יונה טסלר | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 23/04/2024 ט"ו ניסן תשפ"ד
יונה טסלר

יונה טסלר

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

להשאר אלמן או להתחתן שנית

אני בן 65. אלמן מזה כ-7 שנים. חיי הנישואן שלנו היו מוצלחים ביותר. כיום קשה לי ביותר להשלים עם פטירת אשתי. אך מצד שני גם אני וגם משפחתי חושבים שאני צריך לפתוח דף חדש ולהינשא בשנית. ההתלבטות קשה עלי ביותר. האם תוכלו לעזור לי?

אתגר אפשרי ושווה

כפי שכתבה קודמתי, ברוריה, "לא טוב היות האדם לבדו". אלו דברי אלוקים חיים. כמה שהאדם עסוק במהלך היום, בסוף היום הוא נשאר לבד. מי כמוך יודע עד כמה אתה חש בדידות. עד כמה יש לך רצון לשתף אדם שיהיה לצידך באופן קבוע בכל העובר עליך במהלך היום פיזי, נפשי ורוחני. דווקא בזכות הנישואין המוצלחים שחווית, אתה יודע עד כמה יכול להיות לך טוב. כמו שכתב שוקי, את אשתך הראשונה אתה תזכור. אי אפשר לשכוח תקופות טובות שחווינו. עכשיו אתה רק צריך לאזור אומץ ולצאת לדרך. לחפש ולמצוא את הנכונה עבורך. להעלות כל מיני ארועים שיכולים לצוץ בפניכם ולחשוב יחד איך תפתרו אותם. אתגר גדול עומד בפניך. אך זה אפשרי ושווה. בהצלחה בדרכך החדשה. יונה טסלר 0505705565

האם כשהזדקנו הגיע הזמן לפרק את החבילה?

אני ואשתי בני 70+. שנינו פנסיונרים וחיתנו ב"ה את ילדינו. מזה שנים חיי הנישואין אינם אידיאליים ורצופים במחלוקות, כעסים וכו' וכו'. האם זו התקופה בה אנו סוף סוף יכולים לחשוב על פרידה כלומר גירושין או עלינו להמשיך להחזיק את חיי הנישואין "בכח" עד הסוף...

שווה ההשקעה

להמשיך להחזיק "בכח" - ודאי שלא. אך אולי יש דרך אחרת. אולי במקום לחשוב על פרידה, לחשוב איך לחדש ימיכם כקדם. כתבת שמזה שנים חיי הנישואין שלכם אינם אידיאליים. מזה אני מבינה שהיו גם שנים טובות בתחילת הנישואין. כיום חזרתם להיות זוג לאחר שנים שהייתם עסוקים בגידול הילדים. הקדשתם את הזמן לילדים על חשבון הזוגיות. למה לא לתת צ'אנס לזוגיות חדשה ביניכם? לבחון מה היה הטוב בתחילת הנישואין ולראות איך להתחדש מחדש. שווה ההשקעה ולו על מנת לנסות ולראות היצלח!

הרבה הצלחה. יונה טסלר 0505705565

מתחתנת עוד חודש וחוששת

בעוד חודש אני מתחתנת בעז"ה. ברוך ה' זכיתי בבחור עדין ובעל מידות נפלאות שהלוואי עלי... הפחד שלי הוא מעצמי... קצת קשה לי לכתוב על עצמי אבל בכולופן- אמי היא אישה עם פתיל קצר בהגזמה, צעקות וצרחות בבית זה עניין שבשגרה. עם השנים זה הפך להיות השפה בבית של כולם. זה השפיע עלי מאוד אני נרתעת מצעקות בצורה קיצונית. ואם כל זה, ההרגל הזה חדר גם בתוכי. ולעיתים, אומנם לא כל הזמן, אבל כשיש משו שנוגע בנקודות מסוימות שמפריעות לי, אני צועקת ומגיבה לא בפרופורציה, אני מאוד חוששת מעצמי שלא אתפרץ על בעלי. אני שונאת את תכונת הכעס ועובדת על עצמי רבות על כך. אם כל זה אני עדין לא מצליחה להיגמל ממנה לגמרי. אני מרגישה שכל התכונות האחרות הטובות שלי לא שוות כלום כאשר אני מגיבה כך. אני נורא מתוסכלת מעצמי וחוששת מאוד מההשלכות של תכונה זו על חיי הנישואים... במיוחד שהוא כזה עדין ורגיש שלא מכיר מצב של להרים את הקול...

