שלום לחברי ינ"ר. הבה ונברך את הרב מאיר שמעון עשור לרגל חתונת בתו בשעה טובה ומוצלחת. יהי רצון שיזכו להקים בית נאמן בישראל עד מאה ועשרים.

ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל

לרב שמעון עשור, מזל טוב לרגל חתונת הבן מי יתן ויזכו לשמחה, בריאות וכל מני דמיטב מאחל זוהר שוקר

אנחנו נשואים 3.5 שנים ויש לנו ילד בן שנה וחצי. מאז החתונה לא ממש הלך לנו), אני עברתי המון בחיים ולכן במחצית השנה האחרונה אני בטיפול פסיכולוגי. בעלי הוא אדם מאוד מאוד דומיננטי, וגם אני. ביחד זה יוצר המון אש שלילית, חוסר הסכמה וכו'. בכל פעם שאני מעירה לא על מה שמתרחש בבית הוא מסתגר עוד יותר והופך לקיפוד. כך ששבתות שלמות אני די לבד, גם אם אנחנו נמצאים במקום אחר ולא בבית. אני מרגישה כבר המון זמן שאני רוצה ללכת, לא יכולה יותר לסבול. ניסיתי לשכנע אותו ללכת לייעוץ והוא לא מסכים בטענה ש"רק אני יכול לעזור לעצמי" וכד'. לאט לאט אני שוקעת גם כן באותו בוץ טובעני. וקשה לי כבר לחשוב על אופציה שתוציא אותנו מהבוץ. הוא לא עובד כמה חודשים ואני היחידה (כמעט) שמביאה קצת כסף הבייתה. אם אני מדברת על זה - זה הופך מהר מאד למריבה אינסופית. כסף הוא מילה מגונה, ה' מסדר אותו. ו"תפסיקי לדאוג". בינתיים אנחנו אוכלים את החסכונות מהחתונה עם עוד טיפה שאני מצליחה להביא בין הלימודים והבית. מה עושים??? איך ממשיכים??? הוא טוען שהכל תלוי בי, היחס, צורת הדיבור וכו' והוא צודק אבל מצד שני, מה תלוי בו? איך הוא משתדל לשנות? הוא אומר שהוא מנסה כל הזמן אבל אני לא רואה שום שינוי, אולי כי אני מאד ביקרתית ומנסה כל הזמן לראות תוצאות בשטח. בקיצור אני מתלבטת אנושות. כי אני רוצה להמשיך הלאה אם זה לא זה ואם כן - אז לעשות משו ולא לחכות לאיזה צונמי שישנה את הקן הלא חמים שלנו. תודה, שיר

פריצת דרך

שיר שלום. לא מספיק כתבת על התקשורת בניכם ועל גורמי הסיכון שיש בניכם צריך לדעת עוד דברים. מה שאת יכולה בשלב ראשוני ללכת ליעוץ לבד ולראות כיצד את יכולה לשנות גישה במערכת הקיימת על מנת שבעלך ירגיש ואולי יגורה לשינוי המיוחל אשמח להרחיב זוהר 0524804965

לבעלי ולי יש המון מריבות לגבי מקום מגורים. התחתנו לפני שנה וחצי, כל אחד מאיתנו רוצה לגור בעיר מגוריו, מה לעשות ?

האהבה תנצח

שלום לך ראשית אין לנו מספיק נתונים עלכם ,האם דיברתם לפני החתונה על נושא המגורים... האם רק על תחום זה אתם חלוקים? מה קורה בקונפליקטים אחרים.האם אתם יודעים להגיע להחלטות בנקודות אחרות. לעצם העניין עלכם לשבת ביחד באווירה חיובית ולהעלות אפשריות מגורים יתרונות וחסרונות בכל מה שקשור לחיי הזוגיות והמשפחה,וזה כולל:חינוך,השקפה,כלכלה,קירבה למקומות עבודה,קירבה למקום שיעזור לברית הנשואין שלכם,ועדיף לעשות זאת בנוכחות איש מקצוע שמקובל עליכם. בתקווה שתעברו את זה בצורה טובה. זוהר 05248049654

