מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 27/09/2020 ט' תשרי תשפ"א
רבקה פויכטונגר

רבקה פויכטונגר, M.A

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

כיוון לחיים

בעלי אדם נחמד וטוב .אני אוהבת אותו אך רוצה שיהיה לו כיוון ברור בחיים .שישא איתי בעול החשיבה קדימה וינהיג את המשפחה . איך בונים בלי לשבור?

לשחרר

ליאת יקרה, שלום משאלתך עולה כי חיי הנישואין יקרים לך וזה נפלא. את רוצה שבעלך ישא אתך בעול החשיבה ההנהגה - האם את נותנת לו מקום לכך? אולי יותר נח לשניכם שאת עושה את כל העבודה? אולי כשאת לוקחת על עצמך את כל האחריות, בכך את מאפשרת לבעלך לשבת מהצד? עד כמה שזה נשמע מוזר, באופן פרדוקסלי, אם תשחררי ותתני לו באמת מקום יש סיכוי שהוא יתפוס יותר אחריות . אולי תנסי - חשבי על תחום מסוים בו את מוכנה לתת לו להנהיג ושם שחררי את החבל. העבירי אחריות - אך היי גם מוכנה לקבל שהוא יעשה דברים אחרת ממה שאת היית עושה. אשמח לשמוע אם ניסית ואיך זה השפיע. בהצלחה רבה רבקה

"לא מעניין..."

כאשר אני משוחחת עם בעלי אני שמה לב לעיתים כי במהלך השיחה הוא פתאום אינו מקשיב לי ואני חשה כאילו איני מעניינת אותו כלל האם הבעיה תלויה בי ?

אופני הקשבה שונים

נריה יקרה, שלום כתבת כי נראה לך שבעלך אינו מקשיב - איך את יודעת? האם הוא קורא עיתון בזמן שאת מדברת, או לא יוצר קשר עין? למה זה משנה? משום שלנשים ולגברים ישנם אופני הקשבה שונים. לדוגמה: נשים משוחחות כשהן אחת מול השניה ומחפשות קשר עין, ואילו גברים פעמים רבות יושבים זה לצד זה ומשוחחים. אני הייתי מציעה לשאול אותו אם זה באמת לא מעניין אותו. ואף להסביר לו כמה זה עושה לך טוב לשוחח דוקא איתו על מה שעובר עליך ועד כמה חשובה לך ההקשבה שלו. שימי לב: חשוב לבעל לשמוע שטוב לך, אז אם את מרבה לספר על קשיים, הוא מרגיש שלא בנח ואולי זה אוטם אותו מלהמשיך ולהקשיב. לכן כדאי להקדים ולומר לו שלקשיים שלך אין קשר ישיר אליו (ואין פה הטלת אשמה או אחריות), רק חשוב לך לשתף אותו. נקווה שעזרנו בברכה ובהצלחה רבקה

בעיות בתקשורת הזוגית

שלום רב! אני נשואה שנה וחצי ובמהלך תקופה זו אני ובעלי נתונים לויכוחים וחילוקי דעות בנושאים שונים. בזמן האחרון הויכוחים בינינו הפכו להיות קולניים ולא "נעימים". אנחנו רבים על דברים קטנים מה שמעיד על כך ששנינו טיפוסים עקשניים. אני כרגע לא עובדת, סיימנתי את לימודיי האקדמיים ולא מצאתי עבודה במשך תקופה ארוכה. לאחר החגים אני מתחילה לעבוד. יתכן שעובדה זו החריפה את המתיחות שבינינו. יש לציין שאנחנו גם יודעים לנהל שיחה בצורה בוגרת והגיונית ולהקשיב אחד לשני . לאחרונה עלה הנושא של הבאת ילד לעולם, נושא שנוי במחלוקת עבור שנינו מכיוון שאני מעוניינת כרגע והוא לא. השאלה היא מה עוד אפשר לעשות.....

לבחון סיפוק הצרכים הרגשיים

דיאן, שלום רב כהרחבה למה שכתב קודמי: משאלתך עושה רושם כי אין לכם מחלוקת בענין מסוים, אלא הרבה מריבות בנושאים שונים. מכאן נראה כי אולי צורך בסיסי רגשי שלכם לא בא על סיפוקו. כדאי שתבחנו - כל אחד לעצמו ושניכם יחד - אם אחד מהצרכים הבאים אינו בא על סיפוקו: הצורך באינטימיות רגשית הצורך במרחב אישי הצורך בבטחון ויציבות בקשר הצורך בשבירת שגרה הצורך לקחת אחריות על החיים הצורך לזרום ללא כללים (נכון שיש כאן סתירות, אולם כולנו נעים בין שני קטבים כל הזמן.) אם גיליתם שמשהו אינו בא על סיפוקו, עליכם לבנות איזון זוגי חדש, שיספק את הצורך, וזאת לא בוויכוח כי אם בעזרת משא ומתן, בו כ"א מפרט את צרכיו ואת מה שהוא מוכן לעשות למען השני. בהצלחה רבקה

שאלה : ענישה אכזרית

מאת: בתיה אשה שהתקרבה ליהדות והתחילה לשמור שבת וטהרת משפחה, אך לא מונעת מבעלה לעשות כרצונו בעניין השבת. הבעל החל להתנכר לאשתו ומתרחק ממנה בכל המובנים. וטוען שזה בגלל שהיא שומרת שבת וטהרה!(דהיינו: מעניש אותה ). האשה ניסתה בהרבה סבלנות ורצון טוב לשמור על שלום בית, כולל בקשה ללכת ליעוץ, אבל אין בו שום רצון לשנות מגישתו. (הזוג נשוי +3ילדים) מה אפשר לעשות במצב כזה?

מה מציק לו

שלום בתיה ראשי יישר כח לאשה על השינוי שלקחה על עצמה, ושהיא מנסה להתמודד עם הקשיים מתוך רצון טוב. נראה שהבעל חושש ממשהו או מרגיש מאוים, ולכן מתנהג כפי שמתנהג. אם ניתן יהיה למצוא אדם אובייקטיבי, שהבעל מקבל את דעתו, רצוי שהוא ישוחח איתו על השינויים שחלים בבית וישמע את דעתו. אם האשה מקורבת לרב כלשהו, שמורה לה את ההלכות - כדאי שתתיעץ עימו בענין. הרבה הצלחה רבקה

חינוך ילדים

שלום רב הבעיה שלי כזאת עקב החינוך הקלוקל שלי והמידות הגרועות שלי לילד שלי יש התקפי זעם אתמול כעסתי עליו שנשבר משהו בבית התגובה שלו היתה אני אברח מהבית הזה אני אהרוג את עצמי וכו' השאלה שלי היא כזאת :איך אני אמורה להגיב במצבים כאלה?ואני יודעת שאני צריכה לעבוד על המידות שלי אני מקווה שהמקרה הלא נעים הזה יתן לי המון מוטיבציה להשתנות

חינוך הילדים - סדנה לעבודת המידות

שרונה, שלום רב אכן את מתמודדת עם בעיות לא פשוטות, אולם אינך היחידה. לרוב ההורים ישנן בעיות עם ילדיהם. התקפי הזעם שלו אינם קשורים בהכרח למידותיך. גם לאם רגועה יתכן ילד עם התקפי זעם. החינוך הקלוקל שקבלת איננו רלוונטי כרגע. את אדם בוגר ובעל בחירה וביכולתך להשתנות ולא לתלות כל קושי במה שקבלת או לא קבלת בילדותך. אינני מכירה אותך ואיני יודעת אם מידותיך כה גרועות כמו שאת תופסת את עצמך, אך וודאי שאת, כמו כולנו, צריכה לעבוד לתיקון המידות, ותמיד אפשר להתקדם עוד ועוד בענין זה. מה שיותר קל לי לומר הוא שהילדהזה שקבלת הוא מתנה מרבש"ע לתיקון מידותיך. התנהגותו מותאמת בדיוק נמרץ לסדנת החינוך שאת צריכה להעביר את עצמך. ילדים, בד"כ "מתלבשים" באופן תת מודע על הנקודות החלשות אצלנו. למשל: אם בנך מרגיש שאת נלחצת מהאיומים שהוא מאיים, הוא ימשיך להשתמש בהם. אם התקפי הזעם שלו גורמים לך לרגשות אשמה - הוא ימשיך בהם. משום שכך הוא נמצא במחשבתך ומעסיק אותך בו. אם, לעומת זאת, הוא יראה שאמא אינה יוצאת משלוותה והיא רגועה , אוהבת ומלאת אמון בו ובעצמה, הוא ימצא דרכים חיוביות להתחבר אליך. אני מאוד ממליצה לך להרשם בהקדם לחוג הורים באזור מגוריך, זה יתן לך המון! הרבה הצלחה רבקה

בעיות כלכליות

בעיות רבות בין בני זוג נסובות על רקע בעיות כלכליות הנובעות מחוסר ידע לניהול נכון של משק הבית. ברצוננו להרכיב קורס התמחות בנושא זה שייועד למנחי נישואין משפחה, יועצי נישואין רבניים ושאר אנשי המקצוע העוסקים בתחום, וכן אנשים מהציבור הרחב. אשמח לשמוע את חוות דעתכם על הרלבנטיות של הנושא להנחיית וייעוץ נישואין, האם יש בעלי מקצוע בתחום הכלכלה שאתם מכירים? הצעות לרעיונות, נושאים וכל דבר יתקבלו בברכה.

שילוב של מומחים

אני נוטה להסכים עם מר מורדוף, שיהיה יועת שיעזור לבני הזוג ביחסים ביניהם, וכאשר הבעיה תשאר כלכלית, להפנות ליועץ כלכלי, כמו של פעמונים. מר אריאל לדרברג גר בבית אל והטל' הוא: 9974919 בהצלחה

קשר אסור

אני ובעלי יחד 10 שנים מתוכם 3.5 נשואים מאז ומתמיד הייתה בינינו אהבה מטורפת ואמון הדדי ותקשורת מדהימים,אנחנו חברים טובים מאד. לפני מס' חודשים הגיעה אל עבודתו של בעלי עובדת חדשה,בנובמבר האחרון גיליתי שיש לו קשר עימה-גם מתכתבים בICQ,גם מדברים ושולחים הודעות טלפוניות בצורה אינטנסיבית,ואפילו נפגשו מדי פעם.דיברתי איתו על כך והא הבטיח לי שלא יהיה עימה בקשר.מאז ראיתי שהוא לא לגמרי ניתק עימה את הקשר אך ירד מאד במינון.שאלתי אותו עם הוא בוגד בי והוא אמר שלא!תמיד האמנתי לו אך לצערי מאחר שמס' פעמים שיקקר לי בנדון אני כבר לא מאמינה. מאחר שתפסתי אותו בקשר עימה החלתי לבדוק אותו ולהראות לותוצאות-הוא אמר תפסיקי עם השטויות שלך(מרגיש חנוק) הרפתי,אני נותנת לו את הספייס,אך עדיין חוששת שהוא איתה בקשר-היא מצידה לא אכפת לה שהוא נשויומנסה כל פעם לפתות אותו(היא רווקה) כמעט שהוא עז את הביית ובמריבה האחרונהלפני שבועיים טען שכיום הוא מסוגל להיות עם משהי אחרת בגלל התנהגותי-אני אוהבת אותו והנישואין יקרים לי אין לנוילדים ואנימאד רוצה וגם הוא מאד רוצה אך אני חוששת מה את מציעה?(אני כרגע מאופקת ולא מזכירה בכלל רמז לכל הקשר בינים כך שאני מסתבר הכי בסדר כאן)אני חייבת לציין שבעלי עזב את עבודתו לפני שבועיים (ללא קשר אליה)

לחשוב למה

כוכב יקרה,שלום רב הסיפור באמת כואב ולא פשוט. מצד אחד את מספרת על אהבה, אמון וחברות, ומאידך על הסתרה, ריגול וחשדות. זה לא מסתדר יחד. בואי ונסי להסתכל על המשבר הזה ביחסים ביניכם כמנוף שירומם את הנישואין ואת הזוגיות שלכם. צריך קצת להתעלות מעל לקנאה ולרגשות הפגועים שבוודאי נמצאים אצלך ובצדק. אבל אם קרה כזה דבר לבעלך למרות האהבה המטורפת והחברות - יתכן שצורך מסוים שלו לא בא על סיפוקו בנישואיכם, והוא מחפש אותו בחוץ. זהו איתות לעשות חושבים ולראות - האם נכנסתם לשגרה וחסר ריגוש? האם את נותנת לו מרחב? האם משקיעים בקשר או שכל אחד עסוק בענייניו? האם נושא הילדים גורם לו לחוש מחנקר של מחויבות? אלו רק דוגמאות, את בוודאי מכירה יותר טוב את נישואיכם ותדעי לשים את האצבע על הנקודות המשמעותיות. אם אינכם מצליחם לבד, כדאי להעזר ביועץ. המגמה האי לא רק להציל את הקשר, כי אם לשדרג אותו עוד ועוד למעלה. הרבה הצלחה ואשמח אם תעדכני מה קורה הלאה, ואם הדברים שנאמרו מצאו הד בנפשך. כל טוב רבקה

ושוב תגובה

קודם כל-לא פגעת בריגשותיי למרות שהתקופה שאני עוברת היא לא קלה, כל פעם להיפגש עם אחר, לא הכי פשוט. חלק מהתיסכול שלי הוא אכן מכמות הרווקים והרווקות במדינתנו. זה דיי מפחיד לפגוש בחורים בני 40 ואפילו יותר ולדעת שהם עוד לא התחתנו, ועוד יותר שמציעים לי בחורים בגיל הזה. בקשר לשדכניות אני ממש לא מתייחסת וגם לא עושה מה שהם אומרות, פשוט אומרת שלא מתאים לי וזהו. אבל זה דיי גורם לי עוגמת נפש, שזורים מלח על הפצעים ומזכירים לי את גילי, ואומרים לי בחור בן 40 לא כזה מבוגר ממך, זה מרתיע ומפחיד אותי. אני מרגישה נפשית מזה ילדה, חוץ מזה שאני גם נראת. מפחיד אותי שמצעים לי בחור בן 40 , אני לא מצפה שיציעו לי בחור בן 20 אני דיי בוגרת בשיכלי, ובעבודה שלא שמעו את גילי פעם אחת ניגש אלי מישהו ושאל בת כמה אני, כי הוא אמר שאני נשמעת מאוד בוגרת, כשאמרתי את גילי הוא היה בהלם, הוא חשב שאני הבת של אחד העובדים ובאתי עם אבא שלי לעבודה,,,,,, רק ריבונו של עולם יודע מה טוב לי ואני משליכה הכל רק אליו,,,,, אני לא רוצה לתסכל את עצמי עוד יותר אני מקווה שאני לא הולכת עם ראש בקיר, ואני מקווה שהדרישות שלי הם לא בשמיים, אני לא צימצתי את מעגל ההצעות בגלל שאני רוצה אלא בגלל שאני לא רוצה לגרום לעצמי עוד ועוד סבל. אני קיבלתי את מתנת ה' שאני נראת ב-10 שנים צעירה מגילי, אז ה' יודע גם שאת זיווגי בטח אני ארצה שיהיה בנינו מציאת חן, בנתיים זה לא קרה יהי רצון שזה יקרה במהרה תודה רבה על הייעוץ, ההכוונה, והקריאה של המכתב

חבל לצמצם סתם

טוהר, שלום וברכה איחולי להצלחה רבה בחיפושים. אני יודעת שזו תקופה קשה, מתסכלת וכואבת ומאחלת לך הרבה כוחות לעבור אותה. אמנם את נראית צעירה ב10- שנים מכפי גילך, אולם השעון הביולוגי שלך מתקתק מבלי להתחשב במראיך החיצוני. זה דבר שמרתיע בחורים בגילך שלכן רוצים מישהי צעירה יותר. ככל שהזמן עובר אינך מרוויחה נקודות מבחינה זו. עצתי לך לא לפסול מראש בחורים שמבוגרים ממך ב 6-7 שנים. אלא לברר מראש, עד כמה שניתן , את המראה החיצוני. לא כל הבחורים בגיל זה כבר מקריחים, מאפירים ומשמינים. יש כאלו שנראים טוב. ויתכן שזה כמו עם הזקן - כפי שתיארת בעבר, שבתחילה פסלת כל אחד מזוקן, אך קרה שנפגשת עם בעל זקן והוא דווקא היה נראה בסדר. האישיות שלנו היא מכלול של האופי , הדיבור, המראה וכו'. לפעמים כאשר נפגשים עם מישהו, גם אם אינו נראה מדהים, בכלל לא מרגישים בחיצוניות שלו, משום שאישיותו מקרינה. וזה דבר שאפשר לדעת רק בפגישה פנים אל פנים. יחד עם זאת, אני מבינה אותך שאין לך כח נפשי לעוד ועוד פגישות סרק. על כן עצתי שכן תבררי מראש מה שאפשר, אבל אל תפסלי על גיל. וזכרי שמראה חיצוני הוא דבר שמשתנה ומה שחשוב באמת הוא הפנים. הרבה הצלחה רבקה

ילד מפונק

בכורי בן ה-7 לא רוצה ללמוד אא"כ נבטיח לו פרס בסיום הלימוד. זה נמשך כבר שנה .מה לעשות?

תוספת - הטווח הארוך

שלום שירה, מסכימה עם הדברים שנאמרו. אלא רצוני להוסיף הסתכלות לטווח הארוך. פרסים הם דבר חשוב ומדרבן, אבל כהורים המטרה שלנו היא שהתגמול ילך ויהיה עם הזמן פחות פיזי ויותר רוחני, פחות חיצוני ויותר פנימי. לכן בד בבד עם הפרסים כדאי מדי פעם להראות לילד את הרווח שלו ממה שהוא יודע, ואת הסיפוק שיש בלדעת ובלהצליח. בהצלחה רבה ושנה מבורכת רבקה

התלבטות

עקב לחץ חברתי אחי לחוץ להינשא. הוא הכיר מישהי והוא מתלבט האם הקשר הזה צריך להוביל לחתונה. הוא החליט להציג אותה בפני משפחתו המורחבת כדי לראות כיצד הם מקבלים אותה. המשפחה המורחבת שרוצה לראות אותו כבר נשוי, קיבלה את הבחורה בצורה יפה ואף רמזה לו שכדאי לו להינשא לה. ברגעים שאחי לא היה נוכח ליד הבחורה, היא התנהגה בצורה מוזרה, ואני והוריי הבנו שמשהו לא בסדר אצל הבחורה. בני המשפחה המורחבת שהם לחוצים לראות את אחי נשוי, התעלמו מכך או שלא שמו לב להתנהגות המוזרה הזו, ואמרו לאחי שהם מקווים שהוא יינשא בקרוב... אני והוריי לא שיתפנו את אחי במה שראינו. ברור שמשהו לא בסדר אצל הבחורה הזו. יש לה בעיה נפשית שלא מבחינים בה מיד אבל היא קיימת אצלה. אנו מתלבטים האם כדאי לספר לאחי על כך. עליי לציין שהוריי ואני, עקב היכרותנו הקרובה לאחי, אנו מודעים לכך שהוא התפשר בבחירת בת הזוג שלו. כלומר, ברור לנו שאם הוא לא היה לחוץ עכשיו, אז הוא היה מכיר בחורה אחרת שיותר מתאימה לו. כמובן שלא סיפרנו לו שאנו יודעים שהוא התפשר בבחירת בת הזוג. זו בעיה שלו ולא בעיה שלנו. אנו מתלבטים האם לגלות לאחי שמשהו לא בסדר אצל הבחורה. הרי ביום מן הימים הוא יגלה שמשהו לא בסדר אצלה, אבל ייתכן שהוא יגלה את זה מאוחר מדי - אולי אחרי החתונה. חשוב לי להדגיש שאנו בטוחים שמשהו לא בסדר אצל הבחורה מבחינה נפשית, ואנו גם בטוחים שאם היינו מפנים אותה לפסיכולוג/פסיכיאטר, הוא היה קובע שיש לה בעיה (הפרעה) נפשית. אנו מתלבטים האם יש טעם לספר על כך לאחי. הוא לחוץ להינשא ולכן אולי עדיף לשתוק ולתת לו לאכול את מה שהוא בישל (ההתפשרות שלו בבחירת בת הזוג). מה דעתכם?

מישהו בירר?

שלום מיכל, אני מניחה שיצאת קצת מבולבלת מהתשובות הסותרות של קודמי שבכ"א מהן יש מן האמת. ברצוני להוסיף, ואני מקווה שלא אבלבל יותר. ראשית, אכן נכון שהלחץ להנשא, כשהוא עובר את הרמה האופטימלית, כבר אינו תורם באופן חיובי. דווקא עליכם- כקרובים אליו- מוטל לשדר לו שירגע, שישתדל להתעלם מהמלחיצים ולבחור מה שטוב עבורו ולפי הקצב שלו. לגבי הבחורה, אתם קבעתם את ההתרשמות על סמך כמה דקות שהיא היתה בלעדיו. לא כל אחד מאיתנו מוסמך לקבוע אבחנה על מחלות נפש. זה ענין לרופאים, וחשוב להזהר לא לחרוץ דעה לפני שיודעים אל נכון שהיא אובחנה. האם בעקבות החשש מישהו מכם בירר עליה? הרי היא למדה באיזה מקום, יש לה מכרים, מורות וכו שהכירו אותה יותר מכמה דקות. מאוד מקובל לברר על משודכים, וכאשר זה נעשה לתועלת - אין כאן משום לשון הרע. אני סבורה שאם תדברו עם אחיך על סמך מידע מוצק, הוא יתייחס אחרת, ואולי אתם תגלו שטעיתם בגדול, וסתם הרסתם את סיכוייה להתקבל כראוי למשפחתכם. בקיצור, מידע עדיף מהתרשמות. שנה טובה עם החלטות טובות רבקה 0524488461

אימון בין בני זוג

שלום, אני ובעלי נשואים מזה 3 שנים. בעלי מאוד אוהב לצאת, לבלות עם חברים (חילונים ודתיים). נתקלתי במס' "שקרים" קטנים. אני אתן דוגמה שקרתה היום. יש לבעלי חבר דתי, עם 2 ילדים.הוא נמצא בזוגיות די בעייתית (גולש באתרים לא עלינו.. בהסכמת האישה וכו').בעלי אמר שבגלל שהוא אדם בוגדני, הוא לא רוצה כל קשר איתו וניתק את הקשר למס' חודשים. אתמול שאלתי בתמימות אם הוא בקשר איתו הוא ענה שכבר 4 חודשים הם לא שוחחו. הבוקר הסתכלתי בפלאפון שלו וראיתי שהבחור שלח לו אתמול הודעה והתקשר אליו. כשנגשתי לבעלי ושאלתי אותו למה הוא הסתיר ממני את המידע, שהרי זה דבר לא מהותי אך אני מאמינה שכמו שבדברים הכי קטנים לא משקרים,ככה לא משקרים בדברים הגדולים. בעלי די התעצבן ש"חיטטתי" לו בפלאפון, וטען שזה ממש לא שקר והודעה לא נחשבת שיחה ובקשר לשיחה הוא אמר שהוא באמצע ישיבה ולא יכול לשוחח- ולכן זה גם לא נחשב. אני מאמינה שזה אכן מה שקרה, אך מפריע לי שהוא מסתיר דברים קטנים (ואולי גדולים רק שאני לא יודעת). איך להתמודד??

