הפרשה מספרת על בניית כלי המקדש הארון שהיה במרכז בית המקדש עליו היו שני דמויות איש ואשה יחד והפסוק אומר ופניהם איש אל רעהו סופי התבות הם שלום כי בזה שהיו יחד והשכינו בניהם את השלום ביחד ,דוקא ממקום זה ירדה השכינה ודיברה עם ישראל כי הכלי שמחזיק ברכה זה הוא השלום ,והסיבה היא כי לחיות בשלום אומר להתעלות מעל הרגש התאווני של האנוכיות , ולתת לזולת את הפנים זה ההבנה והיחס ,ולא לדרוש ולראות רק את עצמי ,וכאשר יש את ההתרוממות מעל הטבע האגואיסטי זה מקום של שלמות אמיתית ובדיוק כאן הוא המקום שהדבר הרוחני הגבוהה ביותר יכול להרשות את החיבור להפכו הוא הגוף החומרי ביותר ,לכן איש ואשה המנהלים חיי שלום ואורח אהבה וראית פנים אל פני הזולת ולא את רצונותיו בלבד הם המקום של השראת וחיבור השכינה בעולם וזה יוצר את הברכה הגדולה המקום הראוי לברכה והתחברות השראת האור מכוח השפע של הנתינה