אני נשואה 9 חודשים. ביני לבין בעלי יש פער של 13 שנה (לא ידעתי את הגיל שלו האמיתי עד החתונה). יצאנו 3 חודשים הכל היה פתוח, שמח וטוב ב"ה. מחודש לאחר החתונה פתאום בעלי התחיל להסתגר בעצמו ולהתרחק, דבר זה כלל מעבר לישון בחדר אחר, חוסר יחס. בשיחה עמו טען שהוא נמצא בסחרור גדול. מצד אחד הוא שמח שהוא מצא אותי ולא יכל למצוא מישהי יותר טובה ומצד האחר קשה לו להיות נשוי אחרי הרבה שנים שהיה רווק (כשהתחתנו הוא היה בן 40) הוא טען שעם הזמן זה יעבור. כעבור חצי שנה של נישואים שהקשר הפך נוראי מיום ליום, מריבות יחס פוגע ומשפיל, הפך אותי ללעג ליד משפחתו בעיקר, פניתי לרב שלו לעזרה, בהתחלה המצב קצת עזר אך כעבור כמה זמן התחיל לסובב את הרב שלו ולומר דברים שכאילו הוא עושה ובפועל לא עושה. היה חודש שהוא התקרב אלי יותר, כמובן שמהפניה לרב עבדתי על עצמי להיות יותר נחמדה, להבליג יותר, בשביל לקדם את המצב. לאחרונה שוב חלה התרחקות, הוא טוען שאני לא סבלנית מספיק והמצב ישתנה ואני לא יודעת מה זה נישואים ואני רק מקטרת על המצב וזה גורם לו עוד יותר להתרחק. יש לציין שאני עושה הכל בבית כולל קניות, לעיתים רחוקות הוא עוזר. רציתי שנלך ליעוץ זוגי והוא לא מוכן... מה לעשות????? אני כבר לא מסוגלת יותר

רק פניה לטיפול זוגי תוכל להושיע אתכם בהמצוקה.

אני מבינה אותך מאד שקשה לך מאד עם המצב הזה אך תצטרכי לשכנע אותו להבין שבמצבים כאלה של חוסר מוכנות לחיי נישואין מתהווים סיטואציות כאלה . גם בגיל 40 +. תסבירי לו שבטיפול זוגי לא אמורים לכפות עליו סוג של התנהגות כל שהיא ללא רצונו . בטיפול זוגי תלמדו לקבל אחריות וכלים לשיפור חיי הזוגיות שלכם מתוך בחירה ולא מתוך כפיה . וחלק מהעינין הוא עבודה על המידות . תיצטרכן לוותר על האגוצנטריות ולתת מעצמכם לאחרים. נתינה ללא תנאים . ורק מתוך הבנה תוכלו להיות שותפים פעילים בחיי הזוגיות שלכם . מה שנותר לי לאמר שבע"ה תמצאי את הדרך לנישואים מאושרים. נשמח לקבל אתכם לטיפול זוגי .

עצה טובה להוציא את התמונה של הרב\ מטפל\ יועץ המשיבים לתשובות- אם היו התמונות בגודל אחיד קטן יותר ובסוף התשובה אולי זה היה בסדר, בכל אופן יישר כוח תדהר

לרב כהן תדהר . שלום רב , לגבי קורס לאנגלית זה בלתי אפשרי מאחר ואני תושבת קרית גת . אני ביום ראשון מגיע לירושלים לקורס יעוץ נישואין ולא יכולה לאהרשות לעצמי נסיעה נוספת לירושלים . מצטערת . אני מחוייבת לדברים אחרים . אולאי בשנה הבאה ב ב ר כ ה , ג'קלין /יסכ ה פיטוסי

עצה טובה להוציא את התמונה של הרב\ מטפל\ יועץ המשיבים לתשובות- אם היו התמונות בגודל אחיד קטן יותר ובסוף התשובה אולי זה היה בסדר, בכל אופן יישר כוח תדהר

בלתי אפשרי

בן זוגי בשעת כעס אינו מכבד אותי ומדבר איך שבא לו. בכל הדמנות אנחנו מדברים הרבה וחוזר שוב על אותן טעויות. יש ביניינו הרבה חילוקי דיעות , למשל: איני מוכנה שההורים שלו ידעו הכל ויתערבו בקשר, דיברנו על כך ושום דבר לא עוזר, מה שכן הוא טוען כי משפחתו יותר פתוחה מאשר שלי ומדבר איתם על הכל. כמה שמדברים לא עוזר מה אפשר לעשות?

