מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 28/09/2020 י' תשרי תשפ"א
שלום מאיר אוחנה

שלום מאיר אוחנה , B.A

קבלת קהל

בת

שאלה בנוגע לביתי הבכורה, בת 10 . הסידורים שלי של אחה"צ מהווים בעבורה בילוי הכי טוב שיש. אני מאוד רוצה שתיפגש עם חברות מהשכונה והיא לא רוצה. חברות פונות אליה ורוצות בחברתה וזה מפריע לה ומהווה בשבילה "מיטרד". כשחברה אומרת לה שלום ומה נשמע היא בקושי עונה (מעין "סנוביות"). אני מנסה להסביר לה שחבל כי חברות כן רוצות להיות בחברתה והיא פשוט דוחה אותן ויכול להיווצר מצב שהיא תרצה שיהיו לה חברות אבל הן כבר לא ירצו להיות איתה.היא אוהבת להיות רק עם בנות מהכיתה אך הן לא גרות קרוב אלינו ונוצר מצב בו היא משתעממת אחר הצהרים.האם אני אמורה להתערב בענין זה או פשוט להניח לה?

חנוך לבת ע"פ דרכה

שלום למיטל נראה לי בס"ד שהבת שלך זקוקה לסיוע מקצועי כדי לבדוק את סיבת הרתיעה שלה מלהיות עם החברות שלה, ולהיות מופנמת. יכול להיות שהיא ילדה פקחית וכדאי לרשום אותה לחוג שיעניין אותה שתוכל לבחור את החברות שלה. גיל הבגרות לבנות יכול גם להיות מביך ביחס לחברותיה הפחות/יותר מפותחות פיזית. יש לדבר איתה בנועם ולצאת איתה למקומות כשהיא משתעממת, שעל ידי התחברות זו הילדה תפתח אלייך. בברכה, הרב שלום מאיר אוחנה

מתי יגיע כבר הזיווג שלי

שלום אני עוד חודשים אהיה בע"ז בגיל 34, אני ממש לחוצה, רוצה, משתוקקת להתחתן אבל זה לא קרה עדיין. אני נפגשת מנסה, אני תמיד ממש מתארגנת לפני פגישה אני לא על הדרך פוגשת משהו, אני ממש משקיעה לפעמים קונה בגד חדש, מסתדרת הכל שיהיה לי חשק לצאת מתפללת המון המון ( שירי השירים, נשמת, תהילים וכו' וכו') אבל ...... לדעתי כך: בגילאים אלו יש בחורים שממש לא מענינים משעממים רדודים קצת והם לא מתאימים לי ויש בחורים שהם ממש בסדר, אבל הם לא רוצים למשל נפגשתי עם בחור גרוש בלי ילדים בן 35 והפגישה הייתה מתשע עד אחת עשרה וחצי והיה ממש מעניין ונחמד, ואפילו יכולנו למשיך עוד רק שהיה קצת מאוחר וזה עוד בפגישה ראשונה, לי היה ברור שיהיה לזה המשך אבל הבחור הודיע שהכל היה נהדר והוא לא בדיוק יודע למה אבל זה לא נראה לא, וזה בעצם הבחורים האחרים שהם כל כך בסדר וממש כף לדבר איתם אבל יש להם סוג של תקיעות או משהו כזה וזה לא ממשיך. מה עלי לעשות, האם כדאי לפנות לייעוץ, ובכלל מה לדעתכם אני צריכה לעשות?

מתי יגיע כבר הזיווג שלי

בס"ד, נאמרו כאן הרבה עצות טובות למינהם, אני מבין אותך, את כאישה, זקוקה לאהבה אמיתית, עם הזמן שעובר הרגש הזה הולך וגובר... ואז תמצאי את הגבר שיוכל לעריך אותך בשבילך, כי שניכם תהיו באותה פרשת דרכים. ולכן תמשיכי להנות מהבגדים שאת קונה, ללכת לפגישות ללא לחץ , הבגדים ישמשו לך עוד כשתיתחתני בע"ה בקרוב מאוד. איש עם תרבות-קלס (class) ידע להעריך את המעמצים שהישקעת לפגוש אותו, הוא שם גם מחפס אותך והקב"ה יפגיש אותכם ברגע המתאים ביותר, כשתהיו מוכנים שניכם מבחינה רוחנית, שרצונכם להתחתן יהיה גדול מכם, כשאתם בשלים לדבר - התבגרות רוחנית ותיקון המידות למענם בתם לעולם הזה. עוד דבר, תבדקי אם הציפיות שלך ראליסטיות, פנימייותו של האיש שישב מולך תהיה חשובה יותר בענייך. תמשיכי להתפלל. אני ישמח לשמוע ממך בשורות טובות בקרוב, אמן. בברכה, הרב שלום מאיר אוחנה

מרגישה שחקנית

לכל היועצים והרבנים שעזרו לי גם בשאלותי הקודמות שלום רב! טוב, סביר להניח שאתם לא ממש זוכרים את הקושי שלי מתוך שלל הקשיים שאתם נחשפים אליהם. בקצרה, עד לפני חודש הייתי בטוחה שאני אוטוטו עוזבת את הבית קשה לי עם חוסר המעש של בעלי ועם רגשות הבוז שלי כלפיו (שהפכו לאדישות בחלוף הזמן) השאלה שלי היא כזאת: לאורך כל הזמן האחרון שחשבתי לעזוב את הבית השתמשתי באמצעי מניעה כדי לא להרות מאחר ולא רציתי להיות גרושה + 2 ילדים, (יש לנו ילד אחד והוא כבר גדול דיו כך שזה לא נורא כ"כ) בחודש האחרון החלטתי לעשות ממש הכל כדי לגרום לי להתאהב בו שוב. ממש ללכת על כל הקופה כמו שכתבתם לי "שתוכלי להגיד לילד שלך שבאמת ניסית הכל", אז ניסיתי לעשות הכל, להיות הכי טובה בעולם, בישלתי ארוחות טעימות והזמנתי לנו מקום מיוחד, הלכתי להוריו כל החגים שירגיש טוב... החמאתי לו בכל הזדמנות, שילמתי חלק מחובותיו וכו' וזה ממש לא זה. אני לא מצליחה לאהוב אותו באמת באמת מחדש. אני גם מרגישה שהוא לא מעריך את מה שאני עושה (ואין זה פלא, להערכתי אין לו מושג שהוא היה מועמד להיות גרוש עד לא מזמן...) רוב הזמן אני מרגישה שהוא לא באמת אוהב אותי אפילו שהוא אומר את זה בלי סוף. אם מודדים אותו במבחן המעשה הוא לא עושה עבורי כ-ל-ו-ם, בשונה ממני, והוא מודע לזה. התשובה שלו זה שפשוט לוקח לו זמן לעשות דברים. בנתיים מבחינתו הוא מרגיש ש"השתניתי" ושאני "אוהבת אותו" ולא אדישה אליו והוא רוצה עוד ילד... מה שממש לא בא בחשבון מבחינתי, אני לא רוצה להביא ילדים מאדם שאני לא אוהבת ובטח לא כאשר אין לי מושג אם עוד שבוע עדיין נהיה יחד. אגב- אני יודעת שזה לא בסדר, אבל את כל המניעה הזו עשיתי על דעת עצמי בלבד. לא שאלתי אף רב. עשיתי מה שהרגיש לי נכון. השאלה שלי מה עושים? אני מרגישה שאולי אולי קיים סיכוי שאם הוא יסכים לעשות דברים שאני אעריך (ללמוד, לעבוד, לפרנס) אני אוכל לאהוב אותו ולא לפרק את הבית. אבל הוא לא מתאמץ מספיק, אפילו שהוא כן השתנה בכמה דברים (הוא קם מוקדם בבוקר, מחפש לימודים) מה עושים? אני גם רוצה עוד ילד, אני כבר לא בת 20 מזמן. אני פשוט לא בטוחה שזה צעד נכון עכשיו. להתייאש ולעזוב? לתת לזה עוד קצת זמן? (אל תמליצו לי רק על ייעוץ - לצערי אין לי כסף לזה בשלב הזה.) תודה רבה מראש, לילך

מרגישה שחקנית

בס"ד, במקרה זה יהיה נכון לשמוע את הצד השני...אשמח לסייע. בברכה, הרב שלום-מאיר אוחנה 0524497857

זיווג..

קצת מסובך לתאר, אבל אנסה לתמצת את שאלתי.. אני רווקה בת 28 וטרם מצאתי את בן הזוג שלי. אחרי שכל חברותי התחתנו והביאו לעולם ילד או שניים אני מתחילה לתהות האם זה לא משהו בי שגורם לזה שאני לא מצליחה להתחתן.. היו לי הרבה פגישות ו"מערכות יחסים" של כמה חודשים שאחת מהן כמעט הובילה לנישואין אבל שום דבר לא הוביל ל"דבר האמיתי". עכשיו לשאלה.. האם חוסר ההצלחה שלי יכול לנבוע מכך שאני לא ממש מוגדרת מבחינה דתית ואם כן, מה אפשר לעשות בנידון חוץ מלהתחזק כי את זה אני מנסה כל הזמן לעשות רק שהסגנון חיים החרדי לא מתאים לי..? (אני דתיה אבל שומרת על כשרות מחמירה ובגלל זה גם הסגנון של הבחורים שאיתם אני נפגשת בעייתי. אני יוצאת עם דתיים או מתחזקים לחלקם נראה שאני "דתיה" מידי ולחלק שבא מהכיוון החרדי נראה שאני פחות מידי בשבילם). מקווה שהצלחתי להבהיר מה השאלה שלי. תודה מראש..

זיווג...אני

בס"ד, הרבה כבר נאמר כאן, אני רוצה להוסיף שפרשת השבוע נוגעת בנושא שמטריד אותך, הפסוק בפרק כד פסוק סז אומר: "ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו:" צריכים ללמוד מכאן שיצחק אהב את רבקה אחרי שהתחתן אתה ולא לפני כן, כמו שנעשה היום. נר דלק כל אותן ימי השבועש באוהלה של שרה בחייה,כשמתה שרה כבה הנר ההוא. כיון שבאה רבקה - חזרה השכינה והנר נדלק. "שרה אמו" - רבקה היתה דומה לשרה, אמו של יצחק, בכל מעשיה. זיווגו של האדם הולך אחרי מעשיו...קחי צעד אחורה תחליטי לאיזה השקפה רוחנית את שייכת והכל יתפתח משם. כמה חשוב לך להיות נשואה? חשוב מכל, עלייך להתפלל עם לב שבור, דמעות אם את יכולה כדי שהקב"ה יזמן לך זיווגך, אמן כן יהי רצון. זהו הקצור דרך להגשים את רצונך, ואם את צריכה עזרה אך לייסם זאת, נא לפנות אלי, כל טוב! בברכה והצלחה, הרב שלום מאיר אוחנה

אז אייך מתגברים?

בס"ד החתונה בוטלה 3 שבועות לפני החתונה.. אייך מתגברים אני חודש לאחר הביטול ועדיין שבורה לא מספיקה לחשוב, להריץ את הפגישות בראש.. אני יודעת שהכל לטובה ובעצם נצלתי אבל עדיין זה כ"כ קשה, במיוחד שלא ממש סגרנו את הקשר כמו שצריך. אייך אוכל לצאת שוב לפתח לבחורים חדשים, לבטוח בהם.. בכל זאת הייתי עם הבחור 7 חודשים ולקח לי זמן להגיע להחלטה (אני הבחורה עם "הקשר המוזר") אני כ"כ זקוקה לכוחות להמשיך הלאה

אך מתגברים

בתהליך הפרידה שלבים: 1. שלב טרום פרידה - שלב ההתדרדרות ביחסים. 2. ההחלטה להפרד או להתגרש. 3. בעיצומו של התהליך. 4. שלב ההתארגנות וההתאוששות. משך ההתאוששות הממוצע מתהליך פרידה נע עפ"י מחקרים בין שנה לארבע שנים. בהתאוששות הכוונה למצב שבו אדם חוזר לעצמו, לכוחותיו וליכולות שלו. זו תקופה שכרוכה בהתארגנות חדשה ברב תחומי החיים ובשינויים רבים. אנרגיה רבה שגויסה להתמודדות בעיצומו של התהליך, משתחררת ומאפשרת לאדם לעשות שינויים קונסטרוקטיביים בחייו- בתחום האישי, המקצועי, החברתי וכיוב'. פרידה עם כל הכאב שבה יכולה להיות מנוף לצמיחה אישית, להתבגרות, להתחזקות ולבניה. ההכרח לעשות שינויים ולהרחיב את רפרטואר ההתנהגות והקשרים החברתיים פועל גם הוא להעצמה אישית. העזרה בשלב זה האצת שלב ההתאוששות ע"י עידוד והדרכה. סיוע בבחינת ההתארגנות החדשה הנדרשת ובהובלת השינויים הרצויים בתחום המשפחתי,החברתי והאישי הדרכה ביציאה ל"עולם הפנויים" בהתנהלות בקשרים חדשים וביצירת קשר רצוי חדש. הן באופן פרטני והן בקבוצה בהצלחה רבה שלום מאיר אוחנה 0524497857

רגשות מעורבים

רקע: יש לי בעל נפלא. כשהכרנו הוא עבר לגור בעיר בה גרתי אך לא מצא עבודה , חזרנו לעיר בה גרה משפחתו ובשל תקופה לא קלה מבחינה כלכלית גרנו עם ההורים. הכל היה נפלא עד שאחותו חזרה לגור עם ההורים והחלה לסכסכך ביני לבין ההורים בצורה מאוד דיפלומטית ונסתרת: היתה גורמת לי להתפוצץ על דברים שנעשו בסתר, בסופו של דבר הוחלט על גרוש שניהם מהבית אך בפועל רק שנינו נזרקנו. כמובן שהסתדרנו , התחתנו המצב הכלכלי השתפר מאוד ונולד לנו ילד. במהלך השנים הללו גם היא התחתנה ונולדו לה שני ילדים. לפני כשנה החליט בעלי שהוא לא מדבר עם אחותו בעקבות תלונות שלו מהעבר שלא ממש קשורות אלי אך גם בשל תלונותי וההערות שהוא שמע שהיא מדברת עלי ועל בננו (אצל "חברים" שלה שמסתבר שרצו לספר לנו, אגב הם לא יודעים מה המצב...). אמו האשימה אותי על כך שאנחנו לא מדברים עם האחות ואמרה כי יש לה סה"כ שני ילדים אך בעלי הבהיר לה את רגשותיו ודעותיו. ערכנו שיחה מאוד גלויה בה שטחנו את טענותינו כלפי האחות ואת כאבנו ורגשותינו האם הבינה כל מה שנאמר , אך איני יודעת מה עשתה עם כך. האחות, נמצאת המון בבית ההורים היא גם "עובדת" משם , כעזרה לעסק אך ילדיה זוכים לתשומת לב רבה מהסבים בניגוד לבני שאינו נמצא שם הרבה (כי היא נמצאת שם רוב היום,)ואינו זוכה לראות הרבה את הסבים, אני מצפה כי הסבים ייזמו יותר הזדמנויות לפגישה עם הנכד כי אני לא אגיע לשם כאשר היא נוכחת אך הם לא עושים זאת הם מפצים אותו במתנות או מתקשרים מדי פעם לשאול לשלומו. אנו גרים בעיר קטנה מאוד כך שהם יכולים לראותו בנסיעה של לא יותא מ-4 ד'. שאלתי: האם אני צודקת בכעסי ורגשותי ? מדוע אני מרגישה צורך כ"כ חזק בקשר יותר טוב עימם כאשר יש לי משפחה נפלאה וחמה (לא גרים בעירי) כיצד להפסיק להציק לבעלי בנושא זה,?אני לא מצליחה להתגבר על התסכול הכל יוצא עליו ואנו דקה לפני גרושים מיותרים וכואבים. אנו אוהבים מאוד. האם ציפיותי ממנה מוגזמות ? סה"כ זו בתה ואף שהיא מודעת לבעיותיה (אני מקווה) אולי אני מצפה ממנה להכיר במציאות כואבת ? אני רוצה לציין כי בעבר שמעתי את חמותי מתלוננת בפני קרובת משפחה אחרת כי בתה זורקת עליה את הילדים ולא מתמודדת עם גידולם אך אני עדיין כועסת.

רגשות מעורבים

בס"ד, אני מקווה שמחקר זה יוכל לעזור לך להבין המורכבות של הנושא "יחסי אמהות- בנות/כלות": 1. הפסיכואנליטיקאית צ'ודורואו (Chodorow, 1978), ניסתה לקעקע תפיסה זו, בהתבססה על תיאורית יחסי-אובייקט (object relations). היא טענה, שלא יחסי הבן והבת עם האב, אלא דווקא יחסיהם עם האם- הם המשתנה החשוב ביותר להתפתחות העצמי וליצירת הבדלי אישיות בין המינים. לדעת צ'ודורואו, יחסי אם-בת יוצרים את הבסיס לקשר העמוק בין נשים (bonding נשי), בעוד אצל הבנים ? דווקא ההינתקות מהאם יוצרת בסיס ל-bonding גברי. לפיכך, לא הביולוגיה או הסוציאליזציה יוצרות סטריאוטיפים מיניים, אלא העובדה שנשים הן אלו שמגדלות אתהילדים- בנים ובנות: הזדהות הבת עם אימה יוצרת אישיות נשית הבאה להגדרה דרך היחסים וקשרים עם אחרים, וגבולות אגו חדירים יותר וברורים פחות לעומת הגברים. ולכן הבת נשארה בבת הוריה ואת ובעלך- הבן עברתם לגור בעיר אחרת. 2. בנוסף הנה סיפור מעניין כדי להמחיש יחסי אמהות- בנים וכלות: מעשה באברך שבעידודו של שדכן רב מוניטין יצא לעיירה רחוקה שם המתינה לו כלה נאה וחסודה. באותה עיירה היו שתי כלות נאות וחסודות ושתיהן כבר הגיעו לפרקן ואף עברו אותו. כשהגיע האברך לתחנת הרכבת המתינה לו כאן לא רק חמותו המיועדת, אלא אישה נוספת שביקשה לחטוף את החתן לבתה. אך ירד האברך מן הרכבת עטו עליו שתי הנשים. כל אחת אוחזת בכנף בגדו. כל אחת טוענת כולו שלי. האברך המסכן, שכמעט נקרע לגזרים, כטלית ששניים מחזיקים בה, הציע לגשת לרב שיפסוק. שמע הרב את טענות שתי הנשים. זו טוענת אני סיכמתי עם השדכן. זהו חתן המיועד לבתי. והשנייה טוענת גם אתי דיבר השדכן. זו אומרת אני ראיתיו ראשונה והאחרת טוענת אני החזקתי בו קודם. שקל הרב ושקל ולבסוף הכריע כמשפט שלמה: יגזורו. תהיה המחצית האחת של החתן לאם האחת והמחצית האחרת לאם השניה. זעקה אחת מן השתיים: לא כך ייעשה במקומותינו. האם בשל מריבה על חתן נקפח חיים? והשנייה אומרת: לא ולא. גם לי וגם לך לא יהיה - גזורו. הצביע הרב על האם המבקשת לגזור ואמר: את היא החמות האמיתית. בדיחה זו, על המשולש הנצחי אם-בת-חתן-כלה-חמות, היא אחת מרבות שבהן עשיר הפולקלור היהודי ולא רק היהודי. " אין לך נישואין שלא מעורבת בהם חותנת, ואין לך חותנת שלא כרוכה בעקבותיה בדיחה" , אמר הסופר האמריקני מארק טוויין. מחקרים שנערכו במהלך השנים בנושא זה העלו שרוב הבדיחות נוגעות ליחסים שבין החותנות וחמיותיהן ונדירות הבדיחות על היחסים בין החתן לבין החותן. עוד העלו מחקרים כי רוב הבדיחות עוינות את החמיות. היו שהסבירו כי הבדיחות נובעות מסטראוטיפ הרואה בחמיות נשים שתלטניות שלעולם אינן חושבות שכלותיהן ראויות לבן היקיר שלהן. בדיחה אופיינית לסטראוטיפ הזה: האם נכנסת למסעדה ומוצאת את בנה בחברת ארבע נשים. הוא אומר לאם: אמא, אחת מאלה היא אשתי לעתיד. נחשי מי היא. האם בוחנת את ארבע הנשים וממהרת להצביע על אחת מהן. הבן מופתע ושואל בתמיהה: איך ניחשת אמא? והאם משיבה: מהרגע הראשון לא סבלתי אותה. יחסי כלה חמות הם נושא לבדיחות אך זהו עניין רציני, אומרת הפסיכולוגית ד" ר שרה ברסלרמן מחיפה. ד" ר ברסלרמן היא פסיכולוגית קלינית שהתמחתה בטיפולים בתחום הזוגיות ויחסי המשפחה ואף מקיימת סדנאות מיוחדות ליחסי חמיות וכלות. היא ערכה מחקר בנושא ופרסמה את ממצאיה באתר " פסיכולוגיה עברית" . בסקירה הספרות בנושא היא מביאה תיאוריות רבות ומגוונות וגם ממצאים די מדהימים. כמו למשל הנטייה להאשים את החמות בכל הורחבה עד למציאת קשר בין עצם קיומה של החמות ובין תוחלת החיים של נכדיה. היו חוקרים שבחנו את רשומות הכנסייה בגרמניה מהמאות ה- 18 וה-19, ומצאו כי סיכויי תינוקות להגיע לבגרות היו נמוכים יותר (חמישים אחוז) כאשר אימו של הבעל היתה בחיים, לעומת היותה של אם האישה בחיים בהיוולדו ( 79% ). במחקר של ד" ר ברסלרמן השתתפו 24 נשים כולן יהודיות חילוניות ועירוניות, והן חולקו לקבוצות גיל ותק בנישואין וכדומה. המחקר נערך במתודה איכותנית, שכללה ראיונות, קבוצות מיקוד וראיונות עומק עם שאלות פתוחות. המשתתפות במחקר נתבקשו לתאר את יחסיהן, איך הן מסבירות יחסים אלו כיצד הן נוצרו והאם הם ניתנים לשינוי. בין מסקנות המחקר: · היחסים בין כלה לחמות מושפעים ממיתוסים קודמים. (" עוד לא הכירה אותי, וכבר עשתה ממני חמה, כאילו אמרה זאתי שחורה, זאתי מכשפה" ). · החמיות ראו את הבעיה כבלתי פתירה. · הנשים במחקר נראו כמבססות במידה רבה את הידע שלהן לגבי תפקידי חמות וכלה ויחסיהן על בדיחות, פתגמים ואמרות ידועות (" כשבת מתחתנת, מרוויחים בן, כשבן מתחתן - מפסידים בן" ). · הבעייתיות ביחסים נוצרת על רקע תחרותיות בין החמות והכלה על תפקידן האימהי במשפחה. · החמות תופסת את תפקידה כהתרחבות תפקידה האמהי. מנגד, הכלה אינה תופסת עצמה כהתרחבות תפקידה כבת (" כלה לא צריכה עוד אמא" ). · רצונה של הבת לתפקד כאם משפחתה החדשה, מנטרל את החמות מתפקידה. ומדיר אותה ממוקד הכוח במשפחה. בעיני הדיוט נראה לי כי החשיבות הרבה של המחקר, מנקודת ראות פילוסופית, חורג מן התחום הצר של יחסי כלות-חמיות להבנת מערכת היחסים בין נשים בכלל. בניגוד לעמדתה של הפילוסופית והסופרת הצרפתיה סימון דה בובואר והטענה הפמיניסטית השכיחה שיחסי גברים-נשים הינם יחסי כוח, ואילו יחסים בין נשים לנשים אחרות הינם יחסי תמיכה וברית. מהמחקר עולה כי הנשים שחשו איום על תפקידן האימהי גילו כוחניות ולוחמנות. גם התפיסה של דה בובואר כי האמהות לוכדת את הנשים במצב של חוסר כוח, מופרך על ידי מחקר זה. בהצלחה שלום מאיר אוחנה

ויכוחים

אני יוצאת עם בן זוגי מזה מספר חודשים. שנינו בני 30, דתיים לאומיים. באנו מרקע שונה. הוא "עלה לארץ" לפני עשר שנים מארה"ב. אני ישראלית צברית. כל חבריו והאנשים סביבתו (למעט בעבודה) אמריקאים. יצאנו במשך חודשיים ונפרדנו כי אני לא התקדמתי ריגשית. החלטתי ליצור איתו קשר ולראות אם בכל זאת זה רק עיניין של פחד שלי, או שלא היה מספיק זמן. כעת המצב הוא, שפעם בשבועיים בערך יש לנו ויכוח גדול. שגורם לשיחות טלפון ארוכות, שבסופן, אחרי מספר שעות או יום-יומיים, אנחנו מגיעים להבנה של הצד השני. רוב הבעיות נובעות מחשש שלו שאני אעזוב - הוא מחפש בכל מה שאני עושה או אומרת סמנים למצבי בקשר, בעיות נוספות נגרמות מחוסר הבנה של מה שהצד השני רצה להגיד. הרבה פעמים גם זה מתכנס לעינין החשש שלו מעזיבה (חוזרת) שלי. רוב החברים שלו לא חשבו שכדאי לנו לחזור ולצאת. הבעיות חוזרות כל שבועיים. אמנם אנו מגיעים לעמק השווה, אך עצם העובדה שזה חוזר מרתיעה. אע"פ שאני מנסה להבהיר שהקשר חשוב לי. שנינו חשים בהבדלי התרבות. לי חסרה ה"ישראליות" ולו חסרים ה"תרבות האמריקאית" שאין לי. שנינו מסתדרים בלי זה, אך ברור שזה אינו טבעי. זו לא תחושה של "בית" מבחינתי. כמוכן אני שמה לב שמידי פעם הוא לא קולט דברים שמפריעים לי. לדוגמא: אני אומרת לו שכואבת לי הרגל, והוא אינו מגיב. חוזרת על זה אחרי מספר שניות- ושוב אין תגובה. בפעם השלישית שחזרתי על זה- הוא התייחס. לשאלתי למה לא אמר כלום לפני- אמר שלא שם לב, כי אולי דעתו הוסחה, אבל הוא ממש לא שם לב שאמרתי משהו. זו רק דוגמא, אבל זה חוזר מידי פעם. יאמר לזכותו שהוא אוהב ומשקיע, חרוץ ורציני בקשר. הבעיות החוזרות גורמות לנו לדילמה האם להמשיך. או שפשוט בעיות כבר בשלב הזה, יעוררו בעיות גדולות חו"ח אחרי. אשמח לעיצה,

ויכוחים

בס"ד, מספר חודשים של זוגיות זה לא מעט זמן ולא הרבה, אבל מספיק כדי להכיר טוב את בן הזוג שלך ולהשוות למערכות יחסים קודמות שהיו לך. יש לי כמה שאלות בנוגע לעניין, אשמח לקבל תשובותך: 1. מהי פרידה עבורך? 2. מה ההבדל בהרגשות שלך בין המערכת הנוכחית לקודמת? 3. מה את מרגישה באמת כלפי הבן זוג הנוכחי? 4. מה חסר בקשר ומה חשוב לך בקשר זה? אנא תנסי למנות לפחות 8 פרטים שיש ו-8 שחסר. 4. אם שניכם מנתחים דברים - מתי אתם מרשים לעצמכם לוותר על הניתוחים וללכת עם הרגש? 5. מה משתנה אצלכם כשהרגש שולט? 6. מיהו הבן זוג המובחר עבורך? אשמח לעזור ולקבל תשובותך לקדם הנושא. בהצלחה, שלום מאיר אוחנה

ויכוחים 2

תודה לרב אוחנה שלום מאיר על תגובתך המהירה. אשתדל לענות על כל שאלותיך. 1. מהי פרידה עבורך? יציאה מנקודה קיימת, בטוחה, למקום לא נודע. חיפוש מחדש של "בית חם" תוך כדי פגיעה באחר (לעיתים בעצמי). 2. מה ההבדל בהרגשות שלך בין המערכת הנוכחית לקודמת? לפני הקשר הזה, היה לי קשר ארוך, שמאד התאים לי שכלית,ומבחינת סגנון חיים, וגם נורא אהבתי את בן הזוג. הקשר התארך מאד, אך הבחור לא היה מסוגל להחליט על התמסדות. אני רציתי להתמסד (אם כי היו דברים קטנים שחסרו לי, דברים שהם בבחינת "מה אישה צריכה"- תשומת לב, חום). לאחר חודשים ארוכים בהם לא הצליח להגיע להחלטה, החלטתי שצריך להפרד. 3. מה את מרגישה באמת כלפי הבן זוג הנוכחי? חום, אכפתיות, הוקרה, הערצה על יכולות,צורך לפנק (אותו) ולהשקיע (בו). יכאב לי אם אדע שכואב לו. לא מרגישה אהבה סוערת, וגם לא מחפשת אותה. מחפשת תחושת ביתיות חמה ומשיכה ומאמינה שאהבה היא רגש נבנה אם יש את הבסיס. שמחה לכל פגישה, אע"פ שאנחנו נפגשים 4 פעמים בשבוע, וזה לא תמיד קל לי טכנית. לא חסר לי אם יהיו רק 3 פגישות, וכן התגעגעתי כשהיה בחו"ל לשבוע. הוא אדם טוב ונאה בעיני (אני מודה שבהתחלה לא "התחברתי" למראה, כי הוא היה "שונה" ממה שהתרגלתי. עכשיו הוא מקסים בעיני.) 4. מה חסר בקשר ומה חשוב לך בקשר זה? אנא תנסי למנות לפחות 8 פרטים שיש ו-8 שחסר. חסר: - הבנה של תקשורת לא מילולית. שיבין את הצרכים והרגשות שלי גם בלי שאצטרך לפרט אותם ולהסביר אותם. - תחושת ה"ישראליות הפשוטה" (לא קריטי, זה רק מוסיף ל"נוחות": מה שאני אוהבת לאכול, הבדיחות,..) - תחושה שיש לי אח גדול שאני יכולה להשען עליו (אני חושבת שהוא מסוגל להיות, אבל זה לא מה שהוא מחצין כלפי) - אמון שאני בקשר כי אני מעוניינת בקשר הזה, ועושה כמיטב יכולתי(קונה מתנות, מגלה אכפתיות, מתקשרת, עוזרת, נפגשת מספר פעמים סביר) - משהו לוקה בתקשורת המילולית: בהבנה של מה שאנחנו אומרים אחד לשני. יש הרבה "למה התכוונת?". בשלב מסויים ביקשתי שיעבור לדבר בשפת-אימו, כי יש דברים שבתרגום לא-טוב לעברית פוגעים בי. ובשפת האם שלו, הם פשוט יותר ברורים. חשוב בקשר: - חום: בנאדם חם אלי ואל המשפחה שלו, משפחתי. - אכפתיות: אם אני מעירה שמפריע לי משהו, הוא ישתדל לעשות. גם יחשוב לבד על דברים. -אהבה גדולה מצידו -שמחת חיים. - היכולת להתווכח ולהגיע לפתרון מקובל על שנינו. אנחנו לא מרימים קול, ומשתדלים לא "לסגור ערב" כועסים. הויכוח עינייני. אם כי מייגע, טרחני וחוזר. - נותן כיווני מחשבה טובים כשאני מבקשת עיצה. אבל לא עוזר לי תכל'ס להחליט, כמו שהייתי רוצה. - פתיחות וכנות לא מושלם אבל טוב מאד. משתדלים לדבר בפתיחות על הטוב ועל הרע. גם על בעיות. - משיכה 4. אם שניכם מנתחים דברים - מתי אתם מרשים לעצמכם לוותר על הניתוחים וללכת עם הרגש? אני: אני טיפוס נורא שכלי כלפי חוץ. אני מוותרת על השכליות כאשר יש מישהו שאני יכולה לסמוך עליו שינהל את זה, אדם שחושב בצורה דומה לי, ואוהב אותי(ואז אני מפסיקה לחשוב ונותנת לו לעשות את ההחלטות בשמחה), או כשאני על אדמה יציבה. הוא (ספרתי לו על השאלה באתר, וזו תשובתו): לטענתו, לא הולך לפי הרגש כשנתח דברים. לוקח בחשבון רגש, אבל כשיש צורך לבצע החלטה, זה יותר מבוסס על השכל. 5. מה משתנה אצלכם כשהרגש שולט? אני: כשהרגש שולט אני לא שמה לב לפרטים. מבחינתי, משתדלת להיות בשליטה על הרגשות. אני יכולה לבכות ולכעוס, אבל אין לי אומץ להשליט את הרגש על השכל בדרך כלל. התשובה שלו (נתן תשובה נורא כנה): יותר "חי את הרגע", ופחות שם לב לתמונה כולה. מתנהג כמו שהוא מרגיש. לא מסתכל על ההשלכות של מעשיו בעתיד. יותר מפוקס על הרגשות שלו ופחות על האחר. 6. מיהו הבן זוג המובחר עבורך? "אח גדול", מישהו שאפשר להשען עליו ולסמוך עליו. בעל תפיסות עולם דומות לשלי. מוביל בקשר. מוצא חן בעיני חיצונית. מתחברת אליו רגשית ונפשית. תקשורת טובה. פתיחות. חייבת להגיד שלפעמים הויכוחים ממש טיפשיים, והוא טוען שהם נובעים מזה שהוא רואה בכך סימן אם אני מעוניינת בקשר או לא. כפי שציינתי נפרדנו למספר שבועות בעבר, וזה נפל עליו כרעם ביום בהיר, כי לא הבין ממני לפני זה שאני לא נמצאת ריגשית במקום שאני מצפה מעצמי בקשר. אנחנו נמצאים עכשיו במקום יותר טוב. אין לו תמיכה מצד החברים (המשפחה בחו"ל) לקשר, כולם מאמינים שמה שהיה הוא שיהיה. אשמח לשמוע את דעתך,

ויכוחים 2

בס"ד אני רואה נחישות אצלך להשקיע בזוגיות הנוכחית ולכן כדי שתמצאו עמק השווה עם הבן זוג עלי לאמר לך: מחקרים מראים שזוג המשקיעים בבניית משפחה טובה, "מרוויחים" בריאות, גוף ונפש. במה כדאי להשקיע על מנת ליצור חיי משפחה טובים ויציבים לאורך שנים? באמצעות תובנות מספרות מחקרית, מוצע לבני הזוג להשקיע בחברות הגונה ומוסרית, בבניית אמונות משותפות ודרכים יעילות לקבלת החלטות ופיתרון בעיות. כלים אלו מסייעים לבני הזוג להתמודד עם מספר נושאים מרכזיים בחיי היחד שלהם. בני הזוג אמורים לברר נושאים אלו לפני הנישואין או ברגעי משבר בנישואים ולקדם אותם באופן קבוע במהלך הנישואין. ויותר מכל תעשו לכם רב והבן זוג שלך יקנה חבר לקדם אותו ברוחניות תורנית. אשמח לעזור יותר בפל: 0524497857 שלום מאיר אוחנה

איך סולחים אחרי מריבה?

ביום שישי האחרון בעלי העיר לי הערה שפגעה בי. אני הגבתי קשה לענין. אח"כ הוא טען שזה היה חוש הומור וכו' .מיד כשהתלקחה מריבה הפסיק הוא את ההכנות לשבת. לשבת היו מוזמנים אורחים רבים ולכן בלית ברירה נטלתי על עצמי את כל ההתארגנויות. במשך השבת כולה, הוא סירב לעזור ולבצע את התפקידים שהוא תמיד עושה.כמו"כ סירב לעזור עם הילדים כך שלא נחתי כל השבת. הערב הוא בא והתנצל על התקרית של יום שישי בבוקר. אני כ"כ כעוסה על הסופ"ש שעברתי שאינני מסוגלת לסלוח לו. מבחינתי, אחרי כל העבודה הנוספת שהפיל עלי, הסליחה הגיעה מאוחר מדי. אני רוצה פיצוי. אני מרגישה שהוא "הרוויח" מכל הענין ורק אני שילמתי פה מחיר. אני מבינה שאי אפשר למשוך את זה אבל אני לא מוצאת בתוכי את הכח או את הרצון לסלוח. איך אני ממשיכה???

איך סולחים אחרי מריבה - כעס, רוגע וסליחה

בס"ד ריב הוא דבר טבעי, שתמיד היה ותמיד יהיה. הוא קיים אצל ילדים ואצל מבוגרים - למעשה, בכל גיל ובכל מקום. למה אנשים רבים? כיצד אפשר להימנע מריב? איך משלימים לאחר ריב? האם 'ברוגז' הוא פתרון? בפורום זה אי אפשר לענות לכל השאלות האלה, אבל אומר לך: קיימות כמה אפשרויות לאיך אדם כועס ונרגע. אחת האפשרויות היא אדם שגם כועס בקלות וגם נרגע בקלות (ולהפך). אדם כזה למרות שהוא מרוויח מכך שיש לו את היכולת להירגע ולסלוח בקלות, בכל זאת הוא מפסיד מכך שהוא גם כועס בקלות, ככה שיצא שכרו בהפסדו. למרות שהוא נרגע מהר מאוד, הוא גם כועס מהר מאוד, ככה שלא ממש יצא לו משהו טוב מזה שהוא נרגע בקלות, כי הוא גם כועס מהר מאוד. אפשרות אחרת היא אדם שכועס בקלות ובנוסף לכל קשה מאוד להרגיע אותו. אדם כזה כמובן מפסיד פעמיים, מצד אחד הוא כועס מכל דבר קטן ומצד שני קשה לו מאוד לסלוח ולהירגע. מצב כזה כמובן מתרחש ככל שהאדם מחפש יותר כבוד, וככל שהכבוד שלו חשוב לו יותר. כדי להיות "קשה לכעוס ונוח לרצות" עליך להתמיד בחשיבה חיובית. חשיבה חיובית גורמת לכך שאת תמיד רואה את החיובי בכל דבר, לכן ממילא את כמעט ולא תכעסי על כלום כי את תמיד מסתכלת על החיובי וגם מצד שני את תוותרי ותסלחי בקלות בלי להשאיר משקעים אצלך, כי את הרי רואה את החיובי ואת ההזדמנות לסלוח ולהיות רגועה טוב יותר. בנוסף עליך תמיד לזכור את התכלית של חייך שהיא להיות מאושרת. על ידי שתזכורי את התכלית זה יסייע לך לא לכעוס כמעט בכלל ולראות רק את החיובי שבכל דבר, כך שחייך יהיו מאושרים וטובים יותר. בהצלחה שלום מאיר אוחנה 0524497857

להיפרד או לא?

