זהבה גולדי פרידמן , M.A | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 10/02/2025 י"ב שבט תשפ"ה
זהבה גולדי פרידמן

זהבה גולדי פרידמן , M.A

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

צריכה עצה!

שלום אני נשואה קרוב לשלוש שנים. ללא ילדים כרגע אני בבית הוריי לאחר תקופה די קשה שעברתי עם בעלי - אלימות מילולית ופיזית. אני ובעלי אוהבים מאד ורוצים להיות ביחד, אבל זה נראה כמעט בלתי אפשרי כי הוא מכה אותי זה התחיל זמן קצר לאחר החתונה כשאני נתתי לו שתי סטירות בגלל איזשהו עניין פעוט, לאחר מכן התבדחננו על זה. ומשם זה התחיל. בהתחלה היינו מכים אחד את השני אבל עם הזמן זה החמיר והיום כשהוא נטרף אני רועדת מפחד ולא מעיזה להגיב. זה הפך להיות בלתי נסבל אז ברחתי בהתחלה זה היה קורה לעיתים רחוקות הוא היה בוכה מתנצל והייתי סולחת ושוכחת, לו יש הרבה אשמות כלפיי על מכל מיני מקרים שהיו בינינו, הוא טוען שאני פוגעת בו ומבזה אותו. ואולי הוא צודק, אבל לו יש בעיה שנראה שהוא מסרב להודות בה. אלה נישואים שניים של שנינו, ובנישואים הקודמים שלו הוא לא היה אלים פיזית אבל מילולית כן, לפניי הוא מעולם לא היכה אישה (הוא בן 35) אני מאמינה שהוא מבין את חומרת המצב ומצטער על זה מאוד. כרגע הוא חושב שאני מתכוונת להתגרש ממנו זה נראה הדבר הכי הגיוני לעשות, אבל זה לא באמת מה שני רוצה. כי אני רואה בו הרבה דברים טובים ומיוחדים. זה הרבה הרבה יותר עמוק ומורכב ממה שתיארתי, אני גם אדם מאוד עקשן ואני מאמינה שגם לי יש חלק גדול בטירוף הזה. ייעוץ הוא לא מוכן לקבל. מה לעשות? חשוב לציין שידענו תקופות טובות ויפות ויש לנו קשר מאוד חזק אבל בעייתי.

אלים הוא אילם

הקשר העמוק בינכם ,עלו את מספרת ,הוא ישמש למנוע שניע אתכם לשינוי ,אך ורק עלידי מומחה בתחום הנישואין והאלימות .במשך שנות הנשואין פיתחתם ערוץ תקשורת שללי ,כך אתם מנסים להעביר משאלות ,אך ערוץ זה מכאיב לא משיג תוצאות ,וכאשר אין מענה למשאלה מגיעה אכזבה ואז חוזרים להתנהגות המוכרת ביתר עוז ,, אלימות התמכות כי מיד לאחר ההתפרצות ישנה רגיעה רגעית בלבד ולאחריה שוב תיסכול אשר להרגיעו יש צורך במינון גבוה יותר של אלימות . פיני לאיש מקוצע במהירות בהצלחה .. זהבה גולדי פרידמן .

אני אוהבת בגדים מסויימים שלי ובעלי לא.

יש לי בגדים משנים קודמות, ומלפני החתונה שאני מאוד מתחברת אליהם אבל בעלי מאוד לא אוהב. מה עלי לעשות,אני לא רוצה לוותר עליהם הם מאוד יפים ואחרים בעיני, מצד שני אני לא רוצה להעציב את בעלי, הרי אני צריכה להיות יפה בעיקר בשבילו.

בגדי מכבדי

כאשר אנחנו בוחרים בגד אשר מורכב מגיזרה וצבע. הבחירה לא נעסת "סתם" הבחירה מגלמת ,מביעה, את הפנימיות. "בגדי הם מכבדי אומרים ח"זל .בגד מכובד למהות מכובדת, בגד פרוץ למהות פרוצה. השוני בינכם על "אהבת"הבגדים מוכיח על שוני פנימי,וכאן הוא אתגר הנישואין.קבלת השונה האחר אצל בני זוג ישנם דברים "אחרים"וושונים משלי והאתגר להכיר לכבד ,למצוא איזון ע"י חיזוק השוה.באוירת כבוד והבנה תצלוחו לנוות את הבית לצמיחה. בהצלחה. גולדי זהבה פרידמן.

יעוץ האים לשים לב למקרה

שלום אבקש להשאר בעילום שם . אניcבקשר עם בחור כבר תקופה ארוכה מקרה דומה קרה פעם אחת רציתי לדעת מה לעשות ? ניהלנו שיחה ולא נתתי לו לסיים את המשפט ונכנסתי בדבריו נזכי ר שהוא רק יתעורר ולא אכל עדיין הו א יתעצבן מזה והתחיל לצעוק ואיבד את ההישתונות ודחף אותי על הדלת אני מאוד נבהלתי והתחלתי לבכות לאחר מכן הוא נירגע וביקש סליחה ושהוא לא יתכוון ואמר שהוא יודע שזה לא עושה לנו טוב בקשר ויעבוד על עצמו לא לעשות זאת שוב . מה לעשות אני מאוד חוששת שזה יכול להיות יותר גרוע? אודה על תשובתכם

הרואה את הנולד.