אנחנו נשואים 15 שנה ויש יותר מריבות מאשר טוב כל מריבה מהקטנה עד הגדולה מלווה בהתנתקות ז"א שאני אויר בשבילו והוא לא ידבר איתי שבועות הוא לא יצדיק אותי בשום דבר אני תמיד רעה אם אני אומרת לילדים משהוא וזה לא נראה לו ישר מתערב לטובתם,את קשוחה רעה ואכזרית. מריבה אחרונה רבתי עם אמא שלי ומכאן יצא שנאמר לי על ידו שאני פוגעת בילדים והוא פשוט לא מדבר איתי יותר גרוע זה גורם לו לקלל :עוד 10 שנים הילדים יעזבו אותך , מגעילה מטומטמת המריבות יוכלות להתחיל משקיות שלא מצאתי להם מקום או אני לא עובדת ואם לא נקיתי את הגז אז הלכה השבת ( מלאה בהתנתקות) או שיצאים לסיבוב פתאום מתוך השלווה הוא מתחיל לדבר על כסף( ואין לנן בדיוק) יוצא שהוא כועס ופשוט בורח לכיוון אחר ואני צריכה לחזור הביתה לבד . כי יש התנתקות. הוא כל הזמן כועס בגדול הוא לא מעריך אותי בכלום מקצה הציפורן ונוסיף שאני קצת מלאה אז זה גם דוחה אותו , אני פשוט לא מענינת אותו מה לעשות? להתגרש? אין לי לאן ללכת ואין לי שקל להסתדר לבד?

הכוונה מקצועית

עלכם להחליט החלטה משותפת ללכת לייעוץ מקצועי אשר ינחה איתכם ויפיג את המתחים בינכם ואת זה אתם חייבים באופן דחוף.במצב בו את מתארת לא תוכלו לצאת לכיוון חיובי לבד. אין ייאוש בעולם צריך תפילה ורצון לשינויים חיוביים המתבקשים בהצלחה זוהר 0524804965

שלום, אני נשואה כ- 5 שנים, ויש לי ב"ה 2 בנות ובעלי אברך. אני בעלת תשובה כ-14 שנה, כיום בת 26. החל מגיל 16+ חונכתי בבית יעקב והמשכתי לסמינר. אולם מכיוון שביתי היה בית חילוני, הורי לא הקפידו על סגנון חברי. לכן היה לי קשר ארוך טווח עם בחור שגר בשכנותי. הקשר נמשך עד ליום בו התחתני. הוא בעצם הסתיים בלית ברירה- היות וידעתי שלא יהיה לי עימו עתיד. לאחר הנישואין סיפרתי לבעלי על עברי השחור, והנ"ל נשאר המום. הוא אף שקל להתגרש אולם כבר הייתי בהריון. מאז הוא היה מתעלל בי נפשית, ומשפיל אותי בטענה שאיני הבחורה שחיפש להתחתן עימה ואני "פרוצה" מן הרחוב. הוא נכנס לדכאון עמוק (תמיד היתה לו נטייה לעצבות- בתור בחור הוא טופל אצל פסיכולוגית). בשלב מסויים- החלטתי שאני פשוט מוחקת אותו מחיי, והקפאתי כל רגש שהיה לי כלפיו. זאת לאחר שהלכנו לייעוץ זוגי. כיום לאחר שעברו 5 שנים, והוא השתנה וכל הזמן מגלה חיבה כלפי ורוצה שאהיה בחברתו, אני מרגישה שאני קפואה כלפיו, וגם אין לי רצון להיות איתו. עברנו מספר טיפולים במשך 5 השנים, ואני לא מרגישה שמשהו יכול להחזיר לי את הרגשות כלפיו. ובפרט שהוא לא אוהב את הורי, ואימו הדכאונית מתקשרת ובוכה לו בטל' על צרותיה, ובכך מורידה את מצב רוחו.. כיום כשאני עוצמת את עיני אני מדמיינת כמה טוב היה אם הייתי אלמנה, היות ואין לי אומץ להתגרש. בייחוד בחברה החרדית, שכ"כ התאמצתי להגיע אליה ולהיות כאחת מן המניין. מבקשת את עזרתכם. תודה.