שלום, אני נשואה מזה כבר כמעט 4 שנים מהרגע שהתחתנתי היה בלגן בחתונה ומריבות בין המשפחות בשנה ראשונה בעלי לא קיבל הדרכה כמו שצריך והוא היה בעל תשובה ולכן גם התנהג אלי הרבה פעמים בחוסר דרך ארץ , הוא היה עוזב את הבית הרבה והולך עם חברים , לא נותן לי להסתובב כמעט, קפדן מאוד בעניני ניקיון- שולט עלי רוצה להיות "בוס" ברצוני לומר שגדלתי בבית שבו הייתה בין הורי זוגיות טובה ויחס טוב והוא ההיפך הוריו חיים לבד רבים כל הזמן וכו' והרגשתי שהוא לוקח את מקומם , אני מגיעה מבית עם חינוך טוב דרך ארץ והשאיפה שלי היה לבנות בית בשותפות הדדית בעלי למרות זאת חי בדעות פרימיטביות שהאישה צריכה לעשות הכל בבית והוא הכל בחוץ ואינו מןכן לעזור לי בכלום. אנו אנשים שונים עם מלא חילוקי דעות הוא מרקע שונה ואני מרקע אחר לדעתי אנו בכלל לא מתאימים ,הרגשתי שהתחתנתי מתוך תמימות וצעירות, הוא רוב זמנו חי לבד ואוהב את זה קשה לו להיות ביחד אני למרות זאת אוהבת להיות ביחד , כל אחד חי את חייו לחוד, יש חוסר תקשורת נוראה ,יש הרבה דברים שאני אפילו לו יודעת עליו , אני לא אוהבת להתקשר אליו רוב שיחותינו הם קצרות ולענין הוא אף פעם לא מוכן להקשיב לי,אחרי שנה כבר חשבתי להתגרש אך למרות זאת המשכתי והמצב נהיה יותר גרוע לאחר מכן התחילו הרבה התעללות מילולית ונפשית הוא תמיד היה משווה אותי לחברות שלו שעבר ונשים של חברים שלו היה כופה עלי בכח לעשות דברים לא מדבר איתי תקופות ארוכות כמעט לא היו לנו הרבה פעמים טובים יחד , אחר-כך נכנסתי להיריון והוא לא התחשב בי בכלל לא עזר לי בכלום רק דרש ממני צחק עלי שאני שמנה כפה עלי לנקות עד כדי צירים , (שכחתי פרט נוסף לא היה נותן לי כסף בכלל אך למרות זאת היה קונה הכל לבית ,והיה משתכר מידי פעם , אחרי הלידה בכיתי להורי שחיים בחול שבאו לבקר שאני לא רוצה לחזור אליו אך למרות זאת לא יכולתי להיפרד מכל מיני סיבות שלא איפשרו לי בברית הוא כמעט הרביץ לדוד שלי כי הוא דיבר נגד חרדים ועכשיו כל משפחתי שונאת אותו והוא לא היה מוכן לבקש סליחה מהורי כמעט שנה לאחר הברית פניתי לרבו שאם לא ישתנה המצב אתגרש והוא אכן טיפל בו הרבה והרבה דברים השתנו לטובה הרבה דברים קשים נמחקו והוא התחיל באמת לחזור בתשובה , היום הוא גם נהיה יותר בוגר ואף גם משתדל לרצות אותי אבל מעט למרות שנפתרו בעיות ביננו עדיין קשר הנפשי שלי לקוי איתו ואינני מרגישה שהוא מתייחס אלי כמו בעל אוהב אין יום שאני לא חושבת על גירושין (אני מאוד רגישה וישר נפגעת) הוא לא מוכן לעזור לי בכלום ששיך לעבודות בית ועוד מתלונן למה אני לא הספקתי רוב שיחותינו וויכוחים ועד שטוב לנו ביחד זה מן המעט של המעט , הוא עדיין לא קונה לי כמעט כלום (דברים אישיים אז מצאתי עבודה ובזה אני קונה לעצמי למרות שאני חושבת שזה לא נורמלי ( והוא טוען שאין לו כסף ) עברתי הפלה קשה כי כשהייתי בהיריון הוא לא היה מוכן לעזור לי בכלום וזה נבע ממאמץ יתר וגם הגעתי לכאבי נפש כל כך עזים שלא רציתי איתו עוד ילד ,היום אני עם אמצעי מניעה ואני כבר כמעט שנה שבורה עם חיי לא יודעת מה לעשות הוא מאוד אוהב את הילד וזה גם מאחד אותנו הוא אומר לי שהוא אוהב אותי גם אבל אני לא מאמינה בכלל כי בין אדם אוהב הוא עושה ומתייחס לשני בכבוד הוא משתדל אבל מעט מאוד הוא אומר שלא טוב לו בבית אני תמיד מתפרצת וכועסת עליו שהוא מעיר לי , אני שבורה מחיי נישואין אלו ומרגישה שהייתי רוצה להשתחרר מלהיות עובדת ניקיון ושפחה אני צעירה עדיין בת 24 ולהתחיל התחלה חדשה. מצד שני הוא השתפר מעט ומקשיב לרב שלו ואני מאוד רוצה עוד ילדים ואין לי כל-כך לאן ללכת הורי בחול וכאן יש לי בית ופינה שלי. חשבתי אולי להיפרד ממנו לחודש ללכת לגור אצל חברה ושם להשתחרר ולראות אם טוב לי יותר בלעדיו למרות שתמיד שעזבתי אותו לכמה ימים היה לי טוב יותר והרגשתי שהשתחררתי ואולי גם הוא ילמד להעריך אותי , אני גם שוקלת את האופציה לגירושין תמיד חושבת על זה אך לא מעיזה כי מפחדת (ברצוני לציין כי כבר היינו בכמה טיפולי זוגיות על ידי רבנים מוסמכים וזה עזר אך רק תקופתי ) אני כל-כך שבורה ומתלבטת ולא רוצה להעביר את חיי ככה ללא סוף מה דעתכם? אנא עזרו לי בקשה

להפרד או לא

בס"ד המפתח להצלחת כל מערכת יחסים זוגית היא הזוגיות הטובה של האדם עם עצמו. כדאי מאוד לכל אדם להגיע למצב שבו הוא באמת לעולם לא יהיה לבד כי תמיד יהיה לו את עצמו. זוגיות עם בן/בת זוג ואפילו משפחה אינם ערובה לכך שתחושת הלבד והבדידות תעלם. הזוגיות החשובה ביותר והטובה ביותר שיכולה להיות לאדם היא שלו עם עצמו, שיהיה מודע לעצמו (שיהיה קשר בין התת מודע שלו לבין המודע שלו) , שיאהב את עצמו (נשמע פשוט אבל רוב האנשים לא אוהבים את עצמם מספיק) וכולי. זוגיות טובה של האדם בראש ובראשונה עם עצמו, תשחרר את האדם באופן סופי ולתמיד מתחושת ה"לבד" כי תמיד יש לו את עצמו וגם תאפשר לאחרים להנות במחיצתו. לכן אני אומר לך שהמצב שלך לא ישתנה עד שבעלך יקח על עצמו לטפל בזוגיות עם עצמו, טיפול פרטני, ורק אז לפנות לשיפור היחסים בניכם. אם זה לא יעשה - תיפנה לרב שלו באופן קבוע - פעם בשבוע, תדרשי טיפול פרטני מבעלך דרך הרב שלו ותעודדי את בעלך ע"י שאת מציעה לו ללכת איתו לטיפול, תעשי מאמץ לא לכנס לויכוחים, תכבדי אותו כדי לרכך את רצונו לשתף פעולה... ותמשכי בכך עד לקבלת תוצאות... ואם כל זה לא יעבוד אז בעזרת הרב שמלווה אותך כל הזמן (אני מניח יש לך רב/רבנית) הזה תוכלי להשיג מסכנות לכך או לכך. הקב"ה יעזור לכם לעשות חייל, תתגברו ותצאו חזקים יותר מהניסיון, אמן. בהצלחה רבה שלום מאיר אוחנה

התלבטות

אני בחורה משכילה בת 28 ונמצאת בקשר זוגי כחודש ומאוד מתלבטת לגבי ההמשך. כללית הוא מאוד מוצא חן בעיני הן פיזית והן מבחינה דתית וכו' אבל משהו לא מסתדר.. בעקבות המצב הבטחוני נפגשנו רק פעם בשבוע והפגישות היו נחמדות מאוד ומפרות אבל כשזה מגיע לטלפון זה משתבש, הוא בא מגישה מאוד שוביניסטית לגבי תפקיד האישה וכל מילה שלי הופכת את זה לניסיון למריבה מבחינתו. לגביו, תפקיד האישה זה לעשות ה-כל בבית החל מניקיון, בישול, טיפול בילדים וכמובן טיפול בו. זה הגיע לשיחה על זה שאם אני מעוניינת לצאת ואין אוכל אז אני לא אצא מהבית עד שאבשל לו. וכן זה ש"אישה כשרה עושה רצון בעלה"- אם יש לי דיעה משלי זה בעייתי בשבילו כי הוא לא רוצה מישהי דעתנית ש"תריב" איתו על כל דברוגם אם יש לי מה להגיד לפעמים כדאי שאישה תשתוק ותבטל את עצמה בפני בעלה, כדבריו. אני מרגישה שמנסים לחנך אותי ולהביא אותי למה שאני לא..האם זה נורמלי להשאר במצב כזה או שזה לא? (אני מפחדת שאני מתפשרת כרגע רק בגלל הגיל). תודה..

התלבטות

בס"ד חשוב מאוד שתדברו בצורה פתוחה על הדברים שמפריעים לכם. בין כל בני זוג ישנם חיכוכים, החכמה היא ללמוד כיצד ניתן להתגבר על אי ההבנות בלא לפגוע אחד בשני. כשנפגעים, במקום לומר :אתה או את... ולשלוח אצבע מאשימה,ניתן לומר אני פגועה כי קשה לי וכשלא מאשימים לבן הזוג קל יותר לנחם ולהתנצל. אם קיימת ביניכם: 1. אהבה והערכה הדדית 2. משיכה פיזית 3. הסכמה בקווים כללים על הערכים עליהם יהיה מושתת ביתכם. ותמצאו את הדרך לתקשורת בריאה וטובה יותר. אז תהיו בדרך המלך. אני בכל אופן ממליץ על יעוץ זוגי כדי להסיר את ההתלבטות שלךץ שלום מאיר אוחנה 0524497857

ילדים

שלום, שמי דפנה ואני נשואה כבר 3 שנים,עם בעל טוב,נחמד ומוכשר.יחסית מאושרת לבעלי יש עבודה מסודרת שבה הוא מתקדם מאד יפה.גם אני עובדת במשרה מלאה וב"ה יחסית מצליחה.הבעיה שלנו זה שאין לנו עדין ילדים.ואני חייבת לציין שמהיום שהתחתנתי מיד רציתי ילדים אני מאד מאד אוהבת ילדים! לא סתם נאמר:"ילדים זאת שמחה!" כמובן שהתחלנו לטפל בבעיה שיש אבל כידוע לא תמיד הטיפולים עוזרים.. וכמובן צריכים פה הרבה והרבה מאד סבלנות ומכיון שמאד קשה לי במיוחד לחכות שזה יצליח אז לפעמים רוב הזמן אני מאד עצובה ומפחדת מאד שנמתין עוד הרבה שנים למה שאנחנו כ"כ מייחלים כבר.. כתוצאה מזה אני הרבה עצבנית ומתוחה נוצרות הרבה מתחים וכועסים (לפעמים על שטויות).קשה לי מאד המצב שבו אני נמצאת.איך תוכלו לעזור או לפחות להקל על הכאב???

ילדים

בס"ד איך נכנסים להריון? (ולקיים יחסי מין זה לא מספיק) אי- פריון נקבע כאשר לא נוצר הריון אחרי שנה של יחסי מין סדירים ע"י זוג אשר לא השתמש באמצעי מניעה. בכל העולם המערבי ובישראל מספר הזוגות העקרים גודל בהתמדה. למשל בארה"ב אי- פריון נקבע אצל אחד מחמשה זוגות. בין היתר אנשים מתחתנים בגיל מבוגר יותר ויותר ולא ממהרים להביא ילדים לעולם. תהליכי ההפריה ותנאי הכניסה להריון הינם מורכבים. האישה צריכה להיות מאוזנת מבחינה הורמונאלית, הזרע של הגבר חייב להיות איכותי, וזמן ההפריה צריך להיות מותאם לביוץ. הסיבות העיקריות לאי- פריון הינן הפרעות בייצור זרע (30-40%) , הפרעות בביוץ (15-20%), בעיות בחצוצרות וצואר הרחם (30-40%) ו-כ 15% ממקרי העקרות נשארים ללא הבחנה. גורמי אי - פריון •בעיות בייצור הזרע עלייה בחום בשק האשכים עקב עליית חום הגוף או היחשפות לחום סביבתי גבוה מחלות אשכים שונות חסימה בצינורית הזרע ואריקוצלה או דליות באשכים ליקויים אנטומיים ללא סיבה ברורה •בעיות ביוץ מחזור חודשי שאינו סדיר או העדרות וסת •בעיות בחצוצרות וברחם חסימה מולדת בחצוצרות או ברחם זיהום או דלקת אנדומטריוזיס בעיות בריר של צוואר הרחם מיומות תוך וחוץ רחמיות ניתוחים באזור הבטן התחתונה כל פיברוזיס קטן בחצוצרות עקב התערבות כירורגית הריון חוץ רחמי פנייה לרופא נשים לפנות לרופא נשים לייעוץ, פרופ' דניאל זיידמן, מומחה ברפואת נשים ופריון באגף הנשים והיולדות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ועורך אתר הפריון הישראלי 'בייבי פור יו'. בנוסף יפנה הרופא את האישה לבדיקת דם כדי לבדוק אם היא מחוסנת מפני אדמת. "החיסון לאדמת שמקבלים בילדות לא תמיד מקנה חיסון מספק", מסביר פרופ' זיידמן. אם יימצא שרמת הנוגדנים בדמה של האישה נמוכה מאוד, יהיה עליה לקבל חיסון חוזר לאדמת עוד לפני ההריון. שכן אם אישה הרה חולה באדמת במחצית הראשונה של ההריון, העובר עלול לסבול מחירשות או מפגם בלב. הרופא גם ינצל את ההזדמנות לבצע, עוד לפני ההריון, בדיקות שגרה הכוללות בדיקת איברי האגן, בדיקת שד ונטילת משטח מצוואר הרחם (PAP). בנוסף, הוא יפנה את הגבר לבצע בדיקת דם לנשאות של מחלת הטי-זקס, ובהתאם למוצא העדתי של בני הזוג הם יופנו לביצוע בדיקות לנשאות של מחלות גנטיות נדירות נוספות. בדיקות אלה הן בתשלום. אם מתברר ששני בני הזוג נשאים של מחלה גנטית, תתקיים במהלך ההריון בדיקה של העובר כדי לברר אם חלה במחלה. אני מקווה שידע זה יעזור לך לקבל תשובות ואחי חשוב מכל להתפלל לקדב"ה ולקחת על עצמך מצווה בנוסף.. וקריאת תהילים כל יום. נשמע בסורות טובות בע"ה שלום מאיר אוחנה 0524497857

בעלי מעשן חשיש

שלום לכל מי שיכול לעזור לי. בעלי ואני נשואים מזה חמש וחצי שנים. לאחרונה גיליתי כי הוא מעשן חשיש!! שוחחנו על כך והוא לא מביע נכונות להפסיק הוא טוען שאין בזה שום דבר רע לעשן "מדי פעם" והוא לא מתחרט על כך. חוץ מזה היחסים שלנו בסדר יחסית (היו לפני שגיליתי) הוא גם מעשן עם חברים ואני די בהלם מהעניין. האמת שזה מגעיל אותי ואני לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה. ברור לי שיש לזה השלות שבהתחלה לא חשבתי שהן קשורות לעישון אבל אחרי שחקרתי קצת בנושא הבנתי שיש קשר (שינה עד שעות מאוחרות, תפקוד כושל מדי פעם בחיי האישות) הדבר עולה לי בבריאות ושנתי נודדת. הו לא מוכן לדבר על זה עם אף אחד (אם זה כ"כ בסדר, מה הבעיה לספר?) מה עושים בכזה מצב?

בעלי מעשן חשיש

בס"ד שלום מירי, אם בעלך לא מודע להשפעת החשיש עליו לתווך ארוך, אז תגידי לו זה מה אומרים אנשים שמעשנים: אני לא מעשן כבר שבוע לאחר עישון אינטנסיבי מאוד כל יום עד שזה התחיל לעשות לי רע והפסקתי בבת אחת לעשן אבל התופעות לא מפסיקות. בקושי אוכל בליווי נדודי שינה ומחשבות מפגרות ורעות. עישון חשיש עשוי לגרום התקף פסיכוטי אצל מי שמועד לכך. גמילה מחשיש אינה מצריכה אישפוז אולם התקף פסיכוטי חריף עשוי לעתים להגיע למצב שמחייב אישפוז במחלקה פסיכיאטרית. על מנת להימנע מכך רצוי מאד להיות במעקב סדיר אצל איש מקצוע ולהתמיד בנטילת הטיפול התרופתי. רספרדל הינה תרופה אנטיפסיכוטית המשמשת לטיפול במצבים פסיכוטים. הפרעות בשינה עשויות לעתים לנבא הישנות של התקף פסיכוטי וכדאי להיות במעקב מקצועי. שיהיה מודע למה שמחקה לו אם ימשיך בדרך זו. אין ספק שיש כאן ענין של פיקוח נפש והייתי מציע לדבר עם הרב שלו או רב שהוא מכבד כדי להשפיע עליו וללכת לרב עם מדע זה. נשמע בשורות טובות, שלום מאיר אוחנה

מיואשת

שלום רב. אני כ"כ מבולבלת עד כי איני יודעת מאיפה להתחיל ומקווה שאציג את הלך העניין על הצד הטוב ביותר. הנני בת 33 נשואה שנתיים לבן 38 יש לנו בן בן שנה וחודשיים ואני כעת בהריון בחודש שישי. מאחר ובעקבות נישואי נאלצתי לעזוב את מקום מגוריי ולהצטרף לבעלי אשר גר רחוק ממני ונכנסתי ישר לאחר החתונה להריון, יצא שאינני עובדת כבר שנתיים ומתמסרת לבית, לגידול הילד ולהריון החדש. כל ההריון הראשון התגוררתי אצל הורי בעלי עד שקיבלנו את הבית שלנו שבה אנו מתגוררים שנה. זו שנת הסיוטים שלי. בעלי הביקורתי פשוט לא נותן לי מנוח. הוא מנצל את זה שאני לא מביאה אף הכנסה כדי להשפיל אותי ולעשות ממני קטנה. הוא לוקח כל דבר טוב שבי, מקטין אותו ומשתמש בו נגדי, למשל, אני אוהבת לכתוב שירים אז יאמר, "מה את עושה כל היום כותבת שירים" וזה יכול להיות כל דבר אחר שאני אוהבת במקום. הוא לוקח כל חולשה או חיסרון שלי ומשתמש בה נגדי, לדוגמא, אין לי רשיון נהיגה אז כל הזמן ימצא דרך להשחיל כמה אני לא שווה בלי רישיון. בגלל ההריונות והלידה אני קצת עייפה ולא במיטבי, לפעמים רגישה, בוכייה, הוא יאמר שאני אשה חלשה ולא בנוייה לחיי משפחה. בעלי שעובד 4.5 משמרות בשבוע בממוצע של 12 שעות, פעם בוקר ופעם לילה, עוזר לי במטלות הבית בכך שפעם בשבוע שואב את הבית ושוטף מרצונו החופשי בלבד. לעיתים עוזר לקפל כביסה או לעשות כלים. הוא חושב שבכך הסתיימו מטלות הבית ושאני לא עושה כלום ושהוא עושה את רוב העבודה בבית וכל הזמן יורד עלי. אני מזכירה לו שאני זו שמבשלת, שמטפלת בילד, שקמה לילד בלילות, שמתחזקת יום יום את ניקיון הבית שלא נגמר בשואב ושטיפה, יש גם שירותים, אמבטיה, אבק כלים יום יומיים כביסות, סידורים, קניות שלפעמים אנו עושים במרוכז אך לרוב אני עושה לבד יומית. הבית נקי ומדוגם כי אני בבית מתחזקת אותו והוא לא רואה זאת כך. הוא מקטין את העבודה שאני עושה "מה את בסה"כ עושה שעתיים מבשלת שעתיים עם הילד, מה זה לעשות כביסה? מה זה כלים? זה כלום. אני עובד יותר קשה ממך. אני עושה בבית את רוב העבודה." האיש הזה שלא יודע איך אני שותה את הקפה שלי כי אני משרתת אותו כל הזמן, לא יודע להכין בקבוק אוכל לבן שלי כי אני מטפלת בו כל הזמן, לא יודע להכיןם חביתה כי אני דואגת לאוכל כל הזמן, טוען שמה שאני עושה זה כלום. ויותר גרוע מזה, הוא כל הזמן משווה אותי לנשים אחרות, מה אמא שלו עושה, מה אשתו של אח שלו עושה, מה אישתו של חבר שלו עושה. כולן יותר טובות ממני. לא חסך ממני כאב בזה שאמר שהיו לו נשים יותר טובות, יותר חכמות ויותר יפות ממני ויש לי עוד הרבה להגיע לרמה של אמא שלו. כל דבר שאני עושה יש לו ביקורת, שום דבר לא מספיק טוב, לא בישולים, לא ניקיון כלום. לפני החתונה, (יצאנו 8 חודשים והתחתנו) עוד היה מפנק אותי מידי פעם בהודעות אוהבות, מכתבים, פרחים, מתנות מידי פעם, הכל כדי לכבוש אותי, אחרי החתונה כלום. יום הולדת לא חגג לי, פרח לא הביא לי. כשאני מדברת איתו על הנושא הוא מתחמק בטענה שאחרי הנישואין הכל משתנה, אני לא יכולה לצפות שיפנק אותי כמו פעם. ועוד משהו עצוב. מעולם לא היה בשבילי ברגעים הקשים שלי לקבל תמיכה ואהבה. הוא רוצה אותי רק בטוב. ברע אני לבד. אם אני לא מרגישה טוב או עצובה, או כואב לי ואני בוכה אני אשה חלשה. לעולם לא יגש וינחם אותי אלא יסתכל עלי בקרירות וישאל "מה את בוכה", למשל אחרי הלידה ביום הראשון בבית היתה לי נפילת מתח ופשוט בכיתי, זה טיבעי ונורמלי, אני יודעת, אך הוא הביא בי והתעצבן על כך שאני בוכה. אם אני לא מרגישה טוב הפכתי למטלה, לדוגמא יום אחד הקאתי, לא הספקתי להגיע לכיר והרצפה התלכלכה. הוא התעצבן כי יום לפני ניקה את הבית. הוא לא קשוב לי, לתחושותי רצונותי. מתחמק מכל שיחה ומפיל עלי שאי אפשר לשוחח איתי. יודע להפוך כל דבר נגדי וכשאני מספרת לו את תחושותי הוא הופך את עצמו לקורבן וכמה הוא מסכן בנישואים הללו. פעם בחודש וחצי אנחנו נוסעים להוריי להתארח וכל פעם הוא מסתגר בחדר מול הטלויזיה. בקושי מפגין נוכחות, פתאום כל דבר מפריע לו, מסתובב בפרצוף זועף. לא נותן לי רגע להנות במחיצת הוריי, אני כל הזמן בלחץ. ההורים שלי כבר לא רוצים לבוא להתארח אצלנו כי לא נעים להם מההרגשה שבעלי נותן להם. הוא פשוט מרחיק אותי מהמשפחה שלי. לא טוב לו לראות שטוב לי. למשפחה שלו אנו הולכים יותר כי הם קרובים ושם הוא פתאום כל כך נחמד אלי וכל כך טוב ודואג.... ואני כמובן, גם אם אנחנו בכאסח בינינו, אני עושה כבוד להורים שלו ולו ומתנהגת הכל כרגיל. למה לא מגיע לי יחס כזה עם המשפחה שלי? לסיכום, אני מרגישה כבויה כבר מספר חודשים, כמו מתה מהלכת, מעבירה יום ועוד יום, מה שיהיה יהיה, לרוב שותקת, לעיתים מתפרצת. אני לא מצליחה לחלץ את עצמי מהמצב הזה, להרים את עצמי. מה שאני יעשה הבעיה תמיד אצלי. אני אשמה בהכל מבחינתו, הכל בגללי, הוא תמיד בסדר. אין לי עם מי לדבר. אסור לי לבכות, אסור לי לכעוס, או לדבר על כאבי כי אז אני אשה חלשה. אגב הלכנו לרב יועץ פעמיים שהאמת העמיד אותו יפה במקום, אך לבעלי זה לא מזיז אצלו הכל בסדר. שום דבר ממה שהרב יעץ הוא לא עשה סיכם את זה בכך "מה את חושבת שהוא מתייחס לאשתו יותר טוב?" איך אני נחלצת מהמצב הזה? תודה מראש על ההקשבה, היעוץ והעזרה. מהמיואשת

מיואשת

בס"ד תחשבי על מצבים שאנו נלכדים להם כגון: חמור! כן כן, אתה. כשאתם קוראים אותי, רובכם לא לוקחים אותי אישית (למרות שעל טוקבקיסטים אפשר לסמוך גם בזה). אני לא חושב שמישהו מכם נעלב ממה שאמרתי. אבל אם הייתי מולכם עכשיו, הסיטואציה היתה מסויימת, והייתי משתמש באינטונציה הנכונה סביר מאוד שהייתם מגיבים באופן אישי - הייתם נעלבים, הייתם מחזירים לי, במילה או במעשה, הייתם מבליגים ואחר כך מריצים בראש תרחישים שבהם אתם מפצחים לי את המפרקת בידיים חשופות. בעלך מחפש דרכים להוציא לחצים? מחפש דרכים להוציא לחצים?האם את באמת עצלנית? האם אני חושב שהיא חמור, או שכשאמרתי לכם שהיא חמור זה שכנע אתכם בכך? כמובן שלא. מה שקרה זה שבעלך אמר משהו שפוגע לך בכבוד, ומכיוון שגם אני וגם אתם יודעים שזוהי פגיעה בכבוד, אתם מרגישים מחויבים להגיב עליה. אם לא הגבתם אתם מרגישים את מין החמצה. כולנו מכירים את זה, כשמישהו עושה משהו פוגעני, ואנחנו לא מגיבים מכל סיבה שהיא, בין אם זה תלוי בנו או לא. הדמיון שלנו מתחיל לייצר עבורנו היסטוריות חליפיות שבהן כן עמדנו על שלנו, השבנו את כבודנו, הראנו לו מה זה. אני רוצה לחזור רגע לעניין ההחמצה שבהבלגה, דווקא בסיטואציות שבהן בחרנו שלא להגיב. להבדיל מהשלווה הסטואית של הגבר האידיאלי המתוארת לעיל, רובנו בוחרים לא להגיב מסיבות אחרות, ולא בגלל שלא נפגענו. לפעמים אנחנו פשוט מפחדים - למשל מהב.מ.וו שחתך אותנו ברמזור, והנהג שלו מסתכל עלינו משונה. אבל הרבה פעמים אנחנו חווים התנגשות, בין הביולוגיה לסוציולוגיה, בין הקרביים שצועקים להגיב לבין התרבות שמלמדת אותנו עידון ואיפוק. הרי זה מה שאנחנו עונים לדמיון המשתולל שלנו: אני אדם טוב יותר, מתורבת יותר, מהקוף ההוא בב.מ.וו. לסיכום, למילים מסויימות יש כוח. הן יכולות להשפיע עלינו. עסקנו בביטוי אחד של השפעה, שהוא העלבון, אבל יש גם ביטויים אחרים, תשאלו למשל מה עושה המילה "עצלנית". אם למילים יש כוח, אז כשאת מתגברת על כוחן של המילים עליך, את יוצאת הרבה יותר חזקה.

איך להיתמודד?

ניפרדנו לפני 4 חודשים אני לא מצליחה לשכוח אותו. יש 2 ילדים מנשואיים ראשון (היתי אלמנה) 2 בנים 7 ו10 ש הם לא רוצים אותו. הוא רצה לכנך את ה ילדים שלי בדרך שלו ש אני לא רציתי. יש לו בעיה בשתיה.

אך להתמודד

בס"ד שלום אטל, את צריכה לחזור לזוגיות יציבה עם עצמך לאחר אובדן בעלך ואין לי כל הפרטים. בקשר לאיש שהכרת: אפשר להכיר אדם בכיסו, כוסו וכעסו. טיפול פרטני יוכל לעזור לך מאוד לעשות את ההחלטות הדרושות והנכונות. בהצלחה שלום מאיר אוחנה

תודה רבה

בס"ד תודה רבה לרבנים ליועצים וליועצות שענו, עודדו ותרמו מזמנם. ב"ה מצבי משתפר (בכל זאת עברו כחודשים וחצי מאז הביטול.) ואין ספק שבזמן זה חשבתי וניסתי לבנות את עצמי מחדש גם החזרנו כל אחד לשני את המתנות ובכך סגרתי מעין מעגל שהיה פתוח. הכוחות מתחילים לחזור, התפללתי להקב"ה שהצעות חדשות יגעו רק כאשר ארגיש מוכנה וב"ה בשבועים האחרונים החלו להגיע הצעות רק מקווה שאוכל להפתח ולבטוח בבחור. מקווה שאוכל לחזור לפורום ולבשר בשורות טובות. דבר נוסף תודה לרב אורי ברונר על המחשבה והדאגה ובעז"ה אם לא ילך ויזרום הקשר החדש אצור קשר עם הרב שוב תודה וחודש טוב ופורח ש-נשמע ונבשר ב-שורות ט-ובות

תודה רבה

בס"ד נשמח לדעת שמצאת בן זוגך בקרוב מאוד בע"ה. כל טוב! שלום מאיר אוחנה

בעיות בנישואים שניים

שלום רב! אני נשואה כשנה וחצי לגבר מקסים וגרוש+2. בתחילה כאשר גרושתו שמעה על כך שאנו נישאים היא החליטה להגדיל את המזונות וגם הצליחה. המזונות גדלו ומרצף טעיות שנעשו המזונות גדלו מעל חצי ממשכורתו של בעלי ,בגלל שמסתכלים על הברוטו ולו על הנטו,מאז חיי הפכו לקשים ביותר,במיוחד עכשיו שנולדה לי בת ,קודם כל אני חושבת שכאשר גבר מתגרש הוא אפס במדינתנו שלנו וחבל מאוד. בקיצור מה שהכי חורה לי זה שאין שום השקעה על הילדים מצד האימא והלואי והיתה משקיעה חצי ממה שניתן לה על הילדים אם מדובר בהיגינה בגדים או אפילו חוגים או דרך ארץ,מה גם שמצבה הכלכלי לא רע מאידך לנו מאוד קשה,וגם מקשה מאוד עלי מבחינת הקשר עם הילדים הילדים לא באים אלי בשבתות יותר,רק פעם בשבוע מישום שהשבתות הפכו ל"כבדות" כספית,הבעיה היא שמצפונית קשה יותר לבעלי וההוצאות על פינוקים לא פוחתים וגם כאשר האימא יש לה עיסוק הם ישר מתקשרים לאבא שיקח אותם וגם הקפצות למיניהם שהוא כל הזמן צריך לבצע עבורם עם הרכב. בקיצור זה הפך לבילתי נסבל איני יודעת מה לעשות אני אוהבת את בעלי מאוד ומצד שני הקשר עם הילדים הפך למאוד קשה שאני מרגישה שאני וביתי רק תפאורה מה לעשות???

בעיות בנשואים שניים

בס"ד שלום שירז, מה שדרוש להתארגנות לפרק ב', ומה צריכה המשפחה לדעת אני יענה ע"י מחקרים שנעשו והראו שהמשפחה המעורבת זקוקה ביותר לכמה דברים: 1 אישור ונורמליזציה על תהליכים טבעיים המתרחשים בבנייה ובתחזוקה של המשפחה המעורבת 2 קבלת מידע פסיכו-חינוכי שיעזור לה להתמודד עם הקשיים הצפויים והנורמטיביים, ולאו דווקא טיפול פסיכולוגי מורכב 3 טכניקות בהפחתת תחושת חוסר האונים המתעוררת עקב מורכבות ההתמודדות 4 בנייה וחיזוק של היחסים הזוגיים כל זה לא אפשרי במסגרת זו בגלל המורכבות, לכן אני מציע לך לקבל עזרה על אך להתמודד עם הקשיים הצפויים והנורמטיביים שהתפתחו או יתפתחו בעתיד עד מצב של שליטה נוחה על המתרחש יום יום. בהצלחה, שלום מאיר אוחנה

המשך לשאלתי פערים

שלום לרב, רציתי להביע את תודתי לכולם וגם לרב זאב פאטשינו שגרם לי להבין שהבעיה לרוב קיימת בי וניגשתי לייעוץ אישי כדי לתקן את חוסר האמון וחוסר הביטחון העצמי, אך בזמן זה בעלי טען בפניי שלמרות שהלכנו לייעוץ ביחד לפני 4 שנים אינו הצליח לעורר את האהבה ויש לו מחסום לאהוב אותי ולהימשך אליי ואינו רוצה לחזור לייעוץ כי הוא בסך הכל ניסה לתקן כדי לשמור על הקן המשפחתי שהבעיה היא בי כי אני חונקת באהבה שלי ושהניתוק הריגשי כנראה בא מהתפרצויות שלי וניבולי פה מידי פעםבגלל חוסר האמון,אחרי שיחה זאת ניסיתי לשים קץ לחיי אך הוא עצר אותי ונוצר ניתוק ביננו אנו מדברים רק בנושא הילדים שאלתי היא האם אחרי שחשבתי שתיקנו יש אפשרות לתקן שוב לבד או שעליי לוותר כי עברתי את כל הגבולות? בעלי החליט שהוא כרגע נשאר אך נראה לי שזה נובע מפחד,ה אם תמיד תופס המשפט חכמת נשים בנתה ביתה ויהיה אפשר לשבור את המחסום? אני ניגשת לייעוץ אישי כי זה דפוס התנהגות שהיה קיים בכל הקשרים שלי וגם עם בעלי אני נורא תלותית ריגשית ונמצאת בפחד תמידי שמא הוא יעזוב ונורא לחוצה , יש לציין שהדבר נובע ממשקעי הילדות שאני תמיד צריכה לשמוע שאוהבים אותי, ונורא רוצה לשקם

שאלת פערים

יש מספר גורמים המונעים מאדם להתקדם רגשית , ואני רוצה להבדיל בין שני גורמים דומים אך שיש ביניהם הבדל מהותי: • חוסר יכולת • מחסום חוסר יכולת הוא מצב בו אדם אינו יכול לחוש אהבה ברמה מסוימת כתוצאה ממגבלה שכלית כלשהי - קל לראות זאת אם משווים תבונתו של אדם עם תבונה נמוכה במיוחד לקוף - ברור כי יכולתו של הקוף לחוש אהבה מוגבלת (החל באהבה עצמית, דרך אהבה לסביבתו הקרובה וכלה באהבה חובקת-כל). קל לראות זאת אצל הקוף, אך הקוף הוא רק דוגמה קיצונית לאותו האדם ולכן ברור כי התודעה מגבילה את היכולת לפתח אהבה כפי שהגדרנו אותה. במצב זה, כל עוד אין ציפייה להתפתחות תודעתית - גם אין תקווה להתקדמות. אם כך - מדוע איננו טוענים כי התקדמות שקולה להתפתחות תודעתית? כאן נכנס לתמונה הגורם השני שמונע מאדם להתקדם: המחסום. המחסום הינו מחסום פסיכולוגי כזה או אחר, המוזן ממקורות שונים: - מחסום תרבותי: אדם החי בסביבה לא אוהבת מתקשה לחוש אהבה, ולעתים אף מתקשה להאמין כי קיימת רמת אהבה גבוהה יותר. - מחסום כתוצאה מתוקפנות: אדם החי בחרדות, או שחווה טראומות שונות מתקשה לעתים לחוש אהבה. - מחסום סאדו-מאזו: אדם הנשאב, מסיבות של פחד מחופש, לביטול עצמו והענקת כוח הסמכות לאנשים אחרים, או לחליפין - לשעבוד עצמו לכוח שליטה באחרים, ודאי אינו יכול לחוש אהבה. קיימים עוד מחסומים מסוגים שונים ורבים, אך אנו חורגים מהעיקר - והעיקר הוא שייתכן כי אדם מסוגל לרמה תודעתית גבוהה ביותר, אך מחסום מסוים מונע ממנו להתקדם. לגבך סדנא קבוצתית תעזור לך מאוד בהצלחה שלום מאיר אוחנה

מה עושים?

איך להגיב כשהבת שלי בת 6 מתחצפת אלי, מכה אותי, ורורשת ממני לקחת אותה על היידים.

מה עושים?

בס"ד אחרי העצות הנפלאות של הרב שמחוני וגברת רבקה אני אוסיף פירוש נפלא מהגאון רבי מאיר שפירא זצ``ל, הקב``ה אמר למשה שיקח את המטה בידו ובו יעשה את האותות, אח``כ ציווה אותו להשליך את המטה ויהי לנחש, ושוב אמר לו שלח ידך ואחוז בזנבו ויהי למטה בכפו, כל ילד וילדה יהודיה הן כמטה ביד משה שאפשר לחולל בו אותות ומופתים אפשר להגיע עמהם לדרגות נפלאות ביותר, אולם כשמרחקים קצת את המטה כשלא מקרבים אותו די כשלא משפיעים עליו מידה גדושה של אהבה, משליכים אותו על הארץ, ויהי לנחש ה` ישמור, אולם גם אז כשיאחז בזנבו גם אם זה לא כל כך נעים ויהי למטה בכפו יוכלו שוב לעשות עמו אותות ומופתים, כי בכל בן ובת ישנו פוטנציאל אדיר שצריך לנצל לטובה. בזמננו אנו הערך הכי חשוב לטפח בית מלא וגדוש באהבה ללא תנאים כלפי בילדים, ורק כך ניתן לכוונם בדרך הנכונה שלא ילכו לחפש אהבה מבחוץ, גם אם הילד מדבר קצת שלא בכבוד [דבר די שכיח בשנות ההתבגרות], כדאי להעיר בצורה שקטה שכך לא מדברים, אבל בשום אופן ``לא לשבור אתו את הכלים``. בהצלחה , שלום מאיר אוחנה

קשור לאימי

שלום, אני בת 32 נשואה +1 בתמצית: מעולם לא הסתדרתי עם אימי, העולם לדעתה הוא בניגוד אלי מקום שבו צריכים לריב, אני מאוד מנסה לחייך ןלשמוח בחלקי ורק כעת נפל בידי הדבר לאחר בעיה בריאותית אחרי הלידה שהחלמתי ממנה ולא בעזרת אימי, היא כל הזמן מבקרת אותי לא מפרגנת מטיפה מוסר, עיניה מפחידות ולא מקבלות, אני גרה רחוק ממנה וממעטת לבקר, הבעיה היא שהיא באה לעזור לי פעם ב... שלושה שבועות שבועיים, פעם אחת בשבוע ,אני כל הזמן הודפת אותה, כמה זה עלה?... סחתיין קנית מגהץ... הרופא נמצא רק ב5 למה לא לפני? תסגרי את הארונות? כמה זה עלה? נורא מחפשת רוע גם בשיחות על חמותי ועוד ועוד, כל כניסה שלה הביתה מלווהבאנרגיות שליליו ת אחרי הלידה לא רציתי שתבוא בכלל, היא שיגעה אותי, היא יוצרת בי תחושות אשם כבדות, אני מרגישה שהיא מקנא לי, סליחה על ה וספת המידע הנ"ל אך שהיא מגיעה אני מקבלת וסת מהלחץ. אני רוצה להרות, אך הלחץ בסביבתה איום, אני אפילו מרגישה עין הרע ממנה.אחרי לכתה אני בדיכאון, אנו אמא ובת אך במימד הרגשי ניתן לומר שאני לא אוהבת אותה. היא עוזרת הרבה, אך מה זה שווה שאני בדיכאון, ואינני רוצה לישון אצלה לעולם, יש לי המון כעס כלפיה על כל היחס שלה אלי לילדות, בעיה שאני סובלת ממנה קשורה ביחס ישיר אליה. מאוד עצוב לי שאני לא יכולה למצוא פתרון. נכון שבתורה כתתוב כבד א אביך ואימך, אך היא לא מכבדת אף אחד גם לא את עצמה ובטח שלא אותי. היא יודעת לעשות אך לא להרגיש. אז אם תגידו לקבל ולהבין, לא אוכל יותר היא משפיעה עלי הן פיזית כפי שתיארתי והן נפשית. בילדותי היא הכתה אותי העליבה אותי , גזרה לי את שערותיה שרפה א ידי ובכל זאת יצאתי בסדר למרות שהיא אימי. מה דעתכם?פתרון, שלא תגיע אלי? אפילו אם היא באה לבקר עם אבי, אני נלחצת כולי , שניהם רואי שחורות, אני לא רוצה להיות בלחץ. אבל לדוג' אנו רוצים לקנות דירה לא לשתף אותם לסמןך עלל עצמנו? תודה והרבה אושר רחל

קשר לאימך

בס"ד יחסי אם-בת יחסי אם ובת היו מאז ומתמיד מורכבים ומסובכים. מסתבר שאם עוזרים מעט אומץ ומוכנים לשנות את תפיסה, אפשר לשפר את המצב. ארבעת השלבים של ד"ר דיאנה קירשנר ליחסי אם-בת משופרים, כדאי לנסות יחסי אם ובת נחשבים מאז ומתמיד למורכבים. רוב הפסיכולוגים מסכימים עם העובדה שכמעט כולם מרגישים, ברמה זו או אחרת, פגועים, מאוכזבים כועסים או מרגישים רגשי אשמה, ביחס לאימא שלהם. הרגשה זו מלווה את הבנות אפילו כשהן מתבגרות והופכות לאמהות בעצמן. ד"ר דיאנה קירשנר, פסיכולוגית אמריקאית, ממליצה להניח לרגשות אלו ומציעה ארבעה שלבים, איך להתמודד עם הבעיה. לסלוח בגדול עליך לקבל החלטה עם עצמך שאת סולחת לאימא שלך וזאת כדי להניח לכעס, לאכזבה או הפגיעה. הדרך לעשות זאת: קחי מספר דקות ודמייני את עצמך חייה את חייה של אימא שלך. דמייני את עצמך כאימא שלך בתור ילדה, כנערה מתבגרת ומבוגרת - ודמייני שאת עושה את המקסימום שאת יכולה בכל שלב בחיים. טפלי ברגשות אשמה את חייבת להביט בבהירות על הטעויות שלך. ערכי רשימה של שלושה דברים שגורמים אכזבה לאימך. לדוגמא: את לא מתקשרת מספיק, את אומרת לה דברים פוגעים, שוכחת את יום ההולדת שלה, סוג כזה של דברים. עברי על הרשימה שוב ושוב. ככל שתקראי יותר את הרשימה תרגישי פחות רגשי אשמה או דאגה מכך. בנוסף, הביעי התנצלות כנה לאמך. לבסוף הציעי לפצות אותה על האכזבה שנגרמה לה בדרך שהיא משמעותית עבורה, אך, וודאי עם עצמך קודם,שאת יכולה לעמוד בהבטחה שלך. הניחי להאשמה קחי 10 דקות על מנת ליצור קשר יותר אוהב עם אימא שלך. זה בחינם, וזאת התרפיה הזמינה הכי מהירה. איך את יכולה לעשות זאת? הסתכלי על כל ההאשמות שאת מאשימה בהם את האימא לך, בבעיות שיש לך בחייך. האשמות אלו נובעות מהיאחזות שלך בסיפור שגורם לך להתמרמרות קשה על איך שנפגעת והפכת לקורבן על-ידי אימא שלך. הכירי בכך שזה רק סיפור מהעבר, שמחזיק אותך שבוייה בכלא, של מתח וחוסר מנוחה שפוגע בך כל עוד את לא מניחה לו. בני מערכת יחסים חיובית הכירי בעובדה שכל תכונה מתסכלת או מטרידה שיש לאימא שלך, איננה מופנית באופן אישי כלפיך. תכונות אלו הם תוצאה של חלק מהסיפורים השליליים הנמצאים בראש שלה. את צריכה להעביר את תשומת לבך, מסיפור הפגיעה וההתמרמרות שלך, על איך שאימא שלך פגעה בך, ולהתמקד באהבה אשר נמצאת מאחורי הביקורת והשליליות שלה. שמרי על מיקוד זה כשאת בקשר איתה. תהיי מופתעת איך גישה זו תשנה את מערכת היחסים ביניכן. בהצלחה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

הוריי חושבים להתגרש ....ייעוץ בדחיפות...

אוקיי,הורי נשואים מזה 30 שנה בני 56 ו-54 מזה כמה שנים הם רבים ולא מדברים לפרקי זמן ארוכים על דברים קנים ופעוטים אך לא מתמודדים עם הבעיות שלהם אלא רק מטאטאים הכול מתחת לשטיח הם גידלו 3 ילדים אותי בן 21 חייל משוחרר אחותי בת 28 נשואה עם ילד ועוד אח נשוי עם ילדה נכדים מדהימים בית נהדר חינוך מושלם לשלושתנו וערכים מופלאים שהעניקו לנו במהלך השנים, אמי דיברה בהתחלה על פרידה שהיא רוצה שאבי יעזוב את הבית לתקופה קתרה לראות איך כל אחד מרגיש אך שעימתתי אותם ביחד היא אמרה בבירור שהיא רוצה להתגרש יש לציין שהם מעולם לא ניסו תהליך של ייעוץ או גישור אלא רק השלימו לאחר הריבים וכאילו התעלמו ממה שהיה אבי שהיה איש צבא במשך המון זמן אדם מופנם ואדיש ואמא מאוד אנגרטית ולפעמים עצבנים אז לפעמים הם כמו חשמל ומים הוא מרגיש סמרטוט שלה בגלל הצעקות והעצבנות והיא מרגישה מנוצלת ולא מוערכת על העבודה שהיא משקיעה בבית ובעבודתה אני חושב שהבעיה העיקרית שלהם היא ששניהם לא מרגישים מוערכים מספיק, המצב הכלכלי מאוד קשה ואנחנו כבר כולנו בוגרים ורק אני נשארתי בבית ובקרוב אעזוב אותו הסיכוי שלהם למצוא בן זוג חדש שואף לאפס מה גם שייש תקופות בהם הם מסתדרים ונהנים ביחד אבל,הם לא יוצאים אין להם חברים הם כל אחד בעולמו שלו מכיוון שאין בניהםם שום סוג של תקשורת אני ואחייי הפצרנו בהם ללכת לטיפול זוגי וכל פעם הם "השלימו" בהחבאת הבעיה והתעלמות ממנה וכל הריבים שלהם על אותם דברים מכיוון שהם הולכים מסביב במקום להתעמת עם הבעיה חזיתית,השאלה שלי היא איך אני גורם להם להבין את זה ואיך אני גורם להם לא לפרק את המשפחה הזו כי כשאני אעזוב ישאר להם רק אחד את השני וזה הזמן שלהם להנות מהחיים ...איך אני גורם להם לעזור אחד לשני ....בבקשה..אני מרגיש שהכול מתפרק לי...