אימון בונה אחת

שלום לך, שמחתי למקרא דבריו של קודמי הרב דאי. יש לי הרושם שהוא מעמיד את הענין בפרופורציה הנכונה. הייתי מאוד ממליצה לך, לפני שאת ניגשת לייעוץ בנושא זה , לעבוד בינך לבין עצמך על האמון שלך בבעלך.ככל שתרגישי ותקריני שאת סומכת עליו באופן מלא ושאת מאמינה בו לחלוטין, כך יחוש בעלך בטוח ונינוח לספר לך דברים שקרו. אדם שבוטחים בו, בד"כ לא ישקר, וודאי לא לאורך זמן. אך אם תחליטי להיות מרגלת, לעקוב אחר שיחות הפלאפון, למצוא "שקרים קטנים, וכו', הוא ירגיש כמו רדוף הקגב ויפעל בהתאם. זכרי שלא הכל הוא צריך לספר לך, ויתכן והוא מייחס לעניינים מסוימים חשיבות נמוכה יותר ממה שאת מייחסת להם. גם אם אינך מבינה איך יתכן שקרו דברים מסוימים, יתכן ואינך יודעת את כל התמונה, ועדיף לדון את בעלך לכף זכות ולתת בו אמון שזה בסדר והוא פועל כשורה. לעומת זאת, אם תחליטי לחקור ולחטט בכל מיני אירועים, את במו ידייך הורסת את האמון ביניכם - זה שכ"כ חשוב לך לשמור עליו! חז"ל לימדונו ש"כל הפוסל במומו פוסל", ואומר הרבי מליובביץ שכאשר אנו נתקלים בחסרון אצל הזולת, זה מתחבר לשביב של אותו חסרון אצלינו. נקודה למחשבה: איפה הנקודה של אמון וחוסר אמון פוגשת אותך? רוב הצלחה ושנה טובה רבקה 0524488461

להתחתן או להפרד?

אני בן 24 וחברתי בת 23. אני וחברתי רוצים להתחתן בעזרת השם. ישנה בעיה גדולה, 2 החצוצרות שלה הוסרו בניתוח, זאת אומרת שאי אפשר להביא ילדים בדרך טבעית רק בהפריה חוץ גופית. ברצונינו להתחתן ולהביא ילדים(מצוות פרו ורבו), אך המרירות להכנס לחופה ביודעך שנצטרך לעבור הפרייה היא גדולה. הרופא אמר שאין לנו בעיה ואפשר "להביא הביתה" 10 ילדים(נראה לי שבתאוריה). הכל תקין אצל חברה שלי חוץ מחוסר ברזל בגוף. כולי אובד עצות ואיני יודע מה לעשות. יש כאן מספר סוגיות: האם מותר לעשות הפריה לפני החתונה על מנת להתחתן. אני יודע שאסור להוליד ילדים לפני החתונה,אך בסוגייה כזו שידוע שאין חצוצרות ובכדי להוכיח שכן אפשר להכנס להריון ולהביא ילד הביתה (במטרה להתחתן) ואחר כך להתחתן באיזה שהוא שלב(אם מותר אז מהו השלב?)? האם להשאר בקשר,להתחתן וללכת על הפריה? האם להפרד ולא לקחת סיכון? האם מותר להכנס לחופה ביודעין שאי אפשר להביא ילדים בדרך הטבעית? השאלה הגדולה היא מה יהיה, יהיה טוב וכן יהיו ילדים או שיהיו חיים ממורמרים? האם מצוות פרו ורבו בעייתית "בעסק הזה"? ההורים שלי ממורמרים עלי, מפני שאין אני פועל עפ"י דעתם להפסיק עם הקשר הזה,כך שאין כאן כיבוד הורים. השכל אומר לא להכנס לזה(אבל לא כ"כ אצלי), והרגש אומר הפוך. גיששתי המון באינטרנט בעניין הזה,כבר נמאס לי לשמוע את המשפט:"כשאתה הולך לסופר איזה מוצר תקנה ביודעך שאחד פגום". אבל זה לא נכון,אם נסתכל באמת, המוצר הפגום עדיין יכול להפיק תועלת.ועדיין יש סיכוי שכן נוכל להביא ילדים. שנינו מאוד אוהבים אחד את השניה ומאמינים מאוד בקב"ה, ולשנינו יש הציפיה שכן נוכל שנינו יחד לקיים את מצוות פרו-ורבו. אך שיכלינו קטן מכדי להבין מה נדרש מאיתנו לעשות. אני כבר אובד עצות,מפני שרוצים להתחתן צריך לחשוב בכובד ראש, וייתכן שכן יהיו לנו ילדים כתוצאה מהפרייה.

מומלץ לפנות למכון פוע"ה

הם מתמחים בבעיות של הלכה ופריון, ועובדים עם רבנים מכל הזרמים. מעודכנים גם מבחינה רפואית וגם מבחינה הלכתית בתחומים אלו, ומכירים רופאים מומחים, ומפנים אליהם בהתאם לבעיה. מס' הטלפון: 1599-5050-22. גם אם קצת קשה לתפוס אותם, לא להתייאש, זה שווה! הרבה ברכה ואושר! רבקה

שאלה

שלום אנחנו הורים לתינוקת בת שנה ושלוש ויש לנו בעזרת השם תינוק נוסף בדרך הבעיה היא כשמשכיבים אותה לישון היא נרדמת רק אחרי בכי וצעקות אחרי שהיא מטופלת אכלה אחרי מקלחת ומשחק. בקופת החולים אמרו לנו שזה עניין של פינוק ושזה יעבור אבל זה כבר כמעט חודש וחצי וזה לא עובר אנחנו משאירים לידה מיים ואור דלוק כדי שלא תפחד מחושך אבל זה הופך ונהיה קשה יותר ויותר האים יש לה חרדת נטישה חלילה או מה? כיצד ניתן לעזור לה ולנו? מקווים לעיצה ותודה רבה בכבוד רב אנחנו

מה התגובה שלכם?

מאוד יועיל אם תספרו גם מה התגובה שלכם לצרחות ולבכי? מה אתם עושים כשזה נעשה בלתי נסבל מבחינתכם? נסו גם להגדיר מה קשה לכם - הצרחות, החרדה מכך שיש לילדה בעיה , וכו' מאוד חשוב איך אתם מטפלים בעניין, כי בנושאים כאלו צריך הרבה עקביות. אשמח לתשובתכם רבקה

אמא ובן

בני לא מדבר עימי שנים רבות, אלא מידי פעם בפעם והכל בגלל שהסיתו אותי נגדו משך שנים רבות, אני יודעת שהוא אוהב אותי ואני אותו, אני לא ישנה בלילה מזה זמן רב ומתגעגעת אליו בכל דקה ובכל שעה מה עושים? יש לי בן יחיד. ואני סובלת. הייתי רוצה לקבל תשובה מה עושים איך אני מקרבת אותו אלי. כיום הוא נשוי חדש.

תוספת לתשובתו לש אורי ברונר

שלום לך, השיחותיך היזומות עם הבן השתדלי להיות חיובית, שהשיחות תהיינה נעימות, שתעסוקנה רק בדברים חיוביים, במחמאות לבן וכו'. כמו כן, שלא תהיינה ארוכות ולא מעיקות, על מנת שהקשר ימשך מרצון של שני הצדדים. הרבה הצלחה רבקה

המשך

תודה על התשובה המהירה אבל לא הובנתי כראוי. מה שצריך לעשות איתו במתקנים זה לעודד אותו לשחק בהם ותו לא, זה נראה כרגיל כמו כל הורה עם ילד אלא ששנינו לא אוהבים סתם כך לצאת עם הילדים לגני שעשועים עירוניים. (כמו כן הילד לא מסכים ללכת עם נערה - ניסינו והוא "העיף" אותה)

עושים מה שצריך...

רות שלום, אני מבינה שמצד אחד את רוצה להשקיע בילד, אך מאידך אינך אוהבת לצאת לגן המשחקים. וכי כל מה שאנו עושים למען הילדים אנו אוהבים לעשות? וכי תעדיפי ללכת איתו למכון פיזיותרפיה? וכאשר תראי אותו בעוד מספר שנים, שאינו כמו חבריו, האם לא "תאכלי את הלב" על שלא היית מוכנה לצאת איתו לגינה, ועכשיו מאוחר מכדי לתקן?! נח לנו , כשאיננו רוצות לעשות משהו, "להפיל" את זה על הבעל. כנראה שבמקרה הזה, בעלך מרגיש שזה מעבר לכוחו. עצתי לך לא ללחוץ עליו לקחת את הילד לגינה, כי זה יגביר את העימותים ביניכם. את יכולה לפתוח בשיחה נינוחה של מו"מ, ובה לבקש מבעלך לקחת על עצמו פעילות נוספת בבית, שאינך יכולה לבצע בזמן שאת בחוץ עם הילד. יתכן שהוא יעדיף זאת. ומה איתך? אם חייבים אנו לעשות משהו שאיננו אוהבים, יש ביכולתנו לשנות את גישתנו לעניין. עברי לחשיבה חיובית: מה אפיק ביציאתי עם הילד לגן השעשועים? - זמן משותף רק לשניכם, - לפגוש נשים אחרות, - אפשר להספיק לקרא ספר / תהילים ואף אחד מהילדים לא מפריע, וכו' וכו', כיד הדמיון הטובה עליך. ראי זאת כהזדמנות שנשלחה לך משמים . יתכן שכאשר בעלך יראה אותך הולכת וחוזרת מגן השעשועים בשמחה, זה ישפיע גם עליו. אשמח לדעת אם הדברים דברו אליך והועילו לך. הרבה הצלחה ובריאות! רבקה

האם להציב אולטימטום?

שלום לכולכם! אני מרגישה שהפכתם להיות חלק מחיי, מאחר וחלקתי איתכם את סודותיי הכמוסים ביותר. אני מקוה שאתם זוכרים אותי ממכתביי הקודמים. הבעיה היא שאני לא מצליחה לדבר עם בעלי על הנישואין שלנו בצורה רשמית. אני זורקת פה ושם מילם על כך שקשה לי שהוא לא עובד וכו' והוא אומר שזה אוטוטו משתנה ואני סותמת את הפה. אני לא בטוחה שהוא עוד אוהב אותי וזה גם לא כל כך מאכזב אותי. אני גם לא בטוחה שאני אוהבת אותו, עובדה שאני לא נלחמת על השארותו לצידי. (המון פעמים גיסתי, שהיא היחידה שמודעת לבעיותיו האישיות אומרת לי שהיא במקומי היתה צועקת עליו, ובוכה ועונה בחזרה ולא נותנת לו לישון וכו' והיא לא מבינה איך אני כזו אדישה. אז חשבתי לעצמי שאולי אין בי מספיק אהבה להלחם עלינו.) אני יודעת שזה לא האופי שלי. כשאני אוהבת אני נלחמת ועשיו פתאום אין לי כח. בכל מה שקשור לזוגיות שלי אני מרגישה עייפה וזקנה וממוטטת. ואני כל כך צעירה, וחיי הנישואין שלי בקושי החלו. אני רוצה להתגרש אבל מרגישה קצת לא פייר כלפי בעלי. אם פתאום קורה משהו לאחד מבני הזוג זו סיבה לקום ולעזוב? העניין הוא שבעלי בכלל לא מבין שהנכות שלו היא משהו שמשפיע גם עלי, הוא חושב שזה עניין אישי שלו ואין לי חלק (רגשי) בזה. הוא מאד הרחיק אותי מכל מה שקשור לבדיקות הרפואיות, לוועדות הביטוח הלאומי וכו'. מעולם לא הייתי איתו בשום מקום כזה. אני מפנטזת על חיים אחרים, של בטוח שיתממשו אי פעם. אני לא רוצה לפגוע במשפחה שלי (בכל זאת גירושים הם לא סיפור נעים לאף אחד) ויש לי גם ילד, וזה אבא שלו. והוא אבא נהדר. אני מתפוצצת מבפנים. לפעמים נדמה לי שאם לא הילד שלי הייתי בורחת מכאן לעולם אחר. לארץ אחר. פותחת בחיים חדשים ואחרים. יש בינינו המון שתיקות ואני לא מצליחה לגשר עליהן. השאלה שלי היא האם כדאי להציב לו אולטימטום ולומר לו: "אני רוצה לעזוב אותך, אין לי כח לשמוע על כך שאתה עובר תקופה קשה ושזה יעבור. התקופה הזו ארוכה מדי ואני לא עומדת בזה. או ש- שבוע מהיום יש לך עבודה ואתה קם בבוקר ואני מנתקת את האינטרנט וכו' או שאני הולכת". או שלא כדאי לי לומר דברים שאולי אח"כ לא יהיה לי כח לעמוד בהם. (חשוב לי לציין שהאולטימטום הזה כבר קרה ושום דבר לא באמת השתנה!) אז להציב אולטימטום ולגרום לו בזה להבין עד כמה המצב חמור? או להמשיך להתעלם ולחיות בבועה בודדת?

אהבה ואמון עדיפים על אולטימטום

לילך יקרה שלום, הרגשות שאת מביעה באמת מעלים דמעות בעיניים. אני מאחלת לך שהקב"ה, שנתן לך את הנסיון הזה, יעזור לך לגלות בעצמך את הכוחות להתמודד. אני סבורה שאולטימטום פה לא יועיל ואולי אף יזיק - אם לדברייך היה כבר אולטימטום כזה, הרי שעוד אחד יהפוך אותך ל"לא רצינית", ובעלך יפסיק לקחת אותך ברצינות. את חולמת על חיים אחרים, אך יתכן והחלום אפשרי עם הבעל הזה. הוא שוקע יותר ויותר אולי משום שהוא מאמין שאין לחייו תכלית. האם תוכלי את לעזור לו למצוא את הכוחות שיש בו ולתת בהם אמון? אם כן, נסי להפנות אותו - לאט ובסבלנות- למשהו יצרני שיש באפשרותו לעשות, גם אם דבר זה אינו כרוך במשכורת. מה שחשוב הוא להשיב לו את האמון בעצמו, ובעז"ה זה יכול להוות מפנה - הוא ימצא תעסוקה מועילה ואז יגיע פחות לאינטרנט, לעישון ולמשקה, שמאפשרים לו לברוח ממציאות שקשה לו לעכל. אך זה צריך להתחיל ממך (כי אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים) - התחילי עבודה עם עצמך: האם אני מסוגלת לראות את הטוב שבו? את הכוחות המצויים בו? את החוזקות שלו? להאמין ביכולותיו להשתקם ולתרום? אם כן - התחילי לשדר לו זאת, ואז תוכלי אולי להניע אותו גם לכיוון המעשה. אני מצטרפת לקודמי שאמר שא"א לברוח מהנסיון - כי הוא יגיע בכל מקרה, אז עדיף להתמודד. מאחלת לך הרבה כח, אמונה ותקווה. ואם את רוצה להצייעץ גם בע"פ- 052-4488461 רבקה

חובות כספיים

בס"ד אני נשוי כ 10 שנים יש לנו 5 ילדים שיחיו יש לנו חובות לבנק בסך כ 100,000 ש"ח אנו גרים בשכירות ואין לי עבודה קבועה לצערי עברתי הרבה מקומות עבודה בחלקם פוטרתי עקב צימצום בכח אדם ובחלק ממקומות עבודה עזבתי מחמת קושי או עקב שכר נמוך מידי. פניתי לכל מיני גורמים שלא פתרו את הבעיה אם זה אירגונים שבונים תוכנית הבראה שלא טיפלו בנו ואם זה אירגונים שנותנים הלוואות שגם לא זכינו לטיפול ניסתי לקחת הלוואת גמ"ח גדול על מנת לרכז את כל החובות במקום אחד כדי לא לשלם ריביות גבוהות לבנק.ולא מצאתי גמ"ח מתאים ולא ערבים ההייתי רוצה לקבל יעוץ מעל במה זאת כדי להישאר בעילום שם. המצב דחוף ביותר

אין פתרונות קסם

יוסי שלום, לפי דבריך אתם אכן במצוקה. מאוד קשה לענות מבלי לראות פריסה של ההכנסות וההוצאות. העקרון המנחה הוא, שיש לחיות לפי ההכנסות. ואם הן לא מספיקות - לחפש הכנסה נוספת. וכמובן - לבדוק עד היכן ניתן לקצץ בהוצאות. מה שמאוד קשה הוא לשנות סדרי חיים והרגלים של רכישות ורמת חיים. אך מאידך - גם קשה לחיות עם חובות על הצוואר. יוסי, אינני יודעת לאילו ארגונים פניתם ומדוע לא טיפלו בכם, אך מה שברור הוא שהארגונים השונים רק מתווים דרך, ומה לעשות - עליכם מוטלת העבודה. אתם צריכים להחליט איפה ניתן לצמצם, ומה עוד אתה ורעייתך יכולים לעשות על מנת להגדיל ההכנסות. דרך אגב, במספר מקומות בארץ עוד מחפשים סוקרים למפקד, וזו משכורת לא רעה. אמנם שוב עבודה זמנית, אך נותנת אורך נשימה. אם תרצו להמשיך להתייעץ בע"פ - אשמח לסייע 052-4488461 הרבה הצלחה וברכת שמים שתזכו לפרנסה טובה בהיתר וברווח! רבקה

ניהול בית בלי כעס ולחץ

אני מוצאת את עצמי/אישי פעמים רבות מתנהלים בבית עם הרבה כעסים ומתחים.ישנה מתיחות באויר שמוקרנת כלפי הילדים ולהיפך. איך אפשר להתגבר על כעס ולהכניס רוגע לחיי המשפחה?

להתנתק מסיר הלחץ

שלום שירי, ברצוני להוסיף לדברי קודמי. אכן כעסים ומתחים נובעים מצרכים לא מסופקים. אך מה עושים? עם כל הקושי הטכני, אני מאוד ממליצה , כאשר את מרגישה שאת בדרך "להתפוצץ" ולצאת משליטה, לנסות ולהתנתק: להכנס לחדר, לצאת לטיול קצר, ללכת להתקלח, וכו'. אולי אפילו להתעסק עם משהו מרגיע. ואחרי שקצת נרגעים- אז להתחיל לחשוב ולנסות לנתח: מה בעצם מפריע לי? מה חסר לי שגרם לי להתעצבן? מה אני רוצה לומר ל: אישי / לילדים... האם זה קשור אליהם או למשהו שבכלל היה בעבודה? לנסות להמליל את הרגשות, ואת מה שיש לי לומר למי שהרגיז אותי. אחרי שהדברים מתבהרים בראש ובלב - אפשר לחזור ל"זירת האירוע" ולהחליט - האם את מה שיש לי לומר (ולא לוותר מלומר את זה!!), אני מתכוונת להגיד עכשיו או בהזדמנות אחרת. ההתנתקות הזו אינה בריחה אלא תיקון, והדברים שנאמרים אחריה נשמעים אחרת - גם בנוסח וגם בטונים - מאלו שהיו נשמעים מתוך הרתיחה. נסי ותווכחי! בהצלחה! אשמח לעמוד לרשותך גם בהמשך. רבקה פויכטונגר 0524488461

מצוות הבית

שלום וברכה! אני נשואה כ15 שנה ואמא להרבה ילדים, בנים ובנות ב"ה. לאורך נישואינו סבלתי מהתפרצויות אלימות של בעלי אך לא באופן קבוע. לפני כשלוש שנים נתקף בעלי בזעם נוראי, התנפל עלי וחנק אותי ובנס גדול התעשת ועצר את עצמו. בעקבות אירוע זה הוא הסכים סוף סוף לפנות ליעוץ וטיפול וברוך ה' ישנו שיפור גדול מאד בשלום הבית. חסד ה' עלינו. כמובן שגם האלימות נפסקה לחלוטין. מספר חודשים לאחר האירוע הפסקתי ללכת למקווה. למרות שהיחסים בינינו כיום טובים יותר משהיו אי פעם אני עדיין חשה רתיעה וסלידה מהרעיון. אני חשה שפשוט, אינני מסוגלת. מכיון שבעלי מטופל תרופתית גם הצורך שלו איננו חזק והוא טוען שאף הוא, כרגע לפחות, אינו מעוניין בכך. הוא כן היה רוצה שאלך למקווה כדי להימנע ממכשלות של צניעות וכיוב"צ אך אינו דוחק בי ואינו תובע. בקיצור, מה עושים? האם ישנה בעייה הלכתית אם שני בני הזוג אינם מעוניינים? ואם יש כיצד מתמודדים עם ההתנגדות הפנימית שלי לעניין. תודה מראש לכל העונים!

ענין רוחני

אלישבע יקרה, קודמי ענו דברים מחכימים ונכונים. ברצוני להוסיף נקודה קטנה, אליך כאשה. גם אם נתעלם לחלוטין מההשלכות המעשיות של הטבילה, יש עניין רוחני בכך שתהיי טהורה. הטומאה מרחיקה אותך מה', והטהרה מקרבת. כמו"כ זהו זמן מסוגל לתפילות. ובנוסף לטיפול הזוגי - שזה הצד המעשי שחשוב מאוד להשקיע בו, ישנו גם הצד הרוחני של תפילות על שלום הבית ומצב יחסים תקין ונורמאלי בין אשה לבעלה. יהי רצון שהקב"ה יראה את השתדלותך וישמע את תפילותיך, ותראי אושר עם אישך! כל טוב רבקה 052-4488461

מריבות אלימות בין ילדים

שלום, בני הבכור הינו בן 9, והוא ילד מלא שמחת חיים, מוכשר ותוסס. מאז שהיה פעוט היתה בו נטייה להתפרצויות כעס כאשר הדברים לא זרמו כפי רצונו. כיום, ההתפרצויות שלו לעיתים מלוות בהרמת יד כלפי הסובבים אותו, ונמשכת עד היום. אני שומעת את עצמי כבר שנים משננת באוזניו את הכללים אותם שאפתי להנחיל בביתי - אסור להכות, אין להרים יד, בוא ננסה למצוא פיתרון בדרך אחרת ועוד. אני מקבלת בהבנה את המריבות הטבעיות בין הילדים ולא נרעשת מהן יתר על המידה (יצויין כי אני בעלת השכלה חינוכית רחבה למדיי) אך שאיפתי הייתה שהרמת יד הינה מחוץ לתחום לחלוטין. (בייחוד שאחרי בן זה יש 2 בנות עדינות שלא מסוגלות אפילו להגן על עצמן). ערכתי בעבר מבצעים, עידודים, פרסים, שיחות שקטות ואישיות, אסרתי בתקיפות. אני מרגישה כעת חוסר אונים לנוכח העובדה שבכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעניו- הוא עדיין ניגש לפתור את העניינים בכח הזרוע. הוא עושה זאת גם כאשר המריבה היא בין שני אחים אחרים ולא קשורה אליו כלל (הוא טוען שהוא לא מסוגל לראות את חוסר הצדק) הוא מאוד רגיש לכבוד שלו, וכל רמז ולו הקטן ביותר מצד אחיו למשהו שנוגע לחולשתו - מעורר בו כעס נוראי. לעיתים הכעס שלו נראה לכאורה לא הוגן (היא מכרסמת בקול רם, אני לא יכול לסבול שהיא שרה וכד' ) אני מתרשמת שברוב רובם של המקרים הוא פשוט לא מסוגל להשתלט על הכעס שמפעפע בו. השאלה היא מה עושים כדי לשים סוף לנושא הזה בבית ? יצויין כי במקום לימודיו לרוב הוא אינו שותף לקטטות אלימות (בפעמים שהוא כן היכה נמצא שהוא ניסה ללחום את מלחמתו של חבר שהוכה) כיום, כשאני מנסה באופן החלטי וברור לומר לו שאסור לו להכות, הוא יכול (אולי ממבוכה) להגיב בזלזול מסוים הגובל בחוצפה. לסיום, אציין כי בסך הכל יש לנו ההורים קשר טוב עם הילד- אנחנו משחקים איתו, הוא מספר לנו את חוויותיו, נותנים לו תפקידים בבית וכד', אך בנקודה שציינתי אנחנו לעיתים מאבדים אותו בשל הכעס שנגרר מאירועים אלו. אשמח לקבל עיצות מעשיות שיכללו גם התיחסות לתוצאות שעל הילד יהיה לשאת במקרה של אי ציות. בתודה מראש, טובה

ילד שרע לו

טובה, שלום רב אכן , זוהי התמודדות לא פשוטה! אני מסכימה עם הרב שמחוני שהגדרה ברורה של כללי התנהגות בבית חשובה ומועילה מאוד. עם זאת, אני יודעת שלא תמיד הדברים מסתדרים רק עם קביעת כללים. ידוע המשפט: "אין ילד רע, יש ילד שרע לו." כעס, אלימות, התפרצויות וכו' יתכן ומעידים על כך שלבנך ישנם אי אלו צרכים רגשיים, שאינם באים על סיפוקם. גם קביעת כללים ברורה בבית - יתכן ותשפיע על ההתנהגות ועל האווירה, אך אם הצרכים הרגשיים שלו לא יסופקו, הרי שהם "יצעקו" באופנים אחרים. אם הינך בעלת השכלה חינוכית רחבה, יתכן ותוכלי להגיע ולגעת בנפש הילד ולאתר את המצוקות שלו. ואם לא - כדאי להתייעץ עם איש מקצוע, שמוכשר לגעת בנפשות, לזהות את מוקדי הבעיה ולייעץ לכם איך להתמודד. עדיף להתחיל ולא לחכות שהילד יגדל, כי זה לא יעבור מעצמו. ומלה אליך כאם: אין מקרה והכל בהשגחה פרטית. אם קבלנו ילד מסוים, הרי שזה נועד גם ללמד אותנו משהו. הרי ידוע שחלק מגידול הילדים הוא החינוך שלנו עצמנו. נסי להתעמק ולחשוב - מה ההתנהגות של הילד עושה לך? (למשל - האם עולות בך מחשבות כגון: ,איך לי - עם כל ההשכלה החינוכית שלי - יוצא ילד כזה?? איך בבית שלי יש אלימות?? וכו' וכו'). בעזרת הילד תוכלי לזהות את נקודות התיקון שלך, ושניכם תרוויחו. הרבה הצלחה! רבקה פ 052-4488461

מה עושים?

