הילה קריספין | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 12/10/2024 י' תשרי תשפ"ה
הילה קריספין

הילה קריספין

קבלת קהל

שיקום לאחר בגידה

שלום חברים נכבדים, מה אתם אומרים במקרה בו הבעל בגד באישתו יותר מפעם אחת, והוא עכשיו מנסה לשקם את נישואיו, והאישה לא מודעת לבגידה... האם מומלץ לספר לה על הבגידה שהייתה? או להתעלם מהנושא לחלוטין, ולעבוד על הזוגיות? תודה מראש

לא לספר לאשה, אבל לעבור תיפול בהתמכרות שתמנע נפילה כזו בעתיד.

ב"ה לינר שלום, קודם כל - פסח כשר ושמח, והכנות נעימות לפסח! אני רוצה לענות לפורום, אבל לא מצליחה להיכנס, למרות שמשתמשת בקוד שניתן לי [5868699] אשמח אם תכניסו את תשובתי לאתר, וכמו כן אם תשלחו לי בדוא"ל את הגליון האחרון של ינר, בו מופיע סיפור שכתבתי. כמו כן מה אפשר לעשות כדי להיכנס לפורום, - כמה פעמים ניסיתי ולא הצלחתי! תשובה לשרה: לדעתי, הבעל צריך להימנע מלספר לאשתו שבגד בה, וזאת בתנאי שהפסיק עם זה לגמרי ולא יעשה זאת יותר. [אולי צריך לפני כן לעבור טיפול נפשי תומך - זה סוג של התמכרות] , וזאת משום שאם הוא יספר לה, זה עלול לפגוע באמון שאולי יש לה עדיין בו. מצד שני, אם זה 'בוער בעצמותיו' ומרגיש צורך להתוודות לפניה, יעשה שאלת רב , זה כמו לספר על מישהו שדיברנו עליו לשון הרע - יכול לרוב לקלקל יותר מאשר להועיל. דווקא הקושי שהוא חש, בכך ששיקר לאשתו, ואי הנעימות שיצר לעצמו עקב כך, יכולים למנוע ממנו בעתיד לחזור על המעשה. כמו כן, אם הוא יספר לה שבגד בה, דבר שיכול כאמור לפוגע בה מאוד, והיא תסלח לו הפעם, הוא עלול לחזור על המעשה שוב. לדעתי, את התמיכה שהוא זקוק לה הוא צריך לבקש ממקור אחר, ולא מאשתו, וכמובן - מתוך נקודת מוצא שהוא אכן ימנע בעתיד מלחזור על הבגידה ויבנה עם אשתו מערכת זוגית מספקת שתאפשר לו לא לחפש סיפוקים מפוקפקים מחוץ לבית. בברכה, הילה בן ישי 052-7637257

"בשניים" - קלפי טיפול זוגיים

שלום רב, ברצוני לבשר על הוצאתם לאור של קלפי טיפול זוגיים "בשניים", קלפים ייחודיים שעברו תהליך מחקרי ופרקטי בהכוונת, הדרכת והמלצת האדון הנכבד, פרופ' עמי שקד הי"ו שהדגיש את יעילותם ותרומתם של הקלפים בססיה הטיפולית. לאחר הוצאתם לאור קיבלו הקלפים את אישורו של האדון הנכבד מר מאיר שמעון עשור הי"ו שברך על היוזמה ועל המוגמר. "בשניים" הינם קלפים טיפוליים המתאימים לאנשי מקצוע וזוגות מכל המגזרים שכן הם "סטריליים" מבחינה הלכתית ונותנים מענה גם למטפלים שעד כה לא הותרו להשתמש בקלפים טיפוליים עקב תמונות ואמירות לא שייכות לרוח היהדות. הקלפים גדולים מעוצבים בסגנון מפעים ובצבעים מאירי עיניים כאשר כל קבוצת קלפים - 5 קבוצות של 10 קלפים בכל קבוצה, ובסה"כ 50 קלפים - הינה בצבע שונה והנושאים: אינטימיות, רגשות חיוביים, רגשות שליליים, תקשורת ו-שאיפות וציפיות. מהניסיון הפרקטי ניתן לומר ששניים עד שלושה קלפים יכולים להוות ולפתח שיח למפגש שלם. נשמח לקבל תגובות, משוב ושאלות בנושא הקלפים במספר 050-8718767 או במייל eli.amayev@gmail.com בברכה, חגית אמאייב וכל העוסקים במלאכה.

קלפים בשניים

לא הבנתי מה השאלה. נראה יותר כמו חומר פרסומי. חסר דוגמאות של הקלפים ויותא הרחבה. אם זה לפרסום, כמה עולה?

קידום הצעת חוק "לימודי טרום נישואין" לנרשמים לנישואין

בס'ד שלום רב לכל המלומדים/ות. בטוחני כי הצעה זו הועלתה ועלתה במחשבתכם לא מעט פעמים, לבחון את האפשרות לקבע בחוק את האפשרות שכל זוג שנרשם לנישואין יחוייב לעבור קורס מקצועי שיכלול את סוגיות בניית הבית היהודי וכראש לכל להחדיר את תרבות הדיבור שהיא לעניות דעתי הגורם העיקרי ליציבות הזוגיות או מאידך ח'ו לאי יציבותו. אשמח לקבל את תגובותכם/ן ואת עזרתכם/ן לקדם פרוייקט בעל חשיבות עליונה מאין כמותו כגון זה. וכמובן שכאשר איגוד בעל שיעור קומה כאיגוד ינר יפרוש את חסותו, אין ספק כי הדבר יצא מן הכוח אל הפועל, ב'ה. מודה לכם/ן מראש על השתדלותכם.

בעד - רעיון מעולה

אין ספק שטיפול מונע יעיל יותר וזול יותר מאשר שיקום נזק שכבר ארע. הרעיון לחייב זוגות הנרשמים לנישואין בקורס הכנה, טוב מכמה היבטים: הן כאמור כהכנה הכרחית לחיי נשואין, והן כעידוד זוגות, שאם ידעו שהם מקבלים מראש הדרכה מתאימה, זה עשוי לעודד זוגות או יחידים שמתלבטים האם כדאי להם בכלל להכנס למערכת נישואין שהיא דבר כל אחראי ומחייב, ולכן גם מרתיע. קורס מתאים יכול להעלות את מגמת הנשיואים האחראיים. יחד עם זאת, יש לחוקק חוק מתאים לקורס לא ארוך, קצר יחסית וממצה, בקבוצות קטנות או בזוגות, בצורה שתאפשר לצעירים גם לשאול שאלות ולקבל תשובות מתאימות. יש צורך בשיתוף של כמה גורמים: משרד הדתות, הרווחה, משרד החינוך. ואולי עוד. החומר צריך להתאים לכל הזרמים השונים, מחילונים ועד דתיים, ואולי לערוך כמה רמות של קורס כזה, שיתאים לזרם חרדי לחוד ולזרמים יותר לייט - בנפרד.

פסיכיאטר

פנו אלי בבקשה לעזרה, בדבר מידע על ד"ר טליתמן - פסיכיאטר מרת גן הפועל גם בבעיות של זוגיות. מדובר בזוג חרדי שהמטפל מסתפק האם הבעיה המרכזית היא זוגית-פסיכולוגית או פסיכיארית, והוא קיבל המלצה להפנות אותם לאיבחון וטיפול אצל הנ"ל. האם יש למי מהחברים מידע חיובי או שלילי לגבי הנ"ל?