שיתוף

בס"ד, 

לעבוד על מידה קשה כקריעת ים סוף. כל הכבוד לך שאת מודעת ועושה השתדלות ומתגברת. תסתכלי תמיד על הנקודות הטובות. על הפעמים שכן הצלחת להתגבר על הכעס ומתוך כך תתעודדי שאת מסוגלת לעבוד על מידת הכעס. 

את יכולה לשתף את בן זוגך בכך שאת עובדת על מידת הכעס שלך. את יכולה גם לבקש ממנו עזרה בכך. לדוגמה, כשהוא שם לב שאת עולה לטונים גבוהים, כבר בתחילה ינסה להסב את תשומת ליבך לכך. 

חשוב לזכור שלכל אחד מאיתנו הקב"ה נתן תכונות ומידות טובות ופחות טובות, על מנת לתקן את עצמנו.

בהצלחה!

יונה טסלר 050-5705565

זקוק דחוף לעזרה

אני עומד כחצי שנה לאחר נישואי, ואני מאוד מאוד נבוך. אני מרגיש שהתקשורת עם אשתי לא עובד כמו שצריך, הכל נראה טוב ויפה אצלנו אבל הקשר שלנו באמת לא קיים. קשה לי נורא לשתף אותה בכל מיני דברים אפילו סתם מחיי היום יום, אני מרגיש כל כך לא קשור אליה, וכאילו שהיא בכלל לא אמורה להיות אשתי וסתם ההורים שדכו אותנו, זאת ההרגשה שמלווה אותי יותר ויותר. אני מצידי ניסיתי כן לדבר וכן לתקשר ואני מרגיש שזה לא עובד, בימים האחרונים אני יותר ויותר חושב בצורה של אוקיי, זה גזירת שמים שהיא תהיה אשתי, ואין ברירה ואצטרך להיות אתה כל ימי חיי. מה עלי לעשות??? אני מוכן לעשות כל דבר על מנת להרגיש קשור וקצת יותר רגוע ומאושר יתכן ושאלתי לא קשורה לקונפליקטים בנישואים, כי באמת אין בינינו שום קונפליקט, פשוט אין בינינו שום קשר. מתחנן לעזרה!!!

אל תתייאש

לאברך הטרי, אתה רק בתחילת הדרך. אחרי החתונה זה הזמן להכיר זה את זו. ללמוד להיפתח, לדבר ולשתף במעשים ובתחושות. רק ע"י השקעה, ע"י נתינה, נקשרים האחד לשני. לאט לאט באופן טבעי תגיע האהבה. גם לגבי יצחק ורבקה נאמר "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה". האהבה מגיעה עם הזמן ע"י הנתינה האחד לשני. אתם יכולים לקבל הדרכה בנושא. תראו את הנישואין כאתגר להשקעה ובע"ה תצליחו.

