב ללמוד לימודים אקדמאים . לטענתה אף בחור ישיבה לא ירצה אותה מכיוון שלא הולכת עם גרביים ושומעת שירים חילוניים . מדובר בבחורה שהולכת עם שרוול שלושת רבעי ורק עם חצאיות . תלך עם כיסוי ראש ורוצה בית ללא טלוויזיה. היתה בחודש אלול במדרשת אוריה וגם ברובע. האם זה שייך להכיר בחור מישיבת מרכז הרב? רמת גן או ישיבה אחרת או שזה בכלל לא שייך?

כן... בקומה זקופה

ב"ה בודאי שאם היא מרגישה שהבחורים שמתאימים לה הם בחורים תורניים מישיבה אז כנראה שזה בדיוק מה שמתאים לה ולכן עליה ללכת על זה במא קומתה הרוחנית ללא הרגשת נחיתות ובע"ה תמצא את "המכסה לסיר" . בחורים רציניים יש בכל מקום וההגדרה של רציני היא לפי מה שהאדם מרגיש ואם זה מה שהיא מרגישה כנראה שזה מה שמתאים לה. יחד עם זאת אסור לה להרגיש נחותה בגלל דברים שהיא מבקרת את עצמה אלא לחפש בישיבות והיא בסוף תמצא. שה' יהיה בעזרה מ. ביגל

בעל לחוץ והתנהלות הבית

בעלי התחיל לחנך כיתה וקיבל כיתה עם מספר גדול של ילדים עם בעיות. בנוסף, לומד לתואר שני ורצינו שילמד תורה 3 שעות בערב וכן שיעזור בבית. מאז תחילת הלימודים הוא מוצף לגמרי, לא מצליח להתארגן עם שיעורים בשעה סבירה, אלא לעיתים בשעות הלילה המאוחרות, או על הבוקר וגם זה לא תמיד. בשעות שבהם רצה ללמוד או לעזור הוא כל כך מוצף, ולכן כנראה מטפל בדברים של בית ספר או נשאר ללא מעש ונרדם. אני מרגישה שקשה לו, והוא גם אומר את זה, שחזר עם תחושת מועקה גדולה לאחר חופשה. והיום מהלחץ שלו הכה את הבן שלנו באופן שממש היה נראה שזה רק ממקום שזה הציק לו ולא ממקום חינוכי. ואני יודעת שרע לו מזה, ויודעת שזה כל כך שונה מהאופי שלו. הוא לא רוצה לכעוס ולא להגיב באופן לא מחושב אך העומס והלחץ מוציאים אותו מכיליו. ניסיתי לחשוב על דרכים שאני יכולה להקל עליו כמו לא ללחוץ אותו בעניני הבית אבל מרגישה שאין לי את הכלים לעזור לו אך לא יודעת מי הכתובת ואיך להפנות אותו וגם אני בתוך זה מרגישה שהעומס הטכני והנפשי מכבידים עלי גם מאוד. האם יש לכם עצה עבורינו. תודה רבה מראש

לארגן את היום משחרר ומרגיע

ב"ה כמו שכתבו חברי, צריך לארגן את סדר היום כדי לעמוד בלחצים המקובלים בחברה מערבית מודרנית. אני מבין ממה שכתבת שבעלך זכה לאישה תומכת ואוהבת ועל כך לו להודות לה'. אני מבין שגם הוא מודע לקשיים והתקשורת בינכם טובה וחברית. לכן נראה לי שטיפול בסדר יום מאורגן שלו, שלך ושלכם יהוה פתרון לבעיותיכם. במצב הזוגיות שלכם ניתן לעשות זאת בעבודה משותפת ובעזרה מקצועית קצרה. שה' יהיה בעזרכם. אשמח לעזור. משה ביגל 0522391763

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130