בבית שלנו האמא לא עובדת מחוץ לבית וישנה רוב שעות היום. זה משפיע על הילדים שמרשים לעצמם לעשות כל שיחפצו, הם מתנהגים בחוצפה כלפי האם ומתיחסים בחוסר כבוד. הבית לפעמים נראה מוזנח.
האמא לא מעורבת כ"כ בחייהם של הילדים ולא מספיק שולטת בכל מה שקורה.
התקשורת וההבנה בין האמא לילדים הוא לא טוב.
עם האבא יש יחסים מצוינים, הבנה, פתיחות וכבוד.
חסרים פרטים. אך כיבוד הורים היא חובה דתית ומוסרית!
כפי שאת מתארת את המצב, נראה שהמדובר בבריחה של האם. הך מה הסיבה? האם ה"בריחה" לשינה נגרמת כתוצאה מחולשה גופנית (לא פרטת את מצבה של אמך, אם היא בשמירת הריון או בבעיה רפואית אחרת...)/ או כתוצאה מחוסר ידע כיצד להתמודד עם המצב / או מדיכאון, שיכול להגרם גם כתוצאה מחוסר כיבוד אם של הילדים!
את גםלא סיפרת בני כמה הילדים בבית (בפרט הגדולים שבהם).
קשה לתת הדרכה מדויקת בלי תשובות ברורות לשאלות הנ"ל.
אך, בכל מקרה, עלייך לדעת שמחובתכם האנושית והיהודית לכבד את אמכם, אשר הביאה אתכם לעולם, גם אם בתקופה זו אמכם מתקשה בתפקוד...