איך להגיב כשהבת שלי בת 6 מתחצפת אלי, מכה אותי, ורורשת ממני לקחת אותה על היידים.

להצמיח

שלום נטע, אני מסכימה מאוד עם תשובתו של הרב שמחוני. מטרתינו כאמהות היא להצמיח את הילדים הרכים. לכן אין מקום לכעס, אך כן להצבת גבולות ברורה. כיוון שברור לך שלא מתחצפים לאמא, את יכולה להודיע לה ש"ככה לא מדברים לאמא", או "על אמא לא צועקים" וכו', ולא לענות לה כל עוד הילדה אינה מדברת כראוי. עם זאת, כדאי שבזמנים רגועים ונעימים תזמי את להרים אותה על הידיים, כי אם היא דורשת את זה , כנראה זה חסר לה, וכשאת מתנדבת לתת, הילדה מקבלת ולא לוקחת. רב הצלחה וסייעתא דשמיא רבקה פ

קשור לאימי

שלום, אני בת 32 נשואה +1 בתמצית: מעולם לא הסתדרתי עם אימי, העולם לדעתה הוא בניגוד אלי מקום שבו צריכים לריב, אני מאוד מנסה לחייך ןלשמוח בחלקי ורק כעת נפל בידי הדבר לאחר בעיה בריאותית אחרי הלידה שהחלמתי ממנה ולא בעזרת אימי, היא כל הזמן מבקרת אותי לא מפרגנת מטיפה מוסר, עיניה מפחידות ולא מקבלות, אני גרה רחוק ממנה וממעטת לבקר, הבעיה היא שהיא באה לעזור לי פעם ב... שלושה שבועות שבועיים, פעם אחת בשבוע ,אני כל הזמן הודפת אותה, כמה זה עלה?... סחתיין קנית מגהץ... הרופא נמצא רק ב5 למה לא לפני? תסגרי את הארונות? כמה זה עלה? נורא מחפשת רוע גם בשיחות על חמותי ועוד ועוד, כל כניסה שלה הביתה מלווהבאנרגיות שליליו ת אחרי הלידה לא רציתי שתבוא בכלל, היא שיגעה אותי, היא יוצרת בי תחושות אשם כבדות, אני מרגישה שהיא מקנא לי, סליחה על ה וספת המידע הנ"ל אך שהיא מגיעה אני מקבלת וסת מהלחץ. אני רוצה להרות, אך הלחץ בסביבתה איום, אני אפילו מרגישה עין הרע ממנה.אחרי לכתה אני בדיכאון, אנו אמא ובת אך במימד הרגשי ניתן לומר שאני לא אוהבת אותה. היא עוזרת הרבה, אך מה זה שווה שאני בדיכאון, ואינני רוצה לישון אצלה לעולם, יש לי המון כעס כלפיה על כל היחס שלה אלי לילדות, בעיה שאני סובלת ממנה קשורה ביחס ישיר אליה. מאוד עצוב לי שאני לא יכולה למצוא פתרון. נכון שבתורה כתתוב כבד א אביך ואימך, אך היא לא מכבדת אף אחד גם לא את עצמה ובטח שלא אותי. היא יודעת לעשות אך לא להרגיש. אז אם תגידו לקבל ולהבין, לא אוכל יותר היא משפיעה עלי הן פיזית כפי שתיארתי והן נפשית. בילדותי היא הכתה אותי העליבה אותי , גזרה לי את שערותיה שרפה א ידי ובכל זאת יצאתי בסדר למרות שהיא אימי. מה דעתכם?פתרון, שלא תגיע אלי? אפילו אם היא באה לבקר עם אבי, אני נלחצת כולי , שניהם רואי שחורות, אני לא רוצה להיות בלחץ. אבל לדוג' אנו רוצים לקנות דירה לא לשתף אותם לסמןך עלל עצמנו? תודה והרבה אושר רחל

לכבד מרחוק

רחל שלום, זה נשמע שאת מאוד במצוקה. אני נוטה להסכים עם קודמי שכדאי לתפוס מרחק כמה שיותר, כי את אמך לא תוכלי לשנות, רק את ההתייחסות שלך אליה. דווקא מרחוק תוכלי גם את להירגע קצת ולחשוב בקור רוח איך לבנות את חייך מבלי להפגע מההשפעות הקשות שהיא מקרינה עליך. אם אתם שוקלים לקנות דירה, חישבו גם על המרחק מההורים. אם לא מתאפשר להתרחק פיזית, חישבו איך אתם מתנתקים נפשית. אמנם חובה לכבד את ההורים, אך אין חובה לערב אותם בכל ענין ובכל החלטה, בפרט שזה יותר מזיק מאשר מועיל. אני מציעה לך לחפש בעלי מקצוע שיעזרו לך להשתחרר מטראומות הילדות, ואולי זה יפתח פתח מבחינתך לסליחה ולאפשרות לקבל את אמך, מבלי להרוס לעצמך את החיים. רוב הצלחה רבקה 0524488461

מרגישה "נודניקית"

ערב טוב. יש לי ילדה בת 7 וכמה חודשים, היא כרגע בכיתה ב'. ילדה נהדרת, מקסימה, ממושמעת וטובת לב ונפש. פשוט ילדה מיוחדת ושובת לב. יש לי בעיה שאני לא מצליחה למצוא את הדרך להתמודד איתה. אני מוצאת את עצמי "מנדנקת" לה ואני שונאת את זה. העניין הוא שאני מוצאת את עצמי אומרת לה כל דבר שהיא צריכה לעשות - החל מ: תצחצחי שיניים, תתלבשי, תנעלי נעליים, תסתרקי, תכניני מערכת, שיעורים, סדרי את החדר ועוד ועוד ועוד. ניסיתי לא להגיד, לא להעיר, לא "להציק" אבל בשיטה זו היא לא תגיע לבית הספר ולא תלך לישון ולא תספיק שום דבר. מצד אחד אני לא רוצה לפגוע ב"אדישות הילדותית" שלה - סך הכל אין לה בית, משפחה, עבודה וילדים ויש לה את כל ה"זכות" כילדה להיות קצת אדישה וחולמנית ןמצד שני - צריך בכל זאת להספיק!! לפעמים אני מאלצת את עצמי לשתוק ורואה איך הזמן עובד ומתבזבז ונמרח על שעתיים של הכנת שיעורים ומערכת בזמן שהייתי רוצה לראות אותה משחקת או נהנית. סך הכל אני רוצה בטובתה - שתמהר "לסיים את חובותיה" על מנת שישאר לה זמן לעשות מה שהיא רוצה ואוהבת. התוצאה היא שאני מרגישה נודניקית - מבחינתי ומבחנתה אני יודעת שאני עושה אותה יותר תלותית ב"פקודות" שלי ולא לקחת אחריות על הדברים שהיא צריכה לעשות כי יש מי שלוקח את האחריות ואפילו על הדברים הפשוטים והאלמנטריים. מה עושים. אשמח לשמוע תגובתכם.

הרבה אמון

מיכל שלום, לפי תיאורך יש לך בת נהדרת . מעבר לכך, היא מצליחה להעסיק אותך כל היום: האם כבר התלבשה? נו כבר, מתי תסיים את השיעורים? היא לא מספיקה לשחק המסכנה.. וכו וכו'. ממש לא שווה לה להתאמץ כי יש לה רווח גדול מזה שהיא חולמנית ומתמרחת: אמא שלה סובבת סביב הציר שלה ! בהנחה שהילדה אינה קשת קליטה ואין לה בעיות שמיעה, וכך אכן משתמע מהתיאור שלך, אין סיבה שתאמרי דברים יותר מפעם אחת! אמרי לה מה עליה לעשות , בהנחה שאלו דברים שאין היא יודעת לבד, וזהו! הניחי לה ובמקום לבדוק שוב ושוב מה קורה איתה ומה כבר הספיקה, תני בה אמון שהיא מבצעת מטלותיה כנדרש. ואף דמייני את המצב הרצוי מבחינתך, כי כידוע כח המחשבה גדול למדי. את עשי את שעליך לעשות והיא צריכה להשתלב בסדר היום המשפחתי. למשל: את מגישה ארוחת ערב בשעה 18:00 ועד אז עליה לסיים את חובותיה כפי שהגדרת. אם לא הספיקה לשחק - זה המחיר שהיא משלמת על החולמנות שלה. אולי שווה לה לשלם אותו, למה את צריכה לרחם עליה? זו הבחירה שלה. לסיכום: ככל שתנדנדי לה פחות ,ותתני בה וביכולותיה להספיק -יותר אמון, כך תבני אותה ואת היחסים התקינים ביניכן. ככל שתנדנדי יותר, אולי תשיגי ביצוע בטווח הקצר, אך תאריכי לחינם את התלות הדדית של שתיכן זו בזו. הרבה הצלחה וכמובן - סייעתא דשמיא רבקה 052-4488461

בעיות בזוגיות

לפעמים אני ממש מרגישה שנמאס לי כבר מבעלי. הוא בעל טוב, אוהב ואכפתי, אבל לפעמים הוא פשוט לא נותן לי לחיות, אני מרגישה כמו בכלא! הוא לא נותן לי לישון - אני הולכת לישון לפניו, וכשהוא הולך לישון (משהו כמו 2-3 בלילה, לפעמים אפילו אחרי) הוא בא ומעיר אותי ומתחיל להתקרב אלי לחבק ולנשק אותי, אני אומרת לו שאני עייפה ואני רוצה לישון אבל הוא לא מניח לי. בסוף אני מאבדת את סבלנותי והוא נעלב והולך למיטה השנייה, ואז אני צריכה להתחיל לרצות אותו ולעשות כל מה שהוא רוצה (פירוט בהמשך). ובסוף יוצא כמובן שאני גם לא ישנה וגם צריכה לעשות עוד דברים שאני לא רוצה. לפעמים אני פשוט לא מנסה לרצות אותו וחוזרת לישון כי אין לי כבר כח. הדבר הזה קורה כמה פעמים בלילה, גם כשהוא מתעורר באמצע הלילה או בבוקר ואני עוד ישנה. בנוסף, כשאני נידה, הוא פשוט לא מצליח לשמור על ההרחקות. הוא כל הזמן נוגע בי. אני מנסה לומר לו שנשתדל לשמור אז הוא אומר בסדר אז נשמור שעה שעתיים ביום, קשה לי יותר מזה.. והוא כל פעם רוצה שאני אראה לו שאני רוצה אותו כי הוא מרגיש שאני לא רוצה אותו, ואז אני צריכה לעשות כלמיני דברים שממש לא בא לי לעשות, כמו להיות איתו אפילו שממש אין לי חשק, או לגעת בו בצורה מאוד ספציפית שהוא אוהב ואני ממש לא, ולומר כלמיני דברים שהוא אוהב לשמוע ולעשות מן הצגה שלמה בשביל שירגיש שאני רוצה אותו. וכמובן שגם כשאני נידה אני צריכה לעשות את זה, גם אז אין לי את החופש והמרחב שלי ואני צריכה להראות לו שאני רוצה אותו. אני ממש ממש ממש שונאת את זה, מילא לעשות דברים שממש לא בא לי, אבל עוד להראות כאילו אני נהנית וממש רוצה לעשות את זה.. אם אני אומרת שאני לא רוצה ולא בא לי אז הוא אומר שאני לא רוצה אותו ונעלב ואז אני צריכה לרצות אותו ובסוף יוצא שאני עושה את מה שהוא רצה. עוד משהו - כל פעם כשאני מבשלת או מסדרת או עושה משהו, הוא בא ומתחיל לגעת בי. אני אומרת לו שאני רוצה לסיים אבל הוא לא מקשיב. הוא יודע שאני שונאת שהוא עושה את זה! כבר כמה פעמים אמרתי לו שכשאני באמצע משהו שיתן לי לסיים.. אבל זה לא מזיז לו. מה אפשר לעשות?

הרחבת הגדרת האהבה

אנונימית יקרה שלום, קודמי כתבו דברים נכונים וחשובים. ברצוני לחדד נקודה נוספת: משתמע מדברייך שבעלך אינו מרגיש רצוי ואהוב. הוא רואה את הצד הפיזי של האהבה, ואולי הצורך שלו גובר על ההתחשבות בך. כפי שכבר נאמר, אינך צריכה לוותר על הקוים האדומים שלך, וגם לא חייבת תמיד לפייס ולרצות. אך חשבי - האם בעלך מקבל ממך אותות אהבה אחרים: מחמאות (הרי הוא טוב, אוהב ואכפתי), האוכל שהוא אוהב שהכנת במיוחד בשבילו, פתק קטן של " בוקר טוב", sms של "התגעגעתי" באמצע היום וכו' וכו'. נסי להראות לו שאת אוהבת ושזה יכול לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, לאו דווקא גופניים. אשמח אם תשתפי אותי במה שעשית ובשינויים שחלו. רבקה 052-4488461 rivkafe@gmail.com

המשך אי הסכמה על הסגנון של היועץ

שוב שלום לכולכם, האמת אומר לכם שיצאתי די מבולבל מכל מה שנאמר ולא הבנתי מה עלי בדיוק לעשות. אך בכל זאת אני רוצה להתייחס למה שנאמר אולי דרך זה אני אבין טוב יותר. ציפי מלוא כותבת לי שזה לא נורא אם אני יוותר אבל אני רוצה להודיע לך חגיגית שמאז שהתחתנתי אני מוותר לה ומנסה לרקוד לפי החליל שלה אבל זה בדיוק מה שהוציא אותי מדעתי הרי לא מדובר על ויתור פה ושם אלא על ויתור על דרך ועל סגנון בחיים התחתנו לפני גיל עשרים ועכשיו כל אחד מוצא את דרכו ואת סגנונו היא שואפת לבית יותר אברכי ואני לא כל כך בעניין אני לא הבנתי מה עובר עלי ולמה נהייתי עצבני ומדוכא והיועץ הסביר לי שעצמאות ומרחב אישי והרצון לחיות את החיים שלך בדרך שבה אתה מאמין ורוצה זה צרכים נפשיים ולא סתם רצון כמו הרצון לשוקולד וכשצרכים שלנו לא מתמלאים אנו נהיים מתוסכלים שזה גורם לכעס או לדכאון ושמצב של כעס ודכיאון גורמים לרחוק רגשי הוא הסביר לנו את זה כל כך יפה וזה ממש גרם לי להרגיש טוב שיש מי שמבין אותי ושאני סוף סוף מצליח להבין מה קורה איתי ולכן אני לא חושב שויתור לאורך כל החיים זה הצעה אפשרית ולו רק בגלל הסיבה שכבר הייתי בסרט הזה שניסיתי לוותר באמת ובתמים למען שלום בית אבל אני לא עומד בזה. התיחסות זו יכולה להתיחס גם למרים ניימן וגם ליאיר אביני שכתבו על כך שהמרחב האישי הוא לא שורש העניין אני חושב שזה בדיוק שורש העניין וכמו שהסביר לי היועץ ומה שיאיר אביני כתב שהעניין הוא מי יהיה הגבר בבית זה בדיוק מה שאני אומר רק שלי אין את הרצון להיות הגבר במובן הרגיל של המילה אלא אני דוגל בחיה ותן לחיות שלא תכנס לי לחיים ותנסה לעצב אותי וזה חוזר שוב לציפי מילוא שהציעה שאני ישמע מוזיקה לא לידה אבל העניין הוא שהיא לא מוכנה שאני ישמע בכלל אלא רק מוזיקה שבעיניה זה מוזיקה שמתאימה לבית של בני תורה. אני מקווה שתוכלו לכתוב לי עצות ברורות יותר.

תיאום ציפיות

שלמה , שלום רב אני רק רוצה לחדד נקודה, שעלתה בדברי קודמי. יש לי רושם שמה שעומד בבסיס המחלוקת ביניכם הוא אופי הבית אותו אתם בונים. זה קורה כאשר מתחתנים מאוד צעירים - האשה חושבת שבעלה ימשיך בישיבה כאברך לאורך ימים ושנים, ואילו לו אין תכניות כאלו. לעניות דעתי, מה שעליכם לעשות הוא לשבת לשיחה (ביניכם או עם גורם שלישי), בו תפתחו את הציפיות ואת החלומות מהבית אותו אתם רוצים לבנות. לפתוח עד הפרטים הקטנים, ז"א - לא רק בהגדרות "בית של תורה", אלא מה המשמעויות של זה בפועל. לי מאוד נראה שאשתך חלמה על בית אברכי, וכעת כשהיא מגלה שזה לא מתממש, היא מנסה בכוחניות להשיג זאת. אמנם דרכה לא נכונה, אך היא מעידה על מצוקה ותסכול. היא נלחמת על החלום שלה למתנפץ לנגד עיניה. לכן טוב תעשו אם תבהירו זה לזו מה כל אחד מכם, ומה השאיפות שלכם. ואז קבלו החלטה עקרונית - האם ממשיכים יחד, עם קבלה הדדית, או שבאמת מפרקים את החבילה, וכ"א מחפש בן זוג בכיוון שלו. בהצלחה רבה! אשמח להיות לעזר בהמשך רבקה פ 052-4488461

איך אוכל לעשות את בעלי מאושר?

ברוך ה' זכיתי לבעל מושלם. הוא עושה הכל בשבילי שאהיה שמחה. נכון שיש קונפליקטים לפעמים אבל גם אם יש כעסים, אחרי דיבור וברור הכל ברוך ה' עובר. הבעיה, אני שומעת הרבה מבעלי את המשפט: " כמה שאני יעשה, תמיד אני הלא בסדר". ואני שואלת את עצמי: "מה אמרתי? הרי הוא בסדר מעל ומעבר?" שאלתי: מה אני יכולה לעשות כדי שבעלי יהיה מאושר? כדי שהוא ירגיש טוב עם עצמו ואיתי? כדי שהוא ירגיש שאני באמת שמחה בו ואוהבת אותו? אשמח מאוד לקבל עיצה ותשובה, אני מאוד מתוסכלת מהמצב הזה. תודה רבה על העיצות שקיבלתי כאן בעבר, עזר לנו מאוד. מיכל.

שיחות הבהרה

מיכל שלום, ראשית, זה מאוד משמח שחשוב לך מה בעלך מרגיש, ושאת רוצה שיהיה לו טוב. כתבת שאתם פותרים קונפליקטים בדרך של דיבור ובירור, וז"א שיש לכם את הכלים של שיח. אפשר להכיל כלים אלו ולהרחיב אותם גם למקרה הזה. אני מסכימה עם קודמי, שהתשובה נמצאת אצל בעלך. ואיך תדעי? בפעם הבאה שהוא מציג משפט כמו שתיארת, המשיכי את השיחה: "אני שומעת ממך שאתה מרגיש שאינך בסדר, לא משנה מה תעשה." - לא משנה המלים בדיוק, אלא התוכן- פשוט שקפי לו מה את מבינה מדבריו. ואחרי שהוא בטוח שהבנת אותו, שאלי - מה בהתנהגותי / דיבורי / תגובותי גורם לך להרגיש כך? בהמשך הבירור נסי להבין מה יגרום לו להרגיש אחרת. את תופתעי לגלות כמה שיחת שיקוף מחוללת נפלאות בתובנות שלנו את תפיסת העולם של השני, ובעומק התובנות של הזולת את עצמו. מאחלת לך שתצליחי ואשמח לשמוע משוב איך היה. כל טוב רבקה 052-4488461

בעיות תקשורת הבנה ורגש

שלום לכולם, שמי אביחי ואני רוצה לספר לכם בתמצית את סיפורי עלי ועל אשתי בכדי לשפר את מערכת היחסים שלנו ולקבל עצות מאנשים שמבינים קצת יותר מאיתנו. לפני כשנתיים נישאתי לאשתי ג' (שאת שמה אני ישאיר בעילום שם) באהבה ושמחה ואפשר להגיד שעד היום אנחנו מאוד שמחים מרוצים אוהבים ומרגישים את הרגשת חיבור שני הנשמות שלנו, הבאנו ילד לעולם ברוך השם ושנינו באים מעולמות שונים לחלוטין (היא מחו"ל אני מהארץ) ותרבויות שונות. חשוב לציין כי שנינו החלטנו להתחזק בדת אשתי התחילה לשים כיסוי ראש וכו.. אני התחלתי לשמוע שיעורים ובמהלך הזמן גם לשים ציצית וכו.. ואף על פי כן כמובן, יש את המצבים הלא נעימים למשל: חוסר היכולת להביע רגשות, ויכוחים ועימותים שבאים מתוצאה של בילבול, חוסר סבלנות לקבל את הדעה של השני ועוד.. חלק גדול של אפקטים אלו מגיע כתוצאה מניסיון עמוק להצליח בקשר הזה ועבודה יומיומית בשביל להגיע למצב שבו שנינו בונים בית אמיתי ושלום בית מיוחד. הבעיה: בגלל הבעיות שנכתבו מעלה נוצר מצב שבו בזמן האחרון אנו נמצאים במצבים הללו לעיתים יותר קרובות חוסר הסבלנות גובר כנראה מהשגרה ולפעמים יש אפילו מחשבות שאולי בעצם אנחנו לא מתאימים. המצבים האלו גורמים לכאב וליצירת מציאות חדשה בה קשה לחיות בה והשאלה היא איך אפשר לשמר ולחזק את הקשר בנינו בצורה ששני הצדדים מרגישים את אותה מחויבות והסכמה על דברים שעל ידי כך נגיע לשמחה האמיתית כמובן שאי אפשר במכתב אחד פשוט לפרט את אישיותנו או את הרגשתנו ופרטים נוספים, וכמו כן נשמח לתת לכל שואל ויועץ עוד פרטים בכדי לעזור לנו בנישואנו. תודה רבה רבה לכל העוסקים במלאכה.