הורי רוצים להתגרש...יעוץ בדחיפות

בס"ד ערן היקר, מאוד התרגשתי מהפניה שלך ורצונך לעזור להוריך. אני מציע לך שתקבע פגישת יעוץ להורים שלך "ששולמה מראש" ותן לדברים להתגלגל.. נשמע בסורות טובות, שלום מאיר אוחנה 0524497857

איך לשמור על נפשו של ילדי שלא תיפגע ועל מצבו הרוחני?

בוקר טוב, מאד קשה לי להגדיר את הבעיה שלי, מכיוון שהיא מורכבת מהמון בעיות שמהוות בעיה אחת וגדולה עבורי: דאגה למצבו הנפשי והרוחני של ילדי בן הכמעט עשר בעקבות מצבו הנפשי והפיסי של בעלי. ואני אסביר: בעלי בן אדם מאד מורכב. מצד אחד הוא הבן אדם הכי נחמד עלי אדמות והכי מבין, והכי מתקשר וכולם אוהבים אותו ומעריצים אותו. אך מצד שני, הוא הבן אדם שהכי לא אוהב לשמוע משהו מנוגד לדבריו בעניינים שעקרוניים מבחינתו, וקשה מאד להביע רגשות בפניו המרמזים על משהו שלא בסדר אצלו. בנוסף, הוא נמצא במצב נפשי קשה מאד עקב סיבות לא מעטות ומצבי הרוח שלו נעים בין מצבים קשים בהם לא ניתן כמעט לדבר לידו ולא ניתן לנחש איזה דבר יגרום לו להתרגזות קשה, ובין מצבים שהוא כ"כ נחמד שזה תענוג להיות לידו. אני עוד איכשהו חיה עם המצב המבלבל והמותח הזה, למרות שאני גם על סף התמוטטות נפשית, מכיוון שעקב אופיו גם אינני יכולה להגיד לו מה אני מרגישה, וגם אינני יכולה להראות לו חס ושלום מה שאני מרגישה, כי אז זה יגרום לו למתח רב ואף לעילה למריבה איתי. לכן, אני משדרת רוב הזמן שאני מבינה אותו ואני עושה כל מאמץ לתת לו את כל התמיכה לה הוא זקוק. אך בתוך תוכי אני עצובה, לפעמים כועסת ואף מרחמת עליו. כי אני רואה שהוא מתייסר עם עצמו על התנהגותו, אך כמו שזה נראה, אין לו שליטה על כך, זה פשוט כאילו השתלט עליו השטן. יש לציין שהוא לא מפעיל טרור קולי בבית או חלילה הרמת ידיים, אך הטרור שהוא מפעיל הוא טרור שקט. פשוט מרגישים את זה. הסיבה שאני פונה, למרות שאני לא רגילה לדבר ולהתייעץ, היא שאני דואגת לשלום ילדיי. יש לי תאומים בני כמעט 10 ובנוסף 2 ילדים בוגרים מנישואים קודמים של בעלי, שגודלו על ידי בעלי ועל ידי מאז שהצעיר ביניהם היה בן 11. כיום בן אחד התחתן ועזב את הבית, והבן השני חייל בסדיר. גם עם החינוך שלו איתם לא היה קל, אך הם כבר בוגרים היום ואני נשארתי עם הבעיה של התאומים. ובעיקר של הבן. יש לי בן עם נשמה גבוהה מאד, עם הצלחה אדירה בלימודי התורה ובכלל ילד מוצלח כזה. ואני מלאת פחדים שמא חלילה בעלי יהרוס את נשמתו הטהורה ויהרוס לו את יראת השמים שיש לו ואת הרצון שלו להתפלל (שגם ככה זה לא פשוט שילד בגיל כזה ירצה ללכת לבית הכנסת ולהתפלל). בעלי לא קם הרבה לבית הכנסת בימי שבת (וזאת עקב כל הסיבות שרשמתי מעלה) אך כשהוא קם והילד רוצה ללכת איתו (אני מאמינה שזאת כדי לרצות אותו) פתאום קורה משהו מאד שטותי שגורם לבעלי להתרגז ברמות קשות במיוחד, והוא מתחיל לנזוף בילד ולהגיד לו דברים מאד לא נעימים, ולאיים עליו בכל מיני איומים (שבדרך כלל לא מתגשמים) ו"להעניש" אותו בכך שהוא לא לוקח אותו וגם לא ייקח אותו על פי איומיו לבית הכנסת. הוא גורם לילד להרגיש נורא עם עצמו ואף ללכת לחדרו לבכות (בשבת) ולהרגיש כלפי אבא שלו דברים קשים במיוחד (ולצערי גם צודקים). אני כל כך מבינה את הילד שלי ברגשות שלו ובתחושות שלו, ומצד שני אסור לי להראות לו זאת כדי שלא לצאת נגד בעלי. אני קרועה בליבי ודואגת מאד מאד. מה יקרה עם הילד שלי שיגדל כך? האם הוא לא יאבד את כל רצונו ללכת לבית הכנסת? האם השבת תהיה בשבילו חלילה משהו נוראי ולא קדוש? כי כיום השבתות אצלנו בבית מאד לא נעימות.אני הגעתי למצב, שעד כמה שזה נשמע נורא, מעדיפה את ימות החול ולא את השבתות. כי בימות החול בעלי מגיע בשעות הערב המאוחרות הביתה, והדברים די זורמים. אך בשבתות שהוא נמצא בבית כל הזמן יש מתח עצום וכל מה שחלמתי עליו בתחילת דרכי בתשובה (לפני כ- 11 שנה) פשוט נתגלה כאשליה. בראשי אני מריצה כל הזמן את תמליל השיחה אותו אני אערוך עם בעלי על כך, אך לא מוצאת את האומץ לזה, ונמצאת בתחושה כל הזמן שדברי לא יתקבלו על ליבו ואולי אף יחמירו את המצב. מה אני עושה? איך אני שומרת על הילד שלי שלא תהרס נפשו ולא תהרס דרכו בדרך השם??? מה אני עושה בשבת הקרובה? אני מתכוונת להגיד לילד שפשוט לא יקום בבוקר מוקדם מהמיטה ושלא ינסה אפילו ללכת עם בעלי לבית הכנסת. אני מעדיפה כך, עם כאב לב עמוק, מאשר מהומה על לא מאומה כבר משבת בבוקר, שמושכת אחריה כמובן מתח נוראי ומרירות לאורך כל השבת. אך ברור שזה לא פתרון לטווח ארוך. סליחה שכתבתי מייל כ"כ ארוך, אך באמת שהכתוב כאן הוא חלק קטן מאד מכל מה שיש לי להגיד. ניסיתי לכתוב את העיקר כדי שתוכלי להבין את בעייתי. תודה מראש על הסבלנות והנכונות לעזור

איך לשמור על נפשו של ילדי שלא תיפגע ועל מצבו הרוחני?

בס"ד מסכים עם כל מה שנאמר ע"י חברי היקר בן סימון אליהו והייתי מוסיף משהו קטן : עד שימצה פתרון למצב בעלך, תקחי את בנייך ליעוץ , יעוץ שיעזור להם להבין את מצב אביהם...ויוכלו לעזור לו בבוא הזמן. אני ממליץ על יעוץ משפחתי אבל עד שבעלך ישתכנע שהוא צריך עזרה, נא להתחיל עם הילדים שרצונם לא יתנגד לטיפול... בהצלחה רבה ושהקב"ה יהיה בעזרך לכל אורך הדרך, אמן. שלום מאיר אוחנה

מה עושים כאשר בעל כל הזמן חושב שהוא צודק?

בעלי בכל וויכוח מצדיק את עצמו וכל הזמן מחפש תירוצים לזה שהוא צודק מה עושים עם זה איך אפשר להתמודד עם התופעה הזו?

חושב שהוא צודק

בס"ד אני משתתף בצערך, הייתי קונה לבעלך את הספר של הרב שלום ארןש שליטא "בגן השלום" מדריך לשלום בית ובנוסף לקרא לו את הבא: אסור להיות צודק בחיים.... אף לא פעם אחת.... צריך להיות....חכם. החיים נראים לפעמים כמו נסיעה בכבישי תל-אביב הצפופה. לא תמיד יש רמזורים ותמרורים... לפעמים צריך שיקול דעת.. מתן זכות קדימה וכו' בכביש צריך לנהוג בחוכמה... כי גם אם אתה צודק... וזכות הקדימה שלך... אתה מחוייב להתנהג בחוכמה.. ולא יש תאונה - התנגשות בין המכוניות. בחיינו כשאנו תמיד צודקים... אז יש התנגשות מילולית , כיסוחים, וירידה לפסים אישיים. לכן ... ככלל בחיים... הייה חכם ולא צודק. איש חכם אמר .. הצודק נשאר בצדקתו.. מקווה שעניתי. לקבל יעוץ החרכי בנוסף,נא לצור קשר, שלום מאיר אוחנה 0524497857

רענון הזוגיות

אנו נשואים שנה וחצי+ילד. אני מרגישה שחוקה מחיי הנישואין, לא מרגישה אהבה כלפי בעלי, מרגישה שקצת נמאס לי ממנו.. אין לי כח אליו, רוצה רק שיניח לי ויתן לי לחיות את חיי. אנימרגישה כאילו אנחנו חיים אחד ליד השני, לא מרגישה שאנחנו אחד. איך מרעננים את האהבה? איך מחזירים את השמחה לנישואין? איך מרגישים אחדות? תודה מראש.

רענון הזוגיות

בס"ד אך מחזירים שמחה לנשואין ואך מרגישים אחדות?יש להחזיר אחריות ועוצמה בזוגיות., וזה חייב להיות הדדי. כלומר גם האישה צריכה לעבור תהליך של מודעות, שגם אנחנו לא מעצבנים, זו היא שמתעצבנת וכד'. לאורך זמן, זוגיות שיש בה השקעה רק של צד אחד תוביל לחוסר איזון וחוסר סיפוק ברמת האושר שלך, הגבר, ומכאן הדרך לזוגיות משובשת, היא קצרה. לכן חשוב מאוד שתהיה תקשורת הדדית, שתדברו על זה, ששניכם תעברו תהליך פנימי של אחריות ואחר כך עוצמה, ולא סתם עוצמה, אלא עוצמה זוגית. אז הנה רשימה של טיפים להעצמה זוגית: 1. שתפו זה את זה בחוויות היום. איך היה בעבודה? אבל לא ברמת האינפורמציה, אלא ברמת האמפטיה- למשל, אם יש חברה לעבודה שמעצבנת, תן לה לפרוק את התסכול וביחד נסו לחשוב על דרכי פעולה. השיתוף מוביל לתמיכה. זוהי העצמה. חשוב שהשיתוף יהיה הדדי, חשוב שהיא תתמוך בך ואתה תתמוך בה. לא חייב שכל יום תהיה תמיכה הדדית, אבל בגדול, חשוב שכל אחד מבני הזוג ירגיש חווית תמיכה. 2. משפחה- אם יש ילדים, תדברו עליהם. אם הגעת מאוחר מהעבודה, שאל איך היה להם. שוב, לא ברמת האינפורמציה, מה אכלו ושתו, אלא האם היו בעיות בשיעורים? האם נפגשו עם חבר? ומכאן לצאת למחשבות ביחד איך לשפר. למשל, הבן שלי הגיע לגן חדש והיו לו קשיי הסתגלות. ישבנו ודיברנו על זה ביחד וחשבנו ביחד על רעיונות. התעקשנו להזמין אליו חברים (בהתחלה צריך לשכנע), הלכתי אליו לגן ועשיתי שם פעילות, ערכנו מסיבונת לכמה חברים. כל הדברים האלה דרשו תיאום, חשיבה, עשייה משותפת, התלבטות משותפת. היום הוא מאוד מקובל חברתית (אין יום שלא מתקשרים חברים להזמין אותו לשחק) ואנחנו כזוג, הועצמנו. הרגשנו, מבלי לדבר עלזה, שהצלחנו כצוות. זו העצמה. אגב, כל פרויקט הוא נכון לעניין ולא רק בנושא משפחה. ביצוע פרויקט ששני הצדדים שותפים בו, שניהם מעורבים בו במידה שווה פחות או יותר, אחר כך זה גורם להתרוממות נפש זוגית. חווינו הצלחה ביחד. 3. פילוסופיה- אולי זה מתאים רק לחלק מהזוגות, אבל מנסיוני זה אחלה. זה כיף לנהל שיחות פילוסופיות, ככה בלי שום קשר למשהו שקשור למציאות. שיחה כזו (בדומה ללמידה בישיבה של דתיים בחברותא) היא מפרה. היא מרעננת את המחשבה, היא מאתגרת וכך אנו מרוויחים ערב של התעלות פילוסופית. דוגמאות? לא חסר: שבוע שעבר סיימנו שנינו לקרוא את משלה . לא קבענו זמן ושעה לדבר על זה, פשוט זה זרם, התחלנו לדבר על התחושות שעולות מקריאת הספר, על המסרים שהסופר רצה להעביר, מה זה אומר עלינו? היתה שיחה מרתקת, ובסופה אושר גדול שיש לי אשת שיחה שכיף לי להיות איתה. חשוב לקיים שיחות כאלה באופן שוטף בזוגיות. זו העוצמה. 4. שבירת שגרה- אין כמו שבירת שגרה, ספונטניות ומקוריות לזוגיות. פינוק חומרי הוא לא דבר פסול, שוקולד או מרציפן. נסיעה למסעדה סעו קצת לצפון להתאוררות) 5. תשומת לב בזוגיות חשוב תשומת לב. מה מטריד אותה? מה מעסיק אותה? אם פתאום תשאל אותה- את מוטרדת ממה שאמא שלך אמרה לך? מבלי שהיא שיתפה אותך בזה, אלא רק בגלל שחשת שהויכוח של יום שבת עדיין מטריד אותה- היא תדע אושר עילאי, שאתה שם לב אליה. אין כמו הבנה עיוורת של שני שחקנים שיודעים כל אחד את רגשות האחר, וכך גם בזוגיות. שלחו אס אם אס, תתייחסו. צריך לעבוד הרבה כדי להגיע לתיאום כזה. תשומת לב מובילה לשם בצעדים משמעותיים. 6. מחמאות- פרגן. אתה נהנה מהצחוק שלה- תגיד לה שאתה אוהב את הצחוק הזה. (לא צריך להגזים בחלוקת מחמאות, הכל באיזון) 7. איזון- זוגיות זו לא ריצת 100 מטר, זה מרתון. זוגיות נמדדת על רצף ארוך של הצלחות וכשלונות, עצב ושמחה, ובתוך הים הזה יש גלים בגובה נמוך שאפשר להתמודד איתם ביום יום. ללכת לסדנה , חייבים לבוא ממקום מאוד מאוד בטוח, עם תשתית זוגית איתנה, עם נסיון רב של גלישה בגלים נמוכים ובינוניים. הסדנאות למתקדמים, ומה לעשות ורוב האנשים שמגיעים לשם- זה לא טוב להם בטווח הארוך, כי הם ברמת מתחילים ואז כמו תלמיד שחש תסכול בכשלון במבחן והוא כבר לא מאמין שיצליח להשיג 100 במתמטיקה, כך גם אתם יכולים להיכנס לסטיגמה שהזוגיות שלכם כבר לעולם לא תמריא למקומות טובים. לכן חשוב האיזון, היומיום, המחוות, השיחות, וכל העבודה היומיומית, קודם כל זה. איזון בחיים, משמע שיש התרגשות, יש התפעמות, יש השתלהבות יצרים, אבל יש גם ימים אפורים, יש גם שגרה. ובימים האלה שלא קורה שום דבר, אז לא קורה שום דבר וזה בסדר, כי אתם לא נמצאים בסרט אקשן, אלא חיים חיים מאוזנים. בהצלחה שלום מאיר אוחנה 0524497857

מה עושים כאשר בעל כל הזמן חושב שהוא צודק?

בעלי בכל וויכוח מצדיק את עצמו וכל הזמן מחפש תירוצים לזה שהוא צודק מה עושים עם זה איך אפשר להתמודד עם התופעה הזו?

בעל שתמיד צודק

בס"ד נלמד מהספור הבא: כפרי וכפרית היו עניים מאד. "סע לך ליום השוק אשר בעיר" אמרה הכפרית, "ושם תמכור את הסוס האחרון שנותר לנו, או תחליפו במשהו". בדרך ראה הכפרי אדם אחד שהוביל פרה. "שמע נא, התרצה להחליף סוס בפרה"? "בהחלט" השיב, והחליפין קמו והיו. בדרך לביתו הספיק הבעל להחליף את הפרה בכבשה, ואת הכבשה באווז, ואת האווז בתרנגולת... "מה תסחב על גבך?" שאל הכפרי. "תפוחים רקובים לבהמות". "הו, מי ייתן והיה לי שפע כזה של תפוחים, ודאי תשמח זוגתי בהם, התסכים להחליפם בתרנגוליי?" והחליפין קמו והיו. נטל הכפרי את שק התפוחים ונכנס לבית המרזח. ליד השולחן הסבו שני עשירים שנזדמנו לאותו מקום. רחרחו השנים באוויר ונפלו עיניהם על שק התפוחים הרקובים. לא יצאה שעה קלה ונודע להם מפי הכפרי הכול. "אין אנו מקנאים בך על מקח הטעויות שעשית, ובקבלת הפנים הזועמת שתערוך לך זוגתך". "איני חושש כלל" אמר הכפרי, "בטוחני שזוגתי תשמח ותאמר: 'בעלי צודק תמיד'". אולי נתערב? הציעו העשירים-אם נפסיד, נתן לך שק מלא זהב. ליוו העשירים את הכפרי לביתו ונוכחו לשמוע את הכפרית אומרת לבעלה: "הצלחת בדרכך ואין לי אלא לברכך על כך, 'בעלי צודק תמיד'". אנוסים היו העשירים להניח לכפרי והכפרית שק של זהב לצידו של שק התפוחים הרקובים (מספורי אנדרסן) אם נתבונן ונלמד... שהבעל הוא הקב"ה והוא תמיד צודק, נעמיד בכך את היחסים שלנו עם הקב"ה בניגודיות שיכולה לגבול בפשטנות שטחית. איננו חייבים רק להרכין ראש ולקבל בהכנעה מוחלטת את גזרותיו הבלתי מובנות של 'הבעל'. להרבה מאיתנו התחלפו תוכניות הפנסיה והחסכונות לשק 'תפוחים רקובים'. לפעמים עלינו לעמוד על שלנו (בתפילת שמונה עשרה) ולהתפלל מתוקף היותנו בנים למקום, על צרכנו. אך מצד שני, וזה העיקר בסיפור שלנו עם 'הבעל', עלינו לקבל את השרירותיות האלוקית כחלק מהמשחק, ונאמן את עצמנו באמונה גמישה שמאת הבעל הבלתי צפוי הכול יכול לקרות, ועל אף העובדה שהדברים מצד ההיגיון אינם פשוטים, ברצות אותו 'הבעל' הבלתי-צפוי - גם שק תפוחים רקובים יכול ליהפך לשק של זהב.

אישה לא טובה ובעל לא טוב

אנחנו נשואים כ-7 שנים,יש לנו שלושה בנים וחיים חייים באורח דתי.בד"כ מערכת היחסים שלנו די בסדר,בחיי היום יום.עד שיש איזשהו ויכוח על משהו ומתחילים לפתוח את הפה אחד על השני ואז מסתבר שבעלי חושב עלי רע ואני עליו ושנינו בטוחים בעצמנו ואין מעצורים בדיבור לא יפה ומילים לא טובות אחד כלפי השני . עצם זה שבעלי טוען שאני לא דואגת מספיק לילדים,לא לבית ולא כלפיו-מאוד פוגע בי כי אני מרגישה שאני מאוד משתדלת לחזור אחרי העבודה ולהכין צהריים ולסדר ולנקות את הבית כל יום ולדאוג לשמח ולעזור לבעלי כמה שאני יכולה ולמצוא זמן איכות גם בשבילנו אם מתאפשר.וכל זה לשווא!הוא לא רק שלא מעריך את זה אלא שבכלל טוען שאני לא עושה שום דבר!!טוען שאני לא אישה טובה ואני לא מכבדת אותו ומזלזלת בו!!אני לא מבינה איך הוא מגיע לחשוב את זה ומצער אותי שהוא חושב כך ואין עם מי לדבר כי כשאני טוענת ההפך הוא אומר שאני חולת נפש!!אני לא מבינה את ההתבטאות שלו ואני מתביישת בכך.בייחוד כשכל הויכוח קורה מול הילדים והם כבר בני 4 ו-5 וזה עלול לפגוע בהם לכל החיים!!אני הרי גם לא שותקת ואומרת מה שיש לי להגיד בחזרה.אני מאוד כאובה שאנחנו מגיעים למצבים כאלה ולרמות כ"כ ירודות של ויכוח.אני פונה לייעוץ וכולי תקווה שנקבל הנחייה צמודה למעשים ולהתנהגויות שלנו ,בנינו ועם הילדים.תודה

מהו המכשול הגדול ביותר בזוגיות?

בס"ד ההתחלה תמיד מרגשת ומלהיבה. הזוגיות שלכם נראית בלתי מנוצחת. אין דבר היכול לעמוד בפני זוגיות שכזו. התחושה היא שהאהבה תימשך לנצח. אכן, תחושה נהדרת. אך, כמה חבל שלא תמיד זה כך! אז מה בכל זאת קרה לכםבדרך? חתול שחור? כישוף? חברים השפיעו? הוריה/הוריו השפיעו? הרגעו. אף אחד מאלה. זה אתם. כן. את ואתה. אתם רציתם לשנות אחד את השני. רציתם להתאימו/ה לאמונות שלכם, לדפוסי החיים שהתרגלתם אליהם ושאתם מאמינים בהם. לעתים הדבר אף גובל באובססיה. זה מתחיל בדברים קטנים כגון: "הוא צריך להרים את מכסה האסלה", "היא צריכה להחזיר את משחת השיניים למקום", וממשיך ב"הוא חייב לבוא אתי לקניות", "היא חייבת לבשל לי ארוחה לפני שאני מגיע הביתה", "הוא חייב לבוא להורים שלי", "היא חייבת לנקות את הבית", "כל החברים שלי עושים כך וכך, אז גם אנחנו צריכים לעשות זאת" ועוד ועוד. הרשימה ארוכה מאוד. האם בעלך עוזר לך בסדר הבית? אם לא שיתחיל, כך שהכול יהיה מסודר לטעמו. מסקנה: אם אתם לא רוצים לפגוע בזוגיות, קבלו זה את זו כמו שאתם. אל תנסו לשנות אחד את השני. נסו לשנות את עצמכם. אם אתם תשתנו, בן הזוג ישתנה בהתאם. בהחלט אתם צריכים הדרכה. בהצלחה רבה 0524497857 שלום מאיר אוחנה

התפרצויות של ילד שחייב להיות למעלה תמיד

הייתי רוצה לקבל הדרכה כיצד לנהוג עם ילד בן 9 (בכור) שהכבוד העצמי שלו, ותחושת העליונות שלו נמצאת בנפשו ממש, וכל תחושה של תבוסה או השפלה- אפילו שמדובר בפרשנות שלו , גורמת לו להיכנס להיסטריה של כעס, אלימות והטחת אשמות אותה כמעט ולא ניתן לעצור. במצבים אלו הוא פשוט נכנס לאיזה סחרור של הגנה עצמית בכל מחיר ומלחמה כלפי כל מי שנמצא בסביבתו (אשם או לא אשם) להחזרת כבודו האבוד. המקרה האחרון שקרה לנו איתו היה כאשר הוא ביקש לשחק איתי ועם אחיו ב"משחק כריות" שבו זורקים כריות אחד על השני. קבענו כללים ושיחקנו בחביבות ובהנאה רבה, עד שאחת הכריות הפילה אותו והוא ספג עוד כמה כריות מבלי יכולת לקום. הסיטואציה גרמה לו לחוש מושפל ומובס, ואז הוא קם על שתי רגליים (תרתי משמע) והחל להתפרץ בזעם נוראי, הוא ניסה לדחוף אותי, היכה את כל מי שעמד בדרכו, דיבר בחוסר דרך ארץ וכד', אבל יותר מכל - לא ידענו איך להוציא אותו מזה! ניסיתי לפייס אותו במילים ולומר לו שמדובר במשחק ושאם פגענו בו אנחנו מתנצלים, אבל שום דבר לא עזר. אש המלחמה דלקה בעניו ושום דבר לא הרגיע אותו. לבסוף, ממש באין מוצא, כאשר הוא טרק דלתות, צעק והיכה, תפסתי אותו פיסית ממש בשתי ידיי ובאופן הכי החלטתי הודעתי לו שעליו להרגע מייד. הייתי צריכה לחזור על פעולה זו פעמים מספר, ולצערי לא הרגשתי שזה מאוד עזר, אלא תחושת האין אונים כשהוא כבול בידיי "הדליקה" אותו עוד יותר והוא נלחם בי בכל כוחותיו. בעבר כשהודעתי לו שעד שיירגע עליו להישאר בחדרו - הוא נכנס לחדר אבל עורר שם מהומה : דפק על הדלתות או הפך את החדר. שאלתי : מה הדרך הנכונה עם ילד כזה ? אני הרי לא יכולה לאפשר לו להתפרץ כך בכל פעם שהוא חש מובס. למרות שהתיאור שלי לגבי הילד נשמע לא טוב.. בכל אופן כשהוא רגוע, הוא ילד חכם, נבון, ומשתף פעולה. אני מתרשמת כי ההתפרצויות שלו- הקטנות והגדולות כמעט תמיד באות כשהוא חש שידו על התחתונה. אבל מה לעשות שאילו הם החיים... בתודה מראש, טובה

התפרציות של ילד

בס"ד בגיל זה כדאי לפנות להדרכת הורים של פסיכולוג וגם לריפוי בעיסוק שניתן בקופת חולים בהמלצת רופא המשפחה. שם יאבחנו את הקשיים ובמדת הצורך יעבדו על אירגון, מיתון אימפולסיביות וכו'. הורים לילדים עם ADHD אומרים: זה אולי נשמע מזעזע אבל לעיתים החיים איתם קשים ובלתי נסבלים, מסיבות רבות. והדבר החשוב מכל הוא שגם הם סובלים ומאד. איך אומר הפתגם: אל תשפוט אדם עד שתעמוד במקומו? כדאי מאד שתזכרו את זה!!!!!!! כל טוב שלום מאיר אוחנה 0524497857

מריבות בין אחים

בת 35 אמא ל- 5 ילדים שלושת הגדולים הם בנים בגילאים 13, 11 וחצי ו-8. הבעיה היא שיש יותר מדי מריבות עם ידים שגורמת לכל המשפחה להיות עצבנים השאלה שלי היא מה הדרך הנכונה לטיפול באלימות בין האחים ואיך אפשר להתמודד עם בית שכל הזמן יש מתח של מריבות. יש לציין שכולם ילדים טובים בביה"ס וכולם עם ציונים מאוד גבוהים בלימודים. בנוסף יש בעיה שהאח הגדול בן ה13 מרגיש גם הוא אבא ומרשה לעצמו גם לחנך את הקטנים כראות עיניו ולהעניש בלי לבקש אישור ממני או מבעלי.

מריבות בן אחים

בס"ד שלום לך מירב, בעיתך היא כלל עולמית. הייתי מוסיף על מה שחברי אמרו קודם רקע לבעיה, שעל פניו נראה כי שתי סיבות עיקריות, הקשורות האחת בשניה, הביאו אותנו למצב בו אנו נמצאים כיום. הסיבה הראשונה היא איבוד הסמכות ההורית, הנובעת מהחלטה מודעת של הורים שבוחרים לקחת כמה שפחות אחריות על גידול והתנהגות הילד. הסיבה השנייה נעוצה באיבוד הסמכות ההורית שמונעת גם מאלו המעוניינים לחנך ולהשפיע לעשות כן. מדובר בתופעות חוצות מגזרים ואפילו לאומים כסוג של בעיה כלל-עולמית. הורים מנסים כיום למקם את עצמם מבחינה היררכית כשווים לילדים. המצב הזה שבו הורה הופך מהורה לחבר יוצרת הסתחבקות מוגזמת, שאחת מתופעות הלוואי שלה הוא איבוד המרות והסמכות. לאבא ואמא חייבים להקשיב, אבל כשהדברים באים מאדם שמקוטלג כ'חבר' הם הופכים ללא יותר מסוג של המלצה. התזה "המסתחבקת" לא רק שלא הוכיחה את עצמה, אלא שהליברליות המזויפת שלה גרמה לנו, ההורים, לאבד את מקומנו וסמכותנו כהורים. אין פלא, שהיום כשאנו רוצים את אותה הסמכות בחזרה אנחנו לא מוצאים אותה. בברכה רבה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

כיצד למנוע כעס?

שאלה לחבר היועצים של ינר מאת: ירוחם אמונים אנו שכל דברי חז"ל נאמרו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה שקבלם מפי הגבורה. חז"ל הרבו לדבר אודות גנותה של מדת הכעס ותוצאותיה ההרסניים. אך השאלה הנשאלת היא: מה אעשה בזמן שאני רואה ילד שאינו סר למשמעתי? אמו אומרת לו פעמים רבות שיסדר את חדרו וכאילו שדיברה לקיר, האם שייך שלא לכעוס? המצפה לתשובה מספקת ירוחם

כעס מדומה

שלום ירוחם, הקב"ה נתן לנו מידת הכעס כדי לחנך ילדים, אבל זה צריך להיות כעס מדומה תחת שליטה ורק כדי להעביר מסר רציני לילד. אך משנים את הסביבה? נותנים דוגמא ואומרים: "כך הדברים היו משמחים אותי." ולא פחות חשוב לתת צ'ופר לילד בנתיים עד שיפנים את הדברים, בסובלנות ואהבה. אין סוד שחיבוק ואהבה ומתנה לילד יביאו לתוצאות בסופו של דבר. הרי זהו הדרישה הבסיסית לקיומינו, שהאהובים עלינו יקירו בנו. תנסה זאת בסובלנות והקב"ה יעזור לך, תוסיף תפילה בנושא ב18 שלך במקום הנכון לכך ותבקש על עצמך לקבל סובלנות מאיתו יתברך. בהצלחה רבה, שלום מאיר אוהנה

"הגנה מן הצדק"

לחברים היקרים שלום, אבקש להתייחס לנושא האתי שהועלה כאן מכמה פנים שכן לוויתי אותו מקרוב בזמן ההתהוות שלו. א. מבחינת פרשנות כללי האתיקה. ב. ברמה העקרונית - היינו גם אם לכאורה כללי האתיקה מחמירים בעניין זה שומה עלינו לעשות שיקול דעת נוסף על מנת לתקן את כלל האתיקה. השאלה העקרונית כמות שאני מבין אותה היא כיצד ינהג יועץ אשר הלקוח שלו מוציא דיבתו רעה ומספר דברים אשר היו או לא היו בקשר הטיפולי ביניהם, באופן הפוגע או עשוי או לפגוע בשמו הטוב של היועץ. במקרה שנידון בפורום זה, המקרה היה שהלקוח ניגש להתלונן בפני רב משותף, על כך שהמטפל התיר לו לעבור "עבירות" מתחום ה"אישות", וברצונו של היועץ לגשת אל הרב ולהעמיד אותו על פרטי המעשה עד כמה שיהיה צורך ורלוונטיות לתיקון העיוות. מעיון בכללי האתיקה של י.נ.ר. עולה כי למרות שחובת הסודיות הינה "אבסולוטית" בכל זאת ישנם מקרים או מצבים יוצאי דופן שאחד מהם הוא כדלהלן: " כאשר החבר הינו נתבע או נאשם במשפט אזרחי, פלילי או דיון משמעתי הקשור לפונה" וכאן נשאלת השאלה מהי ההגדרה של דיון משמעתי האם הוא דווקא בפני ערכאות או כל דיון בפני כל אדם נחשב לדיון משמעתי ובמקרה הנידון הדיון אצל הרב האם הוא נחשב כדיון משמעתי אם אין. שאלה נוספת העולה היא האם היועץ בעצמו יכול לזמן את הדיון הנ"ל או שהאמור הוא דווקא באם קיימת כזו ועדה ובמידה והיא מזמינה אותו יכול הוא לשתף פעולה. אך השאלה המהותית שצריכה להיות נידונת ומבוררת היא מה ההיגיון הישר מלמד על מקרה כזה בו הלקוח פורץ את הדיסקרטיות של הטיפול באופן שפוגע בשמו הטוב של המטפל. נתאר לעצמנו שלקוח שלנו ילך ויפרסם כרזות ברחובה של עיר על כך שהיה איתו קשר מיני או שידול לעבירה הלכתית או פלילית כזו או אחרת האם אנו אמורים לשבת בחיבוק ידיים בשם האתיקה? אינני חושב שיש או שיכולה להיות כזו אתיקה ואם היא קיימת עלינו לתקנה במהירות האפשרית בכדי לא להיתקל במצבי אבסורד מהסוג הזה. עלינו לקחת בחשבון שהתנהלות כזו שלא מאפשרת ליועץ את האפשרות להתגונן סופה שתגרום לנשירה של יועצים טובים ומוכשרים מהתחום שכן "מה להם ולצרה זו" מה שכבר שמעתי מיועץ צעיר ומבטיח שהתבטא כך באוזני. אינני משפטן אך יש מושג מתחום המשפט הפלילי שנקרא "הגנה מן הצדק" ומושג נוסף הוא "חוק שאינו חוקי בעליל" - אל נא יכעסו עלי המשפטנים שבינינו אך הרציונאל שעומד מאחורי המושגים האלו הוא שגם אם יש חוק צריך הוא לעמוד בסף של הגיון פשוט ואם ההגיון של הצדק אינו עומד בפרשנות עלינו לתקן זאת במהירות האפשרית.. עלינו לקחת בחשבון ששמועות מהסוג הזה עושות להן כנפיים ועשויות לפגוע ביועץ בהתפתחות המקצועית שלו במשפחתו ובסובבים אותו ומי שחושב שע"י שתיקה או איפוק בלבד במקרה כזה יפתרו החששות הנ"ל לדעתי אינו מכיר את הלך הרוח ומצב העניינים בציבוריות בה אנו חיים ועל אחת כמה וכמה בציבוריות החרדית. אודה ואשמח להתייחסות החברים בכלל ושל היועץ המשפטי לאיגוד י.נ.ר. עו"ד רובנשטיין. בכבוד ובידידות, אליהו בן סימון.

פוסק מתאים לנושא יביא צדק-נכונות למצב

שלום חברי היקר מאוד, במצבים של התלבטות, עייפות יתר ובטחון עצמי שבא ממצב של "דג'ה וו" לפתחון פה גורלי למטופל... לא להתבייש לאמר שאנו צריכים להתיעץ עם מומחים אחרים לפני מתן תשובה אם כך נתפסת ההרגשה במוחינו...בחב"ד. בעבודת קודש כמו שלנו, מקבלים יעוץ מלמעלה למטה. בעבודת קודש שאנו מבצעים יום יום צריך להנמנע מלהכנס להרגל יעוצי חלילה. כל כייס לגופו! אם מבקשים מקבלים תשובות מלמעלה - כתוב "ועמך כולם צדיקים", מקושרים ע"י תפילין איתך הקב"ה, וגם, עצתי להבא היא להתיעץ עם עוד אחד או שניים מהיועצים המוסמכים שאתה מכיר לפני נתינת יעוץ למטופל במקרים שאתה מרגיש קושי החלטה בהם...והקב"ה ישים דבריו בפיהם...ולחתחילה, בעבודת קודש המסר שנשלח אלינו בהשגחה פרטית בכל מיני אופנים. לעני ולדעתי צריך להתבונן בכל מצב שהוא יכול להיות גורלי במהותו למטופל. אם קבלת מסר של קושי ליעץ בנושא מסוים, דע שזהו סימן ראשון להעמיק בנושא שלפניך...לפני מתן עצות, יש עוד להתייעץ עם יועצים מומחים נוספים ופוסק אם הנושא אומר דרשני.... בנוסף,התשובה תרתא משמע (גם שלנו ולמטופל) נבראה ע"י הקב"ה כדי שנוכל לא לחזור על שגעותינו ולתקן אותם בענווה רבה כדי להגביר את הקשר עם העליון יתברך. תשמח בחיפוסך אחר הצדק/תשובה כי הצדק עדיין לא מוחלט... בהצלחה ידידי היקר, שלום מאיר אוחנה

התערבות המטפל בטיפול

שלום וברכה אי-אפשר לסיים את הדיון על התערבות "זרים" בטיפול, מבלי להתייחס להתערבות המטפל בטיפול מה מקומו הנכון, נושא חשוב שבהגדרתו נקבל מצפן - איך להתייחס להתערבות מהסוגים השונים. הגדרתי להתערבות שלילית, היא: הפעלת תוכנית המשפיעה על תהליכים מתרחשים, באחת מג' הדרכים דלהלן: א' כשמפעיל התוכנית אינו מבין דיו בתהליכים המתרחשים. ב' כשמפעיל התוכנית הוא זר ולא שייך לתהליכים. ג' כשהתוכנית מחלישה את התהליכים. כשהמטפל חושב על התערבות הוא צריך לבחון את עצמו, בג' דברים אלו: א' האם בני-הזוג אכן הזמינו את ההתערבות והוא לא זר להם. ב' האם תוכנית ההתערבות אכן נכונה ומתאימה, האם יש למטפל את ההכשרה המתאימה. ג' במקרה שבני-הזוג הזמינו את ההתערבות והמטפל אכן יש לו את ההכשרה המתאימה, עליו לבדוק את עצמו ולהיזהר שתוכניתו לא תיקח את האחריות ואת שרביט הפעולה מבני-הזוג עצמם, תכתיב ותשתלט עליהם. לאור ג' דרכים אלו נוכל לקבל תשובה נכונה לגבי כל סוג התערבות שהיא. דוגמא מקרה שבטיפולי, שהנחתי אותם להתנתק ממשפחת הורי-האישה בהיותם מרעילים את התא-הזוגי, והייתה התערבות של ההורים ורבם - רב חשוב בישראל, כשהם טוענים שיש חשש לפדופיליה אצל הבעל, והם מבקשים את התייחסותי וטיפולי בעניין עם הזוג, ההנחייה מד"ר שקד הייתה להתעלם מהם ומהמידע שהציגו. נפגשתי עם הרב וההורים, ומתוך כבוד רב ואמפתיה, הבהרתי להם: א' בקליניקה מול הזוג בעיות הסטייה לא עולים לא מצד הבעל ולא מצד האישה, ולכן אין לי שום דרך להעלות את הנושא, אין באפשרותי להדחף למקומות שאני זר בהם ולא הוזמנתי לשם. ב' גם אם הוזמנתי לשם, אין לי את ההכשרה לטפל בבעיה זו, ואם היא אכן קיימת אני מיד עוזב את התיק. ועכשיו פניתי אל הרב, בשאלה, הורני דרך? והוא בקש לפחות שבני הזוג ידעו שיש להם בעיה! ואכניס את זה בהזדמנות מתאימה. התעקשתי שאם אכן יש בעיה אני חייב לעזוב את התיק, ואם אני לא עוזב זה אומר שאין בעיה ואין מקום להתערבות מצידי. התערבות משפחת המוצא לא צלחה בעיקר משום שהאישה עמדה בחוזק מול הרב והוריה ובחרה בנתק, וזה בעקבות התנהלות לפי סעיף ג', לא נתתי הוראה לבני-הזוג לנתק קשר ממשפחת המוצא, כל זמן שהם לא היו מספיק מודעים לקבלת החלטה מעיין זו, והיא נבעה מתוך התהליך הטיפולי שהם העיקר שלו, ולכן הם הצליחו לעמוד מול הלחצים ובקשיים שהחלטה זו הביאה. האמת, עזבתי את הפגישה עם הרב וההורים כאשר עננה של אי-נחת מרחפת מעל, אך למחרת התקשרו אלי זוג שרב זה שלח אותם אלי לטיפול, הופתעתי ושמחתי בליבי. מה שלמדתי: אם המטפל יודע את מקומו הנכון, הכול יבוא על מקומו בשלום. בכבוד ובברכה אברהם

חזק וברוך על ענוותך בנושא

אברהם יקירי, אני מבין את הדילמה שעברה עליך, האם אתה עדיין מרגיש חייב להתערב ולעזור במקרים חריגים, או למצא את הכוח הפנימי להתעלם מהנושא/מטופלים במחשבה שהם ימצאו עזרה מתאימה להם במקום אחר. היו מטופלים, מקרים דומים לשלך ועשיתי בדיוק מה שעשית, אבל נשארתי עם ההרגשה של חוסר אונים מול מקרים כאלה של "תעזור לעצמך וה' יעזור לך". עם כל רצונינו הטוב לעזור אנו חייבים לקבל את המגבלות שחלות עלינו מסיבות מקצועיות מצפוניות וקנות. והשאלה שלי היא למי פדופילים חרדים פונים לעזרה? אני יודע מטיפול ראשוני אתם שלא יכולתי לעזור להם, אבל ראיתי את כאבם, כי הם מבינים את האיסור תרתי משמע, מבחינה תורנית ומוסרית. הם מתביישים לגשת לקבל עזרה ויש לי הרגשה שהם חיים באיסורהם ללא עזרה מבחוץ. ואולי ממשיכים במעשהם ללא עזרה... לא שאלתי באמת אך אנחנו בעולם התורני צריכים להתייחס לנושא מעבר להתעלמות ממנו? אותה שאלה עומדת לגבי הומוסקסואלים, אלה שאלות שלא העזנו לשאול בעבר הלא רחוק במגזר החרדי. לעני ולדעתי אין לי תשובות חד משמעיות, הייתי באמת רוצה להפנות את השאלה לי.נ.ר כדי שיתעצו עם רבנים מומחים בנושא ולארגן סמינר קצר - אך אנחנו מטפלים או צריכים לנהוג חד משמעית במצבים כאלה. כל טוב, שלום מאיר אוחנה

