תודה על תשובתכם אבל כנראה לא הסברתי את עצמי טוב כ"כ. נתתי דוגמאות של להתרחץ, לסדר וכו' ע"ז אני לא כל יום עומדת חסרת אונים מול הדברים הללו כי הם יעשו בסוף אני לא מדברת הרבה סביב זה כלומר: צריך להתרחץ וזהו. לי יש תחושה שכאילו הילד לא מרוכז במה שאומרים לו כאילו הוא נמצא שם ואני פה, אם אני מבקשת משהו קטן לדוג' תחזיר את הנעליים אחרי כמה זמן אני יראה שהם באותו מקום כאילו אני צריכה להיות אחריו אחרי כל דבר שאני מבקשת. אם זה לדוג' בהבדלה, כולם מתישבים מקסימום אומרים פעם, פעמיים אז לו זה צריך להיות לומר אישית וכמה פעמים עד שהוא מתישב ותמיד זה צריך להגיע לעצבים בסוף. או כשהוא נדרש להתלבש אז הרבה פעמים אני מצאתי אותו לובש חולצה ומעל את הציצית ואם אני לא מעירה את תשומת ליבו אז הוא אפילו לא שם לב. כאילו הראש שלו כל היום עסוק בחלומות ומחשבות או מה הוא רוצה להגיד לי בשניה הבאה. במשחקים לבד עם עצמו הוא בקושי משחק, כל היום הוא רודף אחרי, אני מתישבת הוא מגיע, אני עומדת לבשל הוא אחרי וכו', כל היום מדבר ומדבר בלי סוף.

דרישות+סבלנות

לנשנוש היקרה, אני מעריכה את פנייתך, סימן שחשוב לך מאד חינוך הילדים. אם פנית, הסימן הוא אחד מן השניים: או שאת, כאמא, חשה בחושים האמהיים בצורך לחיזוק או שאינך מנוסה דייך. חשוב לדעת פרטים נוספים, כגון: מספר ילדייך, מקומו של הבן בין כולם וכו'. הנקודות החשובות בעיני הן: מדוע אינו משחק לפעמים עם עצמו? מדוע חשוב לו להצמד אליך לעיתים כה מזומנות? אם התחןשה היא צורך בעזרהממשית, כדאי ללכת לעזרה מקצועית. אם הפניה היא בשל חוסר נסיון, כדאי לקבל הדרכה , כפי שהרב וולבא בספרו "זריעה ובנין כותב, שהורות צריכה למידה. לי נראה, שאת יכולה להרגיע ולהרגע, עם המון סבלנות ואמון, עם דרישות, אך מדורגות וממותנות. בהצלחה, פנינה גרין יועצת חינוכית 03-6780562

בס"ד נמצא אצלי זוג בטיפול. הזוג הגיע בעקבות גילוי של קשר של הבעל עם אישה אחרת. הקשר היה מורכב בעיקר משיחות ויציאה להצגה. מבחינת הקשר של הזוג טרום הבגידה עולה זוג יוצא דופן מבחינת הזוגיות שלו. מדובר על זוג שבמשך שמונה שנות הכירות רב במשך ארבע פעמים ומצד שני הם מדווחים על הבנה גדולה אחד של השני, הקשבה והסכמה . הם מנהלים שיחות עומק ומשתפים (לא נראה שהבעיה היא חסך בתחום הזה). מהשיחות עלה שלבעל לא היה כל קושי עם הקירבה הנפשי והפיזית לאישתו. שתי נקודות אולי משמעותיות: האירוע קרה בחודשים האחרונים של ההריון של האישה (לא היו בעיות של קיום יחסי אישיות אחרי לידת הילד הראשון ולא במהלך ההיריון). דבר נוסף, הבעל עובד מסודרת ארבע ימים בשבוע כך שנשאר לו זמן פנוי לעצמו... בקיצור, מדובר על זוג שמדווח על זוגיות מיוחדת ומאד מספקת. הבעל אומר שאין לו מושג מה דחף אותו לקשר הזה. (על פניו לא נראה שהוא משקר). אשמח לעצה מה עוד כדאי לבדוק ובאילו שיטות

תיקון ולא אשמה

לאילן שלום, 1. מה אומרת האשה??! חשבתי, שגם היא צד בעניין, וסליחה אם זה נשמע ציני. 2. כמובן, שמדברים על תיקון, ולא על אשמה (סוף הריון, קצת רגיש), ולתיקון חייבים כמובן הסכמה הדדית של שניים. 3. כל עוד הנר דולק...יש תקווה. הזוג הגיע לטיפול, סימן שיש רצון טוב. לעיתים מתןך הקלקול, תבוא עליה גדולה. נקודה זו חייבת לקבל חיזוקים. הערה: שאלות שנשאלות בפורום חייבות להכיל יותר פרטים, כדי לאפשר תשובות יותר ענייניות. איחולי הצלחה, פנינה גרין

אנו הורים לשניים(4.5, 3), ציונים דתיים בגיל 30. אנו נשואים קרוב ל6 שנים ועד היום חיים בשכירות. ביני לבין אשתי יש מריבות רבות, בעיקר סביב הסוגייה הבאה: אנו רוצים לרכוש דירה פשוטה בפריפריה (650,000ש"ח). אבא של אשתי אדם אמיד מאוד ולא מעוניין לסייע לנו אפילו בסכום של 4 ספרות, בתואנה כי אין לא. יש לציין שאין סיכוי שאני טועה כיוון והוא מנהל בכיר בפירמה יוקרתיח מאוד. נקודה זו מצטרפת לעובדה שהם לא הביאו נדוניה-"אצלנו במשפחה זה לא מקובל". אבא שלי הוא פנסיונר, שעבד כפקיד זוטר כל חייו, יש לו עוד 4 ילדים לחתן בע"ה, הוא מוכן לתת לי לדירה 200,000 ש"ח, בתנאי שיהיה שקל מול שקל מצד הוריה של אשתי.- לדבריו, אם העשיר לא נותן, למה שה"עני" יתן? בנתיים אנו מוציאים 35,000 ש"ח בשנה לשכירות, סכום היורד לטמיון. בקשתי מאשתי שתשכנע את אבא שלה, את אמא שלה- אבל היא לא מוכנה לנסות- היא משוכנעת שאין להם. שכנעתי את אבא שלי לעזור במשהו חלקי, והוא נתן לי עד עכשיו כ40000 ש"ח אך אני לא מוכן לבקש יותר. היחסים שלי עם ההורים שלה הם בסדר גמור.בשולחן שבת הכל זורם חלק ואין רקע של מתיחות. אני יודע שהוא איש ממלוח ועקשן מאוד, עם ראש של "סוחר". אני יודע שאם לא היה לו כסף-לא הייתי מבקש. אני חושב שכל אבא שאוהב את הן שלו עוזר לו במידה ויש לו. יש אפשרות שנגור בבית קרקע רחב ידיים בירוחם בחינם, (דוד שנמצא בחו"ל) אך היא לא רוצה לגור שם ומעדיפה לשלם שכירות גדולה על דירה קטנה בקומה שלישית ללא מעלית. אין לי כח יותר. אני חושב על היפרדות ממנה, אך חושש מלהיות רחוק מהילדים שאני כ"כ אוהב. כ"כ יש בה מעלות טובות והיא נאה מאוד אך בחצי שנה האחרונה אני שואף למהנע מיחסי אישות עד שלא נסדיר את נושא הדירה, שמא נתגרש (גם היא לא פוסלת)ואז יהיה קשה ומסובך לשנינו, בקשתי היא ,אם אתם יודעים איזה דרך להציע לי לקדם את מטרתי, שאביה יסייע לנו ברכישה (יש לנו רק 100,000).כמובן שאנו נקח משכנתא על סכום מסוים מעבר לסכום שההורים יביאו בע"ה תודה רבה!!!

שלום בית ובית

בס"ד שלום וברכה, אנסה לסכם. אתה לחוץ בנושא הכספי, בנושא הדירה, וזה מובן. אתה מנסה להשיג תמיכה כדי לצאת מהמצב הלא נוח. האפשרות הזמינה לדידך לא מתממשת, ואתה כועס. האשה הנחמדה שלצדך הופכת להיות קורבן? לנענשת? נכון שאשה עושה רצון בעלה, אך היא אינה אחראית בשום דרך לנושא הכספי של אביה! הרגיעה שלך תוביל, בס"ד, לשלום בית ולבית. אכן, כדאי להוועץ ולהגיע לתובנה הנכונה. בהצלחה, פנינה גרין

זמן רב אני מרגישה שבעלי בעצם לא מכיל אותי. ולא מתייחס ברצינות לקשיים שלי. הטענה שלו היא שמדובר בקשיים מדומים וכי יש לי תסביכים ודימיונות. אצלו הכל הולך על פי השכל. אין אצלו עליות וירידות רגשיות. הוא מורם מעם. לא מפריע לו מה אנשים חושבים עליו, והוא גם כלל לא מייחס חשיבות לפגיעה ברגשות של אחרים. הוא אמר לי שגם אני צריכה להתעלות מעל לכל מה שקורה עם הסביבה הקרובה והוא לא יכול להבין מדוע זה כל כך מעסיק אותי וגובה ממני מחיר נפשי כבד. הוא רוצה אישה שמחה, חזקה, וכו. אני לא תמיד כזאת. אני מאוד רגשנית. הוא לא אחד שאפשר ללכת איתו לייעוץ הוא לא ממש מחזיק מזה. מישהוא יכול לעזור לי? אני מרגישה חסרון גדול מאוד בזוגיות, ואני מתמודדת עם הרבה דברים ממש לבד, רק אני וה'. לא שזה רע, אבל אני חושבת שיחד עם זה צריך גם בעל תומך. תודה

רגשנות ושמחה אינם סותרים

בס"ד שלום לך אור, כתוספת לנכתב עד כה: את כותבת, שבעלך רוצה אשה שמחה, חזקה...אך את רגשנית. שמחה ורגשנות כמובן אינם סותרים. אולי דווקא חוסר השמחה הוא זה שמפריע, ולא הרגשנות. רק בדרך חיובית ניתן לשנות מצבים. כרגע, את נתונה לסערה פנימית, שגורמת לך להגיב בחוסר שמחה. את בעצמך, או ע"י עזרה מבחוץ, אמורה להגיע למצב של רגיעה, ואז תהיי יותר פנויה לדעת להגיב בצורה נכונה בכל מיני מצבים. כאשר את תקבלי אותו באמת, קרוב לוודאי שגם הוא ישתדל, וד' יהיה בעזרכם. בברכה, פנינה גרין 052-7134431

