מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 01/11/2020 י"ד חשון תשפ"א
גבריאל רדנר

גבריאל רדנר

קבלת קהל

מריבות בגלל הבת של בעלי

שלום רב! אני נשואה +2 ולבעלי בת בגיל ההתבגרות הכל טוב ויפה עד שהיא נכנסת לביתנו.היא מרשה לעצמה להתערב בכל דבר ואני מרגישה שהיא נשלחת ע"י אמה שלה להוציא מאיתנו כמה שיותר הכל נופל עלינו ובעלי מבלי לשתף אותי ממלא כמעט אחרי כל בקשה שלה. גם כשהיא נמצאת אני מגישה שיש נתק מסויים ביני לבינו היא כל הזמן סביבו ותעשה הכל כדי לרצות אותו למשל מסאג' תכין לו לשתות . אם ילך לישון ואחד הילדים ירעיש ישר תרוץ להשתיק אותם. אנ לא מצליחה להתקרב אליה וגם בעלי אומר לי שהכל קורה לי כי אני לא מקבלת אותה. אני הופכת למשרתת בבית לא מספיק אותו אלא גם את הילדה שלו . אני רוצה לציין שילדי קטנים אז אין מקום להשוואה אם אני מנקה אחריהם כי הוא אומר לי שכמו שאני מנקה אחריהם אני ינקה אחריה. וכל הזמן אומר לי לא להיכנס בינו לבין הבת שלו שזה לא עניני גם אם היא אומרת משהו שלא נשמע לי . ברצוני לציין שבגלל כל המצבים האלה אנחנו מאוד מרוחקים אחד מהשני ועומדים בפני פרשת דרכים כי המצב הזה בלתי נסבל מבחינתי. אני ממש ממורמרת וכואב לי ששתי נשמות טהורות הולכות לסבול . יש לה גם קנאה עמוקה לילדים שלנו ואת זה אבא שלה לא רואה כמו שהוא עיוור לשאר הדברים. אשמח לעצה שתעזור לי להתמודד טוב יותר בסיטואציה המורכבת שאני נמצאת בה.

בעינים של הזולת

לריקי שלום וברכה, מכתבך נגע ללבי ועל כן לקחתי את הזמן לחשוב כיצד לעזור לך לפני שאענה לךבכתב. ובינתיים, עינתי גם בתשובות שקבלת מחברי הנכבדים ואני בטוח שתוכלי להעזר בהן. אמרו חז"ל איזהו חכם, הלומד מכל אדם , ומכל מלמדי השכלתי. אבל, "אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים" ויש לי תחושה שכך את מרגישה. אז לפני שאתיחס ואנסה להעיר ולהאיר משפטים במכתבך, אבקש ממך למשך השעה הקרובה לפחות "לצאת מעצמך" ולהיות פעם בעלך ופעם הבת שלו ולנסות לראות דברים מבעד לעינים שלהם. אני יודע, זה לא קל אבל בקצת מאמץ זה אפשרי. התועלת בתרגול זה לא תסולא בפז. בפתיחת מכתבך את מציינת שבתו של בעלך נמצאת בגיל ההתבגרות. כאשה, את בודאי זוכרת כמה תשומת לב מבקשת כל ילדה בגיל זה לקבל מכל הסובבים אותה. לכמה בטחון היא זקוקה לנוכח כל השינויים החלים בנשיותה המתפתחת. אם בילדה רגילה מדובר, על אחת כמה וכמה שילדה שעברה פרוק מסגרת משפחתית, קשה לה עוד יותר. את תחושת הבטחון היא מבקשת לקבל בהתערבות שלה בנעשה בבית לאור זאת, נא תנסי שוב לבדוק את הרגשתך "שהיא נשלחת ע"י האמא שלה". אולי זה לא כך? את לא מרגישה שותפה עם בעלך בנושא מלוי בקשותיה של הבת. זה גורם סיכון . את מוסיפה, " אני מרגישה שיש נתק מסוים ביני לבינו" . אני קורא בין השיטין שאת ובעלך לא מלבנים בשיחות איכותיות ביניכם את הקונפליקט. הוא תולה הכל בכך שאת לא מקבלת אותה ואת חשה כמטפלת שצריכה לנקות אחריהם. לפי מכתבך, בעלך מדיר אותך מלהתערב בקשר בינו לבתו גם כאשר הבת אומרת דברים שאינם נראים לך. בואי ונבחן בעינים שלו ובעינים של הבת אם אמנם לא תרמנו גם אנחנו משהוא . אולי תגובתו של בעלך נובעת מן ההרגשה שלו שהוא מאוים על ידך ואז, מחוסר כלים נאותים לתקשורת תקינה ביניכם הוא נאטם כמו קיר ? וכשהוא נאטם, את ממורמרת, וכשאת ממורמרת הוא שוב מרגיש נאשם והוא מנסה להפריד בינך לבין בתו כדי להקטין את האש. את שמה לב איזה מעגל יש כאן ? פלא שמצבים אלו מרחקים אתכם ? באותה שיטה של הסתכלות דרך העינים של הזולת , נא נסי לבחון אמיתות המשפטים המסימים את מכתבך בדבר ה"קנאה" שלה לילדים שלך והעוורון שלו לשאר הדברים. כמו כן, רק שתי נשמות טהורות הולכות לסבול? ומה אתך ובעלך ? גם אתם נשמות טהורות. לסיום, נאמר בפרקי אבות "היה דן כל אדם לכף זכות" ונאמר "היה מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". את ובעלך צריכים להרבות בשיחות מתוך הערכה זה לזה, ללא בקורת הדדית ומתוך רצון טוב להבין זה את זה ואז תמצאו את הנוסחה, שכולכם כולל הבת של בעלך תרגישו טוב ביחד. זה אפשרי אם אנחנו כבוגרים נבין כל אחד את זולתו ונשכיל לראות בקשיים בחיי הנשואין אתגר להתגברות והגשמה איכותית. אני מאחל לכם כל טוב, הצלחה וחיים ארוכים ומאושרים ביחד. יברכם ה' . בברכה נאמנה, גבריאל רדנר

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

להגדיל מתכונת דו חודשית

בס"ד הרעיון להגדיל היקף העלון ל 32 עמודים, מבורך. לחכות לעלון שלושה חודשים במקום חודשיים - פחות מתקבל. הכי רצוי, עלון מורחב, כל חודשיים. היו ברוכים. גבריאל רדנר 052-715831 054-4478163