נישואים המשבר

שלום, אנו זוג הנמצאים בתחילת תהליך טיפולי,אנו נשואים 18 שנה ולנו 4 ילדים, אנו נמצאים מזה מס' שנים במשבר קשה בזוגיות עם עליות ומורדות,כעת החלטנו לפנות להליך טיפולי אשר אמור לשפוך אור על מצבינו ולנסות לחלץ אותנו מין הבוץ בו אנו שקועים, אך גם בעת הטיפול שהינו רק בתחילתו עולים הקשיים בזוגיות כדוגמת שתיקות מצד בני הזוג,מריבות קולניות,האשמות,השפלות,ביזויים, מעורבות הילדים בויכוחים ,רצון הבת זוג כי אקח תיק ואצא מין הבית,איומים כי תערב את שאר בני המשפחה,אף הגדילה לעשות והזמינה משטרה לביתנו בתואנה כי השתיקות מצידי הורגות אותה וכי אינה מבינה מדוע אני לא עוזב את הבית ,לציין כי הסיטואציה בו אני שרוי קשה לי עד מאוד מצד אחד בת זוג שצועקת מחרפת מבזה מאיימת ללא רחם ומצד שני ביתי כבת 21 נשואה מחרפת ומגדפת את אביה בשיתוף עם אימה,לגופו של עניין השוטר בדק את הארוע שוחח עימי והודיע לאישה כי אין עבירה פלילית וכי אין מקום להתערב,שאל אותי מדוע איני עונה או מגיב עניתי כי אין עם מי לדבר כל מילה שלי תוסיף אש למדורה אשר בלאו הכי בוערת,מטיחה בפני כי היא בעת הזאת מגדירה את עצמה כגרושתי ולא כאשתי ,לאחר שהבינה כי הזמנת המשטרה לא הועילה לה וכי לא השיגה את מבוקשה ,הבינה כי פגעה בביתה וכי הביזויים,החרפות,הגידופים יגרמו לה נזק בלתי הפיך מול עצמה מול אביה ומול אימה אשר עלתה על עץ גבוה וכי צרפה את ביתה למרום העץ,כעת חוששת הבת כי יתכן וכי יתקיים תהליך של שיחה בין הוריה וכי מה תעשה כעת על מי תשען ,מרגישה מרומה אמה מצד אחד נוטעת בה תקווה כי הגרושים הם עניין שאוטוטו יוצא אל הפועל וכי אין לה מה לחשוש,אימה אף פנתה אליה ואמרה מצטערת מאוד שעירבתי אותך,אמרתי לך לא להתערב,התחושה היא כי הבת נפגעה ומבולבלתלא פחות מאימה וכי היא רק בתחילת נישואיה ,לצערי לא מוצא מקום לעזוב את ביתי וכי אין סיבה מאוויה של אשתי אמורים להפתר בתהליך הטיפולי בו אנו נוטלים חלק ועליו סכמנו בהסכמה,יתכן וכי הטיפול אינו משמעותי לגבי אשתי אלא רק פרוצדורלי וכי תטען כי פנתה להליך טיפולי אך זה לא צלח, אבקש את עזרת הפורום בנושא כאוב זה,

אמפטיה ופרגון

בס"ד עזרה מידית: בנוסף למה שנאמר, תתאפק מלענות בשלב ראשון תפרגן בשלב שני, תושית יד בבית ותחייך בשלב אחרון, בשלבים כדי שיראה הדבר טבעי ומרצון טוב. תזכו לאחווה, שלום ורעות, שלום מאיר אוחנה 0524497857

שיתוף הילדים במטלות הבית-וויכוח שגורם למשבר

אנו נשואים מעל 20 שנה.יש לנו ב"ה 9 ילדים .חלקם קטנים חלקם בגיל ההתבגרות,חלקן כבר סיימו לימודים.(אחת נשואה תמיד היו בעיות לא פשוטות בזוגיות,מאחר והשונות בינינו גדולה. לא חסרו גם בעיות תקשורת,מאחר ורוב הדברים שהפריעו לי לא הפריעו לבעלי ,וכשניסיתי לדבר איתו על מה שהפריע לי-הוא לא הקשיב או הסביר לי שלוזה לא מפריע. היו תקופות טובות יותר וגם פחות. בשנה האחרונה עעולה שוב ושוב בעיה אשר אינני מצליחה לממצוא לה פתרון ,ואשר שואבת את כל בני הבית לתוכה עד שלבסוף גרמה לסכסוך ביני ובעלי. להלן הבעיה.: במשפחה ברוכת ילדים יש כמובן מטלות רבות הקשורות לתפקוד הבית,נקיון כביסה ,כלים,בישול וכו" אני סבורה שהילדים אמורים להשתתף בעזרה לפי תורנות או חלוקת מטלות לפי גיל הילדים וכו". בעלי שעובד באותו היקף משרה כמוני טוען שהדרישה מהילדים להשתתף במטלות תלויה ברצונם החופשי-מי שרוצה עוזר, מי שלא ,לא.-אני והוא נחלק את המטלות בינינו. בפועל הילדים לרוב לא עוזרים.בטענה ,שגם אחיהם לא רוצים לעזור .בת אחת שעזרה מאד בעבר משרתת בש"ל רחוק מאד ,בדיוק מסיבה זו. בעלי עושה מה שנראה לו שצריך ושאר העבודה נופלת עלי. הכעס שלי עצום, ואני דורשת מהילדים עזרה-אך נתקלת שוב ושוב בתרוצים ולא בעזרה. אני סבורה שאם בעלי מציע אפשרות קלה יותר-אין סיבה שיקשיבו לי. הכעס שלי גדל הילדים לא סובלים אותי וכמובן מתים על אבא. ואני מותשת מעבודה ומבוזה מהתוצאה . אני מרגישה כמשרתת ולא כאמא,והאמת שקשה להרגיש כך כרעיה. אודה אם אוכל לקבל עצה. בברכה מזל

אתם צריכים יעוץ בדחיפות

בס"ד שלום מזל, בנוסף לחוסר תקשורת טובה, נקודתית את צריכה לבדוק עם בעלך ומטפל או בפני הרב שלו אם יש לו, למה הוא מתנגד להגיון המקובל בחינוך ילדים לחלק מטלות בבית, זה מאוד מקובל...מה הסיבות של בעלך לתומך בהפוך לך?? ברגע שתהיה הבנה והסכמה בניכם, הילדים יכנעו למטלות אף ע"י משמעת. כל טוב ונשמע בשורות טובות, תרבו בשמחה שלום מאיר אוחנה 0524497857

איך מחנכים ילדה בת 13 לעזור במטבח, כשהיא פשוט שונאת את זה? ואיך מנטרלים צעקות מצידה?

יש לי ילדה כמעט בת 13 , נהדרת , בד"כ מתנהגת בסדר גמור. כל המורות, החברות, המשפחה- אוהבים אותה. ובכל זאת...יש לה חוסר סבלנות ואפילו עצבנות בקטעים מסוימים. ומלבד זאת היא אינה מוכנה לעזור במטבח. הדבר גורם לה ממש לעצבים, ןלצעקות מרוב כעס.למשל: ביקשתי ממנה לעשות סלט. היא לא רצתה, ואחרי הרבה כעסים היא הסכימה, בחוסר רצון מוחלט. כל שאלה ששאלה הייתה בצעקות: כמה מלפפונים? איפה המקלף? עוד לא הספקתי לענות לה והיא מיד צעקה: למה את לא עונה לי? אמרתי לה ברוגע שתירגע ותמצא לבדה את המקלף. היא המשיכה בהיסטריה שאינה יכולה למצוא לבד. וכך התחיל ויכוח שסופו - מר. אינני מוכנה לדבר איתה כלל. איך אני אמורה להתייחס אליה? זו לא פעם ראשונה שהיא מרימה את קולה עלי. דוגמא נוספת: היא מחפשת משהו ואני עונה לה שאני לא יודעת איפה זה, והיא אומרת: מה זה שאת לא יודעת איפה זה? ואז שוב מתחילה הוכחה, מריבה וכו'. היא מתעצבנת מכל דבר בקלות . אנחנו עורכות הרבה שיחות נפש, והיא מאוד פתוחה איתי ובכל זאת יש את הקטע הזה. מה עושים- א. כדי שתעזור במטבח? ב. שלא תצעק? (היא הקטנה מבין 4 .שלושה מחוץ לבית. )

מקור הכעס והשנאה של בתך למטבח

בס"ד אני משאר שלא הרגלת בתך מגיל רך יותר לעזור לך במטבח כתוצא מכך את מקבלת התנגדות וכעס כי זה מפריע לתוכניות האישיות שלה שבתך עסוקה בהם. לשנות את זה יקח הרבה סבלנות ועבודת צוות בהתחלה עד שהבת תתרגל להיות במטבח ולהנות מיצירתיות של בישול... מקור הכעסים יפחית עם הזמן וגם הצעקות ותמשיכו בשיחות הפתוחות שיש לכם. בהצלחה רבה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

כיצד אתמודד עם כעסים?

בס"ד ליועצי ינר שלום! אנו נשואים זה כשלש שנים וחצי ויש לנו ילד בן שנה וחצי. שלום הבית שלנו תקין אך יש לנו בעיה קשה מאד שכל דבר קטן שאני עושה אשתי כועסת וצורחת בקולי קולות. אני גם סובל מכעס אך לפחות אני לא מזיק לאחרים, אני בולע את הצפרדע וזורם הלאה. איך אתמודד? בעל סובל

אין דבר העומד בפני הרצון

בס"ד יתכן מאוד שאחד מהתיקונים שלך, להתגבר על כעסך. כשאדם כועס לא למטרה של חינוך ילדיו - כעס מדומה, אז רוח שטות נכנסת בו כי הוא מזמין אותה, לכן לפני שאתה פורץ החוצה ממך, תעצור, תספור עד עשר, תזכור ההרסנות שכעס משאיר על האהובים שלך. דברים שנאמרים אין לקחת בחזרה, פגעו באהובים שלך ויקח זמן רב להשכיח אותם וזה בתנאי שלא תכעס שוב עד אז...אתה במעגל סגור שרק אתה מרצונך הטוב והנחוש יכול לפרוץ ולשנות. קשה לך מאוד להתגבר על כעסך? כל יום תכניס מכות לתוך סק תלוי כמו מתאגרף ללא סיבה, זה יוציא ממך את יתר הזעם שמחקה לך במשך היום ויזכיר לך שמכות שננת לסק הם אלפית מהנזק שהפה שלך יכול לעשות לאהובים עליך ולעמך ישראל, ואני מקווה שלא מדובר באלימות פיזית חסווה חלילה. אין נוסכות כסם לצערינו אלא בחירות נכונות ותפילה. אני מאחל לך לקבל ס"ד לאורך זמן על מעמצים ומטרות שתשיג בקרוב מאוד בע"ה, אכי"ר. כל טוב והצלחה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

ילדים בנישואים שניים

1. ב"ה אנו נשואים בשנים כשנתיים ויש לנו ילד משותף. לכל אחד מאיתנו ילדים מנישואיו הקודמים.ילדי מתגוררים עמנו וילדיו עם אמא שלהם גיל הילדים משתנה הקטנים יותר מגיעים וזורמים הגדולים חלקם עסוקים בלבנות את עצמם ומחליקים - הם מאוד טעונים ממנה ומחפשת אותו.הבת גדולה טעונה והכי קשה לה רגשית-זה בא לידי ביטוי בהתבטאיות ובדרישות כלפי האב. גרושתו מדברת אליו וליד הילדים בצורה בוטה ומזלזת וילדיו נאלצים לעמוד במצבים לא נעימים כלפי האב.ישנם דברים מהנישואים הראשוונים שלא סגורים בינהם וזה מפריע וצף ביננו. 2. אנו בעז"ה לקראת אירועים של הילדים בת מצוה ובר מצוה- איך להצליח לעשות אותם באוירה טובה שגם הצד השני ישתתף ולהמנע ממחלוקות. 3. אתגרים בחיי נישואים ובפרט ב' פוגשים אותנו מידי יום - מעונינים בקבלת יעוץ והדרכה מעשית.

אי אפשר להתעלם מהגורם השלישי

בס"ד, גרושתו של בעלך צריכה להתמודד עם המציאות החדשה, תשתפו אותה ביעוץ. אי אפשר להתעלם ממנה בגלל הילדים המקשרים בניכם. זה לא קונווציונלי, אבל יעוץ בן שלושתכם, או בעלך וגרושתו בנוכחותך...אחרת לא תצאו מהמעגל והמשולש... אני אשמח לדבר אתכם בהצלחה רבה, 0524497857 שלום מאיר אוחנה

נישואיים שניים

אני גרושה כ-10 שנים ללא ילדים. לומדת ועובדת. מציעים לי אלמן עם ארבעה !!!! ילדים. אני מרגישה עם זה מאוד כבד. משום שאני יודעת שאצטרך לוותר על הרבה דברים חשובים בחיי, לא תהיה לי תמיכה נפשית מחלק מהמשפחה, האם ניתן על בסיס זה להוריד את ההצעה ? או חובה עלי לבדוק לשקול ? לתשובתכם אודה,

שמחה זה לתת

בס"ד עולם חסד יבנה...כן נתינה ולאהוב זה "לא צודק" אבל הוא המבחן האמיתי של החיים. אפא את נמצאת בקשר הזה עם עצמך יביא לך הרבה תשובות שאת מחפסת. אהבה לא צודקת - זה לא נורמלי!? אבל עלינו ללמוד את זה מאבותינו. לתת מביא שמחה לנותן, זוהי השמחה היחידה והאמתית. לתת אהבה ליותר מאדם אחד תחת גג אח - אלמן עם ארבע ילדים - זה יכול להיות נפלה, אבל צריך לקחת החלטה חשובה מאוד שברגע שהחלטת לאהוב "וזה לא צודק ולא נורמלי" אין דרך חזרה. הכנה פנימית להיות מוכנה ואיתנה ובנויה לתת ולאהוב בלי די... שווה למציאת האושר הפנמי/אישי. כך הקב"ה ברא את עולמו, כל מה שקשור לאושר תלוי בנתינה ללא תנאים, כמובן שצריך לבדוק מי הוא הבן/בת זוג, אם עונים לקרטריונים רצויים...ללא פטולוגיה וכו'. בהצלחה רבה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

קשר עם הגרוש/ה ועוד

קודם כל תודה רבה לצוות שענה לי בהרחבה על שאלותי הקודמות. אחת התשובות הייתה אולי לשתף את גרושתו איתנו ביעוץ - וזה נראה לי לא רלונטי אם כשהיו נישואין לא היו הסכמות על יעוץ אז למה היום- כרגע גרושתו חושבת שרק הוא הבעיה. לפי ראות עיני קשר עם הגרוש חייב להתקים בגלל המחויבות לילדים- אך כיצד ?? גרושתו של בעלי בכל פעם שהמזונות צריכים לעבור מיד היא שולחת הודעת טקסט בנייד או במייל ומאוד טעונה כאילו שאנחנו לא זוכרים ותמיד עם איזה עקיצה. לי כאישתו זה ממש לא נעים. ואפילו מפריע . אם סיכמו בינהם ואפילו בע"פ שההסכמים הם בין ההורים ולהשתדל בלי לערב את הילדים- אז קורה שהילדים מתקשרים לבקש שהאב ישנה את יום הביקור שלו אצלהם על מנת לקחת אותם לארוע של חברה. או אם קימים לנו כזוג שינוים בהסדרים של שבתות אז תמיד זה מלווה מצידה בהערות בוטות וגם הילדים שלה שומעים- יש לה ענין גדול להשפיל אותו גם ליד ילדין.- איך להגיב???(היה מקרה שהוא הקדים קצת להקדים לקחת אותם- והיא לא היתה בבית אז האב הודיע לה טלפונית עוד לפני שהגיע.היא לא הסכימה שיקח אותם בטוענה שהיא לא סידרה את התיקים- מדובר בילדות בנות 12 ו-10 שיכולות לקבל הוראות טלפונית- כדיי להקל על האב שלא יגיע פעמים- אך כמובן הוא היה צריך לחכות עד שהיא האם תגיע ותסדר את התיקים וגם אחכ עוד ניסתה להתעמת איתו -עד למצב שמול הבנות היא אמרה - אם כך אז הם לא נוסעות, וסוף סוף בעלי קיבל אומץ וענה- חיבק את הבנות ואמר לה שהוא אבא שלהם וזה לא נושא לויכוח ובפרט לא לידם.אנחנו כזוג מאוד משתדלים לא לדבר ח"ו רעה על בני הזוג לשעבר שלנו- ובפרט שלא ליד הילדים. האם העברת מסרים בדרך זו מקובלת ,כדאית? האבא של הילדים שלי מתגורר בחו"ל - כמובן ענין תשלומי המזונות מתבצעים ע"י הבט"ל - אך ההפרשים משולמים על ידו. אצלו יש ענין שאתחנן אליו שאני צריכה כסף ואני ממש לא אעשה זאת- רק אמרתי שאפעיל שק"ד כלכלי בהתאם לחוסר תשלומים מצידו. הרוב מתבצע דרך שיחות טלפוניות שלעיתים מסתימות בניתוקים. או דרך מיילים. מה שכן אני מצינת אנחנו לפני ארוע של הבן הבכור- בר מצוה הגרוש מלא בחובות בארץ ועל פניו מסתמן שלא יוכל להגיע - אך בכדי להוציא את עצמו נקי מכך הוא מנסה לשדרלי ולילד שבגללי אינו מגיע כי - הוא חי בסרטים שהארוע יהיה מנקר עינים וגדול עם תזמורת וכו' ושהוא ישלם- אני אינני מאמינה לו בגרוש כי נכוויתי ממנו ובגדול. וגם שלא רוצה הוצאות גדולות אלא משהו סטנדרטי. וגם אם הציע שהוא ישלם אינני מעונינית עי מצב זה הוא ינגן לי כל החיים שהוא שילם יותר.(חלק מן הבעיה שלו זה חוסר אמון , ודמיונות...) לאור זאת שאינני מסכימה על אולם יקר וכדו' הוא מחליט ועדין אצלו שום דבר לא סגור בראש לקיים בר מצוה נוספת בחול. דבר שלא יוכל להתבצע גם בגלל עיתוי זמנים לא טוב וגם בגלל שאין אוירה דתית -כיום לא ידוע לי עד כמה הוא מקפיד - כמו שהילד שלו רוצה ויצטרך. מה הכיון ואיך להתיחס אני אמרתי לו שישלם לי רק את החצי של התפילין ושיחליט לבד מה ברצונו לעשות - אני עורכת ארוע צנוע ודי מכובד כמו שפרטתי לו. הוא מתחייב לילדים למתנות יוקרתיות ושאינם מקובלות עלי מבחינה חניוכית - פלאפון וסוג של נגן יוקרתי.למעלה מוחדש הוא סוחב אותם שזה בדרך ךלחארץ- ואומר להם לבקש ממני לנסוע לעיר מסוימת ורחוקה ממקום מגורינו להביא זאת?- נכון שטובת הילדים מול עיני- אבל אין באפשרותינו מבחינה כלכלית לנסוע במיוחד ומה עוד שאינני מאמינה שזה אכן שם??? כל יום יש אתגר ושאלה להתמודד איתם??

עולם התיקונים - אנו חיים בו יום יום

בס"ד מה שנאמר ע"י משה ביגל נכון, אבל לאחר שתעשו את "האפשרי" ללא סיפוק ממשי תרצו לשתף אחרים בשמחתכם, לכן תושיטו יד מידי פעם לצד השני להרגיש אפא הם נמצאים עם הרגשות שלהם והכעס שלהם, לציע חיבור אפשרי מעבר לכאב ולכעס - עולם חסד יבנה... רבי מאיר בעל הנס ראה "האור" שבתוך כל אדם, וידע לדבר לניצוץ הזה, אל תוותרו, תבדקו מידי פעם מה קורה בצד השני...כשאתם עסוקים בנתינה ואוהבה של היותר קרובים אליכם, להרחיב המעגלים של נתינה זוהי בסופו של דבר האמת לה הביאנו הקב"ה לעולם הזה. זה נשמע קשה מאוד!? אבל אין דרך אחרת לאושר אמיתי - כל החלקים חייבים להתחבר לעשות שלם, מעמצכם לא יהיו לשוו, כי כך הקב"ה ברא את עולמו - לתת ולאהוב. הקב"ה מנסה אותנו שוב ושוב כדי להחדיר בנו את תכונותיו כי אנו בניו ובנותיו. יש לנו את הפוטנציאל להסתקל מעבר לזמן, תרתא משמע. כל טוב והצלחה, שלום מאיר אוחנה 0524457857

איך ליצור שיחה?

שלום! אני נשואה כשנתיים ויש לי בת מתוקה ברוך ה'. בעלי חם,אוהב, מסור ואכפתי . אבל יש פער גדול ביננו אני אישה שאוהבת לחשוב , להרגיש, לשתף ברגשותי, לדבר על רגשות ולהתעמק בהם. לשוחח על נושאים 'ברומו של עולם' להתעמק בנושאים רוחניים וכדו'. תכונות אלו הן דומיננטיות מאוד באופיי ואני שואבת מהם כח ועושה לי טוב לדבר, לשתף וכו' בעלי שונה ממני הוא אדם זורם, חלק הומוריסט ולא אוהב להתעמק בדברים ולא "לחפור על כל דבר" כדבריו. אני מרגישה ריקנות בזוגיות היא נראית לי שטחית והקשר לא איכותי. קשה לי שחלק שהוא כה מרכזי באישיותי לא בא לידי ביטוי וזה מאוד מתסכל אותי מה אפשר לעשות חשוב לציין שנסיונותי להביא אותו לידי שיחה' עמוקה' יותר נגמרת לרוב בכעס רב ותיסכול מצידי וחוסר הבנה מצידו

להשלים אחד את השני

בס"ד שלום גלית, הקב"ה מזווג זיווגים, אני בטוח שלא טעה במקרה שלך גם כן. את משלימה את בעלך במה שחסר לו ולהפך, אם תקחי את הזמן לחשוב על כך ותביני שסיפוק עצמי בא מנתינה ואהבה לזולת "זה לא צודק" אבל זה נורמלי. נורמלי כאן זה שבני הזוג לא יכולים לתת אחד לשני עד שביעות רצונו של בן הזוג, ולספק כל הצרכים הדרושים לו/לה. אם תקבלי על עצמך לתת ולאהוב ללא תנאי את בעלך, אז בעלך יחפש, בלי שתגידי לו, דרכים לשתף פעולה ולהשביע את רצונך מתוך הערכה אליך. עצה: את רוצה לדבר על נושא מסוים עם בעלך, בזמן רגיעה תודיעי לו מראש שיהיה מעניין אותך לדבר על נושא מסוים "לא כל כך מובן לך" כך שיוכל להכין את עצמו לשיחה עמך. עם הזמן, ב"ה, תמצאי מכנה משותף איתו והרבה נחת מתוך כך שלא היית פזיזה בדעתך "לפסול" אותו. עקב המסירות שלך לנושא שנקרא נשואין/קדושין שלא באים בקלות לנו כי הם הן סיבות שבנו לעולם הזה. עולם חסד יבנה, זה מה שהקב"ה מצפה מבניו/בנותיו לחקות את מדותיו. מידות הקב"ה הן תורשתיות לנו, הועברו לנו במעמד הר סיני. יש רק אמת אחת שקשה להגשים בעולם השקר, אבל זהו מבחננו ואין לברוח ממציאות זאת. יש ביטוי באנגלית שאומר "את/ה יכול לרוץ אבל לא יכול להתחבא". התמודדות וכל מה שכרוך בכך היא הדרך לאמת. אני מאחל לכם הצלחה רבה ושבת שלום, שלום מאיר אוחנה 0524497857

די דחוף..

שלום וברכה. ישנו נושא שמאד מפריע לי ולבעלי בחיי הנישואין. יש לנו ילדה כבת שנה. אנו נשואים שנתיים. אני טיפוס מאד רגשי והוא הרבה פחות..ז"א כל דבר שקשה לי אני לא עובדת בו עפ"י השכל אלא ההפך, הוא יותר בוגר ממני בנושא הזה ויודע ללכת עפ"י השכל. בעלי עובד עד 9 בערב (עם הפסקת צהריים של שעה וחצי) , לעומת זאת אני אינני עובדת, אלא בבית עם הילדה. מאד קשה לי שבמסגרת העבודה שלו (הוא עובד עם בני נוער - החזרתם בתשובה) פתאום הוא צריך לנסוע מחוץ לעיר ולא יגיע למשל לארוחת צהריים, או ההפך , יגיע מואחר בלילה. אני חייבת לציין שאם למשל אני ידע על הנסיעה יום יומיים לפני יהיה לי יותר קל אבל כשזה בא פתאום, כמו שאני מתכננת לי בראש מה נעשה בערב (אני די משתגעת בבית כל היום ללא חברות או משפחה קרובה) ואז פתאום הוא שואל אם הוא יכול לנסוע .. לא שהוא מחייב אותי אבל כמובן אי אפשא להגיד לו לא כי ככה הייתי עושה בתחילת נישואנו (מדי פעם היתי אומרת שאני רוצה שישאר ואם לא אז הייתי אומרת שטוב ..אבל הייתי בוכה וואי וואי אם היה מאחר באיזה שעה בסוף היינו רבים ..הייה לי מאד קשה יחסית הצלחתי לעבוד על זה קצת.) ואחרי כמה זמן הוא התחיל להגיד שהוא לא יכול ללכת לאף מקום והוא כ ל ו א .. אין צורך להסביר כמה זה כואב לשמוע את זה.. אבל לקחתי את עצמי בידיים ואני כמעט לא זוכרת מאז פעם שאמרתי לו תישאר , אני מפחדת. אתמול קרה מקרה שהוא ביקש לנסוע לישיבה של תלמיד ככה הרב שלו בקש ממנו. זה היה בדיוק יום אחרי טבילה ככה שאפילו שזה לא אותו יום זה היה לי קשה היה בא לי כזה ערב ביחד . אז הייתי עצובה כזה והוא הלך.. בלילה שבא רבנו ..למה תמיד שהוא הולך אני ככה והוא כלוא וכו'. ואני שואלת למה הוא לא זוכר את הזמנים שהוא הלך בכיף וחיכיתי, והיו כאלה. הוא לא נותו להשתנות. . תמיד מזכיר מתי טעיתי או שהוא לא הבין אותי והוא חושב שהוא צדק. מה אפשר לעשות? מאד קשה לי עם זה מצד אחד. מצד שני לא בא לי שיבוא יום והוא אפילו לא יודיע שהלך כי ירצה להמנע מהריב. (היום הוא לא תמיד הולך גם אם צריך ללכת ולא2שואל גם כי מפחד לריב איתי, ככה הוא טוען) אשמח לקבל עצות או דרכים שיוכלו לעזור לי. אין לנו כ"כ אפשרות ללכת לייעוץ.

לא לפחד כלל

בס"ד שלום מיכל, את חייבת לקבוע זמנים לדבר עם בעלך על מה שמציק לך בדחיפות. תציעי לו לדבר עם רב ששניכם מכירים או הרב שלו... שבת שלום! שלום מאיר אוחנה 0524497857

האם לבעלי קשיי קשב וריכוז? איך להתמודד עם זה?

בעלי מתקשה מאוד לעמוד בזמנים לדוג' הוא אומר לי שיחזור בשעה מסוימת וחוזר לאחר כשעתיים וזאת גם לאחר תזכורות חוזרות ונשנות מצידי השעה "המדויקת" ביותר שחוזר היא חצי שעה איחור. הוא מתקשה להתארגן עם הזמן, ועם התחייבויות וסידורים שונים שהוא אומר לי שיעשה וכו' זה גורם לי להרבה תיסכול וחוסר מוטיבציה להשקיע בקשר כי כשאני מחכה לבעלי שעות על גבי שעות יוצא לי כל ה'מיץ' יש לציין שהוא בעל מאוד איכפתי ואוהב הוא מתנצל מאוד אך כל פעם יש לו סיבות אחרות וחשובות.. הוא מתקשה לחיות ע"פ סדר יום קבוע ומאורגן ולהכנס לסדר קבוע דבר שמפריע מאוד לנהל חיים נורמלים זה מביא אותי הרבה פעמים לכעס ומריבות גם להיות קשוב לאורך זמן לדברים שלי קשה לו מאוד והוא 'קופץ' מנושא לנושא וקשה לנהל איתו שיחה רציפה גם דבר שמביא להרבה מאוד תסכולים אני חושבת שיש לו בעיות בקשב וריכוז האם זה אכן כך ומה ניתן לעשות?.

עזרה ראשונה

בס"ד שלום מרגלית, קודמי כיסו יפה את המצב, אבל אני מרגיש שחסר לי הרבה נתונים כדי לעזור לך, כגון במה עוסק בעלך? כמה ילדים יש לכם? כמה שנים אתם נשואים וכל דבר אחר שבא לך לראש להסביר את האיחורים של בעלך...אחכה לתשובתך אם תרצי עזרה מעמיקה. כל טוב, שלום מאיר אוחנה 0524497857

אשמח לעזרה - התיעצות

שלום וברכה. למרות שהשאלה לא בדיק קשורה לנושא אשמח לקבל תשובות. אנו הורים לילד בן שנה וחצי. אני לא עובדת ובעלי עובד עד השעה 7 בערב (הוא מגיע לשעה ארוחת צהריים באמצע). כרגע הוא קיבל הצעה להעביר את שעות העבודה שלו מהצהריים לערב - ז"א הוא יהיה בבית מ2 עד 5 ויחזור לעבוד מ5 עד 10. כמובן שזה כולל משכורת גבוהה יותר כיון שאני יעבוד בשעות הבוקר בעבודה שהוא היה עושה בצהריים. די קשה לי עם השעות האלה.. להיות לבד בערב , ב 10 זה כבר לילה הולכים לישון .. ועוד יותר קשה לי זה הענין של הילד.. הוא כמעט לא יראה את אבא שלו. (מלבד שישי שבת ועוד יום אחד שהוא אמור לחזור רגיל ב 7) אשמח לעצות..או כל עזרה שהיא. והאם בכלל כדאי לוותר על זה או שחשוב כסף היום עד כדי כך על חשבון החיים עצמם?? או שאני סתם לוקחת את זה מדי קשה. תודה רבה.

עזר כנגדו

בס"ד שלום מרים, את אוהבת את בעלך מאוד והיית רוצה שיהיה על ידך כל הזמן. אם בעלך בבית מ 2-5 אחר צהריים, זה יכול להיות זמן איכותי להיות עם בן שנה וחצי. בשעה 10 הילד יושן ואת יכולה לקבל את בעלך...זמן איכותי לשניכם. יש לך מקצוע? תשתדלי למצא איזה דבר שיעסיק אותך בזמן הפנוי - אם יש כזה דבר. יש כל מיני עסקי בית שנשים מאוד כשרוניות בהם, וכמובן לאחר שיחה עם בעלך... כל טוב, שלום מאיר אוחנה 0524497857

המשך האם יש סיכוי לאהבה

ראשית תודה לכל העונים . ברצוני להוסיף פרט קטן לסיפורי ההחלטה שלנו להינשא היתה סביב ההריון.ולכן לא היתה אפשרות לבנות את היחסים בצורה נקיה וטהורה. אז המהלך מהתחלה ועד הסוף הוא : היכרות ,בילויים אחד במחיצתו של השני הנאות התאהבות,ואז מתחילות הדרישות מצד האיש לשיפור מראה חיצוני,תגובת האשה -נעלבת .וכאן נכנסים לסוג של משא ומתן .אני יוזמת פרידה בדרישה נגדית לחדול מדרישותיו אלו.הוא טוען שלא מתכוון לוותר בעניין.אני לא רוצה להפסידו ונכנעת לדרישתו בהבטיחי לו שאעשה כרצונו ובתנאי שעליו להתקרב ליהדות(הוריו לא שומרי מצוות אך מרקע מסורתי) (כלומר סבים וסבתות מסורתיים וכך חזרנו האחד לשני.אבל עם הרבה חששות!ומנקודה זו אני מגלה שהריתי!הוא מבקש הפלה ! הוא לא מעוניין להפוך לאב בעל כורחו באופן כפוי (בחרתי להתעלם מזה ראיתי רק את עצמי שונאת את עצמי על כך)אני מתנגדת וומציבה לו אולטימטום .כלומר הבטחתי לו שאלד בכל מקרה איתו או בלעדיו!הפעלתי לחץ מכל הכיוונים.הפעלתי את כל אפשרויות השכנוע דיברתי אל ליבו ,הכנסתי את אימו לתמונה.עד שהוא נכנע!!אבל ליבו לא היה שלם.והרגשתי זאת.על רקע כזה אני פולטת מילים שלא יאמרו.וכך התחילו חיי הנישואין שלי במרכאות כפולות.ואנו יודעים ביהדות את החשיבות של ההתחלה .של הראש.איפה שהדברים מתחילים לשם הם לוקחים בהמשך . אני כבר אחרי כל הסערות הריגשיות האפשריות .בחודש האחרון התחלתי לשמוע הרצאות לנשים וזה מחזק אותי נותן לי כלים לבנות בית יהודי איך אשה צריכה להתנהג בבית עם הבעעל עם הילדים עם עצמה.מתחזקת באמונה שהכל מה' והכל לטובה הפסקתי להתבטא שלילי מתבטאת חיובי ,שמחה עם הילדים, מחייכת כל הזמן ,מדברת בנחת ,עשיתי תפנית חדה בהתנהגותי וזה עובד !הוא התרכך.אך עדיין חוששת מחוסר יציבותו!!!או יציבותי?...לכל מי שיענה לי אבקש לציין האזורים בהם ניתן להגיע אליכם,תודה אפרת.

התמדה מבטיחה הצלחה

בס"ד שלום אפרת, את מתחזקת וזה נפלה, תשתפי את בעלך בסיבות השינוי שחל בך לטובה, חז"ל אומרים לנו שאישה היא הבית. יש ערוץ 97 "הדברות" בטלויזיה על זוגיות שיעזור לך להתגבר על הספקות/אי יציבות שלך. תשתתפו בסדנאות זוגיות והקב"ה יהיה בעזרתכם, אכי"ר. חג מתן תורה שמח! שלום מאיר אוחנה 0524497857

לא יודע להציב גבולות

יש לי בעיה כללית, שמפריעה לי במיוחד בזוגיות: אני לא אסרטיבי, לא יודע להציב גבולות לאחרים. כשאני מביע רצון או התנגדות למשהו, רוב האנשים פשוט מתעלמים ממני. כל עוד הייתי רווק, זה לא כל כך הפריע לי, כי תמיד הקפתי את עצמי באנשים עדינים, שכיבדו אותי והתייחסו אליי ברצינות למרות שאני לא אסרטיבי. אבל לפני כחודשיים התחתנתי עם אישה מאד אסרטיבית ומנהיגותית, עם הרבה ניסיון בניהול והנהגה. ומאז אני מרגיש חלש וחסר השפעה על החיים שלי. כשהיא רוצה משהו, היא יודעת טוב מאד לדרוש, ואני מרגיש שאני חייב למלא את רצונה; אבל כשאני רוצה משהו, אני לא יודע לדרוש, וגם כשאני אומר מה אני רוצה, היא מתעלמת, וזה לא באשמתה אלא באשמתי - אני מדבר בצורה עדינה וחסרת עוצמה, אני לא מצליח להעביר לה את החשיבות של העניין עבורי. אשתי לא מעוניינת בייעוץ זוגי, וגם אני חושב שאין בכך צורך, הבעיה היא איתי. הייתי רוצה ללמוד להיות אסרטיבי ולהציב גבולות, אבל אני לא יודע איך עושים את זה?

אסרטיביות ולא אגרסיביות

בס"ד מה שגורם לאנשים לא להיות אסרטיבים הוא הפחד לא למצא חן בעני הזולת ולא להיות אהוב על הבריות. לתווך ארוך אם לא תהיה אסרטיבי אז תרגיש ש"מנצלים" אותך שוב ושוב. מבחן קטן: האם אתה מבקש עזרה כשאתה צריך? האם אתה מביע כעס או אי נוחות בהתאם ובזמן הנכון? האם אתה שואל כשלא מבין? שאלות אלו ידריכו אותך מעט לגבי אפא אתה נמצא באסרטביות שלך. עצה אך להיות אסרטיבי: תפתיח ערכים ואמונה להיות אסרטיבי, כלומר לתת לעצמך אישור להגיד "לא", לבקש עזרה, ולעשות טעויות. יש צורות שונות של אסרטיביות - 4 סך הכל, לא אוכל להכנס אליהם עכשיו. אבל ובנתיים, תלמד לדבר כשהעניים שלך נפגשות עם הזולת, תהיה רגוע, תשמור על הבעת פנים שמתאימה ומעבירה את המסר, שמור על רמת קול אחידה ובחר זמן נכון להיות כך. ויותר מכל - תתאמן, תתאמן, תתאמן! יש גם סדנאות לאסרטיביות אם עדיין מצבך לא ישתפר. כל טוב, שלום מאיר אוחנה 0524497857

בהמשך לעזרה -דחוף!!!

קראתי את תגובתכם, תודה עלכך, אני פשוט לא יודעת כעת איך לפעול בעלי אינו מראה לרגע סימני חרטה להפף מתעלם לחלוטין מקיומי, בעלי בעל אגו גבוה מיתר הגברים , אם אומר משו שיהיה בצילו מקצתו של איום זה כבר תהווה בעיה אני יודעת מראש את תגבתו שהיא- אז תתגרשי ממני, מראה לי שלא אכפת לו ממני , אני לא מבינה איך אדם שאמור לאהוב את אשתו לא חש הרהורי חרטה, איך אדם מסוגל להכות וכאילו הוא בסדר, לא רשמתי לכם כי אתמול רשמתי לו במכתב קורע לב את מה שזה עשה לי לא האשמתי אותו אך רשמתי איך היינו פעם ומה קרה וכן תיארתי את ליבי הקרוע, אפילו צעד זה לא עשה כלום, לגבי השאלה כי אחשוב מדוע שני אנשים היכו אותי אני מגיל 16 שכרתי כבר דירה לא היה מי שידאג לי אותו חבר אלים היה מתוך חבורת עברינים אני אדם טוב אך לא היה לי מישו אחר כשאת בעלי הכרתי לא הבנתי מדוע מגיע לי כ"כ הרבה טוב הוא היה ההפך המוחלט מהם שקיבל אותי עם העבר הקשה שלי אז מה עלי להסיק כי הבעיה היא בי ??? כי אני זאת שגורמת על עצמי את האלימות , אני יודעת כי יש שני צדדים למטבע ובטוח שזה גם קשור אלי , בעלי ואני הפכים אני מאד דוגרית ובעלי לא מדבר למרות כל ניסיונותי לגרום לו לדבר, זה לא צלח איניי יודעת מה לעשות, כל חיי חלמתי על משפחה שלא היתה לי

תעשה לך רב

בס"ד נראה לי שיש צלקות מהעבר שצריך לברר/להבין לגבייך, זה יעזור לך להיות יותר ממוקדת מבחינת רגשית. עליך להבין מה ה"טריגר" שמביא עלייך את כעסו של בעלך, לא שאני מצדיק את התהגותו הפראית, בשום אופן לא. את צריכה להבין את עצמך כדי שתוכלי לקחת צעדים נכונים בכל מצב שיתפתח בעתיד הקרוב, ותהיי יותר חזקה וארטיבית בהחלטות העתידיות שלך. אם יש לו רב לבעלך, תפני אליו אם לא יסכים לטיפול/יעוץ. ואל תפחדי כלל, יש בורא לעולם שאוהב אותך ואחראי לבואך לעולם, אני רוצה ממך ביטחון בקב"ה, תקראי תהילים ותבקשי על עצמך מה שאת צריכה מעומק ליבך והקב"ה יהיה בעזרך, אמן. נשמע בשורות טובות, אין עוד מלבדו שלום מאיר אוחנה 0524497857

מצפה לישועה

כשאני במצוקה אני מוצאת את עצמי מול המחשב מחכה שיקרה משהו שיתרחש איזה שהוא נס למרות שאני יודעת שכלום לא יקרה אני לא יכולה להפסיק אני לא מבזבזת שעות על המחשב האם זה אומר שאני מכורה?

התמכרות מתוך בדידות

התמכרות לאיטרנט מתפתחת בימינו מתוך בדידות. בדידות היא אחד הגורמים שהחברה המודרנית סובלת מהם, אני לא יכנס לפרטים, אפשר לקרא על זה באינטרנט. עצה: עליך לצאת ולפגוש אנשים, ללכת לשיעורי תורה וכו' יבא הגואל. תוך כדי המאמץ שלך + תפילה מכל הלב, אפילו דמעות שיעידו עד כמה את רוצה זוגיות...יתרחש הנס, אמן. בהצלחה ובשורות טובות, שלום מאיר אוחנה 0524497857

בעל מתחזק

בעלי בשנים האחרונות מתחזק. במשך השנים האחרונות הוא כל הזמן מוסיף עוד מצוות שהוא לוקח על עצמו, בהתחלה מאוד נלחמתי בזה והיו הרבה מריבות . לאט לאט התחלתי לבוא לקראתו והתחלנו לשעות קידוש ביום שישי ולא הדלקתי אש חיממתי את האוכל על פלטה כל שישי שבת, וגם הוספנו מיחם למים חמים התחלתי להדליק נרות שבת וכל כמה זמן עוד דברים קטנים שבעלי לקח על עצמו בעניין. בשנה האחרונה בעלי החליט שהוא לא נוסע בשבת. ופה הרגשתי שזה קצת גדול מידי משבילי ומאוד קשה לי יש לנו שלושה ילדים קטנים שחיים חיים חילונים והם רוצים מאוד ודורשים לצאת בשבת לטייל כמו כל חבריהם. הצעד האחרון שבעלי עשה פגע מאוד בזוגיות שלנו ובאווירה של שבת בבית. האם אלי להניח לו ולמצוא את עצמי לבד בשבתות עם הילדים ? האם זה מה שהדת עושה לזוגיות? מה יותר חשוב זוגיות הוא שמירת שבת? אני זקוקה לתשובות לא יתכן שזוגיות טובה כמו שהיתה לנו מתקלקלת בגלל הדת? גם בעלי לא מאושר כתוצאה מדרך שבה בחר!!

