גד אלי | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 15/02/2025 י"ז שבט תשפ"ה
גד אלי

גד אלי

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

שלום אני צריך עזרה אני וחברה שלי נפרדנו לפני חתונה

שלום שמי ח' עד לפני חודש חיי היו מאושרים היינו מאורסים מחודש מארס ועד ה- 17 לחודש יוני היום בו היינו צריכים להירשם לרבנות אז כך יש לציין שהיא יתומה מאב וחיה יחד עם האם היא שטלטנית ומאוד ביקורתית מה שקורה הוא שביום ההרשמה לילה קודם לכן לא הצלחתי להירדם ולכן קמתי מאוחר מהשעה שקבענו היא הגיעה אליי במונית העירה אותי והלכנו יחד לרבנות עברנו את תהליך הרישום נותר הייה לנו להביא רק אישורים של שני עדים מכל צד. שיצאנו משם התפתח ויכוח ביני לבינה בגין חוסר אחריות שהיא טוענת שלא קמתי בגלל שכאילו היא לא חשובה לי ניפרדנו למעשה כבר באותו היום וביטלנו כבר הכל ברצוני לציין שנפגעתי באופן שבחיים לא ניפגעתי השאלה היא כאשר ניסיתי לדבר איתה ענתה לי האם ואמרה פגעת בנו אני לא מוחלת אני ציינתי קודם לכן שרבה השפעתה של האם על חברתי \ארוסתי לשעבר ומה שהאם אמרה נשמע מגרונה של חברתי מה עליי לעשות ראו קיבלנו את כל הכספים בחזרה האים עליי להשיב מלחמה ולהציע נישואין /שוב אני שוקל לתבוע את האם והבת על ביטול חתונה בגין טיעון לא מוצדק ועוגמת הנפש שניגרמה לי ולי מישפחתי גדולה מכדי לדבר כאן מיותר לציין שניפגעתי בנפש בצורה מזעזעת אני כבר קרוב לשבועיים לא מתפקד בעבודה ומרחף בצורה יוצאת דופן מתבייש להראות את פרצופי אצל משפחתי המורחבת וחבריי ברצוני לציין שלה היה מקרה תואם בעבר יצאה שנתיים עם בחור וביטלה חתונה בעוד מועד יקיריי אני ליפני קריסה נפשית הבחורה היתה כל חיי ואהבתי וכל אורות נשמתי היו מכוונות אליה היא הייתה בראש מעיניי ותמיד במרכז הבמה אני מאוד אודה לכם על עצות ופתרונות או על עזרה תודה ח

"על כל פשעים תכסה אהבה"

שלום לך,ח' היקר! ח' , אני רוצה להצטרף למסר אותו רצו חברי הקודמים להעביר אליך:אתה צריך להיות הכי מאושר מפרידה הזו!תודה ל-ה' יתברך מאוד,מאוד מאוד,מאוד,מאוד שה"פיצוץ"שהיה בינך לבין חברתך קרה לפני החתונה.תאר לעצמך אם היא היתה בורחת לך אחרי החתונה או חס ושלום אחרי שהיו לכם ילדים משותפים,הרי שצרתך ואסונך ,הפסדיך ובושתך היו הרבה יותר גדולים פי כמה וכמה. עכשיו אתה רווק חופשי ומאושר שחייב,חייב ללמוד הרבה הרבה מהי אשה ומה הם נישואין.אם אתה אוהב אותה כלכך כמו שאתה מתאר בסוף מכתבך:"הבחורה היתה כל חיי ואהבתי וכל אורות נשמתי היו מכוונות אליה, היא הייתה בראש מעיניי ותמיד במרכז הבמה" אז תמחול על הפגיעה האישית והכואבת,ועל הבושה הגדולה,תהיה גבר ותבקש סליחה!כדאי לצרף למכתב הסליחה - זר פרחים ענק ויקר.ותציע לה לבא איתך יחד ליועץ נישואין שילמד אותכם צעד אחר צעד,יד ביד כיצד לבנות בית חזק שיבנה בעזרת ה' על יסודות חזקים של תקשורת טובה, אהבה,כבוד הדדי והכי חשוב היכולת למחול אחד לשני .ואם היא תסרב להצטרף ללימודי הנישואין תלך לבד ותזכה לתובנות,רגשות ומעשים שכל מי שתתחתן אתך תהיה מאושרת עלי אדמות. בהצלחה רבה גדי

פריון על חשבון הזוגיות?

שלום. רציתי לשתף אתכם בבעיה מתמשכת ומתסכלת. אנחנו נשואים כבר 8 שנים ועדיין לא זכינו לפרי בטן. כבר לפני שלש שנים התחלתי טיפולים שונים ולא אלאה אתכם על החששות והיאוש. כל הציפייה הדרוכה הזו. כל הבית סובב רק סביב זה. ויום בהיר הרגשתי שהקשר ביני ובין בעלי מתחיל לדעוך. פשוט אין לנו שמחה, הרבה מריבות, וגם כשאנו ביחד הנושא הוא תמיד ביוץ בזמן וכל מה שכרוך. ידידה טובה שלי אמרה לי לעשות פסק זמן מכל הנושא ולהשקיע בזוגיות, אבל אנחנו נמצאים בשלב מאד חשוב וחבל לי. אודה לכם מאד אם תעזרו לי. שיינדי

"ולמה ירע לבבך הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים"

בס"ד שלום לך,שיינדי! תחילה אני רוצה להזדהות עם כאבכם הגדול והממושך שעדיין לא זכיתם לפרי בטן.לא אוכל לבטא כאב זה טוב יותר מרחל אימנו :"הבה לי בנים ואם - אין מתה אנוכי".אכן המצוקה בה אתם נמצאים והנסיון אותו אתם עוברים קשה מאוד.אני תפילה כי תזכו לבית גדול וצפוף בבנים ובנות בריאים,שמחים ודבקים ב- ה'. יחד עם זאת אני רוצה להזכיר לכם את המטרה אליה אתם שואפים:אושר!אתם בטוחים שאם תזכו לפרי בטן תזכו להיות משפחה מאושרת יותר. אמנם אם תזניחו את הטיפול בנישואיכם ותריבו ותחיו במתח מתמיד שידרדר את נישואיכם לתהום ח"ו הרי שתתרחקו מאוד מן המטרה אליה אתם שואפים ואם תזכו להרחיב את משפחתכם הרי ש הם יוולדו לתוך אוירה "לא מאושרת". אני סבור שאם יש שלום בית,קשר טוב ואהבה בין בני הזוג הרי שהקשיים,הבעיות והאתגרים שהחיים יציבו לכם אמורים לחזק את הקשר בניכם ולהגדיל את האהבה,וכן להיפך אם קשר הנישואין לא בריא הרי שכל קושי מרחיק בין בני הזוג ומדרדר את מצבם יותר .אסור שהפריון או כל אתגר אחר יבא על חשבון הנישואין .נדמה לי שהיחס בין אהבת הילדים לאהבת בן הזוג צריך להיות פי עשר כפי שקבע אלקנה ,אביו של שמואל הנביא:"...הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים" בהצלחה רבה! גדי

אני זכיתי להתקרב ליהדות ובעלי עדיין לא

שלום לכולם, אנו עומדים בפני דילמה קשה ומפריעה, אני ובעלי חיים בהרמוניה ובשיתוף נהדר, לפני מספר שנים התקרבתי ליהדות דבר שכולל את המצוות הבססיות לבית כשר, בעלי עדיין לא, והחיכוכים הולכים ומתרבים, כאשר עוצמת האש מתגברת בעלי מתנגד לסיכומים שהיו בעבר בענין חינוך הילדים במוסדות תורניים, בתקופה זו מבקש הוא בתוקף להחזיר את הילדים לבתי ספר רגיליםבטענה כי הם יוצרים עליו לחץ פיזי מתון בענין עישון בשבת ויציאה לבית הכנסת. הילדים מצידם מתוסכלים וממורמרים וברור שהם ב"דנדת הכיף"מתי שטוב להם הם עם הצד של אמא ומתי שטוב להם הם עם הצד של אבא, עלי לציין כי הבת הגדולה בכיתה ו מתחילה קצת להתמרד בענין הלבוש ואבא תומך בה .. מודה מראש לכל המכוונים והמסייעים

לחזק ההרמוניה ביניכם ולדבר בקול אחד לילדיכם

שלום לך גלית! שמחתי לקרוא בדבריך:"אני ובעלי חיים בהרמוניה ובשיתוף נהדר".כפי שציינו חברי למקצוע:פתרון קונפליקטים הוא האתגר לבחון את ההרמוניה והשיתוף ביניכם.חזרתך בתשובה אינה עושה אותך לבן זוג פחות טוב כי אם להיפך.אשר על כן התרכזו בשתי מטרות החשובות לכל נישואין:האחת:חיזוק האהבה וההרמוניה ביניכם כזוג למרות השינויים האישיים מבחינה אמונית - פשרות אמיתיות הלוקחות בחשבון את הצרכים של שני בני הזוג.מתוך הצהרה ברורה שאינכם מנסים לשנות בכוחניות האחד את השני. השניה : לבחור עמדה מוסכמת ואחידה בהופעתכם כלפי ילדיכם כך שלא תיצרו בנפשם שסע נפשי וערכי - הצורך הגדול ביותר של כל ילד הוא שהוריו יהיו אוהבים ומאוחדים.בפרשת "בן סורר ומורה" הקב"ה מכתיב הגדרה לבן זה "אינינו שומע בקול אביו ובקול אימו"אמר אחד מגדולי ישראל :בבית זה היו שני קולות, של אביו ושל אימו, לכן יצא בן סורר ומורה! בהצלחה רבה! גדי