אל תאפשרי לו לזלזל בך

שלום לך נבה, אכן את מציינת שבן זוגך כעסן ואינו מכבד אותך . קשר זוגי בנוי על כבוד הדדי . מלכתחילה לא לאפשר לו להתייחס אליך בחוסר כבוד. כנראה שבעבר הבלגת ואפשרת זאת . עליך להבין שאם תשימי גבולות ותתשמרי עליהם בן זוגך יכבד זאת . זכרי ,כשהוא פונה אליך בחוסר כבוד. אימרי לו " אני לא מרשה לך לדבר אלי כך " אם תחזרי על משפט זה בכל פעם שהוא פוגע בך , הוא ילמד להתייחס אליך אחרת. בקשר התערבות המשפחה שלו , חשוב לשוחח עימו על כך ולאמר לו שזה לא נעים לך וחשוב לך שישתף אותך בבעיות המציקות לו . ויחד תנסו לפתור את הבעיה . במקביל אפשר לגשת לטיפול זוגי . המטפל יוכל לעזור לכם במיקוד הבעיה וזה חשוב מאד. אני מאחלת לך זוגיות נפלאה . יסכה פיטוסי

בס"ד החתונה בוטלה 3 שבועות לפני החתונה.. אייך מתגברים אני חודש לאחר הביטול ועדיין שבורה לא מספיקה לחשוב, להריץ את הפגישות בראש.. אני יודעת שהכל לטובה ובעצם נצלתי אבל עדיין זה כ"כ קשה, במיוחד שלא ממש סגרנו את הקשר כמו שצריך. אייך אוכל לצאת שוב לפתח לבחורים חדשים, לבטוח בהם.. בכל זאת הייתי עם הבחור 7 חודשים ולקח לי זמן להגיע להחלטה (אני הבחורה עם "הקשר המוזר") אני כ"כ זקוקה לכוחות להמשיך הלאה

בעזרת ה' תצליחי להתגבר והכל יעבור ותמצאי עצמך עם קשר אחר . טוב יותר לנישואין

יקירתי , אני מאד מבינה את מצבך זה בודאי לא פשוט בטל חתונה , ובמיוחד שבודאי עולים במוחך מחשבות לא פשוטות מה יגידו החברים , המשפחה . חביבתי טוב שעשית את הבירור קודם לכן ולא לאחר החתונה, כי אחרי החתונה הדברים הרבה יותר מסובכים . תודי לה' שהאיר לך את המציאות ולא נתן להיכשל . נתן לך דעת אלוקית לעשות דבר אמיץ . איזרי אומץ ותאהבי את עצמך במקום שאת נמצאת . אל תתני למציאות הזו לדכא אותך ולהכניס אותך לעצבות זה לא מוביל למקום טוב . אני הייתי מציעה לך לפנות למטפלת מקצועית שתוכל להעניק לך כלים טובים להתמודד דבר שיוביל אותך ליצירת קשר עם בחורים אחרים ללא חששות . ובכן יקירתי אל תחששי לדבר על כך עם משפחתך ועם חברותיך , להוציא מועקות אחוצה לא להפנים כעסים אלא לדבר עליהם לשחרר אותם אחוצה . לבקש מה' שיוביל אותך למקום אחר מקום שיוביל אותך לזוגיות טובה יותר שתוביל אותך לנישואים טובים יותר ומוצלחים . כל מה שקורה לך היום הוא פשוט מדוייק מאת ה' מצפה לך משהו אחר טוב יותר . אנחנו אף פעם לא יודעים למה דברים קורים לנו , הכל מדוייק מאת ה' אם תאמיני בזה את תרגישי טוב יותר ותביני שכל מה שאת עוברת היום זה פשוט מחשל אותך ויוביל אותך לקשר טוב יותר . דבר שיאפשר לך לבחון את עצמך ולבדוק איפה טעיתי ומה פיספסתי בקשר שלא יכולת י לראות קודם . היום אני בטוחה שבקשר הבא תוכלי לראות את הדברים אחרת . לאדגר את החשיבה שלך ולהוביל את עצמך לקשר טוב ממקום של חוסן ויציבות . שהוא חשוב מאד בקשר של נישואין . ובכן יקרתי אם תרצי תוכלי ליצור עימי קשר לקבל מספר הטלפון של מטפלת משפחתית שהיא מעולה תוכל לתת לך כלים להתמודד בצורה הטובה ביותר . אני מאחלת לך כל טוב פיטוסי יסכה 054-5656347