יונה טסלר- יועצת נישואין. 050-5705565

המצב הגופני וגם הרוחני של בעלי ירוד והוא לא עושה כלום לשפר

אני נשואה בנישואים שניים לאדם טוב ונחמד. שנינו בשנות השישים. כבעל הוא בסדר גמור. באופן כללי אנחנו מסתדרים יפה, חוץ משני דברים שמאוד מפריעים לי ובגללם אני "חופרת" לו הרבה וזה בהחלט פוגם בשלום בית. רציתי לברר גם את הצד ההלכתי של הדברים. הדבר הראשון הוא מצב בריאותו. אמנם הוא אמר לי לפני החתונה שהוא חולה סוכר ומזריק אינסולין והסכמתי לזה. כמו כן הודה שהוא מעשן 3-4 סיגריות ליום אך מתכונן להפסיק. בפועל נתברר לי שהוא מעשן הרבה יותר ועד כה (קרוב לשנתיים) לא הפסיק וגם כמעט לא הפחית. שנית אמנם הוא מזריק אינסולין אך מתפתה לאכול דברים שאסור לחולה סוכר במצבו לאכול, למרות שאני דואגת להכין לו תזונה מתאימה. מצב בריאותו לא טוב והסוכרת לא מתאזנת וכתוצאה יש לו סיבוכים נוספים. אני מסבירה לו כל הזמן שהוא מסכן את בריאותו ובעצם גם אותי כי הבריאות של כל אחד מאיתנו נוגעת לשנינו. בנתיים אני לא רואה שינוי. הדבר השני הוא מצבו הרוחני. גם פה הוא הציג עצמו כמתחזק לחרדי. בפועל אין כמעט התקדמות ובמיוחד בתפילה ולימוד תורה וגם אין לו השקפה תורנית באמת ורב שהוא יהיה מוכן לקבל ממנו. שתי הנקודות הללו מפריעות לי מאוד ואני לא מצליחה להתאפק מלהעיר לו ולבקש ממנו לקחת אחריות. נראה לי שככל שאני מדברת הוא עושה יותר 'דווקא'. בבקשה כיצד עלי לנהוג כדי שהמצב ישתנה. בברכה.

לקבל אותו כפי שהוא

<p>שלום לאיריס, הדבר החשוב ביותר כפי שאת מציינת שאתם מסתדרים יפה. לגבי הסכרת, עד היום את הערת לו לגבי המאכלים (אין ספק שהוא יודע&nbsp;שזה&nbsp;הנכון עבורו, אך &nbsp;כנראה לא מסוגל לעמוד בכך) ולא רק שלא ראית שינוי, אלא להיפך, הרגשת שהוא עושה דווקא.&nbsp;ידוע שהמצב הפיזי נובע גם מהמצב הרגשי.&nbsp;אולי זה המקום לעשות שינוי אצלך. לקבל אותו כפי שהוא ולשמוח ולשמח אותו בנישואין היפים שלכם. כך, שבאופן טבעי הוא יעשה את השינוי מעצמו וגם אם לא, תהיו יחד ברגיעה ובשמחה. בהצלחה. יונה טסלר. יועצת נישואין</p> <p>&nbsp;</p>

בעלי מתייחס לילדים שלו ולא אליי

התחתנתי לפני 5 שנים בנישואין שניים. אני מאד פגועה מהיחס של בעלי. בכל היחס שלו הוא מעדיף את הילדים שלו עליי. כשהם מתחצפים אליי הוא לא אומר להם כלום. אם אני נכנסת הביתה הוא בקושי מתייחס אבל אם הילדים שלו נכנסים אז הוא ממש קופץ מהמקום בשביל לתת להם הרגשה טובה. אם אני רוצה לצאת איתו לחופשה אז הוא מעדיף לממן לילדים שלו במקום זה. הוא בן אדם טוב אבל אני ממש מרגישה פגועה בתוך כל מערכת היחסים. איך אני מצליחה לעשות שינוי?

לנסות להבין

שלום ללאה, נישואין שניים מורכבים יותר כשיש ילדים מנישואין הראשונים. אני מבינה שהילדים שלו לא בחזקתו, כך שהם מגיעים כאורחים. תנסי להיכנס לראש של בעלך ולנסות להבין את המקום שלו. הוא "נקרע" ביניכם. מצד אחד את נמצאת שם איתו כל הזמן ומצד שני כשהילדים מגיעים הוא רוצה לתת להם את כל תשומת הלב (שהוא מרגיש שנלקחה מהם). לגבי ההתחצפות שלהם, מאוד חשוב שתסבי את תשומת ליבו לכך שלא בנוכחותם כששניכם רגועים. תשתפי אותו בתחושות שלך. את יכולה לנסות לדבר איתו ישירות ואם את מתקשה, תמיד אפשר לפנות יחד (רצוי) או לחוד ליעוץ נישואין. בהצלחה. יונה טסלר יועצת נישואין. פל. 050-5705565