בעל מתחזק

בעלי בשנים האחרונות מתחזק. במשך השנים האחרונות הוא כל הזמן מוסיף עוד מצוות שהוא לוקח על עצמו, בהתחלה מאוד נלחמתי בזה והיו הרבה מריבות . לאט לאט התחלתי לבוא לקראתו והתחלנו לשעות קידוש ביום שישי ולא הדלקתי אש חיממתי את האוכל על פלטה כל שישי שבת, וגם הוספנו מיחם למים חמים התחלתי להדליק נרות שבת וכל כמה זמן עוד דברים קטנים שבעלי לקח על עצמו בעניין. בשנה האחרונה בעלי החליט שהוא לא נוסע בשבת. ופה הרגשתי שזה קצת גדול מידי משבילי ומאוד קשה לי יש לנו שלושה ילדים קטנים שחיים חיים חילונים והם רוצים מאוד ודורשים לצאת בשבת לטייל כמו כל חבריהם. הצעד האחרון שבעלי עשה פגע מאוד בזוגיות שלנו ובאווירה של שבת בבית. האם אלי להניח לו ולמצוא את עצמי לבד בשבתות עם הילדים ? האם זה מה שהדת עושה לזוגיות? מה יותר חשוב זוגיות הוא שמירת שבת? אני זקוקה לתשובות לא יתכן שזוגיות טובה כמו שהיתה לנו מתקלקלת בגלל הדת? גם בעלי לא מאושר כתוצאה מדרך שבה בחר!!

זוגיות חולה נפגעת מכל שינוי

בס"ד שלום לך,סיגל! אם הזוגיות שלכם היתה בריאה וחזקה לפני שבעלך התחיל להתחזק,הרי שהדת היתה מחזקת את הזוגיות ומשבחת אותה.אמנם אם הזוגיות חולה הרי שכל שינוי וקושי מערערים יותר ומחלישים יותר את הזוגיות.החכם מכל אדם אמר כבר:"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה..."אבל אם אין אהבה - אפילו מעט מים ,שטפון קטן מכבה אותה. אשר על כן האהבה שלכם צריכה בדק בית ,הדרכה ,כיוון ,שיפור ובנין כך שתעלו את ביתכם לתהליך אשר בו כל אחד מכם ילמדלתת לרעהו את המרחב והכבוד שאליהם הוא זקוק ואין ספק כי השלום והרעות ישכנו בביתכם לאורך ימים ושנים. בהצלחה רבה! גדי

חינוךבגיל 18/דוגמא אישית/.....

לאחרונה ביתי בת ה19 שולחת לנו, ההורים, sms תוך כדי בחינות, עם שאלות, כדי שנעזור לה בבחינה. מודה שנפלתי ועזרתי לה פעמיים. היא ממשיכה עם הענין ואני תפסתי את עצמי ואמרתי לבעלי שלדעתי, אנחנו נותנים דוגמא אישית בכיוון הפוך מהחינוך שאנו מחנכים. אנחנו משתפים פעולה עם גניבת דעת ושקר. הצעתי שנדבר עם הנערה ובשיחת רעים חביבה נבקש ממנה שלא תשתף אותנו בענין ולא תעמיד אותנו בנסיון הזה ונסביר לה שאכן לא נהגנו כיאות בפעמים הקודמות אך נראה לנו כי זו דוגמא לא טובה וכו' וכו' בעלי טוען 3 דברים: א. שאני קובלת פעמים רבות על חוסר רצון שלה לקבל מאיתנו דברי חינוך. ב. שאין זהו שיתוף פעולה אקטיבי אלא עזרה לילדה במצוקה, ולא כמו אם ח"ו היא תתקשר לבקש מאיתנו כסף לקניית בגדים לא צנועים שכהורים לא ניתן לה. ג. שאי אפשר כבר לחנך ילדה בגיל כזה. תשובותי: א. נכון, אך הוא אינו זכר שאני גם אומרת שהרבה פעמים היא אומרת לי : "אמא, את הדבר הזה למדתי ממך, את חושבת שאני לא מקשיבה אך כל הדברים שאת אומרת בעצם פועלים פעולתם" ב.לא מסכימה איתו, הדוגמא אינה משקפת את המצב. ג.נכון שהיא לא מקבלת מאיתנו כשאנו אומרים דברים כאן ועכשיו ובטון לא נעים וכו' אך בשיחות קפה במצב כייפי (כל שבת בבקר) אנחנו מגיעות לשיחות נפלאות וגם בעניני חינוך. אני קצת מזועזעת מההסתכלות שלו וגם מהחד משמעותיות שלו בסיום השיחה: "אם היא תתקשר שוב, אני אעזור לה. ואני מציעה לך שלא תדברי איתה על כך מילה בגלל שזה לא יעזור..." מבקשת דעתכם בענין, וכן עיצה מעשית האם לדבר עימה או לאו. בעלי יודע שכתבתי וגם יקרא את התשובות אי"ה. תודה ויה"ר שנצליח בחינוך עצמנו וחינוך ילדנו.

חברותא עם בעלך בעניני אמת ושקר

מלאכית ,שלום רב! אני סבור כמו קודמתי שהקונפליט הזה הוא אישי.זהו קונפליקט בין יצר הרע ליצר הטוב.יצר הרע של כל אדם באשר הוא דוחף אותו להצליח ב"מבחני החיים" בכל מחיר.יש אנשים שכדי להצליח הם מוכנים לפגוע באנשים אחרים ואפילו עד כדי ח"ו לקחת את חייהם - את בוודאי שומעת חדשות...יש אחרים שמוכנים לגנוב בשביל להצליח,ויש כאלה שמוכנים "רק" לשקר. אנחנו עם ישראל לומדים בתורת הנצח של ה' יתברך על אבי אומתנו ,ישראל אבינו : הוא עבד במשך 20 שנה אצל מעביד שמרמה אותו עשרת מונים ולא העיז אפילו פעם אחת לגנוב בחזרה את מה שנגנב ממנו אלא להיפך עבד בכל כוחו... מי אמר שלשקר או לגנוב זה פחות חמור מללבוש בגדים צנועים? שמעתי על הרב משה פיינשטיין זצ"ל שאמר פעם שהוא מוכן לסלוח לשלטון הרוסי על כל מה שעוללו לו חוץ מדבר אחדשהוא לא מוכן לסלוח להם:שגרמו לו לשקר עם תעודה מזויפת כדי לצאת מגבולותיה... מבחינה זוגית אני מציע לך לחפש ספר העוסק בעניני מידת האמת שמתאים לך ולבקש מבן זוגך שמאוד תשמחי אם הוא יוכל ללמדך ...כי אין דבק טוב יותר מאשר לימוד תורה כדי לדבק בין שני בני אדם. בהצלחה רבה - גדי

בעיות נפשיות

בהמשך לשאלתי הקודמת לגבי ברור מצבו הנפשי של בחור. אנסה להסביר: באופן כללי הבחור מתנהג כאדם מן הישוב לגמרי. נעים לי במחיצתו, מתחשב ומתנהל כראוי. הבחור סיפר לי שקשה לו לקום בבקר והוא חש עייפות וחסר חשק הרבה פעמים. חשוב לציין שהוא עובד עד שעות מאד מאוחרות וכן בעבודה שלא מרגיש סיפוק ממנה והיה רוצה לעשות שינוי אך כרגע הוא מתקשה בכך. באופן כללי הוא בחור שמח, חרוץ ומסור. ומה גם שעבר התמודדויות לא קלות. אני מאמינה שהוא יכול ומסוגל להרים את עצמו, כיון שהוא גם עושה את זה ואנחנו מעודדים האחד את השני. בכל זאת רציתי לברר בקשר לקימה המאוחרת בבקר, כי לא הייתי רוצה שכך יתנהלו חיי. בברכה ותודה רבה

בעיות נפשיות?!

בס"ד וורדית היקרה,שלום רב! האבחנה של"בעיות נפשיות",כפי שמתכוונים היום ברחוב שייכת אך ורק לפסיכאטרים! אבל אם כוונתך להגדרה של הרמב"ם שמידותינו הלא מתוקנות הם בעיות נפשיות הרי כולנו כאלה.לגבי האתגר שלך עם הבחור שלך שהוא "באופן כללי בחור שמח,חרוץ ומסור" ורק "כרגע מתקשה".אולי תעזרי לו בתפילה,בעידוד ובחיפוש עבודה מספקת יותר שתסתיים בשעות מוקדמות .ואז מסתמא הוא יתעורר כמו אריה לעבודת ה'... בהצלחה רבה! גדי

האם אני עושה את רצון השם??2

בס"ד שלום כבוד הרב, הבחור הינו בחור לא יציב, הוא נלחץ בחתונה והא הוכיח את זה פעמיים. אני לא מרגישה בטחון עם הבחור והאמת שאני לא רואה בו יותר מדי תכונות שהייתי רוצה שיהיו בבעלי ובאבא של ילדי. הבחור אמר שבפעמים הקודמות הוא הוריד את זה כי "היצר הרע השתלט עליו וכי היום הוא מודע למה שהפסיד וכו'..." הוא אמר את זה גם אחרי הפעם הראשונה שהוא הוריד ולמרות זאת עשה זאת פעם שנייה. אני אפילו די בטוחה שהסיבה שהוא כ"כ נלחם בחודשיים האחרונים היא בגלל שאני מעיזה להגיד לו פשוט לא מעוניינת! הבעיה היא הלאורך כל השידוך הזה הפעלתי המון רגש ומעט מאוד שכל לצערי והיום אני במקום אחר. מה עליי לעשות אם רבנים לא פוסקים לי להוריד את זה? יש בכלל איזהו עניין לתת לזה עוד צ'אנס? תודה רבה.

