מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 29/10/2020 י"א חשון תשפ"א
יהודית בייטלר

יהודית בייטלר

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

בעקבות שאלתי הקודמת - אני לוקחת את ההמלצה ומחפשת מנחה/ת הורים בירושלים

אני בהחלט מסכימה עם דברי המגיבות על כך שיש העדר גבולות וחוסר כבוד ואנו מחפשים מנחה או /ו מטפל /ת משפחתית באיזור ירושלים . תודה ואשמח אם תהיינה הצעות מצד מטפלים על מנת שנוכל להתחיל בתהליך של ייעוץ בהקדם ...

יעוץ למיכל

למיכל היקרה אשמח לייעץ לכם אני יועצת חינוכית ועסקתי רבות בהכוונת הורים לגבי בעיות משמעת והתנהגות של ילדים . כמו כן התמחיתי בפסיכותרפיה אינטגרטיבית שגם עוסקת בנושא של תקשורת בין הורים לילדים והעצמת הסמכות ההורית. ואני מטפלת בשיטת ההתנהגותית קוגנטיבית שמצליחה לעזור לאנשים לעשות שינוי בחייהם בזמן קצר (יחסית) ליצירת קשר יהודית בייטלר טל'02-5860395 נייד 0548406366

תחושת חוסר אמון במנהלת בי"ס

ביתי בת 13, בבית ספר דתי, הילדה נתקלת לאחרונה במס' מקרים בהם המנהלת מאשימה אותה בעניינים מסויימים, הילדה מכחישה והמנהלת לא מאמינה לה. הילדה דוברת אמת!! עקב כך היא ממורמרת ולא הולכת בשמחה לבית הספר, היא מרגישה שהמנהלת ממש לא אוהבת אותה. יש לציין כי דיברתי עם המנהלת על מקרה ספציפי שהיה בינהן, כמובן שהמנהלת מכחישה את העניין. הילדה תלמידה חרוצה ובי"ס ברמה לימודית גבוה וגם רוחנית וחבל לי להעביר אותה למקום אחר. אנ יהצעתי לביתי לקיים מפגש משולש עם המנהלת וההורים ולהעלות את כל הבעיות אך הילדה אינה מסכימה לומר לפגוע במנהלת ולומר את מה שהיא חושבת עליה באמת. על איזה פתרון הייתם ממליצים לי על מנת לנסות לפתור את העניין וליישר את ההדורים בינהן.

לכלנית שלום

ניכר מדברייך שההתייחסות של המנהלת לבתך מטרידה אותך ואכן זה בהחלט לא נעים אך את לא מספרת לנו על אלו ענינים המנהלת כועסת עליה, האם על התנהגות חוצפנית , האם על פגיעה בחברות או אולי על התנהגות רוחנית ירודה אני מתארת לעצמי שהמנהלת רוצה בטובתה החינוכית של בתך ומתוך כך היא פועלת יכול להיות שלא בצורה הנכונה ולא מסיבה מוצדקת, אבל גם לך וגם לה יש רצון משותף והוא:שבתך תגדל ותצמח לתפארת בגיל ההתבגרות יש נסיון להביע עצמאות ולהתנסות בדברים, ולפעמים לא יודעים להביע זאת בצורה נכונה חלק מהתבגרות הוא גם להיות מודע לאיך ההתנהגות שלי משתקפת בעיני הזולת וכך למצוא את האיזון הנכון בין האני לחברה שמסביבי לפי דעתי יש בהחלט מקום להבהיר דברים עם המנהלת ועם הבת. לא בדרך של התנצחות ולא בדרך האשמה.להבין מדוע בתך נחשדת לחנם, לנסות ללמד עליה זכות אצל המנהלת, ובד בבד לגרום לבת שתהיה מודעת שיש דברים בהתנהגותה שגורמים לחשד וכדאי לשים לב ולהמנע מהם או לעשותם אחרת בהצלחה יהודית בייטלר יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית 02-5860395 054-8406366