אני בת 22 נשואה 3 שנים עם ילדה בת שנה וחצי. כשלושה חודשים לפני הנישואין בעלי מצא כלבה והחליט לגדל אותה. אני התנגדתי לרעיון, ניסינו לדבר על זה מספר פעמים אך הוא בשלו מכייון שלא היינו נשואים והוא הבטיח שהיא תישאר אצל הוריו החלטתי להתעלם מעצם קיומה. בהמשך היא כבר עברה לגור אצלנו בהתחלה בחוץ ואחר כך ברוב כבוד והדר היא גם קיבלה חדר, הייתי מתעוררת בלילה הייתי מוצאת אותה ישנה ברגליים שלי במיטה. זה היה דבר מגעיל נורא בשבילי. אחר כך שוב עברנו לגור בסביבת ההורים שלו והיא חזרה אליהם- מחוץ לביתם כמובן, אך הייתה מגיעה אלינו לביקורים לעיתים קרובות. חשוב לי לציין כי התנגדותי בעניין היא מאחר ואיני אוהבת את החיה הזאת, אני נגעלת ממנה מאוד במיוחד בתוך הבית, ויש לי איזשהוא פחד שביום מן הימים היא תפתיע ואולי אפילו תנשך את הילדה הקטנה מתוך קנאה. ברור שלעיתים קרובות היו מריבות וחיכוכים על כך שהיא בבית לאחר .ולכן כשהיא נהרגה אחרי 3 שנים חשבתי שרווח לי. אחרי שבוע התחילו דיבורים על כלב נוסף בבית ואני כמובן התנגדתי בכל תוקף. אחרי 3 חודשים אני עוברת ליד הבית של חמי וחמתי ואני מוצאת את אחד הנכדים שלהם עם כלב ביד שאלתי אותו של מי זה והוא אומר לי שהכלב שייך לבעלי והוא שומר עליו. הבנתי שבאותו ערב בעלי הביא את הכלב. ברור שהכלב החדש נמצא אצל הוריו כעת, אבל מה יהיה כשיגיע לכאן- לבית שלי?! בסופו של דבר הילדה שלי נמצאת גם שם ואני מאוד מפחדת שייקרה משהו חס וחלילה... אני מרגישה שהוא לא מתחשב בי בעניין הזה והוא פשוט עושה מה שהוא רוצה. בעלי מאוד מעוניין שהילדים יגדלו עם בעלי חיים ומבחינתי אמרתי שאין לי בעיה אבל רק לא עם כלבים ואוגרים.שזה צעד גדול מצידי אני אשמח לעזרתכם.

אהי אסרטיבית ואל תאפשרי לו לזלזל ברגשותיך ובצרכיך.

חברה יקרה , את ציינת כמה קשה לך הנוכחות שח הכלבה בבית , אני מבינה אותך מאד. שאלתי היא האם העלת בפני בעלך את הקשי שלך בעיניין ? האם הסברת לו שהדבר בלתי נסבל ? אם כן ובכל זאת המשיך בשלו . חבל מאד. יש לי הרושם שיש לך קושי להציב לו גבולות מאד ברורים. מה שיוצר את הקונפליקט ביניכם. ובכן את מספרת שבעלך הביא כלבה אחרת והיא נמצאת בבית חמותך . ואת חוששת שבעלך יביא אותה הביתה ? ובכן יקירתי , בלי תסריטים ודמיונות. אהי אסרטיבית ואל תאפשרי לו להביא את הכלבה לבית. עשי זאת ללא היסוסים , אהי ברורה וחד משמעית. ללא פשרות. אני מאמינה שהוא יבין את מצוקתך . אל תאפשרי לוט לזלזל ברגשותיך. לדעתי ישנם תחומים נוספים שאת מאפשרת לו לעשות דברים מבלי להתחשב בצרכים שלך . ובכן אם תלמדי להיות ברורה ואסרטיבית קרוב לודאי שתימנעי קונפליקטים בזוגיות שלכם .אני מאחלת הצלחה ובע"ה תצליחו להתגבר על הבעיה. ב ב ר כ ה יסכה פיטוסי