ה' נתן לנו שכל כדי שנשתמש בו

בס"ד שלום רב! רק כדי לחזק אותך במה שאמרו קודמי,בבחינת נתן הנביא שבא לספר אחרי בת שבע:השתגעת?!למה שתעשי את זה לעצמך ולילדיך?הרי את אומרת:"אני לא מרגישה בטחון עם הבחור והאמת שאני לא רואה בו יותר מדי תכונות שהייתי רוצה שיהיו בבעלי ובאבא של ילדי"אני לא מאמין שיהיה רב בעולם שיגיד לך להתחתן איתו.ואם יש כזה תתרחקי ממנו.מה גם שבנוסף "הוא לא יציב לגבי קשר מחייב כמו חתונה"גברת יקרה ,אם זה מה שהשכל שלך אומר תשתמשי במתנה הזו ש-ה' נתן לך,זה רצון ה' !אחד מגדולי ישראל כתב שהחובה להשתמש בשכל זה מדאוריתא![נדמה לי שזה ר' שמעון שקופ] כמובן תעשי זאת יפה,באדיבות ובנימוס:תכתבי לו מכתב יפה,מתוך ענווה וכבוד ואפילו בתוספת מתנת פרידה ... בהצלחה רבה! גדי

האם צריך קליק...?

שלום לכם. אני יוצאת עם בחור 3 פגישות הוא בחור חכם שאני יכולה להתייעץ איתו. בהתחלה לא אהבתי כל כך את החיצוניות שלו ואיזה מורה אמרה שזה לא חשוב.. אבל זה עדיין לא כל כך עובר. אני גם לא מרגישה איזה קליק אליו, לא רע לי אבל לא מרגישה גם שטוב לי איתו. אני לא יכולה לומר שטוב אבל זה פרווה כזה לא רע ולא טוב. אני לא מחכה שהפגישה תסתיים אבל גם לא מחכה לפגישה הבאה. אני לא יודעת מה לעשות, להמשיך לפגישה רביעית או לא, להפסיק את זה או לא, לשמוע בקול המורה שאומרת שחיצוניות זה לא באמת חשוב ושאהבה באה אחרי החתונה? מחכה לתשובתכם בקוצר רוח תודה, רחלי

אל תזלזלי בחיצוניות ובוודאי לא ברגשותיך

שלום לך,רחל! למרות האמת בדבריה של מורתך כפי שהצגת אותם בשאלתך: "שאומרת שחיצוניות זה לא באמת חשוב ושאהבה באה אחרי החתונה".אני סבור שאסור לזלזל :לא בחצוניות ובוודאי לא ברגשותיך! אינך מחפשת אבא חכם כי אם בן זוג שישלים אותך בכל המובנים של חיי הנישואין המשותפים. חיצוניות - נכון שהפנמיות היא העיקר אך לחצוניות ישנה חשיבות חיונית והכרחית.כל בר דעת מבין שהחלק החשוב של אבטיח הוא פנימיותו העסיסית והמתוקה אך ללא הקליפה הירוקה,הקשה והמרה - הפנימיות הזו לא תשמר להרבה זמן...אם נתעמק בסיבת דחיית קרבנו של קין נגלה שהוא זלזל בחיצוניות לעומת הבל,אחיו,שהחשיב אותה.ו-ה' יתברך דורש מקין שיטיב להביא מתנה מושקעת למרות ש-ה' יתברך לא צריך זאת כי קין וגם כל ילוד אשה כמונו זקוק לחיצוניות. רגשות - הקב"ה מיפה לכל אחד מאתנו את זיווגו.לכן אל תזלזלי ברגשות שאת מרגישה גם כלפי הדברים החיצוניים שמפריעים לך. אשר על כן עצתי לך לברר ביניך לבין עצמך אילו עשרים תכונות פנימיות וחיצוניות את רוצה שיהיו לאישך לעתיד. בשלב שני דרגי את העשר החשובות לך ביותר ולקראת הפגישה הרביעית .בדקי אם את מקבלת מן המועמד את צרכיך החשובים יותר. אם את מקבלת את החשובים ביותר כדאי להמשיך להפגש על מנת לברר כיצד יכול המעומד לקדם את צרכיך החשובים פחות. בהצלחה רבה!

לא בטוחה איך להמשיך הלאה בקשר, לא בטוחה ברגשות...

שלום, אני בת 22 וכבר חצי שנה עם חבר שלי שהוא בן 24 בערך, הכרנו באוניברסיטה. רציתי לפרט כמה דברים שמפריעים לי בקשר, שאולי תוכלו לעזור לי: 1. אנחנו אמנם חצי שנה יחד אבל לא יצאנו בתדירות גבוהה ועדיין לא יוצא לנו לצאת הרבה מחוסר זמן (שנינו לומדים באוניברסיטה יחד מקצוע שדורש המון שעות ואני בנוסף עבדתי עד לא מזמן). 2. אין לו רשיון וזה גורם ליציאות להיות מעט מעיקות (אוטובוסים מוגבלים, כמעט כל הזמן לאותו המקום בגלל האוטובוסים). 3. כשיוצאים, זה נראה כאילו הוא, לא נעים להגיד, אבל קצת קמצן. 4. יש לו התנהגויות שלעיתים מזכירים לי אנשים מסוימים מחיי שתמיד חשבתי לעצמי שלא ארצה בן זוג דומה להם ואני יודעת שלא אסתדר עם בן זוג שכזה. רק שאני לא בטוחה שהוא כזה ואולי אני סתם נלחצת. 5. אני מרגישה המון פעמים שהוא בוחן אותי ואני לא מצליחה להיות איתו אני, כמו שאני באמת, עד הסוף. וגם קשה לי להביע את עצמי בקשר, המון פעמים, ואני מוותרת ולא אומרת את הדברים שמפריעים לי. 6.הוא עולה מצרפת (יהודי כמובן) ואני נולדתי בארץ ולכן לפעמים יש בינינו הבדלים שמפריעים בקשר. למשל, אני אהנה מהופעת סטנד אפ ישראלי והוא בכלל לא נהנה (לא מבין את המנטליות). אלו דברים קטנים, אמנם, אבל לי זה מפריע באיזשהו מקום.כל הדברים הללו גורמים לי לא לאהוב אותו מספיק, כמו שהוא כבר אמר לי בבטחון שהוא אוהב אותי. אמרתי לו כבר שאני לא בטוחה לגבי הרגשות שלי. הבעיה היא שלפני כמה זמן הייתה לנו שיחה רצינית שהוא אמר לי שהוא לא רוצה להלחיץ אבל הוא פשוט מפחד שנישאר ביחד כבר שנה ואז אני אבין שאני לא אוהבת אותו. חשבתי על זה במשך יומיים, שבהם לא נפגשנו, ולאחר יומיים דיברנו ואמרתי לו שאני אוהבת אותו ושאני רוצה להמשיך בקשר. זה באמת מה שחשבתי כשאמרתי לו, וזה היה לאחר מחשבה רצינית. אבל אני כמה ימים אחרי השיחה ואני שוב מבולבלת. אני רוצה להדגיש שאני לא סתם איתו, אבל אני פשוט לא בטוחה ברגשות ואחרי שכבר אמרתי לו את זה אני עוד יותר מפחדת. אני לא רוצה לפגוע בו. חוץ מזה שאני מודעת לכך שיש לו גם יתרונות, מהבחינה שאנחנו בערך באותה רמה דתית (מסורתיים, שנינו שומרי שבת וכשרות), ולכן הוא גם מבין אותי בעניינים כאלה וגם מבחינת המראה (שגם חשוב ברמה מסוימת). השאלה שלי, בסופו של דבר, היא האם להמשיך את הקשר למרות חוסר הביטחון ולתת לזה עוד הזדמנות? אולי מה שמפריע לי בקשר אלו דברים שבכל קשר יש ואפשר להתגבר? ואם לא, איך אני יכולה להסביר לו זאת אחרי שכבר אמרתי לו שאני אוהבת אותו? ואיך אפשר גם לסיים קשר כזה אם לומדים ביחד (אמנם זה לא מה שצריך להשפיע על החלטתי לכאן או לכאן אבל זה מהווה איזושהי בעיה)?