אפליה של בן הזוג את ילדי הצד השני

הנני אבא אלמן, חרדי, בעל משפחה גדולה המחפש בת זוג לנישואים שניים. כמובן שאין לעשות הכללות והרבה תלוי בבני הזוג ובהתמסרותם להצלחת הקשר, ועם הכוונה מקצועית שהיא חשובה ביותר, אך כיון שידוע לכולנו עד כמה נישואים שניים הם מורכבים (וקשים...), אני מנסה לברר נקודות קושי אפשריות כדי לדעת מה עומד בפני וגם כדי למנוע סבל מהצד השני. אגב, אני בתור גבר מדבר על אלמנה או גרושה, אך הדברים אמורים כמובן גם לגבי אלמן או גרוש. 1. בנוגע לאפליית ילדים: נאמר לי כי בנישואים שניים, לבת זוג עם ילדים משלה קשה שלא להפלות לטובה ולהעדיף את ילדיה על פני הילדים החורגים. הרגש האימהי הטבעי שלה לגונן על ילדיה גובר על כל הדרכה והכוונה מקצועית שתקבל. 2. גרושה או אלמנה - יתרונות וחסרונות? לכאורה גרושה טעונה במרירות כלפי בעלה הקודם ופתוחה לקבל בעל חדש, ואילו אלמנה עלולה לזכור לטובה את בעלה ולעסוק בהשוואות תמידיות בין מה שהפסידה לבין הבעל החדש. אך אני שומע מכלי ראשון מחברים שנשאו גרושות על הבעיות שבכך. גרושה בד"כ הותשה ואולי גם נפגעה נפשית מהסכסוך עם בעלה הקודם ומביאה את מרירותה אל היחסים החדשים כולל הרגל להתיחס לבעל בצורה של מריבות וכו' - כפי שהיא רגילה מהעבר. ובעייה נוספת - הנוכחות באופק של הגרוש, הגורמת לילדים שליבם יהיה חצוי בין האב הביולוגי והאב עימו הם חיים. וקנאת הילדים מהאב החדש אשר לוקח להם את אמם, כאשר הם כמהים לחזרה לאב הביולוגי. כל אלה בעיות שסיבות מובנות אינן קיימות אצל אלמנה. אודה לשמוע את חוות דעת מומחי ינ"ר על הבעיות הללו.

שאלותיך במקום ואתה בדרך הנכונה

בס"ד ליעקב שלום וברכה, ראשית, אני מזדהה עם כאבך המשפחתי ומבין את חששותיך . טוב שתה מכיר בכך שאין לעשות הכללות. נכון גם שנשואין שניים דורשים התמסרות מיוחדת לשמירת היציבות של הקשר הזוגי והכוונה מקצועית לפני ובמהלך הנשואין חשובה ביותר. הצבעת בפניתך על חלק מן הקשיים האופיניים. קבלת גם מידע מחברים שעברו תהליך של נשואין שניים. אתה מביע רגישות כנה למנוע סבל מן הצד השני. לכן, בנוגע לאפליה כלפי הילדים: ראיתי בחיי מספיק מקרים בהם כל אחד מבני הזוג הרגיש ונתן לכל הילדים סימפטיה, תשומת לב ותמיכה. זה לא חוק טבע להעדיף את הילד שלי על הילד של בן הזוג. שיח אוהב בין שני בני הזוג והרצון המשותף לבנות מחדש קן משפחתי חם, מביאים בני זוג למצוא את ההתיחסות הנאותה והמוסכמת כלפי הילדים. צריך לזכור שגם לילדים עצמם חלק בתהליך ויתכן ויזדקקו לסיוע פסיכולוגי. גם כאן, בני הזוג צריכים לקבל על עצמם להתיחס לכל ילד כ "ילד שלנו" ולא חס ושלום "הילד שלך". לפני הנשואין, יש לבדוק במיוחד נושא השקפות בני הזוג על דרך חנוך הילדים בכל התחומים הרלבנטיים וד"ל. לשאלתך השניה, כמו שכתבת, בכל אדם ובכל מצב אפשר למצוא יתרונות וחסרונות. תלוי מי מסתכל ומה מחפשים. נראה לי בהחלט שבמקרה שלך עדיף להכיר אלמנה מאשר גרושה - מבלי להכנס כרגע לאישיות בת הזוג העתידה. זאת בגלל ההבדל בין העבר של גרושה לעבר של אלמנה העשוי להוביל לאי הבנות מרובות יותר בחיים המשותפים החדשים. כל זה מותנה כמובן באישיות של בני הזוג ומוכנותם הנפשית, הרגשית והשכלית להתמודד ולהתגבר ביחד, בהסכמה ובהבנה על קשיים שעשויים לצוץ בדרך החדשה. זה ידרוש ממך לבדוק היטב את האופי והאישיות של המועמדת לנישואין ורצוי מאד להעזר ביעוץ של גורם חיצוני מקצועי בלתי תלוי. אני מאחל לך שבקרוב תמצא את זווגך ותזכו לשקם ביחד את המשפחות שלכם לתפארת. בברכה נאמנה, גבריאל רדנר 052-7158163 054-4478163