בעלי לא מתייחס אלי בכבוד. נשואים 6שנים בני 27,שלושה ילדים.. תמיד היה לי קושי בארגון וסידור. לא היייתי אמורה להתמודד עם זה בנערותי כי אימי תמיד עושה הכל בבית . לאט לאט יצאתי מהמשבר והתחלתי יותר להיות אכפתית למצב הסדר בית, אך יש עודכברת דרך ארוכה. בעלי עובד מהבית. כל מה שדרוש לו בעבודתו מנצל כל חלקה פנויה בבית , אז את כלי העבודה וכו' הוא מניח על שולחן האוכל, ברצפה בכניסה לבית וכד'. הסלון שלי נראה כמו מחסן!! וזה תמיד היה כך. לצערי בעלי לא טיפוס שאוהב ללמוד ,הוא לא התמיד באף כולל אף לא הנוח ביותר. הוא לא מתפלל בבית כנסת כבר מהשבע ברכות, כל פעם בתואנה אחרת. לאחרונה גם בשבתות הוא לא הולך. הוא מתלבש וכו' אבל נשאר להעביר את הזמן בערב עד שאין טעם לצאת ובבוקר בכלל ממשיך לישון .אף אחד לא יודע את זה , אנחנו יודעים להסתיר את זה טוב מאד, ואם מישהו שם לב, לא אמר לנו. בעלי עובד קשה לפרנסה, אבל בשעות שמתאימות ל ו! גם אם זה בזמן לחוץ שאני זקוקה לעזרה . אני יודעת שאני גם לא בסדר כי אני לא מתפקדת מבחינת בית מסודר וכו' אבל קשה לי! אני גם עובדת בחוץ, מכיוון שאני לא משתכרת הרבה אלא רק כדי משכנתא, הוא לא מעריך אותי. אני הרבה בוכה בגללו וזה לא אכפת לו , הוא מתעלם עד שאני יוצאת מכליי וצועקת ואפילו לצערי משליכה חפצים. אני מרגישה שהוא מטריף אותי באדישות שלו לרגשותיי. זה לא שהוא לא אדם רגיש , פשוט הוא חושב שאני עושה מכלדבר עניין . למשל הוא לא אוהב שאני מבקשת כסף לבגדים וכד' כי הוא טוען שאני כל הזמן קונה (ואני באמת כל הזמן קונה -> בפעם בשנה שאני קונה בגדים כגון בפסח או ר"ה, אני באמת מקדישה את הזמן לקניה..) העניין שאני מדברת איתו על קניות (מתוך שיתוף ברצונות -גם אם לא פרקטיים)וזה מרגיז אותו כי הוא גדל בבית מאד חסכני! יחד עם זאת לעצמו הוא מפרגן -לא ביגוד, אבל בדברים אחרים שהוא אוהב. בפעם האחרונה שרבנו , לא הלכתי לטבילה כדי שיצטער ויבקש סליחה (אני יודעת שזה אסור וטיפשי) הוא לא התנצל, לצערי לא שמרנו הרחקות באותו זמן כי היה קשה, שוב, אני יודעת שזה טיפשי ואענש, אבל אני לא יודעת מה לעשות . היום שוב רבנו כי הוא הביא חברים כשהבית היה מלוכלך והתביישתי , הוא לא טרח להתנצל, וכשכעסתי הוא הגיב באדישות מהולה בצחוק שזה בעייתי.בכיתי וזה לא הפריע לו . עכשיו אני שוב ערב טבילה ולא רוצה להתפייס איתו. אני פגועה מאד! אבקש את הדרכתכם. נ.ב. טיפול מסודר לא אפשרי כי היינו תקופה ארוכה ואין כסף להמשיך.

פני מיד לקבלת עזרה אל תמתיני שניכם במצוקה.