זוג נורמאלי

אביחי שלום, קודמי כתבו דברים נכונים ויפים, ברצוני לחדד נקודות נוספות. ראשית, אתה מעיד שהתחלתם באהבה ובשמחה, ועדיין יש בכם את הרצון והנכונות לבנות שלום בית. זו נקודה חשובה מאוד, שמראה שיש לכם רצון עז להמשיך את הקשר - ולהמשיך טוב. כדאי לזכור זאת ואת הרגעים היפים שלכם, בזמנים בהם מתגנבת לראש המחשבה ש"אולי אנחנו לא מתאימים." שנית, כדאי שתדע שאתם לא לבד. מה שעובר עליכם הוא שלב נורמאלי בהתפתחות הזוגית, שבו צרכים אישיים מתעוררים ודורשים את שלהם, וזה יוצר לעיתים קונפליקט עם הצרכים של בן הזוג. באמת הפתרון, שאינו קל אולי, אך בטוח, הוא לשוחח - והרבה. שיחות שמשקפות צרכים, רגשות, עמדות, ויש בהן הקשבה אמיתית לשני. אם אתם מרגישים שאין לכם הכלים לנהל שיחות מסוג זה, כדאי להפגש עם יועץ, שיקנה לכם את כלי השיח המתאימים, ותוכלו בעזרתם לשפר ולשכלל את הקשר ביניכם לאורך שנים, בעז"ה. הצלחה רבה! רבקה פויכטונגר 052-4488461

שדכנים

רציתי לשאול אותכם האם אתם יכולים להמליץ על שדכנים/יות טובות אני בגיל 33 מאוד רוצה להתחתן - הכיוון שלי הוא חרד"ל, חרדני מודרני. אני ממש מנסה להכיר דרך אתרי הכרות - זה לא ממש הולך אני חושבת שסוג הבחורים שאני רוצה לא ממש מנסה להכיר דרך האינטרנט (יש אבל מעט יחסית) ניסיתי גם שדכניות שמבקשות דמי רישום - אבל כמעט לא מציעות וגם כשמישהי כבר הציעה הבחור היה לא בסדר משהו שלא ניתן להסתיר (זה די מעליב שמציעים משהן כזה). זהו בגדול אם אתם מכירים אשמח לשמוע תודה לכם

מוזמנת להתקשר

שיראל שלום, מדי פעם פונים אלי פנויים ופנויות, והתחלתי לבנות מאגר. אמנם הוא אינו גדול, אך אשמח לצרף אותך ולחפש עבורך. את מוזמנת להתקשר ל 02-9709647 או 052-4488461 רב הצלחה ואושר רבקה

קנייה חכמה

אנחנו משפחה שבאמת משתדלת לצמצם עד כמה שניתן בהוצאות. לא קונים מה שלא צריך וחשוב באמת. הקייץ בארץ הוא בלתי אפשרי ואנחנו חייבים להכניס מזגן הביתה, השאלה אם יש חודשים בשנה שיש מבצעים ושיותר זול לרכוש מזגן? והאם יש שעות במשך היממה שיותר זול להפעיל?

שימוש חכם

מיכל שלום ויישר כח על ארגון ההוצאות. בהמשך לנאמר, כדאי להתייחס לעוד המלצות של חברת החשמל: לסגור תריסים במשך היום ולאוורר בערב, לסגור את כל הדלתות בחדרים, אליהם המזגן לא אמור "לברוח". קיץ נעים רבקה

עצה לגבי המשך דרכי בנישואים?

שלום, אני נשואה מזה 5 שנים,נישאתי בגיל 20 ולמען האמת הבחור שאליו נישאתי הוא מאד טוב ורגיש אבל מאז מתמיד,עוד לפני הנישואים(יצאנו 3 שנים לפני)היו לו בעיות התנהגות והוא משנה את פרצופו ברגע שיש משהו שלא מוצא חן בעיניו:הוא צועק,מקלל בלי הרף,מאיים ובכדי להתפייס לוקח לו המון זמן לצאת מהסיטואציה עד כדי מצב שאני צריכה להתחנן לסליחה על דבר פעוט שעשיתי שלא מצדיק תגובה כזו. אני לא מושלמת אך אני חושבת שיש צורה לתקשר שמשהו מפריע. הוא וההורים שלי לא בקשר והוא גם לא בקשר עם ההורים שלו מסיבות כאלה ואחרות. אני לא יודעת מה לעשות,כי לא טוב לי בקשר הזה,אני מרגישה שאני נותנת מכל כולי ובשניה אחת הכל יכול להתהפך. כרגע אין לי ילדים והוא די מפציר בי. רציתי להציע לו ללכת לייעוץ זוגי אך הוא די אנטי מכיוון שזה עולה המון כסף כדבריו. מה לעשות?

טיפול שורש

לירז שלום, קודמי כתבו דברים יפים וטובים. ברצוני רק להוסיף נקודה למחשבה לגבי עלות הטיפול. אם חלילה, אחד מכם היה נזקק בדחיפות לטיפול שורש בגלל כאבי שיניים בלתי נסבלים- בוודאי לא הייתם דוחים את הטיפול בגלל כסף. הזוגיות שלכם צריכה גם היא טיפול שורש, והמצב כרגע לא פחות כואב. אז אם בבריאות אנו משקיעים מה שצריך, כשמגיעים לבריאות של הזוגיות, שהיא בין הדברים המשמעותיים ביותר בחיים שלנו - דווקא שם נגמר התקציב? אם זה בכ"ז מאוד קשה, ניתן להתקשר למוקד י.נ.ר ולבקש הפנייה למנחים / יועצים שגובים תשלום לא גבוה, יחסית. ברכה והצלחה רבקה 052-4488461

מוקד י.נ.ר

חברים יקרים, אנו מעוניינים להגדיל את מספר הפניות למוקד י.נ.ר על מנת שלחברים יהיו כמה שיותר הפניות. בשנה החולפת ממון רב הושקע בפרסום המוקד במדיה ובעיתונות, ועדיין קיים הצורך לתגבר את הנושא. ברצוונו להקים מערך נפרד שיקיף את פעילות המוקד ויעסוק באופן ממוקד בתחום זה על מנת להגביר כמה שיותר את המודעות לתחום בכל אתר ואתר. הרעיון עליו חשבנו מפורט להלן, נשמח אם תקדישו מחשבה יחד איתנו, על מנת להוסיף רעיונות ודרכי פעולה. פרוייקט מוקד י.נ.ר מטרה: הקמת מערך פעולה שיפריט את המוקד לפעילות עצמאית. זאת על מנת להעצימו ולהגביר את רמת המודעות בציבור לפעילותו. פעילות זו תביא: למספר גדול יותר של פניות מקשת רחבה יותר של ציבורים באופן בו כל גוף או אדם פרטי ידע ויכיר את פעילות המוקד. לתשובתכם המהירה אשמח ואודה. פעולות המוקד: 1. שם המוקד יהיה- י.נ.ר - מוקד לייעוץ נישואין ראשוני. 2. המוקד יתופעל על ידי צוות התנדבותי הממוקם באזור ירושלים. המוקד יקבל פניות טלפוניות להפניות לחברי איגוד י.נ.ר מכל רחבי הארץ לפי תחום התמחותם. 3. המוקד ינהל מחקר על אופי הפניות על מנת ללמוד את הצורך וההתמחויות הנדרשות בתחום זה. 4. על המוקד יפקחו ועדת אתיקה וועדה רוחנית. 5. צוות המוקד יפעיל מוקד יזום על ידי פניה למקבלי שירות המוקד לוודא ולבדוק אם אכן הקשר בוצע, במידה ולא תבוצע פניה חוזרת, וכן על מנת לדרג את המומחים. 6. צוות המוקד ידאג לפרסום בכל דרך חוקית אפשרית למוקד כאשר הדגש יהיה על מוקד התנדבותי לייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי. 7. צוות המוקד יבצע מערך טלמרקטינג לצורך רישום מנויים לכלים שלובים 8. יוקם אתר בנפרד מאיגוד י.נ.ר שיתמחה בשירותי המוקד בלבד. 9. צוות המוקד ישב בנפרד מאיגוד י.נ.ר ומרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה.

הפרסום חשוב

יישר כח על החשיבה איך לייעל ולקדם! נראה לי שיותר מהכל חשוב לפרסם את ינר בהיקף נרחב. כשם שכולם יודעים מה זה יד שרה או עזר מציון, ואפילו "המרכז לסיוע לנשים", כך צריך שידעו מה זה ינר. ניתן לבקש מכל חבר שישלח למרכז את שם המקומון הנפוץ באיזורו ואופני הפרסום בו. כמו כן חשוב להדגיש בפרסום שזהו מוקד ראשוני שמפנה הלאה, כי לפעמים לאנשים שזקוקים , קשה לעשות את הצעד ולהרים את הטלפון, ואז מסתבר להם שצריך עוד טלפון... עכ"פ, אשמח לסייע! הרבה הצלחה ושנה מבורכת! רבקה פ

עזרה ליתום טרי במצוקה נפשית

בס"ד אני אלמן מזה זמן קצר, עם ילדים. כל הילדים הראו כמובן צער על הפטירה, ומצוקה נפשית, ולאט לאט מתחילים לחזור למסלול הרגיל. אבל אצל אחד מבני, בן תשע, המצוקה עדיין ניכרת מאוד, הוא מראה מאז הפטירה מצוקה נפשית גדולה ומתמשכת - אי שקט, עצבנות, בכיינות, תובע דברים רבים, ומציק לאחיו. הבן הזה היה אהוב באופן מיוחד על אימו ז"ל, היא קרבה אותו רבות. הוא היה ילד בעל טבע רך, נעים, לא תובעני, מצליח בלימודיו, אהוב על כולם. וכעת הוא נהפך לילד הבעייתי מכולם, עם בעיות התנהגות, משמעת לקויה בתלמוד תורה, וכדומה. אני משתדל להעניק לו אהבה ותשומת לב אבל העול הרובץ עלי מקשה לתת לו את כל מה שהוא צריך. אודה על כל רעיון איך אפשר לעזור לו.

לפנות לעזרה מקצועית

יעקב שלום, מצטערים בצערכם. זוהי באמ התמודדות לא פשוטה ולא קלה. יישר כוחך שעם כל הקושי שלך, אתה שם לב למצב הילדים. עצתי לך לפנות לתלמוד תורה , ליועץ החינוכי ולבקש הפניה לפסיכולוג של ביה"ס. אם אין דמות כזו, או שזה לא מסתדר, ניתן גם לפנות דרך קופת חולים. ברכה והצלחה! רבקה

הפרעות בזוגיות

אנו זוג צעיר בערך 4 חודשים נשוי .חוינו עד עתה הרבה קונפליקטים בחיי היום יום. או שזה התחיל ממילה מסוימת לא במקום אי הבנה לגבי דבר מסויום שלפעמים זה היה נגרר למריבה שהיו נפלטים בה מילים על המשך הקשר ל"ע וכמעט תמיד לא היינו דנים ופותרים את הבעיה ממש אלא זה יעבור מילה טובה או מגע גופני ותמיד הרגשתי בסדר זה עבר אבל נשאר עדיין בפנים משהוא שעלול לצאת במריבה הבאה ואני חושש וגם מאמין שזה עלול לפגוע באהבה ובקשר להמשך החיים ביחד אני בטוח שלשנינו יש הרבה מה לתקן אבל נראה לי שהיא לוקחת דברים יותר מידי עמוק וגם נפגעת ורגישה מאוד לאחרונה התעוררה שוב בעיה צריך לציין שכתוצאה מכך לא ההינו שומרים נגיעה בזמן האסור שזה הפריע לי ממש הבעיה היתה שרצתה לגעת בי ואמרתי לה שלא וזכותי לא לחטוא היא נפגעה ממש מכך. צריך לציין שכמעת כל המריבות הם יוצאות בזמן האסור .ואז הלכה לעבודה למחרת עצובה וגם לחץ מהעבודה הוסיף ונוצר ממש בלאגן ניסיתי וניסיתי כמה פעמים ולא הלך עד שנפלט לה משהוא ששבר אותי שהעיקר שבשבועיים שאנו מותרים אתה מנצל אותי זה שבר אותי ממש התחלתי לבכות כאב לי הלב ממש הרגשתי שאני הולך להשתגע ממש לא נרדמתי ואחרי זמן מה היא הרגיע אותי שאני ינסה לשכוח מזה אבל קשה לי במיוחד שעוד יומיים זמן טבילה נציין שמדובר בבית חרדי .וזה ממש דחוף לי תודה רבה

בעיניים של אשה...

אורי שלום, אתם חווים קשיים בעיקר בתקשורת ובהבנה ההדדית. כפי שנאמר, זה נורמאלי בתקופה הראשונה לאחר הנישואין, ויישר כח שאתה פונה לבקש עזרה ולא נותן לדברים לתפוח למימדים קשים יותר. כפי שכתבו קודמי, יש לכם מה ללמוד האחד על השניה, כך שתבינו זה את זו טוב יותר. ברצוני להוסיף מספר נקודות, שאולי יתרמו להבנה שלך את אשתך: * כל אשה היא רגישה. כלה צעירה רגישה יותר, כי המון שינויים חלים שהיא צריכה להתרגל אליהם. ימי האיסור הם פוטנציאל לרגישות יתר, שכן - פיזית ההורמונים משחקים תפקיד. ורגשית ישנו המתח של "מתי אהיה נקיה", הבדיקות,הלחץ שמא תהיה שאלה, ההכנות לטבילה, הפדיחה שבטבילה, וכו' וכו'. כמו שאתה מבין כלה צעירה מתמודדת עם הרבה לחצים דווקא בימים אלו, וזקוקה לתמיכה רבה והבנה מצד בעלה. אבל לא תמיד היא טורחת להסביר לו מה היא עוברת, והוא לא מבין מאיפה ההתפרצויות באות. הר הגעש ממילא בוער, ומספיק "מלה אחת לא במקום" בשביל לגרום להתפרצות. חשוב גם שתבין שאשה תופסת אחרת מגבר את הקשר הגופני. עבור אשה קשר זה הוא ביטוי למצב הרגשי. אם היא אינה מסופקת רגשית, היא עלולה לחוות את החיבור הגופני כניצול של הגבר למילוי תאוותיו. מה גם שהצרכים הגופניים שלה שונים משלו, וגם על כך צריך לשוחח. אורי, בטווח הקרוב של יום הטבילה, השתדל להתייחס ברגישות, להרבות בדברי פיוס וריצוי. נסה להקשיב למתחים שלה ולמה שהיא עוברת. גלה הבנה, וצור אוירה טובה. השתדל לא להפגע ממלים שלה, כי לא בהכרח שזה נגדך, אלא נובע מהלחצים שלה. בימים המותרים, נסה להבין מה היא אוהבת, מה נעים לה, מה הצרכים שלה מהקשר הגופני. ולטווח היותר ארוך, אנא פנו לייעוץ, או נסו ללמוד כלים לתקשורת מאחד מהספרים שהוצעו ע"י קודמי. אשמח לעזור רבקה פ 052-4488461

גישה לילד

בעלי מאוד אוהב את בנינו היחידי הגישה יכולה להיות סבלנית ובמפתיע יכולה להפך למאד תוקפנית בננו ילד חסר גבולות הייפר נבון טוב לב בשלוש שנים האחרונות אנו מחליפים לו בתי ספר שהאמירה הקבועה שהילד מכה ולא ממושמע במחצית השנה הראשונה בגיל 5 וחצי הילד ידע קריאה בדיוק מדהים נכון להיום בגיל שמונה יכולת הקריאה פחות טובהשנה שעברה למד ומעט ידיש בהצלחה בני מלפני כחצי שהנה הכל לקלל כמו בעלי כאשר בעלי מעניש את בני אני מגנה על בני בפניו אני יודעת שזו טעות ובני מנצל את המצב אני נגד אלימות בכול מצב בעלי כעוס מאד טוען שאני שוברת לו את המילה הבעיה שזו לא מילה אלה מעשה אני מאד משקיעה בבני לפעמים נראה שהוא מקנא אני מאמינה ביכולת של בני להצליח יש לו אופי הוא רגיש חכם שמח אוהב אנשים הומור שנון אבל חלש וזה מאד מדאיג בגיל 5 אנשים ניבאו לו גדולות הקלות האלה כבר לא נשמיעים אני בוכיה וכואבת את הסבל של בני בבקשה ותודה מראש

שאלות לבירור

לוטוס יקרה שלום, את מתארת מצב מאוד לא פשוט, שגורם לך מתח ודאגה. ברצוני להעלות מס' נקודות, שיעזרו לך להבהיר את המצב: - את טוענת שהילד חסר גבולות: האם אתם מציבים לו גבולות ועומדים בהם? האם שניכם מתואמים לגבי האסור והמותר? ילד ללא גבולות גדל להיות ילד חלש. - האם ערכת בירור עם בעלך לגבי עמדתכם בנושא ההענשה, או שאת מתפרצת להתנגד רק כאשר זה קורה בפועל? - איך הזוגיות שלכם באופן כללי, בלי קשר לבעיות של הילד? עושה רושם שאת לבד יודעת מה טוב ומה לא, אלא שמשום מה את שוב ושוב חוזרת על התנהגויות שאינן מקדמות. לכן מאוד מאוד חשוב לערוך שיחות בירור והגדרת עמדות עם בעלך, בזמן רגוע - לבד או בעזרת אדם נוסף. ללבן ולהגיע להבנות לפני המקרה הבא. אשמח לעזור רבקה 052-4488461

מטפל זוגי שמתמודד עם זוגיות קשה

שלום לכם! חברי היקרים. ברצוני לשתף אתכם במה שעובר עלי, ולשמוע את דעתכם ועצתכם, אולי ירווח לי כאבי הקשה ותסכולי הרב. למדתי בינר כמה וכמה קורסים, כמו-כן למדתי עוד נושאים במקומות אחרים. מטפל בזוגות ומצליח מאד, אני נקרא מהטובים בתחום ושמי נישא לתהילה. גם מאמרים שכתבתי בנושאי זוגיות כמו גם בשאר נושאים חינוכיים, מקבלים פידבק חיובי. הבעיה היא שהזוגיות שלי אישית קשה, חיי בבית קשים, מה שיש לי בחוץ אין לי בפנים, אין לי הערכה וכבוד ותמיכה אלא תרעומת ביקורת ביזוי והשפלה, גם בבית פנימה מול הילדים וגם בחוץ אצל קרובי משפחה ובמקום העבודה. אנו כל הזמן בתהליכי טיפול, לעיתים המצב משתפר ולפעמים יותר גרוע. השאלה שלי היא: א' כשאני מטפל בזוגות, תמיד יש לי קול פנימי הלועג לי "ומה אצלך?", איך אתה יכול לטפל באחרים כשאצלך זה המצב. ב' תסכול גדול מהטיפול בזוגות, למה אצלי לא טוב, לפעמים אני משלים כבר עם מצבי, אך כשאני רואה זוגות אצלי איך שהם מצליחים, אני נשבר ונהיה מתוסכל לגמרי. כן פשוט אני מקנא. איך זה אצלכם? מה עושים? איך מתמודדים?

כח לשנות

אברהם שלום, אני מאוד מבינה את התסכול שלך: אתה מצליח לעזור לזוגות אחרים, ואילו אצלך הבית רחוק מהשקט והשלווה. רציתי לשתף אותך, שכאשר התחלתי את הלימודים בי.נ.ר גם לי לא היתה זוגיות ללא קשיים. גם לנו היו בעיות. מה שמאוד עזר לי היתה ההבנה שהזוגיות היא מערכת, ולכן שינוי של אחד המרכיבים יביא לשינוי של שאר חלקי המערכת. לאור הבנה זו התחלתי לשנות את התגובות שלי, ובמבט לאחור אני יכולה לומר שאכן ישנו שינוי גדול, ב"ה. עומד לרשותך ידע רב על: תקשורת נכונה, הבעת צרכים, אמפטיה, מחמאות וביקורת, ניהול כעסים וכו' וכו'. חשוב - כיצד הוא יכול לשרת אותך ברמה האישית ולא כמטפל? מה בכוחך לשנות בבית, עוד לפני שלקחת את רעייתך לטיפול? ובעיניים של מטפל: אם היית מסתכל עליכם מהצד, כזוג שבא לטיפול, איפה היית רואה את התקיעות והדשדוש? מה יכול היה לחלץ אתכם משם? אילו הייתם באים לטיפול אצלך, מה היית מציע לכם? הרבה הצלחה ואיחולי שתחיה בהלימה בין הצד הפרטי לצד המקצועי. רבקה

האם יש סיכוי לתיקון

שלום למומחים אני יודעת שכבני זוג בעלי ואני זקוקים דחוף לטיפול, אך ברור לי שבעלי לא ישתנה, אני יודעת שכך נוסיף לסבול כל החיים אני מרגישה את זה, האם יש פיתרון שיכול לעזור לנו? רונית

אמונה ואהבה

רונית, שלום מצוקתך נשמעת מכל מלה. אכן את סובלת. אני מצטרפת לדברי קודמי, שהאמונות שלנו מגשימות את עצמן. ז"א, אדם שמאמין שהוא הולך לסבול כל החיים, מושך אליו את הסבל. רבותינו למדונו שבדורנו אנשים זקוקים לשני האלפי"ם: אמונה ואהבה. אנו - מאמינים בני מאמינים- אמונים על הטוב שיש בכל אחד, ומאמינים שתמיד אפשר לתקן. אני מניחה שלא התחתנת עם אדם שפל ורע מעללים, רק מתוך רצון לאמלל את עצמך. אני מאמינה שבך יש טוב וגם בבעלך יש טוב, אלא שהנסיבות וסביבת החיים בבית אינם מאפשרים לטוב זה לבא לידי ביטוי. לכן יתכן שבעלך לא ישתנה, אך אם הנסיבות ישתנו, אולי הוא יתפקד אחרת. אני מצטרפת להמלצות שתגשו לטיפול בהקדם, ועד אז - בכל פעם שאת מדוכאת מהמחשבה על הסבל הנוכחי והעתידי שלך, אנא החליפי את המשפטים בראש למשפטים חיוביים כגון: "אני אשה טובה, בעלי הוא אדם טוב. בעזרת ה' ובעזרת הכוונה טובה יהיו לנו חיים מאושרים יחד". וכך תתחילי למשוך אליך את הטוב שבמציאות. הרבה הצלחה ואושר רבקה פ 052-4488461

חששות והתלבטויות

אני נשואה 10 שנים, מכירה אותו כבר 18 שנה. אני חוששת ומתלבטת כיוון שאני חשה שיש הרעה מצב היחסים בינינו. יש לי תחושה שהוא מעוניין רק בדברים מסוימים ואם הוא לא נענה לצרכיו בתחומים הללו הוא כועס מאוד. הוא לא מרביץ או מקלל, אבל הוא מוריד ממני את השמיכה בלילה ע"מ שאתעורר ואתייחס אליו... אני משתדלת להתייחס אליו באופן כללי בצורה חיובית ובד"כ נענית לרוב בקשותיו. אבל, לעתים התגובות שלו מוגזמות מדי, לטעמי ואני חוששת. לפעמים אפילו מרגישה שאין בי אהבה אליו, למרות שכתיבת המלים הללו מעלה דמעות בעיניי... מה לעשות? איך לגרום לדברים לחזור להיות כפי שהיו קודם? אני לא מעוניינת להיפרד, אך שוב - אני חוששת...

