חברי לשעבר ביטל חתונה שבועיים לפני המועד כיוון שחודש לפני הייתי רבה איתו המון,רוב הריבים היו בגללי לשווא ועל שטויות עקב הלחץ שלי מההכנות והמתח הנפשי שלי.אני אוהבת אותו מאוד אך הוא נקט בצעד זה כי כבר לא יכל לסבול ריבים וצעקות,הכפשות מצידי וזה כבר נמאס עליו ובצדק.אני כ"כ מצטערת על ההתנהגות שלי אך הוא לא רוצה לדבר איתי אומנם שנינו מחלנו אחד לשניה אך הוא רוצה להמשיך בחייו ושאעזוב אותו לנפשו.אני במשבר עמוק כי אני מאוד אוהבת אותו.מה אעשה???

הזדמנות לצמיחה אישית מתוך כאב.

שלום לך, אכן נקלעת למצב מאד כואב ומביך, אבל אני מקווה שבמהרה תתגברי על כך. לזמן יש סגולות משלו. ככל שמתרחקים מהאירוע נוכחים לגלות הקלה מהחוויה הקשה. אגב, עדיף שהנסיון הזה אירע לפני הנישואין ולא לאחר הנישואין . בחיי נישואין את צריכה להרגיש חופשיה לרצונותייך, מובן שצריך להיות תיאום בינך לבין אישך, אבל את צריכה להרגיש בטוחה לבטא את מחשבותיך וזכיותיך ללא חשש או איום על המשך הקשר בינכם. כשקצת תרגעי, תנסי לחשוב על הדברים שלמדת כתוצאה מהקשר הלא מוצלח שחווית . נסי ליישם את התובנות בקשר הבא שבע"ה תקימי. יתכן שכדאי לך להעזרבאיש מקצוע שידריך אותך להבין את עצמך ויעזור לך לגלות את הכוחות שיש בך להתמודדות עם חיים חופשיים לדעותייך. אני מזמינה אותך לצמוח מהחוויה הקשה שחווית, ולאסוף כוחות להמשך עם התמודדיות החיים. בהצלחה רבה. יעל רייכנר 052-8760924

שלום! אני גני אם חד הורית לשני ילדים ,יש לי בעיה ואני לא יודעת איך נכון לגשת אליה הבן הקטן שלי הוא בן 3 בזמן האחרון (יותר נכון מתחילת השנה הוא לא רוצה ללכת לגן,בהתחלה זה היה סביר (קצת חיבוקים - 5 דקות איתו בגן וזהו) אבל עכשיו זה נהיה פשוט סיוט אחרי 20 דקות שאני איתוהוא לא נותן לי ללכת הוא צורח כמובן שאני הולכת אבל בערב מספרים לי שהוא הרביץ ללדים,לא הקשיב לאף אחד,לא ישן בבית אם שאלתי אותו מה קרא בגן הוא עונה לי "שום דבר, אני באטמאן ואני רוצה להיות איתך" תעזרו לי בבקשה אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות,בבקשה כל קצה חוט או אפילו הדרכה קטנה תעזור לי הילד שלי בעיתי אני חושדת שהוא נכנס חזק מאוד בדמות של "סופר מן" או באטמאן" - איך מוציאם אותו משם?

רעיונות לפתרון הבעיות עם ילדך בן השלוש.

שלום לך, קראתי את פנייתך ואני רוצה להגיד לך שהמצב לא נשמע כל כך חמור. קודם כל, מהתנהגות זו של בנך עוד לא הייתי מגדירה אותו כילד בעייתי. ההגדרה הזו עשוייה להפך לנבואה שמגשימה את עצמה, לכן הייתי מעדיפה להגדיר את המצב כבעייה שאני מחפשת לה פתרון. לגבי אי שביעות רצונו בגן, תחילה הייתי מבררת עם הורים לילדים אחרים באותו הגן איך ילדיהם מרגישים בגן. זאת אומרת שאת צריכה להיות בטוחה שטוב בגן הזה , ושהילד לא עובר התעלליות וכדומה. לא הייתי מציעה לך להשאר עם הילד בגן אפילו דקה אחת אלא ללכת מיד עם הגיעו אל הגן אפילו אם הוא בוכה ומוחה על רוע הגזירה. הילד צריך להרגיש בטוח בגן וזאת גם על ידי האם שבוטחת במקום שהיא שולחת אליו את הילד שלה. כמו כן, ניתן לקבוע עם הילד תנאים מעודדים כדי לעזור לו להתמודד עם הקושי שלו. למשל לדבר עם הילד בצורה בוגרת, להגיד לו שהוא כבר בוגר ולכן הוא זוכה ללכת לגן ולא אל מטפלת. על המאמץ הזה לתת לו הרבה מחמאות וחיזוקים מילוליים כמו כל הכבוד או אני רואה שזה מוצדק שאתה גדול והולך כבר לגן וכדומה. אפשר גם לתגמל את הילד באיזו הפתעה קטנה כהוקרה על ההתגברות שלו על הקושי שלו. העיקרון לתת לילד חיזוקים חיוביים ולהרבות במחמאות. אני בטוחה שהילד יגיב בהתאם. לגבי הדמויות השונות שהילד מחקה , היה כדאי לשוחח עימו על ההבדל בין פנטזיה למציאות. להנחית אותו אל הקרקע. זכרי! שום דבר לא ברור מאליו ותמיד כדאי לשוחח על הדברים כדי שיהיו ברורים ולא נתנים לפרושים דמיוניים. אני מאחלת לך שיהיה לך הרבה כוח לחזק את עצמך וגם את ילדייך. אשמח לחזק אותך בעת הצורך. בהצלחה רבה, יעל רייכנר טלפון:0528760924 .

אני נשואה כשש עשרה שנה ויש לנו הרבה ילדים ברוך ה', בנים ובנות. עד לפני כשלוש שנים היו לבעלי התפרצויות זעם ואלימות בתדירות משתנה. לפני כשלוש שנים כאמור התנפל עלי וניסה לחנוק אותי. צעקתי לביתי הגדולה שתתקשר למשטרה וכך הפסיק. לאחר התפרצות חמורה זו הסכים סוף סוף ללכת לטיפול ואנו נמצאים בטיפול כשלוש שנים. בעזרת טיפול תרופתי ופסיכותראפי נפסקה האלימות אך קיימות עדיין הבעיות שמלוות אותנו מתחילת הדרך, דיכאון, חרדה, חוסר תפקוד טוטאלי ועוד. לאחר המקרה לא הייתי מסוגלת ללכת למקווה וגם בעלי טען כי במצב הנתון (כמובן שיש לו הרבה טענות גם עלי..) גם הוא אינו מעוניין. המצפון שלי מייסר אותי על כך ובעקבות שיפור משמעותי במערכת היחסים שלנו בחודשים האחרונים, פניתי לרב (מו"צ) ושאלתי על העניין. הוא אמר לי חד משמעית שאני חייבת ללכת אך כשאמרתי זאת לבעלי אמר שהוא אינו מעוניין בכך. מצד אחד אני חשה שעכשיו זאת כבר לא הבעייה שלי. מצד שני.. אינני יודעת האם באמת זהו הפתרון וסוף פסוק (אפילו זמני) מאד מבקשת את עזרתכם, תודה רבה!

המלצה חמה להשתמש במטפל שלכם כדי להטיב את איכות החיים של בעלך ואת הקשר הזוגי בינכם.