יש לי בן בכור ואחריו 5 בנות שאינו נרוצה ממעמדו בבית וטוען תמיד שאחיותיו מציקות לו ושתמיד כועסים עליו בגללן יש לציין שמכיוון שהוא בן יחיד והבכור הוא זוכה לפרבילגיות שאחיותיו לא זוכות להן כמו כן תמיד מתלונן על אפליות מצד המורים בביה"ס ובמהלך השנה האחרונה חלה ירידה משמעותית ברמתו הלימודית המורה מתלונן שהילד לא רוצה ללמוד ועסוק בקטטות ומריבות יש לציין שמדובר בילד בעל פוטנציאל גבוה (כשלומד מצליח) יש בעיה של חוסר חשק ללמוד באבחון נוירולוגי לא נמצאו סימנים המעידים על בעיה כלשהי ולכן קשה לנו לדעת כיצד לעזור לילד אשמח לקבל תשובה מאת המומחים שיתנו לי כיוון ואולי כלים לדעת כיצד לעזור לילד שלי כי חבל על כל יום שעובר והילד מתבטל תודה רבה כנרת

קשר נכון והקשבה רבה

בס"ד לכנרת שלום רב, לא קל להיות בן יחיד ליד 5 בנות. אמנם, זו המציאות ועליו לקבלה, כמובן. יש לבדוק בכמה מישורים: א. מה טיב הקשר שלו עם האבא? קשר מתחזק עשוי לתרום רבות. צורת הקשר מגוונת, וניתן לבדוק מה תהייה צורתו, לפי הצרכים והיכולות. שיחות איכות קצרות לבביות, גם עם האם, גם הן תורמות רבות. על כך אפשר להרחיב בשיחת טלפון. ב. רצוי לספק לו לימודי העשרה, כדי שיהיה עסוק, וכדי להסיחו ממריבות קטנוניות ולגרום לו לסיפוק. כדאי לבדוק למה הוא נמשך. ג. כדאי לבדוק את המישור החברתי שלו, אולי ישנן אכזבות. כ"כ לבדוק ולהקשיב האם נתקל בבעיה מסוימת בבית הספר - מאד חשוב לבדוק נושא זה בעדינות ובחכמה.הסבלנות משתלמת! מאחלת הצלחה. פנינה גרין יועצת חינוכית 03-6780562

שאלתי הנ"ל באה בעקבות ארוע שקרה לנו השבוע. אחותי(20 רווקה) היגיעה אלינו אחה"צ כולל לילה עד למחרת ב11 בבוקר. בבוקר שלחנו את הילדים לגנים אני הייתי צריכה לצאת לעבודה ובעלי החליט שהוא צריך לעשות עוד כמה דברים בבית. ביקשתי ממנו שידחה את הדברים לצהריים כשהוא יחזור אך לדעתו אין מצב לדחות.(מדובר בלחכות כמה דקות למכונת כביסה שתגמור ולתלות כביסה שזה באמת עזרה בשבילי אך הייתי עושה את בשמחה בחזרה מהעבודה, כנראה היה לו דחוף שיתיבש מהר) לדעתי-יש כאן בעיה של יחוד שהוא ישאר בבית לבד עם אחותי, אך דעתו היתה שאין בעיה אם הדלת סגורה ולא נעולה. המקרה הזה גרם לנו ביננו למתח (ואולי רק לי) לבסוף נשארתי בבית ותלינו כביסה ביחד, זה הפריע לו שנשארתי כי זה גרם לי לאיחור בעבודה(=הפסד כספי) אני שואלת מה הייתי צריכה לעשות ואיך אפשר למנוע להבא? אני מרגישה שהוא "נפגע" מכך שהערתי לו ושנשארתי בבית, כאילו אני לא סומכת עליו. למרות שאיסור יחוד נכתב גם לרבנים וצדיקים הכי גדולים. ומבחינתי-זה גרם לי קצת כעס עליו ומתח מדוע אני צריכה להעיר לו הרי זו הלכה שהוא אמור לדעת אותה. (הוא לומד כל יום גמרא למה לא מחייבים אותם ללמוד גם קצת הלכות???)

יש "מה" ויש "איך"

בס"ד למיכל שלום רב, יש "מה", ויש "איך". ה"מה" ברור מאד - כמובן שיש להבין את עמדתך ואת תחושותיך, מה עוד שמדובר בהלכה. יחד עם זאת יש את ה"איך" - חכמת נשים... ה"איך" כולל את השיחה הברורה עם האחות והעמדתה בפני העובדות הרצויות לך ולבעלך, עוד לפני שמגיע רגע של קונפליקט. אתם הקובעים את הכללים בביתכם! אם לא עשית זאת - זכותך לעשות זאת לפני צאתך מהבית, ובכך להמנע מלהיות המשגיח הרוחני של בעלך. היי את זו שמנווטת בחכמה! אמנם, שיחה עם הבעל חשובה מאד, ובה הבהרה לגבי רגשותיך, ולא כחוסר אמון בו. בברכה, פנינה גרין 03-6780562

אני ובעלי נישואים כשנתיים+ילדה,כאישה מפריע לי דברים שבעלי עשה בעבר-אשר גורמים לי לדאגה,מתח נפשי ,חרדות,לחץ,חוסר ביטחון עצמי,האם יש אפשרות להתמודד עם זה?איך אפשר לפתור בעיה זו המעיקה עלי לעיתים תכופות? בנוסף לזאת- דרך ההתמודדות שלי עם בעלי ומשפחתו,וכן עם הערות ופגיעות מבעלי היא בבריחה אני מתעלמת ממציאות פוגעת או מההערה-קשה לי להתמודד וכן עם משפחת בעלי אשר שונה מהמנטליות שלי מבית-אני נוטה לא להגיע אליהם לרוב-כי הם מעירים ופוגעים במודע ובתת מודע-ובעקבות זאת אני מעדיפה לא להכנס לזה,יש לי ממש פחד וחשש גדול מהערה ופגיעה!!! מימה זה נובע?למה אני מתמודדת כך?האם זו הדרך הראויה והרצויה? תודה רבה רבה אשמח לתגובה...חנה

חיזוק עצמי לקראת חיזוק זוגי

בס"ד חנה שלום וברכה, שני מישורים אמורים להיות מטופלים: 1. המעשים של בעלך מן העבר + יחסי משפחתו אליך. 2. ההתמודדות שלך עם המצב, החיזוקים שלך. כלומר: אולי קודמת ההתקדמות שלך, חיזוק האני שלך, כדי שתוכלי אחר כך לעבור טיפול זוגי ביתר הצלחה. אכן! אין מנוס - עזרה מקצועית חשובה מאד. עצם הדבר שפנית - מוכיח שאת בדרך הנכונה. בהצלחה, פנינה גרין 03-6780562

בסד שלום רב ולאחי ורעי חברי י.נ.ר, בסייעתא דשמיא, העלתי לאתר שלי לזיכוי הרבים, שיחות ושיעורי תורה שהעברתי בעוניי, במספר מקומות. השיעורים הינם בנושאי - אמונה, חינוך ומשפחה. וניתן לשמוע ולהוריד אותם למחשב. במידה ותצטרכו אני מזמין אתכם להשתמש בהם אשמח לכל הארה והערה. כמו כן אודה למי שיוכל להפיץ את הקישור לעמוד עבור מי שהדבר יכול להיות עבורו לתועלת. השיעורים נמצאים בכתבות הזו: https://sites.google.com/site/marrigeguiding/home/sitemarrigeguidinghome-3 בתפילה שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי... (ועיין מהר"ל מפראג - הקדמה לספר "תפארת ישראל" בביאור תפילת רבי נחוניה בן הקנה) שי הירש חבר י.נ.ר

יישר כח!

בס"ד אתר מלא וגדוש - תודה על ההפניה. ובעיקר - על שיעורי מהר"ל וכוזרי . בברכה, פנינה גרין

שלום אני גרה בקהילה בחו"ל ומטפלת בבעיות חינוכיות של ילדים. לאחרונה אני מקבלת תלונות רבות מפי הורים ומורים על ילדים מגיל ביה"ס ומעלה שמקללים ,אומרים מילים גסות ומילים לא יפות. אני רוצה לציין שזה לא משהו חדש אלא שעכשיו המודעות יותר גדולה כיון שאנו עובדים על חיזוק הסמכות בבית ובביה"ס. חשוב מאוד ! שפתם של הגויים "מלוכלכת" ביותר ,הילדים חשופים למילים והמילים מושרשות בשפתם. לא מדובר על משפחות חרדיות. התופעה נפוצה גם בבתים שיש דוגמא אישית מצד ההורים לשפה "נקיה" ומכובדת. אשמח לשמוע ולקבל עצות מעשיות

פעילות בית ספרית משותפת

בס"ד לתמי שלום רב, הייתי יוזמת מבצע בית ספרי בנושא: "לשון נקיה", בשיתוף עם ההורים. מטרת המבצע לייצור מודעות ולעורר תשומת לב לנושא כה חשוב. למבצע שכזה יש יום פתיחה מעניין, אשר בו מצגת, מקהלה, הצגה, הרצאה וכו'. בד בבד מחולקת חוברת, אשר בה חומר עיוני על הנושא, תשבצים, אימרות וכו'. במשך כחודש/חודשיים מוקדש שיעור יומי לנושא . בסוף המבצע - יום סיום נושא פרסים ןכד'. הילדים אמורים להציג הישגים ושינויים. כל שינוי מודגש ומוערך. הבאתי דוגמא לפעילות מבורכת בפאן חיובי, כאשר הטוב מודגש. כמובן, שניתן להוסיף עוד כהנה וכהנ: עבודת בית משותפת להורים ולתלמידים, תערוכת תמונות וחיבורים ועוד. הילדים חייבים להרגיש שבנפשנו הדבר - לא ייתכן להמשיך כך, ובאמת, העיקביות מאד מאד חשובה! אוכל לייעץ יותר אם יידרש. בברכת הצלחה, פנינה גרין יועצת חינוכית 0527134431

עד לפני כמה חודשים סבלתי הרבה מיחס מזלזל מבעלי מאלימות מילולית ומיחס קשה ומשפיל, כפי שמתואר בשאלות שונות שמופנות לפורום. בעצת רב פניתי ליועצת. היא הסבירה לי שזה קריאת מצוקה מצד בעלי. וביחס נכון מצידי כלפי בעלי, כל המצב ישתנה. אם אני אכבד אותו, כפי שהוא זקוק ( אתן לו את המילה האחרונה, הוא יהיה המחליט בכל נושא, אגיש לו כוס קפה / אוכל וכו', ואשתדל לקיים את רצונו), יחסו אלי ישתנה. אני עובדת על זה והמצב השתנה לבלי הכר, (כמובן עם עליות ומורדות, אך בכיוון הנכון.) שאלתי היא: בקריאת שאלות ותשובות שונות בפורומים באתר י.נ.ר, ניסיתי למצוא תשובות בכיוון זה, ולא מצאתי. הכיוון הוא לא לתת לבעל לפגוע ו"להעמיד" אותו על מקומו, ושום דבר לא מצדיק יחס כזה מצד בעל. האם השיטה היא שונה? מדוע השוני כה גדול בין התשובות? ומה האמת? תודה!!