מופנמות בין שתי בני הזוג

שלום רב בנסיון נואש לחפש לי מזור להבעיוה שאני סובל ממנו במערכת הנשואין שלי עברתי על הרבה מהשאלות בפורמים למען אוכל ללמוד מהם ולהשוות להמקרה שלי בנתיים לא ראיתי מישהו כותב על בעיה דומה לשלי אזי אני אנסה להציגו בפניכם ואנא תנסו לתת לי איזה כיוון מעבר להאמירה גשו לייעוץ אולי בכל זאת ע''י כמה תובנות שתוכלו לתת לי ישתנה משהו בתפיסה וראיית הדברים וכו' אנו נשואים זה 15 שנה עם שבע ילדים בליעה''ר התחתנו ע''י ''שידוך'' שזה אומר בלי הרבה פגישות ודיבורים בנסיון ל''הכיר'' אחד את השני אשתי ב''ה אשה מצוינת וטובה מאד מסורה להבית באופן יוצא דופן היחסים האישיים ג''כ טובים מאד הבעיה שאנחנו שנינו אנשים ''נורא'' מופנמים וממעטים לבטא רגשות תחושות וחוויות הדבר נורא מתסכל אותי בשונה מאשתי אני לאדם הקרוב אלי כן יש לי את היכולת להתבטא ולא רק אלא מרגיש צורך נפשי גדול להתבטא ולנתח דברים ואירועים ולשמוע את דעתה על דברים שקורים או קרו הבעיה שהמקסימום שהיא יודעת להגיד זה ''אני לא יודעת'' ויודעת לענות בכן ולא, היא אלופה ממש בלמצוא את התשובה בהכי פחות מלים למשל נהנית בהאירוע ? תשובתה כן.. זהו מה דעתך על המוצר ההוא ? וכו' תשובתה לא יודעת... כשעשית כך וכך מה עבר לך בראש עם הבחירה הזו? תשובתה לא יודעת וכו' וכו' הדבר גורם לי לתחושת מחנק גדולה מאד כקול קורא במדבר ובלי הד חזרה אני מרגיש תחושת בדידות נוראה בהקשר בינינו חי לצד אשתי ולא עם אשתי למרות שיש לנו רגשות חיובים אחד להשני ואפי' אהבה יש בינינו ולפעמים אפי אהבה גדולה מאד מאד אבל כשתחושת המחנק עולה לי והצורך שלי לדבר עם אשה לא בא על סיפוקו הדבר מעורר בי כעס כלפיה ולפעמים דחייה וכו' ואני לא יכול להשית לי עצה בנפשי מבחינתה למשל שיחה כזאת שתיארתי כנ''ל היא שיחה ''נהדרת'' ולא מבינה מה הבעיה שלי ומה חסר לי ומה הצורך שלי כשאני מתחיל לספר לה משהו כמו חדשות וכו' הדבר היחידי שיודעת להגיב זה לשאול איזה שאלונת קצרצרה כמו מי? למה? איך?? זהו ככה היא ''משוחחת'' ולא מבינה מה הבעיה שלי עם זה לפעמים כשאני שואלת אותה על משהו למה את לא עונה לי על שאלתי?? ומה דעתך על זה ועל זה וכו' היא טוענת שבמוחה יודעת את התשובה אבל זה נתקעת לה בגרון ולא יכולה להוציא את זה בפה יצויין שהיכולת שלה להתבטא בכתב דווקא כן טובה מאד אפי מצויינת ולפעמים היא עושה שימוש בזה בכל זאת תסכימו שזה לא תחליף לשיחה חייה ואמיתיית אני מאד סובל מכיוון שברחוב בין אנשים גם אני סגור מאד אין לי כמעט ''חבירים'' וכו' אני עובד כעצמאי מהבית ככה שיוצא שאיו לי כמעט עם מי להחליף מלים ו''לשוחח'' עם מישהו שיחות נפש וכו' הדבר גורם לי למצבי רוח קודרים וכו' ולהסתגרות מוגזמת בבית ולא מנסה כבר אפי ליזום שיחות עם אשתי מין סוג של ייאוש כזה יצויין שיש גם פער גדול בינינו ברמת הידע וההתמצאות בכל מיני נושאים שבעולם גשמי ורוחני ככה שגם זה לא מוסיף בהיכולת שלנו לנהל שיחה על משהו עיקר העולם שלה ואופקיה זה הבית הבעל והילדים אפייה ובישול ניקוי זהו העולם שלה וגם מצליחה להיות מאד טובה בתחומים האלו אשה למופת בכל זאת תחושת הבדידות שלי הוא נוראה, מה עושים??????? אודה לכם אם תנסו לעזור לי אולי באיזה תובנה חדשה או עצה טובה או חוות דעת על המצב הזה האם הוא הפיך והאם יש סיכוי לעזור לעצמינו תודה רבה השתקן