תמונת המצב המצטירת היא קושי בריסון ובשליטה ב שעת כעס. מערכת יחסים חברית משטטת לרוב על התנהגות של מציאת חן לכן מן הראוי לבדוק עד כמה משמעותי לגביך הקשר ולהעזר באיש מקצוע שיעזור לתעל כעסים בצורה בוגרת ולהבין אלו דפוםי התנהגות מצדך הם מוקש עבורו ומדוע. הבצלחה. זהבה גולדי פרידמן

יחסי חתן חמות

בעלי נמצא ביחסים מתוחים מאוד עם משפחתי. אני כל הזמן מנסה לגשר ולשמור על שקט תעשייתי. אינני רוצה כעת להרחיב בעניין. אך שאלתי- אמי יושבת עכשיו שבעה על סבי ז"ל. אנחנו נהיה בשבת אצל הורי. כעת הבנתי מבעלי שהוא כלל לא מתכוון ללכת לנחם בשבעה וכי עצם העובדה שבשבת אנחנו שם זה מספיק וגם ככה זו הקרבה גדולה מצדו. מה דעתכם? האם זה ראוי שהואלא יבוא לשבעה? יש לאמי גם אחיות וגם אותם צריך לנחם, אפילו שהוא לא כל כך מכיר אותם. אני די בשוק מהענין.אמרתי לו שזו החלטה שלו, אבל אני בטוחה שזה יזכר לו לדראון עולם. אני מקווה שבאמת אוכל לקבל את זה שהוא חושב כך ולא אצור מריבה בשל כך.

האוירה בבית

קש יקרה . מערכת יחסים מכבדת בין בני זוג להורם משפחות המוצא

המשך אי הסכמה על הסגנון של היועץ

שוב שלום לכולכם, האמת אומר לכם שיצאתי די מבולבל מכל מה שנאמר ולא הבנתי מה עלי בדיוק לעשות. אך בכל זאת אני רוצה להתייחס למה שנאמר אולי דרך זה אני אבין טוב יותר. ציפי מלוא כותבת לי שזה לא נורא אם אני יוותר אבל אני רוצה להודיע לך חגיגית שמאז שהתחתנתי אני מוותר לה ומנסה לרקוד לפי החליל שלה אבל זה בדיוק מה שהוציא אותי מדעתי הרי לא מדובר על ויתור פה ושם אלא על ויתור על דרך ועל סגנון בחיים התחתנו לפני גיל עשרים ועכשיו כל אחד מוצא את דרכו ואת סגנונו היא שואפת לבית יותר אברכי ואני לא כל כך בעניין אני לא הבנתי מה עובר עלי ולמה נהייתי עצבני ומדוכא והיועץ הסביר לי שעצמאות ומרחב אישי והרצון לחיות את החיים שלך בדרך שבה אתה מאמין ורוצה זה צרכים נפשיים ולא סתם רצון כמו הרצון לשוקולד וכשצרכים שלנו לא מתמלאים אנו נהיים מתוסכלים שזה גורם לכעס או לדכאון ושמצב של כעס ודכיאון גורמים לרחוק רגשי הוא הסביר לנו את זה כל כך יפה וזה ממש גרם לי להרגיש טוב שיש מי שמבין אותי ושאני סוף סוף מצליח להבין מה קורה איתי ולכן אני לא חושב שויתור לאורך כל החיים זה הצעה אפשרית ולו רק בגלל הסיבה שכבר הייתי בסרט הזה שניסיתי לוותר באמת ובתמים למען שלום בית אבל אני לא עומד בזה. התיחסות זו יכולה להתיחס גם למרים ניימן וגם ליאיר אביני שכתבו על כך שהמרחב האישי הוא לא שורש העניין אני חושב שזה בדיוק שורש העניין וכמו שהסביר לי היועץ ומה שיאיר אביני כתב שהעניין הוא מי יהיה הגבר בבית זה בדיוק מה שאני אומר רק שלי אין את הרצון להיות הגבר במובן הרגיל של המילה אלא אני דוגל בחיה ותן לחיות שלא תכנס לי לחיים ותנסה לעצב אותי וזה חוזר שוב לציפי מילוא שהציעה שאני ישמע מוזיקה לא לידה אבל העניין הוא שהיא לא מוכנה שאני ישמע בכלל אלא רק מוזיקה שבעיניה זה מוזיקה שמתאימה לבית של בני תורה. אני מקווה שתוכלו לכתוב לי עצות ברורות יותר.

המדריך הרוחני.

זוג נכבד, מהמקום המתקדם שבינכם יודעים לנהל קוננפליקט מן הראוי היה לנהל את המשא בהקשר בחירת החברים בשת הפנאי.ישי לברר בינכם את ההבט הערכי לגבי נושא זה ויתכןשתתגלה לכם תמונת מצב שונה ,,פאר בערכים, וממקום זה מפת הצמיחה תכוון לאפיק חדש. בהצלחה באתגר. זהבה גולדי פרידמן.

תיסכול בעקבות נטיות הפוכות

שלום לכל הרבנים בעקבות השאלה שהועלתה בעניין נטיות הפוכות, אזרתי אומץ להפנות את שאלתי. אני נשוי כבר מעל 10 שנים, ובנטיותי אני נמשך לגברים בלבד, בפועל אין לי קשר עם גברים, אך כל מה שקשור ליחסי אישות אני אוהב גברים, ובכלל אין לי סבלנות ומשיכה לנשים. דבר זה מרחיק אותי מאד מאשתי עד שאני מרגיש ממנה גועל ממש ולא רק בזמן האישות אלא בחיי היום יום. אין לי את האומץ להאריך, אך אקווה שתבינו את מצוקתי הנוראה. בכל הכבוד אברהם

נגד הטבע

מאד קשה מצב לא טבעי ,נטיות הפוכות, הגורמות לסבל לשני בני הזוג .הבורא ברא את האדם עם נטיות שתעזורנה לו לחיות את חייו באושר שמחה והנאה .ככתוב וחי בהם ,ברגע שיש קושי שאינו מותאם לבריאה הבריאה, יש צורך לבקש ולקבל עזרה.נתן הבורא רשות להרפא ואף חובה, וודאי שקושי זה מפר את שלום הבית מזוהי מצוות סוד ויסוד העם היהודי.עם כל הקושי והאי נעימות, עליך לפנות לאיש מקצוע לברר מהביא אותך למצב זה,מצריך לקרות לך ולבת זוגתך שכן תמשך אליה. יתכן והקושי הוא מן העבר ויתכן שהוא כתוצאה מאינטאקציה זוגית כושלת. גולדי זהבה פרידמן B.A H