אלה שלום לך, קראתי את שאלתך ואני חייבת לחזק אותך שטוב עשיתם שפניתם לטיפול בענין האלימות. לדעתי המצב הנוכחי שאת מתארת הוא מצב שהיה הכי נכון להביא אל המטפל שאתם כבר מטופלים אצלו. יש ליידע את המטפל גם על תיפקודו של בעלך וגם את הקשר הרגשי המרוחק שצריך לנסות לשפר אותם. את כותבת שמערכת היחסים בינכם השתפרה, אני חושבת שזה הסימן הטוב ביותר לכך שיש סיכוי טובלשיפור בקשר הרגשי. היות ובעלך ממילא מקבל טיפול תרופתי, חשוב לידע את המטפל על המצב, אולי הוא יכול לשפר את הטיפול התרופתי כדי שגם מצבו האישי ישתפר וגם מצב הקשר הרגשי ישתפר.(הטיפול התרופתי עשוי לשבש את התיפקוד המיני ואולי המטפל יכול להתחשב גם בגורם זה בשיקול של מתן התרופה והמנון המתאים). היכולת שלכם לדבר על הענין עם המטפל המקצועי הוא חלק נכבד מהפתרון. אני מחזקת אתכם שתשתמשו באופן נכון בכוחו של המטפל כדי לקדם את מערכת היחסים בינכם ואת איכות חייו של בעלך. נצלו את היותכם קשורים למטפל לקידום הקשר בינכם. חזקו ואמצו! יעל רייכנר מנחת נישואין ומשפחה טלפון:052-8760924 כתובת אימייל:YAELREICHNERGMAIL.COM

אני בן 44 גרוש+2 ילדים בניי 9,14 .ובעוד שלושה חודשים אני מיתחתן פעם שנייה עם בחורה רווקה בת 28 אני רוצה יעוץ איך לומר לילדיי מנישואיי הראשונים שאני מיתחתן תודה מראש..........

הזדמנות מצויינת ללמוד להתמודד בצוותא עם קשיים

בס"ד שלום רב לך, קודם כלברכות לרגל הקמת פרק ב' - בניית הזוגיות עם האישה החדשה. אני מצטרפת לכל המשיבים הקודמים ברגישות שהם גילו בהעברת המידע לילדים. לדעתי, טרם שיתוף הילדים בעובדה החדשה, הייתי תחילה מבררת את הסוגייה והשלכותיה עם האישה החדשה. סוף סוף היא גם תכנס למעורבות מסויימת על הילדים הללו וכך זוהי הזדמנות פז ללמוד איך היא חושבת להתמודד עם עובדה לא קלה זו. כמו כן, עצם השיתוף עימה יתן לכם כח בעתיד להתמודדיחד בקשיים עם יווצרו בעתיד. אני מצטרפת אל קודמי בעובדה שהאמת היא הדרך היחידה שצריכה להוביל אותך בכל המהלך. יתכן שכדאי לכם ביחד לפנות ליעוץ לשם קבלת הדרכה להתמודדות קלה יותר עם המצב החדש. שתזכו להקים בית נאמן בישראל. ב ה צ ל ח ה לשרותכם בכל עת יעל רייכנר טלפון: 052-8760924

שלום לכולם, רציתי להתייעץ איתכם: אני נפגשת עם בחור, שנינו בסביבות גיל ה 30, אבל נראה לי שהבחור קמצן, למשל - הוא כבר בפגישה הראשונה אמר שאין לו מספיק כסף לשלם גם עלי, אבל איכשהו חשבתי שזה מקרי ואולי באמת הוא הביא קצת כסף ואני שילמתי, אבל לאט לאט אני מבינה שהבחור או קמצן או חסכן למשל אין לו רכב כי לטענתו זה יקר, הוא בירר לגבי פלאפונים מה הכי זול ועם זה הוא משתמש, ועוד כאלה דוגמאות הוא עושה חישובים שאני אפילו לא חולמת ולא חושבת לעשות. , והוא עובד אני לא יודעת כמה הוא מרוויח, אבל הוא עובד, אולי אני מצפה למשהו אני לא יודעת אבל אני רגילה שבחורים בגילאים כאלה מתנהגים אחרת נתחיל בזה שיש להם רכב, והם יותר לרג'ים ופחות משדרים דלפונים כאלה, אני ממש לא כזאת אני קונה מה שבא לי אני ממש לא אחת שעושה סקר שווקים על כל דבר, אני מחזיקה רכב, אני חיה עושה כל מיני דברים גם שהם עולים לי כסף, בכיף שלי, בקיצור אני לא מחשבנת ב"ה יש לי ואני נהנת, אז עכשיו אני די בבעיה מצד אחד הגיל שמלחיץ אבל מצד שני אני לא יודעת האם להמשיך לנסות עוד הוא בחור סביר, בגלל שאני כל כך מכירה את ההצעות בגיל הזה.... ואני יוצאת בד"כ פגישה אחת כי.... מה אתם מציעים לי לעשות.? תודה רבה לכם

ברור ישיר עם הבחור בנושא הקמצנות שלו

שלום לך שיראל, אני מבינה שאת נפגשת עם בחור שנראה בעינייך סביר. ההגדרה הזו על הבחור כבר גורמת לי להמליץ לך להמשיך ולפגוש את הבחור כדי לברר את מידת התאמתו אלייך. אני לא חושבת שאת צריכה לשאת אותו כבן-זוג בגלל גילך אלא את צריכה לבחור לך בן זוג שאת מרגישה שיהיה לך טוב לחיות איתו. אחד הכללים החשובים ביותר בהצלחת זוגיות היא תקשורת טובה בין בני הזוג. תקשורת טובה היא אפשרות לדבר על כל דבר שמענין אותך או מטריד אותך ללא מעצורים, הכל ניתן לברור. יתכן שלא תאהבי כל מה שהוא יגיד או יחשוב אבל הזכות לברר נתונה בידך בכל עת. הרעיון הוא לדעת להבין שיש דעות שונות, יש לדון עליהם בצוותא ולהגיע לאיזושהי פשרה שתתאים לשניכם. בענין הקמצנות שלו יש לברר עמו בצורה ישירה על ההתלבטויות שלך באשר לנושא הזה. יתכן שבבדיקה שלך תקבלי אינפורמציה שתסביר לך את כל המניעים להתנהגות זו ותגיעי בעצמך להבנה למה הוא נוהג כפי שהוא נוהג. יש בחיים כל מיני אילוצים וצריך לקחת אותם בחשברן. תרשי לי אף להוסיף שכל בן זוג שתבחרי לך בעתיד תמצאי בו דברים שלא ימצאו חן בעינייך אבל צריך על דברים מסויימים לוותר. זה תלוי בך על מה את יכולה לוותר ועל מה את לא מוכנה בשום אופן לוותר. במידה ותרצי ממני מידע נוסף את מוזמנת לשאול אותי. שיהיה לך בהצלחה רבה במי שתבחרי, ושתזכי להקים בית נאמן בישראל. שלך יעל רייכנר מנחת נישואין ומשפחה טלפון:052-8760924

אני מתחזקת לכיוון חרדי ובן זוג בהיכרות הוא דתי לאומי שנינו די גדולים אני 28 והוא 37 ואנו פשוט רוצים להקים בית אם אנו קובעים שיש קווים אדומים לא טלוויזיה ולא אנטרנט והבית יתנהל בסגנון חרדי ונגיד אני אצטרך הרבה לסתום את הפה ולא להעיר לו שהוא לא לומד וישקיע פחות בעסק ויותר ילמד כל הזמן לשתוק והשלים עם זה לראות את מעלת חברינו ולא חסרונם, האם אפשר להקים זוגיות כזו לכתחילה. יש לי גם שאילה נוספת אם ההנחה בנשואין היא לקבל את הבן זוג ולא להעיר לא כלום למה רחל אשתו של רבי עקיבא לא קבלה את הבן זוג שלה ודחפה אותו לשנוי , שיהיה מלומד , זה מה שמוזר לי הנס שלה שרבי עקיבא הסכים כי בדרך כלל אף בן זוג לא מסכים שידחפו אותו לשנוי סליחה שאני מטריחה ומי שרוצה יענה ותודה על כל העזרה הרב שלי פשוט אמר לי לשאול אנשי מקצוע