שמירת שבת

בס"ד הקב"ה אוהב אותכם, הזכויות שלכם הביאו אותכם להתמודד עם הדבר האכי חשוב בחיינו היהודיים, שמירת שבת כהילכתה. שמירת שבת הוא ציווי ישירות מהקב"ה, זה כתוב ב 10 הדיברות וכל דבר שנאמר בתורתינו הקדושה לא "מתיישן" עם הזמן, תורה היא טרנצנדנטית - מעל מגבלות הזמן וללא שינוי לעולם. הקצב שלכם לשמירת מצוות נפלא, וכל האהבה שאתם מראים לקב"ה תוך כדי שמירת המצוות שלקחתם על עצמכם הקב"ה יחזיר לכם שבעתיים, תבקשו ממנו ישירות בלב קנה ותקבלו תשובות...תהיו ערים לשינויים שיתרחשו בחייכם כמשפחה. אין מנוס, הקב"ה נותן בפניכם המבחן הבא והאכי חשוב לכם וילדכם, שמירת שבת! תחשבו על זה...אין מקריות בחיים. הקב"ה אוהב אותכם והזמן המיוחד ויחידי לתקשר אתכם בצורה הכי נכונה וטובה היא דווקה בשבת, בו הקדושה והקשרים הרוחניים של נשמתם של היהודים יורדים לעולם הזה להתחבר אלינו בשבת ולתת לנו רוגע, התחדשות ולהתחיל שבוע טוב בשמחה. אפשר לבלות הרבה מאוד במסגרת דתית, זה ענין של לשנות ה"לייף סטייל" שלכם. הילדים צריכים להכנס בהדרגה לשמירת מצוות ואני בטוח שחבריהם עדיין יכבדו אותם כי גם נשמתם היהודית של החברים מחכה לאחד מכם להתחיל את המהלך הזה, וכנראה שאתם נבחרתם לכך, להוביל ולתת אומץ לאחרים. יש לכם מסימה, זה בררור לי, האם זה ברור לכם? הקב"ה יהיה בעזרכם, אמן שלום מאיר אוחנה 0524497857

זוגיות פרק ב'

שלום רב, אנחנו נשואים פעם שניה. גרים בדירת הבעל עם בנו בן ה-17 . לפני הנישואין הבעל הודיע מפורשות כי אינני צריכה לדאוג ו/או לטפל בבנו. ערכנו ביננו הסכם ממון. (הרכוש הקודם של כל אחד ישאר שלו. לצורך כלכלת הבית בני הזוג ישלמו 3,000 ש"ח כל אחד). במהלך שנת הנישואים הראשונה, בעלי דרש בתוקף שאקנה באופן קבוע לילד שלו כל יום שקית במבה (כי כך הוא רגיל). בעלי רב איתי אם אני מעירה לו על בזבוזי חשמל למשל כשהבן שלו מדליק דוד במשך שעות ולבסוף לא מתקלח. או אם תנור חימום דולק אצל הילד בחדר במשך 24 שעות ברציפות.....ככל שחלף הזמן התייאשתי מלהעיר הערות , בעיקר לאור העובדה שבעלי התחיל להאשים אותי כי אני רוצה להעיף את הילד שלו מהבית, והוא רב איתי, צועק עליי, מעליב ומשפיל אותי בנוכחות הילד שלו. כל מה שניסיתי לומר להגנתי, שאין לי כל כוונה להעיף את הילד, פשוט לקבוע כללים חדשים לבית מאחר ואני שותפה לתשלום הוצאות הבית. ובעיקר לאור העובדה כי בעלי אמר מפורשות כי לא אצטרך לפרנס את הילד שלו .לא הועילו. אי לכך, החלטתי להפסיק ולשלם 3000 ש"ח כל חודש ודרשתי מבעלי לעשות הסכם חדש שבו הוצאות הבית יחולקו לשלוש. מכיון שהילד שותף לבית ולכל הדעות לא מדובר בילד קטן, אלא בבוגר שעושה מה שהוא רוצה באופן עצמאי. בעלי כמובן, סירב וטען להגנתו כי הילדים שלי מגיעים פעם בחודש לשבת וזה נחשב אותו הדבר כמו שהילד שלו גר איתנו. המצב הגיע לכך, שבעלי לא מרשה לילדים שלי להגיע לשבתות (פעם בחודש) ואני נאלצת ליסוע אליהם. אח"כ מתלונן הבעל כי אני עוזבת אותו למען הילדים שלי. וחוזר חלילה. המריבות האלה נמשכות יום יום כבר כמעט חצי שנה. הילדים שלי, הילדים שלך....לא הצלחנו להגיע לעמק השווה. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השניה. לא רוצים להפרד. שנינו מסכימים כי כשאנחנו לבד (קורה לעיתים רחוקות שהילד שלו ישן בישיבה) אנחנו שלווים ומאושרים. מה עושים???? איך פותרים את הבעייה? האם עליי להיות "אמא" לילד ? אני לא רוצה. אילו ידעתי מראש לא הייתי מתחתנת. אשמח לקבל מענה/ ייעוץ/ עזרה. תודה. כבר פנינו לייעוץ אצל גורמים שונים. חלקם אף אמרו שעלינו להתגרש כי הבעל אומר מפורשות כי הוא יעדיף את הילד שלו ולא אותי. חלקם ניסו להסביר לבעלי כי כעת יש לו חיים אחרים - אך בעלי מתקשה בלקבל את העובדה הזאת. הוא מרגיש כל פעם שהוא צריך לבחור בין הילד שלו לביני. אפילו על המילה "זוג" יש ביננו וויכוחים סוערים מה זאת זוגיות? ומה זאת משפחה? אני מרגישה כי בכל שיחה המנהלת ביננו, אנחנו זקוקים לגורם שלישי שיכריע, אחרת לא מגיעים לכלום... עייפתי !

ילד שעבר טראומה מנשואין ראשוניים

בס"ד הבחור צריך צומת לב מרבית לאחר גירושין רשאונים ונשואין שניים. בנוסף שאביו - בעלך, באז שהו מקום מרגיש אשם כלפי בנו, הגירושין שנטל על בנו - יסבירו את הגנתו המופרזת לבנו כלפי כל העולם ואת במיוחד כי את "הגורם" המידי לסכסוךבעניין . עזרה: תשתמשי בפתקים להזכיר לבן לכבות את הדוד וכו', תקני לו מתנה מדי פעם לרכוש את אימונו בך. החשבונות בניכם לא עוזרים למצב, תנסי קצת להיות לרג'ס, זה משתלם לתווך ארוך במיוחד שאתם אוהבים ורוצים להשאר יחדיו. אין סודות בעולם הזה ואין חדש תחת השמש, תתני אהבה ללא תנאים לבן ולבעל ותקבלי הרבה יותר...כי הקב"ה משגיח על המתעסקים "באהבת לרעך כמוך", אולי זה "לא צודק" אבל זה נכון וזה נורמלי - כי כך מתבקש מאיתנו ע"י בורא עולם. זו סיבת בואנו לעולם הזה לתת ועוד לתת - אין נוסחאות פלא כתחליף לזה - עולם חסד יבנה!? כך נחקה את מידות הקב"ה לצת מהברוכי"ם אני נכנסים אליהם פעם אחרי פעם. משהו צריך להתחיל להניע את הגלגל הזה ולך הבינה יתרה, ואת גם הבית - "אישה בנתה ביתה" ולכן חל עליך חלק ניכר בהשתדלות של שני אנשים - בעלך ובנו שמחפסים "אימא" שעדיין לא מצאו!? הכלים בידכם, אם רק תרצו...אין זו הגדה. בהצלחה רבה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

מה וכמה הסיכוי לאשה לרדת מעץ גבוע שעלתה עליו

אני חיי כבר למעלה מחמש שניים בנפרד מאשתי וששת ילדיי כתוצאה שנגרמה מצד משפחתי שהחליט מי מהמשפחה שחבל על ההשקעה בלעזור לי להסתדר עם אשתי, ומאחורי גבי פעל וגרם שאני התנתק מאשתי וילדיי ואף ניסה לפתות אותי שמגיע לי אשה יותר מוצלחת, ובכך גרם לאשתי לעלות על עץ גבוע, אני מבין את מצבה והתסבכותה ואחרי ככלות הכל אני ממתין לה ומחקה שתיתרצה ותיתפיס לאחרונה אחרי חמש שניים של דיונים בביה''ד הרבני הורידה אשתי מעל פניה את מבטה הקודרנית כלפיי ברוך השם, לאחרונה פניתי עליה בדרך היחידה שמתאפשרת לי על גבי הכתב שתדע שאני אוהב אותה ואף פעם לא רציתי לרעתה לולי התערבות המשפחה וחברותיה אינו מסתדרים יחדיו ולא הינו מגיעים למצב שבו אנו נמצאים היום יחלתי לה מזל טוב ליום הולדתה ואף כתבתי לה שאני סולח לה על הכול ומכווה שגם היא לי. שאלתי את המבינים על ליבם של בני אדם יציריו של הקדוש ברוך הוא, הקיים דרך מכובדת לרדת מעץ ולהמשיך את החיים הנפלאים שקיבלנו מיוצרינו, מאד אשמח אם יהיה למי הזכות לעזר בהשכנת השכינה בביתינו. תיזכו למצוות

תיקון מידות

בס"ד שלום רב שאול, לפי מכתבך, הכל נובע מהתנהגות איתך...זה שלחת לה מכתב פיוס לאחר מספר שנים לא יחזיר את המצב לקדמותו לפחות לא לזמן הקרוב. אם אישתך בריאה נפשית, עליך לא להמשיך ולהסתכל על "גרעונותה", זה לא מבשר התחלה מחודשת טובה, תקבל אותה כמו שהיא ותכפש בה מידות נעלות כדי לתקן את העבר. התיקון שלה הוא בידך, אשתך משקפת אותך, תשקיע בה תקבל... השאלה שאתה צריך להתמודד איתה היא: אך גרמת בפעם הראשונה למצב להדרדר, האם אתה הולך לחזור על אותם תעויות? הפוסל במומו פוסל! אני מבקש סליחתך על הדברים ישירים ולכאורה "קשים" אבל נאמרו מניסיון חיים והכרת נפש האדם... בברכה, שבת שלום שלום מאיר אוחנה 0524497857

מה וכמה הסיכוי לאשה לרדת מעץ גבוע שעלתה עליו

אני חיי כבר למעלה מחמש שניים בנפרד מאשתי וששת ילדיי כתוצאה שנגרמה מצד משפחתי שהחליט מי מהמשפחה שחבל על ההשקעה בלעזור לי להסתדר עם אשתי, ומאחורי גבי פעל וגרם שאני התנתק מאשתי וילדיי ואף ניסה לפתות אותי שמגיע לי אשה יותר מוצלחת, ובכך גרם לאשתי לעלות על עץ גבוע, אני מבין את מצבה והתסבכותה ואחרי ככלות הכל אני ממתין לה ומחקה שתיתרצה ותיתפיס לאחרונה אחרי חמש שניים של דיונים בביה''ד הרבני הורידה אשתי מעל פניה את מבטה הקודרנית כלפיי ברוך השם, לאחרונה פניתי עליה בדרך היחידה שמתאפשרת לי על גבי הכתב שתדע שאני אוהב אותה ואף פעם לא רציתי לרעתה לולי התערבות המשפחה וחברותיה אינו מסתדרים יחדיו ולא הינו מגיעים למצב שבו אנו נמצאים היום יחלתי לה מזל טוב ליום הולדתה ואף כתבתי לה שאני סולח לה על הכול ומכווה שגם היא לי. שאלתי את המבינים על ליבם של בני אדם יציריו של הקדוש ברוך הוא, הקיים דרך מכובדת לרדת מעץ ולהמשיך את החיים הנפלאים שקיבלנו מיוצרינו, מאד אשמח אם יהיה למי הזכות לעזר בהשכנת השכינה בביתינו. תיזכו למצוות

תיקון תשובתי

הכל נובע מהתנהגות אישתך...זה ששלחת..

אני תוהה אם ניתן לשפר את היחסים ביננו או שאולי אנחנו לא מתאימים...

שלום לכם, אני נשואה כ-8 שנים ואמא לבן אחד ואם אתבקש לתאר את חיי הנישואים שלי אתאר אותם כחסרי סיפוק כמעט בכל תחום אפשרי, חסרי שמחה פנימית ואושר. בעלי אדם מאוד טוב עם מידות מקסימות אוהב ואכפתי עוזר בבית וכו' אבל לא מצליח לגעת בי רגשית הוא מאוד שיטחי, לא מעמיק, לא יוזם שום דבר לא יציאות משותפות לא חופשות לא הפתעות קטנות וכו' לא קיימות ביננו שיחות אפילו לא על חוויות מהיום יום הוא לא יודע לתת לי את ההרגשה שאני מענינת אותו או מרגשת אותו והתחושה הכללית היא שאנחנו יותר שותפים לדירה מאשר בני זוג. המצב הזה גרם לי להפסיק לאהוב, לכעס מצטבר בלב ולזלזול בו ולא פעם עברה בי המחשבה שהייתי שמחה להיפרד... אני תוהה אם ניתן לשפר את היחסים ביננו או שאולי אנחנו לא מתאימים... אשמח אם תוכלו ליעץ לי בנושא.

בהחלט אפשר לשפר...

בס"ד לשפר המצב זה אומר להפעיל את הרצון הטוב שלך להיות יצירתית..למלא את החסר. את אומרת שהוא אדם טוב ובעל טוב אבל לא מושלם וכן מי מושלם? תקחי על עצמך לחבות איתו דברים שאת אוהבת לעשות ותשתפי אותו בהם, זה יפתיע אותך כמה הוא ירצה לשתף פעולה, הקב"ה הביא אותכם ביחד כדי לקדש המערכת אתם נמצאים בה, לברוח משם אינו פיתרון במצב שלך, תעזרי לו לעזור לך... תמציאי בבעלך מעלות ותתעלמי מדימיונות שווא...תמצאי הוביי מענין ותברחי מזמן פנאי מרובה, תפעילי רצונך לתקן ולהשלים את בעלך ואז לא יהיה לך זמן לחבות את היצר...ההתמודדות תמיד מתחילה אצלינו. מלב אל לב, שלום מאיר אוחנה

עלון כלים שלובים

חברים יקרים, בתקופה האחרונה אנו מקבלים משוב חיובי מאוד מהעלון כלים שלובים. יותר אנשים מגיעים לייעוץ לאחר חשיפה לעלון ואיגוד י.נ.ר, וחברי האיגוד שבתוכו, נחשפים יותר לציבור הרחב בזכותו. ברצוננו לשאול את חוות דעתכם: האם עדיף להישאר במתכונת הקיימת ולהוציא את העלון אחת לחודשיים בפורמט של 16 עמודים, או להפוך אותו לרבעון - להוציא אותו אחת לשלושה חודשים במתכונת כפולה - של 32 עמודים. נשמח לשמוע את חוות דעתכם, מאיר וטל.

תודעת הציבור חשובה

בס"ד יש לשמור על המתכונת הקיימת ולהוסיף עמודים בע"ה. הציבור צריך קשר רציף ותדיר עם "כלים שלובים" תרתא משמא, ולשמור תודעתו תמידית. בברכה, שלום מאיר אוחנה

פראקטיקה וטיפול בגיל צעיר

אני הנני לומד בינר קורס הנחיית נישואין סיימנו ב"ה שנה ראשונה ואנחנו באתנחתא לקראת שנת הפראקטיקום.. אני בן כמעט 24(נשוי שנתיים) ושאלתי היא: האם זה בכלל לעניין להיכנס לשנה שניה בגיל כ"כ צעיר?האם זה נכון עבורי? לא מאמין כ"כ שהמערכת תיתן לי להנחות זוגות אך מצד שני חבל לי גם על השנה הזאת(במחינת הזמן כמובן) השאלה היא האם יש כאלה המתעסקים בנושא בגיל צעיר שכזה?אני מאד חדור מוטבציה ומאד נמשך ורוצה לעבוד עם אנשים בעניינים אלו. בתודה על כל מה שקורה באתר ובפורום בפרט. יוסי

חכם ונון

בס"ד שלום יוסי, גילך כולל כמה גלגולים קודמים, לכן בחרת את מקצוע המתאים לך ביותר בהשגח הפרטית. עלה והצלח! שלום מאיר אוחנה

לא בטוחה איך להמשיך הלאה בקשר, לא בטוחה ברגשות...

שלום, אני בת 22 וכבר חצי שנה עם חבר שלי שהוא בן 24 בערך, הכרנו באוניברסיטה. רציתי לפרט כמה דברים שמפריעים לי בקשר, שאולי תוכלו לעזור לי: 1. אנחנו אמנם חצי שנה יחד אבל לא יצאנו בתדירות גבוהה ועדיין לא יוצא לנו לצאת הרבה מחוסר זמן (שנינו לומדים באוניברסיטה יחד מקצוע שדורש המון שעות ואני בנוסף עבדתי עד לא מזמן). 2. אין לו רשיון וזה גורם ליציאות להיות מעט מעיקות (אוטובוסים מוגבלים, כמעט כל הזמן לאותו המקום בגלל האוטובוסים). 3. כשיוצאים, זה נראה כאילו הוא, לא נעים להגיד, אבל קצת קמצן. 4. יש לו התנהגויות שלעיתים מזכירים לי אנשים מסוימים מחיי שתמיד חשבתי לעצמי שלא ארצה בן זוג דומה להם ואני יודעת שלא אסתדר עם בן זוג שכזה. רק שאני לא בטוחה שהוא כזה ואולי אני סתם נלחצת. 5. אני מרגישה המון פעמים שהוא בוחן אותי ואני לא מצליחה להיות איתו אני, כמו שאני באמת, עד הסוף. וגם קשה לי להביע את עצמי בקשר, המון פעמים, ואני מוותרת ולא אומרת את הדברים שמפריעים לי. 6.הוא עולה מצרפת (יהודי כמובן) ואני נולדתי בארץ ולכן לפעמים יש בינינו הבדלים שמפריעים בקשר. למשל, אני אהנה מהופעת סטנד אפ ישראלי והוא בכלל לא נהנה (לא מבין את המנטליות). אלו דברים קטנים, אמנם, אבל לי זה מפריע באיזשהו מקום.כל הדברים הללו גורמים לי לא לאהוב אותו מספיק, כמו שהוא כבר אמר לי בבטחון שהוא אוהב אותי. אמרתי לו כבר שאני לא בטוחה לגבי הרגשות שלי. הבעיה היא שלפני כמה זמן הייתה לנו שיחה רצינית שהוא אמר לי שהוא לא רוצה להלחיץ אבל הוא פשוט מפחד שנישאר ביחד כבר שנה ואז אני אבין שאני לא אוהבת אותו. חשבתי על זה במשך יומיים, שבהם לא נפגשנו, ולאחר יומיים דיברנו ואמרתי לו שאני אוהבת אותו ושאני רוצה להמשיך בקשר. זה באמת מה שחשבתי כשאמרתי לו, וזה היה לאחר מחשבה רצינית. אבל אני כמה ימים אחרי השיחה ואני שוב מבולבלת. אני רוצה להדגיש שאני לא סתם איתו, אבל אני פשוט לא בטוחה ברגשות ואחרי שכבר אמרתי לו את זה אני עוד יותר מפחדת. אני לא רוצה לפגוע בו. חוץ מזה שאני מודעת לכך שיש לו גם יתרונות, מהבחינה שאנחנו בערך באותה רמה דתית (מסורתיים, שנינו שומרי שבת וכשרות), ולכן הוא גם מבין אותי בעניינים כאלה וגם מבחינת המראה (שגם חשוב ברמה מסוימת). השאלה שלי, בסופו של דבר, היא האם להמשיך את הקשר למרות חוסר הביטחון ולתת לזה עוד הזדמנות? אולי מה שמפריע לי בקשר אלו דברים שבכל קשר יש ואפשר להתגבר? ואם לא, איך אני יכולה להסביר לו זאת אחרי שכבר אמרתי לו שאני אוהבת אותו? ואיך אפשר גם לסיים קשר כזה אם לומדים ביחד (אמנם זה לא מה שצריך להשפיע על החלטתי לכאן או לכאן אבל זה מהווה איזושהי בעיה)?

הזמן עושה את שלו

בס"ד האם יש לך זמן ללמוד ולהיות מעורבת בחברות שדורשת ממך השקעה אמוציונלית גדולה? האם אם זה לא היה הבחור הזה תרצי להקיר בחור אחר? כי יש לך צורך להיות בזוגיות? אם כן, תמצאי בו את הטוב שקשר בניכם לכתחילה...ותני לדברים להתפתח בצורה טכעית. האיכות יותר חשובה מהכמות של זמן שאתם מבלים ביחד!? נשמע בשורות טובות

בעניין השידוכים/שדכניות

האמת שאני לא יודעת איך להתחיל,ובמה להתחיל אבל אשתדל לתמצת כמה שאוכל. אני בחורה בגיל 30+ אךנראית כבת 20 . כל אחד ששומע את גילי מקבל הלם ולא מאמין, ב"ה בחורה בריאה,מוכשרת ומוצלחת אך לצערי ללא מזל. תקופת השידוכים וההצעות עצמם עולים על גדרם. שדכניות לא מהעולם הזה,מנסות להדביק ולהציע את כל מה שזז ולא שייך ואין מה לעשות איתו מציעים לי. לא שייכות לא חיצוני ולא השקפתית. הגעתי למצב שאני לא רוצה לשמוע על שדכניות ואני מקבלת הצעות מאנשים שרואים אותי וגם רואים את הבחורים. מה עושים עם שדכניות שחושבות שאם אתה בגיל מסויים צריך להדביק לך בחורים בני 40+ או גרושים עם ילדים? שנית-אם המראה שלי הוא מתנת ה' כי בטח ובטח המון נשים היו מוכנות להיראות כמוני, אז למה זה מצער אותי כל העניין הזה? אני מרגישה שהגיל שלי הוא מעין "מום" כתוצאה מכל זה אני לא ניפגשת ולא רוצה לשמוע על שידוכים ואם אני רק שומעת על שידוכים אני נכנסת לחרדות של "את מי עוד אני הולכת לפגוש" אין לי כוח לשמוע ואין לי כוח להיפגש. לצערינו היום צריך לברר על השדכנית קודם לפני שמבררים על הבחורים אשמח לעצתכם

גם זו לטובה

בס"ד תסכול צריך להביא לידי היתבוננות והיתבוננות לבטחון בקב"ה. הנסיונות שאת עוברת מזקכים אותך לקראת הרגע שנבחר עבורך לפגוש זווגך. ברגע שתתחזקי בביטחון ותתפללי עם לב שבור יבוא הגואל. בהצלחה רבה שלום מאיר אוחנה

Intimate Relations

Hello I am not sure if I can write in English, but would appreciate your reply. We are orthodox (yeshivish) married for over 30 years. Our age is in the mid fifties.We Bh have 5 children and several grandchildren. We always got along very well. However lately He is kind of more needy in our intimate life. He wants to peform things that I am not sure are hallachikally permitted. He says that he heard that things changed nowadays and that what was not permitted before today is permitted (because there is nothing forbiddeen between man and his wife). Is that true? I am talking mainly about oral relations performed by him on me and he wants me to perform so by him. We are ashamed to ask our Rabbi. Can you please advise? You may reply in Hebrew too.

reborn again

בס"ד I think that the first rule the Rambam raises is: If there is consent from both parties to different sexual behaviors than the one permitted ... I happened to be trained for this kind of behavior/changing behavior on the part of men, some of the reasons are relating to the fact that erection is not as easy for men anymore at a certain age, and after a period of dwelling on the subject matter and frustration men come up with with "innovative ideas"on the subject matter. Fortunately today there are medical solutions to this kind of matter, my advice to your husband is to see a medical doctor that would advice him to take or not to take Viagra - to increase his desire without the frustration and stay within the realm of Halachah. beyond that I'll be glad to assist you by phone. Kol Tuv, Shalom Meir Ohana 0524497857

אני שולטת בבית יותר מידי

שלום וברכה הלוואי שתוכלו לעזור לי!תודה רבה על האתר הזה! אנחנו נשואים 4 שנים + 5 חודשים והורים לבן כמעט 3 בהתחלה היינו ממש מאוהבים העיניין הכספי לא הטריד אותי,אחרי החתונה נכנסתי לעיניין החשבונות וראיתי שבעלי לא חוסך וכו אז התחלתי לעשות סדר בחשבון לשים פק"מ להגביל את ההוצאות וכו ב"ה הצלחנו לחסוך ואפילו קנינו דירה. חשבונות שמגיעים אני מטפלת כל הוצאה כספית עוברת דרכי זה מגיע למצב (בלי שאני רוצה כמובן!)שבעלי מבקש רשות לקנות ממתקים או פלאפל ממש דברים בסיסים הוא לא מוציא על עצמו שקל הוא אומר שהוא לא צריך כלום ושאני אקנה הכל לבד. אני בדר"כ לא מבקשת רשות על קניות שלי ואני קונה חופשי. בכלל בחיים הכל הוא מבקש רשות ואני ממש שולטת בו הוא מעריץ אותי יותר מתוך פחד.הוא נראה גבר גבר אבל ממש פוחד ממני לפעמים אפילו אני מרביצה לו...אני ממש רוצה להשתנות אני רוצה להיות האישה והוא גבר! תודה רבה

האם בעלך עדין נפש?

בס"ד אני מאמין שאדם לא יכול לחיות בפחד תקופה ארוכה ללא תוצאות לואי שאת יכולה לבחון בהם עבור זמן מה. ואם לא הבחנת בהם אז הייתי אומר שבעלך עדין נפש ועליך להכיר ולעריך את התכונה הזאת!? יוצא לכם לדבר? תשאלי אותו, מעבר לזה עליכם לפנות לטיפול באזורכם. בהצלחה שלום מאיר אוחנה

תשובתי לשליטת יתר

שלום וברכה תודה רבה על כל התשובות המהירות והאכפתיות. דבר ראשון באמת הפסקתי עם האלימות הפיזית והמילולית ואני חושבת 10 פעמים לפני כל מילה וממש נזהרת. בעלי הוא עדין נפש ממש בעל מידות טובות שאין עוד כאלה. לדעתי גבר אחר מזמן היה מעיף אותי לכל הרוחות אבל נראה לי גם שאם מישהו חזק לא הייתי מעיזה... אני מתחילה לאט לאט לשפר לו את התדמית בעיני עצמו ולתת מחמאות למשל על דברים שתיקן או על קניות (בעבר תמיד היה משהו שהוא לא קנה נכון...) לגבי העיניינים הכספיים אני מבינה שזה לא רע שאהיה שר אוצר במיוחד שאני ממש טובה בזה אז פשוט אמשיך אבל אעדכן אותו במה שקורה בפרוטרוט (בדר"כ כשאני אומרת לו משהו על זה הוא אומר ב"ה אם את אומרת שהמצב טוב זה מספיק אני לא רוצה לדעת) שאלתי אותו מה הוא חושב לגבי יעוץ הוא אמר שלא שאנחנו זוג מושלם ואני אישה נהדרת ומטובה ולכל אחד יש לפעמים קשיים. הוא באמת חושב שאנחנו זוג מצוין :( אני מצאתי מישהו שעוזר לי בתהליך בהתכתבות ואני מקווה ממש להצליח ביחד עם העיצות של כולכם. יש ספרות שאתם ממליצים לי לקרא כדי לשנות את עצמי?להיות יותר עדינה ורכה איתו?ללמוד לכבד את הבעל יותר? תודה רבה שבת שלום

אל תתני ליצר...

בס"ד את כותבת: בעלי הוא עדין נפש ממש בעל מידות טובות שאין עוד כאלה. מה עוד את רוצה? הרבה נשים היו מקנים בך.. האם בעלך יודע שאת מתכתבת עם משהו? תדאגי לכך שהוא ידע מה התוכן ההתכתבות. הייתי מציע להפסיק את ההתכתבות ושתהי שמחה בחלקך ולחפס רק את הטוב בבעלך בלי לחשוב על מה שהוא לא..., יצר טוב כנגד יצר לא טוב. בהצלחה שלום מאיר אוחנה

חוסר "קליק" אצל הבחורה

בוקר טוב למומחים הנכבדים. אשמח אם תתייחסו לבעייתי. אני גרוש בן 39 ואני בקשר עם גרושה בת 32. אנו בקשר כחודש ומקיימים שיחות כמעט מדי יום וגם נפגשנו פעם אחת (אני גר בצפון הרחוק והיא במרכז הארץ). השיחות שלנו זורמות ומעניינות, היא בחורה מעולה ויש לי כלפיה הערכה רבה. אף הבעתי את רגשותי אליה באמצעות מתנות חג. לדעתי, יש לנו פוטנציאל אדיר עם נתחתן. אך הבחורה טוענת שהיא לא מרגישה את ה"קליק" היינו, משיכה רגשית עזה, על אף שמבחינה שכלית נטו, היא נוטה להסכים שאנו מתאימים. שאלתי היא: האם הקשר הוא אבוד, או שניתן לעשות משהו בנידון ? תודה מראש מוטי

תמשיך לתקשר איתה ותגלה מה גורם לה ל"קליק"

בס"ד תהיה ה"קליק" שהיא מחפסתת, זאת אומרת תגיד לה בשיחה אחרת שאתה כמו האיש שהיא מחפסת במילים שלה, בלי לזכיר שהיא אמרה זאת לפני כן, ותחזור על כך כמה פעמים, כעבור זמן מה אם היא תרצה להמשיך קשר טלפוני, אתה תהיה ה:קליק" אם יש לך סבלנות ושווה לך... בהצלחה, שלום מאיר אוחנה

מה עושים כשלא הולך בשידוכים

כותבת בחורה בגיל 25. אני מרגישה שממש לא הולך לי בשידוכים בשום דרך. לאימי גם נמאס והיא רוצה שהבחור פשוט יופיע וזהו. אין לה כוח וסבלנות להצעות ולברורים. סגולות לא עזרו, שדכניות כבר כמעט לא מתקשרות, ממש יבש ונראה חסר סכוי. בתוך הלב יש הרגשה של עצב. אני יודעת שאני בחורה שיש לה מה לתת ויש עתיד לפני, אני משתדלת לא לשקוע בעצבות ולא לקנא בחברות הנשואות שלי אבל זה לא קל. יש לי חברה טובה והיינו יחד שנינו בשידוכים חמש שנים והחברה התחתנה לפני כשנה וסיפרה לי שהיא כבר בהיריון ב"ה, אני רוצה לשמוח בשבילה אבל זה קשה לי. אני יודעת שיש לי יותר סיכויים שהבחור יופיע כשאני שמחה אבל הבעיה היא שגם כשטוב לי ואני שמחה, זה לא קורה. אני יודעת שיש לי הרבה עבודה עם עצמי אבל אפשר לחכות שנים עד שנהיה לגמרי מוכנים ואז זה אולי יהיה מידי מאוחר. בשורה התחתונה, אני יודעת שיש כמה דברים המעכבים את השידוך שלי והייתי רוצה לפתור אותם.

התבודדות

התבודדות - תפילות ובקשות להקב"ה שעה כל יום, בלב שבור ודמעות, את יכולה להביא את עצמך לכך? כמה את רוצה להתחתן? הקב"ה יענה לך כעבור זמן מה. תהיה קשובה למסרים שתקבלי. תתעסקי בגמילות חסדים, עזרה לקשישים בבתי חולים למשל. עוד דבר חשוב, לא יהיה לך מקום לגאווה ותצטרכי לבדוק כל שידוך לעומק ולבדוק עם צדיק הדור את דעתו על הבחור, או לשלוח את הבחור לפגישה עם הצדיק. זיווגים זהו המפתח שהקב"ה שמר לעצמו לעזור לבני אדם לתקן את עצמם ולתקשר/התבודדות אתו יתברך. שיהיה לך בהצלחה ואקדים לך מזל טוב בע"ה, אמן.

זוג מעורב

שלום, אנחנו זוג מעורב, חבר שלי מתחזק ואני חילונית, אנחנו גרים כבר שנה ביחד ורציתי לדעת לגבי ייעוץ בנושא, מה לגבי ההמשך, איזה בעיות יכולות להתעורר אחרי החתונה, גידול ילדים וכו'. אשמח אם תפנו אותי לגורם מוסמך בעניין תודה ויום טוב.

תגשי ל "ערכים"

בס"ד אני מציע לך ללכת לשבתון של "ערכים" כדי לבדוק את העיניין ואז תהיה יותר חכמה בע"ה לקבל תשובה ולהחליט... נשמע בשורות טובות, אמן

רעיונות לשיחה עם הבחורה בפגישות מתקדמות

בה"י ערב טוב אבקש מהיועצים/ות רעיונות ונושאים מעניינים לשיחה עם בחורה אינטלגנטית וכשרונית (תואר שני במשפטים). אנו מכירים מזה כחודש ואני כעת "במבחן" אצל הפרסונה. אני מרגיש מעט יובש בנושאי השיחה הפותחת שעלי ליזום בדר"כ. יישר כח שמעון

חוסר תקשורת איתנה

בס"ד רעיונות ונושאים מעניינים לשיחה עם בחורה אינטלגנטית וכשרונית תלואים במה שמעניין אותה... נראה לי שהבעיה נובעת מחוסר תקשורת, זה יכול להתפתח מחוסר התענינות בבן/בת זוג הנובע מתחליף תקשורתי עם צד שלישי ומביא לידי סיפוק לאשה במקרה זה ולכן מבחינה סוביקטיבית או אוביקטיבית מסתפקת בכך ואתה לא מקבל את ההקשבה שאתה צריך וזה מביא אותך לתסכול שאתה "במבחן" אצל הפרסונה. אומנם עליך למצוא נושאים די מענינים לגרום לה לשוכח אתך, תכין משהו שיכול לעניין אותה וגם נשאלת שאלה כמה את/ה רוצה שהקשר הזה יצליח? סיבות לאי הצלחה לשיחה עם בחורה: 1. חוסר נסיונות/חוויות שמקרבים אנשים 2. רקע לא דומה - רוחני, מוצא שונה, השקפה שונה 3. טיפוסים שונים: שקטים, מופנים, אינטרוברטי 4. רמה איטלקטואלית לא שווה 5. אינטרסים לא משותפים 6. חוסר התפתחות רגשית 7. השתלתות שיחתית ע"י אחד הגורמים (גאווה) תבדוק אפא אתה נמצא בכול זה והקב"ה יהיה בעזרך בהצלחה שלום מאיר אוחנה

זוגיות בצל מחלות נפש

שלום רב לכולם! אני בשנת הלימודים הראשונה שלי ואני קצת מרגישה כמו דג קטן בחבורת כרישים, אך ברצוני לבקש את עזרתכם בנושא חשוב עד מאוד. הנושא בו אבקש את עזרתכם הוא נושא מחלות הנפש בכלל ובזוגיות בפרט. אמנם אני רק בשנתי הראשונה ללימודים אך כבר החלטתי שנושא זה יהיה עבודת הסמנריון שלי (למותר לציין שיש לי זיקה אישית לנושא). בשל האמור, התחלתי לחפש חומר כתוב באינטרנט בנושא וגיליתי שלצערי הרב, רב הניסתר על הגלוי בעיקר בכל הקשור לדעת התורה הקדושה בנושא ולכן התחלתי לחפש חומר ב"מגזר החילוני" שם מצאתי את עמותת אנוש שעושה פעילות מבורכת בקרב נפגעי הנפש אך לצערי הרב הפעילות הזו לא מותאמת לשומרי תורה ומצוות. פניתי אליהם בבקשה להתנדב בעמותה ושאני באופן אישי אדאג לפעילויות המותאמות לצרכי הציבור הדתי ולשמחתי הרבה מאוד הם חזרו אלי וב"ה ישנן התפתחויות חיוביות בנושא. בדיוק בנקודה זו אצטרך את עזרת חברי המלומדים, האם תוכלו לתרום מידיעותכם ומזמנכם לצורך מתן הרצאות ועזרה בפעילויות שונות לי ולעמותה? אציין שאין בכוונתי לטפל באופן רשמי ולא רשמי בזוגות או באדם פרטי החיים בצילה של מחלת נפש! בקשתי היא עזרה בפעילויות למגזר הדתי על מנת להעלות את המודעות הציבורית לנושא, את הטיפול הפרטני או הקבוצתי אני משאירה למקצוענים. אודה על כל עזרה מכל סוג שהוא ובכל דרך אפשרית. תודה רבה מראש, ובברכת חודש טוב ושבוע טוב, הילה רוזנצוויג

התבוננות/התבודדות לזוגיות בריאה

בס"ד שלום הילה, מחלות נפש בזוגיות יכולות דווקה להתפתח מזוגיות לא בריאה שגורמת לתסכול וכו', ולוא דווקה שאדם בא לזוגיות עם בעיות נפשיות לחתחילה. נכון, זה לא אקסיומה אבל בעיות נפשיות מתגלות לפני התפתחות הזוגיות ביחסים הראשוניים של זוגיות נורמלית. בזוגיות "חולנית" הבעיה הגדולה ביותר היא להיות אוביקטיבי עם עצמך. הגאוותן לא יצליח... הגאוותן רואה בעיות רק אצל הזולת ועובר תהליך מאוד קשה להגיע למציאות שפויה ולהסרדות שהוא ורק הוא יכול לסבול כי "כוחו" הוא מוצא בגאוותו. הגאווה, החולי הגדול של דורינו גורם לחולה לבריחה מהמציאות (הבעיה תמיד אצל האחר כי הוא מושלם) גורם לבעיות סוציולוגיות הקיימות בחברה. הגאוותן קודם צריך להאשים את הבן זוג, לאחר מכן את הפסיכולוג ורק לאחר מכן אולי את עצמו בע"ה. התקווה של הגאוותן בטיפול מונע תדורש התבוננות ארוכה וממושכת כל יום בכל מחיר ולהתפלל לקב"ה לפקוח את עניו, אמן. אני אשמח לעזור אם הפתיחה שלי נראת לך מענינת. כל טוב והצלחה שלום מאיר אוחנה

בעל לחוץ

אנחנו נשואים כשמונה שנים בעלי בגדול הוא בעל טוב ודואג הבעיה בו שהוא דואג מדיי לתחום הכלכלי בשאר הבעיות בבית הוא די אדיש אולם שמדובר בכסף הוא ממש לחוץ כל דבר נראה לו יקר וכשהוא רואה שיש קצת מינוס של למשל 5000 הוא נלחץ כאילו זה 5 מיליון שקל אני מנסה להראות לו שאני לא נלחצת כדי שלא יקח את זה יותר קשה אבל הוא מפרש את זה כאדישות ורב איתי יש לציין שהוא אברך ירא שמיים ויש לו עבודה מהצד שמכניסה סכום נאה ואנחנו חיים ממש בצימצום והוא טוען שצריך עוד לחסוך אני לא מבינה ממה לחסוך ההוצאות שלנו זה על אוכל וחשבונות אני חוששת לבריאות שלו השינה שלו בלילה זה לא שינה חיים זה לא חיים יש לו עיתים כאבים חזקים בחזה וזה ממש לא מתאים לאופי שלו שתמיד בוטח באל יתכן שזה קשור לחינוך שהוא קיבל ההורים שלו הם אנשים מאוד חומרניים ואם היה לאבא שלו פעם חוב או מינוס בבנק הוא הפך את העולם עד שהחזיר אבל רוב חייו הוא חי ברווח בכל אופן אני שואלת איך אפשר להרגיע אותו כי זה גורם לו להיות סגור ועצבני וזה הורס את כל הקשר בנינו?

צדיק, ממנו יקר בעניו

בס"ד נראה לי שיש חוסר תקשורת בנכם. האם שאל אותו למה הוא מרגיש כך? או שהשגת מסכנות על דעת עצמך? מי המפרנס העיקרי בבית? האם יש לכם חשבון בנק משותף? מאפא מגיע החוסר ביטחון עצמי שהוא מרגיש אם הוא אברך עם יראת שמים ושמח בחלקו? אתם חייבים להרבות בתקשורת כנה ופתוחה ולהתרבות בשיחות תועלתיות שמביאות לידי פתרונות ולא רק תקשורת לשמה. עליך לבדוק אם דעתך בנושא אובקטיבית אם לאו, ביחס למצבו הנפשי שנובע כנראה מחוסר תקשורת אפקטיבית בניכם. בהצלחה, שלום מאיר אוחנה

בקשת עיצה

שלום רב, אני נשואה 7 שנים ב"ה עם 2 ילדים בתקופה האחרונה בעלי החל להיעדר רבות מהבית ביום וגם בלילה. כשאמרתי לו שהדבר מפריע לי מאוד ושאני לא מוכנה לעבור לסדר היום הוא ענה שהוא מרגיש צורך בחיי חברה ושאני לא מספקת לו "חברה " וע"כ הוא יוצא עם חברים בלילות... וכן הוא ישן במשך היום ו"משעמם לו" בלילה בבית.. הוא גם ביקש שאני יבין אותו.. ואולי יעבור לו... (אבל זה כבר הפך למצב יום יומי.. ) והוא אמר שהוא יבין אותי אם אני ארצה ללכת מהבית והוא לא ירצה להיפרד אבל אם אני ירצה נעשה גם את זה.. אני הבנתי ש"חיי החברה " שלו נחוצים לו עד כדי שהוא מוכן להיפרד... ולאחר השיחה הוא באמת הגיע הביתה מוקדם יותר ונסיתי להנעים לנו את הזמן... אבל לצערי זה החזיק רק שבוע... ושוב הוא חזר לסורו.. ולי נמאס!!! אני לא מוכנה לזה! האם יש עיצה בדרך יפה ולא בעזיבה לגרום לו להגיע מוקדם ולשנות את המצב?? או להיפרד..? תודה מראש

חוסר תשומת לב לגבר

בס"ד כיום אנו חיים בתקופה מאוד מבולבלת, הגבר כמו האישה צריך תשומת לב ואהבה כי לצערינו הרב החברה השתנתה והמידיה התקשורתי מגיע לכל שכבות החברה. מהו בעלך מחפש בחוץ שאין לו בבית - שיחה ותקשורת כנה חייבת להביא תוצאות ואם לא כך תפנו ליועץ הקרוב אליכם. הצעת לו להזמין חבריו אליכם הביתה? אתם חייבים להגיע להבנה הדדית מידית לפני פירוק החבילה על סמך קנאה שלא במקומה!? שבת שלום והצלחה רבה שלום מאיר אוחנה

מבקשת עצה מקצועית

אנו נשואים מזה כשנתיים וחצי . יש לנו ילד בן שנה משותף לי יש 2 ילדים מנשואיי הראשונים המתגוררים איתנו ומקבלת עליהם מזונות. לבעלי 5 ילדים שאינם מתגוררים עמנו אך יש הסדרי ראיה- ומשלם מזונות.ישנם דברים בעיקר כלכלים שאינם סגורים וברורים עם גרושתו של בעלי. לי אישית זה מאוד מפריע.כי אני מרגישה שמנצלים את בעלי. בעיקר בהבטה קדימה לקראת נישואי ילדיו ווכו' אין לו כסף בצד ואז יצטייר אויצירו אותו כאבא דפוק - כי אם לאבא אין כסף אז הוא לא שווה-זה מסר שמעבירים לילדיו. אני אומרת לבעלי שכדאי לו לסגור ולטפל בנושאים הנל כדיי שיהיה לו עם מה לבוא ביום מן הימים. וגם כדי שלא יצא פריאר,אך הוא כנראה פוחד וגם בטענה שאין זמן אז זה לא מטופל כבר הרבה זמן-כשאנו נישאנו לא עשינו הסכם ממון- כיום אני רואה שאולי טעינו- כי רוב ההוצאות יוצאות מהחשבון האישי שלי. או על חשבון מזונות ילדיי. אין לנו חשבון משותף. מה ההמלצה שלכם בנושא הנל?