טהרת המשפחה

אנחנו נשואים 12 שנה ,ויש לנו שני ילדים . ב 3 שנים האחרונות בעלי לא מסכים לשמור וכל חודש יש לנו מריבה מחודשת . הוא טוען שמאד קשה לו לשמור ולחכות כל כך הרבה זמן הוא עצבני כל הזמן וכועס עליי באופן אישי אני חסרת אונים וגם מבינה אותו כי גם לי מאד קשה להתרחק ממנו כלכך הרבה זמן. בסופו של דבר אנחנו במריבה מתמדת ומאבק כוחות על הנושא הספציפי הזה. אשמח לקבל את עזרתכם בהקדם.

ה"ריחוק" - אמצעי לקירוב

שואלת יקרה! משאלתך אני מבינה שהגעתם למבוי סתום המשקף התנהגות פרדקסואלית, קשה עליכם הריחוק ומאידך הוא מביא אותכם למריבות ומאבקי כוח, שוודאי התוצאות היא, ריחוק וריחוק לבבות. חיי הנישואין של 12 שנה יצרו מערכת התנהגות ותגובה התלויה בין שני בני הזוג שלא ציינת. חיי אישות הם אחד האמצעים ל"ביטוי" של קירבה ואהבה ובכוחם גם לחזק את הקירבה כאשר חיי הנישואין מושתתים על רגשות של אהבה,הערכה והבנה. מחוסר נתונים נבהיר, גם אם הנכם זוג בעלי תשובה שקבלתם על עצמכם לאחר 9 שנות נישואין לקיים את מצוות הטהרה, אם חיי הנישואין תקינים ובריאים, שמירה זאת מייפה את חיי הנישואין, כי הריחוק גורם לגעגועים ולתשוקה לקירבה, והקירבה היא ביטוי עז ואדיר לאהבה ולהערכה כפי שאמר התנא האלוקי רבי מאיר "מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה, מפני שרגיל בה וקץ בה, אמרה תורה, תהא טמאה שבעה ימים, כדי שתהא חביבה לבעלה כשעת כניסתה לחופה" ובוודאי שאם כן שמרתם טהרת המשפחה וחלה נסיגה, הנסיגה הינה ביטוי של נסיגות במישורים אחרים בחיי הנישואין. ומכך אני מבינה שחיי הנישואין עלו על שרטון, ובכדי לחיות חיים איכותיים המטיבים עם שני בני הזוג, ולגלות מה מקור הבעיות, עליכם לפנות ליעוץ נישואין מקצועית. בהצלחה פרידמן זהבה (גולדי) B/A/ יעוץ נישואין ומשפחה M.F.C. מטפלת פרטנית אינטגרטיבית 052-6750198

בעל "לדוגמא"

בס"ד אני מוצאת את עצמי לרוב יושבת עם בעלי וילדנו ונחרדת מתגובותיו, הוא מדבר בסלנג, מתנהג כרודן מאוד נלחץ מהרעש ולא מפסיק להעיר אני מאידך משתדלת והרבה לא מצליחה שלא להעיר או להביט בו אך אני פשוט לא מסוגלת. הוא פוגע ברגשות הילדים ולא פעם אני אף אומרת שהוא יתן על זה את הדין. מפריע לי שבכל הזדמנות הוא עט על המחשב וזה הרושם שהוא מותיר לילדים. אני ממש ממש נואשת כיצד להתמודד מולו?

זוגיות,מעל הכל

מכתבך רווי בתסכול וכאב. כאשר את יושבת עם בעלך והילדים האוירה עכורה,את נחרדת מתגובותו, וכתגובה מעירה לו ,מחנכת אותו בפני הילדים ואף מאימת עליו בעונש מידי שמים, תגובתו,"בריחה למחשב" . האם את זוכרת את עצמך משתנה תחת שוט הביקורת? האיום להענשה? הבריחה היא "הגנה" ואולי מידה יפה ?הוא לא מסלים את המצב הקשה . האם מצאת את עצמך יושבת אתו ,לא מולו ? בעצמך ,ללא הילדים ? האם הצלחתם לנהל דיאלוג בוגר בגובה העניים בארבע עניים בלבד ? תני דעתך ,זוג בוגר שמטרה משותפת לו לגדל ילדים בדרך נכונה. מתאם עמדות כללים וגבולות בבית "המשותף"וזאת הם עושים בעצמם ,עם עצמם . תקשורת נכונה היא "אבן יסוד"לזוגיות בריאה. בהצלחה. פרידמן זהבה גולדי

האם אני אשמה באלימות והיחס כלפיי?

שלום, אני נשואה 13 שנים +3 ילדים. במשך כל שנות נישואיי היו ביננו אי הבנות, ריבים ובעיקר תלונות וביקורת מצד בעלי כלפיי. התלונות התחילו הרבה לפני שנולד הילד הראשון.בעלי לא שבע רצון ממני,הוא טוען שאני עקשנית, פחדנית, לא מחנכת את הילדים כמו שהוא רוצה, גורמת נזק כספילמשפחה כי אני לא מעודדת אותו ותומכת בו ונותנת לו כוחות לעבוד ובדרך כלל כל דבר שאני אומרת או לא אומרת הוא שטות, דבר לא חכם ומזיק למשפחתנו - לטענותיו. במהלך או אחרי כל ריב, כשהוא כועס, הוא מעליב, משתמש בכינויים כמו "אפס", מטומטמת, טיפשה ולצערי האלימות הגיעה גם לפגיעה פיזית.במהלך השנים הכעסים מצטברים ולכן גם האלימות הפיזית והנפשית כלפיי מתגברת בהתאם. לאורך כל הדרך הוא אמר שמגיעה לי לקבל את היחס הזה, כי אני לא לומדת מטעויות,אני לא לומדת מה מרגיז אותו ואם הייתי משתנה אז גם הוא היה שונה. תמיד שתקתי ולא סיפרתי לאף אחד בתקווה שהכל ישתנה. כיום אני באמת לא מסוגלת לעודד אותו,להחמיא לו,לאהוב אותו - אני תמיד חושבת איך הבן אדם שאמור להיות הכי קרוב אליי, להיות סבלני כלפיי פגע ופוגע בי כל כך? ותמיד קול פנימי אומר לי שאני כן בסדר. אני טובה לילדיי, אני אישה של בית, עוזרת ועושה למען כולם,לא מבקרת או שופטת אותו. אך מצד שני יש בי הספק - אולי באמת אני לא בסדר? אולי אם הייתי מתגברת על פחדיי, הייתי משנה את התנהגותי? אולי באמת היתי מקבלת ממנו יחס אחר.מודה לכם על התייחסותכם