הפשרת רגשות

שלום לך זה די טבעי להזכר בעבר או לדמיין חיים אחרים ואף לחלום על חיים אחרים מתי שמרגישים די תקועים בחיים . בסיפורך את החלטת להקפיא את רגשותייך ,ועלייך להחליט שאם את רוצה להמשיך לחיות עם בעלך להפשיר את רגשותייך כלפיו ולהשקיע בקשר ולטפח אותו יום יום ואף אולי ללכת לסדנא משותפת שתקל עלייך להכיל את בעלך ולתת לו מקום בליבך ההצלחה זוהר 0524804965

שלום רב! אני נשואה כשנה וחצי לגבר מקסים וגרוש+2. בתחילה כאשר גרושתו שמעה על כך שאנו נישאים היא החליטה להגדיל את המזונות וגם הצליחה. המזונות גדלו ומרצף טעיות שנעשו המזונות גדלו מעל חצי ממשכורתו של בעלי ,בגלל שמסתכלים על הברוטו ולו על הנטו,מאז חיי הפכו לקשים ביותר,במיוחד עכשיו שנולדה לי בת ,קודם כל אני חושבת שכאשר גבר מתגרש הוא אפס במדינתנו שלנו וחבל מאוד. בקיצור מה שהכי חורה לי זה שאין שום השקעה על הילדים מצד האימא והלואי והיתה משקיעה חצי ממה שניתן לה על הילדים אם מדובר בהיגינה בגדים או אפילו חוגים או דרך ארץ,מה גם שמצבה הכלכלי לא רע מאידך לנו מאוד קשה,וגם מקשה מאוד עלי מבחינת הקשר עם הילדים הילדים לא באים אלי בשבתות יותר,רק פעם בשבוע מישום שהשבתות הפכו ל"כבדות" כספית,הבעיה היא שמצפונית קשה יותר לבעלי וההוצאות על פינוקים לא פוחתים וגם כאשר האימא יש לה עיסוק הם ישר מתקשרים לאבא שיקח אותם וגם הקפצות למיניהם שהוא כל הזמן צריך לבצע עבורם עם הרכב. בקיצור זה הפך לבילתי נסבל איני יודעת מה לעשות אני אוהבת את בעלי מאוד ומצד שני הקשר עם הילדים הפך למאוד קשה שאני מרגישה שאני וביתי רק תפאורה מה לעשות???

קבלה והחלטה

שלןם שירז בשאלתך עולה דבר יפה שיש לך אהבה עם גבר מקסים ויפה שאת מעצימה זאת אך יחד עם זאת בנית זוגיות עם גבר גרוש ולקחת זאת בחשבון .לכן עלייך לקבל את ילדיו לכל דבר ועניין כמובן עם גבולות מסויימים ולכן לא נכון להשקיע מחשבות הרסניות לגבי ילדייו אלא לקבלם במלוא מובן המילה עלייך לנווט את מחשבותייך לגבי השקעתכם בנשואים וגידול הילדה בשמחה ושותפות למרות שכרגע המצב הכלכלי קשה . לגבי המצב הכלכלי עליכם להיות יצרתיים אולי עם איש מקצוע איך להתמודד ולשפר את הכלכלה. בברכה ובהצלחה זוהר שוקר 0524804965