לפי דבריך את נמצאת באינדרלמוסיה קשה ומאד מבובלת . אני מצטרפת לקודמי שתיארו נכון את מצבכם כזוג בעייתי . אני מבינה שאת במצוקה קשה . הייתי יכולה לאמר לך במצב שלך לפי התיאורים ,את עוברת התעללות רגשית , כלכלית , ומנטאלית . הייתי מציעה לך לפנות לעמותת מסלן - עמותה שמטפלת בנשים שעוברות התעללות . עמותה שיכולה להעניק לך סיוע . אך לפני כן הייתי מציעה לך לפנות לינ"ר לקבלת סיוע - לטיפול זוגי. דבר שיסייע לכם ללמוד , להבין את הצרכים והרצונות של בן הזוג . ויקנו לכם ידע איך להיות רגישים לצורכי ורצונות של בן/בת הזוג. אולי תצליחו לשקם את הנישואים שלכם . על פניו נראה שהמצב קשה ויפה שעה קודם . לגשת לקבלת עזרה.אל תאפשרי לו להמשיך להתעלל בך ריגשית וכלכלית . בהצלחה וה' יברך אתכם בבינה ודעת אלוקית ,איך יוצאים ממצב כזה. יסכה פיטוסי יועצת נישואין

היחסים עם אישתי מאוד עכורים כל הזמן רבים וברוב המקרים לאחר מריבה אני עושה ברוגז. לפי דעתי כל זה נובע מהמשקעים שנוצרו בעבר שאני ההיתי נפגע ממנה והם לא באו על פתרונם ולכן אני נפגע כמעט מכל הערה שלה ומתחיל להתעצבן ועושה ברוגז. נשואים כ 15 עם 3ילדים. אודה לכם.

פנה לייעוץ זוגי

לפי התאור שלך אני מבינה שיש לך הרבה כעס על אשתך ויש לך נטיה להיעלב מכל מילה שנאמרת . אני מציעה לך לפנות לייעוץ זוגי . שם תוכל ללמוד מהי תקשורת נכונה ואיך פותרים קונפליקטים בדרך שתוביל אותך לשנות את סגנון ההתנהגות שלך כלפי אשתך,והיא גם תלמד להתייחס אליך אחרת . בהצלחה ובשורות טובות. יסכה פיטוסי

שלום, אני נשואה כמעט 8 שנים, התחתנתי עם בעלי בגיל 20 ,הוא היה בן29 .יש בינינו הבדלים רבים מאוד גם תרבותי, גם מנטאלי וגם בדת (הוא חילוני ואני דתיה). בעלי מכבד אותי ושומר שבת בבית. כשהתחתנו למרות כל המריבות בגלל השוני, אהבנו מאוד ועדיין אנחנו אוהבים אך אני מרגישה שאני לא יכולה לחיות איתו יותר, אנחנו כל הזמן רבים וזה מאוד פוגעה בילדים שלנו (ב"ה יש לנו 3) יש לנו חילוקי דעות רבים ודווקא לא בנושאי דת, אנחנו פשוט לא מצליחים לתפקד ביחד כזוג, הוא בא מבית שאמא שלו עשתה הכל ולא ואבא שלו והילדים לא עשו כלום ואני באה מבית עם שיתוף פעולה בין כולם ועזרה הדדית בהתחלה, לצערי עשיתי טעות ופשוט התנהגתי כמו אמא שלו הכל עשיתי בכוחות עצמי אך מהר מאוד זה הביא אותי לידי מרמור, ואז זה כבר היה מאוחר מדי מכיוון שבעלי התרגל שגם האישה שלו עושה הכל כולל קניות (אני לא מסוג הנשים שמעירות לבעל ואז לבעל אין חשק לעשות כלום.. אלא להפך אפילו שהוא קנה לי מלפפונים רקובים באחת הפעמים היחידות שהוא עשה קניות, לא אמרתי כלום) אני פשוט חושבת שבעלי עצלן ולא איכפת לו לאף אחד חוץ מעצמו! כנראה כשהייתי צעירה חשבתי שאוכל לשנות אותו וכמובן שטעיתי. עכשיו יש לנו בעיות בפרנסה ולמרות שאני עובדת במשרה חלקית אנחנו לא מסתדרים, בעלי לוקח המון ימי חופש מכיוון שהוא לא אוהב את מקום העבודה.. אין לו אחריות אפילו שהוא כבר מבוגר. אני מרגישה שאני צריכה לגדל עוד ילד בבית ואין לי כבר כוחות. התרחקתי ממנו מאוד והוא לא מבין למה וכשאנחנו מדברים הוא משתנה למספר ימים לטובה אך מהר מאוד חוזר לעצמו... אני ניסיתי להתגבר על עצמי פעמים רבות ולא להיכנס איתו למריבות ליד הילדים אך אינני מצליחה. אולי זה בגלל האופי שלי או בגלל שבעלי כל הזמן מושך אותי למקום הזה מבלי להתחשב בילדים. כיום אני מרגישה שעדיף להתגרש מכיוון שזה הפיתרון הכי טוב לי ולילדיי. אני לא חושבת שאהבה מספיקה, אם לא מצליחים לגשר על הפערים, ניסינו מס' פעמים ללכת לטיפול זוגי וכל פעם זה התפוצץ גם בגלל מצב כלכלי.. אני מרגישה שאין לי יותר כוח להילחם, ואני מרגישה שגם עשיתי טעות כשהייתי נערה ואני לא רוצה לחיות אותה כל החיים. חשוב לי שתדעו שאני ובעלי מדברים המון ואני תומכת בו מאוד, אך זה לא עוזר.. ולכן אני שואלת האם כדאי להתגרש? אני בכל אופן חושבת שכן....