בדיקת הבנות והסכמות

בס"ד שלום רב לך, אני מצטרפת אל קודמי לכל האמור. ברצוני לחדד את הנקודה שניתן לקיים זוגיות כזו. וזאת בתנאי שיש הבנה הדדית בינכם ואין כל כוונה לשנות אחד את השני בהמשך הדרך. יש לבדוק את היכולת שלכם להתמודד עם העובדות כמו שהם, לכבד את רצון השני, ולהגיע להבנה שתתאים לרצון שניכם. הייתי ממליצה לדון על נקודות שבהם הדעות שלכם שונות ולראות איך אתם מתמודדים איתם. למשל באיזה מסגרת יתחנכו ילדכם בעתיד או החמרות מסויימות שאת מקבלת על עצמך ובן זוגך לא רוצה אותם. לגבי "קווים אדומים" אלה גם נקודות שעליכם לברר איך תמודדיםיתם. להתמודד עם סטימת פה זה לא פיתרון לא פתח ל פליקטים. הרעיון להגיע להבנה ולהסכמה שתתאים לשניכם. הברורים הללו יהיו התשתית למערכת הזוגית בינכם במידה ותמצאו הבנות בינכם. והיה וחס וחלילה לא תגיעו להבנות יתכן שזו סיבה לא לקיים את הזוגיות הזו. יתכן שאת הברור הזה כדאי לכם לעשות אצל יועץ זוגי שיוכל לשקף לכם את מידת היכולת שלכם להתמודד עם אי- הסכמות. אם יש אהבה בינכם היא תסייע לכם להתגבר על המכשולים ולהגיע לפשרות שתתאמנה לשניכם. אני מאחלת לכם שתצליחו בבירור ותגיעו למסקנה המתאימה לכם. בהצלחה רבה יעל רייכנר 0528760924

בס"ד שלום לכולכם, איני יודעת אם שאלתי קשורה לתקשורת או לכל נושא אחר, בכל אופן , שאלתי היא כזו: הנני נשואה כארבע וחצי שנים פלוס 2 ילדים. הנני עובדת ובעלי לומד. הגענו לשלב ,שבו בעלי ברצון שנינו חושב על לצאת לעבוד חצי יום. הענין הוא שבעלי שיחי' חושב על איזה שהוא מקצוע שהוא נמשך לכך מאד, והאמת שהוא באמת מוכשר לכך ואוהב את זה, והוא רוצה ללכת ללמוד זאת. הבעיה הינה, שמקצוע זה נחשב למקצוע באמת לא מכובד( כגון טכנאות מכונות וכו') אני כבר השלמתי עם זה, ואכן אמרתי לו שיעשה כך ( למרות שהוא יודע שבכל זאת קשה לי עם זה קצת שהוא רוצה לעסוק בכזה מקצוע). הוא כבר נרשם ללימודים אלו, אמנם עוד לא התחיל ללמוד. אך אני פתאום מרגישה בכל אופן שקשה לי מאד עם כך. אני יודעת שיתכן וזה נובע מאגואיסטיות , מה יחשבו, מה יגידו וכו'. בפרט קשה לי יותר עם זה שידעו זאת במשפחה שלי.( אני פשוט חוששת לספר זאת להורי) אני יודעת שעל כאלו בעלי מקצוע מסתכלים בעין לא מכבדת במיוחד. ואני יודעת שגם מקצוע זה, לא יעלה את ערכו בפני, וכואב לי מאד. מה אעשה? האם לאמר לו שוב פעם שקשה לי עם זה וישקול שוב? או לא לאמר כלום? אולי כן עדיף שיעבוד במקצוע אהוב עליו ושהוא מוכשר לכך. מה לעשות??? אשמח לקבל תשובה מהירה שרה.

אחרי המעשים נמשכים הלבבות

שירה שלום, רציתי לחזק אותך ולהגיד לך שכל הכבוד לבעלך שרוצה לעזור בפרנסת המשפחה. הערך הזה צריך לתת לך הרבה כוח, הערכה וגאווה על האחריות שבעלך לוקח על עצמו ואת העובדה הברוכה הזו להעצים ולתת לה תוקף בעוצמה רבה לכל הסביבה שאת חוששת מתגובתה.. כל סוג של עבודה נחוץ במשק ולא יכול להיות שהיות והמקצוע שבעלך בחר עשוי לפגוע בשמכם הטוב. ההפך הוא הנכון, עלייך להתגאות בבעלך שהולך ללמוד מקצוע שיוכל לשרת את הציבור הרחב אפילו אם המקצוע לא כל כך "נחשב" לדעת החברה הסובבת אתכם. ברגע שאתם תכבדו את הבחירה, באופן אטוטמטי הסובבים אתכם יתחברו לכך אולם אם יש לכם ספק בבחירה, הסובבים יקלטו זאת מיידית וכך יצליחו לערער לכם את הבטחון בבחירה שלכם. אל תתנו לסובבים אתכם לנהל אתכם אלא נהלו אתם את עצמכם וכך הסובבים אתכם יתמכו בכם. אני מאחלת לכם להיות בטוחים בצדקת בחירתכם וכך תזכו להערכה רבה מהסובבים. בהצלחה רבה, יעל רייכנר טלפון:052-8760924

ליועצים הדגולים בינ"ר אנו זוג צעיר מאד ושלשה חדשי נישואין מאחורינו ונתגלו בינינו הרבה מאד חילוקי דעות. האם זה דבר נורמלי? האם ביתנו לא בסכנה ח"ו? זוג מודאג

לדעת לריב נכון באמצעות דיבור והבנה הדדית

לזוג המודאג , משאלתכם אני מרגישה את דאגתכם באשר למערכת הזוגית אותה התחלתם לבנות לפני כשלושה חודשים. בראש ובראשונה רציתי לחזק אתכם בכך שבשלב כה מוקדם של בניית הזוגיות הייתם מודעים לחילוקי הדעות בינכם ועצם המודעות לכך היא זו שתסייע לכם לבניית הזוגיות הבריאה בינכם. מאד טבעי שזוג לא תמיד אחיד בדעותיו והחוכמה היא להגיע להבנה על דעת שני הצדדים ולשביעות רצונם. לצורך מטרה זו על בני הזוג לדעת שויכוח הוא לא מלחמה אלא התמודדות ואין בה מנצחים או מפסידים. החכמה היא לדעת לריב נכון. לצורך מיומנות זו נדרשת מהזוג תקשורת טובה, זאת אומרת שניתן לדבר עם בן הזוג על כל דבר העולה על דעתו ללא חשש שישפיע לרעה על מערכת היחסים בינהם. גם האהבה, הערכה והבנה בניהם תסייע לקבלת ההחלטה. עצם הדיבור על הדברים הוא הכלי החזק ביותר להגיע להחלטה המתאימה לשני בני הזוג. היכולת לדבר אחד עם השני היא הבסיס לבניית הקשר הזוגי הבריא. אני מאחלת לכם ללמוד לריב נכון, ולדבר ללא מעצורים על כל העולה על דעתכם. שיהיה לכם חג שמח וכשר, ושהשמחה תשרה בביתכם גם לאחר חג החרות הממשמש ובא. בהצלחה רבה, יעל רייכנר טל:052-8760924