קראתי את השאלה והתשובות בנושא: "חוסר תקשורת" של רווש מיום 16/11/08 יש לנו 2 ילדים ומהלידה השניה (לפני 5 חודשים) אין לנו זמן לעצמינו. אני מרגישה חיה במרוץ. מרגישה אמא אך לא מרגישה אשה. אני מבקשת המון מבעלי: "אני רוצה לצאת איתך לבד. אפילו רק שעה בשבוע אבל בלי הילדים" . הוא לא מבין אותי למה זה חשוב לי. תשובתו: מה מפריעים לך הילדים? לדעתו,זה החיים. הילדים הם העיקר. קשה לי לגרום לכך שנצא יחד לבד ובכיף. אם כבר יוצאים (פעם בחודשיים) זה לקניות קצרות וגם אז הוא לחוץ לחזור לבית כי מאוחר וצריך לישון מוקדם כי מחר צריך לקום מוקדם וכו'... ואני מתחרטת שבכלל יצאנו. גם אני חושבת שהילדים הם העיקר, אך הזוגיות חשובה גם בשביל הילדים. אני מחפשת עיצה כדי שלא יהיה חמור יותר בטווח הרחוק. לפני כשבוע, ממש לא הרגשתי טוב וביקשתי ממנו שיבוא איתי לקופת חולים. הלכנו יחד. ואז הוא אמר: "ביקשת שנצא ביחד, לבד, בלי הילדים. הנה יצאנו!" אשמח לקבל עיצה מועילה ומעשית. תודה רבה מראש.

נקודה אחת

שלום רב חבריי ענו לך תשובות יפות .דבר אחד להוסיף להנות מבעלך והילדים גם ביומיום להחדיר שמחת חיים מטיפול הבית והילדים כי אלו הדברים שתעבירי לסובבים אותך.בעל ואישה יכולים להנות מזמן איכות גם בבית .לבלות גם בבית לפתח קשר חברי גם בבית .עם הזמן שהקשר יתחזק יהיה אפשר להביע צורך אמיתי לבילוי משותף גם מחוץ לבית. בהצלחה זוהר 0524804965

אוקיי,הורי נשואים מזה 30 שנה בני 56 ו-54 מזה כמה שנים הם רבים ולא מדברים לפרקי זמן ארוכים על דברים קנים ופעוטים אך לא מתמודדים עם הבעיות שלהם אלא רק מטאטאים הכול מתחת לשטיח הם גידלו 3 ילדים אותי בן 21 חייל משוחרר אחותי בת 28 נשואה עם ילד ועוד אח נשוי עם ילדה נכדים מדהימים בית נהדר חינוך מושלם לשלושתנו וערכים מופלאים שהעניקו לנו במהלך השנים, אמי דיברה בהתחלה על פרידה שהיא רוצה שאבי יעזוב את הבית לתקופה קתרה לראות איך כל אחד מרגיש אך שעימתתי אותם ביחד היא אמרה בבירור שהיא רוצה להתגרש יש לציין שהם מעולם לא ניסו תהליך של ייעוץ או גישור אלא רק השלימו לאחר הריבים וכאילו התעלמו ממה שהיה אבי שהיה איש צבא במשך המון זמן אדם מופנם ואדיש ואמא מאוד אנגרטית ולפעמים עצבנים אז לפעמים הם כמו חשמל ומים הוא מרגיש סמרטוט שלה בגלל הצעקות והעצבנות והיא מרגישה מנוצלת ולא מוערכת על העבודה שהיא משקיעה בבית ובעבודתה אני חושב שהבעיה העיקרית שלהם היא ששניהם לא מרגישים מוערכים מספיק, המצב הכלכלי מאוד קשה ואנחנו כבר כולנו בוגרים ורק אני נשארתי בבית ובקרוב אעזוב אותו הסיכוי שלהם למצוא בן זוג חדש שואף לאפס מה גם שייש תקופות בהם הם מסתדרים ונהנים ביחד אבל,הם לא יוצאים אין להם חברים הם כל אחד בעולמו שלו מכיוון שאין בניהםם שום סוג של תקשורת אני ואחייי הפצרנו בהם ללכת לטיפול זוגי וכל פעם הם "השלימו" בהחבאת הבעיה והתעלמות ממנה וכל הריבים שלהם על אותם דברים מכיוון שהם הולכים מסביב במקום להתעמת עם הבעיה חזיתית,השאלה שלי היא איך אני גורם להם להבין את זה ואיך אני גורם להם לא לפרק את המשפחה הזו כי כשאני אעזוב ישאר להם רק אחד את השני וזה הזמן שלהם להנות מהחיים ...איך אני גורם להם לעזור אחד לשני ....בבקשה..אני מרגיש שהכול מתפרק לי...