צרכים וציפיות

נ.א. שלום, ממכתבך נשמע שאת במצוקה, אם כי לא ברור ממה בדיוק את חוששת, ובין מה למה את מתלבטת. האם את חוששת מהרעה ביחסים? האם את חוששת שבעלך השתנה? על כל פנים, אני מסכימה עם קודמי שזוגיות יש לרענן כל הזמן. "בנין עדי עד" הוא בנין שנבנה כל הזמן. במשך כל חיי הנישואין עסוקים בבנין. יתכן שמעולם לא טרחתם לברר וללבן ביניכם עניינים שונים הקשורים לקשר. בתחילת חיי המשפחה עסוקים בגידול הילדים ואולי לא מרגישים בצורך לכך, אך כשהעיסוק בילדים הוא פחות אינטנסיבי, צצים ועולים הצרכים של בני הזוג שטרם קבלו מענה. לפעמים - באופן פרדוקסלי, אנו בטוחים שלאחר כ"כ הרבה שנות נישואין, בודאי בן הזוג יודע מה אנו צריכים ומרגישים. ולא תמיד יש בסיס להנחות אלו. האם את יודעת מהם הצרכים של בעלך? האם יש לו מסגרת להעלות צרכים אלו? האם תיאמתם ציפיות ביניכם? עצם העובדה שהשאלה מעלה דמעות בעיניך, מלמדת על כך שהגחלת עדיין דולקת, אך יש להפיח בה רוח חיים וללמוד כלים להתחדשות, רענון ודיבור על צרכים. אל תתלבטי, פשוט פני להתייעצות. את מוזמנת להתקשר רבקה 052-4488461

איך אני יוצאת מהמתח?

בס"ד איך אני יוצאת מהמתח? ליועצים החשובים בינ"ר, שלום רב! ה' חנני בששה ילדים חמודים וגם שובבים. הגדול בן 8 והקטן בן חצי שנה. בעלי שאני מאד מעריכה אותו אינו יכול להיות לי לעזרה כי הוא עסוק בלימודיו ובעבודתו. אציין שאני מעודדת אותו לכך ואין לי תענוג יותר גדול מזה שאני יודעת שהוא קובע עתים לתורה ואינו יודע לאות. אך יחד עם זאת אני מרגישה מתוחה מאד כי עול הכבד של ניהול הבית מוטל על צווארי. עוזרת איני מכניסה הביתה מחוסר תקציב ואיני מבקשת עזרה מבעלי כי הרי זה תפקידי ועלי להתמודד. אני יודעת ומרגיש שהמתח מזיק, אך כיצד אוכל להתמודד? אמא מתוחה

מערך תמיכה וציפיות

אם יקרה שלום, אכן את מתמודדת עם תפקיד לא פשוט כלל. הילדים, שיהיו בריאים, צפופים בגיל ודורשים טיפול והתייחסות מרובים, בלי לדבר על הצרכים השוטפים שלהם ושל ניהול הבית. אני רוצה לברר איתך את האמירה "זה תפקידי ועלי להתמודד". האמנם זהו התפקיד הבלעדי רק לאמא? האם אין לאבא מצווה לגדל את ילדיו? יפה שאת מעודדת אותו ללמוד, ומפרגנת לו. השאלה היא אם נכון להדיר אותו לחלוטין מענייני הבית משום ש"זהו תפקידך". הגדרת התפקידים בבית היא ייחודית לכל זוג. אין בזה כללים. תפקידך הוא לתפקד במסגרת הכוחות שלך. אם תקרסי, הבית יקרוס בעקבותיך, ואז ממילא בעלך לא יוכל ללמוד, ויצטרך להביא עזרה הביתה... אם החלטת שאין את מעוניינת לבקש עזרה מבעלך כדי לא להפריע לו בלימודו- אשרייך, אך עליך לחפש מעגלי תמיכה אחרים. למשל: האם ניתן לבקש מהילדים לבצע חלק מתפקידי ניהול הבית ברמה שלהם? (כלים, כביסה, קילוף ירקות, סידור בגדיהם, וכו') הם רק ירויחו מהענין חינוך של שותפות לבית. בנוסף - חשבי מהן ציפיותייך מעצמך? האם הבית צריך להיות "מתוקתק" למרות שמסתובבים בו ילדים קטנים? ציפיות שאינן תואמות את המציאות מכניסות בהכרח ללחץ ולמתח. ואל תסתכלי על השכנות שאצלן תמיד מבריק, כי אינך יכולה להשוות את הכוחות ומערכי התמיכה שיש לכל אחת. דבר נוסף שעוזר להפחית מתח הוא ארגון סדרי עדיפויות. ברור שזמנך וכוחותייך מוקצבים, אינך "סופר וומן". אז הגדירי לך מה יותר חשוב לך. יתכן שאת יושבת עם ילד על ש.ב. ולא מספיקה לאפות עוגה. אבל עשית מה שבעיניך חשוב יותר. אפשר להמשיך ולשוחח בע"פ. לרשותך רבקה פ 052-4488461

נישואים שניים, טובים, אך קשים מאד.

שלום וברכה, אני נשואה פעם שניה כ-3 שנים. לי יש שתי ילדים מנישואים קודמים, בעלי היה רווק, וכעת יש לנו ילד משותף. הבעיה שבעלי עדיין לא הבין כ"כ שהוא נשויו ושחייו השתנו. אין לו עול מהבית, גם בדברים שלכאורה שייכים לגבר, כמו פרנסה, כספים, תיקונים בבית וכו'. שנינו עובדים במשרה מלאה, אך רוב העול של הבית עלי. בעלי טוב לב, ועוזר לי כשאני מבקשת, אך הוא מאד רחפן ושכחן וכל דבר אני צריכה להזכיר לו ולרדוף אחריו מאה פעם. אני המנהלת של הבית והוא "עוזר" לי. ניסיתי לשבת איתו ולהסביר לו שזה לא יכול להתנהל ככה, והעול חייב להיות משותף, ניסינו לעשות רשימות, מי אחראי על מה, אך אחרי שבוע הכל חוזר לקדמותו. הוא עסוק בעצמו, בעבודה שלו ובתחביבים שלו, ואני מרגישה שהבית והילדים באים במקום האחרון. הוא איש טוב ואני אוהבת אותו, אבל מאד קשה לי שהכל עלי. הוא כמו עוד ילד במשפחה ולא כמו שותף. הוא לא רוצה ללכת ליעוץ, כי מרגיש שהוא מאד חכם, ואף אחד לא יכול לעזור לו, וגם כולם אינטרסנטים, לא מאמין לאנשים. אנחנו רבים הרבה על הרקע הזה, שהוא שוכח ומרחף, ולא אחראי, כי לי נורא קשה, וגם אחרי מריבה הוא לא מתנצל, כי תמיד חושב שהוא צודק, ואני בסוף זו שנכנעת ומבקשת סליחה ומרצה אותו. האם יש דרך שאוכל לקבל עזרה בלי שהוא ילך ליעוץ? תודה

אחריות

י.ר. שלום רב, אכן זהו קושי גדול שבעל אינו שותף והכל נופל עלייך. מהרושם שמתקבל ממכתבך, נראה כי לא נורא שבעלך שוכח דברים, כי יש מי שיזכיר לו. לא נורא אם הוא לא מטפל, כי את כבר תעשי את זה. יתכן ועליו ללמוד שיעור בלקיחת אחריות, אך האם את נותנת אותה? פעם שמעתי משפט חשוב: "אחריות לא לוקחים, אחריות נותנים." האם את מסוגלת לסמוך עליו ב 100% שהוא יבצע את הדבר שעליו הוא מופקד מבלי שאת תתערבי? ואם לא - האם הוא ירגיש את המחיר לחדלון מעשיו? כל עוד את מתכוונת לרוץ אחריו,להזכיר לו ולטפל במקומו, את משאירה את האחריות אצלך. אם כבר חילקתם תחומי אחריות, השאירי לו את התחומים שלו, אל תבררי אם כבר עשה, ואל תזכירי לו. ממש כשם שהוא סומך עליך בתחומי אחריותך. אך לא מתוך הרגשה שאת "הולכת לתפוס אותו בסיבוב", אלא מתוך אמון אמיתי שהוא מסוגל והוא יעשה. כן, יש פה עליך הרבה עבודה עצמית. אך זה שווה, כי זה יצמיח את שניכם למקום בוגר יותר. אשמח להמשיך לשוחח איתך בע"פ. הרבה הצלחה! רבקה פ 052-4488461

פער דתי?

אני יוצאת עם בחור במשך -3-4 חודשים.וטוב לנו מאוד יחד!! מבחינת אופי,מידות הכל מתאים לי ומרגיש לי נכון בקשר שלנו. אבל.מתחילת הקשר נושא אחד מעיק על שנינו. אנחנו מרגישים שיש בנינו פער דתי מסוים. חשוב לי לציין ששנינו מגיעים מחינוך דתי תורני ומבתים תורניים. אני מרגישה שאני ה'דתייה החזקה' בקשר,ולא טוב לי עם זה. הוא מבחינתו רוצה להתקדם אך אינו יכול להבטיח דבר.. הוא ואני מרגישים פיספוס אם נוותר בגלל הפן הדתי.. האם בגלל סיבה זו צריך לסיים קשר?? אני מבולבלת מאוד ומרגישה ללא מוצא.. אשמח אם תוכלו להאיר את עיני .. תודה!וחודש טוב.

פער מבחינה דתית

תקומה שלום, אכן פער מבחינה דתית עלול להעיב על הקשר, גם אם מבחינות אחרות זה מסתדר. זהו הבית שאת בונה ולכן לא נוכל לתת לך תשובה חד משמעית, אלא נקודות למחשבה: האם העובדה שאת "חזקה יותר" מפריעה לך משום שאינך רוצה להיות המובילה מבחינה דתית בבית? ואם כן תובילי, האם זה יפריע לך להעריך את בעלך? אני מציעה לך לשבת עם עצמך בראש שקט, או אפילו עם חברה, שיכולה להיות נייטראלית, ולחשוב מה הציפיות שלך מבעלך לעתיד שקשורות לאופי הדתי והרוחני של הבית. נסי להגיע לפרטים הקטנים כגון: הקפדה מסוימת בכשרות של שוקולד, דבר תורה בשולחן שבת,וכד'. עכשיו שאלי את עצמך: עד כמה תוכלי לקבל אותו כמות שהוא גם אם לא יעמוד בציפיותייך אלו. (כפי שאמרו קודמי, אל תסמכי על כך שהוא ישתנה.) אם את יכולה לקבל באהבה את העובדה שהוא יתפקד כראש משפחה - לא ממש כפי שציפית בעבר שכך בעלך יתפקד, אזי מה טוב. ואם לא - האם תחושי החמצה? האם תאמרי לעצמך בעוד כמה שנים - אוף, מה עשיתי?! למה לא חיכיתי לבחור תורני יותר?! ככל שתרדי לפרטים ותתעמתי עם עצמך עד הסוף, כך תוכלי לגשת להחלטה כשאת שלמה יותר. בהצלחה, ואם את רוצה להמשיך לשוחח על כך את מוזמנת רבקה 052-4488461

חסימה..?

בס"ד שלום וברכה, אני בת שהתייתמה מאבא בגיל מאד צעיר, בבית לא היו מערכות יחסים בריאות (בעיקר של אמא) ואני חושבת שאני לא יודעת מה היא מערכת יחסים זוגית נורמלית או בריאה. אני מרגישה שאני אפילו לא יודעת מה היא בכלל מערכת זוגית. מה תפקיד האישה, מה תפקיד הבעל, מה זה בדיוק בעל?! כשאני נפגשת עם בחורים אם הקשר יכול להתקדם אני חשה פחד וחוסר ביטחון, אני לא יודעת להתייחס לבחור בתור בן זוג אז אני פשוט מתייחסת אליו כמו לידיד טוב. אני מרגישה שקשה לי להיפתח ובמיוחד לגברים. השאלה היא מה אני יכולה לעשות בנידון? אני משתדלת לקרוא כמה שיותר על זוגיות אבל אני מרגישה שיש בי איזושהי חסימה ועל מנת להתחתן אני חייבת לשחרר את זה. אשמח לעזרה.. תודה מראש

עזרה מקצועית

נועה שלום, אם תפני אלי, אשמח להפנותך למישהי שמאוד יכולה לעזור. רבקה 052-4488461

מחוייבות לתפילות בבית כנסת?

ילד בן 8.5 הולך לבית כנסת בחוסר שקט כדי לרצות את ההורים,מתפלל 15 שניות על השעון לא אומר את המזמורים, ואח"כ שואל איך הייתי?? ובנוסף מפריע שהוא מסיים לילדים אחרים שמתפללים(עם קלפים לדוגמה). האם ניתן להגיד לילד כזה אני לא כועסת אך אני לא חייבת לצ'פר אותך (כמו לא לתת לו לבוא לאירועים כמו לחתונה, לבר מצווה (אירועים,כי הוא מאוד אוהב). ושאלה נוספת, איך אמורים לנהוג באם נאמר לילד שאסור לו עדיין חלבי כי אכל בשר ואמא ראתה אותו אוכל למרות שנאמר לו שעדיין לא הגיע הזמן לאכול חלבי, האם להעלים עין או שבכל זאת צריך לומר לו.

להאמין בכוחות

אמא ואבא דואגים , שלום קודמי אמרו דברים נפלאים, ואני רק רוצה להוסיף מספר נקודות למחשבה: מדוע כה חשוב לכם שילדכם ילך לביה"כ? - האם כדי שילמד להתפלל? האם כי כל החברים שלו כבר מתפללים יפה ורק הוא לא? האם אתם מתביישים שישאר בבית בזמן התפילה? ערכו לעצמכם בירור בנושא. איננו מחנכים את הילדים שלנו לפי התנהגות ילדי השכנים, וגם לא לפי ההתנהגות "המצופה", אלא לפי ההתאמה לילד הפרטי שלנו. אין ספק שאתם רוצים שילדכם ילך לתפילה בשמחה, אך אם תמאיסו עליו את בית הכנסת, בגיל מבוגר יותר תראו את פירות הבאושים ואז תצטערו הרבה יותר. לשם מה לשלוח לבית הכנסת ילד שאינו מסוגל לשבת יותר מדקה ועוד מפריע לאחרים?? הליכה לבית הכנסת היא בעצמה צ'ופר! זה מגיע רק לילדים שיושבים יפה, מקשיבים ומסוגלים לענות אמן ואולי גם קצת להתפלל. לכן אני מציעה לאסור עליו ללכת לתפילה עד שיתבגר ויזכה לכך! אל תחכו עם סטופר שזה יקרה. האמינו בו ובכוחות שבו, וברצון הטבעי שלו להיות בסדר ולהתנהג כמו ההורים. משום מה יש לי רושם ממכתבכם שזהו ילד ש"מחפשים אותו" ולא סומכים עליו. בשבילו אני מקווה שאני טועה. על כל פנים, האמון בילד וברצונו להיות טוב , הם בסיס בכל עבודת החינוך שלנו כהורים. בדקו את עצמכם בנקודה זו ואם צריך - מקדו שם את העבודה! בנושא בשר וחלב - כולנו צריכם להתמודד עם פיתויים ולא רק הילדים. אי אפשר לצפות שהם יהיו יותר מלאכים מאיתנו, המבוגרים. האם כל אשה שפוצחת בדיאטה לעולם לא נשברת מול הפיתוי של עוגת קרם- קצפת?! גם פה לפני שאתם מגיבים בררו עם עצמכם האם אתם באמת מאמינים שהוא מסוגל להתגבר, ואח"כ תוכלו לשדר לו: הפעם נכשלת, אך בפעם הבאה בוודאי תצליח ותתגבר. בלי קשר למעשה, סתם כך אפשר לדבר על "איזהו גיבור...", ולשוחח עם הילדים על הגבורה של עמידה מול פיתויים. באופן כללי, רצוי לא "לבלוש" אחר הילדים, ולראות כמה שפחות את ההתנהגויות הלא רצויות שלהם. הרבה הצלחה וגידול בנחת ובשמחה. אם תרצו להמשיך ולשוחח, בשמחה אענה. רבקה 052-4488461

כיצד לחנך ילד שסובל מילד נשכן?

בני חוזר עם נשיכות על הידים מילד מופרע שרגיל לנשוך. הילד הנשכן מוכר כילד בעייתי כך שמבחינה פסיכולוגית אין מה לדבר עם ההורים שלו בנושא זה. הילד חוזר הביתה בוכה, אמנם לאחר בירור מתברר שהילד הנשכן לא נתן לו לשבת על הספסל והילד הנשוך רצה להראות את יכולתו ושאינו מפחד. השאלה היא כך: מצד אחד צריך לחנך את הילד הנשוך לא להיות חברה'מן, ומותר להסתלק מפני ילדים מופרעים ולא צריך תמיד להראות ולהוכיח את כישורי. מאידך, אסור לתת לילד תחושה שהרעים נותנים להם לעשות הכל, והטובים סובללים, כך שאולי חס ושלום ירצה להיות מהרעים כדי שלא יסבול. יש עוד פן, אולי צריך להסביר לילד שההוא בעייתי וחולה פסיכולוגית ואם כן מה לעשות במצב שהילד הנושך הוא בריא בנפשו ויותר מכן בגופו. לסיכום, מה צריכה להיות תגובת ההורים כשהילד חוזר הביתה? הורים אובדי עצות

בנוסף לנאמר

קודמי כתב דברים נכוחים ואני רק באתי להוסיף נקודה נוספת. שוב, איננו יודעים באיזה גיל מדובר, אך אפשר לנסות להתאים את הדברים לגילאים שונים. כאשר הילד מתלונן שננשך, כמובן שניתן לו הרבה אמפטיה. נבין את הכאב שלו - אולי לא רק פיזי. ניתן להציג בפניו שילד שנושך הוא ילד שלא יודע לפתור בעיות בדיבורים, ואין זה משנה אם הוא אובחן פסיכולוגית או לא. וכמובן שאנחנו לא כאלה... אחרי שהילד נרגע אפשר לדון איתו על אפשרויות הפעולה השונות שעומדות בפניו, ולבדוק מה המחירים של כל פעולה. למשל - אם הוא מתעקש להראות את כוחו - המחיר הוא שהוא עלול להנשך. אפשר להציג בפניו את הבגרות שבהתאפקות, אך זה תלוי בגיל אם הוא יקבל את זה. לאחר שיש בידיו מגוון דרכי פעולה - ניתן לו לנווט את דרכו בעולם החברתי שלו. ונסמוך עליו שהוא יעשה זאת כראוי. אם תרצו להרחיב בע"פ - אתם מוזמנים להתקשר בהצלחה! רבקה פ 052-4488461

קראתי את הכוונתו של אליהו בן סימון למציאת בן זוג ושאלתי היא

אם חמשת התנאים הגדולים -כפי שהוא מגדיר-קיימים.ואילו למראה החיצוני של בן הזוג קשה להתרגל. כלומר,המפגש זורם ויש הערכה וחברות והבנה ותאום ציפיות-פחות או יותר -אבל המראה החיצוני מפריע.להמשיך להיפגש או לעזוב?

שלום רב, לכל אחד מאיתנו יש תפיסה מהו יפה. אך קורה לא אחת, שאדם נראה בעיננו לא יפה, ואף מכוער במבט ראשון. אך לאחר שמכירים אותו קצת, האישיות שלו מאפילה על המראה החיצוני, והדבר כבר לא מפריע לנו. יחד עם זאת, אין מדובר בחברות של שיחות נפש, אלא בנישואין, וגם הצד של המציאת חן החיצונית חשוב. לכן, אם את רואה שלמרות שנעים לכם לשוחח, אינך מרגישה שהמחסום הפיזי הולך ויורד עם הזמן - כנראה זה לא זה. את צריכה להחליט לחיוב רק אם גם המראה שלו מוצא חן בעיניך, או לכל הפחות ממש אינו דוחה אותך. רוב הצלחה ותזכי לבנות בית נאמן וכשר בישראל. רבקה פ 052-4488461

האם החינוך שלנו לא טוב?

אשתי תחי ואני נסענו מהבית לשבת והשארנו את הילדים בהשגחת קרובי משפחה. התברר לנו שהילדים השתוללו מאד ועשו הרבה דברים שבדרך כלל אנו לא מאפשרים להם בבית. אוכזבנו על שהחינוך שאנו מעניקים לא עומד במבחן במציאות כאשר בהעדרנו הם עושים ככל העולה על רוחם. האם זה נכון שהחינוך טעון שינוי? כיצד יש להגיב בבית אחרי דבר כזה? ומה לומר לילדים? משפ' ש.

השאלה מאוד כללית

שלום רב להורים המודאגים! אמר קודמי בצדק שצריך הרבה סבלנות בחינוך, עד שרואים הפנמה של הדברים. וכן שחשוב לשדר לילדים שאנו סומכים עליהם. מעבר לכך, קצת קשה לענות על שאלות כאלו בפורום, כי איננו יודעים את גיל הילדים, את שיטות החינוך שלכם, את אופן הטלת המשמעת בביתכם וכו'. אם תרצו להרחיב, אתם מוזמנים להתקשר רבקה פ 052-4488461 כל טוב והרבה נחת מהילדים!

איך מחנכים ילדה בת 13 לעזור במטבח, כשהיא פשוט שונאת את זה? ואיך מנטרלים צעקות מצידה?

יש לי ילדה כמעט בת 13 , נהדרת , בד"כ מתנהגת בסדר גמור. כל המורות, החברות, המשפחה- אוהבים אותה. ובכל זאת...יש לה חוסר סבלנות ואפילו עצבנות בקטעים מסוימים. ומלבד זאת היא אינה מוכנה לעזור במטבח. הדבר גורם לה ממש לעצבים, ןלצעקות מרוב כעס.למשל: ביקשתי ממנה לעשות סלט. היא לא רצתה, ואחרי הרבה כעסים היא הסכימה, בחוסר רצון מוחלט. כל שאלה ששאלה הייתה בצעקות: כמה מלפפונים? איפה המקלף? עוד לא הספקתי לענות לה והיא מיד צעקה: למה את לא עונה לי? אמרתי לה ברוגע שתירגע ותמצא לבדה את המקלף. היא המשיכה בהיסטריה שאינה יכולה למצוא לבד. וכך התחיל ויכוח שסופו - מר. אינני מוכנה לדבר איתה כלל. איך אני אמורה להתייחס אליה? זו לא פעם ראשונה שהיא מרימה את קולה עלי. דוגמא נוספת: היא מחפשת משהו ואני עונה לה שאני לא יודעת איפה זה, והיא אומרת: מה זה שאת לא יודעת איפה זה? ואז שוב מתחילה הוכחה, מריבה וכו'. היא מתעצבנת מכל דבר בקלות . אנחנו עורכות הרבה שיחות נפש, והיא מאוד פתוחה איתי ובכל זאת יש את הקטע הזה. מה עושים- א. כדי שתעזור במטבח? ב. שלא תצעק? (היא הקטנה מבין 4 .שלושה מחוץ לבית. )

התחשבות וסמכות

לאה שלום, ראשית לגבי הצעקות, אין לקבל זאת מכל וכל. ככה לא מדברים לאמא. נקודה. וגם אם היא סוערת ועצבנית, אינך צריכה להסחף לעצבנות שלה, אלא לענות בנחת ובתקיפות - לא צועקים על אמא, כשתבקשי יפה אענה לך. לגבי העזרה - לא ברור היא תמיד עזרה, או שאת החלטת שילדה גדולה צריכה לעזור. כמו כן לא ברור אם את זקוקה לעזרה זו, או שאת מטילה עליה כדי שהיא תעשה משהו. אם את רוצה לחנך אותה לעזרה, אפשר לתת לה את האפשרות לבחור: צריך להכין סלט ולקפל כביסה, מה את מעדיפה לעשות? ואם את זקוקה דווקא לסלט, את יכולה להציג זאת כך - צריך להכין סלט לארוחת ערב. אם לא תכיני, לא יהיה. (ובאמת לא יהיה, אל תילחצי להכין במקומה את התפקיד שלה.) אם עד עכשיו היא לא עזרה, אנא האזרי בסבלנות והחמיאי לה על עשיית הדברים, כך תהיה לה מוטיבציה להמשיך. שתזכי להצלחה בחינוך ונחת מהילדים רבקה פ 052-4488461

כיצד אתמודד עם כעסים?