לב יודע מרת נפשו

בס"ד שלום לך ...! לדעתי,תוכלי לפוגג את בלבולך עם בירור עצמי לגבי החתן שאליו את מתפללת ואותו את מחפשת לחיים?אילו תכונות חשובות לך באמת?מידות ,הרגלים,אופי,מראה ,עדה,משפחה,מנת משכל וכד'. כמובן שחתנך לא יהיה מושלם כמו שאת לא מושלמת.אמנם ,ה' יתברך עשה איתנו חסד וברא לכל "סיר" את "המכסה" המתאים לו.וכשם שפרצופיהם שונים כך גם דעותיהם שונות - מה שיפה בעני אחת יכול להיות מכוער בעיני השניה... אשר על כן עצתי לך הוא להתבודד עם עצמך כמה ימים ולערוך בירור אמיתי בינך לבין עצמך.בבירור זה ערכי רשימה של עשרים דברים שחשובים לך שיהיו בשותפך לחיים.בשלב שני בחרי מתוכם עשרה החשובים לך ביותר .בשלב שלישי בחרי מתוכם חמישה שהם בשבילך "יהרג ואל יעבור". נראה לי שעם התובנות האלה תוכלי להכניס אור וסדר במחשבותיך לגבי חברך והרבה מהבלבול יתפוגג ובעזרת ה' תקבלי החלטה טובה ונבונה.

מרגישה שחיי הנישואין שלי הם ללא מוצא

אני מרגישה שהגענו לאיזה מבוי סתום. בעלי לא משקיע כלום בתחום הזוגי. הוא טוען שזה לא מעניין אותו ואם אותי זה מעניין אז שאני אזום ולי נמאס ליזום כל הזמן. כשאני שואלת אותו למה בכלל הוא התחתן איתי אז הוא אומר שאני פשוט הראשונה שהסכמתי. יש לו בעיה שאין לו יכולת לבטא את הרגשות שלו בכלל. הוא לא מבין מה זה בכלל "לרצות". עושים דברים כי צריך לעשות אותם. כלומר אין לו את היכולת להביע במילים מה הוא מרגיש. אני כבר מודעת לבעיה הזו מזמן ולמדתי לקרוא אותו גם בלי המילים. אבל יש לו תקופות שבהם הוא מחליט שהוא מוציא מינימום מילים מהפה, כי צריך להבין לבד. גם כשאני מבקשת ממנו דברים הוא לא אוהב שאני אומרת לו "אתה יכול בבקשה" או "אתה מוכן" אלא צריך לנסח ישירות את השאלה. אני מודעת לזה שזה שפת הגברים אבל כל הטבעיות שבשיח נורמלי בין אנשים יורדת. אני צריכה לחשוב שתי דקות לפני שאני מבקשת משהו. ובתקופות שבהן הוא מתרחק, שזה לגיטימי, אז הוא פשוט לא עונה על שאלות. בכלל נושא התשובות אצלו מאד מורכב. כל שאלה ששואלים אותו צריכים לצפות או לשתיקה, או לאיזה תשובה מתוחכמת. אם אני שואלת אותו אם הוא קנה משהו מהמכולת הוא יגיד תמיד "לא" ואני צריכה לפענח למה הוא התכוון - האם ה"לא" הזה הוא "לא" מתריס כי הוא קנה, או "לא" כפשוטו כי זה משהו מאד נדיר שהוא עונה ישירות. התקופות של השתיקה שלו הן התקופות הכי קשות לי. גם העובדה שאין שום השקעה מצידו בזוגיות שבינינו, אפילו לא נשיקה קטנה, אפילו לא צעידה לילית ביחד, אפילו לא שיחה קטנה בערב. הכל צריך להיות ביוזמתי. ואם אני יוזמת, לוקח זמן עד שהוא נפתח לשיחה ולא עושה פרצוף של "אני עכשיו עושה לך טובה גדולה". הוא גם לא אוהב בכלל את "החיים הטובים". ואצלי, ככל שעובר הזמן, אני מגלה שאני חיה בשביל הרגעים האחרים, של מעבר לשיגרה. אצלו השיגרה היא הדבר הטוב ביותר וצריך פשוט לעבור אותה בשלום. אני מתחרפנת כבר מהחיים שלי האלה איתו. אני לא רוצה יותר לחיות איתו. אבל אני לא רוצה להרוס את החיים של הילדים שלנו. אוקי, הוא עוזר הרבה עם הילדים, ועוזר הרבה בעבודות הבית, אבל אותי זה לא מעניין בכלל. אני צריכה חיים של מעבר לשיגרה. אני חיה בשביל הרגעים האלו ואותו זה בכלל לא מעניין. גם בכלל יש לו טירוף בנושא הזמנים בשבתות. כל הילדים חייבים להתייצב יחד איתו אחרי התפילה בבית כנסת ולהגיע ביחד הביתה. אסור לדבר עם חברים. אם מגיעים שתי דקות אחריו אז ישר יש פרצוף וכל אווירת השבת נעכרת. זה גם בליל שבת, גם בשבת בבוקר שאני לא מצליחה לסדר את הבית טיפ טופ עד שהוא מגיע, ובסעודה שלישית אם לא מגיעים בזמן. כל הזמן אווירה של כעס וחוסר נוחות. יש דבר אחד שממש חשוב לו שזה הסדר בבית. ואז תמיד לקראת ערב מגיע הפרצוף החמוץ של "אני תמיד מסדר לבד". אני הפרייאר של הבית ואתם כולכם רק יושבים ונחים כל היום. מול הילדים תמיד תחושה של אכזבה, של חוסר סיפוק, חוסר סבלנות. תמיד הכל לא כמו שצריך ויש כעס בעיניים שלו. אין כזה דבר אצלו סתם לתת מחמאה, תמיד חשוב להדגיש לילד כמה הוא לא היה בסדר במה שהוא עשה. אין לי כבר סבלנות אליו. אין לי סבלנות להיות נחמדה למי שהחליט בהחלטה אסטרטגית שהוא לא משקיע. הוא שורד. פעם היו לנו גם שיחות מעניינות ועל רמה, כמובן אחרי שיזמתי. היום השיחות האלו לא מובילות לכלום. הוא בקושי מגיב למה שאני אומרת, ובכלל לא אכפת לו מהשיחות האלו, או מהקשר בינינו. הוא מצידו חי ושורד ולא אכפת לו בכלל אם הקשר בינינו לא משהו. לפעמים זה מפריע לו כי אני עצבנית והאווירה בבית נערכת אז השיגרה לא כמו שהוא רצה, ואז הוא מגיע לשאול מה קורה. לפי דעתי קשה לו איתי, הוא גם לא ממש אוהב אותי יותר, למדתי כבר לקרוא את שפת הגוף שלו ואני קוראת את הסימנים האלו יותר ויותר. תמיד הייתי מורכבת לו. פעם זה היה מאתגר בשבילו, היום זה סתם כאב ראש וצריך לעבור רק את החיים האלו בשלום. הוא יכול לחיות ככה. הוא נועל את הרגשות שלו וממשיך לחיות. , אני לא יכולה ככה. נמאס לי מהחיים האלו איתו. אם זה לא היה מורכב כל כך הייתי מתגרשת מזמן. אבל הילדים חשובים לי מאד ואני לא רוצה להרוס להם את החיים. בלעדיו אולי הייתי מוצאת מישהו שקצת מוכן להשקיע בי, שאני מעניינת אותו ולא מהווה רק כאב ראש.

השקיעי בשינוי עצמך ולא בשינוי אישך

בס"ד שלום לך,חנה! אין צורך לספר לך על הסכנה הגדולה בה נמצאים נישואיכם.התובנות שלך לגבי הצורך בשינוי הם נכונות מאוד .אם לא תעצרי את ההדרדרות ביחסיכם אין ספק שהם ידרדרו!מצד שני גם הזוג המאושר ביותר שיתנהג כמוכם יצליח לדרדר את הנישואים שלו לתהום.כך שאינך צריכה להכנס לפניקה של פירוק הבית כי אם להשקיע מחשבה ואנרגיה בלבנותו.חוסר הפירגון שביניכם ,הביקורת,הכעסים וההסתגרות בעמדותיכםהמבוצרות הם מתכון בטוח לחורבן. אמנם, השינוי הטוב והנכון אותו אתם צריכים לעבור אינו ב"זבנג וגמרנו" כי אם תהליך המצריך את התגיסות שניכם לעבודה עם מטפל מקצועי שיבנה לכם תוכנית ויתן לכם כלי עבודה טובים לבנין עדי עד. אולם גם לעת עתה, שבעלך לא מסכים להגיע לטיפול יש לך הרבה מה לעשות: כל שינוי גדול מתחיל בצעדים קטנים.צעדים בוני אמון .שיוצרים אוירה טובה ונוחה.חנה,"כמים לפנים כן לב האדם".במקום להשקיע אנרגיה בנסיונות לשנות את בעלך,תשקיעי את אותה אנרגיה בשינוי עצמך.אם תשתני באמת,בלי שום ציפיות שאישך ישתנה, גם הוא ישתנה!חנה ,אם את לא יכולה להשתנות לבד גשי לטיפול לבד.עם השינויים הברוכים שיחולו בך אין לי ספק שבעלך יצטרף לטיפול בשמחה. בהצלחה רבה!

התיעצות בעניין מגורים

אנו זוג נשוי 6 שנים + 2 ילדים ואנו מתגוררים בשכונה מעורבת דתיים וחילונים מאד שקטה במרכז הארץ קנינו את הדירה לפני כשנתיים בהסכמתי ובהסכמת בעלי, בזמן האחרון אני מרגישה בדידות ללא חברה ,שקט מדי ואני מאד רוצה לעבור לשכונה דתית שיהייה חברה לי ולילדים אך מנגד בעלי טוען שבשכונות הדתיות הקימות באזורנו קיים קלקול של בני הנוער ואינו רוצה שהילדים יחשפו לזה , ברצוני לשאול איך עלי לפעול .