בעלי מתקשה מאוד לעמוד בזמנים לדוג' הוא אומר לי שיחזור בשעה מסוימת וחוזר לאחר כשעתיים וזאת גם לאחר תזכורות חוזרות ונשנות מצידי השעה "המדויקת" ביותר שחוזר היא חצי שעה איחור. הוא מתקשה להתארגן עם הזמן, ועם התחייבויות וסידורים שונים שהוא אומר לי שיעשה וכו' זה גורם לי להרבה תיסכול וחוסר מוטיבציה להשקיע בקשר כי כשאני מחכה לבעלי שעות על גבי שעות יוצא לי כל ה'מיץ' יש לציין שהוא בעל מאוד איכפתי ואוהב הוא מתנצל מאוד אך כל פעם יש לו סיבות אחרות וחשובות.. הוא מתקשה לחיות ע"פ סדר יום קבוע ומאורגן ולהכנס לסדר קבוע דבר שמפריע מאוד לנהל חיים נורמלים זה מביא אותי הרבה פעמים לכעס ומריבות גם להיות קשוב לאורך זמן לדברים שלי קשה לו מאוד והוא 'קופץ' מנושא לנושא וקשה לנהל איתו שיחה רציפה גם דבר שמביא להרבה מאוד תסכולים אני חושבת שיש לו בעיות בקשב וריכוז האם זה אכן כך ומה ניתן לעשות?.

התמודדות בריאה עם הפרעה

שלום לך מרגלית, קודמי הגדירו נכון את המצב בו את ובעלך מצויים וניסו לתת עיצות בהתאם. אני מצטרפת לעצותיהם. חשוב לי לציין, שעלייך להבין שכל ההתנהגות של בעלך בעקבות הבעייה היא בפרוש לא משהו נגדך אלא, מצוקה אמיתית עימה הוא מתמודד. נדמה לי שכשתביני את הנקודה הזו יהיה לך יותר קל להתמודד עם הבעייה. תוכלי לסייע לו בהתמוודות היום יומית ובעקבות כך להעמיק את הקשר הזוגי בינכם. בעיות קשב ורכוז הן בעיות שצריך להתמודד עימן ולא להילחם בהן. אני מאחלת לכם הצלחה רבה בהתמודדות והעצמת הזוגיות בינכם. בברכה, יעל רייכנר טלפון:052-8760924 מנחת נישואין ומשפחה

שלום רב, אנו נשואים 3 שנים, והורים ל-1. יש נושא שמציק לי אך אני מנסה לברוח מהמחשבה עליו. אולי יהיה מי שיבין אותי למה אני לא רוצה להתעסק בזה.. אך הגעתי למסקנה שאם לא אתייעץ בנושא זה עלול להגיע למצב יותר חמור..ואז אני אצטער. בתחילת נישואנו היינו מאד אוהבים אחד את השני. (גם כיום) אני מקווה שאני יכולה להתבטא בפתיחות.. הייתי מאד אוהבת את קרבתואך מאז ההריון אני לא יכולה לסבול את הסיגריות והקפה ואני פשוט נגעלת מקרבה פיזית (יש פעמים שזה יוצא דופן..ופתאום זה לא מפריע לי אבל זה לא קורה הרבה). כיום הגעתי למצב שאני קצת מתחילה להתחמק ממגע רק בגלל שהוא מאד צריך את המגע הקרוב בו אני מריחה את הסגריות ואני לא מסוגלת לסבול את זה. זה קצת מביך לומר אבל הריח של הסיגריות והקפה אצלו גורם לי בחילה. כואב לי שאני לא נותנת לו את מה שהוא כ"כ אוהב אבל זה מאד קשה לי! האם יש מי שיכול לייעץ לי מה לעשות? יש לציין שהוא מאד אוהב אותי , כל היום מתקרב אלי אולי זה הגורם לריחוק שלי? כשהוא בד"כ מתרחק- אני זאת שבאה.. וכמובן - גם אני אוהבת אותו מאד מאד מאד רק הנושא הנ"ל מפריע. מאד. אשמח לעזרה. תודה מראש.

האהבה תנצח

בס"ד שרה שלום, קראתי את פנייתך ושמחתי מאד לקרוא שיש אהבה בינך לבין בעלך. לדעתי, אהבה זו היא שתסייע לכם ביצירת הפתרון. ברגע שיש בינכם אהבה, אני מניחה שיש גם הבנה והתחשבות ברגשות של כל אחד מכם. לכן, קודם כל הייתי משתפת את בן זוגי על תחושתי הקשה שנגרמת לי כתוצאה מהסגריות והקפה. חשוב שהדגש בשיחה יהיה על הקושי שלך מהריח ומה זה עושה לך ולא כביקורת או כעס על ההרגל שלו. השיחה צריכה להתמקד ברגשות שהסגריות והקפה יוצרים אצלך. כדאי גם לציין את העובדה שאת מבינה שהעישון והקפה מאד חשובים לו אבל התוצאה מפריעה לך לתפקוד התקין במערכת היחסים בינכם. לאחר שהעברת לו את המסר, נסי לשוחח עימו על רעיונות חילופיים, איך אפשר להתפשר ולהגיע לפשרה שתתאים לצורך שלו לשתות ולעשן ולצורך שלך לחוש אותו כמו שהוא ללא הריח הנלווה. העקרון המנחה את השיחה שלך בעניין הוא הקושי שנגרם לך כתוצאה ממעשה מסויים שלו ואיך אתם יכולים למצוא פתרון שיתאים לצרכים של שניכם. אין סיבה שתשמרי את תחושותייך לעצמך, אלא חובה לשתף את בן זוגך בתחושות כדי למצוא פתרון הולם לשניכם. כשאכפת לכם אחד מהשני, כל תחושה מתקבלת בלגטימיות ויש רצון למצוא פשרה שתתקבל על שניכם. שתהיה לך הצלחה מרובה במשימה עם תוצאות משביעות את רצון שניכם. איחולי לכל הטוב יעל רייכנר טל. 052-8760924

אני ר"מ בישיבה, ואני מספר כאן דברים ששמעתי היום מפי תלמיד שלי הוריו כבר חצי שנה לא מדברים עקב בעיות תקשורת קשות הבעל מובטל זה כשנתיים, אשתו מתרעמת על כך שהוא אינו יוצא לעבודה ומתבטל בבית, בשעה שהיא עובדת בנקיון לזוג שלשה ילדים בני 20 עד 22 המצב בבית קשה כלכלית אולם הקושי הגדול ביותר הוא שכחצי שנה כבר ההורים אינם מדברים כלל בינהם, כל נסיונות הגישור של הרב השכונתי ושל קרובי המשפחה עלו בתוהו כל זאת עקב עקשנותו של הבעל שאינו מוכן להתפשר בכי הוא זה, וגם אינו מוכן לשום יעוץ. האמא במצב נפשי קשה ביותר, היא בוכה רבות, הבן תלמיד הישיבה נמצא גם הוא במצוקה מפני שהוא הבן הגדול והוא נדרש לגשר בין הוריו אימו מתקשרת כל הזמן ובוכה לו שיעשה משהו, שיעזור לה, אך הוא אינו יודע מה לעשות שאלתי היא איך אני יכול לעזור במצב שנוצר אם בכלל,