חייבים בצד שלישי

בס"ד אתם חייבים לגשת ליעוץ מידית כדי לא לאגור רגשות שליליים נוספים שמעמיקים את הפער בניכם ככל שהזמן חולף. הפתרונות יבא מאליהם ע"י יעוץ ורצון טוב ליישב את המחלוקת שלכם. תרוצו ליעוץ כי המצב טעון רגשות. שבת שלום שלום מאיר אוחנה

אי תקשורת עם אישתי ומריבות.

היחסים עם אישתי מאוד עכורים כל הזמן רבים וברוב המקרים לאחר מריבה אני עושה ברוגז. לפי דעתי כל זה נובע מהמשקעים שנוצרו בעבר שאני ההיתי נפגע ממנה והם לא באו על פתרונם ולכן אני נפגע כמעט מכל הערה שלה ומתחיל להתעצבן ועושה ברוגז. נשואים כ 15 עם 3ילדים. אודה לכם.

רגישות יתר

בס"ד רגישות יתר מצידך כתגובה מבקורת שיתך תוכל לישב רק ע"י יעוץ נישואין. עד כו לא הצלחתם על דעת עצמכם!? אל תחכו, תפנו ליועץ כי לא נעים בכלל לחיות עם רגשות שליליות שמרחיקים אותכם אחד מהשני בהדרגה ככל שהזמן עובר. כל מה שיש לנו בעולם הזה זמן לשנות...כדי לחיות ולא רק לסרוד. שבת שלום ובהצלחה רבה, שלום מאיר אוחנה

האם כדאי להמשיך?

שלום, אני מעט מבולבל מהמצב שבו אני נמצא. אני כרגע נמצא בשידוכים עם בחורה מבית חרדי(אני חרדי גם כן) בפגישה שניה, במהלך הפגישות יוצא שרק אני שואל ומתעניין אבל היא מצידה לא שואלת כמעט כלום(אפילו כשאני שואל אם יש לה משהו שהיא רוצה לשאול אותי היא עונה בשלילה). כל הזמן היא גם מזלזלת בעצמה ומשווה את עצמה לאנשים אחרים(לדוגמא היא אומרת שהיא לא לבושה הכי צנוע לעומת אחותה הגדולה שלובשת חצאית ארוכה למרות שהיא מתלבשת לפי כל גדרי ההלכה עם חצאית שעוברת את הברך וגרביים, או שהיא אומרת שהיא לא הכי צדיקה כי היא מתפללת רק פעם אחת ביום למרות שזה מספיק לנשים ספרדיות[היא ספרדיה]), אני מצידי כל הזמן מסביר לה שמה שהיא עושה זה בסדר גמור ולפעמים אני מוצא את עצמי משכנע אותה שהיא בסדר. ישנו גם דבר נוסף מאפילו יותר מבלבל, לאחר הפגישה הראשונה קבענו עוד פגישה בשעה מסוימת, לאחר מכן היא התקשרה אליי וביקשה לשנות את השעה מכיוון שזה מוקדם לה מידי היא גם ציינה שהיא כבר חשבה שאני לא מעוניין בגלל שהפגישה היתה קצרה מידי, למרות שהיא ארכה 55 דקות(שזה עד כמה שנראה לי די והותר לפגישה ראשונה). וכאשר בסוף הפגישה השניה רציתי לקבוע איתה פגישה נוספת היא שאלה בתמיה "אתה רוצה לקבוע פגישה נוספת?" כאילו שהובן ממני שאני לא מעוניין. לי באופן כללי(עדכמה שאפשר לומר אחרי 2 פגישות) נראה שאנחנו מתאימים מאוד הן מבחינת שאיפות רוחניות והן מבחינת שאיפות גשמיות, אבל אני לא מבין האם יש פה איתות כלשהו מצידה שהיא לא מעוניינת? אני חושש שאולי בגלל שהיא מבית לא כל כך מבוסס היא לא פוסלת אותי בגלל שאני עובד בתחום ההייטק בעבודה מסודרת וגם עוסק בתורה בקביעות? האם בכלל כדאי לי לצאת לעוד פגישות? תודה.

בהמשך - בדיקה גרפולוגית תעזור

בס"ד אני מציע לך להמשיך ולפגוש אותה, תמשיך בשאלות מעמיקות יותר ככול שאפשר. השאלות תהיינה נקודתיות ביחס לתשובות המתקבלות. לא לעשות את זה כ"חוקר" אלא בעדינות מסויימת, כמתעניין בזולת. יתכן והיא תפתח ותוכל להבין אותה יותר טוב... אני מאחך לך הצלחה וכל טוב, שלום מאיר אוחנה 0524497857

אי התחשבות ושיתוף מצד בן הזוג

שלום לכם אנחנו נשואים מזה כ3 שנים והורים ל2 ילדים לפני כשנה בערך התחילו בינינו מריבות וחיכוכים גדולות ואף היו מספר פעמים שחשבתי על גירושים לפני כחודשיים עברתי לידה של ולד מת לצערי הרב מהלידה עדיין לא שוקמתי כלל אני מתנהגת כרגיל אבל כל דבר קטן יכול לגרום לי לבכי ולהזכר בכל מה שעברנו בעלי לא מוכן לדבר איתי על הנושא ולשתף אותי אם אני מעוניינת לשתף אותו בהרגושתיי בנושא הוא אומר לי תעברי נושא היה נגמר ממשיכים קדימה זה מאד כואב שגם אם הבן אדם שהכי קרוב אלי אני לא יכולה לדבר ועוד שהתחלתי בהמלצת הרופא טיפול תרופתי למניעת דיכאון והוא במקום לתמוך בי ולעזור לי אומר לי : מה את בדיכאון? מה קרה פתאום? ואל תקחי את זה בזמן האחרון התחלתי להרגיש שאני לא מעניינת אותו ואם אני מבקשת משהו אני צריכה להתחנן ואילו הוא כשהוא משהו הוא מקבל הוא מדבר אלי לפעמים בזלזול למשל היום ביקשתי ממנו שישגיח על הילדים כי הייתי חולה ולא ישנתי והוא ראה זאת כשהוא קם בבוקר אבל זה לא היה לו איכפת והוא הלך לישון ואני נשארתי אח"כ בערב באתי אליו ואמרתי לו שזה פגע בי ושזה חוסר אחריות מצידו והוא פתאום החליט שהיום הוא ישן בסלון בלי להגיד למה? אני מרגישה שהוא השתנה מאד אבל לא יודעת להצביע על הנקודה הוא מתנגד לייעוץ כי הוא טוען שזה לא יביא לו כלום וזה סתם בזבוז של כסף שאלתי אותו אם יפריע לו שאני אלך לייעוץ לבד והוא הגיב בצורה חריפה ושאם זה יהיה כך הוא יתגרש אני לא יודעת מה לעשות ניסתי המון שיטות ואני כבר אובדת עצות אני מאד חוששת מהתגובה שילדי יגיבו לגירושים אם יהיו כי הם קשורים אליו אבל מצד שני אני שמה לה שהם מרגישים שמשהו לא בסדר בבקשה תעזרו לי אני לא רוצה לפרק את הבית

למען הילדים חייבים שלום בית

בס"ד כל שאמרו קודמי ומכובדי קדוש, רציתי רק להוסיף ולאמר לבעלך שעבור הילדים אתם חייבים למצא דרך לשלום בית. תשאולי אותו: האם שלום הילדים חשוב לו? ואם התשובה היא כן, תשאלי אותו מה הוא מציע לעשות? תנסי מדלת האחורית לגלות אפא הוא נמצא בראשו, כך כשתלכי ליעוץ תוכלי לתאר ליועץ מצבו הפסיכולוגי של בעלך ככל יכולתך... א. תקבלי הסכמתבעלך ללכת ליעוץ עבור הילדים ועצמך ב. תגידי לו שהיועץ מבקש לראות אותו גם כן כי ההשפעה על הילדים מהמצב בנכם יוכל פוגע בהם וכדי לעזור לילדים במצב הנוכחי, היועץ מבקש לראות אותו גם כן. כל התקשןרת הזאת עם בעלך תעשי ככל יכולתך - ברגע האחי טוב בניכם (אם קיים עדיין) ואם לאו תפתיעי אותו...תראי הכי טוב שאת יכולה במו בימים הראשונים שנפגשתם!? אני אשמח לדעת מה יקרה אתכם בהמשך ושהקב"ה יבוא לעזרתכם, אמן. שלום מאיר אוחנה 0524497857

על סף יאוש אחרי נסיונות רבים ומתישים

שלום רב! אנחנו נשואים 6 שנים. התחתנו אחרי תקופה קצרה של היכרות. בדיעבד, לא ידעתי בכלל איך בוחרים בן זוג ולמה עלי לשים לב. מתחילת נישואינו ועד היום שנינו מתארים שאיננו מרגישים בנוח אחד עם השני. לא יכולים להביע דיעה בחופשיות, לא יכולים לדבר עם מישהו בטלפון בלי להרגיש ביקורת מהצד, לא יכולים לדבר ביננו על דברים באופן גלוי בלי פחד וכמובן מבחינתי אותו הדבר ואף גרוע יותר ביחסי אישות. הדברים הלכו והתדרדרו עם השנים. היו תקופות סבירות יותר, אך לצערי אינני יכולה לומר על שום תקופה שבה הרגשתי אהובה, לא מבוקרת, חשובה בעיני בעלי וכו'. היינו מספר פעמים בכל מיני סוגים של טיפולים. הרוב לא נגעו בכלל. היה מטפל אחד שקלט יותר במה מדובר ועברנו איתו משהו קצת יותר משמעותי. בשלב מסויים הוא ביקש מבעלי להגיע למפגשים קבועים מתוך ראיה שיש הרבה על מה לשוחח ולעבוד. בעלי הצליח לעבור תהליך מאד מאד מסויים ובלי הרבה תוצאות "בשטח". אני עובדת עצות!!! אני כמעט ולא טובלת כבר וכשאני טובלת אני מרגישה זוועה עם עצמי ועם הכל. רע לי ואני בודדה. הדבר היחיד שמחזיק אותי כיום הוא שלושת ילדי המקסימים, אך הלב נשרף לי כשאני מתעמקת וחושבת מה הם חווים יום יום בביתינו. מה עושים??? אני לא מסוגלת יותר!!!! אודה לכל התייחסות!!!

למען הילדים אתם חייבים לנסות הכל למען שלום בית

בס"ד צריך בכל מקרה לשמוע הצד השני כדי להחזיר תקשורת ליושנה. מהם טענתיו של בעלך לגבייך? תתחילי להבין אותו ממהנקודה הזאת מה הוא חש? תנסי לסגור פערים בידיעתו, זה דורש ענווה מצידך, אישה צריכה לעשות רצון בעלה (בגדר ההלכה) כדי לתת לו הכבוד הדרוש לו לתפקד כראש העדר...חכם עניים בראשו. אם הילדים ובעלך חשובים לך את חייבת לנסות הכל... לא מדובר על מצבים חריגים של פיקוח נפש, מצב נפשי מעורער וכו'. הקב"ה בירך את האישה בבינה יתרה, תשתמשי בה עד הסוף ותקבלי עצות רק מאנשים מוסמחים לכך אפילו אם זה עולה כסף. נשמע בשורות טובות, אמן. שלום מאיר אוחנה 0524497857

תקשורת

שלום, אני נשואה שנתיים, יצאתי עם בעלי מס' שנים לפני חתונה, התחזקנו יחד ואנחנו דתיים מאוד עכשיו.בגלל שלא הצלחנו כל כך לשמור נגיעה בעיות שהיו בעבר כרגע צצות ומביאות איתן מטענים לקשר. יש בינינו פער עצום בתקשורת, בעלי מאוד פזיז ומדבר מהר כמו כן חושב מהר, לכן לא יכול כל כך לחכות עד שאסיים לומר את מחשבותיי, ואני חושבת לאט יותר, בד"כ שקטה כך שגם מדברת מעט וחושבת הרבה. אני אוהבת לרדת לעומק של כל דבר והוא ממש לא אוהב להיתקע על דברים.(כך הוא קורה לזה) המצב ממש הידרדר, אני מאוד פגועה מבעלי שכאילו נראה כלא מתעניין במה שיש לי לומר כי הוא כל כך אחר וכל כך ממהר להעביר את הדיבורים שלי, לפתור לי אותם, אין לו סובלנות לשבת ולשמוע בשקט, הוא חייב להביע דעתו כמה שיותר מהר גם אם ללא סיימתי. וזה לאוו דווקא בויכוח. זה יכול להיות סתם משהו שארצה לומר או לשתף. מתוך כך, אני לא מסוגלת לקיים יחסי אישות עם בעלי. מזה תקופה של חודשים. אפילו קרוב לשנה. אני יודעת שזה אסור אבל פשוט לא מסוגלת אני נדחית ממנו ונרתעת ממנו כי אני רואה בו דמות לא אינטלגנטית, ולא חכמה. כי לא אוהב להיכנס לעומקם של דברים ומדבר על הכל באופן שטחי וכללי.בצורה קיצונית לגבר. מתוך כך בעלי נפגע מאוד ומרגיש כלום וכך גם אני. הבעיה הגדולה היא שאני לא מסוגלת לגעת בו. והוא לא מסוגל להקשיב לי. כי לטענתו חסר סובלנות מהעניין. יש לציין שגם כשהיינו מקיימים את המצווה הוא לא היה הבן אדם הכי רגוע בעולם ועדיין היה מדבר לפני שחושב. וכו. אני מרגישה שהייתי וגם עכשיו...מדברת איתו, אנחנו מגיעים למסקנה ויום אחר כך הוא שולל אותה בדעתו או במעשיו. אני כבר מתחילה להרגיש שבגלל שהוא מדבר בצורה כללית מדי ולא פרטנית, (ובבקשה אל תענו לי שזה כל גבר כי גם ביחס לגברים אחרים הוא מאוד כזה...ואומרים לו את זה...) יום אחר כך הוא טוען שהבין אחרת כי לא ירד לסף דעתי. בקיצור, המצב נורא. אין לי כוח לחיות איתו. ואין לי רצון בכלל לדבר איתו. על כלום. אני מרגישה מבוטלת על ידו. אני פשוט מעדיפה לשתוק. לכן, אני בסוג של דכאון מזה, כבר מעל שנה, אני מתרחקת מחברה וממשפחה כדי שלא ידעו מה עובר עליי,כי זה כל כך יוצא לי מהעיניים. וגם שם אני נמצאת במן שתיקה כזו. ואני מצטערת אם אני עושה משהו אסור אני פשוט לא מסוגלת להתקרב אליו עד כדי כך שאם אקיים לשם המצווה אבכה לפני בו בזמן ואחריי. אני מרגישה שאין לי קשר אליו. סליחה על האורך. אני במצוקה קשה מאוד. אשמח אם תענו כמה שיותר מהר. תודה רבה.

הפתרון בדרך כלל נמצא בבעיה עצמה

בס"ד, את כותבת: שלום, אני נשואה שנתיים, יצאתי עם בעלי מס' שנים לפני חתונה, התחזקנו יחד ואנחנו דתיים מאוד עכשיו. בגלל שלא הצלחנו כל כך לשמור נגיעה בעיות שהיו בעבר כרגע צצות ומביאות איתן מטענים לקשר. נראה לי שהמשפט הנ"ל טעון ונמצא בו הפתרון, כי הדחייה הפיזית והקשורת הלקויה שאת מרגישה כלפי בעלך לאחר שיצאתם מספר שנים לפני החתונה נובעת מדברים שהתאפכו אצלך במהלך השנתיים האחרונות של הנישואין. יש רק שתי אפשרויות שאני יכול לזהות: 1. דרישות בחיי אישות השתנו ולא לטעמך 2. איש אחר נכנס לתמונה אני מציע להתמודד עם האמת כמה שיותר מהר כדי לקצר את זמן הסבל המיותר. איך עושים את זה? עוזבים את הבית ובוחנים דברים שוב מרחוק ובעזרת רב לו אפשר לספר את כל האמת. בהצלחה, שלום מאיר אוחנה

בעיה בשלום בית

היי אני בת 28 נשואה +2 בעלי עזב את הבית לפני כחודשיים אנחנו כ-6 שנים ביחד והוא רוצה להתגרש הוא טוען שהוא הפסיק לאהוב ולא מתאים לו לחיות איתי יותר מאז שהוא עזב אני לא מפסיקה לבכות אני אוהבת אותו מאוד הוא טוען שאנחנו נשאר חברים טובים והוא לא רואה אותנו בזוגיות ביחד, אני לא רוצה להתגרש והוא עומד על זה, ויש לי פחדים כל הזמן מה היה אני לא מקבלת את הפרדה בכלל איך אני יחזיק מעמד בלעדיו איך אני יכולה להציל עם בכלל ...

לחנך את האיש ע"פ דרכו

בס"ד אני מאוד משתתף בצערך ויש לי לאמר לך שעדיין יש תקווה להציל את נישואיכם. בעלך רוצה להתגרש, בסדר, תוליכי אותו למגשר מוסמך בגישור משפחתי- לאפשרות של פירוד וגירושין והוא גם יועץ נישואין מוסמך, ואז אולי בס"ד המגשר יגשר בן גירושין ושלום בית לטובת שלום בית. המגשר צריך להיות מנוסה מאוד, וכמובן עלייך להודיע למגשר/יועץ נישואין מה כוונותייך שיהיה מודע ומוכן, שיכין את עצמו היטב למסימה הלא פשוטה, ובע"ה תצליחו ותבנו בית נאמן בישראל. שלום מאיר אוחנה

בעיות משמעת

בני הוא בן 5.5 ויש לו בעיות משמעת ז"א כל דבר צריך להגיד לו כמה פעמים עד שהוא יתבצע כגון: לסדר את החדר, להתלבש, להתקלח. ולפעמים נראה בתגובתו אחרי שאני כבר כועסת שביקשתי כמה פעמים שהוא באמת לא שמע אותי. אבל בדברים שהוא רוצה כמו: ממתקים,לצאת החוצה הוא שומע מצוין. ממה זה נובע? מה אפשר לעשות?

חנך את הנער ע"פ דרכו

בס"ד, הבתם את הילד לעולם, חייבת לילד הרבההההה....אהבה, הרבהההההה...סבלנות הרבההההההה....חיזוקים על פעילות שהוא לא אוהב לעשות, כגון לסדר את חדרו (הוא רק בן 5.5) לשמש דוגמה להראות לו תוצאות של סדר כגון שהוא יכול למצא את צעצועיו בקלות וכו'. אני מרגיש שלך יש חוסר סבלנות!?, תדאגי לעצמך שתוכלי לדאוג לילד כי עתידו יהיה תלוי בגישתך אליו. אם תרצי לדבר על עצמך נא לחזור ולכתוב לנו. בהצלחה רבה.

שאלה דחופה!

אני בתחילת קשר עם מישהו שגילו 28 בדרך כלל בגיל כזה כל אדם יודע מה הוא רוצה בחייו מה שלא קורה לי איתו, דיברתי איתו לגבי בעיה שנימצאת אצלו והוא מודע לכך שהוא פשוט לא יציב בחיים שלו לפעמים יש לו רגעים שהוא קריר אליי ושותק, וכשאני שואלת אותו מה קרה הוא אומר "בא לי שקט" "אולי אני לא בנוי לקשר בכלל כרגע" וככה זה קורה כמה פעמים. אחרי שאנחנו מדברים ומחליטים להיפרד הוא מבין שהוא טועה ורוצה לחזור לקשר בחזרה.. אני יודעת שהוא עבר ילדות לא קלה הורים גרושים, לא ישן עם ההורים שלו כשהיה קטן אלא בבית תינוקות, אמא אלכוהליסטית, אבל איך אפשר להתמודד עם חוסר יציבות? ומה צריך לעשות ?אם כדאי לי להמשיך בכלל בקשר כזה?

האם הוא בנוי לזוגיות במצבו הנוכחי?

בס"ד, לפי דבריך האיש לא מוכן לזוגיות בריאה מפני כל הדברים שכתבת, ולכן הוא צריך להתחיל תהליך טיפולי כשאת לצידו ,ההפחנה והתוצאות של הטיפול יגידו מה יהיה עליכם לעשות. הוא צריך אותך ללא ספק ולכן הוא מטחרת שוב ושוב האם לסיים את הקשר אם לא. דנה, רק במצב של טיפול אישי של האיש וטיפול זוגי בנפרד תוכלו להמשיך בזוגיות זו. ואני ממחיש שני הטיפולים יחד, בו בזמן שהאיש מקבל טיפול אישי. זה יבחון את השאלות שאת מעלה ויקצר זמן טיפול והחלטות גורליות. אתם חייבים בסיס טוב ובריא שיאפשר לכם יחסים בריאים להתמודדות עם מטלות החיים הרבות והלא פשוטות. בהצלחה מכל הלב, שלום מאיר אוחנה מנחה זוגיות ומשפחה 0524497857

זיהוי גורמי בגידה

בס"ד נמצא אצלי זוג בטיפול. הזוג הגיע בעקבות גילוי של קשר של הבעל עם אישה אחרת. הקשר היה מורכב בעיקר משיחות ויציאה להצגה. מבחינת הקשר של הזוג טרום הבגידה עולה זוג יוצא דופן מבחינת הזוגיות שלו. מדובר על זוג שבמשך שמונה שנות הכירות רב במשך ארבע פעמים ומצד שני הם מדווחים על הבנה גדולה אחד של השני, הקשבה והסכמה . הם מנהלים שיחות עומק ומשתפים (לא נראה שהבעיה היא חסך בתחום הזה). מהשיחות עלה שלבעל לא היה כל קושי עם הקירבה הנפשי והפיזית לאישתו. שתי נקודות אולי משמעותיות: האירוע קרה בחודשים האחרונים של ההריון של האישה (לא היו בעיות של קיום יחסי אישיות אחרי לידת הילד הראשון ולא במהלך ההיריון). דבר נוסף, הבעל עובד מסודרת ארבע ימים בשבוע כך שנשאר לו זמן פנוי לעצמו... בקיצור, מדובר על זוג שמדווח על זוגיות מיוחדת ומאד מספקת. הבעל אומר שאין לו מושג מה דחף אותו לקשר הזה. (על פניו לא נראה שהוא משקר). אשמח לעצה מה עוד כדאי לבדוק ובאילו שיטות

התקפת פוליגמיה

בס"ד קודמי אמר "שמעתי שלפעמים שגברים נכשלים בלי הסברים פסיכולוגים אלא.. מיצר הרע. בין התקנות החשובות, שתוקנו בהיסטוריה היהודית, הייתה תקנתו של הרב גרשום, בן המאה ה- 14, שחלה על היהודים שחיו בארצות נוצריות. תקנתו של הרב גרשום אסרה על גברים יהודים לשאת יותר מאישה אחת, למרות שההלכה מתירה זאת. הסיבה לתיקון התקנה הייתה השאיפה לצמצם את העוינות בין יהודים לנוצרים. כיוון שהנצרות אוסרת על נישואין ליותר מאישה אחת טענו הנוצרים, כי היהודים, שלעתים נשאו אישה שנייה, הם נואפים. תקנת הרב גרשום נועדה למנוע השקפה שלילית זו על היהודים. התקנה לא חלה על יהודים שחיו בארצות מוסלמיות, משום שבאסלאם מותר ריבוי נשים ולא נטענו נגד היהודים בארצות אלה טענות על רקע זה. כיום, הרבנים ממעטים לתקן תקנות, שכן תקנות כאלה עלולות לעורר מחלוקות קשות; זאת, מאחר שלציבור שומרי המצוות אין רב אחד המשמש סמכות בלעדית. גברים מאוד שונים מנשים, גברים לא צריכים סיבה מיוחדת לפגוש נשים אחרות, רצונוו של הגבר להיות פוליגם. אבל אין לו רשות לעשות כרצונו כי מחובתו להתגבר על יצרו כי זהו מבחן החיים כמו שמקובל כיום. שלום מאיר אוחנה

מה לעשות?

אספר הכי בקצרה שאני יכולה. הכרתי מישהו בחודש מאי, היה ביננו ניצוץ ואהבה ענקית, הרגשנו מאוד מחוברים אחד לשניה. והכל הראה שאנחנו אמורים להיות ביחד, היינו דומים באופי, בהתנהגות, מתאימים מבחינה חיצונית כמו פנים, גובה, מעמד מסויים ועוד... הרגשנו שאנחנו רוצים להתחתן ובישרנו את זה לכולם. בכוח סידרנו תאריך מסויים לאולם 9 חודשים לפני התאריך, כי קבעו שאנחנו צריכים לזרז, והמכשלה היא ההורים שלו. הם עשו לי את הגיהנום, והוא לא עשה שום דבר להילחם נגדם, אני נלחמתי במקומו הם הכתיבו לנו מה לעשות, מה כן לעשות כל דבר ודבר היו חייבים לדעת, הם תמיד צדקו בכל מה שאמרו, בקיצור הבחור היה השפוט שלהם ועשה כל מה שאמרו לו אבל כל מה שני אמרתי, לא הזיז לו. הייתי שבורה מבחינה רגשית והבאתי לו אולטימום. הסכם ממון. הוא בתגובה לא הסכים, והחלטתי לפרק את הכל. נפרדנו וחזרנו והוריו גילו איכשהוא שאנחנו בקשר והם לחצו עליו להתנתק ממני, כעת שוב פעם חזרנו, (יד הגורל) חיפשנו לראות אם יש משהו, ויש עדיין רגש. הבעיה היא כזאת. ההורים שלו, אין לי כניסה אליהם בכלל והם לא רוצים לשמוע ממני (גם לפני כן לא היה לי כניסה אליהם) והסכם הממון (אין לי אמון בו מבחינה כסף בגלל שהוא נותן להם כל הזמן וגם חשוב לי שיהיה לי ביטחון כלכלי בעתיד) מה אני צריכה לעשות? כלומר מה עלי לעשות כדאי להחזיר את העניינים ולעשות אותו גבר גבר שיעמוד מול הוריו ויגיד שהוא איתי וגם שיחתום על הממון?

תקשורת מעבר לאני שלך...

בס"ד, אכן צדקו קודמי, הייתי מוסיף רק דבר אחד או שניים: 1. משאלת הלב של רוב ההורים היא לראות את ילדיהם נשואים באושר ועושר ומנהלים משפחה לתפארת, אולם באופן פרדוכסלי פעמים רבות ההורים הם דווקא אלה המהווים את הגורם לפירוד בין בני הזוג. בין אם מדובר בחיכוכים הנובעים מרצונה של המשפחה לשלוט במעשי בני הזוג, או הבדלים סוציו אקונומיים או תרבותיים בין המשפחות - הפכו סכסוכים משפחתיים לאחד הגורמים המשמעותיים ביותר לפירוד בין בני זוג בארץ ובעולם. 2. אחד הטעויות הקשות במיוחד כאשר מדובר בזוגות צעירים או באנשים ביישנים במיוחד הוא שכל צד מצפה שהצד השני יכיר אותו בפנימיותו מבלי שיהיה לו צורך לטרוח להסביר מי הוא ומה הוא אוהב! התקשורת הישירה והכנה כה חשובים כי ללא תקשורת מתחילות האכזבות. אם האדם בקושי מכיר את עצמו - במיוחד בגילאים הצעירים - מה יש לו לצפות שהצד השני יכיר אותו?! בהצלחה רבה

משחקי כבוד

רציתי לשאול בעניין מסויים לגבי חמתי, לפני כמה זמן בעלי רב עם הוריי וכתוצאה מכך לא דיבר איתם תקופה, אני כתגובה גם לא דיברתי עם חמתי, היום הוא השלים איתם, והיינו אמורים ללכת לאימו כדי שאני אשלים גם איתה, כשהתקשרנו לבשר שאנו באים אמא שלו הכריזה, שאם אני באה עדיף שלא יבוא בכלל, אני נורא נפגעתי כי הרי רציתי להשלים, היום כבר עברו 3 חודשים והיא עדיין לא מוכנה לקבל את העובדה שאני אבוא לשם, גם אם זה במחיר של לא לראות את הבן שלה עם בנינו,ודורשת ממנו להגיע בלעדיי, הודעתי לבעלי שהוא לא יילך בלעדי והיא לא תציב לנו תנאים ,נפל דבר והיא צריכה לעבור ניתוח ביד, בעלי נורא מצטער שהוא לא הולך לבקר אותה בגללי, ואני לא יודעת מה לעשות , כי אני לא רוצה לפתוח לה פתח לעניין הזה, מצד שני יש אפשרות שבעלי פשוט יפסיק להקשיב לי וללכת מלית ברירה וגעגועים, יש לציין שהמון פעמים כן באתי ו"הורדתי את הראש" בשבילה ואני רואה שזה רק הולך ומחמיר. אני ממש אובדת עצות.... תודה, מורן.

ענווה מגיעה רחוק

בס"ד, עצתי לך תדרוש ממך אומץ רב, אבל אני מאמין שזה יצליח. מה עליך לעשות? תקחי לחמתך זר פרחים יפה ותלכי לבקר אותה עם בעלך והילדים, כשהילדים נכנסים ראשונים לסבתא שלהם, ואת ובעלך מאחורהם, תגשי לחמתך ותספרי לה כמה זה חשוב לך להיות בקשר אתה וגם למען הילדים שמבקשים לראות סבתאם, וגם שזה יעזור לשלום בית שלך עם בעלך, יציבות המשפחה והשפעה טובה על הילדים. כל היהודים רחמנים בני רחמנים, חמתך תעריך את יזמתך ואתם תתחילו תקופה חדשהת, אמן! תחייכי תני רגש לחמתך שאת שמחה לראות אותה, תזכירי לה איזה מקרה שמח שארע בניכם בעבר... אין לך מה להפסיד חוץ מפגיעה באגו שלך שזה לא מחיר גבוהה אם תצליחי לשנות את המצב לטובה. כל טוב והצלחה רבה

אבא של אשתי עשיר ולא מסייע לנו. אבא שלי לא עשיר ומסייע לנו

אנו הורים לשניים(4.5, 3), ציונים דתיים בגיל 30. אנו נשואים קרוב ל6 שנים ועד היום חיים בשכירות. ביני לבין אשתי יש מריבות רבות, בעיקר סביב הסוגייה הבאה: אנו רוצים לרכוש דירה פשוטה בפריפריה (650,000ש"ח). אבא של אשתי אדם אמיד מאוד ולא מעוניין לסייע לנו אפילו בסכום של 4 ספרות, בתואנה כי אין לא. יש לציין שאין סיכוי שאני טועה כיוון והוא מנהל בכיר בפירמה יוקרתיח מאוד. נקודה זו מצטרפת לעובדה שהם לא הביאו נדוניה-"אצלנו במשפחה זה לא מקובל". אבא שלי הוא פנסיונר, שעבד כפקיד זוטר כל חייו, יש לו עוד 4 ילדים לחתן בע"ה, הוא מוכן לתת לי לדירה 200,000 ש"ח, בתנאי שיהיה שקל מול שקל מצד הוריה של אשתי.- לדבריו, אם העשיר לא נותן, למה שה"עני" יתן? בנתיים אנו מוציאים 35,000 ש"ח בשנה לשכירות, סכום היורד לטמיון. בקשתי מאשתי שתשכנע את אבא שלה, את אמא שלה- אבל היא לא מוכנה לנסות- היא משוכנעת שאין להם. שכנעתי את אבא שלי לעזור במשהו חלקי, והוא נתן לי עד עכשיו כ40000 ש"ח אך אני לא מוכן לבקש יותר. היחסים שלי עם ההורים שלה הם בסדר גמור.בשולחן שבת הכל זורם חלק ואין רקע של מתיחות. אני יודע שהוא איש ממלוח ועקשן מאוד, עם ראש של "סוחר". אני יודע שאם לא היה לו כסף-לא הייתי מבקש. אני חושב שכל אבא שאוהב את הן שלו עוזר לו במידה ויש לו. יש אפשרות שנגור בבית קרקע רחב ידיים בירוחם בחינם, (דוד שנמצא בחו"ל) אך היא לא רוצה לגור שם ומעדיפה לשלם שכירות גדולה על דירה קטנה בקומה שלישית ללא מעלית. אין לי כח יותר. אני חושב על היפרדות ממנה, אך חושש מלהיות רחוק מהילדים שאני כ"כ אוהב. כ"כ יש בה מעלות טובות והיא נאה מאוד אך בחצי שנה האחרונה אני שואף למהנע מיחסי אישות עד שלא נסדיר את נושא הדירה, שמא נתגרש (גם היא לא פוסלת)ואז יהיה קשה ומסובך לשנינו, בקשתי היא ,אם אתם יודעים איזה דרך להציע לי לקדם את מטרתי, שאביה יסייע לנו ברכישה (יש לנו רק 100,000).כמובן שאנו נקח משכנתא על סכום מסוים מעבר לסכום שההורים יביאו בע"ה תודה רבה!!!

האם אהבה תלויה בדבר?

בס"ד, ההורים שלכם לא חייבים לכם כלום, הם השקיעו בכם עד כה, אתם חייבים להם לא הם לכם. נולדת עם מזלך, הקב"ה בירך אותך ונתן לך אישה נאה וילדם יפים. אתה יודע מה המוני אנשים היו עושים להחליף את מצבם אתך? מי עשיר ומי שמח. בעולם הזה אורח. לא בחיל ולא בכח הממון יהיה לך: הבט ושא עינך. מי נתן כל אלה לך. גם בנים לשולחנך. אם תודה רק לבוראך. כן תמיד יהיה לך: תהיה חכם בני, הקב"ה יברך אותך ויתן בליבך חוכמה בינה ודעת לעשות רק הטוב והישר, אמן! נשמע רק השורות טובות, שלום מאיר אוחנה

איך לנתק רגשות

לצוות המומחים שלום! הכרתי בחור במקום העבודה וכשהתחלנו להפגש זה היה ניראה מתאים למרות שכמה דברים אצלו הפריעו לי . בשביל הבחור זה היה ברור שאפשר לדבר על חתונה. וכשהוא דיבר על הנושא השבתי לו בלא- אני עדיין לא שלימה עם ההחלטה. ניתקתי את הקשר כי הבנתי שזה לא השמונים אחוז שלו צפיתי. אבל חודשיים טחנתי אותו בראש ויש לי אליו רגשות לבביים . שאלתי היא. איך אני יכולה להתחיל קשר חדש בלי מעורבות של העבר? תודה רבה

הזמן עושה את שלו

בס"ד, את כותבת "חודשיים טחנתי אותו בראש ויש לי אליו רגשות לבביים" יהיה קשה למדי להתנתק מהעבר אם יש לך רגשות כלפיו בהיותכם עובדים ביחד. וגם את שואלת "איך את יכולה להתחיל קשר חדש בלי מעורבות של העבר"? תצאי ותפגשי חתנים פוטנציאלים אחרים וכך תוכלי לשקול שוב מה הרווחת או הפסדת? יתכן שבפרק זמן זה יתבררו הדברים כי הזמן לפעמים הוא התרופה הכי טובה. בהצלחה שלום מאיר אוחנה

המשך לשאלתי בנוגע למשחקי כבוד עם חמתי

שלום, שאלתי כאן שאלה בנוגע לחמתי לפני חודשיים בערך, אציין שתשובתכם מאד עזרה ובאמת חשבתי על זה ופעלתי לפי עצתכם, אסביר בתמצית:לפני כמה זמן בעלי לא דיבר עם הוריי ואני החלטתי שאני לא מדברת עם אימו כתגובה,אימו מאד נעלבה,לאחר כמה זמן בעלי השלים עם הוריי וכשאני באתי להשלים עם אימו ,אימו לא היתה מוכנה לקבל אותי, והודיעה לו שיגיע אך ורק בלעדי, הסברתי לו שזה לא מקובל עלי,והוא לא ילך אלייה בלעדי,והוא הסכים. לאחר שחשבתי על זה, הסכמתי ללכת אלייה למרות שהיא לא היתה מוכנה לקבל אותי,הבאתי זר פרחים (ושוב לפי עצתכם:) ,והשלמנו לפני כמה זמן חגגנו לבננו יום הולדת שנה ב"ה עם כל המשפחה המורחבת,מיותר לציין שטרחתי ועמלתי לקראת היום הולדת ממש כמו אירוע,כשחמתי הגיעה ישר אמרה לי: "למה לא התקשרת אליי כבר שבוע"!? ו- "הייתי בבית חולים לביקורת למה לא התקשרת"? אציין שכשהשלמתי עם חמתי הסברתי לבעלי שאני אתקשר אליה כשנח לי וכשאני ארצה כי היא נורא "נדבקת" ואצלה היחס הוא קיצוני או אוהבת או שונאת,הרבה פעמים היא רבה עם בעלי למה אני לא מתקשרת אליה יותר פעמים, בקיצור ביום הולדת של הבן, היא כל היום הולדת הציקה לי והורידה לי את המצב רוח, ואמרה לי שהתתנהגות שלי מגעילה, לקחה אותי לצד מול כל המשפחה והחליטה לומר לי שהשתניתי מה שלא היה במקום,אני נהגתי באיפוק ולא הגבתי, כשהיינו אני ובעלי לבד, סיפרתי מה היא אמרה וכו' הוא דיבר איתה שזה לא היה במקום והיא שוב רבה איתו ואמרה שהיא מוחקת אותנו וכו' ושוב יצא הענין שאנחנו לא מדברות, אנחנו רבים המון בגללה,אני מרגישה שהוא שם אותי לפניה בכל מיני דברים שהיא מספרת לו שאני אמרתי עליה,הוא שואל אותי אם אמרתי,ואניאומרת לו שלא, אז הוא אומר לי"אבל היא אמרה שכן" או כל מיני דברים שהוא אומר לי"אבל היא באמת צדקה בענין הזה והזה" וזה מרתיח אותי,דיברתי איתו על זה והוא אומר שהוא לא יודע על מה אני מדברת. אני כבר לא יודעת מה לעשות איתה, כמה שאני מנסה להיות בסדר היא רק מקשה עלי ופורצת גבולות כדוגמת היום הולדת,אם אני בסדר אז זה לא מספיק ואני כאילו "חייבת להתקשר" ולהתייחס אליה כל הזמן, אני לא רוצה שהיא תכתיב איך ומתי להתקשר ובאיזה כמות,אציין דבר שיכול להיות חשוב, היא אלמנה ושלושת הבנים שלה לאממש מתייחסים אליה(חוץ מבעלי שהוא הכי קשור אלייה)יש לה שני בנות קטנות אולי מזה זה נובע?אני כבר באמת לא יודעת...אני מרגישה שכאילו בעלי ממלא לה את החסר של הבעל,לא שזה מפריע לי אבל היא ממש נדבקת!!! אודה לעזרתכם!!! מורן.