פתרון יצירתי וחלוקת העצה

בס"ד לאתי,שלומות ואור! בנוסף לדברים המלמדים והמחכימים של עמיתי אני מוצא לנכון להדגיש שתי נקודות:האחת - פתרון יצירתי:כדאי להתפלל ולחפש יחדיו,את ואישך, מקום שמספק את שני הצרכים החשובים - שכונה דתית צעירה שוקקת חיים שאין בה,עדיין, "שבב".[עדיין כי בשכונות מעורבות וותיקות יש בעיות לא פחות חמורות עם ה"נוער"...] השניה - חלוקת העצה : אם לא מוצאים פתרון יצירתי אז צריכים לדעת לא ליפול בפח של המן:"או הכל או לא כלום!"ובלשונו של הרשע במגילה:"וכל זה איננו שווה לי..."קו מחשבה זה מביא ל- " עליה על עץ גבוה מדי שקשה לרדת ממנו..."[פשוטו כמשמעו!]אשר על כן היהדות מציעה את "חלוקת העצה"דהיינו להסתפק בחלק מן העצה כדי להשכין שלום אחווה ורעות בביתנו. להסתכל בנקודות הטובות ובהישיגים של הפשרה ,למרות שלא קיבלנו את כל מה שרצינו וחשבנו לנכון. בהצלחה רבה! גדי

בעניין השידוכים/שדכניות

האמת שאני לא יודעת איך להתחיל,ובמה להתחיל אבל אשתדל לתמצת כמה שאוכל. אני בחורה בגיל 30+ אךנראית כבת 20 . כל אחד ששומע את גילי מקבל הלם ולא מאמין, ב"ה בחורה בריאה,מוכשרת ומוצלחת אך לצערי ללא מזל. תקופת השידוכים וההצעות עצמם עולים על גדרם. שדכניות לא מהעולם הזה,מנסות להדביק ולהציע את כל מה שזז ולא שייך ואין מה לעשות איתו מציעים לי. לא שייכות לא חיצוני ולא השקפתית. הגעתי למצב שאני לא רוצה לשמוע על שדכניות ואני מקבלת הצעות מאנשים שרואים אותי וגם רואים את הבחורים. מה עושים עם שדכניות שחושבות שאם אתה בגיל מסויים צריך להדביק לך בחורים בני 40+ או גרושים עם ילדים? שנית-אם המראה שלי הוא מתנת ה' כי בטח ובטח המון נשים היו מוכנות להיראות כמוני, אז למה זה מצער אותי כל העניין הזה? אני מרגישה שהגיל שלי הוא מעין "מום" כתוצאה מכל זה אני לא ניפגשת ולא רוצה לשמוע על שידוכים ואם אני רק שומעת על שידוכים אני נכנסת לחרדות של "את מי עוד אני הולכת לפגוש" אין לי כוח לשמוע ואין לי כוח להיפגש. לצערינו היום צריך לברר על השדכנית קודם לפני שמבררים על הבחורים אשמח לעצתכם

אין יאוש כלל בעולם!

בס"ד לדנה היקרה,שלום ואור! מדבריך עולה שאת בחורה נאה,מוכשרת ,מוצלחת ובריאה.עם נתונים כאלה טובים את צריכה להודות המון,המון,המון ל-ה' יתברך.אכזבותיך משדכניות מלמדות אותי שאת יודעת בדיוק מה את מחפשת כך שאל תאפשרי לאף שדכן להציע לך הצעה שלא מתאימה לצרכים שלך הבסיסיים.העובדה שיש בעולם שדכנים שהם בבחינת" שקר דובר כסף נוטל"[ראשי תיבות שדכן]זה מצער מאוד ומחייב אותך להשתמש בכשרונך כדי לא ליפול בפחיהם.מצד שני אל תאבדי תקווה,נצלי את חודש הרחמים והסליחות להתפלל ל-"מזווג הזיווגין"שיפגיש אותך עם זיווגך האמיתי.החודש "המלך בשדה"נצלי זאת והתפללי מעומק הלב שתמצאי את בן זוגך בעיתו ובזמנו...אני מכיר זוגות שהתחתנו בגיל מבוגר יותר משלך בעשר וחמש עשרה שנה והם חיים באושר.ה' יודע מתי הכי טוב לכל אחד מאתנו להתחתן. הרבה הצלחה! גדי

מה אני יכולה לעשות?

בס"ד שלום, אני הבת השנייה במשפחה של 6 נפשות ורציתי לדעת מה אני יכולה לעשות במקרה שלי. המצב בבית הפך להיות ממש בלתי נסבל בשנים האחרונות, בייחוד לאחר שאבי מסר כספים, שלו ושל אימי (ללא ידיעתה), ל"חבר" שנעלם והמצב הכלכלי בבית הורע מאד (קל לתלות את האשם בזה אבל החיים בבית כמעט ולא התנהלו על מי מנוחות אף פעם). התקשורת והיחסים בין ההורים לקויים מאד ולעיתים הם לא מחליפים מילה ומבט במשך שבועות. הרבה פעמים אני מנסה לעודד את אמא ומשיחותיי איתה עולה שהיא מרגישה פגועה, שאין ביניהם אמון, הבנה, שיתוף ושאין לו רצון לשפר ותקן. שוחחתי מספר פעמים עם אבי, ולעיתים הגעתי לידי דמעות בניסיון להעביר לו את ההרגשה והמצב בבית, ניסיתי לשכנעו לפנות לעזרה מקצועית, אך הוא לא רואה בכך צורך. אבי הוא טיפוס שלא מדבר ושומר הכל לעצמו עד שברגע אחד הוא "מתפוצץ", ובכך הורס את כל מה שנבנה בניסיון הקודם לשפר, כך שזה מעגל קסמים שאי אפשר לצאת ממנו. אני לא אמא ולא אבא ולפעמים אני מרגישה שאולי אני לא צריכה להתערב, אבל האווירה בבית ממש קשה ואני לא יכולה לעמוד מנגד. אשמח אם תוכלו לעזור לי ולכוון אותי כדי לשפר את המצב. תודה מראש.

מעשיך מעולים,המשיכי בהם ותתפללי למי שהשלום שלו

בס"ד שלום לך ,בת אהובה וחכמה! את אהובה - כי הקב"ה מוכן אפילו למחוק את שמו הקדוש בשביל לעשות שלום בין איש לאשתו.אז בוודאי שהוא אוהב אותך מאוד על הרצון,האכפתיות והיוזמה את חכמה - כי את מבינה שההורים שלך זקוקים לעזרה חיצונית ,מקצועית. האבחנה שלך כי הטראומה הכלכלית שפקדה את ביתכם רק החריפה את האוירה אבל לא יצרה אותה - אבחנה נכונה מאוד. המשיכי לעודד את אבא ואמא להגיע לטיפול זוגי אצל יועץ נישואין .אם אמא מסכימה ואבא לא.תציעי לאמא להגיע לטיפול לבד.אני מאמין שאם אמא תשנה את דרכיה זה ישפיע גם על אבא.ואולי גם הוא יצטרף לטיפול במשך הזמן.והכי חשוב - תתפללי למי שהשלום שלו,שישכין שלום אמיתי ואהבה גדולה בביתכם. בהצלחה רבה. גדי.

מה עושים עם זוג שהבעל לא מוכן לדבר עם אשתו עקב קצר בינהם

אני ר"מ בישיבה, ואני מספר כאן דברים ששמעתי היום מפי תלמיד שלי הוריו כבר חצי שנה לא מדברים עקב בעיות תקשורת קשות הבעל מובטל זה כשנתיים, אשתו מתרעמת על כך שהוא אינו יוצא לעבודה ומתבטל בבית, בשעה שהיא עובדת בנקיון לזוג שלשה ילדים בני 20 עד 22 המצב בבית קשה כלכלית אולם הקושי הגדול ביותר הוא שכחצי שנה כבר ההורים אינם מדברים כלל בינהם, כל נסיונות הגישור של הרב השכונתי ושל קרובי המשפחה עלו בתוהו כל זאת עקב עקשנותו של הבעל שאינו מוכן להתפשר בכי הוא זה, וגם אינו מוכן לשום יעוץ. האמא במצב נפשי קשה ביותר, היא בוכה רבות, הבן תלמיד הישיבה נמצא גם הוא במצוקה מפני שהוא הבן הגדול והוא נדרש לגשר בין הוריו אימו מתקשרת כל הזמן ובוכה לו שיעשה משהו, שיעזור לה, אך הוא אינו יודע מה לעשות שאלתי היא איך אני יכול לעזור במצב שנוצר אם בכלל,

ירבו מורים כמותך בישראל!