צריך חו"ד פסיכיא' במקרה של ספק

ב"ה אם יש חשש/ספק שיש בעיה פסיכיאט' אצל אחד מבני הזוג או שניהם, כנראה זה הכיוון קודם כל ולפני טיפול זוגי. הנסיון מראה שבמקרה של מחלת נפש, טיפול זוגי לא יעזור מספיק עד אשר תטופל הבעיה באופן רפואי [תרופתי]. אם אין מספיק מדיע על דר. טליתמן [או כל אחד אחר] רצוי לפנות לפסיכאט' אחר אשר המבקש סומך עליו, ולקבל איבחון וטיפל. בהרבה מקרים זה יפתור גם את בעית הזוגיות בהצלחה!

אשה עוצמתית

צהריים טובים גברים פוחדים לחיות לצד אשה עוצמתית ודעתנית. האם לדעת המומחים אכן זה כצעקתה ? תודה שמעי

אשה עוצמתית - האמנם?

ב"ה אשה יכולה להיות עוצמתית, ולעשות חיל, אך העוצמות הפנימיות האמיתיות שלה מתבטאות ומשתכללות בעזרת ודרך הזוגיות עם הבעל ובניית המשפחה. כאשר אשה מפנה את העוצמות שלה לבניית ביתה, תוך חשיבה, התמודדות, התחשבות בזולת, תקשורת, כבוד ותמיכה, ולא בכוחניות ושתלטנות, העוצמות הנפלאות ישתכללו ויאירו. אם לא - זהו עושר השמור לבעליו לרעתו. בברכה.

לא מעריכה את בעלי

אני יודעת שבעלי שוה המון, הוא רגיש וטוב לב, הוא מקסים אלי. אבל ממש ממש קשה לי להעריך אותו. אני ממש מתנהגת לא בסדר ומעירה לו המון. אין לו ביטחון עצמי בכלל! הוא שונה ממני, הוא מופנם ומדוכדך ולי יש מלא חברות ואני מצליחה. אני כ"כ רוצה שנחיה באהבה ובשמחה, אני אוהבת אותו, אבל כל פעם ההתנהגות שלו דוחה אותו ממני מה עושים?

ליעל החשובה,

בדרך כלל אנחנו לא מעריכים אחרים, כאשר אנחנו לא מעריכים את עצמנו. הזולת הוא המראה שלנו, ובן או בת הזוג היא המראה הכי קרובה, הכי נוקבת. כמובן אפשר לעבוד עם השכל, להגיד לעצמי כל מיני דברים יפים, לרשום כל יום עשרה דברים טובים שראיתי בבן הזוג. לעבוד על עין טובה וחצי הכוס המלאה. להתאמן בלראות טוב. כל אלה חשובים ונכונים. אבל כאשר המנוע הפנימי שלנו, הרגש שמונע מתוך הלא-מודע - פגוע, כלומר יש לנו משקעים כבדים ועצובים מילדות, ואנחנו לא באמת אוהבים את עצמנו, כל אלה טובים לזמן קצר, ואחר כך אנו חוזרים לקדמותנו. תבדקי : האם גדלת בבית ביקורתי, עם הורה ביקורתי. האם את כזו בעצמך. האם הערכתך העצמית נמוכה מדי. אולי הבעיה אצלך, ועליך לעבור טיפול רגשי כדי להגיע למקום טוב יותר? אשמח לעזור אם תפני אלי. בברכה, הילה 052-7637257

האם יש אפשרות לקבל ייעוץ והכוונה טלפוני חד פעמי?

שלום וברכה. יש לי עניין ספציפי שמאוד מתסכל אותי. הייתי שמחה לשוחח בטלפון עם אחד הממוחים עמ"נ לקבל ייעוץ והכוונה. האם זה אפשרי? תודה. יישר כח !

לרות שלום

אשמח לעזור. את מוזמנת לפנות אלי ללא תשלום . הילה 0527637257

חוסר משיכה

שלום, לפני שאשאל אציין שאני רווקה מבית דתי לאומי. אני יוצאת עם בחור כבר כמעט חודשיים. ב"ה מבחינת הפנימיות שלו -הכל טוב. הבעיה היא שמפריעה לי החיצוניות שלו. הוא לא דוחה אותי אך יש משהו בחיצוניות שמפריע לי בו ואני לא יודעת להצביע על משהו מסוים..אולי זה הגובה או מבנה הגוף.. כמו כן, אין לי רצון למגע פיזי ממנו (אולי קצת אחרי שמדברים על משהו רציני ועמוק) אנחנו מדברים פתוח ואני מרגישה איתו קשר חברי ולא כ"כ קשר "רומנטי".. יכול להיות שזה נובע מזה שהורגלתי שמגע עם גבר הוא אסור(ז"א שהבעיה היא בי ולא בו)? האם אפשר להתחתן בידיעה כזאת? עד כמה הוא אמור למשוך אותי לפני הנישואים? האם זה יכול לבוא בעתיד? מצד אחד, אני יודעת שאם אחליט לנתק את הקשר הוא יחסר לי מאוד ואני מפחדת שלא אמצא טובים כמוהו (באישיותו) אבל מצד שני אני מפחדת שבחיי הנישואים לא ארצה במגע פיזי איתו.. עד כמה העניין הזה אמור להפריע לי בהחלטה? תודה רבה!

לאורחת הרווקה שלום,

ניכר שהבעיה העיקרית שאת מתארת היא קונפליקט בין הרצון להתחתן לבין החינוך בבית שגרם לך לרתיעה ממגע. יחד עם זאת, אי אפשר להתחתן רק עם השכל. אם קיימת דחיה והרגשה שזה לא זה, עדיף לעשות הפסקה, לברר בינך לבין עצמך ואולי עם יועצ/ת את המצב, ולראות מה המרחק עשה. האם יצר געגועים או ההפך. לפי זה לקבל החלטה לכאן או לכאן. בהצלחה, הילה 052-7637257

חזרה בתשובה אמורה לקלקל שלום בית???

שלום וברכה. בעלי ואני חזרנו בתשובה לפני כשנה. יותר בעלי מאשר אני. היו לנו חיים יפים ביחד לפני החזרה בתשובה. עבדנו, כמו כל משפחה, קשה כל השבוע, אבל סוף השבוע הוקדש לזוגיות, למשפחה. טיילנו, נהנינו, היינו עם הילדים ואחד עם השני. מאז שחזרנו בתשובה, אני מרגישה בודדה. בעלי מתקדם מהר יותר ממני, ואני שמחה בשבילו כי אני רואה שטוב לו. אבל לפעמים אני לא יכולה שלא לחשוב על כמה טוב היה לנו פעם וכמה לא טוב לי עכשיו. הוא כאילו החליף אותי באמונה שלו, וביחס שלו כלפי הדת. כאילו אין מקום לשנינו. מאחר והוא עובד כל השבוע, את השבת הוא מקדיש ללימוד, הוא בשיעור חצי מהשבת ובחצי השני הוא ישן. כל דקה פנויה, גם באמצע השבוע, למשל אחרי ארוחת הערב, הוא יושב לקרוא וללמוד. אני מבינה שהוא רוצה להתקדם, אולי אפילו מרגיש איזה חסך או צורך להשלים את כל הידע שהוא החסיר. ובכל זאת - האם זה רצון ה'? בשביל זה חזרנו בתשובה - כדי להתרחק אחד מהשני? אני מוכנה ללכת ולצעוד איתו ולהתקדם איתו, אבל לא רוצה לאבד את הזוגיות והמשפחה שלי. תודה.