אלימות היא מחלה - הטיפול הוא התרופה

אלימות היא מחלה, שהולכת ומחמירה, תחילתה אלימות מילולית והשפלה, וסופה אלימות פיזית שהולכת וגוברת. לחיות בצל בן זוג אלים, החיים לא קלים, ואפילו קשים, הבלתי צפוי, החוסר ידיעה מתי זה יגיע ועל מה - אם את עושה, זה לא בסדר, ואם את לא עושה, גם לא בסדר, כל מה שתעשי לא יהיה לשביעות רצונו - כי הבלתי נודע שולט, וזה אחד מן הנזקים הקשים שמשפיע האלימות, מלבד ההשפלה והביזוי והפגיעה הקשה בדימוי העצמי. הגיע הזמן- לאסוף כוחות ולצאת ולבקש עזרה מאיש מקצוע להחזיר את הדימוי העצמי - ה"אני" הנכון. את ראויה ומגיע לך יחס של כבוד והערכה באשר את אדם, יציר כפיו של הקב"ה, וודאי את אינך אשמה, ולא את שגרמת למחלתו - של בן זוגך. עליך לקבל עזרה בשיקום הזוגיות, לאחר שבעלך יגש לטיפול באלימות שמימנה הוא סובל. אין צורך לחיות חיי קורבן, וודאי שיש לתת את הדעת על הילדים אשר חיים באווירה של אלימות, שהיא פגיעה נפשית - ויכולה להיות להם לנזק בלתי הפיך הרבה הצלחה. פרידמן זהבה - גולדי B.A. יעוץ נישואין ומשפחה M.F.C.

בהמשך לשאלתי הקודמת: האם אני אשמה...

תודה לכם אנשים יקרים על תשובתכם! בהמשך להתייחסותכם רציתי לשתף אתכם בכך שקשה לי להתנתק פתאום מההרגשה שאני לא אשמה. כשבעלי מדבר איתי,מסביר לי מדוע הוא אלים כלפיי - הוא מצליח לשכנע אותי ש"הכל באשמתי" ואם רק הייתי שונה ומשתנה הוא היה יכול להיות מלאך. לאורך כל הדרך הוא טוען שהוא מכה אותי ומתייחס אליי כך כי אני גורמת נזקים למשפחה וזו הדרך היחידה שלו "להציל את המשפחה". הוא מוסיף שאמא טובה לא היתה גורמת לאבא של הילדים להיות אלים כלפיה. הוא משתמש כל הזמן בטיעונים שכלתניים ומשכנעים וזו חלק מהסיבה שלא דיברתי ושיתפתי אנשים אחרים - כי תמיד מטרידה אותי המחשבה ש"אולי הוא צודק". לגבי פניה לעזרה - אני מביעה רצון מזה שנים לפנות ליעוץ אך בעלי לא ממש מעוניין. מבחינתו הבעיה היא אצלי וניתן לפתורהכל במהירות. הפתרון הוא שאני אשתנה וזה יקרה אם יהיה לי מספיק רצון. אם אתן לו את ההרגשה שהדברים מתבצעים כמו שהוא רוצה, אקבל את הביקורת שלו בצורה טובה ואתנצל על הטעויות שלי - לא יהיו בכלל בעיות והוא לא יצטרך להכות אותי. כיום, טענותיו נשמעות מאוד מוצדקות. אני באמת לא מסוגלת להעריך אותו, להעניק לו אהבה או תמיכה. כי אחרי כל כך הרבה שנים של סבל, יחס משפיל וחוסר הבנה וסובלנות מצידו אני רק מבצעת את עבודתי כרעיה אך ללא שום "תוספת" רגשית. ולא כי אני אדם רע,להיפך, אני אדם טוב לב, נמנעת ובורחת ממלחמות, אוהבת הבריות, חרוצה,לא תובענית, לא "מנדנדת" ואפילו לא מבקרת - אך בכוח כנראה שאי אפשר לדרוש תמיכה, חום ואהבה... לסיום, אני רוצה לשתף אתכם בשני מקרים. - קיימת גם אלימות כלכלית. כל פעם שרוצה להעניש אותי - ולא רוצה להכות אותי, הוא לוקח את מפתחות הרכב המפשחתי ומונע ממני להשתמש בו. עד שאני לא מתקנת את דרכיי. אגב, שימושיי הרכב הם להסעות לגנים, לקניות בסופר, לנסוע לרופאים, לעבודה ולא לבילוי! - בחזרה מחופשה משפחתית,לפני כחודש, ירדתי מהרכב כדי להחליפו בנהיגה כשהיה עייף, והוא פשוט השאיר אותי באמצע כביש הערבה, ללא כסף ופלאפון, והוא לקח את הרכב עם הילדים שישנו ונסע הביתה. פשוט השאיר אותי שם לבד. לכשדיברנו על מעשיהו הוא לא התנצל, הוא נחוש בדעתו שמגיע לי עונש כזה כי אני גורמת נזקים כלכליים למשפחה ושהוא רואה זאת כמשהו מבדר ולא נורא בכלל. אפילו כחוויה! כדי שתבינו מהם הנזקים הכלכליים - אני לא פזרנית אלא הוא מסביר זאת כך " בגלל שהוא לא סומך עליי שאני אבצע את הדברים כפי שהוא רוצה וכפי שסיכמנו, הוא צריך להישאר בסביבה ולפקח על איך העניינים מתנהלים בבית. דבר זה גורם לו להיות פחות זמן במשרדו ופחות לעבוד וכמו כן יש לו בגלל זה פחות כוחות ומכאן שהוא עובד פחות ונגרמים בגלל זה נזקים כלכליים שבעצם אני האחראית עליהם. סליחה על אריכות דבריי ותודה שאתם "אוזן קשבת"