ילדה של בן זוגי

שלום, אני גרושה + ילד בן 7, יש לי בן זוג כבר חצי שנה עם ילדה בת 5 מגדל אותה לבד (אמא לא מבקרת). עברנו לגור יחד לפני כחודש, אני מאוד מתקשה לקבל את הילדה, ואני מודה שאני מלאת כעסים על כך שבגללה אין לי את הפרטיות עם הבן זוג ואני לא יודעת אם זו קנאה אבל אני מתפוצצת מבפנים כל פעם שהוא נותן לה תשומת לב, אני מאוד אימפולסיבית ויוצא שאני מצחקקת עליה והוא מקבל את זה מאוד קשה כי קשה לי להסתיר את זה וזה די בולט, ויחד עם זאת אני מטפלת בה (עד לפני כמה ימים)לכל דבר ועניין, פשוט הגרוש שלי לוקח את הילד אחת לשבוע והילדה שלו תמיד "תקועה" לנו, ואני מפתחת דחייה ולא יודעת מה לעשות, אמרתי לו על ייעוץ הוא טוען שאין כסף כרגע, מבקשת את עזרתכם , מה אני באמת כזאת מפלצת?

נקודות טובות

שלום לנטלי, ראשית, תגובתך טבעית ביותר. לנישואין ראשונים מגיעים הזוג נטו לבד. מתייחסים האחד לשני בלי שום "גורם מפריע". בנישואין שניים כמו אצלכם יש לכל אחד מכם ילד. ההתייחסות של בעלך לבתו גורמת לך לקנאה וזה טבעי. חשוב להפנים שיש אהבה לאשה ויש אהבה שונה לבת. חשוב לקבל את זה שהבת חלק ממנו בדיוק כמו שבנך חלק ממך. תנסי למצוא בה נקודות טובות וכך יקל עלייך לקבל אותה. לגבי זמנים פנויים שלכם לבד, תמצאו את הדרך הנכונה עבורכם (בייבי סיטר, סבתא...). מאחלת לך הצלחה. יונה טסלר- יועצת נישואין פל. 050-5705565

האם יש מה לעשות עם בעל אנוכי ? ביננו אני זורמת איתו על אנוכיותו אבל עם המשפחה זה קשה לי

גדלתי בבית שמאד נותן מעצמו לזולתו ובמיוחד ביננו בתוך המשפחה יש דאגה כנה האחד לשני ואין לנו בעיה להקשות על עצמינו כדי שיהיו לאחים והאחיות שלנו נעים וטוב והיחסים מאד קרובים ודואגים כולל דאגה כספית- מי שיש לו יותר נותן למי שקשה לו יותר . התחתנתי לפני שנתיים עם בחור שבא מרקע מאד שונה. אצלם היחסים בין האחים טובים כי אין ציפיה ואין עזרה הדדית .ותמיד מוזר לי שהם לדוגמא מתיישבים על דודה שיצאה למלון - לארוחה על חשבונה אבל לא יבואו לדאוג לה ביום שהיא צריכה עזרה ,ילכו לדודה אחרת כי יש שם אטרקציה אחרת - אבל לא כשתצטרך עזרה ושלא לדבר שהחישובים הכספיים בינהם היא על האגורה כולל בין האחים והאחיות . אני יודעת שהמסירות במשפחה שלי היא די יוצאת דופן ואני לא מצפה מבעלי שתהיה לו אותה מסירות כמו שלי - לבני משפחתי אבל כן מפריע לי שהוא מקבל מאד בקלות את המסירות והדאגה שלהם( ולא תמיד ניתן להפריד את הדאגה שלהם אלי- ממנו כי כל עזרה שאני מקבלת היא גם עבורו בסופו של דבר גם אם לכתחילה נעשתה בשבילי : כמו עזרה ענקית בזמן שיפוצים או התקנות דברים בבית בכל שעה שיש צורך וכ'ו ) ואילו כשהם צריכים ממנו איזשהי טובה חזרה - זה תמיד רק בתנאים שמתאימים ונכונים לו או בכלל מתחמק . זה יוצר מתח פנימי כלפיו והוא נעשה פחות ופחות אהוב במשפחה וזה קורע אותי ומפר את השלווה שהייתה לי עם המשפחה האהובה שלי. אני מנסה לדבר איתו אבל תמיד יש לו צידוקים להתנהגות שלו וזה מפריע לי מאד. יש פתרון לזה ?