לחוזרת בתשובה שלום

קודם כל.. את צריכה להיות אסירת תודה על שזכית לבעל ירא שמים ולבית של תורה .. ושגם את זכית להתקרב לאור התורה והמצוות. הקושי שלך מובן ולכן עליכם לסכם בעת רצון על חלונות זמן לזוגיות. בצורה שתתקבל על דעת שניכם. כיוון שחשוב מאוד לבעלך שמירת הזמן.. אפשר להיות ביחד ולשוחח גם בזמן נסיעה.. בדרך לקניות וכדומה. ייתכן שתצטרכי להגמיש עצמך בהתאם לסדר היום של בעלך. שבת היא בדרך כלל זמן משפחה. עליכם לשוחח על כך ולהסביר לבעלך בצורה נעימה את הצרכים שלך. להביע את הערכתך ואחר כך גם את התיסכול שלך. את יכולה גם להשתמש בפתק מפרגן שיביע גם את הצורך שלך בזמן איכות. אל תצפי ממנו להבין מאליו את צרכיך ורצונותיך.. מסתמא לא זכה עדיין ברוח הקודש.. ולכן את צריכה להביע את דבריך בצורה נעימה ומתקבלת. דברים היוצאים מהלב נכנסים ללב. יחד עם זאת.. מומלץ שגם את תנסי לעלות רף ולהתחזק בשיעור נשים. תנסי להתכונן בחלון הזוגיות ולהיות ממוקדת במה שאת רוצה להעלות.. להיות תטליתית. למשל אם ת רוצה לשוחח איתו על חינוך הילדים לדוגמא.. תנסי קודם להגדיר לעצמך מה הנקודות שאת רוצה לדבר עליהן. להיות ממוקדת. בלימוד הלכות וכדומה. כדי לצמצם פערים ביניכם.

עד כמה שותפות והאם אין מקום לזמן לעשות את שלו

ביתי שנישאה משתכרת בסכום גבוה בהרבה מבעלה.בעקבות השתלשלות ארועים במשפחה נעזרנו במשכורתה והיא מעוניינת להמשיך ולעזור לנו אך בעלה מעונין שתדווח לו על כל תנועה בחשבון ,הוא טוען שהם שותפים והכל צריך להעשות בשיתוף ,ביתי מאד לחוצה מההתערבות שלו והייתה רוצה לעזור לנו בלי התערבותו וחוות דעתו מתוך הרגשה שהוא לא נותן את הכסף בלב שלם -והיא כן. אז נכון שכרגע,כבעל ואישה הם כבר שותפים לכל דבר וענין אך היא עדיין רואה טעם לפגם שהוא כביכול מתיישב על המשכורת שלה בחוסר טאקט מסוים ומחווה דעה לגבי העזרה למשפחה שוב ושוב למרות שהוא רואה שזה למורת רוחה. מההורים שלו שהם בעלי יכולת הוא לא מעונין לקבל אגורה בטיעון שיש להם כזוג צעיר משכורת מכובדת והוא עצמו אינו דואג במיוחד להגדיל את סכום המשכורת שלו ולא מביא מהוריו כי חס על כספם -אבל ביתי מרגישה שהוא לא מכבד את הצורך שלה לחוס גם על המשפחה שלה. הוא לא טוען שלא תעזור אלא אופן העזרה שלו מגיע עם צנזורה ובדיקה מדוקדקת שמפריעה לה מאד-לא כך היא נוהגת לעזור לנו... על הרקע הזה היו להם ויכוחים רבים כמו גם על היכנסות שלו לכל נישה,כל דבר הוא רוצה שיתוף וזה חונק. הוא מחווה דעה (לא כופה אבל מתערב ומביע דעה) בכל נושא ,כסף,ביגוד,כלי בית,זמן פנוי -הכל נעשה איתו ועל דעתו ולעיתים זה מביא להרגשת חנק -והוא לא קולט מה הבעיה "אנחנו הלא שותפים בהכל" הוא משדר נעימות אבל לטעמינו יש משהו שתלטני ורכושני מתחת לנעימות הזו , נראה שהוא הגיע עם איזשהו דגל של שותפות שחייב להתבצע כאן ועכשו מבלי לתת לתהליכי הזמן וההרגל לעשות את שלהם , הוא טוען שאין לו בעיה לתת לנו אבל רוצה לבדוק אם יש צורך ולפי הצורך לקבוע את גובה הסכום (מה שגם גורם לנו אי נעימות מאד גדולה לקבל את הכסף -דבר שלא היה קיים עד כה, כשהיא בלב חם ואוהב נתנה) מה דעתכם על הסוגיא ? אני מדגישה שהבעיה כאן מבחינתה היא ריגשית על אופן ההתנהלות שלו ולא בענין הטכני (של לתת או לא לתת וכמה ואם בכלל וכ'ו ) השבוע נושא השתלטנות וחוסר הרגישות שלו לרצונותיה ורגשותיה של אשתו -למרות שאין ספק שהוא אוהב אותה -הפכו לויכוח משפחתי מאד חד והוא התבטא בצורה תוקפנית ופוגעת ומישהו מבני הבית ענה לו בשפה דומה וזה לא היה נעים. תודה מראש

לאמא המודאגת בקשר לכסף

ב"ה לאמא המודאגת שלום, עד כמה שתנסי להיות אובייקטיבית ולפשר בין פערי התפיסות שקשורים לבתך ולבעלה, אתם עלולים שלא מרצון כלל להחמיר את המתחים בין בתך ובעלה וזה מסוכן. על פי תורה אמנם בעלה רשאי להיות מעורב בהחלטותיה לגבי הכסף. כנראה שאין מדובר בסכומים קטנים לצדקה, אלא במאות שקלים. ייתכן שהיה מחמיר פחות, אם לא היה מרגיש את המגמה שלה לעשות דברים ללא ידיעתו ומאחורי גבו. ולכן, אני מציעה לך, שתשדרי לה שעליה לשתף אותו בדעותיה וקבלת ההחלטות ועליהם לקבל החלטות ביחד. זה לא משנה כלל אם הוריו עוזרים להם או לא. מדובר פה בזוג צעיר שצריך לבנות מערכת של אמון הדדי לאורך ימים ושנים, והתערבות ההורים לטוב או למוטב עלולה לפגוע קשות בתהליך הבניה הזה. עליכם להתעלות מעל השיקולים האישיים ולהודיע לבתך ולבעלה שהם ורק הם מקבלים יחד החלטות שנוגעות לשניהם, ואינם מערבים אתכם בקבלת ההחלטות. כדאי מאוד שיהיה להם רב פוסק הוראה שיפסוק בכל עניין שהם חלוקים עליו בדעותיהם. בהצלחה והרבה נחת, הילה קריספין 052-7637257