צעד ראשון שמוביל לצעד שני וחשוב

בס"ד שלום רב, מצד עצמך - קבלת ייעוץ נפלא, שאכן מוכיח את עצמו. יישר כח על השתדלותך ועל הקבלה שקלת על עצמך. מצד בעלך - חשוב מאד שגם הוא יקבל עזרה והדרכה. את כותבת שיש עדיין עליות ומורדות,כלומר, מצדו העניין עדיין אינו פתור. אלימות אסורה - נקודה! כמובן ששיחות הבהרה ושיתןף ביניכם יתרמו רבות, אך נראה לי שהוא זקוק לתמיכה מקצועית. למען עצמו ולמען הזוגיות שלכם. בברכת הצלחה, פנינה גרין 0527134431

אשתי טוענת שהילדה חוצפנית גדולה מאוד ויש לה "פה גדול" ולכן היא כל הזמן מאשימה אותה. ביתי לעומת זאת טוענת שהאם מתנכלת אליה ללא סיבה מוצדקת, אף שגם היא מודה שהיא אכן מתחצפת וצועקת על אימה בצוורה שאיננה הולמת, אולם היא טוענת שהיא עושה כן רק כדי להתגונן מהאשמות של אימה. מיותר לציין שהיחסים הגרועים ביניהם גורמים למתח גדול בבית ולהרבה צעקות שנשמעות עד לבתיהם של השכנים. אני בתור הבעל והאב נמצא בתווך, מחד אני מזדהה עם אשתי, מאידך נראה לי שאכן יש משהו שמסתתר מתחת לפני השטח ויש לאשתי הרבה בליבה על ביתי, אינני יודע מהו שורש "הסכסוך", ברור לי שהדבר טעון טיפול ואף אמרתי זאת לאשתי, אולם היא מאוד כעסה שכביכול אני מצדיק את ביתי "החצופה" כלשונה. מה עושים?

שינוי בגישה שיוביל לחיוביות

בס"ד לאבא היקר, אכן, קשה לחוות יחסים עכורים בבית, בפרט כאשר חשים אוזלת יד וחוסר יכולת לעזור. תפקידך מתפצל בין הזדהות עם האשה, שזקוקה לתמיכה, גם אם נראה שאולי טועה, ובכל מחיר לעצור התחצפויות, שהן בל יראה ובל ימצא בבית יהודי - ובין תמיכה בבת, שאמורה לקבל תמיכה זו בצורה חכמה ואולי מוסוות. בכל אופן, טוב שפנית ואכן חשוב לעצור עכירות זו. ולך, אמא יקרה, קשה מאד להכיל חוסר דרך ארץ, מה עוד שזה עלול להשפיע גם על שאר ילדי הבית. חשוב לומר: את, כבוגרת בין שתיכן, מסוגלת לעצור מעגל שלילי זה ע"י חכמתך וסבלנותך. לעשות "חושבים" על דרך אחרת בגישה, לנסות לחשוב חיובי. כי הרי המטרה היא לשנות לטובה את המצב הנתון, ולא לנצח. הויתור שלך, גם אם הוא קשה - בסופו של דבר משתלם. בתור מתנת חינם! מאחלת בהצלחה, ואת יכולה להתקשר אלי לקבל טיפים קטנים. גמר טוב, פנינה גרין יועצת חינוכית 0527134431

שלום, בני בן ב-9 לומד בת"ת. כמעט מדי יום הוא מקבל עונש על דיבור בשיעור או בזמן שהמורה מדבר, על קריצות לחבר וכהנה וכהנה. העונש יכול להיות הוצאה מהכיתה ובתוספת אי יציאה לכל ההפסקות ואם שפר מזלו והמנהל ראה אותו אז תהיה תוספת משנה- כתיבה וסיכום של חומר לימודי וכד'. אני תמיד מחייבת אותו לעשות את העונש כי יש לעשות את מה שמנהל או מורה אומרים! בד בבד עם ביצוע העונש, אני מדובבת אותו לספר לי בפרוטרוט את שאירע בכיתה ושבגין כך נענש. ואנחנו משוחחים על מה ואיך הוא נהג נכון ומה ואיך צורך שיפור בהתנהגותו.\ השבוע הגיע יום אחד והילד בכה בכי תמרורים שאינו מסכים לכך שנענש ולאחר שיחה של שעתיים!!! עדיין עמד על דעתו. מה ששוחחנו היה שלאחר שראיתי שהוא ממרר ולא מקבל את הניתוח שניתחתי איתו (פעמים לא הסכים ולבסוף נענה, פעמים הצדיק את העונש, פעמים אמר שהעובש קל לו ועשה ו"העביר אותה") אמרתי לו שיהיה עלינו להיפגש ההורים, הוא והמורה כדי שהם יאמרו זה בפני זה את הדברים הואיל ואנחנו לא נמצאים איתם בכיתה ואיננו יכולים לדעת מה היה בדיוק. אנחנו אוהבים אותו הכי בעולם ולכן אנו נוטים להאמין לו אבל גם המורה לא מדבר סתם (כך אמרנו) הילד גמגם ובכה, לקחתי דף ורשמתי שחזור שיעור, כל פרט. באמצע היו אי אלו פעמים שאמר פרט ו"תיקן" ואז ניסיתי להתקילו כאילו הוא לא דובר אמת אבל בשל התעקשותו, המשכתי ואמרתי שלעיתים לא זוכרים ממש... הבקר הוא קם ולא רצה ללכת לת"ת. ציידתי אותו בפתק שהפעם הוא לא עשה את העונש ואנחנו צריכים לדבר. כשיצא עם ההסעה דברתי עם המורה והסברתי לו את טענות הילד כולל פירוט הנעשה בשיעור. שאלתי היא האם נהגתי כראוי ובקשתי היא לעיצות כיצד להתמודד עם מורי התלמוד תורה שאינם רגישים מספיק והינם בעצם קבלני מידע שלא יודעים לטפל בנפשות למרות רצונם !!!!!!!!

להוציא ממעגל לא חיובי בחכמה

למלאכית תחי' שלום וברכה, ההתרשמות היא, כי הילד נכנס למן מעגל לא חיובי ביחסים עם המורה. כדי לצאת ממעגל זה, כדאי לבדוק כמה דברים, וכן לנסות כמה דרכים. ראשית, האם גם בשנים עברו קרו דברים דומים? האם זהו דפוס אצל הילד, או שמא אצל מלמד זה החלו העניינים להסתבך? אם זהו דפוס - יש לאבחן דידקטית ורגשית. שנית, יש לבדוק האם חלו שינויים נוספים בהתנהלותו של הילד? אולי ארע משהו שאינכם יודעים? עדיף לייזום פגישה עם המלמד, ללא הילד. אין זה רצוי להגיע לעימות - עדיף להגיע ממקום: בואו נפתח דף חדש! רק לאחר מכן, כשאין ברירה - מערבים מנהל, יועץ חינוכי וכו'. לעיתים יש צורך להעביר כיתה. ושוב: להיות עירניים - האם הילד עבר שינוי דרסטי בהתנהלותו, ואז לבדוק את הסיבה. בהצלחה, פנינה גרין יועצת חינוכית 0527134431

שלום רב, אני אמא לחמישה ילדים ב"ה כאשר הגדולה בת 9 . עובדת משרה מלאה. אחר הצהרים אני נמצאת איתם רוב הזמן לבד עם שילוב של הכנת ארוחת צהרים, כביסות, שיעורי בית,מקלחות, וכו' וכו'. העניין הוא שבזמן זה אין לילדים דבר המעסיק אותם המאפשר להם קצת להשתחרר מהיום הלימודים העמוס הווה אומר שהם מתעסקים בדבר מסויים ולא למשך זמן ( לא יותר מרבע שעה) וזה גוזל מימני את הזמן והכוחות גם לדברים אחרים בעבר היה לנו מחשב אליו הם היו מרותקים בלי סוף זה בהחלט היה "בייבי סיטר" אבל היה קשה להם להתנתק מזה ולחכבות שצריך. שאלתי האם כדאי בתקופה זו שאין אפשרות לצאת לגני השעשועים להחזיר להם את המחשב או שהוא לא מומלץ ויש דרכים אחרות לסייע לילדים וכמובן גם לי. אודה על תשובתכם

כלים ולא כללים

שלום לך, הכלל הוא, שאין כללים... אך, ישנם כמה כלים, שיכולים להועיל: * יצירתיות וגוון, כיד הדמיון. נגינה, יצירה, ציור, משחק משותף, הקשבה לקלטת, שעת סיפור וכו'. * להבין, ששעות אלו מוקדשות ,ברובן, לילדים בשמחה, ודחיית מטלות ביתיות לשעות מאוחרות ברגיעה. או שיתופם במטלות מסוימות. * אפשרות של עזרה מבחוץ בימים לחוצים במיוחד. * יציאה משותפת לגינה לעיתים בימים מתאימים. * מחשב - רק בימים של חופשה, ובצורה מבוקרת מאד. המושכות בידייך! והעיקר, לזכור גם בתוך הקושי שמדובר במתנות ובתפקיד הנכבד שלנו. פנינה גרין יועצת חינוכית 0527134431