אספקת כוח ות לתלמידך בנסיון לפשר בין ההורים

בס:ד כבוד הר"מ יאיר, יפה מאד שגילית אמפתיה לתלימידך יחד עם נסיון לסייע לו. בנוסף לפתיחות שגילה התלמיד לשתף אותך בבעיותיו - זה לא ברור מאליו! הייתי מחזקת את הבן שממילא עסוק בתווך בין ההורים לשוחח עם האב ולברר עימו מה צריך לקרות כדי שהוא יחדש את הקשר עם רעייתו, מה הוא בעצם רוצה, האם הוא רוצה עזרה בחיפוש עבודה וכו' . לפי תשובותיו להמשיך לתקשר איתו ובמידה ונוצר מבוי סתום לגבי פתרון מתאים לשניהם אפשר להעלות גם את הרעיון להסתייע באיש מקצוע שינסה גם הוא לסייע להם.[לא הייתי מציינת יועץ נישואין אלא בורר וכדו' מתוך כבוד לעובדה שהבעל לא רוצה לשמוע מייעוץ נישואין ואולי קצת פחות ירתיע אותו]. אני מאמינה שאם יתחילו לדבר על העניין ולברר דברים זה יהיה מן פתיחה לחידוש הקשר. יש להדגיש במהלך השיחה עם האב והאם שצריך להיות חכם ולא צודק. כמו כן יש להקשיב לנאמר ולא להתווכח על העובדות. ההקשבה לדברי ההורים תסייע לריכוך הכעס שנוצר ואולי תסייע לצאת מהמבוך אליו נכלאו. אולי כדאי גם לנצל את חודש אלול להבעת סליחות ולמחילה. אני מאחלת לך הצלחה בהעברת הרעיון לתלמידך עם הרבה כוחות להתמודדות לסלילת מלאכת הפישור. הרבה הצלחה וישר כוח, שירבו כמוך בישראל. בברכה יעל רייכנר טל:052-8760924

שלום יש לי אח שהיה נשוי רק 10 שבועות למשהי שהוריה כל הזמן חיבלו בנישואיהם עד שגרמו לפירוק החבילה הוא גרוש כבר שנתיים וחצי כשבשוק ההצעות- אין כרגע גרושות בלי ילדים מתאימות עבורו, הציעו לו עכשיו גרושה עם ילד שכולם חושבים שהיא נורא מתאימה אך הוא נורא פוחד להתחיל נישואים עם ילד לא שלו... מה הסיכויים שנישואים כאלה יצליחו? כדאי לו להמתין ובכל זאת לא לשמוע עם ילד? אשמח לקבל תשובה בהקדם דסי

יש סיכוי לנישואין שניים עם ילד.

בס"ד דסי, אני מתרשמת מהאמפתיה שאת נותנת לאחיך. קןדם כל בודאי שאפשר להצליח בנישואים שניים עם ילד. כדי להצליח בנישואין כאלה צריכים לנהוג בחכמה, כמו בנישואין רגילים. בשלב ראשון הייתי פוגשת את האיישה המוצעת ובודקת אם היא מוצאת חן בעיני. והיה והחלטתי כי האישה המדוברת נראית לי כמתאימה לי, הייתי מברר עימה בצורה יסודית : איזה ציפיות יש לה מבן הזוג בקשר לילד. מה מותר לו לעשות עם הלד ומה אסור. הייתי גם מבררת על הקשר של הילד עם אביו הביולוגי כדי שלא יחבל בבניית הקשר בין בן הזוג והבן של בת הזוג. בגדול, הייתי ממליצה בחום ללוות את כל התהליך עם איש מקצוע שיינחה אתכם להצלחת העניין. אם תהיה גישה חיובית לענין, אני מאמינה שהנישואין יוכלו להצליח ולגרום לאושר לכל הנוגעים בדבר. בכל מקרה הייתי בוחנת כל הצעה לגופה, ופחות מסננת הצעות בגלל כל מיני נתונים נלווים. שתהיה לכם הצלחה בכל מה שתחליטו. בברכה יעל רייכנר 052-8760924

בני הוא בן 5.5 ויש לו בעיות משמעת ז"א כל דבר צריך להגיד לו כמה פעמים עד שהוא יתבצע כגון: לסדר את החדר, להתלבש, להתקלח. ולפעמים נראה בתגובתו אחרי שאני כבר כועסת שביקשתי כמה פעמים שהוא באמת לא שמע אותי. אבל בדברים שהוא רוצה כמו: ממתקים,לצאת החוצה הוא שומע מצוין. ממה זה נובע? מה אפשר לעשות?

שינוי גישה ואמונה בילד.

שלום לך אמא יקרה, בנך בן ה-5.5, לפי תאורך, נשמע מאד נורמטיבי. זכרי זאת טוב כי זה ייקל עליך את ההתמודדות עימו. כדי להשיג את המטרה שהוא יהיה ממושמע, נכון לנהוג בשיטת חיזוקים. זאת אומרת כדאי ליצור טבלה ולאסוף בה מדבקות שהילד יאסוף על כל התנהגות טובה. לאחר מספר מסויים של מדבקות הוא זכאי לאיזה פרס שהוא רוצה. כדאי מאד לתאם עם הילד את התנאים למבצע מראש כדי לעודד אותו לשיתוף פעולה. רצוי מאד לא למתוח מדי את החוטים היינו בתחילה לתגמל אותו במדבקות בתדירות יחסית גבוהה וגם להעניק את הפרס על מספר מדברות יחסית מועט, ובהמשך להגדיל את כמות המדבקות לפרס יותר גדול. האתגר שתציבי לילדך יעודד אותו לבצע את המטלות שתבקשי ממנו.אפשר לשתף את המשפחה או את החברים בגן או הגננת על התנהגותו הטובה. החיזוקים הללו עשויים להרגיל אותו להיות ממושמע. אני מקוה שהתנהגותו של הבן לא גורמת לך לאהוב אותו פחות. את צריכה לאהוב את בנך ללא תנאי. חשוב גם להקפיד לדרוש מטלה מסויימת רק פעם אחת ולא יותר. והיה והילד לא ינהג כפי שהוא מצווה אפשר אפילו להפחית לו את כמות המדבקות. בכל מקרה לא לנהוג בצורה מאד קשוחה כדי שהוא ירגיש שכדאי לו להתאמץ עבור המטרה וגם להשתדל לא להיכנס לוויכוחים. למשל: אם הילד לא מוכן ללכת להתרחץ כשאת מבקשת, שאלי אותו מתי הוא כן ילך להתרחץ ונסי למצוא פשרה כדי שהוא יתרחץ בזמן שיהיה מתאים לך ולו. השתדלי להגיע עם הילד להבנות בדרכי נועם. אני מאמינה שבגישה חדשה זו תוכלי להשיג הרבה מאד מהילד ותסייעי גם לקשר יותר נעים עימו. האמיני בתהליך - זה גם יתרום לשינוי. בהצלחה רבה, יעל רייכנר טל:052-8760924 .

תודה על תשובתכם אבל כנראה לא הסברתי את עצמי טוב כ"כ. נתתי דוגמאות של להתרחץ, לסדר וכו' ע"ז אני לא כל יום עומדת חסרת אונים מול הדברים הללו כי הם יעשו בסוף אני לא מדברת הרבה סביב זה כלומר: צריך להתרחץ וזהו. לי יש תחושה שכאילו הילד לא מרוכז במה שאומרים לו כאילו הוא נמצא שם ואני פה, אם אני מבקשת משהו קטן לדוג' תחזיר את הנעליים אחרי כמה זמן אני יראה שהם באותו מקום כאילו אני צריכה להיות אחריו אחרי כל דבר שאני מבקשת. אם זה לדוג' בהבדלה, כולם מתישבים מקסימום אומרים פעם, פעמיים אז לו זה צריך להיות לומר אישית וכמה פעמים עד שהוא מתישב ותמיד זה צריך להגיע לעצבים בסוף. או כשהוא נדרש להתלבש אז הרבה פעמים אני מצאתי אותו לובש חולצה ומעל את הציצית ואם אני לא מעירה את תשומת ליבו אז הוא אפילו לא שם לב. כאילו הראש שלו כל היום עסוק בחלומות ומחשבות או מה הוא רוצה להגיד לי בשניה הבאה. במשחקים לבד עם עצמו הוא בקושי משחק, כל היום הוא רודף אחרי, אני מתישבת הוא מגיע, אני עומדת לבשל הוא אחרי וכו', כל היום מדבר ומדבר בלי סוף.