יש פתח לתקשורת

לשתקן שלום רב! נראה שכל קודמי בחנו את הדברים שהעלית כמעט מכל כוון, בכל זאת אוסיף ואומר שישנם אנשים שהם שתקנים מטבעם ויש להם עולם פנימי ועשיר שמספק אותם והם אינם זקוקים להחצינו במילים . אבל בכל אופן לקשר הזוגי חשוב שתהיינה הבעות חיצוניות של רגש,שבא לידי ביטוי בדבור ובמגע. נשמע לי שבחלקו זה קיים גם אצלכם, כיון שאתה מציין שיש אהבה בינכם ואפילו גדולה. אהבה לא צומחת סתם כך, אלא נובעת מנתינה וניתן לראות שיישנה נתינה הדדית בקשר שביניכם. לפי דעתי אשתך צריכה להיות מודעת לקושי שלך ולצורך להביע את הקשר שביניכם במילים ובשיחה ואם זה קיים אצלה בכתיבה כנראה שהיא אדם חושב ומרגיש , ויכול להיות שאם תדע ותבין שזה חשוב לך מאד היא תתאמן ותתאמץ כדי שיהיה לך נעים וטוב. בד בבד יכול להיות שגם אתה צריך להתייעל כאיש שיחה . מצד אחד להתעניין באמת בעולמה האישי שלאשתך וזה אומר דברים שמעניינים אותה והם חלק מעיסוקיה ולהחמיא לה על דברים שהם חשובים מבחינתה וכן להיות קשוב להרגשתה האישית. מצד שני לשתף אותה בעולמך , בחוויותיך ,לשאול בעצתה באמת מתוך שחשובה לך דעתה. יכול להיות שאם היא תחוש בטחון ונינוחות היא תהיה מסוגלת לדבר יותר . אגב , מעניין לדעת איך היא מתקשרת עם הילדים , האם גם איתם זה דומה, או ששם הדפוס משתנה? ואם כך, אפשר גם ללמוד ולהסיק מסקנות לגבי מניעי שיחה או לגבי מונעי השיחה. יהי רצון שתמצא את ערוץ הקשר הנכון ותתאפשר תקשורת טובה ומספקת בהצלחה יהודית בייטלר

טיפול בבעיות רגשיות אצל בן 8.5

שלום רב, בני בן 8.5, לומד בכיתה ג'. בשנתיים האחרונות עלה חשש מצידנו ומצד המורות שלו כי הוא סובל מבעיית קשב וריכוז. הלכנו לנוירולוג שטען כי לדעתו מקור הבעיה היא רגשית, והמליץ על טיפול רגשי לפני שננסה לעבור לטיפול תרופתי. לצערי, גלגלי הבירוקרטיה בקופת חולים עובדים מאוד לאט, ועברו מס' חודשים ועדיין לא אישרו לנו טיפולים מסובסדים. לאחרונה העלו בפניי את הרעיון להתחיל טיפול כגון רכיבה טיפולית או טיפול באומנות לפחות עד שיתקדם התהליך של הטיפול הרגשי, ואולי גם להמשיך במקביל אליו. רציתי לדעת - איזה טיפול יותר מתאים לבעיות רגשיות- רכיבה טיפולית או טיפול באומנות? בנוסף, הילד מאוד יצירתי, ואוהב לצייר ולעשות יצירות אחרות. האם זה צריך להיות גם שיקול בבחירת הטיפול? תודה רבה.