מרגישה שחיי הנישואין שלי הם ללא מוצא

אני מרגישה שהגענו לאיזה מבוי סתום. בעלי לא משקיע כלום בתחום הזוגי. הוא טוען שזה לא מעניין אותו ואם אותי זה מעניין אז שאני אזום ולי נמאס ליזום כל הזמן. כשאני שואלת אותו למה בכלל הוא התחתן איתי אז הוא אומר שאני פשוט הראשונה שהסכמתי. יש לו בעיה שאין לו יכולת לבטא את הרגשות שלו בכלל. הוא לא מבין מה זה בכלל "לרצות". עושים דברים כי צריך לעשות אותם. כלומר אין לו את היכולת להביע במילים מה הוא מרגיש. אני כבר מודעת לבעיה הזו מזמן ולמדתי לקרוא אותו גם בלי המילים. אבל יש לו תקופות שבהם הוא מחליט שהוא מוציא מינימום מילים מהפה, כי צריך להבין לבד. גם כשאני מבקשת ממנו דברים הוא לא אוהב שאני אומרת לו "אתה יכול בבקשה" או "אתה מוכן" אלא צריך לנסח ישירות את השאלה. אני מודעת לזה שזה שפת הגברים אבל כל הטבעיות שבשיח נורמלי בין אנשים יורדת. אני צריכה לחשוב שתי דקות לפני שאני מבקשת משהו. ובתקופות שבהן הוא מתרחק, שזה לגיטימי, אז הוא פשוט לא עונה על שאלות. בכלל נושא התשובות אצלו מאד מורכב. כל שאלה ששואלים אותו צריכים לצפות או לשתיקה, או לאיזה תשובה מתוחכמת. אם אני שואלת אותו אם הוא קנה משהו מהמכולת הוא יגיד תמיד "לא" ואני צריכה לפענח למה הוא התכוון - האם ה"לא" הזה הוא "לא" מתריס כי הוא קנה, או "לא" כפשוטו כי זה משהו מאד נדיר שהוא עונה ישירות. התקופות של השתיקה שלו הן התקופות הכי קשות לי. גם העובדה שאין שום השקעה מצידו בזוגיות שבינינו, אפילו לא נשיקה קטנה, אפילו לא צעידה לילית ביחד, אפילו לא שיחה קטנה בערב. הכל צריך להיות ביוזמתי. ואם אני יוזמת, לוקח זמן עד שהוא נפתח לשיחה ולא עושה פרצוף של "אני עכשיו עושה לך טובה גדולה". הוא גם לא אוהב בכלל את "החיים הטובים". ואצלי, ככל שעובר הזמן, אני מגלה שאני חיה בשביל הרגעים האחרים, של מעבר לשיגרה. אצלו השיגרה היא הדבר הטוב ביותר וצריך פשוט לעבור אותה בשלום. אני מתחרפנת כבר מהחיים שלי האלה איתו. אני לא רוצה יותר לחיות איתו. אבל אני לא רוצה להרוס את החיים של הילדים שלנו. אוקי, הוא עוזר הרבה עם הילדים, ועוזר הרבה בעבודות הבית, אבל אותי זה לא מעניין בכלל. אני צריכה חיים של מעבר לשיגרה. אני חיה בשביל הרגעים האלו ואותו זה בכלל לא מעניין. גם בכלל יש לו טירוף בנושא הזמנים בשבתות. כל הילדים חייבים להתייצב יחד איתו אחרי התפילה בבית כנסת ולהגיע ביחד הביתה. אסור לדבר עם חברים. אם מגיעים שתי דקות אחריו אז ישר יש פרצוף וכל אווירת השבת נעכרת. זה גם בליל שבת, גם בשבת בבוקר שאני לא מצליחה לסדר את הבית טיפ טופ עד שהוא מגיע, ובסעודה שלישית אם לא מגיעים בזמן. כל הזמן אווירה של כעס וחוסר נוחות. יש דבר אחד שממש חשוב לו שזה הסדר בבית. ואז תמיד לקראת ערב מגיע הפרצוף החמוץ של "אני תמיד מסדר לבד". אני הפרייאר של הבית ואתם כולכם רק יושבים ונחים כל היום. מול הילדים תמיד תחושה של אכזבה, של חוסר סיפוק, חוסר סבלנות. תמיד הכל לא כמו שצריך ויש כעס בעיניים שלו. אין כזה דבר אצלו סתם לתת מחמאה, תמיד חשוב להדגיש לילד כמה הוא לא היה בסדר במה שהוא עשה. אין לי כבר סבלנות אליו. אין לי סבלנות להיות נחמדה למי שהחליט בהחלטה אסטרטגית שהוא לא משקיע. הוא שורד. פעם היו לנו גם שיחות מעניינות ועל רמה, כמובן אחרי שיזמתי. היום השיחות האלו לא מובילות לכלום. הוא בקושי מגיב למה שאני אומרת, ובכלל לא אכפת לו מהשיחות האלו, או מהקשר בינינו. הוא מצידו חי ושורד ולא אכפת לו בכלל אם הקשר בינינו לא משהו. לפעמים זה מפריע לו כי אני עצבנית והאווירה בבית נערכת אז השיגרה לא כמו שהוא רצה, ואז הוא מגיע לשאול מה קורה. לפי דעתי קשה לו איתי, הוא גם לא ממש אוהב אותי יותר, למדתי כבר לקרוא את שפת הגוף שלו ואני קוראת את הסימנים האלו יותר ויותר. תמיד הייתי מורכבת לו. פעם זה היה מאתגר בשבילו, היום זה סתם כאב ראש וצריך לעבור רק את החיים האלו בשלום. הוא יכול לחיות ככה. הוא נועל את הרגשות שלו וממשיך לחיות. , אני לא יכולה ככה. נמאס לי מהחיים האלו איתו. אם זה לא היה מורכב כל כך הייתי מתגרשת מזמן. אבל הילדים חשובים לי מאד ואני לא רוצה להרוס להם את החיים. בלעדיו אולי הייתי מוצאת מישהו שקצת מוכן להשקיע בי, שאני מעניינת אותו ולא מהווה רק כאב ראש.

יש תקוה ל"מוצא" - אין מקום ליאוש כלל

בס"ד לחנה שלום וברכה, קראתי מכתבך בעיון וחשתי את הכאב העצום המלווה אותך. את מוצפת מבחינה רגשית ולכן אינני רואה טעם ברגע זה להתיחס לכל הנקודות אותן העלת בתאור הזוגיות שלכם. יש הרבה על מה לדבר ועל מה להשתפר כדי לפתוח דף חדש ומרענן בחייכם לבנין עדי עד. ברור לי לחלוטין שיש צורך לבחון באופן אוביקטיבי ושקול את כל מערכת הנישואין שלכם מבראשיתה וכן את המטען הנפשי והרוחני שכל אחד מכם הביא אתו מן הבית ומשפיע על הזוגיות. כך נוכל לאתר את שורשי הכשלים, לעקרם ולרפא את המערכת. במכתבך מצאתי אינטרס אחד חזק המשותף לשניכם והוא הילדים שלכם. בואי וניתן בינתיים לאינטרס הזה עוצמה עדיפה על רגשות קיפוח ה"אני" שאת מרגישה. אני מקוה שתהליך מחשבתי כזה יקהה במידת מה את סבלך מן האוירה בבית. בהמשך, אתם בודאי זקוקים ליעוץ הדרכה ולווי בשיקום הזוגיות שלכם בעזרת מטפל מוסמך ומנוסה. כדי להביא את בעלך להשתתף בתהליך אני מציע לך לשנות את הטקטיקה שלך בבית. יש לחדול מכל בקורת כלפי בעלך. לתת חום, אמפטיה וסימפטיה מבלי לחכות לתגובה מידית מצידו. מן המשתמע ממכתבך, גם בעלך מוצף רגשית ומכאן התנהגותו כ "קיר אטום" - תופעה גברית מוכרת. סבלנות, זה יקח קצת זמן עד שבעלך יפשיר ואז יגיע הזמן בו תאמרי לו ש"אחרי התיעצות עם מומחה לזוגיות הבנת שיש לך חלק נכבד בקשיים המלווים אתכם בחיי הנישואין וכדי לרפא את הפצעים המומחה מבקש לקבל את עזרת הבעל בפגישה משותפת" . שימי לב, המטרה היא להביא את בעלך להסכמה ללכת ליעוץ. הוא עשוי להסכים לכך אם לא תתני לו לחשוב לרגע שהוא נאשם אלא הוא חשוב בשביל לעזור לך. הנסיון מראה שהתרגיל הזה עובד אבל נא לא לשכוח שאסור להתיאש ולהפגין ביזוי, השפלה או לחילופין פנים של דכדוך. כאשר כבר תגיעו ביחד ליעוץ, אני בטוח שבעלך יבין כמה זה נחוץ ומועיל והוא ירצה לשתף פעולה . ראינו זאת בהרבה מקרים. תני סיכוי לשינוי והישועה אי"ה בא תבוא במהרה. בברכה נאמנה, גבריאל רדנר, BA טל: 0544478163 0527158163