הקשבי לרחשי ליבו של בנך

בס"ד נשנוש יקרה, מתיאורך השני עולה שיתכן שבנך סובל מהפרעות קשב וריכוז. גם אם זה נכון וגם אם לא, זה לא משנה מאד את עצם ההתמודדות שלך עם המטלות שאת נותנת לו. במצב כזה עליך לשים לב שאת מבקשת ממנו משהו, עלייך לוודא שהוא אכן שמע את בקשתך היות ובמידה והוא סובל מבעיות קשב הוא אכן עשוי לא לשים לב להוראתך כי באותה עת מחשבתו היתה בדבר אחר. כשאת מבקשת ממנו משהו תוודאי שהוא אכן שמע את ההוראה שלך. לגבי הנעלים, אם לאחר שוידאת שווא אכן שמע את בקשתך, חזרי אליו כעבור זמן מה וצייני לפניו שמאד מפריע לך שהנעלים אינם נמצאים במקומם, אני מאמינה שהוא ייקח אותם למקומם. לגבי ה"הבדלה" ודאי שהוא שמע שהכרזת שעושים הבדלה. במידה והוא לא מגיע פשוט תתחילו להבדיל. אני מניחה שלאחר פעם או פעמים הענין לא ישוב על עצמו. באופן כללי התחושה שלי שילדך מאד רוצה אותך. נסי להקשיב למסרים שלו ותגלי את משאלות ליבו ואת תהיי זו שתדעי הכי טוב איך לספק את רצונותיו במינון שמתאים לך ולו. האמיני בבנך ותראי שכל הבעיות יתגמדו ללא הכר. שתהיה לך הצלחה רבה. יעל רייכנר טלפון:052-8760924

אנו הורים לשניים(4.5, 3), ציונים דתיים בגיל 30. אנו נשואים קרוב ל6 שנים ועד היום חיים בשכירות. ביני לבין אשתי יש מריבות רבות, בעיקר סביב הסוגייה הבאה: אנו רוצים לרכוש דירה פשוטה בפריפריה (650,000ש"ח). אבא של אשתי אדם אמיד מאוד ולא מעוניין לסייע לנו אפילו בסכום של 4 ספרות, בתואנה כי אין לא. יש לציין שאין סיכוי שאני טועה כיוון והוא מנהל בכיר בפירמה יוקרתיח מאוד. נקודה זו מצטרפת לעובדה שהם לא הביאו נדוניה-"אצלנו במשפחה זה לא מקובל". אבא שלי הוא פנסיונר, שעבד כפקיד זוטר כל חייו, יש לו עוד 4 ילדים לחתן בע"ה, הוא מוכן לתת לי לדירה 200,000 ש"ח, בתנאי שיהיה שקל מול שקל מצד הוריה של אשתי.- לדבריו, אם העשיר לא נותן, למה שה"עני" יתן? בנתיים אנו מוציאים 35,000 ש"ח בשנה לשכירות, סכום היורד לטמיון. בקשתי מאשתי שתשכנע את אבא שלה, את אמא שלה- אבל היא לא מוכנה לנסות- היא משוכנעת שאין להם. שכנעתי את אבא שלי לעזור במשהו חלקי, והוא נתן לי עד עכשיו כ40000 ש"ח אך אני לא מוכן לבקש יותר. היחסים שלי עם ההורים שלה הם בסדר גמור.בשולחן שבת הכל זורם חלק ואין רקע של מתיחות. אני יודע שהוא איש ממלוח ועקשן מאוד, עם ראש של "סוחר". אני יודע שאם לא היה לו כסף-לא הייתי מבקש. אני חושב שכל אבא שאוהב את הן שלו עוזר לו במידה ויש לו. יש אפשרות שנגור בבית קרקע רחב ידיים בירוחם בחינם, (דוד שנמצא בחו"ל) אך היא לא רוצה לגור שם ומעדיפה לשלם שכירות גדולה על דירה קטנה בקומה שלישית ללא מעלית. אין לי כח יותר. אני חושב על היפרדות ממנה, אך חושש מלהיות רחוק מהילדים שאני כ"כ אוהב. כ"כ יש בה מעלות טובות והיא נאה מאוד אך בחצי שנה האחרונה אני שואף למהנע מיחסי אישות עד שלא נסדיר את נושא הדירה, שמא נתגרש (גם היא לא פוסלת)ואז יהיה קשה ומסובך לשנינו, בקשתי היא ,אם אתם יודעים איזה דרך להציע לי לקדם את מטרתי, שאביה יסייע לנו ברכישה (יש לנו רק 100,000).כמובן שאנו נקח משכנתא על סכום מסוים מעבר לסכום שההורים יביאו בע"ה תודה רבה!!!

קבל כל אדם כמו שהוא בלי חשבון למידת העושר שלו.

לשואל היקר שלום רב, אני מבינה שקשה לך מאד עם ההתנהגות של חמיך בנושא הכספי, ולא רק זה אלא אתה משליך חלק מהאשמה על אישתך. תסלח לי מאד, אביה של אשתך לא חייב לך כלום. כל מה שהוא בוחר לתת לכם, מחייב אתכם באמירת תודה. אינך יכול לעשות חשבונות על הכסף שיש לו או שאין לו, זו זכותו המלאה לא לתת לכם כלום. אולי יש לו צרכים כספיים שלא ידועים לך. כאמור,אין לך זכות על הכסף שלו. כל מה שתקבל ממנו זה בזכות. על אף הקושי הרב ברכישת דירה, אתה חיב לשנות את דרך החשיבה שלך ולא לבנות על המימון של אף אחד. כל מה שתקבל לצורך מטרה זו יהיה לריווחתך, ויקל על ההתמודדות הכלכלית. צר לי מאד, שלא רק שלא קבלת מענק מחמיך, בחרת גם להסתכסך עם רעייתך. תנסה לחשוב שלאביה אין כסף וכך תחסך ממך הרבה עוגמת נפש מיותרת על אישתך. לא מקובל עלי שאישתך צריכה לשלם מחיר יקר כל כך בגלל התנהגותו של אביה! אגב, במידה ותחליטו להתגרש חס ושלום ההוצאות הכספיות שלכם תגדלנה ללא הכר, ואיך אז תעמדו בזה?! לדעתי, אהבתך לאישתך לא יכולה להיות תלוייה במימון של אביה. אתם החלטתם להקים בית בישראל תתמודדו עם זה ולא על חשבון משהו אחר. שוב, אם משהו יחליט לסייע לכם כספית זהו רווח ולא מחליף את מציאת פתרונות המימון. באופן כללי אני מזמינה אותך ואת רעייתך ללמוד לפתור קונפליקטים בצורה טובה ובכך להשכין שלום בינכם וגם נחת רוח לכם ולבני ביתכם. אני מאחלת לכם שיקום קל של מערכת היחסים בינכם שהשתבשה ושתצליחו להתגבר על הבעיות שהתעוררו. בהצלחה רבה יעל רייכנר 052-8760924

בס"ד אני מחפש מאמרים או ספרים אקדמאים שמאששים את הטענה שתקופת ההתאהבות תמה כשנה לאחר הנישואין. אשמח להפניות מדויקות. תודה על העזרה. משה

התאהבות מושקעת לא תמה לאחר שנה.