לענת היקרה

אכן, יש דמיון בהתהגות הנובעת מבעיות קשב וריכוז לבין התנהגות הנובעת מקושי רגשי. על כן, אם הנוירולוג המליץ לכם על טיפול רגשי ,יתכן מאד שהוא לא מצא התאמה מלאה לבעיית קשב ורכוז וזה אכן "יושב" על הקושי הרגשי. לגבי הטיפולים ברכיבה או באמנות , שניהם יכולים לתת לך מענה. בדרך כלל הם ניתנים לילדים שהערוץ הוורבלי [השיחתי] חסום או לא מספיק מפותח והשחרור נעשה דרך האומנות או דרך הרכיבה וההתקשרות לבעל החיים . ישנו היום טיפול במשחק שגם הוא נותן מענה רגשי לילדים בגילאים של בנך. השקול הוא בהחלט לפי הנטייה האישית של הילד. אם הוא חובב טבע ובעלי חיים והוא תנועתי ,הרי שהרכיבה יכולה להתאים לו. ואם הוא אוהב לצייר ולצבוע וליצור בידים, הרי שטיפול באומנות יתאים לו. ובהמשך, יכול להיות שזה יועיל לו ולא יהיה צורך להשלימו בטיפול הרגשי הנוסף. בהצלחה והרבה נחת יהודית בייטלר יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית 0548406366

ילד בן 6 מאוד מתוח

בני בן ה6 הוא ילד חכם מאוד, עם כישורים יוצאי דופן, על פי מה שאומרים הגננת והרב שלו, ולפי מה שאנחנו רואים בבית. עד גיל ארבע היה גם מאוד חברותי ותקשר בצורה מאוד מתקדמת לגילו עם מבוגרים ועם ילדים אחרים. יש לו יכולת ניתוח ריגשית מדהימה, שלו ושל אחרים, והוא יודע לבטא את עצמו ואת רגשותיו. לאחר שעבר גן בגיל ארבע, חלה אצלו הסתגרות, הוא לא מוכן ללכת לחברים, והרבה זוכר לילדים עוולות שעשו לו, ובגלל זה אינו רוצה להיות חבר שלהם יותר. קשה לו למחול על מריבות עם חברים, כך שיש לו מעט מאוד חברים. הוא מאוד ביקורתי כלפי אחרים. גם כלפי עצמו הוא דורש מעצמו בפרפקציוניסטיות. הוא מחייב את עצמו להגיע לגן ראשון, עוד לפני הגננת (בשעה 7:30), קם בשעות מוקדמות, לפעמים גם באמצע הלילה ומתחיל לבכות בלחץ שהוא יאחר. אני כמעט כל בוקר מנסה לעכב אותו כדי שלא יגיע לגן מוקדם מידי. הדרישה הזו מעצמו מביאה אותו גם לטענות והאשמות כלפי, הוא בא אלי למיטה בבוקר "עצלנית! למה לא הכנת לי בגדים?! אתם אף פעם לא מכינים לי בגדים!". האמת היא שאני משתדלת מאוד שהכל יהיה מוכן עבורו, כדי שיהיה פחות לחוץ, והבוקר יעבור בצורה נורמלית גם לבני המשפחה האחרים (עוד ארבעה ילדים חוץ ממנו, הוא השני). לצערי, כשהוא יוצא מהדלת, אני נושמת אנחת רווחה. הלחץ שלו הביא אותי גם להסכים שהוא ילך לבד לגן, כי בזמן שהוא יוצא, אין מי שיקח אותו. אני מרגישה לפעמים שילד בן 6 מנהל לנו את הבית. זה לא בריא בעיקר עבורו. יש לו קטע חזק מאוד של שליטה. הוא מאוד מנסה להיות קורבן מול אחיו שגדול ממנו בשנה, ומנסה להראות שאחיו הגדול הוא לא בסדר. כמו כן, הוא לחוץ מאוד מהמטלות בגן. כשראיתי שהוא כל כך לחוץ, רציתי לצאת איתו ליום חופש שנינו יחד, ליסוע איתו לטיול, והוא רצה בכך מאוד, אך כבר כמה שבועות הוא אינו מוכן ליסוע כי הוא דואג שאם יסע, יפסיד את היצירה בגן, ויצטרך אחר כך להמשיך אותה בגן, כששאר הילדים בגן מתקדמים ביצירה יותר ממנו. הוא נמצא בחוג קריאה, ומקבל מטלה לשיעורי בית לקרוא קטע קצר 10 פעמים. שיעורי הבית האלו הופכים לסיוט, כי מאז שהוא מקבל אותם ועד לחוג הבא, הוא לחוץ שעליו לעשות אותם, ולא תמיד יש לי פנאי לשבת איתו בזמן שהוא רוצה. יש פער בין מה שהוא מבין, למה שהוא עושה. השבוע הוא היה צריך להביא מתכון של עוגה לגן. מאז שחזר מהגן, ביקש ממני שארשום לו את המתכון. אמרתי לו שאני לא פנויה כרגע, אבל אכתוב בשמחה אחר כך. ראיתי שהוא מבין, אבל קשה לו להתגבר על עצמו מרוב לחץ, והוא שאל אותי כל דקה, אם אני יכולה לכתוב לו. כדי לעזור לו ניסינו ללמד אותו שעון, אנחנו משתדלים להכין לו את הדברים שהוא צריך בזמן, ולעשות איתו את שיעורי הבית כמה זמן מראש. אבל, אנחנו לא מלאכי השרת,ולא תמיד אנחנו מספיקים הכל, ואז, הצילו... בעוד כמה חודשים הוא יכנס לכיתה א', ואני חוששת שהלחץ שלו מהלימודים יביא אותו למקום עוד יותר בלתי אפשרי מבחינתו ומבחינת הבית.