שלום, הנני אם לחמישה ילדים. ב"ה הננו משתייכים למגזר הדתי שהמודעות בחינוך ילדם גבוהה (יותר לאמהות פחות לבעלים) אני מרגישה המון פעמים שקשה לי מאוד ליישם את אשר למדתי ואסביר בני בן השמונה (השני מבין החמש) מצליח בתדירות הגבוהה ביותר להוציא אותי מכליי. הוא אף פעם לא הולך תמיד במצב של ריצה (גם בבית), ברוב המריבות יהיה קשור (גם בבית וגם בביה"ס) מריבות עד כדי מכות וכן מילים לא יפות, ילד שכל הזמן בפעילות נדיר למצוא אותו יושב וקורא למשל.... האווירה בבית הרבה פעמים עכורה כי הוא גורם לי לצעוקף להעניש ואף להרביץ ואני יודעת שעלי להיות מאופקת אך מרגיז אותי שהוא היחיד שבגללו זה קורה (אני אף אומרת זאת בקול) הוא תמיד יאבד חפצים, בגדים. המערכת שלו תהיה מבולגנת. ילד שדורש הרבה סבלנות. אני יודעת שברגע שאתן לו תפקידים זה ירים אותו אך אני מאוד חוששת מפני שהוא לא כ"כ אחראי. אני מאוד משתדלת להיות אמא טובה,סבלנית,מילים טובות וכד ואני מוצאת את עצמי מאוד מתוסכלת. אודה לעזרתכם.

נקודות לחידוד

שלום לך נטלי, אני מזדהה עם כל קודמי, רציתי לחדד כמה נקודות. צעד ראשון - לאבחן! יש להניח שאינו שמח מהתגובות סביב התנהלותו. ואז, לקבל כלים נכונים. כדאי לשתף פעולה עם מקום הלימוד, תוך בירור מעמיק על טיב יחסיו עם המורה/מורים. וכן, החברים. אולי להתייעץ עם היועצת החינוכית של המקום. חשוב לשתף אף את בן הזוג בכל המהלכים. שאלתי: האם כך מתנהל הוא מאז ומתמיד, או שמא חל שינוי בתקופה מסוימת? אם חל שינוי, יש לברר זאת. בברכה ובהצלחה פנינה גרין יועצת חינוכית 0527134431

שלום רב למומחי הפורום, ראשית, תודה רבה על טוב לבכם וע"כ שאתם משקיעים מזמנכם למען עמ"י! תבורכו משמיים! שאלתי ובעייתי: אם אני רואה את המצב בגדול התחתנתי מתוך חוסר ברירה מסוים ולא הייתי מרוצה מחתני, תקופת האירוסין הייתה קשה עד כדי שהיה קשה לי לפעמים לראות את המס' שלו על הצג ולענות לו.. החתונה עברה כמו בהצגה. אחרי החתונה, לא היה יותר טוב, הוא דחה אותי, והייתי מתביישת בו. אבל כל הזמן התפללתי והאמנתי שהכל יכול להשתנות והשקעתי, דיברנו על הקשיים שלי. אבל מציאות, עדיין קשה לי וזה בא בתקופות. יש תקופות שכ"כ קשה לי ואני חושבת שאני בורחת מהמציאות כמו: לא מסתכלת עליו, על התנועות שלו, והלב שלי ממש נחצה לשניים: מצד אחד יש לי זלזול כלפיו ואני לא מעריכה אותו. מצד שני: אני מרגישה רעה ומרחמת עליו ואז יש לי ייסורי מצפון שאני צריכה לעבוד על המידות ולקבל אותו. אבל השאלה, עד כמה??? בנישואין אמורים לסבול ולעבוד כל הזמן על המידות??? אני לא שוכחת לציין שיש תקופות יפות שאני אוהבת אותו. (אבל אחת ל... ורק אם...) שנינו סובלים מחוסר סיפוק במערכת היחסים שלנו (אני יותר, כי הרבה אני מציגה טוב כלפיו, גם כשרע לי.) אני רוצה לדעת: איך מגדירים את המצב שלנו, ומה ניתן לעשות? תודה רבה. מנוחה.

לבנות על ה"יש"

מנוחה יקרה שלום רב, אם בונים על ה"יש" - יש סיכויים! אכן, העבודה הפנימית בתוכך חשובה לאין שיעור. שלום עם עצמך יוביל לשלום עם בן זוגך. כדאי ומשתלם להתאמץ בכוון זה, בגלל ה"יש" שקיים. גם מתוך הנחה, שאין מקריות בנישואין אלו. כל זאת - בתנאי שאין סבל וכד'. הקבלה תוביל גם להערכה, וממילא כמים הפנים לפנים. מאחלת בהצלחה פנינה גרין 0527134431

א. תודה רבה, הרגעתם אותי! חשבתי שאשמע תגובות חריפות על מצבנו.. אני שמחה לשמוע שאנחנו בטווח הנורמלי. ושאבתי נקודות למחשבה מתשובותיכם. השאלה שלי: עבדתי כ"כ הרבה, המון קיוויתי והייתי אופטימית אבל ברגעים רבים הכל התמוסס וחזרתי לעמוד על טעותי (...) האם באמת אפשר לחיות ברוגע בלי לרטון (בלב) על כל דבר. האם אוכל פשוט להיות מאושרת ובטוחה בחיי הנישואין שלנו לנצח? זה מה שייעוץ ייתן לנו? או האם, אני צריכה להפנים שזהו נסיון חיי? בעלי אומר שאנחנו לא צריכים ייעוץ , שאני יכולה להגיע לקבלה ולמחוק את ההסטוריה. זה נכון? שוב תודה, מנוחה.

נישואין - עבודת חיים!

שלום לך מנוחה. חיי נישואין הם כמובן עבודת חיים. בידינו להקל ע"י בנייה מתמדת, ותפילה וכך נפיק את מירב הסיפוק של היחד. בכל חיי נישואין יש עליות ומורדות, ונקפיד על שאיפה לריבוי העליות. לעיתים, רצוי לקבל יעוץ, אפילו קצר מועד, המאפשר הקשבה וביטוי דו צדדיים. התקווה וההשתדלות מצד שניכם בוודאי יובילו לשינוי מבורך. בהצלחה, מכל הלב, פנינה גרין יועצת חינוכית 0527134431

שלום וברכה הגיע אליי השבוע זוג עם בעיה לגבי בנם הבכור , אנסה לתת כמה שיותר פרטים בכדי לשמוע חוות דעת בנושא. מדובר על משפחה באחת ממדינות אמריקה הדרומית, 5 ילדים במשפחה , משפחה עשירה מאוד מוכרת ומכובדת מאוד במקום מגוריהם. הבן הבכור , כיום בן 22, התחיל להתמכר לסמים בגיל 15, למעשה הוא הודה שהשתמש בסמים כבר מגיל 13, בכל אופן ההורים גילו זאת בגיל 15, הם ניסו להרחיק אותו מהסביבה , ניסו טיפולים פסיכולוגיים וכן טיפולים נפשיים,הוא עבר טיפולי גמילה שונים במדינתם (12 השלבים וכד'....) בגיל 18 הם שלחו אותו למוסד גמילה בישראל,משם הוא ברח... כשחזר למדינתו הופעל עליו לחץ חזק של המשפחה אז הוא עבד על עצמו והתחיל להיגמל מהסמים. אבל אז הוא התחיל לשתות אלכוהול...... נכון להיום הוא מכור לאלכוהול ולפעמים הוא משתמש בסמים. הוא חי במין עולם שלו ומערבב בין דמיון למציאות (ההורים לא מבינים ממה זה נובע.האם זה בכוונה ?). בכדי להצדיק את מעשיו הוא משקר בלי גבולות ואביו ''מציל'' אותו פעם אחר פעם מהמשטרה. מיותר לציין שיחסיו עם הוריו קשים........ במשפחה אין ולא היה מוכר המושג של סמים ואלכוהול. בהיותו ילד הוא אובחן כסובל מADD שהפך ל ADHD,לאורך כל השנים הוא טופל אצל פסיכולוגים. הוא היה ילד שקיבל הכל בלי גבולות בכדי לחפות על כך שאביו נאלץ להיות מחוץ לבית הרבה לצורך ביסוס העסקים. אחיו ואחיותיו לא הולכים בדרכו ואף מנסים לפצות את ההורים בהתנהגותם הטובה. אשמח לשמוע על ההתמכרות הזו וכן על דרכי טיפול בכדי לכוון אותם למקום הנכון ולאנשים הנכונים. תודה רבה

חום וקרבה להשבת אמון

לתמי שלום, נראה, כי מדובר בילד רגיש במיוחד, עם הפרעת ADHD, אשר לא טופל נכון, ויש להניח שסבל רגשית וחברתית בילדותו. גם הקשרים עם האב, יש להניח, לוקים בחסר רב, בשל עיסוקיו הרבים ואולי גם בשל חוסר הבנתו את מצבו. ה"בריחה" לעולם הדמיון באמצעות סמים או אלכוהול ברורה כאשר ילד חש מנותק ונטוש, שם אולי סובל פחות. הגמילה אינה מספיקה, כאשר יוותר עם חלל ריק. יש לנסות להצמיד לו ידיד קרוב - ידיד אמת, שישיב לו את האמון בעצמו. בד בבד, לו יצליחו ההורים, ובפרט האב, להשיב את לבבו אליהם בכל דרך, ללא ביקורתיות. בתקווה, שאז "ישתלם" לו גם להתאמץ ולהשתדל להשתלב בתכנית גמילה. בברכת הצלחה, פנינה גרין יועצת חינוכית