מעגל קסמים - תוקף קורבן

לאור המחקרים הרבים שנעשו, דרכם התת מודעת של התוקפים היא, אלימות, בידוד חברתי, נישול עצמאות כלכלית, ועם האשמות הקורבן - "את בהתנהגותך גרמת לי להתנהג כלפייך כך", ובנוסף לזה הרקע - "את לא שווה" "את אפס" - השפלת ורמיסת הכבוד והערך העצמי. מטרת התוקפן בהתנהגות זו, היא להוכיח את אפסיותו של הקורבן עד שהוא "מאמין" לו, ולוקח על עצמו רגשי אשם, ונלקח ממנו הכוח לקום, להתלונן, ולבקש שינוי - חיים אחרים, זאת היא צורת לכידתו של התוקפן את הקורבן ברשת - להיות זמין עבורו להוציא עליו את כל תסכוליו, כעסיו, והקשיים הפנימיים שלו. וככל שעובר הזמן, המעגל הולך וגובר, אין שום הצדקה וסיבה - לחיות חיי סבל שכאלה, נכון שהקושי "להכיר אני אשה מוכה" הוא קושי תדמיתי, אך להיות היום אשה מוכה, זאת אומרת להיות אשה שזכאית לעזרה לתמיכה, לאוזן קשבת ויעוץ, כיצד לנהל חיים אחרים. יש אנשי מקצוע המתמחים בטיפול האלימותבמשפחה, שכוחם לעזור בשיקום הקורבן, ובשיקום התוקפן. בכל מחלקת רווחה תפגשי אנשי מקצוע המתאימים, שיעזרו לך ולילדייך - לחיות חיים אחרים. הרבה הצלחה פרידמן זהבה (גולדי) B.A/ יעוץ נישואין ומשפחה M.F.C. מטפלת פרטנית איטגרטיבית 052-7650198

אלימות בתחילת דרכה- שאלה

שלום רב, אני יוצאת עם בחור המבוגר ממני בתשע שנים, מזה חודשיים וחצי. במהלך התקופה הבחור הראה כל מיני סימנים שונים שהדליקו לי נורה אדומה והעלו בי את החשד כי מדובר באדם אלים או בעל פוטנציאל להתנהגות אלימה: מחזוריות של חיבה שופעת מול זעם חסר פרופורציה, חוסר יכולת מוחלט לקבל ביקורת- כל גילוי של ביקורת הביא לכעס נוראי מצדו, סובלנות נמוכה ביותר לדעות המנוגדות לדעתו, שימוש רב בקללות ובשפה בוטה (לא כלפי, אלא בכלליות), דיבור רב על תכנים אלימים. יצויין כי יחד עם כל זאת, כאשר הוא רגוע הבחור מראה חיבה, רגישות, אכפתיות, אמפתיה והתחשבות רבה, הוא נאמן ומסור מאוד אלי ולקשר ומשקיע בו מאמצים רבים. בגלל שהקשר בתחילת דרכו, החלטתי להבליג לעת עתה על הסימנים הנ"ל ולראות האם הם מתפתחים למשהו חמור יותר, מה שלצערי קרה. אתמול בלילה היה הקש ששבר את גב הגמל. אני נמצאת כרגע בתקופת מבחנים קשים ומותחים מאוד במסגרת לימודיי ועבודתי, ואתמול בלילה החלטתי לשתות מעט משקה אלכוהולי לפני השינה, כדי להרדם טוב לפני מבחן חשוב שהיה לי היום. בן זוגי נתקף פתאום בזעם, טען שאני אלכוהוליסטית, איים לשפוך לי את כל המשקה מהבקבוק ובשלב הבא אכן מימש את איומו- ורוקן בקבוק שלם של משקה לכיור. למען הסר ספק: אני בעלת שני תארים ראשונים, בדרך לתואר שני, עובדת בעבודה מכובדת במשך ה-4 שנים האחרונות ובאופן כללי אדם יציב ביותר ובריא בנפשו, כך שהטענות על "אלכוהוליזם" הן משוללות כל בסיס ואף מצחיקות. בתגובה לכך סיימתי את הקשר. חשוב לציין כאן, כי מדובר בבחור אשר חווה בילדותו אלימות והתעללות בדרגת חומרה קשה ביותר מצד אביו כלפיו, כלפי אמו ואחיותיו. אני מבקשת את חוות דעתכם המקצועית- האם צדקתי בפיענוח של הסימנים והאם עשיתי נכון כשסיימתי את הקשר? האם צדקתי בהנחתי כי מדובר באדם בעל פוטנציאל רב להתנהגות אלימה? תודה רבה מראש, דנה

אומץ הוא כוח

קשה להרגיש בנוח בצל אדם אלים וגם אם כאשר הוא רגוע והוא מצליח להיות אכפתי ואינפתי, זה הוא חלק מהתנהלותו של האלים, ללכוד ברשתו את הקורבן. להיטיב עמו כאשר הוא "רגוע" בכדי שהוא יהיה זמין לצידו כאשר קשה לו עם עצמו, ואז להטיח עליו את תסכוליו בהתפרצות בלתי צפויה הכוללת אלימות מילולית, פיזית, התעללות רגשית. הצלחת לצאת ממעגל הקורבן מול התוקפן. האומץ - הוא כוח להבין ולהחליט ולבצע את ההחלטה. לכי עם כוחך זה ותסללי מסלול חיים מאוזן ובריא בהצלחה פרידמן זהבה (גולדי) B.A. יעוץ נישואין ומשפחה M.F.C. מטפלת פרטנית אינטגרטיבית 052-7650198

מתלבטת..