בס"ד ליועצי ינר שלום! אנו נשואים זה כשלש שנים וחצי ויש לנו ילד בן שנה וחצי. שלום הבית שלנו תקין אך יש לנו בעיה קשה מאד שכל דבר קטן שאני עושה אשתי כועסת וצורחת בקולי קולות. אני גם סובל מכעס אך לפחות אני לא מזיק לאחרים, אני בולע את הצפרדע וזורם הלאה. איך אתמודד? בעל סובל

ניהול הכעס

לבעל הסובל שלום רב, קודמי כבר אמרו דברים חשובים ונכוחים, וברצוני להוסיף קצת על דבריהם. קלייר רבין בספרה מחלקת את הכעס ל4 שלבים. בהתחלה ישנו האירוע הגורם לכעס. על זה אין לנו שליטה. אח"כ ישנה עוררות חזקה של רגשות שמציפים אותנו, וגם את זה קשה מאוד לעצור. אבל היתרון של השלב הזה הוא שהוא מסתיים די מהר, יחסית, כי הגוף אינו יכול להשאר בעוררות גבוהה זמן רב. מה שחשוב בשלב הזה הוא לשתוק ולא להגיב, כי התגובה בוודאי תצא כעוסה ואנו עלולים לומר דברים שאח"כ נצטער עליהם. לכן ישנן שיטות שאומרות "כשאתה כועס ספור עד 10", כי בינתיים הגוף נרגע. השלב הבא הוא השלב בו אנו בוחרים אם להשאר בכעס או לא. ופה כבר יש בידינו שליטה. אם אנו בוחרים בכעס - מה זה אומר? האם, כפי שנאמר לעיל, "רק ככה מקשיבים לי בבית הזה"?, אילו יתרונות אני מרוויח מלהשאר בכעס? האם אני יכול להשיג אותם בדרכים אחרות? השלב הרביעי הוא הכרחי, אך יש לנו נטיה לוותר עליו - זהו השלב בו מדברים ומלבנים את הדברים שקרו ושגרמו לכעס, אך מתוך רוגע רגשי ובעזרת השכל. יש לנו נטיה לוותר על השלב הזה, כי כבר מתפייסים ומרגישים טוב ופוחדים לעורר שוב את האש. אבל זהו שלב חשוב, משום שכעס היא אנרגיה שמשדרת לנו שפגעו בנו, ואם לא נברר את הדברים ונתעלם מהצד החיובי שבכעס, זה עלול לקרות שוב. מה שאתה יכול לעשות אם תגיע עוד סערה, הוא לחכות לרגיעה, ואז לקחת את אשתך לשיחה, מתוך הבננה שמשהו מאוד פגע בה או איים על הגבולות שלה, וחשוב לך לשמוע מה קרה. תקשיב, תבין, ותנסו יחד למצוא פתרונות למצוקה. גם כאשר אתה כועס, לבלוע זה לא בריא: האנרגיות ש"נבלעו" עלולות להפוך למחלות. כשתרגיש רגוע שבו לשוחח על הרגשות שלך. בברכת הצלחה ושלום בית רבקה פ

איך מתמודדים עם קנאת אחים?

לכב' יועצי ינ"ר בכל פעם שנולד תינוק חדש בבית, זה שלפניו אינו מוכן להשלים עם הענין ומשתדל לדרוש תשומת לב באופן שלילי המתבטאת בלהרגיז הרבה בבית או בלהציק לאחיו הקטנים. אמא לפעוטים

תפקידנו כהורים

אמא יקרה, אכן קשה ההתמודדות אחרי לידה עם תינוק ועם אח גדול שמתחיל להציק. קודמי כבר דברו על תשומת הלב, ואני רוצה להוסיף כיוון אחר של הסתכלות: איפה אתם כהורים בסיפור הזה? מה התחושות שמלוות אותך בחזרתך הביתה עם תינוק חדש? האם את חוששת מהתגובות של האח? האם ברור לך שיש על מה לקנא בתינוק הקטן? האם את מרחמת על הגדול יותר על שנגזלה ממנו תשומת הלב? האם בתוך תוכך את גם חושבת שהוא קצת מסכן? או שמא, את בטוחה שהבאת לו את המתנה הכי גדולה שיכולת להעניק לו? הרי לאורך זמן, ילד שזוג מבוגרים סובבים רק סביבו כל הזמן הוא ממש מסכן וחנוק. כמו כן, ישנן חוויות ומשחקים שאפשר להעביר רק עם אחים. אם תחזרי מבית החולים ותאמרי לזה שכבר אינו הכי קטן: "תראה איזו מתנה הבאתי לך!" האם נראה לך שתגובתו לענין תשתנה? הצגתי הרבה שאלות, משום שמה שאנו משדרים או חושבים, מחלחל לילדים גם אם לא נאמר מילה. כמובן שאפשר ורצוי לשתף את הגדולים בטיפול, להקריא סיפור כשיושבים להניק וכו',אך אלו רק טכניקות ועדיין השאלה היא מה עומד אצל ההורים בלב מאחרי כל הפעולות הללו. גידול בנחת ובשמחה! רבקה פ 052-4488461

מחפשת יעוץ ללא כסף

אני אם ל-3 ילדים, שניים מנישואים ראשונים ואחד משותף. נשואה כ-3 שנים ומעולם לא התיעצנו בשום ענין עם גורם חיצוני, אני מרגישה שזה מאד חסר, ויש לנו הרבה בעיות, גם כלכליות,(לא בהתנהלות) ולכן אשמח מאד לקבל הפניה ליעוץ ע"י מתמחה, בתשלום סימלי או ללא תשלום. עדיף באזור במרכז. תודה רבה מראש.

יעוץ בתשלום מופחת

י.ר. יקרה שלום רב, אני מסכימה עם קודמי, שיעוץ חינם עלול לא להגיע לתוצאות, משום שכאשר לא משלמים ישנה פחות התגייסות לתהליך. אם, חלילה, אחד הילדים היה זקוק לטיפול שורש - אני מניחה שהיית מוצאת את התשלום עבור זה. וכאשר הזוגיות שלכם זקוקה לטיפול - זה פחות חשוב?! הרי על זה נשען הבית כולו! מאידך, קשה הוא המצב שבו אנשים נמנעים מללכת לייעוץ רק בגלל העלויות. לכן כדאי לדבר על יעוץ בעלות מופחתת. אני כרגע בשלב של התמחות, ולכן התשלום ממילא מופחת. אם הינך מעוניינת - אני מקבלת גם באיזור פתח תקוה. בברכת הצלחה רבקה 052-4488461

איך יודעים אם ילד הוא מחונן

בס"ד שלום רב, שמי הילה והבן הבכור שלי בן 5, ברוך השם הילד מאוד חכם ובעל יכולת קליטה מהירה וגבוהה. רמת הזיכרון שלו גבוהה מאוד, כל שבת אנחנו חוזרים איתו על הנלמד בגן לפי דף הקשר שנשלח מהגננת והוא חוזר על כל החומר הנלמד כולל הסברים ו/או מדרשים שניתנו בגן ולא נכללו בדף הקשר. השאלות שהוא שואל אותנו הן לא שאלות של ילד ממוצע (לדעתי) ואנו מקפידים לענות לו על כל שאלה באופן מלא כמו שעונים למבוגר ואם הוא לא מבין הוא שואל שוב ואז אנו מפשטים את התשובה. אנו מקפידים לענות לו על כל שאלה וניכר שהמידע מעובד אצלו ובא לידי ביטוי בחיי היום יום. אני ובעלי חושבים, לאור ידיעותיו של הילד, שיתכן והוא ילד מחונן. חשוב לי להדגיש שיש לי דאגה מסוימת שאולי המחשבה הזאת מגיעה ממקום של גאווה של אמא ורצון שהבן שלי יהיה הכי הכי. שורה תחתונה, רציתי לדעת באיזה גיל מומלץ לאבחן את הילד אם בכלל, אני לא רוצה ליצור רף ציפיות גבוה לילד שעלול חלילה לפגוע בו ומצד שני אם הוא אכן מחונן חשוב לדעת על כך להמשך הדרך. הכי חשוב לי שכל התהליך לא יפגע בו. תודה מראש, הילה

מה המטרה

שלום הילה, יה"ר שתמיד תרווי נחת מהילד! לגבי הרמה שלו - כדאי בראש ובראשונה להתייעץ עם הגננת, שהרבה ילדים עוברים תחת ידה, ואילו אצלכם הוא הבכור. לגבי האבחון - השאלה היא מה המטרה ומה יתן לך האבחון? האם את רוצה להכניס אותו מוקדם לכתה א? האם "סתם" בשביל לדעת? נסי לאתגר אותו עם חוברות עבודה ותרגילים שמתאימים לילדים בני 6. האם הוא נהנה או מתענה? אם טוב לו עם זה - קדמו אותו וגם שתפו את הגננת. אבל תמיד לזכור - לא להלחיץ, לא להדביק תוויות ושלא ימאס עליו הענין. על כל פנים - ראוי שבראש מעיינכם עוד לפני השכל - יעמדו המידות הטובות. ז"א שעל ההורים להיות חכמים ולהשכיל לקדם את הילד למצות את יכולותיו, אבל שלא יפול לגאווה או ל"סנוביות" כלפי חבריו, אחיו והוריו. רוב הצלחה ונחת רבקה 052-4488461

עוגן ביתי

חיי הנישואין שלי ואישתי טובים באופן כללי. יש לאישתי ואף לילדי לא מעט מעלות. עם זאת קשה לי כבר שנים רבות שאישתי משקיעה הרבה בהתענינות רוחנית ומקצועית ללא מטרות משפחתיות או כלכליות של ממש. בשעות שהילדים בבית היא עשיוה לישון כדי לאגור כוח לעבודתה בשעות הלילה. -עובדת מהבית בעבודה משרדית. איך אתם ממליצים לחזק את הקשר שלה לילדים ולמשימות הבית בכלל?

בירור צרכים

מאיר שלום, שאלת באופן כוללני וללא פרטים, אז אשתדל להתייחס מתוך הנאמר. כל אשה, מעבר להיותה אם ורעיה, היא גם אדם,ולכן אך טבעי שיש לה התעניינויות רוחניות ואחרות. אמנם, כשזה מגיע להתנגשות יתרה עם צרכי הבית והמשפחה - חשוב לערוך על כך דיבור, כפי שהסביר קודמי בצורה יפה. אני מבינה משאלתך, שאם לעבודתה של אשתך היתה הצדקה כלכלית, לא היית מתנגד לכך שהיא תנוח בטרם תעבוד, גם אם זה בא ע"ח הילדים. אז אם אמא מרוויחה- הילדים יכולים להסתדר, ואם היא לא מכניסה משכורת- אז לא?! ואולי אמא מאושרת זה גם חשוב דיו? אם אין הצדקה כלכלית לעבודתה של אשתך - מדוע היא טורחת להקדיש לה ערבים ולילות? - חשוב ונסה לברר האם ישנם צרכים בלתי מסופקים, שאשתך מצליחה לספק דרך העבודה? כגון: שם מעריכים אותה, שם היא מקבלת מלים טובות ופרגון,מחייכים אליה, וכו' וכו'. אם כן, אולי תנסו - אתה והילדים - לספק את צרכיה הרגשיים של אשתך, מבלי שהיא תצטרך "לברוח" לעבודה כדי להשיג אותם שם. בברכה רבקה פ 052-4488461

מצפה לישועה

כשאני במצוקה אני מוצאת את עצמי מול המחשב מחכה שיקרה משהו שיתרחש איזה שהוא נס למרות שאני יודעת שכלום לא יקרה אני לא יכולה להפסיק אני לא מבזבזת שעות על המחשב האם זה אומר שאני מכורה?

חסרים נתונים

ורד שלום, אולי את יכולה פרט קצת יותר - מה את עושה מול המחשב? איך זה מסתדר שאינך מבזבזת שעות מול המחשב, אך אינך יכולה להפסיק? באילו סוגי מצוקה את מרגישה שזה קורה? אשמח שתרחיבי בברכה רבקה פ

חינוךבגיל 18/דוגמא אישית/.....

לאחרונה ביתי בת ה19 שולחת לנו, ההורים, sms תוך כדי בחינות, עם שאלות, כדי שנעזור לה בבחינה. מודה שנפלתי ועזרתי לה פעמיים. היא ממשיכה עם הענין ואני תפסתי את עצמי ואמרתי לבעלי שלדעתי, אנחנו נותנים דוגמא אישית בכיוון הפוך מהחינוך שאנו מחנכים. אנחנו משתפים פעולה עם גניבת דעת ושקר. הצעתי שנדבר עם הנערה ובשיחת רעים חביבה נבקש ממנה שלא תשתף אותנו בענין ולא תעמיד אותנו בנסיון הזה ונסביר לה שאכן לא נהגנו כיאות בפעמים הקודמות אך נראה לנו כי זו דוגמא לא טובה וכו' וכו' בעלי טוען 3 דברים: א. שאני קובלת פעמים רבות על חוסר רצון שלה לקבל מאיתנו דברי חינוך. ב. שאין זהו שיתוף פעולה אקטיבי אלא עזרה לילדה במצוקה, ולא כמו אם ח"ו היא תתקשר לבקש מאיתנו כסף לקניית בגדים לא צנועים שכהורים לא ניתן לה. ג. שאי אפשר כבר לחנך ילדה בגיל כזה. תשובותי: א. נכון, אך הוא אינו זכר שאני גם אומרת שהרבה פעמים היא אומרת לי : "אמא, את הדבר הזה למדתי ממך, את חושבת שאני לא מקשיבה אך כל הדברים שאת אומרת בעצם פועלים פעולתם" ב.לא מסכימה איתו, הדוגמא אינה משקפת את המצב. ג.נכון שהיא לא מקבלת מאיתנו כשאנו אומרים דברים כאן ועכשיו ובטון לא נעים וכו' אך בשיחות קפה במצב כייפי (כל שבת בבקר) אנחנו מגיעות לשיחות נפלאות וגם בעניני חינוך. אני קצת מזועזעת מההסתכלות שלו וגם מהחד משמעותיות שלו בסיום השיחה: "אם היא תתקשר שוב, אני אעזור לה. ואני מציעה לך שלא תדברי איתה על כך מילה בגלל שזה לא יעזור..." מבקשת דעתכם בענין, וכן עיצה מעשית האם לדבר עימה או לאו. בעלי יודע שכתבתי וגם יקרא את התשובות אי"ה. תודה ויה"ר שנצליח בחינוך עצמנו וחינוך ילדנו.

להבחין בין הצד הזוגי לצד האישי

מלאכית שלום, אני סבורה שיש מקום להפריד בין העניין הזוגי לעניין האישי. על מנת לבנות קו חינוכי משותף, יש מקום לערוך דיונים כפי שהציע הרב בן סימון בחכמה רבה. עם זאת, עדיין הינך אדם שעומד בפני עצמו, עוד לפני היותך רעיה ואם. אין סיבה שתעשי משהו שנוגד את מצפונך ואת ערכייך, אפילו אם בעלך או בתך חושבים אחרת. נראה לי שבת בוגרת יכולה להבין זאת, משום שאין זה נובע מהצורך לחנך אותה, אלא את עצמך. מהצורך לשמור על היושר האישי שלך. יתכן שגם בעלך ימשיך בשלו. וכל עוד לא הגעתם להסכמה, גם אם זה יעצבן אותך תוכלי למצא מקום לכבד את דעתו, כפי שאת מצפה שיכבד את שלך. רוב הצלחה בחינוך ובכלל. רבקה פ

ילדה עם בעיות רגשיות וחוסר ביטחון מוחלט

אני לא יודעת מאיפה להתחיל יש לי בת בת 3.3 שמאז שהיא נולדה יש לה בעיות שינה חוץ מ9 או 8 או 10 שעות בלילה היא לא ישנה בכלל משך היום כך שקשה לי להעסיק אותה כשהיא חוזרת מהגן.כשבאים חברים היא רוצה שילכו כבר ולא נותנת במשחרים שלה , כשחוטפים לה היא בוכה ולא נלחמת כשאומרים לה "לא" -אני או מישהו מהמשפחה או מוכר בחנות או אמא של חברה - היא מיד בוכה ורוצה הבית גם אם הסבירו לה יפה למה לא. היא תמיד החלשה בין ילדי הקבוצה שאיתם היא משחקת היא לא קובעת ומסכימהלמה שאומרים לה לעשות או בוכה. בגן הגננת אמרה שהיא מחפשת שיתנו חיזוקים על כל דבר והיא צמודה לגננת ולא זזה לעיתים היא נותנת ללדים להתקרב. היא נבונה מאוד מאוד אבל החברה הכי טובה שלה היא סבתא שלה שמגוננת ומוכנה לעשות הכל במהלך המשחק ולכן הן משחקות שעות,אגב נדיר שהיא משחקת לבד. היא כל הזמן שואלת אם אוהבים אותה ואומרת שהיא אוהבת . היא נבהלת כשמישהו זר מתקרב אליה ואומר לה חמודה או יפה או מדבר איתי. אני חייבת לציין שהיא נכדה ראשונה ילדה ראשונה ולא רואה ילדים בגילה באופן שוטף,בנוסף אנחנו משפחה חמה ודאגנית מאוד קשובים לצרכים שלה ולגחמות שלה אבל היא לא מנצלת את זה תמיד.לאחרונה התחלתי לעבוד והיא בוכה כשאני משאירה אותה בגן ורוצה רק ידיים כל הזמן.אני נואשת אני לא רוצה שהיא תהיה כזו חלשה,היא לא משתוללת כמו ילדים אחרים ולא מרביצה לעולם ולא חוטפת ולא צועקת היא תמיד מחפשת חברים ואיך שהם קופצים או לוקחים לה משהו היא בורחת אליי ורוצה"הביתה" . איך עושים לה חברים שיהיו כמוהה והאם זו הבעיה בכלל? איך עושים שהיא לא תתרגש מכל דבר?

חולשה של ילד...

מלי שלום, אני מצטרפת לדברים החכמים שכתב קודמי. לא הייתי מנסחת זאת טוב יותר. מלי, היודעת את מהיכן נובעת חולשה של ילד? היא נובעת מחולשה של ההורים. אם הילד מרגיש שהוא שולט בהורים, זה נוטע בו חוסר בטחון עצום, כי מי יגן עליו?! לעומת זאת, כאשר ההורים מפגינים סמכות מתוך בטחון שהם צודקים בדרישותיהם, והם בד"כ רגועים ולא מתרגשים מכל בכי של הילד, כי הם אלו שמנהלים את הבית-זה נוטע בילד בטחון, הגבולות שלו ברורים . קביעת הכללים לא נופלת על כתפיו הקטנות. יש לו אוירה מוגנת לגדול בה. אכן, לפעמים נראה שכשאיננו עושים את רצון הילד, אנו פועלים נגדו, אך בעצם זה רק לטובתו. וכשתאמיני ותשדרי לה שכאשר את מציבה גבולות, זה לטובתה (ולא צריך הסברים), גם אם היא תבכה באותו רגע, זה ישרה עליה רוגע ובטחון לטווח ארוך. כהורים אנו צריכים לפעול לפי מה שנראה לנו נכון, ולא רק להיות במצב של מגיבים. הפנמה מוקדמת של הדברים תועיל לך ולבית. אחרת, זה ילך ויחמיר. בנוסף, אם אינך יודעת כיצד להעסיק אותה, אפשר להתייעץ עם הגננת על משחקים או יצירות מומלצים. אבל כדאי לזכור, שאנו לא צריכים להיות סביב הילד במשך כל זמן עירותו. יש זמנים שעליו ללמוד להעסיק את עצמו. גם ההתחכחות עם ילדים אחרים אינה מזיקה. אם אין לילדה אחים קטנים, היא באמת לא למדה לחלק את חפציה עם עוד מישהו, והחברים הם המקום ללמוד זאת. בהתחלה קשה לה, אבל לאט היא לומדת את המחיר על חוסר הנתינה. את הלימוד הזה, עם כל הכאב, היא תצטרך לעבור לבד. רוב הצלחה רבקה 052-4488461

חינוך למצוות

כיצד ניתן לגרום לילד בגיל 8 שלא מעוניין להתפלל להתחיל להתפלל ולבוא עם אבא לבית הכנסת

לשחרר, לאהוב, להאמין

צבי שלום, כתוספת למה שאמרו קודמי, אני ממליצה לך פשוט לשחרר את עצמך (ואת הילד) מהלחץ ש"הוא כבר בן 8 ולא מגיע לתפילה". במקום זאת כדאי להשקיע את האנרגיות ב 2 מישורים: 1. אהבה וחיבה לילד. שירגיש שאבא אוהב אותו, לא משנה עד כמה הוא עומד בציפיות שלך. באופן טבעי, כאשר ילד מרגיש שהוריו אוהבים אותו ללא תנאי, מעצמו הוא מנסה לחקות אותם. 2. עבודה אישית שלך לתת בו אמון מלא שגיל 8 אינו משקף את הבגרות שלו, וכאשר יגדל הוא בוודאי ילך לביה"כ ויתפלל כראוי. אנא, אל תעמוד עם "סטופר" לחכות מתי זה כבר יקרה, פשוט שחרר והנח לענין. כמובן שמאוד מועיל גם להתפלל על הילד, אבל את זה אתם בוודאי עושים בלעדינו... רוב נחת מצאצאיך שנה טובה רבקה פ

להתגרש או להתמודד? האם אפשר לתקן??

שלום רב, אנחנו נשואים 8 שנים יש לנו 2 ילדים ב"ה חרדים היו לנו מאז ומתמיד בעיות תקשורת , לא מבטאים רגש אחד כלפי השני אני כאישה תמיד מרגישה נחותה כי הבעל דואג רק להעיר ולבקר בלי שום מילה טובה.. וכ' היינו בעבר אצל יועצים ולא המשכנו במפגשים מכיון שבעלי לא מאמין בזה.. כיום אני חושבת להתגרש מכיון שאני לא מרגישה שבעלי אוהב אותי ושאני לא מעניינת אותו. הוא מעדיף לצאת לבילויים בלעדי, הוא מגיע הביתה בשעות הקטנות של הלילה ולמרות בקשותי ובכיותי שאני לא רוצה לישון לבד, ולא מפסיק לשקר לי ואני אוכלת את עצמי ושותקת.. וכן הוא שינה את סיגנון הלבוש שלו כדי למצא חן בחוץ.. בקושי מגיע הביתה.. אני מרגישה בודדה הוא לא משתף אותי בכלום. אני מיואשת כי כל השיחות שהסברתי לו שהוא פוגע בי וכ' לא הועיל.. האם יש אפשרות לבוא לטיפול לבד?? האם זה מועיל או שעדיף להתגרש במקרה כמו שלי? אשמח לתשובתכם במהירות. תודה מראש.

התיקון ימשיך איתך...