מסרים מהרגש

שלום ערן ודאי שהנכון ביותר ללכת לקבל עזרה מקצועית במצב שהוריך נמצאים.גם יש אפשרויות לטיפול מסובסד דרך רווחה או דרך י.נ.ר מאחר והעליתה שהמצב הכלכלי לא מזהיר. לעצם השאלה עליך להעביר מסר להוריך מהחוויה הרגשית הקשה שאתה מרגיש ושזה לא נותן לך מנוח ועלהם ללכת לייעוץ על מנת שאתה תוכל להשתחרר מהמצוקה בה נמצא.אולי הם ירצו ללכת מהכוונה לעזור לך וכך יטפלו בעצמם. מאחל בהצלחה זוהר 0524804965

אני אנסה לענות בכלליות לכל השאלות ששאלתם. שאלת אם משהו דחף אותי באזיקים מתחת לחופה. נכון, שזה נשמע מאוד לא מציאותי, אך אפשר לאמר שכן. לאחר ברכות ולחצים בלתי פוסקים ואמירות כמו: אני אפספס את הזיווג שלי, לא לדאוג לאחר החתונה הכל יבוא תקשורת, אהבה וכו'. (יש לציין שיצאנו כמעט שנה, והרגשתי זאת תמיד בכיתי כל השנה הזאת אפילו לפני חתונה. אך תמיד היה עידוד שאחרי חתונה הכל יסתדר וביטחון בה') היום אני רואה שזו טעות גדולה. אנחנו שני זרים מעולמות שונים מאוד בתוך בית אחד. אתם צודקים באמירותכם שאני צריכה לספר לו את ידיעותי ולשתף אותו. וזה מה שאני עושה כל השנים. אך יש לי תחושה שאני מכריחה אותו להקשיב לי ושיגיב ויביע את דעתו. (אני מאוכזבת מהתגובות שלו ומהאמירות שלו, אם בכלל.). אני יכולה להתלהב, לשחק עם הילדים, לצחוק ולשוחח בחברה עם אחרים, אך כשאני רואה את תגובתו אני נשברת. נמצא לידינו ולא איתנו. אין לנו כלל שפה משותפת בכל נושא, לא רק ברמה האינטלקטואלית. השיחות אינן זורמות, לא נהנים ביחד. (אפילו לצחוק ביחד אי אפשר) הרצון שלי תמיד היה להעריץ ולהעריך את בעלי ואני זקוקה לזה כמו אוויר לנשימה, להרגיש גב וחוזק. אך גם מבחינת האישיות שלו איני מעריכה אותו. אנשים בחוץ מעריכים אותו בזכות עבודתו: זריזות, יושר, ירא שמיים, עוזר, מסור. גם אני מעריכה זאת כל אלה הם טובים לקיים שגרת חיים בסיסית אך אין מעבר לזה, חבר לחיים. לגבי פער אינלקטואל , אני מכירה המון זוגות שיש פער ביניהם, לפי דעתי כשהגבר אינטלקטואל זה בריא, כשזה הפוך זה מאוד קשה. לרב שימחוני היקר, הסיפור על שינוי חייך מדהים ומרגש. אני בטוחה שכל השנים לפני השינוי היתה לך זיקה או תכונות מתאימות לעיסוק שלך כיום (אפילו תכונות פשוטות כגון: דיבור, הקשבה ועוד.) ז"א זה היה טמון בך ובמשך השנים הוצאת זאת לפועל. אך האם אפשר לעשות שינוי, ליצור תקשורת הערכה ואהבה שלא היה כלל מאז ומתמיד. בכנות, האם אתם מכירים זוגות שהצליחו לעשות זאת?