שלום לכל המומחים! אני נשואה קרוב לשנתיים לבעל מקסים+ ילדה מדהימה. ב"ה טוב לנו ביחד ואפשר להגיד שהכל זורם טוב. הבעיה שאני ניצבת מולה היא כזאת. בעלי הוא אברך וסופר סת"ם. אני סיימתי את לימודי התואר הראשון שלי בפסיכולוגיה לפני שנה. בדיוק כשסיימתי את התואר ילדתי את בתי. אני מחפשתעבודה אך לא מוצאת עד כה עבודה שמתאימה לצרכיי. כמו שכבר ציינתי בעלי הוא סופר סת"ם אך אנו לא רואים בכך פרנסה גדולה ובטח שלא חודשית קבועה. אנחנו חיים על חשבון ההורים שלי!! הם מכלכלים אותנו מהשכירות ועד כסף למזון. אני ממש מתביישת בכך.לא כך ציפיתי שיראו נישואי. אני לא אוהבת להיות תלותית בהורי.לעומת זאת בעלי שמח בתמיכה הכלכליתכי כך הוא יכול לשבת וללמוד. כל דיבור על כך שיעבוד בעוד משהו עולים בתוהו ואני מרגישה שהוא ממש נפגע ממני שאני מבקשת ממנו. אחרי הכל לטענתו הוא עובד ובעז"ה הוא מתכוון לשוווק את עצמו ולהביא יותר סוחרים וכו'..אך הוא כבר קרוב לשנה מדבר ולא רואים תוצאות וזה משגע אותי!!! חשוב לציין שאנחו מדברים על זה כל הזמן. מצד ההורים- בהתחלה הם עזרו בעין יפה. עכשיו אמא שלי כל הזמן מדברת איתי על כך שאני צריכה למצא עבודה והיא מאוכזבת כשאני אומרת לה שאני ממש מחפשת אך אני לא מוצאת. (השנה הייתי עם בתי בבית ואני שוב בהריון!!!) בעלי לא מתלהב שאצא לעבוד. הוא רוצה שאגדל את הילדים. אז חוצמיזה שזה לא האופי שלי להיות בבית, הציפיה של אמא שלי ממני לצאת לעבוד ממש מוציאה אותי משלוותי. בעלי כל הזמן אומר שהוא יביא את הפרנסה. אני רוצה להפסיק להיות תלויה בהוריי. בזמן האחרון אני גם מרגישה שאמא שלי מתחילה להרשות לעצמה להתערב לנו בזוגיות. ואני בנוסף לכל גם כל הזמן מרגישה שאני צריכה לרצות את ההורים שלי וכך גם בעלי מרגיש. הוא גם לא באמת אוהב להרגיש תלותי אך עם זאת זה נותן לו את השקט ללמוד. בעיה זו לא נותנת לי מנוח. אולי גם חשוב לציין שקשה לי למצא עבודה כיוון שאני המשכתי ללמוד ואני לומדת יומיים בשבוע ואני רוצה עבודה רק עד שעות הצהריים ולא במשמרות... ובנוסף לכל-אני בהריון חודש רביעי. האם יש לכם עצה עבורי? האם אני צריכה לשדל את בעלי לצאת לעבוד? אני אוהבת אותו ולא רוצה לפגוע בו. תודה רבה לכם. וסליחה על המכתב הארוך!

בחירה = ויתור החלטה וביצוע

את מתארת מצב של קונפליקט, בינך לבעלך, וקונפליקט פנימי כל אחד עם עצמו. אתם רוצים להתפרנס בכבוד, רוצים להיות עצמאים, רוצים שהבעל ימשיך ללמוד, רוצים פרנסה בריוח, רוצים שתעבדי, רוצים שתמשיכי לגדל את הילד, רוצים שתנהלי את הבית. לכל קונפליקט יש מספר אפשרויות לפתרון, אתם כאנשים בוגרים צריכים לשבת בניחותא ובישוב דעת, ולערוך ביניכם רשימת הצרכים המשותפים, המטרות וסדרי עדיפות, לדרג ברמת חשיבות כל צורך וערך שחשוב לכם. בחירה וקבלת החלטה - תמיד תביא איתה ויתור, ויתור על האפשרויות האחרות שלא בחרתם. הפתרון הוא בשני שלבים. שלב א' הבחירה. שלב ב' הביצוע - קונקרטי מעשי, את ההחלטה. לאחר ביצוע 2 השלבים, הרוגע והבטחון ישרור בלבכם, כי אין שמחה כהתרת הספיקות. זכרו - בניית הזוגיות - הוא הערך העליון - שאר הצרכים והערכים אמורים לשרת ערך עליון זה. בהצלחה החלטה נבונה פרידמן זהבה גולדי B.A. יעוץ נישואין ומשפחה M.F.C. מטפלת אינטגרטיביתבבעיות רגשיות 052-7650198

האם כדאי להמשיך?