שולי שלום, אכן את נמצאת במצוקה קשה מבחינה זוגית. במצב כזה אכן הפתרון של גירושין נראה הטוב ביותר. אלא שבד"כ כשמדברים על גירושין לא לוקחים בחשבון את שלל הבעיות החדשות שהם יוצרים.... לכל אחד מאיתנו ישנו תיקון שעליו לעבור בעולם הזה. אחת המראות, המשקפות לנו את דרך התיקון שלנו היא הזוגיות. אם תלכי עכשיו לגירושין, בעצם תסחבי את הבעיות הלא פתורות שלך לזוגיות הבאה (בהנחה שתהיה...), או לבדידות, שגם היא לא קלה. האופציה של גירושין תמיד קיימת, אך כדאי להגיע אליה רק לאחר שמוצו עד תום כל האפשרויות האחרות. אי לכך, גם אני ממליצה לך לגשת לייעוץ לבדך. גם אם רק את תטפלי בעצמך ללא בן הזוג, את תגיעי למקום חדש, ותמשכי אחרייך את כל המערכת המשפחתית. הרבה הצלחה! רבקה 052-4488461

בעיות לימודיות והתנהגותיות אצל ילד בן 10

יש לי בן בכור ואחריו 5 בנות שאינו נרוצה ממעמדו בבית וטוען תמיד שאחיותיו מציקות לו ושתמיד כועסים עליו בגללן יש לציין שמכיוון שהוא בן יחיד והבכור הוא זוכה לפרבילגיות שאחיותיו לא זוכות להן כמו כן תמיד מתלונן על אפליות מצד המורים בביה"ס ובמהלך השנה האחרונה חלה ירידה משמעותית ברמתו הלימודית המורה מתלונן שהילד לא רוצה ללמוד ועסוק בקטטות ומריבות יש לציין שמדובר בילד בעל פוטנציאל גבוה (כשלומד מצליח) יש בעיה של חוסר חשק ללמוד באבחון נוירולוגי לא נמצאו סימנים המעידים על בעיה כלשהי ולכן קשה לנו לדעת כיצד לעזור לילד אשמח לקבל תשובה מאת המומחים שיתנו לי כיוון ואולי כלים לדעת כיצד לעזור לילד שלי כי חבל על כל יום שעובר והילד מתבטל תודה רבה כנרת

טיפול רגשי

כנרת שלום, יש להניח כי ילד בעל פוטנציאל, שאינו לומד, מוטרד מאיזושהי בעיה רגשית, שאינה מאפשרת לו להפנות משאבים ללמידה. מבלי לבטל את מה שאמרו קודמי על הדרכת הורים, שבד"כ משפרת את התפקוד המשפחתי ואת האוירה בבית, ניתן לעזור לילד בעזרת טיפול רגשי. הטיפול יעזור לו לשחרר תחושות קיפוח, ושאר רגשות שחוסמים אותו מלהתנהל כראוי בבית ובביה"ס. להרחבה, את מוזמנת לפנות אלי טלפונית. רבקה 052-448461 בהצלחה וכל טוב!

בעיות רגשיות קשב וריכוז

בתי בת 9 לקחתי אותה לניורולוג עברה בדיקת eeg והובחן אצלה ניתוקים מטופלת בתרופה depalpt בנוסף ישהפרעה של קשב וריכוז שבלימודים מאוד קשה לה ולי נראה שגם בעיות רגשיות נעלבת מהר חוסר ביטחון עם אמא שלה יש תמיד וויכוחים ולא מסתדרות יחד אני זה שעושה ומטפל בכל אמא שלה כמעט לא מתפקדת בבית או עם הילדה אשה חולנית באפילפסיה ועוד מחלות שונות ובחודשים האחרונים מטופלת בבריאות הנפש אני מבקש עצה איך להתמודד ולעזור לילדה בכל המצב הזה ובמיוחד בלימודים הבנתי מהנאורולוג שריטלין יכל להחמיר את מצבה בהקשר לניתוקים איך אפשר לטפל ב3 הבעיות ביחד איך אפשר לעזור לה בעניין הלימודים ואיך אפשר לעזור בעניין הרגשי האם אפשרי מטפל אחד לשתי הבעיות של קשב+רגשי או שתי מטפלים נפרדים אגב בגלל הבעיות האלה בתי ספר מסרבים לקבלה לשנת הלימודים הקרובה אין לי עדיין בית ספר עבורה וזה מקשה עליי עוד יותר תודה

בעיית קשב ורגשי

אבא יקר, מסכימה עם הרב שלעיתים בעיות רגשיות יוצרות גם בעיות קשב. בס"ד ניתן לטפל. הנך מוזמן לפנות אלי בטל': 052-4488461 רוב הצלחה ונחת, רבקה פויכטונגר מטפלת ומנחה.

נתק בתקשורת

שלום לכולם וחג שמח, אני פונה אליכם עקב בעיה שהייתי מאד רוצה לפתור עם אחותי בת ה18 אתן קצת רקע: אני אחות בכורה נשואה (גרה בנפרד מהוריי)במשפחה בת 4 ילדים משפחה בריאה יחסית, כשאני אומרת יחסית אני מתכוונת לבעיות שאני חוויתי כנערה עם הוריי ,הוריי כיום מכים על חטא אפשר לומר על חינוך לקוי שהעניקו לנו כילדים ובפרט צורת ה"טיפול" שלהם בי כנערה סוררת ,אני כילדה עשיתי מה שאמרו לי למרות שהייתי בעייתית גם אם זה כלל עונשים הזויים לגמרי. בנוגע לאחותי בת ה18 היא מתחתי, ולה יש גם המון בעיות עם הוריי , כל מיני דברים שהיא לא מסכימה איתם , והיא לא כמוני , היא נלחמת בהם ולא רואה בעניים זה יוצר המון בלאגן מכיוון שיש לה "פה גדול" היא מקללת את הוריי ופשוט לא מצליחה לסגור את הפה,זה הגיע למצב שהוריי הגיע לריב עצום בגללה אמא שלי אמרה דבר אחד ואבי דבר אחר, בכל מקרה כרגע יש נתק עצום בינם לבין אחותי,גם ביום כיפור הצדדים לא ניסו להשלים הוריי החליטו ללכת לייעוץ אך מכיוון שהם נמצאים במצב כלכלי בעייתי מאד הפסיקו באמצע וכרגע כך עומדים הדברים. אחותי לא מדברת איתם כבר 4 חודשים פשוט שום מילה היא גרה בבית אך לא מרגישה בבית מסתובבת כמו איזה רוח, ממש כואב לי המצב שהיא נמצאת בו כי אני נורא מבינה אותה ואני נורא רוצה שתחזור להיות בינהם תקשורת אבל הקרע כ"כ גדול שאני לא יודעת איך לגשת אפילו, שיחה רגילה עם אחותי בבית קפה לא עזרה.... היא פשוט מסרבת להכיר בהם כהוריה אני רוצה לציין שהיא בכללי ילדה מ.א.ד בעייתית ולא גורמת להם נחת גם כשהיא היתה ממש ילדה קטנה,תמיד קנאית ומנסה לריב עם כל העולם,אני חושבת שיש אפשרות ללכת איתה לטיפול אלא אם כן זה יגיע ממני ולא מהוריי כי שוב עליהם היא לא רוצה לשמוע סורי על האריכות תודה רבה על העזרה!!! חג שמח, מורן.

מי מרגיש שיש בעיה?

מורן שלום, לך כואב המצב והקרע הנורא, אך האם אחותך סובלת? האם גם לה כואב כך? רק מי שמרגיש שיש לו בעיה, ינסה לחפש פתרונות. את לא תוכלי לעשות זאת במקומה. אני מניחה ששני הצדדים מאוד כאובים ומאוד טעונים זה על זה. אך יחד עם זאת נראה לי שהמפתח עודו בידי ההורים. אם חלילה וחס, היה מצב קשה מבחינה פיזית - מחלה וכד'- מצב כלכלי קשה לא היה סיבה לא לחפש טיפול בכל אופן אפשרי. המצב שאת מתארת לא פחות קשה, אז סיבה כלכלית, נכונה ככל שתהיה, לא יכולה להוות תירוץ לנתק מוחלט של 4 חודשים. לענ"ד, הורייך צריכים באופן דחוף הכוונה, וגם מקום לפרוק את הכאב והתסכולים המצטברים שיש להם מאחותך. כאשר הם יגשו לבעיה נקיים רגשית ועם הדרכה נכונה, יוכל להיות שיפור, בעז"ה. בהצלחה

איך למצוא את הזיווג?

אז ככה... הבעיה שלי זה למצוא את החצי השני שלי. אני לא יודעת איך לייצר "דייטים" כשיש דייט - אני לא יודעת איך לייצר ממנו המשכיות. ניסיתי כמעט הכל: דרך חברים פניתי לשדכנים משרדי שידוכים אתרי הכרויות פורומים באינטרנט מפגשים, טיולים ושבתות מאורגנות של פנויים פנויות אין צורך לציין שנשפכים כספים רבים על הנושא הזה - ושום דבר לא קורה הקשר הכי "רציני" שהיה לי נמשך בערך 3-4 פגישות אני בת 34, גרה עם שותפה במרכז הארץ, אקדמאית, עובדת, ודי חברותית (ב"ה בורכתי בהרבה חברים/חברות טובים), נראית בסדר/רגילה ולכן ברור לי שכנראה אצלי הבעיה ואני צריכה עזרה בסגנון של אימון אישי/קבוצתי אך היום יש כ"כ הרבה, ואין לי מושג למי לפנות, את מי לנסות מאוד חשוב לי שהתקשורת עם המאמנת תהיה טובה ושתעזור ממקום של מינוף התכונות הטובות ולא לשנות אותי כבן אדם.(מקווה שאני מובנת) וגם מבחינה כספית - כל פגישה מן הסתם עולה הרבה כסף, ואני חוששת שאני לא אוכל להשקיע אלפי ש"ח בדבר הזה. (X פגישות כפול 150-200 ש"ח לפגישה) אשמח לקבל המלצות, הערות, טיפים מה לעשות כדי להכיר כבר את הזיווג ולהתחתן ?????

בירור

שלום רב, כפי שכתבו קודמי, על פניו לא ברור למה העסק תקוע. את מוזמנת לפנות אלי, על מנת לערוך בירור יותר פנימי, אם יש סיבה שתוקעת אותך מלהתקדם. וכמובן - תמיד תפילה. בברכה, רבקה 052-4488461

בעל שאינו מקפיד על זמנים

שלום, אנו נשואים זה 5 שנים. יש בינינו הסכמה על נושאים עקרוניים, אולם טיפוסי האופי שלנו שונים לחלוטין. כבחורה רווקה נודעתי בחריצותי הרבה ובהספקיי המרובים. כל דקה שלי מנוצלת לעשייה. בעלי לעומת זאת, מאד לא מקפיד על זמנים בכל התחומים. הוא מתקשה לקום בבוקר לעבודה, אולם על כך הוא מתגבר איכשהו כי אחרת הוא יודע שפשוט יפטרו אותו. הבעיה האמיתית היא כאשר אין לו גורם מאיים כמו בוס בעבודה, שאז הוא מנצל את ההזדמנות לישון עד שעות מאוחרות. כל יציאה משותפת שלנו הופכת למקור למתח וחרדה עבורי, ובמקרים רבים גם גוררת בעקבותיה ריבים עוינים. המקרה הכי חמור בעיניי הוא בשבתות. יש לנו שני ילדים קטנים. הגדול בן 4 וכבר מבין ושואל שאלות. בשבת נוהג בעלי לישון עד שעות הצהריים. הוא אינו קם לתפילה, וכל סדר היום נסחב בעצלתיים. אני קמה מוקדם לטפל בילדים, ומשאינו קם אני כבר רעבה ואוכלת. כשהוא סוף סוף קם בסביבות 1 בצהריים, אני כבר עייפה ומותשת וחסרת תיאבון וחשק כללי. סעודת השבת מתאחרת לשעות הצהריים המאוחרות, אם בכלל. האווירה נעשית עכורה, ואני מגיבה לו בחוסר חשק. הוא מתלונן על כך שאני "יוזמת אווירה של מריבות" וכלל אינו מבין מה הבעיה בהתנהגותו, למרות שיחותינו הרבות ולמרות ידיעתו שהדבר מפריע לי מאד. אציין שהוא סובל מבעיות של קשב וריכוז. סדר היום שלו משובש. הוא הולך לישון לפנות בוקר, קם מאוחר, או קם בזמן ואז מסתובב עייף ועצבני והולך לישון באמצע היום. מצב זה מוציא אותי מדעתי וגורם לי לדיכאון ודכדוך. כל ניסיון לשוחח איתו על כך עלה בתוהו. אני מוטרדת מהעניין החינוכי ומחוסר היכולת לנהל חיים מסודרים ותקינים. מה אפשר לעשות? תודה רננה

יום שהופך ללילה...

בנוסף לנאמר לעיל, ישנם אנשים שאצלם השעון הביולוגי הפוך, והם פעילים בלילה וישנוניים ביום. ישנה מרפאה בבי"ח "תל השומר", המטפלת בבעיות השעון הביולוגי. בשורות טובות!

בעיה עם הבת של בעלי.נישואים שניים

אנחנו ביחד שלוש שנים. יש בין הילדים ובינינו יחסים טובים. הילדים שלו אוהבים אותי ואני אותם וגם בני אוהב את בעלי.בתקופה האחרונה..שנה.. יש בעיות עם ביתו של בעלי בינה לבין בני בן החמש וחצי.היא צועקת.. מקללת ומרביצה.מתחצפת ותמיד מרגישה מקופחת..משווה תמיד לבני.מה הוא עושה, ותמיד זה לא הוגן. עד לרמה של מילימטר בכוס שוקו..למה לו יש יותר,כשזה לא ככה בכלל.מנצלת את חולשת בני לטובותיה האישיות ,כמו לקחת לו תורים במשחק מחשב, להעליב אותו כשהוא עוזר לה כשזה כבר לא מתאים לה. יש לה גם בעיות בבית הספר עם חברים ובעיית השמנה.גם שם היא מרגישה מקופחת ומשווה לשאר הילדים. לא משנה כמה אהבה ותשומת לב ניתן לה.. זה אף פעם לא מספיק ולא עוזר.היא מקסימה ופתאום מתהפכת והופכת רעה ואלימה.זה בא בפתאומיות. הבעיה זה עם בעלי.המצבהפך להיות רגיש כשאנו מדברים על זה,הוא במתקפה ומגננה על ביתו,וכל הזמן משווה לבני, וטוען שהוא גם בעייתי.כשאין מה להשוות בכלל, אבל זה לא עוזר.כל מה שאני אומרת לגביה, יוצר מריבה, אפילו שאני מציעה פתרונות לעזרה, הוא אומר שאני מגזימה ושעשיתי אותה ילדה חריגה.כל הסביבה רואה את הבעיתיות אצלה, רק הוא ממעיט בבעיה.האמא לא עושה כלום בנוגע להשמנה ולהתנהגות ואנחנו סובלים, אפילו שזה רק בסופי שבוע.. זה הפך להיות סיוט. זה גורם למתח בבית בין הילדים, ובמיוחד ביני ובין בעלי.אני רוב הזמן איתם, הם פונים אליי בבקשות, והוא ממעיט לבלות עם ילדיו אחד על אחד. קשה לי שהבן שלי סובל ממנה, אני לא יכולה לעשות כלום כי חוששת לריב עם בעלי, אך בעצמי סובלת מהמצב וחסרת אונים. ממעטת לדבר על זה מהחשש למריבה וויכוח חסר תכלית וגם זה יוצר ריחוק. היחסים האלו יקרים לי ואני מאוד אוהב את בעלי וילדיו. קשה לי עם התנהגות כזאת במיוחד שבני הופך להיות הקורבן. אני רוצה לעזור אך לא יודעת כבר איך? בבקשה תעזרי לי.. תודה

אי אפשר להתווכח עם רגשות

ענבר שלום, הענין של נישואים שניים אמנם מחריף את הבעיה, אך גם ילד לשני הורים יכול לחוש מקופח. כאשר ילד מרגיש מקופח, זה בכלל לא משנה מה המציאות. יתכן שהיא מקבלת מעל ומעבר לכולם, ובכ"ז מרגישה כך. אי אפשר להתווכח עם הרגשות, כי הם לא בהכרח מחוברים להגיון. אפשר לשקף לה מבלי להתווכח איתה: את מרגישה מקופחת, מרגישה שהוא מקבל יותר ממך - בנימה פותחת שתאפשר לה להביע את עצמה. צריך לנסות לאפשר לה לבטא ולהקשיב לה באמת. גם אם היא בשיחה תאשים אותך, את בעלך או את הילד, אל תכנסי למגננה, אלא המשיכי לשקף לה את מה שהבנת ולהקשיב לה. באופן כזה יש להניח שבסופו של דבר הילדה תבטא את נקודת הכאב האמיתית שלה. משם תוכלו להמשיך ולעזור לה. אשמח להיות לעזר, רבקה 052-4488461

ילד שמחפש כל הזמן צדק

שלום רב, בני בן 8 וחצי, (שני מארבעה ילדים). הבעיה איתו החלה כבר מהגן, אך אמרנו אולי זה יעבור, אך עברו מאז כמעט 4 שנים והבעיה רק התעצמה. הילד בכיתה ג', מאוד נבון, תלמיד מצויין ואפילו מאוד תחרותי. קשה לי להגדיר כ"כ מה הבעיה אז אסביר אותה איך שאני מבינה: בכיתה הוא גורם להרבה רעש מסביבו, תמיד לפי הגדרתו, המורה אינה מקשיבה לו, הוא מצביע והיא לא נותנת לו את זכות הדיבור, פתאום ילדה או ילד לפי דבריו מרימים עליו את היד ואז הוא מחזיר ואז נוצרת בכיתה אווירה לא טובה ומאשימים אותו, תמיד הוא ה"בסדר" ואחרים: המורים, הילדים אינם בסדר,ואז מתחילה הבעיה, לפי טענתו, אף אחד לא מקשיב לו, הוא מתחיל להתעצבן, יכול לצאת מהכיתה, לדפוק על הדלת ולהפריע לשיעור, ואם זה בשיעור ספורט והמורה אמרה להם להתחלק בטורים, והמורה אמרה לילד להיות הראשון בטור, אז בני מתעצבן מכך ואומר "למה לו מגיע" ואם מישהו אחר תפס את מקומו להיות הראשון בטור, הוא מתחיל לדחוף ושוב לעשות בלאגן ואז נוצר שוב בלאגן סביבו וכו' וכו' , המורים מתקשרים אליי, וגם יש טפטוף מהורים שמתקשרים שהבן שלי הרביץ, והבן שלי נתן בוקס וכו'. וכו' אני יכולה רק לשער שאולי חסרה לו התשומת לב מאיתנו, אך זאני לא חושבת שזו הסיבה להתנהגות הזו, מאחר ויש לנו (לי ולבעלי) זמן איכות עם כל ילד במשפחה ובזמן איכות אנחנו משוחחים רק על דברים חיובייים (מאוד חשוב לנו לעשות כך מאחר ושנינו עובדים ויש לנו כאמור 4 ילדים אז מאוד קשה לתת לכל אחד תשומת לב במהלך היום ולכן נקבע שלכל ילד יש את זמן האיכות שלו) אני יכולה לשער שאולי יש לו איזשהי בעיה ריגשית ואנו כבר חסרי אונים מה צריך לעשות.. אנא יעצו לי ו/או עיזרו לי להבין מה הבעיה וכיצד יש לטפל. אם זה באיבחונים (איזה?) אם זה ביעוץ פסיכולוגי וכו'. תודה רבה!

אם אני לא ראשון, אני לא שווה

ליאת יקרה, שלום מדברייך מתקבל הרושם, שישנה לילד תפיסה שגויה לפיה: "אם אני לא ראשון, אני לא שווה". ואם הערך שלו נמדד בכך שהוא יהיה ראשון בטור, או ראשון לענות תשובות וכו', אזי ברור למה הוא נלחם על זה. לא ציינת איך הילד בבית: האם גם כאן הוא בתחרות וחייב להיות הראשון? בשיטת 3 המימדים ניתן לפרוק תפיסות שגויות ולהטמיע חיוביות במקומן. הינך מוזמנת ליצור קשר טלפוני, ונראה במה אוכל לסייע. בברכה, רבקה פ 052-4488461

אשמח לקבל עזרה

בעלי מאד קנאי כל מה שאני עושה מלחיץ אותו הוא שואל המון שאלות וכל הזמן חוזר על זה שוב ושו זה ממש מטריף אותי ואיני יודעת מה לעשות כיצד עלי להיתמודד עם זה אך אי אמורה לעזור לו והאים אני צריכה לספק לו תשובות כל הזמן

כפייתיות

נאני שלום, הסבל שאת סובלת ניכר ממלותייך, למרות שלא פירטת יותר מדי. מר שטיינמץ הציע כיוון אחד של בירור. אם זה לא נראה לך מתאים, ישנן אפשרויות נוספות. למשל: מחשבות קנאה כפייתיות, שאין הוא מסוגל להשתלט עליהן, והשאלות בהתאם. אם הכיוון של אלימות הוא לא הענין, שווה להבדק אצל פסיכיאטר. שילוב של תרופות וטיפול פסיכו' התנהגותי יכולים לשפר את המצב. הבראה שלמה! רבקה

מסתכלת בילד ורואה את הגרוש

ערב טוב לכל מומחי י.נ.ר. ראשית, יישר כוח על המסירות שבעניית התשובות בפורום ועל מגוון התשובות המלמדות והמחכימות. שאלתי נוגעת לעניין חינוך הילד שלי. אני נשואה פעם שניה, יש לי שני ילדים. אחד מהנישואין הראשונים והשני מהנישואין הנוכחיים. התחתנתי צעירה מאוד - עוד לא בת 19 , בניגוד לרצון הורי. הורי לא אהבו כלל את הבחור איתו התחתנתי אז, אבל כמו כל נערה צעירה לא היה לי השכל לשמוע בקולם. יחד עם זאת, כשהם ראו כמה אנחנו נחושים, הם נתנו בלב כבר את ברכתם וסייעו לנו בכל ענייני החתונה וראשית הדרך. אחרי מספר חודשים, הבנתי את סיבת ההתנגדות שלהם. בעלי הראשון הוא אדם נוראי, עם תכונות אופי ומידות שפשוט אי אפשר להסתדר איתם. אחרי שילדתי את הבני הראשון פשוט לא יכולתי להחזיק מעמד יותר, גם ייעוץ וטיפול לא עזרו במקרה הזה, והתגרשנו. למזלי זה היה די מהר, גם הוא הבין שאין טעם למשוך את הסיפור. הבעיה שלי עם הילד שלי היא שהילד שלי מקסים, אני אוהבת אותו בכל נימי נפשי, הוא באמת ילד טוב ונוח שאני מקדישה לו המון. יחד עם זאת, יש בו לפעמים דפוסים שפשוט לא נעים לי להודות - מזכירים את אבא שלו אחד לאחד, ואני תופסת את עצמי נגעלת, שונאת לרגע, עד שאני מתעשתת ואומרת לעצמי - זה הילד שלך, זה לא הגרוש שלך. זה מתעצם לאחר שילדתי את בני השני - מהנישואין הנוכחיים לאדם שאני מאוד אוהבת ואני מרגישה שאני לפעמים מסתכלת על שניהם בענייים שונות כי בכל אחד אני רואה את מי שאני שונאת / אוהבת. למותר לציין את רגשי האשמה שזה מעורר בי. אני מתייסרת ולא ישנה בלילות, אני רוצה כל כך להפסיק לראות בו את אבא שלו מצד אחד ומצד שני - יש התנהגויות, תנועות שפשוט גורמות לי "לקפוץ מהכיסא". זה מטריף אותי ואחר כך אני נתקפת ברגשי אשמה. אנא תעזרו לי. איך אוכל להתגבר על כך?