מהפך בחשיבה

שלום איילת למרות שחסר המון פרטים עלייך רקע ורקע של הזוגיות שלכם ,בכל זאת אומר כמה דברים ,ראשית עצם העובדה שמתחילה ליוותה אותך תחושה שזה לא זיווגך עד היום זה רודף אותך,עלייך לראות את הנקודות הטובות בבעלך ולהעצים אותו יחד עם זאת לעשות בירור מעמיק מה מפריע לך יכול להיות שהנן סיבות אחרות שלא כתבת,יש להעלות לסדר עדיפות את נושא מינוף הקשר בזמן איכות ,דברים משותפים שכן אתם אוהבים לעשות יחד ללמוד את בעלך מה כן הוא אוהב ולנסות להתחבר ממקום אמיתי ,ממקום מבין ,עם הזמן לנסות להעלות איתו את הדברים המאתגרים אותך וכמה שזה חשוב לך, דעי במקום שניסית להוביל שינוי ולא הסתייע לך נסי שוב ממקום רך ואוהב ,לפעמים צריך להשלים ולקבל גם את זה , מלשון כתיבתך אני חש שאת הרמת ידיים ,לכן חשוב שתתחילי לחשוב חיובי ולפעול קודם כל אצלך ולאחר מכן יחד. מאחל המון הצלחה ורוב נחת זוהר 0524804965

שוב שלום לכולכם, האמת אומר לכם שיצאתי די מבולבל מכל מה שנאמר ולא הבנתי מה עלי בדיוק לעשות. אך בכל זאת אני רוצה להתייחס למה שנאמר אולי דרך זה אני אבין טוב יותר. ציפי מלוא כותבת לי שזה לא נורא אם אני יוותר אבל אני רוצה להודיע לך חגיגית שמאז שהתחתנתי אני מוותר לה ומנסה לרקוד לפי החליל שלה אבל זה בדיוק מה שהוציא אותי מדעתי הרי לא מדובר על ויתור פה ושם אלא על ויתור על דרך ועל סגנון בחיים התחתנו לפני גיל עשרים ועכשיו כל אחד מוצא את דרכו ואת סגנונו היא שואפת לבית יותר אברכי ואני לא כל כך בעניין אני לא הבנתי מה עובר עלי ולמה נהייתי עצבני ומדוכא והיועץ הסביר לי שעצמאות ומרחב אישי והרצון לחיות את החיים שלך בדרך שבה אתה מאמין ורוצה זה צרכים נפשיים ולא סתם רצון כמו הרצון לשוקולד וכשצרכים שלנו לא מתמלאים אנו נהיים מתוסכלים שזה גורם לכעס או לדכאון ושמצב של כעס ודכיאון גורמים לרחוק רגשי הוא הסביר לנו את זה כל כך יפה וזה ממש גרם לי להרגיש טוב שיש מי שמבין אותי ושאני סוף סוף מצליח להבין מה קורה איתי ולכן אני לא חושב שויתור לאורך כל החיים זה הצעה אפשרית ולו רק בגלל הסיבה שכבר הייתי בסרט הזה שניסיתי לוותר באמת ובתמים למען שלום בית אבל אני לא עומד בזה. התיחסות זו יכולה להתיחס גם למרים ניימן וגם ליאיר אביני שכתבו על כך שהמרחב האישי הוא לא שורש העניין אני חושב שזה בדיוק שורש העניין וכמו שהסביר לי היועץ ומה שיאיר אביני כתב שהעניין הוא מי יהיה הגבר בבית זה בדיוק מה שאני אומר רק שלי אין את הרצון להיות הגבר במובן הרגיל של המילה אלא אני דוגל בחיה ותן לחיות שלא תכנס לי לחיים ותנסה לעצב אותי וזה חוזר שוב לציפי מילוא שהציעה שאני ישמע מוזיקה לא לידה אבל העניין הוא שהיא לא מוכנה שאני ישמע בכלל אלא רק מוזיקה שבעיניה זה מוזיקה שמתאימה לבית של בני תורה. אני מקווה שתוכלו לכתוב לי עצות ברורות יותר.