לאריאלה, אל דאגה!

את מספרת על ילד שהוא חכם מאד ובעל כישורים יוצאי דופן. שבמעבר -חלה אצלו נסיגה כל ילד מנסה למצוא את מקומו היחודי במשפחה ובחברה. הרצון של בנך להיות מקובל בחברהאליו הגיע ,בא לידי ביטוי בכךשהוא מנסה להחצין ולהבליט את המיוחדות שלו ,שהיא היכולת השכלית הגבוהה והכישורים יוצאי הדופן. אך נראה לי שזה תובע ממנו מחיר ומלחיץ אותו מאד, ולא גורם לו לאושר רב. לא רק זאת ,אלא שהוא סוחף גם אתכם למקום שלו וללחץ הזה, בעוד שמה שהוא צריך זה משענת בוטחת. על כן,הורדת הלחץ צריכה לבוא מתוך הבית. הילד זקוק להרגשה שהוא אהוב ונחמד גם בלי החכמה והכישורים שלו ,אלא סתם כך כי הוא הילד שלכם. ואתם שמחים בנוכחותו ורוצים לעשות אתו דברים בכיף ובכלל לא מודדים אותו בפלס. גם חבוק ולטיפה מידי פעם יכולים לסייע.והעקר התחושה שיש מי שתומך בי ואני יכול לסמוך עליו בעת צרה ובעקבות זה הוא יוכל להרגע. יש גם לשאול את הגננת מה היא חושבת ומרגישה לגביו, ואולי כדאי שגם היא תתן לו אפשרות לקבל את תשומת לבה לא רק בהקשר של עשיה ועמידה בכללים אפשר סתם כך באמצע היום ,לקרוא לו לבחור בו, לקרב אותו אליה להביע לו יותר הבעות רגשיות לדוגמה: "אני שמחה לראות אותך בגן" אני רואה שאתה שמח היום" שאתה אוהב לאכול תפוח.....וכו' עם הזמן הוא יבין שהוא מקובל בזכות כלל אישיותו וידע לשייך את הרצון האמיתי שלו להתנהגות הכלליתשלו מאחלת לך שהוא יחזור אי'ה להיות ילד שמח ומאושר יהודית בייטלר יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית 0548406366

איזה אבחון עליי לעשות לילד שלי?