פראקטיקה וטיפול בגיל צעיר

אני הנני לומד בינר קורס הנחיית נישואין סיימנו ב"ה שנה ראשונה ואנחנו באתנחתא לקראת שנת הפראקטיקום.. אני בן כמעט 24(נשוי שנתיים) ושאלתי היא: האם זה בכלל לעניין להיכנס לשנה שניה בגיל כ"כ צעיר?האם זה נכון עבורי? לא מאמין כ"כ שהמערכת תיתן לי להנחות זוגות אך מצד שני חבל לי גם על השנה הזאת(במחינת הזמן כמובן) השאלה היא האם יש כאלה המתעסקים בנושא בגיל צעיר שכזה?אני מאד חדור מוטבציה ומאד נמשך ורוצה לעבוד עם אנשים בעניינים אלו. בתודה על כל מה שקורה באתר ובפורום בפרט. יוסי

עלה והצלח

בס"ד יוסי היקר, עם רגישות כזו שהפגנת בשאלתך, אין לי ספק שיש בך את הכישורים להיות מטפל נאמן. אל תירא ואל תחת. המשך לפרקטיקום ולהתמחויות נוספות בתחום העזרה לזוגות ותראה ברכה בכל מעשה ידך. מאחל מכל הלב, גבריאל רדנר BA (כמעט בן 70) טל: 054-4478163 052-7158163

התייעצות בנושא טיפול

שלום לכולם. בהמשך לרעיון הנחמד שפתח בו אביחי, אני רוצה להפנות אליכם שאלה נוספת. אני עובד עם זוג עם הנתונים הבאים: בעל, בן 53, מוכר בחנות (משרה חלקית). אישה, בת 51, עובדת שירות התעסוקה. הזוג הגיע אלי מהרבנות, לאחר שהחליטו על גירושין, אך העובדת הסוציאלית שפגשה אותם ברבנות, אמרה להם שנראה לה שהם עדיין לא מיצו את אפשרויות הטיפול, וכך הם הגיעו אלי. לא אפרט את כל מהלך הטיפול, מקוצר היריעה, אלא רק את הבעיה איתה אני מתמודד עתה. לכן, הדברים ייראו מעט לא מאוזנים, אבל דונו אותי לכף זכות, שאני רואה גם את הצדדים הנוספים של התמונה. לאחר שמיפינו מה הם צרכי הליבה של כל אחד מבני הזוג, הבעל התחיל בשינוי מסויים, על מנת לנסות ולמלא עבור אשתו את צרכי הליבה אותם היא העלתה. כאן נתקלתי בקושי מסויים - האישה אינה מצליחה לראות במה היא יכולה להשתנות על מנת לסייע לבעלה, ונראה שאינה שומעת כלל את צרכיו, למרות נסיונות שלי לחדד את הדברים שהוא אומר. במקביל, היא מלאת תלונות, וגם אם היא מצליחה לראות התקדמות מסויימת מצד בעלה, היא מייד מסייגת - 'אבל עדיין יש הרבה בעיות', או שבפעם הבאה היא חוזרת ומכריזה - 'זה חזר לאותו המקום', בגלל כשלון חד פעמי של הבעל. כמובן, שהיא הגיעה למצב זה, בעקבות אינטראקציה זוגית בעייתית, במהלך שנים, וזוהי הסיבה שכרגע קשה לה לראות שינוי, והיא חוששת שגם מה שהשתנה לא יחזיק מעמד, אבל, הבעל אומר שהוא חש שהוא עמל להשתנות, והיא נשארת באותו המקום. אגב, גם הילדים, שנפגשתי איתם פעם אחת, הביעו את אותו קושי, לטענתם - "אמא אינה מסוגלת לראות הצלחות שלנו, אבל, כל דבר רע שעשינו, היא זוכרת ומזכירה גם שנים אחר כך". אני מאוד מתלבט כיצד לשקף לה את המצב - בו היא למעשה מונעת מבעלה אפשרות להתקדם, ומולידה את החזרה למצב הקודם שהיא חוששת ממנו - מבלי לגרום להצבת הדברים כאילו היא האשמה היחידה במצב. אין לי ספק שאם לא יחול שינוי בעמדה שלה, ונכונות לאפשר צ'אנס לשינוי, הטיפול לא יוכל להתקדם. אשמח לתשובותיכם.

אל תתיאש - המשך בהתמדה בטיפול

בס"ד אריה שלום וברכה, 1. המשך בטיפול ע"י העצמת השינויים שהבעל עושה לטובת הזוגיות בפני האשה. 2. במקביל, חפש כל פעולה טובה שהאשה עושה במערכת הזוגיות בפני הבעל. 3. יש סיכון באיבוד הנטרליות של המטפל בעיני המטופל במתן בקורת אפילו באמצעות שיקוף, כאשר המטופל מוצף רגשית או בקורתי מסיבה אחרת. 4. עוד טיפה של עדוד ועוד טיפה של תקוה בעתיד הזוגיות המשותפת מצד המטפל עשויים בסופו של התהליך להבריא את המשפחה ולהצילה מגרושין. 5. היה מתלמידיו של אהרן......ואין מקום ליאוש כלל. בברכת עלה והצלח ויהי ה' עמך, גבריאל רדנר ידידך מן הפרקטיקום

להתגרש או להתמודד? האם אפשר לתקן??