שנינו ביחד וכל אחד לחוד

שלום שלמה המצב שאתה מתאר לא פשוט בכלל,אין עיצה אחת שתוכל להיות בבחינת פתרון קסם אלה יש לעבוד על מכלול דברים שחבריי כבר הדגישו מה שחסר פו הוא הרקע שאתה ואשתך הגעתם לנישואין דרך החינוך בהם גדלתם . הדבר החשוב לדעת עד כמה יש לכם מוטביציה לקבל הדרכה ולהשלים עם הצרכים של כל אחד .יש לדעת ששינויים אצל בני אדם לוקחים זמן.יתכן שאישתך מפחדת משינויים או מפחדת "לאבד"את האדם שהיכרה בתחילה . נסה להבין את מקומה ומה גורם לה לעמוד כל כך על שלה ,מה מפחיד אותה כל כך, אני דווקא חושב שהרכ קוואס כן יכול לעזור לכם מישום שאשתך מקבלת ממנו וגם לכם הוא יסביר וירחיב על המושג מרחב אישי,ותוכל להרחיב על צרכייך ורגשותייך. הרבה הצלחה . זוהר שוקר יועץ נישואין 0524804965

שלום רב, אני בת 27.5, רציתי לשאול איך אפשר להתמודד עם כל הכאב , התסכולים והאכזבות שמלוות אותי לאורך כל השנים שאני בשידוכים. קשה לי להיות שמחה, קשה לי עם התגובות של הסביבה שלא מבינים את הקושי שלי ואת הרצון העז שלי להתחתן . קשה לי שהם חושבים שבטח אם הגעתי לגיל כזה זה בגלל שאני בררנית. למה הם לא מסתכלים על זה כניסיון ורק מוסיפים על הכאב? איך אני יכולה להיות שמחה ולכאוב פחות?

דרך חדשה

שלוםלך למה את מרגישה שאת צריכה לתת מענה לסביבה בנוגע לחייך הפרטים? למה את נותנת לזה להפריע לחייך? שמחה?את עדיין צעירה וכל החיים לפנייך,יש מספיק דברים חיוביים בחייך אני מניח שאפשר להעצים אותם ולשאוב מהם כוחות להמשך הדרך. בקשר למציאת זיווג,עלייך לבדוק עם איש מקצוע את דרך התנהלותך ,האם את עושה מספיק ועד כמה את ממוקדת למטרה הנכספת . מאחל לך המון הצלחה. זוהר שוקר 0524804965