הזוגיות היא הגרעין

שלום לך, אני מאוד מבינה את תחושותייך. יחד עם זה, מאוד חשוב להתייחס לזוגיות לפני המשפחה. נכון שקשה לראות את אי הרצון שלו לעזור לבני המשפחה. אך יחד עם זה, עלייך להסתכל על הגרעין הבייתי הבסיסי. בכל אחד יש תכונות טובות יותר ופחות. תחפשי ותעצימי את התכונות הטובות שבו. את יכולה למשיך לבקש עזרה עבור בני משפחתך, אך לקבל את הסירוב באהבה. זאת העבודה שלך, על מנת לשמוח בחיי הנישואין. בהצלחה יונה טסלר- יועצת נישואין ומאמנת זוגית 050-5705565 

אני קרוע....

שלום רב! אני נשוי 10 שנים, עם השנים למדתי הרבה דברים ותובנות על חיי הנישואין מה ששיפר הרבה ב"ה. יש דבר שמעיב עלי מאוד. אני אדם שמאז שאני זוכר את עצמי הקפדתי מאוד על כיבוד הורים. וכן אני טיפוס מאוד משפחתי. אשתי, לעומתי, טיפוס שלא צריכה (רוצה) הרבה חברות יש לה חברה אחת טובה מאוד, היא יודעת לזרום עם אנשים, אבל לא מפתחת מעצמה קשרים עם אף בנאדם. מכיון שאני אדם עם שני התכונות הנ"ל, אני משתדל לארגן שבתות עם המשפחה שלי פעם בשנה (בערך), אבל אשתי הן בגלל מה שהיא (שאני מקבל את זה באהבה ובהבנה), והן בגלל כל מיני סיבות כגון פגיעה מגיסות שלי ומאמי, ממש סובלת בשבתות הנ"ל. כרגע יש שבת שמתקרבת, ואשתי אמרה שהיא לא הולכת לצאת מהחדר כל השבת, כי אין לה כח לסבול יותר, אמרתי לה שאני חושב שזה ממש לא לענין, והיא מאוד נפגעה ואמרה שאני לא דואג לה כי אם לעצמי, מה עושים עכשיו ולהבא? אשמח לתגובתכם.

לשאול אותה

שלום ליוסי. כל הכבוד על הדרך שעשית עד כה, להבין ולכבד את אשתך למרות השוני ביניכם. אין לי מושג איך פנית אליה לגבי השבת הקרובה. תנסה להסביר לה עד כמה היא חשובה עבורך ויחד עם זה להבהיר לה בעדינות את המקום שלך, את תחושותיך ותברר איתה יחד מה היא מציעה לעשות. העיקר שיהיה בנחת ובשלווה. בהצלחה יונה טסלר יועצת זוגית 050-5705565

בעל אברך שאינו קם לתפילה??