בהמשך לשאלתי על התמיכה הכספית של הזוג בנו-הדגש הוא שמה שמפריע לכולנו זו ההרגשה האדנותית בה הוא נעשה שותף

ומעונין להכתיב כמה ולמה -על אף שהרוב הגדול של הכסף הוא שלה. היא לא מסתירה ממנו ולא עושה מאחורי גבו אבל מרגישה אי נעימות ברצון שלו להכנס לכל ענין ולקבוע גובה סכום (לא מפרגן )-והכסף הוא בעצם שלה. הוא מאד מפונק ורגיל מהבית שהכל נעשה על פי החלטתו ושיקוליו והגם שהוא משתף אותה עדיין יש הרגשה של שתלטנות מעודנת על הוצאותיו הוא לא מקפיד אבל עלינו הוא בודק בזכוכית מגדלת כל הוצאה האם אין טעם לפגם להכנס בהתלהבות כזו לשותפות כשהוא מביא סכום כ'כ זעום ולהתיישב על הכסא הגזבר "באמת" (על משקל "ותשב עליו באמת")...לנו זה צורם ואנחנו מרגישים מאוכזבים שבעוד שאנחנו כ'כ מפרגנים לו בכ'כ הרבה מובנים -הוא,עינו צרה בנו וזה יוצר הרגשת ריחוק.

הוספה לתשובתי

ב"ה לא ציינת האם אתם/הם שומרים תו"מ - אני מניחה שכן. עם כל התסבוכת שבעניין והרגשת העוול וה'לא פייר' כיוון שהיא מרוויחה יותר וכו', עדיין אני סבורה שכדאי לתת להם להתמודד לבד עם הסוגיות ביניהם, ו/או ביחד עם רב שינחה אותם, מתוך הנחה ששניהם מקבלים מרות מדמות ברת סמכא. התערבות של הורים, גם במקרה שנראה שאתם מאה אחוז צודקים והוא מאה אחוז טועה, עלולה להיות הרסנית. לפעמים יש נתונים שאינכם יודעים או אינכם מביאים בחשבון. אדם קרוב אצל עצמו והאהבה [לבתכם] מקלקלת את השורה. אם הבת משתפת אותכם בכל מה שקורה בינה לבין בעלה, וזה פוגע בקשר שלה איתו, כדאי לכוון אותה בעדינות לדמות נייטרלית שאיתה היא יכולה להתייעץ. אני מניחה שבעלה פגוע מהמעורבות שלכם בכל הענין. הרגשה אדנותית שלו מעוגנת בהלכה. אולי זו הצורה שבה הוא מביע את אדנותיות, נוצרה כיוון שבתכם קשורה אליכם וקשה לה לקבל מרות ממנו.

הסרת עין הרע וברכה לבת

בתי בת 27 ואין לה מזל ליצור קשר עם המין השני. הייתי רוצה לדעת אם יש עליה עין רעה וגם לקבל ברכה למציאת בן זוג.

הוצאת עין הרע

ב"ה הכי קל להוציא עין הרע אבל זה לא טיפול שורש. צריך בדיקה מעמיקה יותר. הבת לדעתי צריכה טיפול רגשי משהו יותר רציני. היא חרדתית לדעתי. עברה כמה דברים בחיים בטחון עצמי ירוד. לא מעריכה עצמה ועוד. חייבת טיפול רגשי כדי שתוכל להתחתן טוב לאורך ימים ושנים טובות. אני מתמחית בתחום הזה . בהצלחה.. הילה 0527367257

משפחת הכלה שטלתנים

משפחת הכלה הם אנשים מאוד שטלטנים.והכלה מאוד קשורה לבית. בתקופת האירוסין נסינו מאוד לקבל אותה ולהיות סבלני ווויתרנו למשפחה שלה על כמעט הכל למרות שבמידה בסיוימת רימו אותנו (אמרו שישתטפו בעלות דירה שקנינו לבן -לזוג - חזרו בזה אחרי שהסכמנו לכל הסידורים לחתונה לפי טעמם-ולא ממש לפי טעמינו- על סמך זה -ואצלינו מילה זה מילה).הבן שלנו לוקח צידם בהכל . ממבקר אצלם פי 4 מאצלינו. בקושי מדבר איתנו - ולא מוכן לשתתף אותנובכלל במה שקורה בחייו מעבר לפרטים הכי שטחיים.-אנחנו עדיין עוזרים לזוג כספית כל חודש והוא כועס שאנחנו לא רוצים לתת לו כל הכסף לדירה עד הסוף כמתנה. הכלה אנחנו בקושי מכירים והיא לא עשה שום מאמצים של ממש לתקן המצב הזה ובמידה מסויימת מתנהגת בחוסר נימוס כאשר הם מבקרים אצלינו.הזוג נשואים כבר כ3/4 שנה ואחר כמה תקופות של ניקור מוחלט כרגע אנחנו במצב "יחסים קרים".הוא הקטן במשפחה והאחרון להתחתן ויש לנו יחסים די טובים אם שאר הילדים (האחרים כולם בנות) והחתנים.אני גם ידעת טוב מאוד לעשות הגבולות ביןמעורבות והתעברבות - אבל היחסים ביניו במקרה הנ"ל- רחוקים מאוד אפילו להגיעה למצב של הבעיה הזה...הוא לא מבין למה אני מרגישה פגועה ולמה אני כל כך כועסת עיליו והוא לא רואה צורך לעשות שום מאמץ מצידו לשפר המצב ולא מוכן לדבר איתנו בצורה כנה וגלוי בכלל - לכל אמירה בנידון הוא רק שותק.בקיצור אני לא רואה שום תקווה אמיתי ואני מעבר לדיכאון על המצב.

לאם הכאובה שלום

כאבך מובן וניכר. לצערנו אחד מסימני הגאולה הוא בת תקום באמה. כלה בחמותה וכו. מצוות כיבוד ההורים הכי בסיסית שלדור שלנו וקודמיו מובנת מאליה.. לא מובנת מאליה לדור של היום. כנראה הבן מפונק והתרגל לקבל הכל ללא מאמץ. גם אני סבורה שצריכה להיות הדדיות. תעבירו מסר הכי טוב בשיחה ישירה שאתם פגועים מכפיות הטובה ונתינתכם אינה מובנת מאליה. לאחר שגידלתם וחיתנתם נתתם והענקתם וכו וכו אתם רוצים לראות קצת נחת ובמקום זה חווים כפיות טובה. חשוב להראות את הכאב ולא את הכעס. אם התגובה תמשיך להיות אדישה.. תפסיקו לתת. יש כאלו שלומדים בדרך הקשה אם בכלל. לפחות לא תרגישו פראיירים. תתנחמו בבנות הטובות שלכם. לא חייבים לתת לילדים הבוגרים באותה מידה. בברכת חג שמח..