לרדת מהכבוד

בס"ד, קנית לה פרחים בעבר והשלמת עם חמותך! נהדר! תמשיכי במסלול הזה, תתקשרי לחמותך כאשר הזמן מאפשר לך זאת, בתדירות קבועה, אומנם תקבלי תגובות שליליות בהתחלה אבל אל תרפי ממנה, "שלום חמותי" יספיק בהתחלה, חמותך תתרגל לקצב טלפונים שלך עם הזמן ותתחיל לדבר אתך בע"ה. אל תערבי את בעלך בענין זה, תפעלי על דעת עצמך עם ארך אפיים והקב"ה יהיה בעזרך, אמן. עוד דבר, תשלחי לה ציורים של הילדים, איזה עוגה שתעשי בשבילה, וזו הדרך... בהצלחה רבה, שלום מאיר אוחנה

בענין שידוכים

שלום אני בת 36 עוד 4 חודשים רווקה , בעלת תשובה הנסיונות רבים ואין צורך לפרט ... נפגשתי עם מלא בחורים והיום נגמרו לי הכוחות היו ויש לי המון הצעות רובם ממש לא קשורות וה' ירחם איזה הצעות , לפעמים אני מרגישה שאולי עדיף שלא יהיו לי הצעות אני צמודה לרבנית ומשתדלת ללכת לפי ההנחיות שלה היום אני במצב שאין לי כוח יותר להיפגש ומעבר לזה שכל הצעה שאני מקבלת אני נכנסת לחרדות, "את מי שוב אני הולכת לפגוש"? אני מרגישה חרדות דיכאון חוסר שמחה עצובה ובוכה הרבה אני מרגישה שזהו, נגמר לי שאני לא רוצה להתחתן כי הסיכויים קלושים שבגיל שלי אני אמצא משהו כמו שאני רוצה, אני משתדלת המון להתפשר , ולא אכפת לי בחור גרוש בלי ילדים ועוד כמה דברים שעלהם היתי מוותרת מעבר לזה, אני מרגישה פחד להתחתן , אני לא יודעת מה לעשות אני ממש אובדת עיצות אשמח לעיצה טובה ומועילה

שלום מורן - אני רוצה לעזור

בס"ד, תתקשרי אלי, יתכן ויש לי הצעה עבורך, 0524497857. כל טוב, שלום מאיר אוחנה 0524497857

שיקום לאחר בגידה

שלום חברים נכבדים, מה אתם אומרים במקרה בו הבעל בגד באישתו יותר מפעם אחת, והוא עכשיו מנסה לשקם את נישואיו, והאישה לא מודעת לבגידה... האם מומלץ לספר לה על הבגידה שהייתה? או להתעלם מהנושא לחלוטין, ולעבוד על הזוגיות? תודה מראש

לתקשר בענייני אישות

בס"ד, אדם שבוגד באשתו סובל מחוסר בטחון עצמי ולכן ספוק מיני הרפתקני מחוץ לחיי הנישואין בא להוכיח שהוא בעל הישגים.... השאלות הם רבות: האם האש השקיע באהבת אשתו, האם הוא מוצא בה התכונות הטובות לחזק אהבתו אליה, האם הוא שמח בקשר הזה? מה חסר לו כדי שהקשר עם אשתו יהיה יותר מוצלח, האם יש תקשורת קנה בן בני הזוג. האם האיש יעמוד בפיתוי לאחר כל הבטחותיו הרגעיות לעתיד לבוא או צריך גמילה על פי כל דרישותיה? אני מציע שלא לספר לאשתו ולהיגמל כי ברגע שהיא תדע החשש הזה לא יעזוב אותה בקלות, וגם זה תלוי באיזה אישה אנו מדברים, היו נשים שידעו מבעליהם... ושתקו...למען הילדים, "הבינו את הצרכים שלו" ועוד... האיש לא ישמח בחלקו וגם הוא יצא פגוע מכל הפנטזיה שהוא הביא על עצמו. הזוג הזה חייב יעוץ זוגי במהרה. בברכה והצלחה, שלום מאיר אוחנה

עסקי משפחות

אז ככה אני גדלתי בבית מאוד חם משפחה תומכת הורים שערים ורגישים לצרכי הילדים, פחות במובן הכספי כי משפחתי אינה עשירה במיוחד אבל במובן הרגשי הורי העניקו לנו חום ואהבה במידה לא רגילה ההרגשה בבית היתה מאוד נינוחה למעט זמנים מסוימים שה קורה בכל בית אבל באופן כללי היה כיף בבית תמיד התענינו בשלומנו ובאיך אנחנו מרגישים וגם בין האחים יש אחדות יוצאת דופן כל אחד שצריך עזרה ישר כל האחים מתגיסים יחדיו ומושיטים עזרה במה שאפשר, תמיד אנשים מקנאים כשרואים את המשפחה שלנו את האחדות ומסירות הנפש שיש לכל אחד כלפי השני,ואכן זה משהו לא רגיל, בקיצור ככה גדלתי בבית כזה ולתומי חשבתי שזה טבעי שככה זה בכל בית אולי קצת פחו אבל זו התבנית הבסיסית של כל בית עד שהתחתנתי וגיליתי שזה לא כל כך מובן מאליו בתקופה של האירוסין והחתונה עוד הייתי מסונוור עד שנחתי על הקרקע וגיליתי תהום פעורה מתחתי התוודעתי באופן ישיר ומבפנים למשפחה של אשתי והם בדיוק הפוך מאיתנו כמעט ואין שם רגשות הכל טכני מבחוץ זה נראה בית שמשקיעים שם מחשבה על כל פרט ופרט אך מפבנים אתה מגלה שהקנקן ריק ההורים לא יודעים להקשיב אין להם את זה וכך גם האחים אמנם משקיעים שם בגשמיות אבל אין את הליבה של בית ומשפחה הקשבה, אמפתיה, דאגה לשני, הכל חזותי מבחוץ וריק מבפנים, האחים מסוכסכים אחד עם השני ההורים לא מתקשרים חסר כבוד והערכה אחד לשני ואני ממעיט בדברי קודם כל ההיתי בהלם לא ידעתי מה לעשות ולמי אספר ואשפוך את ליבי? להורי לא בא בחשבון ראשית שלא יצטערו ושנית לא מוציאים כביסה מלוכלת החוצה , לאחיי גם לא כדאי, לאשתי לא רוצה לצער אותה, בקיצור אכלתי את הלב תקופה ארוכה ופתאום גיליתי שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ וכמה שחשבתי שאשתי בסדר ראיתי שהיא גם הושפעה מהצורה שמשפחתה מתנהגת היו לה כל מיני נתנהגויות שלא הבנתי את פשרם=- ראיתי שקשה לה להקשיב והיא לא דואגת לי מספיק כמו שאני דואג לה וזה בכלל מסבך את הענינים כי יש לי בעיה לא רק עם המשפחה שלה אלא גם איתה הקשיים יצרו המון מריבות הרבה דמעות נשפכו ואני התחלתי בסתר ליבי כבר לחשוב על הגרוע מכל גירושין כי זה היה קונפליקט בלתי פתיר עם משפחתה לא היה איכפת לי לקבל את המצב כמות שהוא אבל כשראיתי שאשתי היא מאותו זן הייתי חסר אונים כי איך אפשר לתקן כזה מצב?אך בכל זאת היינו שנה ראשונה אז המרקם עדין היה עדין ככה סחבנו שנה היו ביננו המון שיחות על האופי שלה ועל ההתנהגות שלה וגם על המשפחה אבל אף פעם לא פרקתי את המטען הייתי זורק כאן מילה שם רמז ולא יותר לאחר שנולד לנו בננו אזרתי אומץ באיזו מריבה ושפכתי את כל ליבי אשתי בכתה המון ונפגעה ממני אנושות וכמדומני שעדיין היא פגועה ממני בענין הזה עברה שנה מאז , לי הוקל מאוד קודם כי שפכתי את ליבי המשא נהיה פחות כבד ואשתי עדין לא סולחת לי על רגשותי כלפי משפחתה וכלפיה אנחנו חברים והכל אבל זה מעיב על היחסים אך למרבה הצער משפחתה והיא נשארו אותו דבר ויש בי עדיין כעס כלפיהם שום דב ר לא השתנה מה עושים? לשנות את משפחתה איני יכול את אשתי גם כן לא בקושי את עצמי אני מצליח להזיז וככה הנישואים שלנו הגיעו למבוי סתום כמה שניסיתי לקבל אותה כמות שהיא זה לא מצליח לי כנראה שהשוני בצורה בה גדלנו קוטבי מדי ומה שאירוני בכל הענין שהמשפחות שלנו מסתדרות בינהם ואפילו נפגשים מידי פעם כחברים לכל דבר רק אני ואשתי בכל הענין רבים לבד ומנסים לפתור את הבעיות בעצמנו אך ללא הצלחה הצעתי לה כמה פעמים שנלך לייעוץ אך היא טוענת שזה לא יעזור וחוששני שיש צדק בדבריה כי איך אפשר לפתור בעיות מסוג זה חוץ מזה שנהיתי סקפטי לגבי נישואין אשתי טוענת ושוב אני נאלץ להסכים איתה שאין זוג שמאושר בנישואין שלו כל זוג יש עליות וירידות בעיקר ירידות ולכל אחד יש קונפליקטים בנישואין רק מה שיש הסכמי שלום ומסתדרים ומשלימים עם המצב כי אין טעם לריב כל היום ואפשר אפילו להיות חברים וכשיש בעיות להחריש ולתת לרוח לעבור עד שהרוחות ירגעו, רוצים הוכחה שזה נכון חפשו בראש זוג שהוא מודל לחיי נישואים, אם מצאתם כנראה שאתם אופטימיים מידי מה שתמיד אני שואל את עצמי איך אדם יכול לתת יעוץ אם הוא בעצמו יודע נפש בהמתו

עזר כנגדו

בס"ד, הקב"ה נתן לך אישה כדי שתוכל להתמודד עם התיקון עולם שלך. המידות הטובות הדרושות ממך הם הפוכים למידות שלך כיום. אתה לא תוכל לשנות את אישתך לתאם לציפיות שלך, תשכח מזה. עליך להתחיל להבין את הא,ב בשוני שיש בן איש לאישה, ומשם לעבוד על האיזון הפנימי עצמי שלך. ע"פ תוכן פנייתך לא נראה לי שתוכל להצליח במסימת חיים זו בלי יעוץ מבחוץ, אני מציע לך לפנות לייעוץ אישי וזוגי יחד. בהצלחה רבה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

אי הסכמה לשידוך הבת

אנו משפחה חרדית, הבת ראשונה השתדכה בדרך "המקובלת", הקימה בית ויש לנו הרבה נחת ב"ה ממנה , מבעלה והנכדים כעת אחותה הצעירה בת 20 אשר לומדת וגרה מחוץ לביתנו הכירה בעצמה בחור, גם ממגזר שלנו, שהוא אח של אחד החברות שלה - וטוענת שהיא רואה בו שיא השלימות ורוצה בו כבעלה. נפגענו מאד שהכל נעשה מאחרי הגב שלנו, בדרך לא מקובלת (שדכנים, בירור שמות ואז החלטה על עצם הפגישה), אך בשקט ביררנו על הבחור ומשפחתו, הצלחנו לראות תמונה שלו, וקבלנו החלטה מגובשת שאנו כהורים - לא מעונינים בשידוך הזה בכלל !!! הבת - בשלה!!! בעלי החליט לשוחח עם אבא של הבחור והבהיר לו שאנו לא מעונינים להשתדך עימם וכו' הבת כעוסה מאד וטוענת שגם הבחור רוצה בה, ושהיא מוכנה להתחתן עימו גם במחיר שאנו, הורים שלה, לא מסכימים. התקשרו אלינו כבר כמה מכרים משותפים ומנסים בתוקף ובמרץ "לגשר" בינינו ומיעצים לנו לרצות את הבת ולהסכים על השידוך. להבהרה - מדובר על התחושה בריאה ומגובשת של ההורים, ממש אינטואיציה - שזה לא הזיווג שלה... לדעתנו - הבת צריכה להפנים שמה שהיא עושה, נוגד כמה עיקרונות - כיבוד הורים, הדרך הישרה והנכונה להקמת בית בישראל, אמרנו לה שאומנם היא כבר גדולה והיא רשאית לעשות מה שהיא רוצה, אך ברכת ההורים היא לא תקבל... ברור לנו שהגישה שלנו ניראת די קשוחה, לא מתפשרת וכד', אך לא מדובר כאן על איזה עניין קטן ושולי, מדובר על חייה של הבת, אותה גידלנו ושמרנו עליה וחינכנו לטוב... יעצנו לבת לנתק כל קשר עם הבחור, שהגענו לאותה הסכמה עם הורים שלו, ואנו בתקווה שהבת תפנים ותירגע, ותשכח ממנו. מה עוד אנו יכולים לעשות במצב שנוצר, בכיוון של ביטול הקשר בכבוד רב שרה

השמים יקבעו

בס"ד, ייתכן מאד שללא קשר לאינטואיציה שלכם על אופן המהלך אתם גם צודקים ואולי השידוך לא ראוי. אי אפשר להסתמך על אינטואיציה (לא הבהרת על מה האינטואיציה שלך מבוססת) בלבד כדי לבנות או להרוס עולמות, העולמות של שני בני אדם שאולי היו מיועדים זה לזו משמים, ואם כך הדבר לא תוכלו לשנות את אהבתם ההדדית. באם הם יחזרו לקשר בניהם אז תדעו שזה סימן לכם שזהו השידוך משמים שנקבע להם ועלכם לברך על כך. אני מקווה שסנוביזם הוא לא המונע בהסכמתכם לזיווג הזה. מה שנקבע מלמעלה זה מה שיהיה. ברכה והצלחה שלום מאיר אוחנה 0524497857

לא מסתדרים

אני נשואה 4 שנים, ויש לנו ילדה. אני מרגישה שכל מה שבעלי עושה מעצבן אותי, אני מרגישה שאין לי כוח אליו. שהמריבות הקטנות שמצטברות הורסות את הקשר ביננו. אני מחפשת יועץ נישואים באזור נתניה. יש למישהו רעיון ?

תקבעו זמן לשיחות לב

בס"ד, שיחות לב בניכם יכינו אתכם לייעוץ אפקטיבי. את כותבת: "אני מרגישה שכל מה שבעלי עושה מעצבן אותי" גברתי, עלייך ליצור תקשורת קנה ואמיתית עם בעלך, לבא לשיחות בניכם רגועה ושלווה כדי להפיק תוצאות טובות יותר. אל תרפו משיחות אלה לעולם גם לאחר שהייעוץ ייגמר. הזמן והרצון הטוב שלכם יכריע בסופו של דבר. יעוץ טוב ומוצלח, שלום מאיר אוחנה 0524497857

טלוויזיה בשבת

ערב טוב, מתנצלת מראש על אריכות הדברים. בעלי ואני נשואים מזה 7 שנים ולנו 2 ילדים מתוקים. הגדול מתחנך במוסד דתי והקטנה עדיין בבית. ה עניין הוא כזה: בעלי התחנך בבית חילוני "למהדרין" ואני מבית מסורתי דתי ואני אפילו מתחזקת. אני לא מעוניינת לכפות עליו יתר על המידה כיון שהוא הולך בדרך הנכונה ואני לא רוצה שהוא יתנגד. כיום הוא מקדש בשבת הולך לבית הכנסת ומברכים בסיום האוכל ובכלל מראה סימנים שהוא איתי בהרבה דברים. האבסורד הוא שלפעמים אני שומעת אותו מדבר עם הבן הגדול ומסביר לו שאסור לגזור בשבת ושואל אותו האם הוא נטל ידיים, אך מצד שני הוא ממשיך לעשן בשבת ולראות טלוויזיה אמנם כבר לא בסלון אלא בחדר שלנו. השאלה שלי היא כזאת: בשבת הקרובה יש כנראה משחק כדורגל "חשוב" ולא שאני מזלזלת... הוא הזמין את חבר טוב שלו שהוא כמו אחיו שיבוא לצפות איתו במשחק. במקרה באותה שעה אני והבן הבכור אמורים לא להיות בבית והוא אמר שהוא לקח בחשבון שאני לא אהיה בבית ולכן הוא הזמין אותו. העניין הוא עצם ההזמנה בלי שאני אדע וגם בכלל כל הסיפור הזה של צפייה בסלון. אם ייצא מצב שאנחנו לא נלך כיוון שאולי הבן הגדול ירדם באותה שעה ואז יתעורר... אלוהים גדול. ובכלל כל העניין הזה של האווירה הזאת מאד מפריעה לי. העניין הוא שכמו שאני מסבירה לבעלי שהוא התחתן איתי מכיוון שאני דתייה אז הוא עונה לי שאותו הדבר כלפיו שאני התחתנתי איתו בידיעה שהוא חילוני ושאני צריכה לכבד גם אותו. רבים אומרים לי שמה שהוא עושה זה בגלל שהוא אוהב אותי ולא הייתי רוצה לכפות עליו, הייתי רוצה להמשיך להיות סבלנית כלפיו אבל יש קווים אדומים שלא הייתי רוצה שיעברו, בייחוד עכשיו שהבן הגדול כבר מבין ושואל שאלות. מה עצתכם לאחת שכמותי ולבעלי היקר שאני מכבדת אותו באמת, אבל מה עושים כדי לא להשניא את עצמי ואת הדת? אני יודעת שאם אני ממש אלחץ אני מסוגלת שהוא יבטל את ההזמנה, ואולי עדיף שהוא ייסע אליו בשבת העיקר שבבית לא ייראה? ד"א, בעלי לא נוסע בשבת.מאז שהתחתנו הוא נסע אולי 5 פעמים בגלל צורך מיוחד אבל באופן כללי הוא לא נוסע. זקוקה לעצה דחופה. תודה רבה מראש

לישועתך כוויתי ה'

בס"ד, שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך. האיגרת הזאת שלח הרמבן ז"ל מעירו לקטולניא (בכתבי יד: מן עכו לברצלונה) לבנו על הענווה וצווה בו שיקראנה פעם אחת בשבוע. וילמדו גם אחרים עמו ויהיה רגיל בו בעל פה כדי לחנכם בילדותם ביראת שמים. ובישר לו שביום שיקרא אגרת זה שיענוהו מן השמים כל מה שישאל. וכל מי שרגיל לאומרה בודאי יהיה ניצול מכל צרה ומובטח לו שהוא בן עולם הבא (מספר מעולפת ספירים). וכן העתיק מהרח"ו ז"ל בכתב ידו את האיגרת הזאת לאמרה כסגולה שתקובל תפילתו. והגהנו הנוסחא כאן עפ"י כתבי יד שהועתקו מכת"י מהרח"ו ז"ל. תתנהג תמיד לדבר בנחת כל דבריך לכל אדם בכל עת, ובזה תנצל מן הכעס, שהיא מדה רעה להחטיא את האדם. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כל הכועס כל מיני גיהנם שולטים בו, שנאמר והסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך. ואין רעה אלא גיהנם, שנאמר וגם רשע ליום רעה. וכאשר תנצל מן הכעס תעלה על לבך מדת הענוה, הטובה מכל הטוב (שהיא מדה טובה מכל המידות הטובות), שנאמר עקב ענוה יראת ה'. ובעבור הענוה תעלה על לבך מדת היראה, כי תתן אל לבך תמיד מאין באת, ולאן אתה הולך, ושאתה רמה ותולעה בחייך, אף כי במותך, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני (מלך) הכבוד, שנאמר הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. אף כי לבות בני האדם. ונאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'. וכאשר תחשוב (את) כל אלה, תירא מבוראך ותשמר מן החטא, ובמדות האלה תהיה שמח בחלקך המגיעך. וכאשר תתנהג במדת הענוה להתבושש ולהתפחד ממנו ומן החטא, אז תשרה עליך רוח שכינה, וזיו וכבוד וחיים חיי העולם הבא. ועתה בני דע וראה, כי המתגאה (ב)לבו על הבריות, הוא מורד במלכות שמים, כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים יתברך שמו, שנאמר ה' מלך גאות לבש (וגו'). ולמה יתגאה לב האדם, אם בעושר, ה' מוריש ומעשיר. ואם בכבוד, הלא לאלקים הוא, שנאמר והעושר והכבוד מלפניך, ואיך יתפאר בכבוד קונו. ואם בחכמה, "מסיר שפה לנאמנים, וטעם זקנים יקח". נמצא כי הכל שוה לפני המקום, כי באפו משפיל הגאים, וברצונו מגביה שפלים, ועל כן השפל עצמך, וינשאך המקום ברוך הוא. ולכן אפרש לך איך תתנהג במדת הענוה ללכת בה תמיד כל דבריך יהיו בנחת, וראשך כפוף, ועיניך יביטו למטה לארץ ולבך למעלה, ואל תביט בפני אדם בדברך אתו, וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך, אם עשיר ואם חכם עליך לכבדו. ואם רש יהיה, ואתה עשיר ממנו, או שאתה חכם ממנו, חשוב בלבך כי אתה חיב ממנו והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד בכל מעשיך ודבריך ומחשבותיך. ובכל עת, תחשוב בלבך כי אתה עומד לפני המקום, ושכינתו עליך, כי כבודו מלא עולם, ודבריך יהיו באימה וביראה כעבד לפני רבו, ותתביש מכל אדם, ואם יקראך איש אל תעננו בקול רם, רק בנחת כעומד לפני רבו הקב"ה. והוי זהיר לקרות בתורה תמיד אשר תוכל לקים אותה, וכאשר תקום מן הספר, חפש באשר למדת אם יש בו דבר שתוכל לקימו. ופשפש במעשיך תמיד בבקר ובערב, ובזה יהיו כל ימיך בתשובה. והסר כל דבר מלבך בעת התפילה, והכן לבך לפני המקום, וחשוב הדבר קודם שתוציאנו מפיך. וכן תעשה כל ימי חייך בכל דבר ולא תחטא. ובזה יהיו מעשיך ישרים, ותפילתך זכה וברה ונקיה מכונת ומקבלת לפני המקום, שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך. תקרא האגרת הזאת פעם אחת בשבוע לא תפחות לקימה וללכת בה תמיד אחר השם יתברך, למען תצליח בכל דרכיך ותזכה לעולם הבא הצפון לצדיקים. וביום שתקראנה יענוך מן השמים כאשר יעלה על לבבך לשאול עד עולם. (עד כאן לשונו). עצתי היא: תלמדי את האיגרת הנ"ל לבן שלך לפי רמתו ותתפללי על בעלך שיתחזק אתך בלי ללחוץ עליו, תשתדלי להיות דוגמה אליו והקב"ה יהיה בעזרך. חשוב מאוד שהוא ילך לשיעור תורה בקביעות, שלימוד התורה מחדירה יראה ואהבה בלב היהודי. אם יש לכם טלוויזיה אני מציע לכם גם להקשיב לערוץ "הדברות" נדמה לי שזה ערוץ 96 או 99. הרב כהן זמיר ועוד רבנים נותנים שיעורים נפלאים בערוץ זה. נשמע בשורות טובות, אמן שלום מאיר אוחנה 0524497857

אי הסכמה לשידוך הבת - הבהרה

תודה רבה לכל המומחים המשיבים - ה' ית' יברך כ"א מכם !!! כמה הבהרות בעכבות התגובותיכם. 1. אנו אכן התיעצנו הן עם רב חשוב במגזר וגם עם רב חשוב מנהריה. הראשון אמר כי צריך לבדוק לעומק את הבחור ומשפחתו (בסתר ובדרכים הידועות), ולבדוק מה הן הסיבות להתנגדות שלנו, ודוקא זה האחרון השיב מיד כי ההורים מבינים טוב יותר מהילדים - מה כן טוב ומתאים להם, היות ומדובר במיון האנושי ראשוני ומכריע. כאשר יש למשל חוסר שביות רצון מפרט זה או אחר מהמועמד - אפשר בהחלט לדלג, ולהאמין שאין שלימות בעולם וכד' אך כאשר מדובר על פרטים חשובים וקריטיים ביותר עבורינו, ההורים, שאנו יודעים לאן זה יכול להוביל בחיים - אין ספק של ספקה שצריך לעשות הכל ע"מ למנוע את הצעד הזה, מתוך אמונה שכשם ששמרנו על הבת מכל הדברים בלתי רצויים מהילדות - כך גם להכניס אותה לחופה. מעבר לשלב הזה - אנו אמורים להשאר האוהבים, מן הצד, לא להתערב בחיים שלהם, אלא לאהוב, לתמוך ולרבות נחת יהודי בע"ה ! מצד שני, הבת היא בוגרת, והיא בהחלט יכולה לעשות מה שבאה לה, כאשר שיקולי ההורים בשבילה הם כרוח אביבית, זה כבר שיקול שלה, עם כל הנובע מהחלטות שלה - זה כבר שייך לברכת ה' - לגדל בנים ובני בנים.... אנו מאמינים ב"ה בהשגחה פרטית, אך אנו חייבים לעשות את מה שמוטל עלינו ע"פ הכלים של יהדות - תפילה, דורון אך גם הדבר השלישי, באופן של דרך ארץ ואהבת ישראל.

רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום

בס"ד, ואם נניח, כי בני אמונה אנו, שכל שפע של המאורעות אינו מקרה בעלמא כי אם התרחשויות לקראת מטרה ברורה ומוגדרת, עדיין נשאלת השאלה האם אנו בני האנוש, מסוגלים לדבר ולחזות את סדרי התולדה? שמעתי מרב שבן אדם שיש לו בעיה וצריך עצה. שינקה את מחשבתו .ואז העצה הראשונה שנופלת לו היא עצת ה'. (הבעיה שצריך לדעת לנקות את המוח ממש שלא יתרוצצו מחשבות) וכן שמעתי כבר מכמה גדולים. שכאשר יהודי ניגש לבקש עצה וברכה . הדבר הראשון שנופל למוחם אותו הם משיבים !!! אם אתם מתחברים למה שנאמר כאן עצת ה' היא תקום, אמן! נשמע בשורות טובות שלום מאיר אוחנה 0524497857

טלוויזיה בשבת

תודה לבורא עולם שומע תפילה,אך החבר בסוף לא יוכל להגיע לראות את המשחק יש לו כבר איזה משהו אחר. תפילה וכוונה אמיתית לעולם לא חוזרת ריקם!!!!!! תודה לבורא עולם!!!! תודה רבה לכל העצות הטובות והמעודדות, אני אקח את הכל בחשבון ובמיוחד אהבתי את איגרת הרמב"ן שלא חשבתי ללמד את בני אך נראה לי כרעיון פנטסטי להתחיל לדבר על חלק מהעקרונות אפילו בצורת סיפור ע"מ להנחיל לו את המידות הטובות הללו. כמו כן יצא לי ולבעלי לדבר על הנושא והוא הסביר לי וכן קיבל על עצמו (עוד לפני שהוא דיבר עם החבר) שבשנה הבאה הוא לא יזמין מלכתחילה, כי הוא כעת מבין את הבעייתיות שבעניין לאחר שהסברתי לו. תודה לכם, ושוב תודה לבורא העולם ומי ייתן ונזכה לבשורות טובות וישועות. לילה טוב ואופטימי.

שמחתך היא שמחתי

בס"ד, כמו שכתבת: תפילה וכוונה אמיתית לעולם לא חוזרת ריקם!!!!!! "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" לשון הזוהר שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך. פתח רבי אלעזר ואמר. שמע בני מוסר אביך. זה הקב"ה. ואל תיטוש תורת אמך. זו כנסת ישראל. מהו מוסר אביך. זו התורה שיש בה כמה תוכחות כמה עונשין.כמש"כ מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו. וכל מי שמתייגע בתורה בעולם הזה זוכה שיפתחו לו כמה שערים בעולם ההוא וכמה הארות. ובשעה שיצא מעולם הזה היא מקדמת לפניו והולכת לכל שומרי שערים. מכרזת ואומרת (ישעי' כו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק. הכינו כסאות לפלוני עבד המלך. שאין שמחה להקב"ה אלא במי שמתייגע בתורה. כל שכן אדם שנתעורר בלילה לעסוק בתורה. שהרי כל הצדיקים שבגן העדן מקשיבים לקולו. והקב"ה נמצא ביניהם. כמו שביארנו (במקום אחר) שכתוב היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני: נלקח מספר זיו הזוהר ללא פירוש הקב"ה יברך את בתך בתורה ובשמחה תמיד, אמן! שלום מאיר אוחנה 0524497857

בעיה בני לבין עצמי

הבעיה שלי קשורה בעקיפין לילדים אבל יותר זו הבעיה האישית שלי במשך שנים חכתי להקים בית ולהינשא רוב חיי חייתי בבדידות מוחלטת וכשסוף סוף התחתנתי ב"ה אחרי כמעט כל הבחורות שלמדו בכתתי .חלמתי שיהיה לי אוזן קשבת ואדם לטייל איתו ולתת לו וב"ה זכיתי בבעל טוב אבל איך שהתחתנו הגיע ישר הריון ועברנו שלוש דירות ועברנו להוריי במטרה להישאר חודשיים ולהיכנס לדירה שקנינו בסוף היתה תקלה וזה נמשך ששבעה חודשים שהרסו לנו את השנה הראשונה בגלל מריבות וכו' אחרי שנה נולד התינוק והריתי שוב הריון לא מתוכנן לאחר שתי שנות נשואים מצאתי את עצמי בבית עם שני תינוקות שצריך להיות מסביבם כעת אני נשואה שמונה וחצי שני עם שלושה בנים והרביעי בדרך אני מרגישה שפספסתי את כל הרצון שלי להיות לבד עם בעלי כל חיי גידלתי את אחיי הקטנים כי הורי עבדו עד שעות הלילה אני מרגישה שהילדים ממש מפריעים לי בחיים הם ילדים מאוד תוססים וצריך הרבה כוחות בעלי כל היום או לומד או עובד עד השעות הקטנות של הלילה אני יודעת שזה תפקיד האישה בעולם אבל איך אוכל לעבוד על עצמי ולהרגיש שהילדים זה באמת שמחה ולא מטרד שהרס לי את החיים בענייני הריון אני שואלת דעת תורה ולכן אני לוקחת מניעות לתקופה מקסימלית כרגע אני שוב בהריון אבל אני מרגישה שזה ממש גדול עליי להביא עוד ועוד ילדים רוב הזמן אין לי סבלנות וכוח לילדים איך אוכל לשנות גישה?

שירי למעלות!

בס"ד, תשירי בכל מצב! תהילים פרק קכא א שיר, למעלות: אשא עיני, אל-ההרים-- מאין, יבא עזרי. ב עזרי, מעם יהוה-- עשה, שמים וארץ. ג אל-יתן למוט רגלך; אל-ינום, שמרך. ד הנה לא-ינום, ולא יישן-- שומר, ישראל. ה יהוה שמרך; יהוה צלך, על-יד ימינך. ו יומם, השמש לא-יככה; וירח בלילה. ז יהוה, ישמרך מכל-רע: ישמר, את-נפשך. ח יהוה, ישמר-צאתך ובואך-- מעתה, ועד-עולם. שירי המעלות הם קובץ המזמורים ק"כ-קל"ד בספר תהילים הפותחים כולם במילים "שיר המעלות". אחד המזמורים המפורסמים ביותר מבין שירי המעלות הוא מזמור קכ"א, המתחיל במילים: "שיר, למעלות: אשא עיני, אל-ההרים". מזמור זה נחשב כמזמור של זעקה ותחינה הנאמר בעת צרה. הקב"ה יברך את בתך בתורה ובשמחה תמיד, אמן! שלום מאיר אוחנה 0524497857

ללכת למקווה למרות שלא יקרה כלום?

אני ובעלי נשואים 16 שנה ויש לנו 5 ילדים בגילאים 2-15 יש ביננו חילוקי דעות וויכוחים אין סופיים. . בשנה האחרונה אני ממשיכה להקפיד ללכת למקוה למרות שהוא מקפיד לא להתקרב אלי באותו ערב. מידי פעם יש ביננו יחסי אישות אבל רק מתי שהוא מחליט(וכמובן רק שאני טהורה) ולעיתים רחוקות. הדבר פוגע בי ומשפיל אותי מאוד. אני חושבת שהוא עושה זאת כדי להרגיש שהוא שולט (כמו שהוא צריך להרגיש שהוא שולט בשאר הדברים בחיים שלנו: כסף, דעות וכו') בזמן האחרון אני מרגישה שאין לי שום רצון להתקרב אליו השאלה שלי האם להמשיך ללכת למקוה בידיעה שלא יקרה ביננו כלום, ואז להעביר את הלילה בבכי ואכזבה רק אציין שהוא לא מוכן ללכת לייעוץ וכמובן לא להביא לי כסף שאני אלך (למרות שאני עובדת, אבל זה נושא אחר) אשמח לקבל תשובה מהירה

ישנו קו אדום...

בס"ד, את כותבת: רק אציין שהוא לא מוכן ללכת לייעוץ וכמובן לא להביא לי כסף שאני אלך (למרות שאני עובדת, אבל זה נושא אחר) בעלך יקבל את כספי עבודתך אך ורק כשיסכים לטיפול זוגי. קחי אחריות, בידיעת בעלך תמצאי רב בסביבת מגוריכם שבעלך מכבד ותבקשי פגישה אתו. כקודמי, אני מציע שתמשיכי ללכת למקווה, טיפוח חיצוני ואסתטיות יעזרו מאוד, שיחות גלויות על סבות התנהגותו...ללא ניחושים מצדך.

חוסר אמון בבעל

אני נשואה מספר שנים. לאחרונה, גיליתי שבעלי מסתיר ממני ומשקר אותי. הוא מכניס למחשב דברים שהוא סיכם איתי שהוא לא רוצה שנכניס, ומסתיר אותם. הוא חושב שאני תמימה ולא מבינה בענייני מחשב, אבל אני כן, ואני מגלה. בנוסף לכך הוא מבטיח דברים ואח"כ מפר אותם ואומר, הבטחתי, אז מה, חזרתי בי. האמון שלי בדבריו נשחק לחלוטין. אני לא מאמינה למילתו. שאלתי היא מה נכון וחכם לעשות? האם אלי לשחק את תפקיד התמימה, כאילו שאיני יודעת מכלום ולהמשיך להאמין לו. או שעלי להראות לו שאני יודעת ו"לדחוק אותו אל הקיר". ושידע שאיני מאמינה לו יותר, וחושדת בו. עלי להדגיש שלא גיליתי עליו דברים נוראיים, רק דברים שה ו א סיכם שהוא לא רוצה. רק שאני כבר לא יודעת מה עוד הוא מסתיר, הכל כבר יכול להיות. אני פגועה מאד ומרגישה מרומה. אבל אני רוצה לפעול בחכמה ולא מתוך רגש חם.

האם הפוסל במומו פוסל?

בס"ד, את כותבת: "עלי להדגיש שלא גיליתי עליו דברים נוראיים". מה הצורך שלו להיות על המחשב? אולי כוונותיו לגלוש במחשב אחרות לגמרי ממה שאת חושבת? ללא שום כוונה לפגוע בך. אולי את זריזה להיות חשדנית בלי שום סיבה מוצדקת? תבדקי את עצמך, למה יש לך תחושות כאלה? אם הוא אמר לך שאין לך מה לדאוג למה את ממשיכה לומר: ש"את כבר לא יודעת מה עוד הוא מסתיר, הכל כבר יכול להיות"!? חשדות כאלה ידועות ליצור משבר רציני בזוגיות. האם הרגשת כך בעבר במצבים דומים? אני מציע לך לגשת לייעוץ אישי, לדאוג לצרכים של בעלך ע"י פתיחות ושיחות שתנהלו להיטים קרובות בניכם, עד מציאת עמק השווה בע"ה. מאחל לכם אושר והצלחה

בעלי לא מקבל את חולשותי

זמן רב אני מרגישה שבעלי בעצם לא מכיל אותי. ולא מתייחס ברצינות לקשיים שלי. הטענה שלו היא שמדובר בקשיים מדומים וכי יש לי תסביכים ודימיונות. אצלו הכל הולך על פי השכל. אין אצלו עליות וירידות רגשיות. הוא מורם מעם. לא מפריע לו מה אנשים חושבים עליו, והוא גם כלל לא מייחס חשיבות לפגיעה ברגשות של אחרים. הוא אמר לי שגם אני צריכה להתעלות מעל לכל מה שקורה עם הסביבה הקרובה והוא לא יכול להבין מדוע זה כל כך מעסיק אותי וגובה ממני מחיר נפשי כבד. הוא רוצה אישה שמחה, חזקה, וכו. אני לא תמיד כזאת. אני מאוד רגשנית. הוא לא אחד שאפשר ללכת איתו לייעוץ הוא לא ממש מחזיק מזה. מישהוא יכול לעזור לי? אני מרגישה חסרון גדול מאוד בזוגיות, ואני מתמודדת עם הרבה דברים ממש לבד, רק אני וה'. לא שזה רע, אבל אני חושבת שיחד עם זה צריך גם בעל תומך. תודה

רגישות באישה אינה חולשה

בס"ד, את כותבת: "זמן רב אני מרגישה שבעלי בעצם לא מכיל אותי". נראה לי שהזמן במצב שלך עשה את שלו ואבדת את הביטחון העצמי שלך ואת נמצאת כעת במצב של התגוננות בלבד. את לא יכולה לשנות את בעלך, אבל את יכולה לשנות את גישתך ביחס אליו. תהיה חזקה בשבילך לא בשבילו, קחי את הדברים ביחס פרופורציונלי לעניין בפנייך. תבני את זה לאט ובטוח. תצליחי לעשות זאת בהדרגה אני בטוח. אותם כוחות במישור התנגדותי כלפי בעלך יש להפוך לכוחות שחרור מרגישות יתר. תכתבי לי על התקדמותך לעצמאות בלי לפגוע בבעלך ... אם תצליחי במה שנאמר הוא יכבד אותך עם הזמן... אני גם מסכים לחלוטין עם כל מה שנאמר לך ע"י קודמי מכובדי לפני. בהצלחה רבה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

האם ניתן לשלב בין חיים חילוניים לחוזר בתשובה? האם יש דרך לגשר ולשלב בין השניים?

בעלי חזר לפני כ-13 שנים בתשובה, אנחנו משפחה (3 ילדים גדולים ) חילוניים , ומאז חזרתו בתשובה, אנו מרגישים שהוא גורם לנו להרגיש רע ודחייה לדת. היחסים בינננו פשוט לא מעניינים יותר, אין אפשרות לדבר אלא רק לשמוע סיפורי פרשת השבוע או איזה שיעור למד היום . אין לו רצון לבילוי או לפגוש משפחה או חברים , כל אדם שנכנס הביתה או יוצר שיחה איתו בכל נושא , מיד שומע הרצאה על הפרשה או שיעור. בארוחות משפחתיות למרות שכל הסובבים אותו אינם מתענינים בפרשת השבוע או הלכות החג הוא ממאיס את עצמו על הסובבים.לא מתאים את עצמו לאנשים שנמצאים בחברתו ובסביביתו, ,למרות הכל אנו נשואים כבר 29 שנים. והייתי רוצה לשמוע האם ניתן לגשר עדין במצבנו או פשוט מה שנשאר זה לפרק את המשפחה.

התורה מצווה עלינו...

בס"ד, יש באפשרותך להצטרף ל"טירוף" של בעלך לתקופה מסוימת כדי לחוות ולהרגיש מה עובר עליו ומתוך מקום כזה תוכלי לעשות החלטה נכונה יותר. תלכי אתו לשיעור תנסי להבין מה גרם לו להשתנות. ליהודי אין אופציות אחרות אלה לשמור מצוות, זהו ציווי וחוק בל יעבור מאת הקב"ה. אני מאחל לכם שלום בית מכל הלב וכל עם ישראל מתייחד לאחל לבם חיי נצח ביחד, אמן. שלום מאיר אוחנה 0524497857

"בשניים" - קלפי טיפול זוגיים

שלום רב, ברצוני לבשר על הוצאתם לאור של קלפי טיפול זוגיים "בשניים", קלפים ייחודיים שעברו תהליך מחקרי ופרקטי בהכוונת, הדרכת והמלצת האדון הנכבד, פרופ' עמי שקד הי"ו שהדגיש את יעילותם ותרומתם של הקלפים בססיה הטיפולית. לאחר הוצאתם לאור קיבלו הקלפים את אישורו של האדון הנכבד מר מאיר שמעון עשור הי"ו שברך על היוזמה ועל המוגמר. "בשניים" הינם קלפים טיפוליים המתאימים לאנשי מקצוע וזוגות מכל המגזרים שכן הם "סטריליים" מבחינה הלכתית ונותנים מענה גם למטפלים שעד כה לא הותרו להשתמש בקלפים טיפוליים עקב תמונות ואמירות לא שייכות לרוח היהדות. הקלפים גדולים מעוצבים בסגנון מפעים ובצבעים מאירי עיניים כאשר כל קבוצת קלפים - 5 קבוצות של 10 קלפים בכל קבוצה, ובסה"כ 50 קלפים - הינה בצבע שונה והנושאים: אינטימיות, רגשות חיוביים, רגשות שליליים, תקשורת ו-שאיפות וציפיות. מהניסיון הפרקטי ניתן לומר ששניים עד שלושה קלפים יכולים להוות ולפתח שיח למפגש שלם. נשמח לקבל תגובות, משוב ושאלות בנושא הקלפים במספר 050-8718767 או במייל eli.amayev@gmail.com בברכה, חגית אמאייב וכל העוסקים במלאכה.

נשמע מעניין

בס"ד, קבל אישור רשמי מדר' אסור ודר' שקד ותחזור אלי שוב עם הסכמתם. תודה מראש, שלום מאיר אוחנה 0524497857

בעל מושלם!

אני נשואה קרוב ל3 שנים. היתי נחשבת לבחורה מוצלחת מאד. היתי מוקפת המון חברות. היתה לי הצלחה בלימודים ב''ה וכן בעבודה. אני בעלת בטחון עצמי גבוה. בקיצור, לא היה חסר לי דבר. עד שהתחתנתי! קיבלתי בעל מושלם. פשוטו כמשמעו. בעל טוב, חכם, מבין, מוכשר (ביותר!!!). מבוקש ואהוב על כולם. זה גורם לי מידי פעם להרגיש קצת פחות ממנו... בעצם הרבה פחות. בכל אופן ממה שהיתי בתור בחרותי. הבטחון העצמי קצת ירד. כיום אני לא עושה כלום בלי להתייעץ/לשאול אותו. כי אני סומכת עליו בעיניים עצומות, או יותר נכון לא סומכת על עצמי בכלל. זו אמנם בעיה לא כבדה, אבל עדיין מקשה עלי ביום יום. תודה מראש

זכית לבן תורה ותלמיד חכם

בס"ד, אם בעלך מכובד גם ברבים וגם עבורך בבית אין ספק שעליך להרגיש כחלק ממנו, כתוב אשתו כגופו, והייתם לאחד, תתמקדי על לאהוב אותו ולכבד אותו ותמצאי את האושר הדרוש לך בע"ה. תצאי מהמעגל התחרותי שהעולם החיצוני לימד אותך יותר מידי לצער כולנו וכנסי לערכים תורניים ושם תמצאי את כל התשובות, אמן הצלחה ואושר נצחי לשניכם

האמון בבעל מתערער- עזרה!

אני נשואה שנתיים, כרגע בהריון ראשון. מתחילת הקשר שלי ושל בעלי היינו מאוד פתוחים אחד לשני וההידברות בינינו היתה טובה (אני מאמינה שזהו המפתח לחיים וחיי נישואין טובים בפרט), למעשה הקשר בינינו טוב וחיי נישואין טובים עם הרבה אהבה ב"ה! אני מטבעי מאוד חשדנית, וגם בגלל שניכוויתי בעבר מאנשים אני נורא מפחדת מבגידות ואין לי אמון באנשים. דווקא עם בעלי הצלחתי לבנות אמון אחרי שבדקתי אותו מספר פעמים. פעם אחת הוא שיקר לי בנוגע לסרט מסוג מסויים שמצאתי אצלו בפלאפון ומאז האמון שלי בו מאוד התערער. אני תמיד עם יד על הדופק, עוברת מידי פעם על שיחות והודעות שלו ובד"כ הכל בסדר, אבל יש לעיתים דברים לא מוסברים ולא מובנים ואני מרגישה שהוא מתרץ אותם בתירוצים מטופשים!! ואני מרגישה לפעמים שהוא מסתיר ממני דברים... ייתכן וזאת רק הרגשה (והלוואי שכך) אבל אני כל היום נמצאת במחשבות שמא הוא בקשר עם מישהי חלילה... דיברתי איתו על כך לפני מספר ימים בפתיחות והוא כמובן הכחיש ואמר שהוא אוהב אותי ואנחנו מחכים לילד והוא לא יעשה שום דבר שיסכן את זה. אני מאוד רוצה להאמין לו!! אינני חושבת שהרגישות הזאת שלי קשורה להריון, מה שכן מבחינה רפואית נאסר עלינו לקיים יחסים לתקופה ארוכה של מספר חודשים ועד לאחר הלידה ואני מרגישה שזה ממש ממש פוגע בקשר שלנו! אני רואה שזה מאוד חסר לו ואולי בגלל זה החשש שלי שאולי הוא מחפש משהו שיספק לו את החוסר הזה. אני לא יודעת מה לחשוב כבר! אני לא נותנת לו להרגיש שאני חושדת בו אלא בודקת דברים בשקט... אבל מצד שני רק ממחשבה שאולי הוא לא הכי נאמן לי אני נרתעת מלהפגין אהבה כלפיו וכל הזמן מרגישה כעס מסויים כלפיו. עד כמה אני צריכה לבדוק ולוודא את הנאמנות שלו כלפיי?? אני מפחדת שכך אני ימשיך כל החיים... מה שבטוח אני לא מעוניינת להיות מהנשים התמימות שחושבות שלהן זה לא יקרה ובסוף מגלות דברים עצובים... ולצערי הרב ראיתי המון מקרים כאלה!! מה עושים?? תודה....