שלום וברכה הגיע אליי השבוע זוג עם בעיה לגבי בנם הבכור , אנסה לתת כמה שיותר פרטים בכדי לשמוע חוות דעת בנושא. מדובר על משפחה באחת ממדינות אמריקה הדרומית, 5 ילדים במשפחה , משפחה עשירה מאוד מוכרת ומכובדת מאוד במקום מגוריהם. הבן הבכור , כיום בן 22, התחיל להתמכר לסמים בגיל 15, למעשה הוא הודה שהשתמש בסמים כבר מגיל 13, בכל אופן ההורים גילו זאת בגיל 15, הם ניסו להרחיק אותו מהסביבה , ניסו טיפולים פסיכולוגיים וכן טיפולים נפשיים,הוא עבר טיפולי גמילה שונים במדינתם (12 השלבים וכד'....) בגיל 18 הם שלחו אותו למוסד גמילה בישראל,משם הוא ברח... כשחזר למדינתו הופעל עליו לחץ חזק של המשפחה אז הוא עבד על עצמו והתחיל להיגמל מהסמים. אבל אז הוא התחיל לשתות אלכוהול...... נכון להיום הוא מכור לאלכוהול ולפעמים הוא משתמש בסמים. הוא חי במין עולם שלו ומערבב בין דמיון למציאות (ההורים לא מבינים ממה זה נובע.האם זה בכוונה ?). בכדי להצדיק את מעשיו הוא משקר בלי גבולות ואביו ''מציל'' אותו פעם אחר פעם מהמשטרה. מיותר לציין שיחסיו עם הוריו קשים........ במשפחה אין ולא היה מוכר המושג של סמים ואלכוהול. בהיותו ילד הוא אובחן כסובל מADD שהפך ל ADHD,לאורך כל השנים הוא טופל אצל פסיכולוגים. הוא היה ילד שקיבל הכל בלי גבולות בכדי לחפות על כך שאביו נאלץ להיות מחוץ לבית הרבה לצורך ביסוס העסקים. אחיו ואחיותיו לא הולכים בדרכו ואף מנסים לפצות את ההורים בהתנהגותם הטובה. אשמח לשמוע על ההתמכרות הזו וכן על דרכי טיפול בכדי לכוון אותם למקום הנכון ולאנשים הנכונים. תודה רבה

תוספת לחידוש האמון

רציתי לחזק ולהוסיף על דברי הקודמים: אכן, אין כוונתי לחזק רגשי אשם אצל ההורים - להיפך! כוונתי ללכת קדימה עם ההבנות של העבר. כדי לדעת כיצד להבנות ולבנות. יש לבנות אמון מחדש בין כל הנוגעים. אכן, יש לחפש דרכים להגברת המוטיבציה אצל הבן. ידיד אמת עשוי לעשות את המלאכה. והעיקר - לשדר שאין יאוש, יש תקווה. ושוב, בהצלחה , פנינה גרין

שלום רב! אני בחורה בת 25 ,יש לי בעיית תקשורת רצינית מאוד עם אמא שלי.קצת על המשפחה מאז שאני זוכרת את עצמי הורי לא ניהלו תקשורת בריאה בינם ולא בין הילדים ,הכל הלך בצעקות בחוסר הבנה בסיסי וחוסר רצון להשתנות ,מה שחוויתי כילדה זה המון תסכול אי הבנה וכעס מאד גדול שהם מנהלים ויכוחים ומריבות מולנו הילדים ,לא יודעים להתמודד ולפתור בעיות,לא הייתה בבית סמכות הורית ומשמעת, ובעיקר מה שיצר היום ריחוק רגשי מאוד גדול ביני לבינה.היום לאחר שנים שבניתי את עצמי והשלמתי עם העובדה שאין לי דמות של אמא בחיים ,אני מנסה כמה שפחות להיכנס איתה לעימותים וויכוחים וזה לא הולך לי,אני כל פעם מחדש מנסה לתקן אותה ולהסביר לה כמה היא לא מודעת לעצמה אני יודעת שאני לא נוהגת נכון כי היא לא תשתנה ,אבל כל פעם אני נופלת בפך ,היא ניגשת אלי לדבר על משהוא שקרה ולא מבינה שהכול קשור אחד לשני ושפותרים בעיות מהשורש ואני מתחילה עם הרצאות ומנטרות קבועות ושתינו יוצאות מתוסכלות כי שוב השיחה הגיעה למבוי סתום,השאלה שלי היא איך לשנות את עצמי מולה בזמן שהיא נגשת לתקשר איתי,בלי לצאת מהכלים ?? תודה מראש!

חיזוק האני הפנימי

שלום לך חני, הקושי המוחשי שלך עלול להוביל לנפילות ולחוסר יכולת עמידה בחיים, אך עשוי גם להוביל לצמיחה ולהתחזקות. החיזוק העצמי שלך, ע"י שימוש ביכולות שלך, בכישורים שבהם חוננת - יובילו אותך ליכולת לתקשר נכון עם אמך, להבין יותר טוב את עצמך, וכך גם את צרכיה של אמך. בעצם, הבניה העצמית, אם בכוחות עצמך או בעזרתו של יועץ, יובילו אותך גם ליכולת להקים במהרה בית לעצמך, בצורה בריאה ותקינה. מאחלת הצלחה, פנינה גרין יועצת חינוכית 03-6780562

שלום רב! רציתי להתייעץ.. אני נשואה 10 חודשים נולד לנו ילד לפני חודש. אלו נישואים שניים של בעלי חשוב לציין שיש לו ילד בן 3 מנישואים קודמים. אנחנו לא מסתדרים בייננו בכלל המצב החמיר מאז שהילד נולד, לבעלי יש רגשות אשמה על כך שהילד הראשון שלו חי בין שתי בתים (יש לו הסדרי ראייה רחבים), הוא נורא אובססיבי לגביו והוא משליך את זה עלי ועל הבן שלנו. הוא אמר באופן מפורש שאם לא אתייחס לילד שלו כאילו הוא הבן שלי הוא ידאג שהבן שלנו ירגיש בזאת ויתייחס אליו בהתאם כדי ליצור שיוויון בינהם, הוא מעניש אותנו על כך שהתגרש מאם בנו. וככה זה תמיד היה. עוד בהריון סבלתי ממנו המון ועל אף זאת ניסיתי לאחרונה המון פעמים להציע לו שנלך לרב שלנו ליישב עיניינים. עד עכשיו לא סיפרתי למשפחה יותר מידיי מה אני עוברת איתו אבל עכשיו כבר כל המשפחה מעורבת גם שלי וגם שלו ההורים שלי ראו ממנו התנהגות שלא ראו קודם. כרגע אני כבר מרגישה שיהיה יותר טוב לכולם אם נפרק את הנישואים, וגם לבן שלנו. מה נכון לעשות?

תוספת קטנה...

שלום לך אור, תןספת קטנה לכל הנאמר עד כה: נאמנותו של בעלך לילדו הראשון מצביעים דווקא על טוב לב ואכפתיות - מצרך חשוב ביותר בחיים! נכון, שאת רוצה את כל כולו בשבילך - לגיטימי, בפרט בתור נישואים ראשונים בשבילך, אך! הוא הגיע עם מטען יקר - בנו שלו, ונאמנותך לילד היא חבילה אחת עבורו. ייתן לך ה' את כוחות הנפש להעניק ולתת, אפילו כמתנת חינם, כדי לזכות לנאמנות ולשלום בית. במצב הנוכחי - אין ספק שאתם זקוקים להדרכה, אך לפני הכל - נכונות והבנה. בהצלחה, פנינה גרין

שלום עליכם צוות מומחי ינר בחיים שלנו אנו מושפעים מהסביבה עבודה וכל דבר לאחר שאנו חוזרים מהעבודה ספגנו שמענו לקוח העליב אותנו פגע בי עכשיו אני בא לבית האם מה שעשו לנו בעבודה או בחוץ מחברים פגעו מבחינה מילולית או פיזית אנו יכולים גם לפגוע חס ושלום באישה בילדים בזולת הם לא עשו לנו שום דבר אם התשובה לא מה ניתן לעשות באיזהו שלב חייב להתפרץ איך נתגבר תודה צוות מומחים

כלים לוויסות הרגשות

שלום רב, כשכואב לנו, או כאשר אנו פגועים - אנו משוועים לאוזן קשבת, וזה ברור ומובן, אך - ישנן דרכים נכונות להפיג ולרככך. התפרצות, בכל מקרה, אינה הדרך שאמורה לעזור - לא לך ולא לסובב אותך. למעשה, רצוי לחשוב על דרכים אחרות בהן תוכל להפיג כעסים ולקבל מילות שותפות ורגיעה. רצון מהווה מחצית הפתרון, שיחה על הקושי עם בת הזוג תועיל ג"כ, ולעיתים יש צורך במתן כלים נכונים לוויסות הרגשות המתפרצים. בברכה , פנינה גרין

שלום עליכם קראתי את העצות שלכם ממש יפים בקשר מה שאתה לא אוהב אל תעשה לאישתך שני מומחים שכתבן לי הם לספר לאישה מה שעבר עלי בגמרא רשום "אם רבת עם חברך אל תספר לאישה מתוך כך היא תזלזל בך " האם אני יכול לספר לאישה שרבתי עם אחי גיסי כדי להפיג מתחים לא התנהגו אלי בצורה יפה האם ירד ערכי בעינה . תוד ה רבה

לשתף בחוכמה

שלום רב, לשתף את האישה - אין הכוונה דווקא לספר לה על כל פרט ופרט. לעיתים - מספיק לספר שעברת קושי, ולכן אתה חייב כעת מרגוע. החוכמה היא לשתף, עם בקרה ובזמן הנכון. מלבד זאת, אישה ניחונה בבינה יתירה, ויכולה לייעץ. עצם השיתוף מגבש ומאחד. בהצלחה, פנינה גרין