שלום רב, אנחנו נשואים 8 שנים יש לנו 2 ילדים ב"ה חרדים היו לנו מאז ומתמיד בעיות תקשורת , לא מבטאים רגש אחד כלפי השני אני כאישה תמיד מרגישה נחותה כי הבעל דואג רק להעיר ולבקר בלי שום מילה טובה.. וכ' היינו בעבר אצל יועצים ולא המשכנו במפגשים מכיון שבעלי לא מאמין בזה.. כיום אני חושבת להתגרש מכיון שאני לא מרגישה שבעלי אוהב אותי ושאני לא מעניינת אותו. הוא מעדיף לצאת לבילויים בלעדי, הוא מגיע הביתה בשעות הקטנות של הלילה ולמרות בקשותי ובכיותי שאני לא רוצה לישון לבד, ולא מפסיק לשקר לי ואני אוכלת את עצמי ושותקת.. וכן הוא שינה את סיגנון הלבוש שלו כדי למצא חן בחוץ.. בקושי מגיע הביתה.. אני מרגישה בודדה הוא לא משתף אותי בכלום. אני מיואשת כי כל השיחות שהסברתי לו שהוא פוגע בי וכ' לא הועיל.. האם יש אפשרות לבוא לטיפול לבד?? האם זה מועיל או שעדיף להתגרש במקרה כמו שלי? אשמח לתשובתכם במהירות. תודה מראש.

אל יאוש! - "מעט אור מגרש הרבה מן החושך"

בס"ד לשולי שלום וברכה, כמו חברי לעיל, אני סבור שהקביעה שגרושין הם הפתרון אין לה בסיס ורצוי שתתחילי לקבל יעוץ באופן עצמאי בינתים עד שבעלך יצטרף לטיפול. יעוץ כזה עשוי לעזור לך "להדליק את האור", "לגרש את החושך", לשפר את האוירה בבית ובהמשך , שינוי משמעותי לטובה בהתיחסותו של בעלך לקשר הזוגי ביניכם. על כן, עשי את הצעד, פני ליועץ, לטובת עתידכם המשותף ועתיד ילדכם. אני מאחל לך שהקב"ה יהא בעזרך ותזכי לשלום ונחת. בכבוד רב, גבריאל רדנר טל: 03-6774999 052-7158163

האם מצליחים נשואים שניים לאישה עם ילד?

שלום יש לי אח שהיה נשוי רק 10 שבועות למשהי שהוריה כל הזמן חיבלו בנישואיהם עד שגרמו לפירוק החבילה הוא גרוש כבר שנתיים וחצי כשבשוק ההצעות- אין כרגע גרושות בלי ילדים מתאימות עבורו, הציעו לו עכשיו גרושה עם ילד שכולם חושבים שהיא נורא מתאימה אך הוא נורא פוחד להתחיל נישואים עם ילד לא שלו... מה הסיכויים שנישואים כאלה יצליחו? כדאי לו להמתין ובכל זאת לא לשמוע עם ילד? אשמח לקבל תשובה בהקדם דסי

אפשר להצליח גם עם כמה ילדים - להשקיע ולא לפחד

בס"ד דסי שלום וברכה, כפי שכבר כתבו קודמי והכרותי עם משפחות כאלה, נשואין כאלה יכולים להצליח. צריך הרבה מאד להשקיע - יותר מאשר בנשואין של רווקים כי הבעיות שמתעוררות קשות יותר לפתרון. אבל, עם רצון טוב, ראש בריא, יעוץ והכוונה נכונים של איש מקצוע בכל מכשול ובעיה הצצים בדרך וכמובן בסיעתא דשמיא, אפשר לבנות בנין משפחתי איתן לתפארת ולעדי עד. בברכה גבריאל רדנר טל: 052-7158163

מה לעשות בזמן שבעלי אוהב אותי רק כשצריך ממני משהו..?

אני נשואה 9 שנים עם ילדים ב"ה . חיינו מתנהלים בצורה מאוד טכנית ללא רגשות ללא רצונות ללא שיחות מעמיקות.. מדברים רק מה שצריך ולא יותר. הדבר גורם לריחוק רגשי גדול שלי כלפי בעלי ושל בעלי כלפי . הדיבורים שלי לא מענינים אותו וע"כ גורם שאנחנו יכולים להיות שעות יחד בלי להחליף מילה. הוא לא משתף אותי בכלום ולא עוזר בבית ולא מושיט יד . ואפילו לא מתענין בשלומי... אבל בזמן שמגיע זמן שצריך להיות יחד אני פתאום מצרך יקר... אני פתאום מענינת אותו וחשובה לו ולוא דוקא ביחסי אישות אלא גם בזמן שצריך שאני יעשה עבורו משהו לדוג' עבודה במחשב וכד'.. כרגע אני אחרי לידה המון זמן לא היה בנינו מגע , וכמובן הריחוק גדל וגדל... ואני מרגישה נורא שאני נאהבת רק בזמן כזה שהוא "צריך אותי".. אני שוקלת "לנצל" את ההזדמנות להציב תנאים או משהו דומה.. אע"פ שלדעתי הוא יוותר על המגע.. מה עלי לעשות? הזוגיות במשבר רציני והוא לא מעונין ללכת ליועץ כי כבר בסרט הזה היינו... אגב, גירושין היא לא מילה גסה אצלינו לצערי... אודה לתשובתכם.

אני, אתה, אנחנו

בס"ד לרותי שלום וברכה, ראשית, התאור שלך על הבעיות בחיי הנישואין שלכם תואם סינדרום ידוע של קשיים בהם נתקלים זוגות רבים. הבעיה כפי שמשתקפת גם במכתבך היא ההתבוננות בצרכים של ה"אני" שאין באים לידי סיפוק ומציאת האשם ב"אתה". בז'רגון המקצועי אנו קוראים לכך "ראיה קוית". זוגיות נכונה נבנית על יסוד "ראיה מערכתית" - מה אני יכול וצריך לעשות למען ה"אנחנו" כמערכת זוגית. לא לחשוב רק על מה אני צריך לקבל אלא מה אני עוד יכול לעשות בשביל לתת למערכת שלנו לגדול ולפרוח. בהתיחסות כזו לחיים צריך גם ללמוד לראות את היפה והטוב בזולת , לא לחכות לתמורה מידית על כל עשיה שלי ולהשתחרר מן התחושה שאני מנוצל. זה דורש הרבה עבודה עצמית, לבד, בלי להתיאש. אחר כך, זוכים בע"ה לחיים טובים ומאושרים. אז קדימה ובהצלחה. בברכה נאמנה גבריאל רדנר 052-7158163

האם לקבל את ההצעה או לא ?