רעיון למתנת יום הולדת

ברצוני להתייעץ עם מומחי הפורום, אני מעוניין לקנות לרעייתי מתנה לרגל יום הולדת מיוחד שעומדת לחגוג, אני מחפש רעיון למשהו שיגרום לאשה להרגיש שווה ומוערכת לאורך זמן, ולא סתם מתנה טכנית שאיננה מתאימה לה, אשמח מאוד אם מי מהמשיבים בפורום יציע רעיונות טובים, ובטוחני שיהיה זה לעזר לאחרים גם כן. תודה רבה

לבעל המסור

איזה יופי של שאלה.. לשם שינוי!! קודם כל תחשוב לבד או עם הקרובים אליה שמכירים אותה טןב.. נניח אחותה. . מה היא היתה שמחה לקבל להיום הולדת. שנית תלוי בתקציב. אם יש לך תקציב של אלפי שקלים זה יכו להיות טיול או בילוי מיוחד או קורס מעניין. אם תקציבך עומד על מאות שקלים.. נקים בדכ שמחות עם תכשיט או בגד וכמובן חשוב לבחור אותו ביחד איתה ועם הרבה סבלנות. מזל טוב ובהצלחה!!

בחירת בן זוג - מה עם הרגש?

בס"ד שלום רב, יצאתי עם בחור 3 פגישות. אתמול הוא נכנס להורים שלי. יש לבחור מידות טובות ויר"ש. מבחינה רגשית, אני לא יודעת איפה אני עומדת. אתמול שאבא שלי הקפיץ אותו לתחנה מרכזית וישבתי מאחורה, סימסתי עם חברות שלי. לא היה לי חשק לצאת מהרכב וללוות אותו עד לתחנה. אני לא יודעת אם זה תקין. הרבה מאמרים אומרים שלא בוחרים בן זוג לפי אהבה. אני חושבת שהרגש גם צריך להיות שותף לתהליך. השאלה כמה? האם לפסול בגלל זה? זה לא בחור ראשון. אני כבר בת 24 . אני לא יודעת אם עם בחור אחר יהיה אחרת. ניסיתי עוד בחורים. מבחינה שכלית נראה לי מתאים והצד הרגשי עוצר אותי. אני טיפוס חם ורגיש בד"כ. ניסיתי כמה סגנונות.אני מהבית חרדית. המשפחה הרחבה שלי מעורבת - חלק דתיים לאומיים, חלק חרדים וחלק חילוניים. אני לא יודעת מה לעשות.אולי אני לא צריכה לחשוב יותר מידי ופשוט ללכת על זה וזהו. אשמח לקבל עצה. תודה

לבת ה24 שלום..

אם הבחור לא דוחה אותך ואת מחבבת אותו ונהנית להיות בחברתו.. סביר להניח שהרגש יתפתח עם הזמן. יש התאמה ויש משיכה וזה לא תמיד חופף. העיקר ההתאמה. אם את זקוקה לשיחה מעמיקה יותר אשמח לעזור. הילה 0527637257

בחירת בן זוג - מה עם הרגש?

בס"ד שלום רב, יצאתי עם בחור 3 פגישות. אתמול הוא נכנס להורים שלי. יש לבחור מידות טובות ויר"ש. מבחינה רגשית, אני לא יודעת איפה אני עומדת. אתמול שאבא שלי הקפיץ אותו לתחנה מרכזית וישבתי מאחורה, סימסתי עם חברות שלי. לא היה לי חשק לצאת מהרכב וללוות אותו עד לתחנה. אני לא יודעת אם זה תקין. הרבה מאמרים אומרים שלא בוחרים בן זוג לפי אהבה. אני חושבת שהרגש גם צריך להיות שותף לתהליך. השאלה כמה? האם לפסול בגלל זה? זה לא בחור ראשון. אני כבר בת 24 . אני לא יודעת אם עם בחור אחר יהיה אחרת. ניסיתי עוד בחורים. מבחינה שכלית נראה לי מתאים והצד הרגשי עוצר אותי. אני טיפוס חם ורגיש בד"כ. ניסיתי כמה סגנונות.אני מהבית חרדית. המשפחה הרחבה שלי מעורבת - חלק דתיים לאומיים, חלק חרדים וחלק חילוניים. אני לא יודעת מה לעשות.אולי אני לא צריכה לחשוב יותר מידי ופשוט ללכת על זה וזהו. אשמח לקבל עצה. תודה

לבת ה24 שלום..

אם הבחור לא דוחה אותך ואת מחבבת אותו ונהנית להיות בחברתו.. סביר להניח שהרגש יתפתח עם הזמן. יש התאמה ויש משיכה וזה לא תמיד חופף. העיקר ההתאמה. אם את זקוקה לשיחה מעמיקה יותר אשמח לעזור. הילה 0527637257

האם לשדך בחורה תורנית דתית לאומית עם בחור פחות תורני אבל עם מידות טובות מאוד?

מדובר בבת 24 דתיה לאומית תורנית שנפגשה עם כ 20 בחורים . הבחור האחרון שיצאה עימו היה בחור תורני עם כיפה אמריקאית והם יצאו כחודשיים נוצר בנתיים חיבור אך בסופו של דבר תקבלה החלטה לנתק את הקשר עקב אי התאמה . כעת הבחורה יוצאת עם בחור שלמד במסגרת דתית לאומית תורנית , אך הבחורה היא יותר רוחנית והוא פחות דתי ממנה. מבחינת מידות מדובר בבחור טוב מאוד. קיים גם חיבור מבחינה אינטלקטואלית ויש מציאת חן.הבחורה מתלבטת מאחר והבחור פחות תורני ממנה . אשמח לקבל התייחסותכם

בת 24 שיצאה עם הרבה בחורים

סביר להניח שאם הבחור דתי ובעל מידות טובות.. המצב הרוחני שלו יעלה ולא ירד. אם יש תקשורת טובה ומציאת חן, והבחורה תכבד את בעלה כפי שהוא.. וגם הוא יכבד אותה, הוא בעזרת השם יעלה גם ברוחניות וגם אם לא אלא ישאר כפי שהוא כעת, כדאי ללכת על זה. בברכת הצלחה, הילה קריספין

לשאת אשה המבוגרת ממני בהרבה?

ליועצי ינ"ר הנכבדים שלום, אודה עזרתכם. אני גבר דתי חד-הורי מעל גיל חמישים+ילדים רבים. יש אצלי מצב משפחתי מורכב עם הילדים, ועד עתה לא מצאתי שידוך שגם תתאים לי וגם תסכים להיכנס למצב המורכב במשפחתי. הכרתי כעת אשה שמתאימה לי אישית מבחינת האישיות, מטרות בחיים, שפה משותפת וכולי. והיא עירנית, מתקשרת היטב, חיובית וסבלנית, ויודעת לנהל בית. אבל היא על פי דבריה בשש שנים מבוגרת יותר ממני, והגיל שלה נראה עליה היטב במראה החיצוני. ואני רגיש לעניין היופי והמראה החיצוני. אני נראה ומתפקד גם פיזית כבן 40 (בלי גוזמה), דבר המעצים בעיני את הפער. גם לאדם שלישי שיסתכל עלינו פיזית ההבדל יראה גדול מאוד. שאלתי אליכם, אם יש חשש שהבדל הגילאים הזה ובפרט בגיל מתקדם כמו שלנו, יכול להוות בעייה. אולי כעת, אולי בעתיד? בעיות של התאמה רגשית, חברתית או ביחסי אישות? אדגיש כי אין לי דעה קדומה נגד גיל מבוגר ממני רק שאיני רוצה להיכנס לבעיות - אם יש חשש להן - ואני כן רגיש למראה החיצוני. איני יודע מהו מצבה הרפואי אבל רב אחד יעץ לי בעבר לגבי שידוך אחר להחליף הדדית ויתור על סודיות רפואית ולברר הכל. אודה על תשובתכם.

