בס"ד שלום רב, אני בת 45 ומאז שאני ילדה כוססת ציפורניים.עם השנים ניסיתי כל מיני שיטות להפסיק וזה החזיק מעט זמן.אני מצליחה רק באגודלים לא לכסוס. הזמן הכי קשה זה דווקא כשקוראת ספר שמרוכזת מאוד.כשאני עסוקה או עובדת אז אין לי צורך בזה. כשהם מתחילות לגדול אני ממששת אותם עם האגודל ואז זה מפריע לי ואני כוססת עד תום. זה מפריע לי מאוד והייתי רוצה עזרה בזה במיוחד מבחינה אסטתית כי כשאני מול אנשים אני לא כוססת בכלל.רק כשאני לבד. מה אפשר לעשות כדי להפטר לתמיד מהרגל רע זה ומה השורש לצורך הזה בכלל? תודה מראש יעל

לקבל את עצמי, להרפות ומכאן לחפש את השורש והצמיחה

יעל שלום. את מעלה בעיה אותה את סוחבת כבר שנים רבות ואף מנסה להפתר ממנה לאורך השנים. סביר להניח שיש לך רגשות לא נעימים כלפי עצמך על כך שאת לא מצליחה להפטר מהרגל זה למרות שאת רוצה. ייתכן שאת מאוכזת מעצמך,כועסת,מאשימה את עצמך ועוד. את צודקת, אבל במקום הזה קשה מאוד להתקדם. כשאנחו כועסים, מאוכזבים ומאשימים את עצמו בד"כ אנחנו נשארים תקועים באותו מקום. לכן קודם כל צריך ללמוד להרפות, לקבל את המקום הזה,לא להיות בכעס ושאר רגשות קשים כלפי עצמך כמצויין לעייל ומכאן אפשר להתחיל לנוע. לשאול את השאלות הנכונות,לנסות להבין מה את מרוויחה כשאת כוססת ציפורניים,על איזה צורך זה בא לענות אצלך,מה היה ועדיין חסר לך שפעולה זו משלימה את אותו חוסר, על מה את צריכה לוותר בשביל לקבוע לעצמך כללי התנהגות אחרים לאט ובהדרגה. מי עוד יכול עזור לך להתקדם חוץ מאשר את, לפעמים אנשים הסובבים אותנו יכולים לסייע לנו לא מעט. ייתכן מאוד שיהיה קשה לך לעשות את כל מלאכת העבודה הזו לבד ותצטרכי לשבת עם איש מקצוע שילווה אותך בכל התהליך. אגב, לעיתים הידיעה מה התנהגות זו שלי מפריעה לסובבים אותי, בני ביתי וכדומה, גם יכולה לעזור לך למצוא את הכוחות לטפל ולהתגבר על הבעיה. בהצלחה בני וורצמן מאמן ומטפל אישי ,זוגי ומשפחתי

לפני כחודשיים פניתי אליכם לאחר שראיתי איך הטיפול בו התחלתי נתקע ולא מתקדם . רציתי לעדכן שמאז הטיפול נהיה זוגי ולא פרטני רק איתי ושישנם עליות וירידות אך מסתמנת דרך טובה וחיובית . יש עדיין הרבה על מה לעבוד אך רואים שיפור ביחס שלו , ישנו שיפור משמעותי בכמות של המריבות והמתחים , הוא יותר קשוב מאי פעם ובאמת משתדל גם איתי וגם עם הילדים . אנחנו כמובן ממשיכים בטיפול . רציתי להגיד תודה ולקוות שבעוד בתים הדברים יסתדרו ושבאמת ישכון השקט והשלווה . ולגבי חברותיי לצרה מה שאני יכולה להגיד זה ללכת עם צו ליבכם , להקשיב אינטואיטבית לקול הפנימי שלנו , זה בעצם מכוון לשתי הדרכים : ללכת לטיפול או להתגרש . מה שבטוח זה שאף אישה / ילדים רכים לא צריכים להשלים עם טרור בבית .

כוחו של היחיד

שלום רב נוסף על דברי המלומדים שלפני עם דבריהם אני מסכים ומחזק, ברצוני להדגיש נקודה נוספת. אחד מסודות הטיפול המשפחתי והזוגי הוא ההבנה כי המשפחה היא מערכת אחת שלמה, יחידה אחת, ולכן פעמים רבות אפשר לחולל שיני מהותי במערכת היחסים הזוגית גם כאשר רק אחד מבני הזוג מגיע לטיפול. אומנם חשוב להדגיש כי רצוי, חשוב ויותר יעיל כאשר שני בני הזוג מגיעים לטיפול, אך אם אחד מהם אינו מוכן ללכת לטיפול, זו עדיין אינה סיבה להרים ידיים ולהתייאש משיפור הזוגיות. גם כאשר אחד מבני הזוג מגיע לטיפול ועושה את העבודה הפנימית שלו בלי להתחשב מה קורה עם בן זוגו, לדבר זה ישנה השפעה גדולה על בן הזוג וזה עצמו גורם לבן זוגו לעשות עבודה עם עצמו, ללכת לטיפול וכדומה. יהיה אולי מי שירגיש שהוא פרייר, אך בשביל להציל את הזוגיות או לפחות בשביל לנסות להציל אותה, כדאי לגלות בגרות פנימית ולעשות גם את הצעד הנ"ל. בנימין וורצמן מטפל זוגי ומשפחתי 0525666968