גשו ליעוץ כדי להציל את הנישואין שלכם

לשרה היקרה, את מתארת מצב נואש. אבל לדעתי אם תגשו ליעוץ תוכלו לקבל כלים איך להתמודד עם קונפליקטים .לקום ולהתגרש כפי שאת חושבת שזה הדבר הנכון , לדעתי זה לא פיתרון אידיאלי בשלב זה. כדאי לנסות לשוחח עם בעלך על איך את מרגישה ולבדוק אפשרות להעלות את המוטיבציה שלו לצאת לעבוד. ממקום של קבלת אחריות לפרנסת המשפחה . את מציינת שאת עדיי אוהבת אותו ולדעתי אם אכן כך הדבר , כדאי לגשת לייעוץ זוגי שיסייע לכם בהכנת תוכנית ממוקדת . ותירגולים שיגרמו לכם לעשות שינוי בחשיבה מה שיגרום לאהבה שלכם להוות מנוף לצמיחה מחדש.אני לא רואה סיבה להתגרש .כי הצרות מתחילות אז. זה לא פשוט וזה לא גן עדן להתגרש. לפעמים באמת אין ברירה אבל אצלך אני לא רואה מצב קריתי שמחייב זאת . אל תשכחי להיות בתפילה והקב"ה יתן לך דעת אלוקית איך לנהוג. אני מאמינה שתצליחו להתגבר על המשבר. בהצלחה ובהוקרה, פיטוסי יסכה 054- 5656347

אני נשואה 4 וחצי שנים + 2 ילדים. אני אוהבת את בעלי מאד ומעריכה אותו. אבל אני לא מצליחה לתקשר איתו. בעלי אדם קשה וקפדן. הוא מצפה ממני לשלמות בכל תחום. כל דבר שלא מוצא חן בעיניו זוכה להערה, ביקורת ומחאה. מבחינתו, אין לי את הזכות לטעות או לא להצליח או להספיק משהו. הוא מתערב לי בכל נושא ותחום בין בעבודות הבית, בין בטיפול בילדים ואפילו בעבודה. תמיד הוא מלא בהערות וממורמר. הוא עוקץ אותי המון, פוגע, משפיל, מקלל ומשתמש בכינויי גנאי שונים, גם בעיני הילדים. אני מנסה לרצות אותו, ולעשות את רצונו, בכל צורה אפשרית, אבל זה לא הולך. אני חושבת שלעולם לא אצליח לרצות אותו. זה גורם לי ללחץ גדול, ואני נהיית עצבנית ולחוצה גם כשאני עם הילדים, וכן למריבות גדולות וקטנות איתו. כשאנחנו לבד וליד הילדים. בתקופות של חופש, המצב ממש בלתי נסבל. אני חיבת לציין שיש גם זמנים רגועים יותר, כשאני נכנעת לו ולא מתווכחת, עד לדבר הבא שירגיז אותו. הזמן הכמעט יחיד שהוא מרוצה ממני לחלוטין, ומפרגן זה בחיי אישות, שם הוא בן אדם אחר לחלוטין. כשדברתי איתו שאני רוצה ללכת לייעוץ על מנת ללמוד להיות אשה טובה יותר, הוא טען שאין לנו איך לממן לי את זה, ובאמת המצב הכספי לא קל לנו.

לקבוע שעת איכות ולדבר על דברים שקשה לכם איתם.