ב"ה שלום וברכה אני אספר את הבעיה שלנו בקצרה, כי זה בלתי אפשרי לספר את הכל במכתב אחד. אני נשוי פלוס 4 ילדים. תחילת הנישואין שלנו היו דיי יצבים, אף על פי שלפעמיים היו מרדות ועליות אך בסך הכל כיבדנו אחד את השני והרגשנו שיש על מה לבנות יחד בית בישראל. במהלך השנים הראשנות היה לי מאוד קשה למצוא תעסוקה, ומימוש עצמי . אשתי ידע פחות או יותר להסתדר בעשיה בבית ובחוץ, אף על פי שהיו לה קשיים בתיפקוד בבית, עם עזרה של אמא שלי קצת, ילד ראשון ילד שני איך שהוא היא יכלה לשרוד את זה. אחרי שנה וחצי קיבלתי הצאה לתפקיד חשוב מאוד בחו"ל - שליחות, במקום מבודד ומרוחק מכל חיי קהילה. אשתי חחשה לצאת אך מתוך 'רחמים' עלי - כך היא מגדירה את זה, היא החלטה שיוצאים לשליחות. כבר בהתחלת השליחות הרגשתי שאני פורח ממש, גילתי את עצמי ואת היכולת שהיו תמונים בי במשך שנים. קשה להסביר במלים איזה מצוי עצמי חויתי שם. נסתי להביא את השמחה שלי הביתה. אך מאידך לאשתי היה קשה, היו לה ירידות קשות, ואם כל זה היא נסתה להחזיק מעמד והיו לה גם זמנים של עשיה חיובית ורצון טוב אני מבחינתי עשיתי בשבילה כל דבר אפשרי כדי שיהיה טוב יותר , והיא מודה בזה. אך לאט לאט הבעיות גברו ממש, התחילו היו לה תענות נגדי ונגד כל השליחות עד בלי די, היא חזרה לארץ ושוב חזרה לחו"'ל כמה פעמיים, אך לבסוף הסכמתי איתה וחזרנו לארץ אחרי 4 שנים, ואני בלב כבד מאוד, חזרה לחוסר מעש ומיצוי עצמי, השכרנו דירה ביחד והמירמור של אשתי מהשליחות לא נעלם, אדרבא עכשיו נוסף לזה חוסר יכולת לתפקד בבית בגלל ששם היא היתה רגילה לעוזרות ומשרתות 24 שעות בימימה. התסכול הולך ומתעצם ויוצא בעיקר עלי ועל הילדים, שלום בית בימים אלה אין לנו, ואשתי כל היום וכל יום מאיימת עלי לגירושין. היא טוענת שאין בינינו קשר אמיתי חברי ונפשי ואף פעם לא היה, ואני טוען שיש, ואפשרות ליצור קשר כזה רק עם היא תתן לי צ'אנס, האמת קשה לי לתקשר עם משהו מתוסכל כל היום, שמאשים אותי וזורק עלי כל היום את האשמה על בית לא מסודר, ועל זה שאני 'ארסתי לה את החיים' בגלל השליחות וכו' לפעמים זה מגיעה לאלימות מילולית ליד הילדים וזה ממש כואב שזה כך. אפילו היא מסרבת ללכת למקווה בתענה שאני דוחה אותה וכו' היא בחוסר מעש וחוסר יכלת לתפקד בדיכאון תמידי ממרגישה שאין מי שיבין אותה חוץ מהחברות שלה. היינו אצל כמה יועצים, אך לא הצלחנו להחזיק מעמד יותר מפגישה אחת, בין יועץ לטיפול הבית זה 'שדה קרב', היא מאיימת שהיא תרד מהדרך ותשלח את הילדים לגנים 'חצי דתים' וכו', אני מנסה להבין לליבה, כמובן שיש עוד הרבה מה לנסות, אבל הבעיה היא שהיא פשוט כל היום במירמור, אין אפילו איזה נקודה להתחיל ממנה, וגם אותי זה דוחה שהיא כך וקשה לי לפתח אליה רגש כל שהוא. מה עושים? היא לא מאמינה ביועצים יותר, כך היא אמרת לי שזה לא יעזור אני לא זקוק לאישה, אלה לשליחות..... קשה לי לתפקד ככה. המצב גורם לחוסר במוטבציה של שנינו ופוגם קשה בפרנסה, ועל זוגיות כמו בעבר אני לא מדבר, המצב ממש בלתי נסבל מה עושים? אני מרגיש שלא עשינו כמעט כלום כדי להציל את הבית תודה

בעיה אמיתית מצריך רצון אמיתי

שלום ניר היקר חבריי העלו מספר דברים חשובים מאוד, מה שאוסיף שלא הזכרתה שום דבר לגבי הציפיות של אשתך ממך בתור בעל, ראש המשפחה , חבר , עליך לראות מה אשתך הייתה רוצה לראות בבית ובתפקודך הלכה למעשה ,עליך לדעת ולהבין עם איזה חוויות רגשיות מתלווים אליה ,שאשתך תרגיש ותחווה שאתה מנסה להוביל שינוי הדרך תהיה קלה יותר להגיע לייעוץ אמיתי . מאחל לכם בשורות טובות זוהר יועץ נשואין 0524804965