בס"ד שלום לרב יאיר! רגישותך לסבלו של תלמידך,פתיחותך אליו כך שהוא מרגיש טוב לשתף אותך בבעיותיו האשיות והאכפתיות והיוזמה בחיפוש עזרה לצרת תלמידיך .ראויים לשבח והערצה. לגופו של ענין : אני מציע לעודד את האמא להתחלת טיפול זוגי אצל יועץ נישואין[דרך ארגון ינ"ר כדי למזער הוצאות כספיות ...]אע"פ שהיא תתחיל את הטיפול לבדה, הדבר יביא לישועה .אני מאמין כי אם אחד מבני הזוג ישנה דרכיו לטובה ויפעל בצורה נכונה,הדבר יגרום לשיפור מתמיד של הנישואין ולהטבת האוירה בבית בבחינת "כמים לפנים כן לב האדם". בהצלחה רבה! גדי

בעיות בנישואין

שמי נרקיס אני בת 52 וברוך השם גידלתי 4 ילדים שלמדו בישיבה והם דתיים שבגרו. בעלי יצא לפנסיה לפני חמש שנים מהיום והתחיל לצאת ל"נופש" כך הוא מגדיר אך לתקופה ארוכה של חודש וחצי ועוד למזרח הרחוק לי קשה מאוד מבחינה שאני יודעת שהייתי שם ואני כול הזמן חוששת ורואה שהרגשות בנינו השתנו אמנם נסענו ביחד לחול אך זה לא קרב בנינו התאיישתי עד שהלכתי לכיוון גירושין נפגשתי עם העו"ד אך הוא ומשפחתו גילו ואמרו חבל שתפרקי את החבילה בנינו הבעיה שהוא מצידו לא מוותר על הנופש הזה ולא מבין שזה מאוד קשה לי מבחינה רגשית איך אפשר להסביר לו ולקרבו אלי. בתודה, נרקיס 55

לא תשיגי קירוב בפירוק החבילה

בס"ד לנרקיס ,שלומות ואור! ממכתבך ניכר כי את רוצה בקירובו אליך,וגם הוא לא מעונין לפרק את החבילה בניכם.אמנם ,יש בניכם קונפליקט שאתם צריכים לפתור.[גם גיל העמידה בו אתם נמצאים יביא מסתמא לפתחכם עוד קונפליקטים - משברים כאלה ואחרים.]אשר על כן אתם חיבים לפנות לאיש מקצוע שילמדכם כיצד פותרים קונפליקטים ומשפרים את הקרבה,האהבה והאחדות שבינכם. בהצלחה רבה גדי.

כסיסת ציפורניים

בני, בן 6.5, ב"ה ילד טוב בד"כ וממושמע. ילד סקרן, אוהב לחקור לשאול להתעניין. בני מאוד נקי ומסודר, הוא לא סובל חוט מיותר, את הגופיה הוא לובש הפוף שיהיה לו יותר נוח ולא ידגדג לו. לאחרונה הוא החל לכרסם את הציפורניים. איך אני יכולה למנוע הרגל מגונה זה. אציין שהנני אם חד הורית מאז שנולד, גרה עם משפחתי.

טפלי בשורש הבעיה ולא בסמפטום

בס"ד לחן,שלומות ואור! כאמור,כסיססת ציפורניים מעידה על מתח רגשי פנימי. בנך,מדליק לך אור אדום בכסיסת הציפורניים.במקום לנסות לכבות אור זה בררי מדוע הוא נדלק.מהו המקור שגורם לבנך מתחים פנימיים.כמובן עשי זאת עם איש מקצוע - אולי דרך הגן,בו בנך לומד, יש אפשרות לפגישה עם פסיכולוג ילדים... דרך אגב הרגישות לתפירות של החולצה מעידה על בעיית תחושה כל שהיא,אולי היא לא קשורה לכסיסת הציפורניים ואולי כן. בהצלחה רבה גדי

שידוך, כסף ובירורים.

ענין 'קטן' שנורא מטריד אותי! יש לי גיס (אח של בעלי) בן 23 שבשידוכים. האמא גרושה ומאוד לא מעורה בנושא הזה של שידוכים ובירורים. השאלה שלי- כרגע מוצעת בחורה לו, ואף אחד לא מברר עליה, האם זה נכון שאני ארים את הכפפה ואברר על הבחורה??? או שמא אשאיר את המצב ושהם יעשו מה שהם רוצים? (ואם הנכון שאני אברר, אז אצל מי מבררים? יש לציין שזה פעם ראשונה שלי.) ודבר שני, הבחורה שהוצעה מאוד נראית לבחור, הבעיה- שהאמא טוענת שאין לה כסף לחתן עכשיו עוד ילד, היא מחתנת עוד 4 חודשים ב"ה את האח הבכור. והיא רוצה שיחכו עם זה חצי שנה או יותר, ובינתיים לא יפגשו, יכול להיות שהוא יפסיד את מי שהוא רוצה... מה נכון לעשות???? להפסיק או לקדם לחתונה? מתנצלת על האורך... אשמח להכוונה! תודה ורק בשמחות!

לא כל העולם מוטל על כתפיך

בס"ד לדסי,שלומות ואור! ברצוני לשאול אותך כמה שאלות שאולי יעזרו לך להפסיק להיות מוטרדת מזיווג גיסך: א.אם הבחורה המוצעת לגיסך "נראית לו"."מדוע שתקלקלי לו"?![אולי הוא כן ברר את הברורים המתאימים לו...] ב.מדוע שלא תשוחחי על כך עם בעלך,הרי הוא אחיו,קרוב אליו יותר ממך...אם הוא בחר בך לאשה הוא כנראה יודע לברר... ג.את אומרת שאת לא יודעת כיצד מבררים וגם לא אצל מי....אז מה הועילו חכמים בתקנתם?! בהצלחה רבה גדי

ללכת למקווה למרות שלא יקרה כלום?

אני ובעלי נשואים 16 שנה ויש לנו 5 ילדים בגילאים 2-15 יש ביננו חילוקי דעות וויכוחים אין סופיים. . בשנה האחרונה אני ממשיכה להקפיד ללכת למקוה למרות שהוא מקפיד לא להתקרב אלי באותו ערב. מידי פעם יש ביננו יחסי אישות אבל רק מתי שהוא מחליט(וכמובן רק שאני טהורה) ולעיתים רחוקות. הדבר פוגע בי ומשפיל אותי מאוד. אני חושבת שהוא עושה זאת כדי להרגיש שהוא שולט (כמו שהוא צריך להרגיש שהוא שולט בשאר הדברים בחיים שלנו: כסף, דעות וכו') בזמן האחרון אני מרגישה שאין לי שום רצון להתקרב אליו השאלה שלי האם להמשיך ללכת למקוה בידיעה שלא יקרה ביננו כלום, ואז להעביר את הלילה בבכי ואכזבה רק אציין שהוא לא מוכן ללכת לייעוץ וכמובן לא להביא לי כסף שאני אלך (למרות שאני עובדת, אבל זה נושא אחר) אשמח לקבל תשובה מהירה

מקרה שמחיב יעוץ בדחיפות

בס"ד שלום רב! אפתח בתפילה ש-ה' ימשיך לתת לך כוח להתמודד בהצלחה עם הנסיונות שיש לך עם אישך. יישר כוחך שפנית לפורום זה,זו התחלה מצוינת. עתה איעצך להפנות את כל מאמציך מהויכוחים האין סופיים לערוץ חיובי ומועיל : לשדל את בעלך ליעוץ זוגי להצלת הנישואין והילדים שלכם. כבר קיבלת מקודמי עצה טובה - תשאלי את אישך מיהו רבו ותבקשי מאישך שיבוא איתך לרבו לקבל פסק הלכה:אם במקרה כמו שלכם אתם חיבים לגשת לטיפול אצל יועץ נישואים רבני ? והחשוב ביותר התפללי ל-ה' יתברך שישפיע שלום בית אמיתי בביתכם ויתן לך עצות כיצד לשנות את עצמך כך שגם בעלך ישתנה לטובת משפחתכם. בהצלחה רבה גדי.

האמון בבעל מתערער- עזרה!

אני נשואה שנתיים, כרגע בהריון ראשון. מתחילת הקשר שלי ושל בעלי היינו מאוד פתוחים אחד לשני וההידברות בינינו היתה טובה (אני מאמינה שזהו המפתח לחיים וחיי נישואין טובים בפרט), למעשה הקשר בינינו טוב וחיי נישואין טובים עם הרבה אהבה ב"ה! אני מטבעי מאוד חשדנית, וגם בגלל שניכוויתי בעבר מאנשים אני נורא מפחדת מבגידות ואין לי אמון באנשים. דווקא עם בעלי הצלחתי לבנות אמון אחרי שבדקתי אותו מספר פעמים. פעם אחת הוא שיקר לי בנוגע לסרט מסוג מסויים שמצאתי אצלו בפלאפון ומאז האמון שלי בו מאוד התערער. אני תמיד עם יד על הדופק, עוברת מידי פעם על שיחות והודעות שלו ובד"כ הכל בסדר, אבל יש לעיתים דברים לא מוסברים ולא מובנים ואני מרגישה שהוא מתרץ אותם בתירוצים מטופשים!! ואני מרגישה לפעמים שהוא מסתיר ממני דברים... ייתכן וזאת רק הרגשה (והלוואי שכך) אבל אני כל היום נמצאת במחשבות שמא הוא בקשר עם מישהי חלילה... דיברתי איתו על כך לפני מספר ימים בפתיחות והוא כמובן הכחיש ואמר שהוא אוהב אותי ואנחנו מחכים לילד והוא לא יעשה שום דבר שיסכן את זה. אני מאוד רוצה להאמין לו!! אינני חושבת שהרגישות הזאת שלי קשורה להריון, מה שכן מבחינה רפואית נאסר עלינו לקיים יחסים לתקופה ארוכה של מספר חודשים ועד לאחר הלידה ואני מרגישה שזה ממש ממש פוגע בקשר שלנו! אני רואה שזה מאוד חסר לו ואולי בגלל זה החשש שלי שאולי הוא מחפש משהו שיספק לו את החוסר הזה. אני לא יודעת מה לחשוב כבר! אני לא נותנת לו להרגיש שאני חושדת בו אלא בודקת דברים בשקט... אבל מצד שני רק ממחשבה שאולי הוא לא הכי נאמן לי אני נרתעת מלהפגין אהבה כלפיו וכל הזמן מרגישה כעס מסויים כלפיו. עד כמה אני צריכה לבדוק ולוודא את הנאמנות שלו כלפיי?? אני מפחדת שכך אני ימשיך כל החיים... מה שבטוח אני לא מעוניינת להיות מהנשים התמימות שחושבות שלהן זה לא יקרה ובסוף מגלות דברים עצובים... ולצערי הרב ראיתי המון מקרים כאלה!! מה עושים?? תודה....