ממה נובע חוסר אימון בזוגיות?

בס"ד, אם אני מתייחס לאמון כמו שאת מציגה אותו, כמצרך מבוקש שהוא הבסיס לכל, אז אנשים היו חיים באמון. למה לא בעצם? למי יש עניין להפר אותו? אבל בפועל, זהו מצב נדיר. מה שיש בד"כ אלה ניגודי אינטרסים שהמעילה באמון היא הדרך הנפוצה [התוצאה] להתמודד אתם. כאילו... אילולי השקרים והתחמונים לא היה מנוס מעימות וקרב פנים אל פנים על המהות ועד הכרעה מיד כשיש קונפליקט. הבעיה האמיתית בד"כ שכבר אין איחוד אינטרסים ואשליית האמון היא רק כלי שמאפשר למשוך עד שהפיצוץ יהיה בלתי נמנע. מה שאת מציעה למעשה זה לשפר את הטייח ככה שהסדקים לא יראו. את לא הבודדה כאן. זאת תעשיה גדולה ואפילו בקונסנזוס של תרבות לטאטא מתחת לשטיח. הזוגיות כמטרה קדושה ולא ככלי לאיכות חיים של האנשים בתוכה. תרבות של זוגיות שהיא מעל טובת המרכיבים אותה. אין מערכת יחסים ללא אמון, זה בסיס שבבסיס. אגב, גם מחויבות זה אבן בסיס. וכן, הזמן רק מחמיר אמון שנפגע. אם בכלל אפשר להמשיך הלאה אז צריך לטפל בזה באופן מיידי.. יש לבקש מהשני לעשות/להגיד משהו, כדי לבנות מחדש אמון. בהצלחה רבה והקב"ה יבוא לעזרתכם, אמן

בעיות בנישואין

שלום אני נשואה 15 שנה ויש לנו 4 ילדים (2-16) באנו מרקעים שונים ויש ביננו המון מריבות וחילוקי דעות בכל התחומים. לפי דעתי הוא לא משקיע מספיק בילדים, לא משקיע בי - מתעקש לא לפגן. מפריע לי מאוד שאין ביננו שיחות אמיתיות (מאוד קשה לדבר איתו) התקשורת לקויה, שהוא רב עם כל מי שלא מוצא חן בעיניו ושהוא חושב שהוא תמיד צודק מטבעי אני מאוד ותרנית ולכן למען שלום הבית והילדים אני מוכנה לוותר הרבה לפני תקופה בעלי הסתכסך עם חלק ממשפחתי בעקבות נושא כלכלי. וכיום הוא לא מדבר עם חלקם. למרות שאני מסכימה איתו שהוא הצודק בסכסוך עצם הענין שהוא לא מדבר איתם חורה לי מאוד היות ואני קשורה אליהם מאוד. ניסיתי לדבר איתו לא פעם שאפשר לריב ולא להסכים אבל לא צריך לעשות ברוגז אבל זה לא עוזר. הוא אומנם לא מבקש ממני לנתק את הקשר אך המצב מאוד מאוד לא נעים. הכי מפריע לי שבחגים ובטיולים אנו לבד (עם הצד שלו אנו לא בקשר) כנראה שזה שבר את גב הגמל ובתקופה האחרונה אני מרגישה שקשה לי מאוד לחיות איתו. אם בעבר רציתי להבליג בשביל הילדים ובשביל שלום בית היום אני חושבת שאולי עדיף בשביל הילדים לפרק את החבילה כדי שהם לא יספגו את האוירה והויכוחים. אני כותבת עכשיו אחרי ויכוח שלא דיברנו חודשיים! (זה לא קרה בעבר) ושכבר הסכמנו ביננו שמתגרשים הוא פתאום אמר שהוא רוצה להשלים אני בהחלט מוכנה לנסות, אבל בשביל שלום בית אמיתי אני חושבת שאנו צריכים עזרה מקצועית ועל זה הוא לא מוכן לשמוע - גם אם זה יהיה במחיר של גירושים. מה עושים? בבקשה תעזרו לי אני אובדת עצות

עצה למען האמת

שלום, תקבעי טור ליועץ נשואין מוסמך. תזמיני בעלך להצתרף. והיה והוא לא רוצה בעקשנותו להצתרף, תגשי לבת דין ותבקשי יעוץ נשואין דרך הבת דין, הכל יתברר במשך התהליך הזה...ב"ה. בזכות קדושת חודש אלול, תזכו לשלום בית והקב"ה יאיר עניכם, אמן. שלום מאיר אוחנה 0524497857

קידום הצעת חוק "לימודי טרום נישואין" לנרשמים לנישואין

בס'ד שלום רב לכל המלומדים/ות. בטוחני כי הצעה זו הועלתה ועלתה במחשבתכם לא מעט פעמים, לבחון את האפשרות לקבע בחוק את האפשרות שכל זוג שנרשם לנישואין יחוייב לעבור קורס מקצועי שיכלול את סוגיות בניית הבית היהודי וכראש לכל להחדיר את תרבות הדיבור שהיא לעניות דעתי הגורם העיקרי ליציבות הזוגיות או מאידך ח'ו לאי יציבותו. אשמח לקבל את תגובותכם/ן ואת עזרתכם/ן לקדם פרוייקט בעל חשיבות עליונה מאין כמותו כגון זה. וכמובן שכאשר איגוד בעל שיעור קומה כאיגוד ינר יפרוש את חסותו, אין ספק כי הדבר יצא מן הכוח אל הפועל, ב'ה. מודה לכם/ן מראש על השתדלותכם.

לא יעבור את החוק

בס"ד רק בית דין יכול להציע לזוג קורס מקצועי שנמשך כמה זמן? מי משלם עבור הקורס? הבעיות בזוגיות יעלו לאחר הקורס ובמשך הנישואין, זוג לא מאומן (טאוריה לא תספיק) לא יעמוד במשימה, צריך בדרך כלל צד שלישי ליישב מחלוקות בזוגיות. קורס מקצועי נמשך כשנתיים!? חוק כזה רק יגביר סערת רוחות אצל החילונים שמתלוננים גם כך, צריך לקרב אותם... גמר חתימה טובה!

ייעוץ על שיתוף בנתוני מוצע לשידוך

שלום, יש לנו בת בשידוכים, שהיינו משתפים אותה תמיד בכל המידע שאספנו על הבחורים שהוצעו לה. באחת הפעמים הוצע שידוך שלאחד מבני המשפחה מחלה שאינה תורשתית אולם היא גורמת למראה חיצוני מעט חריג. היא סרבה בכל תוקף לשמוע אפילו שאין לזה כל קשר לבחור עצמו, לכאורה. הפעם מציעים בחור שיש לו אח עם תסמונת דאון. האם לומר לה שיש אח כזה או לפרט רק את הנתונים האחרים ולהתעלם מכך? (אחר כך היא תשאל למה לא אמרנו לה... למה הסתרנו... ולא נוכל לשקר ולומר שלא ידענו...) תודה וגמר חתימה טובה!

אמת, אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון

בס"ד תגידו לבת שלכם את האמת, תבקשו ממנה לפגוש את הבחור לפחות פעם אם לא פעמיים והשאר בידי שמים. הקב"ה הוא הוא מזווג זיווגים... גמר חתימה טובה! שלום מאיר אוחנה 0524497857

הערה לגבי אחת התשובות

תסמונת דאון היא לא תורשתית יש סוגי פיגור אחרים שכן תורשתיים בבדיקות גנטיות הם ניבדקות תחת שם X שביר.

מידע שהועבר לנו מאיש ושמו - רן

תסמונת דאון היא לא תורשתית יש סוגי פיגור אחרים שכן תורשתיים בבדיקות גנטיות הם ניבדקות תחת שם X שביר.

תקשורת בזמן דייט

אני בחור שלומד בישיבה לטאית,כולם מכירים אותי כבחור חברותי. מכיון שאני טיפוס לא דברן קשה לי בשידוכים, במיוחד שהעול על התחלת השיחה מוטל על הבחור. אני ודאי לא טיפוס ביישן, אך תוך שעה נגמרים לי נושאי השיחה. האמת שגם תוך השעה אני לחוץ על מה אני ידבר אחרי שהנושא הזה יגמר. בנוסף אני מסיים נושאים יותר מדי מהר, אמרו לי שאני צריך להיות סקרן בכדי שזה יעזור לשיחה אבל אני לא רואה שזה עוזר, כמובן עם חברים אין לי שום בעיה לדבר על כל נושא שבעולם. האם יש לכם הצעות עבורי? מייקל  

הרחבת אופקים

בס"ד, כדי למצוא חן בעניה זה דורש כמה צעדים פשוטים: 1. צומת לב מרבית בעת הפגישה, להראות לה שאתה באמת מעוניין בה, שפת הגוף לא מופרזת כי אתה עדיין צריך לשמור על איפוק ודרך ארץ. (להחליף כמה מבטים חודרים, זה בסדר) 2. תלמד כמה בדיחות מעניינות, בעל פה אם צריך, ברגע שהצחקת אותה תקבל יותר ביטחון עצמי ויש סיכויים טובים שהיא תפתח ולא תוכל לעצור אותה מלדבר...10 קבין של דיבור ירדו לעולם.... 3. תשאל שאלות לגביה, מה מעניין אותה בחיים, דברים שבעומק ליבה היא מצפה אליהם...ושיהיה שקט (אם יהיה) תמשיך בדברים שמקשרים לדבריה האחרונים ועל כן הדבר... זה יוביל שיחתכם לנושאים אחרים ומגוונים. 4. תקרא הרבה לפני יום השידוך על מה שמתרחש בעולם, ותגיש את זה בצורה מתוחכמת ולא סתם כאחד שזורק דברים. תהפוך בהדרגתיות להיות איש העולם שמתעניין בכל מה שמתרחש בעולמו ואז תקבל ביטחון עצמי בשידוכים ובכלל. וכל זה בטעם טוב, תחשוב לפני שאתה מדבר ותקשר דברך לדבריה תמיד ואז תעלה ותצליח, כי זהו האדם. שלום מאיר אוחנה 0524497857

נישואים שניים

שלום רב רציתי לדעת לגבי נישואין שניים בכל ההרצאות על שידוכים וכל תוכניות הרדיו הספרים והמאמרים לא מדברים על נישואין שניים אני כבר גרושה שש שנים יוצאת לשידוכים היו כמה שהיו בסדר אך לא הסתדר מבחינת הילדים וכן להפך הייתי בקשר עם אדם בקשר בין זוגי הכל היה מקסים אך עם הילדים זה לא הסתדר איך ריבונו של עולם מקימים בית בפעם השניה ולמה אך אחד לא מדבר על זה איפה יש הכוונה שיכול להכין זוגות לקראת הצעד הגדול הזה אשמח לעזרה בתודה מראש ליאת

נישואים שניים קשים יותר אבל...

בס"ד, נישואים שניים דורשים שהדברים יהיו זהים ושווים בצד השני גם כן, זאת אומרת, שגם לו יש ילדים והוא מבין במה נישואים שניים כרוכים. כאישה את צריכה להרגיש די בטוחה שקשר כלשהו מוביל לחיי נישואין לפני התערבות רגשית כלשהי. תבדקי אם "בעיית הילדים" היא לא רק תרוץ. כי כשרוצים קשר רציני של נישואים אז מתגברים על הקשיים האלה. לחנך, להכין את הילדים לאפשרות כזו, שאדם זה, בעלך השני, לא לוקח את מקום אביהם, וזה גם תלוי בגיל של הילדים שלך. לא לערב את הגבר החדש בעניין הילדים שלך, אלא אם כן זה בא מרצונו הטוב וגם מצד הילדים שלך גם כן. תבדקי אם גבר זה מסוגל לקשר מתמיד עם כל מה שכרוך בכך...חוכמה תשגה מהר מאוד בע"ה, אמן. שלום מאיר אוחנה 0524497857

כיצד לנהוג עם חמות כ"כ קשה? האם לא די להשפלות ממנה?

שלום רב, אני נשואה מזה 3 וחצי שנים, אם לתינוק בן כשנתיים. מיום הכרותי עם בעלי עוד ברווקות אימו נהגה לחולל "ניסים" בינינו, זה התחיל בעובדה שהיא תמיד הקניטה אותי (לא מולי) במשפחה, תמיד אמרה דברים רעים וכו'.. לאחר שנה וחצי של חברות נישאנו, היא כל כך התנגדה עד שלא טרחה להעלים זאת ובפומבי הצהירה כי לא תגיע לחתונה וכי לא תיתן לנו להתחתן. מאוד ניסינו לשתף אותה בהחלטות מהסיבה שידענו את אופיה הקשה והשתלטני אך ללא הצלחה. לימים נכנסתי להריון והיחסים הסתדרו מעט בעיקר לאור העובדה כי וויתרתי מאוד וכל הזמן הבלגתי על דברים שקשורים בה, גם הייתה תקופה ארכוה שהיא גירשה אותנו מביתה והורדתי את הראש בערב ראש השנה ובאתי עם בעלי אליה לחג ללא הזמנה!!!!! אך שום דבר ללא הערכה עם הזמן רק הבנתי שהיא יותר ויותר מתפסת בסולם הכבוד והאגו כשאני מורידה מעצמי לטובת בעלי ורק שיהיה לו טוב ושלווה שהכל בסדר ביני לבינה. לציין שחמותי ביחסים כאלה עם הרבה אנשים היא פשוט בן אדם גט=אוותן ובעלת אגו. כיום, אני וחמותי לא מדברות עקב התערבות שלה בדברים שאני החלטתי שלא להאכיל את בני והערתי לה אלף פעמים ובפעם הזאת כבר הערתי לא הכי יפה (כפי שהייתי מעירה לה עד כה) היא בחרה להיפגע ועשתה מזה מהומה!!!! היא החליטה שלא לדבר איתי מזה כ4 חודשים. לציין כי צלצלתי אליה אחרי המקרה כדי לדבר איתה ולבקש שלא תתערב בצורה הכי יפה מכבדת ולגיטימית אך היא לא ענתה לטלפון בכלל ולא חזרה אליי. מאז הגיעו החגים ובעלי כל הזמן מחפש שנלך אליה אך אני כבר לא יכולה לסבול את זה עוד ואני מסרבת. ביקשתי ממנו שיתמודד איתה כבר ושהגיע הזמן שיכבד אותי כאשתו ויעדיף את הטוב שלנו בדיוק כמו שאני רציתי וויתרתי לטובתו אך הוא טען כי אמר לה והיא תתרכך. בראש השנה לא חגגנו אצלה כי היא לא צלצלה אך בכל זאת איחלתי לה חג שמח ושנה טובה (בעלי שוחח איתה טלפונית ואחריו אני לקחתי את הטלפון) עכשיו הגיע סוכות ובעלי שוב מבקש שנלך לחגוג את החג אצלה ואני לא מעוניינת בעיקר מכיוון שכל הרמזים מסביב מראים כי היא לא מעוניינת. לא ציינתי כי חמותי מתחזקת והפכה לאישה מאוד מאמינה יותר ממה שהייתה ואיך ייתכן שהיא גורמת לכל כך הרבה ערעורים בשלום הבית של בנה?! היא לא טורחת להזמין אותי טלפונית לחג אז מדוע שאלך? הרי היא זו שלא מדברת איתי גם כשצלצלתי לא ענתה, מה עוד אני צריכה לעשות? לא די כבר להשפלות ולויתורים שלי מולה??? אם היא כל כך מאמינה ומתחזקת למה היא לא טורחת לעשות את המינימיום ולהזמין אותי ולא רק את הבן שלה לחג? למרות שלחג הזה היא כלל לא הזמינה ככל הידוע לי. בבקשה עצתך אני חסרת אונים בביתי מתחולל תוהו ובוהו של ממש כל פעם שעולה הנושא הזה ולפני כל חג!! תודה מראש

לרצות חמותך

בס"ד, את כותבת "כי חמותי מתחזקת והפכה לאישה מאוד מאמינה יותר ממה שהייתה". אני לא יודע אפוא את נמצאת מבחינת שמירת מצוות, אבל אם תוכלי למצוא מחנה משותף עם חמותך בנושא דת יתכן והדברים ישתנו. תבדקי אם זה לא החוט שמנתק בניכן. בהצלחה רבה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

נתק בתקשורת

שלום לכולם וחג שמח, אני פונה אליכם עקב בעיה שהייתי מאד רוצה לפתור עם אחותי בת ה18 אתן קצת רקע: אני אחות בכורה נשואה (גרה בנפרד מהוריי)במשפחה בת 4 ילדים משפחה בריאה יחסית, כשאני אומרת יחסית אני מתכוונת לבעיות שאני חוויתי כנערה עם הוריי ,הוריי כיום מכים על חטא אפשר לומר על חינוך לקוי שהעניקו לנו כילדים ובפרט צורת ה"טיפול" שלהם בי כנערה סוררת ,אני כילדה עשיתי מה שאמרו לי למרות שהייתי בעייתית גם אם זה כלל עונשים הזויים לגמרי. בנוגע לאחותי בת ה18 היא מתחתי, ולה יש גם המון בעיות עם הוריי , כל מיני דברים שהיא לא מסכימה איתם , והיא לא כמוני , היא נלחמת בהם ולא רואה בעניים זה יוצר המון בלאגן מכיוון שיש לה "פה גדול" היא מקללת את הוריי ופשוט לא מצליחה לסגור את הפה,זה הגיע למצב שהוריי הגיע לריב עצום בגללה אמא שלי אמרה דבר אחד ואבי דבר אחר, בכל מקרה כרגע יש נתק עצום בינם לבין אחותי,גם ביום כיפור הצדדים לא ניסו להשלים הוריי החליטו ללכת לייעוץ אך מכיוון שהם נמצאים במצב כלכלי בעייתי מאד הפסיקו באמצע וכרגע כך עומדים הדברים. אחותי לא מדברת איתם כבר 4 חודשים פשוט שום מילה היא גרה בבית אך לא מרגישה בבית מסתובבת כמו איזה רוח, ממש כואב לי המצב שהיא נמצאת בו כי אני נורא מבינה אותה ואני נורא רוצה שתחזור להיות בינהם תקשורת אבל הקרע כ"כ גדול שאני לא יודעת איך לגשת אפילו, שיחה רגילה עם אחותי בבית קפה לא עזרה.... היא פשוט מסרבת להכיר בהם כהוריה אני רוצה לציין שהיא בכללי ילדה מ.א.ד בעייתית ולא גורמת להם נחת גם כשהיא היתה ממש ילדה קטנה,תמיד קנאית ומנסה לריב עם כל העולם,אני חושבת שיש אפשרות ללכת איתה לטיפול אלא אם כן זה יגיע ממני ולא מהוריי כי שוב עליהם היא לא רוצה לשמוע סורי על האריכות תודה רבה על העזרה!!! חג שמח, מורן.

שאחותך תכנס לאולפנה - מדרשיה

בס"ד, גם הורייך וגם אחותך צריכים להיפרד דחוף, כשהרוחות יירגעו ואחותך תהיה בסביבה חינוכית ומוסרית יותר, אז אחותך תדע לסלוח ולהמשיך חיים משלה, בשלב זה ההורים שלך כבר לא יתערבו בחייה אלא יעבדו על שלום בתם וישמחו בהצלחת ביתם הרחוקה בזה שהשינויים שחלו באחותך הם לטובה, אמן ואמן. בהצלחה רבה, שלום מאיר אוחנה 0524497857

קצר בתקשורת

שלום וברכה. אנו נשואים מזה כ-8 חודשים ורוב ימינו כנשואים עברו במריבות, כמעט שלא חווינו רגעים מאוד מאושרים ושמחים כאשר אשתי היא זו היוזמת את המריבות (ואני מדבר על למעלה מ100 כאלו) בטענה שאני "הבעיה". אני משתדל להיות בעל למופת וגם כשאני חוזר מהתפילה והיא הוציאה את כל המנורות בבית אני משבח אותה על היצירתיות. כל מריבה מלווה בשעה- שעתיים של אלימות מאוד קשה מצידה כאשר אני בעיקר מתגונן ולא מחזיר. היא טוענת שהייתה צריכה להתחתן עם מישהו אחר וכמובן שלאמא שלי יש חלק גדול בבלאגן. אשתי כל הזמן טוענת שאני לא מסוגל לעשות כלום וכל מטלה קטנה או אמירה שמתבצעת על ידי היא דואגת להסביר לי כמה אני "יצור" ודפוק. אני כגבר לא מעיר לאשתי אף פעם ולא מוכיח אותה ורק בויכוחים כשהיא "מסבירה" כמה רע לה איתי אני זורק לה שזאת לא הבעיה שלי והיא זאת שצריכה לעשות את השינוי ולדבר בנועם ובטוב. יצויין שכלפי חוץ (וגם בפנים) היא בחורה מאוד חברותית ונחמדה, אך יש לה ביקורת כמעט על כל אדם שהולך ברחוב. הלכתי בעבר לבד ליועץ זוגי עקב סירוב שלה, אך תשובתו לא סיפקה אותי. מאיפה להתחיל?

טפול זוגי יכריע

בס"ד, תתחיל את הטיפול לבד לתווך ארוך יותר, תיישם השינויים שנדרשו ממך, תבקש משוב מאישתך ונחליט על המשך טיפול... הקב"ה יבוא לעזרתכם, אמן. שלום מאיר אוחנה 0524497857

התמודדות ...במה נאחזים ?

שלום וברכה! אנחנו נשואים מעל ל-6 שנים, ללא ילדים, 17 טיפולי הפריות ובשנתיים האחרונות 3 הפלות. עברנו הרבה מאוד בשנים אלו, אך בשנתיים האחרונות הכל קורס , בכל התחומים. הזוגיות שלנו, הקשרים עם המשפחה המורחבת, התפקוד היום יומי... בשנתיים האחרונות התחזקנו מבחינה דתית אך הפוך הכל נהיה יותר קשה יותר ניסיונות (בכל תחוי החיים לא רק בנושא הפוריות). בעלי החליף עבודות וכרגע אים לו עבודה, 3 הפלות , לי אין כוח לכלום.... המשפט פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם...??? איפה הוא ??? למה ככל שאנו מתחזקים ועולים עוד שלב בלקיחת מצוות , אנחנו נופלים ביסורים , בצער, ובחוסר אמונה ובחוסר קרבה? איפה הכוחות והעזרה שהקב"ה מבטיח? (אני לא מצפה שיהיו לי ישר ילדים , אבל אני כן מצפה שה' יהיה נוכח יעזור ויחזק... הקושי הוא לא הייסורים , ייסורים ונסיונות יש ותמיד יהיו ... הבעיה בהתמודדות. כרגע אני נמצאת במקום שאין כוח... אני מנסה לא להרוס דברים שלא אוכל לתקן( האמת שכבר נהרס הקשר עם המשפחה ומקוצר הדברים לא אוכל להרחיב אך לא יהיה ניתן לתקן את זה , הקשר עם בעלי אנחנו על סף גירושים... אני לא מצליחה לעבוד ולתת את מיטבי בעבודה שלי וכו') אני לא מוצאת במה להאחז הכל מתפרק לאט לאט נשארתי לבד המשפחה החברות התרחקו וגם עם הבן זוג הקשר נקרע. איך ממשיכים ? אני לא מוצאת שום מטרה או יעד להציב לעצמי חוץ מלהביא ילדים לעולם. סליחה על האורך תודה

פסק זמן בנפרד להבראה

בס"ד, אם יתאפשר לכם לקחת פרק זמן בנפרד להבראה כמה טוב, את כותבת שאין לך כוח לכלום...במצבך הנוכחי יהיה לך קשה מאוד גם להתמודד עם טיפולים עבור הזוגיות שלכם. הכאב והאכזבות שלך מה 17 טיפולי הפריות ו 3 הפלות עדיין נוכחות ומכאיבות מאוד, את צריכה טיפול פרטני בעניין זה לפני או במגביל לטיפול בזוגיות שלכם. ההשלכות הפסיכוסומטיות - מצב שבו הגוף מושפע מגורמים נפשיים, בעיקר ממצבי לחץ טרם מצאו מענה, ולכן את צריכה לטפל בעצמך בשלבים המתאימים לך ע"י עזרת מומחה בתחום. זו עצתי, כמובן שאת צריכה להיות פתוחה לכל מה שנאמר ע"י קודמי שהקב"ה יברך אותם על עבודת הקודש שהם עושים. תוכלו שניכם להתחזק ממקום של רוגע יחסי שאתם בקשר טלפוני לפי הצורך ומשם להתחיל ולבנות מחדש את הקשר הזוגי שלכם, אני מאמין שתגיעו לזוגיות טובה יותר בע"ה. בעלך יצטרך בזמן זה לחפש עבודה ולבנות עצמו מחדש לרכוש את הביטחון העצמי שאיבד עד כה. בניתים תדרשו להתפלל בכל הכוח ובדמעות כדי לקבל מענה לתפילותיכם מתוך אמונה שלמה ולא מתוך כעס ח"ו. שהקב"ה יהיה בעזרתכם אמן ואמן. שלום מאיר אוחנה 0524497857

מה אמורים לעשות?

בס"ד לכבוד מומחי ינ"ר שלום וברכה רציתי לשמוע את עצתכם, לגבי קשר שאני נמצא בו כחודש, בכלליות יש את מציאת החן ולפי איך שראיתי הבחורה טובה ויש לה יכולת נתינה גבוהה, אך ישנה נקודה שמאוד מפריעה, במהלך הפגישות היא מרבה לדבר, ומאוד עסוקה בעצמה, אני רואה שהיא ממעטת להתעניין בעולם שלי וכשכבר אני מספר משהו על עצמי לרוב זה מסתיים ב מממ.. (אם אתם מבינים...), שיתפתי אותה בנושא ואמרתי שמה שאמור להיות בקשר זה כמו 2 שנמצאים במרכז הבמה ויש מסביבם תפאורה והם המרכז, מה שאני מרגיש בקשר זה שהיא במרכז הבמה ואני התפאורה ראוי לציין שהיא יחסית צעירה (21)וקיים ביננו פער גילאים של כ7 שנים אשמח לשמוע מכם עצות האם ניתן לתעל את הקשר או שאולי להפסיק? תודה מראש

עשרה קבין של דיבור ירדו לעולם...

בס"ד, עשרה קבין של דיבור ירדו לעולם, תשעה לקחו הנשים ואחד לשאר העולם. אתה כל כך רוצה שהיא תשמע אותך...מראה שיש לך לעבוד על ענווה...תן לה לגמור לדבר, דרך הקשבה היא תעריך אותך יותר...יהיה לך הרבה הזדמנות לדבר אתה בעתיד ולא יהיה לך כל כך מה לאומר...אל תתקע בהווה...אם יש לה יכולת נתינה גבוהה... מציע לך לקרא היטב, כמה פעמים הלכות הרמב"ם - הלכות אישות טו, הלכה יט, כ'. תלמד להבין את השוני המשמעותי בן גבר לאישה. בהצלחה!

אוננות ילדים

שלום הגיע אליי זוג לייעוץ על מנת לטפל בבעיות משמעת בבית,בפגישה האחרונה סיפרה לי האם משהו ספציפי על ביתה בת ה 8 -שבלילה לפני השינה או כשהיא מתעוררת בלילה היא מאוננת עד שנהיית אדומה ומזיעה.הדבר התחיל לפני 5 שנים אך היא התביישה לשאול........... אני רוצה לתת רקע על המשפחה: מדובר על משפחה חוצניקית, אמידה ומעלה. בעלת שישה ילדים. ההורים-ניכר שחיי הזוגיות שלהם מוצלחים מאוד , מאוד איכפתיים ודואגים לילדים ולחינוכם בכל המובן המוסרי המחייב של חו"ל (למי שמבין....)ההורים מאוד אוהבים ואין חסך באהבה והבעת רגשות. שני ההורים מאוד דומיננטים בבית אך האב יותר סמכותי מהאם. הילדה המדוברת היא השניה ובת 8 , היא היתה מאוד מפונקת ולפני 3 שנים היא פיתחה אילמות סלקטיבית שכמובן עברה (ההבחנה הייתה חסך בסמכות הורית ) הם בטיפול והסמכות והמשמעת בבית מתחזקים בהדרגה . כמו סיפרה לי אמא אחת שהיא "תפסה" את בן השכנה (בן 5) מתחכך בבן שלה פעמיים . רציתי לדעת יותר עמוק על הנושא בכלל ומה לומר לאם? מה ההשקפה היהודית אומרת על כך בגילאים הללו? ומתי צריך לדאוג? תודה רבה תמי מיארה

ילדים חוקרים את גופם

בס"ד נא לשקול בבקשה לדבר עם הבת שלך, ובמקרה הצורך לגשת לייעוץ אתה. תסמכי על חושיך. חקר מיני הוא דבר אחד אצל ילדים, אך חרדה מעל אותו מצב (או כל דבר אחר לצורך העניין) כבר אינו ברי. ודאי כי בתך מבינה מה שהיא עושה, מה עושה עם גופה (דיון זה יכול להיות חיובי-) אך גם לנסות לטפל במה עלול לגרום למתח שלה. בגיל- 8, היא לא יכולה לקשר בין השניים, אך באפשרותך לסייע לה עם אחד מהדברים, ותראה "בתקווה ירידה בצורך שלה לפרטיות.' ' בשורות טובות

בעיה רצינית עם משפחת בעלי

אנו נשואים באושר ובשמחה כמה שנים. יש לי בעיה שמעיבה עלי מאד: לא כ"כ רציתי להתחתן איתו בגלל המשפחה ממנו הוא מגיע, אנו לא באותה רמה משפחתית, הם משפחה פשוטה מאד לעומת המשפחה שלי שנקראת נכבדת. אך הופעלו לחצים שונים ובסוף התחתנו. ולא להאמין איך שזה מפריע לי בחיי הנישואין. אין לי יום אחד שאני לא מרגישה גרוע עם עצמי על המהלך שלי. והבעיה צצה כל הזמן: אני יכולה לבלות עם בעלי בנחת, ואם פתאום הועלה הנושא על אחד מבני משפחתו- אני פשוט נכנסת לעצמי, נהית עצובה מאד, עצבנית ובעלי לא מבין מה השינוי שחל בי ברגע אחד. או אפילו אין צורך לשוחח על הנושא- הוא פשוט צף בתוכי ללא הרף. הוא מודע ליחס שלי לעניין אך אני ממש מקפידה לא להזכיר את הנושא כי בסך הכל אני אוהבת את בעלי ואין לי שום רצון לפגוע בו ולהוריד לו את מצב רוחו. אני מרגישה שהמון כח נפשי יוצא ממני על הנושא הזה ורוצה עיצה כיצד אפשר שהנושא לא יהרוס אותי מבפנים ושלא אגרום לבעלי הרגשה רעה כל פעם שאני נזכרת בם. וכן כיצד מתגברים על תחושת פספוס עצומה, שהייתי יכולה לקחת משפחה יותר ברמה. אני מרגישה שלולי פגם זה הייתי יכולה לומר שהיחסים ביננו מושלמים. הבו עיצה בבקשה!!

הייחוס הוא רק 10% והשאר האשיות עצמה

בס"ד, ברגע שהחלטת להינשא לבעלך זו הייתה החלטה נכונה, זהו גם רצונו של הקב"ה המזיווג זיווגים. אני מאמין שאפשר להתגבר על עניין שלך, את לא גרה עם משפחתו, אלא רק מבקרת אותם, ולכן תמצאי דברים חיוביים לעומת הדברים השליליים שעוברים לך בראש, מתוך כך תצמח סובלנות. חוסר סובלנות בדרך כלל מלווה בגאווה סמויה, כל יהודי נברא עם יעוד ספציפי ועלינו לאהוב אותו בכל מקרה, זה מה התורה וחז"ל אומרים לנו. בחרת את בעלך שבא ממשפחה זו, זוהי עסקת חבילה שאין מנוס ממנה. בוחרים חברים אבל משפחה, תלמדי לחיות עם הקיים עצם האהבה שיש לך לבעלך. שלום מאיר אוחנה

בהמשך לשאלתי הקודמת- דחוף!!

שלום' כשכתבתי את השאלה הקודמת הייתי ממש נסערת ולא הסברתי את עצמי מה בעצם קשה לי עם התרופות שבעלי לוקח. קשה לי שאני לא יודעת מה עובר על בעלי איך הוא מרגיש? מה הבעיה שלו? למה הוא נכנס למצב הזה של דיכאון וחרדה? ואם הוא לא יקח את התרופות איך זה ישפיע עליו?(הוא נראה לפחות כלפי חוץ אדם מאוד שמח). מפריע לי שבעלי הסתיר ממני מידע שבעצם נוגע גם אליי יש לתרופות האלה תופעות לוואי שמשפיעות על חיי הנישואין. והעובדה שבעצם יש לי בעל עם הפרעות נפשיות קשה לי. אני חייבת לציין שאנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ולדעתי בעלי יודע שגם אם הוא היה אומר לי שהוא לוקח תרופות פסיכיאטריות לעולם לא הייתי לוקחת צעד אחורה או מתייחסת אליו אחרת. אז למה הוא לא משתף אותי??? אחרי שהוא מסתיר ממני כזה דבר אני מרגישה נבגדת! את מי הוא שיתף בתהליך במקומי? אולי הוא משקר לי בעוד דברים? אשמח לקבל את תשובתכם בהקדם.

פחד לאבד אותך

בס"ד, הצד החיובי של כל מה שנאמר על ידך מוכיח שאהבת בעלך אליך מנעה ממנו לאומר לך אמת מכאיבה זו מפחד לאבד אותך. את מרגישה נבגדת כי ה"אני" שלך קודם לכל הסבר הגיוני שתקבלי, נפגעת זהו מרכז העיניים, תצאי משם! את אומרת: "לא הייתי לוקחת צעד אחורה או מתייחסת אליו אחרת" מה מונע ממך לעשות זאת עכשיו , אם אתם אוהבים אחד את השני. חוץ מהעניין הזה לא היו דברים אחרים שלא ספר לך!? זיווג בא מהקב"ה, אם אתם אוהבים אין מה לערער בדבר, תחיו חיים ארוכים ושמחים, אמן. שלום מאיר אוחנה

התפרצויות כעס על הילדים

שלום, בעלי אדם רגיש ועדין, אך בשנים האחרונות הוא מתפרץ מאוד בכעס על הילדים. קשה לי לראות זאת, אך במשך השנים השתדלתי להתעלם מכך. היום הוא כעס על אחד הילדים, לקח אותו בכעס והילד נתקל ונפצע. קשה לי לכבד את בעלי כשאני רואה אותו לא שולט בעצמו, ואני גם לא יודעת איך להתייחס להתנהגות הזו מול הילדים, שוודאי רואים בזה התנהגות לא מקובלת, כפי שאנו מחנכים אותם. מה לעשות?

לצאת מגהינום

בס"ד, בעלך משליך את תסכולו על הילדים וזה מתבטא בחוסר סבלנות ואלימות מוגבלת כעת אבל עם סיכון לאלימות בוטה בעתיד אם העניין לא יטופל מיידית. על בעלך להכיר בעובדה שיש לו בעיה כזו, ורצונו לטפל בה כדי לשפר איכות חיותו וחיי משפחתו. בעלך יצריך עזרתכם בתהליך, הבנתכם ועידודכם בעת טיפולו גם מצדך ומצד הילדים. שהקב"ה יהיה בעזרתו ויאיר דרכו, אמן כל טוב ובהצלחה

האם אפשר ללכת על הצעה ?

אני בת 30 + ויוצאת עם משהו רווק שהוא הרבה יותר מארבעים. בררתי עליו הרבה וכך הבחור לא מסודר כלכלית לא דירה ולא אוטו, אלא גר עם אמא שלו ועובד 10 שנים באותו מקום עבודה. על פניו אחרי ברורים ופגישה 1 נראה שאן לו נקודה רעה, זה נראה שיש לו מידות טובות ואחרי העבודה הולך ללמוד שעה שעתים תורה וכולי. מה שמציק לי שבגיל הזה אדם שלא מסודר כלכלית זה אומר אולי ששיש לו שריטה בשכל ? וברור שאני לא רוצה אדם סרוט אבל גם קשה ל לתפוס דרך הברורים והפגישות ,השאלה אם לדחות את ההצעה ולא להמשיך בשל נקודה זו שמצביעה על משהו עמוק כי כתוב בצל החכמה בצל הכסף, איפה שיש שכל אז אמורים להיות מסודרים באיזשהוא שלב. אני עצמי גם אין לי מסלול רגיל, עשיתי הסבה להנהלת חשבונות יש לי אחוזי נכות מסויימים +קצבה ואני עובדת מידי תקופה ולכן אני גם יודעת שבשוק השדוכים, המצב שלי לא כזה פשוט שאפשר לי לדחות את ההצעה בקלות ולחפש יותר טוב. השאילה האם לדחות את ההצעה , מה אתם אומרים או להמשיך וכיצד אפשר דרך הפגישות להיות רגועה שאין קטע נפשי או משהו שהאדם נורמילי לחלוטין. תודה רבה מכל הלב על החסד הגדול הזה שהאתר זמין ואם עונים בכיף.

הקב"ה מזווג זיווגים

בס"ד, את כותבת "גר עם אימא שלו ועובד 10 שנים באותו מקום עבודה", אם הוא גר עם אימו, אז כנראה שהוא חסך כסף!? אם הוא טיפוס לא בזבזן שלא יוצא לבלות ולומד תורה, אז אני משאר שיש לו חסכונות. את בכל אופן תמשיכי לפגוש אותו, מכירים אדם לפי כיסו, כוסו וכעסו! הקב"ה יהיה בעזרתך להחליט על מה שישמח אותך לאורך ימים, אמן. שלום מאיר אוחנה 0524497857

התחדשות בחיי נישואין

שלום, אני נשואה מזה שמונה שנים. לנו ארבעה ילדים בריאים ב״ה. אני שומעת רבות על הצורך והחשיבות להתחדשות בחיי נישואין בכלל ובחיי אישות בפרט. אני אכן מרגישה צורך כזה ואני מרגישה שגם בעלי זקוק לזה, אך קשה לי עם רעיונות ואני מרגישה שאני זקוקה לכיון והכוונה בנושא הזה. אשמח גם לתשובות רעיוניות בנושא וגם לעצות פרקטיות.

להתבונן בזוגיות שלך מתוך הארבע אמות שלך

בס"ד, כשיש סיפוק פנימי בהתנהלות העצמית אז אנו נמצאים במצב טוב כדי להעניק לזולת וזה באופן כללי. כל העצות שמכובדי נתנו לך, נפלאות. אני רוצה רק להוסיף עוד איזה נקודה או שתיים. נשמת אדם היא אין סופית וכך הוא האדם שנושא אותה, רק שהאדם לא מכיר את עצמו די. אחת הדרכים להתחדש היא ע"י השקעה בבין זוג היא למצוא אצל הבן/בת זוג האין סוף שמרכיב אותו/אותה, זאת אומרת למצוא דברים מעניינים באופיו של הבן/בת זוג ולהביא את זה לידיעתו ברגע מתאים, זה יבנה אותו ויתן לו ממד חדש ביחס לנשמתו האין סופית ולהמשיך תהליך זה כל פעם שהדברים "מתקררים". בע"ה עם הזמן בעלך יכנס אתך כשותף לחיפוש האין סוף אחד בשני ואז בע"ה תעלו על גל חדש שיתחדש ע"פ השקעתכם בדבר. תוך כדי שאתם עסוקים עם האין סוף שלכם צאו לטיולים ונופשים קצרים לחדש את הקשר ולתרגל מה שכתבתי למעלה. כל זה בנוסף לחידושים הדרושים לשמור מצוות טהרה שדורשת תורתנו הקדושה רק לטובתנו. תעלו ותצליחו, שלום מאיר אוחנה 0524497857

יחסי חמה עם בנה

שלום, לאחרונה, חמתי עברה למקום מגורי, בלי עדכון מראש, מרחק הליכה של 4 דקות. ומאז השקט לא שורר, אציין כי במקום המגורים הקודם שלה, היא ידעה להעיר ולפגוע בבעלי לעיתים, אך זה היה לעיתים רחוקות. כיום שהיא גרה לידינו, היא דורשת שהכל יהיה עכשיו, בעלי חודש וחצי לאחר שהיא הגיע, היה בחינת שיפוצניק בביתה, דברים שהוא לא עשה מעולם, הוא עשה אצלה על חשבון ההפסקה שלו בין הלימודים, אבל אין הערכה ותמיד היא באה בדרישות, עכשיו תבוא, תרים תעשה, לרגע היא שוכחת שיש עוד מישהו מחכה בבית, יש אישה וילדה, וכשהוא מסרב לעשות בדרכי נועם כמובן, או לחילופין אם הוא אומר שהוא צריך לשאול את האישה היא מתקוממת. אין הערכה לכלום, אציין כי הורי בעלי גרושים, ובעלי דומה מאוד הן במראה והן בהתנהגות לצד משפחתו של האבא, והאמא כל הזמן מחפשת את בעלי כמו שהיא חיפשה את האבא, בעלי הוא הילד השני מתוך 4 ילדים, והוא היחיד שלא יודע לענות, הכל הוא עושה וסובל רק מהערות עלבונות ובזיונות, ושאר הילדים יודעים לענות ולדרוש את שהם צריכים. לא שאני משווה, אבל בכל פעם שאמא שלו פוגעת בו, בעלי נתקף בדלקת בסימפונות, בחום עולה ויורד, ובעצירות, והוא מדוכדך מאוד. הפלא שברגע שאמא שלו מתחילה לדבר איתו, הכל נעלם. איך עליי להגיב? איך עליי לתמוך בו? גם כשאנו מנסים להיות נחמדים ,ומזמינים לשבת, יש לה טענות על האוכל איך שהוא בושל, והפנים יהיו חמוצות מרגע כניסתה לביתי, בשבת מעין זו אני פשוט מבליגה, אבל האם אני מחוייבת להזמינה ולהמשיך לבליג לסבול עלבונות בשקט? אודה לתשובתכם המהירה. בברכה רינה