להפריד בין הזכרונות לרגשות

אורטל שלום, זה נכון שישנה גנטיקה, ויתכן שהילד דומה לאביו בבחינות מסוימות. אך גנטיקה היא לא הכל. אופי נבנה על בסיס גנטי מתוך האינטראקציה עם הסביבה. לכל תכונה יכולים להיות ביטויים חיוביים ושליליים. האם את מסוגלת לראות את החיובי ולתעל את הילד לשם? עומס הרגשות השליליים המציפים אותך בהיזכרך בגרוש, גורם לך להתייחס בשלילה לתכונות המופיעות אצל הילד. זה עלול לגרום לילד או להדחיק חלקים מאישיותו, או דווקא להעצימם, ואת שניהם אינך רוצה, מן הסתם. הילד תמיד יזכיר לך את אביו, השאלה אילו רגשות זה יעורר בך. ניתן בעזרת טיפול רגשי לשחרר את הזכרון מן הרגש המתלווה אליו. מוזמנת ליצור איתי קשר בנושא זה. בברכה, רבקה פויכטונגר 052-4488461

קושי בהרדמת בתי בת ה5

שלום וברכה, יש לנו בת יקרה וטובה בת 5, מתחתיה עוד שני תינוקות בני פחות משנתיים. בזמן האחרון היא מפחדת להיות בבית לבד כשאני לא בקרבתה, למשל היא מפחדת להיות במטבח לבד אם אני בחדר השינה. וגם בלילה, היא מפחדת ללכת לישון בחדר שלה לבד כשאני נשארת בסלון עם התינוקות (הם נשארים ערים אחריה), כך שהיא הולכת לישון על הספה בסלון וכשהיא נרדמת אני מעבירה אותה לחדרה. הייתי חושדת שהיא לא רוצה להיפרד מה"אקשן" ולעזוב אותי עם התינוקות כשאנחנו ממשיכים להיות ערים ורק היא צריכה ללכת לישון, אבל בגלל שגם במשך היום היא מפחדת להישאר לבדה, אז אני מאמינה לה שמדובר בפחד ולא רק ברצון להישאר איתנו. הבעיה היא שכשהיא הולכת לישון בסלון, לוקח להן המוווווווווווון זמן להירדם, כי היא משחקת עם התינוקות, שואלת אותי שאלות, מתייחסת לדברים שאנחנו עושים, ובקיצור - יש לה המון גירויים ודברים מעניינים שמושכים את זמן השינה וגם את הסבלנות שלי עד לקצה... וזה לא עוזר הרבה כמה שאני אומרת לה שהיא צריכה ללכת לישון ושתפסיק לשחק עם התינוקות ושלא תדבר יותר ושבסוף היא תצטרך ללכת לישון בחדר (היא כנראה מרגישה שאני לא באמת אעשה לה את זה כי אני יודעת שהיא מפחדת...) יש לכם רעיון מה אפשר לעשות כדי לצאת מהמצב הזה ושהיא תלך לישון בחדר שלה בצורה נורמלית? בתודה מראש שירה

טיפול רגשי

שירה שלום, האם מה שמפריע לך הוא שלוקח לה המון זמן להרדם, ואין לך סבלנות לזה, או שמטריד אותך מה קרה לה בזמן האחרון, שבגללו הפסיקה לישון לבד בחדר. אם התשובה לשאלה הראשונה היא כן, אזי אני ממליצה לך לערוך את טקס ההשכבה בסלון (סיפור, ק"ש, נשיקת לילה טוב וכו'), לעמעם אורות וזהו. לא להתייחס לכך שהיא קמה, משחקת עם האחים וכו'. התייחסי אליה כמו שאת מתייחסת לילדה ישנה. אם התשובה לשאלה השניה היא כן, אני ממליצה לבא לטיפול רגשי, לברר מה קרה שגורם לה לפחד, ולשחרר את המקום הזה. לפרטים נוספים את מוזמנת ליצור קשר טלפוני. בברכה, רבקה פויכטונגר 052-4488461

ילד בן 6 מאוד מתוח

בני בן ה6 הוא ילד חכם מאוד, עם כישורים יוצאי דופן, על פי מה שאומרים הגננת והרב שלו, ולפי מה שאנחנו רואים בבית. עד גיל ארבע היה גם מאוד חברותי ותקשר בצורה מאוד מתקדמת לגילו עם מבוגרים ועם ילדים אחרים. יש לו יכולת ניתוח ריגשית מדהימה, שלו ושל אחרים, והוא יודע לבטא את עצמו ואת רגשותיו. לאחר שעבר גן בגיל ארבע, חלה אצלו הסתגרות, הוא לא מוכן ללכת לחברים, והרבה זוכר לילדים עוולות שעשו לו, ובגלל זה אינו רוצה להיות חבר שלהם יותר. קשה לו למחול על מריבות עם חברים, כך שיש לו מעט מאוד חברים. הוא מאוד ביקורתי כלפי אחרים. גם כלפי עצמו הוא דורש מעצמו בפרפקציוניסטיות. הוא מחייב את עצמו להגיע לגן ראשון, עוד לפני הגננת (בשעה 7:30), קם בשעות מוקדמות, לפעמים גם באמצע הלילה ומתחיל לבכות בלחץ שהוא יאחר. אני כמעט כל בוקר מנסה לעכב אותו כדי שלא יגיע לגן מוקדם מידי. הדרישה הזו מעצמו מביאה אותו גם לטענות והאשמות כלפי, הוא בא אלי למיטה בבוקר "עצלנית! למה לא הכנת לי בגדים?! אתם אף פעם לא מכינים לי בגדים!". האמת היא שאני משתדלת מאוד שהכל יהיה מוכן עבורו, כדי שיהיה פחות לחוץ, והבוקר יעבור בצורה נורמלית גם לבני המשפחה האחרים (עוד ארבעה ילדים חוץ ממנו, הוא השני). לצערי, כשהוא יוצא מהדלת, אני נושמת אנחת רווחה. הלחץ שלו הביא אותי גם להסכים שהוא ילך לבד לגן, כי בזמן שהוא יוצא, אין מי שיקח אותו. אני מרגישה לפעמים שילד בן 6 מנהל לנו את הבית. זה לא בריא בעיקר עבורו. יש לו קטע חזק מאוד של שליטה. הוא מאוד מנסה להיות קורבן מול אחיו שגדול ממנו בשנה, ומנסה להראות שאחיו הגדול הוא לא בסדר. כמו כן, הוא לחוץ מאוד מהמטלות בגן. כשראיתי שהוא כל כך לחוץ, רציתי לצאת איתו ליום חופש שנינו יחד, ליסוע איתו לטיול, והוא רצה בכך מאוד, אך כבר כמה שבועות הוא אינו מוכן ליסוע כי הוא דואג שאם יסע, יפסיד את היצירה בגן, ויצטרך אחר כך להמשיך אותה בגן, כששאר הילדים בגן מתקדמים ביצירה יותר ממנו. הוא נמצא בחוג קריאה, ומקבל מטלה לשיעורי בית לקרוא קטע קצר 10 פעמים. שיעורי הבית האלו הופכים לסיוט, כי מאז שהוא מקבל אותם ועד לחוג הבא, הוא לחוץ שעליו לעשות אותם, ולא תמיד יש לי פנאי לשבת איתו בזמן שהוא רוצה. יש פער בין מה שהוא מבין, למה שהוא עושה. השבוע הוא היה צריך להביא מתכון של עוגה לגן. מאז שחזר מהגן, ביקש ממני שארשום לו את המתכון. אמרתי לו שאני לא פנויה כרגע, אבל אכתוב בשמחה אחר כך. ראיתי שהוא מבין, אבל קשה לו להתגבר על עצמו מרוב לחץ, והוא שאל אותי כל דקה, אם אני יכולה לכתוב לו. כדי לעזור לו ניסינו ללמד אותו שעון, אנחנו משתדלים להכין לו את הדברים שהוא צריך בזמן, ולעשות איתו את שיעורי הבית כמה זמן מראש. אבל, אנחנו לא מלאכי השרת,ולא תמיד אנחנו מספיקים הכל, ואז, הצילו... בעוד כמה חודשים הוא יכנס לכיתה א', ואני חוששת שהלחץ שלו מהלימודים יביא אותו למקום עוד יותר בלתי אפשרי מבחינתו ומבחינת הבית.

טיפול לשחרור רגשי

אריאלה שלום, לבעיות כאלו, שצצות פתאום, ניתן לעזור בשיטת 3 המימדים. שיטה, המפרקת את הגורם שיצר את הלחץ, ומאפשרת לסדר הנפשי לשוב על כנו. אם הנך מעוניינת, צרי איתי קשר, על מנת שאפנה אותך למטפלת באיזור מגורייך. בריאות והצלחה! רבקה 052-4488461

ילדה בישנית או מאד חסרת ביטחון עצמי

שאלתי בקשר לילדה בת 7 ,שסובלת מפחד אנשים זרים לה או לא קרובים מספיק. היה ארוע משפחתי באו אנשים שהיא לא הכירה , הילדה היתה במסעדה כשעה מתחת לשלחן לדבריה כי לא רצתה שהיסתכלו עליה, או ישאלו אותה שאלות? וכל מיני מצבים דומים. מה לעשות?

אפשר לעזור

שלום לילי, חסרים פרטים על העבר, לפני האירוע המדובר. על כל פנים, אפשר לעזור. מוזמנת להתקשר לפרטים נוספים רבקה 052-4488461 חג שמח !

מרגיש כיאלו אנחנו בתחתית של התחתית(חס ושלום)

שלום אני נער,שיש לו את השאלה הזאת המון זמן בראש.. למה אני מרגיש שאין לנו כלום בחיים (ברוך השם יש לנו אוכל ) אני תמיד הרגשתי שאנחנו לא עניים אבל לא משהו! אבא שלי הוא עצמאי ,ומרוויח כ6 אלף בחודש ואולי יותר אמא שלי הרוויחה פעם 4 אבל ביגלל ילדים קטנים הרוויחה גם 4! אני קיום בן 18 ואחים שלי עד גיל 7 לפני אחים שלי עדיין המצב לא היה טוב! אז ככה מה שמטריד אותי והשאלה שיש לי בראש: למה אין לאפחד מאיתנו סמרטפון אין טלוויזה משוכללת ואם קונים זה משהו פשוט אין קונסולה מקרר פשוט תנור פשוט מחשב,חלש ופשוט (עלה כ1000 שקלים) אוטו פשוט וישן (מעולם לא היה אוטו של שנה חדש) ברוך השם אנחנו בשכירות בדירה דיי גדולה (3500 בחודש) אבל לפני שעברנו לשם היינו במקום שהתביישתי לחיות בו ! ואני רואה חופשי ילדים עם סמרטפונים שיש להם טלוויזיות משוכללות בבית שהן גם לא זולות גם קונסולות גם אטו משלהם שלא נדבר שגם להורים שלהם יש כיאלו זה דיי מצחיק, גם אם אותם ילדים ההורים שלהם מרווחים 8 ו7, עדיין למה הפרש כל כך גדול בכל הדברים ? כיאלו לנו אין פשוט כלום!!! למה להם יש כל כך הרבה ,כשלנו אין כלום מכל הדברים האלו ! אני לא מתלונן על מה שיש לי אני מעריך את מה שיש לי (ולא ביגלל שיש כאלו שביכלל אין להם אוכל -מדובר על סיבה אחרת) בנוסף בחיים לא טסתי לחו"ל לא הפלגתי ! אני פשוט מסתכל עליי ומרגיש רקני לאומת כל הילדים שמסתובבים בפרומים ... לא מדובר שהם קונים לעצמם ! (מרוב שלדעתי זה לא נתפס אני פשוט משתגען מיזה ) וראיתי באיזה מקום שאיזה אחד סה"כ נהג משאית ,כמה הוא מרוויח כבר, והוא חוגג מטבח מעוצב יפה מחשבים ועוד איזה תחביב שלו ! לא מדובר באנשים עשירים ,אבל שחיים פי אלף יותר טוב מאיתנו !!!!! אני לא מרחם על עצמי ולא דברים כאלו ,זה פשוט לא מובן לי (לברמיצווה קבלתי 0 שני יומולדת ברציפות קבלתי 0) מקווה שתענו לי על השאלה הזאת הבעיה שמטרידה לי כבר שנים ,ובחרתי לשאול אותה !

תכנון התקציב

שפע שלום, השאלה שלך באמת מטרידה, לא רק אותך, אלא גם אנשים מבוגרים ממך. אנסה לענות לך מתוך קצת הנסיון שהיה לי בליווי כלכלי של משפחות. יש אנשים שחיים לפי הרצונות שלהם ולא לפי ההכנסה שלהם. אז נראה כלפי חוץ שיש להם המון דברים, אך זה יוצא בעצם מהמינוס בבנק, מהלוואות וכד'. הרבה אנשים חיים לפי מה שיגידו עליהם ולא לפי היכולות שלהם. והם משתעבדים לחובות בשביל זה. חושבים רק על היום ולא על המחר. לא שוחחתי עם הוריך, אך עושה רושם מדבריך, שיש לך הורים שקולים והגיוניים, שלא רודפים אחרי כל מיני סמלי סטאטוס (זאת אומרת, שאם יש לי אותם אני נחשב יותר שווה), אלא חיים בהתאם לרמת ההכנסה שלהם, ואולי גם חושבים קדימה על המחר - על החתונה שלך, על לימודים גבוהים לך ולאחיך. אל תתרשם ממה שאתה רואה בחיצוניות שיש לאנשים. אנשים עם חובות הם אנשים שאין להם כלום! נדמה שיש להם המון דברים, אך זה לא שלהם - זה של מי שהם חייבים לו. נסה לחשוב מה חשוב באמת ולא מה החברה מסביב מפגינה שחשוב. שתדע רק שפע! רבקה

ילד בן 6 עם מצב רגשי בגן לא מובן

ילד בן 6 בגן שפתי (מיוחד) מתחיל לבכות משטויות קטנות כמו: כשחבר מתישב קצת יותר קרוב מן הרגיל אליו, אוכל מידי פעם לבד רחוק מכולם, מתחיל לבכות בכי עמוק רגשי, קושי ביציאה מן הבכי (כחצי שעה) גם כשמיסתכלים עליו במבט אכזרי. ילד מבקיר סופג במהירות את חומר הנילמד, כשבבית הוא אוהב למשחק, לרקוד, לא בוכה מחייך , מבין כל מה שאומרים לו ולא עושה הצגות. { אוהב לישון עם ההורים באצמע המיטה, לא מוכן ללכת לישון לבד,קם לקראת 2/3 בבוקר ועובר להורים}. מה גורם לו לבכות בגן ( עם הזמן המצב מתחמר) בכי עמוק ולהיות סגור בעצמו כשבבית הוא ההפך? חשבתי ללכת איתו לאיבחון פסיכיאטרי. מה כדי לעשות? איך להתמודד עם זה? מה גורם לזה?

קושי רגשי

קייסי שלום, מתיאורך נשמע שהילד צריך אבחון רגשי ולא פסיכיאטרי. יתכן שהוא מרגיש מאוים, ולכן מנסה לשמור על גבולות ברורים בינו ובין הילדים בגן. אפשר , בע"ה, לעזור לו. מוזמנת ליצור איתי קשר רבקה 052-4488461

יחסים עם ילדים מהנשואים הקודמים

שלום. אני נשוי פעם שנייה כאשר מהנשואים הקודמים יש לי 2 ילדים ומהחדשים ילד אחד . הנשואים הקודמים התפרקו לא באשמתי , אני לא יזמתי אותם והם נגרמו ויוזמו ע"י גרושתי . במשך השנים גרושתי גידלה את הבנות וכיום הן בנות גדולות לאחר צבא , אחת נשואה והשנייה לא . אשתי החדשה מתיחסת מאוד מאוד יפה לשתי בנותיי , מכבדת אותם , מתענינת בהן , הבית שלנו תמיד פתוח עבורם ולקראתם , הן תמיד מוזמנות וחשוב לי לציין שאשתי אף פעם לא הסיתה או ניסתה להסית אותי נגדם (במיוחד בנושא כספים ולהפך) . אחת הבנות זו הלא נשואה פגעה בי ובאשתי לאחרונה בצורה כזו שלא ניתן לעבור לסדר היום מבלי שהיא תתנצל לפני ולפני אשתי , בעבר בלעתי ועברתי לסדר היום על הפגיעות בי ממנה אבל הפעם היא הגזימה וירקה לבאר שממנו היא שותה , ניסיתי לשוחח איתה ולהבהיר לה שזו אשתי באם תרצה או לא תרצה אבל היא בשלה , כנראה מרחמת על אימה שנמצאת במצב כלכלי וחברתי לא קל אבל כל זה לא באשמתי . מה לדעתכם עלי לעשות : 1. לנתק מגע בשלב זה ממנה ?, כי בכל המקרים הקודמים אני יזמתי פגישה איתה , בלעתי , נחנקתי ושתקתי ועברתי לסדר היום על מנת לא לפגוע ביחסים . 2. להמתין שהיא תתקשר על מנת לשוחח על הנושא (מה שלדעתי לא יקרה - השיחה) ? 3. או ליזום איתה פגישה כבעבר ? למרות שהיא פגעה בי ובאשתי קשה מאוד וזה לא קל עבורנו לעבור לסדר היום כי לא עשינו לא דבר ולא אשתי אשמה בגרושים של הורייה . מה המלצתכם עלי לעשות ? תודה

כיבוד הורים

אני מצטרפת לדברי קודמי שלא כדאי לנתק קשרים. משפחה היא משפחה ובת היא תמיד בת. יחד עם זאת מפתיע אותי שאיש לא התייחס לנושא הבסיסי של כיבוד הורים. לאחר שקצת תתאושש מהפגיעה, ותהיה מסוגל לשוחח איתה בישוב הדעת, עם כל ההבנה לרגשותיה, כפי שתיארו לעיל, לעניות דעתי אין אתה יכול להתעלם מהנושא של כיבוד הורים. כאב- זו חובתך לחנך אותה לכך. לא בשביל הכבוד שלך, אלא משום שזה מה שיבנה אותה נכון מבחינה נפשית, ויתן לה תשתית טובה להמשך חייה הבוגרים. גם בגיל 20 צריך לחנך. כמובן שלא בשיטות קשות ולא באיומים , אלא בשיחה בוגרת. עם השדר שהבית שלך תמיד ימשיך להיות פתוח בפניה, עדיין חובה להציב את הגבולות הנכונים. למענה . רוב הצלחה ונחת!

בת 5.5 שעדין "בורח" לה במכנסים

שלום ביתי בת 5.5, אמורה לעלות לכיתה א בתחילת שנת הלימודים הבאה. מתחילת שנת הלימודים הנוכחית היא עברה איזה שהוא רגרסיה וחזרה לעשות צרכים בתחתונים. היו כבר כמה חודשים שהצלחנו להפסיק את הבריחות אבל לאחרונה זה חזר שוב. הגננת אומרת שזה נראה לה תגובה למצבים חברתיים שקשה לה להתמודד בהם. מכיוון שהיא מאוד גבוהה (בראש מעל ילדי הגן שלה שעולים אתה לכיתה א) -קיבלנו המלצה לא להשאיר אותה עוד שנה בגן- למרות שהיא צעירה ולא גמולה... איך אני יכולה לעזור לה????? (היא בת רביעית מתוך ארבע ומכל שאר הבחינות בשלה לעלות לכתה א - לדברי הצוות החינוכי) תודה רבה עידית

טיפול רגשי

אפשר לעזור לילדה ע"י טיפול רגשי. צרי איתי קשר, ע"מ שאוכל להפנות אותך למטפלת מאיזור מגורייך. בהצלחה! רבקה 052-448461

שאלה בקשר למקור מהאינטרנט

שלום וברכה, האם מקור מהאינטרנט ברוסית יכול להווה מקור לצורך העבודה? תודה

מקור ברוסית

שלום וברכה,  זה לא משנה מה שפת המקור, אלא מי כתב אותו. האם הכותב רציני, מקצועי, אמין, מוכר? האם הדברים שכתב נתמכים ע"י מקורות אחרים? האם האתר בו כתובים הדברים הוא אתר מקצועי או מסחרי? אם התוכן טוב, אפשר להעזר בו, כמובן בתרגום מדויק ככל האפשר.בהצלחה!

מקורות לעבודת גמר

שלום. אני מסיימת השנה לימודי יעוץ נישואין שנה ג בינר. עלינו להגיש עבודת גמר בתחום המשפחה. ברצוני לדעת אילו סוגי מקורות הינם קבילים ומהימנים להסתמך עליהם בכתיבת עבודת הגמר? האם למשל ספר תורני כמו של הרב שמחה כהן, הרב ארוש וכו? וכן האם מאמר מקצועי שפורסם באינטרנט על ידי איש מקצוע אך אינו בהכרח מבוסס על מחקר וכו?

לבדןק את המקור

שלום רב,

ספרים תורניים של אנשים שידועים כעוסקים בנושא המשפחה- מקובלים. מאמר מקצועי - את צריכה לראות מי המחבר, מה הוא עוד פרסם, האם שמו ידוע כחוקר בתחום המשפחה. האם מאמרים אחרים מזכירים אותו, וכו. אם לא, את יכולה להשתמש בו כמקור נוסף, אך לא עיקרי. לא להתבסס רק עליו.

בהצלחה!

רבקה פויכטונגר

052-4488461

נמצא בקשר עם בחורה שמאוד מתלבטת לגבי הקשר

אני בן 40 ויוצא כבר כמעט 4 חודשים עם בחורה בת 39. במהלך החודשים הללו בילינו עשרות רבות של שעות ביחד וכן די הרבה שבתות משותפות. אני מעוניין בבחורה גם בגלל המראה אבל בעיקר בגלל שאני אוהב את תכונות האופי שלה ואת חכמתה. הבחורה מצד אחד אוהבת גם בי תכונות מסוימות אבל מצד שני היא כל הזמן מתלבטת באשר לקשר ולא מעוניינת להתקדם. למרות ההתלבטויות שלה היא עדיין רוצה להמשיך ולבדוק את הקשר במקביל להתייעצות שלה עם איש מקצוע. כשהצעתי טיפול זוגי אמרה שאפשר אך צריכה לחשוב על זה. הבחורה לא הסכימה לשתף אותם במה שגורם לה להתלבטויות. מה מומלץ לעשות במצב זה? בתודה. אחד שלא יודע

שתי הצעות פשוטות

שלום לך,

באמת זה לא פשוט, מצד אחד אתה מעוניין בה, ומאידך אינך רוצה שהיא תמשיך קשר שאינה ממש רוצה בו.

אכן קשה כשאחד מתלבט והשני כבר החליט.

יש שתי הצעות שאתה יכול לנסות, לפי מה שמתאים לכם:

1. בסוף פגישה לשאול אותה, לא אם היא רוצה להתחתן, אלא רק אם שווה לה עוד פגישה. ז"א אם יש לה עוד מה לבדוק, ואם עוד פגישה תועיל להשיג את המידע הזה.

2. להפרד לתקופת זמן מוגדרת, למשל - שבועיים. לדבר אחרי השבועיים ולראות איך הרגשתם - האם יש געגועים, האם הקלה, וכו'.

בכלל כדאי לשאול אותה איך היא באופן כללי עם החלטות. האם תמיד קשה לה להחליט או רק בנושא זה.

גם אם אתה מעוניין בה, אתה צריך להחליט עם עצמך כמה זמן אתה מוכן לתת לה. שלא "תמרח" אותך בלי סוף.

 

בהצחלה,

רבקה 

052-4488461

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130