גם על דברים כאלה צריך לדבר

בס"ד שלום לך אשה צעירה אני מצטט את תחילת דבריך:"מתחילת הקשר שלי ושל בעלי היינו מאוד פתוחים אחד לשני וההידברות בינינו היתה טובה (אני מאמינה שזהו המפתח לחיים וחיי נישואין טובים בפרט), למעשה הקשר בינינו טוב וחיי נישואין טובים עם הרבה אהבה ב"ה!" אז מדוע שלא תדברי עם בעלך על הנושא המעיק...? אני מאמין במה שאת מאמינה:זה המפתח לחיי נישואין טובים:אפשר לדבר על הכל...אין סודות... כמובן שתדברי איתו בענווה ומתוך המצוקה שלך והקשיים שלך...מסתמא גם הוא יפתח לדבר על הקשיים שלו... ואם קשה לך מאוד לדבר על כך. פני לסיוע אדם שלישי מקצועי מהפנל הרחב של ינ"ר שהוא יאפשר לך שיחות מורכבות על נושאים עדינים ומהותיים כאלה. בהצלחה רבה-גדי

מה עונים לגברת?

לחברי הפורום שלום וברכה, רציתי לשתף אתכם במייל שנשלח אלי ע"י גב' ששלחה שאלה לפורום י.נ.ר ולא ממש קיבלה תשובה. אני אומנם הגבתי לשאלה שלה אז בפורום, אך האמת שלא ידעתי מה להשיב לה - הבקשה שלה נראתה לי תמוהה וקצת בעייתית. אשמח אם תוכלו לעזור לי לתת לה תשובה בעניין. להלן שאלתה: "לאור פנייתי לי.נ.ר. לבקשת שאלת רב לבני בן ה-10. תודה על תשובתך אך אני לא צריכה ייעוץ לגבי גירושיי. מדובר בנושא הליכי גירושין קשים ביותר שבני הקטן שובל הוא הנפגע העיקרי. כיום יש לי החלטה מבית הדין הרבני לפינוי האישה מהבית, דהיינו, ביום שני הקרוב ה- 9/1/12, אני אמורה לעזוב את ביתי על לא עוול בכפי. דואגת מאוד לבני שיהיה בבית עם אב ואחים אלים כלפיו. נעשה לי עוול גדול מאוד, כאשר בני היה נוכח בכל האירועים האלימים כלפי וכן גם ספג וסופג מכות עד היום. מחר, ה- 8/1/12, יהיה דיון בביהמ"ש למשפחה בעניין אומנה לילד, סיפור הזוי ביותר. האם ידוע לך על רב שבני יוכל להתקשר עימו ב- EMAIL ?(אין שיחות לנייד מהטלפון של הבית, אביו ניתק, ולא הייתי רוצה שינהל שיחה ויעלו על בני הקטן ויחטוף יותר מכות). מאחר ואני לא אהיה בבית לאור פינויי מהבית, היום יותר מתמיד אני דואגת לבני, לפחות שיהיה אדם שיוכל לשתף במה שעובר עליו. זוהי בקשתו של שובל לדבר/להתכתב עם רב. סביר להניח שהיום יהיו לו המון שאלות ויצטרך מענה על כל השאלות. תודה מראש," אז אם למישהו יש רעיון או עצה כיצד אפשר לעזור לגברת אשמח לשמוע. תודה לכם נאוה סבג

מצב מורכב שמתאים לעבודה של פקידת רווחה

בס"ד נאווה,שלום רב! אני שותף לדעתה של קודמתי.אנחנו צריכים להיות מספיק צנועים ואמיתיים: לא לקחת על עצמנו משימות שהם לא בתחום המקצוע שלנו!לפקידי הרווחה יש עיניים טובות ורגישות לאלימות בכלל ,ועל אחת כמה וכמה אלימות כלפי ילדים .יש להם גם את האמצעים ,הידע והיכולת לטפל במצבים שכאלה עם הגורמים הרלוונטים... בהצלחה רבה! גדי

החלפת תפקידים

שלום ליועצים אני אמא לילדים קטנים.אני עסוקה משעות הבוקר המוקדמות.עד הלילה שבו איך שאני מרדימה את הילדים אני קורסת מעייפות והכלים והכביסות וכל הבלגן בבית ממתינים לי ורק לי בסבלנות למחרת. אני עסוקה כל היום בטיפול בילדים ובבעל.אין לי זמן לעצמי או לבעלי או לזוגיות שלנו. אני עובדת ועובדת קשה. ברצוני להבהיר שאני לא מתלוננת אלא מסבירה את המצב. לכן החלטתי להעזר בעוזרת בית לבעלי היקר חבל על הכסף שאני מוציאה על העזרה הזאת הוא כל הזמן חוזר ואומר שרק אם אהיה יותר מאורגנת אז הבית יתנהל יותר טוב.נכון הוא צודק אך זה מה שאני מסוגלת.הוא הרבה פעמים מציע שנתחלף בתפקידים והוא ישב בבית וידאג לכל.... ואני אפרנס.הצעה נפלאה רק חבל שהוא שוכח שאני נושאת גם בעול הפרנסה. הוא הציע שאני אשלם לו במקום לעוזרת ואז הוא ינקה. ולכן פניתי אליכם האם כדאי לי? אני לא מתלהבת מכיוון שזה ירתיח אותי שאני צריכה לשלם לבעלי. ושנית כל מתי בדיוק הוא יספיק כשהוא חוזר כל יום בשמונה וחצי בערב? כמובן שאשמח מאוד שהוא ילמד לקח ויראהשהוא לא מסוגל לעמוד בכל הדיבורים שלו. ואז אולי סוף סוף יעריך את כל מאמצי בבית. אמרתי לו שאני מעדיפה לשלם לעוזרת כדי שיהיה לנו סוף סוף זמן אחד לשני.וזמן לעצמי כמובן. זוהי הוצאה נכבדת אך גורמת לי אושר רב מחכה לתשובה

שותפות מלאה

בס"ד שלום לך,אשת חיל! כשם שאת עוזרת לו בפרנסה כך תבקשי שיעזור לך בעבודות הבית. הכל כמובן מתוך שיחה נעימה באוירה טובה.ואז יהיה לשניכם זמן להשקיע בעיקר:בזוגיות שלכם.כדי שתמשיכו להיות אוהבים -"בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר"! בהצלחה!!! גדי

המשך.......