משה , אני לא עומדת לכתוב לך מקורות שמספרים על ההתאהבות שתמה לאחר שנה לנישואין, אני מניחה שלא נמצא מקור כזה. אני יכולה להגיד מנסיוני שהתאהבות נשמרת לאורך שנים ואף מתחזקת עם השנים, בתנאי שבני הזוג משקיעים בהתאנבות הזאת כל זמן שהם יחד. האמן לי שווה להשקיע באהבה. כל השקעה שלא תהיה תניב רווח לפחות כמו ההשקעה ואף יותר. ההשקעה צריכה לבוא מבחירה אישית ומרצון להתאהבות בלי ציפיות לקבל מבן הזוג אלא הרצון החזק שלך להשקיע בהתאהבות הזו, ובתוך כך שכרך יהיה בהתאם. ב ה צ ל ח ה! יעל רייכנר 052-8760924

שלום רב! אני נשואה כ11 שנה אולם לא זוכרת תקופה בה בעלי ואני לא רבנו. בעלי לא פעם מקלל אותי , בין אם זה בפניי לבד בין אם זה מול הילדים (יש לנו 3 ב"ה) לעיתים אני בטוחה שהשכנים אפילו שומעים. אני חושבת שיש לו שאיפה לשלמות לבית מסודר קומפלט- דבר שלטענתו אני לא עומדת בו. מהרגע שהוא נכנס הביתה יש לו ביקורות בלי סוף. והוא טוען שהבעיה היא אצלי. הוא ציני מאוד בטענה שהוא רק צוחק למרות שהבהרתי מאות פעמים שהוא לא מצחיק אותי. לצערי מחישוב לא נכון הוא גם הכניס אותנו למצב של מינוס (יותר מ23 אלף שקל וזאת הסיבה שכרגע אין לנו כסף ללכת לייעוץ עד שסוף סוף הסכים ללכת) וכשאני אומרת הכניס זה כיוון שהוא החליט שרק הוא יודע לחשב חשבונות. אחרי הלידה הראשונה עברתי דיכאון אחרי לידה (נראה לי מהיחס שלו- אך גם אז לא הרגשתי שיש לי עם מי לדבר) לפני שנה נולד לנו בן נוסף - ומאז הוא ניטרל עצמו לגמרי מאחריות של מקלחות, לקום בלילה וכ"ו על אף שלעיתים אם הילד תקופות עם חום וואני באפיסת כוחות. אשמח לעזרה והכוונה מצידכם.תודה רבה!

הדיבור מסייע לתקשורת טובה יותר.

שלום רב לך שירה, קראתי את פנייתך, והצטערתי לקרוא על הקשיים שאת חווה במערכת היחסים שלך עם בעלך. בשאלתך הגדרת מאד יפה את הקשיים שאת חווה. חשוב לי לציין זאת כדי לעודד אותך ללמוד לתקשר נכון עם בעלך על ידי שיתוף הרגשות שאת חשה. הסוד העקרי בתקשורת טובה הוא ליידע בכמה שיותר אינפורמציה את הרגשות שאת חווה במהלך החיים השוטפים. אני מזמינה אותך לקבוע מדי יום פגישה עם בעליך שבה תשוחחו על החוויות הנעימות והפחות נעימות שחוויתם במהלך היום. בפגישה זו תוכלו לספר אחד לשני על הענינים שעברתם במהלך היום. כמו כן תוכלו לשתף אחד את השני בדברים שמרגיזים אתכם ודברים שמשמחים אתכם. לשיחה זו מספיק להקציב עשר דקות מדי יום אבל לא לדלג עליה אף יום כדי שלא יצטברו יותר מדי כעסים. עליכם להבין, שאף אחד לא יכול לנחש את התחושות של השני. חשוב מאד לשתף בדיבור אחד את השני כדי שהשני ילמד על ההעדפות שלכם ועל הדברים שעושים לכם טוב או לא טוב. ציינת בפנייתך שהבעל שלך לא מרוצה מצורת הניהול שלך את הבית. אני מציעה לך לשוחח עימו על כך. את השיחה הייתי פותחת באמירה שאני מאד מצטערת שאני לא יכולה לארגן את הבית כרצונו ואני רוצה לשמוע ממנו איך הוא מצפה לראות את הבית בשובו הביתה. לאחר שהוא ישמיע לך את משאלות ליבו לגבי ארגון הבית, תקשיבי לו, תראי מה את יכולה לעשות לארגון הבית לשביעות רצונו ושתפי אותו גם במה שאת לא מסוגלת וקשה לך לעשות. בררי איתו אם הוא יכול לעזור לך לארגן את הבית בדברים שהוא רוצה ולך קשה לעשות. בשיחה רגועה תוכלו לדון על הדברים ולתרום לרגיעה בויכוחים שבינכם. מותר לכל אחד מכם לרצות דברים ולהעדיף דברים והחכמה היא להגיד את הדברים בצורה מכובדת כדי שתמצאו חוט מקשר שתוכלו לספק אחד את השני. מובן שקל לתת עיצה בכתב מאשר ליישם אותה בפועל אולם האמונה בדרך של תקשורת מכבדת אחד את השני אפשר להגיע לחיבור הרבה יותר טוב ונעים. זו שפה שצריך ללמוד, לתרגל אבל ההצלחה בה מובטחת. אם תפני אלי טלפונית אשמח לספק לך טיפים נוספים להתמודדות עם הקושי. שיהיה לך בהצלחה רבה. ההצלחה היא גם המסר החזק שתעבירו לילדיכם לבניית ביתם הם. הדיבור גם נכון להתמודדות שלכם עם הילדים שלכם. יעל רייכנר טלפון: 052-8760924

שלום וברכה, הציעו לבני בחורה מיוחדת מבחינות רבות: מידות, יר"ש, צניעות, חכמה, השקפה דומה לשלו וכו'. אמרו לנו שהיא בעלת מראה חיצוני מסוים, שלא כל האנשים מקבלים אותו. בעיניי, משום שהיופי הוא בעיני המתבונן, וגם מישהי לא יפה, למשל, או לא גבוהה, יכולה להיות רצויה בזכות דברים אחרים שיש בה ומאפילים על כך, לא כדאי לדווח מראש לבחור, אלא אם כן הוא שואל. כששאלנו אותו בתחילת דרכו (שבוע...) מה הציפיות שלו ממראה החיצוני של המועמדת, הוא אמר שלא רוצה מכוערת ונמוכה. והיא לא כך ולא כך. בתי טוענת שנאמר לו, כי כשהוא ישוב מהפגישה הוא יכעס עלינו שלא אמרנו לו מראש... (יש לציין שבתי בשידוכים גם. אנחנו כהורים בעלי דעה אחרת משלה (ושלה שונה גם משל אחיה) בעניינים רבים. היא נוטה לכעוס עלינו על כל דבר שלא מתאים/לא הולך וכו'.) מה הצעתכם בעבורנו? תודה רבה לתשובתכם בהקדם האפשרי, בברכת יום טוב,

"על טעם ועל ריח אין מה להתווכח".