ילדי בן 10, בעבר עשינו מס' אבחונים כדי לבדוק האם סובל מקשב וריכוז מהיפר או בכלל בכל האבחונים דובר על בעייה רגשית לא זוהה קשב וריכוז והיה חשש קטנטן להיפר אך הוא נשלל מאוחר יותר הילד שלי ילד נבון מאוד, ציוניו לרוב לא יורדים מה 80 אבל יש לו קושי רב כאשר הוא מרגיש שלא מתייחסים אליו או שפוגעים בו הוא מתעצבן בקלות ועל כל שטות, נכנס להיסטריות ודרמות כמעט מכל דבר ונכנס לאינטריגות כמעט כל יום וכל פעם עם מישהו אחר הוא ילד חביב קסום בעל כישרונות רבים, יצירתי מוזיקלי ולמרות כל מה שאני מספרת הוא מקובל מאוד על כל ילדי הכיתה הוא עצמו מרגיש תמיד שרוצים לפגוע בו, שעושים לו...בחוויה שלו הוא רחוק מאוד מהמציאות אני חייבת להבין איזה אבחון עליי לעשות כדי להגיע סוף סוף להבנה מה עובר על הילד ואיך מטפלים היות וניסינו הרבה מאוד דברים הוצאנו כספים רבים והמוסד החינוכי כמובן שולח שוב ושוב לכיוון הריטלין האולטימטיבי בעינהם... אשמח לקבל הפנייה או שלמוע תשובה שתכוון אותי קצת יותר

טיפול ריגשי

אלף יקרה! את שואלת איזה איבחון לעשות ואני שואלת אותך מדוע לעשות עוד אבחון ? הרי באיבחונים השונים שעשית נראה שחוסר השקט של בנך וההתפרצויות שלו נובעות מבעיה רגשית ואולי אפילו ידעו לומר לך מה בדיוק הקושי שלו . לפי דעתי את צריכה להפנות אותו לטיפול רגשי וישנם כל מיני סוגים של טיפולים :יש תרפיה באומנות ויש תרפיה בתנועה יש תרפיה ע"י משחק. כמו כן יש את הפסיכו דרמה - טיפול על ידי דרמה ויש תרפיה על ידי טיפול בבעלי חיים או רכיבה טיפולית. אני מאמינה שהמטפלים השונים יוכלו לבקש את האיבחון הנכון בשבילו כדי לדעת למה לכוון בטיפול לדוגמא: איבחון פסיכולוגי הנעשה ע" פסיכולוג חינוכי מורשה שיש לו סוגי מבדקים רגשיים ידועים וברורים, המאתרים את הקושי הספציפי וכך אפשר לעבוד עליו .אבל גם אם לא,דרך הטיפול המתאים לנטיותיו של הילד המטפל אמור, דרך התהליך הטיפולי, לשחרר אותו מהביצה הרגשית שבה הוא נתון. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת להתקשר בהצלחה יהודית בייטלר יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית 0548406366

האם לנסוע לנופש ולהשאיר את התינוק אצל הסבתא?

שלום, אני אמא ל-6 ילדים. אנו מתכננים נופש בחופשת הקיץ. בהתחלה תוכנן לצאת בהרכב מלא של כל בני המשפחה, אך יש בעיה מבחינת המסלול שלא מתאים לתינוק בן שנה וחצי. לכן הועלתה הצעה להשאיר את הבן הקטן אצל הסבתא שהוא מכיר ואוהב מאוד. אני מרגישה מאוד לא טוב עם זה, כי אני לא יודעת איך הוא ירגיש, וגם לי מאוד קשה לעזוב אותו (מדובר על יומיים-שלושה). הילדים הגדולים לא מבקשים ממני להשאירו היות ואני אצטרך להשאר במלון מבלי להצטרף אליהם לשאר האטרקציות שלא מתאימות לגילו. אני בשום אופן לא רוצה לגרום לתינוק שלנו איזשהו נזק כתוצאה מגעגועים אלינו. אבקש את המלצתכם בעניין. האם לקחת אותו איתנו ולא להצטרף לשאר בני המשפחה לאטרקציות שלא יתאימו לי ולתינוק או להשאירו אצל הסבתא ולגרום לשאר הילדים שלי הנאה מירובה מהחופשה.