ליועצים ויועצות היקרים תודה רבה. ברשותכם אענה לכולכם בצורה כללית. אז ככה: שותפות רגשית? מעולם לא נתקלתי במונח הזה אני מניחה שאתה מתכוון שאין מעורבות רגשית .בעלי בקש המון פעמים שאשתף אותו במצוקותי.אני לא יכולה לעשות זאת כי הוא אף פעם לא מבין אותי ואז אני כועסת ונפגעת יותר ואז המצוקה יותר קשה.דוגמא קטנה מאתמול,אחיינית שלו היתה אצלנו אתמול והיא סיפרה לי שהיא עייפה שהיא רגילה לקום מאוחר בשבת.ותשע בבוקר זה מאוד מוקדם בשבילה.זה נורא הצחיק אותי עניתי לה שקמתי בחצות ואחר כך באחת וחצי ובשלוש בחמש בבוקר וכ'ו...לילדים..... לי יש סיבה להיות עייפה...דיברתי איתה בנינוחות מחייכת עם מצב רוח נפלא.וכאן בעלי התפרץ לשיחה וצעק''כמה את מתלוננת,כמה תלונות...''' נפגעתי מאוד לא זוכרת מה עניתי לו. יותר נכון צרחתי עליו בחזרה. איך אני יכולה לשתף אותו.אם כל דבר שאני מספרת בעיניו זאת תלונה? אם כואב לי הראש לו תמיד כואב יותר...אם עבר עלי יום קשה.הוא מייד יענה לי שעליו עבר יום יותר קשה.אז בשביל מה לטרוח? יש לנו מיליון בעיות אם לא היו לנו ילדים מזמן היינו מתגרשים.אנחנו ממשיכים להאחז בנישואין הללו יותר נכון בשותפות העסקית הכושלת הזאת.כי אם נפרק אותה העתיד הכלכלי של השותפים הצעירים יותר יפגע קשות. אחד מכם שאל אותי מה זאת אשה בשביל בעלך? אני לא יודעת מה זאת אשה בשבילו.אך אני יודעת מה הוא רוצה.אשתו צריכה להיות יפה,רזה אך לא יותר מדי רזה.הוא לא רוצה לחבק עצמות.היא צריכה להיות עקרת בית יעילה טבחית טובה.שיהיו יחסי אישות טובים.שתעבוד תפרנס תכניס כסף לבית...כי אם היא לא רווחית היא לא שווה הרבה.ואז ''חבל על האוכל שהיא אוכלת.''מה עוד? .שיהיו לו סוף סוף מספיק גרביים במגירה.והוא לא יצטרך כל יום לצרוח עצבני...איפה הגרביים שלי? והציציות שלי? והלבנים שלי? נמאס לי לחפש כל יום. ואז כשנשבר לו סופית הוא נכנס זועם לחדר כביסה משליך משם הכל מכניס למכונה את הבגדים שלו צורח עלי שאפעיל אותה... מה עוד? שאהיה אמא טובה שתמיד יהיה אוכל בבית. שאכין שעורים עם הילד הגדול.ושלא אתלונן . אך את זה כבר סיפרתי.וזהו. בקשר לעוזרת היא הגיעה יום שישי.מה שהיא עשתה בארבע שעות יכלתי לעשות בשעתיים.אין לה מושג וחצי מושג בניקיון.לקחתי ממנה את הסמרטוט והמגב והסברתי לה איך ומה תוך כדי שאני מבקשת ממנה שלא תעלב.בעלי ישן לו בכיף בחדר.תאמינו או לא זה שימח אותי.שיהנה קצת המסכן אחרי כל הצרות שאני עושה לו. ועוד משהו בעלי מתכוון ברצינות גמורה לכך שאשלם לו והוא ינקה.אם אני אבקש ממנו עזרה בקפול כביסה וכ'ו... הוא יאמר לי מה את רוצה שאני אלבש חצאית? אם אשלם לו זאת לא תהיה בושה או קושי בשבילו להפך הוא ישמח מאוד הוא אוהב כסף.וגם הוא יוכל סוף סוף להראות לי שהוא הרבה יותר טוב ממני. אני מקווה שעכשיו אתם מבינים יותר מתנצלת על האורך והבלבול של מה שכתבתי. נראה לי שבעלי צודק ואני באמת מקטרת .... אני צריכה לרוץ לעבודה תודה ויום טוב נ.ב. קראתי לעצמי אשת חייל בתור הלצה.דימיינתי לעצמי את התגובה של בעלי אם ידע שבחרתי בכינוי ''אשת חייל'' יתעלף מצחוק. יום אחד אני אהיה.אני מבקשת מהשם כל הזמן בבקשה בבקשה בבקשה שאהיה אשת חייל שאהיה יעילה זריזה מלאת מרץ עקרת בית למופת אמא ורעיה לתפארת

חשבונות בנק...

בס"ד אשת חיל מי ימצא? למרות שאת התפילה שמת ב - נ.ב. ממש ברגע האחרון, אחרי שהבנת שאת צריכה לרוץ לעבודה,זה המעשה הכי גדול בבנית הבית שלכם,הזוגיות שלכם.גם עצם הפניה שלך לפורום בגילוי לב היא מעשה בונה וטוב. אך ההתנהלות היומיומית שלכם היא לפי ההגדרות שלך ובמילים שלך :"...שותפות עיסקית כושלת..." ומדוע לא לפרק אותה ? ענית לעצמך ואמרת:"... העתיד הכלכלי של השותפים הצעירים יותר יפגע קשות..." ואם בעלך רוצה כסף עבור העזרה שלו בעבודות הבית,מסתמא גם בשבילו הנישואין הם שותפות כלכלית. זה נשמע כאילו ח"ו יש לכם שני חשבונות בנק... משניכם נשמע שאתם סובלים ומאוד לא מרוצים מהמצב הנוכחי.אז קדימה הגיע הזמן למעשים בונים ,מעשים שתואמים את התפילות.את אותו כסף שרצית לתת לעוזרת בית תתני לאחד מחברי למקצוע שבעזה"ית יגלה לכם שיש בנישואים חשבונות בנק אחרים ,נסתרים,אבל מהותיים וחשובים:האחד חשבון האהבה והשני חשבון השנאה.עם שיתוף הפעולה המלא שלכם הוא יוכל להוביל אתכם להמעטה הדרגתית בהפקדות הנוכחיות שלכם לחשבון השנאה ולהרבות בהפקדות לחשבון האהבה... בהצלחה רבה - גדי

שלום בית מול הסתת הבעל מצד הוריו

שלום רבותיי. נישאנו לפני כשנה וחצי לאחר היכרות של שלושה חודשים.יש לציין כי בעלי עשה את הרושם של בחור טוב,עם ראש על הכתפיים,דיעותינו בנוגע לאורח החיים הדתי התאימו כמו גם חינוך הילדים. לאחר ארבעה חודשי נישואין, בגלל בעיה פיזית של בעלי שנראתה לעין רק אחרי הנישואין,ביצענו בדיקת זרע,על מנת לברר אם הבעיה הפיזית של בעלי יכולה להוות בעיה בכניסה להיריון ואכן,התוצאות הראו כי ניאלץ לעבור טיפולי פיריון וכי לא נוכל להרות כדרך כל הארץ. עברנו חצי שנה מפרכת וקשה מאוד של טיפולים ובסופה ב"ה,נקלטתי להיריון.בכל תקופת נישואינו,הבית תיפקד כרגיל,בישלתי כל שבוע,הקפדתי לשמור על כבודו של בעלי והוריו. במשך כל התקופה הזו,היינו מבקרים את הוריו של בעלי,ובכל פעם אביו היה מקניט אותי,החל מהעובדה שאני לא בלונדינית עם עיניים כחולות,ועד למצב שבו כשבעלי החזיק את ידי,אביו טען בפניו:"נראה כאילו אתה הראשון שהתחתנת,מה קרה?תעזוב לה את היד!",או "תפסיק לפנק אותה זו רק אישתך",או "אם יש לך בעיה אל תספר לאישתך שום דבר,היא לא צריכה לדעת כלום". בעלי סיפר לי שאביו היה מתעלל בו כילד (למשל-שופך על ראשו מים קפואים בחורף),שאביו איש קשה מאוד,פרימיטיבי (אביו לא מאפשר לאישתו לצאת לעבוד,או להיות בקשר עם סביבתה או משפחתה),והוא אף ניסה לשכנע את בעלי שגם אני לא אעבוד ולא אמשיך את לימודיי לתואר ראשון,כמו גם הוא אמר לי בפירוש, את לא צריכה ללכת למשפחה שלך,בנוכחות בעלי,שאחיו ואחיותיו של בעלי קבעו את מגוריהם רחוק מהאב מחשש וידיעה שהאב יכול לחבל בחיי הנישואין שלהם.בעלי הקפיד לציין שהוא לא כמו אביו וכי הוא מתנהג אחרת. שלושת החודשים הראשונים להיריון היו מאוד קשים מבחינת בחילות והקאות..בעלי לא עזר לי,הקפיד לציין שהוא מרגיש שהוא מטפל באישה חולה..שריח הקיא מגעיל אותו ומונע ממנו לאכול (כשהוא אוכל צהריים מסודר בעבודה),אך לא התלוננתי.באחד הימים,סיימתי לעבוד מוקדם,ולכן הגעתי לבית הוריי עד שבעלי יגיע לעבודה (אנו גרים לבד,בדירה שנתנו לנו הוריי לעת עתה,ללא שכר דירה,עד שנמצא דירה משלנו),בשעה שהוא צריך לסיים שלחתי לו הודעה וביקשתי שיקנה מספר דברים מהסופר.לא היה מענה.לאחר חצי שעה הוא הגיע עם הוריו לבית הוריי.לא הבנתי את פשר הביקור.עד שאביו החל לדבר,שהבן שלו סובל כי הוא לא יוצא לבלות ואימו אמרה שהיא רוצה לקחת אותו איתה.בתקופה ההיא,היקאתי וביו לי בחילות קשות,בקושי יכולתי לדבר..וכך היה.הוא הלך עם הוריו. לאחר מכן,הוא חזר לדירה,לקח את חפצינו המשותפים (כולל הזהב של החינה למשל) ומאז לא תיקשר.יום למחרת הוא ניגש לחשבון הבנק,בהוראתו של אביו,וניסה לקחת את כספי החתונה. משלא הצליח, ניגש לבית הדין הרבני וקבע דיון,כאשר בדיון ביקש שלום בית.כשחודשיים, הוא לא דיבר איתי. הדיין הראשי היה קצר רוח לא ירד לעומקו של עניין ומיד שלח אותנו לייעוץ. עד היום, איני מבינה ממה נבע הריב עם הוריו של בעלי, כשביני ובינו לא היה שום ויכוח. כעת הוא מציב תנאים שלא נגור בעיר המגורים הנוכחית וכו' וכו'.דברים שלא מקובלים עליי. מבחינתי זה או אני או הוריו. חוץ מהמצב הפיזי ,המצב הנפשי כתוצאה מכל הבלגן הזה,על לא עוול בכפי לא מוסיף ומאוד גורע. אני ממש זקוקה לחוות דעת. מה דעתכם?..

בית הדין שלח אותך למה שאתם צריכים

בס"ד שירה,שלום רב! הבעיה שסיפרת עליה ,היא בעיה ידועה לכל מטפל זוגי.לכן אל תהססי תשמעי לבית הדין ותבחרי יועץ נישואין מקצועי בהצלחה!גדי

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130