שלום נשואים 8 שנים עם ילדים. כל פעם שבעלי פוגע בי - אני מציבה לו מראה למה שעשה, מסבירה שפגע, ומבקשת בפירוש שיתקן. פעם הייתי נותנת לו לנחש - היום אומרת הכל. אני מצפה ממנו שיתן יחס אישי. לפחות בימים של מקווה, לפני חג, בימי הולדת, ביום נישואין. אבל הוא מחפש את הפתרון הקל - קונה משהו וזורק לי על השלחן או שנותן לי שניה לפני שיוצא מהבית. למשל נהוג במשפחתי לחגוג את השבת של יום ההולדת בארוחת עוגות חגיגית בבוקר השבת. בימי הולדתו תמיד המשפחה שלי מתכנסת וחוגגים לו, פעם הפתעתי אותו בנסיעה ליום ספא ולילה במלון. ביום הולדתי האחרון הוריי לא יכלו להגיע. חברים הגיעו בליל שבת ובעלי אמר שקנה פיצוחים כדי לחגוג איתם את יום הולדתי. בפועל - הגיש פיצוחים ושכח לציין את יום הולדתי. כשהערתי - אמר שלא מבין איך שכח לציין את זה, טעות שלו והוא יתקן. כך הבטיח. בצהריים נתן לי את מתנתו כשהייתי עם פיג'מה וכאב ראש במיטה, ואחריה אמר לי - קומי אנחנו צריכים להשתתף בקידוש של... ואת חייבת לבא קדימה. נתן לי את המתנה כדי להוציא אותי מהמיטה בשביל הצורך שלו שאגיע לקידוש. עד צאת השבת לא חשב להגיד לי אפילו מזל טוב, וכשהערתי לו על כך אמר - אה, נכון, אז תברכי אותי מהר אני צריך לצאת. במוצאי השבת אמרתי לו שנפגעתי מכך שלא התייחס ליום שלי, והוא החליט פשוט להתעלם ממני. כמה שאמרתי שאני פגועה ומצפה ליחס כל שהוא - הוא התעלם ממני והמשיך לשתוק. רק אחרי שבוע של מריבות אמר שטעה, והבטיח שיחגוג לי בתאריך הלועזי. בתאריך הלועזי - ערב שלם הסתובב איתי לסידורים, ובסוף הגענו הביתה והוא קלט שעדיין לא התייחס אליי. אז הזמין אוכל הביתה, אכל והלך לישון. ושאלתי אותו - למה גם היום לא חגגת לי ? הרי הבטחת, אנחנו שבועיים רבים על קצת יחס, גם כשבסוף אתה עושה משהו - אתה לא אומר מזל טוב, לא מתייחס אליי . עוד פעם אמר שטעה ולא מבין איך שכח שהארוחה לכבוד יום הולדתי. סליחה שפירטתי עניין כזה טיפשי, אני לא באמת צריכה מסיבה עם בלונים. אני פשוט צריכה יחס, שהבן אדם שחי איתי יחשוב לציין מאורעות בחייים שלי. שיקדיש קצת מחשבה ויחס אליי. שלא יסתובב רק סביב עצמו (תברכי אותי - בשביל זה נועד יום ההולדת שלך, תצאי איתי לקידוש - בשביל זה אני אנסה ל"שמח" אותך עם מתנה). הוא אומר שהוא אוהב אותי, אבל ההתעלמות שלו מהצרכים שלי, מהרגשות שלי, מהכעס, מהתסכול שלי היא בלתי נסבלת. אחרי שאני מתפוצצת ומביעה את התסכול שלי בכעס - הוא אומר שהוא לא יכול להתקרב אליי אחרי שהטחתי בו מילים. בקיצור המצב הוא שאם אני מדברת בעדינות - הוא מתעלם, וכשאני כבר כועסת - הוא מוצא תירוץ לא להתקרב אליי כי אני לא פנויה לקבל את סליחתו. יעוץ - הוא לא מוכן בשום אופן, ניסינו כמה פעמים ללא הועיל. מצד שני אני יכולה לא לצפות לכלום, אבל אני יודעת שאז גם לא אתן כלום, ואני לא יכולה לחיות עם אדם בלי רגשות. עדיפים גירושין.

לתת ולקבל בלי חשבונות, כמו הפרחים...

שלום רב לך, קשה להכתיב לשני אופי של נתינה, והייתי אומרת, שגם לא שווה! אכן, קשה לשתוק כאשר מצפים למשהו ולא מקבלים, אך שווה מאד להבליג ולקבל את שניתן. הדרך היחידה היא להביע שמחה על כל קבלה, ולהמשיך לתת משלך בנדיבות לפי דרכך שלך, כי אולי כך ילמד ויתרגל. בהצלחה, פנינה גרין 03-6780562

ערב טוב לכל מומחי י.נ.ר. ראשית, יישר כוח על המסירות שבעניית התשובות בפורום ועל מגוון התשובות המלמדות והמחכימות. שאלתי נוגעת לעניין חינוך הילד שלי. אני נשואה פעם שניה, יש לי שני ילדים. אחד מהנישואין הראשונים והשני מהנישואין הנוכחיים. התחתנתי צעירה מאוד - עוד לא בת 19 , בניגוד לרצון הורי. הורי לא אהבו כלל את הבחור איתו התחתנתי אז, אבל כמו כל נערה צעירה לא היה לי השכל לשמוע בקולם. יחד עם זאת, כשהם ראו כמה אנחנו נחושים, הם נתנו בלב כבר את ברכתם וסייעו לנו בכל ענייני החתונה וראשית הדרך. אחרי מספר חודשים, הבנתי את סיבת ההתנגדות שלהם. בעלי הראשון הוא אדם נוראי, עם תכונות אופי ומידות שפשוט אי אפשר להסתדר איתם. אחרי שילדתי את הבני הראשון פשוט לא יכולתי להחזיק מעמד יותר, גם ייעוץ וטיפול לא עזרו במקרה הזה, והתגרשנו. למזלי זה היה די מהר, גם הוא הבין שאין טעם למשוך את הסיפור. הבעיה שלי עם הילד שלי היא שהילד שלי מקסים, אני אוהבת אותו בכל נימי נפשי, הוא באמת ילד טוב ונוח שאני מקדישה לו המון. יחד עם זאת, יש בו לפעמים דפוסים שפשוט לא נעים לי להודות - מזכירים את אבא שלו אחד לאחד, ואני תופסת את עצמי נגעלת, שונאת לרגע, עד שאני מתעשתת ואומרת לעצמי - זה הילד שלך, זה לא הגרוש שלך. זה מתעצם לאחר שילדתי את בני השני - מהנישואין הנוכחיים לאדם שאני מאוד אוהבת ואני מרגישה שאני לפעמים מסתכלת על שניהם בענייים שונות כי בכל אחד אני רואה את מי שאני שונאת / אוהבת. למותר לציין את רגשי האשמה שזה מעורר בי. אני מתייסרת ולא ישנה בלילות, אני רוצה כל כך להפסיק לראות בו את אבא שלו מצד אחד ומצד שני - יש התנהגויות, תנועות שפשוט גורמות לי "לקפוץ מהכיסא". זה מטריף אותי ואחר כך אני נתקפת ברגשי אשמה. אנא תעזרו לי. איך אוכל להתגבר על כך?

שיתוף והנחיה

שלום לך, ראשית - יישר כח על פנייתך, המצביעה על האנושיות שבך. נראה, שאת עצמך לא השתחררת מהשפעות העבר, המעכירות את ההווה. ברצוני לשאול: בן כמה הילד היום? האם הילד קשור לאביו הביולוגי, ומה טיב הקשר? האם בעלך הנוכחי קשור אל הילד, משוחח אתו? האם את משתפת את בעלך בנושא רגיש זה? שיתוף פעולה חיובי אמור לעזור לך מאד. אם קיימת אפליה מכל סוג שהוא בין שני הילדים - התוצאות עלולות להיות גרועות כלפי כל אחד מבני המשפחה. המורכבות שלכם דורשת עזרה והנחיה, וזאת לאחר תמימות דעים ביניכם, ושיתוף פעולה מלא. פנינה גרין 03-65780562

ביתי בת 13, בבית ספר דתי, הילדה נתקלת לאחרונה במס' מקרים בהם המנהלת מאשימה אותה בעניינים מסויימים, הילדה מכחישה והמנהלת לא מאמינה לה. הילדה דוברת אמת!! עקב כך היא ממורמרת ולא הולכת בשמחה לבית הספר, היא מרגישה שהמנהלת ממש לא אוהבת אותה. יש לציין כי דיברתי עם המנהלת על מקרה ספציפי שהיה בינהן, כמובן שהמנהלת מכחישה את העניין. הילדה תלמידה חרוצה ובי"ס ברמה לימודית גבוה וגם רוחנית וחבל לי להעביר אותה למקום אחר. אנ יהצעתי לביתי לקיים מפגש משולש עם המנהלת וההורים ולהעלות את כל הבעיות אך הילדה אינה מסכימה לומר לפגוע במנהלת ולומר את מה שהיא חושבת עליה באמת. על איזה פתרון הייתם ממליצים לי על מנת לנסות לפתור את העניין וליישר את ההדורים בינהן.

היה חכם...

שלום לך כלנית, את מכירה את הדרך שמכונה "הפוך על הפוך" ? ובכן, יחד עם כל הנאמר עד כה, הייתי ממליצה לחפש דרך לבוא אל המנהלת עם רוח של קבלה, ואף להחמיא על בית ספרה, ועל הרצון לקבל ולציית. יש להסביר למנהלת, שאולי הבת שגתה, ואף להתנצל (למרות שאין אנו יודעים מהן הטענות). יש להניח שדיבורים אלו יפוגגו כעסים, וישפיעו על יחס שונה לילדה - והרי זו המטרה, ולא ההתנצחות. לבת יש להסביר, שלטובתה עליה לקבל מרות, גם אם היא חשה שננזפה מעבר לתחושתה. זו הדרך להמשך מוצלח ללא עקבות של מרמור. היה חכם... בברכה, פנינה גרין יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית 0527134431