שלום לכולם, רציתי להתייעץ איתכם: אני נפגשת עם בחור, שנינו בסביבות גיל ה 30, אבל נראה לי שהבחור קמצן, למשל - הוא כבר בפגישה הראשונה אמר שאין לו מספיק כסף לשלם גם עלי, אבל איכשהו חשבתי שזה מקרי ואולי באמת הוא הביא קצת כסף ואני שילמתי, אבל לאט לאט אני מבינה שהבחור או קמצן או חסכן למשל אין לו רכב כי לטענתו זה יקר, הוא בירר לגבי פלאפונים מה הכי זול ועם זה הוא משתמש, ועוד כאלה דוגמאות הוא עושה חישובים שאני אפילו לא חולמת ולא חושבת לעשות. , והוא עובד אני לא יודעת כמה הוא מרוויח, אבל הוא עובד, אולי אני מצפה למשהו אני לא יודעת אבל אני רגילה שבחורים בגילאים כאלה מתנהגים אחרת נתחיל בזה שיש להם רכב, והם יותר לרג'ים ופחות משדרים דלפונים כאלה, אני ממש לא כזאת אני קונה מה שבא לי אני ממש לא אחת שעושה סקר שווקים על כל דבר, אני מחזיקה רכב, אני חיה עושה כל מיני דברים גם שהם עולים לי כסף, בכיף שלי, בקיצור אני לא מחשבנת ב"ה יש לי ואני נהנת, אז עכשיו אני די בבעיה מצד אחד הגיל שמלחיץ אבל מצד שני אני לא יודעת האם להמשיך לנסות עוד הוא בחור סביר, בגלל שאני כל כך מכירה את ההצעות בגיל הזה.... ואני יוצאת בד"כ פגישה אחת כי.... מה אתם מציעים לי לעשות.? תודה רבה לכם

"מראת הכסף"

שיראל שלום וברכה משאלתך אני קוראת קושי משמעותי,הימים חולפים ואת כבר אינך "נערה צעירה" ומטרה קדושה לנגד עינייך להקים בית. הכרת בחור, שאינו "נער" - עם 2 משמעיות 1. אינו מפגין מעשי נערות - שובבות ספונטנית. 2. ואינו נער - מנוער מעול, הוא נושא בעול. ההבט שלו לגבי הוצאות כספיות, נראה שונה מההבט שלך, הוא נושא בעול - קשה לו להפרד מהכסף, אינו מפגין לרג'יות וכדו'. הנחת המוצא שלנו, כאשר אנו ניגשים למוסד הנישואין,אנו צריכים לצאת עם בדיקה פנימית מהו עולם "הערכים" שלנו. ערכים - לאו דוקא רוחנים, ערכים - אלו צרכים, וערכים החשובים לך, ודאי שחשובים למי שעומד מולך - בהכרות לבחירת בן זוג, האתגרים שאליהם נקלעת - הם אמורים לך לשמש אבן בוחן, "מראת החיים". מה זה עבורך כסף ? אלו שימושים עושים בכסף ? כיצד משיגים כסף ? מה צריך לוותר בשביל שיהיה, וישאר כסף ? זה סולם הערכים - והעדיפות, ששונה לכל אחד, שוני שמקורו התנהלות משפחתית, שוני שמקורו חינוך, שוני של נטיית לב, לרווחה גשמית וכלכלית. בכל גיל, וודאי בגילך, ערכי בדיקה "בוגרת" לנושא זה, שבו כשני אנשים בוגרים ותדונו, הביעי בצורה מכובדת, מה הרגשת ? מה חשבת ? מה היו הצפיות שלך לגבי הבעות - רגשיות שהיו טמונות בענין הפגנת פיזור הכסף - אם זה שיקול דעת, האם זו מתינות וזהות,ואולי קושי רגשי להפרד ממשהו שעמלנו עליו. כיצד הוא נהנה ? - האם ההנאות הם רק בתחום המסעדה, "היציאות והבילויים" "אחזקת רכב" ואולי הוא יודע ומשקיע בהנאות מסוג אחר. לאחר בירור - והבנה, כאשר "הכסף" ישמש לך כ"מראה" - לאישיות העומדת מולך, תוכלי להפעיל שיקול דעת לבחירה, האם להמשיך, להתמודד, או לחדול. בהצלחה פרידמן זהבה גולדי יועצת פרטנית אינטגרטיבית יועצת נישואין

נישואים שניים

אני נשואה בפעם השנייה, יש לי 2 ילדים מנישואים ראשונים , לבעלי גם כן 2 ילדים מנישואים ראשונים ו3 ילדים משותפים כל הילדים בגילאי חודשיים-11. הבעיות הם רבות ומורכבות החל בזה שבעלי לא אוהב את ילדי וכמובן שהם אינם אוהבים אותו הוא מתנהג אליהם בזלזול ובצניות האווירה בינהם צוננת, מתוחה, וחסרת כל חמימות, לעומת זאת הוא אבא חם אוהב, ומפנק לילדיו שלו, האפליות זועקות לשמיים, ילדי מתוסכלים ואני בין הפטיש לסדן , הבן הגדול(10) כבר שנתיים מטופל ע"י פסיכותרפיסטית אבל היא הבהירה לי שזה כמו לשים ילד על גחלים לוחשות ולשפוך מים מלמעלה ז"א צריך לטפל בשורש הבעיה שזה בעלי ובידו המפתחות לבעיות שלהם,אני רואה את עינהם כלות כשהוא מתייחס לקטנים יותר ואני פשוט מרחמת עליהם, הבן הגדול אפילו אמר לשכן שלי שהוא רוצה שהוא יהיה אבא שלו. אני רוצה לציין שהם כמעט ולא רואים את אביהם הביולוגי הם יותר בקשר עם הדודים והסבתא מצד אביהם, הגדול יותר קשור לאביו ומזכיר אותו הרבה ובאמת רוב הבעיות ניכרות אצלו , הוא מופנם. חסר ביטחון ודי מתוסכל. בעלי טוען שהבעיה היא בי כי תמיד גוננתי עליהם והייתי לצידם (מה שנכון הוא שהרגשתי שאני האמא והאבא שלהם ושאפשר לגעור ולחנך כשצריך אבל רק מתוך כבוד וחיבה כי גם בילדיו הוא גוער אבל זה מתאזן עם חיבוק ונשיקה מאוחר יותר ואילו הם סופגים רק את הצד הבקורתי והנוזף בלי שום כבוד וחיבה בעלי יכול להכנס הבית להרים , לחבק ולנשק את ילדיו הם יקפצו עליו וישמחו ואילו 2 בני יעמדו מהצד ויסתכלו הוא פשוט לא מתייחס אליהם. בעבר ניסיתי לפנות לטיפול דרך הרווחה אך לאחר מס' פגישות הוא החליט שזה לא מתאים לו. ברור לי שהבריאות הנפשית של ילדי בסכנה ושהאחריות לכך מוטלת עלי, ברור לי שאנו לא עונים על ההגדרה "משפחה" כי אין הרמוניה ואין אוירה טובה בבית אני מבקשת ייעוץ ודרכים לטיפול,לאן עלי לפנות האם יש אצלכם מטפלים לנושאים כאלו באזור הצפון? האם יש סיכוי שבעזרת טיפול הוא ישנה את גישתו? אני מרגישה שחובתי כלפי ילדי היא להרחיקם ממנו בכל דרך גם במחיר פרוק המשפחה האם אני צודקת? תודה על התייחסותכם.