נופש נעים

למירב המתלבטת! לשאלתך אם השארותו של בנך הקטן אצל סבתו האוהבת למשך יומיים שלושה , תשובתי היא שלא נראה שהדבר אמור להותיר בו משקעים ונזק בלתי הפיך . ילד בגילו זקוק לדמות משמעותית שתלווה אותו בסדר יומו ואם הוא קשור לסבתו ,נעים לו להיות בקרבתה והיא מספקת לו את כל צרכיו הרי שזה בסדר גמור מבחינתו. אך בהחלט ההתלבטות שלך מובנת וברורה ,שכן היא נעה בין שני צרכים חשובים לך באותה מידה והם: הצורך לספק את ילדיך הגדולים מחד גיסא והצורך להיות קרוב לבנך הקטן שעדיין זקוק לך מאד מאידך גיסא. אם ניתן היה לשלב את שני הדברים בנופש המתוכנן דהיינו לחלק את זמן הפעילות בין המבוגרים השונים שבחלק מהזמן יצאו רובם ואחד ישאר מאחור עם הקטן כך שכולם ישתתפו לסרוגין, ולכולם תהיה חוויה משותפת מה טוב . אבל אם זה לא מסתדר, את בהחלט יכולה "לפרגן" לעצמך ולגדולים את הנופש המיוחל, להנות בצוותא. ובסך הכל יומיים שלושה חולפים יותר מהר מממה שחושבים שיהיה לכולכם נופש נעים ומהנה יהודית בייטלר יועצת חינוכית ופסיכותירפיסטית 0548406366, 02-5860395

מסגרת חוץ ביתית

שלום רב, אנו הורים למאור בן 9 וחצי הבן השני והקטן הסובל מבעיות ADHD ולומד בבית ספר לבעיות התנהגות. מאור אמור לעלות לכיתה ג', במהלך החודש החלו להתפתח דרך הרווחה שינויים והומלץ להכניסו למסגרת חוץ ביתית. על מנת להכניסו למסגרת חוץ ביתית צריך לשנות את הסעיף שלו לקוד 57 במקום בעיות התנהגות לבעיות רגשיות נפשיות. אני כאמא חוששת מתיוג, לא מבינה את ההשלכות של זה ובמלים פשוטות מה זה אומר? יש לי חרדות שזה לא מה שצריך להיות, ואולי אני מחמירה עם המצב של הבן שלי ודי קשה לי שהבן שלי יהיה במסגרת חוץ ביתית מכיוון שאנו משפחה שמאוד אוהבת, דואגת, ואיכפתית כלפי אחד לשני, אנו כהורים מתפרנסים בכבוד ולא נזקקים. השאלה שלי האם זה רצוי לשנות לקוד 57, מה המשמעות במילים הכי פשוטות ומוגדרות?, האם כדאי להכניס למסגרת חוץ ביתית (כאילו שעשינו משהו רע לילד אך זה ממש לא זה) תודה מראש אמא המודאגת

האם מוצו כל האפשרויות?

למיכל המודאגת! מדברייך לא ברור מדוע הומלץ להכניס את מאור למסגרת חוץ ביתית ומה קדם להחלטה זו. ודאי שקוד 57 הוא מונח שמגדיר את הבעיה כקשה יותר אך השאלה היותר חשובה היא האם מוצו כל האפשרויות בטרם יעבור בנך למסגרת חוץ ביתית. היכן מקומכם בתוך מסגרת החלטה זו? ועם מי אתם מתייעצים? להחלטה שכזו דרוש שיהיה אדם אמון עליכם שעמו תוועצו והוא ילווה אתכם בהתלבטות ובהחלטה הסופית כדי שתהיו שלמים עם הדברים. בברכה שיתבררו הספקות יהודית בייטלר יועצת חינוכית ופסיכותירפיסטית 0548406366

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130