שלום רב בנסיון נואש לחפש לי מזור להבעיוה שאני סובל ממנו במערכת הנשואין שלי עברתי על הרבה מהשאלות בפורמים למען אוכל ללמוד מהם ולהשוות להמקרה שלי בנתיים לא ראיתי מישהו כותב על בעיה דומה לשלי אזי אני אנסה להציגו בפניכם ואנא תנסו לתת לי איזה כיוון מעבר להאמירה גשו לייעוץ אולי בכל זאת ע''י כמה תובנות שתוכלו לתת לי ישתנה משהו בתפיסה וראיית הדברים וכו' אנו נשואים זה 15 שנה עם שבע ילדים בליעה''ר התחתנו ע''י ''שידוך'' שזה אומר בלי הרבה פגישות ודיבורים בנסיון ל''הכיר'' אחד את השני אשתי ב''ה אשה מצוינת וטובה מאד מסורה להבית באופן יוצא דופן היחסים האישיים ג''כ טובים מאד הבעיה שאנחנו שנינו אנשים ''נורא'' מופנמים וממעטים לבטא רגשות תחושות וחוויות הדבר נורא מתסכל אותי בשונה מאשתי אני לאדם הקרוב אלי כן יש לי את היכולת להתבטא ולא רק אלא מרגיש צורך נפשי גדול להתבטא ולנתח דברים ואירועים ולשמוע את דעתה על דברים שקורים או קרו הבעיה שהמקסימום שהיא יודעת להגיד זה ''אני לא יודעת'' ויודעת לענות בכן ולא, היא אלופה ממש בלמצוא את התשובה בהכי פחות מלים למשל נהנית בהאירוע ? תשובתה כן.. זהו מה דעתך על המוצר ההוא ? וכו' תשובתה לא יודעת... כשעשית כך וכך מה עבר לך בראש עם הבחירה הזו? תשובתה לא יודעת וכו' וכו' הדבר גורם לי לתחושת מחנק גדולה מאד כקול קורא במדבר ובלי הד חזרה אני מרגיש תחושת בדידות נוראה בהקשר בינינו חי לצד אשתי ולא עם אשתי למרות שיש לנו רגשות חיובים אחד להשני ואפי' אהבה יש בינינו ולפעמים אפי אהבה גדולה מאד מאד אבל כשתחושת המחנק עולה לי והצורך שלי לדבר עם אשה לא בא על סיפוקו הדבר מעורר בי כעס כלפיה ולפעמים דחייה וכו' ואני לא יכול להשית לי עצה בנפשי מבחינתה למשל שיחה כזאת שתיארתי כנ''ל היא שיחה ''נהדרת'' ולא מבינה מה הבעיה שלי ומה חסר לי ומה הצורך שלי כשאני מתחיל לספר לה משהו כמו חדשות וכו' הדבר היחידי שיודעת להגיב זה לשאול איזה שאלונת קצרצרה כמו מי? למה? איך?? זהו ככה היא ''משוחחת'' ולא מבינה מה הבעיה שלי עם זה לפעמים כשאני שואלת אותה על משהו למה את לא עונה לי על שאלתי?? ומה דעתך על זה ועל זה וכו' היא טוענת שבמוחה יודעת את התשובה אבל זה נתקעת לה בגרון ולא יכולה להוציא את זה בפה יצויין שהיכולת שלה להתבטא בכתב דווקא כן טובה מאד אפי מצויינת ולפעמים היא עושה שימוש בזה בכל זאת תסכימו שזה לא תחליף לשיחה חייה ואמיתיית אני מאד סובל מכיוון שברחוב בין אנשים גם אני סגור מאד אין לי כמעט ''חבירים'' וכו' אני עובד כעצמאי מהבית ככה שיוצא שאיו לי כמעט עם מי להחליף מלים ו''לשוחח'' עם מישהו שיחות נפש וכו' הדבר גורם לי למצבי רוח קודרים וכו' ולהסתגרות מוגזמת בבית ולא מנסה כבר אפי ליזום שיחות עם אשתי מין סוג של ייאוש כזה יצויין שיש גם פער גדול בינינו ברמת הידע וההתמצאות בכל מיני נושאים שבעולם גשמי ורוחני ככה שגם זה לא מוסיף בהיכולת שלנו לנהל שיחה על משהו עיקר העולם שלה ואופקיה זה הבית הבעל והילדים אפייה ובישול ניקוי זהו העולם שלה וגם מצליחה להיות מאד טובה בתחומים האלו אשה למופת בכל זאת תחושת הבדידות שלי הוא נוראה, מה עושים??????? אודה לכם אם תנסו לעזור לי אולי באיזה תובנה חדשה או עצה טובה או חוות דעת על המצב הזה האם הוא הפיך והאם יש סיכוי לעזור לעצמינו תודה רבה השתקן

האם שאלות הן שיחה?

שלום רב, לאחר התשובות הנפלאות שקבלת, מקודמי, ארצה להוסיף ולהאיר עניין אחד. שמתי לב, שהדוגמאות שהבאת בקשר ל"שיחות" ביניכם היו בעיקר דוגמאות של שאלות, ועל עניינים שונים - ורק לא על: "איך עבר עליך היום? " איך את מרגישה? וכד'... יש לי תחושה, שהחסימה שלה נובעת אולי מחוסר שימת לב דווקא לפרטים הקטנים של החיים, להתעניינות כנה בשלומה. אני חושבת, שפתיחות שכזו תועיל גם לאחר מכן בשיחות עניניות וכלליות. אין ספק, שפסק זמן, הכולל יציאה משותפת וליבון הקשר מלב אל לב, תוך הקשבה מדוקדקת גם לצרכיה, יועיל מאד. יכול להיות, שקבוצת מודעות עצמית תועיל לכל אחד מכם. בברכה, פנינה גרין 0527134431

שלום עליכם יש לי שאלה לגבי להבין אישה למה מתכוונים אישה אומרת אתה לא מבין אותי אם לא מבינים יש בעיה יש מקום אני יכול לקרוא חומר בנושא הבנה גבר צריך להבין אשה אישה איך תבין גבר

אשה איך תבין גבר...

שלום רב, רציתי להתייחס לשתי השורות האחרונות בפנייתך. גבר צריך להבין אשה אשה איך תבין גבר... האם אתה אומר בעצם, שאותך מחייבים להבין אותה, ומה בקשר להבנתה אותך? אולי אני טועה, אך משתמעת כאן טרוניה סמויה. ובאמת, ההבנה חייבת להיות הדדית, וכפי שנאמר, לעיתים יש צורך בהכוונה ובלימוד. פעמים רבות, כשבן זוג אחד נותן מתנות חסד, ללא התחשבנות, הדינמיקה מתעוררת לטובת כל הצדדים... בהצלחה, פנינה גרין 0527134431

שלום. בני בן ה15 נענש לא לקבל ממתקים לטיול כיוון שהתנהג בצורה פוגענית ואלימה כלפי אחיו.לשאלתי איך קנית ממתקים. ענה מכספי. בברור עולה כי קנה בהקפה . פעמים נוספות הוא לוקח ממתקים בלי רשות (מהארון בבית-אפילו מוסתרים)ומכחיש ,רק כשכל הסימנים סוגרים עליו הוא מודה בחיוך. גם החרמתי לו משחק יקר שלו.הוא פשוט לקח אותו מחדרי והחביא ובעיקר מכחיש שלא נגע בו. אני רואה שדפוס זה של חצית גבולות והכחשה חוזר על עצמו ומדאיג אותי. מה עושים? תודה

לשנות גישה מתוך התבוננות

לשושי שלום רב, הבן הצליח להכניס אותך למעגל ללא מוצא, וחבל. בעצם, הוא קורא לך, ומבקש שתביטי עליו באור אחר! בכלל, הרצון לממתקים מצביע על חסר מסוג מאד מסוים: חסר של אהבה ושימת לב. אין כוונתי להטיף, אלא להער את תשומת לבך לשנות את הגישה, לעצור את הסחף, ולהתבונן על מצבו של ילד בוגר באור שונה. אוכל לעזור יותר אם תבקשי, פנינה גרין יועצת חינוכית 0527-134431

ילדי בן 12 וחצי, אינו מסכים מגיל 5 לא שננשק אותו. לאחר התייעצות אמרו לי לתת לו יותר זמן שאנו ביחד ועושים דברים שהוא אוהב ובאמת המגע השתפר הוא הסכים שאחבק אותו ואדגדג אותו מה שלפני כן לא הסכים. כשנה הוא לא אוכל מכלים שיש עליו ציורים בטענה שזה מוריד צבע (למען האמת פעם הראה לי שזה נכון) בנוסף שוטף את הכלים שמהם אוכל לפני ששם שם אוכל, לאחרונה הוא לא רוצה שיגעו בו במיוחד לאחר שהוא התקלח ואני רואה אותו נושף על הידיים (עושה רוח) לאחר הפצרות הסביר לי שהוא מעיף כך חיידקים, במיוחד כנראה שמישהו התחכך איתו או היה במגע איתו. בנוסף הוא תלמיד טוב, ציוניו טובים מאוד, מבחינה התנהגות יש תלונות שהוא לעיתים מתעסק בדברים. עשיתי לו מבחן "טובה" ויצא שבאחד המרכיבים זמן תגובה הוא מתחת לממצוע. לא מקבל טיפול, כיוון שתלמיד טוב ולא מופרע או משהו כזה. יצויין שלילדים נוספים בבית היו התנהגויות כפייתיות בעינייני נקיון, אך הדברים עברו במהלך השנים. האם נדרש טיפול או שצריך יותר תשומת לב או אחר?

יפה שעה אחת קודם

שלום רב, יישר כוח שהעלית את שאלתך החשובה, למען רווחת ילדך. ניכר, כי אין כלל בעיה של משכל וכד', ולהיפך. אך, חשוב מאד לאבחן את הבעיה הרגשית, המצטיירת כתופעה כפייתית, ויפה שעה אחת קודם. הייתי ממליצה לבצע זאת גם לבן הגדול, על אף רמתו הלימודית. בעיות מסוג זה אכן עלולות לפגוע מאד בחיים השוטפים, כפי שאכן מתואר לגבי האב. בברכה פנינה גרין פסיכותרפיסטית 0527134431

שלום, בני בן ה 8 שוב לקח ממנו כסף בלי רשות. מדובר בסכומים של 200-100. בדרך כלל הוא משתמש בכסף לממתקים, או לקניה ב'הכל בשקל' או לקניות עבור 'קיטנה' לאחים שלו. הוא ילד מלא רגישות ואהבה, אבל אני חשה שבשנים האחרונות הוא הולך ומסתגר ונהיה מריר ומלא כעס. הוא לומד במסגרת עם יום לימודים ארוך, שבעיני מקשה עליו, כי הוא ילד שמאוד זקוק לבית. הוא מבקש הרבה לחזור הביתה באמצע הלימודים בתואנות שונות. כל יום לפני השינה יש לו זמן שבו אנחנו מדברים, ואני משתדלת להתעניין בדברים שמעניינים אותו. עדיין תמיד יש לי תחושה שחסר לו חום ותשומת לב. שמעתי פעם שילדים גונבים כסף כדרך לגנוב אהבה. האם זה באמת מה שקורה אצלנו? ובכלל, מהי הדרך הראויה בעיניכם להגיב לילד על מעשה כזה, חוזר ונשנה של לקיחת כסף? נקודה נוספת, הכסף אצלנו הוא מאוד בצימצום כרגע. אנחנו מאוד משתדלים שהילדים לא יחושו בשינוי, ועדין, אולי זה משפיע. תודה.