לא לחינם נאמרה האמרה הזו. כל אחד רואה וחווה דברים בדרכים שונות, ולכן דבר שרואה אחד לא בהכרח רואה האחר. היות והדעות שונות, אבל התיאור על הבחורה עשוי להתאים לבחור יש להפגיש בניהם , והבחור יצטרך במסגרת ההתלבטויות שלו להחליט גם על סמך המראה שלה. אם אתה מפקפק במראה של הבחורה, נדמה לי שלצורך האימון שלכם, עליך ליידע את הבן. אולם אם המראה שלה לא בעייתי מבחינתך אין סיבה להגיד לבן. זאת אומרת אם אתה שלם במראה של הבחורה , אין סיבה להגיד לבן, אולם אם אתה מעלה על דעתך ספק במראה שלה הייתי מיידעת את הבן בהתלבטות, מובן שניתן להוסיף, שזה עניין שנתון לשיקולו. לגבי ביתך שתחי', אם כל הכבוד, לא כל מה שהיא חושבת, צריך לעשות. אפשר לשמוע לדבריה ואחר לחשוב מה דעתך ועל פי דעתך לנהוג .לא לפחד מהכעס של הבת. שיהיה בשעה טובה ומוצלחת. בהצלחה רבה יעל רייכנר טל: 052-8760924

שלום רב אנו נשואים 10 שנים, כרגע לאחר לידת הילד השלישי ב"ה.. בעלי אדם טוב לב משתדל לעזור ולדאוג לצרכי הבית.. התקשורת בנינו לוקה בחסר כבר מהשנה הראשונה (לציין שהיינו אצל יועצי נשואין בעבר..)והדבר נהיה גרוע יותר ויותר.. אם בעבר יכלנו לשבת ולדבר עכשיו הוא לא מוכן לשמוע מה שיש לי לומר הוא פשוט בורח משיחות איתי, אם יש לי משהו שאני חייבת לומר למדתי להשחיל את זה תוך כדי עבודות הבית וכד' כי אין מצב לשבת ולדבר.. מיותר לציין כי שנים לא שמעתי ממנו מילה טובה בשום תחום ועניין ובשום הזדמנות. ומתוך כך גם לי קשה לפרגן לו ותמיד הוא דואג להסביר כמה שהוא הצודק היודע והמבין ואני הטפשה.. אז עם הזמן איבדתי את כל הבטחון העצמי ולידו אני לא משוחררת ושוקלת מילים... עכשיו אני אחרי לידה, ולציין שהוא מאוד עזר לי בשבוע הראשון והחל מהשבוע השני הוא החליט שיש לי כח ואני יכולה כבר לעשות הכל וכנראה מפחד שאם נתן לי אצבע אני ארצה את כל היד.. (למרות שלא הפסקתי להודות לו לפרגן לו)ופשוט נשאבתי לשגרה ..והדבר קשה לי מאוד! לאחר יום אחד שבכיתי שאני צריכה עזרה פשוט כעס עליי ואמר שאני לא עושה כלום בבית , כמובן שמאוד נפגעתי ועכשיו הוא גם לא מוכן לדבר איתי כבר במשך שבוע לא החלפנו מילה וחצי מילה, ובנוסף הוא עושה הכל כדי לשבור אותי, לא טועם מהאוכל שאני מכינה, לא עונה לטלפון ממני וכד'... קשה לי מאודדד אני לא יודעת איך לגשת אליו ?איך להכנס לו ללב? הוא אטום!! זקוקה לעזרה, אני מרגישה בודדה ואבודה......

אולי מכתב יוכל לחבר ביניכם.

שלום רב לך רותי. קודם כל הרשי לי לברך אותך במזל טוב לרגל לידת תינוקך. בקריאת פנייתך חשתי מאד את מצוקתך. תרשי לי ליידע אותך שאישה אחר לידה לא מאוזנת מבחינה הורמונלית , ולכן היולדת חשה קשיי התמודדות שבמצב רגיל לא היו משפיעים עליה בצורה קיצונית. מכל מקום יש לתקן את התחושה שאת מכירה שבמצב רגיל לא נעים לך אבל לא משבש אותך כל כך. היות וכרגע את נמצאת עם בעלך בנתק, הייתי מזמינה אותך לכתוב לו מכתב ובו לציין את הערכתך לעזרתו בשבוע הראשון ואת הצורך שאת חשה עדיין לסיוע ממנו. ספרי לו במכתב כמה קשה לך הנתק הזה ואולי תשאלי אותו על מה הוא כל כך כועס עליך. כדאי גם לציין שהילדים הם של שניכם ולכן עמל הגידול שלהם משותף לשניכם. תשתדלי שהמכתב יהיה מפייס ולא מאשים כדי להקל עליו את ההתחשבות בך, את המכתב תניחי במקום שהוא בטוח יראה אותו. לאחר שהרוחות ירגעו ואת תתחזקי אני מאד ממליצה לכם לטפל בנושא התקשורת הלקויה ביניכם אפילו שבעבר הייתם בייעוץ זוגי. אני מאחלת לך שתצליחי דרך המכתב לקרב אליך את בעלך ולרקום עימו קשר בריא יותר. אני מאמינה שבדרך זו תוכלו ליצור קשר טוב יותר. יעיל יותר ונעים יותר. שיהיה לך בהצלחה רבה, אם תזדקקי לחיזוקים את יכולה ליצור איתי קשר טלפוני. כל טוב יעל רייכנר טלפון:052-8760924.

אני אמא ל- 5 ילדים. השניים האחרונים הם תאומים בני שנה וחודשיים. לפני חודשיים חזרתי לעבודה והם נמצאים עם מטפלת מסורה מאוד. כעת אני מאוד מתלבטת באם להכניס אותם למעון בתחילת השנה (הם יהיו בני שנה וחמישה חודשים). מהי ההמלצה לטובת הילדים מעון או מטפלת ?? אם אני ישאיר אותם שנה נוספת עם מטפלת האם הם מפספסים משהו בדרך? אני חייבת לציין שמעבר לכך שהמטפלת שלי מסורה היא גם גננת לשעבר, ואין לה שום בעיה לעשות איתם דברים שעושים במעון כמו יצירה, שירה וכיוב'. אשמח לקבל עיצה בנושא. אני באופן אישי חושבת שעדיף לקבל שנה נוספת של חום, אהבה וטיפול מסור אך יש מהסובבים אותי שחושבים שעדיף להכניס למעון כדי לחשוף את התאומים לילדים נוספים.

להשאיר את התיאומים בבית

בס"ד שלום רב לך טל, היות ואת מנוסה עם המטפלת כולל הרקע ממנו היא באה, לדעתי יש להשאיר את התאומים בבית. היציאה של התאומים מהבית אכן טובה להם מבחינה חברתית אולם לא נראה לי שיהיה לתאומים קושי חברתי להתאקלם בשלב מאוחר יותר. קודם כל יש להם אחד את השני וגם יש עוד שלוש אחים נוספים במשפחה. פרט לעניין החברתי נדמה לי שתקלי על עצמך אם תשאירי אותם בבית פרט לנושא החברתי נדמה לי שתקלי על עצמך בהשארת התאומים בבית. בהתארגנות היציאה מהבית חדי בוקר. תחסכי לחשוף את הילדים לתנאי מזג האוויר. הילדים בבית מוגנים יותר מהידבקויות ממחלות. אם אחד מהם חולה חס וחלילה אי אפשר לשלוח אותו למעון ואז יש לך דאגה למצוא סידור חילופי. אם השתכנעת להשאירם בבית עם המטפלת אני מציעה לך בחום להיות שלמה עם ההחלטה כדי שלא יערערו את ביטחונך בהחלטה שקבלת. שיהיה לך בהצלחה במה שתחליטי. יעל רייכנר 052-8760924