לתמר היקרה, לפי התאור שלך את מציינת שבעלך תמי ד מעיר לך , וזה מעצבן אותך. נכון .הגיוני לחלוטין שזה מעצבן. לידיעתך, את אומנם לא יודעת ,אבל זה סוג של אלימות . ואתם חייבים לגשת לטיפול . כדי למזער את הנזק . זה לא יעזור שתמשיכי לרצות אותו הוא תמיד ימצא סיבה למסיבה להשפיל ולפגוע בך לכן קחי עצמך בידיים ועשי זאת גם אם אין לך כסף . . יש אפשרות לקבל את השרות הזה דרך ינ"ר באמצעות מתנדבים . או שטזרים . אחרת זה לא יפסק. כרגע אני מציעה לך לא לאפשר לו לזלזל בך ותאמרי לו "אני לא מסכימה שתדבר אלי כך ... תציעי לו לקבוע שעת איכות במשך היום על כוס קפה ועוגה ולדבר על דברים שקשה לכם איתם ולחשוב על פיתרונות אפשריים . כמו כן שיוסכם ביניכם שלא פוגעים ולא משפילים אחד את השני . בהצלחה ובשורות טובות יסכה פיטוסי

רקע : 10 שנות נישואים. ילדים 3 מקסימים. בעיות מתחילת הנישואים עוד בחתונה והכל על סביב נושא הכספי אבא שלו ושלי מריבה על הבטחת סכום כלשהיא בחתונה אבי לא קיים אביו בירח דבש ביגלל שבעלי משתף את הוריו בכל אשר יחפצו כאילו הם חלק בלתי ניפרד ממנו - תוצאה הרס הירח דבש - הייתי אז חילונית עברנו ליישוב דתי התחלתי לשמור את השבת רק ב- 5 השנים האחרונות התחזקתי כי זה היה רצונו של בעלי היה שייך לזרם דתי לאומי - התחרד אבל רחוק מהדת מקלל מנבל את פיו לועג לי משפיל אותי ורומס אותי משתדלת שלא יהיה בזמן שילדיי בבית בהתחלה היה עושה זאת בשיתוף ילדיי עד היום משפיל אותי לפניהם - ואני משתדלת לשתוק - לא תמיד זה הולך. בעבר היה לו חופש בנגיעה בחשבון המשותף עד שבמשך הזמן הבנתי שאסור לי לתת לו את החופש הזה ביגללו אנו חייבים המון לבנק. הכל אצלו זה בכאילו גם שרוצה לעשות משהוא רציני לא בודק את כל האופציות ננעל ולא משנה לאן יגיע המחיר ואם אני מתערבת אז אני סתומה , שמנה , חסרת מוח , גויה ועוד. יש לומר שחזרתי בתשובה בזכותו. אבל קשה לי העלבונות שלו מה עוד שהוריו עוזרים לנו מידי פעם כלכלית והורי ממש לא. אז הוא מקלל את משפחתי ואומר דברים כמו שימתו לא אבקר את הקבר שלהם ועוד.... אני עברתי עם בעלי כברת דרך ארוכה וכמו שהיועצים אומרים הקושי ייגדל בגרושין , מה עוש שהוא תיפוס קנאי ורכושן , אוהב את עצמו קודם כל .... עכשיו אשמח לקבל ריקושתים - ואשמח להגיע ליועץ שיוביל אותי לחיבור ללא עלות מוגזמת אלא סבירה.

טיפול זוגי יעזור לכם לשפר את מערכת היחסים הזוגית

לפי דבריך את במצוקה אמיתית את מספרת עד כמה בעלך פוגע בך ומשפיל אותך ועד כמה שהבנתי גם ילדייך מצטרפים להשפלה זו . לדעתי עליכם להגיע לטיפול זוגי בהקדם האפשרי כדי לדעת וללמוד את הצרכים של כל אחד מכם וללמוד להיות רגישים אחד לשני. זה לא פשוט . דעי לך שבמפגשים לטיפול זוגי יחולו שינויים ויתרמו רבות לשיפור מערכת היחסים ביניכם תקבלו כלים איך לשמור על הזוגיות ממקום של איכות חיים. בהצלחה, פיטוסי יסכה/ ג'קלין יועצת נישואים לומדת פסיכוטרפיה