אני בחורה בת 32 רווקה חרד"ל [חרדית לאומית] מאוד רוצה להתחתן פנה אלי באתר שידוכים דתי יחסית באינטרנט בחור בן 33 עם רקע של ישיבת תיכונית וישיבת הסדר אך עם השנים הוא לא כל כך מקפיד על הלכות כמו אי שמירת נגיעה בבנות הוא הולך לבריכה מעורבת וכדו' אני לעומתו חזקה יותר ומקפידה על כל הדברים שציינתי ושאמרתי לו את זה הוא הסכים לקבל אותי ואף להתחזק ביחד כפי שאמר .מאוד נחמד לדבר איתו אבל אני חוששת מהבחינה הדתית האם שייך לתת לזה הזדמנות ? או שמא יש סיכוי של אי יציבות מה עושים?

להשיג יותר מידע

בס"ד ליסכה שלום רב, א. ממליץ בחום על תשובתו של מיכאל. ב. נסי לקבל יותר מידע על הבחור, אופיו והנהגותיו מאנשים שאיתם הוא נמצא במגע יום יומי בעבודה, בחברה וכו. את שמות החברים צריך לבקש מן הבחור . הצורך במידע כזה הוא לגיטימי וחשוב. ג. כדאי לבדוק אם הנכונות להתחזק בשמירת מצוות נובעת מהכרה שההתנהגות הנוכחית צריכה שפור או שזו רק אמירה בשביל להגיע לפגישה אתך. בברכה נאמנה, גבריאל רדנר , B.A טל: 052-7158163

האם לקבל את ההצעה או לא ?

אני בחורה בת 32 רווקה חרד"ל [חרדית לאומית] מאוד רוצה להתחתן פנה אלי באתר שידוכים דתי יחסית באינטרנט בחור בן 33 עם רקע של ישיבת תיכונית וישיבת הסדר אך עם השנים הוא לא כל כך מקפיד על הלכות כמו אי שמירת נגיעה בבנות הוא הולך לבריכה מעורבת וכדו' אני לעומתו חזקה יותר ומקפידה על כל הדברים שציינתי ושאמרתי לו את זה הוא הסכים לקבל אותי ואף להתחזק ביחד כפי שאמר .מאוד נחמד לדבר איתו אבל אני חוששת מהבחינה הדתית האם שייך לתת לזה הזדמנות ? או שמא יש סיכוי של אי יציבות מה עושים?

להשיג יותר מידע

בס"ד ליסכה שלום רב, א. ממליץ בחום על תשובתו של מיכאל. ב. נסי לקבל יותר מידע על הבחור, אופיו והנהגותיו מאנשים שאיתם הוא נמצא במגע יום יומי בעבודה, בחברה וכו. את שמות החברים צריך לבקש מן הבחור . הצורך במידע כזה הוא לגיטימי וחשוב. ג. כדאי לבדוק אם הנכונות להתחזק בשמירת מצוות נובעת מהכרה שההתנהגות הנוכחית צריכה שפור או שזו רק אמירה בשביל להגיע לפגישה אתך. בברכה נאמנה, גבריאל רדנר , B.A טל: 052-7158163

חוסר רגישות לזולת ושימת לב לפרטים

שלום! אנחנו נשואים 4 שנים . בעלי רגיש יותר לשני ושם לב בד"כ לפרטים קטנים וזוכר להתייחס לכל דבר לעומת זאת אני פחות רגישה כלפיו פחות שמה לב לפרטים קטנים(לפעמים גם יותר גדולים) שהוא עושה בשבילי או לבית (לפעמים זה נראה לי שזה חובתו בעוד שהוא לא רואה זאת כך) ממילא הוא מצפה להתיחסות מיוחדת בעוד שאני מתיחסת באופן רגיל ואפילו פחות מזה. אני מעצמי לא מבינה למה הוא עצבני ואז אני מבקשת ממנו שיסביר לי , והא מצפה שאני אבין לבד דברים שאני אגלה רגישות ולא כל דבר יצטרכו להסביר לי. וגם כשהוא עצבני אני יכולה לשתוק ולא לומר כלום, כי אני לא יודעת איך להרגיע אותו, וזה דבר שמאד מרגיז אותו.(ובצדק..) גם כשהוא מעיר לי על נקודות מסוימות אני מתקן אותם בלבד ולא מעבר. איך אני יכולה לעזור לעצמי להיות יותר רגישה לזולת , יותר איכפתית , עם שימת לב לפרטים, להבין דברים גם שכהם לא נאמרים? אשמח לשמוע את תשובותיכם .

זוגיות צריכה לימוד

בס"ד לחוי שלום וחודש טוב ומבורך, מן התאור הקצר במכתבך אני רואה זוג צעיר בראשית דרכו (ארבע שנים זה עדין התחלה - עד מאה ועשרים) המתמודד עם בעיות קלסיות של זוגיות. לצערי, להרבה זוגות אין את המודעות והזמן להתבונן בעצמם ולהבין מה קורה בזוגיות שלהם. את, ב"ה, מגלה ענין ועל כך כל הכבוד. יפה כתבה קודמתי לתשובות שזוגיות בנויה על מלוי צרכים. צרכי אשה וצרכי גבר הם נושאים מורכבים הדורשים לימוד. אי ידיעתם, יוצרת בעיות וניכור. מומלץ ללמוד את ספרו של הרב שמחה כהן "הבית היהודי" ואת הספר "זכו" של הרב נחום דיאמנט ויש ספרים חשובים נוספים. כדאי לכם מאד לקבל הדרכה מיועץ נישואין מוסמך שיעזור לכם להבין זה את זה על מנת להביא אתכם לזוגיות מאושרת לאורך ימים טובים. בברכת כל טוב והצלחה, גבריאל רדנר, B.A טל: 052-7158163 054-4478163

שידוך בין גרוש לרווקה

שלום רציתי לשאול אני גרוש והציעו לי רווקה אולם אני חושש מזה מכיוון שאני עברתי משהו בחיים האם היא יכולה להבין אותי והאם שנינו מסתכלים על הנישואין מאותו צורך או לא כי לא יודעות מה זה נישואין וחיי משפחה ? ב. האם להעלות נושא זה בפגישה או לא כי זה רק יבלבל אותה וכל זה סתם ממחשבה שלי לא נכונה כי גם היא יכולה לראות את חיי הנישואין כמוני אף שהיא רווקה ? תודה

צריך יעוץ והכוונה

בס"ד ליוסי שלום וחודש טוב, ההתלבטות שלך היא בהחלט במקום וראויה להערכה. לאור המחסור בפרטים על המערכת הקודמת שעברת וחוסר מידע על ההיכרות הנוכחית, אי אפשר להעריך מה עתידה של מערכת נישואין כזו. מוכנותה של הבחורה לקשר ביניכם בנויה כנראה על הרבה רצון טוב אבל זה לא תמיד מספיק כאשר נמצאים כבר בחיי היום יום. לכן, עליכם לקבל יעוץ והדרכה מוקדם ככל האפשר בכדי לידע אתכם בפני מה אתם עומדים ואז, אם באמת יש הבנה ומצע משותף, קדימה לדרך ובהצלחה. בברכה נאמנה, גבריאל רדנר, B.A טל: 052-7158163 054-4478163