נישואין מורכבים

אפרת שלום! במכתבך את מביעה הרבה תסכול על צערם של הילדים, שחוו את חויות אובדן אבא ביולוגי שיגדלם וידאג להם, ו"חויית הנישואין השניים" של הצטרפות דמות הורה, אשר לא מצליח למלא את התפקיד המצופה: סמכות מגוננת ומחנכת, אלא להיפך מתעלמת ומתעללת. הדילמה אינה פשוטה - חובת ההגנה של ההורים על הילדים חסרי הישע, היא חובה ראשונה במעלה, ואין אפשרות לאפשר להתעלל רגשית בילדים רכים חסרי אונים, ומצד שני נשאלת השאלה - אם הבן זוג הוא אדם חם מתחשב ואוהב, כיצד יכול הוא לעמוד מנגד צער בת זוגתו - הכואבת את כאבם של הילדים? השאלה הנשאלת - מה גורם לו ? מה הביא אותו למקום הזה ? מה הוא רוצה להביע לך בכך ? ממכתבך הקצר ניתן להבין, שהיתה לך בתחילת הדרך התנהגות - שניסתה להגן על הילדים הסובלים, התנהגות שהחטיאה את המטרה, והובילה לתוצאות בלתי רצויות ואפילו שליליות. מכיוון שהבית מורכב מזוגיות, ילדים משותפים, ילדים "זרים" לבעל, ילדים "זרים" לאשה, חובת האחריות לפנות לאיש מקצוע שיעזור להם ללמוד לאהוב ולקבל את ה"זר" ולהמשיך ולהשקיע במוכר - במשותף. עבודה פוריה ! פרידמן זהבה גולדי B.A. יעוץ נישואין ומשפחה M.F.C. מטפלת אינטגרטיבית בבעיות רגשיות

מחפשת שלום בית

אני ובעלי נמצאים כבר תקופה בדיונים ברבנות אני התנגדתי לגרושין בעלי גר איתי בבית באופן כללי מתיחס אלי יפה הסיבה לגרושין זה בלל שסובל כמה שנים מהפרעות רוחניות כשהוא בטוח ומשוכנע שזה רק בגלל הקשר שלו אלי בגלל השפע שלי וכד'(כתבתי לכם על כך בעבר) מה שקורה כעת שהוא מכריח אותי מאד להסכים לגרושים בכל מני איומים מלוליים כמו את גורמת לי צער נפשי אם לא תסכימי אני אשנה את הגישה אליך אביא חזיר וכד' וגם איחולים כמו תסבלי כמוני וכו' וכו' אני לא מסוגלת לעשות את הצעד של הגרושין מצד שני לא יכולה להתנגד.הוא גר איתנו לא מפרנס מבקש ממני כל מני דברים אוכל קניות וכו' אני מרגישה לפעמים מנוצלת בלל שאני מחפשת שלום. ההורים שלו לא רוצים בשום אופן שיעשה צעד כזה יש לנו ב"ה ילדים.הוא כמובן לא מרשה שאספר לאף אחד על הגט. איך להתנהג איתו ולהוביל אותו לקבל את ההחלטה הנכונה (הוא גם כהן)

שלום בית - פירוד - בהסכמה

שלום וברכה ! ממכתבך עולה תמונת מצב לא פשוטה כלל, את מציינת ומספרת שאת חיה עם בן זוג הסובל מקשיים נפשיים, המובילים אותו להתרחק ממך, להאשים ואף לפרק את חיי המשפחה. ולך קשה, את סובלת מהריחוק, הניכור, והאשמות, חיי היום יום רויים בצער וכאב. קשה לך לדמיין את המשפחה, במצב של פירוק ופירוד. לפני כל החלטה, הצעד המתבקש הוא לפנות מיד לטיפול, טיפול פרטני לבעלך, אבחון פסכיאטרי מקצועי, שאפשר לכם להבין מה הם הסיכויים לשינויים, בתקוה שהבנת הבעיה תוביל לפתרון הבעיה. בכדי לגרום לבעלך לשתף פעולה עם יועץ מקצועי, תבהירי שהיות ומוסכם על שניכם לא לריב, בעלך רוצה להגיע לגירושין בהסכמה, ואת רוצה להמשיך את חיי הנישואין בהסכמה, תסכימו שניכם לפנות ליועץ מקצועי, שיטפל בשני בני הזוג, ושניכם מסכימים לקבל את מסקנתו בהסכמה. להסכמה נכונה ! פרידמן זהבה גולדי B.A. יעוץ נישואין ומשפחה M.F.C מטפלת אינטגרטיבית בבעיות רגשיות

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130