בירור ראשון ע"י ההורים

שלום לך, לא כתבת מה טיב הקשר עם האבא, זו נקודה חשובה. חשוב שהוא ימצא זמן איכות וסבלנות להקשבה. כמו כן, יש לברר היטב מה קורה במקום הלימודים - הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. גם לברר אם קרה משהו ספציפי - חשוב! ברור שהוא מאותת לכם והלוואי שאחד מההורים היה מצליח לדובב אותו במהלך טיול וכד'. התגובה למעשיו לא תהיה היסטרית, ואם תרצי תוכלי להתקשר כדי לקבל על כך הסבר נוסף. לאחר כל זאת, אם אין שינוי - רצוי לשתף איש מקצוע. בברכה, פנינה גרין יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית 03-6780562

שלום רב, אני אמא ל 3 בנות נשואה פעם שנייה ... שתי בנותיי הגדולות מנישואים הראשונים והקטנה מנישואין שנים. בעייתי היא עם הבת הבכורה שלי ...היא לא רוכשת כבוד לאף אדם סביבה תמיד מדברת בזלזול אל אנשים ומן הסתם גם אליי בכל הזדמנות שנקרית בדרכה ... בכללי היחסים ביננו מאוד טובים היא מקבלת ממני כל רק מה שהיא רוצה וכמו שאומרים חיה כמו נסיכה ... בעבר היו לי כמה שיחות איתה על כך שהיא מדברת לא יפה ואף יצא שפעם אחת איימתי עליה בכך שתצטרך לעזוב את הבית אם תמשיך להתנהג כך ( גילה הוא 21) אתמול זה היה שיא השיאים של החוצפה שלה כאשר העיזה לדבר אליי לא יפה ובצעקות מול כל בני הבית... אני החלטתי שאני כבר לא רוצה אותה בבית היא רק גורמת לי לבכות ולהרגיש מושפלת ... הבעיה שלי היא שאני מפחדת ממה שעלול לקרות אחר כך..עד היום לר הוצאתי לפועל שום איום שלי והיא יודעת את זה שאני רק מחכה לסליחה הקטנה שלה כדי להנות מהספק ולחזור לשגרה מבלי שאצטרך להתמודד עם הסנקציות שאני איימתילהפעיל עליה.... אז מה שיוצא מכך הוא שהיא מרשה לעצמה לחזור שוב ושוב על התנהגותה כי היא יודעת שאני לא אעמוד באיומים שלי .. אני לא יודעת מה לעשות גם אם פתאום היא תחליט היום לבקש ממני סליחה .... כי אתמול בלילה לקחתי ממנה את מפתחות הרכב שקניתי לה... האם כדאי לעשות צעד של לתת לה חודש למצוא דירה שתעבור לגור בה? אני ממש חסרת אונים אף אחד בבית לא יעמוד מולה ויתעמת איתה כי הוא יודע לאיזה מצב יגיעו איתה ... אנא אני זקוקה דחוף לעצה מכם עד מוצ"ש חייבת להיות התפתחות איתה כי היא שומרת שבת... מה עליי לעשות איתה במוצ"ש? תודה מראששש וסליחה על האורך

אסרטיביות

שלום לך סימה, אם תרצי ליצור קשר, אוכל לשוחח אתך על בעייתך. חשוב לשמוע יותר פרטים, כדי לענות לך בצורה מחושבת ומפורטת. בברכה, פנינה גרין, יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית 03-6780562

בעיה אופיינית לחוזרים בתשובה שלא הכירו בכלל משפחות דתיות - שהמסגרות לחוזרים לתשובה - לא מסוגלים ללמד איך לנהל משפחות דתיות - ואני לא מתכוון להלכות - אלא איך מושכים ילדים ומסבירים על התרבות היהודית או סיפורים חינוכיים לילדים . זה אפילו ברמה פשוטה של סיפורים לגיל הרך - אני לא סובל את הספרות לילדים החרדית - זה נראה לי מתקתק מידי - ולא משקף את הווי החיים שלי (שלא היה לי בנעורי) אבל מה לגדל את הילדים על אלה קרי הילדה מלפלנד - או הכלב פלוטו מקיבוץ מגידו - או לילך מקיבוץ אילנות או סתם ליסבס ילדת קירקס - או מסע הפלאים של נילס סיפורים שגדלתי עליהם אבל זה לא הווי דתי ... וגם לא יודע איך להעביר חינוך לברכות ותפילות - הרי בילדותי לא התפללתי..............

צורך חיוני ונכון בהדרכת חיים

שלום רב, כאחת שלוותה בעלי תשובה, וכאחת שעוסקת גם בייעוץ חינוכי - חשוב לי להביע הערכתי לרצון שלכם לשמוע וללמוד. כל אחד זקוק לעתים להדרכה, ובפרט אתם שיזמתם שינוי מבורך. בשאלות מהותיות - חייב להיות קשר לאדם רוחני, אשר מדריך במישור ההלכתי המדורג והמאוזן. במישור החינוכי - יועצת חינוכית שהיא אף אשת חינוך ויראת שמים עשויה לעזור בלבטים היומיומיים עם הילדים, כולל תכני קריאה והדרכה נכונה ומאהיבה לכל נושא קיום המצוות. קיימת ספרות חרדית מצוינת, לאו דווקא מתקתקה, ויש חומרים מצויינים להעשרה ולהחדרת אהבת המצוות. אשמח להיות לעזר פנינה גרין מורה, יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית 0527134431

תודה על התשובות, אך, חשוב לציין(הייתי צריכה לציין זאת קודם )- בעלי אינו מוכן כלל לפנות לייעוץ בנושא, נסיונות השיכנוע שלי עלו בתוהו. הוא טוען שאין עניין לדון על נושא כה ישן - כואב לו נורא שאני מפשפשת בכאב ישן. והוא מדגיש- במקום שתהיי מאושרת בקן המדהים שבנינו ובבעל אוהב את מדשדשת בכאב ישן ובטעות מהעבר. לכן לשאלתי- לאן עליי לפנות אם לא לייעוץ זוגי.

טיפול פרטני CBT

שלום רב,

אפשר בהחלט להגיע לבד לטיפול CBT - טיפול התנהגותי קוגנטיבי -  וזה עשוי מאד להועיל בע"ה.

בברכה,

פנינה גרין

פסיכותרפיסטית CBT

0527134431

 

תודה על משובכם המהיר. תוכלו מעט לפרט איך שיטת CBT יכולה לעזור במקרה שלי?

שלום עם עצמך ועם זולתך

שלום רב,

בעיקרון, כאב ישן ועעות מהעבר שממשיכים להציק - מונעים את מנוחת הנפש. לכן, חשוב ללבן את הדברים בצורה מקצועית, שתעזור לך להתגבר, מתוכך, וכך לחיות חיים יותר נינוחים: עם עצמך ועם בעלך.

בברכה,

פנינה גרין

פסיכותרפיסתית CBT

0527134431

שלום לכולם. אימי היא אישה חרדתית. נבהלת מכל טלפון, "מתה מפחד" מכל כאב ראש שלנו... לאחרונה המצב מחמיר ביחד עם בעיה רפואית של אחד הילדים וזוגיות שמדרדרת... היא תמיד מדמיינת את הגרוע מכל, חולמת ביעותים, וממש חוששת מהרגע הבא. בשיחות האחרונות שלי איתה היא מספרת לי על התעוררות בלילות מחלומות רעים (לרוב קשורים למוות של מישהו שקרוב אליה או מחלות איומות וכד'), קשיים בנשימה, פחד עד כאבי חזה, כל זה גם במהלך היום לאחר מחשבות. ראיתי אותה השבוע, שמתי לב שהיא "נתקעת" בתוך "בועה", דומעת, ואחרי דקות חוזרת לעצמה כאילו כלום. זה לא נראה לי רגיל, אמרו לה כמה פעמים ללכת לטפול והיא נעלבת. אני יודעת שיש לי השפעה עליה. אני רוצה אכן להביא אותה לטיפול אבל לא יודעת מה מתאים ואיך זה הולך. רוצה להעביר אותה כמה שפחות פרוצדורה ולעשות זאת בצורה הכי מכבדת ונעימה. אחרי הכל היא אישה נורמלית לחלוטין, עם אינטלגנציה רגשית גבוהה. אשמח לקבל מכם תשובות מפורטות ככל האפשר, בתודה.

שיטת CBT

 

שלום רב

אשמח לעזור בשיטת הCBT ולטפל בחרדות של אמך. ברור שהיא זקוקה לעזרה, וחשוב להסביר לה את השינוי באיכות החיים שלה.

בברכה,

פנינה גרין

0527134431

אשתי עובדת בבית ספר ומצליחה מאד, וגם כותבת ספרים. אני רוצה לבלות איתה לצאת איתה היא אומרת שהיא לא צריכה, ועל כל דבר שאני רוצה לפנק אותה כגון קניית פאה חדשה כמה ימים בצימר וכו' היא אומרת חבל על הזמן ומי ישמור על הילדים וכדומה. ואני מרגיש שחסר לי אישה ואינני יודע מה לעשות. אולי תכלי לעזור לי ?

חיזוק התקשורת הבין זוגית

שלום וברכה,

התקשורת הבין זוגית היא אכן אומנות, שקשורה לשני בני הזוג.

זו עבודה יומיומית, שדורשת הבנה, כבוד הדדי, התחשבות ונתינה דו צדדית - כולל מחמאות.

כל זה גורם לרצון להיות ביחד, לרצות להיראות טוב, לשמח ולשמוח. אחרת, עלולה להיות "בריחה" למחוזות אחרים. 

כדי לחזק קשר זוגי - כדאי לקבל כלים מאיש מקצוע, ולעיתים מספיקות פגישות מעטות לשיפור ניכר.

בהצלחה!

םנינה גרין

פסיכותרפיסטית

0527134431