שלום וברכה, אנו נשואים כמעט 5 שנים עם 3 בנות מתוקות בעלי אברך כולל יש לו מוסר מאוד גבוה לקום וללכת יום יום לכולל הוא לומד טוב נהנה מהלימוד ואוהב את התורה. בבוקר הוא קם מאוחר לא הולך למניין ומתפלל בבית בתוך 20 דקות חצי שעה לכל היותר ואז לוקח את הילדים לגן, שוחחתי איתו על זה מספר פעמים הוא מודע לבעיה שלו הוא אומר לי כל אחד והיצר הרע שלו היצר הרע שלי זה התפילה אני מקבלת את זה, אף פעם לא הגבתי בצורה קיצונית על זה תמיד אני מנסה לדבר איתו בדרכי נועם ועל החשיבות של התפילה ועל החיבור עם הקב"ה בזמן הזה וכו'.. המצב הזה כבר קרוב לשנתיים בשבתות וחגים כמובן שהולך לבית הכנסת. איך אפשר לעבוד על הנקודה הזו?

המתנה ותפילה

תנסי לראות את כל הטוב שיש בבעלך. כפי שציינת, מוסר גבוה, לומד טוב, אוהב את התורה, עוזר עם הילדים ועוד...

כפי שבעלך אומר, לכל אחד יש את היצר הרע שלו. בעלך מודע לבעיה שלו. אין צורך שתחזרי ותשנני לפניו את ידיעותייך, כי הוא מודע להם, אף יותר ממך. מאחר ואף אחד מאיתנו אינו מלאך, לכל אחד מאיתנו יש את הניסיון שלו בעולם הזה. וזה הניסיון שלו. הניסיון שלך, להתגבר ולא לומר מילה. להמתין בסבלנות ולהתפלל במילים שלך לריבונו של עולם שיתן לשניכם את היכולת להתגבר, כל אחד במקום שבו הוא נמצא. הרבה הצלחה. בכל שאלה את מוזמנת להתקשר. יונה טסלר- יועצת נישואין טל 0505705565

איך להתפייס באמת?

אני ובעלי בד"כ מכבדים והזוגיות שלנו טובה בבסיסה, ב"ה. לאחרונה יצא שניהלנו ויכוח בצורה לא נכונה, מתוך כעס ולחץ, והגענו קצת רחוק... הוא הגזים, נפגעתי מאד ובלעתי את הלשון. אח"כ לכאורה התפייסנו- הוא אמר סליחה והתנצל שככה דיבר, אבל אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחזור למה שהייתי קודם. יש לי אליו פחות אהבה, אני שמה לב שאני חוששת ממנו/ מהתגובות שלו, מעדיפה להיות פחות בסביבתו... כל זה כשאנחנו לכאורה במצב טוב ורגיל. חבל לי שככה, מצד שני אני לא רוצה להעלות את הנושא כאילו אני כבדה וסוחבת ולא מספיק קלילה והרי כבר התנצל ובקש סליחה... מה עלי לעשות?

תקשורת אישית ובינאישית

שלום לך, את מספרת שהזוגיות שלכם טובה. בכל חיי נישואין יש עליות וירידות וזה טבעי לחלוטין. 

במקרה הנוכחי אני מבינה שקשה לך לחזור לשגרת היום ללא מטענים. את יכולה לבחון את הנושא משני היבטים:

הסתכלות פנימה בתוכך- מה השתנה בפעם זו לעומת פעמים קודמות, אולי את בתקופה רגישה יותר... תנסי להעצים את הנקודות הטובות שבבעלך. אולי זו הדרך בה הקושי התגמד. 

תקשורת מול בעלך- אם לאחר עבודה פנימית שלך עדיין תחושי משקע, חשוב שתעלי את הנושא בפני בעלך. תוך התנצלות מראש שאת לא באה להוכיח אותו, אלא מהמקום שלך, מהקושי שלך להכיל את האירוע שהיה, לחזור לסדר היום ולהיות רגועה. כמובן שתצרי את התנאים המתאימים לשיחה שקטה, כששניכם נינוחים, באווירה נעימה ובנימה רכה. הרבה הצלחה. להבהרה נוסספת את יכולה להתקשר אלי. יונה טסלר. יועצת נישואין טל. 0505705565

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130