לבן החמישים שנראה צעיר

יש התלבטות ברורה כי יש צדדים לכאן ולכאן. אני הייתי שואלת : האם אתה יכול לראות עצמך נשוי לה בעשרים השנים הבאות ויותר? אם לא - המשך לחפש. בהצלחה

שידוכים שלא הולכים

אני בחור בן 38 כמעט שנים מחפש בת זוג מה לא עשיתי :תיקונים לזיווג,3 פעמים היתי בעמוקה,שדכניות,הכרויות אינטרנט אני מקבל המון סרובים מבחורות עוד בטלפון בקושי מגיע לפגישה אולי בגלל הגיל אני לא יודע כיאלו יש לי צרעת ובגלל הגיל שלי ( אני נראה מעולה וצעיר ב10 שנים מהגיל שלי) כל החברים שלי התחתנו ויש להם כבר ילדים די גדולים כל האחים שלי כבר התחתנו אחותי הקטנה בקרוב מתחתנת והיא בת הזקונים ואני הבכור נמאס לי אני עייף כבר אחרי שנים של חיפושים ההורים כבר לא מעירים (אין להם כבר מה להגיד לי ) אני לא כל כך בריא כלומר אני חולה אפילפסיה אבל מתפקד טוב (לא היה לי התקף שנים)אבל זה לא מה שמפריע לי בשידוכים כי מי שתאהב אותי תקח אותי איך שאני במקצועי אני רואה חשבון מתמחה אני מסורתי אומנם לא שם כיפה ועושה הכל שומר שבת הולך לבית כנסת מניח תפילין שומר כשרות נסיתי גם לשים כיפה ולצאת(בהנחה שילך לי בשידוכים התיייאשתי וכבר לא שם כיפה אבל עדיין ממשיך מאמין רציתי להתייעץ אולי כבר לעשות ילד מחוץ לנישואים עים משהיא וזהו(אני לא רוצה להשאר ערירי ולמות לבד) אלא אים כן יש דעה אחרת ויש תקווה אשמח לשמוע מה הדעה אולי יש עיכובים כלשהם בתודה

בן 38

שלום לך.. קודם כל כדאי השתדלות רוחנית לבדוק מזוזות ותפילין ולהחליף למהודרים אם יש צורך. שנית לגשת לתירפיסט רגשי ולעבור סידרת טיפול שיביא אותך למקום של בטחון עצמי והערכה עצמית ודימוי עצמי טובים יותר. כנראה יש מקום לאחר המון השתדלות במה שמחוץ לך.. לטפל במה שאצלך בפנים.. בנפש. בהצלחה

תקוע

שלום וברכה תודה מראש על הנכונות לעזור אני בחור ״חרדי״ בן 29 התחלתי שידוכים בגיל 24 בגלל״גיבנת״ וללא גיבוי מספיק של ההורים שהיו מלאים חששות ולא יודע מה עוד כעת אמי נפטרה ואבי טיפוס רחפן וחסר אחריות כך שאני ברשות עצמי אני מאוד מוכשר ורחב אופקים ולומד בישיבה ובאוניברסיטה הפתוחה במקביל דבר שגרם לי קצת לחוסר זהות וכיוון בצירוף עם שנות ההמתנה הארוכות בהן אני מתקשה להשקיע כבעבר ולהתרכז במסלול תכליתי ומסודר קשה לי למצוא בחורה שתכיל את כל מה שיש בי הן אינטלקטואלית והן רגשית כמו כן בחורה שלא מושכת אותי במידת מה ולא מגלה יוזמה וענין מספיק -קשה לי לפתח איתה קשר ולהתקדם הלאה בחודשים האחרונים המצב הידרדר ופעם אחר פעם הכל היה תקוע לגמרי ולא הצלחתי להמשיך מעבר לפגישה אחת וכן הצד השני לא גילה בי ענין ניסיתי להיעזר ביעוץ אבל אני. מאוד מודע לעצמי וביקורתי ,כך שקשה לחדש לי משהו אני פשוט יודע מה אני צריך כדי להיפתח ודווקא קל מאוד לפתוח אותי ולקנות אותי רק שכמעט מעולם לא פגשתי בחורה שפשוט עשתה את זה מה עושים ???

,תקוע' יקר,

ממליצה בכל פה ללכת למאמן טוב שיאמן אותך. כמו כן ישנה תכנית הכנה לנישואין לבחורים ' לקראת חתן'. ממליצה. התקשר אלי לפרטים 0527637257

חוסר סיבולת למשפחת בעלי

אנו נשואים שנתים יש לי בעיה רצינית עם מישפחתו של בעלי הם בהתחלה לא רצו אותי ועשו הכל ע"מ שלא יתחתן איתי למרות זאת נישאנו היום בדיעבד אני חושבת שזו טעותץ כי אני רק סובלת מהם ומבעלי אני לא יכולה לאמר עליהם משהו רע כי הוא לא מוכן לקבל את זה ויוצא נגדי הגעתי למצב שבו אני אומרת או אני או הם אני מעונינת בנתק מוחלט הם מפריעים הורסים ומשפיעים עליו הוא משקר לי עושה דברים מאחורי גבי לא עומד מאחורי גם אני צודקת והם כמובן שרואים שהוא לא איתי שמחים כיביכול ואומרים הנה גם הוא יודע שאני טועה מה עושים אני חסרת אונים כל מי שאני שואלת אומר את לא יכולה לבקש ממנו להיתנתק אז מה אני אמורה לעשות?????????????????

חוסר סיבולת

לנשואה הצעירה וסובלת, צריך לשמוע עוד נתונים גם מבעלך, כדי להבין את המצב מכל הכיוונים. אני מקווה שהוא יסכים ללכת איתך לשיחת יעוץ שתגשר ביניכם ותברר היטב מה האפשרויות הטובות ביותר עבורכם. ברור שאם הוא התחתן איתך בסופו של דבר, למרות התנגדות משפחתו, הוא צריך לקחת אחריות על החלטתו ובחירתו. מצד שני, אולי האפשרות לנתק את הקשר ממשפחתו אינה האפשרות היחידה. צריך לדבר עם שניכם וללבן את הדברים. בהצלחה, הילה

שאלות שליליות

אני נשואה כ-10 חודשים ויש לי כל הזמן מחשבות שליליות על בן הזוג. מחשבות כאילו יכולתי לקבל בן זוג טוב יותר מבחינה רוחנית. אודה לתשובתכם בהקדם.