נישואין שניים מורכבים מאוד

אני נשואה בשנית 5 שנים בעלי התאלמן ולו 2 ילדים מנישואים קודמים ולי יש 2 ילדים ממנישואים קודמים ולנו ילד משותף כיום בן 3 , אנו מגדלים תחת קורת גג אחת את כל הילדים. עם השנים הקשיים הולכים ומתגברים הבת הגדולה של בעלי בגיל ההתבגרות(בת 16) לא מקבלת את המשפחה החדשה מה שגורם להמון מתחים ובעיות אני והיא לא מסתדרות ולא מדברות כשנתיים, בעלי לאחרונה לא מסתדר עם ביתי הגדולה (בת 14) לאחרונה בעלי מתחיל לדבר על אפשרות של אולי כל אחד יחייה עם משפחתו , כל הבית רועש וגועש נעשה ממש קשה, כמובן שאני לא יכולה לפרט את כל הקשיים בעלי התחיל גם בתהליך של התחזקות מבחינה דתית כל שילדים זה מהווה קושי. אני נמצאת בפרשת דרכים מאוד רצינית ולא יודעת איך עליי להמשיך החלטנו שאנו כך צריכים תהליך של ייעוץ (מיותר לציין שמבחינה כלכלית זה לא פשוט) אשמח מאוד להתיחסותכם ולתשובתכם המהירה - תודה

מחמש ועד מאה ועשרים- ביחד

בס"ד שלום וברכה, במכתבך אין הרבה פרטים אבל יש אור. אתם כבר חמש שנים ביחד עם ילד משותף. זה אומר שיש בהחלט בסיס לחיים ביחד עד מאה ועשרים. נישואין שניים מביאים אתם בעיות מוכרות ברות פתרון. אסור להתיאש. צריך כמובן לראות איך מתגברים על המכשולים ואשמח לקבל יותר פרטים כדי לנסות לעזור לכם להמשיך לבנות את ביתכם המשותף לתפארת. שבת שלום ומבורך. בברכה, גבריאל רדנר, B.A מנחה נשואין ומגשר מוסמך טל. 0527158163 , 03-6774999 G.Z.REDNER@GMAIL.COM

קצר תקשורת הבנת הנאמר

יש פעמים בהם בעלי ואני לא משדרים על אותו גל כדי להסביר את עצמי אתן דוגמא אני יכולה לחכות לבעלי בלילה עד מאוחר מאוד שיחזור מחתונה של חבר מחוץ לעיר על אף שאני מאוד עיפה והוא יודע זאת וכשהוא מגיע הוא נכנס הביתה ללא אמירת שלום ואני נגשת עליו ואומרת לובעדינות לא אמרת שלום ... אז הוא "נזכר" ואמור לי שלום מה נשמע ?ולאחר מיכן כשאני מנסה קצת לדבר איתו אין עם מי לדבר הוא חייב לבדוק מה יתחדש בעולם בשעות שלא היה בבית ואז כשאני מנסה למשוך את תשומת ליבו לכך שחיכתי לו ואני רוצה שיתיחס עלי הוא מתעצבן ואומר לי "מה עובר עליך,משוגעת " אני נפגעת ונכנסת למיטה ומתרחקת לצד ואז הוא ניגש עלי ואומר לי מה קרה לך מדוע את מתרחקת ממני? מה את נעלבת לי ,התכוותי בצחוק .הדברים הללו וכדומיהם מפרעים לי מאוד מאוד .כל פעם כשזה קורה אני בוכה והוא מנסה להבין מה קרה ולהרגיע .אני יודעת שביעוץ קצר אנחנו יכולים לגמור עם הדבר הזה אך מפחדת להציע לו את הרעיון הזה תודה רבה מראש.

יעוץ בהחלט יכול להועיל

בס"ד שלום וברכה, הטבת לתאר בפרטים המועטים שמסרת את סיטואצית התקשורת הלקויה ביניכם. את צודקת בתחושתך שנדרש יעוץ כדי לשפר את המצב. לדעתי, כדאי לך לאזור אומץ, להתגבר על הפחד ולמצוא זמן נוח בו תעלי בשיחה רגועה עם בעלך את הרעיון לפנות ליעוץ. אשמח להדריך אותך איך לבצע זאת באופן שבעלך ירצה לשתף פעולה. בכבוד רב, גבריאל רדנר B.A מנחה נישואין ומגשר מוסמך טל: 052-7178163 03-6774999

ייעוץ בנושא מסויים

שלום וברכה, אני נשואה במשך כמעט שנתיים עם בעל נפלא שאני מאוד אוהבת. במשך הזמן הזה היו לנו הרבה עליות אבל הרבה יותר- ירידות. הגענו למצב שבו היינו צריכים להחליט אם נשארים ביחד או לא. כמובן שאני לא יכולה לפרט יותר מידי וזה לא המקום. טיפלנו כבר בנושא והזוגיות שלנו השתפרה מאוד, רק שנשארה בעיה אחת שמאוד מטרידה אותי ולא נותנת לי מנוחה. בגדול- בעלי מקנא לי והתפיסה שלו בחיים היא די מיושנת. (והוא מאוד משתדל ודי מצליח להסתיר את זה- הוא מאוד רומנטי ומכבד אותי) אחרי כל התהליך שעברתי אני במקום שבו אני דורשת את הספייס שלי. והוא מאוד רוצה זוגיות "חונקת". כל מי שקשור ללב שלי, ודברים שחשובים לי (ולא כ"כ קשורים אליו) הוא יריב איתי על זה. אם תחשבו זה נקודת מוצא להמון בעיות- אמא שלי, המשפחה שלי, החברות הטובות שלי- שאיתם אני אוהבת לצאת לכל מיני מקומות והוא לא מסכים לזה. הוא קנאי לפרטיות של הבית שלו ולכן לא מסכים לי להביא אורחים הבייתה. בקיצור- זה נורא מסובך להסביר את זה בכמה מילים, כי אני נורא מבולבלת. אשמח אם מישהו יעזור לי או לפחות לכוון אותי- -האם להמשיך לדרוש את הפרטיות והספייס שלי, אפילו במחיר של ריבים ("פיצוצים")? -או האם לוותר לו ולקבור באיזשהוא מקום בלב שלי את כל הרצונות שלי, בעצם לוותר על ה"אני" שלי? חשוב להדגיש שהוא בעל נפלא, מפרגן בד"כ, אוהב אותי ודואג לי (יותר מידי...) תודה מראש וסליחה על הבלבול