ראשית אבקש להודות לכם/ן על התגובות הנפלאות המעודדות וב'ה בטוחני כי נעשה ונצליח. ישנן עוד מספר נקודות משמעותיות שזיכני השם כי תמצאנה באמתחתי ולכן כשנתחיל ב'ה לקדם את הנושא החשוב והנעלה הזה, אז תצאנה אותן נקודות ובעזרתכם/ן נחדד ונגבש אותן ובכך נגיש דבר מתוקן שבודאי יגרום לכל הגורמים הנוגעים בדבר להסכים פה אחד ב'ה. הקב'ה הסכים למחות את שמו הקדוש מעל המים ובלבד שיהיה שלום בין איש לאשתו. (מס' סוטה) על אחת כמה וכמה סיעתא דישמייא לה נזכה שנשתדל לעשות כן. ישר כוחכם/ן מס' הנייד: 054-8434988 יצחק אסולין

חשוב מאד לקיים קורס טרום נישואין. זה צורך השעה .

למר אסולין ישר כוח על הרעיון . חשוב שיחוקקו בכנסת על קורס הכנה לנישואין כשם שלכל תחום צריך להציג תעודה כדי לממש אותו . כך צריך לקיים קורס שיקנה כלים מינמליים מה זה חיי נישואין.מה החובות והזכויות של בני הזוג . איך ניתן לגשר על פערים למרות האהבה הגדולה . יש רעיון להעביר את הנושא בבתי ספר התיכוניים שזה יהיה חלק מתוכנית הלימודים . זו תעודה הכי נצרכת היום לאור השינויים הסביבתיים והקידמה הבלתי מתפשרת . ישר כוח ובהצלחה בהוקרה, יסכה פיטוסי

שלום רב! אני נשואה כ11 שנה אולם לא זוכרת תקופה בה בעלי ואני לא רבנו. בעלי לא פעם מקלל אותי , בין אם זה בפניי לבד בין אם זה מול הילדים (יש לנו 3 ב"ה) לעיתים אני בטוחה שהשכנים אפילו שומעים. אני חושבת שיש לו שאיפה לשלמות לבית מסודר קומפלט- דבר שלטענתו אני לא עומדת בו. מהרגע שהוא נכנס הביתה יש לו ביקורות בלי סוף. והוא טוען שהבעיה היא אצלי. הוא ציני מאוד בטענה שהוא רק צוחק למרות שהבהרתי מאות פעמים שהוא לא מצחיק אותי. לצערי מחישוב לא נכון הוא גם הכניס אותנו למצב של מינוס (יותר מ23 אלף שקל וזאת הסיבה שכרגע אין לנו כסף ללכת לייעוץ עד שסוף סוף הסכים ללכת) וכשאני אומרת הכניס זה כיוון שהוא החליט שרק הוא יודע לחשב חשבונות. אחרי הלידה הראשונה עברתי דיכאון אחרי לידה (נראה לי מהיחס שלו- אך גם אז לא הרגשתי שיש לי עם מי לדבר) לפני שנה נולד לנו בן נוסף - ומאז הוא ניטרל עצמו לגמרי מאחריות של מקלחות, לקום בלילה וכ"ו על אף שלעיתים אם הילד תקופות עם חום וואני באפיסת כוחות. אשמח לעזרה והכוונה מצידכם.תודה רבה!

אל תאפשרי לו לזלזל בך

אני מבינה מהדברים שלך שהוא מאד ציני וביקורתי . אין כל הצדקה שבן זוג שאוהב סדר וניקיון , ירשה לעצמו להעיר הערות בצורה צינית ויעליב . וימנע מקבלת אחריות בטיפול בילדים . אני מציעה לך לללכת לטיפול יחד איתו . כדי שהוא ילמד להקשיב למצוקות שלך ולכבד אותך, ואת החשיבה שלך . אל תאפשרי לו לזלזל בך . תהיה אסרטיבית . ואל תהססי להגיב על חוסר ההתחשבות בך . כל השיקולים הכלכליים לא מצדיקים להימנע מללכת לטיפול . מה שיכול בע"ה לחזק את הקשר הזוגי ויעצים את היכולות שלך . את בוודאי לא רוצה להיכנס שוב לדיכאון ? אז אל תיכנסי למקום הזה ותתחילי לפעול . גם באמצעות המשפחה הקרובה להפעיל עליו לחץ ללכת לטיפול . בשורות טובות יסכה פיטוסי