שלום לך שירה,

את מתארת מצב שבו את מאוכזבת מבן זוגך מבחינה רוחנית. מזה אפשר להבין כמה דברים: א. מבחינות אחרות את כן מסופקת ומרוצה. ב. ייתכן שכאשר החלטת להינשא לו, כן היית שלמה איתו מכל הבחינות, אך אחרי החתונה כאשר גילית מי הוא באמת, התאכזבת, ויתכן שאת מלקה את עצמך שלא בררת מספיק או שלא שמת לב לדברים אחרים, או שההנאה ממנו בתחומים אחרים, האפילה על השיפוט שלך. ג. ייתכן שרמת הציפיות שלך ממנו לא מציאותית, או שאת עושה השוואה [מיותרת] בינו לבין אביך/ אחיך/ בעלים של חברות... וממילא ההשוואה הזו גורמת שאת רואה אותו בצורה שלילית, ואולי לא לגמרי נכונה. אפשרות נוספת היא שכן שמת לב שהוא אולי פחות ממך מבחינה רוחנית אבל זה לא הפריע לך כל כך לפני החתונה, כי שמת את הגש על דברים אחרים. בכל אופן, בכל מקרה, העבודה היא בכיוון אחד בלבד: עלייך לדעת שכאשר מתחתנים, לא מקבלים 'מוצר מוגמר'. למעשה, העבודה רק מתחילה עם החתונה. העובדה האמיתית שלנו היא מול בן או בת הזוג שלנו, ועלייך לשמוח שקבלת את ההזדמנות והזכות מבורא עולם לעשות עבודת השם נפלאה מול בעלך. בוודאי גם את לא מוצר מוגמר. כל אחד מאיתנו הוא 'חומר גלם' מבחינות מסוימות. לאחר החתונה, תוך כדי בניית הזוגיות, בן/בת זוגנו משקף לנו את מצבנו האמיתי, על פי הכלל הידוע שהנחיל לנו הבעש"ט , "הזולת הוא המראה שלך". אם את תחליטי לקבל על עצמך להתחזק מבחינה רוחנית, נניח בתפילה, או באמירת תהילים, למשל תקבלי על עצמך [בנוסף לתהילים שאת אומרת מדי יום] לומר פרק תהילים על בעלך, בכל יום, למשל הפרק של יום ההולדת הבא שלו, ותתרכזי בעבודת השם שלך מול הקב"ה, שהוא השותף השלישי שלכם, הדבר ישפיע על בעלך בדרך ממילא. אם תעירי לו ישירות, זה עלול להחמיר את המצב ולתסכל אותך עוד יותר. אם את חשה שאת 'יותר' ממנו מבחינה רוחנית, מאוד ייתכן שכדאי לך לבדוק את מצבך שלך. לעבוד על הרוחניות של בין אדם לחברו: לדון אותו לכף זכות, למצוא בו את הנקודות הטובות, לארגן ברוח טובה לימוד משותף קצר של שניכם ביחד. ואולי רמת הציפיות שלך גבוהה מדי? זכרי - שניכם צעירים, והכל יכול להשתנות. כל החיים לפניכם, והעבודה לא נגמרת. היא רק התחילה. בכל אופן, כדאי שתתמקדי בעבודת השם שלך, תחפשי איפה את יכולה לשפר ולשכלל, ותתמקדי בנקודות הטובות והיקרות שלו. בהצלחה רבה!! הילה 052-7637257

פרידה או לא

אנחנו נשואים 15 שנה, במקום להתקרב נוצר ריחוק, עד כדי שאנחנו ישנים בחדרים נפרדים. האם לדעתכם ניתן לטפל בסיטואציה כזאת? או עדין להפרד סופית? האם ניתן לגשר בריחוק שכזה? על אף שאני מרגישה שאין ביננו כלום.

לנשואה 15 שנים,

גם במצב כזה ניתן לגשר לדעתי. צריך להיפגש עם מומחה ולדבר. לדעתי עדיף פגישה אחת שלך לבד, ואחר כך להכניס גם אותו לטיפול. אשמח לעזור. הילה קריספין, כפר חב"ד, 052-7637257

כלה טריה

שלום וברכה אני נשואה חודש ואנחנו מנסים לקים יחסים אך לא מצליחים בעלי יש לו זמן זקפה מאוד קצר אני לא ממש יודעת מה לעשות כדי לעזור ובעלי מתבייש לדבר עם המדריך מה אפשר לעשות

לכלה הטריה

כנראה שיש בעיה רגשית. חייבים לדבר עם המדריך, אולי שאת תדברי איתו ואחר כך המדריך יצור עם בעלך קשר, או ללכת לטיפול זוגי אל מומחה. בכל מקרה חייבים לטפל ועדיף כמה שיותר מהר. תסבירי לבעלך שזה דבר טבעי נוורמלי וניתן לטיפול. אבל דחיית טיפול עלולה ליצור משקעים נוספים של אכזבה ,תסכול וריחוק, וצריך לכן לא לדחות את ההתייחסות. יפה שאת מתייחסת למרות אי הנעימות מציפה את הנושא. בהצלחה!! הילה קריספין, יועצת זוגית מטעם ינר, כפר חב"ד 052-7637257

אלימות מילולית

מה עושים עם ילד שמקלל ומיתחצף בלי סוף מעין כפיות טובה הילד בן30 בוגר בגיל עים חסכים גדולים מהעבר בעיקבות ה סתה מצד האבא שלו הגרוש שלי הילד עבר כמה ניתוחים בעמוד שידרה מצד אחד מרחמת עליו שהוא מוגבל ומצד שני קשה לי לספוג את התנהגותו מה עושים

לאמונה שלום..

אשמח לעזור לך בשיחה טלפונית. הילה 0527637257

אלימות מילולית

מה עושים עם ילד שמקלל ומיתחצף בלי סוף מעין כפיות טובה הילד בן30 בוגר בגיל עים חסכים גדולים מהעבר בעיקבות ה סתה מצד האבא שלו הגרוש שלי הילד עבר כמה ניתוחים בעמוד שידרה מצד אחד מרחמת עליו שהוא מוגבל ומצד שני קשה לי לספוג את התנהגותו מה עושים

לאמונה שלום

אשמח לנסות לעזור . אנא התקשרי אלי הילה 0527637257

יש לי שאלה מורכבת שלא אוכל לישאול בפורום הזה

יש אפשרות ליצור קשר טלפוני אם מישהו מהאתר ? תודה

שלום

אשמח לעזור. נא להתקשר אלי 0527637257

מה עושים כשמגלים שהחתן העילוי חלילה חילל שבת

לתדהמתי גיליתי בוואטסאפ שהחתן של ביתי (נשואים חודשים אחדים) נכנס לשם בשבת ...גם אם כן וגם אם לא עדיין מעניין אותי לדעת איך מטפלים במקרה כזה והאם עלי להסתיר את הגילוי מביתי-אשתו ?

לאם ה מודאגת שלום

אכן מצב לא פשוט, לדעתי לא כדאי להתערב כלל בבעיה, למרות הקושי והכאב העצום. יש להניח שהבת כבר גילתה שחתנה הוא לא טלית שכולה תכלת, ואולי מתלבטת מה לעשות. אתם כהורים, בהנחה שמה שכתבת הוא אכן אמת,  יכולים רק לשדר לה מבלי שתדע שעליתם על הבעיה, שאתם תהיו מוכנים להעניק לה  תמיכה בכל מצב. אם תתערבו אתם עלולים לקלקל חלילה, כיוון שההחלטה מה לעשות היא שלה ורק שלה. רק אם היא תפנה לעזרה או ליעוץ, תוכלו להתערב. הרבה הצלחה!!

האם כשהזדקנו הגיע הזמן לפרק את החבילה?