זקוקים מידית להדרכה מוסמכת לחיי נישואין בריאים

בס"ד שלום וברכה, בזוגיות בריאה אנו מכירים בצורך של כל פרט ב"יחדיות" וגם ב"לבדיות" ואין ולא צריכה להיות כל סתירה בצרכים הנגדיים לכאורע הללו. לכל אדם מגיע המרחב האישי שלו ובלעדיו יקשה עליו לתפקד. לכן, המערכת שלכם בסכנה. אינני חושב שהשיטה צריכה להיות "דרישה" מצדך כלפיו או "קבורת הרצונות" בתוכך. עליכם להמשיך ולקבל הדרכה לחיי נשואין מאושרים. רק כך ימשיכו חייכם המשותפים לפרוח. באיחולי הצלחה בהמשך הדרך, גבריאל רדנר B.A טל: 054-4478163

בעיות בעקבות העבר

אני ובעלי נישואים כשנתיים+ילדה,כאישה מפריע לי דברים שבעלי עשה בעבר-אשר גורמים לי לדאגה,מתח נפשי ,חרדות,לחץ,חוסר ביטחון עצמי,האם יש אפשרות להתמודד עם זה?איך אפשר לפתור בעיה זו המעיקה עלי לעיתים תכופות? בנוסף לזאת- דרך ההתמודדות שלי עם בעלי ומשפחתו,וכן עם הערות ופגיעות מבעלי היא בבריחה אני מתעלמת ממציאות פוגעת או מההערה-קשה לי להתמודד וכן עם משפחת בעלי אשר שונה מהמנטליות שלי מבית-אני נוטה לא להגיע אליהם לרוב-כי הם מעירים ופוגעים במודע ובתת מודע-ובעקבות זאת אני מעדיפה לא להכנס לזה,יש לי ממש פחד וחשש גדול מהערה ופגיעה!!! מימה זה נובע?למה אני מתמודדת כך?האם זו הדרך הראויה והרצויה? תודה רבה רבה אשמח לתגובה...חנה

ראיה נכונה מתוך מודעות עצמית

בס"ד לחנה שלום רב, הכאב אותו את מטיבה לתאר בהקשרים לעברו של בעלך וליחסים שביניך ומשפחתו, מסוכן לבריאותך האישית ולבריאות משפחתך. מתוך מכתבך ברור שאת מנסה להתמודד, אך בינתים סופגת לתוכך מטענים שליליים ומסוכנים. שיפור המודעות העצמית שלך ביכולותיך להביא לשיפור המצב, יביאו אותך לראות את העבר , ההווה והעתיד באור חיובי ויעזרו לך להתגבר על החרדות. אל תהססי לפנות ליעוץ. זה רק יכול לשפר את איכות חייך וחיי משפחתך במעגל המצומצם והמורחב. מאחל לך הצלחה ואושר גבריאל רדנר B.A טל: 052-7158163

עייפות כלכלית

שלום רב, אני ובעלי עובדים קשה לפרנסתינו . מבחינת שכר אנחנו נימצאים במצב ממוצע למשק. אני מנהלת את ההכנסות הוצאות , היות ואני מחושבת יותר מבעלי .\ הוא יותר פזרן , לארג' ולא מחושב. אנחנו לא מצילחים לסגור את החודש . מכרנו את הרכב ... ואני מודעת למצב הכלכלי שלנו.... אמרתי לבעלי יש לצמצם את ההוצאות אני מגרדת הלוואות כדי לשרוד ולא לעבור את מסגרת האשראי בעלי לא קולט הוא אטום בעיניין . רק שמנהל הבנק פנה אליו הוא נילחץ ומכר את הרכב שלנו נאלצתי לסוע לעבודה בשני אוטובוסים . הוא שמח מזה - עובד כ- 3 משמרות בשבוע לא מורגש הקטע של הרכב רק ברגעים של ארועים , או קניות גדולות, מנסה להסביר לו לצמצם את רמת ההוצאות ... והוא נירגע ושוב הייצר משתלט עליו והוא רוצה לשפץ ולהרחיב ולסדר את הבית כאשר לפני חודש הוא רוצה למכור את הבית , ולהתגרש - כדי שיוכל לחיות בשקט , ייעוץ לא בא בחשבון הוא חושב שהוא המבין היחידי בעולם כשעושה טעות - מאשים אותי בקטע הכלכלי את לא יודעת לחשב ... חבל שלא פתחתי חשבון בנק לבד ועוד... לא יודעת כבר איך להתנהג איתו והחשוב מכל - אם לא מרצים אותו הוא כועס מתנקם , ומגיע להשתלטות פיזית מחטט לי בתיק לוקח את כ.א. שהוא תמיד אצלי כדי שנבזבז פחות ועוד ... האם יש למשהוא הצעה איך לטפל במצב הנ"ל זה מפריע לזוגיות שלנו מה עוד שאנחנו מגיעים לאידיליה בזוגיות והוא תמיד הורס אותה כי אני לא מקבלת את רצונותיו כמו עכשיו שהוא רוצה לשפץ ואין לנו כסף לסגור את החודש מה לעשות אנא עיזרו לי ??????!!!!

עשר !! לתשובתה של אורית

בס"ד לאילניה שלום וברכה, עד שהספקתי לנסח תשובתי, מצאתי את תגובתה של אורית חדד המציעה לך דרך פעולה אשר לבטח תביא אתכם להמשך חיים מאושרים יחד. אומרים: "צרת רבים נחמת טפשים" אבל בכל זאת טוב לדעת שהרבה מאד זוגות מתמודדים באותם בעיות. החיים לא קלים אך מי שמצליח בתבונה לראות את החיוב ולא את השלילה, את התקוה ולא את היאוש, את ההישגים ולא רק את הכשלונות ..... הקב"ה יברך אותו בעצה נכונה, בהצלחה ובאושר. לקראת השנה הבאה עלינו לטובה אני מאחל לכם כתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים טובים ולשלום ושתזכו לראות הרבה נחת בזוגיות שלכם מתוך הערכה וכבוד זה לזה ובאמונה שביחד ניתן להתגבר על כל הקשיים. איך אמר רבי נחמן? " אין מקום ליאוש כלל !". בברכה, גבריאל רדנר B.A טל. 052-7158163

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130