אני ואשתי בני 70+. שנינו פנסיונרים וחיתנו ב"ה את ילדינו. מזה שנים חיי הנישואין אינם אידיאליים ורצופים במחלוקות, כעסים וכו' וכו'. האם זו התקופה בה אנו סוף סוף יכולים לחשוב על פרידה כלומר גירושין או עלינו להמשיך להחזיק את חיי הנישואין "בכח" עד הסוף...

האם לפרק בגיל הזהב

לאפי שלום, קשה להשאר לבד ובפרט בגיל מבוגר בה אנו נזקקים לעזרה וסיוע כאשר הבריאות מתחילה לחרוק. מצד שני, אם רמת הסבל היא בדרך כלל קרוב לבלתי נסבלת ולא טוב לכם ביחד, ולא הצלחתם במשך כל כך הרבה שנים לגשר ביניכם, והסבל רב, מה הטעם להמשיך לסבול. השאלה היא גם מה בת זוגך אומרת. אם שניכם תמימי דעים שעדיף להתגרש ואם אתם יכולים להיפרד בטוב ובהסכמה מלאה, אחרי שכל כך סבלתם במשך שנים, לא צריך לפחד לעשות זאת. מצד שני, אם היא מתנגדת בתוקף להתגרש, ובוודאי יש לה סיבות טובות לכך, אולי תצליחו לקיים דו קיום בשלום בצורה כלשהיא גם הלאה. שכל אחד יתפוס את המרחב שלו מבלי להציק לשני.  הפחד ממה יגידו הילדים והשכנים לא צריך לנהל את ההחלטה.

קבלת החלטה לפני הפגישה ולאחריה ....

שלום לכולם, באמתחתי שתי שאלות שמעסיקות אותי מזה זמן רב אשמח אם תחוו דעדכם: א. האם כדאי לגשת לפגישה גם כאשר הפרטים היבשים לא ממש מתכתבים עם הרצון . והכונה היא גם לגבי דברים מהותיים לדוג' שואפים לאברך ויש הצעה של בחור שהוא חצי חצי וגם בדברים מהותיים פחות לדוג' עדה מצב משפחתי, גיל וכיו"ב לפעמים אפשר שבפגישה תהיה כזו מציאת חן שאולי נהיה מוכנים להתגמש או לחילופין שאחרי הפגישה אני יחזיר שלילי מאותן הסיבות ואז לכאורה תשאל השאלה אבל ידעת את זה מראש ?!... ב. מה דעתכם על מצב שבו נפגשתי מספר פגישות שהיו נחמדות, ככל שהתקדם ,מפגישה רביעית ואילך ,אחרי כל פגישה חזרתי בתחושה שזה לא מתאים באופן כמעט נחרץ ואחרי שישנתי על זה לילה החלטתי שאולי כדאי לנסות עוד אחת וחוזר חלילה . ככל שעבר הזמן מהפגישה הרגשתי לגבי הבחור הלכה והשתפרה . לאיזו תחושה יש להתייחס יותר לתחושה של מיד אחרי הפגישה או לאחרי שמעכלים את הדברים ? כמו"כ אם אפשר בבקשה להתייחס לפגישות של שעתיים -שעתיים וחצי בפגישות מתקדמות האם התחושה שכביכול מיצינו ואין לנו עוד על מה לדבר מלמדת על משהו? תודה רבה , וסליחה שהארכתי .

שלום אורית,

את נשמעת די מבולבלת בנשא השידוכים, ואשתדל להרחיב. שיטת ניסוי וטעייה עובדת בהרבה דברים, גם בשידוכים מסתבר. קיימת פה הגישה שאין צורך לעשות הבירורים לפני הפגישה וסומכים על החוש והנסיון שיוביל אותנו. מאידך, זה עלול להיות מבלבל. ראשית זה לוקח הרבה כוחות נפש להיפגש עם מישהו שלא בררנו עליו מספיק, ולסמוך לאחר הפגישה על הרגש שיתעורר או לא. שנית, הרבה פעמים מתעורר רגש מסויים רק מפני שאנחנו רוצים את הקשר ואת הריגוש. מסתבר שלא קל ללכת בשיטה הזו.

לדעתי עליך להיעזר במישהו שאת סומכת עליו או עליה לגבי השידוכים. זה יכול להיות קרוב/ת משפחה, או חברה טובה בוגרת, שיעשה לך כמה שיותר בירורים לפני הפגישה. כך תמנעי מעצמך להפגש עם בחורים שלכתחילה לא מתאימים לך.

שנית עליך להגדיר לעצמך מה את רוצה. על מה את לא מתפשרת, ועל מה את מוכנה להתגמש. מדברייך נראה כאילו את סומכת על הצד השני שיגיד את הכן או את הלא לשדכנית, ואז את מנסה לזרום עם זה. זה לא נשמע טוב, עליך לבוא עם דעה משלך.  נסי לשבת עם דמות בוגרת ומנוסה אולי אפילו עם שדכנית ישרה משוללת אינטרסים, ולבדוק בינך לבין עצמך במה את מעוניינת. מה הכי חשוב לך. איזה תכונות מדברות אליך. איזה דברים הם מעיקר הדין ואיזה מהם הידורים. עושה רושם שאת לא ידועת מה את רווצה ולכן מעדיפה שמישהו אחר יחליט בשבילך. לסיכום, אני מציעה לך להגיע לייעוץ בתחום עם דמות מתאימה ולהגדיר לעצמך בצורה הכי מפורטת מה מתאים לך, ואז לצאת שוב לשידוכים לאחר ברורים מתאימים. בהצלחה!

 

מתחתנת עוד חודש וחוששת

בעוד חודש אני מתחתנת בעז"ה. ברוך ה' זכיתי בבחור עדין ובעל מידות נפלאות שהלוואי עלי... הפחד שלי הוא מעצמי... קצת קשה לי לכתוב על עצמי אבל בכולופן- אמי היא אישה עם פתיל קצר בהגזמה, צעקות וצרחות בבית זה עניין שבשגרה. עם השנים זה הפך להיות השפה בבית של כולם. זה השפיע עלי מאוד אני נרתעת מצעקות בצורה קיצונית. ואם כל זה, ההרגל הזה חדר גם בתוכי. ולעיתים, אומנם לא כל הזמן, אבל כשיש משו שנוגע בנקודות מסוימות שמפריעות לי, אני צועקת ומגיבה לא בפרופורציה, אני מאוד חוששת מעצמי שלא אתפרץ על בעלי. אני שונאת את תכונת הכעס ועובדת על עצמי רבות על כך. אם כל זה אני עדין לא מצליחה להיגמל ממנה לגמרי. אני מרגישה שכל התכונות האחרות הטובות שלי לא שוות כלום כאשר אני מגיבה כך. אני נורא מתוסכלת מעצמי וחוששת מאוד מההשלכות של תכונה זו על חיי הנישואים... במיוחד שהוא כזה עדין ורגיש שלא מכיר מצב של להרים את הקול...

לכלה בדרך שלום

לדעתי כדאי שתעברי טיפול רגשי שכולל ריפוי טראומות וחרדות. באחת השיטות המקובלות היום כגון טאט, נתיב ה-א.ב. וכדומה. אשמח לעזור אני מתמחה בזה. הילה 052-7637257

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130